הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 7

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שלישי, ז' בחשון התשע"ז (08 בנובמבר 2016), שעה 14:30

אפליית תושבי הפריפריה בתחום הבריאות – מחסור בשירותים וברפואה מקצועית

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

אחמד טיבי

עבדאללה אבו מערוף

זוהיר בהלול

יעל גרמן

דב חנין

אורלי לוי אבקסיס

אוסאמה סעדי

שר הבריאות יעקב ליצמן

ניר קידר - סמנכ"ל, משרד הבריאות

ד"ר אריק סיטון - סגן מנהל אגף השיקום, משרד הבריאות

נדב בן יוסף - תכנון כוח אדם, משרד הבריאות

שירה ארנון - עוזרת לראש מינהל רפואה, משרד הבריאות

ד"ר טל הדר - כירורגית שד, בי"ח שערי צדק, משרד הבריאות

שרה קרמר - משרד הבריאות

ד"ר מיכאל גדלביץ - רופא מחוזי אשקלון, משרד הבריאות

שלומית אבני וקנין - מנהלת תחום צמצום פערים, משרד הבריאות

ציפורה הלמן - מבקרת פנים, משרד הבריאות

אייל בסון - דובר, משרד הבריאות

ליאור קוטלר - רפרנטית בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר

רן רידניק - רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

טלי שטיין - עו"ד, ממונה על ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חן שמילו - עו"ד, ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל

ד"ר ישראל אייליג - יו"ר ועד הרופאים בבי"ח סורוקה, ההסתדרות הרפואית בישראל

שלומית ממן - יועצת תקשורת, פורום בריאות בגליל, שתי"ל

חובב ינאי - שתי"ל

חנה שטרום כהן - יו"ר פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש

פרופ' אמנון להד - מנהל המח' לרפואת המשפחה, שירותי בריאות כללית

ד"ר יואב יחזקאלי - מנהל מחוז הדרום, קופת-חולים מאוחדת

ד"ר שרון צחורי - מנהלת רפואית מחוז הדרום, קופת-חולים מכבי

עידו הדרי - דובר, קופת-חולים מכבי

סארה אבו סיאם - מתאמת בריאות במחלקת בריאות בעיריית רהט, וחברה בפורום בריאות בדרום, עיריית רהט

יוהן אטלן - מנכ"ל, מועצת הנגב

איה דבורין - דוברת, מועצת הנגב

עדה צ'מני - עו"ס במרכז הרפואי לגליל המערבי, איגוד העובדים הסוציאליים

חנה קאופר - עו"ס אונקולוגיה, מומחית בבריאות, חברה בתא הבריאות, איגוד העובדים הסוציאליים

מירב דמארי - מנהלת מרכז מידע, האגודה למלחמה בסרטן

מוריה אשכנזי - יו"ר, אחיות בריאות הציבור

ד"ר פנינה מור - מרכזת מרפאת נג"ה – נשים בסיכון גבוה, המרכז הרפואי שערי צדק

באכר עואודה - מנכ"ל, אגודת הגליל

אמה לאצ'ר - מתמחה, אגודת הגליל

חאמד סרחאן - מנכ"ל הפורום לקידום הבריאות בגליל, ומנכ"ל עמותת לב אדם

מרגנית אופיר גוטלר - רכזת, הפורום לקידום הבריאות בגליל

ד"ר חנאן מווסא - רופאה, הפורום לקידום הבריאות בגליל

אפרת ארביב - פעילה, הפורום לקידום הבריאות בגליל

פיבי קובי - אחות בגמלאות, הפורום לקידום הבריאות בגליל

רותי שטרן - פעילה, הפורום לקידום הבריאות בגליל

נירית זידר - מתנדבת, האגודה לזכויות החולה

גיל גן-מור - האגודה לזכויות האזרח

ד"ר וניה וולך - מנהלת, בית החולים אסותא חיפה

רחל בליזון - פעילה חברתית, פורום רפואה דרום

מיכל ברמי - פעילה, פורום בריאות הדרום

מירית הגלבוע סופר - תושבת הצפון

עמית כיתאין - מז"ח, מכללת ספיר

משה פריאל - המשמר החברתי

יקי מואב - המשמר החברתי

ד"ר ניבה ערב

שיר טל - קריית שמונה

יואב זנאתי - קריית שמונה

יצחק סמיה - שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את פורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות הנפש

אבישג שחם חדד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את האגודה לזכויות החולה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ההסתדרות הרפואית בישראל, חטיבת אחיות בריאות הציבור, מאוחדת)

מנחם צבי כץ - שדלן/ית

עדן קנובסקי - שדלן/ית

לוטם בכר - שדלן/ית

אריאלה אהרון

אירית שלהבת

אפליית תושבי הפריפריה בתחום הבריאות – מחסור בשירותים וברפואה מקצועית

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח דיון שני היום בוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא המעניין שלפנינו היום הוא אפליית תושבי הפריפריה בתחום הבריאות בכל הקשור למחסור בשירותים וברפואה מקצועית, שאזרחי הפריפריה לצערנו הרב אינם זוכים כפי שזוכים שאר אזרחי ישראל.

כפי שציינתי כאשר הוועדה הזאת הוקמה, היא תעבוד כמיטב יכולתה לחשוף עוולות ובעיות, מצד אחד, ומנגד גם לעמוד על הפתרונות ולוודא את ביצועם בפועל.

היום הדיון שרציתי לקיים הוא עקב ממצא שנגלה לעיני כולם לא מזמן, שתוחלת החיים של אזרחי הפריפריה קצרה ב-5 שנים מתוחלת החיים של שאר אזרחי ישראל. אני סבור שהנסיבה המרכזית לכך שתוחלת החיים קצרה יותר היא מחסור בשירותי בריאות כי בסופו של דבר מי שמקבל שירותי בריאות זמינים ומהירים פותר בעיות. הרי ידוע היטב שברפואה שאנחנו מכירים מי שפותר בעיה, מי שמקדים תרופה למכה לא מסתבך, אבל מאחר ולאנשים אין את הפתרון הרפואי בהישג-יד לעתים הם דוחים את המפגש עם הרופא או עם המטפל ועל כן אין ספק שזה מזיק לבריאותם וגם יכול לקצר את תוחלת החיים שלהם.

המחסור בשירותי הרפואה באזורי הפריפריה הוא לא משהו שקרה היום, הוא משהו שהחל אז קום המדינה. צריך לומר את זה בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים. היום הגענו לצומת שבו אנחנו צריכים להביא את הפתרון ולהביא את התהליך הממשי שיוכיח שאכן אנחנו מצמצמים את הפערים בצורה משמעותית.

עם קום המדינה, המדינה הייתה סוציאליסטית, אני מזכיר לך, ועכשיו היא לא סוציאליסטית, היא מעמדית.

בהחלט, הייתה תקופת מפא"י. לא חלילה ניכנס כאן עכשיו לדיונים פוליטיים. אני מדבר כרגע על המצב הנוכחי בשטח וכיצד אנחנו מסוגלים לפתור אותו.

מעבר לזה, אני רוצה לומר לכם שהייתה לי שיחה טובה עם השר ליצמן, שתיכף יצטרף לכאן ושיציג בפניכם מספר דברים שהתחילו לקדם. אני מקווה שבסופו של דבר הם יבואו לכדי יישום ובאופן מהיר, לא באופן אטי.

אגב, תמיד שאלתי את עצמי שאלה, כי הרי אני תושב קריית-גת שהיא פריפריה לכל דבר ועניין, שאלתי את עצמי מדוע אני כאזרח הדרום –

כבוד השר ליצמן, ברוך הבא לדיון החשוב. יתכבד אדוני לשבת לשמאלי.

שאלתי את עצמי שאלה, אדוני השר, בדיוק כשנכנסת, למה אני כתושב קריית-גת, אם אני רוצה לקבל בדיקה מסוימת צריך לכתת רגליי לאזור המרכז ואילו אזרח ראשון-לציון או תל-אביב לא צריך לכתת את רגליו לקריית-גת לעשות את הבדיקה. זו שאלה שהעסיקה אותי בעיקר לאחרונה. מכאן בעצם מקור הדיון.

אדוני השר, הפסדת את הפתיחה. אני רק רוצה לומר לך שהנתון שהכי הדאיג אותי ולכן ביקשנו לקיים את הדיון הוא שתוחלת החיים של אזרחי הפריפריה קצרה ב-5 שנים משל אזרחים ברחבי הארץ. זה דבר מאוד-מאוד מעניין.

זה לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

אלה הנתונים שנבדקו. אלה נתונים באמת מדאיגים. כן, 5 שנים פחות.

אז נחיה 5 שנים פחות?

זה אומר שאם אתה רוצה לחיות כמו שצריך תעבור לתל-אביב.

דבר נוסף שאמרתי, שהבעיות שקיימות היום הן לא בעיות שקרו היום אלא הן בעיות שקרו עוד מאז קום המדינה. אלה תהליכים שהמדינה הזאת כנראה לא טיפלה בהם כפי שצריך בתחילת דרכה והיום היא מנסה לשפר. אדוני השר, תוכל לפרוש בפנינו את הדברים הרלוונטיים שתחת כהונתך, שהתחילה לפני כשנה וחצי, מתחילים להיעשות.

ראשון הדוברים יהיה שר הבריאות ליצמן. אם הוא ירצה לשנות את הסדר זו החלטה שלו, הוא יאמר. לאחר מכן כמובן חברי הכנסת.

אבקש שאחריי תראו מצגת קטנה שהמשרד רוצה להציג על-ידי ניר קידר, סמנכ"ל המשרד.

בשמחה, אדוני.

הוא יציג את זה.

קודם כול, צהרים טובים. תודה שהזמנתם אותי.

הפתיח החברתי – השוויון בשבילי הוא האל"ף-בי"ת של משרד הבריאות. בדרך כלל כשאני מקבל החלטה אני בודק את ההשלכות. אותו דבר, אנחנו נראה את זה אחר כך, בעניין ה-MRI, אותו דבר נוגע לטיפולי שיניים, מה שעשיתי. פחות או יותר תבדקו את ההחלטות, תראו שזה היסוד.

אני רוצה להדגיש לפני שאנחנו נכנסים לפרטים, צריך להיות זהירים מאוד. אני מבקש לשאול על הנתון. ניר קידר, האם הנתון שהיושב-ראש הציג מדויק? יש אכן פער של 5 שנים? אני יודע על פחות.

לכן שאלתי את כבוד השר.

דבר שני, אנחנו מדברים על דברים שקרו לפני כמה וכמה שנים, לא רק לאחרונה, לכן חשוב מאוד לדעת. לדעתי זה הצטמצם לאחרונה. האם אתה יודע את הנתונים על הפער?

בכל שנה אנחנו מפרסמים את הנתונים. הנתונים האחרונים שיש הם לשנים 2010-2012. כשלוקחים ערים גדולות הפער יכול להיות אפילו של יותר מ-5 שנים. כשמסתכלים לאורך השנים הפער הזה לא גדל בשנים האחרונות, אבל הפער יכול להגיע אפילו עד 8 שנים בין ערים מסוימות.

אז כדאי שנעבור מעראבה לתל-אביב, מבית-שאן לתל-אביב. תגיד לנו איפה.

אז אפשר לא להעלות את גיל הפרישה לאנשים בפריפריה כי תוחלת החיים שלהם קצרה...

זה רעיון חשוב, נעשה את זה דיפרנציאלי – בפריפריה אנחנו לא מעלים את גיל הפרישה...

יש נושא אחד שאני מבקש להשאיר לסוף, אני לא בורח ממנו, אדוּן על זה, על הרופאים בפריפריה.

הגשנו בקשה לדיון מהיר על זה. אפשר לחסוך לנו את הדיון המהיר, נשמח.

אל תחסכו ממני, אני אבוא. אני אוהב את הכנסת.

אנחנו גם אוהבים את הילדים שלנו בפריפריה ואנחנו רוצים לתת להם את השירות הטוב ביותר, ועדיין חסרים רופאים בפריפריה.

חסרות אחיות בפריפריה, אנחנו גם צריכים אחיות.

חברים, הדיון היום ייערך בצורה מכובדת ומי שלא יכבד את סדרי הדיון לא יוכל להשתתף בו. אני לא רוצה להיות בסיטואציה שאצטרך להוציא אנשים.

חברת הכנסת גרמן, ברוכה הבאה, רק חבל שיש עתיד עד עכשיו לא שלחו נציגים לוועדה. תראו איזו ועדה מכובדת.

לא ידעתי. ברצון רב.

יש אנשים שלא קיבלו אותם לוועדה, ודרך אגב הם נציגים אותנטיים של הפריפריה, אני אחת מהם.

אנא אל תפריעו לשר לומר את דברו. מילה אחת קצרה אני יכול לומר, שיש לנו שר שבטח לא בורח מאחריות ויודע לפתור סוגיות, אז תנו לו בבקשה לומר.

ברור שבכל החלטה מחפשים איפה הפריפריה, שם צריך לתקן. תיקנו את הדברים, היום MRI יש בכל מקום, היום פותחים כל מיני דברים חדשים בכל הפריפריה. ביום חמישי הזה אהיה עם שר האוצר בפורייה, מדובר שם על סיעוד ועל דברים נוספים. אנחנו בודקים את הפריפריה כמעט פעמיים בשבוע, על כל נושא שמדברים עליו אומרים מה ההשפעה. עשינו את הדברים. ניר קידר יציג את המצגת ואני אדבר כמה דקות אחר-כך.

בבקשה. יש מצגת, נא להתרשם.

תודה רבה. אני רוצה קודם כול להודות על הדיון. הסוגיה של אי שוויון וצמצום פערים היא סוגיה משמעותית מאוד למשרד הבריאות. היא נמצאת גם כיעד אסטרטגי של משרד הבריאות.

אנחנו רואים את הפערים בהרבה מאוד תחומים, גם בתוחלת חיים, גם בתמותת תינוקות, גם בתשתיות, גם אפילו בפעילות של קידום בריאות, כמה אנשים מודעים ויש להם פנאי לעשות את הדברים. בכל שנה מפרסמים את הנתונים בספר מיוחד שיש בנושא הזה. בחודש הבא נפרסם נתונים מעודכנים. אנחנו מאמינים מאוד בשקיפות, להציג את הנתונים האלה כדי שנוכל לדבר על הדברים האלה ונוכל לראות איך אנחנו באים לפתור אותם. נציג פה הרבה דברים שעשינו ואנחנו עושים. יש עוד הרבה מה לעשות בנושא הזה, אנחנו מודעים לזה ואנחנו כל הזמן פועלים.

אם נסתכל מה משפיע על מצב הבריאות, מערכת הבריאות כן משפיעה על מצב הבריאות אבל יש עוד הרבה מאוד גורמים אחרים שמשפיעים על מצב הבריאות. לדוגמה ניקח שני ישובים דומים בגאוגרפיה שלהם, את אור עקיבא וקיסריה. גם ביניהם, שיש להם אותה גישה לשירותי בריאות מבחינה פיזית, רואים פערים משמעותיים מאוד בתוחלת החיים. מצב הבריאות שלנו מושפע מעוד הרבה גורמים אחרים של הכנסה, של השכלה, של תעסוקה, יש עוד הרבה מאוד גורמים אחרים שמשפיעים. מחקרים מראים שרוב ההשפעה על מערכת הבריאות היא לא בתוך המערכת, אבל מבחינתנו לא משנה מאיפה נגרמים הפערים, המחויבות שלנו בתור משרד בריאות לדאוג לצמצום הפערים. אנחנו רואים את עצמנו כמערכת שמצמצמת את הפערים שנגרמים לרוב ממקומות אחרים.

מה זה 50%?

כשמסתכלים על הגורמים שמשפיעים על בריאות, 50% מהגורמים שמשפיעים על בריאות הם בכלל מחוץ לתחום של מערכת הבריאות, מהתחומים שציינתי. מערכת הבריאות צריכה גם לצמצם פערים שנגרמים במקומות אחרים. העובדה שזה נגרם במקומות אחרים – עדיין המחויבות של מערכת הבריאות לצמצם אותם.

כאשר אנחנו מסתכלים על מערכת הבריאות בישראל בהשוואה בין-לאומית – אגב, זה פרסום חדש של מכון ואן ליר שבדק את הצדק החברתי במערכות חברתיות, הוא פרסם את זה לפני כמה חודשים – אפשר לראות שמערכת הבריאות מבחינת הצדק, לעומת מערכות חברתיות אחרות, הצדק שם הרבה יותר גבוה, הוא הכי גבוה במדינת ישראל. בפער שלו לעומת מדינות האיחוד האירופאי הוא גם הפער הגבוה ביותר. אנחנו במקום שלישי, על-פי הדירוג שנעשה במכון ואן ליר, מבחינת הצדק של מערכת הבריאות ביחס לתושבים שלה, ועדיין יש עוד הרבה מאוד מה לעשות בנושא הזה.

אגיד קצת מה אנחנו עושים בנושא. אנחנו פועלים בהרבה מאוד זירות. קודם כול, לצערי, אנחנו המשרד היחיד שיש בו יחידה שעוסקת בצמצום פערים בבריאות. אין עוד אף משרד חברתי אחר שיש בו אנשים שבאים בבוקר לעבודה כדי לפעול לצמצום פערים.

כמה זמן היחידה הזאת קיימת?

מסוף 2009.

5-6 שנים.

מתחילת כהונתו הקודמת של השר ליצמן.

נכון, בתקופתו הראשונה כשר הבריאות.

מה ההשפעה מאז?

כבר אגיע לזה. מאז בכל שנה אנחנו גם מוציאים את החוברות ואת כל הנתונים ועורכים כנסים בנושא הזה. אנחנו פועלים בהרבה מאוד זירות.

קודם כול אני רוצה להגיד, זה לא רק משרד הבריאות. קופות-החולים משקיעות מאמצים רבים בצמצום פערים בבריאות. לכל קופות-החולים יש אחראים בתוך קופת-החולים על צמצום פערים.

אני עוצר אותך פה. נאמר דבר חשוב, קופות-החולים חייבות להיות חלק משמעותי בעניין הזה. אנחנו יודעים שבחוק ההסדרים רוצים להגדיל את תקציב ה"קאפ" של קופות-החולים.

עם כל הכבוד, לעשות "קאפ" לוקח כמה חודשים. זה לא עניין שבאים ומביאים איזו הצעה ל"קאפ", מי בעד ומי נגד. זה דורש עבודת צוות. לא אסכים לשנות את ה"קאפ" עכשיו ברגע האחרון באף מקום. זה לא יכול להיות. זה מחייב דיון מעמיק. אני מבקש, רבותי, אל תיכנסו לזה. דע דבר אחד, ה"קאפ" מאוזן. אם אוריד לקופות-חולים אפריע לבתי-חולים, ולהיפך.

רוצים להעלות לקופות-החולים את ה"קאפ".

זה מצריך דיון מעמיק של הוועדה.

קח בחשבון שבדקנו את הדבר הזה. אני גם מודע לכך שעושים כאן דיונים עם חברי כנסת שמבקשים שיתערבו.

גם עם רכז הקואליציה בוועדת הכספים.

לא אתן להתערב בזה. אני אומר לך, לא אתן. לא יכול להיות שאחרי דיונים של חודשים על "קאפ", חודשים, אני לא מגזים, פתאום עכשיו יגידו לי לשנות. זה משנה את כל ההרכבים.

רוצים להשאיר את הקיים כדי לא לפגוע בקופות-החולים.

מה שאנחנו נביא הוא שיהיה.

זה ייצא מחוק ההסדרים.

אני חייבת לומר משהו. עם כל ההגנה על קופות-החולים, בתור מישהי שחיה בפריפריה וצורכת את השירותים האלו בפריפריה, חלק גדול מאוד מן השירותים בכלל לא מפותחים בפריפריה. אם אומרים לתושב בית-שאן, לתושב המועצה האזורית עמק המעיינות שכדי לקבל טיפול לילד, טיפול פרה-רפואי, הוא צריך לנסוע לנצרת עלית – משהו פה הזוי ולא מתאים.

על זה לא דיברתי. דיברתי רק על ה"קאפ". רבותי, ב"קאפ" לא יהיה שינוי.

נאמר פה בסקירה מה קופות-החולים עושות כדי לקבל.

לא התייחסתי לזה. התייחסתי לדברים שאמר היושב-ראש לגבי פתיחת ה"קאפ". אמרתי שלא יהיה שינוי ב"קאפ".

אני שמח לשמוע, אדוני.

אנחנו מאמינים בפעילות שנוגעת בכל הממדים שקשורים לאי שוויון. יש לנו פעילות – ועוד מעט ארחיב על הדברים – גם בסוגיה של נגישות כלכלית, גם בסוגיה של הנגשה תרבותית ולשונית, זה גם סוגיה שצריך להתייחס אליה, גם בסוגיה של לראות מה קורה עם כוח אדם ומיטות אשפוז, גם איך אנחנו עושים רגולציה ודואגים שקופות-החולים ובתי-החולים יתנו את השירותים ואיך אנחנו מתמרצים אותם לעשות את זה, וגם סביב כל סוגיית ניטור המידע והפצה שלו ושקיפות מלאה בנושא הזה.

כשאנחנו מסתכלים על הפעולות שעשינו בשנים האחרונות, יש כאן דוגמה, כל הדברים פה בוצעו. בשורה התחתונה אלה דברים שעדיין נמצאים בתהליך. הפעילות של פתיחת מוקדי רפואה דחופה בפריפריה, שלכל אחד בפריפריה תהיה נגישות למוקדים, שלא יצטרכו ללכת לחדרי המיון, היא פעילות משמעותית מאוד. התמרוץ של רופאים לעבוד בפריפריה – זה לא רק המענקים. השכר של רופאים שעובדים בפריפריה גבוה משמעותית מן השכר של רופאים שעובדים במרכז וגם זה הוסכם ביחד עם ההסתדרות הרפואית בהסכם השכר האחרון. על פתיחת מכשירי MRI דיברנו. טיפולי שיניים לילדים – היום יותר מ-2 מיליון ילדים זכאים לטיפולי שיניים בסל.

- - -

אני לא אשם. יש כאן הסתעפויות. לא כאן אני יושב ולא כאן אני יושב.

אנחנו יודעים שמה שקורה בבית-שאן ובטייבה זה בגללנו ולא בגללך.

כשאנחנו מסתכלים על ההסכם האחרון, תוספת המיטות ותוספת התקנים, כאשר משרד הבריאות חילק את תוספת המיטות של 2011 הוא נתן עדיפות לפריפריה. הפריפריה קיבלה מעבר לחלקה באוכלוסייה ועוד מעט נגיד קצת על התוצאות.

בתחום הנגישות בהקשר התרבותי – הוצאנו חוזר בנושא הזה. אנחנו גם מכשירים מדריכים כדי שאנשים יוכלו לקבל את השירות מותאם לתרבות שלהם. הקמנו מוקד תרגום טלפוני, שכל אחד בכל בית-חולים יוכל לקבל את הטיפול בשפה שלו.

איזה יופי שהכותרת השנייה שלכם היא "תמרוץ רופאים לעבודה בפריפריה".

לא שמת לב למה שהוא אמר לך. הוא דיבר על תמרוץ. הוא לא דיבר על מה שאמרתי קודם.

ניתנה תוספת משמעותית בשכר, מעבר למענקים, לרופאים. רופא בפריפריה מרוויח היום בבית-חולים הרבה יותר מרופא במרכז, וזה בהסכם השכר האחרון עם הממשלה ביחד עם ההסתדרות הרפואית.

יש תמרוץ ויש מענק.

פעילות נוספת שהייתה בשנים האחרונות היא גם ההקמה של בית-הספר לרפואה בצפת. היו גם פרויקטים מיוחדים להכשיר אחיות מן המגזר הבדואי בדרום. השקענו מ-2011 ועד היום יותר ממיליארד שקלים בפיתוח בתי-החולים בפריפריה, יותר ממה שהמדינה השקיעה בבתי-החולים במרכז.

סביב השתתפויות עצמיות נעשו מהלכים, כולל ביטול ההשתתפויות העצמיות בטיפת חלב. בשנה האחרונה הפחתנו גם את ההשתתפויות העצמיות בתרופות לקשישים. אנחנו שמים לב לא רק לפריפריה הגאוגרפית אלא גם לפריפריה החברתית. בכל מבחני התמיכה של משרד הבריאות בשנה האחרונה אנחנו נותנים תוספת לאג"סים (אזור גאוגרפי סטטיסטי), שבא להבחין בתוך ישוב, גם בתל-אביב יש שכונות חזקות ושכונות חלשות. אנחנו אומרים: בתוך היישובים בשכונות חלשות, קופת-חולים שתעשה שם יותר פעילות תקבל יותר כסף, עדיפוּת בשכונות האלה, גם אם זה בישובים חזקים.

יש גם בתי-חולים במרכז שהם פריפריה, גם זה יכול להיות. גם אנחנו צריכים לתת את הדעת לזה, ואנחנו עושים את זה.

במבחני התמיכה אנחנו מקבלים שורה-שורה מה קופת-החולים עשתה, בודקים את ההוצאה ולפי זה נותנים. זה ממש דיווח אחד לאחד בנושאים האלה.

מפרסמים את זה?

לא פרסמנו את זה. יכול להיות שבאחת החוברות הבאות אפשר לפרסם. אין שום סיבה לא לפרסם את הנתון הזה.

אגב, משרד הבריאות הוא בין המשרדים הבודדים שמפרסמים מדדים לאורך כל השנה, גם על מחלות, גם על בתי-חולים, גם על זיהומים. זה מביא תחרות מצוינת בין בתי-החולים, ממש טוב, הם רוצים להשתפר. זה גם פגיות וגם חדרי מיון.

בפגיות זה מודל הכוכבים, תמרוץ של אלה ששמים את הכסף, נכון.

עשינו את זה, ויש הפתעות גם בדירוג.

אני יודעת, פורייה שהיה בתחתית מככב שם.

לא אמרתי, זה לא תפקידי.

אני מייצגת את הצפון אז מותר לי.

בנוסף, סוגיה שגם נדונה בעבר, אנחנו נותנים תמריץ לקופות-החולים להשקיע בפריפריה. אנחנו עכשיו יושבים ביחד עם משרד האוצר לראות איך להפוך את זה באמת לתמריץ יותר אפקטיבי. בנוסף, יש פעולות שנעשו בתחום בתי-החולים: יש הסכמה על פתיחת מרכזי שיקומי בכרמיאל; השר הזכיר שביום חמישי הם יהיו בפורייה לגבי תחום השיקום; ועושים עוד הרבה מאוד פעולות בנושא הזה. יש פה רשימה. אנחנו עושים הרבה ויש עוד מה לעשות.

כשאנחנו מסתכלים על המדדים, מה קרה לפערים במיטות אשפוז בין מרכז לפריפריה בשנים האחרונות, עדיין קיימים פערים, שהצטמצמו. כשאנחנו בודקים מה קרה לשיעור הרופאים במרכז לעומת הפריפריה, בשנים האחרונות הפערים הצטמצמו אך עדיין יש פערים משמעותיים שצריכים להיסגר. עכשיו עשינו עבודה גדולה מאוד, בדקנו רופאי משפחה ל-1,000 נפש בכל האזורים בארץ, לא רק רשומים אלא שבאמת עובדים. ראינו שיש בפריפריה אפילו יותר מאשר במרכז בשיעור ל-1,000 נפש. ואז בדקנו האם הם מומחים, כי פעמים רבות חצי מן הרופאים שעובדים ברפואת משפחה הם לא מומחים ברפואת משפחה. אמרנו: טוב, אולי גם בפריפריה יש שיעור גדול יותר של לא מומחים. גם פה ראינו שאין אפליה לרעה. כל הנתונים האלה מפורסמים באתר של המשרד.

תחזור על זה שוב. הנתון הזה לא מתיישב עם הנתונים של ההסתדרות הרפואית ושל אחרים.

דיברתי על כך ששיעור רופאי המשפחה ל-1,000 נפש בפריפריה בדרום גבוה מאשר בתל-אביב.

מה קורה בצפון?

עוד מעט אפתח את הנתונים.

זה פשוט לא עומד בשורה אחת עם הכותרת.

סופרים חלקי משרות כתקנים מלאים ואז סופרים אותו רופא פעמיים, גם בבית-חולים וגם בקהילה.

אבל שמת לב שגם בתל-אביב יש חלקי משרות.

אתה יכול להגיד לנו, בעניין פתיחת מוקדי רפואה דחופה בפריפריה והוספת מכשירים, איפה נפתחו? כמה?

בקריית שמונה סגרו חדר מיון קדמי. איפה פתחו חדשים?

איפה פתחתם?

יש עכשיו מכרז. לא סגרו כלום. מה שהיה פעם, קודם כול אשם שם ראש העירייה. לא משנה כרגע, אני לא נכנס. הוא פתח כרגע מכרז חדש. בואו נראה מה ייצא.

אבל פרט לקריית שמונה, איפה נפתח? תן לנו מיפוי.

לפני שאתה תוקף אותי, אין לי בעיה שתתקוף אותי אבל קודם כול תבדוק את העובדות.

השר הסביר לך שיש מכרז וראש העירייה צריך לבצע את המכרז.

בעיר לא מחכים למכרז.

אי אפשר לפעול ללא מכרז במדינה, לא יעזור לכם.

חברים, אני מבקש שקט. למדינת ישראל יש דרכי עבודה ונהלי עבודה, אנחנו מחויבים אליהם. כפי שאנחנו רוצים לכבד את ערכי בית-המשפט, רוצים לכבד את ערכי החוק. החוק מחייב אותנו לדרך מסוימת. אני מבין את הסוגיה ואנחנו פה בשביל לעורר את הדיון הזה אבל בואו תהיו קשובים, לא להיות אטומים. בואו נהיה קשובים לשני הצדדים כדי שבסופו של דבר גם נביא הישגים. הדיון בוועדה אמור להביא הישגים לפריפריה. הישגים משיגים בשיח, לא חלילה בהתלהמות.

הבאנו לפה צוות מקצועי מן המשרד שעל שאלות ספציפיות ינסה גם תוך כדי הדיון לענות לכם תשובות, ומה שלא נדע כעת נשלים ביום-יומיים הקרובים. אנחנו לא מתחמקים פה משום דבר.

אגב, אני רוצה להודות לשר על ההתייחסות הרצינית לדיון הזה. זה באמת דבר מבורך.

יש התייחסות גם בחומרי הרקע לוועדות של משרד הבריאות לגבי הצפון והדרום ואני רוצה להתייחס לזה.

לגבי הוועדה של הצפון הוגש דוח לשר לפני חודש. הדוח הזה לא תוקצב עדיין בתקציב 2017-2018. אנחנו בוחנים ביחד עם משרד האוצר לראות אילו מקורות אפשר להקצות. יש הרבה דברים בדוח הזה שאנחנו יכולים לעשות גם בלי הקצאה כספית. בינתיים אנחנו מתחילים לעשות את מה שאפשר בדבר הזה. אנחנו בדיונים עם משרד האוצר על הדוח.

לגבי הדרום, דוח שפורסם לפני כבר יותר משנה, אני יכול להגיד כבר שיש לי פה סטטוס על אילו מוקדי לילה כבר בתהליכים של מכרזים ואילו נפתחו. אם תהיה שאלה אחרי כן אני יכול לתת את כל המידע, וגם נתנו לוועדה את הדברים האלה מראש, גם לגבי טיפות חלב.

לגבי בית-החולים בדרום, החלטת ממשלה לגבי בית-חולים בבאר-שבע, הקול הקורא נמצא בהכנה בנושא הזה לקראת ועדת מכרזים. זה יהיה בית-חולים ציבורי.

אל תשכחו שייפתח בקרוב בית-חולים באשדוד, בעוד חצי שנה.

ובית-החולים בבאר-שבע הוא בנוסף על בית-החולים באשדוד. העברנו את החומרים מראש ואם יש עוד שאלות נשמח לענות עליהן. אנחנו מחויבים מאוד לנושא של צמצום פערים. אנחנו עושים הרבה, ויש עוד הרבה מאוד מה לעשות בנושא הזה. אנחנו מודים לוועדה וגם על ההתייחסויות שיהיו בנושא.

אם הכול כל-כך טוב אז למה כל-כך רע?

אני רוצה לקבוע, ברשותכם, סדרי דיון. קראנו לציבור להגיע לוועדה, לכן אנחנו ניתן לציבור את האפשרות לומר את דברו. זה אומר שידברו חבר כנסת ואחריו נציג ציבור שהגיע לוועדה, כדי שיוכלו להשמיע את דבריהם. נתחיל עם בקשה אישית של חבר רשמי בוועדה מן הרשימה המשותפת, אנא ממך, ביקשת לדבר ראשון אז בבקשה.

תודה. אני חייב לצאת לפגישה עם המנכ"ל. אני מודה לך ולחברים.

ראשית, אני רוצה להודות לשר ליצמן. הוא מתמיד בהשתתפות בישיבות הוועדות, הוא מקשיב להערות, גם לביקורת.

משרד הבריאות הוא אחד המשרדים שיש בו ממשק ארוך עם פריפריה, לרבות עם היישובים הערבים בחברה הערבית. הצרכים הרפואיים בריאותיים של החברה הערבית ידועים למשרד. אנחנו גם מקיימים פגישות עבודה עם שר הבריאות, המנכ"ל והצוות שלו, גם במשרד וגם כאן, באופן תדיר ביותר וממושך.

הפעילות האחרונה שלנו בנושא זה, ואנחנו מדברים על שירותי רפואה, רופאים בפריפריה, היא בנושא ביטול הקורס שהיה בשילוב. רופאים שנבחנים בחינת רישוי רשאים לגשת לקורס שמעניק להם 10 נקודות בונוס אם הם מצליחים. משרד הבריאות סגר את הקורס בשל משהו לא תקין שהיה שם. משרד הבריאות מחויב למצוא חלופה. אוסאמה סעדי ואני נפגשנו עם שר הבריאות ועם ראשי המשרד וביחד עם חברנו עבדאללה אבו מערוף פנינו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולשר בנושא. השר הנחה ומצאנו פתרון לרוב הבוגרים בבית-חולים השרון ובבית-חולים קפלן. אבל עדיין נשארו אנשים ללא פתרון, אדוני השר. על כן נשאלת השאלה האם אפשר לקיים קורס נוסף כדי לא לקפח את האנשים שחשבו שהזכות הזאת ניתנת להם. הם נרשמו והם לא אשמים בהחלטה של הרגולטור לסגור קורס כזה. יש הרבה בתי-חולים בארץ, חלקם ממשלתיים.

שוחחת איתי על בית-חולים מסוים, שנחפש פתרון שם, ואנחנו מחפשים את הפתרון. בסך הכול שוחחנו לפני כמה ימים.

פניתי לשר וביקשתי ממנו. דיברתי עם מנכ"ל קופת-חולים כללית, אלי דפס, וגם ביקשתי מן השר ללחוץ. היום קיבלנו תשובה שביום ראשון יש שם ישיבה והם יכריעו. נדרש ממך, אדוני השר, עוד קצת שכנוע.

אני מתרשם מן השר שכאשר הוא רוצה לשכנע הוא יודע, השר מאוד משכנע.

הנקודה השנייה, יושב כאן באכר עואודה מאגודת הגליל, שהיא עמותה מובילה כנגד כל הסיכויים בנושא חינוך לבריאות ופרויקטים, גם מחקר. יש שני גופים מחקריים כאלה, מכוני מחקר בקרב הציבור הערבי, אחד בגליל, אגודת הגליל, ואחד במשולש. אני חושב שהם ראויים לכל תמיכה וסיוע כי הם עושים עבודה מצוינת. אנחנו נעזור להם באמצעות תקציבים שעברו בוועדת הכספים אבל הם תקועים במשרד המדע. אני מקווה שהם ישתחררו בקרוב.

הנושא השלישי הוא הצורך, אדוני השר, אפרופו פריפריה וערבים, לתקצוב מסע פרסום והסברה בנושא מחלות כמו סוכרת, מחלות גנטיות, נישואי קרובים, אוכל בריא וכדומה. אני מוכן להירתם. אני רוצה להירתם ביחד עם משרד הבריאות בנושא הזה כי לפי מחקר שעשו- - -

אתה אומר: "מקדולנדס" אאוט.

לא אמרתי, הבת שלי במקרה באה לבקר אותי והיא נמצאת כאן בוועדה אז אני לא יכול להסתכן באמירה כזאת, אבל השר יותר אמיץ. הבת שלי היא סטודנטית בהנדסת חשמל מחשבים. סוף-סוף מישהי חכמה שלא לומדת רפואה... תודה, אדוני.

יישר כוח, אדוני. תיכף השר יתייחס לזה. אתה מעדיף בטח להתייחס בסוף לכול. אנחנו מברכים את בתו של חבר הכנסת טיבי בבואך לוועדה. זו ועדה חשובה.

אדוני השר, אני רוצה שתשמע עכשיו את מירית הגלבוע סופר, אישה שהיא נשאית גן מסוים שגורם ל-70% תחלואה.

סליחה שאני מפסיק אותך. קיבלתי פתק שקשור בדברים שאמרתי והייתי צריך להגיד את זה. במכללה הטכנולוגית בבאר-שבע יש קורס שדיברתי עליו לעולים חדשים, הכנה לבחינות. נדמה לי שאפשר לשלב קצת ערבים בקורס הזה, לא יקרה כלום, אדוני, אם יוסיפו לשם 20-30 ערבים.

גם על זה דיברנו.

תודה רבה.

מירית הגלבוע סופר היא בעלת סיכוי של 70% לחלות בסרטן השד מאחר ומי שנושא את הגן הזה נמצא בסיכון גבוה יותר. היא תספר בקצרה על מה שהיא צריכה לעבור כדי להציל את חייה מאחר והיא תושבת הפריפריה. בבקשה.

אני נושא את הגן BRCA לסרטן השד והשחלה. אמא שלי הייתה חולה בסרטן וגם סבתא שלי, שתיהן נפטרו מן המחלה. לשבת בפני הוועדה הרפואית שמספרת לי שאני נושאת את הגן ומייד מציעה לי להוציא כל מיני אברים מן הגוף זו חוויה קשה מאוד, ואז אם אני לא רוצה לכרות את האברים המסוימים שמציעים לי אז אומרים לי: יש לך המון סיכוי לחלות בסרטן, תעשי מעקב. זה כולל כ-12 בדיקות בשנה, בכל שנה, בכל החיים.

קשה לי מאוד להתמיד בדברים כאלה, ולא רק לי. גם לאדם הכי לחוץ, שזה לא אני, יהיה קשה מאוד להתמיד בזה כשמדובר על פקסים, תיאומים, ריצות למיליון בדיקות שנה אחרי שנה בצורה מסודרת.

יש אישה מיוחדת מאוד, פנינה מור, שיושבת לידי, שהקימה מרפאה ייחודית מאוד בתוך בית-חולים שערי צדק, שרחוק מאוד מן הבית שלי. אני גרה בקיבוץ בית קשת. אני בוחרת לקחת פעמיים בשנה יום חופש על חשבוני, דלק על חשבוני, אין לי שירות כזה ליד הבית, ולנסוע למרפאה הזאת כי ביום הזה אני יכולה לרכז את כל הבדיקות שאני צריכה לעשות פעם בחצי שנה ויש רופא אחד שעוקב אחרי בצורה מסודרת והכול מרוכז שם. אבל קופת-החולים לא מאשרת לי חלק מן הבדיקות. אז פרט לכך שאני לוקחת יומיים חופש בשנה ונוסעת את הנסיעה הארוכה- - -

לאיזו קופת-חולים את שייכת?

לקופת-חולים כללית.

הם לא אמרו שאת צריכה לעשות את הבדיקות האלו? אז למה הם לא רוצים לממן אותן?

זה צריך להיות בסל הבריאות.

אני בסך הכול רוצה להתאמץ להתמיד בדבר הזה אז אני עושה את זה אבל פרט לכך אני צריכה לעשות עוד בדיקות לחוד כי לא את הכול מממנים לי שם, למרות שהם כן מאפשרים לי לעשות את הכול ביום אחד. אז ממוגרפיה לא שם ו-MRI לא שם. לאט-לאט הם גם מאשרים פחות, לא יותר, זאת אומרת אולי בכלל לא יאשרו לי לבוא לשם. בקיצור, לא רק שאין לי מרפאה כזאת ליד הבית, גם את מה שאני רוצה לא מאשרים לי. כתבתי מכתבים, פניתי לפניות הציבור, התקשרתי, דיברתי, התחננתי – לא נותנים לי. הלכתי לעשות MRI בפורייה.

לאדם אחד לא פנית. בואי נעשה את זה בקלות. למה להטריח את כל הוועדה? תפני אליי ואסדיר את זה.

זה מעיד על משהו רוחבי.

אפנה אליך ואסדיר את זה, אבל יש רבים כמוני.

גברתי, אסביר. אני לא חושב שהוועדה כאן מיועדת להביא מקרים פרטניים. תנו לי להסביר כלל וזה יענה על הכול. ראשית, אני לא מתערב בסל. אסור לי להתערב בסל. אני לא נותן להם עצות אילו דברים להכניס לסל ואילו דברים לא להכניס לסל. אסור לי, אני לא רוצה לשמוע, כל מי שפונה אליי אני מעביר את פנייתו לאנשים המתאימים.

יש לה- - -

אני לא מתערב בסל. אם פונים אליי, יש את ד"ר אסנת לוקסנבורג שמרכזת את ועדת הסל. אני מעביר לה את כל הפניות שמגיעות אליי ואומר: תעשו מה שאתם רוצים. אני אפילו לא מחווה דעה, לא אומר כלום. זה היסוד.

שנית, אני חושב שיש צדק בדבריך, בהחלט כן, כי לא צריך "לטרטר" אדם ל-20 בדיקות שיימשכו כמה ימים. תפני אליי. בפניות הציבור זה לוקח זמן, מה שהם מסדרים ב-3 חודשים או חודשיים אני יכול לסדר מייד.

הם לא סידרו. הם סירבו.

היות ואני נותן לך פתרון אז למה לדחות אותו? תקשיבו לי, יש הבדל בינינו, נדמה לי שאני שנה מבוגר יותר מכם. הדיון בשידור ומה שאני אומר לך כרגע אני אומר לכולם, לא מפחד להגיד את זה לכולם. אני אומר: רבותי, אם יש בעיות מן הסוג הזה תפנו אליי. יש לי לשכה, יש לי חבר'ה שמטפלים. אומרים שאני כוחני. מה זה כוחני? זה מי שפעם אחת לא מצליח ומייד הולך שוב, ואם פעם שנייה לא מצליח אז יצליח בפעם השלישית. פעם רביעית זה גלידה... רבותי, אני חושב שגם לא אסתטי שיבואו לכאן לדיון פרטני על כל אדם, זה לא יפה ולא מכובד בשבילך. לא בשבילי. אני מציע שתפני מייד אחרי הדיון, או אם את רוצה באמצע הדיון, יש לי עוזרים, תפני אליהם, תגידי להם פרטים ואני מבטיח לך שבעזרת השם תוך שבוע תהיה לך תשובה.

אדוני השר, הבטחנו שלוועדה הזאת יהיו הישגים. אם הוועדה הזאת תשיג בסופו של דבר פתרון לנשים שסובלות מן הגן הזה- - -

יש פתרון. עליי.

אז עשינו דבר אחד לפחות כבר. גברת פנינה מור.

אני רוצה להדגיש, אולי לדייק. זה לא בעיה רק של אדם אחד. כל מחוז צפון מגיע לירושלים.

אמרתי, הדיון בשידור. בכל מקום אנסה לפתור את הבעיה. אני חושב שיש צדק בטענה אבל אין צדק בזה שאנחנו נשב כחברי כנסת ונדון במקרים פרטניים. לי לא אכפת.

השר ליצמן עזר לי ברגע זה – כאשר הקמתי את הוועדה והכנסת הייתה צריכה לאשר את זה עלו חברי האופוזיציה להגיד למה לא צריך להקים את הוועדה. השר ליצמן עוזר לי להצדיק את הוועדה. תודה רבה לאדוני השר.

אם את רוצה, גשי הרגע לעוזר שלי ותני לו פרטים.

בשמחה. תודה רבה, השר ליצמן. אני רוצה לעבור לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

תודה רבה לך, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. כאשר הקמת את הוועדה הייתי בין התומכים שלה, למרות שהבטחת לי שאהיה בין החברים.

לא יכולתי. זה שאלות קואליציונית.

בסדר, אבל עדיין אגיע לישיבות ועדיין אציק עם השאלות. ראשית, אני מברכת אותך, היושב-ראש, שהתעקשת להקים אותה, ואני מברכת את השר, שגם הגיע, ולא רק לוועדה הזו, גם לכל ועדה שמזמינה אותו, ומציג את משנתו ואת העבודה.

יש לי כבוד רב למה שעשיתם אבל יש לי ביקורת גדולה מאוד על מה שקורה. אני יכולה להעיד שאצלי אני מרגישה את זה ברגליים. יש לי 4 ילדים ובבית-שאן ביום רביעי בשעה 11:30 בצהרים כבר סוגרים את הדלתות ואם הילד לא תיאם את הביקור עם שעות הפתיחה של הסניף האופציות שלנו פשוטות מאוד. מאחר ואין לנו חדר מיון קדמי אנחנו נאלצים לנסוע עם הילד שלנו, גם באמצע היום וקל וחומר כשזה קורה בלילה, לבית-חולים. כשיש בבית-חולים מגפות או תורים נורא ארוכים אני חושפת אותו לדברים נוספים.

האבסורד לא נגמר שם, כי לפני שאני מגיעה לבית-חולים עפולה אני צריכה להגיע לביקור רופא בעפולה, וביקור רופא בעפולה מקבל את מבוטחי כל קופות-החולים ואת החיילים. אני עם הילד שלי, לאחר שבטלפון הודיעו לי שאני חייבת להגיע לביקור רופא כי אחרת לא יקבלו אותי בבית-החולים, הייתי עם הילד 3 שעות ויותר באמצע הלילה בביקור רופא בעפולה כדי שהוא ייתן לי מכתב שיאפשר לי לנסוע עוד 10 דקות לבית-החולים בעפולה ולהגיע למיון.

הסחבת הזו היא לא רק זלזול באנשי הפריפריה אלא היא התעללות בילדים, לא פחות מכך. אבל אם מדובר באוכלוסייה שאין לה רכב פרטי מה היא אמורה לעשות? למה אנחנו צריכים לעבור את הצינור הזה של ביקור רופא בעפולה כאשר יש לנו את המיון בעפולה? ולמה אין לנו חדר מיון קדמי כפי שהבטיחו? נכון, יש את המאצ'ינג של המקום, כפי שאמר קודם חבר הכנסת אחמד טיבי, אז יכול להיות שאצלנו בבית-שאן לא מצאו את המאצ'ינג, אבל התוצאה היא אחת: אין טיפול רפואי אמיתי. אלו שנאלצים לנסוע בתחבורה ציבורית אז בלילה גם אין תחבורה ציבורית. לא אחת כשעברתי עם הרכב הפרטי שלי בבית-שאן ראיתי אמא עם תינוק כאשר החברים והשכנים מתגייסים כדי לתת את הטרמפ. לא נעים שאמא עם תינוק צריכה לצאת לרחוב ולעמוד באמצע הכביש ולחכות לראות אם יעבור עובר אורח שיעשה לה טובה כי המדינה לא מצליחה להעמיד לה את השירות הזה הבסיסי ביותר.

אנחנו כתושבי הפריפריה – ואני מקבלת בלי סוף פניות – חיים בתחושה שאנחנו מפקירים את הילדים שלנו כי אנחנו חיים בפריפריה.

סלח לי, יש דברים מצוינים שעשה השר, ובעיני זה גם קשור לפריפריה, כי אם יש טיפולי שיניים חינם לילדים אין ספק שהפריפריה נהנית מזה. גם המרכז, אבל גם הפריפריה וכל האוכלוסייה. אבל כאשר קופות-החולים – ואל תמכרו לי דברים אחרים – נותנות לנו לשלם את כל ביטוחי הבריאות המשלימים והמושלמים למיניהם ובסופו של דבר לא פותחות את השירותים בפריפריה, מה שקורה, אתם במשרדים לא מצליחים להכניס אותם לסד של תמרוץ או של קנס. ההסתדרות הרפואית, ארגון הרופאים בישראל, מוכיח ש-80% מן האוכלוסייה, שהפריפריה מסבסדת את המרכז. אנחנו אנשי הפריפריה משלמים את הביטוחים המושלמים האלה ולא יכולים להשתמש בהם.

דוגמה פשוטה, כאשר הייתי צריכה טיפולים פרה-רפואיים לבן שלי אז אמרו לי בקופת-חולים מכבי: תבחרי, יש לנו מלא אופציות. כל אופציה שבחרתי לא הייתה באזור שלנו. כאשר אמרתי: תצביעו לי מה כן יש, אני לא רוצה להעליב את הקופה כי בעיניי מרגע שהיא נכנסה לבית-שאן, לא בגלל שהיא עשתה דברים כל-כך גדולים – קודם כול, יש שם רופאה מדהימה, רק בגללה אני לא עוזבת, גיוס אנשי צוות הם כנראה יודעים לעשות, אלא שאז קופת-חולים כללית ראתה מתחרה פוטנציאלי והתחילה לשפר את השירותים שלה. אבל תקשיבו היטב, בגלל שהם התחילו לשפר את השירותים שלה אז הם הקימו גם מכון רנטגן בבית-שאן, אבל הוא שייך רק לכללית. אז אם הילד שלך נפצע בבית-הספר ואת לא שייכת לכללית הם גם לא יקבלו אותו. פעם היה עניין של התחשבנויות בין קופות-החולים על שירותים שהם לא יכולים לתת, או לקופה אחת אין אז עושים סוג של מאצ'ינג: אתה תיתן את זה, אנחנו נשפה אותך בזה. ואז אותו ילד, שיכול להיות שהוא והחבר שלו נפצעו ביחד, אחד יקבל טיפול ראשוני ויעשו לו צילום ליד הבית והשני יצטרך להיגרר באוטובוסים לבית-החולים עם רגל שבורה. זה לא התעללות בילדים?

למשרד הבריאות יש כלים לעשות את זה. למה? אתם יכולים להכריח את קופות-החולים, ושיתמחרו את זה, לתת שירות שלא קיים בקופת-חולים אחרת באותו אזור. תעשו. לא צריך להיות גאונים גדולים. זה גם קרה בעבר.

אני חולק, אבל אסביר אחר-כך.

הדוברים צריכים לדבר בקצרה כדי שכולם יספיקו, אני רוצה לאפשר לכולם.

בשנה שעברה חשפתי – והעברתי את זה לערוץ 2 כי ידעתי איך מתנהלים דיונים – את הכוונה של משרד האוצר ומשרד הבריאות לבטל את מענקי הרופאים המתמחים ומקצועות במצוקה בפריפריה.

לא ביטלו אלא לא תקצבו. לפני שנה את השגת את זה ביחד עם חבריך בוועדת הכספים.

השנה נעשה את זה שוב.

אז בואו נחכה חודש ימים עד שהתקציב יאושר. אני מבטיח לך שזה יהיה בפנים. למה הביקורת?

השר רוצה לאפשר לך הישג.

חבר הכנסת מיקי זוהר, אתה יכול לחלוק אתנו בהישג הזה. דרך אגב חבר הכנסת גפני החמיא לך כי הוא אמר שאתה סומך עלינו שאנחנו נביא את התקציב.

אמרתי את זה.

עשינו את זה בשנה שעברה, אנחנו עושים את זה בשנה הזאת. הוא אמר שלא יהיה תקציב בלי מענקי מתמחים לפריפריה כי עדיין חסרים המון.

הוא אמר: לא יהיה תקציב, פסיק...

הוא אמר לאגף התקציבים: תכניסו את זה לראש שלכם, לא יהיה ביטול של תקציבים לפריפריה. כפי שתיקנו בפעם שעברה נתקן גם עכשיו.

אני סומך עליכם. אתם יודעים שיש דברים שמביאים בכל תקציב.

אז משאירים לנו את העבודה, נהדר, אין בעיה.

רוצים להביא לכם הישגים. לא רק השרים, גם חברי הכנסת רוצים להביא הישגים לציבור.

יש לי עוד דבר אצלכם: שיניים – 40 מיליון שקל.

אנחנו על זה.

אני מנסה להתכנס. הדברים האלה לא יכולים להישאר כך למקרה שחבר כנסת יעלה על זה או לא יעלה על זה וזה מוסתר בסעיפי תקציב.

אני רוצה לקבל ביחס לתקציב הקרוב, אני מדברת על סעיף מספר 670206 בתקציב משרד הבריאות שנקרא "תוכנית חיזוק הצפון". הסעיף היה מתוקצב בשנת 2015 ב-55 מיליון שקלים ולאחר מכן ב-46 מיליון שקלים ב-2016. בתקציב 2017-2018 הוא אפס. מה זה חיזוק הצפון? לְמה הוא שייך ואילו תוכניות יורדות? חשוב לנו לדעת כדי שנוכל לנהל את המאבק הזה.

אני רוצה לומר עוד דבר. השר ליצמן, אני בהחלט מאמינה בכוונותיך ואני מצדיעה לכל הפעילות שעשית, בעיקר בפריפריה, אבל לא הגענו לנחלה, אנחנו רחוקים ממנה. יש בידיך לעשות חלק מן הדברים גם בלי תקציבים נוספים. אתה יכול לכפות על קופות-החולים לפתח שירותים בפריפריה כי ללא זה – אני לא יודעת מה תעשו, תוכלו לעצור להם תקציבים.

שאלה נוספת שנתבקשתי פה, יש מקצועות במצוקה ואתה יודע שאני מארגנת את יום הפג הבין-לאומי שנה אחר שנה. אחת הבעיות הקשות שגילינו היא שאין רפואת פגים בקהילה. השאלה האם אפשר, מאחר וזה מקצוע במצוקה ומאחר ולקופות-החולים קשה מאוד לגייס רופאים כאלה לקהילה, אבל הם הכרחיים כי אי אפשר לשקול באותו סרגל ילד שנולד רגיל לילד שנולד טרם זמנו עם כל הבעיות הנלוות, האם יש איזו תוכנית כדי לעזור לקופות-החולים לגייס רופאים כאלה לקהילה? אולי תמריץ כזה או אחר.

תודה רבה, חברת הכנסת לוי. את מוזמנת כמובן תמיד לוועדה ואשמח שתשתתפי בכל הדיונים כי זה הלב של העשייה.

אז למה אתם לא מוכנים לקבל אותי?

עוד פעם היא חוזרת על אותה טענה כלפיי כאשר אני לא זה שקובע מי חבר בוועדה.

תבינו מה עושים כדי לסתום פה פיות לחבר'ה מן הפריפריה, וזה לא אתה, מיקי זוהר, אתה ניסית.

גם אותי הוא לא מקבל...

אני מקבל אותך בשמחה אבל אני מעדיף שתישאר שר הבריאות כי אתה עושה עבודה מצוינת. אני מבקש מן הדוברים, כי אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת, חשוב לי מאוד שחברי הכנסת יאמרו את אשר על לבם, אבל אני מבקש מהדוברים מקרב חברי הכנסת, כי אני רוצה גם לאפשר לאזרחים, לדבר ממש בקצרה כדי שנוכל להספיק, כי גם צריך לתת לשר מספיק זמן להתייחס לפני שאנחנו נועלים את הישיבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אני מזמין את הדוברים כמובן לפי סדר הנרשמים.

תודה, אדוני. אדוני השר, אני באמת מעריך מאוד את הפעילות שלך, המחויבות שלך והעבודה שנעשית במשרד. אבל כפי שנאמר כאן, המצב קשה ואנחנו רחוקים מאוד ממצב של שוויון. הפריפריה נמצאת מאחור. בדרום יש פער של 5 שנים בתוחלת חיים, בצפון יש פער של שנתיים. עם כל ההתקדמות, יש פער בתמותת תינוקות. במחוז הדרום המצב ממש קשה, במחוז הצפון, לפחות לפי הנתונים שבידיי, יש עלייה בתמותת תינוקות. זה מצב מזעזע, זה לא קורה בארצות מפותחות. שיעור הרופאים המועסקים במחוז הצפון ובמחוז הדרום רחוק מהשיעור של אלה שמועסקים במרכז, עם ההתקדמות שנעשית.

זה לא הנתון שהוא נתן.

ניר קידר דיבר על הקופות.

מבחינת נתונים אין לנו ויכוח. שיעור האחיות שמועסקות במחוז הצפון ובמחוז הדרום אחר לגמרי מאשר במרכז.

הוא חצי.

אני כל הזמן משווה למרכז, אבל אני רוצה להזכיר לכם שגם המספר במרכז הרבה פחות מאשר הממוצע ב-OECD. אז שלא נחשוב שבתל-אביב המצב אידיאלי. בתל-אביב המצב לא טוב, ובדרום ובצפון המצב עוד יותר גרוע. מספר מיטות האשפוז בצפון ובדרום הרבה מתחת למרכז.

זאת אומרת, אתם במשרד הבריאות עושים עבודה מצוינת. אני מעריך מאוד קודם כול כדוגמה שאני מכיר היטב את נושא ה-MRI, עשיתם באמת שינוי גדול, אני מאוד מעריך את זה, אבל צריך פה לעשות עבודה גדולה מאוד.

דיברתי עם חלק מן האנשים שנמצאים כאן מסביב לשולחן. אני גם ער לכעסים ולמתחים המוצדקים שקיימים. אני רוצה להגיד לכם, משרד הבריאות ואתם לא נמצאים משני צדי המתרס. אנחנו ביחד צריכים ללחוץ על גורמים אחרים, שחלקם לא נמצאים בדיון הזה, שמבחינתם כל מערכת הבריאות נמצאת בעדיפות נמוכה, ובטח מערכת הבריאות בפריפריה נמצאת בעדיפות נמוכה.

אנחנו ניאבק ביחד על נושא מענקי המתמחים לפריפריה כי זו דוגמה של מהלך שהמדינה כבר התחייבה, גם כלפי הרופאים, גם כלפי אזרחים בפריפריה. עצם העובדה שממשלת ישראל יכולה להעלות על דעתה לבטל את הדבר הזה, ואומרים לנו חברי הכנסת: תילחמו על זה, משהו פה לא מתנהל טוב. הרי זו המדינה של כולנו שהתחייבה על זה והקצתה תקציבים.

נציגי משרד האוצר נמצאים כאן? עוד מעט נרצה לשמוע אותם.

כשאמרת "המדינה של כולנו", הכוונה למפלגת כולנו?...

אני חושב שהם מבינים כנראה שמדובר ב"כולנו" אחר.

עוד שתי נקודות בקצרה רבה מאוד, אדוני היושב-ראש. נושא הרפואה המונעת והבריאות המונעת – גם כאן יש פערים גדולים בין המרכז לבין הפריפריה. שוב, לא שהמצב במרכז אידיאלי. אני מסתכל למשל על נושא טיפות חלב. נמצאת פה נציגה שתוכל אולי להרחיב אם יהיה לנו קצת זמן, אני מקווה. אני מסתכל על שירותי בריאות התלמיד. יש מקום אחד, דווקא בדרום, שם מבחינה זו צעדנו צעד קדימה, העברנו את זה לידי המדינה, אבל במחוזות אחרים יש זכיינים שפועלים לפי שיטות אחרות ומערכות אחרות וזה פוגע בסופו של דבר בבריאות של ילדים ובבריאות של כולנו.

אני רוצה להזכיר עוד נקודה אחרונה לדיון, בריאות הנפש, נושא שאנחנו מתעסקים בו הרבה בכנסת. 2 מיליארד שקלים המדינה משקיעה בתחום הזה, זה סכום כסף לא מבוטל, אבל עדיין, במיוחד בפריפריה, יש המון אנשים שממתינים בתורים בלתי אפשריים לטיפולי בריאות נפש. נמצא בפנינו, אדוני השר, נייר מאוד-מאוד מעשי שהובא בפני כולנו עם פתרון מעשי. הוא אומר: תקצו 40 מיליון שקל מתוך ה-2 מיליארד שקל לתת תקנים למתמחים ואז יוכלו להיכנס לעבודה 350 סטודנטים מצטיינים שסיימו תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ואתם יודעים איזה מסלול ארוך זה, כמה קשה להתקבל, סיימו כבר תואר שני וממתינים בתור להתמחות כאשר אין תקנים להתמחות. ב-40 מיליון שקל נותנים לאנשים האלה להתמחות, נותנים ל-27,000 מטופלים פוטנציאל עם אפשרות לקבל טיפול ובכסף קטן אנחנו פותרים בעיה גדולה מאוד.

יש המון-המון דברים. כולנו ביחד צריכים להיאבק נגד מקומות אחרים, נגד סדרי עדיפויות מקולקלים, נגד הזנחה של הבריאות והזנחה של הפריפריה.

גם לפני הרפורמה מצב הבריאות בפריפריה לא היה טוב.

בוודאי, גם זה נכון. יש הרבה נושאים בהם אנחנו צריכים להיאבק ביחד, אבל יש גם כמה נושאים שבהם אתם במחשבה מדויקת ונכונה תוכלו לעשות שינוי שתהיה לו תרומה מאוד-מאוד משמעותית.

תודה רבה, אדוני, על הדברים החשובים. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה.

אדבר בקצרה. עם כל המחמאות והתשבחות, אדוני השר, על משרתך, אני רוצה לשבח אותך גם על הכוח הצעיר שאתה מעסיק בלשכה שלך, וניר קידר הוא התגלמות הנעורים. לא שאני מבטל את המבוגרים.

אני צעיר...

גם אני צעיר...

אבל עם ניר קידר יש לי ויכוח. אני לא יודע אם קראת את דוח גרוטו. אגב, בחודשיים האחרונים מאז שפגשתי את גברת מרגנית אופיר גוטלר אני מזכיר את דוח גרוטו, ומי שמכיר את עברי ואת הוויותיי מבין שזה עולמי יותר מאשר מסי ורונלדו. אני מזכיר אותו כי עכשיו אני ישן עם גרוטו ואני קם עם גרוטו. אני יודע ששחקני הכדורגל הם לא העולם של השר.

מה התפקיד של גרוטו במגרש?...

הממשלה מינתה אותו כדי לחבר דוח על מצב הבריאות והרפואה, ולהלן הוויכוח ביני ובינך. תמותת תינוקות היא לא רק גדולה בצפון לעומת המרכז אלא שתמותת תינוקות בקרב משפחות ערביות היא 5.0 לעומת 2.9, כלומר כמעט כפול. על זה כמעט ולא הצבעת. תמותת תינוקות אצל הערבים היא תמותה אימתנית וטרגית. לא יכול להיות שבמדינת ישראל, המובילה בלא מעט תחומים, לא נעלה על בריקדות ולא נזעזע את אמות הסיפין ולא נשאל את עצמנו פעם אחר פעם במצגות, על הקירות ואל תוך החומות, מדוע לעזאזל אנחנו לא מוצאים פתרונות לתמותה כל-כך גבוהה של תינוקות וגם לפערים כאלה.

ישנה כאן בחורה ששמה עדה צ'מני, שאולי אני לוקח ממך את רגעי התהילה שעוד תקטפי, אם בכלל יגיע תורך לדבר, שרוצה להציג שיש 18 מיטות בלבד לפסיכיאטריה לילדים ולמתבגרים מחדרה וצפונה עד הגבול.

זה גם לא מופיע ברשימה שמשרד הבריאות פרסם. וכמובן אם אנחנו לא מופיעים אנחנו גם לא מתוקצבים.

אלוהים אדירים, איך יכול להיות שבעולם שכולו פגיעה בנפש, זה עולם הצריכה, עולם העימותים, עולם המלחמה, עם מצב התקשורת, עם הכנסת שגם היא פוגענית לעתים, אנחנו לא מאפשרים לפחות להכפיל את מספר המיטות כדי לטפל בילדים האלה שנפגעו?

בעיר שדרות אין פסיכיאטר ילדים ואין לילדים שם מה לעשות, צריכים לחכות בתור למישהי שמגיעה אליהם פעם בחודש ורואה אותם.

והם הלומי קרב.

אני מציע לך לבוא לדיון מורחב על בריאות הנפש שיתקיים בשבוע הבא.

וטיפול בקהילה יש להם? מה עושים עם הילדים האלה?

אדוני השר, היהדות המציאה את האתוס הזה, שמדבר על "המציל נפש אחת מציל עולם ומלואו". נכון שאתה תציל את הגברת הייחודית הנדירה הזאת- - -

היהדות המציאה המון דברים.

גם האסלאם, אגב, אבל אני מדבר עכשיו על היהדות. אל תחייכו בבקשה. הגברת הזאת ראויה לכל הטיפול האינדוקטיבי, החם והמחבק שלך, אבל היא משקפת בעיה. זו יכולה להיות בעיה רוחבית.

הגברת עדה צ'מני פנתה לשר?

לא פניתי לשר.

אדם אחד עלה לשמים. אמר לקדוש ברוך הוא: למה לא זכיתי בלוטו? ענה לו אלוהים: שלחת את הכרטיס?

אני מגיעה מבית-חולים ממשלתי אז השאלה אם אני צריכה לפנות לשר.

ועוד איך. השר קשוב מאוד ואוהב לפתור סוגיות מהר. הוא אמר: הוא כוחני.

אם את חושבת לרגע אחד שאני יודע במאה אחוז או אפילו בחמישים אחוז מה קורה במשרד הבריאות, את טועה. משרד הבריאות הוא משרד ענק ויש בו בעיות אין-סופיות, בכל דקה ודקה בעיות אחרות. אני אומר לכם את זה בכנות. מה שמובא אליי אני מטפל בו. אני לא רופא, אני לא מבין ברפואה. מאיפה אני יודע בכלל לטפל בדברים? מפניות הציבור. אני מקבל 150-200 מכתבים ביום. אני עובר על כל המכתבים ומשם אני לומד את הצרות ואת הבעיות, משם אני אומר מה צריך לשנות ומה צריך לטפל. אני לא נביא ולא רוח הקודש, לא יודע מה שקורה. מי שפונה אליי – אני יודע לטפל. זה דבר אחד.

אני חייב להעיר לגבי נושא הערבים, זו אמירה כללית. אחת הבעיות הגדולות במגזר הערבי היא נישואי קרובים. זה נורא ואיום. זה גורם למחלות. אני לא רוצה להיכנס לפרטי פרטים. זה נורא ואיום. הדרך למנוע את זה היא חינוך, להתריע. כולם דיברו איתי על הנושא הזה ואנחנו משקיעים בזה, לחנך שלא יהיו נישואים קרובים בתוך המגזר הערבי והבדואי. נורא ואיום מה שקורה, בגלל זה יש מחלות וצרות ונכים. אני לא רוצה להיכנס לכל זה, השם ישמור מה שקורה. עליי מוטל לטפל בזה. אני חושב שהמניעה חשובה, וחלק מן המניעה היא ההסברה. לכן התחלנו לעשות מניעה, למנוע נישואי קרובים. זה גם נוגע לתופעה של מיתת תינוקות.

נשמח כמובן אם תעמיקו את ההסברה. אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אנחנו בוודאי נשמח מאוד, אדוני, ואני גם אשמח באופן אישי.

יהיו לי הרבה אויבים באמירה שלי: אשמח מאוד גם אם תילחם בתרבות הנרגילה שמאפיינת את הציבור הערבי.

אעשה את זה.

זה כבר לא רק במגזר הערבי אלא גם הנוער יותר מידי נוטה לכיוון הזה.

זה חלק מתרבות הפנאי. תרבות הפנאי הערבית היא תרבות של נרגילות.

יש לי נתונים על זה.

נקודה אחרונה, ניר קידר, נכתב בדוח של גרוטו שבאזור הצפון יש חוסר מהותי בשירותי שיקום רפואי, המתבטא בין היתר בחוסר מוחלט בשירותי שיקום לילדים ומרכזי שיקום לב ושיקום ריאות.

גם בדרום.

דע לך שנפתח ביום חמישי הקרוב בפורייה, ונפתח גם בכרמיאל. אנחנו עושים עכשיו עבודה.

כדי להתגבר על הנתון המדהים הזה, שהפער הוא למעלה מ-900% במיטות שיקום בין הצפון והמרכז. תודה רבה.

אני מבקשת להמשיך את דבריי.

גברתי, אני חושב שקיבלת תשובה. השר מחכה לפנייתך על מנת לנסות לפתור את הסוגיה.

זאת תהיה התשובה לכל דבר שאנחנו נגיד, שהשר מחכה לפנייה שלנו? כך פותרים תהליכים?

כן, כך פותרים אותם. אתה פונה לשר, השר מטיל על אנשי לשכתו לפתור את הבעיה והבעיה נפתרת.

איך בונים תוכנית כללית ומפיצים אותה?

אין לי בעיה, תפנה לוועדה ותחכה לתשובה.

אתה רוצה שאני אפתור לך את הבעיה?

אני מנסה להבין איך הדברים עובדים.

האמינו לי, אני בעל ניסיון פוליטי לא קצר, גם לפני בחירתי לכנסת, ועליכם להבין, הדברים עובדים בדרך מסוימת. הראייה הכוללת הוצגה על-ידי המשרד, אנחנו מבינים אותה. אגב, אני מברך עליה וחושב שהיא מאוד-מאוד חיובית. הפתרונות לדברים הפרטניים כפי שהוצגו פה במסגרת הדיון- - -

אני מבקשת להציג- - -

אין חדר מיון ל-50,000 תושבים. איפה דנים בזה?

על נושא חדר המיון אנחנו ענינו.

עניתי על זה, ברגע שיש מכרז ידי קצרה מלהושיע. ברגע שיש מכרז אנחנו נחכה לתוצאות המכרז. מה שיש הוא מה שיש.

אתם רוצים להגיד לי שראש עירייה שלא מוציא מכרז חזק יותר ממשרד הבריאות ומקופות-החולים?

על-פי חוק אם ראש עירייה לא הוציא מכרז – לא יהיה.

גברתי, לא קיבלת רשות דיבור. אנסה לאפשר לך בהמשך.

עניתי על מה שיש.

גברת עדה צ'מני, דיברת על הנושא של מיטות פסיכיאטריות לילדים, בבקשה.

אני רוצה להציג את המחלקה הזאת שלא קיימת, היא מחוקה בכל מקום, זאת הבעיה.

יש חוסר בכלל בפסיכיאטריה.

הדיון היום לא פשוט. אם הייתי יכול היום לנסות לפתור את כל הבעיות ביחד זה היה מצוין. אני כבר מודיע לשר שנערוך מידי פעם בפעם דיונים כאלה ואשמח על השתתפותך.

פרט לשישי-שבת.

גם אני בשישי-שבת לא מסכים, כפי שאתה יודע היטב. אני רוצה לשמוע בקצרה את מרגנית אופיר גוטלר לגבי הסוגיה שהעלית בפנינו, כדי שהשר ישמע, ומשם נמשיך לחברי הכנסת, גם בקצרה.

מה עם האנשים שהוזמנו?

אנחנו ננסה לתת לכמה שיותר.

אני רוצה להגיד משהו אישי. אני לא ישנה כבר כמה לילות כי זה דבר שאפילו אנשים שעובדים אתי לא יודעים. אני, כפי שהקולגה שלי מכנה אותי, אם שכולה של מערכת הבריאות בצפון וזו חוויה מאוד-מאוד קשה, אפרופו מה שחברת הכנסת לוי אבקסיס אמרה קודם. אני עשיתי כאמא את השיקול הלא נכון עבור הבת שלי שנפטרה בגלל החלטה לא טובה שקיבלתי, כי פניתי לבית-חולים בצפון במקום לבית-חולים בחיפה. אם זה היה המצב היום הייתה לי ילדה בת 15. אני בת 45 וכל יום מאז אני משלמת את המחיר הזה ואת האשמה הזאת, שהלכתי לבית-חולים בגליל ולא לבית-חולים בחיפה. זה מצב קשה מאוד כאמא לדעת שעשיתי שיקול דעת מוטעה. לכן אני כאן. אני פה כי אני רוצה להגיד שאנחנו חיים ככה בשקט בפריפריה וביום-יום אנחנו אוכלים את הלב שלנו. האמון שיש לנו במערכת קרס. היום אני מדירה את רגליי, בצדק או שלא בצדק, מבתי-החולים בגליל למרות שאני גרה 3 קילומטרים מבית-חולים, אני יכולה על אופניים להגיע לאחד מבתי-החולים האלה. אני לא עושה את זה כי אין לי אמון בהם.

אני רוצה להגיד שבאותה נשימה החלטתי עם בן זוגי לא להילחם בבתי-החולים בצפון, לא להילחם במערכת הבריאות בצפון אלא לעשות שנינו את כל שאנו יכולים כדי לפעול לחיזוקם. אנחנו רואים אותם בחולשתם ובעליבותם. לפני שנה הלכנו לחלק מתנות לילדים באחד מבתי-החולים, יצאתי ממנו ופרצתי בבכי. לראות ילדים במחלקה בעליבות שכזו, זה השפיל אותי כאישה, כאמא שצריכה לראות ילדים בתנאים כאלה. זה פשוט חוויה קשה.

חברת הכנסת לוי אבקסיס התייחסה לאהבה שלנו לילדים שלנו. הבן שלי כבר 3 שנים צריך לקבל טיפול של פוטו-תרפיה. זה טיפול פשוט, טיפול לא פולשני, אבל מה, אני גרה בגליל המערבי והמקום היחיד שבו אני יכולה לקבל את הטיפול הזה הוא בבית-חולים רמב"ם או בבית-חולים העמק. אני עובדת במשרה מלאה, בן הזוג שלי עובד במשרה מלאה, אנחנו לא מסוגלים 30 פעמים לנסוע נסיעה של שעתיים, אנחנו פשוט לא מסוגלים. זה 3 טיפולים במשך 10 שבועות. זה בלתי אפשרי. יש רופאה מומחית אחת "אור ילדים" בכל הצפון. היא מקסימה אבל אם אני רוצה דעה נוספת אני כבר צריכה לנסוע לפתח-תקווה. זו מציאות בלתי אפשרית.

את אמא שלי, שהיא אישה מבוגרת וחולה כמעט בכל מחלה כרונית אפשרית, נאלצתי לקחת ליער ב-8.30 בערב, תדמיינו את הסיטואציה הזאת, יער בירייה. למה? כי יש שם מומחה ברפואת כאב. אין בכל הצפון מרפאת כאב. אז מצאתי.

יש בבית-חולים עפולה אבל תצטרכי לחכות חצי שנה לתור.

בסדר, אבל כשאדם סובל מכאבים, התחננתי בפני הרופא הזה, אמרתי לו: אמא שלי לא ישנה כבר כמה לילות, היא על סף התמוטטות. היא אלמנה, היא מבוגרת, אנחנו רוצים לעזור לה. הוא אמר לי: את יודעת מה, אפנה לכם תור ב-8:30 בערב. אתם יודעים מה זה להגיע ליער בירייה? אני לא יודעת כמה מכם מכירים את עמוקה אבל נדרשנו בשעה 8:30 בערב לקחת אישה מבוגרת כי זו הייתה האפשרות היחידה שלנו.

זו מציאות בלתי נסבלת. אנחנו אוהבים את הילדים שלנו ואת ההורים שלנו ואנחנו רוצים לשמור עליהם.

היה חשוב לי לאפשר לך לומר את דבריך, גם מתוך הכאב שממנו את מדברת, מאחר ואף אחד כאן בוועדה, בוודאי לא השר, לא אמר שכל הבעיות נפתרו ואנחנו נמצאים בעולם אוטופי. אנחנו יודעים שיש עוד המון-המון עבודה שצריך לבצע, שגם תעלה המון-המון כסף לממשלה. האמירה שאת אומרת עכשיו מופנית לשר וזה בסדר גמור אבל לדעתי היא צריכה להיות מופנית קודם כול לממשלה. בסוף בשביל להביא את השינוי אנחנו צריכים להביא כסף. יש משרד שרוצה לבצע אבל כדי לבצע הוא צריך משאבים. את האמירה הזו אני באמת נוצר באופן רציני.

ראית את התקציב האבוד שהביאו לנו, 20 מיליארד שקל ב-3 שנים. בואו נוציא משם.

אני נוצר את הדברים שאמרת. צריך לעשות מהפכה בעניין הזה ומאבקים גדולים להגדיל את המשאבים כדי שלמשרד הבריאות יהיו כלים לעשות את הפתרון האולטימטיבי לכל אזרחי הפריפריה, הן בצפון והן בדרום. תודה רבה על הדברים.

אני רק רוצה להגיד שני דברים. אחד, אנשים בפריפריה לא מאמינים בכלל. אנשים אמרו לי: לשם מה אתם בכלל נוסעים לירושלים? שום דבר טוב לא יקרה מזה. אנחנו דווקא אופטימיים.

בעזרת-השם יקרה.

אם היינו חושבים כך לא היינו פה.

אלה אנשים שבכלל לא במודעות שלהם לפנות ישירות לשר לפתרון בעיות, זה באמת לא דבר שהם יחשבו עליו.

הערנו את תשומת לבם.

דבר שני, אנחנו מברכים מאוד על דוח גרוטו. אנחנו חושבים שהדרך להוביל שינוי מערכתי ולא נקודתי היא במימוש ההמלצות ובתקצוב המלא שלהן עוד בתקציב הדו-שנתי הקרוב.

תודה רבה. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה.

קצת קשה לדבר אחריך. בהמשך ישיר למה שאמרת, יש לי שלוש הערות.

ההערה הראשונה לך כיושב-ראש הוועדה, ואשמח בהחלט להגיע לישיבות, אני חושבת שאם הוועדה הזאת באמת רוצה לעשות שינוי, ואין לי ספק שהיא רוצה לעשות שינוי, היא צריכה להציב לעצמה יעדים, והיעדים צריכים להיות צמצום הפערים שראינו במסמכים שמונחים בפנינו. אני מדברת בעיקר על המסמך של ההסתדרות הרפואית, שמדבר על הפערים הבלתי אפשריים בשיעור הרופאים המועסקים ל-1,000 נפש, בשיעור האחיות ובשיעור המיטות. זה שיש כסף, זה שיש תקציב, זה שמדברים על הישגים זה יופי. אני חושבת שאנחנו נצטרך לדרוש שבתוך שנה הפערים יצומצמו, מספר המיטות יעלה, מספר האחיות יעלה, מספר הרופאים יעלה. אלה המדדים. יש אדם שנמצא בראש המדינה, שאומר שהוא בוחן כל דבר במבחן התוצאה. אז אני מבקשת שגם אנחנו נבחן את כל הדיבורים סביב השולחן במבחן התוצאה הסופית, שצריכה להיות צמצום הפערים.

הערה שנייה, דיברו פה על דוח גרוטו, אחד הדוחות החשובים ביותר, שנוגע לצפון, שנותן באמת מפת דרכים איך לפתור את הבעיות הקשות שאיתן מתמודדים תושבי הצפון.

מתי הוא יצא?

הוא יצא רק לאחרונה. הוא מוּנה מזמן, כפי שאתם יודעים.

על-ידי מי?

בל נשכח גם את דוח אפק.

דוח אפק פורסם בזמני ואנחנו העברנו תקציב בממשלה ל-36 טיפות חלב, למרכזים רפואיים, לשיפוץ ועוד ועוד.

טיפות חלב מטעם המדינה, לא מטעם קופות-החולים.

מטעם המדינה. זה היה דוח אפק. זו הייתה החלטת ממשלה, דרך אגב, לאחר "צוק איתן".

ניר קידר שאל אם יש שאלות. אני לא רוצה לבזבז את זמן הוועדה אבל כן ארצה לדעת כמה טיפות חלב נוספו בדרום, כמה מרכזים נוספו, כמה מוקדים רפואיים, כמה MRI, מה זמן ההמתנה שירד. לא מספיק רק לדבר, אני רוצה נתונים.

אני רוצה לפנות אליך, אדוני השר, בשני דברים, אחד תלוי כסף ואחד לא תלוי בכסף, תלוי במשרד.

תלוי כסף – אני לא חושבת שאנחנו כחברי כנסת צריכים להילחם עם משרד האוצר על תקציבים. אני חושבת שזה לא תפקידנו.

זה חלק מהתפקיד שלנו, זה מקצה השיפורים, אם משהו חשוב לנו אנחנו חייבים להילחם עליו.

אנחנו חלוקים.

אנחנו נבחרנו על-ידי הציבור ואנחנו מייצגים את צרכי הציבור.

אני כרגע מביעה את דעתי. אנחנו לא חייבים להסכים בכל דבר. להערכתי דוח גרוטו חייב להיות מגובה בתקציב לשנים 2017-2018. יש לשר כוח רב, גם פוליטי, ואני מצפה ממך שתביא את התקציבים לשנים 2017-2018. אני לא מדברת על כל 600 מיליון השקלים שצריך כדי ליישם, אבל אם אפשר יהיה בתוך שנתיים-שלוש לעשות תוכנית ולומר: ב-2017 200 מיליון שקל, ב-2018 200 מיליון שקל וב-2019 200 מיליון שקל – אני חושבת שהתפקיד שלנו בוועדה לדרוש את זה.

לסיום אולי הדבר הכי חשוב שאני רוצה לומר, והוא לא תלוי בכסף. נכון, אתה אומר: בואו תנסו להשיג את ההישג שהיה לנו בתקציב 2016 כדי שיהיו תקציבים לפריפריה. מה שאנחנו לא יכולים לעשות זה לקבוע את הקריטריונים. נדהמתי כששמעתי שהקריטריונים לחלוקת התקציבים והתמריצים נמחקה מהם המילה "פריפריה", אין שם את המילה "פריפריה". נותנים תמריצים לרופאים ואין את המילה "פריפריה". אדוני השר, זה לא עניין של תקציבים, זה עניין של החלטה והוראה שלך. נא להחזיר את המילה "פריפריה" כדי שרופאים שמגיעים לפריפריה ייהנו מן התקציבים המיוחדים.

תודה רבה, חברת הכנסת גרמן. חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואחריו חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, לפי סדר הנרשמים, בבקשה.

כבוד השר, נקצר בדברינו. קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש.

סליחה, אמרת בהתחלה שתיתן לסירוגין לחבר כנסת ולאורח. אנחנו מגיעים מן הדרום בכדי להשמיע את הקול שלנו. חברי הכנסת, אתם יכולים להתיישב כולכם ביחד ולהשמיע את קולכם.

גברתי, אני רוצה להסביר.

לפני שיושב-ראש הוועדה מעיר, אני תכננתי להיות כאן שלושת-רבעי שעה ואני כאן כבר כשעה ושלושת-רבעי. בחדרי מחכים אנשים לפגישות שנקבעו.

הוועדה מוגבלת בזמני דיון. אנחנו רוצים להספיק, אבל יהיו עוד דיונים ונביא פתרונות.

אציע לחברי הכנסת, בפרוטוקול של הוועדה בשנת 2008, פרוטוקול מספר 433 – בבקשה תקראו את הפרוטוקול הזה – היה כתוב: "היקף שירות הבריאות במחוז דרום לעומת אזורים אחרים בישראל". הלוואי והיינו מגיעים בחזרה למה שהיה בשנת 2008.

גברתי, תודה רבה על ההערה. אנחנו נבדוק את זה.

אשתדל להגיע לישיבה הבאה.

גם הדוח של 2008 וגם הדוח של גרוטו, שקובע במפורש כי "הוועדה מצאה כי במרבית התחומים קיימים פערים בולטים אל מול המצב בשאר הארץ. פערים אלה עלולים להעמיק אפילו ללא התערבות." כך זה בצפון, אז אני מניח שהמצב בדרום אפילו גרוע יותר.

אדוני השר, אני רוצה להתמקד רק בנושא הרופאים. שיעור הרופאים המועסקים במחוז הצפון ובמחוז הדרום הוא מהנמוכים ביותר בארץ, עומד על כ-2.3 רופאים ל-1,000 נפש במחוז הצפון ו-3 רופאים ל-1,000 נפש במחוז הדרום, לעומת 4.7 ל-1,000 נפש באזור תל-אביב. חשוב להדגיש בהקשר זה כי בצפון ובדרום יש מיעוט רופאים מומחים.

אני בא מישוב שאני מתגאה שהוא המקום הראשון, לא רק בארץ אלא בעולם. אדוני השר, דיברנו אתך על זה. אני מן היישוב עראבה, שהיום יש בו 250 רופאים ל-25,000 תושבים, כך שיש אצלנו כמעט 8 רופאים לכל 1,000 אזרחים, אפילו בעולם אין דבר כזה. אבל בכל זאת יש בעיה של רופאים שצריכים לעבור קורסים, שעל כך נפגשנו ודיברנו.

אתה משקיע המון מאמץ והמון זמן למצוא פתרונות, אני מברך אותך על כך. אבל בעניין המומחים חשוב מאוד לטפל כי גם בצפון וגם בדרום יש מחסור גדול במומחים ולכן אנשים נאלצים לנדוד למרכז ואין תקנים למומחים. איפה שאני לא הולך הרופאים אומרים לי: מה עם מומחים? מה עם מומחים? מה עם תקנים? דיברנו על זה. אני מוכן גם לעזור בזה. אני חושב שצריך לפתור את העניין הזה. אני מקצר. תודה רבה.

האגודה לזכויות החולה פעלה בעניין הזה והגישה הצעת חוק, בדיוק על מה שחברת הכנסת לוי דיברה, שמי שהוא חבר בקופת-חולים מכבי יוכל להיעזר ברופאים של קופות-חולים אחרות, איחוד שירותים.

השר ליצמן ישיב על הדברים.

זה היה בעבר. הגיע הזמן להחזיר את זה.

בזמן מלחמה כך עושים.

היום זה 44 שבועות המתנה.

במלחמה הבאה מה יהיה איתם? נראה שוב את ההורים רוכנים על התינוקות כדי להציל אותם או רצים איתם במסדרונות?

אנחנו רגילים כבר לרוץ במסדרונות.

מה יעשו תושבי הגליל? החולה יבוא ולא יהיה מיון.

אני רוצה להמשיך את הדיון. דיברו כאן אנשים מן הציבור והשר רשם דברים חשובים. חברי הכנסת אמרו דברים שלא מעט מן החברים בשולחן רצו לומר, וזה שהם אומרים בשמם זה בסדר, אתם גם אלה ששולחים אותם לכנסת אז תנו להם גם לעשות את העבודה. אני מבקש לתת לי להמשיך את הדיון. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

שלום לכולם, המשך יום קל וערב טוב. נכון שצריך להודות לשר וליושב-ראש הוועדה, לשר במיוחד על ההיענות ועל העבודה שמשרד הבריאות עושה, אבל עם כל הכבוד, כל מה שעושה משרד הבריאות, ואנחנו יודעים מניסיון של שנה וחצי בעבודה מולו, אין מה להתווכח, אבל יש את מילת הקסם: כסף. כסף זה מדיניות. כל עוד אין מדיניות מהממשל, שאכן ישקיע ברפואה, בפריפריה במיוחד ובכל מקום, אז כל הוויכוחים שלנו עכשיו כאן ימשיכו. בסדר, נפתור בעיות פרטניות, נפתור שאלות: המטולוגיה, חדרי מיון קדמיים, מענק למתמחים. אני כרופא מכיר את הנושא טוב מאוד. עבדתי 20 שנה בצפון. זה הכול ילך סתם על ויכוחים או על דברים שלא יתממשו בכלל. בלי שתהיה תוכנית כללית, של שני בתי-חולים בצפון בפריפריה ועוד שני בתי-חולים בנגב, לא רק בסורוקה, ועוד חדרי מיון קדמיים, תוכנית – ודיברנו על זה לפני שנה וחצי ולפני שנתיים ושלוש שנים- - -

גם בשנת 2008 דיברו על זה.

לא זז כלום. יש שלוש זרועות שחייבים לטפל בהן, כולן ביחד: שירות, נגישות וכוח אדם. אני בטוח שמשרד הבריאות הוא לא הכתובת, לא בגלל ששר הבריאות יושב מולנו, או שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, שעשתה עבודה מצוינת, אלא בגלל שהמדיניות של הממשלה היא לא לטובת האזרחים, גם בפריפריה וגם בכלל. כסף לא הולך לרפואה. הרפואה זה לא רווח של המדינה, זה כל העניין, כאן קבור הכלב.

לכן אם הממשלה בתקציב הזה – ושר האוצר איננו כאן, אני לא יודע אם יש כאן נציגים ממשרד האוצר – תגיד: אנחנו רוצים עד שנת 2020 תוכנית כלכלית לשיפור הרפואה, במיוחד בפריפריה, לתת העדפה מתקנת של מתמחים, מומחים וחדרי מיון קדמיים- - -

לא עדיפות מתקנת אלא שוויון.

במקרה הזה לא מדובר על שוויון. ברפואה זה לא עניין של שוויון. אני מבין, ואני אפילו לא מזכיר ערבים ויהודים, זה לא כאן. רפואה היא רפואה.

שירותי בריאות זה לא רק רפואה.

זה מה שאני אומר. אמרתי נגישות לשירות. לכן כל עוד אין תוכנית כלכלית עם כסף לפתיחת בתי-חולים, לחדרי מיון קדמיים, לכוח אדם, למומחים, למתמחים, לאחיות, ויש הרבה מובטלים- - -

עובדים סוציאליים, קלינאי תקשורת.

הכול. תקציב של מיליארדים, אז אנחנו בעוד חצי שנה, בעוד שנה, בעוד שנתיים נמצא את עצמנו באותו מקום, עם כל הכבוד למצגת שהוצגה, שהיא מצגת מעולה מאוד שמצאה חן בעיניי, זה בסדר, טוב. לא אדבר על תוחלת החיים, על איכות החיים. צריך שירות, צריך כוח אדם, צריך כסף ממשרד האוצר, על-פי המדיניות של הממשלה, שתשקיע ברפואה בישראל. וצריך לתקן הרבה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמחייב תיקון כי עבר עליו הכלח משנת 1994 ועד עכשיו.

תודה רבה, אדוני. השר ישיב. אני רוצה לומר לחברים שהגיעו לפה היום לכבד אותנו בנוכחותם, זה לא דיון אחרון, יהיו עוד דיונים בנושא בהשתתפות השר.

הגענו מקריית שמונה. הסבא שלי מת כי אין לנו בית-חולים.

תראה כמה זמן מחכים. מה נגיד להם?

- - -

אני מבקש מכם, אם אתם רוצים לחולל שינוי אמיתי – אתם מפריעים לי לדבר. אני לא רוצה להיות בסיטואציה לא נעימה ולהוציא אנשים מן החדר. אני מבקש לכבד את המעמד. אני אעורר דיונים נוספים, אם צריך גם בנושאים ספציפיים. היום דיברנו באופן כללי, אפשר לעשות דיון גם בנושא חדר המיון אם זה לא יתקדם בעוד שבוע-שבועיים, אפשר לעשות דיון בנושא פסיכיאטרים באזור הדרום ובאזור הצפון, אפשר לעורר דיון ספציפי בהשתתפות אנשי המשרד. חברים, לא להפריע לי בבקשה. השר יהיה פה גם בדיונים נוספים. השר לא בורח מאחריות והוא אומר דברים ברורים ואף אחד לא יכול לחלוק על כך. אם אתה לא מרוצה מחבר הכנסת אל תבוא יותר לוועדה שבראשותו, זה בסדר.

- - -

אני מבקש לתת לשר לדבר, לא להפריע לשר בדבריו. הוא כיבד אותנו פה שעתיים שלמות וזה לא דבר מובן מאליו. אם אתם חושבים ששרים מבלים פה בוועדות, תתפלאו, זה לא קורה. הוא הגיע לכאן ואני רוצה לתת לו אפשרות להתייחס. יש גם כמה סוגיות שהצלחנו לפתור היום. אני מבקש לתת לשר לדבר בצורה ברורה. לאחר מכן אני אסכם את הדיון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ברשותכם כמה הערות ואחר-כך אתחיל לענות על השאלות.

פעם אחת ולתמיד אני רוצה להוריד את קריית שמונה מן השולחן. קריית שמונה דורשת ממני דברים ואני לא רוצה לשמוע ויכוחים על זה כי אני עובד על-פי חוק. אני לא הולך לתת לקריית שמונה שום עדיפות על פני כרמיאל או בית-שאן. תקשיבו היטב, אתם לא מכירים אותי, לא יעזור לכם מהומות והפגנות. לא אתן לאף עיר אחרת, כי ברגע שאוותר לכם על השתתפות עצמית של העירייה אצטרך לוותר גם לישובים ערביים שמבקשים את זה ולערים נוספות. לא אעשה את זה. חבל על הזמן, אתם יכולים לדבר אל הקיר, לא אליי. לא אסכים לזוז מן הקריטריונים שמשרד הבריאות קבע. לכן תורידו את זה. יש מכרז, מה שיהיה במכרז אני אקבל, לפי הקריטריונים שאמרנו לראש העירייה לעשות. אתם צועקים סתם, אתם נשלחתם לכאן לעשות לי בעיות, אני לא רוצה לשמוע. אני כיבדתי אתכם, אתם תכבדו, לא אותי אלא את משרד הבריאות. אתם לא תקבלו שום פריבילגיה לעומת בית-שאן ומקומות אחרים. לא יעזור לכם.

- - -

כרגע אמרת שהחיים שלי שווים פחות. למה הם שווים פחות? למה?

תפסיקי לצעוק, זה לא יעזור לך.

אתן לכם הזדמנות אחרונה, בפעם הבאה אצטרך להוציא אתכם מן האולם. תנו לשר לדבר בשקט, בלי להפריע.

ההבדל ביני ובין חלק מן המתדיינים כאן הוא דבר קטן מאוד. כשאני בא לדון על תקציב משרד הבריאות – רשמתי לי בראשי פרקים כמה דברים – אני צריך לדון על בעיה של זיהומים, 5,000 אנשים מתים בשנה מזיהומים. אני צריך לתקוף את הבעיה הזאת, זה לא יכול להימשך כך במדינת ישראל כאשר 5,000-6,000 אנשים ימותו רק מזיהומים אחרי שהבריאו בבית-חולים, זה נורא ואיום. אני מבקש לא להפריע לי. כיבדתי אתכם, תנו לי להגיד את מה שיש לי להגיד. אפשר להתווכח אתי, אפשר לחלוק עליי אבל לפחות את האמת אני אגיד.

אני צריך לטפל בחדרי מיון, שיש בהם המתנה של 5-10 שעות. אני צריך לתקוף את זה ולהכניס שם עוזרי רופאים ועוד אחיות, ואני עושה עוד דברים שאני לא רוצה לפרט כרגע. אני צריך להוסיף כסף עבור קיצור תורים, שאנו משקיעים בו המון כסף כרגע, 60-100 מיליון שקל. אם אני צריך להשקיע גם בחדרי מיון קדמיים, דע, קל מאוד לפתוח, פתחתי 20, אבל שכחתם שעל כל חדר מיון אני צריך לשלם כסף בהשתתפות עצמית של משרד הבריאות כי זה מחולק שליש-שליש-שליש, השליש שלי עולה לי הרבה כסף. ואם אני צריך לתת כסף עבור חלוקת המיטות, כאשר במיטות הכוונה לרופאים ואחיות, זה תקציב, זה עולה כסף. ואם אני צריך להביא תוספת לסל תרופות 200 מיליון שקל. ואם אני צריך להביא תקציב לבתי-חולים או לקופות-החולים. ואם אני צריך לתת פיתוח לבתי-חולים. אתם יודעים כמה פיתוח אנחנו משקיעים כאן בבניית חדרי מיון חדשים באיכילוב וגם בפריפריה? אני לבד נתתי 3 חדרי ניתוח בפריפריה. אנחנו שולחים רופאים בכירים מן המרכז, פרופסור רענני הוא מנתח הלב הכי גדול בארץ והוא בא פעם בשבוע לפורייה לנתח, ויש עוד כמה רופאים שנוסעים לבית-חולים זיו. טיפות חלב – אנחנו עושים עכשיו תוכניות לכל טיפות החלב, לשפץ את חלקן, לבנות חדשות. הבעיה כאן, שיש ערים צעירות ויש ערים לא צעירות. גם MRI – השתתפתי בכל רכישת MRI ב-3 מיליון שקל. חייבתי כל בית-חולים אבל השתתפתי בתשלום. וגם מענקים בפריפריה.

אני מתחיל את היום, מתחיל עכשיו את התקציב. מה אני עושה? הדרך שאני צריך לתקוף את כל הבעיות האלה היא לתת לכל אחד סל. אני לא יכול לתת לכל אחד את הכול. אני מסכים, מישהו העיר כאן: האם מישהו שיבח את משרד הבריאות ואת שר האוצר? אני חייב להגיד גם לו תודה על שהוא הביא 200 מיליון שקל תוספת לסל התרופות, שאף אחד לא הביא את זה ב-20 השנים האחרונות.

כל הכבוד.

לא שמעתי עד לרגע זה אפילו אחד שישבח את זה.

מגיע.

מגיע. מה יש לי מזה שמגיע? איפה אתם הייתם עד עכשיו? מה זה אומר? לתקוף – אני גם יודע לתקוף, האמינו לי שאני יודע לתקוף.

משרד האוצר לא אשם. יש לי ויכוחים אתו.

אני לא מקבלת את זה. אם 20 מיליארד שקל לא מנוצלים – הוא אשם. יכולנו לעשות מהפכה במשרד הבריאות.

- - -למשרד האוצר יש עודף של מיליארדי שקלים והוא החליט להוריד את המע"מ במקום- - -

אתה יכול לדבר אל עצמך כל הזמן אבל אני לא שומע אז תכבד אותי ותן לי להגיד את מה שיש לי להגיד. אגיד את האמת שלי. שמעתי את כולכם במשך שעתיים, תנו לי להגיד לכם במשך 5 דקות.

לא שמעת כמעט אף אחד.

תאמין לי, חברי הכנסת אמרו את כל הטענות שלכם פי עשר טוב יותר מאשר אתם אומרים.

אני רוצה להסביר לכם את מה שהתכוונתי לגבי משרד האוצר. למשרד האוצר יש חלוקה. אני מתווכח: ביטחון קודם, בריאות קודם, חינוך קודם, אבל יש אג'נדה. לפעמים היו לי ויכוחים אבל הם התנהגו אתי בסדר, חתמתי על הסכם איתם. אבל מה, ההסכם שלי אומר: חלק כך וחלק כך, לכל דבר נתתי קצת.

כשבא שר האוצר וויתר לי על 200 מיליון שקל בלי מס הוא עשה דבר ענק. 200 מיליון שקל. אתם יודעים כמה בלגן יימנע בשנה הקרובה מאנשים שהתרופות שלהם לא היו בסל ועכשיו יפסיקו לשגע אותי? אתם יודעים כמה פניות אני מקבל בכל יום על דברים כאלה? אז אנא, עם כל הכבוד.

כשאני פועל כל יום ועושה סדר בין הדברים אני צריך לראות מה. אני סבור ש-5,000-6,000 אנשים שמתים מזיהומים זה פשע ואני צריך לתקוף את זה, אני צריך למנוע את זה, זה תפקידי. אני לא בטוח שכל החוכמה אצלי אבל ברור שאנחנו מחפשים פתרונות לזה. וכשאני משקיע כסף בכל חדרי המיון, אני מוכן להראות לכם איפה בונים ואיפה משפצים ואיפה עושים דברים חדשים – יש כל מיני פטנטים שאנחנו נעשה בשנה הקרובה בחדרי מיון. כשאנחנו עושים עכשיו חיסונים בכל בתי-הספר, בפעם הראשונה בכיתה ב' כניסיון, כפיילוט – גם זה עולה כסף. זה הגדיל את סעיף החיסונים. כל זה עולה כסף ואת כל זה משרד הבריאות אומר ביחד עם משרד האוצר.

אני רוצה להעיר שתי הערות בקשר לאחיות ובזה אסיים. יש לנו תמריצים לאחיות בדרום, עשינו את זה. אני רוצה להגיד לכם שמי ששבר את הוויכוח בשאלה האם אחיות בתי-ספר צריכות להיות של משרד הבריאות או של גוף פרטי זה אנוכי הקטן. התחלתי את זה בדרום וזה עבר לצפון. רק מה, את כל זה לא שמעתי מכם, לא אמרתם כל הכבוד.

אני אומרת לך כל הזמן.

אני מספיק פופולרי כשר שאני לא צריך את זה אבל תנו לי להגיד את זה. אני עושה מהפכות, אבל בשיטה שלי. אף אחד לא העז להחזיר את האחיות בדרום וגם בצפון. הכול אצלי. הדרום בקדנציה הקודמת, הצפון כעת, עם כל הכבוד. זה אומר שאני מוכן לשמוע, מוכן להקשיב, מוכן לעשות רפורמות אבל צריך את הכלים.

בהחלט אשמח מאוד אם בוועדת הכספים תשיגו לי מענקים, אברך אתכם. אשמח מאוד לקבל 40 מיליון שקל לטיפולי השיניים כפי שחבר הכנסת גפני הבטיח.

מה עם הקריטריון של פריפריה שירד מהקריטריונים?

שמעתי אותך. רשמתי לי. אבדוק את זה. אני לא יודע.

היושב-ראש של הוועדה פנה אליי וביקש לערוך עוד ישיבה. אני מכבד אותו, אשתדל להגיע אם זה יהיה בתיאום אתי, בהחלט אשמח. אתם יודעים, אני לא בורח משום עבודה, אשמח. גם מן הישיבה היום, אני חייב להגיד לכם, למדתי כל מיני דברים, רשמתי לי ואני לוקח לעצמי לטיפול.

תודה, אדוני.

סיכום קצר לישיבה.

1) הוועדה מודה לשר על השתתפותו הפורייה והחיובית בדיון החשוב שנערך היום.

2) הוועדה סבורה כי מוטלת אחריות על הממשלה להגדיל את תקציב הבריאות, ובפרט באזורי הפריפריה, שכן הפערים בין השירותים בפריפריה לבין המרכז גדולים מאוד. משרד הבריאות מאשר שאכן הפערים קיימים.

3) הוועדה מברכת את השר בגין רצונו לטפל בסיוע לנשים נשאיות הגן לסרטן השד. הנושא הזה יטופל בהמשך על-ידי לשכת השר.

4) הוועדה מברכת על עמדת השר שנאמרה בדיון לתת העדפה תקציבית לרופאים בפריפריה כפי שנקבע בשנה הקודמת.

5) הוועדה תמשיך לדון בסוגיות שהועלו היום בדיון ותעקוב אחר השינויים המתבקשים.

אבל בשנה קודמת לא היו תקציבים לפריפריה.

6) הוועדה מודה למשתתפים ומצפה להמשיך לקבל מן הציבור נתונים חשובים על מנת שיובאו לידיעת השר ואנשי לשכתו.

7) הוועדה קוראת לציבור להעביר למזכירות הוועדה נושאים ספציפיים לדיון ולטיפול בכל הנוגע לפערים בבריאות בתחום הפריפריה.

8) הוועדה מודה לכל המשתתפים, ובפרט לשר על השתתפותו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10.