הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 3

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט

לעניין הכרזה על מצב חירום

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 14:30

בחינת הארכת תוקפו של מצב חירום בשנה נוספת (על-פי החלטת ממשלה מס' 1948)

חברי הוועדה: אברהם דיכטר – היו"ר

יואב בן צור

מיכל רוזין

ענת ברקו

איל זנדברג - ראש תחום חקיקה, משרד המשפטים

נילי חיון דיקמן - לשכה משפטית, משרד הבריאות

סיגל מרד אברג'ל - לשכה משפטית, משרד הכלכלה

דפנה טיש - מנהלת מחלקה, משרד החקלאות

גל נוי אפרת - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

חגית אייזנמן מלכה - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

ישי יודקביץ - יועץ משפטי, משרד הביטחון

הדס פיקסלר - עו"ד, משרד הביטחון

רוני בר לוי - מנהל אגף הביטחון, משרד הרווחה

אילן ברוש - מנהל תחום בכיר, משרד הרווחה

רחל סונגו - עו"ד, משרד הרווחה

אודליה אדרי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

מ' - מ"ב יועמ"ש חקיקה, משרד ראש הממשלה

עידן בן-יצחק

שמואל לטקו

אסף פרידמן

הדר אביב

בחינת הארכת תוקפו של מצב חירום בשנה נוספת (על-פי החלטת ממשלה מס' 1948)

שלום וברכה, חודש טוב, ועדת החוץ והביטחון צריכה לדון בבקשה להאריך את מצב החירום בשנה נוספת מהיום, 1 בנובמבר?

לא, זה יהיה מהיום שבו אנחנו נהיה במליאת הכנסת ביום שני הבא.

מיום שני הבא, כדי להאריך את מצב החירום לפי חוק יסוד: הממשלה. ישבנו פה כבר, אני הייתי לפחות כבר פעמיים, בהארכות הללו, עם המאמצים לצמצם משנה לשנה את החוקים הנגררים ממצב החירום. הזכירו פה מאוד לטובה את חבר הכנסת לשעבר אברהם מיכאלי שפעל בזה רבות ועסק בזה. ותפקידנו, מעבר לצורך להחליט על הארכת מצב החירום, עקב כל מיני חקיקות או דברים שנגררים, היא להיות הוועדה שעוקבת גם בשם הציבור, על מה הצליחו במהלך השנה האחרונה לצמצם או מה בכוונה לצמצם.

אני יכול לומר בפתיחת הישיבה, בשם היושב-ראש אבי דיכטר שלא נמצא פה, שהוא מאוד minded לעניין, ומעבר לבקשה להאריך בשנה, הוא רוצה לקיים עם המשרדים השונים לאורך השנה מעין ועדות מעקב, ומה ניתן יהיה לצמצם, והמחלקה המשפטית תהיה זו שתעקוב אחרי הדברים.

עידו, אתה תפתח ותציג.

כפי שציינת, הסיבה שאנחנו מתכנסים כאן היא כי יש חקיקה שונה שתלויה במצב חירום, ובשנים האחרונות יש מאמץ יותר כבד לנתק אותה ממצב החירום. בשנת 2009 היו בתוקף תשעה חוקים ו-165 צווים. היום אנחנו עומדים על שבעה חוקים ו-23 צווים. כלומר, שני חוקים ו-142 צווים הוסדרו בשבע השנים האחרונות, ובשנה האחרונה הוסדרו חוק אחד ו-11 צווים.

מה שמשמעותי בחוק הזה ואולי זו ההתקדמות המשמעותית ביותר מבחינת הליבה של מצב החירום – פקודת מניעת הטרור שהוחלפה בחוק המאבק בטרור החדש. זה בעצם כניסה יותר לנושאים שהם בליבת הביטחון והחירום, לעומת נושאים אחרים שהם חשובים כשלעצמם, אבל יש להם פחות זיקה ישירה ואמיתית למצב החירום והזיקה היא יותר בגלל המבנה החקיקתי של החוקים שנחקקו מתוכה.

מעבר לפקודת מניעת הטרור, כפי שאמרתי, הוסדרו 11 צווים נוספים. שמונה בתחום התחבורה, בהנחיות משרד התחבורה, מתוכם חמישה בתחום הרכב, שניים בשיט ואחד בהובלת דלק. שני צווים של משרד האנרגיה בתחום הגז, ותקנות של המשרד להגנת הסביבה בנושא הדברת מזיקים.

מעבר לזה, היתה התקדמות נוספת במהלך השנה – ועדת הכלכלה אישרה את צו מחלות בעלי-חיים, תיקון לתוספת הראשונה לפקדה. עדיין את החלק המשלים של הסיפור הזה, שזה תקנות בעלי-חיים (דיג) עדיין לא אישרה הוועדה. שתי הצעות חוק שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה כבר די מזמן אבל עדיין לא הגיעו לכנסת, אחת לתיקון לפקודת התעבורה בתחום מונים למוניות והשכרת רכב, והשני בתחום בטיחות במעליות. חוץ מזה, משרד האנרגיה הפיץ שני תזכירי חוק, אחד בתחום - - - והשני בתחום - - -.

מעבר לזה יש דברים שעדיין לא הבשילו לדברים יותר מתקדמים, אבל אנחנו נשמע מהמשרדים איפה עומדים הדברים.

גם מכיוון שכרגע אין פה עוד חברי כנסת להציע להם זכות דיבור, אנחנו נמשיך בסקירה של המשרדים. נתחיל עם משרד המשפטים, ואחריו משרד הביטחון.

צהריים טובים, איל זנדברג ממחלקת ייעוץ ומחקר במשרד המשפטים. לא אחזור ואפרט את הרקע שעידו הציג, והמסמכים גם בפני הוועדה, מסמך מאוד מפורט שמתאר את הדברים, את ההתקדמות שנעשתה. אם אני יכול להגיד דבר כללי בשם כל משרדי הממשלה, מעבר למשרד המשפטים עצמו, שזה פרויקט שאנחנו מייחסים לו חשיבות ורצינות, ואני חושב שהמספרים ההולכים ופוחתים מעידים על כך, ולפעמים עוד חוק אחד – עידו דיבר על מספרים ואז אמר גם תלוי איזה חוקים. אז חוק המאבק בטרור שהחליף את פקודת מניעת טרור, בוודאי זו משוכה מאוד גבוהה שהיינו צריכים לחצות, אנחנו כממשלה, כמדינה, בדרך אל ביטול ההכרזה על מצב החירום. יש לנו עוד כמה משוכות כאלה, אבל בכולן אנחנו מתקדמים בקצב כזה או אחר.

כשישבנו על ההכנה, שאלתי, זה שכאב הראש לאברהם מיכאלי, ראיתי פעמיים בישיבות שהוא עוד היה פה – למי כואב הראש, לכם, במשרד המשפטים? יש לכם עניין בנורמליזציה הזאת?

מי קם בבוקר ומוטרד מהעניין הזה? אז בהחלט, זה אנחנו, אני.

אז צריך שיהיה מישהו שכואב לו הראש. אני מודה, כואב לי הראש על המון דברים, כמו לטקו, אכפת לי מהמון דברים, אני לא יכול להגיד שזה הנושא שאני לוקח אותו הביתה. דיכטר לקח. אני משאיר לו.

בוא נגיד שמי שמכה על חטא ביום כיפור כשהוא מסתכל על הרשימה שהצטמצמה לא מספיק אולי, זה אנחנו ואתה יכול להיות רגוע.

אז אני רגוע.

והפיקוח של הכנסת פה שככלל - - - אנחנו לא אמורים לאהוב אותו, אנחנו מברכים עליו וזה גורם מכניס מוטיבציה בקרב כל - - -

מחויבות של צמצום?

כן, אני חושב שפועלים. יש דברים שעדיין הפעילות לא הושלמה, נתעכב עליהם עכשיו אז אולי זה יישמע פחות מוצלח, אבל אני חושב שצריך לראות את התמונה במכלול.

יש לנו את החוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום, שנמצא בין כמה משרדים. אני אזכיר אותו והמשרדים אולי יתייחסו – זה חוק שהסמכויות שקבועות בו הן בוודאי חיוניות. נקבע מודל שיאפשר הפעלת סמכויות כאלה, אבל מסתבר שזה לא רק משרד הביטחון, אלא גם המשרד לביטחון פנים וגם משרד הפנים שותפים, ואנחנו מנסים לתפור את השותפות הזאת בצורה כזאת שהיא תיתן מענה מצד אחד, שהסמכויות יופעלו במסגרת החוקתית הראויה, ומצד שני, מבחינת האינטרס התפעולי או הביצועי, שכל משרד שזקוק לסמכויות האלה יהיה שותף למהלך בלי שרשות אחת תדרוך על רגלי רעותה. המשרדים יוכלו להתייחס לזה אם צריך, אבל אנחנו מתקדמים שם - - -

יש פה נציג משרד התחבורה? אז קחו בחשבון שזו תשתית מאוד רחבה ומאוד משמעותית, בטח גם יש לה יד ורגל במקרקעין וכל מה שראינו.

אבל הם לא צריכים לתפוס בשעת חירום - - -

מדובר פה על תפיסת קרקעות.

זה תפיסה, זה לא הפקעה. זה תפיסה לצורך זמני, קצוב, מידי, לצורך דחוף כמו עתות מלחמה, אבל מסתבר שיש עוד צרכים.

שטחי כינוס, במקומות הנכונים לשים "כיפת ברזל", דברים כאלה. זאת אומרת, צרכים דחופים, שאתה חייב לעלות מידית על השטח.

לא תשתית קבועה.

נכון.

הנושא של חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), כידוע, היה אמור להיכלל, הוא נכלל במקור בהצעת חוק המאבק בטרור. הכנסת לא השלימה את המהלך והוא נמצא כרגע על שולחנה של ועדת החוקה, זה כבר לא בידינו כממשלה.

אתמול התקיים דיון ראשון, ויעדכנו.

אנחנו מקווים שזה יושלם. הממשלה בוודאי הציעה הצעה סדורה והיא מצפה שהכנסת תשלים את החקיקה.

אתייחס לפקודה אחרת, פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ) – גם כאן, זה לא - - - אני לא רוצה להחליף את המשרדים, אבל זה משהו שגם הוא בשיח בין המשרדים, יכול להיות שמשרד הפנים יגידו. אני לא רוצה לגנוב את ההצגה.

אני אדבר על זה.

יש כמה דברים קטנים, יש את חוק הסדרי משפט ומינהל שהוא לא נקודה בסדרי הגודל שבהם מדובר כאן. זה משהו ממוקד שאנחנו נטפל בו. הטיפול עוד לא הושלם.

לכם יש גם את סמכויות מעצר.

זה המעצרים המינהליים. אז שוב, אני לא רוצה לגנוב את ההצגה. אבל בעצם יש פה חלוקה. אני חושב שכל משרד יודע היום על מה הוא אחראי. גם חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שצריך להזכיר אותו – לא במובן של צווים מכוח חוק הפיקוח, שעידו מנה. לשמחתנו יש את הצווים כי אפשר להראות שהם יורדים במספרים, זה נותן הרגשה טובה לכולם. אבל חוץ מהצווים יש גם את החוק עצמו שמקנה סמכויות באופן רוחבי למשרדי הממשלה, ועכשיו משרד האוצר, ל איודע אם יש פה נציג, לא בדקתי, אבל משרד האוצר לקח על עצמו לבדוק מול המשרדים האחרים מי זקוק כן או לא לסמכויות, ובהתאם לזה גם לטפל.

שאר הנושאים – אולי המשרדים יעירו, ואם יהיו שאלות אני אוכל להשלים. אנחנו בהחלט עוקבים, מסייעים ומקדמים מתוך כוונה להשלים את המהלך בעתיד הנראה לעין.

שירות הביטחון הכללי, בבקשה.

אני אתחיל, שמי מ' מהייעוץ המשפטי של השב"כ. בהמשך לעניין החקיקה הביטחונית, אנחנו נמצאים, ואמרו את זה כבר כמה פעמים, בשלב מתקדם מאוד לניתוק חקיקת הביטחון מהכרזה על מצב חירום. למעשה, חוק המאבק בטרור שהיום נכנס לתוקף, ב-1 בנובמבר, החליף את פקודת מניעת טרור, ונכון להיום יש לנו שני חוקים שתוקפם עדיין תלוי בהכרזה על מצב חירום. האחד מהם זה המעצרים המינהליים, זה חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), והשני זה מניעת יציאה לחו"ל, זה הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ). אלה שני נושאים שנכנסו כתיקון עקיף בחוק המאבק בטרור ופוצלו ממנו, ולמעשה, אתמול היה הדיון הראשון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, והתחלנו כבר לדון בשני הנושאים האלה. כך שאני מקווה שבקרוב, ואני יודעת שזה על סדר-היום של הוועדה.

הוא שייך למשרד הפנים?

למעשה, זה שייך למשרד הפנים אבל יש פה איזשהו הסדר שאנחנו גיבשנו שהוא הסדר משותף לשר הביטחון ולשר הפנים. החוק נותן לשר הביטחון סמכות לעצור אדם במעצר מינהלי בעילות הקבועות בחוק ולהוציא צווי הגבלה. אחד מהצווים האלה זה צו למניעת הגבלה לחוץ-לארץ, שעד היום הסמכות היתה בידי שר הפנים, ולמעשה החוק נותן סמכות משותפת, גם שר הביטחון וגם שר הפנים. אנחנו מקווים שאנחנו נשלים את זה מוקדם ככל שניתן, ובכך אנחנו - - - את כל החקיקה הביטחונית.

אתם רואים במהלך השנה הזאת, כתוצאה מחוק המאבק בטרור, משלימים את הוצאת שתי הפקודות האלה ממצב החירום לחקיקה רגילה?

נכון, שהיא מנותקת - - -

יעד לשנת העבודה 2017?

מבחינתנו כן, אבל זה ועדת החוקה, זה תלוי בכנסת.

בסדר גמור.

אני רק רוצה להשלים. ההתייחסות פה היא לתקנה אחת מתקנות שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ). יש עוד סעיפים, שזה כבר באחריות שלנו.

שתי תקנות, תקנה 5 ותקנה 6.

רק תקנה 6. תקנה 5 נשארת כאן.

דיבר איל פה על חוק תפיסת מקרקעין לצרכים דחופים – אנחנו קליינטים מאוד מרכזיים של החוק הזה, אבל כמובן, יש גם את המשרד לביטחון פנים ומשרד הפנים, ולכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, הוא מוביל את זה במשרד המשפטים, לנסות לתאם את כל המשרדים. זה משהו שכבר נמצא על סדר היום חודשים ארוכים.

גם זה אצלכם ביעד לשנה זו? כי יש עוד צו - - -

כל מה שנדרשנו העברנו למשרד המשפטים. אני מבין שהטיפול כרגע מתמקד בצרכים של המשרד לביטחון פנים, אם אני לא טועה. נכון?

זה מה שאמרתי. המשרד לביטחון פנים, נדמה לי, כבר נפתר. אנחנו מול משרד הפנים ומנסים גם אותו לשתף. כי המוקד היה משרד הביטחון, ואז הסתבר שיש עוד רשויות שרוצות להפעיל את זה בעצמן ולא דרך משרד הביטחון, שזה טיעון הגיוני, ולכן אנחנו מנסים לתפור את אותן - - -

והצו השני, שהוא נוגע לכם – צו פיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)?

אנחנו בדיאלוג עם המחלקה הכלכלית של משרד המשפטים ועם המחלקה שהיתה של - - - אנחנו מחליפים טיוטות עם ניסיון לצמצום מחלוקות. זה עדיין לא בשל לתזכיר חוק. נתקדם עם זה. זה נושא מאוד רגיש, אני לא יכול לדבר מעבר לזה.

אדוני היושב-ראש, שכחתי לפתוח ולומר, למרות שזה מופיע בכתובים, אנחנו - - - לדווח על התקנות לשעת חירום שהותקנו מאז ההכרזה הקודמת. אז לא הותקנו תקנות שעת חירום. זה חשוב שייאמר, שבצד המהותי השימוש בסמכויות הוא מרוסן ומוגבל.

אז בואו נעבור למשרדי הממשלה הנוספים. בהקשר לסייבר לא נאמר פה עוד כלום. אפשר לומר משהו על סייבר?

ההצפנה קשורה לחוק הסייבר? לא. אז בעצם מה? אנחנו מחכים שתביאו? - - -

תזכיר חוק. אנחנו בדיאלוג עם משרד המשפטים. זה נושא מאוד רגיש, אני לא יכול להרחיב בפורום הזה.

לא, בסדר. אני רק רציתי לדעת אם זה קשור לחקיקה ההיא.

אל"ף, ברוכה הבאה, מיכל רוזין. ובי"ת, אין לי ספק שיהיה בזה כבר גם דברים מתקדמים, כמו סייבר ודברים אחרים.

אנחנו נעבור לפי סדר לא מחייב למשרד הבריאות, למשרד הכלכלה ולמשרד התחבורה.

אני עורכת-דין נילי חיון דיקמן ממשרד הבריאות.

אנחנו צמצמנו מאוד את הצווים שתלויים בהכרזה על מצב חירום במשרד הבריאות, ונותרו לנו שלושה נושאים אחרונים לטיפול. הנושא הראשון שיש לגביו בשורה זה הנושא של תמרוקים, שהיום נכלל במסגרת חוק ההסדרים שהונח פה בכנסת.

למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים? למה זה לא משהו שוועדת הכלכלה צריכה לדון? זה קשור לתקציב?

כל - - - בדרך-כלל מוגש לוועדת העבודה והרווחה, הוא נוגע לחוק ההסדרים רק מן ההיבט של ניסיון להוריד חסמים ולהוזיל את המוצרים, שזה כל הקוסמטיקה שכולנו צורכים אותה, ובמסגרת מאמצים ממשלתיים בנושא הזה, ולכן גם יש מעורבות - - -

מה היה הבסיס להכללת חוק התמרוקים בתקנות לשעת חירום? מה חששו, שזה מצרכים אנושיים?

מדובר בסכנה לבריאות הציבור, מדובר במצרכים שאנחנו משתמשים בהם וצורכים אותם על גוף האדם, במשך תקופה מאוד ממושכת - - -

יש דוגמאות מוזרות מזה ברשימה הארוכה: הובלת עדרי עזים מאיזור הדרום, הפעלת כור גרעיני, ועד צו בדבר פיתה, סרדינים, וכל מיני דברים היו שם.

בכל אופן, אנחנו מקווים שחוק ההסדרים ייתן לנו את המסגרת המשפטית הנדרשת. בעבר הגשנו טיוטת תקנות שהונחה כבר ואפילו התחילה איזשהו דיון במסגרת ועדת העבודה והרווחה, וזה נעצר בגלל שהוחלט שיש צורך באיזושהי מסגרת משפטית בחקיקה ראשית, ולכן אנחנו היום עשינו הפסקה עם התקנות. אנחנו נותנים את המסגרת המשפטית הנדרשת במסגרת פקודת הרוקחים, מעגנים את ההסדר הראשי, ואז אנחנו נידרש להתקין תקנות לפי הפקודה. אז אנחנו בדרך לשם, עוד לא סיימנו, זה ייקח עוד זמן, אבל אם סיום הטיפול בחוק ההסדרים תהיה לנו המסגרת המשפטית המתאימה וחלק מן ההסדרים כבר יהיו קבועים שם. אנחנו נפעל לתיקון התקנות, ואז נוכל לבטל את הצו. זה העדכון לגבי תמרוקים.

יש בפקודת הרוקחים גם את הנושא של תכשירים להדברת מזיקים לאדם. בשלב הראשון – אני הולכת קצת אחורה – אנחנו חשבנו שההסדרה המשפטית שנוגעת לתמרוקים תכלול גם את אותם תכשירים להדברת מזיקים לאדם. נוכחנו לדעת שלא ניתן לעשות את זה, גם מבחינת החקיקה שאנחנו מאמצים, ההסדרים באירופה, מדובר בחקיקה שונה ובתעשייה שונה, פה בישראל. ולכן אנחנו הפצנו תזכיר חוק כבר ב-2014 בנושא הזה.

התזכיר הזה נעצר היות ואנחנו ביקשנו, לפני שאנחנו מוסיפים לפקודת הרוקחים את התחום הזה, עשינו איזשהו תיקון מאוד מקיף וגדול לפקודת הרוקחים. התיקון עבר במרץ 2016, ממש לאחרונה, ונכנס לתוקף ב-7 באוקטובר, תיקון שמסדיר את כל הנושא של האכיפה והענישה וסמכויות הפיקוח, וכעת הפקודה מוכנה.

- - - מתאילנד נגד יתושים.

כיום, לפי הצו הקיים, עיקר המוצרים מגיעים מתוצרת הארץ, וגם כאן יש קושי לייבא מוצרים מהסוג הזה מחו"ל בגלל ההסדרה המשפטית השונה שלנו. אנחנו נאמץ כאן את ההסדר האירופי ונעשה הרמוניזציה עם מה שקורה בעולם.

למה זה תקוע?

אנחנו פתחנו קצת את התקיעות באמצעות זה שעשינו תיקון לפקודת הרוקחים, התיקון הסתיים. אנחנו עכשיו ניגשים להשלים את המלאכה על-ידי הוספת הפרקים הנדרשים גם לתמרוקים וגם להדברת מזיקים לאדם לתוך פקודת הרוקחים, אבל הם יהיו בשני מהלכי חקיקה שונים, נפרדים.

למה?

פשוט בגלל שהתמרוקים נכנס כרגע לחוק ההסדרים, וזה נושא שהוא יותר תקציבי - - -

למה - - - לעומת הדברת מזיקים?

מבחינה מקצועית זאת הסדרה שונה ונפרדת. אני לא חושבת שאפשר לכרוך את הדברים אחד בשני כל-כך. מוצרים שונים, קטגוריות שונות.

"אלתוש" זה לא תמרוקים.

כן, מה, "אלתוש"?

זה לא תמרוקים, זה גם חומרים כימיים הרבה יותר מסוכנים.

זה כנראה לא פשוט. נו, מה? אם היו יכולים, היו עושים את זה.

מוטי, צריך לשאול שאלות. לא תמיד מה שאומרים לך שאי אפשר זה אי אפשר. ואתה האחרון שאומרים לו שאי אפשר ואתה מקבל את זה.

את זו שהתנגדת להכנסת התמרוקים להסדרים, אז את המדבירים את רוצה?

אני לא אוהבת את כל חוק והשיטה הזאת, אבל אם כבר הכניסו, מה ההבדל עם ה"אלתוש"?

יש הבדל. בנושא של התמרוקים אנחנו מאמצים דירקטיבה אירופית אחת שבעצם מאפשרת גם הסרת חסמים במובן זה שהמוצרים לא צריכים לקבל עוד רישוי מוקדם, אלא פשוט עומדים בסטנדרטים שנקבעים מראש, והשיווק הוא חופשי. זה בנושא של תמרוקים.

בנושא של הדברת מזיקים, שזה לא רק הדברת מזיקים, זה גם חומרי חיטוי שמשתמשים בהם בחדרי ניתוח וכולי, אלה מוצרים שהם בדרגת סיכון גבוהה יותר ואנחנו גם מאמצים דירקטיבה אחרת בנושא שלהם, והם לא יהיו באותה מתכונת של רישוי.

אוקיי, ענית לי.

שאלתי, נילי, אם את רואה את הצו פיקוח למצרכים ושירותים של תכשירים להדברת מזיקים – ב-2017 נתגבר עליו?

אנחנו התחייבנו שאנחנו נשלים את הכנת הצעת החוק עד יוני 2017 כך שנוכל להביא את זה לוועדת שרים. גם מבחינה מקצועית יש לנו כאן עדיין קשיים שאנחנו צריכים לעבור, וזה גם עדיין לא עבר אישור נ וסח של משרד המשפטים.

הנושא השלישי – שני הצווים שנוגעים למכשירי קרינה. כאן נעשה מהלך של עבודת מטה בתחום הזה, של קרינה. אנחנו כבר עדכנו שאנחנו בשלבי גיבוש של דבר חקיקה שיועבר לאישור משרד המשפטים בתחילת 2017. אני יכולה להגיד שבמסגרת עבודת המטה הזו יש רצון להסדיר את כל הנושא של תחום הקרינה הרפואית בצורה שיטתית ומלאה, ולכן יכול להיות שהתיקון הזה קצת יורחב גם לנושאים שהם לא בצווים. אבל אנחנו בהחלט עובדים על זה, עובדים יחד עם משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה. זה נושא שהוא בשיתוף פעולה, ואנחנו מקווים שנוכל לעמוד בלוח הזמנים.

מוטי, אפשר הערה לסדר?

כן.

אנחנו לא מקציבים זמנים. אנחנו כל פעם ניפגש פה ונשמע על זה ש - - -

שאלתי אותה אם אנחנו יודעים על צו פיקוח על מצרכים ושירותים – תקשיבי, אל"ף, לא היית פה קודם, אז שאלתי - - -

נכון, א ני שואלת לכן זו הצעה לסדר.

במשרד הביטחון, חוק אחד משניים הם מתכוונים להוריד ב-2017. במשרד המשפטים הם דיברו כרגע על אחד, על סמכויות שעת חירום למעצרים, והדבר כבר בעבודה בוועדת החוקה. במשרד הבריאות כרגע התחייבו על שניים עם תאריכים – התמרוקים זה בתוך חוק ההסדרים, ועל תכשירים התחייבו עד יוני 2017. זאת אומרת, שניים התחייבו בתוך שנה זו. ומכשירי קרינה היא היתה פה בסוף הסקירה.

פה אמרת תחילת 2017.

קרינה – זה לגבש הצעת חוק למשרד המשפטים ב-2017. ולגבי הנושא של הדברת מזיקים – אמרנו שזה ברמה של וועדת שרים ביוני 2017.

מכשירי קרינה, שני הדברים, אתם תגבשו את הצעת החוק ב-2017.

רק שאם לא יהיה לנו דד-ליין, לא נדע מתי לבדוק איתם.

אני אעיר את מה שאמר היושב-ראש בתחילת הישיבה – יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דיכטר אמר שהוא יכנס את הוועדה במהלך השנה.

הוא יכנס על כך במהלך השנה ועדת מעקב. זאת כוונתו.

יש פה איזושהי בקשה, וגם טבלה מצוינת שעשה לנו עידו לבקשתי היום בצהריים, של מה עוד יש, אותן 30 תקנות שיש, קרי: העבר באמת מרשים. הירידה מאז 74 בחומר שהעביר לנו עידו עד 30 מרשים, ואנחנו מסתכלים הלאה. יש הסכמה בין מיכל רוזין לביני, וגם - - -

יש פה בקשה בשני חוקים קטנים, הגנת הסביבה ואחרי זה פנים. ואז נעבור לכלכלה לפי הסדר שבטבלה, שעושה לנו סדר.

עורכת-דין הדס פיקסלר מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.

למשרד שלנו הוסדרו תקנות, נשאר סט אחד של תקנות - - - תקנות הרוקחים. הפצנו תזכיר חוק, הוא בעבודה, כאשר השלב האחרון שנעשה זה הכנת מענה שלנו להערות משרד המשפטים שהועברו לא מכבר, ואנחנו מקווים שקבל את העמדה בחזרה ונוכל להתקדם הלאה ולהגיש הצעת חוק.

כפי ששאלה מיכל, יש לכם לוחות זמנים?

נקבל את התשובה ממשרד המשפטים ונתקדם הלאה.

מבחינתכם, ב-2017? עומדים בזה?

כן, כן.

הם לא יצטרכו לבוא לפה בעוד שנה?

לא יצטרכו, אבל אני מודה שאני לא מכיר את הפרט המדויק הזה. נראה לי שלא, בשלב המתואר.

תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), זה הסיפור, להעביר את זה לידי תקנות חדשות ולא חלק משעת חירום.

חקיקה ראשית חדשה, חוק חדש.

חוק חדש.

משרד הפנים? בבקשה.

אני מניחה שהכוונה אלי ולרשות האוכלוסין וההגירה.

החוק היחיד שרלוונטי לנו הוא ביטול תקנות הכניסה ל ישראל (יציאה לחוץ-לארץ). אנחנו מתכוונים להכניס את זה לחוק הכניסה לישראל הקיים. כרגע עברנו תזכיר חוק, היו מחלוקות בינינו לבין משרד הביטחון. אנחנו אחרי הסכמות. טיוטת חוק הועברה לאישור משרד המשפטים לפני דיון בוועדת שרים לענייני חקיקה.

הכול מתחיל בזה שזה נתקע אצלכם. מפילים הכול עליכם.

אני מודה שזה לא הרבה זמן. זה ממש ערב חג.

כל הדברים האלה קרו כי משרד המשפטים לחץ שיקרו, אז אני מקבל באהבה את זה שזה חוזר אלינו.

בתחילת הישיבה עבדתי על עצמי, אמרתי, כואב לי הראש על המון דברים, אכפת לי מהמון דברים, גם לך, ויש דברים שאכפת לנו ביחד. ושאלתי, למי באמת כואב הראש חוץ מלדיכטר שהצהיר לי כשביקש ממני לנהל את הישיבה שכואב לו הראש ועם עידו, שהם ינהלו על זה ועדת מעקב גם בהמשך השנה.

אז אמר אייל ממשרד המשפטים שלו כואב הראש על העניין, והוא רוצה לנרמל את מדינת ישראל, ומבחינתו הוא עמל במשרד המשפטים על כך שבשנה הבאה נראה פה רבה פחות, וממש על זה אני רושם מה ההישג הצפוי ל-2017.

אני עוסק בזה רק משנת 1999, בנושא הזה, והעובדה שאנחנו במספר - - -

ומה זה אומר על הקצב?

זה אומר דבר מופלא. אם פקודת מניעת טרור בוטלה ונמצא תחליף ראוי במדינת ישראל - -

אז הדבש לא יכולים, או ה"אלתוש"?

מהצווים ירדו ממספר תלת-ספרתי לדו-ספרתי קטן, וצריך לראות את הצד החיובי, קצת אופטימיות.

כן, אבל הפרופורציות בין חוק הטרור לדבש וה"אלתוש" - - -

הם עסקו עם האבנים הגדולות.

דבש הוא לא דבר פשוט. ענפי משק שלמים מוסדרים בצווים האלה.

אני יודעת. אני יושבת ברבות מהישיבות האלה.

אודליה, מה את אומרת לגבי? - - -

מה המחלוקת?

אין מחלוקת. הטיוטה הועברה – לאחר שיושבו המחלוקות - - -

המחלוקת כבר היתה בשני משרדים, בדרך הרגילה, היא יושבה - - -

ועכשיו זה עבר אליכם?

נכון, לדעתי, זה עבר לפני שבועיים. אני צריך לבדוק. יש לי את התאריך המדויק, נמצא אצל הרפרנטים, זו תקופת חגים, וזה יטופל בדרך הרגילה בתוך - - -

אז אתם רואים את עצמכם מביאים הצעת חוק במהלך 2017?

על פניו אמור להיות לפני כן, אם זה בשלב כזה.

נכון. אם המחלוקות נפתרו, אז אנחנו רק בודקים שהכול בסדר. לא ידועה מחלוקת עם משרד המשפטים בנקודה הזאת. זה יותר בדרך העבודה הרגילה.

סיגל ממשרד הכלכלה, בבקשה.

יש לנו שני נושאים במשרד הכלכלה, אחד זה הצו ביחס לצעצועים מסוכנים, שאנחנו ממתינים לקביעת דיון כאן בכנסת. אני רק רוצה לציין שזה חוק שהוחל עליו דין רציפות, וזה אומר שאם לא יתחילו הדיונים, אנחנו נצטרך להתחיל את התהליך מראשיתו של הפצת תזכיר.

זה חוק של אורלי לוי?

לא.

של מי?

זה חוק ממשלתי.

אם תמהרו להתפזר לכנסת ה-21 - - -

אני בעד.

Careful what you wish for.

חבר'ה, תפקידה של האופוזיציה הוא לפזר את הממשלה. אין מה לעשות.

אבל שתישאר אופוזיציה גם בכנסת הבאה.

איך את יכולה? - - - כל ההסדרה של שעת חירום תיעצר?

אמיר, זה תפקידה של האופוזיציה.

אם הציבור יבחר שלא תהיה אופוזיציה, זה גם - - -

אז את אומרת, "לתת בראש" לאיתן?

אני לא אומרת "לתת בראש". את אומרת.

סליחה, I'll rephrase my statement - - -

כדאי מאוד שייקבע עכשיו דיון, כי זה קריטי.

עליי.

תודה.

זה מחייב דיון של ועדת הכלכלה.

עליי.

ואתם תעבירו את זה למה? לתקנה? לחוק?

לא, זה חוק, והצעת החוק מונחת בפני הכנסת, והכנסת תצטרך לאשר אותו בשלוש קריאות.

זה אחד הנושאים הכל-כך חשובים, צעצועים מסוכנים.

הנושא השני שיש לנו זה צו הפיקוח על יהלומים, צו שמסדיר את הנושא של יבוא וייצוא של יהלומים. בעקבות החלטת ממשלה מס' 2118 מ-22 באוקטובר - - -

עוד שאלה, סיגל – החוק קיים והוא צריך לעבור דרך ועדת הכלכלה כדי לקדם אותו?

יש הצעת חוק חדשה. היה צו, הכינו הצעת חוק חדשה שהיא שונה מהצו והיא יותר מתקדמת מבחינת ההסדר המשפטי שלה, וההסדר הזה טעון את אישור הכנסת.

זה הצעת חוק ממשלתית על שולחן הכנסת - - -

אבל יש עליה דין רציפות?

הוחל דין רציפות ב-9 בנובמבר 2015.

- - - נוכל לתת לאיתן מגרש לשחק בו, זה משחקים מסוכנים.

לא, תקשיב, זה סיפור הדבר הזה. הוא גם לא פשוט, דרך אגב. אני פשוט זוכרת שהיה דיון על זה בוועדת הכלכלה, והראו לנו, למשל, נשקים, שממש נראים כמו נשקים אמתיים, וזה ממש בעיה לפקח על זה, וזו בעיה קשה.

שוברים פה שגרה. כשהיינו פעם במכללה לביטחון לאומי, לקחו אותנו למכון התקנים באוניברסיטת תל-אביב, והדבר שרצו להראות לנו כדוגמה במה הם עוסקים, הביאו לנו צעצועים והראו לנו במה הם מתעסקים, בבובות מסוגים שונים, כל מיני דברים, כמה יש בהם מרכיבים מסוכנים.

נפצים, קפצונים, כל הדברים המתלקחים - - -

מי היה מאמין שגם אתה משחק בבובות?

זו הדוגמה שהם רצו להראות לנו אז כדי להרשים אותנו ולהבהיר לנו במה הם מתעסקים.

שזה צריך לעבור דרך מכון התקנים. לדעתי, אולי זו אחת הסיבות שבגללה זה לא מתקדם.

צו הפיקוח על יהלומים, סיגל?

צו הפיקוח על יהלומים – כדי לגבש רגולציה חלופית לצו הזה, לפי החלטת ממשלה שעברה באוקטובר 2014, החלטת ממשלה 2118, אנחנו חייבים לבצע הליך שנקרא RIA, שזה הערכת היעילות של הרגולציה. זו בעצם עבודה מקצועית שנעשית, נעשית במסגרתה סקירה בין-לאומית. הצפי שלנו שבעצם הליך ה-RIA ייקח כחצי שנה. זה מה שציינו במכתב המענה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אבי דיכטר בספטמבר. ולכן, להערכתי, ברגע שיסתיים הליך ה-RIA אז נוכל להפיץ תזכיר, וזה בהנחה שבאמת ב- RIA יומלץ על הסדרה בצורה כזאת - - -

זה נכון שהמשרד התחייב להפיץ את תזכיר החוק עד סוף נובמבר 2014?

התחייבנו בעבר, אלא שכמו שאני אומרת, מרגע שקיבלה הממשלה החלטה שמקבילה את היכולת שלנו לקבוע רגולציה כמו שאנחנו חשבנו לנכון עם הגורמים המקצועיים, קבעה תהליך סדור של איך מחוקקים כיום במדינת ישראל כשאני באה לייצר רגולציה של ענף. יש אגף מיוחד במשרד רוה"מ שעוסק בנושא הזה, יש הנחיות שמגבילות את שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים ומחויבת עבודת מטה - - -

שאלה שיכול להיות שהתשובה שלה היא לא פה, כמו שיש דברים שהם בגדר, ואני שואל גם את לטקו שמבין בעניין פה, אולי אסף גם מכיר, כמו שיש בעצם הגבלות בנושא הנפט, בנושא היהלומים יש הגבלות גם ביחסי החוץ של ישראל או דברים אחרים?

הצו הזה מסדיר גם את נושא הייצוא של היהלומים. יש לו ממשקים כאלה ואחרים עם חוק איסור הלבנת הון. יש פה מגוון רחב של רגולציות שקשורות, וצריך לוודא שלא יוצרים פה רגולציה עודפת, שלא יוצרים כפילויות מיותרות, שבאמת יכולים לעבוד עם זה אחר-כך.

מוטי, נראה לי שבעניין הזה אנחנו תחת הגבלות בין-לאומיות ואנחנו עומדים בהן, זה לא משהו - - -

יש את אמנת קימברלי, יש כל מיני - - -

אנחנו מיישרים קו, למיטב ידיעתי.

אלה שני עניינים שקשורים לחלק של משרד הכלכלה. מאחר שאנחנו משרד שפוצל, אני מבקשת להציג גם את העמדה לגבי החלק שפוצל ששייך לשר העבודה והרווחה, שזה בעצם עוד שני חוקים.

חוק אחד מתייחס להצעת חוק המעליות. כמו שכתוב נכון, זה כבר עבר אישור של ועדת שרים. במסגרת האישור של ועדת שרים היה נושא שהצריך עוד עבודת תיאום ממשלתית, והיתה סוגיה שהיינו צריכים להשלים את התיאום. התיאומים האלה הושלמו.

כל מה שקשור לעבודה הזאת, בעצם הגענו במהלך התקופה האחרונה להסכמות הנדרשות ואנחנו אמורים להשלים את עבודת הנסחות לצורך פרסום. עד עכשיו זה היה קצת חסום במהלך החודשיים האחרונים בגלל העבודה על חוק ההסדרים. החל מבעוד שבוע אנחנו כבר יכולים לתאם מועדים ואכן נתאם כדי להשלים את זה. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לעמוד בלוחות הזמנים.

חשוב לי לציין שגם השר ביקש ללמוד את הנושא ולהבין לאן הולכים, לפני שאנחנו מקבלים אור ירוק להתקדם לחלוטין.

זה עבר לשר כץ?

השר כץ, כן.

אלה שני תהליכים שאנחנו מבצעים במקביל. את הצד המשפטי של הנסחות, אנחנו נתקדם, אבל יכול להיות שהשר ירצה לפתוח נושאים מסוימים, ואז זה ישפיע על העבודה.

בנושא המעליות?

כן, בנושא המעליות.

הנושא הנוסף, חוק שעות עבודה ומנוחה, וזה נושא שהשר ביקש ללמוד אותו לעומק ולראות איך הוא רוצה להתנהל בעניין הזה.

הגיוני.

זה קשה, זה מוקש.

זה יהיה בסוף, לפני המספוא.

תודה רבה. משרד התחבורה, בבקשה.

הם לא באו?

אני יכול להגיד מה הדברים האחרונים שהם עדכנו לגבי הדברים שבאחריות שלהם.

ארבעה דברים יש לתחבורה.

הנושא הראשון הוא חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט). איל, אתה יודע להגיד? - - -

קבעו דיון אחרון להמשך החודש, משרד התחבורה קבעו עם כל הגורמים האפשריים בערך, בניסיון לדיון מסכם לפני שהם מביאים טיוטת חוק.

היו שם סוגיות אמתיות של היקף הסמכויות שייעשה בהם שימוש כלפי פרטים, אזרחים, בעלי אוניות וכן הלאה, שלקחו מודל שנמצא בצו חירום למינהו ורצו לשתול אותו בחקיקה חדשה, עדכנית של שגרה. היתה מחלוקת מהו המודל הנכון ואיזה עידונים צריך לעשות, כי לפי התפיסה של משרד המשפטים, אי אפשר להעתיק את זה בשיטת 'העתק הדבק', חקיקה ישנה לחקיקה חדשה, החקיקה הישנה תחת הכותרת: חירום, לחקיקה של שגרה.

במשרד הביטחון, למשל, יש שלוש דיסציפלינות שרלוונטיות לחוק זה וכולנו ניכנס מול משרד התחבורה: דיסציפלינה אחת זה ענף הדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית, דיני הים הבין-לאומיים. דיסציפלינה שנייה זה חיל הים עצמו, עם הסמכויות של חיל הים, ודיסציפלינה שלישית זה רשות החירום הלאומית. שלוש דיסציפלינות שאנחנו מול משרד התחבורה, ואני מקווה שנתכנס. כולם היו כבר מול משרד התחבורה בדיונים על זה.

זה יתכנס עוד השנה?

במהלך נובמבר נקבעה ישיבת פסגה עם כל הנוגעים בדבר.

מפקד חיל הים חדש. אבל שאלה - - -

אני לא בקי בתוכן של - - -

רק עקרונית, האם זה הסדרה גם של – אתה אומר שחיל הים בתוך זה.

זה גם סמכויות.

אז שנייה, אני רק אשאל את השאלה ואז תדע אולי מה אני שואלת. לחיל הים יש סמכויות גם מול אזרחים, גם מול ספינות, סוחרים ואזרחים, וכדומה. זה יסדיר את זה?

אני מניח שכן. שוב, אני לא בקי - - -

אני לא בטוח במאה אחוז, אני יודע שהעדכון האחרון שקיבלנו, ב-25 באוקטובר, שהם עשו את התיאום עם הגורמים הביטחוניים, אבל לא הגיעו להסכמה סופית, ולכן אמורה להיות אותה ישיבה. אנחנו לא קיבלנו נוסח מתוקן כי לא הגיעו להבנות האלה. אין לי את התשובה ב"שלוף" לגבי הסמכויות של זה. זה אמור לפתור את הצרכים של כל גורמי הביטחון. שם היתה הבעיה. זה דומה למה שאמרנו קודם, שחקיקה ישנה, יש גורמים חדשים. היום עושים משהו חדש, כל אחד אומר, רגע, אני רוצה להיות שותף. המשרד המוביל לא תמיד שם לב מי השחקנים השותפים אליו, ואנחנו רוצים לדאוג לכך שכשזה יגיע לכנסת זה לא ייפתח מחדש. במקרה זה, זה דורש תיאום. אני לא יודע אם חיל הים נמצא שם עד הסוף.

יש היגיון שדווקא בהעברה פה מצו חירום לחקיקה יש קושי של ממשק-צבא חברה אזרחית. יש פה קושי, בהבדל ממקומות אחרים. יש פה קושי, כי ברגע שאתה נותן סמכות חוקית לצבא לפעול מול אוניה אזרחית - - -

אבל זה קורה גם על היבשה, עד כדי שאתה נותן סמכות שוטר לחייל - - -

- - - התפיסה היא שחייל, אין לו סמכות כלפי אזרח.

נכון.

ממש לא. מה פתאום?! חייל מול אזרח?!

יש מקומות שתיתן סמכות שוטר לחייל. חיילים שמתגברים - - -

בחוק סמכויות חיפוש לשעת חירום, למשל, שאתה מדבר עליו, שגם היה תלוי בזמנו פעם במצב חירום, בעמותה לפני עשר שנים, שם יש לך הגבלות כאלה ואחרות - - -

צו מיוחד לאיזור מסוים רק

בדיוק.

וגם זה רחב מדי.

- - - היא נכונה והכנסת תדון בחוק הזה כשהוא יגיע, ויצטרכו - - -

פה, אתה ממש, חיל הים הוא זה שמטפל, הוא היחיד שכרגע מטפל.

צריך לדעת - - - שהים נעשה מורכב יותר בכל ההיבטים, החל מאיזור אסדות הגז, דרך זה שמי ששולט היום או ישלוט הכחל מה-10 בנובמבר במזרח הים-התיכון זה הצי של רוסיה.

כבר, לא?

10 בנובמבר?

ככה הם דיווחו, שזה הזמן שהם ישחקו עם היורש של אובמה. אחרי שהוא ייבחר, הם יביאו לפה את הצי ויגידו מי בעל הבית במזרח-התיכון. מה שיש להם.

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור), בבקשה.

הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב, והנושא שבא אחריו: רכישת מונים למוניות, התקנתם ושירותי אחזקתם, שני הנושאים האלה נכרכו בהצעת חוק אחת שכבר אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה בחודש ינואר, ובדומה לנושא המעליות שהוזכר פה, לאחר שהיא אושרה שוב, התעוררו אצלם כל מיני שאלות שהם היו צריכים לפתור. לפי מה שהם עדכנו אותנו, הדברים האלה בשלבי סיום.

אני לא רוצה להגיד בשמם - - -

טוב, גם זה ייתקע בגלל "אובר", נו. זה לא יזוז. יש דברים שברור לי למה זה ייתקע, כי יש מחלוקת אמתית, ויש דברים, כמו התמרוקים - - -

זה לא קשור ל"אובר". זה פחות המטריה שלי, אבל זה יותר המונים עצמם בתוך המוניות. זה היבט מאוד - - -

זה סעיף 13. אבל סעיף 12 הוא יותר - - -

סעיף 12 זה יותר השכרות רכב - - -

באיזה סטטוס זה כרגע? מי עוסק בזה?

אושרה הצעת חוק כבר בוועדת שרים. עדיין לא הגיעה לכנסת. לפחות לי אמרו שמתקדמים לקראת זה, לדעתי זה עוד לא קרה.

אבל יש לזה סיכוי שזה יקרה בשנה זו?

יש לזה סיכוי, כן.

אתם מה זה אופטימיים.

הצו האחרון, אני פחות יכול להגיד שאני אופטימי כי - - -

על הרכבל?

כן.

כמה יש? שלושה במדינת ישראל?

לא, - - - הקודמת ספרנו חמישה, לדעתי.

חיפה, מצדה, צפון, מנרה - - -

חרמון וראש הנקרה.

לצערי, לא קיבלנו שום מידע איפה זה עומד ומה הם הולכים לעשות בעניין הזה.

הם פשוט רוצים להפעיל פוניקולר כזה, נכון, לטקו?

- - -

עידו, יכול להיות שצריך לשלוח להם מכתב על אי הופעתם ועל דרישה לקבל מהם סטטוס. יכול להיות שיחליט יושב-ראש הוועדה שהוא יזמן אותם באופן פרטני. - - - שהוא אכפתניק לעניין יותר ממני, אז רק לעדכן אותו - - -

משרד החקלאות, כל מה שעשיתם פה היום יפה מאוד.

וזה שלא הגעתם לדיון בבוקר לוועדת החוץ והביטחון - - -

אני לא יכולה לייצג את כל המשרד. אני לא יודעת מי הוזמן לדיון בבוקר, אבל - - - פה יום מכובד.

דפנה טיש מהלשכה המשפטית. יש לנו ארבעה דברי חקיקה שנותרו וצריך לבטל אותם: הראשון זה דבש. בעצם פורסם תזכיר חוק כבר לפני שנתיים, הוא אושר בקריאה ראשונה. היה דיון ראשון בוועדת הכלכלה בפברואר האחרון, וצריכים להתקיים דיונים נוספים. אז זה מונח כרגע בשלב הזה.

למה זה נתקע?

זה לא נתקע. צריך להתקדם ולתאם עוד דיונים. הוועדה צריכה לעשות את זה, המשרד צריך גם מצדו ללחוץ. בדיון הראשון בפברואר זה היה הצגה של כל הצדדים, גם המשרד, גם המועצה לענף הדבש שגם לה יש השגות על הצעת החוק שפורסמה. כפי שאיל ציין פה, זה נושא מורכב - - -

- - - מחלוקת עם הדברים.

אז יש נושאים שצריכים להיות נידונים, ובעצם מחכים לתיאום דיונים נוספים בוועדה. נשמח לסיוע גם בהיבט הזה.

הצו הנוסף, צו ייצור מספוא, שהוחלף ב-2014 אבל לא בוטל עדיין כי יש תקנות מכוחו בחוק הפיקוח על מזון. לפי החוק צריכות להיות מותקנות תקנות בשלל נושאים לפני שהוא ייכנס לתוקף. מדובר במסה מאוד-מאוד רחבה של שמונה קבצים שצריך להתקין אותם. זו בעצם תשתית חדשה שלא נעשתה עד היום בישראל, אימוץ של רגולציה אירופאית ודרישות. צריך להכין גם את השוק של מגדלי המספוא והיצרנים והיבואנים להתאים לדרישות.

אני יכולה לפרט לגבי כל שמונת הקבצים, אבל כל אחד מהם נמצא בשלב אחר. יש חמישה שהועברו לייעוץ וחקיקה וממתינים להערות שלהם, לאחר מכן הם יעברו אישור נוסח חוק ואז יוגשו לוועדת הבריאות. יש קובץ אחד שכבר אושר על-ידי ייעוץ וחקיקה ונמצא באישורי נוסח, יש עוד שני קבצים שנמצאים בשלבים אחרונים של כתיבה אצלנו. עוד צו אחד שפורסם להערות ציבור וגם יתחיל עבודה של ניסוח סופי. אבל אתם יכולים לראות מההיקף, שזה היקף מאוד-מאוד רחב, ולכן אנחנו ניגש בקרוב לוועדת הבריאות ונבקש הארכה של חצי שנה נוספת בכניסת החוק לתוקף כדי שנספיק להתקין את התקנות ולפרסם אותו לציבור.

הצו השלישי זה ייצור חלב, שהוחלף גם הוא בחוק תכנון משק החלב ב-2011. הותקנו מכוחו לא מעט תקנות ובעצם יש תקנות אחרונות בנושא ויסות חלב במשק. התקנות האלה, הן אומנם נושא אחד, אבל הן מאוד-מאוד מורכבות מבחינת התוכן שלהן. הם בשלבי ניסוח, קיבלו הערות ממשרד האוצר, גם ממשרד המשפטים. עכשיו יש גרסה מעודכנת יותר שנמצאת בהעברת הערות אחרונות למועצת החלב ובתיקוני כתיבה, והיא תועבר למשרד המשפטים, אני מקווה, תוך חודשים ספורים לאישור נוסח.

מה פירוש, חודשים ספורים? מתי? אני מבין שהמספוא והסחר יותר מורכב וייקח לו עוד זמן.

גם החלב מורכב.

בעדכון שכתבתם לנו בקיץ אמרתם: דצמבר.

נכון. עכשיו זה הועבר. אנחנו מקווים לעמוד בזה, אבל יכול להיות ינואר-פברואר בגלל שזה נושא מאוד מורכב וכל הזמן מתקבלות עוד הערות ונעשים שינויים ותיקונים. זה נמצא עכשיו במועצת החלב, אנחנו מחכים להערות שלהם כי זה צריך להיעשות בהתייעצות איתם לפי החוק, לא בהסכמה, אבל אנחנו רוצים לשמוע גם את עמדתם.

והנושא האחרון זה הטיפול בדגים. יש מחלות בעלי-חיים (דיג). היה דיון ביולי, התעוררו נושאים מקצועיים שהמשרד נדרש לעשות בדיקה וחשיבה מחודשת גם במשרד הבריאות, נעשים בימים אלה, נעשו כבר, ואני מקווה שבקרוב יוכלו לחזור לוועדה, ולקיים דיונים נוספים עם התשובות.

את רואה גם את העבודה הזאת במהלך השנה הזאת מגיעה לידי? - - -

אני מאוד מקווה, כן, כי זה כבר בשלב – יש כבר נוסח, היו נושאים מאוד נקודתיים-טכניים שהיה צריך להחליט לגביהם ולחזור לוועדה ואז זה תלוי בדיונים בוועדה.

אני חוזר לנושא הדבש, ואני לא חבר בוועדת הכלכלה – אתם חברים בוועדת הכלכלה?

אני לא.

לעניות דעתי, למי שזה יעניין אותו, זה יותר עניין של הסכמות. כמו שאתמול, לצורך העניין, הגיע שר האוצר להסכמות עם הצפון, ולהערכתי, מחר בלילה להגיע להסכמות כאלו ואחרות עם החקלאות, או לפחות אני השתדלתי לחפש את הדרך - - -

מה זה הסכמות עם הצפון? יש

לא יודע. ייקח אולי משבר, יתפוצץ מחר בוועדת הכספים וכולי, תהיה דינמיקה כזאת ואחרת. אבל דיברתי היום עם המנכ"ל שלו, ואת שמשון ארלינגר אני מכיר וחבר – נדמה לי שצריך להגיע לשם לאיזשהו גישור-פישור.

אני יודעת שנעשו ישיבות של גישור-פישור במקביל - - -

כמו שכן הגענו על-ידי קבוצה מצומצמת שישבה עם שר האוצר על מכסות הדיג. אחרי כל ההפגנות זה היה יורם קרין, אבו וילן, אמיתי פורת ויושב-ראש הדיג, זה הצליח. רונן פולקמן היה שדכן. היה דבר כזה. נראה לי שאם רוצים להגיע, שם זה נמצא. אני לא רואה את עצמי עוסק בזה, אבל אם זה מעניין מישהו מכם, אז שם זה נמצא. אני יכול לדבר על זה עם איתן כבל, זה כן.

מה את רואה מתוך זה ב-2017? הצגת פה ארבעה דברים.

חלק מהתקנות של המספוא בהכרח יגיעו לכנסת, אבל זה תלוי בתיאום ישיבות בכנסת. באופן אופטימי וגם ריאלי, אני מקווה, אני מקווה שנושא ויסות משק החלב יגיע לכנסת באמצע השנה, אחרי אישורי משרד המשפטים - - -

יש סיכוי שהמספוא והחלב - - -

החלב, כי זה קובץ אחד של תקנות. הדגים אני מניחה שכן כי זה מחכה להחלטות מקצועיות אחרונות. מספוא, אני לא יכולה להתחייב על כל שמונת הקבצים שכולם דרושים כדי לבטל את הצו המקורי, אבל אנחנו מאוד מקווים שתהיה התקדמות משמעותית. אנחנו אופטימיים לגבי כולם.

המשרד האחרון שלא הציג פה, אם אני לא טועה, משרד האנרגיה.

במהלך השנה האחרונה הצלחנו לבטל שני צווים שעוסקים בבטיחות בגפ"ם, והותקנו במקומם צווים ותקנות רלוונטיים. יש קבוצה של ארבעה או חמישה צווים שעוסקים בנושאים צרכניים של גפ"ם, שלהם אין מקור הסמכה בחוק ולכן אנחנו צריכים חקיקה ראשית. הופץ תזכיר חוק, אנחנו מקווים שכבר במהלך דצמבר השנה אנחנו נעביר טיוטת לאישור ועדת שרים לחקיקה.

הנושא האחרון זה צו שמבחינתנו הנושא העיקרי בו הוא אחזקת מלאי. בעבר זה נכלל במסגרת הצעת חוק משק הדלק, הצעה שעברה קריאה ראשונה, עברו שתי כנסות וזה לא קודם כך שהיתה ואיננה עוד. מה שהחלטנו במהלך השנה האחרונה זה לפצל את הנושא של המלאי מתוך חוק משק הדלק כולו כי ראינו שהחוק הזה מתעכב מאוד. הופץ תזכיר חוק, אנחנו מקווים במהלך מחצית השנה הקרובה לסיים את הטיפול לקראת טיוטת חוק.

יש לכם שישה. אתם השיאנים בשימור חוקים לשעת חירום. מה מהם את רואה מתקדם במהלך 2017 והופך לחוק?

החמישה הראשונים זה בנושא הגז שהיא מקווה שעד דצמבר זה כבר יגיע.

טיוטת חוק כבר בדצמבר. זה אומר שבמהלך 2017 זה בכנסת. ואני מאמינה שגם הצו האחרון יגיע במהלך 2017.

שבשנה הבאה אתם לא צריכים להגיע הנה?

אני מאוד מקווה.

אופטימיות זה דבר טוב מאוד. שמעון פרס אמר, גם אופטימיים וגם פסימיים מתים בסוף.

הוותק שלי הוא כמעט כמו של איל. אני ראיתי את המסה וראיתי לאן זה הגיע, אז מותר לי קצת אופטימיות.

באמת, עדיף ל היות אופטימי.

יש על זה פסוק שדוד שלי מכפר גלעדי, שיום הזיכרון שלו היה בחול המועד, ערב שבת, שנה, יצחק בן צבי, הוא שאל אותי, מה מקור השם 'גהה'. אתם יודעים מה זה, כביש גהה. מה מקור השם 'גהה'?

בריאות.

נכון, זה בריאות. מאיפה? יש פסוק במשלי, אני לא ידעתי, הוא ידע, הדוד שלי מכפר גלעדי, נפטר בן 93 וחצי, 94: "לב שמח ייטיב גהה, ורוח נכאה תייבש גרם". יעני, טוב להיות שמח, זה משפר את המצב הבריאותי, ועצב מייבש. אז זה האופטימיות והפסימיות.

ברור. זה אפילו מוכח כבר ברפואה.

ולכן בית-החולים נקרא: גהה. זה נכתב על המצבה שלו, לכן - - -

השכלנו. "מכל מלמדיי השכלתי".

ועדת החוקה רוצה להחכים אותנו על המעצרים?

אמרנו, היה דיון אתמול, נקבע דיון נוסף. וכל עוד אני בוועדת החוקה, אז יש לך נציג - - -

נציג בוועדת החוץ והביטחון.

זרוענו הארוכה.

אנחנו נצטרך להצביע, אני רק אומר שלושה או ארבעה משפטים בלבד.

לא הייתם פה בתחילה כשציינתי את זה – יושב-ראש הוועדה אבי דיכטר ביקש ממני, הוא אישית מאוד אכפת לו מהנושא והוא רוצה לקיים עליו דיוני משנה במהלך השנה פר משרדים כדי לראות את ההתקדמות.

דבר שני, נרשם פה על-ידי עידו הסטטוס המתקדם, ואני רוצה להגיד תודה פה לכל העוסקים במלאכה ומי שהיו פה, כי הירידה בהחלט מראה על העבודה הרצינית. אלה שנשארו פה הם אלה שכנראה כואב להם הראש יותר על זה.

אני אומרת, נעבור לשיטת בונוסים. - - - קפיטליסט, נו, בונוסים. מי שמעביר, בונוס.

סבבה.

אנחנו מחפשים מדינה נורמלית, אנחנו כבר לא במצב חירום, ואנחנו צריכים להקריא את הבקשה לשוב ולהכריז על מצב חירום. מתוך הרשימה המצוינת הזאת, עידו, אפשר לשים פה את הסטטוס ברוחב ככה, ואתה מקבל את זה על עמוד אחד. טבלת סטטוס, באמת. אתה עושה: רוחב, סטטוס, הפעולה הבאה, ככה אני אוהב לעבוד: סטטוס, הפעולה הבאה, באחריות מי. ואז לדיכטר זה יהיה כלי עבודה חשוב.

בעוד שנתיים אפשר יהיה לכתוב את זה על גרגיר של אורז.

אני בדרך-כלל - - -

בחצי דקה: משרד הביטחון התחייב על אחד משניים, הגנת הסביבה התחייבה על אחד, על מאה אחוז, משרד הפנים התחייב על אחד, על מאה אחוז, משרד הבריאות על 50%, על שניים מארבעה - - -

לא, הלך עליכם. מוטי עכשיו עליכם, הלך עליכם.

לא, לא. אני חושב שהדברים חשובים - - -

מוטי, זו היתה מחמאה, שכשאתה על זה, זה יקרה.

כן. אני רואה פה צמצום משמעותי מאוד, ואין סיבה שלא נהיה פה באמצע השנה הבאה ולא נראה – לטקו, אנחנו מסכמים פה.

מאושר, מאושר.

הוחלט על-ידי כולם שהאופטימיות היא יותר טובה - - -

לא, אני לא חווית דעתי בעניין הזה. היום ביקרו אותי בחדר כמה יהודים יקרים מחו"ל, ומישהו סיפר לי סיפור שב-1938 היהודים הפסימיים ברחו מאירופה, והאופטימיים אנחנו יודעים מה נסגר איתם.

טוב, זה סיפור אחר.

אני מכירה את זה הפוך.

הכול הפוך?

אתה יודע, אבות אבותיי - - -

אולי נחליט עכשיו שאנחנו מצביעים נגד. מה את אומרת?

נגד מה?

נגד ההארכה. בואי, בואי נעשה משהו.

אבל מה זה יעזור לנו?

אם הזכרת דברים כאלה – בעת האחרונה אני נוסע לבקר גיס בבית-חולים בעפולה, ואני כל פעם חוזר: לאיפה נסעו רכבות לפני 70 ומשהו שנה, ולאן נוסעות היום רכבות, ברוך ה', כי אני ראיתי את הרכבת של בית-שאן-עפולה, אז נתקדם. הבטיחו לנו ב-2017 ו-2018 תחנת הרכבת לראש פינה אולי.

לי הבטיחו ב-1995 תחנת רכבת לדמשק. אז מה? אני עדיין מחכה. אני אמתין.

לא כדאי, לא כדאי.

אני אמתין. הובטח לי שזה יחזור. אני אמתין.

אמיר, סבא וסבתא שלי משני הצדדים עלו מתוך תחושת אופטימיות מדהימה בשנות ה-30 להקים פה את מדינת ישראל. אז היתה גם אופטימיות, גם באלה שעזבו.

טוב מאוד.

אני יוצא מנקודת הנחה שהנושא יעלה למליאה ביום שני, ב-7 בנובמבר, ואני אקרא את התאריך בהתאם. אם יהיה שינוי ביום, אז גם התאריך יזוז בהתאם.

"בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה ועל-פי הצעת הממשלה, מכריזה הכנסת על מצב חירום עד יום 6 בנובמבר 2017."

זאת אומרת, לשנה?

כן.

למה? אי אפשר פחות?

זאת ההצעה. אפשר פחות. אם הוועדה מחליטה על פחות, אז אפשר פחות.

הוועדה מבקשת שנה.

ברור שהממשלה מבקשת שנה.

לא, חשוב להזכיר את זה, אם זה לא נאמר לפרוטוקול.

למה לא שנתיים?

היא לא יכולה. זה המקסימום.

אני יודעת.

אני רוצה לומר, מיכל, אילו לא היינו רואים פה עבודה, היה מקום בהחלט. אבל בשם יושב-ראש הוועדה, שמאוד אכפת לו מהנושא והוא ביקש שיזמנו בטווח השלושה חודשים, חצי שנה, משרדים, משרדים, לראות את ההתקדמות.

אני הייתי פה בישיבות הקודמות ואני לא רואה התקדמות.

למה? אנחנו רואים פה ירידה משמעותית.

- - - לאחרונה? לא מ-2015. מ-2015 ראיתי התקדמות, אבל מהישיבה האחרונה שהיינו פה לא היתה התקדמות. אני לא רואה.

- - - היתה ישיבת מעקב.

היתה ישיבת מעקב, ומאז לא היתה התקדמות.

באיזה חודש היא היתה? ביוני?

במרץ, כמעט שנה עוד מעט.

אולי עד אז רק.

לא היתה התקדמות.

חוק המאבק בטרור - - - עכשיו.

בסדר, אני אומרת, אנחנו נתקדם בדברים האלה, וכל הכלכלי יישאר. אני לא באה בטענות דווקא לביטחון. דווקא זה יתקדם מהר, לטעמי.

אני לא צריך להמליץ לדיכטר משום שהוא אמר לי שהוא מתכוון לעשות את זה. אז אני לא משחק אותה פה באיזו לקיחת פטרונות על ההחלטה, והוא בהחלט מתכוון לעקוב אחרי הדברים, גם בקבועי זמן הרבה יותר קצרים. אני חושב שבהתייחס לזה, זה מאוד ריאלי שנקבל את ההחלטה כפי שאסף אומר.

כמו עם פינוי עמונה. מחכים שנה, ואז מבקשים דחייה. אותו דבר, יחכו שנה ואז יבקשו דחייה.

בצו עצמו אין תאריך.

"בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה ועל-פי הצעת הממשלה, מכריזה הכנסת על מצב חירום עד יום 6 בנובמבר 2017."

אנחנו ודאי נציג את ההתקדמות שהיתה ושמובטחת. יכול להיות שבשנה האחרונה באמת התקדמו פחות, יכול להיות שאת צודק. אבל בהיבט רב-שנתי היה פה מאמץ גדול, וכשאת רואה פה את האנשים שמחויבים לכך, בעיקר את משרד המשפטים שמוביל, אז אני חושב שאפשר לתת להם את הקרדיט בעניין. להערכתי, אם נבוא אליהם בלחץ של עוד שלושה חודשים או חצי שנה, אז נמצא עוד פעם דברים בהתהוות. ואם נבוא בעוד שנה, נמצא דברים בהישגיות גדולה מאוד.

אני עשיתי את הטבלה פה ולא רשמתי על מה שבספק, רשמתי על מה שאנשים אמרו, ב-2017 אנחנו מצליחים - - -

בגלל זה אתה אדם בריא, מוטי, אמרתי, גהה, בריאות. האופטימיות מביאה בריאות.

תראי, יש פה יותר משליש, יש פה כמעט 50%.

מה שנקרא: אינשאללה.

בואי נגיד שיצליחו בשליש, ואנחנו חוסכים את הוועדה הזאת בעוד שנתיים-שלוש.

והפיקוח נמשך. היושב-ראש לא מציע להפסיק את הפיקוח.

המעקב.

המעקב או הפיקוח לא חייב להית כרוך בהכרזה או אי הכרזה. זה שני תהליכים - - -

אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

בקשת הממשלה לשוב ולהכריז על מצב חירום אושרה.

תודה רבה.

למה נגד?

כי זה כמו עם עמונה, נתנו שנתיים, עכשיו רוצים עוד דחייה. אותו דבר, אותה שיטה.

רגע, רגע, מי בעד השארת עמונה?

אין לך סמכות של יושב-ראש הוועדה להגיד - - -

אני אביא את זה לוועדת המשנה, את תראי.

הישיבה ננעלה בשעה 15:35.