הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 147

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ז' בחשון התשע"ז (08 בנובמבר 2016), שעה 14:02

ישיבת ועדה חגיגית לציון יום העלייה - עפ"י חוק יום העלייה התשע"ו-2016

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מירב בן ארי

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

חיליק בר

יהודה גליק

חמד עמאר

עודד פורר

נירית קורן

יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין

שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד הקליטה

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור ולמינהל, משרד הקליטה

רויטל בן ברוך - יועצת מנכ"ל, משרד הקליטה

נתן שרנסקי - יושב ראש הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל וביטחון, הסוכנות היהודית

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

הנרי פייר מריון - הסוכנות היהודית

מאיר לב - יושב ראש מועצת ארגוני עולים

ניצן חן - יושב ראש לשכת העיתונות הממשלתית

עופר דהן - מנהל מחלקת עליה וקליטה, הקרן לידידות

מוניקה לב כהן - מנכ"לית ארגון המדענים הישראלים בחו"ל

ג'יי שולץ - מייסד TLV International

יונתן יבור

--

דירקטור TLV International

דורון קליין - מנכ"ל הפדרציה הציונית דרום אפריקה

אריאל קנדל - מנכ"ל ארגון קעליטה, עמותות הפועלות למען עולי צרפת

שלום נורמן - מנכ"ל קרן טריגובוף

יפה כהן - מנהלת פרויקטים, קרן מיראז'

טספהון אנדאייהו - חניך חינוך לפסגות

אוולינה גריגוניס - חניכת חינוך לפסגות

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את חינוך לפסגות

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

ישיבת ועדה חגיגית לציון יום העלייה - עפ"י חוק יום העלייה התשע"ו-2016

צהריים טובים לכולם, אני פותח את הישיבה.

יושב-ראש הכנסת, שרת הקליטה, יושב-ראש הסוכנות היהודית, חברי הכנסת, נציגי העולים, נציגי ארגונים שפועלים בשיתוף פעולה בתחום העלייה כמו "נפש בנפש", "הקרן לידידות" וארגונים אחרים.

התכנסנו היום לישיבת ועדה חגיגית לציון יום העלייה, המתקיימת לראשונה מתוקף חוק יום העלייה התשע"ו-2016. לפי חוק זה יתקיים היום דיון בנושא במליאת הכנסת בישיבת הממשלה, בבית הנשיא וכמו כן פעולות חינוכיות במערכת החינוך, בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל. הפעולות יוקדשו ללימוד תרומתם של העולים, לקבלת השונה ולרב תרבותיות.

בישיבת הוועדה החגיגית, מכבדים אותנו בנוכחותם כבוד יושב-ראש הכנסת יואל יולי אדלשטיין, שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, יושב-ראש הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, כמו גם נציגי ארגונים עולים, נציגי עולים חדשים מתפוצות שונות וכן נציגי משרדי הממשלה המטפלים בעולים.

זה עתה פתחנו תערוכת צילומים שנקראת "עם נוצר וארץ קמה" מתוך שיר של עלי מוהר, הצילומים המוצגים כאן בתוך אולם ירושלים בקומה זו של אגף הועדות, וכן בקומת הוועדה, מספרים את סיפורי העלייה המרגשים, ממחישים את מהות הציונות ומדגישים את הזהות היהודית והמסורת העתיקה שהובילה את העולים מרחבי העולם אל ארץ ישראל.

אני מבקש להודות בהזדמנות זו למשרד העלייה והקליטה, על היוזמה לקיום התערוכה ולמימונה, כמו גם ללשכת העיתונות הממשלתית על התמונות המדהימות. תודה רבה גם לשרון סופר, ראש תחום בכיר אמנות בכנסת, שמאוד סייע לנו.

כמי שהיה מיוזמי חוק יום העלייה ואף דאג לקדם את חקיקתו בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות, אני סבור שחשוב מאוד להדגיש אחת לשנה, במיוחד למען הדורות הבאים, את סיפורה של מדינת ישראל שהוקמה בזכות עולים חדשים רבים שעזבו את ביתם ורכושם בארץ מולדתם כדי להגיע ממניעים ציוניים למדינת ישראל, ליישב אותה, לבנות אותה ולהיבנות בה.

עולים המגיעים ארצה היום כמו בראשית ימיה של המדינה, תורמים לכלכלתה ולביסוסה ולהעשרת תרבותה. אין ספק שהעלייה מהווה את אחד מעמודי היסוד של מדינת ישראל. הוועדה בראשותי תמשיך לפעול כדי לאפשר ליהודי התפוצות המבקשים להקים כאן את ביתם לעשות כן בדרך המיטבית. במקביל, נפעל במסגרת הוועדה כדי לשפר את קליטתם ולצמצם בירוקרטיה ככל הניתן בשיתוף שותפינו לדרך, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, ארגונים כמו "נפש בנפש" "הקרן לידידות" וארגונים אחרים, וארגוני העולים שפעילותם חשובה וראוייה לציון.

יש לנו גם את יוזמי החוק כמו חבר הכנסת חיליק בר, ואחרים שגם יצטרפו בהמשך. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש הכנסת, מר יואל אדלשטיין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב-ראש ועדת העלייה הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת אברהם נגוסה, שרת העלייה והקליטה חברת הכנסת סופה לנדבר, ידידי יושב-ראש הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, כל חברי הכנסת, כל האורחים הנכבדים שנמצאים איתנו כאן, אלה שאינם חברי כנסת, ברוכים הבאים לכנסת ישראל.

היום, ז' בחשון זה יום אולי דווקא מתאים לדבר על עלייה למדינת ישראל, לארץ ישראל. שומרי המסורת שבינינו מהיום מ-ז' בחשוון, התחלנו לבקש גשמים. גשמי ברכה ודאי, לא גשם שמזיק. וגלי העלייה של השנים, וכאן אני אפילו מתקשה ועוצר לרגע, כי אני לא יודע איך להגדיר את זה, של עשרות השנים האחרונות, של מאה השנים האחרונות, של כל השנים, כאן קשה לדעת מה התשובה הנכונה, אבל גלי העלייה האלה הם בהחלט גשמי ברכה.

דיבר חבר הכנסת נגוסה על התרומה של העלייה, אני חושב שהתשובה כאן פשוטה מאוד. אי אפשר לדבר על התרומה, פשוט אין מדינת ישראל בלי עלייה. מי היה חי פה אלמלא העולים? היה תמיד ישוב יהודי קטן, צנוע, אבל גלי העלייה מארצות שונות בעצם חיזקו את הישוב ואיפשרו את הקמת מדינת ישראל וכמו שאמרתי, התאריכים כאן מאוד קשים כי אותו עלי מוהר שכבר ציטטת, כתב פעם "ונמשכת שיירה מן המאה שעברה" ותמיד קשה לי עם המשפט הזה כי זה באמת משפט מאוד מצמצם, המשפט האמיתי הוא הרבה יותר רחב.

השיירה אכן נמשכת, ומי כמו האנשים שיושבים בחדר הזה, גם שרת הקליטה, יושב-ראש הסוכנות, אתה וכל חברי הוועדה יודעים שהשיירה נמשכת. ואני חושב שהשינוי בשיירה הזאת הוא מאוד מהותי, אנחנו לא עד הסוף מרגישים אותו. גם אני וגם אתה וגם עוד רבים בחדר הזה, אנחנו גם עולים ואכן עלינו ממניעים ציוניים, נכון, כל מילה אמת. אבל גם ידענו מאיפה אנחנו יוצאים. לא נתחיל לפרט אבל סנטימנטים רבים, בוודאי באותה תקופה שיצאנו ממדינות מסוימות, לא היו לנו למדינות האלה ולשלטון שם ולמשטר שם. והעולם הוא שונה, ואנחנו לפעמים אפילו חוזרים בהיסטוריה ומנסים רק לראות איפה מתחזקת האנטישמיות בתקווה שאו-טו-טו יבואו משם עולים, מה לעשות. העולם, אמרתי, שונה. וגם אם איפה שהוא מתחזקת האנטישמיות, לא היעד היחידי כמו שהיה פעם היא מדינת ישראל, יש יעדים אטרקטיביים רבים והאוכלוסייה נעה לכל כיוון.

לכן אני חושב שאין מתאים יותר מלקיים יום עליה וקליטה כאן בכנסת כי הכנסת לפחות אמורה לעסוק במשהו שיכול להיות כאן מה שנקרא בלועזית ""GAME CHANGER, שינוי כללי המשחק. אם נצליח לבנות כאן במדינת ישראל חברה יותר חזקה, יותר צודקת, יותר גם מכניסת אורחים בכל מה שנוגע לעולים , נצליח לחזק את הכלכלה שלנו, להביא יותר תחושת בטחון והעיקר תחושה של תקווה לעתיד, אז אותם מיליוני יהודים שבינתיים בניגוד לחזונו של הרצל עדיין לא הצטרפו אלינו כאן במדינת ישראל, אולי ישקלו את זה ברצינות, אבל כפי שאמרתי אין לנו מה לבנות על אנטישמים ורבנים ואלה שיעיפו אותם אלא אנחנו צריכים כאן לבנות על עצמנו, הכל בידיים שלנו, וזה מצב שהוא גם שינוי גדול מבחינת גורלו של העם שלנו, של עם ישראל. הכל בידיים שלנו, בואו נעשה את העבודה הנכונה ונזכור שכל יום במדינה הזאת הוא יום העלייה והקליטה. תודה רבה.

נמצאים איתנו חברי הכנסת מוטי יוגב, חבר הכנסת עודד פורר, חברת כנסת קסניה סבטלובה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הכנסת חיליק בר, חברת הכנסת נורית קורן וחברת הכנסת מירב בן-ארי. בבקשה, כבוד שרת הקליטה.

קודם כל אני רוצה להגיד לחברי הכנסת תודה ואני רוצה שאת מחיאות הכפיים אנחנו נעשה לשני הבחורים האלה שהגיעו לכנסת, חברי כנסת מחוקקים, מגיע להם מחיאות כפיים, הם חוקקו את החוק הזה, תודה רבה. תודה רבה למארגני התערוכה, לניצן חן, למנהל לשכת העיתונאות הממשלתית, יושב ראש הכנסת עולה ל שעבר, היום יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, ויושב ראש ועדת עלייה וקליטה, לנתן שרנסקי ידידי, יושב ראש הסוכנות היהודית, לחבר הכנסת רזבוזוב, יושב ראש ועדת עלייה בדימוס ולחבריי, חברי הכנסת. תודה לכולם, למי שנרתם בעצם ביוזמה להקמת התערוכה הזאת. לך במיוחד, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, דוקטור אברהם נגוסה שהסכמת לארח את התערוכה בוועדה הזאת. כמובן ליוזמי החוק מכל הסיעות, רוברט אילטוב מהסיעה שלי, לא נמצא כאן אז תרשו לי במקום המחוקק שלא נמצא היום בכנסת, להגיד גם לו ולכל יוזמי החוק תודה רבה, למנכ"לים, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, ומנכ"ל בדימוס, שהיום הוא חבר כנסת, להנהלת משרד העלייה והקליטה, לעובדי משרד העלייה והקליטה, להנהלת ועובדי הסוכנות, לכל ארגוני העולים, לכל השותפים לעשייה הזאת להבאת עולים למדינת ישראל ולקליטתם כאן.

אני רוצה לומר שהחלום היהודי לחזור לישראל הוא חלום בן אלפי שנים. התקווה לחזור הביתה הייתה אור בקצה המנהרה לאורך כל השנים הקשות בגלות. מה שמדהים אותי כאדם, כשרה, שהחלום הזה ממשיך להתגשם גם היום באותה התלהבות, באותה עוצמה ואמונה ואנחנו מדינה קטנה, בלי משאבים, בלי אוצרות טבע, בלי גבולות ארוכים ומפוארים, אבל נכס אסטרטגי של המדינה הזאת הוא בני האדם והון אנושי שהגיע לכאן מכל קצוות העולים.

אני צריכה להגיד שמדינת ישראל כולה נבנתה על ידי עולים חדשים, כך אמר יושב-ראש הכנסת וכך זה קורה בעצם בכל יום ויום. הם בנו את המדינה בשתי הידיים, הם הצילו אותנו מהאיום הדמוגרפי, הרימו את הכלכלה הישראלית, הפכו את ישראל למדינת סטארט אפ המובילה בעולם ואני חוגגת את יום העלייה יחד איתכם בהתרגשות רבה, אני לא מסתירה את ההתרגשות. בגאווה על העולים החדשים והוותיקים, על האומץ והכוח שלהם לעזוב הכל ולעלות לארץ, למדינת ישראל. גם אני הייתי עולה חדשה כמו רבים שנמצאים כאן היום הייתי עולה חדשה.

בעצם יום העלייה הוא יום חג לכל אזרח ואזרח, כך אני בטוחה, במדינת ישראל כי כולנו עולים, כולנו עולים. במדינת ישראל 3 מיליון אזרחים שלא נולדו כאן, זה 40% ממדינת ישראל וכמעט כל אזרח בישראל הוא או עולה או בן עולה או דור ראשון או דור שני או דור שלישי של עולים. כשאנחנו הולכים ברחוב כמעט כל אדם שאנו פוגשים הוא עולה עם סיפור חיים מיוחד, ממקום אחר. היום אוכלוסיית ישראל מורכבת ממהנדסים ורופאים ואומנים ועורכי דין וסטודנטים וחיילים ועוד ועוד רבים שהגיעו וממשיכים להגיע ונתן יודע את זה, הם ממשיכים להגיע ואנחנו עושים מאמץ משותף עם הסוכנות היהודית, עם כל הארגונים, אנחנו עושים הכל כדי לעודד את העלייה ולקלוט אותה כאן במדינה, שממשיכים להגיע מדי שנה בעקבות החלום הציוני לחזור הביתה, העולים האלה הם הון אנושי של מדינת ישראל, דבר נדיר שקורה כאן שהופך את ישראל למקום כל כך מיוחד ועשיר תרבותית שאין כדוגמתו בעולם ואנחנו באמת דוגמה לעולם לקליטת עלייה מוצלחת, לשילוב חברתי, תרבותי וכלכלי של כל כך הרבה עולים לתוך מדינה קטנה, ממשיכים להגיע למדינה קטנה אבל ה עולים ממשיכים להגיע ולהגדיל ולהפוך את מדינת ישראל למדינה יותר גדולה.

רבותיי, ביום החגיגי הזה אני צריכה להגיד שעוד עבודה קשה לפנינו. אל לנו לנוח על זרי דפנה, אסור לקפוא על השמרים, אנחנו חייבים לזכור, להיות עולה חדש במדינת ישראל, זה לא כל כך פשוט, ניתן להגיד קשה מאוד. השפה, פערי תרבות, קשיי קליטה הם אדירים בתחילת הדרך. עלינו להמשיך לעבוד כדי לשפר את פני החברה הישראלית לחזק את ידי העולים, לשלב אותם באופן הטוב ביותר כך שירגישו מהר מאוד שהגיעו הביתה והבית הזה כאן יחד איתנו, שירגישו את זה מיד.

עלינו לאהוב את העולים כמו שאנחנו אוהבים את העלייה, עלינו לחזק את העולים כמו שאנחנו מחזקים את מוסד העלייה ואני מברכת את העולים החדשים ומאחלת להם קליטה קלה ומהירה בבית. חג שמח לכולם.

יושב-ראש הסוכנות היהודית מר נתן שרנסקי בבקשה.

תודה רבה. ידידים יקרים כל המכובדים, כולם כבר הזכירו, אני רק אוסיף שיש כאן גם נציגים של העולם הנוצרי שמאוד עוזרים במאמץ של קיבוץ הגלויות אז תודה רבה לכולכם.

מחלוקת ביני ובין יושב-ראש הכנסת האם ז' בחשוון זהו תאריך מתאים לעליה או לגלות. כי ז' בחשוון באמת כולנו התחלנו להתפלל לגשם. למה ב- ז' בחשוון ולא בשמחת תורה כאשר כבר התחלנו? אז חז"ל מסביר ששמחת תורה כולם בירושלים, צריך לתת לאנשים זמן לחזור לתפוצות, לגלות, ומשם מתחילים כולם ביחד להתפלל לגשם. אז אני לא יודע אם זה יותר מתאים או ליום העלייה או ליום התפוצות, אבל מה שכן, שהתפילות של כל העם היהודי, וכאן אני בהחלט מסכים עם יולי וגם עם סופה, תפילות של אלפי שנה מביאות פירות.

יותר מ- 3,200,000 עולים עלו לארץ ישראל מיום שהוקמה מדינת ישראל. ואני חייב להגיד שיש לי ממש חולשה, אני כל כך אוהב לבוא כל הזמן לנמל התעופה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ולראות עולים שירדו מהמטוס. אוטומטית אני חושב כמה דורות של אנשים אחריהם, עשרות ועשרות דורות שהתפללו, שחלמו, שהייתה להם תקווה שאולי הנכדים שלהם יהיו בשנה הבאה בירושלים ואנחנו כבר בירושלים וזה מאוד מרגש.

כל הזמן מדברים על עננים ויונים, גם הנביאים שלנו. אפשר לבוא בתור עננים, זאת אומרת שרוח חזקה מביאה אותך בכוח, ואפשר לבוא בתור יונה שחוזרת לביתה. אז היום רוב - - -

זה מספר ישעיהו.

כן. בגלל העברית שלי אני תמיד מעדיף לא לצטט כי אני אעשה טעות. אז אני פשוט אומר תכלס. רוב היהודים העולים היום הם יהודים שעושים את זה כתוצאה מבחירה חופשית. גם אלה שבאים מרוסיה ומצרפת, נגיד שיש תנאים בצרפת שדוחפים אותם החוצה, אבל יש להם כל כך הרבה בחירות, הם יכולים ללכת ללונדון ולקנדה ואמריקה ואוסטרליה ויש ממשלות שלמות שעושות תחרות איך למשוך אותם, זה שלרוב המכריע הבחירה הראשונה היא מדינת ישראל, זה ניצחון ענק של הציונות. וכשאני שואל אותם 'מה בדיוק, תגדירו', אומרים 'אנחנו באים הביתה', 'מה זה הביתה?' 'כאן אנחנו לא צריכים לחשוב איך מתייחסים למילים שלי בגלל שאני יהודי. ודרך אגב, כל מי שגדל בתפוצות מבין את זה. כאן יש שלמות, אומרים 'כאן אוהבים אותנו לא בגלל הדעות שלנו'. הם כולם באים עם הדעות ומתחזקים בדעות שלהם, גם שמאל, גם ימין, גם דתיים, גם אנטי דתיים, לכולם יש כאן פרטנר אז הם מתחזקים בדעות שלהם, אבל הם מרגישים שהם בבית.

אבל זה לא רק בחירה רוחנית, זו גם בחירה פרקטית. משפחה עם שני ילדים מפריז צריכה לעבור לישראל ואין להם שום אפשרות לקנות כאן דירה. קודם כל יש לנו בלי סוף פעילות והיום ביחד עם ממשלת ישראל ועם סופה כמובן אבל גם עם "אופק ישראל", זה ארגון מאוד חשוב שעוזר לנו באפשרות להכפיל את הפעילות שלנו ואין לנו יום בלי תערוכות, בלי ירידים, בלי סמינרים, בלי קורסים לעברית, גם ההסתדרות הציונית ומשרד הקליטה כמובן, וגם אופק, כולנו עושים שיהיה בלי סוף פעילות, ופעילות מאוד מבורכת. אבל אחרי זה גם ממשלת ישראל צריכה לדאוג, לא יכול להיות מצב – ואמרתי את זה לפני כמה ימים גם לראש הממשלה – פעם ראשונה שאני זוכר שיש עליה משמעותית והגיעה עליה משמעותית מאוד ממזרח אירופה, ממערב אירופה ומאמריקה הלטינית ואין שום הטבות בנושא של דיור. היום לא קיימות. דבר כזה אף פעם לא היה במדינת ישראל. וכמובן שכל כך הרבה נאבקים על הכרה בדיפלומות של אלה שלמדו ברוסיה ואומרים 'איזה דיפלומות, איפה הם קנו אותן', היום בכי, כל ילד שבא עם דיפלומה היום יוצאים לפנסיה, אין לנו מספיק מומחים אבל עוד פעם מתחילים מאבק על הדיפלומות מצרפת, למה אנחנו עושים את זה לעצמנו?

אתמול התבשרנו שעוד פעם מהבית הזה, משר מאוד משמעותי במדינת ישראל, יצאה הכרזה שהוא מוותר על חלק גדול של יהדות העולם, מוותר על אלה שמתפללים בצורה לא אורתודוכסית והוא אומר 'אנחנו מכירים ביהדות שמבוססת על שולחן ערוך ואני מוותר על אלה שלא' אני לא צדיק ותלמיד חכם כמו שר הפנים שלנו אבל גם אני מתפלל בבית כנסת אורתודוכסי וגם בבית שלי מנוהל על ידי שולחן ערוך אבל כשאני צריך לדבר עם העם היהודי וכשאנחנו צריכים לגייס אותם אם זה למלחמה למען יהדות ברית המועצות, או למען ישראל אנחנו הולכים לבית כנסת רפורמי וקונסרבטיבי ואורתודוכסי ומגייסים את כולם. ואם באמת זה יום העולה, אנחנו רוצים את כולם, אסור לנו לוותר על אף אחד. המסר שלנו חייב להיות שאנחנו רוצים אתכם, כל אחד מכם, יחד עם הקהילות שלכם, יחד עם התפילות שלכם ו נמצא מקום לכולם. תודה רבה.

תודה רבה. יושב-ראש הכנסת עוזב אותנו כעת, תודה.

תודה וסליחה. רק מכיוון שאנחנו בכנסת וכל מילה רגישה, אתמול ניהלתי שעת שאלות לשר הפנים, המשפטים שצוטטו בתקשורת לא נאמרו על ידי שר הפנים, נאמרו דברים מיותרים לטעמי אבל אני לא נותן ציונים. אבל המשפט הזה "אני מוותר על יהדות שלא מתפללת באופן אורתודוכסי", אף פעם לא נאמר על ידי שר הפנים.

אם כך, הביקורת שלי היא על העיתונות בישראל.

לא אני ולא אתה לא היינו נואמים את הנאום הזה, אני מניח שגם רוב הנוכחים כאן, אבל המשפט הנורא הזה לא נאמר על ידי אף אחד אתמול במליאת הכנסת.

אז אני מאוד מבקש, אדוני יושב-ראש הכנסת, בגלל שמיליוני יהודים בעולם קראו את המילים האלה, שיושב-ראש הכנסת יוציא - - -

ערוץ הכנסת לא עושה את עבודתו.

לפחות שהם ישמעו מי ומה.

תודה וסליחה מהדוברים הבאים. אני פשוט רץ לעוד פגישה.

מיוזמי החוק חבריי, חברי הכנסת, חבר הכנסת רוברט אילטוב וחבר כנסת מיקי זוהר לא נמצאים, חבר הכנסת חיליק בר נמצא. אני נותן את רשות הדיבור ליוזמי החוק. חבר הכנסת חיליק בר בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש אני קודם כל באמת מתרגש כאחד מיוזמי החוק עוד בראשית הכנסת ה- 19 שהצענו את זה ובאמת אני רוצה, כבוד גדול גם לג'יי וגם לג'ונתן שדחפו אותנו לדבר הזה כשני עולים שהגיעו לפה, לא עזבו אותנו לרגע, הציעו את הדבר הזה, ג'יי וג'ונתן זו הגשמת חלום ודבר חשוב בבית המחוקקים הזה. שוב פעם הצדעה גדולה לשני החבר'ה הצעירים האלה שבאמת באמת דחפו את הסיפור הזה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך וגם לשרה ולשרנסקי יו"ר הסוכנות. מצד אחד לקחנו די כמובן מאליו את זה שקורית פה עליה. עולים באים וכולי, רובם נשארים תורמים למדינה. ההצעה של היום הזה באה, אני חושב, ותקנו אותי אם אני טועה, ג'יי וג'ונתן, כדי שלא ניקח כמובן מאליו את יום העלייה. כדי שנבין שהמפעל הזה הוא מפעל מטורף שהוא לא פשוט בכלל, חלקו היה במבצעים אדירים מעבר לים, עם מעורבות של המוסד והסוכנות, אנשים מתו במבצעים כאלה, אנשים מתו, נרצחו ונאנסו, בעיקר במקרה של עולי אתיופיה, כשהם באו בדרך לפה ולא רק כמובן. ואני חושב שהעובדה הזאת שהעלייה לא מובנת מאליה, צריכה להילמד בבתי הספר, בגנים, בצבא, כדי שגם אם אנחנו יודעים ומקבלים כמובן מאליו שבאים לפה עולים, אז בוודאי ובוודאי שנדע מה היה כרוך בזה.

כמובן שחלק מהמטרות של החוק הזה שיזמנו מדבר גם על מה התרומה של קהילת העולים שהיא באמת עצומה ואדירה לביטחון של ישראל, להייטק שלה, לתעשייה שלה, לכלכלה שלה, אני לא מדבר על התרומה שלה לבית הזה שבאמת העולים ובצדק כבשו כל חלקה טובה מיו"ר הכנסת דרך שרים, ראשי ועדות וכולי, ומה התרומה שלה לבניין המדינה.

אני חושב שהחוק הזה צריך להצדיע לעלייה, צריך להצדיע לאלה שעשו אותה, לאלה שעומדים מאחורי הקלעים ואלה שעומדים לפני הקלעים שהם העולים, אבל מילה אחרונה תהיה גם על הצד הפחות זוהר. הרי אנחנו פה באים גם לחגוג וגם כדי להצדיע אבל אחרי ההצדעה ואחרי החגיגה צריך לחשוב אם המדינה מתנהלת נכון עם כל העליות, האם אנחנו יודעים לקלוט כל עולה ועולה, לתת לו את תשומת הלב, אני כמובן מצביע, נתן, לחלק של הסוכנות בדבר הזה, אבל זה לאר ק הסוכנות, זה הממשלה, זה המדיניות שלה, אנחנו צריכים להסתכל בעיניים לעולים שהגיעו ולראות איך אנחנו מצד אחד מדברים אל עולי מדינות המערב, אלה שבאים מאנגליה, ארצות הברית, אוסטרליה, אנחנו מצליחים לשלב אותם, הם עוזבים מדינות מאוד חזקות, עם מקצועות, הרבה מהם כסף, באים לפה, אנחנו יודעים איך לקלוט אותם, איך לתת להם להתגבר על קשיי השפה וההשתלבות בחברה, לאבטוח.

האם ידענו להתמודד עם הגזענות שהייתה בזמנו ואולי עדיין נגד העולים מרוסיה שהגיעו לפה גם כן הרבה פעמים מאוד משכילים ומצאו את עצמם בעבודות שלא מכבדות את עצמם. האם ידענו לקלוט אותם ובוודאי איך אנחנו מסתכלים היום על ההשתלבות של העולים מאתיופיה שנתקלים עד היום בהמון המון גזענות, המון המון חשיכה, המון המון אי יכולת לקבל אותם כשווים ולראות אותם כשונים ואני לא מדבר על בין אם יחס אלים וגזעני ובין אם אנחנו מתייחסים נכון לאופן שהם הגיעו לפה, לסבל שהם עברו והגיעו לפה מתוך ציונות והאם אנחנו יודעים לקבל אותם כחלק מהחברה.

אני כמוך, אדוני היושב-ראש, עד למאבק של עולי אתיופיה גם בגזענות נגדם, גם בסיפור של אברה מנגיסטו שהרבה פעמים, גם אתמול דיברנו על זה עולה השאלה שהוא עולה, מה היה אם הוא לא היה בצבע שהוא, עם השם שלו, מה היה אם הוא היה אחר. ואני לא מדבר על אם אפשר לשחרר אותו או לא, אני מדבר על אם היינו מתייחסים אליו, קסניה אתמול דיברה על זה מאוד יפה, אותו דבר או אחרת אם הוא לא היה עולה מאתיופיה, על מה המאמצים שאנחנו עושים ומה הדיון הציבורי בכלל. היום תשאלו מישהו ברחוב אם הוא יודע מי זה אברה מנגיסטו, אני לא בטוח שהוא יידע.

אני רוצה ביום הזה לצד החגיגה ולצד ההצדעות שבהחלט מגיעות גם לממשלה לכל הדורות גם לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית העולמית, ולצד ה'גלורי' שיש פה ליום העלייה, להסתכל גם לעצמנו בעיניים, ולחשוב מה אנחנו עושים כמשרד קליטה ויושבת פה שרה מצוינת, וככנסת, בשביל לשלב טוב יותר את העולים מכל המקומות, גם בעבודה, גם בזכויות, גם במלחמה נגד הגזענות בהם וגם בכל רובד בחברה הישראלית. אני מצדיע לכם ושאפו גדול לכולנו על היום הזה. תודה רבה.

מצטרף אלינו חבר הכנסת יהודה גליק. אני רוצה לברך את מנכ"ל משרד הקליטה על כניסתו לתפקיד, אנחנו מברכים אותך ובהצלחה בתפקיד.

תודה רבה.

חבריי חברי הכנסת אני רוצה להביא לתשומת ליבכם, נסו לתמצת את דבריכם כי יש אנשים רבים שרוצים להתבטא. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, מכובדי חבריי חברי הכנסת, שרת העלייה והקליטה, נתן שרנסקי יושב רש הסוכנות, אורחים נכבדים. אם לתמצת, אני חושב שמהיום המיוחד הזה אנחנו צריכים לצאת באמירה אחת, שעולים זה נכס ולא נטל. זה דבר אחד. ואני חושב שהאמירה הזאת צריכה להיות ברורה והיא צריכה לצאת על ידי כל היושבים כאן, גם בכנסת, גם בממשלה וגם בארגונים וזה צריך לידי ביטוי בתקציבים.

שרת העלייה והקליטה לא צריכה לרדוף אחרי תקציבים, צריכים להבין שישנה עליה גדולה וצריך לתקצב. עולים עולים כסף ובבית הזה בקדנציה הקודמת הייתי יושב ראש ועדה ויש כאן הרבה חברי ועדה עכשיו, וכמובן גם השרה, אנחנו רואים שא נחנו צריכים להילחם. זה צריך להיות מובן מאליו, אנחנו תמיד היינו מדינת עלייה וכל מה שנעשה כאן במדינת ישראל נעשה על ידי עולים, ואני שוב חוזר, זה צריך לבוא לידי ביטוי בתקציב. אני חושב שכאן כולנו צריכים להתאחד, אנחנו פה מאוחדים בשולחן הזה, ביום המיוחד הזה ולעזור לזה לקרות ולעזור ליותר עולים לעלות ארצה אבל לא רק לעלות אלא גם לתת להם את התנאים הטובים ביותר. תודה ושיהיה חג שמח, יום עליה שמח.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

תודה לך כבוד היושב-ראש, שרת הקליטה, כבוד יושב-הראש של הסוכנות היהודית, חבריי חברי הכנסת והאורחים הנכבדים, אני רוצה קודם כל לברך את כולכם ואת כולנו, שאפו ענק ליוזמי החוק. אני חושבת שבפעם הבאה, ב- ז' בחשוון נשאל את ההורים ליד גני הילדים וליד בתי הספר ונדבר עם חיילים שעולים לאוטובוסים ונשאל אותם איזה יום היום והם ידעו לענות לנו. זה יום שבו בעצם אנחנו חוגגים את עצמנו. כי עולים זה מדינת ישראל. אנחנו משלימים אחד את השני. אנחנו כמו תצרף ענק, מוזאיקה, בלעז, שמשלימה אחת את השניה ואם לחשוב שמוציאים חלק קטן אחד מהפאזל הזה, מה נהיה אז? הפאזל נופל, לא מחזיק מעמד.

אמר בזמנו יצחק רבין שאנחנו הבית הלאומי של כל יהודי העולם. אנחנו המקלט ואנחנו גם האחריות. בגלל שזו אחריות כבדה מנשוא כי זו אחריות להרבה אנשים שאולי עין צופייה לציון והם עוד לא איתנו וכאלה שאולי ישקלו את זה בעתיד, אז האחריות היא גם למילים שאנחנו מוציאים מהפה שלנו. אז לומר דברים כמו, אפשר להעליב את יהודי ארצות הברית שנאמרו היום בבוקר, אתם יודעים מה, למרות שאני לא מהעדה הזאת, אבל לי כיהודייה, כישראלית, זה כמו לסובב סכין חדה בלב. אי אפשר להעליב את יהודי ארצות הברית, אי אפשר להעליב את יהודי רוסיה, אי אפשר להעליב את יהודי אתיופיה, אי אפשר להעליב פה אף אחד. זה בית משותף של כולנו וזאת החכמה של עם ישראל וזאת צריכה להיות החכמה של מנהיגנו שלנו כאן, הנבחרים בכנסת ישראל למצוא את הדרך המשותפת, אחדות. זו המילה המיוחלת שצריכה להישמע ביום הזה. אחדות בין עדות ותפוצות שונות, אחדות בין חרדים ליהודים מסורתיים לרפורמים ולקונסרבטיביים לחילונים שבינינו. אנחנו כולנו בונים לבנה-לבנה את הבית הלאומי שלנו. אז אני מקווה שמילים שפוגעות לא יישמעו.

דנו אתמול ותודה לך כבוד היושב-ראש שיזמת את הדיון החשוב הזה על דו"ח מאוד כואב ולדעתי מאוד אמיתי שחושף את המצב בבתי הספר ששם לומדים ילדי עולים ועולים. לצערי הרב מהדו"ח הזה שאתמול הוצג לנו בישיבת ועדת העלייה והקליטה הוצגו נתונים מהם עולה שילדים של עולים ובני עולים שזה בכלל דבר מקומם, למה אנחנו צריכים לדבר בכלל על מושג כזה כמו בני עולים, אנחנו עדיין עוסקים בו כל היום, מרגישים פחות מוגנים בבתי ספר, סופגים גזענות בבתי ספר ואפילו סופגים אלימות מצד המורים שלהם, אלה שצריכים להיות אחראים על תחושת המוגנות על תחושת השייכות שלהם. אם אנחנו לא נטפל בזה בבתי ספר, אם אנחנו לא נטפל בזה מהיסוד, אם אנחנו לא נטפל בכל אמירה גזענית כזאת או אחרת לגבי צבע עור, השתייכות לזרם כזה או אחר ביהדות, מוצא. אתמול הגיעה העוזרת שלי וסיפרה לי שהילד שלה בן 9 בסך הכל, שמע בבית הספר 'אתה לא כמונו, כי הגעת מארץ אחרת' זה בן עולים, הוא נולד כאן.

אני מאוד מקווה שאנחנו ביום העלייה, לא רק נחגוג אלא גם מחובתנו כפי שאמר יצחק רבין, לחוות את תחושת האחריות. אחריות לעולים שכבר נמצאים פה להמשיך לקלוט אותם כמו שאתם, חברים, עושים את זה כל הזמן בתפקידים השונים שלכם וכמובן שכל הארגונים החברתיים שדואגים גם לעולים ועולות במדינת ישראל ושאנחנו כולנו נקדם את מצב העלייה, שבשנה הבאה נחגוג עלייה גדולה יותר, ושאנחנו נחגוג שלעולים יהיה טוב יותר איתנו פה במדינת ישראל. תודה.

חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

המנכ"ל היוצא למנכ"ל הנכנס.

יושב פה עוד מנכ"ל שהיה גם בינינו, מילא את מקומו, חביב. שגם הוא עלה. מאיפה שחביב עליה היום, אתה לא חושב לחזור לארץ המוצא, נכון חביב?

לא. לא.

אני מסתכל מסביב לשולחן ובקהל, דיברו קודם על עלייה נתן שרנסקי ויושב-ראש הכנסת שבאמת קטונתי מלדבר ליד כל אלה שיושבים פה, אני באמת לא יכול אפילו לעמוד לידכם במובנים האלה, אבל כשאתם דיברתם על התפילות, ז' בחשוון הוא תאריך נכון והתפילה הייתה צריכה להיות לפי שמחת תורה, אני כן יכול לומר שכשאני מסתכל פה אז זה ברור שתפילות נענות. כי כולנו, גם אני, אם אני הולך כמה דורות אחורה ואני מסתכל על כל אחד מאיפה הוא הגיע, לך כמה דורות אחורה, אז התפילה בסיום ליל הסדר שלשנה הבאה בירושלים חד משמעית מתגשמת התגשמה ומתגשמת גם בימים האלה ואני חושב שזה יותר מהכל מציין את יום העלייה במובנים האלה.

חשוב לציין פה, שגם הנושא של תושבים חוזרים שעוסק בו משרד העלייה והקליטה שכבר הופך להיות מורכב, כי זה תושב שאולי ירד, נולדו לו שם ילדים, הילדים עולים, הוא חוזר, והכל ביחד מתכנס באמת לאותו יום ואולי אם אני יכול לבקש, אני יודע שפועלים לעניין הזה, אבל בוודאי שסופה תצטרכי את התמיכה של כל הבית הזה וכל מי שמסביב, באתגר אני חושב הכי גדול שמונח לפתחנו. בעולם יש 14.5 מיליון יהודים. רק 6 מיליון מתוכם חיים כאן בישראל. תדמיינו את מדינת ישראל כשהמשוואה תתהפך ואנחנו נהיה פה יותר ממחצית, יותר מ- 7.5 מיליון יהודים, 8 מיליון יהודים שחיים כאן, את כל הבעיות שלנו איך הן היו נראות אחרת, גם הכלכליות, איזו צמיחה כלכלית הייתה פה, מה הביאו לנו המיליון עולים האחרונים שהגיעו לפה, איזה יתרון דמוגרפי ובטחוני יהיה לנו ברמת הפיתוח של מדינת ישראל, אז בוודאי אם מסתכלים על מדינה שלפני 120 או 130 שנה היו פה 18,000, 20,000 יהודים, לאן שהגענו היום, היעד המרכזי אני חושב הוא באמת להביא עוד מיליון עולים, צריך לדבר על זה כל פעם ביום העלייה ולראות איך כולנו ביחד נרתמים לעניין הזה.

הערה קטנה אחת – היום בבוקר כשנכנסתי לאיזה דיון של ועדה אחרת הצטלמו לידי עם תמונה של אקסודוס. היה כתוב 'עליה בלתי חוקית לישראל' חברים, אין עליה בלתי חוקית לישראל, הייתה העפלה, אף אחד לא יכול להגיד לנו ולא משנה אם היה פה מנדט כזה או מנדט אחר, שהעלייה לישראל היא בלתי חוקית, היא חוקית, הייתה חוקית עוד לפני שקמה מדינת ישראל ואנחנו נמשיך לעסוק בזה ובהצלחה ותודה רבה לכולם.

תודה. חברי הכנסת, אני יודע שאתם רוצים לצאת.

אנחנו חייבים להתנצל, יש לנו עוד ועדות.

רשמתי לפי הבקשה ולכן עכשיו חבר הכנסת מוטי יוגב, ואחר כך חברת הכנסת נירית קורן.

אני רוצה לברך פה, לפני כל המכובדים, את כל מי שפה עולה שהגיע לבית הזה, ומתוך כך, כי אני חושב שהם הנשוא של היום הזה, מתוך כך את כבוד השרה ואת יושב-ראש הסוכנות היהודית ויושב-ראש הוועדה וחבריי חברי הכנסת ומנהלת הוועדה ומנכ"ל משרד העלייה והקליטה, מכובדיי כולם.

לא אכביר בדרשות, אבל באמת אחד ממשאות הנפש של היהודים בכל התפוצות, לכל הדורות, וגם כיום לקבץ את נתחי ישראל לכאן וזה גם פעולה ברוכה וגם נס גלוי. איך שלא תראו את זה, וגם התחושה שכולנו עם אחד, היא דבר גדול. אני רוצה לעצור את עצמי כאן בדרשות. כבר דרשו לפניי דברים גדולים ואין ספק שהעלייה הזאת צריכה להילמד.

יודעים פה חבריי לוועדת העלייה והקליטה וברור בראשות היושב-ראש, שאני חושב שיש לנו עוד משימות ובסופן אני רוצה לומר בשורה התחתונה לגבירתי שרת העלייה והקליטה, אנחנו מאחורייך כדי שביחד ננסח, אני חושב שצריכים היום החלטת ממשלה משמעותית הרבה יותר. אנחנו יודעים ואני לא אומר את זה כביקורת אלייך, אלא הפוך, כקטליזטור מכאן, שכשהסוכנות הציגה בפנינו, אני לא זוכר אם זה היה נתן או ג'וש, את הנתונים, היא דיברה על שנת 2015 כשנה ברוכה של 32,000 עולים וצפתה 40,000 לשנת 2016, ואנחנו יודעים שזה פחות. שזה אולי בהיקפי ה- 26,000. והתשובה לכך, אין לי ספק שזה כל קשיי הקליטה וכל עלייה וקשייה. העליות הקטנות של התימנים ובני המנשה, בכוונה אני מתחיל מהם, דרך דרום אמריקה ועד העליות הגדולות של אוקראינה וצרפת שהן כמחצית יחד מכלל העולים.

הקשיים הם מרובים ואני סבור ואני פה מבקש מהיושב-ראש שאת הדיונים האינטנסיביים שדרשנו ויזמנו כל אחד לפי מה שכואב לו ומכיר, נעשה עוד יותר אינטנסיבי. כמו הדיונים האינטנסיביים בוועדת חוץ ובטחון ונזמן משרד- משרד יחד עם תכלול של השרה וראש הממשלה, אני חושב שאנחנו זקוקים פה גם לממשלה וראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה, כדי להביא באמת ליותר תקציב ואיך עושים את זה גם לתוך 2017, 2018.

אישית, אני מדבר על זה גם בתוך המפלגה שלנו אבל אני חושב שזה צריך להיות חוצה מפלגות לחלוטין, כלל ישראל. גם יותר תקציב, אבל לא הכל תקציב. אמרתי ליושב-ראש המפלגה שלי שר החינוך ואני גם עוד אפגוש אותו היום, קבעו שנת 50 לשחרור ירושלים שאני סבור שזו הייתה צריכה להיות שנת עליה וקליטה. אמרנו את זה פה בפתיחת שנת החינוך של המנכ"לית ואם יש פה נציגי משרד החינוך, אני אומר את זה הרבה. לא הכל כסף. ילד מאמץ ילד ומשפחה מאמצת משפחה וברור שדרך מערכת החינוך יודעים כלפי מעלה שיש ילד בכיתה ב' מצרפת בנתניה וילד בכיתה ח' או בגן, אז מיד ניתן באופן מתכלל לשלוח לשם איזה ואוצ'ר ולייצר שם יותר אולפן או יותר שעות או כל דבר אחר.

בהטבות בדיור שהזכיר פה יושב ראש הסוכנות והכרה בדיפלומות, אני זוכר שעסקנו בהכרה בדיפלומות של רופאי השיניים מצרפת, ומה עם רופאי העיניים? ומה עם רופאי העיניים מאוקראינה או ממקום אחר? ברור שצריך לפתוח את הדבר הזה בתיכלול הרבה יותר גדול, ובוועדת חוץ ובטחון וגם בוועדת עליה וקליטה הבנו שהקשיים היותר מרובים בבני נוער, האינטגרציה לצה"ל ולאקדמיה היא דווקא בנערים מדרום אמריקה. שם פתאום מסתבר שיש עריקים או נפקדים יותר מאשר מהאתיופים.

זימן לנו ריבונו של עולם, אני קורא לדבר הזה על שם הפסוק בשיר השירים 'קול דודי דופק'. ואני אומר לעצמי ואני אומר לכולנו, נשתדל לעשות יותר בכדי שנצליח לקלוט טוב יותר, אני רואה את חצי הכוס המלאה, אין ספק, שלא אישמע כמקטר, אבל אני חושב שחובה עלינו לעשות עוד יותר ויחד עם השרה ויחד עם כל הגורמים והסוכנות לפעול עוד יותר ולהביא גם לכך שיהיו תקציבים יותר גדולים שיאפשרו לכולם וגם לרשויות ולכל הגורמים, להביא לכך שנצליח להגיע ליעד הזה של לקבץ את כל נתחי ישראל, לקרב את פזורינו ותפוצותינו מכל קצוות הארץ לארצנו. תודה.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב. אני רוצה להזכיר לדוברים, תנסו לתמצת כי ב-15:30 אנחנו צריכים לסכם, ב- 16:00 יש מליאה וגם בגלל שיש טקס חגיגי בנושא הזה אנחנו צריכים להיות בדיוק שם. חברת הכנסת נורית קורן בבקשה.

אני נולדתי פה בארץ, אבל אני בת לעולים. הוריי הגיעו מתימן וכידוע יש חבלי קליטה לכל עלייה מכל מקום אחר ואני מודעת לכך ולכן לקחתי על עצמי להיות יושבת-ראש השדולה לסייע לעולים דוברי צרפתית וכך התוודעתי לכל הבעיות של העולים שהגיעו מצרפת וכמו שאמרת, שרנסקי, כבוד השרה וגם חבר הכנסת נגוסה וגם יש לנו כאן את המנכ"ל החדש, אלכס קושנר, וגם המנכ"ל של הסוכנות וגם שרנסקי שאתה דוגמה ומופת לעולה, סוג של עולה שסבל כל כך הרבה, גם אתה וגם יושב- הראש שלנו אדלשטיין שסבלו כל כך הרבה עד שהגיעו לכאן.

בעצם כולם רצו להגיע למדינת ישראל, וגם היום. הייתי במאי וראיתי איך נעשה ההליך של הסוכנות, איך הם פועלים להביא את האנשים ואני רוצה להודות כאן לכל הפעילים, ויושבים כאן פעילים של הסוכנות שהם עושים עבודת קודש כדי להביא את העולים.

אבל אנחנו כמדינה צריכים באמת לשלב, לקבל את האחר ולדאוג לאחר ואולי לעשות סוף סוף את הפרויקט של משפחות מאמצות כדי שלאנשים שיבואו עכשיו יהיה יותר קל וגם להשקיע יותר מאמצים בקליטה כי אני מאמינה שמה שקורה באירופה רק יביא לנו יותר עולים ואנחנו צריכים להתכונן.

אני כחברה בוועדה למינוי שופטים, רוצה שיהיה ייצוג הולם לכל המגזרים ותת התרבויות של מדינת ישראל ולכן כשנכנסתי לתפקיד מה שראיתי שחסר שופטים ממוצא אתיופי וגם שופט ממוצא רוסי ומה שעשינו בוועדה האחרונה זה היה למנות שתי שופטות אתיופיות וגם שופט ממוצא רוסי וזה חלק מלהטמיע בתוך המערכות שלנו שיהיו גם צבעים אחרים ודעות אחרות וזה מה שחשוב, והיום הזה מאוד מאוד חשוב. כל הכבוד למי שיזם וגם ליוזמי החוק ולך חבר הכנסת נגוסה שעושה עבודה מצוינת בוועדת עלייה וקליטה, מאוד חשובים הנושאים האלה ואני חושבת שכולנו כאן קונצנזוס שלם, כולנו נותנים יד על מנת לקלוט את כל העולים ואני אסיים: עם ישראל חי.

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש וגברתי השרה. גם לי היה חשוב לבוא לכאן, אני חושבת שכולנו חברה של מהגרים וחברה של עולים, בסופו של דבר כל אחד פה לצערי עדיין נמדד מה ארץ מוצא של הסבים והסבתות. אני שמעתי גם את חברת הכנסת קורן, ואני חושבת שבעיקר מה שאנחנו צריכים להפסיק, אנחנו צריכים להפסיק עם כל מיני ביטויים אומללים שמגיעים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה בכל הנושא של יהדות התפוצות.

לצערי, פשוט קשה לי גם היום שמעתי את הדברים וגם אתמול ואני רוצה להגיד לכם שלא נחשפתי ליהדות התפוצות אבל אחרי שני ביקורים שלי עם הסוכנות וג'וש כאן, גם בקייב וגם בארצות הברית, אני רוצה להגיד לך שהסיבה שבעיקר באתי לפה זה כדי לומר לך, וגם אמרתי את זה אז לג'וש וגם רצינו להיפגש אחרי המשלחת לארצות הברית להגיד לכם שמה שאתם עושים עם חברי הכנסת, כמה פעילות חשובה היא שאתם חושפים אותנו ליהדות התפוצות כי הבורות שולטת ואנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים מספיק, ואחרי זה אנחנו שומעים ביטויים, ועכשיו גם דיברתי עם יהודה על זה, כמה חשוב שאנחנו באמת נגן פה על יהדות התפוצות. כי לצערי שומעים רק קולות לא טובים ולא שומעים את הקולות הטובים שבאמת מגינים ומבינים את יהדות התפוצות, ומבינים שזה לא רק כספומט. זה הידיד הכי טוב שיכול להיות למדינת ישראל. בצרפת, בארצות הברית, ברוסיה, בכל מקום שתבחרו התפקיד שלנו פה בארץ זה לחזק, כי רק כך יותר ויותר יהודים יבואו לארץ. רק כך, באמצעות זה שאנחנו מבינים את החשיבות, יבואו לכאן יהודים.

אני רוצה ממש בקצרה כי אני יודעת שאין זמן, לומר לך תודה רבה, כי באמת, יותר עובדים פה עם ג'וש אבל אין ספק שאתה מנצח על כל הנושא של החיבור של חברי הכנסת אל יהדות התפוצות. אני רוצה להגיד לך תודה רבה, אין ספק ששר, מקצועיות שלו היא בכך שהוא חוזר למשרדו וממשיך שם וכתבו באחד העיתונים שיש לך טאבו על משרד הקליטה ולדעתי זה הישג כי בסופו של דבר משרד שמזוהה עם השר, זה הדבר הכי חשוב, אנחנו רואים את זה באמת רק אצלך ובתחבורה ובאמת ליושב ראש הוועדה אברהם נגוסה שעושה עבודה נהדרת בעיקר עבור צעירים יוצאי אתיופיה ובצדק, כי גם אנחנו כחברה שעוסקים כל הזמן בוועדות אנחנו לא עושים מספיק ואנחנו צריכים להתגייס כמה שיותר, בכלל יוצאי אתיופיה אבל בכלל לכל הנושאים של יהדות ועליה ולהמשיך לחזק מפה את יהדות התפוצות מתוך הבנה שרק בכוח מיוחד באמת היהודים יגיעו לכאן ויחזקו אותנו כאן כמדינה. תודה.

תודה. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה.

גבירותיי ורבותיי חג שמח. באמת קודם כל חג שמח, איך לא חשבו על זה קודם. יום חג לעלייה בכנסת זה פשוט דבר מדהים ונפלא ויישר כח לך אברהם שהובלת את זה יחד עם חבר הכנסת מיקי ורוברט אילטוב, יישר כח לכם. זו חובה לעשות דבר כזה וברוך השם איך לא חשבו על זה.

לא רק זה, יצא לכם יום מדהים. חז"ל אמרו 'גדול יום ירידת גשמים כיום קיבוץ גלויות'.

פספסת את יולי, שדיבר על זה גם.

יולי דיבר על זה? הוא גנב לי את זה. יכול להיות שהיה בינינו איזה שהוא קשר, יולי ואני פעם עבדנו יחד. אז ממש ז' חשון זה יום שמתחיל הגשם, שפע של ברכה מאת השם.

איפה עבדתם? במשרד הקליטה.

כל מי שנמצא פה או שהוא עלה או שמהפעילים של העלייה ואגב שמחתי שבאו כל כך הרבה ואני אפילו בהזדמנות זו בשם הכנסת מתנצל בפני אלה שעמדו בחוץ כמה דקות כי לא היה מקום בחדר, אז זה באמת נפלא, זה באמת דבר נפלא.

תראו, זה גם יום להביע הוקרה גם לעולים. אין דבר כזה עליה קלה. עברתי עם משרד הקליטה ומי כמו השרה סופה שהיא בשבילנו עדיין יושבת-ראש המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות ועוד אחרי, איך שהיא טיפלה בכל עולה ועולה ואברהם נגוסה שהיה פעיל והיה בכל ההפגנות ובכל העשייה וכל הזמן עוד אחד ועוד אחד כי כל אחד הוא בנאדם וכל אחד מתמודד ואין עולים קלים אז היום להסיר את הכובע בפני העולים וגם בפני עובדי משרד הקליטה והסוכנות שהרבה פעמים סובלים מכפיות טובה ובאמת חביב, כמה שעות, כמה ימי שישי, כמה לילות הוא חגג בחדר שלו שם למטה בפינה, כל עובדי משרד הקליטה בכל רחבי הארץ, יישר כח לכם, כל הכבוד, אנא תמסרי לעובדים ממישהו שמאוד אוהב אותם.

אני רוצה לספר שני דברים קצרים. כשהייתי בשנות התשעים במשרד הקליטה היה גל עליה גדול מברית המועצות והגיעו אנשים עם מקצועות מוזרים. היו מהנדסי מנהרות ורכבות, אמרנו, מה יעשו פה מהנדסי מנהרות ורכבות במדינה שלנו. תראו איזו מהפיכה של מנהרות ורכבות. מישהו זוכר שלפני עשרים שנה, הרכבת הייתה נוסעת לירושלים, היית יורד, קוטף פרח וחוזר לרכבת. הרכבות השתכללו, המנהרות השתכללו בזכות אותם מהנדסים שחשבנו שלא יהיה להם פה מה לעשות ובאמת המדינה שלנו נהפכה, ופשוט ביום החג הזה להגיד יישר כח גדול לכל הפעילים וכמובן לגופים המתנדבים, ראיתי פה את 'נפש בנפש' ועוד כל מיני אנשים צדיקים שבאמת פעילים לטובת הנושא הזה.

ובסוף אולי איזה שהוא רעיון. אתם יודעים, אני פעיל בתחום אחר, בתחום של עלייה, לא רק עלייה כזאת אלא עלייה לאיזה שהוא מקום חשוב ובתחום הזה שנים ניסינו לעשות משהו ולעורר את הקונצנזוס, עד שהגיעה ההחלטה של אונסק"ו ואמרה אתם לא שייכים ופתאום כל המדינה אמרה מה פתאום, הר הבית שלנו. אני חשבתי אולי נציע הצעת חוק שליהודי ארצות הברית אסור לעלות לארץ אתם תראו כולם יעמדו 'מה פתאום אנחנו רוצים לעלות' אז זה סתם בתור בדיחותא.

שוב באמת היום הזה, יום להוקיר טובה, הייתי מציע שנקבע ביום הזה גם להעניק פרסים שפעילים בתחום העלייה, גם לעולים שהוכיחו את עצמם, יש פה המון בעיות, תראו. כל שנה בשבעים השנים האחרונות של קום המדינה, כל יום ויום היה יום קשה עם בעיות ועם אתגרים והלך לאט לאט, כשאתה מסתכל אחורה, שבעים שנה, התקדמנו בטיל אותו דבר אני חושב לעניין הזה, אפשר למצוא המון המון בעיות בשורה הכי חשובה, בשורה הכי תחתונה, כדאי לזכור שהעלייה היא הברכה הכי גדולה שיש למדינת ישראל וצריכים לתת לכל עולה להרגיש שהוא עשה את הדבר הכי גדול.

עבדתי במשרד הקליטה ואמרתי אני לא עובד קליטה, אני עובד בתהליך קיבוץ גלויות מדהים נפלא שקורה פה. אז כל אחד צריך לחוש את התחושה הזאת שהוא שותף למשהו היסטורי וכל פעיל עלייה וכל מי שמסייע לתחום העלייה, זה היום להגיד תודה רבה. חג שמח.

תודה. אני רוצה להזכיר שוב לדבר בתמצית. חברת הכנסת טלי פלוסקוב בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, גבירתי השרה, יושב- ראש הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, המנכ"ל, ברכות לתפקיד החדש, חברי הכנסת. נכון, היום זה סוג של חג. ואני רוצה לברך את חברי הכנסת שיזמו הצעת חוק שמדברת על חוק העלייה, ומי שעבר את זה, אני רוצה להגיד לכם והיום אמרתי באחד מהראיונות שהמדינה שיודעת לתת לאדם שהגיע לפני 25 שנים לארץ הזאת עם 10 דולרים בכיס, אחר כך להיות ראש עיר ולהיות חבר כנסת, זה אומר משהו ענק על המדינה שלנו.

אני לא חושבת שיש עוד מדינה בעולם שנותנת אפשרויות כאלה לאותם האזרחים שלה. וכמו שאומרים, אנחנו יודעים שהעלייה של שנות התשעים היא היום שישית מאוכלוסיית מדינת ישראל. ואם אנחנו אומרים שהמדינה קלטה אותנו, אני חושבת שאנחנו בהכרח יכולים להגיד שאנחנו, לא רק העלייה של שנות התשעים, אלא כל העליות, קלטנו את המדינה הזאת. אנחנו חלק מהמדינה, זאת הרגשה הכי טובה.

כפי שציינו כאן יש לנו עוד הרבה עבודה בנושא של הקליטה, יש לנו לא מעט עבודה גם בנושא של העלייה ואני גם מברכת את משרד הקליטה על העבודה הנפלאה שאתם עושים ובאמת אנחנו רואים את זה בכל אולם, בכל מקום, שומעים מאנשים, ומה שאני רוצה להגיד כאן ואנסה לקצר , אדוני היושב- ראש, אנחנו צריכים לחשוב על שני דברים – מצד אחד העלייה, משרד הקליטה והסוכנות, ומהצד השני זה קליטה רבותיי. קליטה זה חלק מההצלחה. כפי שאנחנו רוצים להיקלט במדינה הזאת, המדינה צריכה בדיוק ככה לרצות לקלוט אותנו. שימו לב שאני עדיין אומרת 'אותנו' כאחת מאלה שעלו למדינה. אבל אני פועלת המון ונפגשת המון עם עולים חדשים בארץ, ואני שומעת דברים טובים, דברים פחות טובים, דברים שצריכים לתקן.

לכן אני אומרת לסיכום, יש לנו הרבה עבודה, אבל בהבנה מ שותפת שקיימת כאן באולם ואנחנו שומעים את זה מכולם, אנחנו צריכים לרכז את הכוחות ולעשות את הכל כדי שמצד אחד יהיה רצון להגיע לארץ ישראל, מצד שני להישאר במדינה הזאת וגם שהילדים שלנו לא יחפשו מדינה שהקוטג' שם יותר זול. אלא מדינה שבאמת יודעת לתת את מה שדיברתי עליו קודם. מה שנשאר לי לומר זה חג שמח והמשך עבודה פורייה לכולם.

תודה רבה. יושב ראש לשכת העיתונות הממשלתית, מר ניצן חן בבקשה.

אני רוצה להזמין את כולכם לתמונות, יש פה שלוש דוגמיות מאוסף התצלומים הלאומי של לשכת העיתונות הממשלתית. אתם יכולים להסתכל אבל גם להעיף מבט ביציאה מהאולם ולראות שישים תמונות שמייצגות פסיפס של החברה הישראלית ב- 80 השנים האחרונות וכל תמונה זה סיפור, גם סיפור עיתונאי, גם סיפור שמעצב נרטיב ואני באמת א. מודה על היוזמה הזאת, במיוחד לך מר נגוסה ולשרה ולדובר המוכשר שלך אלעד סון.

הקלישאה אומרת תמונה שווה אלף מילים, אבל זו לא סתם קלישאה כי חברי כנסת ועיתונאים אוהבים לדבר, לפעמים להרחיב שלא לצורך. תמונה לעולם לא משקרת כי לבנות פריים של תמונה, ויש פה צלמים של לשכת העיתונות הממשלתית שיכולים להעיד יותר טוב ממני, צריך לבנות קומפוזיציה ופריים וכולי והיא גם מחזיקה מעמד יותר מאשר חיי מדף של ארבע שנים ושמונה שנים. מי שייצא לתערוכה ויראה את הפרצופים, את הדמויות, מה הן מייצגות, גם המזון גם הלבוש, יראה שיש לנו הרבה במה להתגאות.

אני מודה על היוזמה ומעודד חברי כנסת נוספים להשתמש בשירותי לשכת העיתונות הממשלתית במיזמים פרלמנטריים נוספים. אז תודה וחג שמח.

תודה. מאחורי חברי הכנסת ארגוני העולים דחפו לקידום החוק הזה, ולכן אני מזמין את יושב ראש מועצת ארגוני העולים מר מאיר לב. מריו בבקשה.

תודה רבה. פעם הייתי בארגנטינה מריו, היום מאיר לב. אני זוכר את הישיבה הראשונה שנכנסת לתפקיד, שדיברנו על הנושא של יום עלייה, אבל אנחנו רק דיברנו ויש חבר'ה שלקחו את זה בידיים והיום הגענו לחגוג את יום העלייה.

אני מרגיש היום שיש איזו אווירה יותר חיובית לעלייה ולקליטה, מרגישים, לפחות כשאני מטפל בזה, אני מרגיש שיש משהו, שאנחנו חייבים להעביר את זה לקהילות בחוץ לארץ, שאנחנו רוצים אותם ואנחנו רוצים את העולים.

אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות להודות לסופה לנדבר שרת הקליטה, לנתן שרנסקי יושב-ראש הסוכנות היהודית לתמיכה של ארגוני העולים במשך כל השנים וכמו שהיינו עד היום תמיד נהיה מוכנים להיות שותפים בכל הפעילות, לקלוט את העולים בשפה שלהם, כל ארגון מדבר את השפה של העולה וזה הרבה יותר קל לקלוט אותם וזה מה שאנחנו עושים בשטח עם מאות מתנדבים בכל הארץ. אז תודה רבה על הכל ושהגענו ליום הזה.

תודה רבה. אחד הארגונים השותפים לקידום העלייה הוא 'הקרן לידידות', מר עופר דהן, מנהל מחלקת העלייה והקליטה ומבצעים מיוחדים בקרן לידידות. בבקשה.

קודם כל תודה רבה על ההזדמנות לברך. אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה חבר הכנסת אברהם נגוסה על ההובלה של התהליך היפה הזה, אני רוצה לברך את כולם, את שרת הקליטה המדהימה שלנו, שאנחנו שנים איתה.

סיפור קטן. אשתי מנהלת בית ספר. באה אליי לפני יומיים ואמרה לי 'תשמע, המפקחת של בתי הספר אמרה שצריך לציין בבתי הספר את יום העלייה' אז קודם כל נתתי לה פרומו כמובן ואז היא אמרה 'מה אנחנו יכולים לעשות', חשבנו, חשבנו, אמרתי לה 'תשמעי, אין מצב כזה שבכיתה אין ילד שההורים שלו לא עשו עלייה חייב להיות ילד אחד בכל כיתה. תאתרו את כל הילדים, תביאו הורה אחד מכל כיתה שיספר את סיפור העלייה שלו'. וכך היה. 500 תלמידים בבית הספר במודיעין קיבלו סיפור אישי, כל אחד מהורה אחד מהכיתה שלו על יום העלייה. אז הנה ציינו את יום העלייה שזה היום הזה, וזה הסיפור האישי שלי בעניין של יום העלייה.

אני שמח לומר שהקרן לידידות השנה הביאה 4,100 עולים. אנחנו ארגון שהוא קטן יחסית אבל עוסקים בכך ותורמים את תרומתנו ככל האפשר. אנחנו מנסים לסייע בשילוב החברתי של העולים במשך שנה מיום העלייה, יד ביד עם משרד העלייה והקליטה שהוא המוביל והוא הריבון בנושא הזה. אני רוצה להודות לכולם, לארגוני העולים, לרשויות המקומיות שגם עליהן יושב עול רציני מאוד בקליטת העולים, וזה מדהים. אני שמח על היום הזה ותודה על הזכות לדבר.

תודה. מנכ"ל מכון טריגובוף, מר נורמן שלום.

צהריים טובים כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת. קרן טריגובוף היא קרן אוסטרלית שנדרשה פעם ראשונה אחרי הרבה שנים של עבודה פילנתרופית לנושא שונה מהעבר, התחלנו להתעסק חמש-שש שנים לפני בשיתוף עם בית מורשה בזמנו, לאחר מכן עם ארגון רבני צוהר בכל הנושא של המעמד האישי של העולים.

אני לא רוצה לקלקל את המסיבה היום, אסור לקלקל מסיבה טובה, אבל בכל אופן אתחיל באיזה סיפור שגם מייצג בעיה שהיא בעיה שנדרש בה הרבה יותר ממה שנעשה היום. לפני כשנה פלוס נסענו לביקור בעיר דנייפרופטרובסק שבאוקראינה, שזו העיר הכי קרובה לאזורי הקרבות ולאזורי מלחמת האזרחים שמתקיימת בלוגנסק, בדונייצק. בסיוע הסוכנות, איתם אנחנו עובדים ברמה היום יומית היום, נסענו לאיזה מן מחנה קטן, איזו דאצ'ה קטנה ליד איזה נהר להיפגש עם קבוצה של פליטים שבאים מאזורי הקרבות. חבל שאין פה מישהו מלשכת העיתונות, הצטרף אלינו עיתונאי מאוד ידוע ואני לא אציין את שמו, שבאמת ישב איתנו במשך שעתיים ארוכות ושמע את סיפורי העולים, סיפורים די קשים ודי טראומטיים אפילו כי זו הייתה תקופה חמה, אנשים הפסידו הכל, באו עם כמה מזוודות, ואחרי שיצאנו בערב מאוחר לכוון הוואן פונה אלי אותו עיתונאי מאוד מכובד, ואומר לי 'תגיד לי, מה נעשה עם כל הגויים האלה', ואני, לא חשוב מה אמרתי לו וחבל שהוא לא ידע רוסית כי שטף הקללות היה יכול להמשך קצת יותר, ואמרתי לו כמה דברים בנושא הזה, אבל אני רוצה לומר לכם שמבחינת הסטטוס הוא צדק.

הסטטיסטיקה פשוטה מאוד, היום מעל ל- 80% שמגיעים היום בגיל הפוריות למדינת ישראל הם לא יהודים על פי ההלכה. יותר מזה, גם אותם שבאים במעמד של 4ב, מגיעים פה לארץ, נרשמים כיהודים והם לא מוכרים על ידי רשות ממלכתית סטטוטורית שהיא הרבנות הראשית והם נדרשים לעבור בתי דין לבירור היהדות. וזה נושא קצת יותר פרוצדוראלי, הוא בדרך כלל די פתיר ברוב המקרים ובאמת סייענו לארגון רבני צוהר והשתתנו פה מערך מאוד מכובד שעובד, בסיוע המשרדים שנמצאים במוסקבה, בקייב.

אבל אנחנו צריכים להידרש גם לנושא האחר, והנושא של מה אנחנו מייצרים פה במדינת ישראל, איזו חברה אנחנו מייצרים ונושא המעמד האישי הוא נושא שלא מדברים עליו והוא נושא כאוב ביותר מכיוון שאנחנו מייצרים פה, יהודים סוג א', ב', ג' ד'. אנשים שהם פסולי חיתון ופסולי קבורה, אנשים שהם חלק אינטגרלי מבחינה סוציולוגית מהחברה הישראלית, רואים את עצמם כחלק מהחברה היהודית, זה לא מצב שבו באים לכאן יהודים, נוחתים בבן גוריו ונוסעים לכנסייה הפרבו-סלאבית ביפו. אלה יהודים שאנחנו יודעים על פי מחקרים שנעשו, מחקרים מאוד יסודיים שפרופסור זאב חנין היה שותף להם לפני שנתיים, שהם חלק אינטגרלי מהחברה היהודית במדינת ישראל ואנחנו נדרשים לעשות משהו בנדון ומעט מאוד נעשה בנושא הזה.

כשהנושא היה כאוב וחייל ישראלי לא יכול היה להיקבר יחד עם חברו לקרב, כולם נזעקו כי זו הפרה הקדושה, בכל זאת, זה צה"ל. אבל יש לנו היום בעיה שהולכת ומחמירה עם אלפי לידות מדי שנה של ילדים שצומחים במדינה הזאת ללא קבלת מעמד אישי מלא כמקובל וככל אזרח במדינת ישראל. הזכות להינשא והזכות להיות חלק אינטגרלי מלא מהחברה היהודית.

אני רוצה לומר פה בנושא הזה, הארגון הקטן שלנו, פילנתרופ אוסטרלי, דובר רוסית במקרה אבל יליד סין, נדרש לעניין הזה אחרי הרבה שנים של פילנתרופיה שונה לחלוטין, אנחנו באמת סייענו אז לארגון רבני צוהר שהנושא של בירורי יהדות התחיל להיות נושא מאוד מאוד כאוב ואכן הכנו מערך שהיום פועל עצמאית ואני חושב שגם קיבל מימון יפה מאוד ממלכתי, כיון שהנושא הוא פרוצדוראלי ולא שנוי במחלוקת הלכתית. מצד שני צריך לומר, הנושא של גיור והנושא של הצורך לגשר על אותו פער שנוצר בגלל האבקואציה הגדולה, בגלל התהליכים הדמוגרפיים בברית המועצות לשעבר, ששם נמצאת המסה הקריטית של העולים לארץ, אנחנו נדרשים ליותר.

אני רק רוצה לומר במילה מה אנחנו מנסים לעשות, מנסים להשתית כחלק ממה שנקרא 'טופס הטיולים' של העולה, שתהיה לו אפשרות להתחיל את התהליך בעודו שם. היום הממוצע זמן של העלייה לישראל היא בין 7-9 חודשים מרגע ההחלטה. אנחנו מנסים לנצל את הזמן הזה בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, עם המדרשה הציונית, עם כל הארגונים האחרים לייצר שם מסלול שמאפשר לאותם עולים לפני שהם נגועים בציניות ובכל הקשיים של העלייה, לעשות חלק גדול מתכנית ההכנה לקראת בתי הדין לגיור בעודם שם. זה דבר שהיום מכסה כמעט 250 אנשים שנמצאים בכיתות במוסקבה, בקייב, בדנייפרו, אנחנו רוצים להרחיב את זה גם לפטרבורג, ונדרש יותר מזה. נדרש יותר מארגון פילנתרופי קטן. פה ראוי לציין את הסוכנות שהיא באמת שותף נאמן לעניין הזה וארגונים אחרים, ותודה לאלה שמסייעים. תודה.

תודה רבה. אני מצטער שאני לוחץ אתכם, כי היום זה יום חג ולכן דברו בתמצית כדי שכולם ידברו. על האתגרים אנחנו נקיים דיון מיוחד. יש לנו שני צעירים עולים, חניכי חינוך לפסגות. אחד הוא עולה חדש מאתיופיה ואחת מברית המועצות. טספהון אנדאייהו ואוולינה גרגוניס.

שלום אני עליתי עם ההורים שלי מליטא, ההתאקלמות שלנו בארץ בהתחלה לא הייתה קלה. עלינו לנתניה בגלל ששם היו קרובי המשפחה היחידים שהכרנו. ההורים שלי הלכו ללמוד באולפן ובאותו הזמן שלחו אותי למעון. כשעליתי ליסודי לא היה קל, בגלל המוצא שלי הרבה צחקו עלי, הרבה קראו לי בשמות. זה לא היה נחמד לבוא לבית הספר. המקום היחיד שכן היה לי קל בו זה חינוך לפסגות שהם כן גרמו לי להרגיש שייכת, שאמרו לי שאני לא שונה מאף ילד מעדה אחרת ובאמת שם הרגשתי שמצאתי מקום שאני בו מרגישה שייכת, שאני לא שונה מאף אחד אחר ואני כן שייכת לארץ, שזה המקום שלי.

בתור מישהי שעלתה עם ההורים שלה והם לא ידעו עברית בצורה שוטפת אני הייתי זאת שתרגמה ומי שקישרה ביניהם לבין שאר האנשים. מילאתי תפקידים שלא התאימו למישהי בגיל שלי, הייתי צריכה לגדול בצורה מאוד מהירה. רציתי רק להוסיף שצריך לעזור מאוד להורים חדשים שזה מאוד קשה להיות עולה חדש וזה לא רק בשנים הראשונות אלא גם בהמשך החיים, שזה משהו שמאוד משפיע. אם לא עוזרים להם, הם יכולים להידרדר ובסופו של דבר במיוחד הילדים הם העתיד של ישראל ואם לא משקיעים בהם זה לא יעזור לאף אחד. תודה.

תודה טספהון אנדאייהו.

אני בן 16, תלמיד בכיתה יא' בעירוני ז' שביפו. עליתי לארץ בגיל שלוש, יחד עם ההורים שלי והאח הגדול שלי, יש לי עוד שתי אחריות שנולדו כאן בארץ. בהתחלה התיישבנו במרכז קליטה בבאר שבע , אחרי שנתיים עברנו ליפו ושם אני עד היום.

אני רוצה לדבר על מרכז חינוך לפסגות שהוא באמת מקום שקידם אותי ועזר לי. זה מרכז של תלמידים מצטיינים שעברנו מבחנים ביסודי כדי להתקבל ולהיות במרכז הזה. במרכז אנחנו נמצאים אחרי הצהריים, עד השעה חמש. שם אנחנו יושבים עושים שיעורי בית ולומדים. כשהייתי ביסודי, הייתי האתיופי היחיד שהיה במרכז החינוך לפסגות, אם לא בכל השכונה הזאת, בכל השכונה שהייתי בה, הייתי האתיופי היחיד שם, מבין היחידים וזה ממש הבדיל אותי מהחברים שהיו איתי בשכונה, עד כיתה ו' היו לי הרבה חברים אתיופים והיינו חברים ממש טובים ואני הייתי היחיד בחינוך לפסגות. ותמיד היו שואלים אותי איך אני מצליח להסתדר כשאני נמצא במקום שאני האתיופי היחיד.

חינוך לפסגות גרם לי להסביר להם ולהראות להם שזה לא נכון, שזה באמת עזר לי להשתלב בחברה ואף פעם לא הרגשתי שונה או כל דבר אחר, גרמו לי להרגיש שייך. אני אישית אף פעם לא חוויתי גזענות. כשהייתי ילד גם ביסודי, בבית לדוגמה אף פעם הוריי לא עזרו לי בשיעורי בית או במצב החברתי, דברים אישיים. הם היו עסוקים בלפרנס כל הזמן וחינוך לפסגות היה מקום שבאמת הייתי יכול לבוא אליו ולהיות אחר הצהריים עם החברים שלי, היו לנו חוגים, כדורגל וכל מה שאהבתי. כך זה המשיך גם לתיכון וזה מקום שבאמת עזר לי, ולא כי אמרו לי להגיד את זה או משהו. וזה באמת מקום שמבדיל אותי מכל החברים שלי בשכונה שאני רואה את אותם ילדים שלא היו שם, אני רואה שהרוב בפנימיות, הולכים לפנימיות כי הם לא הצליחו בשכונה או שום בית ספר לא קיבל אותם. אני מוצא את עצמי מהבודדים שבאמת שונים ואני חושב שאם היו פותחים יותר מרכזים או משקיעים יותר במקומות כאלה ופחות שמים אתיופים בכיתה אחת ואחרים בכיתה אחרת. אני חושב שזה היה גורם לדברים אחרים והנוער לא היה יוצא להפגין כי הם היו נמצאים במקום אחרי לגמרי. תודה.

הגורמים שדחפו כפי שאמרתי קודם, זה יונתן יאבור מארגון TLV. בבקשה בקיצור.

אדוני יושב הראש וגבירתי השרה, לפני שאת יוצאת, קודם כל תודה רבה ומזל טוב וחג שמח.

תודה רבה לכם.

הגענו ליום הזה. אני מרגיש כמו על פי המסורת ב-י' בניסן התאריך השני בחוק, שיהושע בן נון צלח את הירדן ונכנס לארץ המובטחת. הגענו. תודה רבה לכם. כפי שאתה יודע אדוני היושב-ראש החוק החל כיוזמה של פעילים עולים צעירים בתל אביב, שפעלנו למשך כמה שנים אפילו יחד איתך ועם חבר הכנסת חיליק בר שהיה פה ועם חבר הכנסת רוברט אילטוב ועם חבר הכנסת לשעבר ועכשיו סגן השר מייקל אורן ועם חבר הכנסת מיקי זוהר פעלנו כדי להביא את החוק הזה מהצעה ליום ציון לאומי.

אנחנו אומרים שזה הבית של כולנו. היה פה ימין ושמאל, דתי וחילוני, אשכנזי וספרדי, היה פה כולם כי זה הבית של כולם. ואנחנו אומרים שלבן גוריון ולבן שלו אין מונופול על להיות חלוץ, עדיין יכול להגיע לפה ולהיות חלוץ והנושאים החברתיים, וכל הנושאים ואנחנו רוצים שכולם יגיעו. ואנחנו אומרים חד וברור שכולם יבואו הביתה. אנחנו מדינה שקולטת עלייה, חוגגת עלייה, ואנחנו רוצים להמשיך לקלוט עלייה, ובזכותכם היום הצלחנו להגיע למקום הזה. אז תודה רבה לכם. תודה רבה לכל העולים ששבו הביתה, לא משנה מאיפה, ולא משנה אם באת לפני יומיים או לפני שנתיים או לפני עשרים שנה.

אני כל יום שמח שאני באתי הביתה. אני יודע שהרבה אנשים גם שמחים, אז חג שמח לכולם ותודה רבה לך ולכל חברי הבית.

תודה רבה. יש גם ארגונים שתורמים לסוכנות היהודית וגם לארגונים אחרים בישראל כדי לקלוט ולהעלות יהודים. נציג א חד הארגונים הגדולים שתורם לסוכנות ולישראל זה מר הנרי מריון

אני מייצג את הנוצרים ידידי ישראל ידידי הסוכנות מכל העולם. כפי שאתם יודעים, לא כל הנוצרים התייחסו ליהודים כחברים לאורך השנים. ועל כך אני מאוד מצטער. אלוהים אמר לאברהם שהוא יהיה לעם גדול והוא יעשה את העם הגדול מהרבה מאוד אומות אחרות. אני לא יהודי, אבל אני אחד מאלה ששייכים לאומות האחרות. בספר ישעיהו פרק 60 נאמר 'זרים יבנו את החומות ומלכים יצטרפו לעבודה'. לפני 4,360 שנים בתקופת נח אלוהים הציל את האנושות בכך ששם אותם בתיבה שנבנתה על ידי נח. היום עבודת העלייה והקליטה תשמור על היהודים ותביא אותם חזרה לתיבה של ישראל.

כפי שבועז הכיר את רות והציל אותה, העלייה תשמר את מה שאלוהים הבטיח. בספר ישעיהו פרק 19 נאמר 'ישראל הם בניו של אלוהים'. בספר יואל פרק 3, אלוהים אמר שהוא יקבץ את נתחי ישראל מכל העולם, אלה שהתפזרו.

לכן אנחנו עובדים לצידכם ואיתכם. אנחנו עובדים איתכם באהבה. לא כנוצרים כדבר ראשון, אלא כמשפחה, כפי שאלוהים הבטיח לאברהם. תנו לי לומר שוב, לא כל הנוצרים היו ידידים של העם היהודי, אבל יש עשרות מיליונים של נוצרים שמתפללים עבורכם כל יום, אוהבים אתכם, הם לא יודעים את הדרכים איך לברך את ישראל, איך לעזור, אבל אנחנו אלה שאומרים להם איך לעזור. תודה רבה.

מנכ"ל ארגון קעליטה, מר אריאל קנדל, בבקשה.

ראשית תודה רבה ליושב הראש וכל מי שהצטרף פה, אני מוסיף עוד מבטא לסבב. באמת מרגש להיות פה כעולה חדש וכעולה חדש בפרט מצרפת, שמייצג גם היום את ארגון הגג של עולי צרפת, קעליטה, אני רק רוצה לפני הכל לברך את מדינת ישראל ואת הרשויות והמשרד לעליה וקליטה והאופק הישראלי, כל הארגונים שפועלים היום למען העלייה מצרפת והעלייה בכלל וחשוב להוסיף גם, וזה באמת במשפט אחד כדי לעשות את זה מאוד קצר. היום קליטה היא לא רק קליטה לשמה, אלא - - - מאוד גדול לעידוד העלייה. יש עוד עשרות אלפי יהודים בצרפת שרוצים לעלות, לפי כל המחקרים, אפילו לפי מחקר שעשה נשיא צרפת בכבודו ובעצמו על הקהילה היהודית בצרפת ואם נרצה להביא אותם צריך פשוט לפעול יד ביד, הארגונים מהמגזר השלישי, ארגון קעליטה, עם הממשלה, עם המשרדים הממשלתיים, עם האופק הישראלי כדי לעשות את זה.

אני גם אומר שכצעד ראשון אנחנו נקים ב- 1 לינואר, ומאוד נשמח לראות אותך איתנו בסיפור הזה גם, נקים בית תעסוקה ראשון מסוגו בירושלים לעולים החדשים, שיעזור להם למצוא את עצמם בנושא התעסוקה כי כנראה שמפתח הדיור, נתן דיבר על הדיור, יש גם את נושא החינוך ונושא התעסוקה מאוד חשוב והיוזמה הבאה של עמותת קעליטה תהיה לפתוח בית כזה לכל העולים כדי לנסות ולפתור את משבר התעסוקה כי עם תעסוקה טובה ועם מסלולי תעסוקה לעולים ולאנשים שרוצים לעלות אנחנו נזכה לעוד הרבה יותר עולים. חג שמח לכולם.

סגן יושב ראש מועצת ארגוני העולים, מר דורון קליין בבקשה.

תודה רבה. השבת אנחנו נקרא את פרשת "לך לך". היהודי הראשון, ציווי לבוא לארץ. כשאברהם הגיע הוא היה צריך לרדת אחר כך למצרים בגלל בעיות קליטה. ורק אחר לכך לחזור. אז באמת המפתח לעלייה טובה זה קליטה טובה, אולי צריכים לשנות את השם של היום, ליום העלייה והקליטה.

במועצת ארגוני העולים אנחנו עם אלפי המתנדבים שלנו, 25 ארגונים שונים תחת גג מועצת ארגוני העולים, העולים בקשר איתנו בקדם עליה, לפני שהם מגיעים הם יכולים כבר לדבר עם המתנדבים שלנו ולהבין דרך המתנדבים בשפה שלהם איך זה לגור במקום X או במקום Y, ולאורך כל הקליטה שלהם עד גיל 120 זה דרך המתנדבים והצוותים של מועצת ארגוני העולים.

לכן אנחנו מברכים אתכם, את יושב-ראש הוועדה במיוחד, על היוזמה, ועל שיתוף הפעולה שלנו איתך, עם הצוות, עם הסוכנות ועם משרד הקליטה. רואים בארגוני העולים, 25 ארגוני עולים של מועצת ארגוני העולים, המפתח לעידוד העלייה, לעלייה ולקליטה טובה. תודה רבה.

גברת מוניקה לב כהן, ארגון המדענים הישראליים בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם, בשם ארגון המדענים הישראליים בחו"ל, Science Abroad שפועל בנושא של השבת מוחות וכבר פועל עשר שנים יחד עם משרד הקליטה וגם עם האגף לתושבים חוזרים, עם אלה סבן שנמצאת מאחורי, ועמרי אינגבר שנמצא באגף הקליטה, אנחנו מבקשים לברך את הכנסת ביום החגיגי הזה ומבקשים גם לשים דגש של כולם על הנושא של Brain Drain נושא של השבת מוחות, ונושא של הישראלים.

דיברו פה על יהדות התפוצות, 10% מיהדות התפוצות היום הם ישראלים שעזבו את ישראל. חלקם עשו עלייה ועזבו, חלקם נמצאים בחו"ל. 10% מיהדות התפוצות הם ישראלים בחו"ל. אני חושבת שעל גבי המחוקקים פה ועל גבינו הארגונים שפועלים בנושא העלייה, חשוב מאוד לקדם גם את הנושא של חזרת ישראלים ולדאוג במיוחד לדור השני כי אותם ילדי ישראלים שנמצאים בחו"ל גדלים בלי זהות, לא ישראלית לא יהודית ובלי חיבור למדינה. אז אנחנו מבקשים פה לשים את זה על השולחן ותודה לכולכם על הזמן.

הצלחנו לתת את זכות הדיבור לכל מי שביקש. אני שמח שהצלחנו לעמוד בזמן. היום זהו יום גדול, אחרי 68 שנים מאז קום המדינה, היום זו הפעם הראשונה אנחנו חוגגים את יום העלייה. היום הזה גם בכנסת וגם במערכת החינוך, בבית הנשיא, בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל. בשעה 16:00 יתקיים טקס במליאה. תודה לכולם שבאתם וכיבדתם אותנו. אנחנו חגגנו, כל שנה נמשיך ונקדיש לחינוך כדי ליצור אהבה ואחדות ושילוב בחברה הישראלית.

תודה לכל הפעילים, לצוות ועדת העלייה והקליטה, ובראש מנהלת הוועדה דנה, והצוות בלשכה שלי וגם בוועדה, אני אומר לכולם תודה רבה וחג שמח.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:33.