הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 467

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ד' בתשרי התשע"ז (06 באוקטובר 2016), שעה 12:40

שינויים בתקציב לשנת 2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

יעקב אשר

דוד שטינמץ - מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה

חנן פריצקי - מנהל אגף התקציבים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שאול קירשנבוים - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

אורי שיינין

–

רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

ניסים סלמן - סגן מנהל בכיר, רשות החברות הממשלתיות

שאול גליקסברג - סמנכ"ל כספים, חברת עמידר

גלעד בר אדון - מנכ"ל חברת "פרזות"

דורית ירחי - מנהלת לשכת התאגידים, עיריית ירושלים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

טמיר כהן

תמר פוליבוי

שינויים בתקציב לשנת 2016

אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר היום – שינויים בתקציב לשנת 2016.

אדוני, במידה ובאיזשהו מקרה אני אגיש רביזיה, אני מבקש שמועד דיון הרביזיה יהיה - - -

תלוי על מה, חכה, אל תעשה בלי לדבר אתי.

מספר פנייה לוועדה – 119, משרד הכלכלה.

הפנייה נועדה להעברת 20,719 אלפי ש"ח בשינויים פנימיים בתקציב משרד הכלכלה. עיקר השינויים זה תקצוב של החלטת הממשלה מספר 839 בעניין תכנית ייעודית לתעסוקת חרדים, תקצוב של שכר בהתאם להסכם הקיבוצי בשירות התעסוקה ותקצוב של מוקד שירות התעסוקה, שיהיה בהעסקה ישירה, בהתאם להסכמות בין יושב ראש ההסתדרות לבין שר האוצר בהסכם עובדי קבלן והגדלת תקציבי הכשרה מקצועית, שזה בעיקר עידוד תעסוקה של אוכלוסיות ייעודיות, שמשתמשים בהכשרה מקצועית.

כל הזמן מדברים על עידוד חרדים, אתה יכול לתת איזה נתון? שנדע מה מלבד חלוקת משרות – כמובן אף אחד מהם לא חרדי – יצא מכל העניין של החרדים? כולם מדברים על זה, שמעתי שגם ראש הממשלה השתבח שמה שהממשלה שלו עשתה זה לעודד חרדים לצאת לעבודה. אני מכיר קצת את החרדים, לא ראיתי לא עידוד ולא חרדים ולא דבר, כל הזמן דיבורים, ואתם מחלקים משרות ביניכם.

יש באמת פעילות בעניין הזה של עידוד שילוב - - -

אגב, עוד אחד הדברים שהוא השתבח זה שיש תכנית חיסכון לכל ילד. מה לעשות, זה היה בהסכם הקואליציוני של יהדות התורה להביא את הקצבאות של הילדים, ומה שעשיתם באגף התקציבים זה פשוט ביטלתם את זה כדי שלא יקבלו את הכסף אלא ב-2017. אני לא יודע איך זאת מדינה שהכול עומד על הראש. לא חשוב, אתה יודע לענות לי מה נעשה עם חרדים?

אני יודע לדבר על הנתונים הגדולים. יש תכנית חומש, שאנחנו בעיצומה בימים אלה, של חצי מיליארד שקל לעידוד תעסוקת חרדים, שפועלת במשרד – מעכשיו במשרד העבודה, ובין היתר 12 מרכזי הכוון, תקציבים למיזמים, תקציבים לעסקים קטנים. מבחינת התוצאות בשטח אל מול היעדים של הממשלה – יש תכנית חומש.

בסדר, אתה יודע מה? בעצם זה לא מעניין אותי...

אדוני היושב ראש, יש לי שאלה אחרת לגבי החלק של ההכשרה המקצועית. האם זה גם לנשים וגם לגברים?

יש שם ארבעה מיליון שקל מתוך התקציבים שקבועים שם, אז ארבעה מיליון שקל לחרדים, כשהחלוקה היא בין 60% ל-70% גברים והיתר זה לנשים – בין 30% ל-40%.

יעקב, מה זה משנה? ביידיש אומרים: "אוטר געזוקט". יש עוד שאלות? מספר פנייה לוועדה 119, מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – כולם

נגד – אין

נמנעים – אין

פנייה מס' 119 נתקבלה.

הפנייה אושרה.

כבוד היושב ראש, אפשר לחבר יחד גם את פניית עודפים של סעיף 36?

היא בחוברת נפרדת.

בסדר, תביא. אנחנו מתחשבים בך. בעקבות הדיון הקודם, לא הייתי צריך להתחשב. באופן אישי אני מחבב אותך, אבל את האגף שלך אני לא סובל. פשוט לא להאמין.

עשרת ימי תשובה...

לא, בעשרת ימי תשובה צריך לחשוב שגם אני פה ויש עובדים במדינה. גם על זה צריך לחשוב, גם בעשרת ימי תשובה, הכול בסדר...תתכוננו לקמפיין מה להסביר לבוחר... 010 – 36.

זאת פניית עודפים, בעצם זה ה-15% הנוספים של העודפים וה-5% מתוכם מוסטים לרזרבה הכללית בהתאם להחלטת ממשלה שעברה בליל התקציב הקודם.

למה צריך עודפים? למה לא סיימתם בשנה שעברה את התשלומים?

אני אגיד את הדברים העיקריים – מבחינת מעונות יום, יש שם שוליים, סבסוד מעונות יום, תקנה של כמעט מיליארד שקל, כשהחודש האחרון מאוד קשה לדעת מראש כמה כסף בדיוק צריך, בהתאם למספר הילדים שנקלטו, ובנוסף יש לנו את ההיבט של בינוי מעונות יום, כמה מעונות יום נבנו. יש סוגיה של עידוד תעסוקה של אוכלוסיות ייעודיות, שזה הכול תקציבי הרשאה. מכיוון שאלה תקציבי הרשאה, זה בתחילת השנה מתוקצב בהתאם לתחזית ביצוע, שמגובשת יחד עם המשרד, ולפעמים לא עומדים ביעדי הביצוע, ולכן נוצרים עודפים תקציביים.

הנושא השלישי הכבד זה כל הסוגיה של הכשרה מקצועית במע"צ, שהן סוגיות שמתוקצבות הרבה פעמים על שתי שנות תקציב, רוצה לומר אתה מתחיל את הקורס בנובמבר ואתה מסיים אותו שנה אחרי זה במרץ. ההתחייבות קורית כבר בנובמבר על כל התקציב, כשבפועל חלק מהתקציב יוצא בפועל בחודשים שאחרי, זה בגדול ההסבר לרוב העודפים של משרד הכלכלה. יש כמובן עוד הסברים נקודתיים.

אם אני מבין נכון, חלק מהעודפים האלה באים למשל ממעונות יום ודברים מהסוג הזה שלא נוצלו, למשל גם הבנייה הגדולה של מעונות, שאנחנו יודעים שיש הרשאות של רשויות מקומיות, עד שהן מוציאות אותן ועד שהן לוקחות את הכסף וכו'. אדוני היושב ראש, אני רוצה להזכיר ישיבה שאתה גם נתת בסופה החלטה לגבי הנושא של משפחתונים, על ה-20 מיליון או 30 מיליון של המשפחתונים.

20 מיליון.

אותו רעיון הוא ההשלמה לאותם מקומות, שעדיין המעונות לא נבנו, כי האלטרנטיבה השנייה המוסדרת היא משפחתונים, אז איך 30 מיליון שקל לפתיחת מסגרות? יש אלפי ילדים שממתינים, ועכשיו אתם מעבירים את הכספים האלה, שבעצם אמורים לעודד תעסוקה, כי זה נותן לאימהות את החופש לצאת לעבודה כשהילדים שלהן נמצאים במקום מוסדר ולא במקום לא מוסדר. השאלה אם לא נכון יותר להעביר את זה לנושא הזה ולא לדברים אחרים, עם כל הכבוד להם, וכבודם במקומם מונח.

נמצא פה משרד הכלכלה?

נמצא פה משרד הכלכלה, אבל זה יותר שאלה כבר של משרד העבודה.

משרד הכלכלה על כסף שהיום הוא של רווחה, זאת אומרת: אתם לוקחים את זה מהמעונות, ובעצם זה של הרווחה ואתם מעבירים את זה למשהו שלכם של הכלכלה.

לא לא, זה עובר למשרד העבודה. באופן עקרוני, עודפים על פי חוק יסודות התקציב, אתה יכול להעביר אותם רק למה שהתחייבת. אתה אומר: תעביר עודפים, אחרי זה - - -

אבל לפני חודש - - -

אם אפשר, תענה לי תשובה רק לגבי המשפחתונים.

בישיבה האחרונה היה כבוד שר העבודה והרווחה, שאמר שידון בנושא. אני יודע שיש כוונה לפחות לפתיחה חלקית – אני לא יודע אם בהיקף של 30 מיליון, אבל בסוף אנחנו צריכים לקבל החלטה משותפת.

היתה ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

מה בשורה התחתונה? ייפתחו עוד כמה משפחתונים?

ייפתחו, אני לא יודע עדיין לומר כמה, זה המקסימום שאני יכול לומר.

קול ענות חלושה אני שומע.

לא, זה חיים כץ.

אני לא יכול להתחייב על משהו, שהוא לא רק בסמכותי.

מי בעד אישור פנייה מס' 010- 36? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

פנייה מס' 010 – 36 נתקבלה.

הפנייה אושרה.

תודה.

אפשר גם 38 עודפים?

008 – 38.

מדובר פה ביתרת העודפים, ה-15% של העודפים שמתוכם קיבלנו כבר את ה-80%. מדובר פה בתמיכות בענפי המשק, שזה כולל את המדען הראשי, את מרכז ההשקעות, את העסקים הקטנים והבינוניים, סחר חוץ; כאשר לגבי המדען הראשי, העודפים הם למעשה עודפי מזומן מחויבים בגין אישור תכנית המו"פ, שאומרות שבדרך כלל תקופת המו"פ שלהם יכולה להתחיל באחד מחודשי השנה ובדרך כלל הם עוברים לשנה או לשנים לאחר מכן. לפיכך ההתחייבות כולה נעשית באותה שנה ויתרת העודפים הם של התחייבויות שעוברות לשנה לאחר מכן. זה לגבי מדען ראשי.

לגבי מרכז ההשקעות, העודפים מיועדים לתשלום עבור כתבי אישור, שניתנו בשנים קודמות למסלולים השונים במרכז ההשקעות, בעיקר למענקים, למסלולי תעסוקה, לחיבור לגז טבעי ולמסלולים אחרים. ההתחייבויות ניתנות כהרשאה להתחייב והמזומנים בדרך כלל מותאמים באותה שנה. לא תמיד מצליחים לדעת בדיוק את ההתאמה, אז לפעמים כספים גולשים שנה לאחר מכן ומקבלים עליהם את ההתחייבויות.

לעסקים קטנים ובינוניים, גם שם הפעילות בהרשאה להתחייב, והעודפים להפעלת מערך המעו"ף, שזה מערך השטח של הסוכנות והפעלת תכניות בתחום המימון וגם בסחר חוץ יש התחייבויות שהן בדרך כלל התחייבויות שהן לא לשנה אחת, אלא לכמה שנים ואז ההסכם או ההתחייבות הם לאותה שנה ואנחנו מבקשים שהעודפים יהיו בהתאם לשנים לאחר מכן.

יש שאלות? מי בעד אישור ההודעה – בקשה מספר 38-008? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד - 5

נגד – אין

פנייה מס' 008 – 38 נתקבלה.

ההודעה אושרה.

אנחנו עכשיו ב-126 – משרד הרווחה. למה קוראים לזה "קמחא דפסחא"?

כי זה ניתן בשני חגים, בחגי תשרי ובפסח. במקור זה ניתן רק בפסח, ומאז זה היה "קמחא דפסחא", כשהרבנית קאפח בזמנו היתה נותנת מעות לפסח, אפילו התקנה נקראת כך.

הפנייה נועדה לתקצב העברת סלי מזון לנזקקים בחגי ישראל, בהתאם למבחני תמיכה. התקציב הוסט מתקנות בהן הביצוע היה נמוך מהחזוי. התקנה מתוקצבת כעת ולא בבסיס, מכיוון שהושגה ודאות לגבי הסכום רק לאחרונה.

רק תסביר, הורדתם מכוח אדם ברשויות המקומיות ומהשירות לילד ולנוער.

אל"ף, מדובר בשני סעיפים תפעוליים – אחד מהסעיף התפעולי של ניהול כוח אדם ברשויות המקומיות, אז יש שם יתרה כרגע; והסעיף השני עם ילד ונוער, מדובר על פרויקטים רב שנתיים, וכרגע הפרויקטים שם לקראת סוף שנה, אנחנו רואים שיש שם ניצול יחסית יותר נמוך ואנחנו נפחית משם. בסופו של יום, האוצר צריך להחזיר לנו, אבל נתחשבן אתו לקראת סוף שנה, יש לנו שם כמה גירעונות תקציביים שצריך לכסות.

הם התקשרו אלי שזה דחוף.

הסיפור כרגע, שמכיוון שאנחנו לא העברנו את ההודעות לגבי חגי תשרי – היינו אמורים לעשות את זה לפני ראש השנה ולא עשינו את זה, מכיוון שכרגע עצרו את התשלומים עד שלא יועבר הכסף בוועדת הכספים.

היו לכם דיונים עם אגף התקציבים?

לא, הכסף קיים ונמצא.

אז למה לא הבאתם את זה בפעמים הקודמות עם דברי ההסבר?

אל"ף, לקח זמן להביא אותו, לקח זמן גם למשרד האוצר.

עכשיו זה פותר את הבעיה אם זה יאושר?

פותר את הבעיה לגמרי.

בואו נעביר את זה וזהו. אני אגיד לך גפני, ברגעים האלה אני לא עומדת בזה, ואתה יודע את זה. אני נקרעת, מצד אחד ברור שאנחנו צריכים לשים לב לכל העברה, מצד שני כשאני שומעת שהאנשים האלה מחכים, כואב לי הלב, העניים שמחכים ל"קמחא דפסחא" שלהם.

את אומרת להצביע בעד.

רק בגלל שזה במפלגה של שר האוצר...

מי בעד אישור פנייה מספר 126 של משרד הרווחה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

פנייה מס' 126 נתקבלה.

הפנייה אושרה, תודה רבה.

בהזדמנות חגיגית זו, אפשר להעביר את פניית העודפים של משרד הרווחה, של 23?

לא, אין.

למה לא? 15% מחכה. אמרו לי שחסרים דברי הסבר. אדוני היושב ראש, אני לא חושב שיש הגיון כלשהו לתת דברי הסבר על ה-80% ועל ה-15% - - -

זה לא נמצא על השולחן, זה לא נמצא על סדר היום.

אבל זה לא נמצא, כי אמרו לי שצריכים דברי הסבר, למרות שנתתי דברי הסבר על ה-80%.

בסדר, אנחנו לא מקיימים ככה את הדיון, אתה צריך לדבר עם הלשכה המשפטית.

מספר פנייה לוועדה 133 עד 134.

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 44,500 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב ו-25,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור עיריית ירושלים, בהתאם לסיכום התקציבי הנוגע להעברת הבעלות על חברת פרזות ולחברת עמידר.

בכל המהלך של העברת פרזות לחברת בת של עמידר, שני ההסכמים חתומים, הסכמי העברת המניות וההסכם עם העובדים חתום. ההסכמים ייכנסו לתוקף עם ההעברה התקציבית לעיריית ירושלים. הכסף ישמש כדי לרכוש את תיאטרון הפרגוד מפרזות, והוא יעבור לבעלות העירייה, ושאר הכסף הולך לפרויקטים סגורים שסוכמו עוד ב-2010 בין משרד הבינוי לעיריית ירושלים.

הפרויקט המרכזי שם זה בניית בית אבות, שבמסגרתו שליש מהחברים ילכו לזכאי דיור ציבורי עריריים, שלא יכולים להסתדר בגפם בדירות של הדיור הציבורי. הדירות האלה עבור דיירים אחרים כמובן. התהליך הזה גם מאפשר השלמה של רכישת עוד דירות מהכספים של פרזות. רכשנו עד היום בערך 50 דירות – גלעד לידי, והוא עושה את העבודה במרץ רב – ויש בערך עוד 40, 45 דירות שממתינות להחלטה.

בזמן שמיזגנו את פרזות עם חברת עמידר, אנחנו סיכמנו שלא יימחקו החובות.

נכון, בסוף אני בא אליך, אנחנו באים לפה בשביל זה.

לא אלי, לוועדה. אתה צריך לבוא לוועדה ולומר לוועדה שהושלמה כל רכישת הדירות. אנחנו שינינו את ההחלטה כתוצאה ממה שדיברת אתנו, שזה הדבר היותר חשוב, אף אחד לא רוצה להישאר עם חובות כאלה בנושא של חברת פרזות. אנחנו סמכנו על הסיכום הזה, אנחנו גם אישרנו את הסיכום החדש. אתה אמרת שצריך את ההעברה הזאת, ולכן אנחנו צריכים לאשר את זה, על מנת שנגיע לפתרון שאמרת עכשיו לגבי רכישת כל הדירות, נכון?

לא, אתה לא טועה. אנחנו כבר רכשנו דירות במחצית מהסכום, נמשיך את רכישת הדירות, וכמובן כשנסיים את כל הרכישה, נדווח לפי ההסכמים.

באזור פברואר?

אנחנו מקווים שתוך שלושה עד ארבעה חודשים נסיים את כל הרכישות.

אנחנו סיכמנו שמחיקת החובות כן תיקרה, רק שהיא תקרה בסוף התהליך, באישור הוועדה. בסוף התהליך החובות יימחקו, אני אומר את זה למען הפרוטוקול.

אני מסכים אתך שאתה מודאג, בגלל שאי אפשר לדעת בסוף התהליך מי יהיה יושב ראש ועדת הכספים. כל עוד אני הייתי, לא אמרת את זה...הסיכום הוא שהם רוכשים את הדירות, ברגע שהם רוכשים את הדירות ומסתיים העניין, זה מגיע לכאן ואז מוחקים את החובות. מה זה עבור עיריית ירושלים?

הסכום של 44.5 מיליון שקל מתחלק כך: קודם כל, תשעה מיליון וחצי שקל ישר מוזרם לחברת פרזות, בתמורה שאנחנו מקבלים נכס שבעבר שימש תמיד קרקע לעיריית ירושלים, כלומר הופעל על עיריית ירושלים, תיאטרון פרגוד – אנחנו נקבל את הנכס ונצטרך להשקיע כסף בנכס הזה כדי להשמיש אותו לציבור, אנחנו מחויבים שהנכס הזה יישאר בשימוש הציבור.

איפה התיאטרון הזה?

רואים את זה כשעולים ברחוב בצלאל, זה תיאטרון פרגוד, שמאז ומתמיד שימש כתיאטרון. אנחנו רוצים לשפץ אותו ולהשתמש בו לצרכים ציבוריים. אנחנו מקווים שיהיה שם תיאטרון פרגוד ולמעלה גם שימושים לתרבות.

לגבי היתרה, שזה 35 מיליון שקל, יש מיליון אחד שזה טיפול חירום בדיור לנזקקי דיור, כ-12 מיליון שקל הולכים לשיפוצים במבנים באזורים המשותפים של מבנים, שיש שיעור גבוה של זכאי הדיור הציבורי. אנחנו מדברים על ליקויים קשים של חשמל, מים, ביוב בתוך השטח של הבניין, שאנחנו סבורים שהיה מקום לטפל בהם. אנחנו נעשה את זה, אבל בתיאום עם משרד השיכון איפה לעשות וכן הלאה. הצורך יותר גבוה מ-12 מיליון שקל, לא תהיה בעיה לנצל את זה.

איך מסתדר העניין של עיריית ירושלים עם פרזות ועכשיו עם עמידר?

אנחנו נצא מהתמונה. אנחנו חתומים על הסכם.

לא, אבל מעבירים לכם כסף.

מעבירים אלינו כסף ואנחנו יוצאים מהתמונה, אנחנו כבר חתומים על ההסכמים.

מה זה הכסף הזה שמגיע אליכם עכשיו?

זה כסף שסוכם שהוא מגיע אלינו. הרי אנחנו החזקנו במניות של החברה ואנחנו התעקשנו במהלך השנים - - -

הם קונים מהם את החברה המפסידה בהרבה מאוד כסף.

אני מבקש לומר משהו לגבי עיריית ירושלים. היה אצלי מנכ"ל עיריית ירושלים וקבל על העובדה שאין כיתות בירושלים, באופן דרמטי. הוא הציג לי נתונים.

כמה, 2,000? 1,000 חרדים ו-1,000 ערבים? זה אותו מספר מאז שאני בעיריית ירושלים.

עוד הפעם חרדים, אפשר בלי החרדים?

לא, אבל זה תמיד 2,000 או שזה השתנה?

אני לא יודע, אני לא זוכר בדיוק, כבר עבר מאז הרבה זמן.

לא, שיגוונו, שמונה שנים שומעים, לא משנה כמה בונים, אנחנו 1,000 ו-1,000, מספר טיפולוגי.

גם נולדים ברוך השם הרבה ילדים.

לא, זה לא הסיפור.

בכל הארץ.

חברת הכנסת רחל עזריה, דיבר אתי מרחב שהיה פה, האמת היא שגם ראש העיר ברקת דיבר אתי.

ברקת רוצה 300 מיליון שקל.

לא משנה, בעיקר מרחב שהוא איש המקצוע בעניין, אומר שהמצב בירושלים מבחינת כיתות הלימוד קטסטרופה. הוא אומר שאין אפשרות באמצעות התקציב שעומד לרשות העניין הזה לפתור את הבעיה. הם רוצים לקחת הלוואה. אני הבטחתי לו – הבטחתי, לא קיימתי עד עכשיו, אבל אני מתכוון לעשות את זה – שנקיים דיון על הצורך בבינוי בירושלים. נצטרך את משרד החינוך, נצטרך את עיריית ירושלים ונצטרך גם את הבנקים כדי לקחת הלוואה שם, ואת משרד האוצר.

יש הרבה כיתות בשכירות, ואז השכירות "אוכלת את הכסף" במקום לבנות.

זאת אחת הטענות שלו.

אני לא מכיר את הפרטים.

אני מכירה, הייתי סגנית ראש העיר, הייתי אחראית על החינוך. אני מכירה הכול.

אני הבטחתי לו שנקיים את הדיון הזה, אני עוד לא יודע מתי, אבל כמו שאמרתי, נצטרך לדיון הזה את עיריית ירושלים, את משרד החינוך, את משרד האוצר. אנחנו לא יכולים לעמוד מהצד, כי זה באמת נוגע לאוכלוסיות שונות. אי אפשר לעמוד מהצד, צריך לפתור את הבעיה הזאת. עיריית ירושלים מוכנה ורוצה לשים יד בעניין. נצטרך את המשרדים השונים. אני אקיים את הדיון הזה, כנראה אחרי החגים, כדי לפתור את הבעיה. הבעיה הזאת קשה ומעיקה. אני ניצלתי את ההזדמנות שאת העלית פה את העניין של ירושלים, להגיד את זה. נעשה את זה. יש עוד שאלות לגבי הפנייה הזאת?

אני סתם שואל שאלה משפטית, למה כל הסיפור הזה הוא חוקי? כי זאת ירושלים, אז יש לה איזה מעמד אקס טריטוריאלי? הרי בשום עיר אחרת זה לא היה חוקי להחליט עכשיו שלוקחים חברה מסוימת, עיר מסוימת, והמדינה נותנת כסף, יש שוויון.

לא, יש פה סיפור.

לא משנה, זה הכול מענק הבירה, מילה מכובסת כזאת?

שאלת, אני לא אעשה דבר לא חוקי.

לא אמרתי שזה לא חוקי, שאלתי, כי אני רוצה לאמץ את זה לעוד מקומות. ירושלים חשובה מאוד, יש עוד מקומות חשובים, קריית שמונה לדוגמה.

אני לא מתעסק במענק הבירה, אני מרשות החברות.

אבל פה כתוב שהכסף עובר דרך מענק הבירה.

בעסקה הזאת לכאורה בדרך המלך עמידר היתה צריכה ללכת לעיריית ירושלים, עושים הערכות שווי, רבים רבים רבים ובסוף סוגרים סכום.

הסכום לא צריך לבוא מהמדינה, לא מהאוצר.

הוא אומר שזה צריך לבוא רק מפרזות.

על הנכס זה שנקרא פרזות, החברה הזאת, יש דיונים 15 שנים. יש ויכוח גדול מאוד מה השווי של החברה. המדינה טוענת שהדירות שלה ויש חובות והשווי הוא אפס. העירייה טוענת שהשווי הוא 250, כי הדירות כן שלה. אם עושים את זה בדרך המלך "בוא תשלם לי על מניה עכשיו" ונעשה הערכות שווי, בבסיס ההנחות לא מסונכרנות. העירייה מעבירה ללא תמורה את המניות לעמידר. עמידר מוציאה כספים בגובה הסכום שהעברנו עכשיו – למעשה כנראה זה יהיה יותר מזה, בגובה 44,500 לטובת תחזוקה בדיור הציבורי. העסקה היא סיבובית, בגלל שאי אפשר לבצע אותה בעולם עסקי מסחרי רגיל.

זה כמו שאני רוצה לעזור לגוף מסוים ואסור לי, אז אני עוזר לגוף אחר והגוף ההוא העביר את הכסף לזה. אני נותן לעמידר כסף, אני נותן כסף לעיריית ירושלים על פרזות, כאילו המדינה קונה את פרזות מעיריית ירושלים.

העסקה היא עסקת בעלים, מה זאת אומרת? עיריית ירושלים והמדינה הם הבעלים של הנכסים האלה, של פרזות ושל עמידר, והמדינה כבעלים עושה עסקה עם עיריית ירושלים ומכניסה לה כסף בתמורה למניות האלה, והיא מעבירה את זה לחברה שהיא 100% שלה – זו העסקה.

זאת אומרת, המדינה קונה מעיריית ירושלים את המניות שלה בחברת פרזות.

למעשה כן.

מה זה למעשה? למה אתה לא עושה את זה ככה? איך התגברת על הפער בהערכות השווי? לפי איזה שווי המדינה קונה את המניות של עיריית ירושלים?

אפשר להתווכח 50 שנה על השווי.

גם התווכחנו הרבה שנים, אל תדאג.

החלטנו לא להתווכח, והחלטנו שכל הכסף, גם הכסף שהעירייה מקבלת, ילך לשימושים ציבוריים מאוד מאוד ברורים.

זאת אומרת כאילו הסכמנו לתת לעירייה יותר כסף ממה שאנחנו חשבנו שמגיע לה עבור פרזות, בתנאי שהיא תשקיע את הכסף הזה במטרות שגם אנחנו מסכימים שהן חשובות.

אין לזה קשר לשווי.

ואיך העירייה משקיעה את הכסף הזה, לפי קריטריונים? גם גוף ציבורי חי בקריטריונים.

כבר לפני ארבע, חמש שנים הגענו להסכמות עם משרד הבינוי והשיכון לגבי השימושים בכספים, ואלה שימושים שעברו החלטת מועצה ועברו כאן, ואני יכולה לפרט אותם שוב. אלה שימושים לצורך זכאי הדיור הציבורי ו/או לטיפול בזכאים קשים של משרד הבריאות ומשרד הרווחה, שזה לא דיור מוגן, זה בתי אבות של קשישים נזקקים שהרבה מהם גם היו בעבר זכאי הדיור הציבורי, וכשיעברו לדיור מוגן כזה, לבית אבות כזה, הם קונים דירות שישמשו את זכאי הדיור הציבורי שממתינים לקבל דירות. אנחנו מאוד מאוד סגורים עם השימושים שאנחנו יודעים לעשות עם הכספים האלה. אילו היינו חיים בעולם כלכלי ממש, היינו עושים הערכת שווי שהיתה יותר גבוהה, אני מניחה, מ-45 מיליון שקל, המדינה היתה אומרת אפס, היינו הולכים לבוררות של 15, 20 שנה אולי לבתי משפט, ואז כשהייתי מקבלת כסף שמבטא את הבעלות של עיריית ירושלים על כ-27% של החברה הזאת שיש לה שווי, הייתי יכולה לעשות מה שאני רוצה עם הכסף. כלומר, הייתי יכולה להשקיע את זה במזרקות, אבל לא עשיתי את זה.

אנחנו קיבלנו שני הצדדים איזושהי החלטה להגיע לפשרה, שהיא לטובת הציבור בירושלים, והציבור המאוד מאוד נזקק בירושלים, בין אם זכאי הדיור הציבורי, ובין אם אנשים שהם במצב מאוד מאוד קשה, קשישים, נזקקים, ניצולי שואה, עריריים, שאנחנו רוצים לשפר את תנאי המחיה שלהם.

יש אירוע מס במכירה הזאת? הרי בסוף אתה מעביר מניות.

יש לנו גם חוות דעת בעניין המיסוי.

עיריית ירושלים היא עיריית ירושלים.

אבל היא מוכרת נכס, היא משלמת מס? העירייה, אתם משלמים מס?

אנחנו חושבים שלא, כי זאת בעצם העברה ללא תמורה, זה חלק מהעסקה.

תופרים עסקה למידותינו.

אתה נגד ירושלים?

אני רק רוצה להבין.

אתה מצחקק, אתה רוצה לתפור לא רק לבירה של ישראל, אלא לכל היישובים שלך?

לא, הוא דיבר על ירושלים, ירושלים זה גם שלו.

אני לגמרי רצינית.

בסוף האם זה חוקי או לא חוקי?

ברור שזה חוקי. מה, אנחנו מביאים לפה משהו לא חוקי?

אני שוכנעתי בדיון שהיה.

זה חוקי, נגמר.

רק שיהיה כתוב בפרוטוקול, לא בשביל הנושא הזה בכלל, שיש דברים הרבה יותר חוקיים – שכשברחוב צלאח א דין החליטו שהם לא חוקיים, הוציאו חוות דעת של 15 עמודים וסיפרו למה הם לא חוקיים. אז כשרוצים אפשר לתפור הסכם למידותיו ולכתוב את ההסכם כך שלא יצטרכו גם מס, שזה בעצם העברה ללא תמורה.

הוא אומר משהו חמור.

על פי התקנון, אתה צריך להקשיב ליושב ראש. אתה חבר כנסת חדש, יש פרוטוקולים – 27 שנים אני טוען שהנושא המשפטי הוא נושא מאוד גמיש, אני מאוד אוהב את זה. בצד ימין יכול מישהו לדבר בעד חוק שהוא מביא, ואחרי חצי שנה שאנחנו דנים על החוק הוא יושב שם והוא צועק נגד. אני שואל אותו למה ומה השתנה. אמרתי שאני ממש אוהב את הנושא המשפטי. אם הייתי הולך ללמוד משהו חוץ מתורה, הייתי הולך ללמוד משפטים. משפטים הייתי לומד בקצרה מאוד, כי מה שאתה אומר זה נכון, השאלה אם אתה בצד הנכון. אתה עכשיו מתרעם על צלאח א-דין, זה שמה חייטים מקצועיים חבל על הזמן, אתה רוצה שאני אביא לך אחד אחרי השני? כל שבוע אני אביא לך.

לא רק שאני מקשיב ליושב ראש, אני מסכים עם היושב ראש.

לא דיברתי על היועצים המשפטיים של הכנסת, אם זאת השאלה.

אני גם רוצה לומר, שאנחנו נשים כוכבית על ההתייחסות הרצינית של בצלאל סמוטריץ לנושא הייעוץ המשפטי, זה נושא מאוד חשוב, ואנחנו נשים כוכבית ליד זה.

אני מסכים אתו, אבל הוא מביא דוגמאות מאוד מוגדרות, ואני יכול להביא לכם דוגמאות מכל תחומי החיים.

אני אתך.

אני יכול להביא גם סיבות, למה פה הוא אומר כך ולמה פה הוא אומר אחרת. על זה אמר שלמה המלך "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". הייתי פה קדנציה ראשונה, חזרתי מהכולל ובאתי לפה, היועץ המשפטי אמר משהו ואני נעמדתי דום, אתה יודע מה זה יועץ משפטי? לא בכנסת, הכנסת זה משהו אחר.

לאחר שקיבלנו את תעודת ההכשר מחבר הכנסת סמוטריץ, מי בעד אישור הפניות לוועדה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

פניות מס' 133 עד 134 נתקבלו.

הפניות אושרו. תודה רבה. סיימנו תהליך, אבל אתם תבואו לפה בעזרת השם, תסיימו מהר את קניית הדירות, ואנחנו נאשר לכם את הנושא של ההלוואה. גמר חתימה טובה ושנה טובה.

עשינו מעשה טוב, עשרת ימי תשובה.

עשינו הרבה מעשים טובים.

הפנייה האחרונה – 140 עד 142, מי מציג אותה?

זה כבר התחום שלי. הפנייה נועדה להעברת סך של 32,000 אלפי ש"ח למשרד החינוך עבור הנושאים הבאים:

יישום החלטת ממשלה מספר 4193 מיום 29 בינואר 2012, שעניינה הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה. התכנית מתוקצבת בהתאם לגיבוש התכנית מטעם המשרד והרשויות;

סך של 14,000 אלפי ש"ח למשרד החינוך עבור הפקות טלוויזיה חינוכית בהתאם לביצוע בפועל;

כמו כן הרשאות להתחייב, סך של 1,187 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תכניות הצהרונים של יום חינוך ארוך. ההרשאה ניתנת על מנת לאפשר למשרד החינוך לצאת להתקשרות לשנת לימודים מלאה.

אני רוצה להבין משהו, העליתם מקודם במשרד הכלכלה את התכנית לעידוד חרדים לצאת לעבודה וצחקתי, אבל האמת שלא הייתי צריך לצחוק, עכשיו אני צריך להתחשב במה שאתם מביאים. עכשיו אתם מביאים עידוד חרדים לצאת לעבודה ומפחיתים.

עידוד ערבים ולא מפחיתים.

חשבתי שלכתוב אתם יודעים.

אנחנו רוצים לשאול על צהרונים.

הסעיף הראשון זה החלטת ממשלה 4193, עידוד של האוכלוסייה הערבית.

עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות לרבות חרדים, ערבים, אנשים עם מוגבלות – אותו סעיף, 10 מיליון.

אני מסתכל על הפנייה שהוגשה לוועדה.

מורידים 10 מיליון. תבדקו עוד פעם את הפניה. הפנייה שמופיעה אצלי היא פניית חינוך, שהכסף שמגיע, מגיע - - -

כן, על התכניות.

איפה כתוב מאיפה מורידים? אני רואה איפה מוסיפים.

בתכנית כולה יורד פה 10 מיליון.

תסתכל על הפנייה עצמה.

10 מיליון אלה מועברים למשרד החינוך.

יורד כסף מאיזה מקום, יורד מהאוכלוסייה הערבית. זה בסדר, אני בעד להוריד להם, למה צריך לתת להם?...

הכסף תוקצב במלואו בתקציב של משרד הכלכלה, 53 מיליון בשנה, לאוכלוסייה הערבית, לנשים ערביות, והוא מועבר כל שנה בהתאם לתוכנית ולביצוע למשרד החינוך, בסדר גודל של חצי, חצי.

אתה אומר שמה שלא ממומש עובר חצי למשרד החינוך?

לא, המימוש הוא של שני המשרדים ביחד.

אז מה זה המינוס?

מפה המקור, הכסף יושב במשרד הכלכלה ומועבר לחינוך כל שנה. חצי עובר, 26 מיליון, בפנייה פה יש 18 מיליון. 10 מיליון יושבים בתקנה של תעסוקת אוכלוסיות, הם יושבים שם ועוברים לחינוך – זאת אותה מטרה.

מה החינוך עושה בשוק העבודה?

אני אסביר, יש פה שתי פניות: אחת, יש פנייה של משרד הכלכלה, ובשנייה פנייה של משרד החינוך. למשרד הכלכלה מעבירים כסף לסעיף 364201 – עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות, לרבות: חרדים, ערבים, אנשים עם מוגבלות, הורים יחידים ועולי אתיופיה.

זאת הרשאה.

הרשאה, בסדר.

זה לא מזומן.

לא משנה, 11 מיליון ו-960,000.

אחר כך 10 לוקחים משם לחינוך, אז תשאל למה לא מעבירים ישירות לחינוך.

זה למען השקיפות, ככה ברור למה המטרה של הכסף שיושב שם.

שקיפות זה בסדר, אבל למה אתם צריכים להוריד פה ולהוסיף שם? אל תורידו ואל תוסיפו.

המימון של תכניות זה חינוך מבוגרים ואלה תכניות שיוצאות ממשרד החינוך, ההתקשרויות הן של משרד החינוך.

אני יודע, כנראה שאני צריך עוד כמה שנים כדי להבין...הבנתי, יש כסף עכשיו, מה אתם עושים אתו במשרד החינוך?

14,000 אלפי ש"ח הולכים להפקות טלוויזיה חינוכית בהתאם לביצוע בפועל.

זה ממש חשוב, זאת טלוויזיה ממש חשובה.

שעובדת בשבת.

זאת טלוויזיה ממש חשובה, שמביאה תכניות חינוכיות וטובות, די כבר. רוצים סתם לייצר משבר?

האמת היא שמבחינת חופש הביטוי, את לא יכולה להפריע לחבר הכנסת סמוטריץ שרוצה למחות על שבת. יש עוד הרבה עבירות – אם אתה מחפש, יש לי עכשיו רשימה ארוכה, תאמין לי.

תיכף יום כיפור, צריך שיהיו עבירות, כדי שיהיה על מה להתפלל...כבוד יושב הראש, ברור שיש עבירות, אחרת למה יש יום כיפור?

- - - חוששים שיהיה צום לבטלה, אז הם חייבים לחתוך קצת לפני...

בבקשה, שלא יהיה צום לבטלה.

לא נכון, בגלל שגם צדיקים גמורים צמים, יש חובה, זה לא כמו תשעה באב.

זה היה קצת בהומור...

אבל אני צריך את זה ללבן אתכם יום אחד, איפה אתם ברצינות לוקחים דברים. אני בנושא של שבת לוקח את זה בכל הרצינות.

אני מסכים אתך.

אין שום סיבה בעולם, שטלוויזיה חינוכית – אני פונה לשר החינוך, הרי זאת אחריות שלו – קיבלה היתר לשדר בריטואל, היו על זה הסכמים.

למה באמת משדרים בשבת?

היא קיבלה היתר לפני עשרות שנים לשדר.

אבל למה?

לא יודע, אבל לפני עשרות שנים.

מה אתה רוצה שילדים יראו בשבת בבוקר? הרי הם רואים טלוויזיה, אז שיראו ערוצים לא חינוכיים או יראו ערוצים חינוכיים?

אני בעד - - -

אז אני מבינה, שכבוד יושב הראש מעדיף לא לקבל החלטה, זה בסדר גמור, אבל אני מבינה שהילדים יוכלו לראות טלוויזיה חינוכית ולא יראו טלוויזיה מסחרית, זה מה שהם עושים. ההורים רוצים לישון, הם עובדים קשה, כך מספרים.

הפנייה נועדה גם להעביר הרשאות להתחייב עבור שתי תכניות: תכניות הצהרונים ועבור יישום הסכם עובדי קבלן. הסיבה שצריכים הרשאה להתחייב היא שהתקציב הוא לפי שנות תקציב ומשרד החינוך עובד לפי שנות לימודים, ולכן התוכנית חוצה שנתיים ועל מנת למזער את העודפים המחויבים אנחנו נותנים שם הרשאה להתחייב. זה לגבי הצהרונים ולגבי יישום הסכם עובדי קבלן.

אתה יכול להסביר?

אנחנו מביאים למשרד הרשאה להתחייב, על מנת שיוכל להתקשר במשך כל השנה.

עכשיו?

כן.

אבל שנת הלימודים התחילה.

שנת הלימודים הזאת וגם שנת הלימודים הבאה?

אבל שנת הלימודים התחילה.

נכון, תקציב 16' לדוגמה מימן את התשע"ו ושליש של התשע"ז, אבל ההתקשרות היא לשנה שלמה, היא לכל התשע"ז, הם לא יכולים להתקשר לשליש התשע"ז.

היתה שנה שהכסף לא עבר והכול התעכב, לפני כשנתיים, שלוש.

המטרה גם שהיקף העודפים המחויבים שעוברים משנה לשנה - - -

בסדר גמור, והיתה הקטנה של הסכום לצהרונים?

מבחינת המזומן, אין שינוי במזומן בתשע"ז.

זה לשר שלך, סמוטריץ, הוא כל הזמן מקטין את התקציב לצהרונים.

בואו נתקדם, אפשר לעשות אחרי זה סימפוזיון.

קודם זה לא היה סימפוזיון, רק כשזה מעניין אותי זה סימפוזיון? קודם זה נקרא מה, דיון פוליטי?

לא, גם קודם מה שעניין אותי לא היה בסדר, צריך לסיים.

הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים במשרד החינוך, בהתאם לבקשת המשרד, עם כל מיני שינויים, בין היתר עבור העסקת עובדים לבחינות בגרות.

משה ממשרד החינוך, זאת העברה שוטפת של משרד החינוך?

זאת העברה שוטפת של משרד החינוך.

אתם מעבירים פעמיים העברות שוטפות, או כמה?

זאת פנייה שהיתה צריכה להיות מועברת כבר לפני מספר חודשים.

למה זה לא הובא?

עד יולי לא היו שינויים תקציביים בוועדה.

מתי הגיעה הפנייה שלכם?

הפנייה הזאת מתעכבת כבר חודשיים במסגרת הדיונים.

אני לא בא בטענות, אני רק שואל האם זה במסגרת ההעברה הרגילה שלכם, שאתם מביאים פעמיים בשנה או יותר?

בדרך כלל פעמיים, שלוש. זאת הראשונה, לא יהיו יותר מפעמיים השנה.

זה ברור. משה, אתה יכול לפרט עוד לגבי ההעברה?

בוא נשאל שאלות ואז הוא יענה, חבל שהוא יפרט על הכול.

יש משהו בדברי ההסבר שבסוף לא הופיע פה והושמט וזה הנושא של הכנסייתיים.

לכן אני רוצה להבין, היה פה דיון והעבירו 50 מיליון שקל.

האוצר לא הכניס את הנושא הזה בסוף.

היה לנו פה דיון מאוד טעון, גפני ברח והשאיר את הזירה לאחמד טיבי.

למה אתה אומר את זה? אני לא הייתי פה.

אני בעשרת ימי תשובה מקפיד להגיד את האמת.

במקרה הזה אתה טועה. חבל על הדיון, אני אגיד לך למה.

אבל אני רוצה להבין, המשמעות היא שזה כרגע יצא טכנית כי לא הגיעו להבנה בין המשרד לבין משרד האוצר, אבל המשרד רוצה את זה. אני רוצה להבין, אנחנו הולכים כאן לדיוני תקציב, קיבלו 50 מיליון, כשזה לא שוויוני, כי החרדים לא קיבלו והדתיים הלאומיים לא קיבלו.

- - - שר האוצר, לא על ידי המשרד.

האם זה משהו שמקבלים אותו גם במוכר שאינו רשמי החרדי? זאת עכשיו תוספת לשעות לימוד לימודי נצרות - פנטסטי, מלבד העובדה שזאת כפירה, אבל נניח שנוצרים ילמדו נצרות, האם החרדים מקבלים גם תוספת במוכר שאינו רשמי, שלוש שעות לימודי יהדות במקביל? האם תלמודי התורה הציוניים מקבלים באותה מידה תגבור לימודי יהדות? זה כמובן קיים בממלכתי, אבל לא קיים במוכר שאינו רשמי, עם כל אהבתנו הרבה לבתי הספר הכנסייתיים – אין לי, אני מודה, יש לי בעיה דתית, אבל נניח.

הוקמה ועדת שושני בנושא הזה וההמלצות הוגשה לשר, והשר קיבל את ההחלטות שלו כפי שהוא קיבל אותן.

איזה שר? הנוכחי או הקודם?

שר החינוך הנוכחי, זאת הוועדה שישבה בקיץ.

בנט.

כן, אתה מכיר אותו...

מי שזוכר, לפני פתיחת הלימודים.

זה ה-50 מיליון שהעברנו בדיון הקודם.

במסגרת הזאת גם נקבע, שתהיה ועדה שתסדיר את התקציב של בתי הספר הכנסייתיים. הוקמה ועדה, ששותפים בה גם משרד החינוך וגם משרד האוצר.

זה היה אחרי שביתה.

כן, שביתה ארוכה. למה זה חוקי?

שואל חבר הכנסת סמוטריץ, האם יש עוד 50 מיליון או שזה אותם 50 מיליון?

לא, זה לא 50 מיליון, אלה סכומים הרבה יותר קטנים.

לא, ה-50 מיליון היה כסף אוצרי, עכשיו הוא אומר: אני מתוך תקציב משרד החינוך מתגבר את בתי הספר הכנסייתיים, נותן להם עוד שלוש שעות.

זה מה שאתה אומר?

זה מה שוועדת שושני קבעה.

זה מופיע כאן בפנייה הזאת?

יש שם משבר גדול, אני לא בטוחה שאפשר להשוות את זה למעמד של בתי הספר האחרים, כבוד חבר הכנסת סמוטריץ.

אם זה לא פה, אנחנו הרי מורידים מהחינוך הרשמי 145 מיליון.

145 מיליון זה משהו אחר. כל השווי של השלוש שעות האלה זה שלושה מיליון שקל.

אז עכשיו מורידים רק 142 מיליון או מעבירים 146? כתוב 145, אתה מוריד 145 מהחינוך הרשמי וכתוב שזה לצורך תוספת תקציב, אז אנחנו מורידים את ה-145 ומפנים אותם לדברים אחרים ולא לזה?

לא לזה.

וזה ייכנס מבחינתך בתקציב של 18-17?

במסגרת הגידול הטבעי של המשרד, זה עובר בין היתר לרשתות החינוך העצמאי והמעיין.

לא, אתם צריכים להביא פנייה.

לא, הוא יכניס את זה בתקציב של 18-17.

אם יהיה סיכום של הדיון. בצלאל, בוא נעשה סדר, אנחנו לא אמורים לאשר עכשיו, מכיוון שזה לא נמצא בפנייה. אני שואל אותך, וגם בצלאל שואל, האם זה יהיה בפנייה נוספת, מה שאתה עכשיו סיפרת על הוועדה, או שזה יהיה בתקציב 2018-2017?

אני עוד לא יכול להתחייב שזה לא יהיה בפנייה נוספת.

בסדר, זה כנראה יהיה בפנייה נוספת.

אבל לי חשוב לומר כבר עכשיו לפני הדיון, שאנחנו לא יכולים לקיים דיון לגבי תקציב ספציפי בלי לראות את כלל התקציב.

מסכים אתך.

ואם אנחנו רוצים לעשות השוואות תקצוב בין בתי ספר שונים - -

- - ונשים את התקצוב של המוכר שאינו רשמי החרדי ואת הכנסייתי ולהשוות. אבל אם יצטרכו להוסיף לחרדי, גם יוסיפו לחרדי, והיא תביא את שר האוצר לזה.

אני רק אומרת שזה לא מה שיקרה, כולנו יודעים שזה לא המצב.

רגע, אתם רוצים דיון סתם, אפילו אם זה לא מופיע?

מה שאני לא יכולה לסבול זה התלוי בתלוי בתלוי בתלוי, כי בסוף אף פעם לא מזיזים את השקל הראשון כי זה לא שקל אחד, אלא זה פי 1,000 בגלל שכולם הפכו להיות תלויים אחד בשני. אם היה משבר בבתי הספר הכנסייתיים - - -

אז כל מי ששובת.

אני אמרתי לשבות או אמרתי משבר? אני מדברת או אתה מדבר, או שאתה רוצה להמשיך עם הציניות בסגנון הזה?

משה, יש לי שאלה. אם יש קיצוץ רוחבי במשרדים, במשרד החינוך, זה גם מופיע עכשיו בקיצוץ הרוחבי?

הפנייה הזאת.

יש אצלכם קיצוץ רוחבי?

כן.

בכל המשרד?

כן, במסגרת - - -

20 מיליון של הישיבות גם כן.

יש בכל הסעיפים במשרד? מי החליט על זה?

יש החלטת ממשלה בנושא.

ממתי?

מליל אישור התקציב בממשלה ב-11 באוגוסט.

אבל זה הוחלט על 2018-2017.

יש גם ב-2016 2% לא בבסיס, זה לא כולל שכר, לא כולל שכר עקיף, שכר ישיר. זה חל רק על הפעולות של המשרד.

אמרתי בדיון בוועדה, שאי אפשר להתערב בשכר של המוסדות להשכלה גבוהה, כי זאת פגיעה בחופש האקדמי ואי אפשר להתערב בנושא של השכר של עובדי בנק ישראל, בגלל שזה פגיעה בחופש המוניטרי, אז נשאר רק לקצץ בישיבות.

זה התאים לפני עשור, נראה לי שכבר עברנו את הסגנון הזה.

לא עברנו שום דבר, אנחנו נמצאים בקום המדינה.

אנחנו בקום המדינה? נו באמת.

אנחנו, לא אתם.

מה, שבעה צבאות ערב מסביבנו?

תאמיני לי, אנחנו נמצאים שם.

נו באמת, זה ממש מבאס אותי האמירה הזאת.

140 עד 142 – מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

פניות מס' 140 עד 142 נתקבלו.

הפניות אושרו.

אני מודה לכם ונועל את הישיבה. תודה רבה, גמר חתימה טובה ושנה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:33.