הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 11:00

חדשנות בטיפול בתוצרת חקלאית: בטיחות, בריאות והארכת חיי מדף

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

יעל כהן-פארן

עמר בר-לב

איתן ברושי

עמי בן-יהודה - מנהל המחלקה למחקר רפואי, משרד הבריאות

אלי גורדון - מהנדס, מנהל שירות המזון, משרד הבריאות

ד"ר לילך צדיק וייס - שירותי בריאות הצבור, משרד הבריאות

ד"ר משה בן ששון - מנהל מדעי, סביבה חקלאות ומים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר מיכל לוי - סמנכ"ל למינוף המו"פ החקלאי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורן אבלה - יו"ר ועדת התיישבות כפרית, לשכת עורכי הדין

רן שאולי - יועץ מדעי למשרד החקלאות, "ממשק" – האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

ד"ר נעמי בק - יועצת מדעית למשרד החקלאות, "ממשק"

עמיר פינק - יועץ מדעי למשרד החקלאות, "ממשק"

אורי לרנר - עמית "ממשק"

יארא דחדל - עמיתת "ממשק"

תמרה לוטנר - "ממשק"

לאון רוזנצביט - עמית "ממשק"

שרית ברנד קליסנסקי - עמיתת "ממשק"

אורית רפאלי - עמיתת"ממשק"

חיים כץ - עמית "ממשק"

עמיאל וסל - עמית "ממשק"

ד"ר אמנון ליכטר - מנהל המכון למדעי מזון ואחסון, מכון וולקני

ד"ר רון פורת - מנהל המחלקה לאחסון, מכון וולקני

עמית סבג - מהנדסת מחקר, המחלקה לאחסון, מכון וולקני

ליבנת גולדנברג - דוקטורנטית במחלקה לאחסון, מכון וולקני

פרופ' שלמה סלע - מנהל המחלקה לחקר אחסון מזון ובטיחותו, מכון וולקני

ד"ר משה קוסטיוקובסקי - המחלקה לחקר אחסון מזון ובטיחותו, מכון וולקני

ד"ר זאב שמילוביץ - מנהל המחלקה להנדסת מערכות חישה, מכון וולקני

חיה פרידמן - מנהלת המחלקה לחקר תוצאת חקלאית לאחר הקטיף, מכון וולקני

ד"ר מירי קליין - פוסט דוקטוראנטית, המחלקה למדעי המזון, מכון וולקני

פרופ' אופירה אילון - חוקרת בכירה, מוסד "שמואל נאמן" ואוניברסיטת חיפה

אפרת אלימלך - דוקטורנטית בנושא אובדן מזון, אוניברסיטת חיפה

עמוס לוין - סמנכ"ל חקלאות, החברה לפיתוח הגליל בע"מ

אלקנה בן ישר - מו"פ צפון, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אבי גולדשטיין - חקלאי, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

נעם בלום - יזם, מנכ"ל "צברי אורלי", התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אברהם גלבוע - מרכז מדור גידולי שדה, ארגון עובדי הפלחה

אמנון גרינברג - מועצת הצמחים

חיים חרמוני - ועדה חקלאית, מועצה אזורית שער הנגב

יהודה ורקר - בית אריזה לגזר, קיבוץ שלוחות

בנג'ו ברמן - מרכז משק, קיבוץ בארות יצחק

הרצל אבידור - מנכ"ל מועצת הדבש

רפי נבו - מנכ"ל "משתלת הקיבוצים" – קרן לפיתוח טכנולוגיות בקיבוצים

משה מרום - אגף כלכלה, הנהלת התנועה הקיבוצית

אופיר קירי - סמנכ"ל טרנדליינס אגטק טכנולוגיות חקלאיות

אלכסנדר גורדון - קידום מו"פ ופרויקטים, AG-inspire

אלון זקס - סמנכ"ל "דרך המעבדה – בטיחות מזון"

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום יבואני המקנה

עמית אבנר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ארגון מגדלי הדגים, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, מועצת הדבש, מועצת החלב, מועצת הצמחים

סטיבן יעקב לוי - שדלן/ית

אייל לב ארי

ענת לוי

ר.ל., חבר המתרגמים

בטיחות, בריאות והארכת חיי מדף

בוקר טוב. לחקלאים זה אולי לא 'בוקר טוב' אלא כבר צהרים טובים. עירונים עוד יכולים להגיד בשעה כזו "בוקר טוב" אבל למי שלא עירוני ולכולם, יום טוב. אני מתכבד ברשותכם, אם כולם מוכנים ותהיה האפשרות להתחיל, אם הכול עומד על מקומו, אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של ועדת המדע והטכנולוגיה לציון יום החקלאות וההתיישבות שנקבע להיום, יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז אבל גם יותר נכון, ראש חודש מרחשוון, גם ל' בתשרי אבל גם ראש חודש, נברך אתכם בחודש טוב חוץ מאשר ביום טוב.

חדשנות בטיפול בתוצרת חקלאית – בטיחות, בריאות והארכת חיי מדף. אלה הנושאים שוועדת המדע והטכנולוגיה בחרה לעצמה לדון בהם או להביא היום ולהציף אותם ביום החשוב הזה, משתי סיבות. גם בגלל שאנחנו מודעים לחשיבות של הטכנולוגיות והחידושים והפיתוחים בנושא החקלאות. זה חשוב לחקלאים, חשוב למדינת ישראל, חשוב בכלל לקשרי החוץ של מדינת ישראל, חשוב כלכלית למדינת ישראל אבל זה גם ודאי מקדם, מחזק ותומך את ענף החקלאות, את החקלאים ואת ההתיישבות וגם בגלל שכוועדת המדע והטכנולוגיות נחשפנו, מתוקף תפקידנו, לדברים מעניינים ומיוחדים, משובבי לב ומדהימים. משהו שהוא גאווה מיוחדת למדינת ישראל באפשרויות וביכולות שלה. אני גם מכבד בברכה את חבר הכנסת עמר בר לב שבא באופן מיוחד, לא חבר מן המניין בוועדה הזו אבל ודאי פעיל מאד בכנסת ולדבריו יש משמעות מאד גדולה והערכה גדולה מאד. הוא בא לכאן גם כשליח של השדולה לחקלאות לדיון הזה. בוודאי בהמשך נשמח לשמוע את דבריך.

אני כן רוצה להגיד לכם משהו על שיחת טלפון שהייתה לי לפני כשעתיים עם חבר הכנסת איתן ברושי ואני רוצה לציין את המעורבות שלו בכלל בענף החקלאות, בלובי ובעוד נושאים אבל גם בקיום היום הזה. הוא השקיע בזה הרבה מעורבות שראויה לציון על ידִי ועל ידי הנהלת הוועדה, שעל כל פרט וליווי, מלווה את זה עם כל הלב ועם כל הנשמה ואז הוא אומר לי: תשמע, יש לי איזו בעיה, מישהו היה אמור להגיע וברגע האחרון לא הגיע. אמרתי לו: חבר הכנסת ברושי, האמת, אני גם יכול להיות מייצג טוב את ענף החקלאות. הוא שואל אותי: למה? אמרתי לו: כְּנין וכבן נין של חקלאים, אותנטיים, בארץ ישראל, שהגיעו לפני מאה ושלושים שנה לארץ ועזבו עסקים משגשגים בחוץ לארץ, בעיר בריינסק, העיירה בריינסק, משפחה שלמה על הורים, ילדים, דודים, עלו כולם כמקשה אחת, אמנם בשלבים אבל ודאי שלפני מאה ושלושים שנה עלו לארץ ישראל, התיישבו בפתח תקוה, ביהוד, במטולה, במוצא ושם עסקו בענף החקלאות בלבד. שפכו דם באדמה בשביל זה, אז אנחנו בדי.אנ.איי. שלנו אני מרגיש שאני יכול גם לייצג את זה. זו המורשת שלנו מתוך תפיסה של לכבוש את ארץ ישראל ולהתיישב בארץ ישראל.

לקשור את עצמך לארץ ישראל על ידי זה שאתה עובד בה ושאתה קשור אליה, קשור לארץ, קשור לאדמה ומשקיע בה, זה מה שמקשר. התפיסה הזו היא תפיסה שהיא נר לרגלינו, נמצאת אצלנו ולכן אנחנו מודעים ויודעים את החשיבות של כל הנושא של חקלאות והתיישבות בארץ ישראל, בארץ.

אני יודע שאתם נמצאים כאן היום וכרגיל, כשמציינים יום, אז באים קצת לעודד או לחזק או לציין או לתמרץ אבל ענף החקלאות בכלל, באופן כללי, נמצא בארץ היום באיזה מבחן זמן לא פשוט. נלחמים בעצם על הקיום, על הלגיטימיות כמעט, על המשכיות ואולי גם על הכדאיות. הנושאים האלה, שעולים מפעם לפעם פה, עדיין לא מקבלים את הפעילות הנכונה, את ה input הנכון, להיות אוזן מספקת כדי לחוש ולשמוע את הטלטלות והקשיים שהענף הזה עובר. אי אפשר להסתכל על ענף החקלאות בכלל רק באופן כדאִי ורק מהיבטים כלכליים גרידא. יש פה הרבה ערכים, ערכים חשובים מאד שצריך לחזק אותם, צריך לתמוך בהם, צריך לבסס אותם וחס וחלילה לא לעשות הפוך ולפגוע בהם.

הנושא של פיצוי החקלאים ואני שומע את זה מהחקלאים עצמם בכל הענפים, ענף החממה, ענף המשק אבל זה נכון גם לענף הפטם וענף החלב וענף הביצים, בכל הענפים שאני קורא לזה בסך הכול חקלאות, נעשית רגולציה מאד מאוד חזקה, עם מכסות, עם הכוונה, שגם אם נניח שיש איזו תמיכה כלכלית כזו או אחרת והיא לא נכונה, אז על כך אמרתי באיזו וועדה, חבר הכנסת עמר בר לב, נניח שמבחינה כלכלית כדאי יותר וזול יותר לייבא את כל הפירות והירקות. עגבניות, מלפפונים, הכול, גם אם לייבא יוצא יותר זול, האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות את זה? האם אנחנו יכולים להגיד שזה כדאי כלכלית כי אלו רפורמות? הלוא צריך לדעת שגם כשעושים רפורמות, יש לשקול את הכול. אנחנו אומרים שאנחנו בחודש מרחשוון אבל בא אחריו חודש כסלו ואומרים חכמינו שכסלו הוא מלשון "כיס" ו"לב" ביחד, כי אי אפשר להסתכל על הכיס לבד ולא קוראים לזה חודש "כיס" בגלל דמי חנוכה אלא בגלל שאנחנו צריכים לשלב בין כל הדברים האלה והם הרבה יותר מכדאיות כלכלית.

לכן אנחנו רואים בציון יום החקלאות וההתיישבות נושא חשוב מאד, נושא שבא לא רק לציין אלא לחזק ולהשריש, לתת לזה את ההמשכיות בנושאים רבים שאתם צריכים להתמודד אתם ואלה נושאים שאתם דנים בהם ומתמודדים אתם אבל אנחנו, כאנשים מבחוץ, רואים, למשל, שהנושא של פערי התיווך עומד לרועץ. יש איזה דימוי כאילו שההתמודדות צריכה להיות של החקלאים אבל ההתמודדות צריכה להיות גם של הממשלה שצריכה להתמודד עם פער המחירים. שם אנחנו לא רואים את זה, שם אנחנו רואים רפיון וחלישות מאד גדולה, שהיא כשל, לפי דעתי, בהתמודדות עם פערי התיווך העצומים שיש, שזה לא רק גורם נזק תדמיתי אלא גם גורם נזק מעשי.

אני אומר מניסיון אישי, שהיו כמה וכמה הצעות חוק שאנחנו הצענו וחברים נוספים והן נבלמו. אני יכול להגיד נבלמו על ידי הממשלה אבל לא רק הממשלה הזו אלא גם על ידי הקודמת והקודמת לה, אני כבר נחשב מהוותיקים בבית הזה, הן לא נתנו שום אופן אמתי להתערב בזה. הצענו כמה הצעות פשוטות מאד, רק כדי שהקהל יידע, רק בחנות הירקות, בסוף, כשזה מגיע לצרכן, שיידע מה היה המחיר לחקלאי ואותו תפוח שמוכרים אותו ב-13 שקלים שהחקלאי קיבל על זה 3.5 שקלים, שיידע. רק עם זה, האם מישהו יוכל להמשיך למכור לך? זו רק שקיפות, שקיפות בלבד. אני לא תומך בשר החקלאות שרצה לקחת מאֲזנים של רשתות ולקחת אותם במבחן זמן, למה אתה צריך לתת, למה אתה צריך - - - את הידיים שלך, תן לציבור להחליט ואתה תראה איך זה ישפיע לבד. והיו עוד דברים כאלה אבל אני לא רוצה להיכנס אתכם להצעות חוק שלא הושמעו.

לכן, קיבלנו על עצמנו לדון בכך ביום הזה ולכבוד הוא לנו, זו מחויבות שלנו. אני רק רוצה לציין שבחרנו בנושא של חדשנות בגלל שמטבע הדברים זה העיסוק של הוועדה, זה נושא של הוועדה ואנחנו ביקשנו ממכון וולקני, שסיירנו בו לא מזמן וראינו, אמנם לא רק שם, אלא ששׁם זה שׂם אותם במרכז הדיון. אנחנו ניתן גם לאנשים אחרים מגופים אחרים, שנרשמו או שלא נרשמו, שיכולים להירשם אצל מנהלת הוועדה, להביע את דעתם ואת מה שיש להם להגיד. אם חבר הכנסת עמר בר לב ירצה עכשיו לדבר אז אנחנו ניתן ואחריו אנחנו נמשיך בסדר היום הרגיל.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני חושב שאחד הדברים המוסריים אפשר לומר, בכל מה שקשור לחקלאות במדינת ישראל, זה הפער העצום בין המחקר והפיתוח החקלאי שמדינת ישראל מובילה בכל העולם. בזמנו למדתי קרקע ומים, אני אגרונום, אז מנושא הטפטוף שזו המצאה ישראלית שהיום כל העולם משתמש בה, עד המצאות אחרות עכשוויות, שבהן אתם בוודאי הרבה יותר מעודכנים ממני, בין זה לבין מצב החקלאים במדינת ישראל והחקלאות עצמה, הפער הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת, הוא בלתי נתפס, כי החקלאות, לא הפיתוח החקלאי אלא החקלאות במדינת ישראל, היא בתהליך רב שנתי של הדרדרות וקריסה. אנחנו רואים את זה. הרבה דברים רואים דרך הרגליים, רואים בזה שאין דור המשך. הגיל הממוצע של החקלאים האמתיים במדינת ישראל הוא כבר מעל לששים. זה רק אומר לאן החקלאות הולכת.

אחד הנושאים שעלו בחודשים האחרונים על שולחן החקלאים וגם בממשלה, הוא הרעיון של העברת מכון וולקני לצפון ואני חושב שזו דוגמה רעה למשפט הידוע שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. צריך לפתח את הגליל, אין בזה ספק ואתמול היה כאן כמעט אפשר לקרוא לזה יום הגליל, שראשי מועצות מהגליל באו הנה אחרי שהם גילו שבתקציב 17'-18' של המדינה, תקציב שהולך להיות מונח על שולחן הכנסת, תכנית פיתוח הגליל, שיש תכנית כזאת והממשלה אפילו החליטה שהיא תהיה והקצתה כספים, לא מופיעה בספר התקציב. לא מופיעה בספר התקציב זאת אומרת שהיא לא תהיה. כמובן שאני בעד פיתוח הפריפריה אבל הדרך שהרבה פעמים נוקטים בה, אפרופו רשות השידור ששם אנחנו חווים את זה, הדרך להרוס קודם את מה שקיים ועכשיו להתחיל לבנות במקום אחר משהו שאולי יהיה טוב כמו הקיים ואולי יצליח לשפר אותו, לצערי זו דרך שלא הוכיחה את עצמה ולכן, במקום לומר שצריך לפתח את החקלאות בצפון ובדרום צריך לחזק את השלוחה בצפון ואם יש צורך אז להקים עוד שלוחה של מכון וולקני יותר צפונה באצבע הגליל או לחלופין בדרום, בגילת או עוד יותר דרומה, אבל במקום זה אומרים: מכיוון שהקרקע הנד"לנית שיושב עליה מכון וולקני היא מאד מאוד יקרה אז בואו נעביר אותו. המדינה או מישהו יעשה 'מכה' כמו שנקרא בסלנג הישראלי ונראה מה יקרה עם החקלאות.

בכל הדיונים האלה אתם תשמעו המון סימפטיה ואמפתיה, כולם מסכימים. לא יהיה חבר כנסת אחד – אני עכשיו בא מוועדת חוץ ובטחון שעסקה בנושא החקלאות – לא יהיה חבר כנסת אחד, קואליציה או אופוזיציה שיאמר שהוא נגד הכרת החקלאות כערך אבל, הדרך היחידה, הדרך היחידה להשפיע ואני יכול לומר אפילו לצערי, היא להתאחד כפי שיש כאן איחוד ביום החקלאות ולהפעיל לחץ. להפעיל לחץ על חברי הכנסת, להפעיל לחץ על הממשלה ולדרוש. אני אומר לכם שאם בתקציב שהולך להיות מאושר בתוך חודשיים, לא יהיה שינוי בשורת תקציב שתגיד שהחקלאות היא ערך, אז אלו סתם מלים מהשפה ולחוץ כי זה באמת דבר אמתי. צריך לתמוך בחקלאות וצריך לבנות את החזון החקלאי של מדינת ישראל.

ראשי הארגונים החקלאיים גיבשו את החזון המדיני והגישו אותו למשרד האוצר ולמשרד החקלאות לפי מספר חודשים. כלום לא קרה עם זה. אין לו שום ביטוי. אפשר להתווכח על החזון, אפשר לשנות אותו, אפשר לגבש אותו אבל אין לו שום משמעות בתקציב. אם אין לו שום משמעות בתקציב 17'-18' אז מה שזה אומר הוא שהחקלאות תמשיך בתהליך התרסקותה בשנתיים הקרובות ובסופו של דבר, כשמדברים על עוצמה לאומית, אז אנחנו כאן נתמקד בנושא הפיתוח החקלאי שכמו שאמרתי הוא מוביל, אבל פיתוח חקלאי בלי חקלאות, חקלאים בלי בטחון, ישוב הפריפריה גליל וצפון בלי חקלאות, כל הדברים האלה מחוברים אחד לשני ובסופו של דבר, אם זה התהליך שיימשך, אז גם המחקר החקלאי וגם הפיתוח החקלאי במדינת ישראל, יהיו בתהליך ירידה. יגידו הלקוחות שלכם, רגע, אם אתם לא מיישמים את זה אז למה שאנחנו ניישם את זה? מדינת ישראל, מעבר לכל, צריכה להיות המעבדה לפיתוחים ולקדמה החקלאית. אם היא לא עושה את זה אז תהליך הקריסה יימשך.

אני חושב שהפער הגדול ביותר ואני כבר ציטטתי את זה בדיון הקודם ואני הולך לצטט את זה לפחות עוד כמה פעמים במהלך היום, היה דיון של ראשי הארגונים החקלאיים עם מנכ"ל משרד החקלאות ועם יושב ראש המועצה לכלכלה לפני מספר חודשים. יו"ר המועצה לכלכלה של מדינת ישראל אמר את המשפט הבא ואני מקריא "יעודה של החקלאות בישראל הוא רווחה כלכלית של אזרחי המדינה בלבד, סימן קריאה" אז ברור שאחד מייעודיה של החקלאות הוא רווחה כלכלית אבל על זה בדיוק הוויכוח, האם החקלאות צריכה לבוא לידי ביטוי רק בשורת הרווח בסוף ואם יש רווח אז זה בסדר ואם אין רווח אז זה לא בסדר וכל היתר לא חשוב, או שהחקלאות היא באמת ערך? לערך יש תג מחיר. אם המדינה לא מגדירה אותו ואם המדינה לא מתקצבת אותו אז אלה דיבורים מהשפה ולחוץ. מי שאמר את המשפט הזה הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה של מדינת ישראל. הוא מוביל החזון של מדינת ישראל וזאת העמדה שלו ולצערי זאת העמדה של הממשלה הקודמת ואני מסכים אתך, אדוני היושב ראש, של הממשלה לפניה, שאתם לא הייתם חברים בה וגם של הממשלה שלפניה, שאפילו נציגים מן המפלגה שלי היו חברים בה או לפני לפניה. לכן, בזה צריך לעשות שינוי, זו המטרה של היום הזה ואני מקווה שבאמת המטרה תושג, כי אם בימים הקרובים לא יהיה שינוי אז זה יהיה נחמד, נפגשנו, דיברנו, נחמד אבל החקלאות תמשיך בתהליך התרסקותה. תודה.

תודה רבה ותודה מיוחדת לחבר הכנסת עמר בר לב. לפי שפת הגוף של האנשים פה מאד הסכימו עם דבריך. חיממת את הלב, במיוחד לאנשי המכון הוולקני, שהיום שחקנים מרכזים פה. חיממת את הלב, אתה רואה, אני מקבל על זה משוב נכון. אנחנו גם מברכים את חברת הכנסת יעל כהן פארן, חברת הוועדה ויושבת ראש ועדת המשנה של הוועדה לאנרגיה, לא נכניס את כל האריכות עכשיו, שגם מצטרפת אלינו, בבקשה.

אני רק אברך על קיום היום הזה והנושא באמת מאד מאוד חשוב. קיימתי כאן בוועדת המשנה דיון על חקלאות ואקלים ולאן העולם הולך כדי להבטיח בטחון תזונתי ואיפה ישראל פה בכל הנושא הזה של בטחון תזונתי לאזרחיה. לדעתי זה נושא קריטי והשיח בתחום החקלאות צריך אולי לעבור לשם, כי בסופו של דבר ערש החקלאות הוא ערש הביטחון התזונתי של כולנו, שבוא נגיד, מחזיק את מדינת ישראל. זה ממש אחד מהבסיסים של קיומנו כאן, שאנחנו מסוגלים לגדל את האוכל. אולי לא את כולו אבל ככל שמשבר האקלים לצערנו קורה ואנחנו מרגישים אותו – בעוד שבועיים יש ועדה מאד גדולה של האו"ם בנושא הזה – אז אנשים מבינים שכשיש יותר בצורות ויותר אירועים קיצוניים של מזג אויר, החקלאות תיפגע, הביטחון התזונתי ייפגע וזה חלק בלתי נפרד מהשיח הסביבתי של קיימות ושל השאלה איך אנחנו מבטיחים לעצמנו ולדורות הבאים הפקת מזון. חקלאות היא הבסיס אז אני מברכת על היום הזה ובאתי בעיקר לשמוע. תודה.

מברכים אותך בהצלחה לשליחות שלך במרקֶש, ועידת האקלים.

תודה.

יופי. אנחנו נפתח את הדיון המעשי בעניין הזה אחרי הדברים, עם ד"ר אמנון ליכטר, מנהל המכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית, עם מצגת, נכון? בוקר טוב, המיקרופון לרשותך.

צהרים טובים, אנחנו מודים ליושב ראש ולחברי הכנסת הנכבדים על הזמנתנו להוביל את הדיון הזה. זה יום חג עבורנו, אנחנו חוגגים את החדשנות במחקר. אנחנו נביא דוגמאות לפעילות שלנו אבל יהיו פה דוברים נוספים שמן הסתם ימקדו את העניין סביב אספקטים נוספים.

בקריאת ביניים, אני אבקש גם מכולם, בגלל שרשימת הדוברים פה ארוכה אבל המצגת היא שלך אז מה שאפשר לצמצם כדי לתת לכולם אפשרות לדבר.

בוודאי. אנחנו נדבר על חדשנות בטיפול בתוצרת חקלאית מהיבטים של בטיחות, בריאות והארכת חיי מדף. אני אתן הקדמה קצרה. פרופ' שלמה סלע לשמאלי וד"ר חיה פרידמן מנהלי המחלקות למדעי מזון וחקר תוצרת חקלאית, יתנו הדגשים שלהם. נתחיל.

חדשנות. קודם כל המושג חדשנות הוא שילוב בלתי צפוי מראש של ידע, הבנה, שאפתנות ודמיון. דוגמה טובה לחדשנות אני מביא דווקא משדות זרים. פרופ' אד סיסלר היה כימאי מאוניברסיטת קרוליינה בארצות הברית, וחיפש מולקולה כדי לסמן חלבון שקושר אתילן. אתילן הוא החומר החשוב ביותר בהבשלה של פירות. הוא חיפש לסמן את אותם חלבונים שקושרים את האתילן. הוא לא ידע מה החלבון, הוא חיפש אותו. הוא לא שאף לפתח חדשנות, הוא שאף למדע בסיסי. הוא פיתח אנלוגים לאתילן וקשר אותם לחלבונים של צמחים. הוא גם השתמש במערכת, מה שאתם רואים מימינכם, של ציפורן, שהיא מאד רגישה לאתילן ותוך שבוע, אם נותנים אתילן, הציפורן נובלת לחלוטין. מה שהוא עשה, הוא ראה שאם הוא מיישם על אותה ציפורן את אחת האנלוגים אז שבוע לאחר הטיפול הפרח נשאר רענן כביום הקטיף, לעומת הביקורת שנבלה לחלוטין. כל התהליך הזה קרה לפני קרוב לעשרים וחמש שנה. בסופו של דבר זוהה הרצפטור, הקולטן, שאליו נקשר האתילן והאנלוג, אותה מולקולה שנקראת היום 1-mcp ודומה מאד לאתילן, היא נקשרת לרצפטור ומונעת את הקשירה של האתילן.

אחת הדוגמאות לבעיות שניתן לפתור באמצעות עיקור באתילן, מודגמת לפניכם פה על תפוחים. אלה תפוחים מהזן גרנד סמית - - -

ניתנת או כבר יישומית?

זו טכנולוגיה שנעשה בה שימוש. אתם רואים לימינכם תפוחים שלא היו מטופלים בחומר והם סובלים - - - שטחי, לעומת התפוחים שטופלו והם נשארים ירוקים ורעננים גם אחרי שנה. הפיתוח הזה הוא של ד"ר עדנה פסיס מהמחלקה שלנו בפרסום מ-2007 - - -

האם זו תופעה שקורית בתיעוד או תופעה שקורית - - -

זה קורה במהלך הקירור.

זו תופעה שקורית במהלך הקירור וזה נותן אורך מדף אחר לגמרי.

בהחלט כן. זה משפר מאד וזה גם מחליף טכנולוגיות של שימוש בכימיקלים רעילים או שהם לא בטוחים, שהיו מקובלות קודם. - - - נבדק טקסיקולוגית על ידי חברה בינלאומית והוא בטוח לחלוטין.

יש לנו גם מצגת של תותים, מאד הרשים אותי מה שיש בתותים. את זה גם הבאת לכאן?

אין פה דוגמה של תותים אבל יש פה - - -

השאיר לי רושם טוב.

לא נוכל לצאת מכאן בלי לאכול כמה תותים.

למטה יש.

הוקמה חברה בינלאומית בשווי עסקים של ביליוני דולרים. יש חברה ישראלית שמטמיעה את הטכנולוגיה. בארצות הברית לבדה חצי מיליון טון תפוחים מטופלים בטכנולוגיה הזו. יש חסכון באנרגיה של קירור על ידי הפחתת קצב הנשימה, פיתוח תכשירים לאפליקציות חדשניות, תוצרים מדעים של הטכנולוגיה, למעלה מ-13,000 מאמרים בעשרים וחמש השנה האחרונות והבונוס, הבנה משופרת של מערכת הולכת האותות מהקולטן לאתרי המטרה.

איך אנחנו מעודדים חדשנות? להזכיר לכם, חדשנות היא לא דבר שקורה מעצמו, אי אפשר להכריח אותו לקרות. קודם כל אנחנו צריכים מסה קריטית של חוקרים בסביבה מחקרית תומכת. במכון וולקני יש לנו צירוף של דיסציפלינות מהכימיה, בטיחות המזון, בריאות המזון, טכנולוגיה, פתולוגיה, ביולוגיה תאית וטיפוח תכונות גנטיות חדשות, שמאפשרות לעודד חדשנות. מצד אחד יש לנו את צרכני הידע שהם החקלאים, התעשייה והצרכנים, מצד שני יש לנו ספקי ידע חיצוניים, האקדמיה בישראל, בחו"ל, התעשייה וספקי ידע פנימיים, עם מכונים במכון וולקני שתומכים בנו ועוזרים לנו להגיע למשימות שלנו. אנחנו צריכים תשתיות מחקריות ואנושיות, על מנת לייצר את אווירת החדשנות ובאמצעות כל הכלים האלה אנחנו מסוגלים להגיע לתוצרים כמותיים שהם משפרי איכות. אנחנו שואפים להגיע לקפיצות מדרגה חדשניות. זה לא דבר טריוויאלי, זה לא קורה מעצמו וכמו הטפטפות שהיו טעות וכמו ה MCP שהייתה מקרה, אנחנו צריכים לאפשר למקריות הזאת לקרות.

לסיכום דבריי, יש שינוי מגמות היום בארץ, מחקלאות מוטת ייצור שהמוטו שלה היה חיי מדף ארוכים וצרכני ידע שהם בעיקר חקלאים ותעשייה, לשינוי שהוא לטובת הצרכנים, שהצרכנים רוצים טעם, הצרכנים רוצים בטיחות ובריאות, כאשר החקלאות בסופו של דבר היא מוטת יצור מקומי. יש לנו גם לחץ למכור ידע, לתת פתרונות לעולם השלישי ולכל מי שחפץ בכך אבל, אנחנו בקטע הזה עדיין לא ערוכים מבחינת המערך שלנו. בשלב הזה אני רוצה להעביר את השרביט לפרופ' שלמה סלע.

תודה רבה אמנון. אני רציתי לשתף אתכם היום בפעילות שלנו במינהל המחקר החקלאי ובכל הנושא של חדשנות ובטיחות ובריאות מזון. כולכם ודאי זוכרים את הכותרות הללו בעיתונות לא לפני זמן רב, זה היה ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, זה אולי משהו שהיה מיוחד לישראל אבל הזיהומים הללו או זיהומי מזון ותחלואה כתוצאה מזיהומי מזון הם קיימים והיו קיימים בארץ ובעולם בכלל. היום, במאה ה-21 אנחנו נתקלים בבעיות דומות לכאלו שהיו גם במאה הקודמת ואני מקווה שאנחנו נצליח להתמודד עם הבעיות האלו. עדיין אין לנו פתרונות. אנחנו מנסים להגיע לפתרונות.

בעיית זיהומי המזון היא בעיה של ארצות מפותחות וגם של ארצות מתפתחות. בארצות מתפתחות זו בעיקר בעיה של תברואה, הן של החקלאים והן בגלל היעדר תשתיות של מים ושל ביוב אבל בארצות המתפתחות, למרות שאנחנו מצפים, עם כל הידע שיש לנו, שנקטין את הזיהומים או נמנע אותם לחלוטין, עדיין יש בעיות והבעיות נובעות מכמה סיבות. אני ציינתי פה רק מספר קטן של סיבות, למשל, הגלובליזציה של המסחר; היום תוצרת חקלאית עוברת במהירות ממדינה למדינה, מארץ מתפתחת יכולה להגיע לארץ מפותחת. אחת הדוגמאות שהיו, ב-2011 הייתה התפרצות של אי-קולי כתוצאה מאכילה של נבטים טריים בגרמניה והסתבר שהזרעים ששימשו לגידול הנבטים הגיעו לשם ממצרים. זו דוגמה אחת ויש דוגמאות רבות כאלו.

מרכוז הטיפול בתוצרת החקלאית. מפעלי מזון, מפעלי אריזה, מקבלים תוצרת חקלאית לא משדה אחד אלא ממספר שדות, ממספר חקלאים, אולי מאזורים שונים במדינה ובשלב הזה עלולה להזדהם התוצרת. יש היום הכנסה של מוצרי נוחות חדשים, מזון מעובד שמוכן לאכילה, כפי שאתם רואים כאן, תמונה שצילמתי בסופרמרקט באירופה, תוצרת חקלאית של ירקות ופירות חתוכים ומוכנים לאכילה. זו תוצרת שאם לא מנענו את זיהום הירקות והפירות בכניסה למפעל, לא ניתן למנוע את הזיהום הזה, כי התוצרת הזאת לא עוברת כל טיפול תרמי. אין חומר חיטוי שיכול לקטול את הפתוגנים, את החיידקים גורמי המחלה, מן התוצרת הזאת. לכן חשוב מאד הנושא של מניעת זיהום התוצרת שמגיעה למפעל ובמפעל, חשובה בדיקת איכות קפדנית, כדי שתוצרת מזוהמת לא תצא החוצה ותגיע לצרכן.

שינויים דמוגרפיים שקיימים באוכלוסייה. יש היום יותר ויותר אוכלוסייה מבוגרת, אוכלוסייה של אנשים עם מחלות רקע שונות שהם רגישים יותר לזיהומים וגם בריכוזים נמוכים יחסית של חיידקים גורמי מחלה, הם יחלו ותיגרם תחלואה.

מהיכן מגיעים אותם חיידקים גורמי מחלה, אותם פתוגנים? חיידק גורם מחלה, אגב, הוא פתוגן, נקרא pathogen באנגלית. מהיכן הם מגיעים אל המזון שלנו, אל שרשרת היצור? אתם יכולים לראות כאן אילוסטרציה של צמח שנמצא בשדה והצמח הזה עלול להזדהם ממקורות שונים שקיימים בשדה. כפי שוודאי כולכם יודעים השדה אינו סביבה סטרילית, בשדה יש בדרך כלל משק חקלאי ובסביבתו יש פרש של בעלי חיים או פרש עופות, שיכול להגיע לצמח כתוצאה משימוש בדשן אורגני שלא עבר טיפול שזה בדרך כלל דבר אסור, או כתוצאה משימוש בדשן שעבר טיפול אבל לא מספיק. הוא יכול להגיע כתוצאה ממעבר על ידי חרקים שונים, שיעבירו את זה מערימה של פרש אל השדה, כפי שאתם רואים כאן בתמונה, ערימה של פרש שנמצאת בשדה. הוא יכול להגיע כתוצאה מפרש של עופות בר או על ידי השקיה במים באיכות נמוכה, כמו למשל בארצות מתפתחות עם השקיה במי ביוב וכמובן, גם הגורם האנושי שאתם רואים כאן, האדם. אם האדם, החקלאי העובד בתעשיית המזון, לא שומר על היגיינה זה עלול לגרום לזיהום של המזון.

רק להזכיר שמקורות הזיהום של המזון שלנו הם מהשדה עד לצרכן בכל השלבים של האריזה והעיבוד, השלב בחנויות, במכירה וגם במטבח שלנו, של הצרכנים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ואת הבמה הזאת רק להזכיר לכולנו, שגם אנו, הצרכנים, בבית, יש לנו תפקיד חשוב במניעת מחלות שמועברות במזון. למשל, לעקוב אחר הנחיות היצרן בנושא שימור המזון בקור והרגלי היגיינה במטבח בנושא אחסון, טיפול והכנת מזון. רק דוגמה אחת שהיא דוגמה מאד ברורה. זה לא פיתוח חדשני אבל זה דבר שאנחנו לפעמים שוכחים לעשות וזה שטיפת ידיים לפני הכנת מזון ושטיפת ידיים כאשר אנחנו עוסקים בעוף או בשר. אנחנו חייבים לשטוף ידיים לאחר הטיפול בהם משום שהם עלולים לשאת על גביהם חיידקים גורמי מחלה וכמובן, התוצאה היא שאנחנו צריכים להפריד במטבח בין קרש או משטח חיתוך לבשר לבין משטחי חיתוך לירקות ופירות, משום הסיכון בזיהום צולב.

זה משהו שהצבור לדעתי בכלל לא מודע אליו.

לכן אני מנצל את ההזדמנות הזו.

האם משנה הסוג של החומר של קרש החיתוך, אם זה סיליקון או זכוכית או עץ?

יש סוגי חומרים שיש בהם גם חומרים אנטי מיקרוביאליים. חשוב להפריד לחלוטין משום שחיידקים יכולים להיצמד למשטח. אין משטח שלא נצמדים אליו חיידקים. חיידקים, כפי שאנחנו יודעים, יודעים גם לשרוד בתנאים שונים ובוודאי במטבח. התוצרת הטרייה, כלומר, ירקות ופירות, אנחנו אוכלים אותם כמו שהם, הם לא עוברים טיפול תרמי, בניגוד לעוף או לבשר שהם עוברים בישול או צלייה. זו הסכנה הגדולה ולא תמיד הצבור ער לכך ואני מנצל את הבמה הזאת - - -

הוא לא ער לחלוטין.

כן, הוא לא ער לחלוטין, אולי צריך, טוב, קודם כל, עדיף בכלל לא לצרוך בשר ועוף, ממליצה לכולם, הרבה יותר בריא אבל אולי יש מקום להמליץ דבר כזה על כל אריזה.

נמצא כאן נציג משרד הבריאות ולמיטב זכרוני באתר של משרד הבריאות ההנחיות הללו מופיעות ואני חושב שזה תפקיד של - - -

אלי גורדון, מינהל שירות המזון, ברשותך בקצרה אני מזכיר לפרופ' שלמה - - -

רק אולי בוא ניתן רגע לחיה פרידמן. הוא עוד לא סיים, אז רק ממש בקצרה.

ממש בקצרה. אתר האינטרנט מזון של משרד הבריאות מכיל תכנים לא קטנים בתחום של הדרכת הציבור בבית, גם שטיפת ידיים, גם הפרדה ושימוש נכון בתוך המטבח והתנהלות נכונה בתוך המטבח. זה לב לבו של מידע לצרכנים שקיים ואני גם רוצה לנצל את ההזדמנות ולהזמין את הצבור להיכנס וללמוד את התכנים האלה באתר המשרד. כמו כן מ-2015 עשינו כמה ימי מודעות בהובלה של WHO ארגון הבריאות העולמי ואז פנינו גם לצבור באופן יזום ויצרנו צ'טים, פייסבוק וכו'.

אתם חושבים על קמפיין בנושא?

אנחנו עושים את זה מעת לעת, בהתאם לצרכים, בהתאם לסוג האירועים וכדומה.

ביחס לזעם הציבורי והאפקט שעשתה הסלמונלה במפעל שזה משהו קצת אחר אבל בעצם כל אחד מגדל לו כר פורה לסלמונלה בבית. לא יודעים את הדברים האלה, זה הבסיס. תודה.

גם כאן אנחנו מציינים.

אלי, כפי שציינתי, זה קיים באתר משרד הבריאות אבל צריך להיכנס לשם.

כיווני מחקר, מה אנחנו עושים בתחום הזה? זה בעצם רקע קצר מאד לגבי הנושא של מה אנחנו עושים אצלנו במינהל המחקר החקלאי. ראשית, כפי שציינתי, על פירות וירקות לא ניתן לקטול לחלוטין חיידקים גורמי מחלה. אין היום שיטה למעט בישול שלהם ואז הם לא יהיו ירקות ופירות טריים. משתמשים בחומרי חיטוי שונים אבל אין חומר חיטוי שמבטיח קטילה מוחלטת ולכן, אחד הכיוונים המרכזיים במחלקה שלנו הוא מחקרים להבנת מנגנוני הישרדות של פתוגנים כגון סלמונלה במזון בסביבה חקלאית בשדה, במפעלי מזון ובכל מקום.

כיצד החיידק שורד? אם אנחנו נבין את המנגנונים הללו שזה ברמה המולקולרית, אנחנו נוכל לפתח פתרונות שהם חדשים וייחודיים כנגד החיידק. אנחנו עוסקים בזיהוי של חומרי טבע חדשים בעלי פעילות אנטימיקרובייאלית, חומרים שהם לא כימיקלים אלא חומרים טבעיים. פיתוח מבחינה של טכנולוגיות ניקוי שונות באמצעות - - - לדוגמה, פיתוח אמצעים אופטיים מתקדמים כבסיס לזיהוי מהיר של החיידקים. אחת הבעיות של השיטות הקלאסיות הסטנדרטיות, היא שהן אורכות בין עשרים וארבע שעות לשבעים ושתיים שעות לתשובה אם יש פתוגן, אם יש חיידק גורם מחלה במזון או לא. אם יהיו לנו שיטות מהירות שיתנו לנו ביציאה מהמפעל או אפילו במהלך קו הייצור תשובה: יש כאן חיידקים פתוגנים או אין, אנחנו נשפר מאד את בריאות הצבור ונעזור גם לתעשיית המזון. יש לנו פיתוח של גלאים סנסורים ביולוגיים וכימיים לזיהוי מיָּדי של גורמי מחלה וטיפול.

אחד הנושאים המרכזיים שאני רוצה להדגיש הוא היישום של שיטות וגישות בננו טכנולוגיה, במחלקה שלנו, לשירות הנושא של אריזות מזון. יש לנו שני חוקרים שקלטנו לאחרונה, חוקרים צעירים שהכניסו את התחום הזה, שעוסקים במדעי החומרים, בכימיה ועוסקים בפיתוח של אריזות חכמות. אריזה חכמה היא אריזה שיכולות להיות לה יכולות שונות כגון קישור של חומר אנטימיקרוביאלי אל פני האריזה כך שהוא לא נמצא בתוך המזון אלא נמצא באריזה בלבד, או שחרור מבוקר של חומר אנטי מיקרוביאלי אבל שהוא חומר טבעי שמותר לשימוש בתוך מזון אבל בריכוזים נמוכים. בקרה על הרכב האריזה, האטמוספירה - - - שנמצאת באריזה, שיש לה השפעה על התפתחות של חיידקים, גם פתוגנים וגם חיידקים גורמי קלקול. אפשרות נוספת לאריזה חכמה זו אריזה שתיתן חיווי על מצב טריות המוצר, מעבר ל"פג תוקף" שאנחנו רואים את התאריך, האם המוצר הוא טרי או לא טרי, כי לפעמים, אם המוצר היה - - -

ואיך נדע?

בשיטות שונות. אני כרגע עוד לא רוצה להציג שום דבר, אני אומר שיש דבר כזה ובעולם כבר מגיעים לזה. שיטות שונות שעוקבות אחר טריות המוצר וכמובן הנושא האחרון הוא נושא של קיימות, של שימוש חוזר באריזה או בניה של אריזה מחומר מתכלה.

נושא נוסף בתחום הננו טכנולוגיה הוא הקטנת השימוש בחומרי הדברה על ידי יישום של מערכות עם קפסולציה ושחרור מושהה, שמאפשרות שימוש בכמויות קטנות ביותר של חומר הדברה.

יש שני נושאים נוספים שאני רוצה להציג. האחד הוא חקלאות ובריאות. במינהל למחקר חקלאי אנחנו עוסקים במחקר, בהבנת הימצאות או בלימוד ההימצאות של חומרים שונים בתוצרת החקלאית, של ויטמינים, מינרלים, פיטו-כימיקלים, אנטי אוקסידנטים וסיבים - - - במזון. אנחנו מנסים לבדוק מהי הפעילות הביולוגית או הרפואית שלהם, מתוך כוונה לטפח בהמשך זנים שיכילו מרכיבים כאלה בצורה עשירה יותר. השני הוא שהולכים לכיוון מזון פונקציונלי שיתאים לאוכלוסיות ספציפיות.

הנושא האחרון שאני אציג כאן הוא "תוצרת חקלאית – בריאות ומיקרוביום", מיקרוביום אם לא כולם שמעו עליו הוא נושא שנכנס בשנים האחרונות והוא נמצא בחזית המחקר. מיקרוביום הוא אוכלוסיית החיידקים שנמצאת בנישה מסוימת, למשל מיקרוביום של מערכת העיכול של האדם. עבודות של חוקרים בעולם ובארץ הראו שאוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול שלנו משפיעה על הבריאות שלנו. משפיעה על השמנה, למשל, משפיעה על התנהגות ולכן, חקר הרכב קבוצת החיידקים וההשפעה על הרכב אוכלוסיית החיידקים הוא מאד חשוב. אנחנו בוחנים כיצד משפיעה תוצרת חקלאית שמכילה חיידקים על פניה, כשמרבית החיידקים הם חיידקים שאנחנו קוראים להם חיידקים טובים, לא חיידקים גורמי מחלה, כיצד משפיעה אכילת התוצרת החקלאית על הרכב המיקרוביום וכאן אני רוצה להציג את המושגים של הפרו ביוטיקה, איך התוצרת החקלאית מעודדת במערכת העיכול שלנו, או של בעלי החיים, את שגשוג החיידקים הטובים, חיידקים שמשפרים את הבריאות שלנו, או במושג של פרוביוטיקה, כיצד החיידקים שאנחנו אוכלים משפיעים על הבריאות שלנו.

אני רוצה לסיים ולהגיד שהעתיד הוא מזון מותאם אישית, גם מבחינת הרכב כימי של המזון עצמו, של ויטמינים, של הנוטריינטים וגם מבחינת הרכב החיידקים שאנחנו אוכלים במזון.

תודה רבה פרופ' שלמה סלע. לפני שנעבור לד"ר חיה פרידמן, אני בכל אופן, ברשותך, מבקש לשאול אותך שאלה שאני יודע שהיום, מתעניינים בה הרבה. הציבור גם מודע יותר וגם התקשורת מתייחסת יותר לכל הנושא ששמעתי שדיברתם כאן על נושא של זיהומים. חשבתי שאני שואל שאלה שהיא יותר מן המבט שלי אבל יכול להיות שזו שאלה שעוד הרבה חושבים כמוה. הסיבה שהיום אנחנו יותר דנים בזה על סדר היום, האם היא בגלל שאנחנו שקופים יותר, בגלל שאנחנו היום חשופים יותר, כל אחד כמעט כל אזרח מחזיק תחנת טלוויזיה אצלו במכשיר, הוא נהיה שדרן והוא יכול לייצר תמונות ויש מודעות, היום זה בקלות נעשה ואי אפשר לעבוד במחשכים או שבאמת אנחנו פחות ופחות עמידים, שיש פחות עמידות לזיהומים וזה לא משנה כרגע אם זו סלמונלה או משהו אחר אבל זה מה שעכשיו היה בתקשורת, כשמצד אחד, אמרה לי מנהלת הוועדה שאתם דיברתם על כך שלמשל, הציבור צריך לדעת להפריד בין קרש החיתוך לבשר ועוף לבין זה של הירקות, בגלל שזה מקום שצובר ודווקא היום, כשאנחנו מנגד משתמשים בחד פעמי יותר או נראה על פניו בחומרים שהם פחות סופגים ולא כמו קרש חיתוך מעץ אלא משטחים שהם הרבה פחות צוברים, כך זה נראה בכל אופן, מהן הסיבות לכך? היום אנחנו שומעים ומודעים ליותר התמודדויות בנושא זיהומים אז אתה גם יכול לתת לי תשובה שפעם היה אפשר כי אף אחד לא ידע והיום יודעים הכול, זו גם תשובה.

אני חושב שאתה הזכרת את מרבית הדברים בשאלה שלך.

הכול נכון.

אני לא יודע אם אתה היית בחלק שדיברתי על הסיבות השונות והזכרתי שיש למשל, גלובליזציה של הסחורות, העברה של סחורה חקלאית מארצות עם הרגלי תברואה שהם ברמה מסוימת לארצות מפותחות יותר בהן יש הרגלים אחרים והתוצרת החקלאית עלולה לקחת אתה גם - - -

פעם היינו שם.

אנחנו השתפרנו. הנושא של תברואה הוא נושא בסיסי, איכות המים, מערכות ביוב וכו' ובאמת בארצות המפותחות הבעיה הזאת לא קיימת אבל יש הגעה מארצות עם הרגלי תברואה אחרים. הנושא של שינויים בסוג המזון שאנחנו מכינים ואני תיארתי את זה, יש היום מזונות חדשים שהם מוכנים לאכילה, שלא היו בעבר, שהם רגישים יותר לזיהומים, כי הם עשירים בנוטריינטים שטובים גם לחיידקים ולא היו בעבר. אין היום דרך לחטא באופן מוחלט את המוצרים הללו וכמובן, חלקים גדולים יותר באוכלוסייה הם אנשים מבוגרים יותר, האוכלוסייה מתבגרת ומערכת החיסון חלשה יותר, יש בה חולים שמטופלים בתרופות שפוגעות במערכת החיסון, למשל. כל אלה וכמובן התקשורת שהיא היום הרבה יותר ערה וקשה להחביא את הדברים הללו.

תודה, תודה פרופ' סלע. אנחנו מקדמים בברכה את הכלה שהגיעה. אתה רוצה להגדיר את עצמך חתן או כלה?

אני תמיד - - - מזוהה עם החתן.

החתן של היום הזה, איתן ברושי, שציינו קודם את המעורבות שלך, ציינו - - -

תודה רבה.

גם בשמי וגם בשם הוועדה עצמה, הנהלת הוועדה, את המעורבות שלך, את האכפתיות שלך ואת הליווי שלך ליום הזה וגם לדיון הזה באופן מיוחד. האם אתה רוצה עכשיו לדבר?

משפט. אל"ף, תודה. בי"ת, בטח נאמרו פה כבר דברים ואני רוצה ליצור איזה חיבור. היום הזה, שהקדשנו לחקלאות ולהתיישבות, הוא קודם כל הצדעה והוקרה לחקלאות הכי טובה בעולם אבל הוא גם יום של דאגה גדולה ממדיניות שגויה של השנים האחרונות, במיוחד בתקופה הנוכחית וכאן ידידי מקלב ואחרים - - -

ציינו, ציינו את הדבר הזה - - - על הקיום.

נכון ופה, שעוסקים במחקר ופיתוח, צריך לדעת ואמרתי את זה לראש הממשלה כשהוא דיווח על סיורו באפריקה ושיבחתי אותו על ההצלחה והוא שיבח את החקלאות ואמרתי לו: אתה מתגאה בהשקעות של ממשלות קודמות. אז הוא אומר לי: ברושי, אני גם מהממשלה הקודמת. אמרתי לו: קיבלת אבל בכל זאת, אם לא ישקיעו במחקר ופיתוח ותראו, מחר מתקיים דיון על תקציב משרד החקלאות והכפר בוועדת הכספים כחלק מדיון על תקציב 17'-18', מחר הכנסת תאשר בערב את תקציב 17'-18' בחוק ההסדרים ואנחנו יודעים שהתקציב הזה הוא תקציב חסר, בין היתר כנקמה של האוצר על חוסר הסכמה על רפורמות שאנחנו לא - - - ברפורמות של האוצר.

בתקציב הזה יש פחות מדי כסף למחקר ופיתוח, פחות מדי לעוד דברים אז פה לפחות אני רוצה להיעזר גם במקלב ובחברים נוספים מהקואליציה ואני קורא גם לכם להיות ערניים. מציגים בדרך לאודיטוריום את המו"פים, אם לא יהיה תקציב מחקר ופיתוח, אם לא יהיה תקציב למינהלת השקעות, אם לא יהיו תקציבים נוספים אז כל העסק הזה יּלך לאיבוד ולכן המאמץ שלנו פה, אנחנו באים מישיבה אחרת על תשתיות, אינני יודע מה כל אחד אמר אבל הבקשה שלי היא שהמו"פים לא ייפגעו. שתהיה להם עוד יכולת לפתח. בסוף החוכמה היא לפתח עם הידע של היום את המוצרים של מחר ואני חושב שהסכנה היא ברורה. לכן אני קורא לכם, לחברים, לגלות ערנות. מחר מתחילים הדיונים. לא נוכל לאפשר לתקציב לעבור בלי מדיניות יותר ברורה, ראש הממשלה התחייב, יותר ברורה לגבי החקלאות וההתיישבות. תודה.

תודה רבה. כיוונתי לדבריך וטרם קראת ואני אענה, הדברים שלנו תואמים. קראת לי לעשות את זה, אנחנו באמת רואים בזה חובה. אני גם נגעתי בנושא של הדימוי שלכם והממשלה יודעת להילחם בחקלאים אבל לא יודעת להילחם בפערי התיווך, בפערים האלה. שם היא לא מוכנה ושם היא נהיית פתאום מאד עדינה ורפויה ורפוסה ובדברים אחרים אנחנו רואים פעילות יתר - - -

ממשלה שנותנת לרמי לוי להדליק משואה היא כנראה דואגת לסוחרים ולא ליצרנים.

אני לא נכנס לאנשים פרטיים אבל באופן כללי - - -

אנחנו קיבלנו חסינות, יכולים להגיד הכול.

זה נכון ואני אפילו סובר שהכותרת מדבריי לוקחת שהרגולציה, ההתנהלות של היום של המדינה היא פוגענית והרסנית מול החקלאים. אני חושב שזה באמת ממצה ואנחנו חושבים לעשות שינוי וצריך - - - חלק מהתהליך או יאיץ את התהליך של השינוי בגישה ורואים את זה לפעמים. אתה פעיל מאד - - - של מודעות, שרואים, יש איזה משהו כבר, השיח הזה הוא לא רק מגיע לחקלאים אלא מגיע לכלל חברי הכנסת ורואים שנעשה כאן משהו, מרגישים שנעשה כאן משהו לא טוב ועוול גדול מאד. דיברנו כאן על זה שזו לא שאלה של מחיר, מה יותר זול. דוגמה שאני הבאתי, אמרתי, נניח שהכי זול יהיה היום לייבא את כל הפירות והירקות שלנו מחוץ לארץ, הרבה יותר זול, האם נסכים לכך? האם נוכל להבין - - - זה לא יכול להיות מציאותי ולא יהיה טעים כמו שלנו אבל - - -

העיקר שיהיו ארבעת המינים.

את זה אפשר להביא.

קודם כל - - -

את זה כבר אפשר להביא, זה לא נותנים - - - שם לא - - - ושם יש פתאום הקפדה אבל עזוב, נניח את זה. אנחנו רוצים להמשיך בסדר היום ברשותך, הדוברת הבאה היא ד"ר חיה פרידמן, מנהלת המחלקה לחקר תוצרת חקלאית וחדשנות בתחום חיי מדף. יש לָך כמה נושאים שאת רוצה לגעת בהם, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה קודם כל להראות לכם את הבעיות שקיימות בתוצרת חקלאית. יש בעיה במחשב וחבל שאנחנו לא רואים את זה כי הסרט הזה מראה בצורה מאד יפה איך הפירות לאחר הקטיף הם יצור חי ונושם והם הולכים ומתכלים עם הזמן. בעצם זאת אחת הבעיות שיש לנו בשימור של תוצרת חקלאית. כל השנים התמודדנו עם זה במתן פתרונות לחקלאים בשאלה איך לטפל בתוצרת חקלאית ויש המון פיתוחים בתחום הזה, שמאפשרים שיווק של תוצרת חקלאית אבל אנחנו לא שוקטים על השמרים. יש לנו פיתוחים חדשים ואנחנו מנסים לפרוץ דרכים חדשות וגם לפתח טכנולוגיות חדשות שגם יעזרו לחקלאים וגם יצליחו לפתח תעשיות חדשות.

תוצרת חקלאית שהיא חיה ונושמת בטמפרטורה גבוהה היא הולכת ומתכלה ואחת הדרכים לשמור אותה היא על ידי טמפרטורה נמוכה אבל יש הרבה פירות וירקות שהם רגישים לטמפרטורה נמוכה כמו שאתם רואים כאן, במנגו יש ב-5º הופעה של כתמים לעומת שימור של המנגו ב 12º. אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיה הזאת. בעיה נוספת שאנחנו עדיין מתמודדים - - -

רגע, לא הבנתי אם 12º פותרים את הבעיה אז מה הבעיה עם 12º?

ב-12º משך החיים הוא יותר קצר. אנחנו רוצים לעשות שילוב שבו גם יהיו חיים מאד ארוכים אבל גם לא לפגוע בתוצרת. בעיה נוספת היא כמובן ההופעה של כל מיני פתוגנים על פני הפירות, שגם אותם אנחנו רוצים למנוע.

במחלקה אצלנו ובכלל בעולם, נוקטים בכמה גישות חדשניות לשימור התוצרת החקלאית ומהן הגישות? קודם כל אנחנו רוצים לזהות את הפגמים בתוצרת החקלאית לפני שהם מופיעים, כדי שנוכל לטפל, לשנות, להוציא את זה מהאחסון - - -

הגנטיקה של הפרי? את הגנטיקה אתם מחפשים?

לא, אנחנו לא בגנטיקה, אנחנו רוצים - - -

מחפשים את הבעיה בתוך תהליך הייצור?

אני ארחיב את זה. תיכף אתן מספר דוגמאות לזה. דבר נוסף הוא שאנחנו רוצים לפתח זנים שבסופו של דבר יהיו לתועלת החקלאי והצרכן בבית, שיהיו להם חיי מדף יותר ארוכים. גם כאן אנחנו צריכים להבין את התהליכים שמתרחשים בפרי ובירק. יש לנו גישה נוספת שמאד חזקה אצלנו במחלקה והיא שימוש בהדברה ביולוגית באמצעות פטריות וחיידקים טבעיים ואני תיכף ארחיב על זה בכמה מלים. כמובן שאנחנו גם משתמשים בטיפולים ידידותיים, טיפולים פיזיקליים שונים ואני אתן ממש על קצה המזלג מספר דוגמאות לזה.

קודם כל לשאלה שלך. כאשר אנחנו מאחסנים פרי ובמקרה הזה אנחנו רואים דוגמה של מנגו שהוא רגיש לצינה, אם אנחנו נאחסן אותו בטמפרטורה נמוכה הוא יחווה עקת קור. עקת הקור הזאת תגרום לו לשינויים בשחרור של נדיפים מסויימים או ביצירה של חומרים שיש להם יכולת של פליטת אור באורכי גל שונים או בצורות שונות. בעצם, החלום שלנו הוא שבסופו של דבר תהיה לנו היכולת לקלוט את השינויים האלה על ידי איזשהם סנסורים ועם אותם סנסורים אנחנו בסופו של דבר נוכל לשנות את תנאי האחסון. או שאנחנו נקצר את האחסון, נוציא את התוצרת או אולי אנחנו רק נעלה את הטמפרטורה לזמן קצר ואחר כך נמשיך לאחסן ועל ידי כך אנחנו נאריך את חיי המדף של הפרי.

יש לנו כאן דוגמה, עבודה של חוקר אצלנו במחלקה, שבדק במנגו יצירה של נדיפים. כמו שאתם רואים כאן, הוא שמר את המנגו בטמפרטורות שונות, לעומת מנגו שלא היה שמור בטמפרטורות כאלו אלא שהוא היה קטוף טרי. אתם רואים שהנדיפים של אלה שהיו ב- 12º או בביקורת, היו מאד דומים, לעומת אלה שהיו ב-5º שיש להם נדיפים מסוג אחר, אוקסיליפינים, ואותם אנחנו היינו רוצים בסופו של דבר למדוד ואולי על סמך זה לשנות את אמצעי האחסון.

יש לנו כאן דוגמה נוספת של ספקטרוסקופיה, של פליטת אור. גם פרופ' שלמה סלע הזכיר את השיטות האלו לפני כן. יש לנו כאן דוגמה של קישוא שהוא ללא נזק וקישוא שיש לו נזקי צינה אחרי שהוא היה בקור תקופה מסוימת. לוקח לו זמן לקישוא, עד שהוא מפתח את הנזקים האלה. את הנזקים האלה אנחנו כבר רואים, ברגע שאנחנו רואים אותם המצב הוא כבר פאסה, זה כבר לא דבר שאנחנו רוצים להציל. אנחנו רוצים להציל מהשלב שהפרי או הירק נכנס לקירור ולזהות את זה לפני שמופיע הנזק. כאן יש לנו דוגמה של קישואים שהיו ב-7º מעלות שזו טמפרטורה של קור בשבילם, לעומת כאלה שהיו ב-14º ואתם רואים שיש לנו כאן שחרור של פוטונים של אור, שמקורם בשינויים כתוצאה מהטמפרטורה ואת השינויים האלה אנחנו בסופו של דבר רוצים לקלוט כדי למנוע בסופו של דבר את נזקי הצינה.

האם אלה פיתוחים לחקלאי או פיתוחים לעקרת הבית? הקישואים עוברים דרך חדרי קירור או שזה מגיע ישירות מהשדה, או פחות או יותר מהשדה אליכם? זה כאחד שאוכל רק קישואים שהם מבושלים כבר ולא יודע, לא מכיר את כל התהליכים.

בשלב ראשון הפיתוחים האלה יהיו כנראה לבתי אריזה או למקומות שבהם שומרים את התוצרת.

גם היום התוצרת החקלאית השוטפת עוברת דרך קירור ואחסנה?

רצוי שהיא תעבור דרך קירור.

אני אשאל אחרת. אנחנו גם בשידור - - - הציבור גם אחר כך, גם מי שעכשיו עובד ולא יכול להסתכל אבל האנשים האלה מתעניינים, לא מעט אנשים במדינת ישראל הם אחרי זה - - - מגיעים לדיונים שהיו, שואלים שאלות ומציעים תשובות. לכן גם כשאנחנו מדברים על דברים שהם ברורים מאליהם, יש אנשים שמתעניינים. מעניין איפה היעד שלכם. האם היעד שלכם הוא חקלאים או שיש לכם הזמנה של נושא? איך אתם יודעים מה לבחון? בגלל שחקלאים פונים אליכם? איך מתחיל התהליך?

שאלה מצוינת.

האם חקלאים פונים אליכם או שיש מישהי שפונה לד"ר פרידמן ואומרת: תשמעי, אני - - - לבית אבל המלפפון לא מחזיק טוב, הבת שלי או אימא שלי הייתה מחזיקה את זה בבד, אחותי שמה את זה בניילון, ההוא אומר: לא, תשימו את זה חשוף בנייר, ואז את אומרת: אני רואה שיש בעיה, נעשה על זה מחקר ונחליט איך באמת הדרך הכי טובה לעקרת הבית לשמר, וזה גם נקרא חיי מדף כי ברור שזה משפר. אם בבית זה נשמר יותר אז אולי צריך פחות ירקות אבל האדם מוכן לשלם על זה יותר, על משהו שהוא קונה יותר או כשהוא יודע שהוא יכול לשמר את זה יותר או להשתמש בזה יותר, מאשר דברים שהם מאבדים. אתן לך דוגמה, אני לא רוצה להאריך, אתן לך דוגמה, אני כבר הרבה זמן לא אכלתי תאנים. בגלל שאני כבר לא - - - שמעתי.

גם על זה אנחנו עובדים. ה-MCP שהזכרנו קודם לכן מאד עוזר לתאנים האלה ויכול להיות שזה יהיה הפתרון. אני חייבת לומר שיש עדיין איזשהו פער בין הפיתוחים שאנחנו מפתחים לבין היישום שלהם. אני פה בחרתי להראות דברים במיוחד בשקופיות הראשונות ובשקופית האחרונה אתם תראו דברים שיותר קרובים ליישום, אבל פה יש לנו עדיין - - -

תהליך.

אלה רק פיתוחים שאנחנו חושבים שהם יכולים - - -

מעניין אותנו לראות מה הצלחתם.

זאת החדשנות. זאת אומרת, זה בסופו של דבר החדשנות. עובדה שאנחנו מצליחים לשווק פירות וירקות ואחת הסיבות העיקריות לזה שיש לנו פירות וירקות בכלל בעולם, שאנחנו יכולים לשנע אותם מארץ אחת לארץ שניה, זה הכול בגלל פיתוחים שהיו. פיתוחים גנטיים, פיתוחים של אחסון, יש המון דברים שכבר נעשו וקיימים, שמאפשרים היום את המסחר בתוצרת חקלאית טרייה, כי - - -

בארץ אנחנו יכולים לספק - - - תוצרת כל השנה, אנחנו לא צריכים כמעט שום יבוא.

אולי בגלל היצוא.

נכון, אבל אנחנו רוצים - - -

זה יכול לקחת - - -

אנחנו רוצים אולי לשווק החוצה - - -

נכון אבל המחקר יכול לעזור לייצוא שלנו.

המחקר יכול לעזור לייצוא ויש לנו יצוא בהחלט מכובד. מנגו יש לנו יצוא, יש לנו יצוא של תבלינים שהוא מאד מפואר, שהוא מהווה חלק גדול מאד מהתבלינים הטריים באירופה וזה בזכות עבודות - - -

יש גם פרחים.

הפרחים קצת ירד בתקופה אחרונה לצערנו הרב - - -

זה אולי בגלל סיבות אחרות אבל המחקר הראשון היה על פרחים, כמו שהבנתי ממה שדיבר פרופ' ליכטר.

כן, אבל היצוא של הפרחים הולך ויורד. תראה, כמובן שיש לנו את העניין הזה של תחרות, לא רק האיכות קובעת אם אנחנו נוכל לייצא או לא. התחרות שקיימת בעולם גם כן קובעת. דיברתי על התבלינים שאמרתי שהם מהווים חלק גדול מהשוק, כאן יש לנו דוגמה של זן חדש, שפותח אצלנו במחלקה, שאנחנו קוראים לו רוקאט, זה זן של רוקולה שהוא גם, כמו שאתם רואים כאן את הזן הקיים הפורח ולעומת זאת הזן שפותח, יש לו פריחה מאוחרת ולא רק זה אלא שהוא יותר ירוק. קשה קצת לראות את זה בתמונה כאן אבל הוא נשמר הרבה יותר זמן בחיי מדף בהשוואה לזן הקיים, אז יש לנו זן שעוזר לנו בשיווק של התוצרת הזאת לחוץ לארץ.

לגבי כל העניין הזה של פיתוח זנים, כדי לפתח זנים חדשים אנחנו צריכים להבין את התהליכים שמתרחשים בפרי ובירק, מהם הגנים שמשתתפים בתהליכים האלה, כדי שנוכל לפתח זנים חדשים, או באמצעים של טיפוח קונבנציונאלי או באמצעים של עריכה אגנומית. אני רוצה להדגים כאן. כאן, למשל, מתוך ההבנה של הבננה, זו בננה שפותחה אצלנו במחלקה, הצלחנו למצוא גן שחולש על תהליך ההבשלה, פגענו בגן הזה שחולש על תהליך ההבשלה וקיבלנו בננות שיש להן חיי מדף מאד ארוכים. זה עדיין לא בשוק כי כדי לייצא משהו לוקח הרבה זמן אבל ה- proof of concept, היכולת שלנו להראות שיש לנו את היכולות ויש לנו את ההבנה איפה אנחנו צריכים לפגוע כדי להאריך את חיי המדף, היא קיימת אצלנו.

זה זן מיוחד.

זה זן "קוונדיש" רגיל של בננה.

עם הפיתוח שלכם, הזן יהיה כזה שיחזיק.

באמצעות שיטות של ביולוגיה מולקולרית אנחנו השתקנו כאן את אחד מהגנים שחולש על תהליך ההבשלה וכאשר התהליך הזה מעוכב הבננה נשארת הרבה יותר זמן אבל מתוך ההבנה הזו - - -

כסבא, ברוך השם, להרבה נכדים, הבעיה בעניין הזה שזה לא מספיק - - -. אני אקנה אשכול כשכולם יהיו אבל כשנכד אחד מגיע - - - כל הבנות בשביל הנכדים, צריך לראות את זה גם ככה, מה יהיה למשל בעוד שבוע, בעוד עשרה ימים ואם אני קונה בערב החג, עד חול המועד זה יהיה בסדר?

זו הערה מאד חשובה - - -

בפיתוח תכניסו את הפרקטיקה לסבתא ולסבא.

אני מסכימה אתך, תראה, פיתוח כזה למשל, אני מסכימה אתך במאה אחוז ויש לנו מחשבות - - -

זה החלק - - -

כן, יש מחשבות בכיוון הזה שאנחנו רוצים לעשות - - -

מודולרי.

כן, משהו מודולרי כזה, למכור את הבננה שיהיה לה מודולרי, אני חושבת שזה סוג של - - -

אם אתם בכיוון הזה אז זה בסדר.

אנחנו גם בכיוון הזה אבל פיתוח מסוג כזה, דרך אגב, יכול מאד לעזור לארצות אפריקה ששם אין להן יכולת של קירור, אין להן יכולת לשמר את הפרי והבננה היא אוכל בסיסי באפריקה אז הם יכולים - - -

זה עוד כיוון בעניין.

כן, עכשיו אני רק רוצה להזכיר כאן את העניין של CRISPR Cas, אני בכוונה מזכירה כאן את העניין הזה של עריכה גנומית כי עד היום כולם השתמשו במושג של צמחים טרנס-גניים או הנדסה גנטית וזה הפך להיות מן שם רע אבל, אני חייבת להזכיר כאן מושג חדש שהוא באמת ישנה לנו את החיים, לא רק בחקלאות אלא בכלל בכל תחומי הרפואה וזה מה שנקרא CRISPR Cas שזה עריכה גנומית. יש היום פיתוחים חדשים שמאפשרים לנו לשנות את ה DNA של כל יצור חי בצורה מאד מאוד מדויקת שתאפשר שינויים גם ברפואה וגם בחקלאות. אנחנו כבר התחלנו בכיוונים האלה.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד כאן זה המיקרוביום, שהוזכר גם על ידי פרופ' שלמה סלע. אנחנו פה מדברים דווקא על המיקרוביום לא של בני האדם אלא על המיקרוביום של הפרי. יש לנו בעצם מגוון של אורגניזם שחיים על הפרי, חלקם של המיקרו-אורגניזם הם פתוגנים שיכולים לגרום לריקבון אבל חלקם יכול גם לגרום להגנה ויש לנו כאן דוגמה של השמרים, שגדלים על פני הפרי, שעל סמך זה שגילו אותם פותח תכשיר שמונע קלקול של פירות. כאן, לאחרונה, פותח תכשיר שמבוסס על חיידקים טבעיים, שגם כן, כמו שאתם רואים כאן, הפניציל משתלט על הלימון ועל התפוז. לעומת זאת, במקום שבו הם טופלו בחיידקים הפניציל לא קיים.

כאן הגעתי למה שאתה שאלת, על היישומים האמתיים שאנחנו כבר עכשיו מיישמים אותם, אז יש לנו למשל, כאן, מצד שמאל, יש לנו דוגמה של אפרסמון. זה אפרסמון סיני שהוא מגיע מאד מאוד מוקדם, הרבה לפני האפרסמון שאנחנו אוכלים. יש סיכוי טוב מאד לייצא אותו וכאשר ניסו להבחיל אותו, אפרסמון אנחנו צריכים להבחיל, אנחנו לא יכולים לאכול אותו כמות שהוא, אז בצורה הרגילה שמכירים ב- 20º ראו שיש נזקים מאד לא יפים, אף אחד לא יאכל פרי שנראה עם המון המון כתמים. אנחנו הצלחנו למצוא שעל ידי העלאת הטמפרטורה במהלך ההבחלה אנחנו מצליחים לקבל פרי מאד יפה ואנחנו יודעים לשמור אותו קשה.

יש לנו דוגמה נוספת שהיא גם כן מאד מאוד חשובה לייצוא של המנגו. למנגו חייבים לעשות טיפולי הסגר. טיפולי הסגר נועדו כדי להרוג חרקים ובמיוחד למדינות מסוימות, אם אנחנו רוצים לייצא אז אסור שיהיו לנו שם חרקים. אחת הדרכים להרוג את החרקים היא טמפרטורה נמוכה אבל אם אתה שם מנגו בטמפרטורה נמוכה המנגו נפגע, אז מה עושים? שוב, נמצא איזשהו טיפול של הבחלה וכאשר אתה מבחיל את הפרי אז הפרי הופך להיות יותר עמיד בפני טמפרטורה נמוכה וגם אתה נותן לו פחות חמצן, פחות לנשום ואז אתה מקבל פרי שהוא נראה כך, שהוא נראה יפה, לעומת פרי שלא עבר את הטיפול הזה, שהוא נפגע בטמפרטורה של 5º.

יישום נוסף שכבר קיים היום בבתי אריזה של תפוחי אדמה, הוא היישום של שמן מנטה, extract של שמן אתרי של המנטה. כאשר אנחנו מאחסנים להרבה זמן תפוחי אדמה אנחנו רואים שיש נביטה של הניצנים והיא גורמת לנזק אדיר. כאשר לוקחים את שמן המנטה הזה, שמן המנטה מתפזר באוויר, גורם לצריבות של הניצנים שאתם רואים בתמונה ואז, כתוצאה מכך, תפוח האדמה נשאר ללא נביטה ונשמר טוב בחדרי הקירור.

זה ממש רק על קצה המזלג מן הפיתוחים היומיומיים שאנחנו מיישמים, לטובת החקלאות ולטובת החקלאים וגם לטובת הצרכנים בסופו של דבר.

יש פיתוח וזה נכון. אני קורא כאן לאנשים שאולי רוצים לייצר ולקחת, אפילו אם זה סטארט אפ אבל בהחלט יכולים להיות דברים שישמשו בבית עם המנטה הזה, שיש בו איזה תהליך, החלק הזה טוב לחקלאי אבל יכול להיות לו שימוש ביתי כצורת אחסנה, כדי לשמור על תפוח אדמה באופן יותר טוב. אין מספיק מודעות, יכול להיות שאם יש יזמים והם מחפשים לפתח, אם הם יודעים שיש את החלק הזה ואולי אנחנו נוכל לתרום לעניין הזה, אז יש מקום רחב. אני הבאתי דוגמה אחת להמשיך את התהליך, לא רק להשאיר אותו בחקלאות אלא לעשות אותו גם לצרכים ובכלל, זה לא רק למדינה אלא הוא גם יכול להיות אקזיט אמתי לייצוא ולהמצאה כללית.

אנחנו חייבים גם לקדם אבל יש לי רק שאלה אחת בעניין הזה, שהרבה שואלים אותה ובזה נסיים את הפרק הזה: האם כל הננו טכנולוגיה, האם היא פוגעת בטעם? האם במרכיבים בריאותיים של הפירות והירקות? הרי יש תיזה כזאת שהעגבנייה של היום היא לא העגבנייה של פעם והאפרסמון של היום הוא לא האפרסמון של פעם, אולי אפרסמון - - - אנשים יש היום הרבה מה להגיד, אומרים בהשוואה למה שהיה פעם, האם אלו הסיבות? במשפט אחד ממש.

התשובה צריכה להיחלק לשניים. לגבי העניין של הננו טכנולוגיה אני אתן לשלמה לדבר, כי זו לא הסיבה. אחת הסיבות היא שמה שקורה הוא שהרבה פעמים יש לנו פיתוחים שיכולים להיות מאד טובים אבל החקלאים לא תמיד מיישמים אותם ואז, בסופו של דבר, אתה מקבל פרי שאין לו טעם טוב אבל הכיוונים שלנו הם כיוונים של פיתוח שבסופו של דבר יהיה לו כמובן טעם. זה אחד הדברים החשובים בכל הפיתוחים החדשים.

האם התהליך יכול לפגום? האם אתם עומדים על זה גם כן כדי שלא יפגום?

אם מקפידים מאד על - - -

חלק מהפיתוח צריך להיות גם בלי לפגוע, זאת אומרת - - -

הטעם והריח, אורגנולפטיקה מה שנקרא, הם חלק מהמדדים - - -

רבותי, זה מרתק אותי, זה מרתק מאד ואני מניח שלעוד כמה. זה לא רק מרתק אלא שיש לזה חשיבות עצומה ואפשר להאריך ולהפליא כמה הדברים האלה חשובים ויכולה להיות האפשרות לשרוד או האפשרות להתקיים בזכות האפשרות הזו. בלי זה יכול להיות שענפים שלמים לא יוכלו להימשך או להתקיים. הדובר הבא לפי הסדר שאני רשמתי פה הוא רון פורת.

תודה רבה. תודה בכלל על קיום הדיון הזה. רציתי לנצל את הבמה הזאת ואת הדיון המיוחד הזה, כדי להעלות למודעות לנושא שעלה בשנים האחרונות, נושא מאד מאוד חשוב, הנושא של אובדן ובזבוז מזון או מה שנקרא בעולם food loss and waist. קצת לספר על העלאת המודעות לנושא וגם אחריי קצת ידברו. זה נושא שאיכשהו עלה בשנים האחרונות. הרבה מאד מחקרים של גופים בינלאומיים, בעיקר ה SIO מוביל את זה אבל ה-USDA באירופה וגם OECD ובכל המדינות כמעט בעולם. זה התחיל מכל הנושא של דאגה למשבר המזון העולמי שבעתיד האוכלוסייה גדלה ורמת החיים עולה אז יש חשש שלא יהיה מספיק מזון להאכיל את העולם. כל הנושא של בטחון תזונתי שמדינות עוסקות בו הוא בשאלה איך להשיג מזון שיהיה מספיק מזון לתושבים שלהן. מסתבר שבזמן שדואגים לדברים האלה, המון מזון פשוט נזרק ולא נאכל. נתונים של המחקרים של SIO שנעשו בעולם הם כמעט נתונים מדהימים, שבין שליש לחצי מהמזון בעולם בסופו של דבר הולך לאיבוד ולא נצרך למאכל אדם.

כמה מלים בנושא. אובדן מזון הוא תהליך. זה נושא שעלה בשנים האחרונות ולמה לא כל כך עלו על זה, כי זה קורה בשלבים שונים של היצור והאספקה של המזון. זה קורה קצת בשלב היצור, בעיקר בחקלאות, אחרי כן זה קורה באחסון אם לקחו תוצרת מאוחסנת, אחרי כן זה קורה במיון ובבתי האריזה, במפעלי המזון, זה קורה במהלך השיווק, ברשתות השיווק, בסופרמרקטים, זה קורה הרבה מאד אצלנו בבית, אנחנו זורקים, כל אחד יודע, קונים, זורקים, עגבנייה, הבננה שהרקיבה וכו'. מסתבר שזה מגיע לרמות כאלו, שכשמדובר בפירות וירקות אז מדובר על חצי מהפירות והירקות ועד כשמגדלים אותם בסופו של דבר הם נזרקים ולא נאכלים. לתופעה הזאת של אובדן המזון יש היבטים סביבתיים כלכליים חברתיים ומוסריים - - -

השמדת מזון גם?

השמדת מזון בעבר הייתה תופעה, בעבר היו השמדות מזון, היום אין השמדות מזון אבל יש בעיה של מה שנקרא עודפי יצור, שיש עודפים. המחיר הוא מאד נמוך ולא שווה למגדל - - -

לא שווה לחקלאי לקטוף אותו.

הקטיף עולה יותר ממה שהוא יקבל.

גם תופעות טבע גורמות - - -

תופעות טבע והיום לא עושים - - -

תכנון גם קשור - - -

אמנם לא עושים השמדות יזומות כמו בעבר אבל באיזשהו שלב החקלאי משאיר את התוצרת בשדה ולא קוטף. זו נקראת בעיה של עודפי יצור בגידול.

יש השמדות מזון גדולות מאד, חד משמעית.

אז בוא, אנחנו ניתן לך אחר כך.

לך לכל מגדל פירות ותראה את הערימות של עשרות ומאות טונות.

אז - - - קטגוריה של אובדן. אם זה נעשה בגלל שאין כדאיות ויש בעיות בשוק אז הוא קורא לזה אובדן מזון. אני דיברתי על מזון שיכול להגיע, זאת אומרת, לא מזון שנפגע בגלל מזג אויר אלא כדי לייצב מחירים או משהו כזה - - -

בעבר היו השמדות לצורך ייצוב מחירים כמו שאתה אומר - - -

כדאיות - - -

גם מזון שנפגע ממזג האוויר, סליחה שהתפרצתי, גם מזון שנפגע ממזג האוויר לא חייב להיות מושמד, יכולים להיות לו יישומים בתחומים רבים מאד, דבר שלא קורה היום והמשמעות שלו מבחינה לאומית היא מיליארדים של שקלים מדי שנה, של חומר - - -

אתה צודק לחלוטין - - -

רק את השם שלך, האם נרשמת לרשות דיבור?

כן.

איך השם? מי אתה?

נעם בלום.

נמצא אצלי, כן.

אנחנו באותו צד של המתרס, אנחנו רוצים - - -

אני מכיר את הנושא הזה, לא מעכשיו, אני מעביר חוק של הצלת מזון במוסדות ושדות, להעביר מזון. בקי בדברים האלה, דברים כואבים מאד שיכולים לתת מענה בהיבט רחב. כמו שאמרת אלה מיליארדים בחלק הזה, על כל שלביו.

יש לזה השלכות אדירות. קודם כל זה בזבוז אדיר של משאבים, של מים וקרקע. הטמנת מזון גורמת לזיהום סביבה, לפליטת מתאן וכל זה בזמן שיש עוני, שיש רעבים - - -

רון, אם אפשר.

או.קיי, בקיצור. בסדר. רק לספר בקצרה מה קורה בעולם ומה קורה בארץ ואז אסיים. רק להביא לידיעת הנוכחים, בעולם הנושא הזה עלה בשנים האחרונות. מה שיש פה בתמונה הוא הדוח הבינלאומי הראשון מ-2011. זה דוח של ה FAO, Global Food Losses and Food Waist, גם הנושא הזה עלה על השולחן ב-2011. מאז התקדמו הרבה מאד. רק לציין שבספטמבר 2015, לפני שנה וחודשיים, ארגון האו"ם הכריז על שבעה עשר יעדים בפיתוח בר קיימא, מה שנקרא sustainable development goals. זה קשור לחינוך, למניעת מחלות וכך הלאה ובמסגרת של יעד 12 שעוסק בייצור ואספקת מזון, האו"ם הכריז וקבע יעד של הפחתת וצמצום אובדן מזון בחצי עד 2030. היעד הזה אושר על ידי ממשלת ארצות הברית, ממשל אובמה, על ידי EIU ורק לאחרונה על ידי שרי החקלאות של מדינות ה-G-17. היום כל מדינות העולם עוסקות באיך ליישם את זה ולגרום לצמצום אובדן מזון.

מה קורה בישראל? בישראל הנושא עלה למודעות בשנים האחרונות. קצת באיחור מסוים אבל עלה למודעות, בעיקר בשנה האחרונה. שוב, אין לי הרבה זמן אז רק לציין את הדוח של "לקט ישראל" וחברת BDO שבעקבות הדוח הזה על אובדן והצלת מזון בישראל, בדיוק כפי שהזכרת, גם נערך יום בכנסת, בינואר נערך יום הצלת מזון בכנסת. לפי הדוח שלהם, אגב, בישראל נזרק מזון בהיקף של 2.5 מיליון טון בשנה והם טוענים שזו עלות כספית של 18 מיליארד שקל. חשוב מכל, אני רוצה להזכיר, שכשיצא הדוח - - -

זה מזון בכלל, זה לא רק ירקות.

לא, זה הכול.

זה גם דברים - - -

כן, הדוח הזה - - -

גם בשרים ועופות - - -

נכון מאד. במאי 2015, לפני שנה וקצת, יצא דוח מבקר המדינה עם הכותרת "אובדן מזון – השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות" ששוב, העיד על זה שהמדינה לא מטפלת מספיק ושוב, מצד אחד יש משפחות רעבות ומצד שני זורקים מזון ורק כדי לסכם את הדברים שלי אני רוצה לציין וידברו על זה אחריי, שמכון וולקני בשיתוף משרד החקלאות או משרד החקלאות בשיתוף עם מכון וולקני, יש שתי פעולות שאנחנו עושים שצריך לציין שאנחנו עושים. דבר אחד, משרד החקלאות, בעקבות דוח מבקר המדינה, לקח על עצמו להוביל את המיזם הלאומי לצמצום אובדן מזון ישראל. זה גם בגיבוי המנכ"ל והשר. בשלב ראשון זה יתרכז בחקלאות ובהמשך גם בשלבים האחרים של השיווק והצריכה. תדבר אחריי ד"ר נעמי בק שהיא עמיתת "ממשק" חדשה שנקלטה במשרד החקלאות ספציפית לנושא הזה של קידום מדיניות המשרד בנושא של זריקת מזון והיא תדבר על זה.

מטבע הדברים, לפני שאני אעביר לנעמי, תרשה לי קצת ככה - - - גם לבקש מפרופ' אילון, רגע, סיימת?

שניה, דבר אחרון הוא רק להזכיר פה שהמדען הראשי של משרד החקלאות מממן מיזם מחקרי בראשותי, שעוסק במניעת פחתים בשרשרת השיווק של פירות וירקות בישראל, שזה נועד לפתח אריזות וטכנולוגיות שיאריכו את חיי המדף ולמנוע פחתים בשיווק ואצל הצרכנים. תדבר אחריי פרופ' אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה, על אובדן מזון אצל צרכנים, התנהגות צרכנים וכל התחום הזה שהיא תדבר עליו. תודה רבה.

על זה גם דיברנו. תודה רבה אבל לפני כן, לפני גברת בק, אנחנו נבקש מפרופ' אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה. נמצאת פה?

כן. בוקר טוב.

הו, לא, אצלנו זה לא הולך ככה, לא מדברים מהטריבונה. אצלנו מדברים ליד השולחן, לתוך המיקרופון, יש צילומים, יש הקלטות, יש פרוטוקול. בבקשה.

קודם כל תודה על הדיון הזה ועל הבמה שיש כאן. בהמשך לדברים - - -

הציגי את עצמך. אני קיצרתי.

אני פרופ' אופירה אילון, אני מגיעה ממוסד "שמואל נאמן" בטכניון ומאוניברסיטת חיפה. אנחנו משולבים - - - הזה שד"ר פורת ציין בעיקר בנושא של משקי הבית. משקי הבית מגיעים עם אותם תפוחים שלא מאובחנים כראוי בבית ובמקרה או שלא במקרה זורקים אותם. כמובן שיש לנושא הזה השלכות כלכליות על משק הבית וגם השלכות אחרות, כי כאשר התפוח הזה מגיע בסופו של דבר לאתר חילוף פסולת ומוטמן שם הוא הופך למטרד סביבתי. זוהי שרשרת, גם בחקלאות וגם אחרי זה בבתי אריזה ובמרכולים, שבכלל לא דיברנו עליהם, דיברנו על פערי התיווך אבל בתוך פערי התיווך האלה רשתות השיווק זורקות פירות וירקות שהם לכאורה מכוערים. למה? למה הם לא יכולים להציע אותם בחצי מחיר או ברבע מחיר, לעשות מזה ריבה, אפרופו "תכניתנו לעקרת הבית". יש פה הרבה מאד דברים שהם בזבוז של כסף ובזבוז של משאבים לכל אורך הדרך.

לגבי חדשנות, במוסד שמואל נאמן - - -

מה אתם מציעים ומה אתם פועלים בעניין?

השלבים של המחקר הם כרגע בזיהוי רמת הבעיה במדינת ישראל כלומר, אין לנו מידע על זה. זה כרגע בשלב של איתור הידע כדי להבין על אילו כמויות אנחנו מדברים. בתוך המחקר וזה הדוקטורט של אפרת אלימלך, היא גם תנסה להבין את הסיבות, למה אנשים קונים כמה שהם קונים, איך הם קונים, למה בסופו של דבר הם זורקים את זה וכמה הם זורקים. אחרי שנבין את ה'איך' וה'למה' אנחנו נוכל לתת המלצות יישומיות. כרגע אנחנו עוד לא שם.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לספר על עוד עבודה שאנחנו עושים בנושא של חקלאות. אנחנו - - - שמואל נאמן בנושא של החקלאות והערכים שלה, שדיבר עליהם קודם חבר הכנסת בר לב ובוודאי ברושי, אנחנו עשינו יחד עם ברושי, אגב, כשהוא היה בעמק יזרעאל, עשינו מיזם משותף כדי להעצים את החקלאות ולהראות מהם הערכים המוספים של החקלאות. אנחנו פרסמנו מסמך לפני כחודש שעוסק בכל הנושא הזה של חדשנות בסקטור התעשייתי. המסמך הזה נמצא להורדה באתר של מוסד שמואל נאמן ובעצם מציג את כל האספקטים של חדשנות ישראלית. הכוונה שלנו הייתה להראות איך ליישם חדשנות ישראלית בחקלאות, גם בחקלאות בישראל וגם לייצוא של הידע הזה והטכנולוגיות האלה, אפרופו MCP. אחרי שעשינו את הסקירה הזאת, פירטנו שם סדרה שלמה של המלצות ליישום גם מהבחינה הרגולטורית ומבחינת אמצעי מדיניות שצריכים לעודד את המו"פ ובוודאי ובוודאי יישום בחקלאות, כי אם החקלאי יישם את זה הוא יוכל אחרי כן להראות את הקרדיביליות של הטכנולוגיות האלו וזה מה שיאפשר את היצוא שלהן. "יודע חקלאי פיקח" זה חשוב אבל חשוב שכל השרשרת תדע שיש פה - - - וצריך לנצל אותה. כמובן בתוך - - -

או.קיי, תודה. תודה על הדברים. נעמי בק.

שלום. שמי ד"ר בק ואני שמחה שנבחרתי להיות עמיתת "ממשק" במשרד החקלאות כיועצת חקלאית למר אורי צוק בר, סמנכ"ל למחקר ואסטרטגיה. אני מגיעה עם הרבה מאד התלהבות לתפקיד הזה, במיוחד בגלל האפשרות - - -

ככה, בשביל הידע, מאיפה את מגיעה?

יש לי דוקטורט בהיסטוריה של המדע.

האם היית במשרד החקלאות בתפקיד אחר?

לא, לא, באקדמיה. מגיעה מהעולם האקדמיה.

תכנית "ממשק".

כן, תכנית "ממשק" היא תכנית שרוצה לקדם יישום מדע בממשל. היא מיועדת לאנשים בעלי תואר דוקטור וממומנת במחציתה על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה והמחצית השנייה על ידי משרדי ממשלה שונים שמשתתפים בה.

יפה מאד. יפה. לא היינו מודעים לה בהיקף, שזה הגיע לכאן, גם למשרד החקלאות. זה לא רק במשרד החקלאות, נכון?

כן, לא רק במשרד החקלאות, יושבים כאן הרבה מאד - - -

גם במשרד החקלאות זה מאד יפה, כן.

אני מגיעה עם התלהבות גדולה לטפל במיוחד בנושא של בעיית אובדן המזון בישראל. כפי שרון אמר דוח מבקר המדינה הצביע על כשל ממשלתי בטיפול בבעיה הזאת, הוא גם נתן המלצה מאד מפורשת למנות גוף משלתי - - -

רון אמר שאת מתמקדת בנושא הביתי, הצרכני, לא בנושא הכללי.

לא, לא, היא במשרד החקלאות.

מה שאתם הולכים לבדוק במחקר שלכם, האם זה באופן כללי על אובדן מזון או את ממשק הבית?

אנחנו לא - - - מחקר, ממשק הבית זה יותר במכון שמואל נאמן אבל אנחנו - - -

אתם עושים באופן כללי.

נעמי אמורה לעזור בגיבוש מדיניות משרד החקלאות. היא עובדת בחטיבה לכלכלה, מחקר ואסטרטגיה, בגיבוש המדיניות של הטיפול בבעיית אובדן מזון.

לגבש מדיניות באופן כללי.

כן.

כן, אז על קצה המזלג, לגבי מה שאנחנו רוצים לעשות. קיבלנו מנדט מהמנכ"ל לטפל בשני המקטעים הראשונים של הבעיה הזאת, מקטע היצור והטיפול באחסון ובאריזה. כמובן שגם במקטע הצרכנות ובמקטע השיווק יש בעיה של אובדן מזון ואנחנו עתידים לטפל בזה אבל, כרגע יש לנו מנדט לגבש אפיקי פעולה בשלב ראשון לטיפול בבעיה. הגדרנו לעצמנו מטרה כפולה. מצד אחד למנוע היווצרות של עודפי גידול עד כמה שאפשר ומצד שני, להעביר את העודפים שנוצרים לנזקקים. אנחנו כרגע בשלב שאנחנו בודקים חלופות שונות לאיך לטפל בשני המישורים הללו. מצד אחד הקמת מערכת מידע שתעמוד לרשות המגדלים, שתספק מידע כמו צפי ביקושים, מידע על - - - וכו' ותעזור לתכנון ייצור כדי למנוע כמה שאפשר היווצרות פחתים. מצד שני אנחנו בודקים גם חלופות כדי לתת פיצוי למגדלים שמעבירים תרומות לארגונים כמו "לקט" או איך לתמרץ מגדלים שיעשו את זה בצורה יותר רחבה ממה שזה נעשה היום. בשלב השני של התכנית הכוונה שלנו היא לגבש הצעת מחליטים שהמטרה שלה תהיה קידום פתרון מתכלל לבעיה הזו, קידום שיתוף פעולה בינמשרדי ואיגום תקציבים.

סליחה, שניה, אני רוצה קודם להודות לך על הדברים. הדברים האלה לא נעשו רק עכשיו אלא במשך שנים אבל רואים שינוי בתפיסה ובעשייה ואני חושב שהוא שינוי מבורך ותפיסה מבורכת שיכולה להביא שינויים אמתיים בכל הנושאים האלה, גם במודעות. אנחנו היום בנויים ובשלים כדי להניע את התהליכים האלה וחשובה העבודה המקצועית שאתם עושים עם המחקרים שאתם עושים בעניין הזה. אני מבין שלד"ר חיה פרידמן יש שאלה.

האם אתם שוקלים לקנוס סופרמרקטים שזורקים תוצרת חקלאית?

זה למשל עבר בחוק הצרפתי שהועבר בשנה שעברה, זו הסנקציה העיקרית בו, קניסת סופרמרקטים שזורקים פסולת אבל, אין כל כך תחלופה לזריקת פסולת מזון בישראל, כלומר, תשתית למפעלים של ביו-גז וכו' עדיין לא קיימת אז צריך לעשות את הדברים האלה בד בבד.

אלה נושאים שאנחנו מדברים עליהם.

כן, זה נראה לי באמת קצת בגדר עוד חזון למועד. זה דבר מאד חשוב וזה יכול להועיל. אנחנו כנראה עדיין לא שם אבל נגיע לשם. זאב שמילוביץ.

צהרים טובים. אני מחזיר את הדיון לתחילתו כי אני בא מהמכון להנדסה חקלאית במינהל המחקר החקלאי של מכון וולקני ואנחנו בעצם עושים במכון שלנו עבודה משלימה מקבילה וסינרגטית לעבודה שנעשית במכון לטכנולוגיה ואחסון בנושאים שאנחנו מדברים בהם. מן האספקט של איכות מזון אנחנו עוסקים בפיתוח ויישום של חיישנים לזמן אמת שמשמשים למיון על פי איכות של תוצרת חקלאית. למשל, יש פיתוחים חדשים שלנו כרגע כדי למיין פירות שנגועים באיזשהו ריקבון שאתה לא רואה אותו בעין ומערכות אופטיות ספקטרליות בתחום - - - שאנחנו אמונים עליהן, אמורות לזהות את זה ולהוציא את התוצרת הפגועה הזאת, למיין אותה ולמנוע ממנה להגיע אל הצרכן, גם מאספקטים של איכות אבל גם מאספקטים של בריאות.

אם אנחנו מסתכלים על בטיחות של מזון, אחד התחומים שבהם אנחנו עוסקים והזכיר את זה שלמה סלע, שאנחנו בצד של הטכנולוגיה, הוא לעשות זיהוי מהיר באמצעים ספקטרליים אופטיים. לפתח חיישנים שיחסית לא יהיו יקרים ואולי גם יהיו מטלטלין לזיהוי של פתוגנים ופה הבעיה היא שהמהירות היא גורם קרדינלי. היום בשיטות שאתה משתמש בהן ונקרא להן שיטות רוטיניות, אז במקרה הטוב אתה יכול לגלות נוכחות של פתוגן תוך 24 שעות שלוקחת בדיקה, במקרים היותר קריטיים זה הרבה יותר זמן. כולנו מבינים את המשמעות של עיכוב משלוח של תוצרת שיוצרה או המקרה היותר גרוע של recall שזה יכול להיות גם נזק כלכלי אבל גם נזק בריאותי, מפני שכשאתה עושה recall אתה לא בטוח שאתה אספת את הכול חזרה ועדיף לעשות את הבדיקות האלו בזמן אמת ומהר. על זה אנחנו עובדים, לפתח חיישנים כאלה, מהצד של הטכנולוגיה.

אנחנו גם עובדים במקביל על פיתוח של שיטות חיטוי פיזיקליות. אחת השיטות שהזכיר פרופ' סלע היא עם קיטור, אנחנו עובדים על זה והכוונה היא להגיע למצב שתקבל חיטוי מהיר מבלי להפריע לקו היצור אבל מאחר ומדובר בחיטוי פיזיקלי אתה מונע את השימוש בכימיקלים ויש לזה יתרונות רבים וברורים.

ביקשתם מאתנו לדבר על דברים שנעשו ואני יכול לתת דוגמה של פיתוח מערכת שהיא מכנית לחלוטין, שמטרתה היא הקטנת השימוש בחומרי הדברה. פותחה על ידי המכון מערכת שאיבת חרקים מתבלינים שמאפשרת למעשה הקטנה, הפחתה ולפעמים אפילו ביטול לחלוטין של השימוש בחומרי הדברה, אז יש פה גם אספקטים כלכליים של חסכון אבל יש פה גם אספקטים בריאותיים, שהתבלינים נאכלים כמו שהם נקצרים והבעיה של שארייתיות של חומרי הדברה היא בעיה מאד קשה ואנחנו בעצם עוקפים אותה בזה שאנחנו משתמשים באמצעים מכניים.

אני רוצה להזכיר רק עוד נושא אחד שהוא - - -

זה רק בארץ או גם בחוץ לארץ?

רוב היישומים כרגע בארץ. יש חברות, הן לא מצליחות כרגע למכור את זה בעולם כי הן קטנות. חברות הטכנולוגיה הישראליות שמייצרות מיכון חקלאי הן יחסית קטנות, הן לא פורצות לעולם. לצערי. רובן. לא כולן, יש כאלו שכן הצליחו.

עוד נושא אחד שאני רוצה להזכיר שבו אנחנו עוסקים הרבה במכון להנדסה חקלאית זה הנושא שנקרא חקלאות מדייקת. חקלאות מדייקת בגדול זה לעשות את הדבר הנכון במקום הנכון בזמן הנכון. המקרה שבו אנחנו מדברים כרגע הוא למעשה התחום של זיהוי מפגעים בזמן אמת במהירות ובאופן מרחבי מדויק כלומר, לדעת איזה קטע של שדה מסוים מתחיל להיפגע ממפגע מסוים. זה יכול להיות לצורך העניין איזושהי מחלה או איזשהו מפגע אחר, לדוגמה נוכחות של זבוב פירות במטעים. הזיהוי המוקדם מאפשר לעשות כמה דברים. קודם כל להפחית את השימוש בחומרי הדברה וזה עושה שני דברים טובים. אחד, זה מקטין את ההוצאות כי אתה משתמש בפחות חומר, זה מקטין את המרחב בו אתה משתמש ואז יש גם הקטנה של נזק סביבתי וכאשר אתה עושה את זה מהר ובזמן - - -

איך נעשה הזיהוי המוקדם? מהו הפיתוח של הזיהוי המוקדם?

בזיהוי המוקדם לדוגמה אנחנו משתמשים במערכות של חישה מרחוק ומקרוב, כדי לזהות נוכחות או תחילת התפתחות של מחלות. הזיהוי יכול להיעשות ברמה של - - -

אמצעים טכנולוגיים?

אמצעים טכנולוגיים. אמצעים של חישה מרחוק, בעיקר צילום וצילום היפר-ספקטראלי, זה יכול להיות בעזרת רובוטים קטנים שנעים בשטח שעליהם אנחנו עובדים, מרחפנים ויכול להגיע עד רמה של לוויינים. כל טווח מערכות החישה מקרוב ועד רחוק, הן נרתמות לעניין הזה ואנחנו מנסים להגיע למצב שבו בעצם נקבל זיהוי של מפגע, גם בזמן מהר ככל האפשר, במקום המדויק ובצורה כזאת להקטין את הצורך בריסוס, למשל.

דוגמה שניה שנתתי היא שימוש במערכות ניטור למלכודות זבובים, מערכות ניטור אוטומטי שבהן האינפורמציה נכנסת למערכת מידע גיאוגרפי, מערכת ממוחשבת בוחנת את האפידמיולוגיה של התהליך ואומרת לנו בעצם: זה הזמן הנכון להתחיל לרסס בנקודה מסוימת. הדבר הזה מאפשר לך מצד אחד למנוע את הפגעים העתידיים ופחתים וכל מה שדיברנו עליו אבל בנוסף, אם אתה עושה את זה מושכל ואופטימלי, אתה גורם לריסוס מועט יחסית - - -

כן, גם - - -

גם כסף - - -

וגם אפקטיביות.

וגם פחות נזק לסביבה. כמה שאתה מרסס פחות מצב הסביבה יותר טוב.

תודה. תודה, אני חייב להאיץ באנשים משום שאנחנו חורגים מלוח הזמנים שלנו אז אני אבקש נבקש מיענק'לה מוסקוביץ', נמצא פה?

לא, הוא לא נמצא.

אם לא אז אלקנה בן אלישר אם הוא נמצא.

נמצא.

בבקשה ואחריו נבקש מנעם בלום.

אני אגע ברשותכם, כבוד היושב ראש, בכמה אספקטים. אל"ף, הפיתוחים שנעשים במכון וולקני ושמענו מקצת מהם, הם למעשה הבסיס שעליו יכולה לצמוח חקלאות ישראל. שמענו בעיקר על פיתוחי post-harvest אבל מדברים הרבה מאד על פיתוחים שהם pre-harvest, זאת אומרת, בשדה עצמו. איך מתמודדים עם בעיות, איך נותנים מענה לצרכים של החקלאים ואיך יוצרים חקלאות עתידית. היושב ראש סיפר על ההיסטוריה המשפחתית שלו בפתיחת הישיבה ועל איך עסקנו בחקלאות לפני מאה ומאה שלושים שנה, אז אני חושב שהחקלאות הישראלית – שנימנו פה השבחים על ידי חבר הכנסת בר לב וחבר הכנסת ברושי וגם על ידי כבוד היושב ראש – מתפתחת בזכות החדשנות שכל הזמן צומחת.

נשאלה פה השאלה איך זורם הידע ובשביל זה קיים המו"פ החקלאי הפריפריאלי. הבסיס מתחיל ממכונים מדעיים שנמצאים והדוגמה שלנו היא מכון וולקני ואני אומר את זה פה על אף שחבריי לא תמיד שומעים את זה ממני, צריך לחזק את המכון הזה ולתת לו את הכלים להיות מכון. בלי זה החקלאות לא תתקדם. אינני עוסק פה במיקומו ולא בנושאים האלה אבל המכון כשלעצמו חיוני למדינת ישראל, אחרת לא יהיה שום בסיס לחקלאות. ליד זה צריכה להיות מערכת של זרימת ידע לשטח שהיא למעשה תייצר את העסק שפורה אצל החקלאים, תייצר את החקלאות בשטח.

נמצא לפניי הדוח של הלמ"ס שפורסם רק השבוע, על ירידה בכמות חומרי הדברה במדינת ישראל, ירידה מאד משמעותית. במיוחד ואני אומר את המילה במיוחד, חומרים נגד חרקים ואקריות. שם הירידה היא דרסטית, ירידה של 60% במהלך שבע, שמונה שנים. זה לא קרה כי הפסיקו למכור בחנויות, זה קרה כי נוצרו פיתוחים ברמת השטח והידע הזה לאט לאט זורם למטה, זורם לרמת השטח ומצליחים ליישם אותו.

היינו בסיור בחקלאות עירונית של ארבעה דונם במעלה אדומים, שם את כל החקלאות מייצרים על גגות, ניסיון ומחקר - - - קוראים לחממה הזאת. בכל אופן, שם דיברו על חרקים והוא דיבר על 90% פחות לפני המלחמה, באופן טבעי, בגלל שזה לא נעשה על הקרקע וגם לא על חממה שהיא צמודה לקרקע אלא כיוון שהיא נמצאת על הגג אז 90%, מעבר לכך שיכולת המלחמה שלו והמאבק שלו הם על ידי אטימה כזו או אחרת והוא מגיע לרמות מאד מאוד יפות במניעה של חרקים. אני סתם אומר את זה, שיש היום פיתוחים שגם, כמו שאתה אומר, להילחם אבל יש עוד אפשרויות חדשות היום.

אז אנחנו עוסקים - - -

הזכרת משפחה, בהיסטוריה של המשפחה כתוב שיחד אתם, במקום שאליו עלו, היה גם רופא שבא במטרה להתיישב ולעזור לחלק מההתיישבות אבל אחרי תקופה קצרה הוא נסע חזרה, הוא לא נשאר, מכיוון שהוא אמר: תראו, שום עוף לא עובר כאן - - - בנסיבות האלו באדמה הזאת, הכול היה ביצות ועכשיו אתה שואל אותי, הם גם כנראה ידעו אבל טכנולוגיה, הגם שגם כתבו שהבן של מרדכי חיים נסע עוד לפני זה ללמוד על איך החקלאות של אז, של כרמים, איך - - - אותם, אז כנראה שתמיד היינו, למדנו תמיד, תמיד עשו אבל אנחנו היום מגיעים להישגים הרבה יותר גדולים. אין ספק.

עכשיו אני אגע בנקודה המרכזית שהיא למעשה המשמעותית ונגע בה חבר הכנסת ברושי. היכולת לקיים מחקר חקלאי וחדשנות חקלאית, אין מה לעשות, היא מוטית תקציב ואם מדינת ישראל לא מסוגלת להעמיד תקציב מינימלי ואנחנו מדברים על היום, במדינת ישראל, אם משווים את זה למדינות ה OECD אז אני אומר שזה נס כלכלי. זאת אומרת, זה שמצליחים לייצר ידע ונמצאים בחזית הידע, אני לא יודע כמה שנים זה עוד יימשך כי התקציבים למחקר חקלאי הולכים ויורדים. ואם אנחנו מדברים היום על סדרי גודל של כסף ואני קורא לו כסף חופשי, מעבר למשרות התקן, אז יש היום במדינת ישראל בסך הכול 25 מיליון דולר שמוקצים למחקר חקלאי. אם משווים את זה למדינות העולם אז כ-25 מיליון דולר מוקצה למחקר חקלאי, לתכניות, למו"פים אזוריים, לכל מה שכרוך, שאנחנו קוראים כסף רב וזה - - -

מעבר - - - הגורם האנושי, הידע המיוחד שיש אבל מחקר צריך גם לתחזק אותו, לממן אותו, בלי זה - - - לקיים אותו.

בלי המימון הזה אין שום סיכוי שאנחנו נהיה בחזית הידע ואנחנו נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים במקום שבו אנחנו נלך ללמוד בארצות הברית, בהולנד או בכל מקום אחר, איך מייצרים ידע חקלאי. לכן אני קורא מפה, חבר הכנסת ברושי עשה פעולה בוועדת הכספים, הוא עשה רק חצי עבודה, אני אומר את זה בצורה ברורה והוא הזכיר את זה פה, שבסופו של דבר הוא קרא לזה "דפקו אותנו במשרד האוצר" אז אני אומר, דפקו אותנו במשרד האוצר והשאירו כמה תמיכות במו"פים בסכומים נמוכים וגם את הכספים שעומדים לרשות המדען הראשי - - -

אני אמרתי לנציג האוצר באחד הדיונים האלה, אמרתי לו: בעצם אתה מוכיח את כוונתכם בזה שאתם, הרי אתם אנשים הגיוניים עם אחריות וזה שאתם לא נותנים, שאתם מייבשים את המכונים האלה ולא נותנים את התקציבים הראויים והדרושים, זה מראה שבעצם אתם לא רואים את עתיד החקלאות ולכן אתם עושים את זה. הרי אני מכיר אתכם אחרת, אתם הייתם חכמים - - - אחריות, היה צריך להתנהל אחרת עם המחקרים. רק עם המשוואה - - - אתם רואים את הענף הזה היום כנטל על מדינת ישראל, כדבר שהוא גם גורם הוצאות ואז אני יכול להבין אתכם ויכול לחלוק עליכם אבל להבין את הגישה שלכם וזה מציף את הגישה - - - לסתור דברים את הדברים שלי. אני חייב להתקדם הלאה, אלקנה, ברשותך ואנחנו נבקש מנעם בלום. ברשימה שלי יש פה את עמוס לוין.

כן.

אז קודם כל, אני חושב, למי עוד לא נתתי?

יש את ד"ר משה קוסטיוקובסקי וד"ר מירי קליין, ברשימה.

אני אעשה הפסקה של שלש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:43 ונתחדשה בשעה 13:46.)

אני מתנצל, אני מחדש את הוועדה. היה כאן צוות עבודה. אני רוצה לחדש את הוועדה ברשותכם, גם אתם מאבדים את הסבלנות וצריך להתכנס לתוך דיון. גם דיון, יש לו זמן שהוא איכותי ואפקטיבי בזמן שלו. היה כאן צוות צילום חיצוני שבא להסריט סרטון הסברה - - - חיכו הרבה זמן - - - אנחנו נמשיך בדיון והסכמנו על נעם בלום, נכון?

כן, אדוני. אני מקימהּ ובעליה של חברת "צברי אורלי". אני עוסק במחקר ויזום חקלאי מאז שנת 1975, מפתח טכנולוגיות בתחומים מגוונים בתחום החקלאות, טכנולוגיות, טכניקות, ועוסק, נקרא לזה, באסטרטגיה בחשיבה הגלובלית. אני מבקש להתייחס כאן לכמה נקודות בזמן הקצר שעומד לרשותי, אני רוצה להעלות אותן, במיוחד על רקע ההערה של יושב ראש המועצה לתכנון כלכלי, האם זו ההגדרה? הוזכר כאן קודם פרופ' שמחון שאמר שחקלאות בישראל צריכה לספק מזון למדינת ישראל, מזון טרי וזה הכול.

למי שלא יודע, למעלה מ-95% מהמים שאנחנו משקים אתם את הגידולים החקלאים – מבוזבזים. למעלה מ-50% מהדשן שאתו אנחנו מדשנים את הגידולים החקלאים – הולך לאיבוד ונשטף בקרקע. כשאנחנו מגדלים צמחים ועצים, ירקות, תבלינים וכן הלאה, משקים ומדשנים, אנחנו יוצרים בית גידול פנטסטי למזיקים, לצמחי בר ואז אנחנו מרססים בחומרי הדברה כדי להדביר את המזיקים שאנחנו בעצמנו יוצרים להם בית גידול יוצא מן הכלל. מדוע אני מקדים עם הנושא הזה, כי בעצם המשמעות של הדבר היא שמבחינה פונקציונלית החקלאות היא חקלאות לא יעילה, היא חקלאות בזבזנית ואם חברי עומר בר לב העלה קודם ואמר שהטפטוף הישראלי הוא "גדול הישגי החקלאות" במירכאות של מדינת ישראל, חבל שעומר לא יושב כאן אבל הייתי מזכיר לו שהטפטוף פותח לפני כחמישים וחמש שנים. נכון שהוא השתפר מאז אבל הטפטוף הוא המצאה ישנה ונושנה.

זה כמו שהייתי אומר לעומר, מפקד סיירת מטכ"ל, שה"עוזי" הוא גדול הפיתוחים של התעשיות הביטחוניות של מדינת ישראל. אז ה"עוזי" היה נכון לזמנו עם הרבה אגו ישראלי וגם הטפטוף בעצם. 'בגדול' החקלאות הישראלית – ויושבים כאן בעלי מקצוע ומדענים בתחומים שהם בוודאי מבינים כמה מונים יותר ממני בתחומים שהם עוסקים בהם – החקלאות היא חקלאות שאני אגדיר אותה כמו מטליאה טלאים. יש חיידק – בוא נרוץ לתפוס אותו, יש פטריה – בוא נלך לחפש אותה. חברי, פרופ' עודד שוסאייב, מגדל קולגן, חלבון אנושי, בתוך עלי טבק. הוא עושה את זה בעזרת פונקציונליות של הנדסה גנטית. הוא גנטיקאי, הוא פרופסור ואני לא פרופסור ולא גנטיקאי.

אנחנו עומדים היום על סף של עידן אחר לחלוטין ואני אומר אחר לחלוטין, כי היום בעצם כל הכלכלה העולמית חייבת להיות ממוקדת מטרה. במדינת ישראל טובי המומחים והמדענים ואני אומר את זה בהמון הערכה ליכולות שיש לנו כאן היום בארץ. אם הוזכר כאן שאנחנו משמידים במדינת ישראל 18 מיליארד שקל של מזון, 18 מיליארד בשנה ואנחנו מפסידים אמצעי יצור חקלאיים כתוצאה מאי מיצוי של אמצעי יצור בצורה נכונה, מבזבזים את המים שעולים הון כסף, מבזבזים חומרי הדברה, מבזבזים דשנים, אז אנחנו למעשה לא ממצים סדר גודל של 40, אולי 50 מיליארד שקל בשנה לכלכלה הלאומית מבחינת מיקוד מטרה.

זה נשמע דמיוני אבל בסופו של דבר, הדרישה היום והדרישה היום מבחינת הראייה של הכלכלה החקלאית, היא להקים צוותי מחקר ברמה של הרשות לפיתוח אמצעי לחימה רפא"ל. לא ניקח את הבירוקרטיה שלה אבל ניקח את היכולות שלה. אמנם המערכת הזאת ידעה לפתח פלטפורמה לרקטות ולטילים או מערכות אחרות שיידעו לייצר, נקרא לזה פלטפורמות לנשיאת אמל"ח שמצד אחד זה טנק ומצד שני זה נגמ"ש ומצד שלישי זה יורה רקטות וטילים, אבל כל אחת מהמערכות שמורכבות על הפלטפורמה ממוקדת מטרה והפלטפורמה היא פלטפורמה אופטימלית. הפלטפורמה האופטימלית הזאת פותחה בעזרת פיזיקאים, כימאים, מהנדסים טכניים וכל בעלי המקצוע שהמדינה יודעת היום לרתום לצורך הישג מדעי בטחוני. את הדבר הזה אנחנו צריכים היום לרתום בהנחיית הכנסת, מכיוון שזה לא ענין שנתון בידיו של מדען זה או אחר, שכולם בעלי מקצוע נהדרים, אבל, על מנת שאנחנו נצעיד את מדינת ישראל לעולם הבא, לעולם הבא של החיים ולא העולם הבא האחר, אנחנו חייבים להציב מטרות אסטרטגיות למדינת ישראל וזו הסיבה שהגעתי לכאן.

אני מגדל במפעל שלי, בטכנולוגיה שהתחלתי לפתח בשנת 75' ויש לי זני צבר הכי טובים בעולם. אני לא מרסס אותם, אני לא מדביר מזיקים, אני מקבל ביו-מסה עצומה אבל, הביו-מסה הזו לא מנוצלת. היא לא מנוצלת, כי אין דרך לחקלאי בודד ולא למפעל גדול, גם אם הוא מייצר כמה מיליונים של שקלים בשנה, לעסוק בהנדסה גנטית ולפתח מחקרים ביולוגיים. אני גם לא מסוגל להפוך את הפלטפורמה של המכונה הזו שאני מייצר בה ביו-מסה, ביו-מסה היא בעצם הענף של הצבר, להפוך אותו לאפרסק, למשמש, לפטרוזיליה. נפגשתי עם חברך, הרב אפרתי, שאנחנו מכירים הרבה שנים ואמרתי לו: כבוד הרב, כשאנחנו מברכים על הצבר אנחנו מברכים - - -

מהמכון לחקר החקלאות על פי ההלכה.

כשלמעשה הוא גדול הפוסקים היום בקטע שקשור בכשרות בנושאי הלכה חקלאית, הלכה דתית יהודית בקטע החקלאי. אמרתי לו: איך אנחנו נברך כשהצבר, הענפים של הצבר, יהיה להם טעם של אפרסק ושל מנגו אז הוא אמר לי: מר בלום, האם זה באמת צפוי? אמרתי לו: אם החזון שלי יתממש אז בוודאי שכן - - -

מה מברכים על צבר זה ברור?

מברכים על הצבר כעל פרי, אם כי מבחינה בוטנית אנחנו עוסקים בגידול שלא מופיע במקורות והפסיקה היא פסיקה חדשה.

גם חשוב.

דיני העורלה חלים עליו אבל, אני אומר - - -

קראתי פרסום שלו שגם שיח שכבר עבר את השנים של העורלה יש לו ספיחים מלמטה שצריכים להיזהר בעניין הזה וזה גם כנראה בעקבות שיחות שלו אתך.

נכון, אנחנו גוזמים שלא יצמחו מה שאנחנו קוראים במירכאות "חזירים" בחקלאות, שלא יצמחו מלמטה.

אתה אומר דברים מאד נכונים ואני גם מסכים אתם אבל הבעיה שלנו היא בתפיסה, האם הצרכים החקלאיים במדינת ישראל הם כמו הצרכים הביטחוניים? מדינת ישראל היום, זו היום התפיסה - - -

חד משמעית כן.

אבל היום אנחנו במאבק על התפיסה. היום במדינת ישראל יש מגמה, שבחלקה סמויה ובחלקה קצת יותר גלויה אבל בעינינו יש חשש גדול מאד וזה צף בכל מיני מקומות, שהתפיסה היא תפיסה אחרת: "מה יקרה אם נקנה מחקר מחוץ לארץ, מה אנחנו צריכים?", "לא, זה שם" "אי אפשר לעסוק בכל", "אנחנו צריכים לקחת - - - בתעשיות הביטחוניות וכל מה שיש היום, אם זה סייבר או עוד דברים, ושם לשים את הדגש", "אנחנו לא יכולים לתת למחקר בכל הדברים וחקלאות יכולה להיות במקום אחר, אנחנו לא יכולים להשתלט על הכול ולהיות חדשניים בכול" זאת - - -

אני אתן לך שתי דוגמאות.

אתה הבאת מהתפיסות הביטחונית, לא רואים את הנושא החקלאי כמו הביטחוני.

לא מהתעשיות, אדוני, אני אתן לך שתי תשובות לשאלה החשובה שאתה העלית. שתי תשובות שהאחת היא פילוסופית והשנייה היא כלכלית. אני אתייחס קודם כל לפילוסופית. אני מעריך מאד את כל האנשים שטורחים על הפיתוח הביטחוני במדינת ישראל ואני גם מכבד שצריך כלכלית למכור טילים ומטוסים וטנקים וכל מיני דברים לקצוות העולם אבל, כשמשרד החוץ שלנו יצטרך לתת דין וחשבון למה ומדוע ומי גרם לכך שהשתמשו באמל"ח שלנו כמו שהשתמשו בעבר במדינה זו, בין אם כוח כזה ששחט אנשים לכוח כזה ששרף אנשים, אני מעדיף שיעסקו פחות במדינת ישראל. עדיין, אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לפתח אמל"ח, זה בסדר, זה בהחלט מקצועי וזה נכון.

אני חושב שמדינת ישראל איבדה את הדרך בתחום של התייחסות לחקלאות כאל בסיס כלכלי. אנחנו מעריכם ומעריצים את אלה שעושים אפליקציות, שעושים פלוף פה ופלוף שם אבל את האפליקציות האלו לא אוכלים. מדינת ישראל, שבניה כבר לא בונים את בתיה ולכן אין לנו איפה לגור ויוקר המגורים הפך להיות כזה שמכביד על כל הכלכלה ועל כל החברה, מדינת ישראל הזו היום מאבדת את הדור של אלה שעוסקים בייצור החקלאי. אני בן 67, אני עוסק במחקר, לשמחתי הבן שלי הצטרף אליי, אחרי לחצים קשים מבחינתי אבל, אני אומר את זה אחרת, אני מצפה שמהכנסת ולכן אני באתי לישיבה הזו, תבוא קריאה, שצעירי המדענים בני העשרים וחמש והעשרים ושש והשלושים, בהדרכתם של המומחים שיושבים כאן וחבריהם הרבים, יקימו את הדור הבא של מפתחי הפלטפורמות המקצועיות שיצעידו את הכלכלה הישראלית. לא פה המקום כרגע לשאלה איך לעשות את זה אבל בגדול, אנחנו צריכים לסמן מטרה וכשנסמן מטרה אנחנו נדע להגיע אליה.

אני אסיים רק בשורה אחת, בשנת 1974 נפגשתי עם שר הביטחון המנוח, שמעון פרס, במשרד הביטחון ויזמתי והצעתי הקמת יחידה מיוחדת של לוחמים מקצועיים מבוגרים יותר, מנוסים יותר ואז אמר לי שמעון פרס: אתה רוצה להקים את יחידת טייסי היבשה? זאת יחידת השלד"ג. זאת יחידה שהקימו אותה אנשי מקצוע. מוקי בצר היה הראשון שעשה את זה, שהיה המפקד הראשון. היחידה הזו היום, בעזרת טכנולוגיה, אנשי מקצוע הכי טובים וכפיפות לחיל האוויר שהוא החיל הכי מקצועי במדינת ישראל, יודעת להגיע לכל מטרה ומיותר שאני אפרט כאן. אם אנחנו היום נפעיל ונקים את אותם צוותים ונבנה את הדור הטכנולוגי הבא, החקלאות לא תגדל בשדה. אדוני ציין ותיאר את הגידול במעלה אדומים בשיטה ההידרופונית, בשיטה ההידרופונית מגדלים שתיל של חסה שאוכלים את כל החסה. כשאנחנו מגדלים היום חיטה אנחנו זורקים את השיבולת או כמעט ולא מנצלים אותה, למה לא נגדל שיבולת שאפשר ליישם את כל השיבולת או בכלל לא נגדל חיטה, נגדל חלבון בטכנולוגיה אחרת? בכל מקרה, מה שנדרש מאתנו זה לעשות את זה. המספרים הכלכליים שאנחנו מדברים עליהם הם עשרות מיליארדים של שקלים שאנחנו שורפים מדי שנה על ידי השמדת מזון, על ידי מזון לא מנוצל ועל ידי זה שבעצם לא מתכננים את היישומים הבאים של המזון. האחד מגדל תפוז אבל הוא לא יודע מה יעשו בתפוז אחר כך, השני מגדל רימון ובגלל שהרימון קטן או שרוט אז הוא נשלח בשקל לעזה או שהוא הולך למזבלה. אנחנו מדברים על פילוסופיה שלמה שהיא פילוסופיה כלכלית מדעית ואני חושב שמהוועדה הזו צריך לצאת החזון הזה. איך לעשות את זה יש לנו את אנשי המקצוע הכי טובים, חלקם נמצאים כאן באולם.

תודה, נעם. אי אפשר להישאר אדיש לדברים ואני באמת, אני חושב שהדברים שאתה אומר הם דברים מאד חשובים. אנחנו באמת לא רוצים שזה יישאר קול קורא בשדה סתם ואנחנו נעשה כל מאמץ, הדברים האלה - - - במשהו קטן שהנושא שהזכרת במשרד החוץ בגלל האמל"ח, אני חושב שהחקלאות היא הבסיס לקשרי חוץ, לפיתוח קשרי החוץ שלנו בהרבה מדינות כבסיס או כמעט כפלטפורמה יחידה שמתחזקת את קשרי החוץ שהם מאד מאוד חשובים למדינת ישראל, דווקא במדינות מסוימות, לא רק בגלל או רק בגלל שהחקלאות המודרנית, החקלאות המתפתחת, חקלאות חוקרת או עזרה בחקלאות, אין ספק שזה גם יעסיק את העולם בעתיד. יכול להיות שיש דברים שהם כבר לא רלבנטיים אבל חקלאות תמיד תישאר רלבנטית, כל זמן שהיקום יהיה קיים עד שלא יחזרו למן מן השמיים. תודה, תודה נעם. אני מתנצל, נתתי לך זמן יותר ארוך אבל לא יכולתי לעצור, הדברים היו חשובים ברצף שלהם. מר משה קוסטיוקובסקי.

תודה. אני עובד באותו מכון שד"ר ליכטר הציג אותו, באותה מחלקה שפרופ' סלע דיבר עליה ואני הייתי רוצה להוסיף היבט של ביטחון המזון. קודם חברת הכנסת הזכירה את החשיבות של הנושא הזה וגם ד"ר פורת ואחרים, אז אני רק רציתי להזכיר שכשאנחנו מדברים על בטחון המזון, מה שנקרא food safety, אנחנו מדברים קודם כל על המזון הבסיסי שזה גרעיני חיטה, שזה תבואות. פה בארץ אנחנו לא כל כך מגדלים את החיטה אלא - - - צורכים כמעט 5 מיליון טון של גרעינים למאכל ולמספוא, כשהמחזור השנתי מגיע עד מיליארד, מיליארד וחצי דולר לארצות הברית, שזה סכום לא מבוטל. תוך כדי אחסון הגרעינים יש גורמים שמביאים לפחתים. בעולם הנאור הפחתים האלה מגיעים עד 5%, 10%, בעולם לא כל כך נאור עד 30%-50% ויותר אבל אנחנו בארץ הצלחנו להוריד את הפחתים לעד פחות מ-0.5% שזה הישג ברמה בינלאומית. אנחנו משיגים את זה לא על ידי איזושהי שיטה מיוחדת או חומר מיוחד, אין בתחום הזה אבל אנחנו משלבים פיקוח הדוק. אני מייצג פה לא רק את המכון למחקר אלא גם את יחידת הפיקוח על מלאי החירום של מדינת ישראל בגרעיני מספוא וחיטה למאכל, אז פיקוח הדוק, ניטור אחרי גורמי הנזק, אמצעי מניעה וכמובן הדברה, כל זה נותן את הפרי עם פחת שהוא פחות ה-0.5%.

הבעיה היא שהאמצעים שאנחנו משתמשים בהם היום הם לא תמיד ידידותיים לאדם ולסביבה ופה אנחנו, כמכון מחקר, אנחנו מחפשים תחליפים. תחליפים שהם באותן השיטות אבל אם השיטות היום הן שימוש בגזים רעילים וקוטלי חרקים, אז במקום שבו משתמשים בגזים רעילים אנחנו מחפשים תחליפים של חומרים נדיפים שהם לגמרי לא מזיקים לבני אדם. לדוגמה, שמנים אתרים שהם בשימוש רחב אבל לא בתחום הזה ואנחנו מנסים להעביר אותם לתחום. לדוגמה, פרומונים שאנחנו משתמשים בפרומונים האלה, שהם תוצאה של חרקים, משתמשים בהם ללכידת חרקים אבל גם לבלבול זכרים שמאפשר להוריד את אוכלוסיית החרקים בלי שימוש בחומרי הדברה. כיוון שצריך לסיים אז - - -

יש - - -

בתחום של קוטלי חרקים שהם גם לא כל כך ידידותיים לאדם וסביבה, אנחנו בודקים חומרים שהם בעלי מנגנון פעולה מאד ספציפי. לדוגמה, חומרים שהם מווסתי גדילה של חרקים, פעילים רק נגד חרקים, לא על יונקים, לא על בני אדם או נגיד - - - שבכלל בעלי מנגנון פעולה פיזיקלי ולא כימיקלי וכו'.

אם כבר הזכירו פה את החשיבות של החקלאות בהיבט של קשרי חוץ אז אנחנו בתחום הזה מעבירים קורסים בינלאומיים בתחום אחסון גרעינים ופעם בשנתיים באים נציגים מכל העולם, באים לשמוע את - - -

באופן וולונטרי? אנחנו מוציאים את המידע הזה באופן וולונטרי לכולם, מי שרוצה יבוא ויטול?

מי - - -

אני שואל אם אנחנו - - -

נותנים חינם?

נותנים חינם?

בינתיים נותנים חינם כי עוד פעם, זה לא איזשהו חומר, זו לא איזושהי שיטה, זה מכלול של דברים שאנחנו משלבים ומשתפים. היום גם מנכ"ל ושר החקלאות דואגים למכור את זה אבל עדיין לא מצאנו את הדרך.

ארצות הברית, למשל - - -

היום פספסתי בגלל הוועדה זו, פספסתי שלושים סינים שבאו לוולקני כדי לקנות את הדברים אז יכול להיות שנצליח גם למכור משהו.

הם ייקחו את הידע לבד.

הם ייקחו לבד ואחרי זה גם - - -

גם ימכרו את זה.

חזרה לישראל.

תודה רבה על הדברים. כל תחום שנוגעים בו רואים עולם ומלואו בעניין הזה, זה מרתק מאד ויש מה לעשות ויש מה לפתח ואנחנו יודעים את החשיבות. ד"ר איל בלום נמצא? גם יורם תירוש ממועצה אזורית עמק המעיינות, נראה לי שכבר לא יכלו - - - יש גם דברים אחרים אז חוץ מד"ר מירי קליין כולם דיברו?

אני ביקשתי זכות דיבור. עמוס לוין.

כן. סמנכ"ל החקלאות בפיתוח הגליל.

היות ומורי ורבותי - - -

לקצר - - -

שתיים וחצי דקות. היות ומורי ורבותיי פה ממכון וולקני וממו"פ צפון ונעם בלום עם הנאום הציוני המרשים שלו, אני רוצה לספר לך, כבוד חבר הכנסת אורי מקלב, משהו מהלב שיחזק אותנו בחקלאות לעתיד. אבי זכרונו לברכה, ד"ר ישראל לוין עלה ארצה בשנת 1934 לקיבוץ כפר גלעדי. הוא נכדו של איצ'לה מפוניבז', הרבי מפוניבז' שהרב - - -

איצ'לה מפונוביז'ור.

הגעתי למקום הנכון.

כן, כן.

הוא עלה ארצה, עבד עשרים שנה ברפת. אימא שלי עבדה שלושים שנה בגן הירק וגידלה חמישה ילדים.

בגן הירק?

בגן הירק בכפר גלעדי. גידלה חמישה בנים, ארבעה בנים ובת, חמישה ילדים ואבא הפך לימים למורה וחוקר ופרופסור לחקלאות, מן הראשונים במחקר החקלאי בגליל, עובד מכון וולקני, חוקר באזור הגליל, חוקר מים וקרקע, ממקימי מכללת תל חי ומגמת החקלאות - - -

תלמידים של רייב איצה'לה, זה לא סתם שהם כישרוניים ומוכשרים.

לא סתם אני אומר את זה כי זה לסיום ובהחלט הם - - -

תדבר שתיים וחצי דקות, אני אתן לך את זה - - -

ואני אישית למדתי חקלאות עד תואר שלישי, שירתתי במשרד החוץ והחקלאות בתוך מש"ב, המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי בדרום אמריקה ויישמתי את החקלאות. אני חשבתי - - -

עמוס, אתה יודע, בפרשת השבוע - - - החקלאים הראשונים היו קין והבל, הם גם היו חקלאים וזה מה שהם עשו. ההבדל ביניהם היה איך הם הסתכלו על זה. מה הוא נתן תמורה, איך הוא הסתכל על השמים, שניהם עשו אותו דבר אבל אחד נתן והקריב לה' את ה'בררה' והשני נתן מהדברים הטובים. חקלאות היא דבר טוב וגם לכוונה יש משמעות, הכוונה היא ישוב ארץ ישראל - - - מצוות ארץ ישראל, המסר הזה, כל דבר תלוי גם בחשיבה האחרת. אם זו חשיבה על הכלל וחשיבה כללית אז זה מעצים ומשנה את כל העבודה. יכול להיות מישהו שעושה, עובד, אז בסדר, הוא רוצה להתפרנס, זה גם משהו, זו גם זכות אבל יש מי שהרבה יותר מכניס ערכים לתוך העבודה שלו אז זה משנה את כל התפיסה. כן, עמוס.

ממה - - -

זה היה סתם בשביל התוספת.

היות ואנחנו בכנסת וזה עולם של דיבורים אז חשובים גם המורשת וגם העתיד. נגיע גם לעתיד.

התקציב של הפיתוח אנחנו יודעים שזה - - -

היות ואנחנו עוסקים בגליל העליון, אז בפריפריה הצפונית מתפרנסים טוב מאד, עם כל הקשיים, מעולם הפירות ועולם גידולי השדה ועולם בעלי החיים ואנחנו מחויבים במו"פ החקלאי. אנחנו מנהלים מעבדה יחד עם מו"פ צפון לאחסון פירות ואנחנו הראשונים שיישמנו את ה MCP שהציגו בשקפים של מכון וולקני, אנחנו מיישמים אותם ראשונים. יישמנו את הטיפול בתפוח לכל אורך הדרך ואנחנו מטפלים בזה במאות אלפי טונות. אני היום כיו"ר מגדלי התפוחים אומר לכם שאנחנו נדרשים להמשך המו"פ החקלאי בתחום הטיפול בתוצרת החקלאית, גם בתוספת תקציבים למכון וולקני, גם למו"פ צפון, גם למעבדה שאנחנו מנהלים בגליל וביחד עם הנאום הציוני של נעם בלום שלקח לי את המלים אז שיניתי את הנאום, אנחנו חייבים בהמשכיות בשביל שהדור הצעיר יעבוד בחקלאות ויפתח אותה. זה האתגר והחקלאות היא הביטחון של הספַר בצפון, בדרום, ברצועת עזה ובכל מקום. בעד זה אנחנו מדגישים בכנסת, בשביל זה באנו מהגליל היום.

קודם כל באמת גם כן דברים - - - ומחממים את הלב ובהמשך לשיתוף הפעולה הזה לא חייבים שמכון וולקני יעבור לצפון, נכון? אפשר להמשיך לפתח. יש לנו את פיתוח הגליל, יש לנו - - - של עמוס לוין, אז אנחנו - - - יש שם את החיזוק שלהם, לא צריך להעביר את מכון וולקני לשם.

אני רק רוצה להגיד לך שבגלל שנת השמיטה יצא לנו לאכול תפוחים שלא מארץ ישראל ואני רוצה להגיד לך שהם היו מאד חסכוניים, אתה יודע למה? לא בגלל שהם נמכרו בזול אלא בגלל שהם לא היו טעימים.

את הפרסומת הזו כיושב ראש מגדלי התפוחים להדגיש כי התפוחים שלנו נפלאים. גמרנו - - -

אני עסוק היום בסרטוני הסברה - - -

יש פה תערוכה - - -

אתה יכול - - -

אל"ף, היושב ראש מוזמן לראות את התפוחים מהגליל - - - הוזכרו פה פיתוחים של תפוחים - - -

אני לא רק מוכן, אני באתי והייתי והייתי בבית האריזה במטולה, שהם חלק - - - בגולן למעלה, מרום גולן - - - יש מקומות שאני לא יכול להיכנס אליהם - - - לא תמיד יש שמירת שבת אבל כשאני בא למרום גולן, לבית האריזה, למשל, זה אחד המקומות שאני מאד אוהב לקחת את הנכדים אליו, אני חושב שגם הנושא של אירוח התפתח מאד. העוזר שלי נסע בראש השנה בקיבוץ אחר, הם - - - אבל משהו דומה, היה שם ראש השנה שלם ובאו מהסביבה כדי - - - דבר די חדשני שלא היה עד היום כך שהכול יש היום בגליל העליון ובצפון ויחד עם התפוחים מגיע גם ריח של גן עדן.

לזה אנחנו נדרשים. ריח של גן עדן זה החדשנות שמובילים אותה מכוני המחקר והחקלאות ואת זה צריך להמשיך.

תודה. תודה, ד"ר מירי קליין, אנחנו לא נקפח אותך, אחרונת הדוברים.

אני אקצר. קודם כל שלום. קוראים לי מירי קליין, אני פוסט דוקטורנטית במעבדה של ד"ר - - - המחקר שלנו מתרכז באריזות חכמות במחלקה למדעי המזון. כמו שכולנו יודעים יש צורך במניעת קלקול מזון. בדרך כלל עושים את זה עם חומרי הדברה וחומרים אנטי בקטריאליים שמזיקים למזון, כמו שציינת, אבל החומרים האלה יכולים להיות גם לא ידידותיים לסביבה וגם להזיק לבריאות שלנו. לכן אנחנו רוצים מצד אחד להפחית את השימוש בחומרים הללו ומצד שני עדיין למנוע את הקלקול של המזון. במעבדה שלנו אנחנו פועלים בשתי דרכים כדי לפתור את הבעיה. האחת, היא שימוש באריזות חכמות שעובדות במגע. כלומר, אנחנו קושרים חומר אנטי בקטריאלי לאריזה בחלק הפנימי שלה בקישור בלתי הפיך, כלומר, החומר הפעיל קשור לאריזה ולא נמצא בתוך המזון. ברגע שמגיע חיידק החומר הפעיל הורג את החיידק והוא לא משתחרר למזון. אנחנו בודקים את העמידות של הקישור הזה בתנאים שונים כמו PH, לחות וטמפרטורה ואנחנו תמיד מוודאים שהחומר הפעיל קשור לאריזה ולא משתחרר אל המזון. הדרך השנייה שאנחנו משתמשים בה היא שימוש בשחרור מבוקר של חומר פעיל אבל החומר הפעיל הוא טבעי. בדרך הזאת כמות החומר שבאה במגע עם המזון היא קטנה מאד וגם החומר הפעיל הוא ידידותי יותר לסביבה - - - אנחנו משתמשים בננו טכנולוגיות חדשניות, שפותחו בתחומים של כימיה, רפואה וננו טכנולוגיה.

הפיתוח של תפוח אדמה הוא פיתוח שלך?

זה פיתוח במעבדה.

כן, אבל האם זה סגנון הדברים שאת מדברת עליו? המנטול, איך דיברתם? זה הסגנון? התותים שראיתי שעל המכסה יש חומרים ואם זה נוגע ולא נוגע, מבחוץ או ומבפנים, ראיתי שהיו שינויים, האם אני אומר נכון?

למדת יפה.

יש קשר בין הדברים.

אני רק שואל שאלה אחת או שתיים. אני כל הזמן גם - - - לכיוון כזה, האם זה רק בנושא החקלאי וזה לא יכול להיות בשימוש במשק הביתי או שיכול להיות שלא מעוניינים כי אם זה יחזיק מעמד בבית אז לא יקנו. צריך שבבית זה כן יתכלה, רק בחקלאות, השאלה אם אתם - - -

מדובר באריזה של מזון. לצורך העניין ניקח - - -

כלי אחסון. נניח קופסה, ולמעלה במכסה יהיה חומר.

בקופסה עצמה יש את החומר הפעיל שבעצם מונע את ההתקלקלות של המזון. לצורך העניין - - -

ולמה לא להעביר את זה גם למשק הביתי?

למשק הביתי זו האריזה.

הו, חשבתי אריזה של החקלאים עצמם.

לצורך העניין, בקבוק קוקה קולה, בחלק הפנימי שלו יהיה את החומר שימנע את ההתקלקלות.

כמו שראיתי עם התותים, ששם מדובר על אריזה למכירה לצרכן.

בדיוק. בנושא הזה אנחנו מעניינים את חברות התעשייה והן מפתחות ביחד אתנו אמצעים לשחרור מבוקר של אותם חומרים לאריזה הביתית.

האם יש עוד מילה שרצית להוסיף או שאנחנו סיימנו?

רציתי לתת דוגמה קטנה. במעבדה שלנו פיתחו פורמולציה שמכילה חומר אנטי פטרייתי. שמים את זה בחדרי אחסון לתבואה טרייה או יבשה, החומר הזה מתנדף כשיש טמפרטורה או לחות מסוימות, שאלה גם התנאים שבהם הפטריות מתחילות לגדול. כך בעצם אנחנו מונעים את הגידול של החומרים הפטרייתיים. זהו, אנחנו נותנים כך מענה ידידותי לסביבה מבחינת החומרים וההרכב הכימי שאנחנו משתמשים בו וגם כלכלית, פחות חומר פעיל משתחרר.

יפה מאד. טוב, הגיעה העת לסיום. קודם כל, אני מודה לכם כולכם, שעתיים וחצי של דיון הן דיון ארוך מאד אבל מבחינתי זה היה מרתק. אני לא השתעממתי, אתם אולי רגילים לזה. לא מתאים אורך הדיון שהיה מעניין ומרתק וראינו עולם שלם, של חידושים, של פיתוחים, מה שיש ומה שבדרך ואנחנו יודעים, כפי שאמרת, שזה רק חלק קטן מדברים הרבה הרבה יותר חשובים, מהותיים ודרמטיים שאנחנו צריכים לעשות בשינויים ובתועלות שיש בעניין הזה. קשה לעשות לזה כלי ואמצעי מדידה, לחשיבות של הדברים מכל ההיבטים, אני לא חושב שיש היבט אחד שאין לו חשיבות, על פני כל הסקאלה של דברים שהם חשובים למדינה, לאזרחים, חשובים באופן כללי, חשובים לערכים, אין פן אחד שאין לו חשיבות.

אני מאד מקווה שהדיון הזה, שהגיע לציון יום החקלאות, ייתן מנוף, שתהיה לזה תועלת, כל אחד בשטח שהוא דיבר בו וכשאנחנו נשב בפעם הבאה נוכל להיות אנשי בשורה. לגבי הציבור, יכול להיות שסיפרתי שהישיבה משודרת ואנחנו יודעים שלא פעם את הפידבקים מהציבור אנחנו מקבלים קצת יותר מאוחר, כשהם באים בערב ובמקום לראות תכנית פחות מעניינת רואים תכנית עם משהו שהוא הרבה יותר מלמד, משכיל וחשוב. תודה רבה וצהרים טובים. חודש טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 15:33.