ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 01/11/2016

הצעת חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון - צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 332

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון - צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 (פ/2958/20), של חה"כ יצחק וקנין, יואב בן צור, רוברט אילטוב, יעקב מרגי, קארין אלהרר, חיים ילין, עמר בר-לב, ענת ברקו, שולי מועלם-רפאלי, בצלאל סמוטריץ', מנחם אליעזר מוזס, יגאל גואטה, איתן כבל – לציון יום החקלאות בכנסת
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

חמד עמאר

נורית קורן
חברי הכנסת
איתן ברושי

יעל כהן-פארן

רויטל סויד
מוזמנים:
עלי בינג - רפרנט חקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר

אריאל למדני - ממונה על חוק ההתיישבות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי בידרמן - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תומר ספיר - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ליאורה אליאס - מתמחה - ייעוץ, משרד המשפטים

עמרי בן-צבי - משפטן -יעוץ, משרד המשפטים

אריאל צבי - יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

אביטל שטרנברג - ראש תחום - ייעוץ, משרד המשפטים

משה אהרוני - סגן מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל

שירה תם - עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

מתן רז-בירן - כלכלן, התאחדות חקלאי ישראל

יאיר ריינמן - מנהל, התאחדות חקלאי ישראל

גלית חזקיה-הרשקוביץ - דוברת, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ישי פולק - מנכ"ל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

נדב שטילמן - סמנכ"ל משק וכלכלה, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אמיר שניידר - יועמ"ש, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

דובי אמיתי - נשיא, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

יצחק אליה - מזכ"ל איגוד מושבי הפועל המזרחי, תנועות ההתיישבות

נועה יפת - יועצת, התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

ניר מאיר - מזכ"ל התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

יאיר פז - דובר התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

ירון סולומון - מנהל האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

גיל מרום - מנכ"ל ארגון המושבים של העובד הציוני, תנועות ההתיישבות

צבי מרום - מזכ"ל ארגון המושבים של העובד הציוני, תנועות ההתיישבות

דודו קוכמן - מזכ"ל האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

אלון יואלס - חקלאי, נציגי חקלאים

תהל ברנדס - סגנית היועצת המשפטית, רשות המים והביוב

תמי שור - סמנכ"ל בכירה אסדרה, רשות המים והביוב

שושנה תנעמי - חטיבת אסדרה, רשות המים והביוב

אוריאל בן חיים - ראש תחום קיימות וסביבה, מרכז המועצות האזוריות

צבי אלון - מנכ"ל, מועצת הצמחים

רענן בר-נס - יו"ר ועדה ענפית פירות, מועצת הצמחים

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

אורן אבלה - יו"ר ועדת התיישבות ורמ"י, לשכת עורכי הדין

אלדד שלם - סגן ומ"מ ראש המועצה האזורית עמק חפר, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

עידית צדוק - מתמחה של רשם האגודות השיתופיות, משרד הכלכלה והתעשייה

אשר מאיר - ראש מחלקה כלכלית, פורום קהלת

דפנה עצמון - מנהלת תוכן, המועצה לענף החלב בישראל, מועצות ייצור ושיווק

מיכל קראוס - מנכ"לית המועצה לענף החלב בישראל, מועצות ייצור ושיווק

הרצל אבידור - מנכל מועצת הדבש, מועצות ייצור ושיווק

אדריאנה שוחט - מנהלת שווק, המועצה לענף החלב בישראל, מועצות ייצור ושיווק

איציק שניידר - סמנכ"ל המועצה לענף החלב בישראל, מועצות ייצור ושיווק

גלעד שרגא - עו"ד מחוז ת"א והמרכז, לשכת עורכי הדין

אהד יכיני - המרכז לפיתוח יצירי

גפן בן-דוד - תלמידה

דוד ויינשטיין - יועץ משפטי, תנועת הקיבוץ הארצי

גיורא זלץ - ראש המועצה גליל עליון

עמירם הויירמן - חקלאי בכרמי יוסף

מיכה דרורי - היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית

אריה שרון - חקלאי

ראובן מוזר - חקלאי בכפר מעש
ייעוץ משפטי
אביטל סמפולינסקי
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם

הצעת חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון - צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 (פ/2958/20), של חה"כ יצחק וקנין, יואב בן צור, רוברט אילטוב, יעקב מרגי, קארין אלהרר, חיים ילין, עמר בר-לב, ענת ברקו, שולי מועלם-רפאלי, בצלאל סמוטריץ', מנחם אליעזר מוזס, יגאל גואטה, איתן כבל – לציון יום החקלאות בכנסת
היו"ר איתן כבל
גברתי מנהלת הוועדה, יועצת משפטית, דובר, רשמת, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אנחנו היום במסגרת יום החקלאות - חקלאות שראש הממשלה מתהדר בה פעם אחר פעם, אבל עושה הכל כדי להרוג אותה. הוא מספר בחוץ כמה היא נהדרת, כמה כולם גאים בה באפריקה, באירופה, באוסטרליה וכאן בארץ. חברי חבר הכנסת וקנין, זה יום החקלאות, זה יום שבו אנחנו מתכנסים בוועדה הזאת שהפכה להיות הבית של החקלאים. זה לא כי אנחנו מסכימים איתכם על הכל, וזה לא כי אנחנו חושבים שכל אשר מונח פה לפתחנו, חבר הכנסת וקנין, הוא לא נכון, נכון או ראוי שלא ישתנה, אבל אי אפשר שלא להתייחס לעובדה שיש מתקפה רבתי על החקלאים ועל החקלאות. יש מי שחושב שהחקלאים הם הבעיה ליוקר המחיה, שהחקלאים הם הבעיה לגובה המחירים בנושאים כאלה ואחרים.

אני אתן לכם לדוגמה את הנושא שעמלנו ואנחנו נלחמנו עליו כאן, את נושא הפטם. האוצר הביא לכאן בשנה שעברה רפורמה דרמטית שהיא הרבה מעבר לעניין הפטם, היא נגעה גם בשאלות של התארגנות, קואופרציה. לאורך כל הדרך טענתי שהפתרון לגובה המחירים במרכולים ובקצביות בנושא הפטם איננו המגדל. יצא מכתב התחייבות של המגדלים בעניין הזה אלי. זה גם היה הסיכום והפשרה. אני רוצה שתדעו, אנחנו עושים מעקב חודשי כדי לראות את מערכת היחסים המתקיימת בין המגדל לבין כמה זה עולה על המדף. טענתי כל הזמן שהחקלאי בשרשרת המזון הוא הכי דפוק פה. אני מאלה שסבורים שחובתכם, אלה שנמצאים פה, ודאי אלה שלא, לעשות רפורמות מקיפות. יש המון עבודה, אבל אני יכול לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, שכבר שנים לא התגלתה פתיחות כמו שמתקיימת היום אצל החקלאים כדי לבחון, לבדוק. אין כמעט נושא שאין בו פתיחות מצד החקלאים. באופן שהדברים קורים, טייקונים משתלטים על החקלאות, המשק החקלאי בגסיסה נוראית, אבל ראש הממשלה נואם אתמול ומוציא הודעות לעיתונות על איזו חקלאות מדהימה יש לנו בעולם. למה שלא תהיה לנו חקלאות בעולם אם החבר'ה מפה הולכים לעבוד בחו"ל ומקימים חוות באפריקה, באירופה ובכל מיני מקומות אחרים?

זה יום של החקלאים. על סדר יומה של הוועדה היום 3 נושאים. אני יכול לומר לכם שלצערי השר וגם לא המנכ"ל הגיעו, וזה מבלי להמעיט מערכו של אף גורם במשרד החקלאות שיגיע או לא יגיע. זה היחס שלצערי אני מקבל מהמשרד בעניין הזה. אם נכריז עכשיו על כל החקלאות עמונה, יכול להיות שהכל ייראה אחרת. אני לא אומר את זה ממקום פוליטי, יש לי עמדות בעניין הזה, אלא מבחינת מה חשוב. תפקידו של משרד חקלאות לפעול לצידם של החקלאים, לתת להם את הכתף, להוביל. גם אם נדרשים שינויים, צריך לעשות את זה בהסכמות, בהבנות, להיות להם לפה. לא חסרה עבודה, יש הרבה עבודה, יש גם ויכוחים מאוד נוקבים בתוך המערכת החקלאית על איך צריכה להיותה חקלאות. יש כאן סביב השולחן אנשים שהחקלאות יקרה להם מאוד, שהם רואים כל אחד בעין שלו ובצורה אחרת את הדברים. לפחות הם מדברים באותה שפה.

הנושא הראשון שמונח לנו על סדר היום זה הצעת חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016, של חבר הכנסת יצחק וקנין, חבר הכנסת יואב בן-צור, חבר הכנסת רוברט אילטוב, חבר הכנסת יעקב מרגי, חברת הכנסת קארין אלהרר, חבר הכנסת חיים ילין, חבר הכנסת עמר בר-לב, חברת הכנסת ענת ברקו, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, חבר הכנסת יגאל גואטה וחבר הכנסת איתן כבל.
יצחק וקנין (ש"ס)
אני חושב שאיתן הגדיר את הדברים בפתיחה שלו, לא צריך להוסיף הרבה על מה שהוא אמר. אני רק אתן דוגמה למה שהחקלאים חווים ביום יום. בחודש יולי הגיעו אלי מספר חקלאים שמגדלים פטם במושב מגדים, במושב צרופה. הם הראו לי חשבוניות על מכירת הפטם. עלות גידול עוף היא בין 4.80 ל-5.80 שקלים לקילוגרם, תלוי בתקופות הגידול, תלוי אם זה חורף או קיץ. עכב לחץ גדול ועודפים שהיו - אני הראיתי לפקידי האוצר - הם מכרו את זה ב-3.20,2.90,3.60, 3.80 שקלים לקילוגרם. תחשבו לאיזה הפסד הגיע החקלאי בזה. שאלתי את פקידי האוצר אם הדבר הזה השפיע על המחיר לצרכן. לקחתי את כל מה שקרה בחודש וחצי של יוני יולי, הבאתי חשבוניות של מספר חקלאים, הראיתי להם כמה נכנס לשוק, איזה כמויות. רבותיי, לא היה שום שינוי במחיר לצרכן. אם קנו את זה ב-2.60, ב-2.50 שקלים פחות, זה לא צריך להשפיע על הצרכן? חבר'ה, שלא תטעו, בכל הגידולים זאת המציאות. חקלאי מגיע לתקופות שעלות הגידול שלו לעגבנייה היא 1.70, 1.60 שקלים. זאת המציאות של היום יום.

אמרתי כמה פעמים איך צריך לטפל בנושא של פערי התיווך. אמרתי שצריך לקבוע מחיר סף לחקלאי. תאמינו לי, החקלאים לא רוצים להיות מולטי מיליונרים, הם רוצים לחיות בכבוד. אני חקלאי. הגשנו הצעת חוק בנושא של פערי תיווך, כי מי שעושה את הקופון עלינו זה כל השרשרת מאיתנו והלאה. אנחנו הם אלה שמשלמים את המחיר. לאט לאט הגענו להצעת החוק שאני מעלה עכשיו. חקלאי יכול להפסיד פעם אחת, פעמיים, 3 פעמים, 4 פעמים, עד שבסוף הוא מבין שהוא לא יכול לממן. תראו כמה אנשים שמים אקדח על הרקה ומתאבדים, כמה אנשים יוצאים או נכנסים למצב כלכלי אבסורדי. רבותיי, ניקח את כל מה שקרה במחירי המים לחקלאות שעלו בשנים האחרונות. הגענו למה שהגענו רק בגלל שהנשמה של החקלאים קשורה לאדמה, הם לא יכולים לראות אחרי שנים של עיבוד מטע או קרקע שכל עמל כפיהם הולך לטמיון. מי שעושה את הקופון ממשיך לעשות את הקופון, אבל מי שמשלם את המחיר זה החקלאי. אם בשנות ה-60 וה-70 היו לנו 80 אלף חקלאים, עכשיו יש 6000, גג 10 אלפים חקלאים בכל הענפים. נוצר מצב שקרקעות שהיו מעובדים כבר לא מעובדים יותר. כולנו מבינים שהחקלאות עברה לחקלאות הרבה יותר גדולה. זאת לא החקלאות הקטנה שהכרנו, יש כוחות שפועלים. אנחנו לאט לאט מתאימים את עצמנו לחלק מהמקומות באירופה.

עוד דבר קשה, ואת זה אני אומר לנציג האוצר, זה שבמשך השנים החקלאות הפסיקה להיות מסובסדת. כמעט ואין סבסוד לחקלאות בשום דבר. אולי באיזה ענף אחד או שניים, כאשר גם הוא סבסוד נקודתי, שולי וזניח. הדבר הזה יוצר מצב שחלק מהאדמות אינן מעובדות. כשכבר קם איזה חקלאי והופך להיות חקלאי גדול שרוצה לעבד חלק מהאדמות, המדינה, קרי המינהל, לא מאפשרת לו, מערימים עליו קשיים, הולכים איתו לבתי משפט. הדבר הזה יוצר רוטינה כאילו יש פה מישהו שרוצה להשתלט על האדמות. אין שום מציאות כזאת. הדבר הזה הביא אותנו לעשות איזו שהיא פעולה. ודאי שהפעולה הזאת היא פעולה מבוקרת. אין פה רצון לקחת אדמות מדינה שהיו מעובדות בעבר על ידי חקלאים, ולהתחיל לפזר אותן איך שאנחנו רוצים. לא. המטרה היא מטרה מסודרת. המטרה היא שהדברים האלה ייעשו מול המינהל, עם פתיחות הרבה יותר גדולה, לא כפי שזה נעשה היום, שכש-4 חקלאים, 10 חקלאים או אגודה שלמה מעבירה את זה לעיבוד של חקלאי, לא של מישהו שמתחשק לו, באים ועוצרים את כל הפעולה הזאת. מה קורה לאותן אדמות? על האדמות האלו משתלטים כל מיני אנשים שעושים מה שהם רוצים. האדמה הזאת עומדת כאבן שאין לה הופכין. אני חושב שהמציאות הזאת הביאה אותנו להביא את החוק הזה לפה. עד היום היינו צריכים ללכת דרך שימוש חורג וכל מיני מסלולים אחרים שלא כל כך הביאו אותנו למצב שהקרקע לא תעמוד כאבן שאין לה הופכין. נכון שנתתי התחייבות לממשלה ש- 4 חודשים עד חצי שנה אני לא אקדם את החקיקה. החבר'ה יודעים שכבר עברו קרוב ל-5 חודשים ויותר. אני לא מתכוון לחכות. מה עשו? הקימו ועדה. אני רק מזכיר, רבותיי, שהייתה ועדת רוטקופף שדנה בנושא הזה, טחנה וטחנה. כשהיא הגיעה לשלב שהיא הייתה צריכה לקבל החלטות, התפרק הכל, לא קרה כלום. חברים, הוועדה שגיבשתם התכנסה פעם אחת בלבד. אני אפילו לא זומנתי לוועדה הזאת כמגיש החוק. חברים, לא יהיה אשראי יותר, אני לא מתכוון לתת לזה להתנהל בצורה הזאת. אין עניין לאף אחד להוריד ידיים, המטרה פה היא מטרה.

אני גר בצפון. רוב הבעייתיות שישנה היא בדרום, אבל גם בצפון יש בעיות. עם רצון טוב נביא לפתרון טוב. אין שום מטרה של כיפוף ידיים. לא יהיה יותר אשראי. אני מתכוון לקדם את הצעת החוק הזאת. במידה ותרצו שנעשה את זה ביחד, אז יחד, ולא, אני מקדם אותה. המציאות היא מציאות של מריחה ומריחה. עוד לפני שהגשתי את הצעת החוק אמרו לי שהולכים להקים ועדה. הוועדה ישבה רק ישיבה אחת. הישיבה הבאה שלה היא בדצמבר, אולי תהיה עוד אחת באפריל. אני מתכוון לקדם את הצעת החוק בתום החודש הקרוב, חד וחלק אני אומר את זה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
ענף החקלאות, למרות שמתגאים בו, הוא על הכוונת על-מנת לחסל אותו. אני אתן דוגמאות מהאוכלוסייה הערבית שאני מייצג. רוב הישובים הערביים מוגדרים כישובים חקלאיים. אפילו שבאים לתכנן תכנית מתאר, בינוי עיר, מתייחסים אליהם כישובים חקלאיים. בואו ניכנס לישובים הערביים, נראה אם קיימת שם חקלאות. היא לא קיימת, היא חוסלה. מאלו סיבות היא חוסלה? קודם כל, הפטם לא קיים, כמעט ולא נותנים אישורים. פרות לחלב כמעט ואין, עגלים לבשר אין, מכסות המים לאותם שטחים בוטלו.

אני בא מהעיר טייבה. אני הייתי חקלאי בעצמי. להורים שלי יש אדמה חקלאית. היו לנו מטעים. אין. הייתי צריך להגיע למשרד החקלאות לפני 30 שנה כדי לקבל מכסה של פעם בשנה. כל פעם הייתי צריך לחדש אותה. את המצב הזה חיסלו. לא רק זה, גם באו לפני פסח לוועדה כדי לאשר ייבוא של שמן זית. באותה ישיבה שאלתי את נציגי משרד האוצר אם יש מחסור, הרי מסיק הזיתים היה באותם ימים. מה, לא ידעו את הכמות שצריכים? הם אמרו שהם ידעו את הכמות ושאין מחסור, אבל מייבאים כדי להוזיל את מחיר שמן הזית. זה לא היה עניין של יוקר מחייה, זה היה עניין של לחסל את ענף הזית שנשאר הענף היחידי באוכלוסייה הערבית. אין לנו חקלאות חוץ משמן הזית. גם את זה מתכוונים לחסל בכך שהולכים לייבא.

אני חושב שיש צורך בשינוי גישה של משרד החקלאות, של הממשלה. אם לא רוצים, אפשר לבוא לאנשים ולהגיד להם לחפש עבודה אחרת. בניגוד למה שרשום בכל הספרים, באוכלוסייה הערבית יותר מ-50% אבטלה בפועל. בפועל הם לא עובדים. המטרה של משרד הכלכלה, שהיא מטרה מוצהרת, להגיע בשנת 2020 למצב של 40% תעסוקת נשים. זה לא מה שקיים בפועל. יותר מ-50% לא עובדים. זה המצב. אם יש כבר מטע זיתים שהאדם הולך כדי לעבד אותו עם המשפחה שלו, גם בזה פוגעים לו. האוכלוסייה הערבית הכי סובלת מהמצב הזה. אם הייתה אפשרות לעבד קרקע, חלק מהאנשים שלא עובדים היו יכולים לקבל איזה משהו לפת הלחם שלהם.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
מכירים אותי כמי שמייצגת את הנושא הסביבתי. הרבה פעמים יש התנגשות וחיכוכים בין הנושאים הסביבתיים והחקלאיים. אני דווקא רואה את החיבור. אני רואה אותו בצורה הרבה יותר משמעותית ככל שאני מעמיקה בנושאים השונים. חקלאות היא הבסיס לקיום שלנו כאן, בזה אין ספק. מדובר בחוסן של מדינת ישראל, בביטחון תזונתי. העצמאות של מדינת ישראל תלויה מאוד ביכולת שלנו להמשיך לקיים את עצמנו מבחינת מזון, מים, אנרגיה. הכל נכנס בהסתכלות כוללת. אנחנו חייבים להתחיל לשנות את הראש בעניין הזה, כי מה שקורה בעולם מבחינת האקלים יציב אתגרים אדירים לכל העולם, לכל האנושות. אנחנו רואים איך מדינה כמו סין הולכת וקונה אדמות באפריקה כי היא צופה פני העתיד, כי היא רוצה לראות איך היא מאכילה את המיליארד ומשהו אנשים שלה כשיהיו חלקים מסוימים שלא יוכלו לשמש אותה לחקלאות. אין ספק שהרס החקלאות הוא פגיעה ממש רצינית בחוסן של מדינת ישראל. קיימתי דיון על חקלאות ואקלים בוועדת המשנה שאני עומדת בראשה. הנושא הזה מאוד מאוד מתחבר לחשיבה ארוכת טווח, לחשיבה של קיימות.

אני רוצה להתייחס להצעת החוק הנוכחית. הדבר הראשון שעולה לי בראש כשאני שומעת את המושג "שימוש חורג בקרקע חקלאית", זה מתחם שפיים. זה השימוש החורג הגדול ביותר במדינת ישראל. אני לא יודעת אם יש כאן מישהו מהאזור, אבל תסכימו איתי שזה לא משרת את החקלאות ואת החקלאים. הוא נולד כשימוש חורג. לא הייתי רוצה לראות כאלה שימושים חורגים. אני מבינה שהחוק לא מתייחס לתחום הזה. שמעתי את דבריו של חברי חבר הכנסת וקנין. הוא מתייחס לשינויים בהרכבי הגופים המגדלים, לחקלאים שצריכים להתאחד ביחד. אנחנו צריכים לשים לב לאותיות הקטנות של החוק הזה, לצמצום ההגדרה של שימוש חורג, שלא נביא על עצמנו שימושים חורגים שעוד יותר יהרסו את החקלאות.
חיים ילין (יש עתיד)
אני מודה שכשחבר הכנסת יצחק וקנין הגיע אלי עם החוק היו לי הרבה שאלות. הוא לא חוק פשוט. הפשטות שהוא הסביר את הדברים הביאו אותי להצטרף לחוק. אני חושב שיש פה בלבול. מה שקרה בשפיים ובמקומות אחרים זה שינוי ייעוד קרקע, זאת סוגיה אחרת לגמרי. זה שינוי ייעוד מתוך החלטות ממשלה ומינהל שנעשו לפי דין.
יצחק וקנין (ש"ס)
לי היה מטע אבוקדו של 30 דונם. בא המינהל ואמר: "אדוני, אני רוצה לקחת את הקרקע לאזור תעשייה". כשהמינהל רוצה לעשות שימוש בקרקע הזה למגורים או לתעשייה, לחקלאי אין "סיי" כמעט. איפה אנחנו באים לדבר פה? אנחנו מדברים פה כאשר הקרקע עומדת כאבן שאין לה הופכין, לא שימוש חורג. הקרקע הזאת הייתה מעובדת עד לפני שנה. החקלאי פשט את הרגל. בא חקלאי אחר או אגודה חקלאית שרצו לעבד את הקרקע. אתם לא יודעים איזה 3 מדורי גיהינום עוברים.
חיים ילין (יש עתיד)
צריך להבין שיש סוג חקלאות אחר. משרד החקלאות הוביל תכנית אסטרטגית שהוא הביא מאיטליה. הוא הביא את זה לכל ראשי המועצות. לפני כ- 3 שנים הציגו את זה. אני חושב שזה הכיוון. הכיוון הוא לנסות להבין מה מותר ומה אסור בשטח חקלאי, זאת הנקודה הבסיסית.

הנושא השני שאני רואה אותו כחשוב מאוד זה הנושא של כמות החקלאים שדיברתם עליו. אני זוכר שכשרצינו למכור לסין את הקטפות של הכותנה, הסינים אמרו: "אתם נורמאליים, אם נקנה קטפת, מה נעשה עם כל הסינים שצריכים לעבוד". אנחנו צריכים להבין שמעבר לזה שחקלאים עזבו את החקלאות בגלל שהם לא יכולים להתפרנס, יש גם התייעלות. בתוך האגודה אנחנו רואים את זה. אנחנו צריכים להבין שאת אותה עבודה יכולים לעשות היום 10 חקלאים במקום 100.

אני חושב שזה חוק שצריך לבוא יחד עם ההתיישבות. הוא חוק שצריך להגיע איתו להסכמות. צריך להבין איפה הקווים האדומים, כי הסכנה היא לקחת את זה לאיפה שהמינהל רוצה. עדיאל אמר לי ביום הראשון שהוא קיבל את התפקיד: "חיים, יש לי מטרה אחת. אם אתם רוצים חקלאות, תעצרו אותי". זה המשפט שהוא אמר. את יודעת איפה עוצרים? רק בבג"ץ. אז החקלאים יוצאים נגד. כל הזמן אנחנו צריכים להילחם על הזכות להיות חקלאים. כואב הלב. כשאת מסתכלת איפה החקלאות יושבת, את מבינה שהם שומרים על גבולות מדינת ישראל, שאין תכנית אסטרטגית של מדינת ישראל להחליף את החקלאות בתעשייה ולהביא הייטק למטולה או לעוטף עזה. הם לא מביאים הייטק, והם גם לא רוצים את החקלאות. יש גבול לכמה המינהל יכול לרמוס את הערכים הבסיסים שעליהם קמה המדינה. לא ראיתי ראש מועצה אחד שהתנגד להעביר קרקע חקלאית ולא חקלאית למען זה שעירו תתפתח. לא ראיתי פעם אחת. תגידי לי אחד כזה. יש החלטה בתוך מרכז המועצות האזוריות שכל מה שזה פיתוח, שכל מה שצריך למען זה שבמדינת ישראל יהיה דיור הוגן במחירים נמוכים, לא יהווה מכשול. כך זה הולך. המכשול נמצא בבנק ישראל. כל עוד הריבית תהיה 0, וכל עוד אנשים ירצו לקנות דירות בשביל לקבל תשואה, ויש לו מעט כסף לאנשים, זה מה שיהיה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אתמול שמענו את שר האוצר בוועדת הכספים. אני חושב שמהסקירה הקצרה שלו, מהקטעים שהתייחסו אלינו יש לנו סיבה לדאגה גדולה. הונחו אתמול בערב על שולחן הכנסת הצעת התקציב וחוק ההסדרים ל-2017 ו-2018. ביום רביעי יאשרו את זה בקריאה ראשונה. כפי שהדברים נראים כרגע, אנחנו לא רואים תשובות לחקלאות ולהתיישבות בתקציב ובחוק ההסדרים. להיפך. זה נובע בעיקר מחוסר מדיניות ברורה. מטרת היום הזה היא בין היתר להביא את הממשלה להחלטה עד סוף חודש נובמבר לגבי המדיניות הממשלתית בתחום החקלאות וההתיישבות. פורסמה אתמול בערב חוברת של המ.מ.מ, בה יש סקירה מקיפה על התועלות ועל התקלות. מה שלא כתוב בחוברת החשובה, זה שיש שחיקה גדולה ברמת החקלאות וההתיישבות בשנים האחרונות, עד כדי איום על המשך קיומן. אמרתי לראש ממשלה שכשהוא מתפאר בהישגי החקלאות הוא מתכוון לממשלות העבר, לא לתקופה האחרונה.

אנחנו נלחמים, ולאחרונה אפילו בהצלחה, לעצור את הותמ"לים באזור כפר ביאליק ובאזורים אחרים. יש הישגים מסוימים בהתנפלות על הקרקעות, בעיקר באזורי מרכז הארץ ששם יותר חשובה החקלאות ושמירת השטחים הפתוחים. אין סיבה ואין הצדקה, לא מוסרית ולא ערכית, שגורלה של קרקע שמחליטים לשנות את ייעודה תהיה כגורל האינדיאנים שגירשו אותם ומישהו אחר לקח את המקומות האלה. אין סיבה שאת הקרקע באזורים שאנחנו החזקנו יבואו יזמים וקבלנים ויקנו במחיר מוזל - לפי הסיפורים גם לפעמים מושחת - ויקימו עליו מרכזי קניות. חלק ממי ששמר על הקרקע מתפנה היום, כי אל"ף, הפכו את החקלאות לדבר שאי אפשר להתפרנס ממנו, ובי"ת, כי עושים את הייבוא עדיף על הייצור המקומי. בזכות טכנולוגיה, בזכות 10 אצבעות של ידיים ובזכות דם שנשפך הגענו להיות המדינה הכי מתקדמת בעולם, עם החקלאות הכי משוכללת שישנה. החקלאים נשארו דפוקים. תפסיקו להפוך את שפיים, את געש ואת יקום למטרות. רוב ההתיישבות, ואני אומר את זה היום במליאה, היא לא במקומות האלה. שני שליש באזורים הפריפריאליים ובקווי העימות. צריך לאפשר את התנאים להמשך החקלאות של מחר. אי אפשר בכלים של אתמול להתמודד עם האתגרים של מחר. חלק מהמציאות שעוברים בה על הכללים זה כי לא הייתה התאמה בכללים. המציאות השתנתה, אבל הכללים נשארו, ואז באים פקידים עוינים ואומרים: אתם לא מקיימים את הכללים. לא לשים מכשול לפני עיוור. צריך להתאים את הכללים למציאות החדשה. הגדרת המטרה לא השתנתה. חקלאות והתיישבות לא פחות חשובים מביטחון וחינוך, צריך לשמור על זה, זה מרכיב חשוב.
שירה תם
אנחנו חושבים שחוק ההתיישבות נועד כדי לשנות את החקלאות.
היו"ר איתן כבל
מה שחשוב לי לדעת זה לא רק את עמדתכם, חשוב לי יותר מכל לדעת מתי הוועדה תניח את מסקנותיה. אני אפילו לא אומר איזה מסקנות. יושב כאן חבר כנסת שהגיע להסכמה עם הממשלה על כך שהדברים יונחו בפנינו תוך 4 חודשים עד חצי שנה. החצי שנה עומדת להסתיים. בדצמבר, כפי שנאמרו הדברים, הישיבה הבאה. לא איכפת לי אפילו מה דעתכם, אני רוצה לדעת מתי ההליך מסתיים.
שירה תם
נציג האוצר יספר על הוועדה. אני יודעת שיש ישיבה בשבוע הבא, לא רק בדצמבר. אנחנו חושבים שצריך לתת לוועדה להתכנס, לפרסם את המסקנות שלה. יש כאן השלכות מעבר לחוק ההתיישבות עצמו. יש כאן מגוון נושאים שצריך לדון בהם בכל ההקשר של המגזר החקלאי. מדובר בקרקע שהוקצתה בלי מכרז ובמחיר מאוד סמלי למטרות מסוימות. יהיה צריך לעשות כאן חשיבה של מכלול ההיבטים, של מכלול הנושאים שרלוונטיים. הם לא רלוונטיים רק לגבי התיקון הזה בחוק ההתיישבות, אלא להרבה מאוד דברים אחרים. באמת בשביל זה נועדה אותה ועדה.
חיים ילין (יש עתיד)
האם המשמעות היא שעכשיו אתם הולכים לקחת את כל הקרקעות החקלאיות שניתנו לחקלאים ולפתוח מכרז על כל הקרקעות? מה שאני מבין זה שלא היה מכרז.
שירה תם
זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהקרקע הזאת ניתנה בתשלום סמלי למטרות שאתם אומרים שהן לא מתאימות היום, ולכן צריך לעשות חשיבה כוללת למכלול ההיבטים – התשלום, החלוקה, הכמות, הגודל.
היו"ר איתן כבל
יש טענה של מינהל מקרקעי ישראל - היום רמ"י - שהחקלאות קיבלה לשימוש מאוד מוגדר את הקרקע, ומרגע שאיננה משתמשת לייעוד המסוים הזה הקרקע חוזרת לבעליה. זה המקום שממנו הם כל הזמן פועלים אל מול החקלאות. היא אמרה כותרת שכתובה בחוברות שרמ"י שולח.
חיים ילין (יש עתיד)
זו לא סתם כותרת.
היו"ר איתן כבל
זאת התפישה מתקופת עבודתי. עלי, יש ישיבה בשבוע הבא?
עלי בינג
אמורה להתקיים ישיבה בשבוע הבא. כפי שנאמר פה על ידי כל חברי הכנסת, מדובר בסוגיה חשובה ומורכבת. הוועדה רוצה לדון בזה בכובד ראש. הוועדה כבר התכנסה. הוועדה צפויה להתכנס בשבוע הבא. כבר קבועות ישיבות נוספות. זה נכון שהחגים קצת קטעו את רצף הישיבות.
היו"ר איתן כבל
עלי, מתי זה מסתיים?
עלי בינג
הרצון היה לסיים תוך חצי שנה מחודש יוני בו הוועדה הוקמה.
היו"ר איתן כבל
מה אחרי שהרצון השתבש?
עלי בינג
יידרש עוד חודש או חודשיים.
היו"ר איתן כבל
עוד כמה זמן אחרי?
עלי בינג
חודש או חודשיים על החצי שנה.
היו"ר איתן כבל
בפברואר החוק יונח על שולחנה של הוועדה.
אורן אבלה
מדובר באיזה שהוא תיקון, לא בשימוש חורג בקרקע חקלאית, שלא יטעו את מי שפחות מכיר. לא מדובר על בניינים, על בתים או על אזורי תעסוקה. מה שכן, השנים השתנו. לפעמים חוקים צריכים התאמה בהתאם לשינוי. אנחנו בעד. גם ככה קשה לכולנו. גם אני חקלאי, דור רביעי לחקלאים. איפה שניתן להקל אנחנו בעד, זו העמדה שלנו. אין שום סיבה שחקלאים שעוסקים בחקלאות ייחשבו מכל מיני סיבות פרוצדוראליות כעבריינים. המטרה פה היא לפתוח קצת את החוק, טיפה לתקן כמה דברים, כדי שלמי שעוסק בחקלאות יינתנו עוד כל מיני דברים בהתאם. עדיין ההצעה מדברת רק על עיסוק בחקלאות. אנחנו תומכים בכל מי שרוצה להתעסק בחקלאות, להתפרנס מזה.
היו"ר איתן כבל
חקלאות היום היא הרבה יותר רחבה מאשר גידול העגבנייה במובן העגבנייתי של המילה. לחקלאות יש היום מאפיינים נוספים שאתה יכול לבוא ולראות.
גפן בן-דוד
הערבה זה הבית שלי, זה המקום שממנו אני באה. כרגע אנחנו נמצאים במשבר. המשבר הזה משפיע על כולנו, גם על אלה שהם לא חקלאים. לחקלאות בערבה יש השפעה ישירה על כולם. ברגע שהתמיכה בחקלאות נפסקת, מבחינתי המדינה נכנסת למשבר ביחד איתה - אם זה מתבטא בהפחתת מקומות עבודה לאנשים, מה שמעלה את אחוזי האבטלה באזור הנגב והערבה, אם זה מתבטא בחוסר תמיכה במוצרי כחול לבן והפסד כסף למדינה כי הכסף יוצא לייבוא ולא לאנשים שמייצרים ירקות כחול לבן, אם זה אומר שעלות גידול של פלפל היא 4.5 שקלים לקילו וכל אגורה פחות היא הפסד לחקלאי. תחשבו על בן אדם שעובד בחקלאות או בבקר, שמשקיע בזה המון כספים, ובסוף באים וגונבים לו. זה הפסד עצום של פרנסה, השקעה ומשאבים. זה פוגע בתפישה של הנוער את החקלאות והרצון שלו להמשיך פה. זה זלזול בעבודה של משפחות. זה יוצר בעיות כלכליות, מה שמוביל לקשיים בבית. חלק מהחברים שלי שנמצאים פה הם כבר דור שלישי בערבה. החקלאות נמצאת פה כבר הרבה זמן. בלי חקלאות אין ערבה, מכאן הכל התחיל. אני אמנם לא בת של חקלאים, אבל המשבר של החקלאות בערבה נוגע לכולנו. חקלאות זה ערבה, ערבה זה חקלאות. ערבה זה ציונות, זה אהבת הארץ, זה המקום לגדל בו ילדים. אני רוצה לחזור לשם כשאהיה גדולה כדי לגדל את הילדים שלי. אני רוצה ערבה לחזור אליה. בלי חקלאות לא יהיו חיים.
יצחק אליה
התקן היום לנחלה בנגב זה 80 דונם. אפשר לתת היום למושבניק 30 דונם באזור הבית. יוצא מצב ש-40,50 דונם נמצאים בתוך פול שנקרא מושבי הנגב. יש 34 מושבים במושבי הנגב. בלי הצעת החוק של וקנין שמדברים עליה, חקלאי שרוצה לגדל במושבי הנגב, לכאורה בקרקע שלו, צריך אישור של המחוז. למה לטרטר את החקלאים, למה הבירוקרטיה? תפשטו את העסק. לא נשארו חקלאים. יש 7000 חקלאים. זה דבר שהולך ונגמר. אנחנו מבקשים מהממשלה, אם היא לא יכולה לעזור לנו, שלא תפריע לנו.
דוד ויינשטיין
כל ההצעה הזאת לתיקון החוק באה כדי לאפשר לנערה הזאת שדיברה, לבן שלי, שגם בדור שלהם אפשר יהיה לעשות חקלאות עברית בישראל. המציאות של היום היא כזו, כמו שאיציק אמר לפני רגע, שהחוק מסרבל, שהחוק חונק. החוק מותאם למציאות כלכלית-חקלאית של שנות ה-60. אז אפשר היה לבוא לחקלאי, להגיד לו, תשמע, תסתדר לבד, אנחנו רואים כחריג שבחריגים את ההתארגנות שבין החקלאים, אם חקלאי רוצה לעשות התארגנות עם חקלאי אחר, שיפנה לשר, שהשר יעביר לסמכות המוסמכת, אולי זה יאושר, אולי זה לא יאושר. ברבות השנים לקח הרגולטור את המגבלות האלו, הוסיף להן אלף ואחת פרשנויות שעוד יותר הכבידו על זה. כל מה שההצעה שמונחת פה על הפרק באה לעשות זה להקל את זה, זה קצת לפתוח את החבל שחונק את הצוואר של החקלאים ביכולת להתארגן בינם לבין עצמם בהתארגנויות חקלאיות. שלא יהיו טעויות, החוק הזה עוסק אך ורק באיך חקלאים עושים חקלאות, איך משתמשים בקרקע חקלאית, איך משתמשים במים חקלאיים לטובת חקלאות, לא בשום דבר אחר. כל דבר אחר לא שייך בכלל לחוק הזה, התיקון הזה לא מקל ולא מקשה עליו. עלה פה מצד חברת הכנסת שהחוק הזה ינוצל למטרות אחרות. זה לא נוגע בכלל למטרות אחרות, אין לזה רלוונטיות למטרות אחרות, אין לזה רלוונטיות להפקעות שחיים ילין הזכיר או לכל דבר אחר שהוזכר בנושא הזה. יש רלוונטיות לעניין של שימוש חקלאי ולשאלה אם חקלאים יכולים לעשות ביחד פעילות חקלאית בלי שהם צריכים אישור של השלטונות. הדבר הגדול שההצעה אומרת זה שהתארגנות בין חקלאים היא לא שימוש חורג, היא לא צריכה אישורים מיוחדים, כמובן בכפוף לכך שהיא לא מעבירה זכויות בקרקע בין אחד לאחר. כל דבר אחר לא שייך בכלל לעניין הזה. את הדבר חשוב לסדר, כדי להתקדם לרפורמות שחבר הכנסת כבל הזכיר קודם - לייעל את השימוש, לענות על כל הרגולציה בתחום איכות הסביבה. החקלאות היא ידידת איכות הסביבה, אבל זה עולה המון כסף. בשביל לעשות את הדבר הזה צריך לייצר יחידות ייצור גדולות יותר. לא צריך לפרק את החקלאות בשביל שיחידת הייצור תהיה גדולה יותר.

יש לנו את כל הכבוד הראוי לוועדה, אבל מהדברים עולה שאם רוצים לקבוע שחקלאים יוכלו להתארגן ביניהם צריך לדון בכל השאלות מימי בראשית, כולל אם בשנת 1911 דגניה קיבלה את הקרקע מהמינהל בהקצאה, האם ב-1946 נתנו לבארי משבצת כזאת או אחרת כדין. זה לא רלוונטי. חבר הכנסת וקנין, הגעת להסדר מאוד מכובד איתם, אנחנו מבקשים שלא תאריך את משך הזמן של העניין, זה באמת לא רלוונטי.
יצחק וקנין (ש"ס)
אתמול היה דיון במשרד האוצר עם שר הביטחון, עם שר האוצר ועם שר הפנים. אני נכחתי בדיון הזה. הוא נגע לצפון, לכל הנושא של פיתוח הצפון, למשאבים שהולכים. אני העליתי שם בעיה שאני רוצה להעלות אותה פה בפני אנשי המינהל. אם אתם חושבים שמישהו יבוא לגור במושב זרעית, בדובב, במרגליות, באביבים או איפה שאני גר במציאות שאנחנו מטילים על אותם תושבים - אתם טועים. חבר'ה, אמנם אנחנו מקבלים קרקע ב-0, אבל כשאתה הולך לעשות תשתיות במושב זה עולה לך חצי מיליון שקל. פעם המדינה נתנה 100% תשתיות ו-100 אלף שקל מענק מקום. היום אין מענק מקום. אמנם בתשתיות נותנים 50%, אבל זה תחשיב מאוד מסורבל שאתה צריך להוציא. כדי לבנות בית במושב זרעית אתה צריך 400 אלף שקל. אין גן ילדים במושב זרעית, אין מעון יום במושב זרעית, אין גן ילדים במושב שתולה, אין מעון. החבר'ה הצעירים מתאדים כי גם אין תעסוקה. אתם רוצים שיהיו בתי זקנים? במושב שלי לקחתי יוזמה ופתחתי את הדבר הזה. קלטנו תושבים מפתח תקווה. הצלנו את המצב, אחרת גם גן ילדים לא היה שם. אתם לא תופשים, אין מה לחפש בהתיישבות המרוחקת, זה רק אידיאלים שהחקלאות מחזיקה אותם. אם לישובים בקו העימות לא היה ענף הלול, אני לא מאמין שהם היו גרים שם. מה הם יחפשו שם? פרנסה אין, עבודה אין. אתם יודעים מה, אני לוקח את עצמי כדוגמה. הבנות שלי גמרו תואר שני. אף אחת מהן לא מצאה עבודה באזור. אם היא מצאה עבודה, זה בשכר מינימום. אין ברירה, שתיהן שוכרות דירה ועובדות בפתח-תקווה. מדובר על משכורות אחרות לגמרי. את זה אתם לא מבינים. אתם חושבים שמישהו בא לפה כדי לעשות עליכם סיבוב. אף אחד לא עושה סיבוב, אנחנו מתארים את המציאות שבלעדיה לא נוכל להמשיך לחיות שם. איך אתם רוצים שדור צעיר יהיה? כל החקלאים כבר זקנים. איך ייכנס דור צעיר?
דודו קוכמן
שירה ועלי, אני חושב שפשוט התבלבלתם. התפקיד של הרגולטורים, לאור המצב של החקלאות והחקלאים, זה לראות מה עושים כדי לעזור לחקלאים. או שאתם לא מבינים את המצב, או שיש לכם ולמשרדים שלכם מטרות של להגיד שלא צריך יותר חקלאות, שאולי צריך להתעסק רק בייבוא. אם אתם חושבים כך, תגידו את זה. אי אפשר להמשיך עם העניין הזה, להמשיך עם כל סיפורי המעשיות. שירה, העם לא מטומטם. ב-1992 היה חוק חובת המכרזים. אנשים יושבים 60,70,80 שנה לפני שהחוק הזה בכלל הומצא וחוקק. אם אתם רוצים להתייחס אליו, למה אתם לא מתייחסים לגבי כל האזרחים במדינה שקיבלו כל מיני דברים לפני 1992? אני לא מבין מה זה השטויות האלה. אנשים יושבים על הקרקע, הם רוצים להתפרנס. יש כאן 7000, 10 אלפים חקלאים. המצב מסוכן למדינה, לא לחקלאים. מסוכן למדינה שמספר החקלאים כל כך נמוך. בלחיצת כפתור האוצר יכול לדעת כמה החקלאים מרוויחים, מה מצבם. הוא יכול לדעת מה קורה בערבה, מה קורה באשכול, מה קורה במקומות של ה"הארד-קור" של החקלאות. לאן אתם רוצים להוביל את העניין הזה עוד?

הצעת החוק הזאת היא רק אחת מיני רבים שצריכה להתקדם. אתם צריכים להוביל את העניין, לא לחכות שאנחנו נבקש מכם שתקדמו את הוועדה. אתם צריכים להוביל את העניין כדי שיהיו חקלאים. ממוצע גיל החקלאים עבר את ה-60. הבנים לא רוצים לחזור להיות חקלאים. תבינו שבשעת חירום אנחנו נמצאים. פעם היינו מובילים בעולם במדיניות חקלאית, בתכנון חקלאי. אין, לא מלמדים באוניברסיטאות יותר תכנון חקלאי, לא מלמדים דיני אגודות שיתופיות, בשונה ממה שקורה בכל העולם המודרני. ראש הממשלה ושריו מתגאים בחקלאות הישראלית. עוד מעט זה יהיה סיפורי אגדות. הלו, תתעוררו. מדברים על חוק שהולך לעשות שימוש יעיל בקרקע, שחקלאים יוכלו להתארגן. אגב, אני נגד זה. אני חושב שחקלאי עם 30 דונם צריך להתפרנס בכבוד, לא צריך להכריח אותו לעשות 100 או 200 דונם כדי שיוכל להתפרנס יחד עם עוד אנשים. אני חושב שצריך לשמור על החקלאות של המשק המשפחתי. החוק הזה בא מאונס, הוא בא בגלל שאומרים לו להתייעל. תתעוררו ותתחילו לעשות מעשה. התפקיד שלכם הוא לעזור לאזרח, לא לחבל בו. בחקלאים אתם כל הזמן מחבלים במעשים שלכם.
גיורא זלץ
יש 54 מועצות אזוריות, 40 מהן הן בעוטף ישראל, עד 20 קילומטר מהגבול. גם האחרות עוסקות בחקלאות. אני מרגיש כבר יומיים איזה שהוא סוג של תסכול, כעס, בלבול. גם אתמול בילינו פה כל היום על נושא שהוא טריוויאלי, שכולם מסכימים עליו, שלכולם ברור שצריך אותו – התכנית לצפון. היום אנחנו מדברים על חקלאות, נושא שקשה להאמין שאנחנו עוסקים בו בנסיבות הקיימות ולא בנסיבות אחרות לגמרי. אני בתור ילד זוכר את תפוחי יונתן שנמכרו בארצות הברית ובכל העולם, אני זוכר את תפוזי ג'אפה שהיו הלהיט באירופה. אני הייתי בשלב שעברו מהשקיה בצינורות להשקיה בטפטוף. מהפכה עולמית, טכנולוגית שפותחה בישראל. אנחנו פה בוועדת הכלכלה. אני בא עכשיו מוועדת חוץ וביטחון, שם דיברנו על הביטחון בחקלאות. אני רוצה לדבר משהו על הכלכלה בחקלאות. איתן, אנחנו לא צריכים לדון על החקלאות ממקום של מסכנות- ייבוא כן, ייבוא לא, חסמים, לא חסמים, חוק המים, לא חוק המים. אנחנו צריכים לחשוב איך מחזירים את החקלאות בישראל להיות מנוע צמיחה, איך מחזירים את מדינת ישראל לקידמה של הבמה הטכנולוגית והפיתוח החקלאי בעולם. יש את כל האפשרויות.
היו"ר איתן כבל
הגיע הזמן שהמדינה תגדיר מה היא רוצה סביב העניין הזה שנקרא חקלאות. חלק מהעניין זה שנוח לה לא להגדיר. למה נוח לה לא להגדיר? כי היא יודעת לנגוס כל הזמן, היא יודעת להתאים את הדברים על פי רצונה וגחמותיה הנקודתיות.
גיורא זלץ
אני מאוד מתחבר למה שאתה אומר. אנשים צריכים להבין שיש פה השקעה, שיש פה אפשרויות לחזור ולהיות חקלאות כמנוע צמיחה. המועצה שלנו נותנת מלגות לחקלאים. אני יודע שגם מועצות אחרות נותנות. יש את מכון מיגל, אחד ממכוני המחקר היישומיים, שורה ראשונה בעולם בחקלאות ובמזון. יש את מכללת תל-חי. יש מכללות אחרות. יש חקלאות מצוינת. יש אפשרות, אם על ידי חשיבה ותכנון נכון ומשותף לאוצר, לכנסת, לממשלה ולחקלאים, לייצר תכנית של 3,5 ו-8 שנים שתחזיר את מדינת ישראל לקידמה של המו"פ החקלאי בעולם. אם אתה שואל אותי למה צריך חקלאות, איתן, אז בנוסף לביטחון ולחלק הערכי והחינוכי יש פה פוטנציאל כמנוע צמיחה.
עמירם הויירמן
יש פסוק שאומר: "באין חזון יפרע עם". זה מה שקורה היום במדינה, אין לנו חזון. במה אשמים החקלאים? אנחנו אשמים, כי אנחנו נותנים לכל אחד לעשות בנו כרצונו, אנחנו נותנים לכל אחד לא להכיר בנו, לא להכיר בזה שחוק יסוד בכנסת צריך להכיר בחקלאים כמקימי המדינה, כבעלי זכויות. אנחנו אשמים, כי אנחנו נותנים לכל אחד להתעלל, לבזות ולהשמיץ ולהיכנס בנו, אנחנו לא עומדים כולנו כגוף חקלאי אחד שמאחד את כולם. זה מקור הרע. אנחנו עומדים מול אטימות של הבירוקרטית הביזנטית של המדינה, מול שנאה, מול כל מיני דברים שאתם לא רוצים לדעת. קשה להתגבר על הדברים האלה. אני הכשרתי מאות דונמים מכספי, הכשרתי טרשים מקדמת דנא בכרמי יוסף ששום דבר לא גידלו בהם. המינהל לא מכיר בזה, המינהל לא יודע מזה. המינהל הוא מינהל, הוא יושב בקומה ה-25,30. אף אחד לא בא. הזמנתי את עדיאל שומרון 4 פעמים ב-5 השנים האחרונות על-מנת שיבוא לראות מה קורה. הוא הבטיח, אבל לא בא. חבל שעדיאל שומרון לא יושב כאן לקבל את כל הבליסטראות. זה לא בסדר. אם יימשך כך, לא יהיה דור המשך, נהפוך כמו הצלבנים. הצלבנים נפלו כי לא הייתה להם פריפריה. אנחנו ניפול, כי יישארו המגדלים בתל-אביב, פריפריה לא תהיה כאן. לא יהיה זה שהיום זורע עגבניות ולא יכול לקטוף אותן כי מייבאים מתורכיה, ולא יהיה זה שלא ישקיע בחממה עוד פעם. אני השקעתי מכספי שלי ובלי עזרה ממשלתית במטעים, בהכשרת קרקעות. אין דורות לילדים שלי, כולם בשכר דירה. הכסף מונח באדמה. האדמה לא שלי, היא של המינהל. המינהל לא מכיר בזה. הוא אטום, הוא סגור, הוא עיוור. לא יכול להיות דבר כזה שהאוצר יהיה המינהל. אני חושב שצריכים לקחת את החלק החקלאי ממנהל המקרקעין ולהוסיף אותו למשרד החקלאות. גם את המים צריך להוסיף למשרד החקלאות. אני מבקש מחברי הכנסת לבוא ולראות את המטעים שלי. תראו מה עשה יהודי כמוני עם שיגעון לחקלאות. אהבתי את זה, אבל החקלאות בגדה בי. אני לא יודע מה לעשות היום. אני פונה לכולם. אני מזמין אתכם אלי. אני פונה לכל הנוגעים בדבר ואומר - תתעשתו.
מיכה דרורי
החוק הזה הוא חלק ממהלך שאנחנו חושבים שצריך להתקדם. אם הוא יתקדם בוועדה - מצוין, אם לא, יהיה צורך להשלים את זה בחקיקה.
יצחק וקנין (ש"ס)
בתחילת פברואר אני מתחיל הקראה של החוק, אני לא אחכה לאף אחד. או שהם יסתדרו, או שנתקדם הלאה.
מיכה דרורי
אנחנו מדברים פה רק על החקלאות, רק על השטחים החקלאים, לא על שום שינויי ייעוד, לא על דברים אחרים. צריך להתקדם בחוק הזה, המערכת מיושנת ומסובכת. זו חקלאות שצריכה לעמוד באתגרים מודרניים. מדינת ישראל מקבלת נזיפות על זה מה-OECD שבו היא חברה, היא מקבלת עיניים וגבות מורמות גם מהשוק האירופי וכל המדינות המערביות המודרניות. במדינת ישראל נוצרה תדמית שכל הערכים של החקלאות הם לא רלוונטיים, כאילו זה ייצור של מכוניות. אין שום מדינה בעולם שזה המצב. אנחנו לא צריכים להתבייש בערך שאומר שלבן אדם שחי על אדמתו צריכה להיות זכות קדימה, זכות עודפת על עיבוד הקרקעות באזור שלו. לחקלאי הגליל יש עדיפות על הקרקעות בגליל, לחקלאי הנגב יש עדיפות בנגב. זה עיקרון אוניברסאלי של כל הארצות המתקדמות. העיקרון שבו יש חלקות קטנות ושצריך לעודד התארגנות של אנשים לייצר בצורה יעילה, הוא עיקרון אוניברסלי בכל המדינות המתקדמות. מצד שני, העיקרון שאומר שצריך למנוע מגורמים חיצוניים זרים לבוא ובשקיפות של מכרזים להשתלט על שטחי ענק, הוא עיקרון מגוחך, אין אף מדינה בעולם שמרשה אותו. המדינה היחידה שמציעה לשייח סעודי להתקוטט על קרקעות הנגב בתור מדיניות זו ישראל. אין דבר כזה בצרפת, בארצות הברית. כל העקרונות האלה מוזרים. אני חושב שהנושא הזה ממש צריך סמינר.
אריה שרון
עיקר הדיון הזה הוא בשינוי החוק. הנחישות שלכם היא סימן טוב לכך שהדברים יזוזו. הגמישות הזאת חשובה כל עוד מדובר בחקלאות. כל עוד מדובר בחקלאות, שזה דבר קדוש, צריך לאפשר למצוא כמה שאפשר את הכן, לא את הלא, לא להגיד שהוועדה תבדוק את מכלול המאפיינים והשיקולים. יש כאן ישיבה שמשתתפים בה מחוקקים, רגולטורים, נציגי התנועות וחקלאים. זה מראית עין, כי בפועל יש את החקלאים ואת המחליטים. אחרי הדיון הזה אנחנו עוד פעם חוזרים למציאות הקשה שלנו. כל הרצון הטוב נבלע בין ההסכמות של המחליטים. האנשים שאוהבים את החקלאות ובאים לכאן לא נשכבים על הגדר. הכל נבלע בהסכמים קואליציוניים, בכל מיני התקשרויות, ואנחנו נשארים באותו מקום.
יצחק וקנין (ש"ס)
לי אין הסכם קואליציוני.
אריה שרון
משמעת קואליציונית.
יצחק וקנין (ש"ס)
שום משמעת לא תהיה פה. בנושא הזה לא תהיה משמעת.
אריה שרון
יש כאן אנשים שמייצגים את החקלאים. אנשי התנועות המיישבות שנושכים את השפתיים עומדים מול המחליטים, מול אלה שקובעים. אתה רואה מכתב למשרד החקלאות שכמעט וכבר לא מייצג אותנו. מאשימים אותו בכך שהוא הפך להיות משרד לייבוא. אין שם כמעט חקלאים. אין במחליטים מי שמייצג אותנו. אני כל פעם עובר דרך בית ספר חקלאי, אני רואה את המשפט של סמילנסקי. נמאס לשמוע את המילים האלו. המחליטים למעלה צריכים להחליט ולהזיז את הדברים. זה רק מילים לפה ולחוץ.
היו"ר איתן כבל
אני לא הולך לדבר בשם כולם, אבל החדר הזה הוא חדר שפועל ללא לאות. הוא הקו האחרון בקרב למען שימור החקלאות בכל תחום ובכל נושא. אני לא צריך להגיד מה נעשה, אנחנו כבר במקום שאנחנו יכולים לספר מה עשינו בנושאים שנוגעים לחקלאות, אולי יותר מכל גורם אחר בבית הזה, פוליטי או לא פוליטי.
ראובן מוזר
אני דור שני לחקלאים מאוד ותיקים. אני גר 40 שנה בכפר מעש. אני גם ניצול שואה. מחיר המים קטל אצלנו את רוב החקלאות. היה לנו פרדס של 10 דונם. עוד בתקופתו של שר החקלאות רפול נאלצנו לעקור את 10 הדונם של הפרדס המניב כדי לחסוך מים למדינה. על שטח של 10 הדונמים האלה המציאו ענף חדש במשרד החקלאות - ייעור משקי. הצלחתי לטעת שם 1000 עצי אקליפטוס. זה לא מניב שום מזון למדינת ישראל, זה רק מחזיק את השטח ירוק. אנחנו מתמודדים בהרבה מאוד תהליכים מול המינהל. אנחנו נשחקים. אנחנו מרגישים שזאת מכונה ששוחקת חקלאים. אנחנו חושבים שתהליכים במינהל צריכים להיות הרבה יותר מהירים, הרבה יותר קלים. יש מן מחשבה כזאת שכולם נגד החקלאים. הדבר הזה מאוד כואב. אני מוכרח להגיד לכם בצער שבתי נאלצת לחיות היום בדנמרק. שם היא עשתה את התואר, שם היא מתפרנסת, שם היא התחתנה ומגדלת את ילדיה. כשאני רואה את החקלאות בדנמרק, אני כולי קינאה. זאת אחת המדינות החקלאיות ביותר באירופה. היא מספקת מזון לחלק גדול מאירופה. היחס לחקלאים והעזרה של המדינה לחקלאים היא פשוט בלתי נלאית. מדינה שאוהבת את אזרחיה - תתמוך בהם, מדינה שלא אוהבת את אזרחיה או חקלאיה -תשחית אותם.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
אני חושבת שאין הרבה קבוצות באוכלוסייה כמו החקלאים, שיש להם כל כך הרבה תמיכה והזדהות בכנסת. כל כך הרבה חברי כנסת מחוברים לנושא, מחויבים לנושא, נלחמים על הנושא, שבפועל הפער בין המחויבות וההכרה בחשיבות של החקלאות לבין תפישת הממשלה לאורך כל השנים האחרונות, לא רק הממשלה הזאת, הוא פער שלא נתפש. אני מקבלת לחלוטין את העובדה שאנחנו נמצאים פה בשעת חירום. מספיק לראות איך הגזירות הולכות וניתכות אחת אחרי השנייה, כדי להבין שלא רק דור שני לא יהיה או דור שלישי לא יהיה, גם הדור הראשון כבר לא יכול לשרוד את ההמשך.

יום כמו היום הוא יום שאצלי מעורר תקווה. חייבים לקחת את כל היכולות האלו, את כל הכוח הזה, את כל הרצון הטוב והתובנות ולהשריש אותם בפועל, לא רק למען החקלאים, אלא למען אזרחי ישראל. חוסן בתוצר ישראלי, חוסן במזון, תפיסת הקרקעות, ישוב הארץ, הציונות עצמה, כל כך הרבה ערכים נמצאים פה, שכל אזרחי מדינת ישראל צריכים להבין שהמאבק על החקלאים ועל החקלאות הוא מאבק על המשך עתידה של מדינת ישראל והציונות.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה להזכיר שהצעת החוק שמוביל אותה חבר הכנסת וקנין יחד עם רשימה מכובדת של חברים, תונח בתחילת פברואר ללא שום קשר לעניין הוועדה הבין משרדית שאמורה לדון בנושאים האלה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים