הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 462

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ג באלול התשע"ו (26 בספטמבר 2016), שעה 10:20

שינויים בתקציב לשנת 2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

עו"ד, משרד המשפטים - מיכל שמואלי

יועץ מנכ"ל ירושלים ומורשת, משרד ראש הממשלה - עידו הרשקוביץ

סגן ראש אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה - אולגה בכשי

רפרנט אנרגיה אגף התקציבים, משרד האוצר - שניר ניב

רפרנט, משרד האוצר - אורי דביר

אגף תקציבים, משרד האוצר - איליה כץ

רפרנטית, אגף תקציבים, משרד האוצר - שירה דימניק

רפרנט פנים, רשויות מקומיות, משרד האוצר - יוסף משה עדס

רפרנט תחבורה ציבורית, משרד האוצר - הראל שליסל

ראש ענף תכנון ותקצוב, המשרד לביטחון הפנים - מנשה רמרזקר

מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה

–

דוד שטינמץ

אגף תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה - יאיר צימבליסטה

מנהל מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים - חן בר-יוסף

רפרנט תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

–

ראובן קלטון

מנהל אגף בכיר כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רן שדמי

מנהל אגף תקציבים וסובסידיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אריה זדה

סמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים - אהוד בן-דרור

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק; שלומית ארליך

טמיר כהן

שרון רפאלי

שינויים בתקציב לשנת 2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף הבא – שינויים בתקציב לשנת 2016.

אני מבקש להגיד לחברי הוועדה שקיבלנו פנייה – שגם ראיתם אותה – שהגיעה עם קיצוץ רוחבי ברזרבות במשרדים השונים. זה לא על סדר היום, אבל אני רוצה להגיד את העיקרון. יש שם קיצוץ רוחבי, ויש שם העברות לשבעה או לשמונה משרדים. יש שם פניות חשובות, דברים חשובים מאוד. בפנייה הקודמת שהייתה מהסוג הזה שהיה קיצוץ רוחבי – לא כמו עכשיו שזה רק מהרזרבות – ביקשתי מהאוצר, ואני מבקש גם עכשיו, לקחת את הפנייה הזאת חזרה ועוד היום להפריד בין המשרדים. הרי מה שקורה, הם סוג כזה של גאונים, אגף התקציבים. כדי להימנע מדיון כאן על כל משרד הם עושים קיצוץ רוחבי. לקיצוץ הרוחבי אין הרבה משמעות כי במקרה הזה זה קיצוץ מהרזרבה, והם מביאים כמה נושאים שאין קשר ביניהם. אין קשר בין המשרדים, אין קשר בין הנושאים, ואז מי שמצביע בעד מצביע על הכול בעד, ומי שמצביע נגד מצביע על הכול נגד. זה בניגוד למה שצריך להיות, בניגוד לנוהל, בניגוד להיגיון. זה אפילו מבייש את חברי הכנסת. אומרים לנו דבר פשוט – אתם רוצים להעביר כסף? תעבירו לכולם יחד; תעבירו להתנחלויות, תעבירו ליישובים הערביים - -

כמו בפעם הקודמת עם יהודה ושומרון. לא יעלה על הדעת.

אז אם זה היה באותו משרד לא הייתי מעיר על זה. אבל עם כל הכבוד אנחנו נכנסים למין משטר כזה של מיני תקציב. אתה מצביע על כל תקציב המדינה. זה לא יכול להיות דבר כזה. מי הכי בכיר פה באוצר?

אני אצביע.

הם מתביישים.

אני לשעבר, אם אתה רוצה.

אנחנו נעביר את המסר לגורמים הרלוונטיים.

אני לא רוצה לעכב את ההעברות. יש שם העברות חיוניות וחשובות, וצריך לאשר אותן. אם אתם חוששים שלא נאשר את הקיצוץ הרוחבי אני מתחייב שקודם נאשר את הקיצוץ לפני שנתחיל את הדיון בהעברות למשרדים האחרים. אם לא נאשר את הקיצוץ לא נמשיך הלאה. הרי אתם משכתם את ההעברה הזאת כי אמרתם שאין לכם מקור. הרי זה כבר היה על השולחן, זה כבר היה בוועדה. משכתם את זה כי אמרתם שאין לכם מקור. יש עכשיו מקור, מצאתם את זה. מעניין איך זה נוגע לנורמטור הסיפור של הרזרבות.

זה לא רלוונטי.

לא רלוונטי, בסדר.

אנחנו נאשר קודם את הקיצוץ ברזרבות כדי שיהיה מקור להעברות האחרות. לאחר מכן אני מבקש שתהיינה העברות עם דברי הסבר, כי לדעתי עוד אין מספיק דברי הסבר, ולהעביר משרד-משרד. אם אתם מעבירים את זה היום זה עולה ביום חמישי. ביום חמישי יש שוב העברות. אם אתם לא מביאים את זה היום המשמעות היא שאתם לא רוצים להעביר. אין בעיה רק לחתוך את זה, זה הכול. את אותו דבר שיש, עם דברי ההסבר, להעביר על כל משרד בנפרד. מאוד פשוט. מה הם עושים אחר כך? יש שם הרבה כסף ליישובי המיעוטים. הם אומרים, גפני נגד הערבים - -

או לנו אומרים, למה אתם לא מצביעים לתת להם, הרי כל השנים אתם רוצים לתת להם.

כן. אז, בבקשה.

אני מבקש מאגף התקציבים להסביר לי איך 4.3 מיליארד שקלים – איך פתאום יש עודפים במשך השנה, ושלושה חודשים לפני הדקה ה-90 לפני סוף השנה אתם מביאים את זה לשולחן הזה? אתם עושים אותנו שותפים - -

מה שמעלה חבר הכנסת מיקי לוי זה נכון. אבל מה שדחוף היום זה לחתוך את ההעברות האלה כדי שנוכל להצביע על כל משרד בנפרד כל אחד מבין חברי הוועדה. יכול להיות שבמשרד אחד הוא בעד, יכול להיות שבמשרד אחר הוא נגד. צריך לאפשר את חופש הבחירה לחברי הוועדה. אני מבקש שזה יהיה היום. אני מודיע כאן שאם אתם לא מביאים את זה היום אתם פשוט נגד הערבים. ונגד עוד כמה דברים שם – משרד החינוך, ניצולי שואה. אתם נגד. הרי לא צריך לעשות כלום, רק לחתוך את זה.

שגית, אני רוצה לדעת, יש לנו סמכות לחלק את זה פה?

לא. זה כמו חקיקת משנה, בעצם.

כמו תקנות.

כן.

אי אפשר לעשות משהו יצירתי? אנחנו מחלקים את זה. מה יכול לקרות?

שינוי ייעוד.

אנחנו חייבים להצביע על זה כמקשה אחת? כבקשה?

לא. אנחנו לא חייבים להצביע.

אנחנו יכולים להצביע על סעיפים מהבקשה?

אבל יש לך הפחתה שמיועדת למקורות מסוימים.

אבל השאלה אם אפשר להצביע על המשרדים בנפרד. אני רוצה להצביע על משרד השיכון בעד ועל משרד החינוך נגד או להפך.

לא, אי אפשר.

הם יכולים למשוך. הם יכולים לא להסכים. זה כמו בתקנות, הם צריכים להסכים.

אבל אנחנו יכולים להצביע בנפרד על כל משרד?

כן. אלא אם כן הם אומרים שהם לא מסכימים, והם מושכים.

זה העניין. כי בפעם הקודמת, למשל, רצינו להפריד את הכנסייתיים מיהודה ושומרון, והם לא הסכימו. הם משכו את זה, נכון? זה היה התרגיל.

אז בעצם הם לא צריכים לחתוך, הם צריכים רק להסכים.

נניח שיש דברי הסבר, אתה יכול להגיד שאתה רוצה.

אתה שומע מה שהיא אומרת? היא אומרת שאם תסכימו אנחנו נוכל להצביע על כל משרד בנפרד. אתם צריכים להביא דברי הסבר כי לא הבאתם.

אני לא מכיר את החומר, אבל אני אעביר לגורמים הרלוונטיים.

חבר הכנסת מיקי זוהר, אני ביקשתי מהאוצר שיעשו את זה עוד היום. קודם כול עדיין אין דברי הסבר. בכל מקרה אני ביקשתי שהם יחתכו את המשרדים. מדובר על העברה חדשה שהייתה גם בפעם הקודמת שמערבים הכול יחד. יש קיצוץ ברזרבות של כל המשרדים, והם מעבירים את זה לשבעה או לשמונה משרדים, אני לא זוכר כמה. ביקשתי לחתוך. כלומר שכל חבר ועדה יוכל להצביע בעד משרד מסוים ונגד משרד אחר. זה לא יכול להיות שהופכים לנו מיני תקציב כל פעם כשהם רוצים להביא את הכול. זה גם ביזיון לחברי הכנסת. היועצת המשפטית אומרת שאם הם מסכימים אפשר להצביע על כל משרד בנפרד. לא צריך שהם יחתכו.

איזה משרדים יש לנו היום?

אני מדבר על העברה שאין לנו היום. אם הם יביאו את דברי ההסבר ויסכימו שנצביע על כל משרד בנפרד, ולא ימשכו את זה אפשר להצביע על זה ביום חמישי.

מצוין.

אני מחכה לתשובה. אחר כך הם אומרים לניצולי השואה שאני נגד ולערבים שאני נגד.

שניר, דבר איתם. אני לא יכול להרשות לעצמי עכשיו עימות עם אגף התקציבים, ואני גם לא יכול לבזות את הוועדה. אני מבקש – תסכימו לזה, ותביאו דברי הסבר היום כדי שביום חמישי נביא את הדברים האלה לאשר. הוועדה תאשר כל משרד – בסדר. לא תאשר כל משרד – קודם כול נביא את הקיצוץ. אם הקיצוץ לא יאושר אני לא ממשיך הלאה. אז אין מה לחשוש שיגידו שאין מקור. תודה רבה.

אנחנו עוברים לבקשות. מס' פנייה לוועדה 44-43. המשרד לביטחון הפנים. מי מסביר את הפנייה הזאת?

חברים, זה קל יחסית. מה נאלמתם?

אנחנו מעבירים 25 מיליון שקלים למשרד ראש הממשלה עבור שימושים שלהם. הם יסבירו מה השימושים. זה המקורות של המשרד לביטחון הפנים עקב תת ביצוע קטן בסעיף.

למה זה?

אני סגנית ראש אגף תקציבים במשרד ראש הממשלה. הפנייה שלנו מדברת על 40 מיליון בגין ביצוע תשלומים מתקציב הרשאה להתחייב. זה תקציב שלא תוקצב בבסיס התקציב, אלא סוכם בבניית התקציב שמזומן יועבר בהתאם לביצוע בפועל. יש לנו כמה התקשרויות ארוכות טווח. התקשרויות - - - תכנה, תשתיות טכנולוגיות להקמת הרשות, הקמת מטה הסייבר, התקשרויות עם אוניברסיטאות שמבצעות בעבורנו מחקרים.

שאלות?

אי אפשר לשאול כי אי אפשר להבין. זה הכול בליל של מילים. למה הכסף נועד? למה הוא לא בבסיס התקציב? את זה אתם צריכים להסביר.

מטה הסייבר נמצא בהקמה, ויש התקשרויות שהן ארוכות טווח. בבניית התקציב סוכם שתקציב המזומן יועבר בהתאם לביצוע בפועל. אני יכולה לפרט כמה התקשרויות - - -

את מדברת על 41, 42? רק על זה?

אני מדברת על 40 מיליון במזומן.

אני לא מצליח לראות 40 מיליון. אני רואה 21 ועוד 4.

21 מיליון ו-19 מיליון.

היא מדברת על ההעברה בעמוד 26. לא על ההעברה הזאת.

את כנראה מחליפה. נעשה סדר. יש לנו שתי פניות שלכם: יש פנייה אחת שעליה אנחנו מדברים עכשיו – 44-43.

אני אבדוק מה מספר הפנייה. יכול להיות שהצגתי את השנייה.

הצגת את השנייה. עכשיו תציגי את הראשונה.

אני אעבור אחר כך לשנייה, אבל קודם כול תסבירי את הראשונה. השנייה היא בעמוד 26 בחוברת. אנחנו נעבור לזה אחרי כן. קודם תסבירי את הראשונה, בבקשה.

על 21 מיליון?

21 מיליון זה פנייה 42-41; השנייה זה 44-43 – 4 מיליון. 21 מיליון זה הסייבר.

ההסבר הוא אותו הסבר. זה הכול התקשרויות ארוכות טווח.

אז למה אתם מביאים בשתי פניות?

אני באתי להסביר פנייה אחת של 40 מיליון.

מי מסביר את פנייה 44-43?

זה 21 מיליון לטובת הסייבר הלאומי. חבר'ה, נו. אתם משגעים אותי. אני צריך לעשות לכם סדר?

אתם רוצים שאני אתן לכם את זה או אסביר במקומכם?

הסכומים לא תואמים בפניות.

מי בעל הבית של הפנייה הזאת? האמת היא שהייתי צריך לדלג על זה. אנחנו יושבים פה וצריכים לעשות את העבודה.

זה פה.

זה בדברי ההסבר, אני יודע. אבל אני אומר לה שאין בפנייה.

בפנייה עצמה אין.

אנחנו לא מאשרים את דברי ההסבר. אנחנו מאשרים את הפנייה.

אי אפשר לאשר את זה.

היא מסתכלת על זה יחד עם ההעברה של 26. הם הסתכלו על ההפרדה הזאת יחד. זה 41, 42, 43. בעמוד 27 יש 21.

את ממשרד ראש הממשלה?

כן.

הבנתי, בסדר.

אתה הבאת את הפניות?

כן, אני הבאתי.

למה הבאת את שתי הפניות בנפרד?

זה נמצא בבירור. אבל אני אחראי על פניית המקורות לטובת הפנייה הכוללת. פניית השימושים עצמם תוסבר על-ידי מישהו אחר. זה כרגע נמצא בבירור.

אבל יש פה שתי פניות שלכם לפני שאנחנו מדברים על משרד ראש הממשלה. אתם הבאתם לנו לאישור שתי פניות. אני שואל למה לא פנייה אחת. הרי היא מסבירה את זה יחד. זה גם צריך להיות יחד.

יש פניית שימושים אחת שיש לה כמה פניות של מקורות. אחת מפניות המקורות זה מהמשרד לבט"פ שהוא המשרד באחריותי. אני יכול להסביר חלק מהסכום שנועד לשמש לפניית השימושים הזאת. אני לא יכול להסביר לגבי פניית השימושים הכוללת. אני מניח שזה - - -

אני צריך להפנות אותם חזרה.

פעם שנייה עם הסייבר.

זה גם המילים האמורפיות האלה.

זה מאוד חשוב. אבל אתם לא באים מסודרים.

אף אחד לא יודע להגיד למה זה אחד.

אני לא רוצה לעכב אותם אף על פי שיש לנו השבוע עוד פניות. משהו פה לא מסודר. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל אומרת. בשעה שאגף התקציבים מביא פניות יחד, כמו שהסברתי קודם, פה הוא פתאום מפריד אותן. את מסבירה בצדק 40 מיליון.

אני פונה לאגף תקציבים לקבלת מזומן בהרשאה להתחייב.

הבנתי. אין לי טענות אלייך. יש לי טענות למערכת. המערכת הביאה לוועדת הכספים שתי פניות שאי אפשר להסביר אחת בלי השנייה. לכן זה היה צריך להיות בפנייה אחת. המקורות בשתי הפניות זה המשרד לביטחון הפנים, וההסבר צריך להיות אחד.

ושניהם סייבר, נכון?

שניהם סייבר. אותו דבר.

אני לא רוצה לעכב את החברים. אני מציע שנעבור לפנייה הבאה. תתארגנו בינתיים ותבואו לכאן היום לוועדה עם דברי הסבר. אבל תתארגנו שלא נעשה פה חידון תנ"ך.

היושב-ראש, אני יכול לחדד מה צריך להעביר?

בבקשה.

אני מאגף תקציבים. יושבת פה נציגה של משרד ראש הממשלה, והיא יכולה להסביר את השימושים בהיקף של 40 מיליון שקל שיש להם שני מקורות תקציביים. יש פה כל ההסברים, אפשר לפרט את זה כמה שתרצו.

למה זה לא פנייה אחת?

משיקולים טכניים. אין פה הסבר. אם אתם רוצים אפשר לאחד את זה לפנייה אחת. ההסבר מהותית הוא יחד.

אתה הבאת את הפניות האלה?

אלה פניות של אגף תקציבים.

מי שמביא את זה, זה אגף תקציבים. זה נכון שאת השימושים עושה משרד ראש הממשלה, ואני בעד. השימושים במקרה הזה הם חשובים. אתה יכול להסביר לי קודם כול את ההעברה? זה ירד מהמשרד לביטחון פנים. המשרד לביטחון פנים לא נפגע?

האם זה רק מהרזרבות? לא תהיה שום פגיעה? אנחנו צריכים להגיד לכם מה להגיד?

אתם מביאים את שתי הפניות האלה, אתם מביאים את המקורות. לפני שהיא מסבירה את השימושים שאז נצטרך לאחד את שתי הפניות להסבר אחד, אנחנו רוצים לדעת את המקורות. תגיד לנו מאין המקורות. האם המקורות האלה שמביאים אותם עכשיו למשרד ראש הממשלה על נושא הסייבר, האם זה לא פוגע? אני ראיתי שבפנייה השנייה מורידים גם משירות בתי הסוהר.

מאה אחוז. הפנייה היא על 40 מיליון שקל. 25 מיליון שקל זה מתוך המשרד לביטחון פנים, ו-15 מיליון שקל מתוך רזרבה תקציבית של משרד ראש הממשלה. 25 מיליון שקל שיורדים מהמשרד לביטחון פנים – יושבים פה נציגים של אגף תקציבים במשרד לביטחון פנים ושל המשרד לביטחון פנים ויכולים להסביר מאין זה ירד.

תגידו לי מאיזה מקורות מורידים לכם. האם זה מ"עיר ללא אלימות"? האם זה מניידות? האם זה כל הפלאט שעשו לכם? אתם מסכימים בכלל?

כמו שאמרתי קודם, הנושא הזה נעשה בהסכמה ובהבנה מול המשרד.

זה לא מעניין. אנחנו רוצים לדעת מה נסגר. אי אפשר לזרוק פה סתם מילים.

אנחנו עוזרים לכם.

רגע, שנייה. הסכמה בין המשרד לביטחון הפנים לבין משרד האוצר איננה רלוונטית לעניינינו. תגיד מאין זה יורד, והאם זה פוגע בתפקוד של המשרד.

הנושא הזה לא פוגע במשרד הבט"פ מכיוון שבעצם נוצר - - -

אם זה לא פוגע במשרד הבט"פ אנחנו בעזרת השם בתקציב המדינה 2018-2017 נוריד את הסכום הזה מהתקציב שלכם.

נכון.

נכון לעכשיו ב-2016 זה לא פוגע, ולכן כרגע - - -

אז אפשר להוריד את זה מ-2017. נעביר את זה למשרד הדתות.

או לרכבת ישראל.

או לרכבת.

לשפר את העבודות בשבת שיילכו יותר מהר.

בלאו הכי המנהרה לירושלים מתעכבת בחצי שנה. לא צריך את הכסף הזה – תגיד.

עכשיו ברצינות – אנחנו רוצים להבין מאיזה סעיפים זה נגרע.

קודם כול מתחומי המשרד לביטחון הפנים ומשירות בתי הסוהר.

זה לא הסבר. מה יורד?

אין לי כרגע - -

אז אי אפשר לאשר את זה.

- - -

יש גבול. אתה לא יכול לזלזל בנו עד כדי כך.

הנציבה אומרת שהיא לא מסוגלת לנהל את בתי הסוהר כי הורידו לה אנשים. בגלל הקיצוץ האופקי קיצצו לה סוהרים. אז למה מורידים משירות בתי הסוהר?

אנחנו זיהינו בסעיף פיתוח של שירות בתי הסוהר תת-ביצוע בתקנה של הפיתוח הטכנולוגי. לכן אמרנו שכרגע משם אפשר לגרוע סכום מסוים של כסף.

זה יורד מהפיתוח הטכנולוגי של שירות בתי הסוהר?

זה יורד בהצטיידות ניידות למשטרה?

זה לא קשור למשטרה.

פניות של ירידה של 4 מיליון. מה זה? אתה רוצה לבדוק?

צריך לבוא מוכנים לוועדה. אתה רוצה זמן?

4 מיליון שקל יורדים מהמשרד לביטחון הפנים מסעיף קניות. יורדים 21 מיליון מפיתוח של שירות בתי הסוהר. מה זה הקניות ומה זה שירות בתי הסוהר? משם יורדים 25 מיליון שקל.

הנושא הראשון הוא בגובה 4 מיליון שקלים שהוא סעיף הקניות של המשרד לביטחון הפנים. זה גם פגיעה קלה בפעילות המשרד שכולל גם את פעילות "עיר ללא אלימות" ושאר גופי מניעת הפשיעה; הסעיף השני - -

מה זה הקניות? מה לא יקנו עכשיו או מה מתוקצב ביתר?

זה יכול לכלול גם תחזוקה, גם פעילות של הסעדה או פעילויות שונות שהן בעצם - -

זה לא יפגע בעבודת המשרד לביטחון הפנים?

אני אומר – הנושא הזה לא נעשה בצורה חד-צדדית. הנושא הזה נבחן אחרי שבחנו מה הביצוע הקיים של המשרד לביטחון פנים באותה נקודת זמן. לפי זה ראינו שיש שם תת-ביצוע מאוד גבוה, ולכן גרענו את הכסף הזה. אם יהיה צורך בכסף הזה בעתיד אנחנו - - -

מה זה 21 מיליון?

21 מיליון זה מתוך סעיף הפיתוח של בתי הסוהר, וזה עבור פרויקטים טכנולוגיים ופרויקטים של תשתיות. גם שם זיהינו תת-ביצוע חריג לאותה נקודת זמן, ולכן אנחנו כרגע גורעים את זה, ואם תהיה בעיה בהמשך מול שירות בתי הסוהר אנחנו נפתור את זה. אבל כרגע בגלל תת-ביצוע שנבחן ונראה שקיים בביצוע של בתי הסוהר אנחנו כרגע לוקחים את הכסף משם לטובת שימושים אחרים בלי שום פגיעה בפעילות הגופים האלה.

אני מוכרח להעיר הערה. זה לא אישית אליך. אבל אתה בא לוועדה. אנחנו אמורים להחליט על כסף ציבורי. אתה אומר שזה קיצוץ שלא יפגע או כל מיני מילים או משפטים חסרי משמעות, ואנחנו שואלים אותך – יש פה שתי אפשרויות: או שזה כסף מיותר שנחתוך לכם בתקציב הבא או שתגידו לנו מה בדיוק ייפגע ומקובל עליכם שייפגע. אבל תסבירו לנו מה ייפגע. אי אפשר להרים יד על הסברים אמורפיים כאלה. אתה אומר, ייפגעו יחידות מסוימות – תסביר איזה מין דבר זה.

הוא אומר שלא הצליחו להשקיע את הכסף במערך הסייבר, והוא בתת ביצוע. כשהוא בתת ביצוע הכסף - - -

זה בסדר, זה מקובל.

את זה הבנתי. אין לנו בעיה עם זה.

צריך את הכסף הזה לנושא הסייבר. זאת מלחמה שצריך את הכסף הזה שם.

תגיד אם זה יפגע במקור.

כן, אנחנו רוצים לדעת במה זה פוגע.

גם אני רוצה שזה לא יפגע במשרד לביטחון הפנים.

את זה צריך להגיד – למה זה לא יפגע.

אני אשמח להתייחס למה שחבר הכנסת מיקי רוזנטל דיבר. אני חייב להגיד שהסיבה שאנחנו גורעים את הכסף זה עקב זיהוי של תת ביצוע בתוך הסעיף של אותם גופים. לכן בעצם ברגע שיש תקציב שאנחנו רואים שהוא לא מבוצע, ויש בו תת-ביצוע מאוד חריג, אנחנו בעצם לא פוגעים להם בפעילות. לכן אנחנו עושים את זה כרגע בהסכמה איתם.

מאיפה אתם לוקחים את הכסף?

אני אפנה אתכם לנציגים מהמשרדים מהמשרד לביטחון הפנים ומשירות בתי הסוהר.

בבקשה. מי יסביר.

אני מנשה רמרזקר, ראש ענף תקציבים בשב"ס.

מורידים לך 21 מיליון שקל. מאין ולמה?

זה בתיאום אתנו.

התפקיד שלנו זה לפקח על עבודת הממשלה לפני שאנחנו מאשרים. תיאום בין המשרדים לא רלוונטי מבחינתנו. זה יפה – "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו", זה בסדר. אבל אנחנו רוצים לדעת לפני שאנחנו מצביעים מה יורד מהמשרד לביטחון פנים. משם מגיע הכסף.

זה לא שיורד - -

יורד, יורד. יש פחות תקציב עכשיו למשרד לביטחון הפנים אם אנחנו מאשרים את זה.

אנחנו מעדכנים את תכנית העבודה שלנו בהתאם ליכולת מימוש הביצוע של התכנית. לפי התכנית, ראינו שבחלק מהפרויקטים לא נוכל לבצע מימוש במזומן השנה, ולכן אנחנו מחזירים את זה, עובדים בהרשאה, ובהמשך נתאם את זה מול משרד האוצר.

מה זה? רכישת ניידות?

לא, לא. פרויקטים בפיתוח. הפרויקטים פשוט נמשכים על פני שנים. אנחנו לא נוכל לממש את הפרויקט הזה בהתאם לתכנית לשנה הזאת.

מה זה?

זה במסגרת חלק משיפוץ אגפים שלנו, התאמה של מרכזי חינוך וכדומה.

לא תספיקו לעשות את זה ב-2016, וממילא היה לכם סיכום עם משרד האוצר שאת הכסף הזה תקבלו ב-2017.

כן, בהמשך.

בהמשך זה 2017. זה שיפוצים של בתי כלא.

מה שאנחנו לא מספיקים כי יש בעיה של היתרים - -

זה שיפוצים של בתי כלא או שיפוצים של משרדים?

לא, לא. זה בתחום של טכנולוגיה וכדומה. אלה תהליכים שלוקחים זמן עד שנכנסים לעבודה מול הספקים. לכן ראינו שלא נוכל לממש את זה בתיאום עם האוצר.

מה זה 4 מיליון שקל? מישהו יודע להגיד את זה?

זה בא מתוך תקנת קניות של המשרד לביטחון הפנים. זאת תקנה שבה יש סכומים מסוימים לטובת כל מיני נושאים - -

מה, מה? הוא אמר שזה פיתוח של טכנולוגיה. מה זה 4 מיליון?

נושא הקניות במשרד לביטחון פנים זה לטובת נושאים כגון פעילות שוטפת של "עיר ללא אלימות", של "מצילה", של כל מיני פרויקטים שנמצאים במשרד לביטחון פנים ותחת המשרד לביטחון הפנים.

למה אתם מורידים משם כסף?

עקב זיהוי של תת ביצוע לצורך התקנה הזאת.

הכסף הזה יחזור ב-2017 לטובת - - -

- - - שקיים צורך באותו תקציב בהמשך השנה אנחנו נעביר.

אתם מתכוונים לתמוך בזה?

אנחנו לא נתנגד. באופן עקרוני אין בעיה. ההסברים הם מאוד בעייתיים.

אני באופן עקרוני מתנגד לכל דבר שמקזזים מהמשרד לביטחון פנים. אבל כאן הנציגים אמרו לי שיחזירו להם את הכסף.

אנחנו לא נפיל את זה.

רבותי, מס' פנייה לוועדה 44-43 – מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפנייה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פניות מס' 44-43 אושרו

הפניות אושרו.

אני מצביע גם על מס' פנייה לוועדה 42-41 – ההסבר שניתן לגבי הכסף הזה.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפניות– רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פניות 42-41 אושרו

הפניות אושרו.

83-81.

אני רפרנט פנים באגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב רשות הטבע והגנים ואיגוד ערים כינרת בהתאם לסיכומים שנעשו איתם בסוף שנת 2015 אחרי אישור התקציב ולפי גיבוש התכניות שנעשו יחד עם הגופים האלה, איגוד ערים כינרת ורשות הטבע והגנים. בפנייה מתוקצב תקציב שוטף לרשות הטבע והגנים ותקציב פיתוח על סך 31.5 מיליון שקלים - -

למה זה לא מופיע בבסיס?

כמו שאמרתי, חלק מהנושאים זה סיכומים שנעשו לאחר אישור התקציב בסוף שנת 2015. חלק היו מותנים בגיבוש התכניות שבגינם סוכמו התקציבים האלה. כך למשל יש שם 5 מיליון עבור מערכת המחשוב לפי גיבוש התכנית והצרכים שהציגה רשות הטבע והגנים וגם תקציבי פיתוח - -

רגע, רגע. מחשבים זה פיתוח, זה לא שוטף.

זה מתוקצב בתקציב השוטף של הרשות במסגרת התקנה של ההוצאות שלה. בנפרד יש תקנה לתקציבי פיתוח פיזי של האתרים שמתוקצב בנפרד, וגם מופיע כאן, וזה בהתאם להתגבשות תכניות הפיתוח של הרשות ולפי סיכום שנעשה בסוף שנת 2015. באופן דומה גם עם איגוד ערים כינרת בסוף 2015 נעשה סיכום לפיתוח חופי הכינרת; בנוסף יש 6 מיליון שקלים - -

זה לא קשור לניקוז כינרת.

איגוד ערים כינרת זה בחוק, הוא הגוף הרגולטורי. בחוק נקבע שהגוף שמבצע עבור האיגוד זה רשות ניקוז.

אבל זה שייך למשרד הפנים, לא?

זה מתוקצב דרך משרד הפנים.

אבל עכשיו אנחנו מדברים על איכות הסביבה.

זה מתוקצב דרך משרד הפנים בסעיף תקציבי נפרד של רשויות פיתוח.

מה אנחנו מאשרים עכשיו?

אנחנו מאשרים תקצוב שני גופים: רשות הטבע והגנים ואיגוד ערים כינרת.

אבל אמרת שאיגוד ערים כינרת זה משרד הפנים.

התקציב עובר דרך משרד הפנים. השר האחראי על איגוד ערים כינרת זה שר הפנים. לכן התקציבים בפועל עוברים דרך משרד הפנים בסעיף 54.

אז מה אנחנו מאשרים עכשיו?

אנחנו מאשרים כאן תקציבים עבור האיגוד.

אבל זה משרד הפנים.

לא הבנתי את השאלה.

גם אני לא הבנתי.

אני יודע שרשות ניקוז כינרת שייכת למשרד הפנים.

השר האחראי על רשות איגוד ערים כינרת - -

אז התקציב עובר דרך הגנת הסביבה, אבל השר האחראי הוא שר הפנים?

זה לא דרך הגנת הסביבה.

אנחנו מדברים על העברות ממשרד הפנים או מהמשרד להגנת הסביבה?

לאן הכסף הזה עובר?

הכסף מיועד לאיגוד ערים כינרת. הוא עובר דרך משרד הפנים. דרך החשבות של המשרד.

מה אנחנו מעבירים עכשיו אם אנחנו מאשרים את זה? לאיזה משרד אנחנו מעבירים את הכסף?

עובר דרך משרד הפנים.

זאת ההעברה ש- - - דיבר איתך עליה?

לא. שם זה עובר דרך משרד הפנים.

זה לא זה. יופי, עכשיו זה יותר ברור.

לא ברור כלום.

אני נורא מצטער. לך ברור - -

ברור לו רק דבר אחד, שמישהו דיבר אתו.

בנוסף יש תקציב שצריך לעבור לאיגוד דרך הסעיף של משרד הפנים ששם מתוקצבים חופי הכינרת, וזה יועבר דרך שם. כאן זה לאיגוד עצמו.

מה שאני רואה זה כך: מורידים כסף מהמשרד להגנת הסביבה ומעבירים לרשות הטבע והגנים. משרד הפנים לא משחק תפקיד בהעברה הזאת.

לא. רשות הטבע והגנים לא קשור למשרד הפנים.

תתקן אותי איפה אני טועה כי לא הבנתי עד עכשיו. יש העברה על איגוד ערים כינרת בתוך ההעברה הגדולה שעליה דיברנו. שם זה משרד הפנים. אני שואל על זה – ואני מקווה שהיום יביאו את דברי ההסבר. משרד הפנים לא משחק פה תפקיד בכלל. הוא לא מוריד כסף מתקציבו והוא לא מקבל כסף למשרד שלו. יורד כסף מהמשרד להגנת הסביבה, והוא ניתן לרשות הטבע והגנים.

בחלק הראשון. יש עוד חלק.

אז מה קשור סובב כינרת?

יש פה שני גופים שמתוקצבים בפנייה הזאת.

אני חוזר רגע לבקשה שלנו מתחילת הישיבה. אם תביאו דברי הסבר נוכל להצביע ביום חמישי.

אתה יודע מה היא אומרת – שאם משהו לא מאושר זה יעשה להם בעיות.

באמת? אז שיעשה להם בעיות. אם אני לא רוצה להצביע בעד ניצולי השואה? מה זה העסק שלהם? אני לא מבין. הם צריכים אישור שלנו. אני אצביע על הכול בעד. אני רוצה שהוועדה תצביע על כל משרד בנפרד. אין עניין שיש לי משהו לעכב. אתם לא יכולים לעשות צחוק מהוועדה.

- - -

אל תתנו לנו להצביע בנפרד, לא נצביע בכלל. מה אתה אומר? שאתה רוצה לאלץ אותי להצביע על כל מה שאתה רוצה. אם אנחנו לא רוצים להצביע על משרד מסוים? זה יוצר לכם בעיה? יש מולכם חברי כנסת. הם עבדו קשה להיכנס לכנסת. שגית אמרה שאפשר להצביע על כל דבר בנפרד, ולא צריך אפילו לפצל. תביאו דברי הסבר היום, וביום חמישי, בעזרת השם, נצביע על הכול.

אתה הסגרת עכשיו את הפטנט. שאלת, מה יקרה לכם אם משרד אחד לא יאושר? אם משרד אחד לא יאושר הכנסת לא אישרה משרד אחד. אני חושב שהכול יאושר.

היושב-ראש, זה מה שאני אומר בעצם. האמירה שלך שתשתדל לאשר את הכול. אני חושש מהמצב - -

תקשיבו, אנחנו לא חותמת גומי. נדמה לך שאנחנו חותמת גומי.

זה לא ועדת הכספים לפני 30 שנה. תשכחו מהעניין הזה.

- - -

אז יש לך בעיה. אתה יודע כמה בעיות יש לנו?

אנחנו מציגים פנייה מאוזנת.

מה מאוזן? מה הקשר בין ניצולי השואה לבין סובב כינרת? אתם לא מנהלים את המדינה. תשכחו. אתם לא אדוני הארץ.

בפעם הקודמת הכנסתם כנסייתיים עם יהודה ושומרון. בלענו את הצפרדע כי הערבים אמרו, אתם נגדנו. אמרנו, אי אפשר לעשות מיקס של ירקות ופירות. זה לא עובד. הם עושים את זה בכוונה.

אבל חמור מזה – אין פה קיצוץ משמעותי. זאת אומרת, אין להם מה לחשוש, ואני התחייבתי פה שלפני הקיצוץ אני לא מביא את המשרדים. אז יש כבר מקורות. אחרי שיש מקורות יש שמונה משרדים. על כל משרד צריך להצביע בנפרד.

אין ויכוח.

זה הכול. לא יסתדר, לא יסתדר. הכנסת לא מאשרת רשויות פיקוח. אז לא מאשרת – מה אפשר לעשות? מה תעשו אם לא מאשרים תקציב? אגב, זה גם אי אמון ביושב-ראש הוועדה, וזה בסדר. אני בעדכם בזה.

זה היה הכי אמתי.

צודק לגמרי.

איך אתם לא סומכים על גפני?

גם על התקציב אנחנו מצביעים משרד-משרד.

אני יכול לנסות להסביר את ההבחנה. לפנייה תקציבית יש מקורות ויש שימושים. אנחנו אומרים, אלה המקורות. הוועדה רשאית להגיד שמשהו במקורות האלה לא מקובל. אנחנו נחזור הביתה ונבדוק - -

בסדר גמור. עברנו את המקורות.

כמו שחבר הכנסת מיקי לוי אמר, יש שני נושאים שהם לא תואמים ולא קשורים. יש ביניהם בעיה. אנחנו נבדוק ונוציא - -

אתה טועה בעניין הזה. אנחנו לא עושים את החשבון של המקורות. אתם עושים את החשבון של המקורות. משכתם את הפנייה מכיוון שלא היו מקורות. אני אראה לך בכתב שכתבו למישהו שם שגפני לא מאשר את זה, כשזה לא היה על השולחן שלנו בכלל, משכתם את זה. אבל בסדר, אני אפגע בפריימריז – כבר אמרנו את זה.

הבעיה היא שאין לך פריימריז.

על כל פנים, החזרתם את זה חזרה. עכשיו אני אומר, על המקורות נצביע קודם. נעבור את המקורות – נמשיך את הדיון במשרדים האחרים. יהיה משרד שיאושר, יאושר; יהיה משרד שהוועדה תחליט לא לאשר מסיבותיה אחרי הדיון, אז לא יהיה מאושר להם. מה זה נוגע אליכם? אתם עשיתם את עבודתכם – האחריות עלינו. אנחנו נעמוד מול הציבור ונגיד, לא אישרנו כסף לניצולי השואה. נסביר למה. לא אתם. אתם תהיו תמיד הטובים. אני לא מבין את ההתעקשות הזאת. משהו פה לא ברור לי.

אחרי מה שהיא אמרה, אני מבקש את דברי ההסבר היום כי היות שזה פגרה אין לנו יום חמישי. דברי ההסבר נקבל היום, ואני אביא את זה להצבעה כמו שאמרתי – קודם מקורות ואחרי זה משרד-משרד. תסכימו לזה, אל תמשכו את הפנייה אם יהיה משרד אחד שלא יאושר או שאני אעשה את זה בדרך הזאת.

כלומר משרד-משרד ושימושים?

כן. אמרתי, על המקורות אני מצביע הצבעה אחת. אם היא נופלת, אני לא ממשיך הלאה. נורא פשוט. מה, אני כל כך חשוד? הוועדה שהעבירה לכם הכי הרבה חוקים. על חלק מהם אני מצטער. למשל, על 8% של מס רכישה. בשביל מה אישרתי את זה?

איליה, במצטבר יש עודפים של כ-35 מיליארד, ושינויים בתוך התקציב – 30 מיליארד. אתה מבין כמה עבדו פה האנשים כדי לעשות את ההעברות האלה? זה עצום. זה 65 מיליארד שקל. אז נשאלת השאלה, בשביל מה תקציב? אם יש שינויים כאלה אדירים למה יש תקציב?

אנחנו נעשה את הדיון הזה.

רבותי, הבנו. אתם מבקשים להעביר כסף מהמשרד להגנת הסביבה לרשות הטבע והגנים שזה נעשה לאחר אישור התקציב. ברור.

יש פה מישהו מהמשרד להגנת הסביבה? שיסביר.

אני מנהלת אגף תקציבים ברשות הטבע והגנים. יש לנו כאן כמה העברות שמבוצעות אחרי אישור התקציב. רובן זה בסיכומים שנעשו אחרי שנקבע תקציב 2016. אחת, זה החלטת ממשלה בנושא של סניטציה במגזר הבדואי – תקציב מאצ'ינג שהמדינה נותנת כנגד מאצ'ינג שאנחנו עושים. זה משאיות לאיסוף פסדים במגזר הבדואי. זאת פעולה מדהימה שתורמת גם לסביבה, גם לשמירת טבע וגם - - -

זה הכסף שמגיע מהמשרד להגנת הסביבה.

כן. יש כאן תקנה שנותנת לנו תקציבי פיתוח שנועדו למינוף מיזמים כלכליים בתוך האתרים שלנו. אתרים שהם ישנים, מוזנחים – לעשות איזשהו רענון שלהם. למשל, מעין חרוד היה אתר מאוד מוזנח ושומם, ועם הכסף הזה אנחנו רוצים לעשות בריכות שכשוך, חניוני לילה. זאת פעילות שהיא בעיקר בפריפריה, והיא נועדה כדי לשמר או לייצר מיזמים באתרים שלנו שיביאו יותר מבקרים ולהקטנת התלות שלנו בתקציב המדינה. אלה סוגי התקציבים. אלה סיכומים שנעשו אחרי שנסגר תקציב המדינה.

יש פה מישהו מהמשרד להגנת הסביבה?

המשרד להגנת הסביבה זה רק אותם 2.167 מיליון שקל שקשורים לנושא של הפְסָדים במגזר הבדואי. התקציבן שלהם אישר להעביר את הכסף בעבורנו לאותה פעילות בהחלטת ממשלה.

זה מתוקצב בנוסף עם איגוד ערים כינרת.

זה נמצא בפנייה השנייה.

לא. גם פה יש תקציב לאיגוד ערים כינרת, ובנוסף יש במשרד הפנים עוד 6 מיליון שקל לחופי הכינרת.

שזה נמצא בפנייה השנייה שעליה דיברנו קודם.

כן. אבל גם כאן יש תקציב לאיגוד ערים כינרת לפיתוח חופי הכינרת.

למה זה בנפרד? למה זה לא יחד?

כי התקציב שלנו נעשה על-פי הסכומים הקואליציוניים שאושרו באישור התקציב בוועדת הכספים שהונח על שולחן ועדת הכספים בעת אישור תקציב המדינה כפוף לאישור יועץ משפטי. היועץ המשפטי אמר שזה חייב ללכת באופן גורף לחופי הכינרת ולא רק לאיגוד. יש גם טבריה שמחזיקה חופי כינרת, והתקציב יחולק שם.

והתקציב, אם יובא ביום חמישי – שם יהיה הדיון בעניין.

שם יש התקציב הזה.

רבותי, מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפניות – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פניות מס' 83-81 אושרו

הפניות אושרו.

אנחנו עוברים לפניות 106-104. בבקשה, מי מסביר?

אני רפרנט אנרגיה באגף תקציבים במשרד האוצר. אני מדבר על פניות 104, 105, 106, שזאת אותה פנייה. אתי יושב כאן חן בר-יוסף, מנהל מנהל הדלק במשרד האנרגיה וצאלה אלון, תקציבנית משרד האנרגיה.

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 88 מיליון שקלים עבור הגדלת מלאי החירום של הדלק הלאומי לשעת חירום. לפני כשלושה חודשים הייתה החלטת קבינט. סעיף 8 להחלטה. החלטה ב116 מיום 5 ביוני 2016 שעניינה, רציפות תפקודית במשק האנרגיה. ההחלטה נשלחה אליכם גם על-ידי וגם על-ידי משרד האנרגיה.

למה זה מיועד?

כפי שציינתי, הגדלת מלאי הדלק לחירום.

למה אתם מורידים מתמיכות בתחבורה הציבורית?

אני אפרט. בסעיף 8 בנוסח החלטת הממשלה דן בזה ש-20 מיליון שקלים יעברו מתקציב משרד התחבורה - -

נוסח החלטת הממשלה לא חשוב. חשוב ההסבר שלך. אחרי זה יש פניות שאתם מבקשים סבסוד של התחבורה הציבורית. אז אתם מורידים פה ומוסיפים שם?

אנחנו מורידים לתקציב של 20 מיליון שקלים מסעיף שנקרא "רזרבה בתחבורה" שנועד לצורך התייקרויות בעלות הבנזין והסולר. מכיוון ששנת 2016 דווקא אופיינה במחירי נפט נמוכים היה שם כסף עודף.

לא כתוב "רזרבה". פיתוח התחבורה - -

שם התכנית הוא תמיכות בתחבורה הציבורית, אבל בתוכה יש תקנה 79550199 – רזרבה לתמיכות בתחבורה, שבתוכה יש גם התייקרויות של הנפט, תזקיקי נפט לסולר ולבנזין. החלטת הממשלה מדברת על העברת תקציב של 20 מיליון שקלים ממשרד התחבורה, עוד 66 מיליון שקלים ממשרד האוצר – סך הכול 88 מיליון שקלים לנושא הזה, לפי החלטת הממשלה. החלטת הממשלה התקבלה לאחר בניית בסיס התקציב לפני שלושה חודשים ב-6 ביוני 2016, וכעת אנחנו מבצעים אותה.

הגדלת רזרבות של דלק והחלטת ממשלה זה נחמד. היה X ועכשיו רוצים X+Y, ולשם כך צריך מכלים וצריך מערך. אתה יודע ממה אני חושש ובמה אני חושד? אני לא אוהב את המילה "רזרבה" – שבשנה הבאה באים ומעבירים את זה למקומות אחרים. זה רק חדר מילוט.

לא. התקציב הזה לא יכול לעבור - -

אתה רפרנט אנרגיה. קונים פיזית לתוך מכלים?

חן, אתה רוצה לענות על זה?

בדיוק כמו שאמרת – קונים פיזית לתוך מכלים - -

קונים פיזית דלק רזרבה לתוך מכלים, וזה לא נשאר במסגרת תקציבית. אני רושם את זה. אם אתם תבואו על הסעיף הזה בשנה הבאה להעביר אותו למקומות אחרים זה היה רק חדר מילוט לסכום הזה.

חבר הכנסת לוי, לא רק שלא נפחית פה – יש לבסיס תקציב של שנת 2017 הגדלה נוספת שנכנסה לבסיס תקציב בהתאם להחלטת ממשלה. זאת אומרת זאת פעימה ראשונה.

אני מברך. רק אני לא רוצה שזה יהיה סעיף מילוט. זה מה שאני מבקש.

חד-משמעית לא.

כלי הקיבול של הדבר הזה – המכלים – הם כבר קיימים?

קיימים.

מי הדובר?

חן בר-יוסף, מנהל מנהל הדלק במשרד האנרגיה.

בלי לפרט יותר מדי, חלק גדול מהאנרגיה בתחנות הכוח עברו לגפ"מ - -

לא. עברו לגז טבעי.

לגז טבעי. סליחה. גז טבעי זה משהו שאי אפשר לצבור אותו, אז זה יהיה שוב על סולר בעתות חירום?

ההחלטה כאן מדברת על הגדלת מלאי הבנזין לצורכי תחבורה. ההחלטה הכוללת מדברת גם על צורכי סולר. סולר הוא הדלק התחליפי להפעלת תחנות כוח לייצור חשמל שמיוצרות על-ידי גז טבעי ממאגרים שנמצאים בשטח הכלכלי של ישראל. כל תחנת כוח מחויבת להפעיל דלק נוסף.

תודה רבה. מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפניות – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פניות מס' 106-104 אושרו.

הפניות אושרו.

פנייה מס' 108. מי הרפרנט ממשרד האוצר שמסביר את הפנייה?

אנחנו מבקשים להעביר סכום של 108 מיליון שקל בהרשאה להתחייב מסעיף 47 לסעיף 76 – תעשייה. הפירוט הוא באופן הבא: 40 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור שיווק מגרשים במימון מלא של היזם בהתאם לביקושים בפועל; 35 מיליון שקל בהרשאה להתחייב בהתאם להחלטה 2365 שעניינה "פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים בשנת 2015". התקציב ישמש לשיווק והשלמת פיתוח של אזורי תעשייה ביישובי מיעוטים. הוא מוקצה לאחר שאושרה תכנית העבודה המפורטת ליישום ההחלטה; 22 מיליון שקל בהרשאה להתחייב בהתאם להחלטה 929 מיום 10 בינואר 2016 שעניינה "תכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסים לשנים 2019-2016". התקציב ישמש לתכנון וביצוע עבודות פיתוח באזורי תעשייה ולהקמת מנהלות באזורי תעשייה של יישובי התכנית.

למה כל הדברים האלה לא מופיעים בתקציב?

קודם כול ל-2016 זה כבר היה. זה נשאר מתחילת 2016.

למה? לא הייתה תכנית כזאת קודם כשאושר התקציב?

זאת החלטת ממשלה מ-10 בינואר 2016.

זה החלטה אחרי התקציב.

יש החלטות אחרות שהם לפני כן, אבל כמו שציינו, החלטה של 35 מיליון שקל כי חיכתה לתכנית עבודה מאושרת. המשרד גיבש תכנית עבודה, ולאחר סיום תכנית העבודה כשהבינו כמה כסף יצטרכו כדי לממש אותה אז תוקצב - - -

אפשר להבין למה צריך 40 מיליון שקל בשביל לשווק מגרשים לאזור תעשייה? מה זה הדבר הזה?

זה שיווק של היזם. היזם בעצמו מוכן לשלם את מלוא השיווק כדי שהוא יפתח. זה מעבר - -

אבל למה צריך 40 מיליון?

למה צריך 40 מיליון? הבנתי את התהליך. זה לא רשת מזון. זה לא פניות במודעות, זה לא פניות שעולות הרבה כסף.

זה פיתוח אזורי תעשייה.

זה לא פיתוח, זה שיווק.

זה פיתוח ושיווק. מדובר פה על פיתוח אזורי תעשייה.

הניסוח לא מוצלח, זה הכול.

למה לא כתוב "פיתוח ושיווק"?

כתוב: "שיווק מגרשים". לא כתוב "פיתוח", כתוב "שיווק".

אין לנו בפיתוח אזורי תעשייה שיווק. אני אקרא לך אפילו את התקנה התקציבית.

אני קורא מה שכתוב פה בפנייה שלכם.

תקרא את התקנה התקציבית.

"פיתוח אזורי תעשייה במימון מלא של היזם".

במימון מלא של היזם.

אדוני, אתה קורא דבר אחד, ובפנייה התקציבית שלכם יש דבר אחר לגמרי. פה כתוב "פיתוח", ופה כתוב "שיווק". זה שני דברים שונים לגמרי. לכן מכאן באה השאלה למה שיווק עולה כל כך הרבה כסף. עכשיו אתה אומר "פיתוח" אז זה סעיף אחר, זה משהו אחר.

גם אם כתוב פה "שיווק" זה כספים של היזם עצמו.

אני הבנתי. אבל פה כתוב "שיווק". זה טעות. תגיד, טעינו, לא התכוונו, התכוונו להגיד "פיתוח" וכתבנו "שיווק".

בפנייה עצמה כתוב "השקעה בפיתוח".

מה שאני קורא - -

כן, אתה צודק.

תסביר הלאה, בבקשה.

מעבר לזה יש 5.5 מיליון שקל, לפי החלטת ממשלה 1298.

מה זה 7.5 מיליון שקל?

7.5 מיליון שקל זה בהתאם להחלטה 2017 בעניין פיתוח שדרות ועוטף עזה. כנ"ל להמשך פיתוח אזורי תעשייה בעיר שדרות ושדרוג תשתיות בעוטף עזה.

זה תוספת על משהו שתוקצב בתקציב המקורי, נכון?

כן. ההחלטות האלה הן ברובן החלטות ממשלה.

מה זה החלטות ממשלה? מישהו יכול להסביר למה הממשלה מתכוונת בכל הדבר הזה? מה המדיניות שלה? מה היא רוצה? היא רוצה לפתח את טייבה? היא רוצה לפתח את יישובי הצ'רקסים והדרוזים? שמישהו יגיד מה הממשלה רוצה.

יש החלטות ממשלה.

החלטות ממשלה, הבנתי. אבל למה לא לפתח את תל-אביב או את שלומי? מה זה החלטת ממשלה? זה ניתן למשה בסיני? מה המדיניות? מה רוצים? זה לא היה בתקציב. זה דבר חדש. אחרי אישור התקציב הממשלה קיבלה החלטה של פיתוח אזורי של תעשייה אצל הדרוזים והצ'רקסים ובטייבה ובעוטף עזה. מה הייתה המדיניות הזאת? למה החליטו את ההחלטות האלה? החליטו שחסרים אזורי תעשייה ביישובי הדרוזים והצ'רקים? אתם המשרד – תגידו.

כן, הם החליטו לעבות את אזורי התעשייה במקומות האלה.

ומה זה "העצמת טייבה"?

זה לתגבר את אזורי התעשייה.

זאת אומרת הממשלה ראתה בעיני רוחה את המפה של מדינת ישראל, ואמרה, פה צריך לעבות, ופה צריך להוסיף. זאת המשמעות. שאלה טובה.

מה אתה צוחק?

אנחנו לא נוסיף על זה.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפנייה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פנייה מס' 108 אושרה.

הפנייה אושרה. אם אתה יכול להגיד לכולם שאנחנו הבנו. שלא יחשבו שלא הבנו את החלטות הממשלה.

אני לא חושב שהוא הבין מה אמרת. תבוא אלי אני אסביר לך אחר כך. זה היה מסר חשוב.

אני חושב שהבנתי.

אז אם הבנת אז הכול בסדר.

מס' פנייה לוועדה 117.

הפנייה הזאת נועדה לתקצב הרשאה להתחייב בסעיף 38 – תמיכות בענפי המשק. החלוקה של 90 מיליון שקל הרשאה להתחייב היא כדלקמן: 60 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור המסלול להטבות באזור תעשייה נעם שזה פארק תעשיות משותף לנתיבות, שדות נגב ומועצה אזורית מרחבים.

למה זאת לא אותה פנייה?

סעיפים תקציביים נפרדים.

אבל זה היה יכול להיות באותה פנייה.

אחד זה מסלול הטבות, ואחד זה פיתוח אזורי.

אז מההתחלה.

סך הכול הפנייה מבקשת לתקצב 90 מיליון שקל בהרשאה להתחייב.

חלוקה?

מהם 22 מיליון שקל עבור המסלול להטבות באזור התעשייה נעם שזה בשדות נגב, נתיבות ומועצה אזורית מרחבים; 20 מיליון שקל עבור מסלול תעסוקה מכוח החלטת ממשלה 3708 לעניין הפיתוח הכלכלי באוכלוסיית הבדואים. זאת החלטה 2025 לעניין פיתוח הדרום. התקציב הזה נועד להשתתפות המדינה בשכרם של עובדים עם אוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך. התקציב בהתאם להיערכות משרד הכלכלה והתעשייה לביצוע; 11 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור מענקים מכוח החוק לעידוד השקעות הון מתוקף החלטת ממשלה 2025 ו-2017; מעבר לזה יש לנו 28 מיליון שקל בהרשאה, מהם 8 מיליון שקל עבור החלטת ממשלה בעניין הדרוזים והצ'רקסים – החלטה 959; 6 מיליון שקל עבור תכנית לעידוד עסקים חברתיים; 4.5 מיליון שקל בהתאם להחלטת ממשלה 1480 מ-2 ביוני 2016 לעניין היישובים הבדואים; ו-3 מיליון שקל מתוקף החלטה 546 שעניינה מעבר צה"ל לנגב.

מעבר לזה יש לנו החלטות של 44 מיליון שקל לעניין קידום ייצוא וסחר חוץ; 11 מיליון שקל בהמשך להחלטה לעניין החיזוק הקשרים הכלכליים עם מדינות אמריקה הלטינית והברית הפאסיפית; 10 מיליון שקל עבור הגדלת פעילות מכון הייצוא; ו-8 מיליון שקל מתוקף החלטת ממשלה לעניין חיזוק הקשרים הכלכליים עם מדינות יבשת אפריקה.

מה זה?

החלטת ממשלה מ-26 ביוני - -

לא החלטת ממשלה. תסביר מה. איך אפריקה הגיעה עכשיו לפה? מה זה הסעיף הזה? מה הולכים לעשות עם הכסף הזה?

זה בעקבות הביקור של ראש הממשלה באפריקה. נוצרו שם - -

אנחנו מברכים על כך. למה צריך את הכסף?

הכסף הזה הוא להגברת הסחר בעיקר עם מדינות אפריקה, ויכול להיות שאולי נפתח גם נציגות של נספח כלכלי במקום אחד או שניים.

זה גם עם סין, אני מבין.

נכון.

- - - ובאמריקה הלטינית. יש גם עוד 6 מיליון שקל שזה פעילות בתחומים של ניוטק ואנרגיית מים.

מה זה אמריקה הלטינית והברית הפאסיפית?

זה אותו דבר. אנחנו מגדירים את שיתוף הפעולה עם המדינות שם. נדמה לי שעומדים לפתוח שם נספחות לתגבר את כל האזור. זה כתוב איפשהו בהחלטת ממשלה.

אני בעד. אני מברך על זה.

הכסף נועד למפעלים שעוברים למרכז הארץ לאזור התעשייה בדרום. כמה מפעלים עברו מאז ההחלטה לשנות את המסלול?

לא יודע, אבל אני יכול לתת לך - - -

למה להעביר? לא הבנתי.

זה מסלול תמיכה שנועד למפעל שעובר ממרכז הארץ לאזור התעשייה בדרום.

כמה מפעלים עברו – תיתן תשובה על זה לוועדה.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפנייה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פנייה מס' 117 אושרה.

הפנייה אושרה.

פניות 122-121.

הפנייה נועדה לתקצוב תכניות הפיתוח של ירושלים ותכנית מורשת שמבוצעים על-ידי המשרד לענייני ירושלים ומורשת. התכניות האלה הן כמה החלטות ממשלה: החלטת הממשלה לפיתוח ירושלים, החלטת ממשלה לפיתוח פיזי של אגן העיר העתיקה. שם אנחנו מתקצבים 100 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. זאת השלמת ההרשאה להתחייב, לפי החלטת ממשלה ב-2012. היו שם 350 מיליון שקל, ועד עכשיו המשרד תוקצב ב-250 מיליון, וכעת הוא מתוקצב בעוד 100 מיליון להשלמת התכנית, לפי התקדמות התכניות של המשרד וועדת ההיגוי בהתאם לאישור ועדת ההיגוי. בנוסף מתוקצבים 60 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור תכנית היובל לירושלים. זאת החלטת ממשלה שהתקבלה ביום ירושלים האחרון להמשך תכניות הפיתוח בירושלים; וכן מתוקצבים 23 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור תכנית מורשת בהתאם לסיכום ולגיבוש התכניות של המשרד.

מאיפה הכסף הזה?

התקציבים מגיעים מסעיף 13 וחלק מגיע - -

בעברית – מאיפה?

סעיף 13 – מתקציבים שנועדו למימון פרויקטים בהתאם להתפתחות הביצוע שלהם.

לא הבנתי – זה היה ברזרבה?

לא הייתה רזרבה.

זה כסף שלא מומש.

זה תקציב שלא מומש במקומות אחרים כמו מתן הלוואות לרשויות מקומיות. יש שם ביצוע נמוך יותר ממה שצפוי, ולא צפוי שיבוצע השנה. לכן משם נלקחו 50 מיליון שקל, ועוד 50 מיליון שקל נלקחו מתקציבים שנועדו לפרויקטים והחלטות ממשלה בהתאם למימוש הביצוע שלהם.

המילה "הרשאה להתחייב" היא מילת המפתח כי אנחנו שלושה חודשים לפני סיום שנת התקציב. אם הייתם מביאים את זה לממש אז הבאתם את זה כהרשאה להתחייב כי זאת מילת המפתח, ואז יש לכסף הזה מימוש. אנחנו מ-2012 מחכים עד שלושה חודשים לפני סיום 2016 כדי לקבל כותרת "הרשאה להתחייב". ואין לי טענות אליך.

אני אסביר: כמו שאמרתי מ-2012 המשרד תוקצב ב-250 מיליון מתוך מסגרת של 350 מיליון שנקבעה בהחלטת הממשלה. המשרד ביקש מאתנו לא לתקצב את מלוא התקציב כיוון שעדיין לא גובשו התכניות, והוא לא יידע להתחייב עליהן. עם השלמת גיבוש התכניות הוא מתוקצב ביתרת 100 מיליון שקל. הוא התחייב עליהם בשנים הבאות, וזאת מתוך המסגרת שנקבעה בהחלטת ממשלה ב-2012.

למה הכסף הולך בסוף?

נמצא פה נציג המשרד לירושלים, והוא יידע להסביר.

בבקשה.

מדובר על שלוש תכניות: תכנית אגן העיר העתיקה שמפתחת את כל נושא התשתיות התיירותיות בעיר העתיקה. הכסף הזה הולך ספציפית לכמה פרויקטים של שדרוג פיזי של תשתיות בעיר העתיקה.

אתה יכול להגיד לי מה? הולכים לסדר את מגרש החנייה המתוכנן מול הרובע? מה עושים? אני מעורה בכול, והכול שם קורס. מה עושים?

בשער החדש ישדרגו את כל התשתיות של הדרך: ביוב, גיחון וגם קוסמטית; שוק הכבשים – גם שם ישודרג של כל האזור; תאורות לחומות, תאורות מונומנטים.

בשנה הבאה אני בודק אתכם.

יש לנו עד סוף החומש.

מה עוד?

תכנית מרום מ-2011 עד 2016. לקראת סוף 2015 עברה החלטת ממשלה 788 לחיזוק העסקים בירושלים עקב המצב הביטחוני - -

כמה כסף?

50 מיליון. סך הכול עברו בהחלטה 106 מיליון שקל. כרגע אנחנו מבקשים תקצוב של 50 מיליון לטובת הסיוע.

לחיזוק העסקים?

לטובת סיוע לעסקים זה נמצא בפנייה אחרת. שם ההחלטה הייתה בהיקף של 90 מיליון, מתוכם 2 מיליון דרך קרן הלוואות. זה לא בפנייה הזאת. הפנייה הזאת מתקצבת תקציב לתכנית מרום בהתאם לביצוע. היה גידול בביצוע לעומת השנים הקודמות, ולכן אנחנו מתגברים את התקציב הזה.

מה יש בתכנית הזאת?

בעיקר פיתוח של הייטק בירושלים.

מה זה פיתוח של הייטק? מה אתם עושים?

מאז תחילת התכנית מקומות התעסוקה בירושלים גדלו. המשרד לענייני ירושלים ערך תכנית להגדלת היזמויות בעיר.

מי אחראי לזה?

מה אתם עושים?

למה לא אבי המדען הראשי שמבין בזה – לדוגמה. אני לא מבין בזה. סתם שואל.

אני אסביר יותר. אני מהרשות לפיתוח ירושלים. אנחנו מפעילים את התכניות האלה, כמובן, מטעם המשרד.

מה אתם עושים?

זה התחיל ב-2005, והיום זה תכניות רב-שנתיות שהמטרה שלהן זה פיתוח כלכלי של ירושלים. חלק מזה מופנה לפיתוח תיירות בירושלים, וחלק מזה מופנה לפיתוח של תעשייה עתירת ידע בירושלים. זה גם הייטק, זה גם ביו-טכנולוגיה.

אבל כשאתם אומרים "פיתוח" – זה מה שהיושב-ראש שואל – מה אתם עושים?

ברור. אני רק נותן רקע במשפט. אנחנו עושים הרבה מאוד תכניות בכל תחום כזה בשיתוף עם המשרדים. חלק מהתכניות אנחנו עושים בעצמנו. אם מדובר על הייטק יש לנו הרבה תכניות.

אני איש עסקים, ואני רוצה להשתתף בזה. מה אתם מציעים לי? מה אתם עושים?

זה טיפול די מקיף בתחום, לא רק מול היזמים. מול היזמים יש לנו כל מיני סוגים של הטבות, וכמובן בכל הטבה כזאת כל הנהלים הם שוויוניים. אנחנו גוף ממשלתי, תאגיד סטטוטורי - -

מה אתם מציעים לי? אני לא חשבתי שאתם לא שוויוניים.

יש הטבות ליזמים. יש תכניות שאנחנו עושים שמשלבות את האקדמיה עם תעשייה; יש הרבה מפגשים ותכניות שאנחנו עושים לחבר את הקהילה של ההייטק בירושלים. המטרה שלנו היא לפתח את התעשייה ואת הקהילה של ההייטק בירושלים מעבר לתכניות הממשלתיות. התכניות הממשלתיות הן רוחביות. כל התכניות שאתם רואים של ירושלים הן תכניות שבגלל חוק יסוד ירושלים מתאפשר לעשות בירושלים גם דברים מיוחדים, דברים שונים. זה מה שאנחנו עושים. החלטות הממשלה בזמנו וגם ההחלטה כעת החליטו להתמקד בתחומים מסוימים שראו בהם תחומים שבירושלים אפשר לפתח – תיירות, הייטק, ביו-טכנולוגיה. בהם אנחנו מפעילים גם כלים נוספים מעבר לכלים הממשלתיים הרגילים.

איך מסתדר העניין הזה שיש משרד לענייני ירושלים, יש הרשות לפיתוח ירושלים, ויש עיריית ירושלים? איך הדבר הזה מסתדר?

כל אחד עוסק בתחומו. עיריית ירושלים עושה דברים שבאחריות העירייה לעשות; הרשות לפיתוח ירושלים היא תאגיד שהוקם כשותפות של העירייה והממשלה כדי לעשות דברים אחרים – לעשות דברים של פיתוח כלכלי שבדרך כלל עירייה לא עושה בעצמה. בערים אחרות בדרך כלל מקימים חברות כלכליות. בירושלים בגלל שהממשלה הרבה יותר מעורבת הקימו תאגיד נפרד כי התקציבים הם תקציבי ממשלה.

והמשרד לענייני ירושלים?

המשרד לענייני ירושלים מתקצב לא רק אותנו – אני אדבר בשמם, אבל אולי עדיף שהם יגידו – אבל המשרד מתכנן, מפקח, מעביר לנו את הכספים, יוזם פעולות. אבל הוא עושה גם הרבה דברים לא רק אתנו.

בכל מה שאתה מתאר לי, יש גם עובדים חרדים?

סליחה?

אני מתנצל. אפשר לעבור הלאה.

לא. זאת שאלה טובה.

עובדים חרדים לא, אבל יש לנו הרבה תכניות לפיתוח תעסוקה לחרדים.

לא, אל תעזרו לחרדים. שאלתי אם יש עובדים חרדים. יש לי חוק שבא לומר - -

אפליה מתקנת. השאלה הזאת היא רצינית מאוד.

אני שואל האם בכל הגופים שהזכרת יש עובדים חרדים.

עובדים אני לא יודע להגיד. בעירייה – בוודאי.

אם אתה לא יודע אל תגיד.

בעירייה זה בגלל שהם בקואליציה.

לא, שום קואליציה. אין. התשובה היא שאין.

אני לא אנסה לייצג אותם.

יש 37% תושבים חרדים בירושלים, ו-1.3% עובדים חרדים בעיריית ירושלים.

זה הכול?

כן.

למרות שאתם בקואליציה?

הכול בלוף. כל מה שאומרים לכם, נשלב חרדים – לא משלבים שום דבר. הנה, הוא אמר: "יש לנו תכניות לחרדים".

יש עובדים חרדים או אין?

אני לא רוצה לייצג את עיריית ירושלים. אני לא מייצג אותם.

טוב. יש לי פשוט חוק בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית. החוק הזה מדבר על העדפה מתקנת לחרדים. החקיקה הזאת עדיין לא הסתיימה. המשרד לענייני ירושלים יש קשר לכך שזה עדיין לא הסתיים.

יש עוד שאלות?

אני לא מצביע בעד.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפניות – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פניות 122-121 אושרו

הפניות אושרו.

פנייה מס' 5.

אני רפרנט תחבורה ציבורית באגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצב את הגדלת תשלומי הסובסידיה לתחבורה הציבורית בסך של 650 מיליון שקלים למימון הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית בגובה המע"מ שהתבצעה בהתאם לחוק תעריפי התחבורה הציבורית והסיכום הקואליציוני עם מפלגת ש"ס.

מה עושה הכסף הזה?

הכסף הזה מכסה את ההפחתה של התעריפים. המפעילים לא סופגים את הפחתת התעריפים, אלא המדינה סופגת.

דרעי, דרעי. בקשת דרעי.

מה שקורה עם בקשת דרעי. הפחתת התעריפים בגובה 14.5% שהממשלה מממנת.

הממשלה מממנת סובסידיה.

כן. אמרתי, הגדלת הסובסידיה.

זה לא משנה. לאזרח זה טוב. אני אצביע בעד, אני כבר אומר לכם, כי זה מוריד את דמי הנסיעה לנהג.

אין שאלה בכלל.

אבל אני שואל – בינואר גמרו את הסיפור הזה. זה דבר מבורך בהסכמים הקואליציוניים, אבל למה עכשיו הכסף? למה תשעה חודשים או יותר הלכו לאיבוד?

לא. ההפחתה בתעריפים בוצעה מיד.

זה בוצע מיד.

ומה זה עכשיו?

עכשיו אנחנו צריכים את המזומן.

עכשיו זה רק האישור התקציבי.

ההפחתה בוצעה מיד. בתחילת השנה.

אני אצביע בעד.

זה היה ברזרבה הכללית של המשרד?

לא. זה נשמר בכסף בנפרד למימון הסכמים קואליציוניים. בעת בניית התקציב לא היה ברור לאן זה ילך כי דיברו על מוצרי יסוד ודיברו על מים, ובעצם ההחלטה שזה יילך לסבסוד תחבורה ציבורית התקבלה רק בינואר אחרי בניית התקציב. לכן אנחנו מבקשים עכשיו את הכסף.

היה דיון בין שר הפנים לבין שר האוצר בעניין הזה.

אני רק שואל – זה מסעיף הרזרבה הכללית?

לא, לא. המקור הוא מחוץ לתקציב משרד התחבורה.

זה מהרזרבה הכללית.

אוקיי. לא של המשרד.

זה מה ששאלתי.

לא הבנתי.

מאה אחוז.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפנייה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פנייה מס' 5 אושרה.

הפנייה אושרה.

מס' פנייה לוועדה 74.

זה גם משרד התחבורה. זאת בקשה לתקצוב הוצאה בסך 645 מיליון שקלים לתקציב הפיתוח של משרד התחבורה. אנחנו מדברים פה על מימון של פרויקטים קיימים מאושרים בהתאם לקצב ביצוע. כלל המקורות למימון הם מתקציב משרד התחבורה, הסטה מתכניות קיימות. השנה יש לנו קצב ביצוע גבוה. האמת היא שאנחנו בביצוע של 100%. הפרויקטים מתקדמים. אם משרד התחבורה רוצה אפשר גם לפרט.

אני מבקש פירוט. אני ביקשתי גם בפעם הקודמת ודיברה איתי גם מנכ"לית משרד התחבורה גם ה

בוקר וגם בשבוע שעבר. בפנייה שאישרנו בשבוע שעבר הייתה על 1.150 מיליון - -

בהרשאה להתחייב.

כן. זה היה שלושה סעיפים ברורים. כאן אתם עושים מיקס גדול של הרבה מאוד דברים, ואני מבקש פירוט על כל נושא. בשעתו האמנתי למה שאמר משרד התחבורה. היום אני רוצה לבדוק.

בסדר. אז קודם כול אני אקדים ואומר שמדברים פה על תקצוב מזומן. הפרויקטים האלה מתוקצבים קודם כול בהרשאה להתחייב ואז המזומן הוא תוצאה של קצב הביצוע. אין פה בקשה להרשאה לפרויקט חדש. זה בסך הכול מזומן לפרויקטים קיימים, מאושרים. משרד התחבורה יפרט.

בבקשה. תסביר סעיף-סעיף בפנייה.

אני מאגף תקציבי פיתוח במשרד התחבורה. הסעיף של הרכבות הכבדות לתוספת 284 מיליון שקלים. חלק ניכר זה כ-90 בשתי מסילות חדשות בצפון – מסילת העמק ומסילת כרמיאל – שתיהן נמצאות בשלבים מתקדמים של ביצוע. הן אמורות להיפתח בסוף השנה הזאת ובשנה הבאה.

מי ביצע את זה?

חברת נתיבי ישראל.

החברה עצמה או יש קבלנים? החברה הספרדית לא שם?

לא.

אז מי מבצע את העבודה?

הקבלן.

זה קבלנים ישראלים או קבלנים מחו"ל? שנדע.

בסדר. אני אחזיר לוועדה תשובה לגבי הקבלן הספציפי.

זה לא הקבלן הספציפי. לא מעניין אותי השם. מעניין אותי האם אלה קבלנים מהארץ או קבלנים מחו"ל כי הבנתי פעם שחלק גדול זה קבלנים שמגיעים מחברות בחו"ל.

בדרך כלל זה שילוב.

אין "בדרך כלל". אני רוצה לדעת.

בסדר. אני אבדוק. עוד רגע תהיה תשובה.

פעם משרד התחבורה אמר לי משהו, ואני הבנתי שמה שהוא אומר זה נכון. היום אני רוצה לבדוק.

אין בעיה.

נוסף על כך 100 מיליון שקל זה תוספת של קרונות לרכבת ישראל – מימוש של אופציה של מנה נוספת של קרונות. כדי לעמוד בביקוש ביצעו הזמנה של כשישים קרונות. עוד תוספת היא של מימוש אופציה של מערכת שנקראת ETCS שמתקינים על קטרים.

מה זה?

הקטרים החדשים נועדו לחשמול. מערכת ETCS נועדה לצמצם את הטווחים בין הרכבות, והמערכת הזאת מותקנת על כל קטר. בגלל ההתקדמות של תכנון מערכת ETCS ידעו כבר עכשיו שבמקום שהקטרים יגיעו לארץ, ואז תותקן המערכת הזאת, יתקינו אותה במקום בחברה שמייצרת את הקטר. זה יחסוך עלויות של התאמות אחר כך.

בחברות בחו"ל יעשו את המתקן הזה.

כן. כבר עכשיו במקום שזה יגיע לכאן וייעשה פה.

יש כאן תוספת של מקדמה במסגרת חשמול התשתיות של כלל פרויקט חשמול רכבת ישראל.

חוץ מרכבת ירושלים שתנוע על חשמל איזה עוד קווים ינועו כך?

חיפה-תל-אביב, תל-אביב-ירושלים ולבאר-שבע. זה סדר גודל של 420 קילומטר.

למתי זה מיועד הפרויקט הזה? מה תאריך היעד שלו?

הוא ייעשה בחלקים.

מה היעד לחשמל את הרכבת מתל-אביב לחיפה או מבאר-שבע? למתי זה מיועד שאנחנו כבר שמים על זה כסף?

הקבלן הוא אותו קבלן. ההסכם הוא הסכם כולל.

אני יודע שיש החלטה לחשמל. אני לא יודע שיש תאריך יעד. אז תחדש לי. תסביר לי מתי תאריך היעד שהרכבת מבאר-שבע לתל-אביב תיסע על חשמל ולא על סולר.

זה קשה לתת - -

אבל אנחנו לא נותנים לזה כסף. מה זה "קשה"? אתה עושה ממני צחוק?

אני לא עושה צחוק. הכסף ניתן לקבלן למקדמה. נבחר קבלן לביצוע התשתיות, ולפי החוזה, הוא צריך לקבל מקדמה.

כשאתה חותם על חוזה עם קבלן לבצע חשמול של המערכת, אתה לא אומר לו, אני רוצה את זה עד גמר העבודה בשנה זאת וזאת?

יש תאריך יעד.

אז זה מה שאני שואל – מה תאריך היעד? אני לא יודע שיש תאריכי יעד ולכן אני שואל.

עקרונית אנחנו מדברים על השלמת פרויקט החשמול ב-2021-2020. אם צריך פירוט לגבי חיפה ובאר-שבע אני רושם לפני ואני אחזיר תשובה.

לגבי ירושלים התפרסם עכשיו שזה מתעכב בחצי שנה. יש שם בעיות.

יש שם כמה אתגרים, והמשרד ורכבת ישראל עמלים על זה.

רגע, רגע - -

להגיד לך - -

אתה צריך להגיד לי. אתה מבקש כסף, ואני רוצה לדעת.

לא ביקשנו כסף - -

לחשמול. אתם לא מבקשים?

הקדמה במסגרת החוזה.

החשמול, אמרת בצדק, הוא ברכבת מתל-אביב לירושלים, מחיפה לתל-אביב ולבאר-שבע. אני שואל על תאריך היעד לפני שאנחנו מדברים על באר-שבע וחיפה. לגבי ירושלים – האם יש עיכוב של חצי שנה כרגע?

כרגע אני לא מכיר עיכוב של חצי שנה.

מה התאריך שבו הרכבת תפעל?

31 במרס 2018.

אין עיכוב? אמרו שיש בעיות.

אני מבחין בין בעיות לבין עיכוב.

הבעיות שיוצרות עיכוב.

לא כל בעיה יוצרת עיכוב.

אני שואל.

יש בעיה במנהרות שלא אמורות לייצר עיכוב.

אני הבנתי שהן כן יוצרות עיכוב.

מנהרות מילוט, איזו שאלה. זה יוצר עיכוב.

יש שלביות בביצוע שיכול להיות שיש עיכוב או בעיה בשלב מסוים שאפשר לפתור במקביל, והוא לא כופה עיכוב בסך הפרויקט. יש תהליכים שקורים במקביל - -

רבותי, אנחנו ועדה, לא הערכות. האם אתה יכול לתת תשובה מוסמכת האם זה מתעכב או לא מתעכב? האם הבעיות האלה יצרו עיכוב או לא? התפרסם, ואני יודע מעוד מקורות שיצרו עיכוב. האם זה נכון או לא נכון? תן תשובה.

היום משרד התחבורה ורכבת ישראל סבורים שהקו ייפתח במרס 2018.

ללא עיכובים. הבעיות שהתגלו ברכבת – במנהרות המילוט – לא יוצרות עיכוב.

לא בלוח הזמנים הכולל. נקודתית הן דורשות טיפול, אבל הן לא יוצרות עיכוב.

בוודאי.

נכון להיום אפשר להיערך באופן שהקו ייפתח ב-2018 במועד המתוכנן.

מה המועד של חשמול חיפה-תל-אביב.

תכף אני אחזור לוועדה עם תשובה לגבי המועדים האלה.

ולגבי ירושלים – תשובה מוסמכת.

אני אתן לך.

טוב. הלאה.

בעניין רכבות כבדות – כבר פירטתי את התוספת לזה; הסעת המונים – 361 מיליון שקלים. חלק הארי שם הוא כ-320 במסגרת עבודות הקו האדום בתל-אביב. הייתה שם התקדמות הן בעבודות של החברה הסינית שמספקת את הקרונות – עמידה באבני דרך בצורה טובה משצפינו; גם העבודות באזור תל-אביב במקביל לקו האדום התקדמו גם בקצב טוב משצפינו. לכן הצורך במזומן הוא גדול יותר; נוסף לכך כ-31 מיליון שקלים שנועדו לטובת תשתיות תחבורה ציבורית ותקנת מיעוטים לאור התקדמות של פרויקטים שהם מעבר.

אלה פרויקטים שעושים הרבה פעמים ביישובי מיעוטים. שם אין אפילו תשתית להעביר תחבורה ציבורית. בהחלטה 922 הממשלה החליטה להגדיל באופן ניכר את תקציבי התמיכות בתחבורה הציבורית.

כמה יישובים כאלה יש?

הרבה מאוד יישובים כאלה.

מה זה הרבה מאוד?

זה המון. זה לא שניים-שלושה, זה כמה עשרות.

זה רק יישובים של המיעוטים?

ספציפית מה שהוא פירט, סכום של 30 מיליון, זה לתקציבים כדי לאפשר לאוטובוסים לעבור ביישובי מיעוטים. למשל, בחלק מהיישובים צריך ליישר את הכיכר או להכין את העיגול לאוטובוס - -

אני שואל אם זה רק יישובים לא יהודיים?

כן.

אין יישובים יהודיים שנמצאים בקטגוריה הזאת?

בנפרד יש גם תקצוב של תחבורה ציבורית לתשתיות ליישובים יהודיים.

אני הבנתי. אני הייתי פעם במשרד התחבורה. הפסקתי, אז עכשיו צריך להסביר לי כל דבר. מה שהסברתם עד עכשיו שזה כסף שמיועד לאוטובוס להיכנס ליישוב או לשכונה.

נכון.

בסדר, הבנתי. זה ליישובים לא יהודיים כי האוטובוס לא יכול להיכנס לעיר או לשכונה. זה מצוין. אני שואל, האם אין יישובים יהודיים שנמצאים בקטגוריה הזאת שאוטובוס לא יכול להיכנס? האם יש דבר כזה?

ספציפית התקנה הזאת מדברת על תקציב ייעודי למיעוטים. במקביל יש גם תקציבים שכל עירייה יכולה לפנות ולפרט את הצרכים התחבורתיים כמו למשל - -

אני אחזור שוב על השאלה.

אולי אני אשאל שאלה אחרת. גם לי יש שאלה.

אני יודע שיש פרויקטים של משרד התחבורה ביישובים יהודיים. אני יודע, אנחנו מאשרים פה תמיד הרבה כסף. אגב, אני חושב שזה המשרד שמקבל מוועדת הכספים הכי הרבה כסף בהעברות יותר מכל אחד אחר. זה ראוי למחקר. זה לא דבר מובן מאליו.

אני שואל – האם יש בארץ יישובים יהודיים שאוטובוס לא יכול להיכנס אליהם כי אין שם תשתית?

אני ממשרד התחבורה. יש מקומות גם ביישובים יהודיים שכונות או רחוב חדש שהאוטובוס לא יכול להיכנס אליהם, וגם הנושא הזה מטופל במסגרת תקציבים אחרים שיש בפיתוח תשתיות.

אני לא מדבר על שכונה חדשה. שכונה חדשה זה מובן, וזה גם זמני. הרי לא מאשרים שכונה חדשה בלי תכניות של כבישים מסודרים ושהאוטובוסים יכולים להיכנס. לא על זה אני מדבר. אני שואל האם עדיין יש יישובים יהודיים ממלחמת השחרור שיש שם מקום שבו לא היה פיתוח כמו ביישובים הערביים, שאליהם האוטובוס לא יכול להיכנס? חייבים לסדר את זה. האם יש דבר כזה?

אני לא מכיר ברמה של יישוב - -

שכונה. לא חדשה.

אני לא מכיר ברמה הזאת.

אין דבר כזה.

לא שאני יודע.

אתה לא יודע אז אין. משרד התחבורה צריך לדעת.

אני כן יודע על פיתוח שכונות חדשות ורחובות חדשים שזה מטופל נקודתית.

מתי אתם מביאים העברות מהסוג הזה של יישובים יהודיים שבהם אתם עושים פיתוח?

אני לא יודע שיש עכשיו איזשהו צורך.

אין פנייה לאגף התקציבים של משרד התחבורה?

בדרך כלל הדברים האלה ידועים מראש, וזה נעשה במסגרת - -

לפיתוח של תשתיות תחבורה ציבורית ליישובים יהודיים מאז ומעולם היו תקציבים גבוהים. בתקצוב של תשתיות ביישובי מיעוטים חל גידול בשנים האחרונות. היה ביצוע הרבה יותר גבוה ולקח הרבה זמן עד שהחברות הקטנות הצליחו לבצע את הפרויקטים. לכן יש פה גם בקשה לשינוי לעומת מה שתוקצב בבסיס התקציב. הפיתוח של תשתיות התחבורה הציבורית ביישובים יהודיים זה משהו שנכלל בתקציב בשלבי הבנייה. זה סדרי גודל די דומים. אלה סלים שהם בהיקפים דומים. פה היה גידול שלא צפינו בקצב הביצוע.

יש לי שאלה בקשר לסעיף 79009 בנוגע לקו האדום של הרכבת הקלה. מבקשים פה מעל מיליארד שקלים לתחזוקה של המערכת והקרונות. איזה קרונות? איזו תחזוקה?

מכרז ההפעלה והתחזוקה?

כן.

זאת פנייה שנדונה בשבוע שעבר.

הייתה פנייה כזאת? הייתה פנייה על הרכבת הקלה? על הקו האדום?

כן. אישרנו אותה בשבוע שעבר.

יש שם תחזוקה של קרונות בכ-400 מיליון שקל. אין קרונות. מה יש לתחזק?

זה עוד לא מזומן, זה בהרשאה. כשאתה חותם על חוזה אתה חייב לתת את ההרשאה מראש. עוד לא יצא שום מזומן.

הקוד הזה "הרשאה להתחייב". אין רכבת, אין קו, אין קרונות, אבל יש הרשאה.

כי יש הזמנה.

יש הזמנה. נו, אז מה? אתה מתחזק את ההזמנה?

שאלת על הקבלנים במסילות נתיבי ישראל. במבנה התחתון כולם היו קבלנים ישראלים חוץ מאשר במנהרת גילון שהייתה עם שותפות סינית.

לא הבנתי.

הייתה מנהרה אחת. במבנה התחתון ברובו ככולו היו בעיקר קבלנים ישראלים, ובמבנה העליון הייתה גם שותפות בין קבלנים ישראלים לגרמנים.

איפה החברה הספרדית עובדת?

חברה "סאמי", החברה הספרדית, שאני מניח שאליה אתה מתכוון, זכתה במכרז של תשתיות חשמול.

שיהיה בהצלחה.

מתי יצאו המכרזים האלה?

איזה?

של החשמול ושל כל מה שדיברנו עד עכשיו עם הרשאה להתחייב. מתי היו המכרזים?

איזה מהם?

כולם. מתי היו?

החשמול היה בסוף 2015.

השתתפו במכרז הזה גם חברות ישראליות?

לא הייתה חברה ישראלית בפועל. בדרך כלל שותפות של נציג ישראלי.

והעובדים שם הם עובדים של החברה הספרדית?

יש להם כמה התקשרויות עם חברות בארץ.

לא הבנתי. מי עובד שם? הספרדים או הישראלים?

גם וגם. תחומים שההתמקצעות היא ייחודית שהם צריכים להביא את האנשים מספרד אז לוקחים את הספרדים, וכשיש יתרון לישראלים מתקשרים מול חברה ישראלית.

למשל, קבלני עפר הם ישראלים.

כמה העברות עוד אמורות להגיע ב-2016?

עומדות להיות העברות משמעותיות יחסית.

לְמה?

מזומן לביצוע פרויקטים קיימים. השנה ב-2016 ביצוע המזומן הוא הרבה יותר גבוה ממה שחשבו ערב בניית התקציב. הסיבה לזה היא שבפרויקטים של תחבורה ציבורית בשנים האחרונות, כמו למשל ב-2014, הביצוע היה 45% מהתקציב המקורי.

כשאתה אומר תחבורה ציבורית, למה אתה מתכוון? תחבורה ציבורית זה גם רכבת וגם רכבת קלה וגם נסיעה בין-עירונית וגם נסיעה עירונית. למה אתה מתכוון?

אני אסביר. תקציב הפיתוח של משרד התחבורה מתחלק לתכנית של רכבות כבדות – מסילות של רכבת ישראל ונתיבי ישראל כמו העמק ועכו-כרמיאל שדיברנו עליהם – ולתכנית שמתקצבת מערכות הסעת המונים. לזה קראתי פיתוח תחבורה ציבורית. זה בעיקר רכבות קלות, תשתיות ופרויקטים יותר קטנים. ספציפית בתכנית של תחבורה ציבורית והסעת המונים הביצוע יחסית לתקציב המקורי היה פחות מ-50%. הפרויקטים האלה נטו להתעכב בשנים האחרונות. כל פעם חשבו שהפרויקט יוצא ובסוף הוא התעכב, ויצא שתקצבו את הנושא הזה ביתר, והיה תת ביצוע ניכר. גם ב-2015 ביקשו העברה משמעותית וגם ב-2016 כנראה נבקש עוד העברות כי הפרויקטים סוף-סוף מתחילים להתקדם, והמזומן יוצא. בעיני, זאת בשורה טובה.

אנחנו העברנו כסף כבר לפני כמה שנים בוועדה. למה זה התעכב?

אני לא יודע.

כן, לרכבת ירושלים.

כמה זמן אתה עוסק בזה?

שבעה חודשים.

יש היסטוריה שלמה של כישלונות ברכבת ירושלים – משיפוץ הקו התורכי שהיה שטות, דרך זה שלא קנו את הקרונות המתאימים אז. אתה זוכר?

בטח.

עשו הרבה מאוד שטויות ובזבזו בערך 900 מיליון שקל. ואז הנסיעה מתל-אביב לירושלים הוארכה משעה ו-40 לשעתיים אחרי שיפוץ הקו.

אה, של הרכבת. אבל אני מדבר כבר - - -

אני אומר שההיסטוריה מלאה בדברים נוראים.

אבל לא צריך היסטוריה. עכשיו התמוטטו דרכי המילוט. אתה יודע מה זה?

כן. בחלק מהמנהרות יש סדקים.

הם צריכים לתת לנו תשובה על זה.

זה סיפור כי אם אכן יתברר שזה מעכב - -

העניין של מנהרות הקשר נדון בוועדת כלכלה לפני כחודש וחצי.

מה הוחלט שם?

ככל הידוע כרגע, הערכת העלות היא כ-14 מיליון לתיקון. לוח הזמנים נעשה במקביל להתקדמות. מנהרות הקשר הן בין המנהרות הראשיות, אז ההתנגשות בעבודה היא לא מהותית.

היא לא תעכב את פתיחת הקו לירושלים?

היא לא תעכב.

יש כבר עמודי חשמל שעומדים? שום דבר לא עומד, ואתם מעריכים שבכל זאת ב-2018 הרכבת הזאת תיסע על חשמל כשאין אפילו עמוד אחד שעומד? אתה יודע כמה עומדים צריך בין תל-אביב לירושלים?

אני לא יודע את המספר.

עזוב אותו, הוא איש תקציבים. מה אתה רוצה ממנו? אתה רוצה, תביא את מנכ"ל משרד התחבורה לפה.

זה פרויקט רציני מאוד. אין הרבה דברים שהוקדמו בלוח הזמנים. רוב הדברים התאחרו.

מסילת העמק תיפתח, כנראה, יותר מוקדם.

דיברנו על הרכבת לירושלים. רכבת העמק זה פרויקט הרבה יותר פשוט. אין שם כל התהליכים לא של החשמול ולא שאנחנו צריכים לעשות מנהרות וגשרים כמו ברכבת ירושלים שזה מסובך מאוד. זה נכון. לא היה אף פעם בארץ פרויקט כזה, והוא נמשך הרבה זמן, ויש בו הרבה תקלות. אנחנו לא יודעים האם התקלות – כפי שאתה אומר – לא יעכבו את הביצוע, או שבסוף הן כן יעכבו. זה סיפור לא פשוט.

אתם רוצים להצביע?

אתה לא נראה לי נלהב.

ודאי שלא.

צריך להבין שאנחנו במאה אחוז ביצוע. כלומר הפרויקטים נעצרו.

מה נעצר?

נעצרה גם העברה של תשלומים לקרונות - -

קרונות אישרנו בשבוע שעבר.

אישרנו את התחזוקה.

אוקיי.

גם נעצרים פרויקטים של נתיבי אילון.

מה זה נתיבי אילון?

זרוע ביצוע של הממשלה שמבצעת פרויקטים בתל-אביב כמו "מהיר לעיר" של נתיבים מהירים. יש המון פרויקטים. בעצם כל תקציב הפיתוח של משרד התחבורה הגיע למאה אחוז ביצוע. אם הפנייה לא מאושרת אנחנו ממשיכים להיות בקיפאון. אנחנו כבר בקיפאון. החשב כבר עצר. צריך להבין את המשמעות של זה.

צריך לשלם לספקים? מה צריך לעשות?

צריך תשלום לקבלנים. קבלנים לא ישלמו משכורות לחגים. לא משלמים לקבלנים כי נגמר הכסף.

אומרים לי בטלפון שלא משלמים לעובדים של הקבלנים.

זה מנוף.

זה לא מנוף. אנחנו במאה אחוז ביצוע. אין מאיפה.

זאת אומרת הקבלנים לא ישלמו לעובדים שלהם לחגים? אתה אחראי למה שאתה אומר? זאת אמירה מאוד קשה.

זה מה שהבנתי ממשרד התחבורה.

החשבונות שבדרך עולים על יתרת התקציב. כלומר יש חשבונות שכבר הוגשו לחשבות.

יש קבלנים שאתם צריכים לשלם להם לפי ההסכם ועם זה הם חיים, והם לא מקבלים את הכסף בגלל שהוועדה לא מאשרת?

הם העבירו חשבונות ביצוע כמעט לפני חודשיים.

זה כמו שעכשיו היא לא רוצה להעביר דברי הסבר. אין לנו שיתוף פעולה עם אגף התקציבים.

החשבונות שהעבירו לחשב אצלנו הם כ-166 מיליון שקלים, והיתרה היא 5 מיליון שקלים.

זה כבר מעל 100%.

זה 100% ועוד 161 טרם. יש חשבונות שנעצרו בשלב מוקדם יותר.

כמה זמן היה לכם דיון עם אגף התקציבים על הכסף הזה? הנושא של הפנייה הקודמת שלכם היא מינואר. על זה ממתי היה למשרד התחבורה דיון עם אגף התקציבים?

כמה חודשים.

עובדתית זה נכון שקבלנים לא ישלמו לעובדים שלהם. אבל המציאות היא שהדיונים עם אגף התקציבים ארכו חודשים.

מס' פנייה לוועדה 74 – מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפנייה – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

פנייה מס' 74 אושרה.

הפנייה אושרה. אני נמנעתי.

ברשותכם, לגבי השאלה שלכם על החשמול: חיפה – באמצע 2021-2020 - -

זאת אומרת בערך בעוד חמש שנים.

בשנת התקציב 21-20.

אוקיי. הלאה.

בחיפה – 2021 ובבאר-שבע – אמצע 2020.

באר שבע לפני חיפה?

כן.

זאת אומרת עוד ארבע שנים באר-שבע ובעוד חמש שנים חיפה.

כן.

מה החשמול יעשה? הרכבת תיסע מהר יותר?

קודם כול היא תזהם פחות.

זה ברור.

היא תיסע הרבה יותר מהר.

מאפשר מהירות, הפחתה בזיהום רעש - -

מכיוון שיפעילו את הטורבינות של החשמל במדינה על-ידי גז אוטומטית ההפעלה של הרכבת על-ידי חשמל תוזיל גם את העלויות, ואנחנו נצפה שהם יורידו את המחירים.

הבעיה היחידה היא שכל המדינה הזאת תעמוד על צינור אחד מהים. אם חלילה תהיה בו תקלה לא תהיה פה רכבת, לא חשמל ולא כלום. המדינה הזאת תושבת. זה מטורף. אנחנו עושים פה מעשה חסר אחריות.

נכון.

90, 96 עד 97.

זאת פנייה שנועדה לתקצב את התקציב הרגיל של המשרד לביטחון פנים בעבור הגופים השונים במשרד. אני אעבור על הגופים ועל מספר הפרויקטים שיש בכל גוף, ואם יש שאלות נוספות אז הנציגים מהמשרד ומהגופים יפרטו יותר.

יש פה תקצוב של החלטת ממשלה 959 עבור הרחבת פרויקט של עיר ללא אלימות ביישובים הדרוזים והצ'רקסים. יש פה תקצוב עבור ההשתתפות מול משרד הביטחון באבטחה בהיכל הנצחה בהר הרצל; בנושא כב"א – רשות הכבאות וההצלה – יש פה תקציב עבור התר"ש של הכבאות ועוד תקציב בגובה 23 מיליון שקל עבור העברה של תחום חומרים מסוכנים מהמשרד להגנת הסביבה למשרד לביטחון הפנים.

עבור שירות בתי הסוהר יש פה כמה נושאים: הנושא הראשון זה תקצוב עבור פעילויות שיקום וחינוך לשירות בתי הסוהר בגין תיקון 42; תקצוב בגין החלטת ממשלה 1253 בגין הפחתת חיילי חובה בשירות בתי הסוהר; תקצוב בגין תחזוקה, קייטרינג, דמי כסף למתקן חולות; והגוף האחרון הוא המשטרה שלה יש כמה נושאים שהעיקריים בהם הוא התקצוב עבור התכנית של המגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים; חיזוק אגף תנועה במשטרת ישראל; והרחבת פרויקט שיטור רגלי של משטרת ישראל.

אלה הנושאים. אם יש שאלות נוספות נשמח לענות.

אדוני היושב-ראש, אתה יכול להצביע על הסעיף הזה.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפניות – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פניות מס' 90, 96 עד 97 אושרו.

הפניות אושרו.

מס' פנייה 98 עד 101.

מדובר בפנייה שנייה לתקציב המשרד לביטחון הפנים. פה מדובר על תקציב הפיתוח של המשרד לביטחון הפנים.

אני אעבור על הגופים שיש להם תקצוב בסעיף הזה: לשירות בתי הסוהר יש תקצוב עבור פעילויות הפיתוח עבור תיקון 42 שנועד לטובת שיקום וחינוך אסירים בבתי הסוהר; ועבור דחייה של פרויקטים שונים בשירות בתי הסוהר משנת 2015- -

בעניין הזה אפשר לבקש פירוט מאיש שב"ס?

זאת תכנית במסגרת תיקון לחוק שירות בתי הסוהר שבמסגרתו אנחנו בונים מרכזי חינוך, פעילות פנאי וחינוך לאסירים וכן מרכזי שיקום לאסירים בשירות בתי הסוהר. זה אומר שכל אסיר מעל חצי שנה יוכל לקבל שירותי פנאי – ספרייה, פעילות ספורט, חוגים, חינוך והשכלה – וגם פרויקטים של שיקום.

אבל גם עד עכשיו היה שיקום.

נכון. לפני כן זה היה וולונטרי בתוך שב"ס. היום החוק מחייב אותנו לתת לכלל האסירים. לכן אני חייב להרחיב את המערך מאוד הן בכוח אדם, הן במבנים, הן בציוד.

המשמעות היא שכל אסיר מעל חצי שנה, בלי קשר להתנהגותו, חייב תכנית שיקום?

יקבל אחד מהטיפולים האלה או במסגרת של שיקום או אם הוא לא מתאים ולא יכול להגיע למרכז החינוך, הוא יקבל פנאי; אם הוא יגיע למרכז החינוך הוא יקבל השכלה וכדומה.

הבנתי. בעניין ההשכלה אתם מתקשרים עם גופים חיצוניים?

כן. אם מורים. אסיר מקבל 12-8 שנות לימוד.

כבר הוצאתם מכרז?

כן. בפעילות השוטפת זה קיים. היום מחייבים אותנו להרחיב את המערך.

תבורכו. זה חשוב.

אני חוזר – הנושא הראשון הוא תקצוב עבור שיקום וחינוך אסירים בשירות בתי הסוהר בגין תיקון 42; הנושא השני הוא תקצוב עבור פרויקטים שנדחו בשנת 2015 לשנת 2016 בנושאים כגון הקמת מרכז הדרכה לשב"ס, בינוי של מקומות כליאה במתקן עופר.

הגוף השני שמקבל תקציב פיתוח הוא משטרת ישראל.

יש בינוי נוסף? ראיתי במתקן עופר כל מיני אלתורים בחוץ. זה במקום זה? יש עוד צורך במקומות לאסירים במתקן?

אושר לנו, ואנחנו כבר בנינו 480 מקומות נוספים שהם מבני קבע ב"עופר".

כי עכשיו זה בפחונים.

היו בעבר אוהלים ומתקן שקיבלנו מצה"ל, ומעת לעת לפי תכנית אנחנו מחליפים את המבנים האלה למבנים קשיחים מתאימים וראויים.

בנוסף יש פה תקצוב לפרויקטים במשטרת ישראל כמו במגזר הערבי ובירושלים; העברת טייסת כיבוי ממשרד הביטחון למשרד לביטחון פנים ותקצוב למשטרת ישראל עבור פרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב.

זאת אומרת שהטייסת לא תשכון יותר בחיל האוויר?

כן. היא עוברת ממשרד הביטחון למשטרת ישראל.

המשטרה תגייס כמו שמגייסים למסוקים?

לא, זה מיקור חוץ.

אז זה יישאר בריסוס או בחיל האוויר? המשרד ישלם לחיל האוויר?

לא. הכסף מועבר לבסיס. כל הפעילות של הטייסת מועברת תחת האחריות של המשרד לביטחון הפנים.

אני הבנתי. כמו שמטיסים את טייסת המסוקים. באותה מתכונת. עד היום מי שמתחזק את זה זה חיל האוויר.

כן.

מעבירים הכול?

כן.

האחריות תהיה ביחידה האווירית של המשטרה. האחריות הכוללת, לרבות חוזים - - - תהיה במשרד לביטחון הפנים. זוכי המכרז הם "כימיר" ו"אלביט"; וכל הטייסים והמטוסים הם אזרחיים.

חבל, זה הרבה כסף.

אין ברירה.

האחריות לכיבוי של כב"א, והפעלת הטייסת - -

תסבירו לי.

הטייסת של כיבוי אש הייתה בחיל האוויר. חיל האוויר הפעיל אותה, ומשרד הביטחון קיבל עבור זה כסף ממשרד האוצר; עכשיו חיל האוויר לא רוצה. פנו לחברה חיצונית, ועושים מיקור חוץ לעניין הזה. זה יעלה למדינה הרבה יותר כסף.

גם בחיל האוויר זה היה במיקור חוץ. פשוט האחריות על הטייסת עוברת עכשיו.

נכון. אבל בחיל האוויר זה עלה פחות ממש שזה יעלה עכשיו.

לא יהיה לך כיבוי שריפות.

כמה פחות?

לא יודע כמה פחות, אבל זה יעלה הרבה פחות.

לא בטוח שזה יעלה פחות. בסוף יש מכרז שייעשה לחברות האלה.

תאמין לי שזה יעלה פחות.

יכול להיות. זה תלוי בתוצאות המכרז.

אני אומר לך מניסיון של הדברים האלה.

למה חיל האוויר לא רוצה?

זאת החלטת ממשלה שנקבעה בנושא הזה.

זה סיכום בין מנכ"ל משרד הביטחון - -

החלטת ממשלה זאת מילה שלא תופסת פה.

מנכ"ל משרד הביטחון אמר, אנחנו לא מעוניינים בתחזוקת הטייסת הזאת, זה לא המיין-ביזנס של חיל האוויר. בהתחלה כשהטייסת הגיעה הפעלנו עם טייסי חיל האוויר. המדינה שילמה לחיל האוויר תוספת תקציב; ויש סיכום בין שר הביטחון, ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים שזה יוצא מהם. אין מה לעשות.

מי בעד פניות מס' 98 עד 101? מי בעד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הפניות – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פניות מס' 98 עד 101 אושרה.

הפניות אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.