הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 337

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ו' בחשון התשע"ז (07 בנובמבר 2016), שעה 10:15

כללי חוק נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

לשכה משפטית, משרד האוצר - עמיהוד שמלצר

יועצת למנכ"ל, משרד האוצר - נירית איבי

רשות לניירות ערך, משרד האוצר - אוריה שלוני

המשנה לנגידה, בנק ישראל - ד"ר נדין בודו טרכטנברג

מנכ"ל, בנק ישראל - יחזקאל כאלו

מנהל יחידת מידע וטכנולוגיה, בנק ישראל - אבנר זיו

לשכת מנכ"ל, בנק ישראל - צוריאל תמם

יועץ למשנה הנגידה, בנק ישראל - רועי פריברג

יועץ מנכ"ל, בנק ישראל - יהונתן אתר

בנק ישראל - שירלי אבנר

בנק ישראל - קרן גבאי

פיקוח על הבנקים - אורלי הר ציון

מתנדב-מועצה לאומית לכלכלה, משרד רה"מ - יואל בן אור

משפטנית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

רשות ההגבלים העסקיים - אלעד מקדסי

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - מוטי כץ

מדד רכישות בכרטיסי אשראי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - רחל בן יוסף

יועץ, איגוד הבנקים - נורית ברוק מנדלסון

מנהל קשרי חוץ וממשל, איגוד הבנקים - טיבי רבינוביץ

ניהול פרויקטים בחט' הבנקאית, הבנק הבינלאומי, הנהלות הבנקים - עזרא שרון

אגף שיטות וניתוח תהליכים, הבנק הבינלאומי, הנהלות הבנקים - אבישג קימרון

סמנכ"ל, עמותת ידיד - רן מלמד

יועמ"ש רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים - ענת ליברמן

מנהל תחום תהליכי אשראי ובקרות, לאומי קארד, חברות כרטיסי האשראי - מאיה טבה

מנהלת פרויקטים, לאומי קארד, חברות כרטיסי האשראי - ורד שלהב

יועצת משפטית, מימון ישיר, חברות למתן שירות נתוני אשראי - לירז אודלר חקמון

יו"ר חב' סלף רייטינג, חברות למתן שירות נתוני אשראי - רן גזית

יו"ר פורום הגנת הפרטיות, לשכת עורכי הדין - דן חי

ממונת חקיקה, לשכת עו"ד - אוריין לביא

פעיל, המשמר החברתי - בני לבני

יועצת משפטית אגף השיווק, חברת החשמל - תמר נחמיה-מאור

נציגת עמותת שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם - עטרת חן הורוביץ

סמנכ"ל טריא פי2פי בע"מ, חברות אשראי חוץ בנקאיות - ורדה לוסטהויז

יו"ר, הקרן להגנה מהבנקים - ירון שגיא

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח בישראל, בנק הפועלים - טל אלוביץ

שדלן/ית (כהן רימון כהן), מייצג את חברת ישראכרט - מנחם צבי כץ

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

אסתר מימון

כללי חוק נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ו-2016

ברשותכם, בדיוק כפי שהשעון מורה, אנחנו מתחילים את הדיון בכללים – כללי חוק נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ו-2016. הדיון הזה הוא עד השעה 11:00.

מה הסדר אחרי זה?

תקנות נתוני אשראי, צו נתוני אשראי (אגרות), וזהו. ב-12:30 אנחנו עוברים במעבר חד למשרד אחר לגמרי, משרד התחבורה.

יש לי בקשה, גם אליך חזי, ואני אומר את זה גם למשנה: אנא מכם, אתם רוצים שנעשה את העבודה כמו שצריך, תכינו את עצמכם כמו שצריך, שכל דבר יינתן לנו מבעוד מועד. אני רוצה להזכיר שאנחנו נכנסים עכשיו לחודשיים מטורפים. בשבוע הבא, אני מניח, לכל המאוחר תתקבל החלטה על חוק ההסדרים, הוועדה הזאת תעבוד פה מסביב לשעון. ברשותכם, אנא, אם תרצו מאתנו דברים, כמו שצריך. אני אומר את זה, אל תגידו "לא אמרתם". מה שיינתן בדקה ה-90, ייעשה אחרי הדקה ה-90. אני אומר באופן עקרוני.

ההערה על התקנות שצריך עד יום התחילה, סעיף 19(א)(9).

לא אמרתי את זה בנזיפה חס וחלילה, חזי, אני אומר את זה כדי לשים את הדברים, כי כל אחד רואה רק את עצמו. אין אדם קרוב אלא אצל עצמו. זה חשוב אבל זה לא מספיק. בבקשה, מתחילים.

אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לסדר-היום. הכללים שנדון בהם עכשיו מפנים לתקנות נתוני אשראי שיידונו בהמשך. יהיו סעיפים שיפנו לתקנות. אולי, אם ניתן, לשנות את סדר הדיון ולדון קודם - - -

יש פה בעלת בית.

מאוד בעייתי. סדר היום מופץ, ומשהופץ זה סדר-היום לחברי הכנסת בראש ובראשונה.

זה הרבה יותר מזה. אני בטוח שמה שאני הולך לומר לא יתקיים במציאות, אבל למרות זאת אלה הכללים. יש מצב שיש אנשים שמה שעניין אותם אולי זה העניין הזה, ויש כאלה שהפוך. לפעמים לריבוע יש חשיבות - -

בסדר גמור.

- - שלא ייווצר מצב שפתאום מישהו יבוא ויגיד לנו: התארגנתי, לא באתי, כן באתי, שתו לי, אכלו לי. מציעה כאן אביטל עורכת-הדין שלא נצביע על זה, ואז נצליח לעשות הכול. בבקשה.

אני מתאפקת מלומר הערה בנושא לבנק ישראל שפנה אלי לפני הדיון וביקש להזיז תקנות.

בסוף לא התאפקת.

לא סיימתי.

תסיימי. תגידי אם כבר אמרת. אני רק מסב את תשומת הלב. אני אומר את מה שהיא אולי לא השלימה. אני רוצה להסב את תשומת לבכם שאנחנו בעלי הבית מבחינת העבודה, אבל אתם צריכים להגיד לנו - - -

היתה חוסר הבנה, אני מתנצלת על כך.

ממרץ היה לכם זמן לחשוב על זה.

ניסינו להעביר את הדברים, אני מתנצלת על חוסר ההבנה.

תודה. בבקשה. את עוסקת בהקראה? בבקשה.

כללי חוק נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22(ז), 30(ד), 33, 43 ו-67(א)(4) לחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), בהסכמת שר המשפטים לעניין סעיפים 7 ו-9 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני קובעת כללים אלה:

פרשנות

הגדרות

"יום עסקים" –יום עסקים בנקאי כהגדרתו בהוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב-1992;
"תעודה מזהה" – כהגדרתה בתקנות נתוני אשראי;
"תקנות נתוני אשראי"- תקנות נתוני אשראי, התשע"ו – 2016.

זה בין ההפניות כמובן לתקנות שדיברתי עליהן.

סעיף 1 זה סעיף הגדרות, הוא באמת מפנה לתקנות שעוד לא אישרנו. אני מציעה שהוועדה תדלג כרגע על הסעיף. לדעתי הסעיף לא מהותי להמשך הדיון בכללים. לדעתי אפשר שהוועדה תדלג עליו.

מדלגים על סעיף 1.

פרק ב': בקשת לקוח לאי הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר וביטולה

אופן הגשת בקשת לקוח

(א) לקוח ייפנה לבנק ישראל בבקשה לאי הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר או בבקשה לביטול בקשתו לאי הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר, באחת מהדרכים הבאות:

(1)
(2)

בטופס מקוון באתר האינטרנט של בנק ישראל;
דרך המוקד הטלפוני של בנק ישראל.

(ב)

לקוח הפונה לבנק ישראל בבקשה לאי הכללת נתוני אשראי או ביטול בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יזוהה באחת הדרכים שנקבעו בתקנה 5(1) לתקנות נתוני אשראי בשינויים המחויבים.

מועדים לטיפול בבקשת לקוח

הוגשה לבנק ישראל בקשת לקוח כאמור בסעיף 2, תטופל בקשתו בתוך יום עסקים אחד, בכפוף לסעיף 22 לחוק.

אני רק אפנה את תשומת הלב לכך שהסעיף הזה נקבע בהתאם להסמכה של סעיף 22(ז), שבקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים בבקשות כאמור. כלומר, זה הסעיף המסמיך לסעיפים 2 ו-3 לכללים. האם להמשיך?

אני מסב את תשומת הלב. החוק היה הרצאות, פה אנחנו כבר מבינים את העניין, אנחנו רוצים לגעת בנקודות. רן – ראשון. בבקשה. ירון – אחריו.

ארבע הערות/בקשות. אני חושב שהפרק הזה כמו גם ההתייחסות בכללים לפרק הבא הוא אחד הפרקים הכי חשובים שיש, כי הוא באמת אומר האם הלקוח שמבקש להיכלל או לא להיכלל יצליח לעשות את זה בצורה מושכלת, בצורה שהוא מבין על מה הוא חותם, איך הוא חותם וכדומה. ולכן אנחנו מבקשים לגבי סעיף 2(א)(1) שהטופס באתר האינטרנט של בנק ישראל ייכתב במספר שפות.

דרך אגב, לא קבענו את זה כבר בחוק המקורי?

אני לא בטוח שזה כתוב לגבי הטופס הזה. אני חושב שזה צריך להופיע בכללים בצורה הזאת.

הדבר השני, אנחנו מבקשים שהמענה הטלפוני, גם הוא יהיה במספר שפות, שאנשים שלא מדברים טוב - - -

הבעיה שמטרידה אותי במענה הטלפוני מורכבת משני חלקים: חלק א' – לקבל את הסבתא שלי חייג 1, לקבל את זה וזה חייג 3. ואז משהו שהקשת, אתה חוזר להתחלה. פתאום אתה מוצא את עצמך שבוע מנהל שיח, כמו שקורה לכל אחת ואחד מאתנו, בעניינים אחרים לגמרי.

יש כאן הזדמנות, חזי, אני אומר לך, גברתי המשנה – יש כאן הזדמנות גם לייצר שיח מול המכונה, שיח אחר, שהוא שונה לחלוטין ממה שמתקיים. אתם לא צריכים למכור שום דבר, רגע לשמוע מוזיקת מעליות, ולא צריך להשמיע שתקנה זה וזה – מבצע, מבצע, שניים במחיר אחד בבנק ישראל – כל העניין הזה הרבה יותר פשוט וחייב להיות מאוד ידידותי.

אחת הבעיות שמי שעושה את התוכנות האלה חושב שהוא זה שמתקשר למאגר, לא אנשים שלא כולם בדיוק מבינים את העניין.

גם לא מדובר בהמון פניות. לא מדובר בהצפה.

אני רוצה רק לסיים.

אנחנו לא יודעים להיערך למה, וגם אין פה זמן מספיק לפרט את כל התוכניות, אבל אנחנו הולכים בהחלט בכיוון שאדוני אמר. אנחנו הולכים לבנות מערכות שיהיו מאוד ידידותיות ללקוחות ואנחנו לא הולכים לחסוך.

בצבא, כשאתה עולה לאיזה כלי רכב, אתה שואל: מי תכנן אותו? האם פעם הושיבו חייל שיראה מה נוח לו? יושב מישהו באיזה מקום והוא אומר: פה זה ככה. צריך לבחון את זה, לעשות היתוך של החברה הישראלית, לקחת אנשים ולהושיב אותם. לא מספיק שמביאים חברה שמתמחה, כי תמיד האנשים מסתכלים על עצמם. בוחנים כל מהלך בראייה של עצמם. תמיד אני אומר את המשפט הקבוע: היה לי את המטה הכי טוב בעולם, באה המלחמה והרסה לי אותו. אתה עושה השקה של הפרויקט הכי טוב שיש, רק שזאת השקה לעצמך, לא לאנשים שצריכים אחר-כך להשתמש בזה. ואנשים זה מכל המנעד. כל אחד מאתנו חווה את זה יום-יום, כל אחד במקום שבו הוא נמצא. יש לך עוד מילה להגיד?

כן.

בבקשה.

ההערה השלישית נוגעת לסעיף 3, אולי גם לסעיפים הקודמים, כשבן-אדם מגיש בקשה ונאמר שהבקשה תתקבל בתוך יום עסקים, הוא צריך לקבל אישור בסופו של דבר מה היתה תוצאת הטיפול בבקשה, בין אם זה לחזור באי-מייל, בין אם לחזור אליו ב-SMS או בכל צורה אחרת. זה לא מופיע בכללים. לדעתי צריך להכניס גם את הדבר הזה, כדי שיהיה ברור שאחרי יום עסקים הבן-אדם מקבל הודעה: טיפלנו, עשינו, מה קורה אם לא הספיקו לעשות. אני חושב ששלוש ההערות האלה הן קריטיות לכללים האלה.

רק שלא נגיע למצב שעכשיו יהיה בכל משפט שני "אי-אפשר להכניס את זה פה". האוזניים שלי כבר שומעות – אי-אפשר להכניס את זה פה. בזה פתחתי ובדברים שלי כבר הזהרתי. אמרתי כבר בפתיחת דברי שבחוק אמרנו: זה לא יכול להיות בחוק, זה יהיה בתקנות; אחר-כך זה לא יהיה בתקנות, זה יהיה בכללים; זה לא יהיה בכללים, זה יהיה בצווים; זו תהיה הוראה של כל בנק, אחר-כך נרד לכל סניף.

למה בנקים?

אני סתם אומר כאמירה. יעקב, בבקשה.

בסעיף 2(ב) כתוב: "לקוח הפונה לבנק ישראל בבקשה לאי הכללת" – הדגש הוא "אי-הכללת" – "נתוני אשראי או ביטול בקשה - - - יזוהה באחת הדרכים שנקבעו בתקנה 5(1)". כשאתה קורא את 5(1), עם כל הכבוד, זה בלתי אפשרי. תראו – "פנים אל פנים באמצעות תעודה מזהה", נגיד שזה סביר - -

זה מחייב להגיע לבנק.

- - אבל "שיחת וידיאו", צריך ללכת לבנק.

זה לא בנק.

לא חשוב.

לא חשוב, הגורם - - -

הגורם שנותן שירות.

שיחת וידיאו באמצעות טכנולוגיה, עדיין אין לי בבית. אימות טלפוני, קוד זיהוי אישי, זיהוי בידי עורך-דין – חבר'ה, זה דבר שהציבור לא יכול לעמוד בו. אני לא מדבר אם כן לכלול אותי, אני חושב שסעיף5(1) מחייב - - -

עוד לא אישרנו את 5(1).

לא משנה. תיכף נגיע לזה.

אם אתה מאשר את סעיף 2, אתה צריך לאשר גם את תקנה 5(1).

לא.

לכן אמרה גם אביטל שלא חייבים להצביע. אנחנו רואים, מסכימים על אשר הוסכם, ואז אם יש לנו בעיה עם 5, בצדק כפי שאדוני מציג אותה כאן בפנינו, אנחנו מגיעים למקום ההוא. אם הסכמנו, אנחנו יודעים שסעיף קטן (1) כבר מאחורינו וחוזר חלילה. בבקשה, ירון.

חבר הכנסת פרי הוציא לי את המילים מהפה, רק רציתי לדעת איך הציבור ידע שהוא יכול לבקש לא להיות בעניין הזה.

אני מציע לך לקרוא את הפרוטוקולים. היה דיון שלם.

אני יודע, אבל אני לא רואה את זה. אם יש, סליחה.

ירון, קודם כול, תרגיש בנוח לומר, מקסימום אני אחזור ואקטע אותך.

אין שום בעיה. אני רק מחזק את דבריו של חבר הכנסת פרי.

עיסאווי, בבקשה, ואחרי זה – רן.

רק הערה קטנטונת, אני מחזק מה שאמר ידידי ועמיתי יעקב פרי, אבל בסוגיה של הדרכים ליצור קשר מקוון באינטרנט או דרך הטלפון, למה לא לאפשר ולהוסיף עוד סעיף של בקשה בדואר רשום? אני אקדמאי וגם שונא לעבוד באינטרנט, אוהב לכתוב ולשלוח בדואר.

יש בעיה בקשר לזיהוי, נתחיל מזה. לקוח שפונה ורוצה שיוציאו אותו מהמאגר, גם רוצה שזה יהיה כמה שיותר מהר. גם אם זה דואר רשום, זה עדיין לוקח מספר ימים. הכוונה כאן היתה לעשות דרכי גישה שיהיו כמה שיותר מהירות.

השאלה אם בנוסף, הוא לא אמר במקום.

הבעיה שאין דרכי זיהוי. איך נזהה לקוח - - -

מי שדחוף לו – כן, אבל מי שלא יכול להסתדר עם המקוון.

בטלפון.

הטלפון לא עונה, תעבור לשיחה - - -

בשביל זה הצענו לדון בתקנות. צריך להסתכל על התקנות. מה שעשינו, קודם כול, שהנושא של הזיהוי לקוח זה עיקרון מאוד חזק גם בחוק וגם בגישה שלנו.

יכול להיות מישהו שלא רוצה להיות לקוח.

כל פעולה, כל פנייה של לקוח, חייבים לזהות את הלקוח בנקודת הזמן, מזה אנחנו מתחילים - -

זה אחד שלא רוצה להיות במאגר.

- - עכשיו אתה שואל את עצמך איך אתה מזהה - - -

אתה חושב שמישהו יבקש להוציא מישהו אחר?

לא משנה, זה עיקרון. מישהו ניגש, אתה חייב לזהות אותו. מה שכתבנו בתקנות, שמנו מגוון של אפשרויות של זיהוי חזק. זה יכול להיות פנים אל פנים, אם זה אפשרי, זה יכול להיות בטלפון, שזה פשוט, זה יכול להיות באתר האינטרנט.

בטלפון אתה צריך אימות.

אתה יכול. אתה יכול באמצעות שאלות.

שאלות – אפשר לעשות.

אפשר לעשות את זה. שמנו אמצעי זיהוי. כשנגיע לזה, נדון בזה. שמנו אמצעי זיהוי שאתה יכול להשוות את המידע שאתה מקבל מהלקוח מול מאגרים או שאתה יכול להשתמש בהם.

אני רוצה רק להבין מה החשש. מה החשש? כשאני מבקש לא להיכלל, החשש שאני אבקש לא על שמי אלא על מישהו אחר?

אני אבקש להוציא אותך, יעקב?

קודם כול, המחוקק קבע שהזיהוי זו סוגיה שהיא סופר חשובה. בכל מה שקשור לחוק הזה זה יתרון שאנחנו מסכימים עליו, אז אנחנו פועלים עכשיו ברוח החוק.

רוח היא גם עניין של מבט, של איך אתה מסתכל.

לא הבנתי את זה.

אני אסביר. הוא אומר: אנחנו פועלים ברוח החוק. בביטוח הלאומי אתה שומע את זה הרבה. אתה פונה בפנייה, אתה מקבל תשובה מהמנכ"ל: זה החוק, תשנו אותו. אני עכשיו רוצה לדבר על הרוח. יש רוח הקודש, יש הרבה רוחות, ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו שאדוני מסדר לו את הרוח. מה שאנחנו מנסים בעניין הרוח שתהיה רוח פשוטה, לא רוח קדים. תהיה רוח פשוטה שיודעת להתכתב - - -

אני מסכים. פנים אל פנים פשוט, בטלפון זה פשוט, באתר האינטרנט זה פשוט, ואחר-כך יש דרכים יותר מורכבות. אני משאיר את הכול.

צורי, אני לא סופר את החששות שאתה מעלה, כי אני גם שותף לאותן חששות ואני רוצה שנוודא שהבן אדם רוצה. גם אני רוצה את זה, זה לא סותר, אבל להקל ולהוסיף אפשרות נוספת עם אפשרות זיהוי דרך עורך-דין, לתת אפשרות לאיש מבוגר.

יש לי הצעה. חברי חבר הכנסת עיסאווי תמיד אומר לי: תן לי את סיפור הדרך. תן לי את סיפור הדרך. ניקח מישהו בן 75, חס וחלילה אני לא נותן סימנים או נותן הגדרות. אבא שלי עכשיו, שיהיה בריא, צריך ללכת לבנק ולבצע את הפעולה הזאת שלא יאספו עליו. תתעד לי, צורי, מה הוא עושה, מהן האפשרויות - - -

איתן, זה לא לבנק, זה לאותו גורם, זה יותר מסובך.

נכון, כי הבנק הוא במקומות שעדיין לא ביטלו הטלרים ועוד לא העבירו את הסניף לעיר אחרת. אנחנו מדברים עכשיו על מצב רגיל שבו הוא צריך לבצע את הפעולות. אני יושב עכשיו בבית, מישהו בן 75, מתיישב היום וחוכך בדעתו איך הוא מוציא את עצמו מהמאגר. איך הוא מטפל בזה?

מרים טלפון לדוגמה.

תגיד לי עכשיו מהן האופציות שעומדות לרשותי.

האופציות הן כמו שאמרתי. יש אפשרות אחת להרים טלפון, להתקשר למאגר. דרך אגב, זה לא לבנק, זה למאגר ישירות. אנחנו הולכים להקים משרד שמטפל בלקוחות האלה.

אני מקווה שזה לא רק אדם אחד.

לא. זה לא יהיה בן-אדם אחד.

כתוב פה "המוקד הטלפוני של בנק ישראל".

צורי, אני קורא מה כתוב פה "המוקד הטלפוני של בנק ישראל". אנחנו שומעים "מוקד", כבר יש פגיעה.

לא. אתה כבר רואה את החוק הבא...

התיקון של החוק הבא.

ניסינו לענות לרוב החששות האלה מראש, ובתכנונים שלנו - - -

צורי, תספר לי בדיוק. תגיד ככה: אופציה ראשונה היא להרים טלפון למוקד שיישבו בו קבוצה נכבדה של אנשים שלא יגרמו לך לחכות עד הבוקר שלמחרת ויגידו לך: נחזור אליך בעוד שבע שעות.

"מיקומך בתור הוא".

האופציה הראשונה, כמו שאמרתי, שהאזרח יתקשר לכל סנטר שנקים, למאגר, יזדהה בתהליך של זיהוי, יזהו אותו שם שהוא באמת מי שהוא אמור להיות, יבקש להוציא אותו מהמאגר, יבקש שלא ייאספו עליו נתונים במאגר, המוקדן, מי שמטפל בו, יזרים את הבקשה, ובסופו של יום, בתוך יום עסקים, הפעולה הזאת תבוצע בתוך המאגר, והוא יקבל - - -

צורי, סליחה שאני קוטע אותך. התקשרתי, האם לאותו מוקדן או מוקדנית יהיה מסך שבו הם יוכלו לשאול לדוגמה מה שם האימא שלי? האם יהיו להם מספיק נתונים לעשות את האימות?

כן, יש תהליכי זיהוי.

למוקדן יהיו מספר תהליכי זיהוי אפשריים. תהליך זיהוי אחד שיכול להיות שהמוקדן או המוקדנית ישאלו את האזרח מספר שאלות ויצליבו את זה - - -

רק נקווה שלא כמו המוקדנים שמקבלים הודעות מפלאפון.

אני לא מבין מה הבעיה שלכם? הכול כפוף ל-5(1), תוסיפו עוד סעיף. אני לא מבין.

לא ברור לי איזה עוד סעיף להוסיף.

5(1) זה בתקנות שעוד לא התקבלו.

מה אתה מציע, עיסאווי?

הם אמרו 1 ו-2, טופס מקוון ודרך מוקד טלפוני, תוסיפו 3, מכתב רשום, והכול כפוף ל-5(1), לזיהוי.

איך אני אזהה אותו?

צורי, בסיפה כתבת שזה כפוף ל-5(1).

בתפיסה שלו או שאתה מדבר אתו בטלפון או שאתה מדבר אתו באינטרנט או שאתה רואה אותו. 5(1) בעולם של דוח אשראי אין עולם שבו אתה שולח מכתב לבנק ואומר - - -

תוסיפו חתימה אצל עורך-דין.

אפשר להוסיף - - -

זיהוי של עורך-דין.

5(1)(ה) מדבר על זיהוי בידי עורך-דין שהוא רשם של בית משפט. הבעיה היא - - -

סליחה.

אני חושב - - -

חאג', סליחה.

עוד משפט.

לא. זה טכני, עכשיו לא ממציאים את הגלגל. ברשותכם, קודם כול, אין עורכי-דין.

אצל פקיד הבנק.

בין היתר, עיסאווי, כבר קבענו את הכללים פחות או יותר כשעסקנו בחקיקה. אני לא רוצה לייצר למי שלא רוצה עוד שלייקעס שעכשיו הוא ילך לעורך-דין ויתפתח ליין חדש בלשכת עורכי-הדין, "ליין החותמים".

איתן, יכניסו את זה ב-5(1) בתקנות.

זה ברור לי. האופציה הזאת קיימת, רק שאני לא רוצה להפוך אותה עכשיו לאופציה המרכזית המועדפת.

אז אצל פקיד בנק. מה העניין?

למה לך? אתה מכביד. במקרה הטוב זה אם הבנק בכלל לידך.

בנקים יש יותר מאשר מוסדות המאגר, זה יותר זמין.

מה יותר פשוט מלהרים טלפון? בנינו פה תהליך זיהוי שיכול להיות הכי פשוט בעולם. טלפון זמין לכולם.

דעתי תנוח בעניין הרמת טלפון ובתנאי שלמוקדן תהיה אפשרות אמיתית לאמת.

בוודאי.

אתה צריך לספק לו פרטים על המתקשר.

בוודאי. זה התהליך. יש פה שני תהליכים שכנראה יהיו הכי נפוצים: האחד, טלפון, והשני הליך מקוון, מי שרוצה לפנות באתר האינטרנט. שני התהליכים האלה, קרוב לוודאי שייתנו מענה לכל האוכלוסייה. מעבר לזה, יש תהליכים נוספים. מי שרוצה פנים אל פנים – בבקשה, פנים אל פנים.

באי-הכללת נתונים לא אפשרתם - - -

למה אתם - - -

תיתן מענה אם זה יהיה כתוב כאן.

איתן אני לא רגוע, אני לא נח.

אח שלי, תשמע. תיכף תנוח דעתך.

סעיף 2 לא מאפשר למישהו ללכת לבנק ישראל.

מקוון או טלפוני, שני ההליכים האלה אמורים לתת הליך מלא.

צורי, האנשים שלא תוכל לקבל שירצו לבטל, הם יבואו לחזי, ואם חזי לא יהיה פנוי, הם יבואו למשנה...

אפשר ניידת של בנק ישראל שתשב בפריפריה ואנשים יוכלו להגיע אליה לחתום.

אני עדיין עם המכתב הרשום. בזיהוי הטלפוני אני יכול לדבר בשם חבר שלי ואשתי, ואני אוכל לענות על כמה שאלות שאני מכיר. אם אני אצרף צילום של תעודת זהות ואני שולח את זה עם המכתב הרשום, זה יכול להיות אמצעי הזיהוי ואפשר לפתור את הבעיה הזאת. אנשים לא רוצים בטלפונים, הם לא רוצים לחכות, כי מחכים הרבה זמן ונמאס להם. שואלים בכל כמה דקות אם אתה רוצה להשאיר את מספר הטלפון שלך ונחזור אליך בזמננו הפנוי ולא חוזרים, יש סיפורים כאלה.

לוקח יותר זמן לכתוב מכתב ולשלוח בדואר.

לא רואה איך מכתב יהיה יותר מהר, יותר ידידותי ויותר טוב.

סתם בהנחה שיש בעיה של נגישות.

יכול להיות ש-95% מאלה שפונים אליכם יפנו בטלפון - - -

סליחה, חאג', אני רוצה לסכם.

אני רוצה להשאיר את האופציה הזאת.

לפני שאתה מסכם מילה אחת. אני חושב שבסך-הכול צריך לתקן לחלוטין או לבטל את 5(1) ושהזיהוי יהיה באמצעות טלפון כמו שאתם מציעים או באמצעים מקוונים, כמו שאתם אומרים, שיצורף ספח של תעודת זהות או דרכון ולפשט את זה ולגמור בזה את הסיפור, לא עורכי-דין ולא כל המעשיות האלה, זה יהפוך להיות תעשייה שאנחנו לא מתכוונים אליה, ודאי לא אתם מתכוונים אליה. אפשר להוסיף פקס.

פקס כבר שייך לעבר.

אצלי זה עוד לא עבר, אבל הוא לא עובד...

חברים, כיוון שאנחנו לא מצביעים על זה, אני רוצה להבהיר את הדברים. יש דברים שאני בסלולר רוצה לשלם, שכחתי סיסמה - - -

כשאתה רוצה לשלם, אף פעם אין בעיה.

ברור. זה תמיד כך. כשזה קשור למשהו אישי שלי, נתתי מראש הגדרות יסוד שיש דברים שרק אני יודע, או כדי לדעת אותם, צריך שיותר מדי אנשים ידעו ולשאול אותם. אתם יודעים שבחלק מהמקומות עושים ספר ילדים שאתה אוהב, מה החבר הכי טוב שלך בילדות. כל מיני דברים - - -

מה היה שם הילדות של אימא שלך.

איפה למדת ביסודי.

נכון, איפה למדת ביסודי זו שאלה נפוצה.

קוראים לזה "שאלות סבתא".

דן, צודק. אדוני המנכ"ל, צורי, בואו נתקדם. אני לא מצביע עכשיו, חשוב לי להכניס אתכם למסגרות ונתקדם. אנחנו רוצים הליך פשוט. חשיבותו של הסעיף הזה ברורה לנו. אין לנו ויכוח, אנחנו לא מתווכחים אתכם על החשיבות, אנחנו לא מבקשים מכם לא לפעול. מה שדיברתי, זו הרוח. הגעתי עם רוח קדים, אנחנו רוצים משהו פשוט, משהו זורם, משהו שלא מצריך הקמת מערכות שהוועדה תדון למה אין מספיק מוקדנים באותו גוף שיענה לאנשים. עזוב אותי, אני צריך כמה שפחות דיונים.

ולמה העורך-דין חייב אותו - - -

הם העלו את המחיר, כי מחיר הנייר עלה, וכל מיני דברים כאלה. עזוב אותי. אנחנו רוצים משהו הכי פשוט, הכי מהודק, הכי ידידותי.

לגבי לקוח שלא רוצה להיכנס למאגר.

אפשר גם דרך ההודעה שמוסרים לו בסוף על זה שהוא נכלל, נגיד לשלוח את זה לכתובת הרשומה שלו במשרד הפנים, כדי לסגור את הלופ במקרה שמישהו הגיש את הבקשה בשם מישהו אחר.

עושים את זה. יש גופים שעושים אחרי למרות הכול.

צריך להביא בחשבון שזה ייקח הרבה זמן התהליך שאת מדברת עליו. אני מבינה שאתם מדברים על משלוח מכתב.

לא, לא. סליחה. אני אגיד מה הבנתי מאביטל, אני יותר קרוב... ואם לא, אני אשפר את ההצעה שלה. ההליך הוא הליך מבוצע. הוא כבר הסתיים. הדואר הוא שלייקעס. פתאום בן-אדם בא ואומר: סליחה, מה זה? איפה? מה? בגלל החשיבות שאנחנו מייחסים לנקודה הזאת, משלוח המכתב עושה את הנעילה האחרונה.

אישור על ביצוע הפעולה.

על אי-הכללה.

אם ייווצר מצב שהוא פתאום אומר: סליחה, אני בכלל לא בתוך התהליך הזה, זה עושה לכם את הנעילה הסופית מבחינת הבטיחות.

שאלה לייעוץ המשפטי של הוועדה, אם כך. האם לגישתכם זה במסגרת הנוסח של הסעיף המסמיך?

סעיף 22. בקשות לקוח יוגשו באופן שיקבע הנגיד. איך מגישים את הבקשות - - -

זה איך מגישים את הבקשה.

אנחנו חושבים שזה - - -

בסדר גמור.

יש לנו כל-כך הרבה מחלוקות מה הסעיפים המסמיכים קובעים, אז לא נפתח את זה.

אם מחליטים שמוסיפים עוד דרך הנגשה פשוטה יותר ובגללה יורדים ברמת הזיהוי, כשאנחנו מדברים על בקשה לדוח אשראי, כבר מסרת את המידע, אם אתה מגלה אחר-כך שהוא זיהה עצמו או שמישהו אחר הזדהה בשמו, הנזק כבר נעשה, ופה לכאורה הוא נגרע מהמאגר ויום אחר-כך הוא יכול גם לחזור.

אי-אפשר.

זה לא פשוט, כי מישהו שמבקש לצאת מהמאגר ויוצא מהמאגר, זה אומר שכל ההיסטוריה נמחקת, זה אומר שיכולה להיות פה פגיעה כלכלית קשה מאוד במובן הזה שהיסטוריה של שלוש שנים אחורה נמחקה, האשראי שהוא יקבל לא יהיה האשראי המיטבי, בגלל שהמידע לגביו אינו מופיע יותר במאגר, אלא יצטרך להצטבר מחדש. יש לזה השלכות מבחינת הלקוח. אם דובר כאן, אגב הדיונים הממושכים שהתקיימו בוועדה, על אלימות כלכלית, זו אחת מהדרכים שאפשר לפגוע בלקוח, ולכן החשיבות הרבה של הזיהוי מבחינתנו.

אין ויכוח.

אין ויכוח, אני רק רוצה לחדד את הנקודה. אני מבינה שהייעוץ המשפטי של הוועדה מציע להוסיף סעיף, סעיף 4, שבנק ישראל ישלח ללקוח הודעה על אי-הכללתו של הלקוח במאגר, לכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין או הכתובת שאליה ביקש הלקוח שהמכתב יישלח, כי לא תמיד הכתובת במרשם האוכלוסין מדויקת, ואנחנו מעדיפים לתת ללקוח אפשרות - - -

אם הוא נרשם באתר, למה שהוא לא יקבל את זה דרך האתר למייל שלו? למה לסבך את זה?

יש פה שתי שאלות: שאלה אחת, יש אפשרות מה שכתוב היום בסעיף 2, שזה גם הטופס המקוון וגם דרך המוקד הטלפוני, וצריך לעבות את הסעיפים האלה בהוראות שלכאורה אתם אומרים שברור לכם שהם יבוצעו, אבל הוועדה רוצה לראות את זה כבר בכללים, מה הכוונה למוקד טלפוני, שהוא מאויש, שעונים בו. עקרונות כלליים על המוקד הטלפוני, כדי להבטיח שהמוקד הטלפוני יהיה זמין ונגיש.

ואמין.

שהמוקד של המאגר יהיה מאויש בין השעות האלה והאלה.

ההפעלה של המוקד הטכני בתוך תקנות?

יש סעיפים כאלה בתקנות.

העבר מפחיד, הניסיון מפחיד.

אני לא יודע אם מומלץ לכתוב מפרט טכני של מוקד טלפוני בתוך תקנות.

צריך סעיף כללי שהמוקד יהיה מסוגל לענות על הפניות.

אנחנו מדברים פה הרבה על החשיבות של אי-הכללה במאגר ושמענו הרצאה מאלפת, רק שאני חושב שמן הראוי שזה גם יופיע בטופס. זאת אומרת, ברגע שבן-אדם מתקשר, צריך להזהיר אותו, הוא צריך להיות מודע למה שהוא עושה, לכן שלחתי לכם הצעה להוסיף את הסעיף בטופס המקוון שתהיה אזהרה מה המשמעות של מה שהוא עושה.

זה כבר שכלול.

זה חשוב.

מדברים כל הזמן איך מזהים אותו. הציבור בישראל והציבור בכלל - - -

רן, סליחה. חברים יקרים, אם הוא כבר התקשר לאי-הכללה, הוא יודע למה הוא עושה את זה.

לא בטוח.

ברוב המקרים. הוא מבצע פעולה אקטיבית.

אני מסכימה אתך, אבל בגלל - - -

סליחה. למרות זאת זה כמו, להבדיל אלף הבדלות, כשאתה לוקח סיגריה או משהו כזה.

גם כתוב לך.

כתוב לך למטה, אתה יוצא מנקודת הנחה שהבן-אדם יודע - - -

זה לא מוריד את העישון הכיתוב הזה.

עלי הוא לא השפיע.

וגם עלי הוא לא השפיע.

איתן, במשך 30 שנה אני יועץ לאנשי קבע של חיל-האוויר בהתנדבות. כולם יודעים ויש את העניין של החבר'ה, של העדר, חלק מהם - - -

אני מסכים, לא פסלתי. נהפוך הוא, אמרתי שלמרות שזה אקטיבי אני רוצה שתשקלו את העניין להוסיף את המשפט. זה כמו לפני שאתה קופץ אומרים לך הודעה – בנצרות יש: האם למישהו פה יש איזו הערה לגבי התהליך? אז אותו דבר, שבן-אדם יידע לפני שהוא מבצע את האקט הזה.

זה בחתונה, לא כשאתה קופץ.

כל האינדיקציות נמצאות בצד השני. המוקדן יודיע ב-SMS שזה נפסל, אבל כשאני התקשרתי למוקד – אגב, מוקד זה דבר מפחיד מאוד – סיימתי את השיחה ואני מחכה עכשיו 48 שעות שיודיעו לי שאני כבר לא במאגר. לא קיבלתי הודעה והמוקדן עשה איזה טעות, אף אחד לא יודע שהתקשרתי. לכן הם רוצים את הרישום, והם צודקים, לא בדואר, אבל הם רוצים איזו אינדיקציה.

ירון, מרוב שרצית להגיד את המשפט הזה לא הקשבת למה שאמרתי קודם.

לא נגעת בזה.

ירון, אמרתי שבסוף התהליך, ביקשתי שיצא מכתב. הפעולה בוצעה, כדי לא לעכב את האדם שלא רוצה להיכלל - - -

זה מה שאני אומר, איתן, בסוף התהליך זה לא טוב.

אדוני, זה טוב - - -

זה גם טוב, אבל אתה צריך לדעת - - -

ירון, אתה נותן לי שוב את הדוגמה של העכבר שנפל מהמטוס, שיצא מחוץ לאטמוספירה, ונפל על עשב, ולא קרה לו כלום ונכנס למאורה. אל תיתן לי שוב דוגמאות של אחד מכך וכך.

זו המציאות.

עשה לי טובה. אין מצב שאנחנו יודעים לתת תשובות עד הפעולה האחרונה. אנחנו מקיימים דיון, כבר אחרי שקיימנו דיון, כשכבר החוק נכתב ואנחנו מוציאים תוך כדי תנועה. אני לא יכול להתמודד, אני גם לא רוצה. אני יודע לעשות סגירת מעגל של מה שאנחנו מסוגלים לראות, כך גם חקיקה מתנהלת.

אם הוא לא יקבל הודעה בדואר, הוא יחזור לברר מה העניין.

נכון. דן אחרון. זה כבר נהיה לי חפירה.

סעיף 109 לחוק אומר שמנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על התחלת איסוף נתוני האשראי, ובסוף הסעיף כתוב שההודעה תימסר בדרך שיקבע הנגיד. לא מצאתי שום מקום, ואולי פספסתי, שיש פירוט על זה. אנחנו מדברים על זה שאדם רוצה להיות מוסר מהמאגר, אבל אין שום פירוט איך מודיעים לו שהוא במאגר. אני חושב שזה חסר. צריך להתייחס לזה.

חברים, יש לי דז'ה וו. אני רוצה להזכיר לכם שעל כל הדברים האלה שוחחנו. היתרון שלי שהייתי בכל הדיונים, אז אני זוכר את הדברים האלה. גם על זה קיימנו שיח שלם איך בן-אדם יודע, אמרו לו, לא אמרו לו.

אני מקריא מהחוק. כתוב "הודעה כאמור תימסר ללקוח" - - -

דן, זה דיפולט. כולם במאגר, אלא אם ביקשת לא להיכלל.

סעיף 109 הוא סעיף התחלה. כשמתחילים את איסוף הנתונים, תצטרך להישלח הודעה על הדבר הזה, וההודעה הזאת תיקבע בכללים של הנגיד, אלא שסעיף 109 הוא לא באישור ועדה, ולכן זה לא הכללים שמובאים אלינו היום.

הם קבעו כללים?

דן, אנחנו לא בקטע של נזיפה בבנק. אנחנו עכשיו מתחילים לעבוד.

אפשר להניח שהכללים שנקבע היום יהיו מקור השראה לכללים הבאים.

פשוט זכרתי שבוועדה אמרתם שכל דבר שייקבע יהיה באישור הוועדה באופן גורף. כך זכרתי שאמרת כל הזמן.

לא. היו כמה דברים. היו לא מעט דברים, אני לא זוכר בדיוק כמה. אמרנו שבהליך הטכני, לא נעמוד ליד הדלת, יושב-ראש הוועדה או מי מטעמו, ונבדוק בכל פעם אם זה מתבצע. הכוונה היא לייצר את אותה מסגרת. בתוך החוק הכבד הזה, והוא כבד, חדשני, אני רוצה להזכיר לכם שניסינו לפשט אותו, ולא בסוף מרוב שהוא כל-כך לחוץ שאי-אפשר ליישם אותו.

קודם כול לא הצלחתם, כי מהשאלות שאני מקבל אף אחד לא מבין אותו. אבל בסדר, טוב שכך, כי אז צריך עורכי-דין...

אולי צריך עורכי-דין שמבינים.

סעיף 109 היה ההתחלה הראשונית של המאגר ושל איסוף הנתונים, ולכן חשבנו שלגביו ההודעה קצת יותר טכנית מההודעות השוטפות והרגילות של הנגיד, ששם דרשנו דיווח ופיקוח.

עוד שתי שאלות או הערות.

לסעיף.

כן. לגבי השיחה הטלפונית, איזה אסמכתה יש לבנק ישראל שזה בוצע? זה מוקלט? אין התייחסות לזה. ועוד הערה, למרות שכבר דיברו על זה, אני חושב שהודעה לתאגיד בנקאי זו דרך טובה, נוחה, אני יושב מול הפקיד בבנק ואני אומר לו שימחקו אותי מהמאגר. אני מציע לכם לשקול את זה.

קודם כול, זה לא הליך שאנחנו מתנגדים לו.

לגבי מסירת הודעה על הסרה מהמאגר.

שנייה, נשמה. אנחנו רוצים את זה הכי פשוט, אבל שהוא יקום בארבע בבוקר, יחכה בגשם, ייסע לעיר הקרובה, כי שם - - -

זה הרבה פעמים עולה כשאתה כבר ממילא יושב בבנק.

יש כאן כמה אופציות. על מה הדיון? איך העניין של חובת הזיהוי דרה בכפיפה עם הפשטות. האם הגדרתי את זה בצורה - - -

מה שעו"ד דן חי אומר – הרי הבעיה היא שאין לנו פנים אל פנים בבנק ישראל. לבנק ישראל אין סניפים וגם אין לו קבלת קהל בבנק ישראל, אז השאלה האם אפשר למרות שזו לא בקשה לבנק, זו בקשה שמופנית לבנק ישראל, לעשות את זה דרך הבנק.

זאת ההצעה שכבר הציע חבר הכנסת עיסאווי פריג' בתחילת הדיון. אני אומר שתשקלו את זה כשאנחנו נביא את זה. זה לא בִמקום.

לא במקום, בנוסף.

שקלנו. אנחנו - - -

השיח בסעיף הזה הסתיים. תלכו הביתה, גברתי, ותבואו אלינו עם תשובות. אני חוזר ואומר: בסוך-הכול אתם בכיוון. זה לא שעכשיו קיימנו שיח מחוץ לאטמוספירה, אני רק מנסה להגיד לכם שזה צריך להיות בהתאם לחוק, מתכתב עם החוק, אבל ההליך הכי פשוט. תודה רבה לכם, אנחנו מתקדמים. הבנו מהי המסגרת שאנחנו מבקשים של דרך הפעולה.

חזי, נדין, אתם מודאגים. על פניכם יש מין - - -

הם לא מודאגים, הם כבר רוצים לעבור. זה לא עניין של דאגה, הם רוצים וי.

זה נושא שנתנו עליו את הדעת.

הלאה. אנחנו מתקדמים. בבקשה.

פרק ג': בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר וביטולה

אופן הגשת בקשת לקוח

5.

לקוח ייפנה לבנק ישראל בבקשה לאי מסירת נתוני אשראי לגביו, לשם עריכת דוח אשראי, או בבקשה לשינוי או ביטול בקשתו לאי מסירת נתוני אשראי לגביו, באחת מהדרכים הבאות:

ׁׁׂ(1)
(2)

בטופס מקוון באתר האינטרנט של בנק ישראל;
דרך המוקד הטלפוני של בנק ישראל.

(ב)

לקוח הפונה לבנק ישראל בבקשה לאי מסירת נתוני אשראי, שינוי או ביטול בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יזוהה באחת הדרכים שנקבעו בתקנה 5(1) לתקנות נתוני אשראי בשינויים המחויבים.

גברתי, אני אומר לך, אני אומר לך, אדוני המנכ"ל, אומר לך, גברתי המשנה, הבנתם את הראש שלנו, כשאתם מדברים על מוקד אני כבר רוצה לדעת למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים "מוקד", כשאתם אומרים "טופס מקוון", אני כבר רוצה לדעת מה זה "טופס מקוון", לא במובן המילולי של המילה, מה הוא אמור להכיל, האם שפות, לא שפות, ולגבי אופן הזיהוי של הלקוח, כפי שגם מנהלת הוועדה מעירה לי, לבטל את זה - - -

למצוא אופנים אחרים לזיהוי, יותר קלים.

אתם הבנתם. אנחנו כאן מדברים שהאופציות יהיו לכל אחד. הוא יגיד: אני פה, מתאים לי זה. זה לא רק זה, אלא יש פה מנעד של הצעות זורמות, פשוטות. תמיד תזכרו, הלקוח, גם אם הוא פרופ' למדעי הגרעין, הוא לא בנקאי. לפעמים אנחנו חושבים שזה רק עניין של אינטליגנציה וחוכמת יתר. לפעמים יש אחד שזו ההתעסקות שלו, הוא מבין את זה, ויש מישהו אחר שפחות. ברור שככל שאדם פחות ידידותי במשחק שלו אל מול המערכות, באופן טבעי יותר קשה לו, אבל כבר למדתי שאין לזה קשר.

כשאתה כותב את הדברים האלה, אתה צריך לצאת מתוך הנחה שרוב רובו של הציבור איננו מבין.

נכון.

איתן, אני רק אוסיף עוד נקודה. כשאנחנו מדברים, חברים, על מוקד טלפוני, הוא צריך להיות כפוף לחוק להגנת הצרכן, שזה מענה בתוך שלוש דקות.

הם עוד לא יודעים שיש לי כבר תיקון לחוק. למה התיקונים? כי כל הזמן מנסים לעקוף. במקום אחת ולתמיד ליישם את החוק, מנסים לעקוף. זה העניין. כל אחד מכם כבר המתין. תמיד תזכרו שאתם לא רק נותני שירות, אתם גם מקבלי שירות. כל אחד מאתנו גם מקבל שירותים מגורמים אחרים. תשתדלו שזה ייעשה כמו שאתם רוצים לקבל שירות, שהמחשבה תהיה שאתה מכין מערכת שאם אתה מתקשר או בן משפחתך או הבן שלך מתקשר, שהוא יקבל את השירות הטוב ביותר. רן, בבקשה.

הערה אחת נוספת. גם בחוק וגם בתקנות לא ראיתי שום הסדר איך עושים אחורה פנה, זאת אומרת, בתוך כמה זמן. האם כל יומיים אפשר לפנות לאי-הכללה, להכללה? אין הסדר וזה ייצור בעיה. צריכים לחשוב על הסיטואציה הזאת, בן-אדם יודע שהוא לא רוצה להיכלל, האם בתוך 48 שעות, 62 שעות, 72 שעות, הוא יכול לעשות אחורה פנה? אין שום מנגנון של אחורה פנה.

נכון, ברגע שהוא פונה ומבקש, צריך לכבד את הבקשה שלו.

אחרי שבועיים הוא שינה את דעתו, האם את יכולה לקבל את זה? החוק לא מטפל בזה.

אחרי שבועיים אם הוא רוצה עוד פעם להיכלל, הוא יגיש בקשה להכללת הנתונים לגביו, הוא יכול גם יום למחרת. ההשלכות שלא תהיה לגביו היסטוריה של המידע.

הכללים לא מסדירים את זה.

הבנתי את מה שרן אמר. סליחה, אני אסביר לגברתי. הודעתי, עברתי את כל התהליך הזה, הכול בסדר גמור. אני כבר לא נכנס ומקבל תשובה אחרי 48 שעות, את כל הדברים האלה נסדיר. עברו שבועיים והחלטתי שאני משנה את דעתי, ואני כן רוצה להיכלל. נפגשנו החבר'ה בערב או במילואים ואמרו לי: אתה אידיוט, אתה פה, אתה שם, וכל הדברים האלה. ואלה דברים, דרך אגב, שיהיו, כמו שיהיו כאלה שיירשמו ויבקשו להוציא את עצמם, והחוק עוסק בזה. עסקנו בכל השאלות האלה, דרך אגב. רן גזית יקירי, יש כאן התייחסויות.

החוק נותן לך שתי רמות של אפשרות להיגרע מהמאגר. הוא אומר לך - - -

עזבי להיגרע, הוא רוצה לחזור.

אני נגרעתי ואני חוזר בי.

החוק אומר שאתה יכול לבקש לא להיכלל בכלל במאגר, והמשמעות היא שאתה כל-כך לא רוצה ששום מידע יהיה עליך, אתה צריך להבין שהמשמעות של הבקשה שלך היא מחיקה אחורה, או שאתה יכול לבקש בקשה רכה יותר ולהגיד שלא יימסר עליך מידע. שייאסף עליך מידע ולא יימסר.

לפי הניסוח של הרישה של 4 עולה שאפשר לעשות באופן חד-פעמי, כיוון אחד. הניסוח לא מאפשר כמה כיוונים.

בן-אדם, כמו שאמרה עו"ד אביטל, יש לו אחת משתי אופציות, או להגיד: חברים, בעסק הזה אני לא רוצה להיות, ויש השלב השני שבו הוא אומר אמירה יותר רכה, אל תעבירו עלי נתונים. אם בן-אדם חוזר אחרי שנה, וכבר אין עליו נתונים אחורה, שילך ויחפש את החברים שלו. מה לעשות. אתה לא יכול לאחוז בחבל בשני קצותיו. אם הוא עשה את זה עוד לפני שהגונג הושמע, הפעולה של המחיקה היא כמו דומינו, היא עוברת ומסירה אותך מכל המקומות, אולי אפשר להציל, שחזור, לא יודע. העניין הזה, זה בדיוק חלק מהעניין של האמירה הרכה, של אי-העברת נתונים, היא בדיוק לדעתי לאותם אנשים שמשאירים להם את האופציה. דיברנו על זה. הדיון הזה כבר התקיים. אני זוכר שהתייחסתי אליו כמעט מילה במילה במה שאני אומר גם עכשיו. זו בדיוק אותה נקודת התייחסות שאומרת שאם אדם, מסיבות כאלה ואחרות, פתאום החליט שהוא רוצה לפתוח עסק, הרבה פעמים זה יקרה, שאנשים ירצו לפתוח עסקים, ועברה שנה והוא הולך למקום ואומרים לו: יש כללי משחק חדשים, אנחנו לא יכולים לתת לך אשראי, בכל הכבוד.

יכולים, אבל הדירוג שונה.

בוודאי הדירוג שלו שונה. בוודאי, הרי זה הסיפור. אנחנו מבינים עניין. זאת האופציה שמתקיימת.

בסעיף לבנק ישראל יש יום עסקים אחד. יום עסקים אחד זה בין יום ליומיים. האם במהלך יום העסקים אפשר לעשות אחורה פנה?

אני אגיד לך, רן, זה כמו שאתה מגדיר לו – כשאני מוחק, האם לשאול אותי פעם נוספת, כן או לא. ברגע שמחקתי, הורדתי מהענן. מה אני עכשיו אבקש מהסבתא שלי?

בפלאפון יש תוכנות שנמחקו לאחרונה.

אתה רוצה שהאחרונה תהיה לעולם?

ממש לא.

רן, היתרון שלנו פה בשיח, שאנחנו מקשיבים גם לך, אפילו מנהלים שיח על זה. זה כמו הילדה הקטנה שלי "אחרון אחרון", ואחרי זה יש "האחרון-אחרון", ואחרי זה יש "האחרון שאחרי האחרון". אנחנו עוסקים באנשים מבוגרים, שהאחרון, שיהיה להם ברור, זה האחרון. אין מה לעשות.

זה מתחבר להערה הקודמת שבמסגרת ההנגשה צריך יהיה להבהיר לו את האזהרה הזאת.

נכון. אתה כבר ביקשת מאתנו לעשות, קיבלתי את הרעיון, אבל לא נתחיל ונשלח לו שליח הביתה ונגיד לו: שמע, תיזהר. תודה רבה, מתקדמים.

זו לא פתיחת הדיון. בכל הכבוד, לכו תקראו פרוטוקולים. אם אני זוכר את הדברים האלה, גם אתם צריכים לזכור. מי שמגיע לדיון, אני מבקש מאוד-מאוד - - -

לא כל אחד ניחן בזיכרון כמוך.

הם זוכרים, אבל מנסים.

קודם כול, לחברי הכנסת מותר גם לדבר שטויות...

לא מותר להם, חובה עליהם...

איתן, לא כל הזמן.

כוונתי היא שהאורחים, שכל אחד מגיע עם פלס המים שלו והספר שלו, בבקשה תעזרו פה שהחוק יהיה יותר טוב, לא לחפור בו. הלאה. נתקדם.

מועדים לטיפול בבקשת לקוח לאי מסירת נתוני אשראי לגביו

6.

הוגשה לבנק ישראל בקשת לקוח כאמור בסעיף 4, תטופל בקשתו בתוך יום עסקים אחד.

אני רוצה לדיון הבא שהשאלה הזאת מה זה יום עסקים, מי, מו, למה, תהיה.

הם כתבו מה זה יום עסקים, כמו בבנק.

אני זוכר, אני רק אומר שכאשר אתם נותנים לנו את סיפור הדרך, שהדברים האלה יהיו ברורים. בבקשה. פרק ד'.

פרק ד': בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת אשראי

דרך יידוע הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונה לקבל חיווי

נותן אשראי המעוניין לקבל חיווי מלשכת אשראי, בשאלה אם להתקשר עם הלקוח בעסקת אשראי לפי לסימן ג' בפרק ז' לחוק, יודיע ללקוח בעל פה, אם הדבר אפשרי בנסיבות העניין, וכן יציג הודעה באשר לכוונתו לעשות כן באזור התשלום או על גבי טופס מתן השירות ללקוח, באופן שנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, בשפה העברית או בשפה נוספת המובנת ללקוח - - -

את מבינה את המשמעות כשאת אומרת בשפה נוספת המובנת ללקוח?

זה רק בעברית.

אביטל, את אומרת בעברית או בשפה אחרת. אם הוא לא מבין, נכריח אותו לדבר בעברית? זה כבר אקסטרים על רן.

לכן אין לי הערות לסעיף.

הסעיף הזה מרשה להם לעשות את זה, הוא לא מחייב אותם.

אני פה מזהיר את הבנק. למה אני אומר לך את זה? הרי תמיד יש את הדווקן שהוא יגיד: לא הבנתי, אני בכלל דובר תאילנדית, ואני לא רוצה את הדבר הזה. הגדרנו מהן השפות שרן מתעקש עליהן, ובצדק. יש נדמה לי שלוש או ארבע, שאלה השפות הנפוצות.

ערבית עברית אנגלית ורוסית.

אם יורשה לי, אני אפנה את תשומת הלב לכך שזו הודעה על מתן חיווי אשראי. זו למעשה הודעה ללקוח על כך שעומדים לקבל לגביו מידע. זה לא קבלת הסכמה.

גם כשאני מנסה לעזור לך, את עונה לי? שמתי לב שזה עלול לייצר מצב שמישהו יגיד: קיבלתי את הדואר ברוסית, לא הבנתי מה כתוב. כוונתי היא שיש ארבע שפות, כי אם לא, אתם נכנסים פה לסרט. אנחנו לא מכירים את אלה שעומדים ונותנים את הדווקנות? אני אומר: אלה כללי היסוד, אלה ארבע השפות שסיכמנו בתוך הוועדה. בבקשה תסיימי להקריא.

אני כן ארצה לחדד את הנקודה, אבל עוד מעט. אני אסיים להקריא.

דרך יידוע הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונה לקבל חיווי

6.

- - - הודעה כאמור תכלול גם הסבר לכך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר.
בהודעה לפי סעיף קטן (א) יפורט מהם המקרים שבהם יפנה נותן האשראי ללשכה לקבלת החיווי.
בראש ההודעה לפי סעיף קטן (א) תופיע כותרת שנוסחה יהיה: "הודעה בנוגע לקבלת חיווי אשראי".

מה סוכם מבחינת הוועדה לגבי השפה העברית ושפה נוספת?

תשימו ארבע שפות, אל תכתבו "שפה מובנת", כי אז הטייוואני, התאילנדי והוטנטוטי. שימו ארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. זה הכול.

מה שדיברנו כל הזמן.

אני מדגישה שמדובר בהודעה ללקוח.

אני יודע. הבנתי.

אתם מגיעים לחנות, לצורך העניין, ל"קסטרו", יש שם שלט בארבע שפות. קחו בחשבון שזה יכול להקשות על נותני אשראי קטנים - -

הבאנו את זה בחשבון.

- - על המכולת שעכשיו צריכה לתרגם את ההודעה הזאת בארבע שפות.

אני מציע שתכינו את הנוסח, והם יוכלו להעתיק מהאתר שלכם את הנוסח המתורגם.

היום המשמעות היא שהוא צריך לעשות את זה ב-28 שפות.

כשאומרים ארבע, מחייבים אותם בארבע. כאן אין חובה.

אין חובה.

סליחה. גברתי, אני לא מקבל את זה. אני רוצה לסגור את זה, שיהיה ברור. אני מעדיף שיהיו להם ארבע שפות מאשר לא יהיה כלום. אם בסוף לאדם נדרש שיקול דעת, הוא יכתוב את זה בעברית, שלום עליך נפשי, מי שרוצה – רוצה, מי שלא רוצה – לא רוצה. ה"או", חברים יקרים, אני לא מקבל.

זה פתח לבעיות.

מה יקרה? אני אגיד לך מה יקרה. בסוף לכל אזור יש את כר המחיה שלו. אם אתה גר ליד התחנה המרכזית, הנחת העבודה היא שיהיה לך בשפות נוספות. אתה יכול לגור באזור ללא עולים חדשים או ותיקים. בסוף יש שכל ישר. דרך אגב, לאנשים יש נטייה לעשות הכי טוב לשיטתם. איך כתב לי מישהו? מה אני צריך את החוק, אני עושה את זה גם בלי. אתה עושה. אני לא יכול לחיות רק על-פי צו מצפונו של אדם כזה או אחר. ה"או" הזה יגרום לכך שבסוף לא יהיה כלום.

אני חושבת, ופה חבר הכנסת עיסאווי שם את הדברים, שבמקרה של חובה אנחנו צריכים לחשוב. אנחנו לא כל-כך חוששים, ברשתות מסודרים, הם יורידו מבנק ישראל את הנוסח וישימו את זה, אבל אני חושבת על העסקים הקטנים שדורשים מהם לשים בארבע שפות את הנוסח הזה. פה אנחנו מכבידים על העסקים הקטנים.

הבנתי מה שגברתי אומרת. ה"או" יהיה על ארבע שפות.

אם יש "או", עדיף שיהיה מובן ללקוח.

מדובר בהודעה כל-כך מורכבת שאי-אפשר לעשות עליה שטנץ?

אם הסעיף הזה יישאר ככה, יהיו אלה שיבואו ויגידו בכוונה שהם לא הבינו בשביל לקבל פיצוי כזה או אחר.

חד-משמעית. אני מכיר אותם, הם כותבים לי מיילים על כל מיני עניינים. אני כבר אומר לכם שיהיה העורך-דין שכבר ידאג לעשות תביעה ייצוגית למה זה נכתב רק בארבע שפות.

סליחה, בכפר קאסם, הם יצטרכו שיהיה להם בארבע שפות?

אנחנו אומרים את זה גם לטובתכם.

חברים, סיימתי את הדיון הזה.

יש שתי שפות רשמיות.

עברית וערבית. בשפות הרשמיות, לא להקשות יותר מדי על נותני השירות.

אני אתכם, רק שאני מסביר לך שהנוסח שכתבתם לא מסייע לכם, הוא נגדכם.

ללכת על שפות רשמיות זה הכי טוב.

פה זה שירות ללקוח. מי שכבר הגיע ורוצה חיווי, אני מניח שהוא יגיד שהוא מבקש שזה יהיה בשפה מובנת לו. איפה זה נמצא? בלשכת אשראי - - -

זה יצא מול בעל המכולת שלך.

כל מכולת יש לה הריח שלה, הצבע שלה, שהיא מתכתבת עם השכונה. אף אחד מהם לא ירצה לבוא ולדפוק את הלקוחות שלו בתהליך הזה. ובדרך כלל במכולת יש לקוחות כמעט קבועים.

זה לא עניין של לדפוק, השאלה היא למה שהמכולת תצא מגדרה למצוא גם את השפה הרוסית. מה אכפת לה שתכתוב שאתה מסכים בעברית על - - -

אני מסביר לך. קודם כול, השפות הקבועות בחוק, אני לא מתווכח, זה חייב. אני רוצה שנחשוב על זה. הרעיון ברור לכם. אנחנו מבינים עניין. צריך למצוא את הניסוח הנכון, שמצד אחד לא מכביד. אני כל הזמן רוצה שלא נמצא את עצמנו מוסיפים לעסקים, שנבוא מברכים ונמצא את עצמנו מקללים. צריך לחשוב על זה כל הזמן במושגים כאלה. כשאמרנו 28 שפות או 30 שפות, זה בא ממקום של הקלה לא של טרחה. סיימנו.

לגבי הודעה בעל-פה, לא הבנתי למה כתוב "אם הדבר אפשרי בנסיבות העניין". מתי זה לא אפשרי?

כשזה לא בעל-פה.

זה סייג שיפתח פתח. הקונה נמצא מול הקופאי, מתי אי-אפשר להגיד לו?

לא תמיד, יש נותני אשראי שנותנים שירותים שלא בשיחות, לא בעל-פה.

נכון, צודקת.

אם זה מקוון, שזה יופיע בצורה מקוונת. זה לא כתוב. כתוב על שלט בעסק ובעל-פה.

חברים יקרים, אני עוצר אתכם. תבדקו את זה. יש לי עוד בקשה. אני זוכר מהתקופה ההיא, את קפוצה מדי.

חשבתי שהשתחררתי בחופש.

לא. לא חל שיפור. מה שאני מנסה להגיד לך שכל אות פה את לוקחת אישית.

לא. אני מנסה להסביר.

את לא מנסה. את אומרת להם: סליחה, למה אתם מפריעים לי?

חס וחלילה. ניסיתי להסביר.

הרצון הוא להוציא את התוצאה הטובה ביותר תחת ידינו. זאת הכוונה, ברשותך. גם אם לעתים נאמרות מילים שאינן במקומן - - -

אני רק מנסה להסביר. אני מתנצלת אם - - -

לא. אני רק אומר לך. תודה.

אם אני מבינה נכון את ההערה, במקום שיהיה כתוב: אם הדבר אפשרי בנסיבות העניין, זה אם העסקה נעשית פנים אל פנים. זאת אומרת, כאשר העסקה נעשית פנים אל פנים, אתה חייב להודיע לו בעל-פה.

גם בטלפון.

אם זה ייעשה בטלפון מקוון - - -

הבנו. אני רוצה לסכם. סיימנו את החלק הזה. אנחנו עוברים לתקנות. אני רוצה להעיר הערה, בעיקר לכל האורחים. חברים יקרים, אני שמח שאני גורם לכם פה עונג במפגשים האלה, אבל אני תובע שבנק ישראל שהוא הגורם המרכזי פה, יקבל כמה שיותר התייחסויות. לא רק פה, אני מציע לכם לקרוא לפני. לא כמו שאני רואה לפעמים בפרקליטות שלומדים את התיק תוך כדי תנועה. זה לא ילך ככה. אנחנו נמצאים תחת לוח-זמנים שאנחנו רוצים לסיים את הדברים. מי שיש לו הערות, התייחסויות, אנחנו מבינים את זה שכאשר מקיימים דיון זה בוודאי מציף באופן טבעי נושאים אחרים, אבל במקום שהכול יוצף כאילו זו פעם ראשונה, שנדע אם הבנק יודע לתת מענה או לא. בשביל זה יש את הוועדה בשביל לקבל את ההחלטות. סיימנו את החלק הזה.

אנחנו עוברים תקנות נתוני אשראי, התשע"ו-2016, מהשעה 11:20 עד השעה 12:30.

יש עוד פרק שלא עברנו עליו. האם זה בכוונה?

לא.

בגלל סדר היום?

נמנמת. העניין הוא כזה, בכל מקרה גם הבנק ביקש שהתקנות יוקראו לפני כן. רצנו עם זה עד איפה שהגענו, וזה הכול. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:21.