הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 291

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ' בחשון התשע"ז (21 בנובמבר 2016), שעה 11:00

הצעת חוק הקאדים (תיקון - כשירות מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

אוסאמה סעדי

מסעוד גנאים

עיסאווי פריג'

היועץ המשפטי של בתי הדין השרעיים, משרד המשפטים - אדם אבזק

עוזר משפטי בכיר למנהל בתי הדין השרעיים, משרד המשפטים - ניבאל חסנין

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מהא מראענה

עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יעקב פרידברג

מנהל תחום הגנת הפרטיות, משרד הפנים - מאיר גופשטיין

ממונה חקיקה, לשכת עו"ד - ח'אלד דגש

פעיל במכון על משמר הכנסת, התנועה המסורתית - איתמר שטאל

ענת ברודסקי

אסף פרידמן

שרון רפאלי

הצעת חוק הקאדים (תיקון - כשירות מינוי קאדים ובחירתם) , התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום הצעת חוק הקאדים (תיקון - כשירות מינוי קאדים ובחירתם) , התשע"ו-2016 פ/20/3047 של חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

אדוני המציע, בבקשה, בכבוד.

שלום לכולם. זאת אמנם הצעת חוק שעל פניה היא פשוטה, אבל היא מרחיקת לכת, ומטרתה ברורה. כחבר הוועדה למינוי שופטים וקאדים ראיתי את זה וחשתי את זה מקרוב. מטרתנו היא להרים את רמת המקצועיות של מינויי הקאדים בחברה המוסלמית. מטרת הצעת החוק היא להעלות את סף המינוי של קאדים. המצב הנוכחי היום הוא שאתה צריך להציג בוועדה שתשתכנע ברמת השכלה דתית מסוימת בלי שום תיעוד. אתה תגיד, אני דתי, יש לי השכלה דתית. הוועדה מאשרת, ואז אתה רשאי להגיש מועמדות להיות קאדי.

א', כתנאי להגשת מועמדות אתה צריך שתהיה לך תעודה של שריעה, תעודה של דת מוכרת ממוסד אקדמי בארץ או מוסד אקדמי מקביל בחו"ל שמוכר בארץ. התנאי השני הוא שאתה צריך מינימום חמש שנות תובע שרעי. כדי להיות קאדי אתה צריך שני דברים: א', רמת ידע גבוהה של חוקי השריעה, ושנית להבין את אופן הפעולה של עריכת דין. אתה לא יכול להיות רק ידען בלי גישה לעניין.

אולי לא הבנתי או אולי דקתא פורתא – אמרת לגבי התעודות – אני מבין שמדובר בהצעה על אחת משתי תעודות. זה לא לגמרי ברור.

במצב הקיים היום אתה יכול לגשת בלי תעודה ולהיות קאדי אם הוועדה מקבלת.

ולפי הצעתך?

תעודה אקדמית רשמית ממוסד אקדמי בארץ או מוסד אקדמי בחו"ל שמוכר בארץ. זה תנאי סף.

אבל פה מדובר על תעודה בלימודי אסלאם.

נכון.

האם הביטוי "לימודי אסלאם" זהה להתמחות בשריעה? מי נותן את התיעוד או את ההכשר למומחיות בדיני השריעה? זה לא ברור מהנוסח המוצע.

כן, אני מבין אותך, אדוני.

קודם כול נראה מה הייתה כוונתך.

כמו עורך דין שמסיים את לימודיו באוניברסיטה. איזו מומחיות יש לו בפלילים או בנזיקין או בנדל"ן? אין לו מומחיות. את המומחיות הוא משיג במשך השנים וכשהוא מתמקד בזה. לימודי אסלאם זה ברמת המאקרו. יש הידע באסלאם ברמת המאקרו והידע הכללי. כשאתה בוחר את השריעה יש שלב בחינה לפני כל התהליך. השלב הזה ממוקד בלמידת הדין האסלאמי והשריעה האיסלאמית שהיא ממילא קיימת בתוך המערך.

עדיין לא הבנתי, אני מצטער. אני קורא עכשיו מן הנוסח: "תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם מאת מוסד מוכר כמשמעותו", האם הביטוי הזה "מוסד מוכר וגו'" מוחל גם על תואר אקדמי מוכר בדין השרעי וגם על לימודי אסלאם. המושגים אינם זהים, נכון? לימודי אסלאם הם לימודים מסוג אחד, ולימודים לקראת תואר אקדמי בדין השרעי זה מושג אחר?

זה אותו מושג. זה כמו שאתה לומד בלשנות, דקדוק וספרות, אבל השפה היא אותה שפה.

מי מעניק תואר אקדמי מוכר בדין השרעי?

בארץ אין לנו ברמת אוניברסיטאות. יש לנו לימודי אסלאם כללי. אבל יש אוניברסיטאות מוכרות בירדן, במצרים, בשטחים שלומדים את זה שם ומתמקדים בלמידה שרעית. המוסדות האלה מוכרים בארץ.

מוכרים על-ידי משרד החינוך.

חייבים להיות מוכרים. זה תנאי החוק.

לא, שנדע שהקבוצה לא ריקה. שיש כאלה.

יש כאלה.

תן לי דוגמה אחת או שתיים.

הם יכולים לעזור לי יותר.

מי כבודו?

אני עורך הדין אדם, היועץ המשפטי של בתי הדין השרעי. לימודי אסלאם זה מושג יותר רחב מאשר הדין. הדין זה ה"תהילים" של השריעה. באוניברסיטאות בארץ יש לימוד כללי של אסלאם. אין ממש דיני שריעה; אולי בפקולטות למשפטים מלמדים אותם דיני שריעה בתחום דיני המשפחה. אבל באופן כללי רצינו להרחיב את המועמדים, ומי שיש לו גם השכלה בלימוד הכללי לאחר שיעסוק בטיעון השרעי לפחות חמש שנים גם יהיה מתאים. כדי להרחיב את המושג הוספנו את זה. לא יהיה רק דין השריעה, אלא גם באופן כללי מדעי האסלאם.

האם תוכל לתת דוגמה למוסד שמעניק - -

באוניברסיטה העברית מלמדים למשל - -

השרעי איפה מלמדים?

לא. איפה מלמדים לימודים שמעניקים תואר אקדמי בדיני השריעה – כנראה, לא בארץ – ומוכר על-ידי משרד החינוך במדינת ישראל?

אני ממשרד המשפטים. אתמול אמר לי מנהל בתי הדין, ד"ר ריאד זחאלקה שמכללת אל-קאסה מבאקה אל ע'רביה נותנת B.ED בשריעה. זה תואר מוכר.

בבאקה. אצלנו.

אה, אצלנו.

זאת הדוגמה היחידה.

כמה מוסדות יש בארץ?

וזאת הדוגמה היחידה המוכרת על ידי משרד החינוך?

לא, לא. אוניברסיטת א-נג'אח או אוניברסיטת א-זהיר בקהיר או האוניברסיטה - -

א-נג'אח בשכם.

או בחברון.

כולן מוכרות על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. התואר האקדמי שלהן הוא אקוויוולנטי.

אז יש לנו מוסדות אחדים שהמועמד יכול להביא משם תעודה אקדמית בדיני השריעה.

ומוכרים על-ידי משרד החינוך.

אם קאדי ילמד באינדונזיה או במקום אחר שיש בו מוסד מוכר שלומדים בו שריעה זה מבחינתנו גם.

לא מבחינתכם. זה צריך להיות מוכר קודם כול על-ידי משרד החינוך.

יש הכללים של האגף להכרת תארים במשרד החינוך שיש להם הספר של המוסדות המוכרים בעולם ואת הכללים שלפיהם קובעים את ההכרה הזאת.

אני עסקתי בזה בהקשר אחר לפני שנים אחדות. אפילו ראיתי מגבלות או צורך בבחינה מחדש של עבודות דוקטור מאוניברסיטאות מובילות בארצות-הברית. אני לא רוצה לפרש בשמן כדי שהפרדוקס לא יזעק. אנחנו יודעים על מה מדברים. אני לא בטוח שזה כל כך פשוט.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש.

בוקר טוב, אדוני.

חשבתי שאני בוועדת חוקה למעלה כי היושב-ראש למעלה בקומה השלישית.

יש לו עיסוקים מאוד חשובים בוועדת הכנסת. מול זה אי אפשר לעמוד.

אני רוצה לברר מהצד הפורמלי אבל גם מהצד התוכני כדי שנדע שיש לנו מקורות מספיקים של מועמדים בעלי תארים אקדמיים המוכרים על-ידי משרד החינוך לצורך הצעת החוק הזאת.

אם יורשה לי לחדד. החשש היחיד שיש לנו מהדבר הזה הוא שהתנאים מצטברים. אתה צריך להיות גם טוען שרעי וגם בעל תואר אקדמי. החשש הוא שמא - -

בסדר, עוד לא הגענו לשם. אני מדבר עכשיו על התנאי הראשון שאיננו מצטבר –או תואר אקדמי בלימודי אסלאם או בדיני השריעה.

אדוני היושב-ראש, אפשר לשאול מה התנאים לקבלת טוען שרעי? כדי שמישהו יכהן ויוכל לשמש טוען שרעי איזה תנאים צריך?

לפי הבנתי, ואתם מבינים שהבנתי איננה מספקת, אבל אתה שואל לגבי התנאים במוסד האקדמי. מה מלמדים במוסד האקדמי.

לא, לא. היום יש אפשרות שלא רק עורך דין יופיע בפני בית דין שרעי, אלא טוען שרעי. טוען שרעי גם כשיר להתמנות שופט.

לזה עוד לא הגענו. אנחנו בשורה הראשונה. אני שאלתי מה התואר האקדמי שמשמש מבחן סף למועמדות. עד עכשיו ביררנו שהמועמד יכול להביא תעודה או של לימודי אסלאם או של הדין השרעי שהיא תעודה אקדמית ממוסד אקדמי מוכר במשרד החינוך. פה אין לנו הכללה. פה שתי האפשרויות יחד.

כן, הרחבתי את זה.

יש לנו מספיק מקורות שמהם יבואו המועמדים. אני גם רואה יתרון בכך שיש לנו מכללה מוכרת בארץ.

אני רוצה לשאול עוד משהו: הרי היום כבר קיימת דרישה להשכלה גבוהה בלימודי האסלאם.

לא, היום היא לא קיימת.

סליחה, זה צריך להיות: "בעל השכלה דתית גבוהה בדין השרעי". איך זה מפורש היום? זאת אומרת הקאדים המכהנים היום בפועל, מה ההשכלה שלהם?

ההשכלה שלהם היא שאם אני יודע את השרעי אז השופטים הקיימים מקימים ועדה לאשר כשירות, והאם רמת הידע שלי מתאימה או לא מתאימה. ועדה מתוך הקאדים הקיימים מאשרת שהידע שלך מספיק או לא מספיק.

מאיפה רוכשים את הידע הזה בדרך כלל?

קוראים.

להנחת דעתה של הוועדה.

להנחת דעתה. אתה קורא.

זה המקור להצעת החוק? הרצון להרים את הרמה.

נכון. אתה יושב וקורא כמו רב. אני אוהב את התחום, קורא ספרים, מקבל ידע. יש אנשים כאלה. אז הוועדה צריכה להחליט, לפי הידע הזה שמוצג מהריאיון עם הבן אדם, אם הוא מספיק טוב כדי להיות קאדי.

אבל אם מישהו למד משפטים - -

מותר לו.

אני למדתי משפטים, אבל לא התעסקתי אף פעם עם בית דין שרעי. אז מה, אני כשיר להיות. אין לי בכלל שום ידע בעניין השרעי.

לפי ההצעה, זה לא מספיק.

לפי ההצעה, כן. בקודם זה קיים.

אבל ההצעה היום לא - -

בהצעה לא מתייחסים לזה.

יש התנאי הרביעי שאותו לא מתכוונים לשנות: "עומד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה הוועדה".

זה בכל מקרה.

גם אם יש לו תואר, והוא עורך דין חמש שנים הוא צריך לעבור את הבחינות האלה.

כדי להוכיח את הרמה.

כדי להוכיח שהוא בקי בבית דין שרעי. אם הוא לא בקי אז גם אם יש לו תואר הוא לא יעבור את הבחינה.

אבל זה יש. למה אתה מעלה את זה? יש בדרישות.

אני שואל כי פה חברי רוצה תואר אקדמי. איפה יש תואר אקדמי בשריעה?

יש ב - - -

אז רק בוגרי - - - ?

בחברון. יש בא-נג'ח.

בחברון זה לא מוכר.

זה מוכר.

החברים אמרו שזה מוכר.

כל האוניברסיטאות לדין השרעי מוכרות.

אני שאלתי לגבי המאגר האפשרי לבעלי התואר כדי שהקבוצה לא תהיה ריקה, והאות לא תהיה מתה.

בתחילת דברי אמרתי, שאני חבר בוועדה למינוי קאדים. כשראיתי את כמות האנשים שנרשמו רק על בסיס דת זה אומר דרשני. זה הפך את העניין - -

הכוונה נראית לנו.

כן, גברתי, רצית להעיר?

אני ניבאל חסנין מבתי הדין השרעיים. ההצעה באה לחדד ולהבהיר חד-משמעית מיהו בעל ההשכלה הגבוהה. אני מוסיפה שלהציע הצעה שתחדד מיהו בעל השכלה גבוהה זה מאוד עוזר ומבהיר.

אנחנו רוצים להעלות את רמת הידע והמקצועיות.

הבהרנו. עכשיו אנחנו מתקדמים לתנאים הנוספים.

מה העמדה שלכם? הם בעד?

בעד.

עד כמה זה יקטין את מאגר המועמדים שיוכלו להגיש בקשה להתמנות?

מגישים יותר מארבעים מועמדים.

אי אפשר לדעת.

זה תלוי כמה משרות. למשל אם צריכים קאדי אחד או רק - - - יש לפחות ארבעים מועמדים, לפי המתכונת הקיימת.

השאלה הייתה אם יש היום ארבעים – התעודות בידיכם כמה מהם יעמדו בתנאי שאנחנו ננסה לחוקק עכשיו?

בשביל לענות על זה צריך לשאול את מזכיר הוועדה. אין לי הרשימה.

אנחנו יושבים באותה ועדה. כמעט מינינו שבעה שופטים. מתוך אותם שופטים שמינינו רק לאחד לא הייתה השכלה אקדמית. זה היה טוען שרעי. לשאר השופטים שנבחרו ומונו היה התואר האקדמי, והיה להם הידע והשכלה משפטית. רוב המועמדים באים משתי קטגוריות: עורכי דין וטוענים שרעיים שהם קבוצה מצומצמת יותר. לכן שאלתי מה התנאים לקבלת טוען שרעי. כי יכול להיות שלטוען שרעי אין תואר אקדמי, וזה מחריג אותו ואוסר עליו לגשת לבחינות. אבל אם הוא זכאי להיות טוען שרעי, ומופיע בפני בתי הדין השרעיים, ועכשיו אתה אומר לו שהוא זכאי ומורשה לייצג תובעים או נתבעים, אבל להיות מועמד לשפיטה ולעבור את הבחינות – אסור. לכן אני מבקש מה התנאים של טוען שרעי כדי שנדע.

אני אענה על הסוגיה הזאת. לפני שנה קיימנו תהליך של בחירת שופטים. ניגשו יותר ממאה איש. אבל יש חסם של בחינות שהוא לא מוזכר כאן. הוא קיים בחוק הקודם. חסם הבחינה השרעית עושה סינון למועמדים שעולים לשלב הריאיון. עלו כעשרים איש.

מי קובע את השאלות בבחינה הזאת?

ועדה בוחנת. אנחנו לא צד בזה. נשיא בתי הדין השרעיים עם השופטים הקיימים. יש שמונה בתי דין שרעיים בארץ. לשאלתך, פוטנציאלית יש אלפים – אם אנחנו מכלילים את עורכי הדין הערבים שכל אחד מהם רשאי לגשת ללא שום קשר לסעיף הזה. אבל מי שיכול לעבור את הסף שנקבע לפי החוק הם מעטים כי יש בחינה, והיא לא קלה. זאת בחינה שאתה חייב להיות בקי ולהפגין ידע רב.

לגבי הסוגיה שהעלה אוסאמה בעניין טוען שרעי. מה זה טוען שרעי? בבית הדין השרעי פתחו את המסלול שאתה לא עורך דין, אלא אזרח שמבין בסוגיות הדת. אתה יכול לגשת לבחינה כמו יועץ מס ורואה חשבון. יועץ המס הוא הטוען השרעי. יש לך בחינה במשרד המשפטים - -

בחינת מעבר לתפקיד טוען?

כן. רק בחינה שלא מחייבת אותך לימוד. היום התחילו להכניס כל מיני. אתה עושה את הבחינה הזאת, עובר אותה בהצלחה , ואתה נכנס למסלול של טוען שרעי. כמה טוענים שרעיים יש היום באיגוד הטוענים השרעיים? חמישים, שישים?

אין לנו הסטטיסטיקה הזאת, אבל למעלה מחמישים.

מעל חמישים. היום מי שמייצג בדיני אישות זה או טוען שרעי שהוא לא עורך דין או כל עורך דין אחר. אוסאמה הוא עורך דין, והוא יכול לייצג. אבל זה טבעי. עורך דין שמייצג בסוגיה מסוימת חייב לדעת. אז תעודת עריכת הדין נותנת לו את ההבנה ואת הבקיאות בנגישות מול השופט – מה זה ראיות, איך לדבר – הפרקטיקה. אבל סוגיית הידע – הוא מחויב לדעת. אז החוק בא לעשות סדר.

אז עכשיו הוא ידע רק אחרי שהוא עבר בחינה?

הסעיף הזה אומר שני דברים: ברמת הידע הוא צריך להוכיח תעודה, וברמת הפרקטיקה הוא צריך להוכיח עבודה של חמש שנים.

אתה מדבר על שני תנאים מצטברים.

כן. אני רוצה ידע ופרקטיקה. הידע לא מספיק בלי הפרקטיקה. לעורך דין יש פרקטיקה והוא למד את זה באוניברסיטאות. הוא יכול לגשת רק כעורך דין.

הבנתי שבבתי דין דתיים אחרים אין דרישה.

אין דרישה. יש טוען רבני שאין לו תעודת עורך דין והוא מופיע כטוען רבני. זכותו. מתמנים בבתי דין רבניים.

אני אספר שהתבקשתי לפני שנים אחדות לחלץ אישה מנישואיה הכושלים והרעים, והופעתי פעמיים בבית הדין הרבני. רק בסוף צלחה דרכנו. הציוד היחיד שהיה לי כטוען מעין רבני היה ז'קט שלבשתי לכבוד בית הדין. אבל צלחה דרכי. לא הייתי חבר כנסת, אלא באתי מהמכון הגיאולוגי. אז ראיתי שזה ניתן, כלומר בדידי הווה עובדא. מדוע ניתן לי לעמוד שם מטעם בית המשפט? אני לא יודע. אולי רק בגלל הז'קט. אנחנו בכל זאת מצפים להרמוניה בחוקים דומים. אז אם תוכלו לענות על השאלה הזאת, משרד המשפטים, מדוע אין דרישה כזאת או אם ראוי שתהיה דרישה כזאת בבתי הדין האחרים?

יש דרישה של תואר אקדמי בלימודי האסלאם, ויש עורך דין שלא למד אסלאם אלא משפטים, וקיבל רישיון של עריכת דין. אז לפי ההצעה שלך, עיסאווי, הוא לא יכול להתמנות - -

הוא יכול. לא מחקתי את האפשרות. אתה לא קראת את החוק הישן. זה מיתוסף לסעיף 2. זה הסעיף המקורי. זה קיים.

מה אתה רוצה לשנות?

רק את ההשכלה. "כשיר להתמנות לקאדי אחד מהשלושה".

ולהוסיף עליו - - -

הראשון משתנה. או "עורך דין שהוא חבר בלשכת עורכי הדין".

אז אתה רוצה רק את הרישא.

התנאים לא מצטרפים פה.

לא.

חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

עיסאווי ואוסאמה כחברי הוועדה למינוי קאדים יודעים שהקאדים השרעיים הם הטובים ביותר. אנחנו כמוסלמים וכאזרחים רוצים שמי שיגיע למשרת קאדי יהיה הטוב ביותר מכל הבחינות. לפעמים בקשר לטוען השרעי שהזכיר עיסאווי, הרבה מהם באים מרקע של ידע שרעי או סיימו במכללת שריעה כזאת או אחרת או יש להם הידע.

עם זה אין לנו בעיה. השאלה מה קורה אם אין להם ידע כזה.

אני יודע שיש כאלה שעושים בחינה. הם קוראים את הספר שיש בעניין. אבל אם זה תופס לגבי כל הטוענים או לגבי כל סוגי בתי הדין הדתיים הרבניים או הנוצריים - -

התנאים הנדרשים לטוענים - - -

דבר אחרון – גם אני רוצה כמו עיסאווי, אוסאמה וכולם שהטובים ביותר יהיו קאדים.

בדיוק. זאת המטרה. להעלות את הרמה.

תודה.

לשאלה של הקבלת הצעת החוק הזאת לבתי דין אחרים מבחינת הטוען.

המצב אינו דומה. אמנם יש סוגים שונים של בתי דין דתיים שפועלים בישראל. בבתי הדין הרבניים שזאת הקבוצה המקבילה הגדולה ביותר כדי להיות דיין יש תנאי כשירות די רבים, והראשי שבהם הוא לימודי דיינות שמוכוונים למטרה הזאת בלבד. צריך לעמוד בבחינות הללו.

איפה הם מתקיימים?

הם מתקיימים בכל מיני מוסדות שונים ומשונים. המבחנים שצריך לעמוד בהם הם מטעם הרבנות הראשית.

לפני המבחן צריך לבוא עם תעודה ממוסד מוכר לעניין זה?

לא. צריך לעמוד בבחינות. צריך "יורה יורה" ואז "ידין ידין". זאת מטריה שונה לגמרי. צריך לעמוד בבחינות שהלימודים אליהם אורכים אפילו עשר שנים. זה מקובל על כולם, אז אין דרישה אקדמית.

מבחינת הטוענים הרבניים התנאים אמנם מצומצמים יותר, אבל הם דורשים לימודי הלכה ברמה מאוד גבוהה. כשבדקנו בתקנות שמסדירות את הכשירות של הטוענים השרעיים אנחנו רואים שהתנאים הם סך הכול מאוד דומים. גם המונח אפילו מאוד דומה. אני קורא בתקנה 3 לתקנות הטוענים השרעיים: "השר ייתן לאדם רישיון להיות טוען שרעי אם התקיים בו אחד מאלה: 1. כיהן כקאדי בישראל ופרש; 2. הוא בעל השכלה דתית גבוהה, להנחת דעתה של הוועדה" – זה בדיוק מה שאנחנו רואים כאן ומבקשים להחליף; 3. או בעל השכלה משפטית גבוהה – שזה בעצם המקבילה - -

באיזה חוק זה?

זה בתקנות הטוענים השרעיים.

נצטרך לשנות את התקנות - - -

בבתי הדין הדתיים הדרוזים – אם אנחנו רוצים להשוות לחלוטין – אין בכלל תפקיד מקביל. אין טוען דרוזי. כדי להיות קאדי צריך תואר אקדמי כלשהו והשכלה גבוהה דתית רלוונטית. לכן ההשוואה יכולה לסייע, אבל בסופו של דבר לא מדובר בקבוצה שווה. לכן ההשוואה לא תמיד רלוונטית.

אנחנו גם חושבים שצריך להעניק מידה רבה של עצמאות לכל קהילה וקהילה.

בדיוק, זה מה שרציתי לומר. התפיסה של בתי הדין הדתיים היא שיש להם אוטונומיה לדון על פי הדין הדתי שלהם, והם יקבעו מהו הדין הדתי הנחוץ. אם באים בתי הדין השרעיים ואומרים שהם מעוניינים לעשות אקדמיזציה בלימודים זה נראה דבר מבורך. הדבר שמטריד אותנו, וזה מה שאמרתי קודם. אני אגיד איזו תשובה קיבלתי ממנהל בתי הדין כי דיברתי איתו על זה כמה פעמים במהלך הצעת החוק, ולכן נחה דעתי. אבל אני רוצה בכל זאת שהדברים יהיו על השולחן. שאלתי אותו, כמה טוענים שרעיים יש. עורכי דין אנחנו יודעים שיש רבים מאוד. זאת קבוצה גדולה, ומתוכה יבואו מועמדים ראויים. הבעיה היא שטוענים שרעיים אין רבים. המספר המקסימלי שהוא נקב זה כ-300-200.

זה לא מעט. זה המון.

אבל נוספים אליהם שישה כל שנה. זה מה שהוא אמר לי אתמול. אם אתה לוקח את הקבוצה הזאת ואומר שמתוכם רק אלה שיש להם תואר באחת מהאפשרויות שאמרנו – או בלימודי דין שרעי או בלימודי אסלאם, השאלה האם אנחנו לא יוצרים קבוצה שהיא יחסית קטנה?

לא זה מה שהבנו.

זאת המשמעות.

זאת המשמעות של הסעיף הזה.

אני לא מבין למה מסבכים את העניינים.

שאני אבין. זה לא הכרחי שאני אבין, אבל - -

חשוב שתבין.

תסיים, בבקשה, את דבריך, ומה הקשר ביניהם לבין הצעת החוק שלפנינו. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים.

אני לא מבין כלום ממה שאתה אומר. חודשים על גבי חודשים דיברנו על כל הנושא הזה, והחלפנו את השאלות, והעלינו שאלות ותשובות עד שתמצתנו את הנושא הזה. למה אנחנו חוזרים לאותו דיון? אני לא מבין.

אבל יש לי הצעה שתפתור את זה.

אני לא חושב שיש כאן בעיה. מכיוון שחבר הכנסת בגין שאל, אז אני עונה איך אנחנו מבינים את ההצעה. היא לא מנוסחת בצורה כל כך בהירה, וצריך יהיה לנסח אותה בצורה בהירה.

אני מבין את זה כך, ואני רוצה שזה יהיה בהיר: על עורכי דין אנחנו לא מדברים כי לא נוגעים בהם. זה נשאר. אנחנו מדברים רק על בעלי ההשכלה הגבוהה. כדי להיות מועמד לקאדי אפשר להיות או בעל השכלה גבוהה בדין שרעי או בעל השכלה גבוהה בלימודי אסלאם וגם בעל חמש שנות ניסיון כטוען שרעי. זה מה שהחוק בא לומר. אני צודק, חבר הכנסת בגין?

למה שרעי? רק תואר אקדמי בלימודי אסלאם.

או שרעי. זה לא מצטבר. ומה הדרישה לגבי הטוען?

לגבי טוען, יש התקנות שהקראתי קודם שהן די מקבילות. כל מה שאני אומר הוא שמדובר בקבוצה יחסית קטנה לעומת קבוצת עורכי הדין.

בסדר, היא תלך ותגדל. זה נכון.

ההשוואה לגודל לא צריכה להיות מקבוצת המוצא. ההשוואה לגודל צריכה להיות מבחינת הדרישה השנתית לתחלופה בבתי הדין. אם אנחנו אומרים שכשבעה עד עשרה מתוך מאתיים שלוש מאות, יש לך מאגר לא קטן.

זה לא מאגר גדול.

לא מועילים אלפי עורכי דין לעניין זה אם בקצה הפירמידה אנחנו צריכים רק שישה או עשרה.

יש לי הצעת ייעול.

אנחנו בעד הצעת ייעול.

אני מסכים שהטובים צריכים ללכת לשפיטה, אפילו בבתי דין שרעי. לכן חשוב שיהיה תואר אקדמי בלימודי האסלאם. חברי הכניס את העניין של מוסד מחו"ל בתנאי שיהיה מוכר, וזה מקל כי אין הרבה מוסדות כאלה. מצד שני חשוב שיהיה טוען שרעי שקיבל את ההסמכה כטוען שרעי. זאת אומרת המועמדים לשפיטה בבתי דין שרעי יהיו מתוך שני מאגרים: עורכי דין וטוענים שרעיים.

אז אני הייתי מנסח את זה כך. בעריכת דין, שאנחנו לא נוגעים בזה, דרוש שהוא יהיה עורך דין, חבר בלשכת עורכי הדין, ועסק בעריכת דין לא פחות מחמש שנים. אם הוא עסק בטיעון שרעי – אני לא אלך לבדוק במה הוא עסק או לא. מצדי אם יש לו תואר בדת האסלאם ויש לו השכלה גבוהה בדין השרעי, ובמאגר הוא קיבל רישיון לטוען שרעי – גם לא פחות מחמש שנים כמו הדרישה לגבי חבר בלשכת עורכי הדין – הוא יכול להיות מועמד.

אם אנחנו רוצים ללכת דוגרי אז גם עורך דין שלא עסק בכלל בדין השרעי – אין פה דרישה. אבל אני מכיר שופטים היום בבית הדין השרעי לערעורים שהיו עורכי דין, ואין להם תואר בדת האסלאם, אבל עשו קורסים והשתלמויות, והם השופטים הטובים ביותר. לכן אני מציע לנסח את זה כמו הסיפא של הסעיף שיש לו תואר דת אסלאם, ויש לו רישיון לטוען שרעי לא פחות מחמש שנים.

במצטבר.

חברים - -

אני אתך, עיסאווי.

חצי שנה דנים מול משרד המשפטים על החוק עד שסיכמו על נוסח. עכשיו אתם מעלים סוגיות כדי לקיים דיון.

לא מעלים. איזה מעלים. מה אנחנו משנים?

אם לא משנים אז תקבל את הנוסח הקיים.

אני מדבר על "ועסק בטיעון שרעי". מה זה "עסק בטיעון שרעי"? אני אומר, יש מאגר - -

"הופיע בפני בית הדין". מה זה "עסק"?

אני יכול לדבר, אדוני? בחוק הישן כתוב: "עורך דין ועסק בעריכת דין ברציפות או לסירוגין לא פחות מחמש שנים". אני רוצה שהתנאי הזה יהיה גם לגבי הטוען. כי אני רוצה שיבין בפרקטיקה. אני שומע סיפורים מקאדי - -

אין מחלוקת.

בסדר. אוסאמה רוצה לבטל את זה.

ממש לא.

רק טוען שרעי בלי ניסיון.

לא, לא.

הדברים ברורים.

במקרה הוא היה אתך.

אז תגיד לי איפה הליקוי בתיקון להצעת החוק?

לא אמרנו שיש ליקוי. אנחנו מבררים. עד שקראתי בימים האחרונים בשבילי כל העניין הוא חידוש. אנחנו מבררים. התהליך צריך להיות של בירור. יש לכם עוד הערות לעניין זה?

לא.

צריך להדגיש פה בכל זאת לאור שאלתך, למה בכל זאת מתעכבים על זה כי מעבר לזה שזה לא קיים בחוקים האחרים שקשורים לבתי הדין הדרוזיים לגבי בתי הדין הרבניים, וזאת תוספת חדשה, נשאלת השאלה למה להוסיף את זה דווקא פה; וגם השאלה שהטרידה אותנו היא האם זה לא מקטין מדי את מספר האנשים שיכולים להתמנות. זה מה שניסה משרד המשפטים לברר.

בעשר השנים האחרונות מונו רק חמישה שופטים בבת-אחת בשנה שעברה.

לזכותה של שרת המשפטים שלנו.

לזכותה של איילת שקד שזירזה את התהליך. אני אומר לך בגילוי – היא זירזה את התהליך, והעניין יצא לדרך.

בממוצע כל עשר שנים צריך למנות כחמישה-שישה שופטים. מהמאגר שהולך להצטבר בתקופה הזאת אנחנו נגיע לאנשים שכבר יצאו לפנסיה. אני רואה את זה מול העיניים הן ברמת השופטים והן ברמת הטיעון השרעי.

המגמה שאני מוביל היא להעלות את רמת בתי הדין השרעי כך שיגיעו להיום שייתנו פאתווה.

פסקי הלכה.

אני רוצה שיהיה התחום הזה שיגיע לרמות האלה. במצב הקיים כל אחד שקם בבוקר וקרא קוראן או קרא ספר יכול להיות קאדי. אני רוצה להעלות את זה למסלול מקצועי. זאת כל השיטה.

יש לי עוד הערה לסעיף הזה.

אוקיי. כי הסעיף הזה הוא פחות דתי ויותר פוליטי.

מהנוסח עולה כאילו לא מוחקים את הרישא שלפיה: "ועל השכלה דתית גבוהה בדין השרעי". צריך להבהיר: צריך למחוק את החלק הזה ורק לדרוש את התואר, נכון? זה לא עוד תנאי.

נכון. התואר בא במקום "בעל השכלה".

זה מה שחשבנו אבל זה לא עלה מהנוסח. אני רוצה לוודא.

לי יש השכלה שרעית טובה כמו שלבני יש השכלה דתית רבנית טובה.

אני רק רוצה לוודא שהבנו נכון וצריך למחוק את זה למרות שזה לא היה בנוסח. חשוב להבהיר כאן הוראה שברור שמכילה את זה להבא.

זה מאוד חשוב, אחרת אנחנו מונעים מאנשים שהם כבר מכהנים בבתי הדין להתקדם לבית הדין הגבוה.

אין לי בעיה עם זה.

אני רוצה להוסיף רק שני דברים אם כבר מתקדמים. אז כמו שאמרתי קודם, זה "או". או שריעה או אסלאם. כי היום זה שניהם. שנית כשאנחנו אומרים אסלאם מוצע לא להגיד "השכלה גבוהה" אלא ממש "תואר אקדמי". כשאנחנו אומרים אסלאם אנחנו מתכוונים לכל סוגי האסלאם: דת אסלאם, תרבות אסלאם, היסטוריה של האסלאם וכולי.

כן, ברור.

לכן נאמר "לימודי אסלאם" ולא הדין השרעי.

כמובן, ברור שזה מהיום ולא רטרואקטיבי.

כן, זה מוסכם. אבל נכתוב את זה.

אנחנו ננסח.

אני לא יודע איך זה עובד משפטית.

יש בעיה כי עכשיו כבר ניגשו מועמדים.

אז אולי צריך לעשות הוראה לא רק על מי שכבר - - -

אני לא יודע מי הם, אבל יש מועמדים.

אתה לא יכול לשנות את זה, אבל צריך לכתוב שזה לא חל על המינוי הקרוב.

אם פרסמו - -

זה פורסם.

המינוי הקרוב, לפי הניסיון, הוא בעוד עשר שנים.

זה רק על אלה שיהיו ברשימה הבאה.

איך כותבים את זה משפטית?

אנחנו צריכים לחשוב. או שנעשה תאריך לאיזושהי תקופה או מהפעם הבאה.

מה תכתבי בתחולה?

אנחנו צריכים לסכם אם אנחנו כותבים תחולה מאוחרת בתאריך או שאנחנו - - -

העיקרון הוא שזה לא יחול על מועמדים שכבר הגישו את מועמדותם לפי התנאים הקיימים.

ומזה גוזרים קל וחומר לגבי מכהנים. אם זה חל רק על מועמדים שאינם המועמדים האלה אז ברור שזה לא יחול על המכהנים.

איך מנסחים את זה משפטית?

נכתוב.

סעיף 2 בהצעת החוק, בבקשה, חבר הכנסת פריג'.

סעיף 2 מתייחס לוועדה למינוי שופטים. הוא בא להגביל מינוי של יותר מחבר אחד מאותה מפלגה בוועדה.

אתה יכול להסביר? מה הרקע? מה היה במקרים קודמים?

היום בוועדה למינוי שופטים יש תשעה חברים. מתוכם יש שני חברי כנסת ושני שרים. אלו ארבעה מינויים פוליטיים ועוד חמישה הם לא מינויים פוליטיים: לשכת עורכי הדין ושופטים. אנחנו רוצים למנוע מצב שמתוך הארבעה יהיו שניים מאותה סיעה.

יש שלושה חברי כנסת ושני שרים.

לא, שניים.

אתה, אני ויואב בן-צור.

שלושה חברי כנסת ושני שרים, סליחה. וארבעה לא פוליטיים.

שני שופטים ושני חברי לשכת עורכי הדין.

אז יש חמישה חברים פוליטיים – שלושה חברי כנסת שהמליאה בוחרת ושני שרים: שר המשפטים ושר שהממשלה בוחרת.

היום הוא שר הדתות.

כן. היום הוא מש"ס. היום בוועדה יש חבר כנסת מש"ס ושר מש"ס. אז מש"ס יש שם שניים, והם קבעו את כל המכרז.

אבל זאת בחירה אישית, מה אתה יכול לעשות?

לפי ההצעה הזאת, מוצעת הגבלה של חברי הכנסת בבחירתם. השאלה היא האם ההגבלה הזאת נכונה. האם אנחנו לא מגבילים - - - כי לפחות למראית עין הבחירה היא אישית. למראית עין הבחירה אמורה להיות אישית. זה השיקול, וכאן אין שיקול דתי. יש פה שיקול פוליטי. אנחנו יותר חופשיים להתערב כאן.

אישי וסודי.

כן, ברור. לכן אני שואל מבחינה חוקתית. אני מומחה במשפט חוקתי כמו שאני מומחה בדין השרעי. אז לכן אני שואל מה דעת משרד המשפטים והייעוץ המשפטי שלנו בעניין זה. יש לכם איזו ראייה כוללת? אמנם אתם לא קובעים, אבל יש לכם ראייה כוללת שרואים בהרמוניה חוקים אחרים?

זה לא קיים בחוקים אחרים. זה עניין פוליטי.

זה עניין פוליטי, לא דתי.

אני לא מכיר סיטואציות רבות שחברי הכנסת מגבילים את עצמם בחקיקה. אבל אין מניעה משפטית מזה.

אבל אין בחוקים אחרים. זה מה שרציתי לדעת.

בוועדות המקבילות שאלה הוועדות לבחירת שופטים או הוועדה לבחירת דיינים אין מגבלה כזאת.

בהנחה שכל המועמדים – וכל המועמדים שנבחרו, בוודאי – הם אנשים מצוינים. אז למה זה מפריע שיהיו שניים מאותה מפלגה? למה לכבול את ידי כחבר כנסת?

ברגע שהכנסת, חברי הכנסת והשרים לוקחים חלק במינוי, השיקול הפוליטי הופך להיות מרכזי. אנחנו רוצים לדלל את ההשפעה הזאת דרך פיזור הכוח על פני כל המפלגות. לתת את זה למפלגה אחת זה הוכח לא בריא. אנחנו לא מביאים את זה מהאוויר. לקחנו את זה כמסקנה. גם אם זה לא קיים בחוקים אחרים – אני מבין ולא מקבל מסיבה פשוטה: האם כל מה שרשום בחוקים אחרים אני רוצה להכניס כאן? אז בסדר, אין בעיה. ניקח את החוקים הרבניים ואת החוקים הדרוזיים, וניקח את כל מה שיש שם ולא כאן, ונמזג. אין לי בעיה. זה יוצא לטובתנו.

לשיטתך, הדבר הזה צריך להיות גם בוועדות ההן.

אין לי בעיה. בוודאי אין לי בעיה.

עיסאווי, יש הצעת חוק, שלפיה תוטל חובה על הכנסת לבחור מן האופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים.

עיסאווי ואני הגשנו הצעה כזאת.

זה דומה. אני מודה שחשתי אי נחת כאשר נציג האופוזיציה בוועדה שעכשיו הוא חבר בקואליציה נותר בעמדתו. אני מדבר על מקרה קודם שבו נציג האופוזיציה לעניין מינוי שופטים היה, כנראה, קרוב בדעותיו לרבים בקואליציה. אני מקווה שזה תיאור נכון. אני חשבתי אז שאכן הוא איננו מייצג נאמנה או לפי רוח החוק כפי שאני פירשתי אותו אולי לא נכונה. אני חשתי אי נוחות בעניין זה. לו הגבלתי הייתי סותר את עצמי ואומר, מה אתה מגביל? כולם בוחרים בכולם. בכל זאת אנחנו בשלב מאוד מוקדם של החקיקה. אולי נותיר את זה ב"צריך עיון". רק נעיר את זה.

אדוני היושב-ראש, הבעיה היא לא בחברי הכנסת כי כשחברי כנסת נבחרים מפלגה לא מעמידה כמה מועמדים מאותה מפלגה כחברים בוועדה למינוי קאדים שרעיים. למשל אנחנו ברשימה המשותפת העמדנו אחד. - - - ויואב בן צור היה מועמד שלישי. הבעיה נוצרת בין נציגי הממשלה לבין נציגי הכנסת. במקרה הזה זה השר מאותה מפלגה וחבר הכנסת הוא מאותה מפלגה. זאת הבעיה שחברי מצביע עליה.

אני ראיתי את התוצאות.

זה לא אותם חברי כנסת כי אין חברי כנסת מאותה מפלגה. אנחנו שלושה חברי כנסת. בבחירה האישית יכול להיות מצב שיש שניים מאותה מפלגה, אבל אז הם יפגעו זה בזה כי זאת בחירה אישית וסודית. לכן השאלה איך לנסח את זה. הגשנו הצעת חוק שבוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג קואליציה ונציג אופוזיציה ולא למראית עין שהוא מהאופוזיציה אבל הוא למעשה קואליציה גם לפני הרשמיות, כמו שאתה אמרת.

מצד שני יש קושי יותר יסודי בהגבלה הזאת. צריך לחשוב ולדבר על השלכות רוחב, האם ראוי שנעשה את זה.

זה כמו שמציעים להחריג את חוק המואזין, שיחריגו את זה.

שתי החרגות באותו שבוע.

הצעת החוק הזאת באה בגלל התנהלות בשטח. התנהלות שאנחנו רוצים להיות מסודרים בלי לחצים פוליטיים בלי לתת למפלגה להשתלט על הוועדה. היו תהליכים. אני שם שלוש שנים.

גם שתהיה יותר מקצועיות.

אני אומר את זה גם לגבי מה שמונח על השולחן בוועדת הכנסת עכשיו. גם כשיש בעיה לא כל תרופה היא תרופה נכונה לבעיה. צריך להיזהר במינון של התרופות ובתרופות. אני לא רוצה לעכב ולא נחליט ברגע זה ונעביר את זה, אבל אני מבקש שתסכים שהדבר איננו פשוט.

זה טרומית או ראשונה?

זאת הכנה לראשונה.

אתה אומר "שנייה" "שלישית".

לא. נשאיר את זה עכשיו ב"צריך עיון". יכול להיות שצריך להתייעץ עם מומחים למשפט חוקתי כדי שיוכלו לבחון את זה באופן עמוק יותר על רקע חוקים אחרים והמצב הכללי. כך אני מציע לראות את זה. אנחנו נעביר.

תעביר ובקריאה שנייה ושלישית תזמן - - - אחרות.

אבל אם זה בפנים - -

לא הבנתי.

אתה מתכוון שזה יהיה בנוסח לראשונה או שנוריד את זה ונעלה את זה שוב?

זה חשוב? זה לא חשוב. אני לא רוצה לעכב. נעביר בינתיים ונשמע במליאה הודעות. אני לא רוצה לעכב את חברנו. זה יוגש כמו שהוא אבל עוד נחזור לזה. את הישיבה הבאה ינהל יושב-ראש אחר. רצוי שהיושב-ראש הקבוע שהוא כבר בעל ניסיון.

אני אבקש שאתה תמשיך.

רוצים להחיל את דין הרציפות.

דין הרציפות על דיון בחוק.

אני מבקש גם מחברתי היועצת המשפטית וגם מחברי מנהל הוועדה שתזכרו שצריך לשאול. נשאל בדרך זאת או אחרת. יבואו שני חכמי משפט כי זה מאוד רגיש.

אני אבוא מוכן עם דוגמות הרוחב הנגדיות בחוקים אחרים, ולמה לא שמים אותן.

תבין גם את הרגישות בהבאת דוגמות מפורטות. אל תפרט מדי בדוגמות.

בסדר.

אפשר גם לעשות הפוך.

אבל אני רוצה לנהוג בחברות הראויה כלפי חברי.

יש לי שאלה של ניסוח אם כבר מתקנים את הסעיף הזה. כתוב פה "ועדת המינויים". לגבי דיינים זה שונה לוועדת הדיינים. השאלה אם אתם רוצים לעשות גם כאן "ועדה לבחירת קאדים".

כן.

נשנה גם פה.

דיברנו על הוראת המעבר שצריך לדבר עליה.

אז את הוראת המעבר תנסחו לקראת המליאה.

בוודאי. אתם רוצים עוד לפני כן?

אני שואל אם אפשר.

בתוך שבוע זה יבוא לדיון במליאה לקריאה ראשונה?

יש דבר שלא הייתי מתעכב עליו כעת, אבל ראוי לשקול אותו לקריאה שנייה ושלישית – במידה שרוצים להוסיף תנאי כשירות מסוימים לקאדים לבית הדין לערעורים. אם כבר עוסקים כאן בתנאי כשירות השאלה אם יש תנאי כשירות ייחודיים - -

זה רעיון. נחשוב על זה עד שיבוא לדיון בקריאה שנייה ושלישית. אתה מעלה רעיון חדש עכשיו. הוא רוצה להקשיח את התנאים.

זה בעצה אחת עם מה שאתה מנסה לקדם להעלאת הרמה.

יש בכלל תנאי כשירות לבית דין לערעורים?

כרגע זה אותם תנאים.

הוא רוצה להקשיח. בתי הדין השרעיים הם שתי רמות.

לגבי שופטים בבית המשפט העליון זה מה שאנחנו עושים.

גם במחוזי.

בסדר, תן לנו לחשוב.

זה כדאי.

זאת הצעת החוק הבאה.

לא, לא. זאת הזדמנות.

אבל אז מישהו יכול להעלות נושא חדש. זה באמת נושא חדש.

אז נסכם בינינו שאיש לא יעלה נושא חדש.

ננסח יחד את ההסתייגות, איך לשלב אותה.

זאת לא הסתייגות.

שילוב.

שילוב. אני לא רואה בעיה בזה. זה יכול להיות תוך כדי הדיון. זה יכול להיות נוסח הוועדה לדיון. כבר בנוסח לדיון אפשר יהיה להעלות את זה.

אז נחשוב על משהו.

כן, כדאי.

אדוני, אני מודה לך. אתה מצביע על זה?

יש עוד תיקון. יש כאן הצעה לשנות לגבי התלונה של נשיא.

לא. ירדנו מזה. איך זה הגיע אלייך?

זה הנוסח המקורי של החוק.

תודה רבה לחברים על הדיון הפורה והמפרה.

נעה, תקראי, בבקשה.

(הקראה): הצעת חוק הקאדים (תיקון – כשירות מינוי קאדים ובחירתם ותקופת כהונתם) , התשע"ז- 2016

תיקון סעיף 2

1.

בחוק הקאדים, התשכ"א - 1961 ( להלן – החוק העיקרי) , בסעיף 2 , בפסקה(1) במקום המילים "בעל השכלה דתית גבוהה בדין השרעי והשכלה גבוהה בלימוד האיסלאם להנחת דעתה של ועדת המינויים" יבוא "בעל תואר אקדמי מוכר בלימודי האסלאם מאת מוסד מוכר להשכלה גבוהה התשי"ח-1958 או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שהתואר הוכר על-ידי משרד החינוך, ועסק בטיעון שרעי ברציפות או לסירוגין לא פחות מחמש שנים".

תיקון סעיף 4

2.

בסעיף 4 לחוק העיקרי , אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) בתנאי שלא יהיה יותר מחבר אחד מאותה מפלגה".

אנחנו גם משנים את השם של ועדת המינויים לוועדה לבחירת קאדים.

אז "מבין חברי הוועדה לבחירת קאדים".

ברישא במקום "ועדת המינויים, להלן" "הוועדה", יבוא "הוועדה לבחירת קאדים". אנחנו גם מוסיפים הוראת מעבר כמו שאמרנו לגבי סעיף 1.

הביטוי "ברציפות ולסירוגין לא פחות מחמש שנים".

זה אותו נוסח - - -

אבל אני רוצה להבין. נניח אם אדם עסק שנתיים ופסק לשלוש, ואחר כך עוד שנתיים. אז קלנדרית בלוח הוא מכסה את כל שבע השנים? או שבתוך חמש השנים הוא יכול להיות טוען רק ארבע שנים? אני לא מבין מה זה "לסירוגין".

לא פחות מחמש שנים.

לא, לסירוגין.

לסירוגין זה שנה, הפסקה, שנה, הפסקה.

ומצרפים את כל השנים, וקלנדרית זה יכול להימשך על פני עשר שנים.

נכון.

בסדר. רציתי להיות בטוח.

עוד משהו, חברים?

זהו.

אני מביא להצבעה את הנוסח ואת הסיכום הנוסף לגבי הוראת המעבר כפי שסיכמנו.

סליחה. כשהקראתי לא מניתי את העניין של השכלה דתית גבוהה בדין השרעי או בלימודי האסלאם. קראתי בטעות רק את לימודי האסלאם.

הייתה לי תחושה שחסר משהו.

אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הקאדים (תיקון - כשירות מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ו-2016, אושרה.

בעד- פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עוברת לקריאה ראשונה במליאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.