הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 329

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ד באלול התשע"ו (27 בספטמבר 2016), שעה 11:15

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא, שיווק וסחר ברכב)), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

נורית קורן

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, משרד האוצר

ענבל קורקוס - ממונה מכס, רשות המסים, משרד האוצר

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סמדר טייב - תעשיות ידע, משרד הכלכלה והתעשייה

יונתן צוויקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

ירדן מזרחי - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

רון מלכה - מנהל חב' קשת ליס, חברות ליסינג

טל שרם - יועץ משפטי, שלמה סיקסט, חברות ליסינג

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב באיגוד, איגוד השמאים

אורי גורביץ - יו"ר וועדה מקצועית ארצית רכב, איגוד השמאים

אביב בן אברהם - מזכיר וועד ענף רכב, איגוד השמאים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

יואב ענתבי - סמנכ"ח ביטוח אלמנטרי, איגוד חברות הביטוח

ירון אליאס - יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

יוסי הלוי - יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

דני בליליוס - מנכ"ל אוטו חן, מתווכים ליבוא רכב

גדעון רייס - חבר המהלה, איגוד לשכות המסחר

ינון עמית - מנכ"ל משותף גלובל אוטו מקס, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

חיים לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטו מקס, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

עמי רוטמן - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שמואל ישעיה - מנהל עופר אבניר, יבואני כלי רכב

ענת דיטמן - יועץ משפטי, סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, יבואני כלי רכב

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה Sixt, יבואני כלי רכב

יורם בונן - עו"ד כלמוביל, יבואני כלי רכב

שיר דיין - עו"ד, מייצגת את כלמוביל, יבואני כלי רכב

דניאל נחמיאס - מנהל מרכז שירות סוזוקי בחולון, יבואני כלי רכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום

אילן בן דוד - מוסך סומרום

גיל מלמד - עורך ראשי, The Car

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

לאה ורון

רויטל יפרח

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא, שיווק וסחר ברכב), התשע"ו-2016

שלום לכולם. אני שמח לפתוח – ותכף נראה אם אני שמח מאד או רק שמח, לפתוח ישיבה שנייה של ועדת הכלכלה מחוץ למניין כי כפי שאמרתי בדיון הקודם, כבר סיימנו את המכסה שהוקצתה לנו לפגרה כמה וכמה פעמים. הנושא שמונח על סדר היום: תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא, שיווק וסחר ברכב), התשע"ו-2016. גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, המחליפה של הדובר ורשמת פרלמנטרית - -

אני מחפשת את אבנר פלור.

הי אבנר. ברשותכם, אני רוצה לפתוח ולומר כך: חברים, הוועדה מתכנסת לדיון מיוחד בפגרה גם אחרי שסיימה את מכסת הישיבות שוועדת הכנסת אישרה לה, וזאת מתוך ראיה של חשיבות הנושא אשר מונח לפנינו למען אזרחי ישראל, למען הצרכנים. אני לא בטוח שהכוונה הזאת אכן מתקיימת, מעבר לעובדה, אני אומר לך חווה ואני אומר את זה אבנר, שאזכיר לכם שביקשתי לו"ז מסודר לגבי כל הגשת התקנות. זו איננה תקנה אחת או עניין אחד. אנחנו, בוועדה, בעיקר בימים הקרובים הולכים לעבוד בצורה אינטנסיבית בנושאים שונים שנוגעים לחוק ההסדרים וברוך השם, הוועדה צברה פופולאריות שכולם רוצים להעביר פה נושאים מנושאים שונים. אני אומר את זה לזכות חברי הוועדה ולזכות מנהלי ומנהלות הוועדה. דבר אחד אני לא אסכים: שדברים שאני מקבל ומסכם לא יבוצעו אחת לאחת, בוודאי שלא ייווצר מצב שעל כל מיני עניינים אני צריך לקרוא דרך כלי התקשורת ואף אחד לא בא אתי בדברים. אז קודם כל, אבנר, ואני לא קובע אם אתה או חווה, זאת לא אחריות שלי לקבוע מי יהיה אמון על העניין הזה, אני רוצה לו"ז מסודר. אם זה דחוף לכם, והוועדה הזאת עשתה שמיניות באוויר כדי להביא את החוק הזה לידי מימוש, אז נא להציג בפנינו את הלו"ז לאלתר, של כל התקנות כולן, מאל"ף ועד ת"ו - -

לרבות תקנות שיש לגביהם בחוק מועד להבאתם לאישור הוועדה.

ברור.

כמו התקנות האלה.

כמו התקנות האלה. ואני רוצה להוסיף עוד דבר: אני מבקש לשקול עניין נוסף – יש כללים בבית הזה, כללים שאומרים שוועדת הכנסת היא הגוף האחרון בתהליך. שרים חותמים לפני, ונכון לרגע זה שר האוצר טרם חתם על הסכמתו לאגרות. זה דבר אחד. ההתנהלות הזאת איננה מקובלת עלי פעמיים: א. כי אני לא אוכל לאשר את התקנות, לא אוכל כי אני לא יכול כי התמונה איננה שלמה. ופעם שנייה זה הנושא, ואני פונה אליך אבנר, ואני רוצה להבין זאת בצורה הכי ברורה: יש בינינו מערכת יחסים מאד קרובה, אני גם הסתמסתי הבוקר – השר לא סתם קרא הבוקר את כל הכותרות ומצא לנכון ליידע אותי כמה שעות לפני שאני מגיע לכאן, את עמדתו בעניין. אני אומר לכם שאם אין בתקנות היום סעיף שמדבר בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים בכל הנוגע לתחרות כך שהמוסכים של יבואני הרכב יתנו את השירות כפי שאנחנו הסכמנו ודיברנו ונכנס אל לתוך החוק, אני לא מתחיל את הדיון. אני שולח את כולם הביתה, שיהיה ברור.

אז אולי, אם אפשר - -

בגלל זה אני פונה אליך, אבנר. אני רואה כותרות כאלה אבל בסדר. אם היה רק עיתון אחד, ניחא. אבל לא רק ב"דה-מרקר", לפחות ב"כלכליסט" ראיתי בצורה מאד מאד ברורה – ואיך אומרים? אני כבר אתגבר על הצורה שזה מעליב. אני פשוט לא מוכן לקבל את זה מבחינת כבודה של הוועדה ומעבר לכך, סעיף כזה, אם הוא לא נכתב באופן שהחוק והמחוקק התכוון אליו, מעקר לחלוטין את כוונתנו, מעקר את החוק הזה והופך אותנו לחוכא ואטלולא. אני לא במשחק הזה, אני לא שותף. אז אם לאדוני לא תהיה תשובה טובה ברגע זה, אני סוגר את הישיבה. בבקשה.

הכתבה שהיתה הבוקר מתייחסת לסעיף 53, שבו התבקשנו בחוק לתת תיקוני תקנות לקריטריונים שבהם יוקמו מוסכים נוספים בנפה מסוימת. כמו שאתה יודע, אדוני היושב ראש, בעצם מי שהיום אחראי על הקמת מוסכי השירות והפריסה והכל זה יבואני הרכב. מה שהחוק, בסעיף 53, מסמיך להתקין תקנות שבהן נקבע את הקריטריונים למוסכי נפה נוספים. ולמה אני מתכוון? לדוגמה: אם בירושלים יש מוסכים לסובארו לדוגמה, וכמות היציאות והכניסות מאותם מוסכים זו כמות כה גדולה, בעצם נדרש להקים מוסך נוסף, כשהמוסך הנוסף יוקם שלא בבעלות היבואן אלא שהמוסך יוקם על ידי כל מיני גורמים פרטיים כאלה ואחרים על פי קריטריונים שיקבעו. היות והקריטריונים האלה מחייבים אותנו עבודה יסודית, מעמיקה ומקצועית לקבוע אותם, ולא סתם לזרוק: אני רוצה רמת שירות של שעה או שעתיים או אני רוצה 150 כלי רכב במוסך או 200 - יחייב אותנו לעבודה. כרגע אנחנו בעבודה יסודית ומעמיקה, שאני מקווה שבשבועיים הקרובים תסתיים ונגיש את התיקון לסעיף הספציפי הזה. אבל שאר הדברים, אדוני היושב ראש, לגבי התחרותיות במוסכים עצמם, לגבי זה שהיבואן לא יוכל להתערב, כל הדברים האלה נמצאים במסגרת התיקון שמוצג בפני הוועדה.

אני רוצה להבהיר, אבנר: העניין של לבדוק ותוספת ונפה, אני זוכר את הדברים האלה, זה בסדר. זה חלק מהעניין, הוספנו את זה בוועדה. אני מדבר על עניין שהוא הרבה מעבר ואתה יודע, בשביל זה לא צריך יום לימודים ארוך ולא צריך ועדות. העניין הוא: האם אנחנו, הקביעה שלנו שכל רכב שמיובא ושכל אחת מהשיטות שוועדת הכלכלה – כבר לא ועדת הכלכלה, שכנסת ישראל אישרה בקריאה שנייה ושלישית, האם כל אחד מאלה יוכל לקבל את השירות במוסכי היבואן, כן או לא? האם יש כאן עניין שיש מאן דהו שעלול לפרש את החוק בצורה אחרת, כן או לא? כי העניין שם ברור וחלוט. בשביל זה העבודה היא בסדר. נהפוך הוא, אני בעד שהדברים יובאו בצורה ראויה ומסודרת אבל ברגע שיש מאן דהו שקורא את התקנות כפי שהן מונחות כאן ומעלה תהיות ושאלות מן הסוג הזה, ובמשרד גם עונים על עבודה כזאת או אחרת וזה לא עונה על השאלה - זה "שחור-לבן" מבחינתי.

אדוני, אני חושבת שהדברים שאדוני מעורר קבועים כבר בחוק, בעיקר הדגש הוא על סעיף 59, שאוסר על היבואן להתנות התקשרות במוסך בשימוש במוצרי תעבורה מסוימים, בתיקון במחירים מסוימים. ההגבלות על זה שהרכב יכול לקבל שירות בכל מוסך שהוא רוצה למעט השירותים שהם על חשבון היצרן – כל זה כתוב בחוק. אין צורך בתקנות.

חוה, תודה לך. חוה, אני אגיד לך מה ההבדל ביני לבינך: את מצד הממשלה, הרשות המבצעת. אני, כמחוקק, כמה פעמים היה לי חוק וכפתור הפעלה שקוראים לו "תקנות" לא יכול היה לצאת, והחוק הפך לאות מתה. במקרה, במקרה, במקרה, זה היה מול משרד הכלכלה, ואת מכירה את זה גברתי. היה חוק מפעלים מזהמים, שני חוקים, שלושה אפילו דרך אגב, שנכנסו תחת אותה כותרת. הנקודה היא כזאת: החוק הוא בסדר גמור אבל בסוף, החוק גם צריך שיהיה לו קוד הפעלה.

הסעיף המסוים הזה איננו מצריך תקנות. הוא אומר את כל התוכן שנמצא בחוק ויש לנו סמכויות אכיפה כלפיו.

לא על זה אני מדבר. אני לא מדבר על זה, גברתי. אני מדבר פשוט מאד, אני רוצה שתענו לי ב"כן" ו"לא", ולא בהתפלפלויות משפטיות: אני מבקש לדעת האם התקנות האלה, שמונחות כאן לפנינו, מדברות באופן דבר דבור על אופניו - זה היה רצון חברי הוועדה באופן הכי ברור כי אם לא, לשיטתנו, אבנר, אין שום משמעות. זה מעקר והופך את החוק בלשון העם... אני לא רוצה לדבר אפילו...

אדוני היושב ראש, התקנות שמונחות על גבי שולחן של הוועדה כן נותנות מענה ביחד עם סעיף 59 שלא מחייב תיקון תקנות. לשאלה שלך, כן. כן.

לך לתקנות של 53.

אבל הסברתי, אני עניתי: 53 לא קשור לנושא הזה, ואני הבהרתי שאנחנו רוצים להכין את הקריטריונים לכך. סתם לזרוק 150 כלי רכב או סתם לזרוק רמת שירות של שעה וחצי זה לא מקצועי ולא תקין, גם אז חשוב.

אבנר, אני לא אסכים שתסיים את השנה בעצבים.

לא, אבל אני אומר שזה לא קשור. סתם מערבבים דברים שלא קשורים.

שנייה, אבנר. סליחה, מותר להם להיות מודאגים. מותר להם. כל אחד בא מהמקום שכואב לו. לכן, מה שאני מנסה להגיד לך – ודרך אגב, אני חולק עליך, הכל קשור. זה כמו תצרף. זה כמו שיש עוד לבנה ועוד לבנה ועוד לבנה שמייצרת את התמונה הכוללת של החוק. זה לא שאתה אומר שזה לא משנה. העניין של ה-120 רכבים כן או לא, זה כבר הטכניקה, איך אני מפעיל את זה. זה בסדר גמור, אני אתך. אני לא רוצה שסתם נכתוב מילים שאין לנו יכולת אחר כך לעמוד מאחוריהן בהפעלה בשטח. אני רוצה שתקריא לי עכשיו ואם לא, אני אומר לכם שאני סוגר את הדיון ושולח את כולם לעשות עבודה בבית. אני רוצה שתקריא לי את הסעיף שמדבר על כך שהתחרותיות נשמרת והיא מתכתבת אחת לאחת עם החוק.

להיפך, היא זו שאמורה להוריד את המחירים כי אם ככה היא לא תוריד. אל תשכח שאתה חייב לקחת חלפים מהיבואן, ואז מה?

בוודאי. אני אומר לך, גברתי, יותר מכך: הרי גם היום, באופן עקרוני, מה קרה? היום כל אחד יכול לייבא רכב באופן אישי, רק מה? למה זה לא הצליח כל כך? בין היתר, כיוון שאין מעטפת לרכב הזה.

אין מעטפת ואין חלקים ואי אפשר לעשות שום דבר.

כן רונן.

ברשותך, יש כאן נציג מוסך שיכול לספר עכשיו מה קורה לו עכשיו עם יבואן רכב, ואיך עכשיו לוקחים לו את הזיכיון. שייתן את הפתרון. שעכשיו נראה איך הפתרון. כמו כן, סעיף 53, שלא הגיע היום לכאן, מדבר על נסיבות ולא על 120 או 150. מדבר שהשר יקבע את הנסיבות שבהן הוא יתערב. עכשיו, אם אנחנו מסתכלים על סעיפים 6, 8, 53, 58, שכמו שאמרת זה אחד תלוי בשני, אנחנו רואים שמשרד התחבורה הפך את עצמו לדואר. יקבל את מהיבואנים את הנתונים ואז הוא רק רושם אותם. אנחנו מדברים על תוך 21 יום – ההלכה המשפטית מדברת על תשעה חודשים לקחת זיכיון למישהו והורידו את זה ל-21 יום. כמעט כל דבר שהיה בתנאים שלנו, שהיו פעם בהלכות המשפטיות עוד לפני כן, הורעו. גם הצו עכשיו, אותו בעל מוסך שיושב כאן, כשהוא פנה - -

אתה שכתבת לי את המייל?

לא, לא אני.

- - אז אומר לו היבואן: אם היה צו מוסכם, אתה צודק. הצו המוסכם של הממונה על ההגבלים בזמנו, אלה היו התנאים שלו, אתה צודק. עכשיו אנחנו לא חייבים. זאת אומרת, שמה שעשינו בחוק הזה, אנחנו מרעים את המצב של המוסכים, מרעים את המצב של התחרות יחסית למה שעוד היה לפני כן מבחינת החוק, וסעיף 59, שהוא עכשיו נשען עליו – סעיף 59 מדבר על מוסכים שאולי יישארו ברשתות. הוא לא מדבר עכשיו על מוסכים שיוצאים מהרשתות ואני לא מדבר על השליטה של היבואנים בתוך הערים. כבר לא יישארו לך מוסכים בשביל סעיף 59 שאת נשענת עליו.

יש את סעיף 10 - - - שפתח את זה לכל המוסכים בארץ.

מר כבל, אני מפנה גם לסעיף 9 בתקנות שהגשנו. יש את ההוראות של החוק, יש הוראות בתקנון. אדוני, אולי אני אנסה לתת כי לא מבינים מה השאלה ואני אנסה להשיב.

איפה התקנון לסעיף 53?

למה 53 לא רלוונטי פה?

כתוב: השר יקבע נסיבות.

השר רשאי לקבוע, והשר - -

השאלה לא מובנת. השאלה היא מהן הנסיבות שבהן המוסכים יכולים להיחשב מוסכי שירות של היבואן?

שניה, עצרנו. אנחנו נעשה את זה כך: אני מבין שאם גם נסיים את ההקראה ושר האוצר לא יביע את הסכמתו, ממילא אנחנו לא יכולים - -

את התקנה שמנית?

תוציא את תקנה 14 ואת התוספת השלישית - -

בסדר, זה רק מביך.

מביך מאד.

זה דבר אחד. זה בדיוק כמו טלאי על טלאי.

אנחנו נתחיל את ההקראה אבל אני מודיע לכם ואומר לכם: הדברים, כפי שהם מנוסחים, כפי שאני ראיתי, לא מקובלים עלי. ברגע שאנחנו מנהלים בינינו ויכוח, כנראה משהו פה לא ברור ולא חלוט. אם זה לא יהיה חלוט באופן שאני מתכוון לזה, אני לא אאשר את זה. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה.

אדוני, עלו כאן כמה נקודות אני חושבת. יש דברים שקבועים בחוק. למשל סעיף 49ג, שקובע שלא יהיה תנאי יבואן ישיר או יבואן עקיף בתוקפה של האחריות בכך שהרכב יטופל במשרד הישרות של היבואן. יש את סעיף 59, שאוסר על יבואן הרכב להתנות את התקשרותו עם מוסך, וישמש מוסך שירות בתיקון למוצרי תעבורה מסוימים, שירות ליבוא על ידי יבואן בלבד, מחיר מוצרי תעבורה, מחיר השירות, שכל הדברים האלה קיימים בחוק. הכנסת העבירה אותם, הם מקובעים בבטון ולא צריכים בכלל תקנות.

יש את סעיף 53 שעליו נעשית העבודה המקצועית, ויש גם את סעיף 58 לגבי התנאים של ההתקשרות של היבואן עם מוסך לשם היותו מוסך שירות, שלעניין זה כן מונחת בפני הוועדה תקנה, הצעה לתקנה, תקנה שהיתה בנוסח המקורי 10 - -

אוקי, שניה. סליחה, מתי אנחנו נצא להפסקה? אנחנו בסביבות 12:30, 12:45 נצא להפסקה. בהפסקה תשבו על חשבון הזמן שלכם במזנון, אנחנו נצא להפסקה של 25 דקות, חצי שעה. אתם תשבו בינכם ואני רוצה שכשאתם חוזרים לכאן, גם אם אין הסכמה, אתם מבינים על מה הוויכוח. זה שאין הסכמה, זה גם יכול - -

ישבנו 18 שעות עד עכשיו, אנחנו יודעים בדיוק על מה הוויכוח - -

אנחנו לא יודעים על מה הוויכוח, ואתה כל הזמן מעלה דברים למרות שישבנו. זה לא תקין - -

אבנר, תסלח לי. מה אתה מנהל אתו דיון עכשיו? אני רק רוצה להזכיר לך, רונן, שאתה ישבת אתו גם לפני כן כמה שנים. תודה רבה. אז תעשה לי טובה. מה שאני מנסה לומר: אתם תסיימו ביניכם ואם לא, אני פשוט אכפה את הדברים. זה הכל. אבל אני רוצה שהעניינים יהיו ברורים, לא כזה שאיפה אתה בערך במפה, ואני פה בערך. אני רוצה את הדברים ברורים וחלוטים.

אנחנו מתחילים את ההקראה.

לא. הונח פה נוסח רק לפני 10 דקות, שבאורח פלא נשמטו התקנות של סעיף 41 שהיו בנוסח שפורסם באתר, שזה בדיוק מה שקרוב ללבנו - תנאי ההתקשרות למוסך. איך אנחנו, כבודו, אמורים עכשיו לקרוא מהר, מהר - -

לא נשמט. אומר לי היועץ המשפטי שלנו שזה לא נשמט.

תקנה 9 במספור החדש מכוח סעיף 58.

לא, פשוט נשמטה תקנה לסעיף 41 לחוק שהיתה בנוסח שפורסם תחילה, ואינה מופיעה בנוסח - -

התקנה שנשמטה היא מכוח סעיף 43 והיא פשוט מיותרת. בדיון הפנימי שערכתי עם משרד התחבורה - -

לא, כתוב שיש תקנה מכוח סעיף 41 לחוק. כרגע, בתקנות שהונחו פה, לפנינו, לפני 10 דקות, אין תקנות לסעיף הזה.

- - -

כבודו, איך אפשר לנהל את הדיון הזה? זה לא היה בנוסח - -

סליחה, תראי את מה שכתוב. אני לא מבין על מה היא מדברת.

לא היה כזה בנוסח שהוגש לוועדה - -

חוה, חוה, את צריכה להיות עם המשפחה, יש לך לנהל את האירוע של ראש השנה ועכשיו תרימי את הקול, איך תעשי את זה? איך תצעקי "אמן" או "היום הרת עולם" בבית הכנסת? אני לא מוכן שתגיעי עם קול צרוד.

זו הסמכות שלי, ומבחינתי הוא נותן לי - -

זו הכוונה לעורך דין עצמו כי הפרוטוקול לא רואה - -

כן, הכוונה לעורך דין עצמו, את צודקת. אז בבקשה, בואו נתחיל את ההקראה.

אני קוראת את הנוסח החדש שהועבר אתמול ושחולק למשתתפים:

"תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך ביבוא אישי), התשע"ו–2016.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9, 13(ב)(1) ו-(2), 32(7)(ב), 33(ב)(5) ו-(ד), 43, 50(ב)(2), (ד)(1) ו-(2), (ה) עד (ז), 58(א), 79, 83(ב), 87, ו-238 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו – 2016 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר לעניין תקנה 13 ובאישורו לפי סעיף 39ב' לחוק יסודות התקציב לעניין תקנה 13, וכן באישור וועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:" - אני מקווה שבמהלך הדיון יגיע אישור שר האוצר, שאני מדברת עליו.

כללי

הגדרות 1. בתקנות אלה –

"רכב באובדן גמור" – כהגדרתו בתקנה 266 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן- תקנות התעבורה);" מר עצמון העיר לי לפני דקות אחדות ובצדק, שההתייחסות למונח "אובדן גמור" הוסרה מהתקנות וממילא גם ההגדרה מיותרת.

הוסרה מהתקנות במסגרת הדיונים שקיימתי אתמול עם המשרד ולא נעשה שימוש בהגדרה ולכן היא מיותרת, אפשר למחוק אותה.

אוקי.

""מוסר הודעות" – אדם שעמו התקשר המשרד לצורך אספקה, הדפסה, מגנוט ומשלוח של טפסים שונים;

"מערכת לקריאות חוזרות" – מערכת ממוחשבת של המשרד, לניהול פרטי תקלות בטיחות סדרתיות והטיפול בהן;"

יש פה למישהו הערות? עניינים טכניים? תודה.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר, תקנה 1 אושרה.

"פטור מתנאים לקבלת רישיון נוסף לבעל רישיון יבואן מסחרי [סעיף 9]" - מספרי הסעיפים בחוק זה פשוט לנוחות והם יושמטו כמובן בפרסום.

"2. המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון יבואן מסחרי מהוכחת תנאים בחוק או על פיו כמפורט להלן, לצורך קבלת רישיון נוסף לפי החוק, לאותו אדם:

(1) אם הוא תאגיד, פטור מהוכחת היותו תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) הון עצמי – פטור מדרישת הון עצמי ובלבד שדרישת ההון העצמי לצורך קבלת הרישיון המבוקש הנוסף אינה גבוהה מדרישת ההון העצמי שכבר הוכחה על ידו לצורך קבלת רישיון היבואן שבידו;

(3) פטור ממוסך שירות נוסף של יבואן, כנדרש בתקנות לפי סעיפים 41(א)(5) ו-42(א)(5) לחוק, לפי העניין, לעניין מתן שירותי תחזוקה למבקש רישיון יבואן ישיר או עקיף נוסף, ובלבד שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי מוסך או מוסכי השירות שעומדים לרשותו יכולים לטפל בתוצר רכב שייבא לפי רישיון היבואן המבוקש;" אלה תקנות שהשר מתקין בסמכותו, שהן לא תקנות אישור ועדה, והן גם כן על סף חתימה מבחינת ההכנה שלהן.

לעניין פסקה (3) – הכוונה היא ליבואן מסחרי שמבקש רישיון יבואן מסחרי מסוג אחר? למשל יבואן ישיר שמבקש רישיון יבואן עקיף גם? למה הכוונה?

כן, הכוונה היא שהוא מוסיף רישיון. הוא נוטל רישיון מסחרי עם יבואן נוסף, עקיף שרוצה להפוך ישיר, ישיר שרוצה להפוך לעקיף, לעשות פעילויות נוספות - -

בנוסף או במקום?

בנוסף. יש לו רישיון תקף, זו נקודת המוצא.

הוא רוצה להוסיף עוד מותג. היה לו "טויוטה" והוא רוצה להוסיף "מזדה".

יש לו רישיון יבואן עקיף, הוא רוצה להיות גם יבואן זעיר למשל.

כי פה כתבתם: רישיון יבואן ישיר או עקיף.

כי במוסכי שירות יבואן זעיר לא צריך אז הפטור הזה איננו רלוונטי.

הבנתי.

הערות. בבקשה.

אני מאיגוד המוסכים. הסעיף מגלם פה הטעיה והתעלמות רבתית במובן הבא: הוא מפנה לסעיפים 41 ו-42 ומתעלם לחלוטין מסעיף 53 האמור, שגם כן צריך להתקין תקנות מכוחו, אם לא היום אז אימתי? שגם מדבר בדיוק על אותו העניין, על מספר המוסכים ועל שירותי התחזוקה. יתרה מזו, סעיף 41א5, שאליו מפנה התקנה הזאת, אני קוראת אותו מתוך נוסח החוק: "היבואן הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלו". משמע, מה שאני מנסה להגיד: אי אפשר כרגע להצביע על התקנה הזאת לפני שנראה את התקנות של סעיפים 41א5, 42א5 ו-53 כבודו, כי אחר כך זה יהיה שכבר הצביעו על זה ואי אפשר יהיה לתקן את זה.

כבודה, אנחנו נמתין בסבלנות.

אני לא חושב שיש מניעה להצביע על ההוראה הזאת. ההוראה הזאת מדברת על פטור מתנאי למתן רישיון שנוגע לקיומם של מוסכים ותשתית תחזוקה. התנאים הספציפיים ייקבעו בתקנות אבל אין מניעה לאשר את הפטור.

אבל זאת הנקודה – שהסעיפים שדנים בשירותי התחזוקה ובמספר המוסכים – הרי זה סעיף שמדבר על מספר המוסכים.

לא, אבל כתוב: פטור מקיומו של מוסך שירות נוסף.

בסדר, אבל זה סעיף שמדבר על מספר מוסכים על שירותי תחזוקה. איך אפשר להתעלם מסעיפים אחרים ומתקנות אחרות?

סעיף 53 איננו סעיף של תנאי למתן רישיון, ולכן הוא לא רלוונטי. כאן אנחנו מדברים על פטור מתנאים למתן רישיון, ממילא הפטור הוא מסעיפים התנאי.

חוה, העניין ברור. אני לא מסכים אתך. אני לפחות הבנתי את זה בדיוק ברוח - גם אם אני רוצה לחדד, מרוב חידוד כבר לא יראו את המתחדד. אני לא רוצה להגיע למצב שכזה.

והמילה האחרונה, כבודו - -

עשי לי טובה, בלי "כבודו". זה לא מתכתב עם החלומות שלי.

אני קוראת: התת סעיף 3 הזה הוא פטור ממוסך שירות נוסף. ליבת העניין פה היא מספר המוסכים. איך זה לא קשור לסעיף 53 לחוק, שמדבר על מספר המוסכים? קטונתי.

סעיף 53 עניינו בחיוב בעל רישיון, מי שכבר יש לו רישיון יבואן, להחזיק מוסכי שירות נוספים. כאן אנחנו מדברים על התנאים המקדמיים, לפני שהוא בכלל נהיה יבואן. 53 – התקנות מכוחו גם אם היו מעודכנות היום, לא חלות על מבקש אלא רק על מי שכבר יש לו רישיון.

אני חולקת עליך.

ולעניין התקנות לפי סעיף 41 – אני לא קטעתי אותך...

רגע, חבר'ה - -

כי זה כבר פעם שנייה.

אבל גברתי, נראה לך שאני לא יודע להגן על הדוברים? רק יש לי בקשה אחת: בלי ציפורניים באולם הזה.

חס וחלילה. ולעניין התקנות על פי סעיף 41 ו-42: יהיה כתוב שם 200, פה הם נותנים פטור. יהיה כתוב שם 3, יהיה כתוב פה 200, פה הסעיף הזה בסמכות פטור אז מה מפריע לתת פטור מ-2000 או משתיים?

העיקרון קבוע כבר בחוק. העיקרון הוא שצריכה להיות תשתית תחזוקה למי שמבקש את הרישיון, וכאן ניתן לו פטור. יכול להיות שצריך לחדד את הניסוח, היו לי הרבה הערות לנוסח ואני כרגע לא אלאה את הוועדה בהן.

חברים, העיקרון ברור. אם צריך, איתי, לחדד את זה כדי שהדברים יובהרו אז נא לחדד את זה בנוסח. עוד הערות?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 2 אושרה.

תודה רבה. תקנה 2 אושרה. אם יש צורך בחידוד שהוא לא משנה את המהות אלא נותן לזה - -

כפי שאמרתי, היו לי לא מעט הערות לגבי המבנה והנוסח אבל ככל שלא מדובר על משהו מהותי, אני לא אעלה אותו כאן, בוועדה.

קיבלתי הודעה שכחלון חתם על האגרות. נרגענו. יש הסכמה על האגרות שמופיעות בתוך החוק.

"נסיבות שיש בהן להעיד על חשש לניגוד עניינים של מתווך בייבוא אישי [סעיף 13(ב)(1)]

3. יראו כנסיבות שיש בהן להעיד על חשש לניגוד עניינים בפעילות מתווך בייבוא אישי, נסיבות שבהן יש למתווך כאמור עניין אישי בעסקה, לרבות ברכב שלגביו היא נערכת, אלא אם כן גילה ללקוחו את ענינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב."

מתווך ביבוא אישי - כידוע, יש לנו מצב של יבוא אישי. אדם רוצה לייבא בעצמו, בלי יבואן מסחרי, רכב. החוק מסדיר את האפשרות הזאת אבל הוא גם מסדיר מקצוע חדש של מתווך, שמי שעוזר לו למצוא את זה - רוב האנשים, גם אם הם רוצים להביא רכב ביבוא אישי, היכולת שלהם - -

כן ברור, קיימנו כבר את הדיון הזה.

- - אחד הדברים שאנחנו רוצים למנוע זה ניגוד עניינים, שהמתווך יתווך ברכב בעסקה שיש לו עניין אישי בה, אלא אם כן הלקוח מסכים לקנות אוטו ששייך לאח באמריקה - -

כן, דיברנו על העניין הזה.

יש לי כאן הערה בגלל מקרים שנחשפתי אליהם: יש כאלה שעושים תיווך לאנשים עם מוגבלות לקנות רכבים ואחר כך להתקין בהם את מה שצריכים אנשים עם מוגבלות. קרו מקרים שהיו חברות שהציעו את השירותים האלה, לקחו את הכסף ונעלמו. איך אפשר להגן, שאתם נותנים רישיונות לאנשים כאלה, שלא יקרה לאנשים עם מוגבלות שייקחו את הכסף וייעלמו. זו הערת אגב, אני לא יודעת אם זה שייך דווקא לפה כי המתווכים האלה מפחידים אותי.

המתווכים כשמם כן הם. הם בעלי רישיון, אם הם מועלים בתפקידם יש עליהם כללים, יש עליהם איסורים, יש לנו סמכויות - -

אבל אחר כך את לא יכולה למצוא אותם גם.

אני אסביר: העיסוק במקצוע הזה לא היה מוסדר עד כה. הוא מוסדר עכשיו לראשונה בחוק - -

אני יודעת, בגלל זה אני אומרת את זה.

- - ואני מניח שעכשיו תהיה אכיפה ויהיה פיקוח של משרד התחבורה שנותן את הרישיון.

אז אני הייתי רוצה שתהיה איזו שהיא שורה שקשורה לאנשים עם מוגבלות כי פה זה ממש ממש חשוב כי אם בא מתווך ומציע – הרי יש אולי שתי חברות בשוק שעושות את ההתאמות האלה. אם באה חברה שמציעה שירות נמוך יותר, בכסף נמוך יותר אז מן הסתם אנשים הולכים אליה. ומה שקורה אחר כך, שהם לא מקבלים את הרכב ואין כסף. אז אני הייתי רוצה שתהיה הגנה לאנשים עם מוגבלות.

התיווך כבר הופך להיות מקצוע טעון רישוי.

את מדברת על אלה שמתקינים את המערכות לנכים.

הם מביאים גם את הרכב.

שניה, אני אבהיר. העניין הוא כזה: גם כשיש חקיקה, מי כמוך יודעת, יהיו נוכלים. פה, מה שאנחנו עושים עכשיו, אני מבין את מה שאת אומרת לחלוטין. הנקודה היא כזאת, שהיום להיות מתווך, אתה צריך רישוי שלא היה קודם. זאת אומרת שבמובן הזה, שזה לא "חאפר" שכל אחד יכול להתנהג בצורה כזאת, יש תנאים לקבלת רישיון, יש חובות וכולי. לכן, אנחנו עצמנו לא יודעים להגן מעבר. זאת אומרת, גם הוא יכול שיהיה לו את הרישיון ועבר את כל הכללים, וגם יהיה נוכל. אני אומר: ההיפך, המצב הנוכחי משפר את - -

בסדר, אני רק רוצה שלגבי אנשים עם מוגבלות תהיה עוד איזו שהיא הערה, שתהיה הגנה נוספת.

אני חושב שההגנה היא לגבי כל אחד ואחד. תראי, אני אגיד את זה ככה: אדם עם מוגבלות - -

יכול להיות שעכשיו באמת זה יוסדר ולא יהיה. בסדר.

עכשיו זה מוסדר, יש פיקוח על זה.

כל נושא ההתקנות לא מופיע פה.

לא דיברתי על התקנה. דיברתי על הרכב - -

הנושא עלה מתוך - -

דידי, לא נתתי לך את רשות הדיבור.

אתה צודק. אני מבקש רשות דיבור.

בבקשה, דידי.

אני מ"שלמה סיקסט". אמרתי שכל נושא ההתקנות, בין שזה התקנות לרכבי נכים ובין שזה התקנות לרכבים שלא לנכים - כל התקנה שהיא לא מופיעה פה.

בסדר, זה משהו אחר.

היא בקשה, בסך הכל לחדד נקודה – אני הבנתי את מה שנורית ביקשה.

אני חידדתי את הנקודה כי זו הערה חשובה מאד.

תודה. משהו שאתה מהבית מתכבד בו?

לא. בנושא של היבוא האישי – אני פונה למשרד: רוב העסקאות יהיו עסקאות בעלי עניין כי רוב המתווכים של ייבוא אישי לא יכולים להרוויח יותר מאשר 10,12 - -

רון, מה, אני בקשתי הרצאה? בסדר.

אבל זה בהסכמה.

חברים יקרים, זה כבר נאמר, ונאמר שללא הסכמה ממילא אי אפשר להתקדם עם זה, אתה מיידע את הלקוח, זה הכל. אם בן אדם בא ומחליט לעשות עסקה כי זה משתלם לו אחרי שאמר ופעל בהתאם לכל הכללים שקבענו, בסדר גמור. אם אתה מחדד את זה ואומר שזה כנראה...

ככה זה יהיה.

אוקי, בסדר גמור. אני רוצה להעלות להצבעה את תקנה 3. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 3 אושרה.

תודה. תקנה 3 אושרה.

"כללי אתיקה מקצועית של מתווך בייבוא אישי [סעיף 13(ב)(2)]

4. מתווך בייבוא אישי ¬

ימסור ללקוח מידע נכון על הכשרתו וניסיונו המקצועיים, וכן יפעל במקצועיות במתן מידע אודות הרכב והעסק, ולא יכלול במסמכים שיערוך במסגרתה מידע או פרטים כוזבים, מטעים או חלקיים.

לא יגלה לאחר דבר שהובא לידיעתו תוך כדי מתן שירות מקצועי ללקוח ושיש לו קשר לשירות המקצועי הניתן לאותו לקוח, למעט מידע הנדרש לצורך אספקת שירות התיווך בייבוא אישי, אלא אם כן הסכים הלקוח בכתב לוותר על חובת הסודיות או אם גילוי המידע מתחייב על פי דין או מתוקף צו שיפוטי."

אם לתת דוגמה לנושא המידע – זה יכול להית מידע שמגיע למתווך על אפשרויות המימון שעומדות לרשותו של הלקוח או אם אני אתחבר לדיון הקודם שהיה לנו, אם הקונה הוא אדם בעל מוגבלות, שמה שמזכה אותו בייבוא אישי של סוג רכב שאנשים שאינם בעלי מוגבלות אינם יכולים לרכוש רכב - -

עם מוגבלות.

עם מוגבלות. לכן, הוא צריך, אם הוא רוצה להזמין רכב מסוג M2, המתווך צריך לדעת שהוא אדם עם מוגבלות, ולפיכך אנחנו מטילים כאן חובת סודיות על מידע מהסוג הזה שמגיע למתווך.

כן, בבקשה.

אני נשיא איגוד יבואני הרכב. אני תוהה למה הוא צריך למסור מידע נכון על הכשרתו וניסיונו המקצועי. הוא בעל רישיון. מי שנתן לו את הרישיון, שיבדוק ויחקור ויעשה כל מה שהוא צריך. זה בדיוק כמו שהרופא שאתה הולך אליו, הוא בעל רישיון של רופא. אתה לא שואל אותו: באיזה בית חולים עבדה, באיזו שנה ומתי ניתחת. אני חושב שזה מיותר.

אתה יכול לשאול את הרופא.

אתה יכול לשאול אבל פה מחייבים.

לא - -

מידע נכון. שלא יגיד שהוא עוסק בזה 20 שנה כשהוא התחיל בשבוע שעבר.

אבל נתתם לו רישיון, תעשו את הכל בבדיקות. ברגע שנתת לו רישיון הוא בעל רישיון והוא יכול לעסוק בזה.

סליחה, תראו, אני אנסה למצוא את הכיוון בין שניכם: כשאני נכנס, רובנו, כשבאים לקנות רכב אנחנו הדיוטות. אנחנו תמיד מתפללים ומקווים שלא יעקצו אותנו ולא תמיד זה מצליח, ושמי שנותן לנו את השירות, יינתן לנו באמת על ידי אדם אמין, מקצועי, שגם יש לו את כל התעודות, ומה שיש לו על הקיר זה לא מכל מיני אוניברסיטאות פיקטיביות או במקרה הזה גופים פיקטיביים. יחד עם זאת, חוה, ברגע שאני הגעתי לאדם כזה, אני אומר, מבחינתי, אני מבין שהוא קיבל את כל האישורים ואת כל ההסמכות. אם אני עומד במצב כזה שאני נכנס אליו ושואל: תגיד, באיזה בית ספר למדת? התעודה שלך היא של משרד התחבורה? זה כמו שתבוא לרופא ותשאל אותו: תגיד, קיבלת את זה מלטביה או למדת באיטליה וכולי?

אתה יכול לשאול את זה.

כפרה, מתי שאלת לאחרונה?

לפעמים אתה מברר את זה.

סליחה, אתה שאלת?

אני מסתכל על הלוח...

תודה רבה, אתה מסתכל על הלוח. כולם מסתכלים על הלוח.

מה שהוא תולה על הלוח, זה המידע שהוא נותן.

אבל אנחנו לא מחייבים אותו להגיד אם הוא למד בלטביה או לא.

בדיוק. אז מה שאיתי מציע, תקריא בבקשה.

מה שאני מציע לקבוע שככל שהמתווך מוסר מידע ללקוח, על המידע הזה להיות מידע מלא ונכון. כלומר: מתווך בייבוא אישי המוסר ללקוח מידע על הכשרתו וניסיונו המקצועי, ימסור מידע נכון ומלא ללקוח כאמור.

כל מידע. למה רק - -

ברור.

ודווקא פה הייתי מוסיפה את העניין הזה שאם הוא רואה שזה אדם עם מוגבלות אז הוא צריך להגיד שהוא מתמחה בסוג מכוניות מסוג זה, שמגיעות מאובזרות וכולי.

מהכשרתו וניסיונו.

מהכשרתו וניסיונו זה עונה לגמרי.

מי בעד סעיף 4 עם התיקון ירים את ידו.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4 אושר.

תודה, הסעיף אושר.

"תנאים לרישיון לייבוא רכב ליבואן זעיר לרכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר [סעיף 32(7)(ב)] 5. (א) יבואן זעיר זכאי יהיה לקבל רישיון לייבוא רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר לפי סעיף 32(7)(ב) לחוק, אם המציא לרשות המוסמכת ליבוא, לגבי כל רכב כאמור, את כל אלה:

התחייבות יצרן הרכב או סוכן מורשה שלו, לספק לרכב שירותי תחזוקה, מתן אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה בישראל;

התחייבות של מוסך שקיבל רישיון לפי סעיף 127 לחוק לאפשר מתן טיפול תחזוקה

לרכב במוסך;

חלף האמור בפסקאות (1) ו-(2), אישור יצרן הרכב או סוכן מורשה שלו לספק לרכב שירותי תחזוקה, מתן אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה במדינת חוץ, כאשר יצרן הרכב או הסוכן המורשה, בהתאמה, אחראים להעברת הרכב מישראל למיתקן תחזוקה של היצרן במדינת חוץ ולהשבתו ללקוח;

(ב) יבואן זעיר יחתום על התחייבות בתצהיר, מאומת על ידי עורך דין, להודיע למנהל ולקונה על כל שינוי בתוקפם של אישור או התחייבות המנויים בתקנת משנה (א), לגבי כל רכב שהוא מייבא." זו רק התחייבות.

אני מבקשת להזכיר שבבסיס, רישיון יבוא ליבואן זעיר - הכלל הוא שזה לתוצר שיש לו יבואן ישיר בארץ כדי שנדע שיש תשתית לכל מה שצריך לעשות מבחינת הטיפול, תחזוקה, אחריות, רי-קול וכיוצא באלה.

השר הוסמך לקבוע תנאים לגבי תוצרים נוספים שזה דבר שקורה יותר עם רכבי יוקרה בדרך כלל. אנחנו מבקשים את התחליפים בדמות התחייבויות היצרן או הסוכן המורשה, התחייבות של מוסך. עכשיו, זה לא מוסך שיטפל בעצמו אלא התחייבות שהוא יאפשר את זה, שיש הסכם בינו לבין היבואן הזעיר שיכול איש מטעם היצרן או מטעם היבואן להיכנס לרכב, להשתמש בתשתית של אותו מוסך - -

יכול להיות שצריך לחדד קצת את הנוסח בעניין הזה.

- - ואפשרות שלישית, וזה דבר שהוא קיים גם אם זה מעורר קצת תמיהה פה ושם. יש רכבים שפשוט היצרן אומר: בא תביא אותם אלי, למתקן שלי באיטליה, אני אתקן שם, אעשה את הטיפול, את האחריות, את הרי-קול ואני אחזיר.

איך המשרד יבדוק את ההתחייבויות האלה? כלומר, מה יהיו הפרמטרים? למשל, אתם מדברים בפסקה (1) על אספקת מוצרי תעבורה. האם תדרשו תקופה לאספקת מוצרי התעבורה? כי בחוק יש הוראות בעניין הזה.

אני אסביר: בעצם אושר כבר רכב כזה ביבוא אישי, אפילו שניים שלושה כאלה שהם מתוצר שלא קיים פה. קיבלנו התחייבות של סוכן מורשה של - - -, פשוט העתקנו את מה שכתוב שם לכאן ושם, במקרה הספציפי של האישור שאנחנו קיבלנו, זה לארבע שנים אבל יכול להיות שזה גם יהיה פחות. כלומר, - -

איך אתם תחליטו אבל?

אני לא יכול להחליט. כל סוחר או כל יצרן לפי מה שהוא קובע. אני לא יכול לבוא ולומר לו: תעשה ל-5, 10 או 15 שנה. זה בעצם מצב קיים.

אנחנו מדברים בסופו של דבר על החריגים ועל עסקה מאד ספציפית, על רכב אחד לקונה אחד. היבואן הזעיר אולי יכול להביא עד 20 מכוניות אבל זה עסקאות שתפורות לפי מידה. זה לא קונפקציה. זה העניין גם למשא ומתן בין הקונה לבין היבואן הזעיר עם הסוכן המורשה בחו"ל על התנאים המדויקים.

זה נכון, הכל נכון אבל בסופו של דבר, הסיטואציה שעליה מדברת תקנה 5 המוצעת היא אישור של רישיון שנותנת הרשות המוסמכת ליבוא במשרד התחבורה. אתם תצטרכו כמשרד, לבדוק את הבקשה הזאת לרישיון יבוא ולהחליט אם לאפשר אותה או לא. השאלה מה יהיו הפרמטרים. האם למשל התחייבות לשנתיים תהיה מספקת מבחינתכם? כן או לא, ולפי מה תחליטו?

עוד קח בחשבון שזה לא רכב חדש.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להוסיף עוד נקודה - -

תן להם להתייחס בבקשה.

התשובה לשאלתך – השאלה איזו תקופה תהיה זה באמת נתון למשא ומתן בין הלקוח לבין היצרן - -

אבל המשרד נותן את הרישיון.

נכון. המשרד נותן את הרישיון לתקופה שתיקבע במסמכים שיינתנו לו. בתום התקופה הזאת יצטרכו להוציא את הרכב מהארץ או לא להשתמש בו. הרישיון הוא לתקופה של ההתחייבויות, זאת התשובה.

אני לא מבין, הרישיון זה רישיון לייבא רכב אחד, לא? מה זאת אומרת לתקופה? אני לא מבין את התשובה.

מה שדרור התכוון זה שרישיון היבוא יאושר על פי התנאים שנקבעו, על פי הכללים. מה שדרור התכוון, שכשננפיק לו רישיון רכב, שם נציין את כל ההגבלות האלה. הכוונה שהרישיון מוגבל למשך אותה תקופה שכתובה באישור. הנושא השני – העברת בעלות לא תוכל להיות עד - -

אבנר תקשיב, דרור, חוה, עצם העובדה שאנחנו מנהלים בינינו שיח להבין את מה שכתוב ואתה צריך להסביר, על זה נאמר: אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר. אם אתם מנהלים עכשיו ויכוח של הבנת הנקרא, מה יקרה כשיבוא אזרח או יבואן ויצטרך להתחיל לתת את ההסברים בעניין הזה. לכן, אני מבקש שאת הסעיף הזה, לנסח אותו בצורה בהירה, מהירה, שבאמת יודעת לתת את המענה על כל מה שאתם אומרים.

הבעיה שהדברים לא לגמרי נהירים גם לי כי כדי לדעת מה לכתוב, אני צריך להבין עד הסוף. אם עכשיו מגיעה אליכם בקשה כזאת ויש לגביה תנאים, למשל: אספקת מוצרי תעבורה לשנתיים. אתם תתנו את האישור ופשוט תכתבו ברישיון יבוא שזה מוגבל לתקופה?

כן.

לא תתערבו במשך התקופה?

לא.

אז את זה צריך לחדד כי זה לא כתוב.

זה צריך להיות באותיות גדולות ואדומות למי שקונה את האוטו. הוא צריך לדעת שבעוד שנתיים אין לו אוטו. שהוא קנה אוטו לתקופה של שנתיים.

לא, זאת לא השאלה.

אין לו חלפים, אוטו יש לו אבל אין לו חלפים.

לא, הוא לא ייתן לו רישיון לנוע על הכביש. זאת אומרת שאין אוטו.

הרישיון הוא רישיון יבוא, זה משהו אחר, זה לא רישיון רכב. הוא מביא את הרכב לכאן, השאלה אם אתה נותן לו את הרישיון או לא. ומה שאני שואל: מה יהיה גדר שיקול הדעת של המשרד להתערב בעסקה הזאת? זאת השאלה.

אבל עוד פעם: בגלל שזה רישיון יבוא, אז ברגע שהוא מקבל את הרישיון ומביא את הרכב, אז לרישיון הזה בעצם אין משמעות. אז ברגע שאתה מביא את ההתחייבויות האלה - -

לא משנה לאיזה תקופה ולא משנה איזה הגבלות כתובות שם, אתם לא מתערבים.

לא. ברגע שההגבלות האלה יקבלו תוקף, הן יקבלו משמעות בתוך רישיון הרכב.

תוך הסתמכות לפי תקנות התעבורה.

חוה, אני עדין לא השתכנעתי כי אתם לא הולכים לתת את הרישיונות. דהיינו, לא אתם אלה שיושבים - -

נשב.

אני בטוח שהוא רוצה להתקדם אלא אם כן יש לכם רצון לעצור בעדו. הוא במקרה בדיון, ויבוא מישהו שהוא לא בדיון, וזה קורה כל הזמן. אני לא רוצה פרשנויות. אני לא רוצה אותו מחפש אותך ואומר: תגיד, מה התכוונו? אני רוצה שהדברים כאן, התקנות צריכות להיות, איך אומרים? זורמות. לא עם מעצורים של מה התכוון המחוקק.

אדוני, אנחנו עוסקים פה ברישיון יבוא. רישיון יבוא זה רק על השלב שהרכב נכנס לארץ. מהרגע שהרכב נכנס לארץ, רישיון היבוא מתמוסס כי הוא מוצה, הוא כבר לא קיים. כל העתיד של הרכב כבר מוסדר ברישיון הרכב, ורישיון הרכב מוסדר בתקנות התעבורה, לא פה. ההגבלות שינבעו מזה שהוא ביבוא זעיר, כשיש התחייבות מוצרי תעבורה מוגבלת בזמן, מוסדרת ברישיון הרכב דרך תקנות התעבורה, לא כאן. אני מבקשת רק להעיר שכתבתנו כאן "סוכן מורשה", הכוונה לסוכן ראשי.

חוה, אתם זוכרים שהייתי מבקש מכם תמיד לתת "סיפור דרך". תנו את סיפור הדרך של הסעיף הזה.

ניתן את סיפור הדרך של הסעיף הזה: אדם בעל אמצעים גבוהים מגיש בקשה ליבוא רכב כזה, מיוחד. אתה יודע, לא כל אחד. מגיש בקשה - -

אבל מדובר על יבואן זעיר, לא על יבוא אישי.

דקה, אני אתייחס גם לזה.

הוא לא צריך כלום, הוא לא יבואן זעיר.

בסעיף הבא אנחנו נתייחס גם לזה. תנו לי לומר עד הסוף. הוא בעצם מגיש את הבקשה, והבקשה - יבואן זעיר/יבואן יבוא אישי. הוא מגיש את הבקשה עם כל המסמכים והדרישות שאנחנו מבקשים ליבוא רכב, בסדר? בנוסף, במקרה הספציפי הזה, היות ואין פה יבואן ישיר שיכול לתת מענה מבחינת מימוש ההכרעות, מבחינת רי-קול וכולי, מה שאנחנו מבקשים ממנו זה התחייבות או של היצרן או של הסוכן המורשה העיקרי, שהוא יספק לו את החלפים, הוא אחראי לבצע את הטיפולים ואת התחזוקה של הרכב למשך התקופה שנקבעה על ידו. מקבל מאתנו את האישור, יבואן זעיר/יבוא אישי, מקבל מאתנו את האישור יבוא וכשהרכב מגיע לארץ, כל ההגבלות שדובר עליהן, אנחנו מגבילים אותו ברישיון הרכב וכותבים לו שהרכב הזה, מבחינת הרשות, הרישיון הזה תקף למשך התקופה שנמצאת באישור, 3 שנים, 4 שנים וכולי, וגם אנחנו מגבילים אותו בהגבלת בעלות. כלומר, אם אתה רוצה להעביר את זה לאדם אחר, אתה מוגבל עד שאתה לא מראה לנו את האישור העדכני והספציפי לאותו רכב. זה גם ספציפי למספר שלדה, זה לא משהו כללי.

כל מה שתיארתי, עשינו את זה עם יבואן שייבא עד עכשיו שני כלי רכב כאלה ביבוא אישי, בטח שמעתם על זה וראיתם.

תקנה 5 עוסקת ביבואן זעיר שיהיה רשאי להביא עד 20 כלי רכב בשנה. כלומר, זה יבוא מסחרי, לא יבוא אישי.

אז אמרתי: יבואן זעיר או – אבל כל רכב כזה ספציפי, עם מספר שלדה ספציפי, יש התחייבות או של היצרן או של הסוכן המורשה העיקרי. עכשיו, הסעיף הזה, זה בכדי למנוע חסם. יש כאלה שרוצים לייבא כלי רכב כאלה, שהתוצר לא קיים פה ואין יבואן מסחרי, אז רצינו לפתוח את השוק.

בדיוק. זה הוועדה הוסיפה את זה, אני זוכר את זה.

זה נדיר, זה לא כל שני וחמישי...

יש לי שני דברים לומר: לעניין תקנת משנה (א)(1) – אני חושב שנצטרך לחדד שדי בכך שההתחייבות כוללת התייחסות לנושאים האלה, דהיינו: לשירותי תחזוקה, מתן אחריות וכולי כלומר, אין בכך כדי לתת למשרד אפשרות להתערב בהיקף של ההתחייבות, אם אני מבין נכון את מה שאתם אומרים, ואת זה יהיה צריך לכתוב.

בשאלה השנייה שלי לגבי תקנת משנה (ב) – אתם מבקשים שהיבואן יודיע לקונה על כל שינוי בתוקפה של ההתחייבות. השאלה היא מה קורה אם הרכב עובר לבעלות של אדם אחר?

- - -

זה במסגרת הגבלת העברת בעלות. כמו אמרתי, - -

הוא התייחס לזה.

- - גם יש תוקף של הרישיון, שהוא - -

אבל אתה לא מדבר על המצב המשפטי היום.

אין הגבלה ליבואן זעיר.

השאלה היא למה צריך להודיע לבעל הרכב על השינוי בהתחייבות?

כי הוא צריך לדעת אם פתאום אין התחייבות לקבל - -

אבל זה יכול להיות לא לאותו האיש, כמו שאומר עורך דין עצמון.

אז לכן, אם זה האיש השני, השלישי והרביעי, הוא לא יוכל לבצע העברת בעלות עד שהוא לא מראה את המסמך הזה לרשות. זאת אומרת - -

חוה, מכוח מה זה נקבע? זה המצב המשפטי היום לפי תקנות התעבורה או שזה תיקון שאתם עושים?

רק ליבואן העצמי יש הגבלה של איקס זמן - -

לא, רישיון הרכב יהיה מוגבל, יהיה כתוב שם שלא ניתן להעביר בעלות.

אבל על יבואן זעיר אין כזאת הגבלה בחוק.

לא, אבל זה על שם מישהו. מה זה יבואן זעיר?

יבואן זעיר מביא על שם עצמו ומוכר את זה לך.

מצוין.

אז איפה ההגבלה?

ברגע שהוא מנפיק רישיון רכב זה על שם הקונה.

בסדר, אבל איפה הסמכות שלך לעשות את זה?

בתקנות תעבורה.

הסמכות היחידה שיש לך היא ליבוא אישי. יבוא אישי, אתה צודק. הדבר השני שרציתי להגיד – שני דברים רציתי להגיד: 1. אם אתה רוצה להיתלות על עץ גבוה שנקרא "יבואן", שהוא ייתן לך את תקופת הזמן שהוא מסכים, אז הוא יכתוב לך: 24 שעות. זה בסדר? אתה אמרת שנה, שנתיים ואני אומר 24 שעות הוא יכתוב, הוא לא יכתוב שנתיים. - -

בסדר, אז המשרד לא ייתן לו את הרישיון.

אבל לא כתוב לתקופה. לפי מה שכתוב, - -

ברור, תתקדם.

נראה לך שמישהו יקנה ל-24 שעות?

זה לא עניין של מי שיקנה. תראה מה אתה אומר – אתה אומר: אני, כדי לתת רישיון לדידי לייבא - -

דידי, סליחה. עשה לי טובה. אני אוהב דוגמאות קיצון אבל לא עד כדי כך. בסוף כל סעיף שאנחנו כותבים - -

אבל תכתוב את התקופה, זה הכל. שים תקופה מינימאלית, פתרת את הבעיה. למה לך - -

יש לכם בעיה לשים "שלא יפחת מ..."?

אדוני היושב ראש, דבר נוסף שרציתי להעיר: בישיבות הקודמות כשדובר על יבואן זעיר, דובר על זה שיחייבו את האוטו הזה שמגיע לארץ בתקנה 309.

תזכיר לי, אני לא עובד בזה.

תקנה 309 היא תקנה שבודקת את בטיחות הרכב לפני שהוא עולה לכביש. אנחנו מדברים על רכב משומש. מותר ליבואן זעיר להביא רכב משומש שגילו עד 12 חודש בלי קשר למספר הקילומטרים שהוא עבר לפי הוראת השעה.

נכון.

לא, הוראת השעה זה רק להאריך את התקופה. תלוי כמה שני, זה ארבע שנים.

כרגע זה בהוראת שעה.

ההוראה היא שמותר. אז באותה נשימה אמרתם, ואז גם העליתי את הנושא וקיבלנו תשובה שהרכב הזה יעבור בדיקת בטיחות שנקראת היום תקנה 309. זה לא מופיע.

אדוני, לעניין ההערה של עורך דין עצמון, על איך הוא ידע מי הבעלים היה והרכב נמכר, אז ההודעה תהיה באמצעותנו. נודיע לקונה, כמו במתכונת בהמשך שיש לגבי הרי-קול.

כלומר, המנהל יאתר את בעל הרכב דרך המערכות הממוחשבות של המשרד.

כן, אנחנו יודעים מי הבעלים של הרכב.

אז מה התיקון בנוסח שאתם מציעים?

עוד לא ניסחתי את זה אבל זה יהיה: המנהל יידע את הקונים.

בכדי שלא 24 שעות נעשה מינימום שנה, ואז זה ייתן לו מענה - -

יופי.

למרות שזה לא... מינימום שנה.

שנה לגבי כל הנושאים? כלומר - -

אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. זה שדידי אמר, אתה לא צריך עכשיו להיכנע. אני אסביר מה מטריד אותי בצד שלי: אנחנו רוצים מינימום חסמים. הנחת העבודה שלי היא שכל תוספת של לו"ז, זמן, כל נייר מייצר חסם. תשמע, אם יהיה מישהו כזה שיעשה מעשה נבלה ויגיד ל-24 שעות או דברים מהסוג הזה, הוא לא יקבל רישיון וימצא את עצמו במצב... אני לא רוצה, אני מעדיף להשאיר את הסעיף כמות שהוא.

התחייבות של מוסך שקיבל רישיון לאפשר מתן לפעול הוא מיותר. אז למה צריך עכשיו להכניס מוסך שיחתום על משהו שהוא לא יודע? אם הבן אדם ירצה לקבל, כל מוסך יקבל אותו. ישלם לו כסף והוא יקבל אותו. בשביל מה צריך להחתים איזה מוסך על רישיון של מישהו ולהכניס אותו להתחייבות חוזית או משהו שבכלל לא בעניין.

הוא בסך הכל מתחייב, המוסך הזה - אני רוצה לוודא שיש לפחות מוסך אחד במדינת ישראל שלקח על עצמו לאפשר שהטיפולים יבוצעו אצלו. אני לא רוצה שכשהרכב צריך את התיקון של האחריות, עכשיו נתחיל לחפש איפה יש מישהו - -

חוה, להוריד את ה"לאפשר". אין שום סיבה שזה יהיה. תיקון, זה הכל. מתן טיפול. הנחת העבודה שמי שלא מטפל בך כמו שצריך ומרמה אותך, יחטוף.

את הסעיף או את המילה - -

את המילה "לאפשר", כן.

אבל את נוסח פסקה (1) של תקנת משנה א' אנחנו נחדד.

תחדדו ביניכם. הבנו את הרעיון. חוה איזה סעיף?

אני מבקשת תיקון נוסף – איפה שכתוב בשני מקומות בסעיף הזה "סוכן מורשה", אנחנו רוצים שיהיה "הסוכן הראשי". אם כבר בחוק יש לנו הגדרה - -

בסדר. אני מעמיד להצבעה את תקנה 5 עם התוספות, השינויים, התיקונים והחידודים וההבהרות שדובר עליהן כן. מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 5 אושרה.

התקנה אושרה.

"תנאים לייבוא רכב לשימוש אישי מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן רכב ישיר [סעיף 33(ב)(5)]

6. המבקש לייבא רכב המיועד לשימושו האישי או המשפחתי או העסקי-עצמי והוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר לפי סעיף 33(ב)(5) לחוק, ימציא את כל אלה:

אישור יצרן הרכב או סוכן ראשי שלו, לספק לרכב שירותי תחזוקה, מתן אחריות, שירותי

תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה בישראל;

(2) התחייבות מוסך שקיבל רישיון לפי סעיף 127 לחוק לאפשר מתן טיפול תחזוקה לרכב במוסך;

צריך להוריד את המילה "לאפשר".

נמחק גם כאן את המילה "לאפשר".

למה?

כי זה אותו דבר, בקודם גם מחקנו.

אנחנו עוד רוצים לעבוד על הנוסח של הסעיף?

לא, החלטות עקרוניות שמתקבלות כאן יעוגנו בנוסח.

בסדר גמור.

דרור, מה הבעיה?

המילה "לאפשר". יש מוסך שמתחייב לטפל?

מה ההבדל בין לאפשר לבין לתת את הטיפול?

הכוונה היא שהמוסך לא באמת יכול לטפל כי זה תוצר מיוחד אז הוא רק מעמיד את המוסך - -

דרור נו.

אבל זה אותו דבר, זה היינו-הך.

אנחנו לא התכוונו לחייב את המוסך לבצע את הטיפול בעצמו. הוא לא יודע לעשות את הטיפול.

נו מה, חבר'ה? תעשו לי טובה, מה אתם עכשיו ככה...

לא, אני לא הבנתי שהמילה "לאפשר" נמחקה.

זו היתה הכוונה. חברים, הודעתי. אני אמרתי ואפילו דרור, הנהנת. אולי על משהו אחר מהדיון הקודם אבל...

זה בדיוק העניין, שאתם צריכים לדאוג שיהיה מוסך אחד לפחות שיוכל לתקן את הרכב הזה. אם לא, מה? ייסע לחו"ל חזרה?

נכון. חברים, אנחנו כבר הצבענו על זה. אני מצטער.

אני לא הבנתי את זה.

מה יש להבין?

מה המשמעות של זה.

חוה, מה המילה הזאת חשובה לך פתאום כל כך?

כי זה מטיל חובה על אותו מוסך לטפל, ולא בטוח שיש אפילו מוסך אחד בארץ שיודע לטפל.

אז אל תביאי את האוטו.

ואם את כותבת לאפשר, מה המשמעות של הדברים?

אם אין מוסך אחד שיכול לאפשר לתקן, אז אל תביאו את המכונית בכלל.

לא, יש מצב שמכונה "פליי אינדיקטור", שהיצרן, נניח "פורשה", ישלח טכנאי שלו לארץ, איש מקצוע, שיש איזה מוסך שייתן את התשתית עם - -

אז זה בדיוק זה.

חוה, סליחה...

זאת הכוונה. אם זה מה שמוסכם במהות, אז זה בסדר.

חברים, זו הכוונה ואני לא מבין על מה... תודה רבה.

חרף האמור, אני לא מבינה איך הנוסח של (2) יוצא אבל - -

נו, אז תקריאי. מה זה איך יוצא? אנחנו פה כדי לתקן, מה את לא יודעת? אם יש לך הערה, תעירי אותה כאן.

אני הבנתי את המהות, אנחנו כולנו מסכימים על המהות אבל להוריד את המילה "לאפשר" משאיר משפט שהוא לא משפט.

התחייבות מוסך לטפל או לתת שירותי תחזוקה.

המהות ברורה: הכוונה היא שהוא לא חייב לתקן, הוא רק צריך להעמיד את המיקום שלו. את הנוסח נסגור אחר כך.

שבו יינתן שירות תחזוקה לרכב.

בסדר. אני לא יודע, לפעמים אתם בחפירות...

אדוני היושב ראש, לפי תקנות התעבורה, מה שעכשיו נאמר לא יכול לקרות במדינת ישראל. אתה לא יכול להביא מתקן מחו"ל שיתקן פה, בארץ. אין לו רישיון ישראלי, אין לו רישיון למתן שירותים. איך הוא יתקן? בלי רישיון? תיתן לו רישיון זמני?

שניה – מוסך, יש לו מנהל מקצועי, נכון? כל העובדים במוסך, יש להם אישור הסמכה?

כולם.

מה כולם? מצוין. אז מי בסוף אחראי?

המנהל המקצועי.

מצוין. אז גם פה המנהל המקצועי אחראי.

תודה. אדוני, נוקאאוט. אבנר עשה לכם "איפון".

אדוני היושב ראש, אני מבקש רק משפט אחד – על פי מה שאבנר אומר או חוה אומרת, זה לא רק לאפשר חלל עם המתקנים המתאימים, זה גם לקחת אחריות.

נו אז מה? סלח לי, אני יוצא מנקודת הנחה שיבוא המנהל ויגיד: אין לנו לא את הכלים או לחילופין אין לנו את הידע המקצועי המספיק כדי לעשות את העבודה. נו? אני רוצה לראות ש"פורשה" ישלח לכאן מישהו והמוסך יגיד: אני לא...

- - -

הוא שולח לך, וזה. נו...

"(3) חלף האמור בפסקאות (1) ו-(2), אישור יצרן הרכב או סוכן מורשה שלו לספק לרכב

שירותי תחזוקה, מתן אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת

מוצרי תעבורה במדינת חוץ, כאשר יצרן הרכב או הסוכן המורשה בהתאמה, אחראים

להעברת הרכב מישראל למיתקן תחזוקה של היצרן במדינת חוץ ולהשבתו ללקוח;

התחייבות מייבא הרכב בתצהיר, מאומת על ידי עורך דין, להודיע למנהל על כל שינוי בתוקפם של אישור או התחייבות המנויים בתקנה זו."

אני רוצה לשאול לגבי פסקה (4): איך מייבא הרכב אמור לדעת על השינויים בתוקף האישור או ההתחייבות?

היבוא האישי? זה הוא, הוא מביא - -

זה יבוא אישי, זה מולו.

לא, אבל אתם מדברים על כך שהמוסך יתחייב להעמיד לרשות המייבא את תשתית התחזוקה. יכול להיות שיהיו שינויים בנושאים האלה שהוא לא ידע עליהם, שהוא לא יכול לדעת עליהם או שהוא אמור לברר באופן אקטיבי?

הוא צריך לעשות את זה באופן אקטיבי. זה שלו. כל המסמכים האלה, הוא מגיש את זה כלפיו. הוא אמור לבצע את הטיפולים והתחזוקה לפי הנחיות היצרן, אז למה שלא ידע?

באופן אקטיבי יש לו הסכם עם המוסך. המוסך יכול להגיד לו שיעדכן אותו.

בשביל מה זה טוב? לשם מה נדרשת פסקה (4) לתקנה 6? תסבירו לנו. הרכב לא רק יקר, הוא גם משלם לעורך דין. לשם מה זה נדרש?

בשביל ההגבלות על הרישיון רכב.

כמו שאמרו, זה רכב מיוחד. אז בגלל שהוא מיוחד, אז כל שירותי התחזוקה שלו הם לתקופות מסוימות והוא יכול לנסוע על הכביש רק כל עוד יש לו את שירותי התחזוקה האלה. המנהל חיי לדעת אם ברגע שאין יותר אספקה של חלקי חילוף לרכב, המנהל ישירות יוריד את הרכב מהכביש כי זה רכב שהוא לא בר תיקון. לכן המנהל צריך לדעת על השינויים - -

ממילא לא יהיו לו אבל חלקי חילוף. הרי כתוב שם לכמה זמן - -

נכון. ולכן מלכתחילה, אם זה התחייבות לשנתיים, רישיון הרכב יחודש לשנתיים, ברגע שהיצרן הודיע לו שהוא מקצר את התקופה לשנה, גם המנהל יקצר את רישיון הרכב לשנה - - - שניתן לשלוש שנים.

זה למנהל או לרשות המוסמכת ליבוא, אגב?

הוא מודיע למנהל - -

אבל מי שנותן רישיון רכב זה הרשות המוסמכת ליבוא.

רישיון יבוא, רישיון רכב - - -

אם נוסע על הכביש "מרצדס" שעבר את כל האישורים וכל התהליכים וכולי, ובשלב מסוים היצרן יותר לא מעביר לארץ חלקי חילוף וכולי, על אף שב"מרצדס" אין שום ליקוי, ייקח לו המנהל את הרישיון לנסוע על הכביש?

זה התנאי, והיות - -

על אף שאנחנו מדברים בחלק מהמקרים ברכבי יוקרה, שהיצרנים ברוב המקרים אומרים: וואו, יש לנו אחריות אולי לא כתובה אבל יש לנו אחריות ואתם תמנעו ממנו לנסוע על הכביש?

חוה, אני אחדד את זה יותר. אתם מבינים מה אתם עושים פה, דרור? אנחנו רוצים לפתוח, נכון? החשיבות הגדולה היא לכל אדם שיוכל - -

במקרה הזה ליבוא אישי.

גם יבוא אישי יכול להיות לא בהכרח רכב - -

אבל פה מדברים על דגם מיוחד.

אני יודע.

זה רק מתוצר שלא נמצא פה.

חברים יקרים, תודה רבה שאתם מודיעים לי את זה. נדמה לכם שהבנתי את הסעיף רק עכשיו? אני מנסה להגיד משהו אחר: אני מנסה להבין למה התחושה שלי שאתם שמים חסמים.

אני שוב אומר: עקרונית, היינו יכולים - -

מה הנחת העבודה שלכם?

הנחת העבודה, אנחנו כן רוצים לאפשר יבוא של תוצר שלא קיים פה. אז בכדי לאפשר תוצר שלא קיים פה אני צריך להשוות את זה לתוצר שקיים פה. תוצר שקיים פה, אנחנו מוודאים ובודקים שיש חלקי חילוף, מימוש - -

ברור, הכל נכון.

- - ופה, האישור הזה זה בעצם התחליף למה שקיים - -

אני אסביר לך מה העניין שצריך שיהיה: שהקונה יודע את זה. זאת אומרת, שברגע שאין את חלקי החילוף ודברים מן הסוג הזה, הוא לא יוכל יותר לנסוע, ואני אגיד לך מתי – כשהוא נכנס לתקן את הרכב, וזה יקרה לו באיזה שהוא שלב, נכון? יאמר לו המנהל: אין יותר חלקי חילוף, אני לא יכול לספק לך את השירות.

ואז מה יהיה? הוא ייסע עם רכב לא בטיחותי?

אז תציין שרק כאשר מדובר באביזרים בטיחותיים.

נכון, כי מה זה אחריות? מה העניין? מה הנקודה? לא כל חלק הוא חלק שחייב שיהיה חלק של המקור. קיימנו דיונים שלמים. המדינה עד היום מתנהלת בלי חלקי חילוף מקוריים אלא אם כן יודיע המנהל, שזו האחריות שלו כפי שאמרנו קודם - הוא אומר: אדוני, לחלק המסוים הזה אין תחליף. אני גם לא יכול לתת לו חלף כזה או אחר. דע לך, אני לא יכול לטפל כי זה הופך את הרכב ללא בטיחותי. הוא מחר יכול לבוא ולהחליף את מראת הצד. אתה יודע מה? הרי זה קורה גם לנו, לכל אחד מאתנו שרוכש. אני רכשתי מוצר מסוים, ואתה יודע מה זה למצוא - זה לא אחרי עשור או 100 שנה. היום החוק מאפשר לו לשמור איקס זמן חלקים מסוג מסוים. אז מה עכשיו? אני אזרוק את הכל? השתגעת? אני תימני.

- - -

אני יודע, סתם צחקתי כדי שאנשים יהיו מרוצים מעצמם.

- - 1. זה מלשים פלסטר ועד איזולירבנד ועד להביא חלק אחר שיכול לתת לו... אני, כל מה שאני רוצה ואני מסכם את זה, שיובהר שרק במקרים שהמנהל הגיע למסקנה שמדובר - -

אני רוצה לחדד איזו שהיא נקודה: נושא רישיון הרכב וסמכות רשות הרישוי להאריך או לא להאריך את רישיון הרכב לא קבועה פה. - -

נכון.

- - כלומר, מה ששאלתי קודם ולא קיבלתי תשובה: הסיטואציה הזאת של סמכות רשות הרישוי לא להאריך את רישיון הרכב בשל פקיעת תוקף ההתחייבויות כאן, זה לא דבר שמעוגן היום בתקנות התעבורה.

זה משהו שנמצא אצלנו בהכנה.

אז בעצם אנחנו מדברים על תינוק שלא נולד עדין.

זה כלים שלובים. איך אמר היושב ראש? תצרף. ההסדר בנוי מהרבה מרכיבים.

איתי, וגם עוד משהו, אני רוצה לומר לדידי, אדוני היושב ראש, לגבי הנושא של ה-309: כמו שהיום מחייבים יבוא אישי רכב - -

מה זה, תמיד אתה נזכר אחרי. מישהו לוחש לך באוזן?

לא, לא. אנחנו פשוט מקפידים לתת מענה מקצועי, אז פה גם לגבי יבואן צריך כן לבקש 309. בסדר?

נחה דעתי.

התקנות שאם מכינים לתיקון תקנות התעבורה אלה תקנות שטעונות אישור ועדת הכלכלה?

לא.

התקנות שמכינים זה רלוונטי ל-309, זה פחות רלוונטי לתקנה הזאת.

חבר'ה, אז מה אנחנו מסכמים?

זה בדיוק מה שאני אומר, שההוראות לעניין אי הארכת רישיון או הארכת רישיון רכב לא קבועה פה. כאן זו לא המסגרת החוקית לכתוב הוראות בעניין הזה.

נכון. זה רק רישיון יבוא.

יפה, אוקי. בסדר.

זה רק תצהיר שמחייב להודיע על שינויים. זה התנאי למתן רישיון יבוא.

זה כדי שנוכל להפעיל את הסמכות שאנחנו מתכוונים להזכיר במקום אחר.

יפה. מי חושב שצריך להוריד את פסקה (4) והוא לא ח"כ?

האמת, אני לא רוצה להתלכלך פה עם משרד התחבורה אבל זה כולה "כיסוי תחת".

אלוהים ישמור, אתה מפחד מהם?

לא, אני רק צריך אותם מחר בבוקר.

על הסעיף הזה הם לא ילכו אתך? אני שואל עכשיו פה: מי חושב שסעיף (4) מיותר? במערכת היחסים שמתקיימת עם האזרח, מי חושב שהוא צריך שיהיה? שירים את ידו?

אני?

ברור. אתה עובר לעבוד במשרד התחבורה?

דידי עובד במשרד התחבורה בכל דבר שמשרת אותו.

את לא יודעת שיש לי כל כך הרבה כובעים? אז יש לי עוד כובע אחד במשרד התחבורה. מה יכול להיות?

בבקשה תקריא.

אני מציע, ואולי זה מעט יקל על הקושי, שההתחייבות למייבא הרכב להודיע למנהל על כל שינוי בתוקפם של אישור או התחייבות ככל הידוע לו. כלומר, יכול להיות שהוא גם לא יכול לדעת.

זה מכהה קצת את...

זה - - - וטופסולוגיה.

למה לא הצבעת כששאלתי שאלה?

הוא פוחד - - -

זו התחייבות שניתנת על ידי הגורמים האלה כלפי הקונה עצמו.

לא, סליחה, מה שכתוב כאן זה התחייבות מייבא הרכב, שזה אדם פרטי שמעוניין לייבא רכב בייבוא אישי, להודיע למנהל על כל שינוי בתוקפם של אישור או התחייבות. הוא צריך לגבות את ההתחייבות הזאת בתצהיר שחתום על ידי עורך דין. זה מה שכתוב כרגע בתקנה, ואנחנו לא בטוחים שבהכרח הוא ידע על שינויים כאלה.

למה שהוא לא ידע?

ההתחייבויות האלה הן התחייבויות שניתנו כלפיו, זה חוזים - -

שניתנו כלפיו בעת הליכי היבוא. השאלה אם זה משהו שיכול להימשך ובהכרח הוא יוכל לדעת על המשך ההתחייבות הזאת - -

אם מישהו נתן לך התחייבות בכל עניין אחר, זה משנה מי יודע את זה חוץ ממך?

לא, אבל למשל הוא נתן לו התחייבות לשלוש שנים. מה קורה לאחר שלוש שנים?

על זה הוא לא צריך להודיע. השינוי בהתחייבות זה שבמקום שלוש שנים זה נהיה ארבע או - -

רגע, אז זו גם נקודה שכדאי לחדד: אתם מדברים על שינוי בהתחייבות הראשונית, נקרא לזה כך, כלומר, ההתחייבות שהוא קיבל לצורך ייבוא הרכב, לא לאחר מכן. למשל, אם הוא קיבל התחייבות של יצרן לתת שירותי תחזוקה למשך שנתיים, בתום השנתיים האלה הוא לא צריך להודיע שום דבר.

נכון, כי אז הרכב נגרע.

הוא ממילא לא יוכל להשתמש ברכב.

למה הרכב נגרע אחרי שנתיים?

זה מה שהסבירו קודם, שאם אין שירותי תחזוקה לרכב, הרכב לא יכול להיות על הכביש.

סליחה, יש לי שאלה: כמה רכבים מן הסוג הזה יש בשנה?

היו - - -

ב-10 שנים.

חברים יקרים, ב-10 שנים היבואנים הרגו את השוק. סליחה, חברים יקרים, אתם מדברים אתי עברית? אנחנו פה קובעים כללים כדי שלאנשים יתאפשר יותר. זה כל העניין.

אדוני, זה ילך ויפחת.

אז גם אחד לא יהיה? למה צריך את זה?

אני אגיד לאדוני מדוע: חלק גדול ממה שקוראים לו "יבוא אישי" זה בעצם היבוא הזעיר. זה אנשים שהם תחת הכותרת - -

חוה יקירה די, אני כבר מרגיש כמו מכונת כביסה בסחיטה, כבר לא בהתחלה. סחיטה נהייתה לי בראש. מה כל כך מסובך פה? שאלתי שאלה פשוטה: כמה עד היום? אמרת אחד בשנה?

בחמש השנים האחרונות היו שניים.

יפה. אז אם זה שניים בחמש השנים הקרובות, חברות וחברים זה אחד שיש לו כסף והוא והוא, אז הסעיף הזה יישאר. תודה.

כנוסחו?

כן, כנוסחו. אני אומר את זה, זה מי שכבר זה, ופה ושם, בטח יש לו גם את היכולות להביא את העורך דין הזה. ואם אין לו, שלא ייקח אותו.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 6 אושרה.

תקנה 6 אושרה. הלאה, 7.

"ייבוא לשימוש אישי או עסקי-עצמי של רכב אספנות [סעיף 33(ד)] 7. (א) המבקש לייבא רכב אספנות לשימוש אישי או עסקי-עצמי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:

(1) הרכב הוא מסוג 1M1, N או L;" אני מבקשת להזכיר: M1 זה רכב נוסעים עד 3.5 טון, N1 זה רכב מסחרי עד 3.5 טון, L זה אופנועים.

"(2) מתקיימות ברכב הוראות סעיפים 33(ב)(2), (4), (7), (8)(א) ו-(ב) לחוק;" שזה התנאים ליבוא אישי. התנאים שכבר נקבעו לגבי ייבוא אישי: אקלים, אנרגיה וכיוצא בזה. אם אתם רוצים את כל הפרטים אז...

קדימה.

הרכב בעל רישיון בתוקף במדינת מוצאו;

(4) הרכב ומבנהו תואמים למבנה הרכב כפי שתוכנן ויוצר על ידי יצרן הרכב המקורי בקו הייצור ולא בוצע ברכב שינוי מבנה לאחר ייצורו, והרכב אינו רכב שיוצר בשלבים על ידי מספר יצרנים (multi-stage).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(4), יותר ביבוא-

רכב בתצורת מבנה מגורים ממונע המשמש למגורים (motor home) ומשקלו הכולל לא עולה על 4,000 ק"ג;

רכב אשר שונה מרכבו לתצורה קלאסית (replica – חיקוי של רכב ישן יותר) והוא בעל תעודת בדיקה של מעבדה מוכרת אירופית, או שהוא עומד בדרישות תקינה אמריקאיות או בדרישות תקינה קנדית, על פי הצהרת יצרן;

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יותר יבוא של רכב כלהלן:

(1) רכב עם הגה המותקן בצד ימין של הרכב, למעט רכב המיובא לצרכי תצוגה בלבד; - -

סליחה שאני קוטע – אלה תנאים נוספים או מצטברים? כלומר, אלה סוגי הרכב שניתן יהיה?

לא, לדעתי לא. אתה מדבר על (ב) עכשיו?

אלה בכל מקרה לא.

אני שואל האם הפסקאות האלה, אלה תנאים מצטברים?

לא.

צריך להגיד: לא יותר יבוא של רכב שמתקיים בו אחד מאלה...

נכון, צודק.

"(2) רכב שעבר תאונה במדינת מוצאו, אשר יש לגביה תיעוד כי נגרם במסגרתה לרכב אחד מאלה:

הרכב הורד מהכביש לצמיתות, לפי הדין החל במדינת מוצאו;

נזק לשלדת הרכב;

פתיחת כריות אויר;

נזק למערכת ההיגוי, הבלמים, או למערכת המתלים ברכב;

הרכב הוכרז כ- Salvage לפי הדין החל במדינת מוצאו;"

מה זה Salvage?

גריטה.

כן, גריטה. אנחנו נכתוב "גריטה" בסוגריים.

הוכרז כגרוטאה. גריטה זה פעולה.

Salvage זו ההכרזה.

הוא לא בהכרח נגרט. אם הוא נגרט, הוא לא היה מגיע.

רכב, אשר במועד הגשת בקשת רישיון היבוא, מופיעה ברישומי היצרן, תקלת בטיחות סדרתית שטרם תוקנה."

אוקי. בבקשה רונן.

לנו יש הרבה חברים שהם אספנים של רכבי אספנות. הם אוהבים רכבי אספנות. למה מגבילים לרכב אחד בשנה? מה זה מעניין את המדינה אם הוא מביא אחד או שניים או שלושים?

שימוש אישי מוגבל לאחד בשנה ממילא לפי החוק.

למה? רכב אספנות. אוטו בן 40. הוא נוסע וראה עכשיו באינטרנט - -

עמדתו של רונן מקובלת עלי כל עוד האיש אמיד וקונה ועושה לו בחוץ אחר כך עשרה רכבים או מוזיאון של רכבים, מה זה ענייננו? אם הוא מוכר את זה, זה כבר הופך להיות - זה לא שימוש עצמי.

ולמה שלא יאפשרו להביא? אם כבר רוצים, יסדירו גם את הנושא של יבוא מסחרי של רכבים שהם רכבי אספנות. צריך לזכור, זה מכוניות בנות 30.

אז זה כבר רכב מסחרי לכל דבר ועניין.

לא, יבואן מסחרי, אתה לא יכול להביא רכב שיום מועד הייצור שלו פחות מ-12 חודשים.

אני לא פותח את זה עכשיו.

בואו נקבל כלל שזה אחד בשנה. יש הסמכה לשר לעשות אחרת. בשלב זה אנחנו לא מעוניינים לעשות אחרת.

אתם מנסים לחסום איזה מישהו שידוע עליכם עליו? אני צוחק.

אדוני, אני מהססת...

לא הערתי לך. היתה מישהו מאחוריך שצחקה יותר ממך. לפרוטוקול, מה שמך?

לנה גרשקוביץ ממשרד התחבורה.

המגבלה לייבא אחת לשנה היא בחוק?

המגבלה קבועה בחוק, והשר יכול בתקנות האלה, תקנה 7, לאשר תנאים אחרים. הוא רשאי לשנות את התנאים האלה.

רונן, עוד מילה.

אני מכיר המון, וזו עכשיו תופעה של הרבה חבר'ה שקונים מכוניות, משפרים אותם ומתקנים אותם. יש אהבה גדולה לאספנות וזה רק - -

אתה משכנע אותי שוב? עזוב את זה, כבר השתכנעתי.

הסעיף הזה חוסם גם מוזיאון. אם מוזיאון רוצה להביא לעצמו כמות רכבים, הוא לא יכול להביא, הוא יכול להביא רכב אחד. איך אפשר להקים מוזיאון עם רכב אחד?

הוא יחכה 100 שנה.

או תצוגה. למשל, יש תצוגה, מייבאים מחו"ל ועושים תצוגה של רכבים, מה שקיים בעולם הגדול. למה לחסום את זה? אני לא מבין, באמת.

למה הוא לא יכול להיות יבואן זעיר אז?

עזוב אותי יבואן זעיר, מי דיבר על יבואן זעיר? אני לא רוצה למכור. אני מדבר - נניח אתה חובב רכבי אספנות, ואתה רוצה לייבא לך שלושה בחצר, אתה רוצה להשוויץ. כל אחד יש לו את השוויץ שלו. אחד בונה ארבע קומות את הבית שלו, אחד יש לו יאכטה בגודל של בית. כל אחד והיכולות שלו. אנחנו עכשיו לא מנהלים שיח על "עמך ישראל". אנחנו מנהלים באמת על אספן מכוניות שיכול להרשות לעצמו ולשימוש עצמי.

אדוני היושב ראש, אתה לא מתאר לעצמך כמה "עמך ישראל" אוספים רכבי אספנות.

אני לא אמרתי, בסדר, אבל "עמך ישראל" זה לא כל אחד. הוא מייבא איזה "פורשה"...

למה? - - - זה לא כסף גדול.

אבנר, אני חושב שצריך למחוק את "לרכב אחד לשנה".

זה לא כתוב פה, זה כתוב בחוק.

לא, סליחה, אל תטעו את הוועדה. העיקרון בחוק הוא רכב אחד בשנה אבל סעיף (ד) מאפשר לשר לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על יבוא לשימוש אישי או עסקי עצמי של רכב אספנות בשינויים או בלא שינויים, כפי שיקבע. אז אלה השינויים.

אז צריך לכתוב פה שזה לא יהיה לשנה, לא הטענו את הוועדה. לא כתבנו עכשיו בתקנות שזה נקבע לשנה. אמרנו שזה כתוב בחוק ואנחנו פה לא שינינו מהחוק.

בסדר, אבל היושב ראש אמר לכם שהוא רוצה לשנות.

אז הוא רוצה לשנות עכשיו ולהוסיף לחוק הורדה של - - -

כן, כן. זה נראה לי סתם... חברים, אני קורא לזה סעיף פקידותי. זה ממש סעיף פקידותי. כשאני אפתח בית ספר לפקידים, זה סעיף שאני אגיד להם: איך? מה זה? כמובן, מבלי לפגוע בכבודם של כל הפקידים והפקידות. דרך אגב, לדעתי היום כבר בצבא, אני לא בטוח שאין יותר פקידים מפקידות. כן רונן.

נוסף לזה, כשאתה עכשיו מביא רכב אספנות, בדרך כלל אתה קונה את זה – אני לא יודע, יש לי חבר שהביא "יגואר" מאיזה זקן שבמקרה - ממיאמי, באמת, אוטו יד ראשונה 50 שנה. מה עכשיו, הוא יביא את הצהרת יצרן של "יגואר" על הרכב הזה? מה הרעיון - - - לא הבנתי את הרעיון שלהם. אם אני רוצה להביא רכב אספנות - -

אתה אל תשאל אותי, תשאל את המקצוענים.

סעיף (ב)(2) – הצהרת יצרן. אם הוא אוטו בן 70 והיצרן לא קיים כבר, מה הרעיון? מצאתי עכשיו "יגואר" - -

אז תביא תעודת בדיקה. הצהרת היצרן היא תחליף לתעודת בדיקה.

אתה צודק.

אבל כתוב שהרישיון, בסעיף (3), שהרכב הראשון בתוקף במדינת מוצאו. מה שאתה אומרים בעצם זה שמביאים ישנים שאין עליהם אפילו רישיון. בסדר, אבל זה לא פה, לא בסעיף הזה. זה צריך סעיף נפרד בלי כל התנאים האלה. בעצם אתה אומר: בא תייבא רכב - -

לא, לא. סליחה. רונן, תקשיבו, אתם חופרים ואחר כך לא מבינים. ישבתם על זה כבר שלוש שנים.

יותר.

יותר. אני רוצה להגיד משהו אחר, מה שאני הבנתי ממנו: יש את התנאים שאסור לייבא בכל מקרה, זה לא קשור. לא משנה אם הרכב הוא בן 50 שנה, 100 שנה או 700 שנה. אם הוא בתנאים, הוא לא יכול לייבא אותו.

ההגה מצד ימין וכולי...

סליחה, יעל - מה אומר רונן? זה לא בשביל חבר שלו. זה טיפול בתקנה שאומר: מה קורה אם מישהו נתן דוגמה, חבר שלו הצליח למצוא מישהו בארצות-הברית שיש לו את ה"יגואר" שלו מלפני 50 שנה. הסעיף פה אומר שהוא צריך להביא אישור יצרן.

לא. הוא אומר: אישור מעבדה מוכרת אירופית או דרישות תקינה, עמידה בדרישות תקינה.

רגע, אבל תקנת משנה (א)(4), אלה תנאים שהרשות המוסמכת ליבוא תבדוק? הרכב ומבנהו תואמים למבנה הרכב כפי שתוכנן ויוצר. אלה תנאים שאתם תבדקו?

כן, כן.

חברים יקרים, רונן, סיימתי.

אי אפשר לבדוק שהרכב לפני 50 שנה, לא נעשה בו שימוש. זה סתם לכתוב דברים.

תודה אדוני. חברות וחברים, העניין הוא כזה: אני מוריד את הסעיף של ההגבלה של רכב אחד בשנה - -

מוסיף, לא מוריד.

דרור אתה הבנת, נכון? תודה, גם אני. מה שאני מנסה לומר כאן, בעניין הזה, לגבי כל השאר אני משאיר את זה כמו שזה.

בלי הגבלה בכלל?

לא בלי הגבלה. 1000 איש יביאו עכשיו 1000 מכוניות? לשימוש אישי? 1000 מכוניות הוא יביא?

אני ממנהל אגף הרכב. אנחנו צריכים להבין שרכב אספנות זה רכב בלי כריות אוויר, זה רכבים שנוסעים בארץ, בסדר? יש להם רישיון. הם בלי כריות אוויר - -

הוא נוסע מהמקלחת ל...

אנחנו לא רוצים להציף את המדינה ברכבים מהסוג הזה. הכוונה היא שזה יהיה לאספנות בלבד. הכוונה שזה יהיה רכב אחד בשנה, זה סביר לאספן. אם זה לצורך תצוגה, אני מקבל את הגישה הזאת, זה נכון - -

ויצמן, ברשותך, אני כבר רואה את ההמונים נוסעים, מתדפקים עכשיו באינטרנט ומחפשים. אתה יודע מה? אני אלך אתך. שלא יעלה על חמישה רכבים לשנה. בסדר?

לי זה נשמע המון לשנה. אני חושב שצריך לעשות את זה - -

אנחנו חושבים שלפחות עשרה.

אבל תקשיב, אני אומר לך, באמת, אתה בעל המקצוע אבל אני אומר את זה ככה: יש אנשים שזה הכיף שלהם. הוא רוצה לעמוד מול השכן ממול, שבנה לו מפלצת וחסם לו את האוויר, כל מה שיש לו זה לצאת ולעשות ככה עם ה"פורד" 1909, להעביר אותה ולהתחיל לנסוע בתוך ה... זה הכיף שלו. עכשיו מה? תחסום לו את התענוג הזה?

הוא על הכביש עם כולנו, אתה יודע, בנתיבי אילון.

חוה, בינתיים אני לא רואה רכבי אספנות ולא ניידות משטרה שמפקחות.

אני רואה רכבי אספנות.

אתה רואה הרבה? מעניין...

לא הרבה.

אני לא יודע איפה את נוסעת, אני להערכתי נוסע יותר ממך.

אני בטוחה.

תורידי את הכמות של הליסינג קודם, זה היה הרבה יותר טוב.

בחייך, אל תגזימו. תראה איזה דרך ארוכה עשינו מדבר כל כך איזוטרי. זה מה זה פינתי, אפילו השואבים החדשים לא מגיעים לשם. אם הרכב מסוכן ופתאום יסתבר ההוא מתחיל לייבא, כל יום הנמל עובד, מייבא רכבים, תקראו לו ותגידו לו: אדוני, מה קורה פה? יש לנו עדו דרך לבזבז את הכסף שלך.

- - -

רונן, תודה רבה. הדברים שלי לא היו ברורים? חמישה רכבים. עד חמישה רכבים יוכל לייבא בשנה, ואני רוצה דיווח, מהזמן שהתקנות ייכנסו לפועל, אני רוצה כל שנה דיווח כמה רכבים נקנו על ידי אדם בודד. אני רוצה דיווח לוועדה.

יענו עשית עכשיו "חוק רונן". תקראו לזה "חוק רונן".

"חוק רונן". אני רוצה לדעת.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 7 אושרה.

תקנה 7 אושרה.

חברים, אנחנו יוצאים להפסקה לחצי שעה. ב-13:30 נחזור לכאן. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:52 ונתחדשה בשעה 13:38.)

חברים נא לשבת. אני מבקש להתחיל את הישיבה. ברשותכם, הישיבה מתחדשת. בבקשה. אנחנו בתקנה 8.

אפשר איזו שהיא הערה? אנחנו ישבנו ולא הגענו - -

בסדר, אני הבנתי ממה שנכתב לי. תקנה 8.

"טיפול בתקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא - -

אדוני היושב ראש, הייתי רוצה רשות דיבור לפני הסעיף הזה. אני עיתונאי רכב.

לא שמתי לב גיל, סליחה.

אני לא הייתי רוצה שהסעיף הזה בכלל יעלה לדיון, ואני רוצה להסביר למה.

בבקשה. אבל צריך להקריא אותו בכל מקרה.

"טיפול בתקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא [סעיפים 50(ב)(2); 50(ד)(1); 50 (ד)(2); 50 (ה); 50(ו)]

8. (א) יבואן רכב מסחרי יודיע לציבור על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא, בתוך 7 ימי עבודה מיום שנודע לו מאת יצרן הרכב, הסוכן המורשה או המנהל, לפי העניין, על קיומה של התקלה; הודעה כאמור תהיה בנוסח המפורט בפרט 1 לתוספת הראשונה ותפורסם באתר האינטרנט של היבואן, בשני עיתונים יומיים נפוצים במודעה בגודל 10X10 ס"מ לפחות, וכן בשני אמצעי תקשורת נוספים לפחות העוסקים בתחום הרכב.

יבואן ישיר או עקיף ידווח למנהל בכתב, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, על תקלת בטיחות סדרתית, בהקדם האפשרי לאחר שנודע לו על כך מאת יצרן הרכב או הסוכן המורשה, לפי העניין, וכן, בתוך 14 ימים מיום שנודע לו כאמור, ידווח למנהל תוך ציון הפרטים ובצירוף המסמכים כאמור בפרט 2 לתוספת הראשונה, בנוגע לכלי הרכב שלגביהם נודע לו כי קיימת התקלה. - -

כלומר, שתי הודעות.

כן, יש הודעה אחת מידית על התקלה עצמה, והודעה מפורטת שכוללת הוראות יצרן, אנחנו נראה את זה בתוספת, הודעות שפרסם בעיתונים והכל מתורגם בעברית וכולי, בתוך 14 ימים.

"(ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את ההודעה לפי תקנת משנה (ב), יזין למערכת לקריאות חוזרות את הנתונים שהועברו כאמור באותה תקנת משנה, ויודיע ליבואן ישיר או עקיף, לפי העניין, על כלי הרכב שנכללו בהודעת היצרן אשר רישיונם בוטל על פי מאגר רשות הרישוי.

(ד) יבואן הרכב המסחרי ימסור את ההודעות לבעלי כלי הרכב על ידי באמצעות מוסר ההודעות; לצורך מסירת ההודעות באמצעות מוסר ההודעות –

ימלא יבואן הרכב המסחרי את הטפסים וההתחייבות הכספית המפורסמים באתר משרד התחבורה וימציא אותם למנהל;

יעביר יבואן הרכב המסחרי למנהל את מספרי השלדה שבהם התגלתה תקלת הבטיחות הסדרתית וזה יעבירן למוסר ההודעות, עם הפרטים המעודכנים של בעלי כלי הרכב נכון למועד מסירת הודעת יבואן הרכב, לצורך משלוח הודעה לבעלי כלי הרכב.

בתום שישה חודשים מיום משלוח ההודעה לבעלי כלי הרכב יעביר יבואן רכב מסחרי למנהל דיווח על מצב ביצוע הטיפול בתקלה הבטיחותית הסדרתית ויפרט על גבי קובץ גיליון אלקטרוני את מספרי הרישוי של כלי הרכב שבמועד מסירת הדיווח טרם ביצעו את התיקון."

תודה.

הוראות התקנה הזאת אמורות לחול על כל היבואנים המסחריים או רק על יבואן ישיר או עקיף? כי בחלק מהמקומות התייחסתם ליבואן ישיר או עקיף ובמקומות אחרים ליבואן מסחרי.

החובות של היבואנים השונים - יבואן זעיר, יש לו חובות קצת שונים לעניין - -

לא, הוא גם צריך לפרסם הודעה ציבור ולהפנות את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל, שהתקלה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר. זה לפי סעיף 50(ה) לחוק.

כן, אבל הוא לא צריך להעביר את כל הפירוט למנהל. הרי אין ליבואן - הקשר שלהם עם היצרן הוא קשר אחר ולכן, החובות המוטלים עליו לפי החוק, הם שונים.

גיל, תציג את עצמך בבקשה.

אני השנה סוגר 30 שנות סיקור של תחום הרכב ברוב המדיות הגדולות בארץ. ב-15 השנים האחרונות אני די מתמחה, הייתי אומר, בנושא של קריאות לתיקון בתחום הרכב, ב"רי-קולים". אמרת בתחילת הדיון, אדוני היושב ראש, שהדיון הוא על הכפתורים של הפעלת החוק, ואמרת שהחוק בסדר ובעצם הדיון על איך מפעילים אותו. במקרה הספציפי של "רי-קולים", החוק לגמרי לא בסדר. אנחנו כרגע נמצאים ממש בדקה ה-90, אפילו בזמן פציעות של לנסות להציל כאן משהו, ואני באתי לכאן כדי לנסות לשכנע את הוועדה לעקור את הכפתור הזה מלוח המכשירים ולשלוח את אנשי משרד התחבורה לדון מחדש בכל המבנה הזה של "רי-קולים" בארץ, ואני אסביר בדיוק למה: ב-7 באוקטובר בשנה שעברה נסע ליד חדרה סרן צעיר בחיל-הים, יותם וייסברג, במכונית, ומסיבה שעדין לא ברורה כרית האוויר במכונית שלו נפתחה והרגה אותו. הכרית שלחה רסיסי מתכת שפשוט הרגו אותו במקום מאובדן דם. החקירה של המשטרה בעניינו היתה חקירה די רשלנית, והודיעו למשפחה כבר במהלך השבעה שהסיבה למוות שלו זה שהוא ישב בצורה לא טובה במכונית, ובעצם חגורת הבטיחות קרעה לו את עורק הצוואר. זה היה סיכום של חקירת המשטרה, וככה הסרן הצעיר הזה, בן אדם מאד מאד מוכשר, ככה הוא נקבר, כשכל המשפחה והחברים יודעים שסיבת המוות זו בעצם רשלנות שלו. יש עוד בעיה קטנה בחקירת המשטרה, שהוא נהרג אמנם מחתך בעורק הצוואר אבל בצד ימין, וחגורת בטיחות אצל נהג עוברת מצד שמאל. עד כדי כך חקירת המשטרה היתה רשלנית.

אביו של יותם, איתי, קרא סדרת כתבות שאני פרסמתי בנושא של "רי-קולים", בנושא של "טקאטה", כריות האוויר של "טקאטה". הוא הגיע אלי, ואנחנו יחד חקרנו את המקרה הזה. בעקבות פניה שלי לדוברת המשטרה – בעצם המשטרה חידשה את החקירה, החקירה תפסה תאוצה, זה הגיע למשרד התחבורה. אני חייב להגיד לזכות משרד התחבורה שמאז שזה הגיע אליהם בחזרה, הם חוקרים את זה בצורה מאד מאד מעמיקה. כל הדבר שאני מתאר עכשיו הוא חלק ממה שבתעשיית הרכב מוגדר – אנחנו מהבוקר כאן דנים על כל מיני סעיפים טכניים של אם להביא מכונית ככה או להביא מכונית אחרת. אנחנו מדברים כרגע על הבטיחות עצמה, על המימוש האמתי של הבטיחות. כל מה שאני מתאר כאן זה במסגרת מה שבתעשיית הרכב נקרא "קריאות התיקון בטיחותיות", שבחלק מהמקרים מדובר על אחוז ממש ממש קטן מסך הייצור של התעשייה.

במדינת ישראל, הרבה שנים אחורה, נבנה איזה שהוא מבנה עקום לחלוטין. אנחנו מדברים על ממש מכונית שנוסעת על הגג שלה. משרד התחבורה, ולא ניכנס כרגע להיסטוריה ולסיבות, ואם תרצו אני אפרט, יצר מצב שהוא הפיל על יבואני הרכב את האחריות להודיע לו על כל הנושא של קריאות סדרתיות לתיקון. היבואנים לא מיצרים את המכוניות, הם לא יכולים לדעת מתי יש כרית אוויר תקולה או אין כרית אוויר תקולה. כל המידע שהם מקבלים הוא בעצם מיצרני הרכב. יצרני הרכב לא תמיד ששים לתת את המידע הזה. דוגמה שאני טיפלתי בה לפני אי אילו שנים היתה של "יונדאי", אפשר להגיד את שם היצרן, שהיתה להם תקלה סדרתית שלא פרסמו אותה בארץ, פרסמו אותה בפורטו-ריקו. התקלה הסדרתית הזאת היתה איזה שהוא ריתוך באחד המתלים, והם החליטו מהסיבות שלהם לא להכריז על זה בכלל כתקלה סדרתית בארץ. אני, במהלך החקירות שלי הגעתי לכמה מהתאונות שבהן התפרק המתלה. באחת מהתאונות נהרגו שתי חיילות בוואדי מילק. אנחנו לא יודעים בוודאות אם זה היה בגלל זה אבל בסבירות רבה מאד כן. היבואן בארץ בכלל לא יכול היה לדעת שמדובר בתקלה סדרתית כי היצרן לא אמר לו אבל כל המערכת בישראל מבוססת על זה שחובת הדיווח תהיה על יבואן הרכב, כשחוק שירותי רכב עוד החמיר את הבעיה הזאת. זאת אומרת, הוא לא פתח "תיבת פנדורה", הוא לקח את פנדורה ונותן לה אוכל. הוא אומר: מי שרוצה לייבא מכונית שהיא לא כל היבואנים הזעירים המקבילים ומה שאתם רוצים, אפילו אין עליו את האחריות של לטפל בקריאות הסדרתיות. גם זה נופל על יבואני הרכב. שמענו לאיזה צרות זה גורם ולדעתי הן בכלל תוקעות את החוק אבל מכיוונים אחרים, אבל מהות הבעיה היא שלהטיל את האחריות לידע את המדינה, לידע אותנו כצרכנים, כאזרחים, על יבואני הרכב זה פשוט מבנה עקום ומבנה לא נכון.

אנחנו לא צריכים להמציא כאן את הגלגל. יש מבנה אחר, מבנה קיים, שצריך לקחת אותו ולהשתמש בו וזה המבנה של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקאי. מינהל הבטיחות בדרכים האמריקאי אומר דבר פשוט: הוא לא מטיל על דילר, וההקבלה של יבואן בארץ הוא כמו דילר בארצות-הברית. הוא לא מטיל על דילר: תודיע לי כשאת המגלה תקלה סדרתית כי הדילר לעולם לא יכול לדעת שיצרו את המכונית ומתי יש בה תקלה סדרתית. הוא מטיל את זה על יצרנית הרכב.

הבעיה שלנו, כרגע, זה שיצרניות הרכב גם מנהלות איזה שהוא ניהול סיכונים מבחינתן. אני חוזר שנייה, סליחה שאני לא קוהרנטי בדברים אבל אני חוזר שנייה לנושא שהתחלתי בו, לקריאות של "טקאטה". יש שם סיפור מאד סבוך אבל מהרגע שהתגלה שיש שם בעיה רצינית שנוגעת היום ל-100 מיליון כריות אוויר בעולם, מינהל הבטיחות בדרכים האמריקאי נכנס לעובי הקורה והתחיל לטפל בזה, ואז גילה שהוא צריך להחליף 70 מיליון כריות בארצות-הברית לבדה. בגלל שמדובר על מאסה כל כך גדולה של כריות, ברור להם שהם לא יכולים לספק את חלקי החילוף לכל המכוניות אז הם התחילו לתעדף את ארצות-הברית. הם יודעים שהבעיה הזאת יותר אקוטית במדינות חמות, במדינות שבהן אחוז הלחות הוא מאד מאד גבוה, אז הם החליטו קודם כל לטפל בבעיה שם. הם כבר קנסו את "הונדה", שהיא אחת המשתמשים העיקריים של הכריות האלה ואת "טקאטה", שהיא היצרנית, בעשרות מיליוני דולרים על זה שלא דיווחו להם בזמן, ואם אני היום מנכ"ל "הונדה", ואני צריך להחליט לאן הולכים חלקי החילוף למכוניות האלה, אם אני צריך לשלוח אותם לארצות-הברית, ששם אני חשוף לקנסות אדירים או לישראל, בישראל לא רק שלא מנהלים בכלל קריאות לתיקון, כל העניין הזה של קריאות לתיקון הוא תחת חוק הגנת הצרכן בכלל. שום דבר שקשור ברכב בכלל. אז אני עושה את ניהול הסיכונים שלי, ואני, כמנכ"ל "הונדה" אומר שאני בכלל לא אכריז על "רי-קול" בישראל. אם אני לא אכריז על "רי-קול" בישראל, אז גם היבואן לא יידע על זה. אם היבואן לא יידע על זה, כמובן שגם הציבור ומשרד התחבורה לא ידעו על זה.

עכשיו, לכל המבנה העקום הזה יש פתרון הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים אבל הוא כן דורש ממשרד התחבורה להתחיל לעבוד. הוא כן דורש ממשרד התחבורה לקחת אחריות, הוא דורש ממשרד התחבורה בעצם לבוא ולשנות את הכללים ולהגיד: אנחנו מעכשיו רוצים שמי שחייב לדווח לנו על תקלות סדרתיות זה לא היבואן אלא היצרן. אנחנו יודעים, לנו, יותר מאשר לכל יבואן יש את השליטה במספרי השלדה של מכוניות. אנחנו יודעים להעביר את המספרים האלה אחת לתקופה ליצרנים, ולדרוש מהיצרנים אחריות. להגיד להם: רבותי, אלה המכוניות שעלו על הכביש בישראל, תודיעו לנו אם יש בהן איזו שהיא תקלה. אם נגלה שלא הודעתם לנו, שרימיתם אותנו, שכל מיני דברים, שלא קיבלנו את המידע כמו שצריך, יהיו לזה השלכות. למשל, נפסיק את היבוא שלכם לארץ. נחליט שאם "הונדה" רימתה אותנו והיא לא אומרת לנו על תקלה סדרתית בזמן שהיא פרסמה אותה במקום אחר ואנחנו יודעים עליה, ולימים יתגלה שעוד דגמים נוספים פתאום מהקריאה לתיקון בישראל, אז היבוא של "הונדה" לישראל יופסק לחצי שנה למשל. זאת דרך אחת אבל יכולות להיות גם דרכים אחרות.

מה שאני רוצה לומר, בהקשר הזה, שאנחנו נמצאים באמת בדקה ה-90. אם הסעיפים האלה יאושרו היום בעצם הדם של יותם וייסברג הבא יהיה על הידיים של כולנו כי לעולם לא נוכל לגרום למצב שכל הקריאות לתיקון יובאו לידיעת הציבור ויטופלו בישראל.

תודה מר מלמד. הוא נתן פה התייחסות מרתקת, מאלפת, מעמיקה, דבר דבור על אופניו. אתה יודע מה? נשמע לי גם הכי הגיוני בעולם. אין לי ספק. זה לא איזה אחד שהגיע, אני במקרה מכיר את גיל הרבה שנים וכמי שחי את עולם הרכב, אין מצב שפספס בחייו המקצועיים כתבה של גיל בנושאים השונים. ההתייחסות מקצועית, עניינית ודורשת התייחסות. משה בבקשה.

כדי שלא יובן שיותם חס וחלילה מת מ"רי-קול" שלא בוצע עקב כריות "טקאטה" – זה ממש לא המקרה. יצרן הרכב של הכרית אוויר זה ממש לא "טקאטה" - -

זה ממש לא מה שטענתי. אתה מסיט את הדיון.

רק כדי שלא יובן אחרת, שחס וחלילה הוא נהרג בגלל שמישהו לא ביצע "רי-קול" במדינת ישראל.

משה, אני לא הבנתי את זה כך ואני מקווה שגם אף אחד אחר לא.

עכשיו ניתן ליבואנים להגיב, ואחרי זה אנחנו נגיד גם דברים - -

אוקי. גם אני רוצה להתייחס. בבקשה, שם ותפקיד.

אני מדבר בשם איגוד יבואני הרכב. א. כל מה שאני יכול בשלב הזה, שאנחנו בתקנות ולא בחקיקה ראשית, זה להצטער על זה שגיל לא היה בדיונים בחוק, ואני אסביר למה: כי לגבי התוספת העיקרית בחוק, דהיינו - המחויבות של היבואנים הישירים לדווח על תקלות בטיחות סדרתיות של רכבים שהם לא מייבאים, אנחנו הערנו לגבי העובדה שהחוק קובע שהמידע יועבר ליבואנים כדי להעביר אותו ליצרנים אחת לחצי שנה. אני חייב להגיד שכמו בהקשרים אחרים, כנראה שהטענות שלנו התקבלו כטענות מתוך אופוזיציה ולכן, זה נשאר כפי שזה נשאר.

אנחנו חושבים שהבעיה שמתאר כאן גיל היא תוכרע מכיוון שיש כאן סיטואציה לגבי כל הרכבים שהיצרנים שמיובאים דרך היבואנים הישירים, אז אני לא יודע לפתור את מה שגיל אומר, אני חושב שבסך הכל, ממה שאנחנו יודעים זה עובד. דהיינו, יצרן שיודע שהרכבים שלו, שהתגלתה בהם תקלת בטיחות נמצאים בישראל, הוא מדווח. אני חושב שגיל גם ציין את זה בדוגמאות שלו, שאלה דוגמאות חריגות של משהו במסות כאלה שצריך להתעלם.

קל מאד להוכיח שזה לא נכון.

בסדר, אני לא יודע. זה ברור שהיבואן יכול לדווח רק על מה שהיצרן - -

יקירי, אתה לא מקדם אותי בכלום.

אני רוצה לקדם. עכשיו, לגבי החובה החוקית – סעיף 41 לחוק מחייב במסגרת אותם כתבי התחייבות שהיצרן צריך לחתום עליהם, הסעיף מחייב שהיצרן יתחייב לדווח על תקלת בטיחות סדרתית. אני לא חושב שאפשר לעשות משהו מעבר לזה. הוא מתחייב לדווח - -

סליחה שם במשרד התחבורה, אתן מתארגנות לחג? אפילו אני, עם ירידת שמיעה, כבר הפרעתן לי. תודה. אני, ברשותך, רוצה להגיד את הדבר הבא: האם יש מצב שיש תקלה ברכב מסוים, נניח הריתוך במתלה, כמו שגיל מלמד אומר, והיא במדינה עוד יותר רחוקה מפורטו-ריקו. האם לא מתקיימת חובה בינלאומית אוטומטית? זאת אומרת, זה לא משנה איפה זה קורה, שברגע שהוא מכריז "רי-קול" הוא חייב ליידע את כל מי שקנה ממנו את הסוג המסוים של הרכב הזה בכל העולם?

מה שאמרת זה בדיוק מה שקורה ואלה החובות. יצרן, ברגע שהוא מכריז על "רי-קול", הוא מודיע לכל אוטו שיצא מקו הייצור והוא באותה סדרה שיש את ה"רי-קול", ויורד עד הרמה הכי נמוכה להודיע. יתרה מזו, הוא דורש דיווח חזרה על ביצוע ה"רי-קול". צריך להבין שיצרנים חשופים לתביעות ייצוגיות במיליוני דולרים וזה קורה כל יום. לכן, ליצרן יש אינטרס עילאי כשהוא מכריז "רי-קול", שזה ייגמר הכי מהר שאפשר. כך שכל ה"רי-קולים" שהיצרן יודע עליהם מגיעים אלינו ברמת מספר שלדה עם תאריכי ביצוע, והכל מדווח למשרד התחבורה לפי נוהל שקיים במשרד התחבורה.

איפה כתוב שהם חייבים להודיע על "רי-קול"? לא פה, בחוק אצלנו.

כתוב אצל מי שלא רצית להקשיב להם, שהוועדה לא רצתה להקשיב להם, שזה ארגון יצרני הרכב באירופה וארגון יצרני הרכב בארצות-הברית. הוועדה לא רצתה להקשיב וגם לא התייחסה ברצינות אליהם. אם פעם תרצו להקשיב אז אפשר יהיה להביא אותם.

קודם כל, אני מבקש ממך לפני חגי תשרי להעביר את התנצלותנו, אם חס וחלילה היה מצב שלא נשמע. אני לא רוצה שנגיע ליום הכיפורים, כסה, עשור, השתגעת?

אני אדאג לייצג אותך.

אוקי, אני בטוח שתייצג אותי כמו שצריך. מה שאני מנסה להבין, ברשותכם, זה את הדבר הבא: עזוב עכשיו הקשבתי, לא הקשבתי. אין לי ספק שבדברים האלה אין מצב שאני לא מקשיב, אחריותי. אני תמיד שאלתי והדיונים האלה נסבים תמיד על מי צועקים. עכשיו, דרור, יש עוד דברים שאתם צריכים להשלים? אנחנו נמתין. אמרתי שזה לא מפריע לי עד שפתאום אתם מאבדים שליטה. מה שאני מנסה לומר, ברשותך, זה את הדבר הבא: יש כאן שאלות שכבר דרור נדמה לי שאל בתגובה למה שגיל אמר, מה היכולת שלנו בכלל לתבוע או לאכוף, וכשאתה נכנס כבר למצבים שבהם אתה אומר שאתה מאיים לא לייבא רכב אתה יודע, זה כבר צעדים מאד קיצוניים. - -

היינו מאד שמחים - כל המבנה הזה שבנינו בחוק הוא עקום. אנחנו מלכתחילה ידענו את זה. אנחנו פועלים דרך היבואנים. הכי היה קל וכיף לנו לעשות כמו שעשו בארצות-הברית ובאירופה. גם כל הדירקטיבה המאד מקיפה שיש באירופה לגבי חובות שעשינו פה בחוק דרך יבואני הרכב כי בנינו פה איזו קונסטרוקציה משפטית שלא מקובלת על היבואנים, שהם הנציגים הרשמיים, למרות שהם לא רואים את עצמם ככאלה - -

זאת אומרת, אני רוצה להבין - -

אני יכול לעשות סדר בדברים, אני חושב שזה קצת יסדר את הדברים - -

האיום של הרשויות האמריקאיות למנוע יבוא "הונדה" לארצות-הברית דומה לאיום של משרד התחבורה למנוע יבוא "הונדה" לישראל מבחינת סדרי עדיפויות.

אני רוצה לעשות סדר בדברים לגבי דברים שנאמרו כאן: קודם כל, גם אני מצטער שלא הייתי בדיון על החוק אבל השאלה אם להמשיך להצטער או - -

גיל, עזוב.

- - מה שיקי תיאר זה ההליך כשהוא עובד אבל השאלה מה קורה כשההליך לא עובד? אנחנו יודעים, אנחנו נחשפנו בשנים האחרונות ליותר מדי מצבים - -

גיל, אני רוצה להציע הצעה - -

אני מתכנס לזה. נחשפנו ליותר מדי מצבים שאצל יצרני הרכב עצמם יש הסתרה ויש אי דיווח ויש מקרים מאד מאד חמורים שבסופו של דבר לא יצאו - -

- - -

חברים יקרים, תודה רבה. הבנתי. נא לא להפריע לי לנהל את הדיון, אני רוצה לסכם.

השאלה המהותית כאן, וזה כל העניין - כשאני אומר להפוך את המכונית, לשים אותה בחזרה - - -

גיל, אני הבנתי.

לא, אני מסביר איפה הבעיה. הבעיה היא בלקיחת האחריות של משרד התחבורה. משרד התחבורה עושה הכל כדי לא לקחת על עצמו את הניהול של הטיפול בעניין. אם הוא היה עושה מה שעושה משרד התחבורה האמריקאי ומנהל בעצמו את הדברים, הכל היה נפתר. גם הטענות של כולם היו נפתרות באותו רגע.

אוקי. אני רוצה להציע את ההצעה הבאה - -

רק להגיד את המצב הקיים היום כי הוא כל הזמן רק תוקף, אז לפחות שישמע - - -

אלוהים ישמור, אתם נדבקתם מהשר שלכם. כל הזמן אתם במגננה.

אנחנו המדינה בין היחידות בעולם שיש נוהל מסודר בנושא ה"רי-קול". אני חושב שאנחנו בין המדינות היחידות ואפילו הבודדת - -

ממש לא נכון.

- - שמגבילה את בעלות הרכב במידה ולא בוצע ה"רי-קול".

אני שמח שאימצתם צעה שלי. זו הצעה שלי ואני שמח שאימצתם אותה.

אני לא הפרעתי לך.

אבנר, אבנר, בבית הכנסת אם היית עכשיו היו קוראים לזה "טורח ציבור".

לא, אבל תן לי רק להסביר.

אבנר, הבנתי.

עוד שני משפטים, בסדר?

עזוב נשמה, די. באמת, הרגת אותי. תקשיבו: אני אומר לך, גיל, ואני אומר את זה לכולם: קודם כל, אנחנו נעביר את סעיף 8. אני לא יכול שלא להעביר אותו בנסיבות המתקיימות – די חבר'ה, אני מתקדם.

הרי את ההערה היחידה שלנו לא אמרנו כי רק ענית לשאלה של אדוני.

אבל אני לא שאלתי אותך.

לא, שאלת אותי ואני עניתי על מה ששאלת אותי אבל יש לנו בקשה אחת: הבקשה שלנו היא שהמועדים יהיו 14 ימי עבודה לשני הסעיפים.

אוקי, תודה. אני ברשותכם רוצה להגיד את הדבר הבא: קודם כל, אני הולך להעביר את סעיף 8 כיוון שאני לא רוצה להשאיר את החוק ללא תקנות או תקנות חסרות. יחד עם זאת, אני אומר לכם שהדברים שהעלה כאן גיל, אני מתכוון לטפל בהם באופן אישי, אני מודיע את זה כאן. אני לא מתכוון בשום פנים ואופן, עם כל זה שאתם מוכנים ומאורגנים – אני רק מעביר את זה כדי לא לעצור את התהליך - -

כי העקרונות נקבעו בחוק.

העקרונות נקבעו בחוק ואני לא רוצה עכשיו, גיל, לעצור את כל התהליך כי זה עוד יותר גרוע ממה שאנחנו מבקשים למנוע. לכן, מה שאני אומר לך גיל: אנא, את מה שאתה אמרת, ואתה יודע להתנסח ולכתוב את הדברים, אני רוצה עמוד, שניים, בדיוק דבר דבור על אופניו. אתה כבר הבנת את הקולות שנשמעים כאן מכל הכיוונים ונוגעים לשאלות של איך היכולת שלנו להשפיע על היצרנים בעולם למרות שאני אגיד לכם משהו: אנשים שאוהבים כסף, הם לא מוותרים גם על מדינות בגודל ישראל. איך אומרים? לא אמרתי את זה חס וחלילה ממקום רע. תשמע, אתה לא מייצר בשביל להגיד כל יום: לזה אני לא אספק, לזה אני לא אספק כי אם הנחת העבודה היא שאף אחד לא רוצה להיתבע, אם זו נקודת המוצא, צריך לדעת להבהיר מה באמת מקומו של היבואן, מה מקומו של היצרן בתהליך. אני ארצה לדעת, למשל, האם יש מוקד בינלאומי כזה, האם יש גוף בינלאומי שיודע לבוא ולפקח. אני לא יודע. אני לא אומר את זה ממקום של ידיעה - -

אין.

כן, את זה כבר הבנתי ממנו. תודה דידי. הבנתי מהשותף שלך שאין.

כולה להרוויח כסף זה לא בושה.

חס וחלילה, אני ממש לא במקום הזה. אל תיקח אותי לפינות שאני לא שם.

לרבע את המעגל זה לא ילך.

מה שאני מנסה להגיד: אני אקח את זה על עצמי באופן אישי כיו"ר הוועדה. אנחנו נעשה פגישה מחוץ למסגרת. במידת הצורך אני אגיש תיקונים או שהמשרד, אני אכפה עליו להגיש תיקונים כנדרש כי אני לא השתכנעתי שדבריו של גיל הם דברים בעלמא. ואני אגיד לכם עוד משהו: בשבילי, פה, יש מקרים שאתה אומר בשביל פעם ב... מנהלים סיכונים. לא, אני בנקודת המוצא לפחות לא מוכן לקבל את הגישה הזאת.

רונן, משפט.

אנחנו תומכים במה שגיל העלה באופן מלא והרבה שנים אני מכיר את זה. כמו כן, אני מציע שאם עכשיו אתה עושה את כל הדיונים על תאונות הדרכים, אולי תאמץ את זה שהרשות הלאומית תיקח על עצמה - -

כן, אני מקבל. רונן, תודה רבה לך.

אז אם אפשר רק להשלים את הבקשה, אני לא יודע אם אדוני - -

יש עוד בקשה?

לא, הבקשה של ה-14 ימים.

תכף. אני מתקשה להגיד שני משפטים במשפט אחד. סיימנו חלק א', אנחנו עוברים להערות לסעיפים. היתה הערה לגבי העניין של ה-14 יום?

אני אולי אסביר את מבנה המועדים שעשינו. יש שלוש תחנות בזמן: הודעה למנהל מידית, הודעה לציבור שזה רק הודעה שיש "רי-קול" עם הנוסח של המודעה בשני עיתונים, אתר של היבואן עצמו ובעוד שני אמצעי תקשורת שבעה ימי עבודה. המידע המקיף הגדול עם הוראות היצרן וכולי, לזה זה נשאר 14 ימים. המידע הקטן, הודעה למנהל שיש "רי-קול" על הרכבים האלה, זה מה שצריך להסביר.

אני חושב שזה מוכיח בדיוק את הטענה שלי, עד כמה משרד התחבורה מנסה להתנער מהחובה שלו לנהל את העניין. הרי מה הם עשו? אני מקבל הודעות לעיתונות מיבואני הרכב. במקרה הזה אני חייב לומר שהם מסכנים שאולצו על ידי המשרד לשלוח הודעה לעיתונות על "רי-קול" שבוצע. עכשיו, "רי-קול" שבוצע, "רי-קול" שהוכרז, זה נהדר, אני בעדו אבל הבעיה שלי זה עם ה"רי-קולים" שלא מוכרזים.

את זה הבנתי.

למה לפרסם הודעה בעיתון, מה עוזר הודעה בעיתון שהיא לא רלוונטית ל-99% - -

אבל גיל מלמד, יקירי, תאמין לי - -

איך תודיע לציבור?

למה להודיע לציבור? אני צריך להודיע רק נקודתית למספר קטן מאד של אנשים שהם בעלי הרכב - -

אם בכל ה"טיוטות" יש איזו שהיא תקלה סדרתית, כל ה"טויוטות" מדגם מסוים.

127 מכוניות אבל מפרסמים בעיתון ושולחים לי הודעה לעיתון שאני לא מפרסם אותה כי לא מעניינת את רוב האנשים, תפרסם מודעה לכל הציבור בישראל בשביל 127 מכוניות? - - -

נו אז מה אתה רוצה? הרי אם לא היינו עושים את זה הייתם אומרים למה לא עושים את זה? הוא תוקף ולא נותנים לדבר.

תן לי, אני יודע להגן. סליחה.

אני לא תוקף. למה אתם לוקחים את זה אישית? יש כאן עניין מקצועי. - -

אתה כבר נהיית לא קיפוד אלא דורבן עם הקוצים. די, מספיק.

- - אני אומר שלהכריז על ה"רי-קול" בשביל 127 אנשים במודעות בעיתון זה להרוג יתוש - - -

שאלת אינפורמציה: כאשר נדרשת הכרזה על "רי-קול", בכמה רכבים מדובר בדרך כלל?

בעשרות, בבודדים, במאות ברוב המקרים. ולכן, לפרסם מודעות בעיתונים זה הרי סתם עול מיותר וטפשי. עכשיו, אני שמח שמשרד התחבורה לפני אי אילו שנים אימץ את ההצעה שלי.

חברים יקרים, אני רוצה להעיר הערה: - -

אבל זה מיותר כל ההליך.

סליחה, שום דבר לא מיותר. אני אגיד לך איך אני רואה את זה, אני רואה גם וגם: זה לא אמור לבוא על חשבון. מנקודת המבט שלי אני מצפה שכל לקוח, כמו שהוא מוזמן מעת לעת, מהמוסך שלי מודיעים לי: תגיע לטיפול - -

אבל לא מודיעים לך את זה באמצעות מודעה בעיתון.

- - -

שניה, חברים יקרים, אני רוצה לסיים. מספיק. אם לא תשתכנעו מדבריי, תוסיפו. אני רוצה גם וגם.

יש גם וגם.

יש גם וגם.

יפה. אין לי בעיה כל עוד אם זה רק היתה הודעה לציבור- ניחא. פה אני - -

לא, החוק קבע.

נכון. בחוק אני הקפדתי שתמיד תמיד הלקוח יקבל את ההודעה. לכן, מה שאני מנסה לומר לכם כדי לסכם את העניין הזה, זה יהיה גם וגם. נקודה.

רק להתייחס למה שאמרה עורכת דין ראובני: גם בהודעה לציבור שמפורסמת בעיתון, עדין יש בה תוכן שצריך לקבל אותו מהיצרן ולהבין אותו ולעבד אותו ולהוציא אותו במודעה. דבר שני, לא תמיד מה שימי עבודה בישראל וימי עבודה בחוץ לארץ – לפעמים יש חוסר חפיפה. הנה, השבוע הקרוב לדוגמה.

למה אתה מכדרר אותי?

אבל כל מה שאנחנו אומרים - -

כמה כתוב פה? שבעה ימי עבודה?

שבעה ימי עבודה - - -

חוה, סליחה. אני אוסיף כדי שלא תיפול שגגה ונגיד בגלל ש"איד אל אדחה" היה באיזה מדינה באינדונזיה וזה, עשרה ימי עבודה. תודה.

בשניהם.

אני מפנה את אדוני לנוסח של פרט אחד לתוספת הראשונה מבחינת מה המידע העצום שצריך לשים שם. - -

- - -

חוה, רגע. אני כבר סיכמתי. דידי, אני מדבר על המקום שבו הזמן שהוא צריך במקום שבעה ימים - -

פסקה 9(א).

פסקה (א) – בתוך עשרה ימי עבודה.

אבל יש חגים. החודש הזה לא עובדים. אתה עובד שישה ימי עבודה כל החודש.

סליחה, נהיית לי שוחט?

איזה חודש בארץ לא עובדים?

החודש הזה. החודש הזה את עובדת שישה ימי עבודה כל החודש.

בהנחה שבחול המועד אתם לא עובדים אבל אם אני רכשתי ממך רכב ויש בו תקלה סדרתית, נורא הייתי רוצה שתיכנסו למשרדים שלכם ותודיעו, בעיקר אם - - -

זה מצוין אבל 14 ימי עסקים זה פשוט – אתם רוצים שנעבור על החוק? על מה מדובר? יש חצי שנה זמן לתקן את זה. זה לא תוך שלוש דקות מתקנים.

אני לא אכנס לאוטו אם אני יש תקלה בכרית אוויר.

את יכולה לא להיכנס.

לגבי סעיף קטן (א), מה שאמר היושב ראש, עשרה ימי עבודה, אנחנו אומרים תודה. לגבי סעיף קטן (ב): גם עורכת דין ראובני עשתה את האבחנה מהבחינה הזאת שלגבי - -

מה שאתה אומר, עשרה ימים כבר יש לנו. עכשיו בא נילחם על השאר.

אבל תבין למה: הרי אנחנו לא רוצים לשמור אצלנו את המידע.

עד כמה זה קריטי?

אחרי החצי שנה, עד כמה זה קריטי יהיה ההבדל?

תראה, בסוף זה תהליך. תלוי כמה כלי רכב. חצי שנה זה הרבה. הייתי רוצה שאתמול יתקנו את כלי הרכב אבל אני יודעת שזה לא קורה. אני חושבת שלפחות צריך לתת לאנשים, לבעלי הרכב, את ההזדמנות לתקן כמה שיותר מהר. אני, כבעלת רכב, אם אומרים לי שהבלמים שלי לא בסדר, אני רצה למוסך למחרת בבוקר.

לא כתוב 14 יום. כתוב עד 14.

כזכור, את החצי שנה לא אנחנו ביקשנו.

אחרי חצי שנה, הקפאת הרכב אבל אני רוצה - -

- - -

חברים יקרים, אני סיכמתי 16 יום. סעו לשלום. לא ימי עבודה, ימים רגילים. הלאה.

זה תקדים חקיקתי אדוני.

תגידי, זה כמו שנה שעברה בוועדה, שחגי תשרי פרצו ללוח. פתאום זה קרה והם לא התכוננו ופתאום ופתאום. אז גם פה...

אני מציע שהוועדה תדון גם בתוספת לתקנות שהתקנה שעכשיו דנו בה מפנה אליו. התוספת הראשונה, שקובעת את נוסח ההודעה לציבור. אם תוכלי, עורכת הדין ראובני, לומר בכמה מילים במה דברים אמורים.

ההודעה לציבור בפרט (1) לתוספת הראשונה נועדה להגיד משהו כללי לציבור: ראו הוזהרתם, זה הרכב, זה הדגם, זו שנת הייצור, זו המערכת, וזכותכם החוקית לתקן את זה חינם במוסך היבואן. זאת האמירה העיקרית של להביא לידיעת הציבור שיש "רי-קול" ושזה תיקון חינם על פי דין, לא בהתנדבות, אצל מוסכי השירות של היבואן. להם כבר צריך לתת הרבה יותר מידע טכני, יותר פרטים, תיאור הליקוי, הנחיות היצרן, הטיפול.

יש עוד סעיף אחד שראוי להוסיף כאן – כל ההתייחסות עד היום היא ל"רי-קולים" בטיחותיים אבל יש - -

"רי-קולים" שהם לא בטיחותיים.

- - "רי-קולים" שהם לא בטיחותיים, מה שנקרא: הוראות שירות. היצרן בא ואומר: עשינו טעות, אנחנו מתקנים אותה על חשבוננו, והמידע הזה באדיבות – עוד פעם, אני לא תוקף, אני מתאר מצב, באדיבות משרד התחבורה לא מחלחל לצרכן. ואז מגיע הצרכן למוסך, יכול להיות שזה מוסך לא מורשה יבואן, יכול להיות שזה מוסך כן מורשה יבואן - -

למשל, כשאני לוחץ על הגז והאוטו לא נוסע...

- - -

זה לא בטיחותי...

אדוני, התפיסה שלנו את התפקיד שלנו איננה לשרת את הקטע השירותי-צרכני - -

אני לא מסכים אתך, חוה.

תרשה לי להשלים את המשפט: אם היצרן רוצה לצ'פר לקוח, משרד התחבורה לא חלק מהסיפור.

לא, זה לא קשור לזה.

לא מדובר על צ'ופר בכלל.

גיל, אני הבנתי. תקשיבי חוה, את יודעת? אחד הדברים שנתתי לעצמי פה - כל דבר שאתם מדברים, אני מעמיד את עצמי במקום שלך ובמקום שלהם. זה עושה לי גם את הדברים יותר קל להבין אותם ולהתמודד אתם. עכשיו, מה קורה לנו? הרבה פעמים אנחנו נמצאים בתפקיד ורואים רק את מה שאנחנו מביאים, ואנחנו רוצים לסמן "וי" שהעברנו את זה. זה לא מתוך, חס וחלילה, שאנחנו לא דואגים לציבור. אנחנו פשוט נמצאים בתוך המעגל שלנו, ולכן גם הדיונים בוועדה, לפתוח את דברים, להתייחס ולראות וואלה, לא חשבתי על זה כי הייתי שקוע בלהעביר רק את הרצונות שלי כמשרד כזה או אחר.

אני חולק עליך. משרד התחבורה, נכון, תפקידו לא להיות משרד-על לכל עניין לכל דבר ועניין, לאבזור הרכב, אם תהיה לו "טסה" בכזה צבע או בצורה שכזאת. אגב, יש כאלה שלא יודעים מה זה "טסה", נכון?

אני לא יכול להגיד את זה. אסור לי.

למה?

כי אני מייצג את ארגון יבואני הרכב.

אתה צודק, אל תגיד. מה שאני מנסה לומר לך: אני חושב שיש חובה, הציבור מצפה ממשרד התחבורה שיהיה איזה סמכות-על, רגולטור-על לכל הדברים האלה. אם זה היה מישהו שהזמין לעצמו איזה שהוא חלק ולא קיבל אותו, אני אתך. אבל אם יש משהו שהוא סוג של "רי-קול" – תביני, זה לא איזו תוספת סתם. "רי-קול" שהיתה תקלה סדרתית ושכחו לשים את הבורג או לא יודע מה. אני חושב שבעניין הזה זה שירות אל"ף-בי"ת. אל תחשבי על המשרד שלך, תחשבי על מכונת הכביסה שקנית - -

אני חושבת על האוטו שלי.

לא, זה ניגוד אינטרסים. אני לא רוצה שתחשבי על האוטו שלך. אני רוצה שתחשבי על המדיח.

הלוואי והיו עושים "רי-קול" למדיח.

לא משנה, אתם מבינים למה אני מתכוון.

לא תצטרכי לחשוב, תעשי ליסינג, אלא תצרכי לחשוב על האוטו, אני אחשוב במקומך. על הכל אני חושב, גם עליך אני אחשוב.

אדוני, אני רוצה להציע משהו, בסדר? היות והתקנות האלה נגזרו מהחוק, מהחקיקה הראשית – בחקיקה הראשית ישנה הגדרה לתקלת - -

ומה הבעיה להוסיף את זה?

דקה. לכן, מה שאני אומר, שבאותו דיון שאתה מתכוון לקיים, בדיון הפנימי הזה נציג לך את כל הנושאים, גם את הנושא של הקמפיין הטכני, שזה לא "רי-קול" בטיחותי.

אוקי, הבנתי. אבנר פלור הבנתי אבל אני רוצה מענה לזה. שמעת? אני רוצה מענה, זה הכל. אין שום סיבה, הוא צודק לחלוטין.

רוצה מענה, לא הסבר.

אני רוצה מענה, לא הסברים. תודה רבה. הלאה.

כפי שאומר לי היועץ המשפטי, הוועדה עיינה בתוספת הראשונה והיא מאשרת הן את התוספת והן את תקנה 8 לעניין טיפול בתקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא עם השינויים.

ואני רוצה להזכיר שביקשתי מגיל מלמד להכין את המסמך עליו אנחנו נשב בנושא ה"רי-קול", יצרן/יבואן ואת הסעיף הזה של ה"רי-קול", שהוא איננו בטיחות שנצטרך להתייחס אליו.

אנחנו נציג גם את המצב הקיים היום.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 8 אושר.

אושר. הלאה.

סעיף 9.

אנחנו מבקשים לפני הקראת הסעיף הזה, יש לנו הרבה טענות לגבי האופן שבו הובאו התקנות והמהות שלהן והעקרונות שלהן. אנחנו רוצים לשאת כמה דברים כלליים לפני שסוחפים אותנו לנוסח. ברשותך.

בבקשה, בקצרה.

באריכות, זה בנפשנו.

בסדר, "בנפשכם" אפשר גם בקצרה. בבקשה יקירה, חבל על הזמן.

אנחנו, כידוע, יושבים פה כבר כמעט ארבע שנים ומדברים בדיוק על העניינים האלה ועל הסעיפים האלה, ועכשיו מהתקנות, כל מה שעשינו, התקנות שאנחנו עוברים היום, מעבר לזה שהתקנות האלה שונו או חלק מהניסוחים שונו אתמול בלילה ולא ראינו אותן אלא רק היום, כשהגענו לכאן, לא הצלחנו להגיע לרמה כזאת שהצלחנו לשכנע את האנשים המקצועיים של משרד התחבורה ליישם את מה שנדון פה, בחוק, במשך הרבה שנים, גם אצל חבר הכנסת ברוורמן ואחר כך כאן, ועכשיו הגענו למצב שסעיף 53 כמובן לא נמצא. הסעיף הזה, שאנחנו עכשיו נדון בו, ואנחנו מבקשים לא לדון בו היום כדי לדון בכל סעיפי המוסכים בזמן נפרד שקשורים לעניין הזה, הסעיף הזה למעשה הופך את משרד התחבורה לא לרגולטור אלא למקבל דואר - -

עצור, עצור. סליחה גברתי, עצרי. כשאמרתי "עצור" זה גם לא היועצת שלו. אני רוצה לשאול את אבנר וחוה האם יש אמת בטענה שטוען רונן, שהדברים, הם ראו אותם רק הבוקר?

לא, הוא מדבר על הנוסח הסופי שהוא ראה הבוקר. לפני כן, הם ראו לפחות פעמיים על המסכים באתר הוועדה - -

הנוסח שהוגש היום בבוקר - - -

חוה, אני הבנתי. אני רוצה לדעת האם הנוסח שיושב פה, לא מעניין אותי השימוע, לא מעניין אותי מה שישבתם אתם. האם הנוסח הזה, הם ראו אותו, היה להם סיפק להשיב עליו לפני כן. זה העניין.

הנוסח של היום בבוקר שונה בחמש מילים מהנוסח שהומצא לוועדה.

באיזה סעיף, עורכת הדין ראובני?

בסעיף 9(א) הפכנו את סדר המילים "שלו מסר" ל"מסר לו". בסעיף (ד), במקום "משיקולים שאינם ענייניים" זה "משיקולים שאינם קשורים באיכות עבודתו המקצועית". כל היתר לא השתנה לעומת הנוסח שהניח השר בוועדה. לפניכם הנוסחים, ביוני הופצו התקנות האלה להערות הציבור. קיבלנו את הערות הציבור, שקלנו אותן אחת לאחת, גם מאיגוד המוסכים היו דברים שהסכמנו, היו דברים שלא הסכמנו.

אני מבקשת לציין שהתקנות שהופצו ביוני הן מעבר לתקנות האלה שמונחות בפני הוועדה. בזמנו, אנחנו הפצנו סט שלם של כל התקנות ליבוא שכללו הן את התקנות שמתקין השר לבד, הן את התקנות שהן באישור הוועדה. לפני הוועדה מונח, מטבע הדברים, רק אותו פלח תקנות שמצריך את אישור הוועדה.

בנוסף, יש עוד מספר תקנות שהן בסמכות השר, שהן לא פה אבל גם אותן הן ראו וגם עליהן הן העירו כאשר הן הופצו - -

כשאת מסרת לוועדה שבימים הקרובים הן תחתמנה על ידי שר התחבורה.

אנחנו עמלים על "גיהוץ" הניסוח לצורך חתימה.

יש פה עניין עקרוני - כשלמדתי אזרחות, למדתי שהממשלה מבצעת את מה שהמחוקק רוצה ולא שעכשיו פקידי משרד התחבורה ישנו את מהות החוק.

רונן, בא אשאל אותך את השאלה: אל תהיה עכשיו גם אתה מורה לאזרחות - -

יש לנו מצוקה, אני לא יושב פה סתם.

אני שאלתי שאלה אחרת, זאת לא השאלה: הטענה הבסיסית היא לא אם יש מחלוקת ביניכם לגבי ניסוח החוק. זה בסדר, זה לגיטימי שיהיה ויכוח. נראה אם זה תואם את העמדה שאני קבעתי. זה עניין אחר לגמרי. זה שיכול להתקיים ויכוח ביניכם, הוא יכול להתקיים. זה שהסעיפים האלה, אם הם לא נוסחו ברוח שגם היועץ המשפטי שלי, שלנו, של הוועדה, יבוא ויאמר: כן, זה מבחינתי עונה דבר דבור על אופניו למה שהמחוקק התכוון, אז או שאני לא אאשר את זה או שאני אשנה את זה או שאני אשלח אותם הביתה בלי הסעיפים האלה ויחזרו בפעם הבאה שנתקין אותם. אתה הבנת מה שאני אומר? נכון לרגע זה, מה שאותי מעניין זה רק דבר אחד: האם התקנות האלה, סעיף 9 כפי שהוא מנוסח, האם הוא עונה – עזוב, זה שאתה טוען זה בסדר, אני מבין את הצד שלך. אני לא אומר אם אני מקבל אותו או לא אבל בשלב הזה אני מבין אותו. זה העניין.

עכשיו, אנחנו נעבור את הסעיפים. אם לא תנוח דעתי מכך כי בסוף זה מוציא אותי, לא אתכם, אותי, כי אני זה שנלחם על השינוי הגדול הזה, ואם השינוי הזה לא מתקיים אז זה לא יהיה. אם לא תנוח דעתי, זה מבחינתי לב ליבו של העניין.

אנחנו פתחנו את הדיון היום בסוגיית סעיף 53 שאין לו תקנות. לא התקדמנו במילימטר בנקודה הזאת, בהפסקה הם חזרו על אותו טיעון שהם יבדקו יראו. אנחנו חוזרים ומבקשים: איך אפשר לדון ביחסי יבואן-מוסך אם לא דנים במספר המוסכים, שזה סעיף 53? הדברים קשורים אחד בשני.

מה הקשר?

סליחה, אני חולק עליך, אני חולק עליכם. חבר'ה, אל תפריעו לי עכשיו. סעיף 53 - אני פה. אני מגן על המוסכים יותר אפילו ממה שאני מצפה שאתם תגנו. אני פה לא אעשה מעצמי חוכא ואטלולא, אז אנחנו נעצור פה כי אני אמרתי את הדברים בצורה הכי ברורה בעניין הזה. אני ברור וחד. אני לא משחק פה. אם דעתי לא תנוח, זה לא יתקדם. אז אמרנו סעיף 53, יותקנו מועדי תקנות, עוד יתקיים דיון. גם אתם צריכים להיות בעלי עניין שהחוק יתקדם. ואני מנסה לבוא ולומר: חברות וחברים, בואו נתקדם. מה שלא, אני לא אעביר. בואו נדון בפרטים. בבקשה. ההנאה שלי זה לא בדיוק לשבת פה עכשיו – גם אני רוצה להיות כמו החברים האחרים שלי, כל אחד במקומו, באיזו הרמת כוסית או לא חשוב איפה. הלאה.

"התנאים להתקשרות יבואן מסחרי עם מוסך שירות ופרסומם ונסיבות מיוחדות לעניין אופן ביטול ההתקשרות [סעיף 58(א)]

9. (א) יבואן רכב מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו וימסור לכל דורש את התנאים להתקשרותו עם מוסך, לצורך היותו מוסך שירות של היבואן (להלן –תנאי התקשרות); שינה היבואן את תנאי ההתקשרות, יפרסם את השינוי באתר האינטרנט שלו, וישלח הודעה על כך למי שמסר לו את תנאי ההתקשרות במהלך 6 החודשים שקדמו למועד השינוי.

(ב) תנאי ההתקשרות של יבואן מסחרי יהיו אחידים, ויחולו באופן שוויוני על כל מוסכי השירות של אותו יבואן ועל המבקשים להיות מוסך שירות של אותו יבואן.

(ג) יבואן מסחרי ימסור למנהל, לפי דרישתו, את פירוט תנאי ההתקשרות והנימוקים להם.

(ד) במקרה של פניית מוסך שירות למנהל, שלפיה בכוונת יבואן - -

עצרי. האם עד כאן, רונן, יש דברים שאתם רוצים להעיר?

כן. אני אתחיל דווקא בסעיף של החוק כי דיברנו על היעדר כל הלימה בין החוק לתקנות. מה החוק אומר? אני קוראת מ-58(א): "יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך שישמש מוסך שירות של היבואן." עד פה הדברים ברורים, לא צריך תקנות, לא הייתי צריכה פה את כל (א), (ב), (ג) של התקנות, מיותר לחלוטין. מה כן הייתי צריכה? השר, באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים. משרד התחבורה התעלם לחלוטין מהסוגיה הזאת ובכל התקנה הזאת אני לא מוצאת איפה משרד התחבורה מפקח על אותם תנאים.

בשיחתנו בהפסקה עם נציגי משרד התחבורה עלתה הטענה שהלשכה המשפטית שלהם לא מאפשרת להם לעשות את זה. זה נשמע לי מאד תמוה אם המחוקק כבר הסמיך אותם לעשות את זה, ואני אגיד איפה הבעיה, אני אתחיל מהשוליים של הבעיה: הם אפילו לא קבעו בתקנות שמוסך שעומד בתנאים שהם מסכימים, חייבים לקבל אותו.

יש לי בקשה: אנחנו עכשיו לא בבית משפט. אני רוצה שאתם תגידו מה אתם רוצים. אז בבקשה, בלי פירוטכניקה.

אנחנו רוצים שמשרד התחבורה יפקח גם על התנאים עצמם. לא יכול להיות שיבואן יפרסם לי תנאים להיות מוסך רשת שלו, שהמשמעות הכספית שלהם 30 מיליון דולר, ויצאו ידי חובתם כי הם רק פרסמו את זה. אז מה עשיתי פה? משרד התחבורה צריך - -

אבל ראי את תקנת משנה (ב).

לא, יהיו אחידים. מה זה אחידים? זה לא אומר שמשרד התחבורה - -

- - -

את רוצה שהוא ייכנס ממש למהות התנאים?

כן.

למסגרת של התנאים שנדרשים. לעניין התנאים. היא צודקת.

קודם כל לפקח על התנאים. עכשיו, אם עולה הטענה שהתנאים הם תעתיק של תנאי היצרנים, אז אין בעיה שמשרד התחבורה יבדוק האם - -

מה הטענה? סליחה גברתי. את רואה? את מתחילה לדבר לעניין בלי כל הסיבובים. מה שאני מנסה להגיד בשורה התחתונה: אני לא רוצה מילים שמעקרות. בסוף מה יקרה? יבוא, הוא קובע תנאים כאלה שעיקרו לי את כל – אתה אומר: סליחה, החוק לא מאפשר לי או התקנות לא מאפשרות לי.

הוא צריך להיות הרגולטור.

משרד התחבורה מאפשר ליבואנים לקבוע מה שהם רוצים.

עצרי כאן.

אדוני, הדיון הזה, כמו שאמרת גם, הסעיף בחוק עבר דיון ארוך בוועדה ואדוני שמע ושמע ובסוף, הסעיף, כפי שנוסח, משקף איזה שהם איזונים, הוועדה החליטה איפה להעביר את הקו. ויש כאן איזה ניסיון לעשות מקצה שיפורים ולהשיג בדיעבד הישגים שהוועדה לא קיבלה. עכשיו קונקרטית: 1. השר לא הוסמך על ידי הוועדה לקבוע את התנאים עצמם. - -

סליחה, "יקבע הוראות לעניין התנאים - -

רשאי לקבוע, לא יקבע.

זה נתון לפרשנות.

עכשיו אני מביע את דעתי: לדעתי, השר לא מוסמך לקבוע את התנאים עצמם. אגיד יותר מזה: גם היבואנים לא קובעים את התנאים. במידה רבה, וזה הוסבר לוועדה ומפה גם האיזון, שמי שקובע את התנאים אלא היצרנים, והיצרן קובע את הסטנדרטים שלו, הם בדרך כלל לא מיוחדים לישראל ולכן, מלכתחילה הוועדה קבעה שהשר יקבע הוראות לעניין התנאים ולעניין פרסומם ולא את התנאים. את התנאים מפרסם היבואן. 2. לדעתנו הסעיף גם לא מאפשר לקבוע שהתנאים יהיו אחידים ושוויוניים, ואני חושב שגם הוועדה לא רוצה שהתנאים יהיו אחידים ושוויוניים ואני אסביר למה: הרי לא דין מוסך בקרית-שמונה כדין מוסך בתל-אביב. לא דין מוסך של 100 מטרים רבועים כדין מוסך של 500 מטרים רבועים. יכול להיות שדווקא מהבחינה הזאת, כדי לאפשר פתיחת מוסכים במקומות שמגיעים אליהם פחות רכבים ואי אפשר דווקא לקבוע את התנאים כמו שקובעים במקומות שהכנסיות מצדיקות את זה אז זה לא יהיה שוויוני ולא יהיה אחיד. סליחה, זה יהיה שוויוני ברמה הטכנית, זה יהיה שוויון מהותי.

אגב, גם לפי צו הממונה שהיה, היבואנים הורשו מתוך אותה תפיסה לקבוע שלוש קטגוריות של תנאים כי זו הרי "מיטת סדום". הרי זה לא יכול להיות שהדרישות יהיו אחידות בכל - -

אוקי, הבנתי. אני רוצה להעיר הערה כדי שתבינו למה אני מתכוון: לא צריך לשאול אותי למה התכוון המחוקק. אני יודע בדיוק למה אני התכוונתי. זה היתרון הגדול ולכן אני תמיד אומר שהדברים צריכים להיות נהירים ובהירים כדי שלא נדרש לעורכי דין. אם אנחנו כבר עכשיו בוויכוח, אני לא מקבל את זה. אני אגיד לכם בדיוק למה אני מתכוון: אני לא חושב אולי שבאמת אתה צריך לקבוע את הכללים ולכתוב אותם, אבל אתה צריך לוודא שהכללים האלה, שהם נמצאים בתוך איזו מסגרת הגיונית. אני מקבל את מה שעורך-דין בונן אומר, שזה לא עכשיו שהיצרן – בסדר, אני מבין את זה. אבל מה? בסוף מישהו צריך לוודא שזה באמת פועל בכללי המשחק שהמחוקק התכוון בהם. דהיינו – עכשיו שוב אני אומר את זה: אנחנו יושבים כאן, מדברים בתוכנו, ועוד לא התחלנו, כבר כל אחד מסביר לעצמו איך הוא רוצה לראות את זה. אני עוד לא קבעתי או אמרתי מי צודק, ממש לא. אני יודע שאדם אחד צודק פה, אני. אני מתכוון לזה לא במובן של חס וחלילה להתנשא מעל מישהו מכם אלא במובן הזה שאני, כמחוקק - -

המוסדי.

- - כן, אני יודע למה אני התכוונתי.

הוא אומר שזה לא קיבל ביטוי נכון.

נכון, אולי בנוסח אבל זה אחד הסעיפים שאני, כוועדה, דאגתי שייכנס בצורה ברורה. זה חלק מאותם דברים שאמרתי שאם זה לא יהיה, החוק הזה, אני לא מעביר אותו. אמרתי את זה לשר.

יש עוד דבר שאחר כך נגיע עליו, עם נושא הביטוחים וזה בהמשך, איך כבר מכדררים את כולנו ברחבה.

יש עוד כמה נושאים בדרך.

בסדר, אמרתי כדוגמה. אני צריך להגיד את הכל? בטח שכל אלה לומדים ומסדרים את השורות. ברור. צריך להתארגן. כל אחד מתארגן.

מה שאני מנסה לומר בשורה התחתונה – אני את סעיף 9 לא מעביר היום. אני עוצר כאן. אני כבר אומר לך פלור, חוה, דרור – אם צריך, אני אחתוך. אני אחתוך ואני כבר אמרתי לכם מה הכיוון שלי. אני לא ביקשתי שאתם תכתבו, אני מקבל את מה שהוא אומר. אני רוצה שכוונת המחוקק תתממש. דהיינו, שלא ייווצר מצב שבו לא כל מוסך יכול להיכנס ולתקן ולהפעיל, אתה זוכר את הוויכוחים שהיו לנו כאן.

אני גם רוצה שהעניין של שווים ואחידים – אני, דרך אגב, מקבל את זה. שלא נמצא את עצמנו בשווים ואחידים, ואיך אומרים? באים לברך ומוצאים את עצמנו מקללים.

אדוני, מאחר ואנחנו לא התייחסנו ולא נתנו את התשובות להערות שהועלו פה, אז יכול להיות שיש איזה שהוא פער, שאדוני הבין בחוק דבר אחד, אנחנו דבר אחר וכרגע אנחנו כתבנו תקנות לפי ההבנה שלנו ואולי יש איזה פער. אני רוצה אולי בכל זאת להגיב על הדברים שנאמרו פה, ואולי המחלוקת תצטמצם: 1. אני מבקשת לתקן: לא כתוב כאן שהשר יקבע אלא השר רשאי לקבוע.

רשאי זה חייב.

יש פה מקומות שהחוק כתב "יקבע" ומקומות שכתב "רשאי", ולא במקרה האבחנה הזאת.

אנחנו יודעים שהפרשנות יכולה רשאי זה חייב.

- - -

חוה, את ראית. עוד לא עשית "א", תראי לאן הגענו. אני עוצר. חוה, סליחה, בינתיים אני הזריז מבין כולנו. נתבקשנו, קבענו לאלתר בלו"ז שהיה כבר צריך להיות לפני. מה שאני מנסה להגיד, חברות וחברים, סעיף 9, אני רוצה להבהיר חוה ואבנר - אם מישהו מתכוון עכשיו להתפלפל אתי בנוסח משפטי, שזה בנוסח במובן "חייב", "רשאי", אני אגיד בדיוק מה אני מתכוון. אני מתכוון שתהיה תחרות של אמת. לא באתי לבלף, לא באתי לבלף את עצמי. כשאנחנו מדברים בחוק זה האינטרס של המשרד שלכם. זה מה שהשר אמר לי. זה מה שהשר כותב לי כל הזמן, ואני לא אוותר בעניין הזה. אז אם אתם רוצים לעכב, תעכבו. אני לא אעביר שום דבר שלא באמת עושה תחרות אמתית בשוק, חד-משמעית. אז אני לא יכול להיות מוסכניק עדין אבל אני צנחן ואני מבין מה זה, אנחנו משוחחים כל הזמן. מדברים, אני שומע את זה. אני רוצה תחרות אמתית. אם התחרות הזאת לא מתקיימת בגלל שזה במובן השר רשאי או השר – זה לא מעניין אותי. - -

אדוני לא מרשה לי אבל - -

אני לא מרשה. אמרתי סעיף 9, ואני כבר מבקש גם לפעם הבאה את סעיף 53, להביא לו את התקנות ברשותכם.

להביא לאישור הוועדה את התקנות.

הלאה, סעיף 10.

אפשר רגע?

אני כבר ביקשתי ממך לפני 10 דקות לענות לו. כשאני עשיתי לך כך התכוונתי שתשב... שם ותפקיד ברשותך.

אני מנהל מוסך "גולד מוטורס" בחולון. אנחנו מורשים "סוזוקי" ועד אתמול היינו מורשים גם "קרייזלר" ו"ג'יפ". כרגע עבר הזיכיון ליבואן אחר ואנחנו כרגע לא מורשים. אני קצת אתן הסבר: לפני חמש שנים בנינו את המוסך - -

על מה אדוני רוצה עכשיו להעיר לנו?

על מה שדיברנו, עם כל זה שמחכים עד שהוועדה תשב קורים דברים בשטח, דברים שאחרי זה לא יוכלו לחזור. כמו זה שכרגע אנחנו לא מורשים "קרייזלר", הלקוחות שלי לא יכולים לקבל שירות. אנחנו עומדים באמות מידה, אנחנו בנינו את המוסך על פי אמות המידה ומעבר, וכרגע אני לא מוסך שירות. יש לי מאות לקוחות שלא יכולים לקבל אצלי שירות, שעד היום קיבלו שירות.

תקשיב, זה לא תקנות המוסכים. אתה יכול לטעון את הטענה שלך כלפי ואני אשב פה, מולך, עם פה פתוח, פה פעור, עיניים פעורות עוד יותר לרווחה אבל אין לי מענה לך כי זה כמו שכהן ולוי זה מאותה משפחה אבל זה כהן וזה לוי. אנחנו עכשיו עוסקים בלוי. כשנגיע בכהן, נעסוק בכהן. אני לא יכול עכשיו לערבב - -

התקנות האלה רלוונטיות למה שהוא אמר.

כן, לא אמרתי שזה לא רלוונטי.

היו תקנות קודמות שכנראה איפה שהוא נגמר התוקף שלהן ולא נכנס שום דבר באמצע.

- - -

דרור, אני שמח שיש מישהו שנותן לך איזו דחיפה בגב אבל זה לא בדיוק. הבנתי.

רק משפט קצר אדוני - -

אני רוצה להגיד לאדוני שיכולתי להיות כמו כולם ובכלל לא לקיים את הדיון עכשיו. אתה יודע, זה מזכיר לי תמיד שהיו מבקשים לדבר אתי וזה דחוף מאד. תקשיב: הוא לא נמצא, אולי מישהו אחר? אומרים: לא, זה דחוף מאד ואני חייב לדבר רק עם איתן. טוב, הוא במילואים. טוב, אני אחכה עד שהוא יחזור. אוקי? אז אם אני בא ולוקח את הדברים האלה, ממילא זה לא הולך להיות למחר בבוקר, ואני התחייבתי בכל מקרה לעמוד בלוחות זמנים והבאתי את זה לפה בתוך הפגרה. על פי הכללים של הכנסת, זה אישור מיוחד ואני הבאתי את זה. אני כבר סיימתי את המכסות שלי בשבוע הראשון ועוד אחריו, עשינו עוד כמה דיונים. לכן, אני ואמר לך: תנוח דעתך, זה לא מעכב את זה בכל מקרה. אין לי תשובה לתת לך.

מה שהוא אומר זה שיש איזה ניסיון בשלב הביניים, עכשיו קיבלו 20 מוסכים מכתבים על אמות מידה חדשות. דברים קורים בשטח. אני אמרתי לאנשים שלא יודעים מה זה - - - זה נורא קל להגיד רשאי ולא רשאי, וזה נורא קשה בכלל. מדברים על עידוד עסקים קטנים, יושב פה בן אדם, אתה צריך להבין שזה בדם שלו - -

רונן, אני מבין ואני מבין גם את ההגנה שלך עליו וזה בסדר. חס וחלילה, אני לא - -

אצלם זה לא קורה.

תסלח לי, זה היה מיותר. אני מוחה על ההערה.

- - -

חברים, דידי, על מי אתם כועסים עכשיו, על ה"טלר"?

לא כועסים בכלל.

אה, סתם, אז בואו נמתין חמש דקות - -

אני מבקשת - -

אני לא רוצה עכשיו שום שאלות. אתם כנראה לא הבנתם כולכם – אתם, המוסכים, לא מבינים שאולי אתם אומרים דברים לפרוטוקול אבל אני, זה לאוזן שלי. אני מקדם את זה יותר מאשר כל מה שקידמו לכם את זה עד עכשיו אז אנא תשתקו עכשיו. ולכן אמרתי שסעיף 9 לא עולה עכשיו. נקודה.

הלאה, סעיף 10.

"מידע בטיחותי לגבי רכב [סעיף 79]

10. (א) משווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק, כהגדרתה בסעיף 79 לחוק, מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, כפי שנקבעה לפי תקנה 270ד לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 לפי הדוגמה שבפרט 1 לתוספת השנייה (להלן-מידע בטיחותי); במידע בטיחותי הנכלל בפרסומת כאמור יתקיימו הדרישות שלהלן:

(1) בפרסומת בכתב או בדפוס, יוצג המידע הבטיחותי באופן ברור לעין, בתחתית הפרסומת, על גבי רקע לבן; צבע האותיות יהיה שחור, וגודל האותיות ימלא את השטח שהוקצה למידע הבטיחותי ולא יפחת מ-9 נקודות.

(2) בפרסומת באמצעי אלקטרוני חזותי – יופיע המידע הבטיחותי באחת מפינות המסך, לכל משכה של הפרסומת, בצבע ובגודל ברורים לעין;

(3) בפרסומת באמצעי אלקטרוני חזותי ניתן שלא לכלול את המידע הבטיחותי ובלבד שיתקיימו כל אלה;

(א) מצוינת בה כתובת אתר האינטרנט של המפרסם ובו יפורסם המידע הבטיחותי;

(ב) כלולים בה צבע או מספר המציינים את רמת האבזור הבטיחותי של הרכב נושא הפרסומת כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה.

במקום עסקו של משווק רכב או במקום אחר שבו נמכר או משווק רכב, ובכלל זה אתר האינטרנט של משווק הרכב, תוצג במקום בולט לעין בסמוך לרכב המשווק, הודעה הכוללת מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב לפי הדוגמה שבפרט 2 לתוספת השנייה, בגודל שלא יפחת מ-1/5 דף בגודל 4A."

יש לי שתי שאלות לעניין תקנת משנה (א)(3)(ב): "כלולים בה צבע ומספר". למעשה, הדרישות שכתובות בתוספת השנייה מחייבות. כלומר, זו אל רק דוגמה. מה שמופיע שם זה דוגמה אבל כל קשת הצבעים והמספרים אלה הדרישות.

אלה הדרישות, כן, פשוט בדוגמה מצוין דוגמה ספציפית. מסומן דרגה 3, כתוב שיש כריות אוויר וזה דוגמה. זה כל אחד צריך לפי עניינו לפרסם.

ולגבי (3)(א) – מצוינת בה כתובת אתר האינטרנט. האם היא צריכה להופיע לכל משך הפרסומת?

כן.

סיימת את סעיף 10?

רגע, יש לי עוד שאלה לגבי תקנת משנה (ב) – התוספת שהוספתם "בסמוך לרכב המשווק" רלוונטית רק לגבי מקום פיסי של המכירה או שגם לאתר האניטרנט?

לא, זה במקום פיזי.

אז צריך להגיד: ולעניין מקום לשכור או מקום המכר, בסמוך לרכב המשווק.

דידי.

קודם כל אני בעד, שלא ישתמע אחרת. טוב מאד לפרסם את הנתונים אבל אני חושב שהם לקחו את תקנת אוויר נקי והעתיקו אותה. עכשיו יופיעו שתי טבלאות זהות עם אותם הצבעים. מי יוכל להבדיל - -

לא, זה לא נכון. יש צבעים שונים.

יש שוני.

איך יש שוני? אני הסתכלתי אתמול במה שאתם פרסמתם בצבעוני.

לא, אנחנו פתחנו, בדקנו. זה לא אותו דבר.

תשנה את המבנה. במקום סרגל תעשה ריבוע, תעשה אורך, עיגול. משהו שיהיה שונה מהסרגל שכבר קיים. העיקר שיהיה שונה כי אחרת - -

חברים יקרים, אני לא ראיתי. אבנר, למה כל דבר צריך – תדאגו שבהצגה זה ייראה באופן שונה. זה הכל.

ההערות שלנו הן לתוספת שקשורה לתקנה הזאת אז עכשיו או לחכות?

עכשיו.

התוספת השנייה לתקנות.

כן. אז לגבי התוספת השנייה: הנקודה הראשונה זה שאנחנו מתבקשים לציין את קוד הדגם. קודם כל, אני חושב שמוסכם שלצרכן זה לא אומר כלום. זה מספר שלצרכן בוודאי לא אומר כלום, ויש תיאור מילולי של הדגם, שזה אנחנו בוודאי מסכימים. לכן, אנחנו מבקשים - -

מה זה מפריע לכם? למה לצרכן זה לא אומר כלום?

יש צרכנים שמתעניינים בזה. למה אתה אומר שזה לא אומר כלום?

- - -

יש לי שאלה: זה לפרסומת? באתר אינטרנט זה מופיע?

כן.

חברים יקרים, מי שרוצה להתעניין בקוד ובדגם, הוא בטח לא יראה את זה בפרסומת. הוא ייכנס לאתר ויראה שם.

- - -

בואי שבי פה שגם אפשר יהיה לרשום את הדברים שלך בפרוטוקול.

נכון. היא נחבאת אל הכלים. שבי פה. היא קיבלה אישור, בסדר. הבנו את העניין הזה. אם זה לפרסומת, אפשר למחוק את הקוד אבל באתר האינטרנט זה מופיע?

למה אנחנו מוחקים בסוף?

גם בחוק אוויר נקי לא צריך לציין קוד דגם. יש תיאור הדגם להבדיל מהמספר שהוא קוד הדגם.

אני שואל שאלה: תקשיב, בשבילו זה שטח פרסום. זה כסף. אני לא רוצה, חוה, הרי מה העניין? בפרסומת הוא אומר: אה, ראיתי את הקוד, איזה דגם, יופי. אתם רואים את זה כל הזמן מהעיניים שלכם, אני רואה את זה מהעיניים גם שלהם וגם שלכם. נקודת המוצא היא כזאת שאם מישהו רוצה ואכפת לו מהדגם, היום הוא במקום. מה אני עושה? גוגל, גם אם הם לא משלמים מסים.

איתן, לא תוכל לדעת את זה. יש לך שתי רמות גימור של אוטו, אחד ברמת בטיחות - -

לא, ברור לי.

הפרסום הוא אותו אחוז - - -

אם אתה כותב דגם אחד, בתתי דגם יש לך שני - - -

בא תגיד לי מה זה מפריע?

אני אגיד לך: קודם כל, הרי החובה הזאת באה ללכת בעקבות החובה של הזיהום אוויר, ועובדה שבזיהום אוויר עד עכשיו כולם הסתדרו בלי קוד דגם. 2. אדוני נגע בדיוק בנקודה: גם ככה יש לנו שטח פרסום. עוד מעט נגיע למצב שיהיה לנו מידע על זיהום אוויר - -

תתקדם.

- - וכוכבית למטה שזה "הונדה".

בונן, תתקדם.

- - לכן, הבעיה שאנחנו רוצים כמה שפחות פרטים מיותרים. אנחנו נותנים את התיאור של הדגם - -

סליחה, אני מצטער. חברים יקרים, - -

- - -

חברים יקרים, כל הפרסום, אל תגזימו כולכם. נו מה? אתם עושים מאתנו חבורת טמבלים? נו באמת. כל אחד פה עכשיו נלחם על משהו שהוא לא קיים. כל היום אנחנו רצים להסתכל על הדגם וכולי. מי שרוצה לקנות אוטו, כמו שאני הלכתי, נכנס לאתר ומתחיל לחפש את הדברים. אתה מוציא 100,000, בוודאי מי שקונה אוטו חדש, ומסתכל על זה ב"נונשלנט"? מה, הוא קונה ג'ינס?

- - -

שניה רגע. גם כשאתה רואה בפרסומת יותר מדי מידע – מה זה פרסומת? זה רק לקבל את ההתרשמות. הוא יגיד: אה, כתוב בפרסומת? העניין הוא שהוא צריך ללכת, להיכנס לתוך האתר וללמוד. היום, דרך אגב, כל האתרים נותנים לך גם את הביצועים ופה ושם. הרבה יותר מידע ממה שהיה בעבר. שלא נראה מה כתוב על הרכב שאני נוסע בו.

למה? שנראה. אתה הסתכלת באינטרנט הרגע אמרת. בדקת, הסתכלת.

הסתכלתי כי לא היתה ברירה.

זאת אומרת שמישהו חסם אותם וזה לא אני.

אדוני, קוד הדגם הוא המזהה החד-ערכי. מה שיכול להיות זה שאותו רכב שמיועד לעלות על הכביש בשנת 2016 הוא עם רמת בטיחות מסוימת, וזה שיעלה על הכביש בינואר 2017, יש לגביו כבר דרישות תקינה טיפה שונות והוא ברמת בטיחות אחרת. השתנה משהו.

- - -

- - והצרכן, כל דגם מאפשר לצרכן לדעת - - -

רגע, יכול להיות מצב אבל שאתה מייבא רכב ואתה עושה לו התקנה מקומית, ואז יש לך דגם אחד שהוא עם המערכות ודגם אחד שהוא בלי המערכות, ואז יש לך שני קודי דגם שונים לאותו רכב בדיוק.

זה כל זה בסקאלה. סתם אתם מתעקשים. למה כריות אוויר - - -

לא, הפירוט של הכריות זה במקום אחר, לא שם.

מה כתוב שם? RX, משהו כזה? הדגם?

לא, זה מספר שנקבע במשרד התחבורה - -

למי זה בדיוק אומר משהו?

זה לתביעות, לא בשביל הצרכנים. לצרכנים זה לא אומר כלום.

בחייכם נו. אתה.

זה רק מניסיוני האישי, אני יודע שברישיון הרכב מופיע קוד דגם, זה רלוונטי לחברת ביטוח. אז אם בתיאוריה מישהו רוצה להתקשר קודם לחברת הביטוח ולשאול כמה תעלה לו הפוליסה, הוא יצטרך להגיד: יש לי "פיאט" - -

איך הוא עשה את זה עד היום?

לא משנה.

לפעמים יש "פיאט" כזה ויש "פיאט" אחר - -

תנו לי דוגמה לקוד דגם.

אני אראה לכם - -

אז מה זה מפריע גם לכם ארבע הספרות האלה?

זה מידע מיותר.

חברים, סליחה, אני משאיר את זה.

למה זה טוב?

אני החלטתי שזה טוב. אגיד לך משהו? הוא לחש לי שלא צריך את זה אבל מה שהוא אמר לי, הוא לא שם לב, השתכנעתי שצריך את זה.

הפוך על הפוך.

מה העניין? כשהוא דיבר אתי או אתם מדברים אתי, אני חושב לקוח.

הלקוח לא מכיר את - -

זה לא משנה. אתה צודק שזה בשבילו לא יותר ממספר אבל הוא – יקירי, כבר קיבלתי את ההחלטה. מה שאני מנסה להגיד לכם בדברים האלה: אני רואה את עצמי. כשאני מחפש כל מיני דברים ופתאום הניואנסים הקטנים – ובעיקר לאלה שלא מבינים זה הכי גרוע, שכל מידע כזה הוא חשוב.

הערה, בבקשה.

משהו לטובת הדיון – יש כמה קודי דגם. יש קוד דגם של יצחק לוי שהמחירון - - - יש קוד דגם של משרד התחבורה. מתי זה יתחבר? כשזה יתחבר אז - -

- - -

אני אעדכן אותך, זה כבר מחובר.

דידי, תתמודד לכנסת ותתקן את זה.

לא יקרה.

בשיחות שקיימתי אתמול עם נציגי משרד התחבורה שאלתי לעניין גודל המודעה שמוצע בתקנת משנה (ב). יש כאן מספר הודעות: הודעה אחת למקום עסקו של המשווק, שלפי הגודל שמוצע כאן בגודל שלא יפחת מחמישית דף בגודל A4, זה בעצם אמור להיות משהו מאד מאד קטן. השאלה אם זה - -

הם מחלקים בכניסה - -

באולם התצוגה עומד מחזיק של דף כזה, שבו יש אינפורמציה לרכב, דגם ומחיר ודברים כאלה. על חמישית ממנו, 20% ממנו יהיה מידע.

אוקי, אבל לגבי אתר האינטרנט זה לא רלוונטי.

תעשו דף יותר גדול ואז ה-20% יהיה בהתאם.

אם ככה, מה גודל המודעה שתוצג באתר האינטרנט של המשווק?

אין גודל אבל זה צריך להיות באחת מפינות המודעה, במקום בולט לעין בלי הגדרה של הגודל.

קודם כל, הגודל של כל ענייני הבטיחות הוא קטן מדי. אני מכיר את זה. לכן קניתי את האוטו שקיבלתי.

קנית אותו?

התכוונתי בליסינג. אין מצב. למה אני אומר את זה? כי השני שליש הראשונים הראו כמה הוא יפה. החלק התחתון לא הגדיר בדיוק... אני רוצה 25%.

חבר הכנסת כבל, לא יישאר מקום לפרטים של הרכב.

סליחה, למה חייבים A4? תגיד לי, חמישית מ-A4 או מנייר יותר גדול, מה העניין? זה לא כמו כמה שוקל קילו ברזל וקילו נוצות. יש הבדל כשזה בא מדף כזה ואתה אומר לי: מה, שליש הוא שליש, לבין שזה בא שליש מדבר כזה. לכן, חבר'ה, אתם כבר מכירים אותי. רבע.

- - -

חברים יקרים, תהיו סמוכים ובטוחים. אם אתם רוצים להיות למכור את האוטו ושאני אדע את הפרטים עליו, תעשו את זה כמו שצריך.

אדוני צודק שצריך לתקן פה במקום חמישית דף בגודל A4, צריך להיות חמישית מגודל המודעה.

למה?

כי אולי זה לא A4.

כי אם אתה מפרסם את זה על בריסטול ענק אז - -

אדוני, לזה התכוונתי רק אל תגידו לי עכשיו שצריך להחליף את הסטנדים כי הם בדיוק בגודל של A4.

- - - זה אבסורד.

רבע מגודל המודעה. חברים נו.

רק עוד בקשה אחת: לצורכי היערכות אנחנו מבקשים שהתחליף הזה ייכנס לתוקף ב-1.1.2017 כי צריך לעשות פה היערכות מבחינת - -

בדפוס להסביר לדפס?

- - -

יש פה לוגיסטיקה.

בסדר, אוקי.

תחילתה של תקנה 10 – 1 בינואר 2017.

עד אז יאשרו - - - אולי זה בכלל לא יאושר?

הצבעה על סעיף 10 עם כל התיקונים והתוספות.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 10 אושר.

אושר. הלאה, סעיף 11. חבר'ה, להקריא מהר, יש לכם בדיוק רבע שעה לסיים את הכל.

"מתן תמצית הוראות שימוש ברכב לקונה [סעיף 83(ב)]

11. משווק רכב ימסור לקונה תמצית הוראות שימוש ברכב, שתכלול פירוט הוראות בשפות עברית וערבית בנושאים אלה:

(1) חיוויי אזהרה בלוח המחוונים;

(2) לחצי ניפוח הצמיגים, החלפת גלגל או שימוש בערכת ניפוח (בהתאם לדגם הרכב);

(3) תחזוקה שוטפת בסיסית;

(4) דלק ותדלוק;

(5) הוראות למקרה חירום."

יש הערות?

גם פה רק בקשה: מכיוון שזה מסמך שלא קיים היום ואנחנו צריכים לייצר אותו, 1 בינואר 2017.

אוקי, מקבל.

אני מבקש להוסיף, למען הסר ספק, אין בזה כדי לגרוע מהוראות תקנה 25 לתקנות התעבורה אשר אוסרות על - - -

ברור, טוב שאמרת, שזה יהיה ברור.

זה גם הובהר בסעיף המסמיך.

סעיף 11, הצבעה.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 11 אושר.

אושר. הלאה.

עם דחיית מודע תחילה?

כן.

"נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה [87]

12. (א) משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו לקונה, על כל נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה ובכלל זה נזק שתוקן, פרט לנזקים אלה:

(1) כל חלק שלם ברכב שניזוק והוחלף, ובלבד שהוא מחובר לרכב או מעוגן בו באמצעות ברגים, תופסנים או אוחזים ואשר תהליך החלפתו אינו דורש התאמה, עיבוד או צביעה ובתנאי שחלק זה מוחלף בחלק מקורי חדש;

(2) שריטה אחת על חלק אחד בלבד במרכב, שאינה בגג הרכב, ובתנאי שנצבעה נקודתית במיומנות מקצועית הולמת, עובי שכבת הצבע לאחר התיקון אינו עולה על 150% מעובי השכבה המקורית באותו רכב, ולפי חוות דעת שמאי רכב לא נגרמה לרכב ירידת ערך, ובלבד שהמנהל המקצועי במוסך אישר בחתימתו את התיקון;

שריטות בפגוש הרכב שתיקונן מחייב צביעה בלבד.

דיווח כאמור יתבצע בכתב, והקונה יחתום בצמוד לכתב הדיווח;

משווק רכב יאפשר לקונה לעיין בחומר המתעד את הנזק ותיקונו וכן ימסור לוא ת העתק החומר, אם ביקש זאת."

הערות.

אני מלשכת המסחר, חברות הליסינג. הסעיף הזה חל גם על כביכול רכב שהוא לא רכב חדש. על רכב ישן יש כבר את חוק גילוי נאות על חוק מכירת רכב משומש, זכאות למידע בגילוי נאות. זאת אומרת שהחובה על כל מי שמוכר רכב שהוא רכב משומש, לתת את כל הגילוי הנאות - -

משווק רכב לפי ההגדרה בחוק שעליו חלה התקנה הוא או יבואן מסחרי או יצרן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו.

אבל סעיף 87 חל גם על - -

זה החוק כבר קבע את זה, זה לא התקנות. אני לא יכולה למנוע את זה - -

להתחיל לדווח על כל שריטה ושריטה? כל חברות הטרייד-אין שמוכרות רכב וקונות מצרכן, הן יודעות, הן עושות בדיקות לרכב 150%? אי אפשר לדעת את הדברים האלה.

אנחנו מדברים כאן על אחרי שלב ההתקשרות. זאת אומרת, כאשר זה 87, מדובר על לפני מסירת החזקה. הוא הזמין את הרכב במצב מסוים - -

קחי רכב משומש, עזבי חדש. חדש ברור.

מה שיש ברכב משומש לפני - - -

אבל הוא לא 150%. צבעו את הדלת הזאת שבע פעמים.

רק להבין: מה אתם מציעים - -

להוסיף במשווק רכב חדש שידווח לקונה כי על רכב משומש יש חוק גילוי נאות.

אבל אין לנו סמכות, זה מנוגד לחוק.

את צודקת חוה, אני קיבלתי את זה, גם לחש לי את זה היועץ המשפטי. אני מקבל את זה, מצטער.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 12 מאושר.

אני מאשר. הלאה. תקנה 12 אושרה.

אני מבקשת טיפה לשנות, יכול להיות שיש כאן עוד שינויים בנוסח כי היו דיבורים עם משרד האוצר.

"אגרות 13.

בעד רישיון לפי תקנות אלה, קבלת העתק מקור או עותק של רישיון ובעד השתתפות בבחינה לפי תקנות אלה, ישולמו האגרות כמפורט בתוספת השלישית עובר ליום תחילת תקופת תוקף הרישיון. - -

מה הבעיה דידי?

לגבי הסעיף שכרגע אישרת: זה בסדר שאישרת אבל זה דבר בלתי אפשרי. תבין, ברכב משומש, כאשר אותו חלק, אותה דלת - -

דידי, יש לי בקשה. אין לי יכולת לתת - -

יש לך אבל יכולת לשנות את האחוז.

דידי, שניה. תביא לי לדיון הבא, תשכנע אותם - -

הם לא צריכים להתנגד כי יש היגיון. הם לא מתנגדים.

אין לנו סמכות.

רק תעשי אבחנה פה בין רכב חדש לרכב משומש. זה הכל. זה מה שאנחנו מבקשים. רכב משומש, אתה יכול לכתוב 150%.

אז כמה אתם - -

לא יודע, אני לא רוצה סתם לזרוק מספר. 500? 2,000? סתם? עזוב, בא נבדוק את זה לאמתי.

אני מציע שאת הסעיף הזה של ה-150% יתייחס רק לחדש. לא כל הסעיף, רק ה-150% יתייחס לחדש בלבד.

אתה מדבר על פסקה 2?

כן.

ולגבי רכב משומש?

זה בעייתי. מקצועית זה בעייתי.

אז איך אני מביא את זה – אוקי, תקריא מה נוסיף?

בתקנת משנה (א)(2) לעניין רכב חדש. ורכב חדש כהגדרתו בחוק, כלומר רכב שטרם נרשם? זאת השאלה. התקנות שואבות את ההגדרות מהחוק.

- - -

גם רכב שנרשם במדינת חוץ?

כן כי הוא גם מוגדר כחדש.

הוא לא מוגדר כחדש, יש הגדרה אחרת. רכב חדש הוא רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בישראל או - - -

- - -

רכב שנרשם במדינת חוץ זה רכב שנרשם לראשונה לתנועה במדינת חוץ בטרם חלפו 50 יום.

אולי להשתמש בהגדרה בסעיף 88, רכב מיבואן.

בפרק שנוגע לסחר ברכב?

כן, סעיף 88.

רכב מיבואן. זה מקובל עליכם לעניין רכב מיבואן?

כן, אז זה יתווסף - -

לעניין רכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88.

כן, אני מאשר. הלאה חוה.

אני לא יכולה גם לכתוב וגם לקרוא באותו זמן.

אז אני מקריא.

את פקודת משנה (א) קראתי.

"(ב) היה הרישיון לתקופה העולה על שנה, תשולם האגרה בעדו אחת לשנה, עובר לתום השנה בעדה שולמה האגרה בפעם הקודמת.

(ג) סכום האגרה בעד השגה על תוצאות בחינה יהיה מחצית מן האגרה ששולמה בעד הבחינה, ויעוגל כאמור בתקנת משנה (ד).

הסכומים הנקובים בתוספת השלישית יתעדכנו ב-1 בינואר" אני מבקשת שזה יהיה 1 באפריל. "של כל שנה (להלן – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, - -

חודש נובמבר עדין רלוונטי?

כן. זה בהתאמה להצעת חוק תיאום אגרות שמונח בוועדת הכספים.

היא יכולה להשתנות גם, את יודעת.

הסעיף הזה לא יהיה לו כל תחולה כי חוק האגרות יגבר עליו.

כן אבל חוק האגרות טרם נחקק.

אז אנחנו מנסחים את זה בהתאמה, ומה שיעבור שם זה מה שיהיה.

"ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתן של תקנות אלה; הסכום האמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; לעניין זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את נוסח התוספת השלישית כפי שישתמע עקב האמור בתקנת משנה (ד)."

לפני שאת קוראת את התוספת השלישית, לפי הסעיף המסמיך שהוא סעיף 238 לחוק, השר מוסמך לקבוע אגרות בעד בקשות למתן רישיון. אם נניח שתקופת רישיון לגבי חלק מבעלי רישיונות היא שש שנים, האגרה תשולם בעת הבקשה לרישיון. אפשר לקבוע כאן הוראות שיאפשרו תשלום של האגרה לשיעורין. כלומר, בתשלומים לאורך תקופת הרישיון אבל אני לא רואה סמכות מבחינת הסמכות של השר בתקנות לקבוע אגרה שנתית.

אנחנו התייעצנו בעניין זה עם משרד המשפטים, עם מחלקת נוסח החוק, והם לא ראו עם זה בעיה.

זאת חוות הדעת שלנו. החוק מאד ברור: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע אגרות בעד בקשות למתן רישיון תעודה או אישור לפי חוק זה או חידושם, השתתפות בבחינה, הצגה על תוצאות בבחינה וקבלת העתק מקור או עותק של רישיון - -

אנחנו התייעצנו עם המנהלת במחלקת חקיקת משנה אצלנו והיא חשבה שאין בעיה.

אז אני התייעצתי עם היועץ שלי. סליחה, אנחנו נאשר את זה ברוח הדברים של איתי. אתם תשבו אחר כך ביניכם, אם יסתבר שיש פה איזה סוג של "היום הרת עולם" וצריך לשנות...

זו שאלה פרשנית.

אני בעד היועץ שלי.

המשמעות של זה שצריך לחזור עכשיו עוד פעם לוועדת אגרות - -

הוועדה לא אשמה בתהליכים שקרו בממשלה.

היא רוצה בסוף לייתר אותם.

- - צריך לחזור עכשיו לוועדת אגרות, לקבל עוד פעם את אישור שר האוצר ורק אז אפשר יהיה להכניס לתקנות - -

ואם הוועדה היתה משנה את סכומי האגרות? גם זה יכול לקרות. אתם מביאים את התקנות לאישור ועדה.

לא אמרנו שלא. חכה, הוא עוד לא עבר על הרשימה של האגרות, חבר הכנסת כבל, ויכול להיות שהוא ימצא לנכון - -

לכן מביאים תקנות לאישור ועדה.

אז אל תעלה בכלל את הטענה הזאת.

דרור, אנחנו לא מתנהלים, אנחנו לא הרשות המבצעת. תעשו שם מה שאתם רוצים. אין לי טענה. אני לא חותמת גומי שלך.

אין שום בעיה.

אז אל תעלה את זה אפילו. תשמור על כבודך ועל כבודה של הוועדה.

התוספת, קדימה.

אז איך אנחנו - -

זה יישאר בקשות לרישיון.

ובמקום (ב) יבוא - לא ניסחתי אבל רשמתי לי שאנחנו מדברים שהאגרה היא בעד בקשה והיא תשולם - -

וניתן לשלמה בתשלומים שווים בכל שנה.

שישית ממנה ישולם אחת לשנה. משהו כזה.

מכיוון שזה לא בטוח שש שנים, אולי אפשר פשוט לקבוע שזה מכפלה של הסכום שכתבתם במספר השנים של הרישיון, ואז ישולם החלק היחסי בכל שנה כי יכול להיות שיתנו רישיון לשלוש שנים בדברים מסוימים בגלל המסמכים. זה יהיה פשוט מכפלה של הסכום - - - ויחולק בתשלומים איטיים.

ובתוספת השלישית זה יהיה לכל שנה.

בסדר.

סליחה?

בתוספת השלישית זה ייכתב במספר הזה לכל שנה הכלולה ברישיון המבוקש או משהו כזה.

אוקי. קדימה.

תוספת שלישית

(תקנה 14)

אגרות

טור א'

טור ב'
בשקלים חדשים

1.אגרות בעד בקשות לרישיון ייבוא רכב:

בעד בקשה לרישיון ייבוא רכב לייבוא גרור או נתמך עד 3.5 טון 750

בעד בקשה לרישיון ייבוא רכב לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טון 920

בעד בקשה לרישיון ייבוא רכב לייבוא רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון,

לגבי דגם רכב שטרם ניתן לגביו רישיון יבוא באותה שנה 1,420 "

1,400 לכל דגם או לכל רישיון?

לכל דגם. הרישיון לדגם.

את מבינה מה את אומרת?

אני אוסיף מילה לנוסח ואולי זה יקל: בעד בקשה לרישיון יבוא רכב לייבוא דגם רכב פרטי.

אבל מה זה דגם? X זה דגם, XL זה דגם.

לא, היום כשאתה מבקש את הבקשה ליבוא - -

- - -

הכוונה פה, כשאתה מעביר את הבקשה לרישיון יבוא - -

מדגם "קורסה". אז הדגם הוא "קורסה" ויש "קורסה X" ו"קורסה XL", ומה ההבדל ביניהם? זה עם רדיו-טייפ וזה עם רדיו בלי טייפ.

אבל הבקשה לרישיון יבוא, כשאתה מבקש בקשה לרישיון יבוא, אתה לא מבקש ל-X או ל-Y. אתה מבקש ל"קורסה", ושם הוא כבר כולל את כולם. לא התכוונו שזה - -

דידי, חברים יקרים, יש פה אי הבנה לגבי הניסוח. אני הבנתי מה שדידי אומר. אם אתה אומר שאתה מביא רכב מסוג מסוים, אחד יש לו תוספת כזאת, ספציפיקציות של הרכב. אתה לא על כל חלק ספציפי כזה, 1,400. זה לא נכון. אתה אומר: אם הדגם הוא נניח X2ב, סתם אני אומר, אז כל מי שנכנס ב-X2ב, אחד שיש בו רדיו-טייפ, השני שאין בו רדיו-טייפ, השלישי יש בו מאוורר והרביעי יש בו מזגן. זה לא משנה, זה נכנס תחת קטגוריה אחת. זו הכוונה.

זה כל אחד בדגם שונה.

כן, לכן אומרים "אב טיפוס".

אבל כשכתבתם את זה לא היה קוד דגם. היום יש קוד דגם, ולכל אחד אתם נותנים קוד דגם אחר.

אב טיפוס.

דידי, אני מצטער, גם לפי הגדרה של דגם רכב שמופיע, אין שום בעיה. "דגם רכב" הכוונה היא בהגדרה, אני לא יודע מה אצלכם - -

לפי ההגדרה.

דגם רכב – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים, שיש להם נתונים טכניים משותפים - - - בסדר גמור. מה אתה רוצה?

אחד שמתי - - - ולאחד לא – זה שני דגמים.

זה שני דגמים.

הבנתי.

גם היצרן נותן לו קוד דגם.

נאמר לי שבמשרד המשפטים היתה איזו שהיא ההתנגדות לשימוש באב טיפוס פה. אני לא יודעת.

אז תכתבו "פרוטוטייפ".

המונח "אב טיפוס" מוסדר בחוק. רישיון ליבוא אב טיפוס של דגם בסיס.

"דגם בסיס ליצור רכב או מוצר תעבורה". זו ההגדרה של אב טיפוס בחוק.

כן, אני רואה אותה מולי. בקשה לרישיון יבוא רכב - -

אב טיפוס רכב פרטי או מסחרי עד 3.5 טון. בסדר. המדינה רוצה כסף, לא יעזור.

בסדר, לא קשור. גם כשהם כתבו את זה, הם התכוונו למה שאתה אומר.

אז נחה דעתי.

איך אמרת? שלא יבוא איזה מישהו - -

בעד בקשה לרישיון יבוא לאב טיפוס של דגם רכב פרטי או מסחרי.

אוקי.

אותו דבר ב-(4): בעד בקשה לרישיון יבוא לאב טיפוס של דגם רכב מעל 3.5 טון – 2,470.

רגע, זה יהיה רלוונטי רק ל-(3) ו-(4)?

גם (5).

ולגבי (1) ו-(2)?

כל תתי הסעיפים בסעיף 1. פסקאות (1) עד (6).

זה פרט אחד.

בכל הפסקאות האלה אנחנו נבהיר שמדובר באב טיפוס.

אב טיפוס של דגם רכב. אני קוראת את הנוסח כמות שהוא אבל יודעים שזה שינוי שהוסכם עליו:

בעד בקשה לרישיון ייבוא רכב לייבוא רכב מעל 3.5 טון 2,470

בעד בקשה לרישיון ייבוא רכב לייבוא אופנועים ורכב מסוג T2

(טרקטורון) 900

בעד בקשה לרישיון ייבוא רכב לייבוא מכונה ניידת 700 "

להמשיך אדוני?

לאה, תעלי את זה בקול.

אני לא הצלחתי להבין לבסוף, מה הפתרון שניתן לגבי גובה האגרה שתגבה?

ברשימה?

בסעיף 13, בפסקה (ב) נאמר שלא ניתן לקבל את האמור בפסקה (ב), שהסכום של האגרה ייגבה אחת לשנה כי זה לא תואם את החוק. לפיכך, הציע עורך דין בונן, אם אני הבנתי נכון, שהסכום ישתנה לפי מספר השנים להן ניתן הרישיון. אם אנחנו לוקחים לדוגמה את הפסקה הראשונה: בעד בקשה לרישיון ייבוא לגרור או נתמך עד 3.5 טון – נניח שהרישיון הוא לחמש שנים - -

תרשו לי להסביר: אני אולי השמטתי. על פי ההמלצה של היועץ המשפטי של הוועדה, האגרות יגבו בעד בקשה לרישיון. אפשר לשלם אותה בתשלומים שנתיים. הסכומים בתוספת השלישית הם סכומים פר שנה, ואני השמטתי, אולי צריך להגיד: בכותרת של טור ב' כתוב: טור ב' בשקלים חדשים, לכל שנה. ואז הסכומים הם – אם אני נותנת רישיון לשלוש שנים - -

נו, אז כל שנה את רוצה 900 שקל.

לא, סליחה.

אנחנו סולחים לך.

אנחנו עושים את זה ב"חי". זה רלוונטי רק לחלק הבא כי רישיון יבוא הוא תמיד לא יותר משנה ממילא. בפרט 2, שעוד לא התחלנו לקרוא אותו, שם יאמר שאגרות בעד בקשות לרישיון יבואן רכב לכל שנה.

אוקי, בסדר. העניין ברור עכשיו.

לעניין התשלומים – אני פשוט רוצה לדעת כדי שנדע מה לכתוב בנוסח. אם מדובר על חלק משנה, עדין נגבית אגרה בעד כל השנה?

הכוונה היא לעשות רישיונות על בסיס שנים קלנדריות.

תאשרי את האב טיפוס של הרכב, ואפשר להמשיך - - - רק שכל שנה האב טיפוס - -

לא, הוא מדבר על אגרות יבואנים.

מה שמך?

אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. מאשרים את האב טיפוס ואפשר להמשיך לייבא אותו כל עוד הוא אותו אב טיפוס. ברגע שמתחלפת שנה, האב טיפוס משונה ואז - - - את משך הזמן.

אז אם כך, זה צריך להיות לשנה.

לא תמיד, רק משתנה הדגם.

חברים, סליחה. התשלום הוא - -

סעיף 7 קובע לגבי רישיון יבוא רכב, שתקופת תוקפם הוא עד 31 בדצמבר של שנה שבה הם ניתנו. זה יכול להיות מקסימום שנה.

סליחה, מאיפה הקראת?

סעיף 7א(2) לחוק.

אני חושב שלא צריכה להיות עם זה בעיה. היה דיון, אני זוכר.

מבחינתנו העבודה היא אותה עבודה אם הרישיון הוא לשמונה חודשים או לשנה.

צודקת.

צודקת.

"2. אגרות בעד בקשו לרישיון יבואן רכב לכל שנה של תקופת תוקף הרישיון או חלק ממנה:

בעד בקשה לרישיון יבואן ישיר ולרישיון יבואן עקיף 1,550

בעד בקשה לרישיון יבואן זעיר 900

בעד בקשה לרישיון לייבוא אישי 250

3. אגרה בעד קבלת העתק מקור או עותק של רישיון - -

יבוא אישי זה לא חד-פעמי? אז אם זה חד-פעמי, למה זה כל שנה?

לא כל שנה.

אבל את כתבת למעלה - -

כתבתי את זה בפסקה 2 – אגרות בעד בקשות לרישיון וכו'.

היא כבר תקנה את זה.

ביבוא אישי זה חד-פעמי.

אנחנו נעביר את זה.

נצטרך לנסח את זה אחרת.

"3. אגרה בעד קבלת העתק מקור או עותק של רישיון 20

4. אגרת בחינה למתווך בייבוא אישי:

בעד השתתפות בבחינה לקבלת רישיון לתיווך בייבוא אישי 136

5. בעד בקשה לרישיון לתיווך בייבוא אישי 800"

אני יכול להצביע על כל זה?

גם על זה וגם על תקנה 13 שעניינה אגרות לפי התיקונים שהוקראו.

מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו.

אושר. הלאה.

תקנה 14 – תחילה.

"תחילה 14.

(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב), ביום תחילתו של החוק.

על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות 10,4,3 ו-11, ופרטים (4) ו-(5) לתוספת השלישית, ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017)."

- - -

לפי המספרים הקיימים ירדה תקנה - - -

ברור. מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 14 אושרה.

תקנה 14 אושרה.

אני רוצה רק להזכיר לוועדה משהו, שבדיונים על החוק, בסיום הדיונים על החוק, בישיבה האחרונה, אדוני היושב ראש, הבטחתם לנו שתטפלו בנושא מסמכי מקור מול המכס וזה לא קודם. אנחנו לא מקבלים שם שיתוף פעולה מהגורמים הרלוונטיים בתוך המכס, ואנחנו כבר נתקלים בבעיות.

אין פה אף אחד מהמכס, נכון?

היו והלכו. הם ידעו שאנחנו רוצים לדבר על זה. כבר היום אנחנו נדרשים לשלם ביבוא שאנחנו עושים כבר עכשיו על יבוא מקביל סדר גודל של 7% מכס מיותר.

אוקי.

אני דיברתי אתם, והם ביקשו מכתב מפורט. הם לא קיבלו מכתב מפורט לטענתם. הם ביקשו מכתב מפורט עם העתק אלינו - -

עם העתק אלי גם.

אנחנו נעקוב אחרי זה.

אני חוזר לתקנה 12 שאישרת לנושא של נזק שנגרם לרכב. כבוד היושב ראש, אתה מקיים דיון נוסף על סעיף שנשאר פתוח. תן לי את האפשרות להגיע להבנות עם משרד התחבורה - -

נותן לך, אין לי בעיה.

יש כאן בעיה עם שני חוקים.

יקירי, אם תבוא בדברים ונשתכנע, הם יביאו תיקון ונתקן את זה. מה העניין? אנחנו רוצים שהתקנות יהיו כמו שצריך.

כי בנוסח הזה, סוחרי הרכב, רכב משומש, לא יכולים לעבוד.

חברים, שאף אחד לא יטעה, התקנות אושרו היום. 9 לא קיים מבחינתנו. הם יביאו את זה, יטפלו בזה אבל אני מתכוון לעניין - -

כרגע היא לא תיכלל בנוסח שיובא לשר.

היא לא תובא לחתימת השר, זו כוונתי.

תודה רבה לכם. שנה טובה, שנה מתוקה ושיהיה לנו הכי טוב בעולם, לכם ולבני ביתכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:34.