הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 74

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום רביעי, י"ח באלול התשע"ו (21 בספטמבר 2016), שעה 11:00

היערכות חברות התחבורה הציבורית לקראת חגי תשרי: א. תחבורה ציבורית לכותל המערבי; ב. תחבורה ציבורית בין-עירונית

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

מנחם אליעזר מוזס

יואב בן צור

מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה - דרור גנון

קצין אג"ם דן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - סגן-ניצב הוד לוי

סגן קצין אגף תנועה, מחוז ירושלים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - רב-פקד דודי מזרחי

קצין הנחיה ותיאום מבצעי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - רב-פקד פרדי קוסקס

מנהל תחום תחבורה, עיריית ירושלים - אסף אברהמי

מנהל אגף תשתיות, עיריית בני ברק - חנוך זיידמן

יועץ תנועה למגזר החרדי, חברת "אגד" - יצחק רודיך

סמנכ"ל שירות ופיתוח, חברת "אפיקים" - שי מלכה

מנהל חדר בקרה ארצי, חברת "אפיקים" - שי סעדו זדה

מנהל אגף תפעול בקרן למורשת הכותל המערבי, הקרן למורשת הכותל המערבי - יגאל לוי

פונים - משה זמיר

פונים - אהרן גרטנהויז

פונים - אליהו קונאק

פעילה, המשמר החברתי - שרה קרמר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינח

אור שושני

היערכות חברות התחבורה הציבורית לקראת חגי תשרי: א. תחבורה ציבורית לכותל המערבי; ב. תחבורה ציבורית בין-עירונית

אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור. הנושא שתכננו הוא היערכות חברות התחבורה לקראת חגי תשרי: התחבורה הציבורית בכותל המערבי והתחבורה הציבורית הבין-עירונית, על כל הסבל המשתמע. אבל הבוקר התבשרנו על פטירתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס, שהיה גם ראש ממשלה, שר הביטחון, שר החוץ – וגם שר התחבורה, כך שזה מאוד רלוונטי לדבר עליו גם בעניין הזה, למרות שיש דברים הרבה יותר חשובים לגבי שמעון פרס ז"ל.

אני הכרתי אותו מקרוב לפני 28 שנים, כאשר הוא ביקר את כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז שליט"א. היו לי איתו הרבה שיחות, במשך הרבה שנים, ואני לא יודע מאיפה להתחיל. אני יכול להתחיל מהסוף. לפני כמה חודשים הוא אמר לי דבר חוכמה, משפט כללי מאוד מעניין. זה היה כאשר נשיא המדינה רובי ריבלין ישב שבעה וביקר אותו נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס. כשבאתי לנחם הוא אמר לי משפט כזה: זקנה וצעירות אינן עניין של גיל: כל זמן שיש לאדם שאיפות וחלומות לעתיד יותר מאשר זיכרונות והישגים מהעבר, הוא אדם צעיר; מרגע שהוא מתחיל לדבר על ההישגים ועל נוסטלגיה ועל זיכרונות העבר יותר מאשר השאיפות והחלומות לעתיד, הוא כבר זקן. זה המשפט האחרון ששמעתי ממנו בחייו.

אבל היו לנו משפטים הרבה יותר משמעותיים. קודם כול הוא סיפר לי אישית שכשהוא עלה לארץ סבא שלו, שהיה תלמיד ישיבת וולוז'ין, לקח אותו לחפץ חיים, זכותו תגן עלינו, והוא קיבל ברכה ממנו לאריכות ימים.

דבר שני שהוא סיפר, ולא רק לי אלא הרבה פעמים, זה שסבא שלו, כשהוא נפרד ממנו כשהוא עלה לארץ ישראל עם אביו, אמר לו: תזכור להיות יהודי. היו כאלה שרצו לשכנע אותו שצריך ליצור עם עברי במקום העם היהודי, ועוד כל מיני חלומות שהיו לכנענים למיניהם בכל הדורות – אבל שמעון פרס לא קנה את זה. רק לפני כמה חודשים שמעתי אותו בשמחת שבע ברכות אצל הנכד של הרב עובדיה יוסף, בנו של הראשון לציון רבי יצחק יוסף. הוא דיבר שם על החשיבות של לימוד התורה וקיום התורה בעם ישראל בצורה שאף אדם חרדי לא היה יכול לדבר כך. הוא היה איש שדיבר על המדע והטכנולוגיה ועל הפיתוח ועל כל המעמד של העם היהודי בעולם – ואז הוא אמר שכל המדעים וכל הטכנולוגיות הם מאוד חשובים, אבל את זה יכולה לעשות כל אומה בעולם, בעוד שבלי תורת ישראל, בלי האמונה ובלי התורה, אין עם יהודי. כך הוא דיבר. למרות שאני חייב לומר שאחד מתלמידיו פעם אמר לי: "העם היהודי ומדינת ישראל וקיומה של מדינת ישראל זה פונקציה מכך שאומות העולם לא רצו לקבל את העם היהודי בכל מצב, גם כשניסינו להשתלב, ולכן הוקמה המדינה – כשלב ביניים לקבלת העם היהודי לציוויליזציה העולמית; אבל אם הילדים שלי יחליטו שטוב להם להתבולל ולחיות בחוץ לארץ – אני לא רואה בזה שום אסון".

את זה אמר לי אחד מתלמידיו הקרובים. ואני אמרתי לו אז ששמעון פרס בשעתו, כשהוא היה שר החוץ אצל שמיר, שאז עוד לא היה אינטרנט וכל הדברים האלה אבל כן היה אם-טי-וי, שזו איזה טלוויזיה עולמית שהיו שרים בגרמניה שירים עולמיים והנוער מאוד התחבר לזה – הוא אמר לי שהוא מודאג שהעם היהודי ייקלע לכפר הגלובלי. הוא הרי הסתכל על הקוסמוס, על כדור הארץ, מלמעלה, והוא אמר שהעולם יהפוך לכפר גלובלי ואז לא תהיה שום משמעות לזהות היהודית, כי אם הנוער יחיה מפי האם-טי-וי אז מה הסיבה תהיה לו לחיות דווקא פה בארץ הזאת. ואת זה הוא אמר לי בסוף שנות ה-80, כשהוא היה ברוטציה עם יצחק שמיר. כבר אז הוא ראה את הסכנה של הכפר הגלובלי לנוער הישראלי, לעם ישראל ולמדינת ישראל.

הוא אמר לי עוד כל מיני דברים, אבל יש לו זכות אחת שאותה אי אפשר לקחת ממנו וגם אין מישהו אחר שיכול לקחת לעצמו את הזכות הזאת כמוהו – ההחלטה שלימוד תורה ועולם התורה הוא חלק בלתי נפרד מהמערך הביטחוני של עם ישראל. הוא היה הראשון, בימי בן גוריון, כאשר הוא היה מנכ"ל משרדו של בן גוריון, שקיבל את משלחת הרבנים ודיבר על דחיית שירותם של בני הישיבות, על שחרור בני הישיבות, לומדי תורה. הוא לא עשה את זה מסיבות קואליציוניות – הרי אגודת ישראל רוב השנים לא הייתה בקואליציה – אלא כי הוא הבין שלימוד תורה בעם ישראל זה חלק ממערך הביטחון של עם ישראל, כי הרי בלי לימוד תורה כל עם אחר יכול להיות בארץ הזאת ואין שום זיקה. וגם היה לו את הזיכרון של וולוז'ין.

וגם הנאומים שלו – הרי לא היה משפט שלא היה בנוי בלשון נופל על לשון. מי היום יודע לדבר בצורה כזאת? אבל העיקר אצלו זה התוכן – לגבי המהות של העם היהודי ולגבי לימוד תורה.

אני רוצה לומר גם לראש הממשלה, גם לשר הביטחון וגם לכל חברי הממשלה – שמעון פרס לא היה אדם דתי במובנים שלי ושלנו, אבל הוא יהודי שהבין שבלי התורה לא יוכל לקום עם ישראל ולא יוכל להתקיים. ולכן הוא נרשם בהיסטוריה של העם היהודי כמי שהציל את עולם התורה מפני אנשים שרצו לבטל אותו, אנשים שהפריע להם שיש יהודים שלומדים תורה והם לא הבינו מה המשמעות של לימוד תורה, מה התועלת שבדבר; בעוד שהוא עמד כצוק איתן, בכל השנים, גם בשנים הקשות.

יש עוד נקודה אחת שאני רוצה לציין, שאנשים אולי לא כל כך זוכרים. הפסיפס של החברה הישראלית הוא כמעט בלתי אפשרי – יש פה עדות שונות, אמונות שונות, ציבורים שונים. הייתה תקופה, כשהוא היה ראש ממשלה, בשנות ה-90, שגורמים אנטי-דתיים שמו תמונות תועבה בשכונות חרדיות, בתחנות אוטובוסים, והיו כל מיני אנשים ששרפו תחנות. אגב, עד היום עוד לא נתפס אף אחד. הייתה אז האשמה חמורה כלפי הציבור הדתי והחרדי וכמעט היה פיצוץ חברתי בלתי אפשרי. ואז הוא נכנס בעובי הקורה ועלה בכל תחנות השידור ודיבר על כך שאנחנו חייבים לחיות ביחד, דתיים, חרדים וחילונים, וצריך להפסיק את ההתגרות ההדדית. באותם ימים הוא היה האח הבוגר שפשוט הרגיע את הרוחות. אחר כך היו עוד כל מיני תקופות, אבל בהן זה כבר היה ויכוחים פוליטיים, שזה כבר לא כל כך חשוב. אבל כשזה היה חברתי, כשזה היה ברחובות והייתה תחושה של אובדן – הוא היה אז האח הבוגר.

אני מקווה מאוד שראש הממשלה נתניהו וממשיכי דרכו, כולל אולי אנשים שדוגלים בדגלים של לשנות את העם היהודי, לשנות את היהדות, להביא יהדות אחרת וכל מיני דברים כאלה, ילמדו ממנו איך מאחדים עם מפולג ומפורד, כאשר גם הוא עצמו הרגיש את זה היטב על בשרו, בתחילת שנות ה-80, כאשר הוא היה האיש המושמץ ביותר.

לסיום אני רוצה לומר משהו ברוח קצת אחרת. קראו לו "המפסידן", אמרו שאפילו אם הוא ילך בבחירות לוועד בית נגד עצמו, הוא יפסיד. הוא הפסיד כמעט בכל המערכות. אבל הוא היחיד שהיה שר האוצר, שר החינוך, שר התחבורה, שר הביטחון, ראש הממשלה, נשיא. הוא הגיע לכל התפקידים, ולא רק בשביל לשבת על הכיסא, אלא הוא השפיע בכל מקום שהוא היה – למרות שנקרא "מפסידן". וכל ה"מנצחים" הגדולים – אנחנו כבר מזמן לא יודעים איפה הם. אז אפשר ללמוד מזה שאפשר להיות לפעמים מפסידן אבל לנצח במערכה כולה.

אני מקווה שזכות התורה וזכות המצוות וזכות הדברים הטובים... מה זה מצוות? אני רוצה לספר עוד סיפור; סיפור אישי, על אדם שישב בבית סוהר בארצות הברית על עבירות כלכליות שם, יהודי שהיה מבוגר והלך למות, היה על ערש דווי. אנחנו ביקשנו בשעתו לשחרר אותו הביתה לפני מותו. בבתי הסוהר פה יש חוק ונוהל שאדם שהולך למות, נותנים לו למות בבית. היה אפילו מישהו על רצח כפול שישב בחודשים האחרונים שלו בבית. אבל באמריקה אין רחמים, באמריקה יש אכזריות בירוקרטית שאתה יכול לדבר אל הקיר. הוא היה אז נשיא המדינה, או שאולי זה היה לפני זה, והוא העיר את שר המשפטים האמריקאי משנתו, בימי החופשה – הרי כל הזמן יש להם הולידייז שם – והתחנן בפניו על יהודי שהוא לא הכיר, שישחררו אותו. ושר המשפטים אמר "אני לא מאמין שמר פרס מצלצל אליי על דבר כזה". בסוף הוא נתן הוראה, אבל עד שההוראה ירדה לכלא האיש מת בכלא. שמעון פרס עשה את זה פשוט מתוך רחמים.

אז הקדוש-ברוך-הוא ירחם עליו ועל נשמתו והוא יזכה לגן עדן על הזכויות שהוא עשה ופעל, ואני לא צריך להזכיר את מפעל הטקסטיל בדימונה וכל הדברים שהוא הקים, את הקשרים עם צרפת ועם אומות העולם, ועל העניינים המדיניים אני בכלל לא רוצה לדבר, רק ההיסטוריונים בעוד 50 שנה יקבעו מה היה קורה אם היו מקבלים את האופציה הירדנית, אם היו עושים את הסכמי לונדון וכל הדברים האלה, שאני באמת לא רוצה להיכנס אליהם.

יהי זכרו ברוך.

אמן.

נעשה הפסקה של 30 שניות ונתחיל בדיון.

אנחנו פותחים את הדיון על היערכות חברות התחבורה הציבורית לקראת חגי תשרי. אני רוצה לציין את כברת הדרך הארוכה שנעשתה על ידי משרד התחבורה. אני קראתי על המוקדים ליציאה מהערים, שזה דבר חשוב מאוד, ואני רוצה כבר בפתיחת הדיון לומר – ואולי דרור גנון, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, ירשום את זה – שבפקקים, כאשר כל המכוניות יכולות לאלתר ולנסוע מפה או משם, האוטובוס חייב לעמוד, אחרת הוא מקבל דוח. חייבים לשנות את הדבר הזה במקרים של מועדים מיוחדים ומצבים מיוחדים, עם דיווח כמובן ועם הוראה ברורה. צריך לאפשר הוראה שהאוטובוס יוכל לפנות לאיזושהי דרך אחרת.

אפשר, אנחנו עושים את זה, למשל כשיש סגירות של כביש מספר 1 בגלל תאונות. לדוגמה, ביום שישי שעבר בלטרון, שהיה חשש שאוטובוסים לא יגיעו עד כניסת שבת, אנחנו נתנו אישור להסיע דרך 443 את האוטובוסים שכבר יצאו; עשינו עיקוף דרך הקסטל. כלומר, אנחנו כן עושים את זה - - -

אני רוצה שזה יהיה נוהל קבוע, כי זה ממש בלתי אפשרי.

באישורים זה יכול לקרות.

באישורים. אנחנו רושמים את ההודעה הזאת.

באישורים של מי?

של הממונים.

המפעיל מתקשר, יש פרוצדורה, המשטרה מודיעה על הסגירה - - -

לא על סגירה; על פקקים אני מדבר.

מבחינתנו זה סגירה, זה חסימה.

זה דבר חשוב מאוד, הרבה נוסעים דיברו על זה.

עכשיו ניגש לעצם העניין. אנחנו נתרכז גם בכותל המערבי, ולא רק בגלל שזה הקו היחיד שאנשים מחכים בו, אלא בגלל שהזעקה כבר עלתה לשמיים. אני קראתי שכבר עשו את השלט ברחבת הגורן, שזה מאוד חשוב, אבל עדיין צריכים לדאוג שמאות אנשים לא יחכו שעות – ויש לזה פתרון, וצריך לעשות אותו.

אנחנו נדבר גם על התחבורה הבין-עירונית, שגם שם אנשים מחכים שעות ויש מחסור באוטובוסים. אני לא צריך להרחיב על זה, כי כבר דיברנו על זה הרבה והדברים כתובים בפרוטוקולים וגם בלב של האנשים.

כמנהגנו, ניתן קודם כול את זכות הדיבור לכמה מן הפונים שהגיעו לכאן. ראשון הדוברים יהיה אהרון גרטנהויז. בבקשה.

הנקודה הראשונה זה נקודות היציאה. בשנים האחרונות התחילו לעשות נקודות יציאה וזה באמת דבר מצוין, אבל אם נשים לב למה שקורה בשטח נראה שזה יכול להיות גם דבר מאוד מסוכן. בשעות ספורות, של ערבי חגים ומוצאי חג, מגיעים אלפי אנשים לנקודה אחת או שתי נקודות וצריך לשנע אותם משם. נוצר מצב שמאות אנשים עומדים על הכביש בגלל עומס ובגלל צפיפות. השאלה היא האם אפשר לפצל את הנקודות האלה.

תהיה ספציפי.

ניקח את שכונות הצפון ושכונות המרכז בירושלים, רוממה. עולה שיירת אדם משכונות הצפון לירמיהו, עם ילדים, עם מזוודות, ונוצר מצב שאנשים הולכים על הכביש, מחכים לאוטובוסים, כאשר לפי עדויות של הרבה אנשים, לא רק שלי, חלק גדול מהאוטובוסים שמפורסמים ומתוכננים לקראת החגים לא בוצעו בחגים האחרונים – ואני אשמח מאוד אם משרד התחבורה יעבירו נתונים סותרים.

מה לא יצא?

חלק מהנסיעות לא בוצעו בערבי חגים. למשל בפסח הרבה אנשים הגיעו לתחנות - - -

אתה רשמת לעצמך מספר? שלחת איזו פנייה שנוכל לבדוק אותה?

אני לא, אבל אני יכול להביא.

אז תביא, כי בדרך כלל אנחנו בודקים דברים ספציפיים. רצית לומר משהו לגבי קריית-גת?

בקריית-גת יש תחנה ברחוב אדוריים פינת גאון הירדן שהיא תחנה מאוד מרכזית. יש שם גם אוטובוסים שמתמלאים ויוצאים והעומס בתחנה הזאת הוא מאוד מסוכן. כשאני עומד שם אני יכול להגיד חד-משמעית שאנשים יורדים לכביש, כי אין איפה לעמוד שם. מדובר בתחנה אחת שמובילה לירושלים, לבני-ברק, לאשדוד, ובערבי החג זה קטסטרופה.

מה אתה מציע? שיהיו הרבה תחנות?

נקודת יציאה אחת לבני-ברק, שבה ממלאים אוטובוסים ומוציאים... כלומר, שלא באותה תחנה תעמיס - - -

כלומר שלכל יעד תהיה תחנה אחרת בשעות העומס?

כן.

בסדר גמור.

לגבי ירושלים–קריית-גת, לא ייתכן שאנשים משכונות הצפון יצטרכו בערבי חגים ומוצאי חגים להיסחב עם ילדים - - -

עד ירמיהו. בסדר גמור. תודה רבה. משה זמיר, איש רדיו ותיק, עובד "קול ישראל", בבקשה. מה לך ולתחבורה? אין לך רכב פרטי?

אני משתדל לא להשתמש ברכב הפרטי. אני גר בצפון ירושלים, בנווה יעקב, והמצב של התחבורה שם הוא מתחת לכל ביקורת בכל ימות השנה: הדוחק באוטובוסים הוא מטורף; העמידה בתחנות היא בלתי נסבלת; וההתייחסות של הנהגים, שהרבה מאוד מהם שייכים למגזר מסוים – יש הרבה נהגי אוטובוסים שמקללים את הנוסעים, מגדפים אותם - - -

כנראה שאין נוסעים שמקללים את הנהגים...

יש כנראה גם את זה.

אז בוא נאזן את זה.

הרבה פעמים המזגן באוטובוס לא עובד, אין סבלנות של הנהג בהתייחסות לנוסעים, הדוחק באוטובוס הוא בלתי נסבל, במיוחד לציבור החרדי. יש את קווים 59 ו-69 והם תמיד מפוצצים. יש מחסור של אוטובוסים – בצורה מכוונת או לא מכוונת – כך שיש שעות שעומדים שלושת-רבע שעה ואין אוטובוס.

עוד מעט תהיה לכם רכבת קלה – אתה מרוצה מזה?

לא יודע. בינתיים אנחנו סופגים את כל המהלומות שלפני כן. ואני עוד לא מדבר על קו 1, שהוא בכלל קטסטרופה.

מה אתה רואה שם?

דוחק, הרבה זמן ממתינים לאוטובוס ועד שהוא כבר מגיע הוא מתמלא בשתי תחנות ולא עוצר בתחנות אחרות, כי מביאים אוטובוסים קצרים, בצורה מכוונת, כדי לדחוס כמה שיותר, כי הציבור החרדי - - -

לפעמים זה בגלל הבעיות התחבורתיות בתוך העיר העתיקה.

אז צריך למצוא לזה פתרונות.

אובייקטיבית הוא לא יכול להכניס אוטובוסים ארוכים. אבל יש מסלולים שהוא כן יכול.

צריך לחשוב איך עושים את זה, כי זה בלתי נסבל והציבור הזה תמיד צריך לשלם את המחיר לכל המחדלים האלה – אם זה כאן, אם זה במירון ובמקומות אחרים.

מה אתה מציע לגבי הכותל המערבי?

קודם כול צריך לתגבר את התחבורה בצורה הרבה יותר רחבה. גם צריך שתהיה היערכות של המשטרה בנקודות מסוימות, כדי למנוע כניסה של רכבים פרטיים. צריך להגביר בצורה ממש-ממש גבוהה את התדירות של האוטובוסים; אפילו שיהיו סדרנים של "אגד" שיעמדו בתחנות ויווסתו את העלייה לאוטובוסים כך שאוטובוס לא יתמלא בתחנה אחת בעוד שבשאר התחנות האנשים עומדים שעות.

אני מאוד מחשיב את הדברים שלך, כי אתה מייצג פה אלפי אנשים שלא הגיעו לפה, שעומדים בתחנות. זה ממש קורע את הלב לראות את זה, בכל ימות השנה ובפרט בחגים בכותל המערבי.

אליהו קונאק? לא פה. חנוך יצחקי? לא פה. אז נעבור לאחראי המרכזי לכל העניין של התכנון, התפעול והרישוי של התחבורה הציבורית, מר דרור גנון.

אני חושב שכדאי שקודם המפעילים יציגו את ההיערכות שלהם.

"אפיקים" היו פה ויצאו, אני לא מבינה למה.

אני אחזיר אותם.

יכול להיות של"אפיקים" אין פקחים משלהם בתחנות?

בטח שיש להם.

רבי יצחק רודיך, יועץ "אגד" לענייני חרדים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. חודש תשרי הוא חודש עמוס מאוד ומאסיבי מאוד מבחינת הקיבולת וכמויות הצרכנים של תחבורה ציבורית, גם הבין-עירונית וגם בתוך ירושלים, שהיא מוקד העלייה לרגל. באופן נקודתי אני רוצה לומר שאני, בתור מישהו שהוא ותיק בתחום הזה, לא זוכר חודש תשרי שנערכנו אליו באופן כל כך פרטני לגבי הכמויות של כל חג וחג וכל קו וקו. בבין-עירוני אני לא יכול שלא לציין את שיתוף הפעולה, שעבר את כל הגבולות שחשבנו שאי אפשר לעבור, במסגרת תכנית-אב לתחבורה ציבורית, עם משרד התחבורה ומשטרת התנועה בירושלים. אחרי חג שבועות, אחרי הבעיות שהיו לנו ברחוב ירמיהו, שהשליכו גם על בעלז, בעיות של עומסים לא נורמליים, התקיימו מספר דיונים, ודרור יציג פה את התכנית של המוקדים, שמעולם לא הייתה במוצאי ראש השנה אלא רק בפורים. אנחנו קוראים לתכנית הזאת "תכנית פורים משודרגת", כי אנחנו שדרגנו פה הכול. בוצע סיעור מוחות ומחשבה חדשה על כל הנושא של הכמויות של כל קו וקו, מאיפה מגיעים האנשים לכל קו וקו.

אני איגע באופן קצת יותר פרטני. לקחנו את קו 450, שהוא - - -

לפני זה אני רוצה לשאול: האם תאפשרו שגם בתחנות הרגילות יעבור אוטובוס לאסוף את האנשים, או רק במוקדי היציאה?

אם אנחנו נתחיל לאפשר קצת פה וקצת שם אז אנחנו בעצם נביא את האנשים לתחנות ואז נפרק את כל המערכת. הרי מדובר במאות אוטובוסים בתוך שעתיים.

מר אייכלר, אנחנו כל הזמן בקשר איתך בנושא של תחבורה, ואחת ההערות שלך מלפני הרבה שנים היא "אתם לא מצליחים, אז אולי תדלגו". ואכן בנינו את הנושא של המוקדים ואנחנו גם מרחיבים את כמות המוקדים. אבל הזרימה וההכנה של מחסנית אוטובוסים שתקלוט ותיסע-תקלוט ותיסע היא מאוד חשובה.

אבל מצד שני מר גרטנהויז אמר שאם למשל המוקד הוא לכל היעדים - - -

לכן חילקנו את זה. חילקנו למשל את אחד הקווים החזקים ביותר, שזה 450 לאשדוד, שמעבר למוקדים שלו בעתירות מדע ובבעלז היה עומד גם בירמיהו 7 ויחד איתו היו עומדים הקווים של ערד וקריית-גת. מדובר במאות אוטובוסים, בפרק זמן של שעתיים-שלוש. לכן הורדנו את ערד ואת קריית-גת מירמיהו 7. כשאני אומר "הורדנו" אני מדבר על שיתוף פעולה – יושב פה סגן מפקד התנועה של ירושלים, אסי אברהמי, וצריך לציין לשבח את סיעור המוחות שבוצע פה. הורדנו את הכמות הזאת כדי לאפשר לירמיהו לזרום. קירבנו את הקווים של ערד וקריית גת לאזור שמגר, כדי שנוכל לפנות את הציר של - - -

קירבתם את זה לגשר?

ליד הגשר. בכל מקרה, הפיצול הזה של קווי 402 שעשינו בעתירות מדע ובבעלז, ושל 450, שנוסף בעתירות מדע ובבעלז... קו 417 למשל, שכל רחוב גולדה היה נעצר בכניסה לבר-אילן והיה לוקח שעה להגיע ממסוף עתירות מדע לבר-אילן 10, כי הכמות שהייתה מגיעה לרחוב בר-אילן 10 הייתה כזאת... אז ביטלנו את התחנה שם ופיצלנו את 417 לכניסה לסנהדריה, האדמורים-ליינר, וגם למעלה, בציר העליון, שרי ישראל, שימשיך לבנייני האומה.

זה פותר לך את כל תושבי סנהדריה. אלפי תושבים. וגם גבעת משה.

נכון. מצד שני, את 418 לא לקחנו לשם, כי יש לו ביקוש גדול גם בבעלז וגם בגור. שמנו אותו בשמגר, ליד "רב-שפע", כדי שאלה שרוצים לנסוע מגור ומבעלז - - -

איפה, ליד הצומת?

אנחנו נעמוד עם אוטובוסים באזור "רב-שפע".

אז צריך לבקש מהעירייה לפנות את החניות הפרטיות שם, זה יוצר פקק כל השנה. נציג משטרת ירושלים, רב-פקד דודי מזרחי, תרשום לך: מתכלת מרדכי עד רחוב חירם אין פסים אדומים ועומדות שם חמש או שש מכוניות קבוע בשני הצדדים, ובגלל זה כל הצומת של ירמיהו משמגר הוא כל הימים פקק אחד גדול. צריך שבקטע הקטן מתכלת מרדי לחירם לא יחנו בתקופות האלה, ואז הכול יזרום.

אני לא רוצה להאריך בנושא הזה, אבל אני אגיד שהמשטרה לקחה את כל ה"איומים", כלומר, המקומות שפוקקים את כל ירושלים, ונטרלנו את זה ונתנו לזה מענה.

מעבר לזה, חברת "אגד" נערכת הפעם בצורה הרבה יותר טובה עם מסיעים פרטיים. יש קווים שלמים שאנחנו מעבירים למסיעים פרטיים, כדי להוריד לחץ, כדי שלא יהיה לנו חוסר של מכוניות. יש קווים שלמים שעוברים למסיעים פרטיים.

איך אנשים ישלמו - - -

משרד התחבורה הוציא פרסום מתואם עם כל החברות, בכל הערים החרדיות. בפרסום הזה נתנו דגש לנושא הרב-קו הצבור.

שפשוט יטענו אותו מראש, ואז זה יהיה הרבה יותר פשוט.

אפשר לעשות את זה גם באוטובוס שהוא לא "אגד"?

כן, במקום ערך צבור.

אנחנו נערכים להעלות לאוטובוסים. שאנשים לא ירדו לאוטובוסים, אלא אנחנו נערכים להעלות לאוטובוסים את האנשים, כדי שמי שיש לו רב-קו פשוט מתקף אותו. עוברת עגלה באוטובוס והוא מתקף אותו. ככל שיהיה לאנשים יותר רב-קווים האוטובוס יזוז יותר מהר, כי אנחנו מעלים שניים ביחד.

אני רוצה לציין לשבח את משטרת התנועה בירושלים, שלקחה את הפרויקט הזה באופן מאוד חד, ויחד איתנו היא מתכוננת. הקטע של הרכבים הפרטיים שנכנסים פה ושם – אם המשטרה תעשה את מה שהיא מתכננת לעשות אנחנו נראה מוצאי ראש השנה מאוד... אנחנו לא נאמין שהרחובות ריקים.

אני רוצה שתיגע בבעיות שישנן – בעומסים ובמחסור באוטובוסים.

נגעתי בזה כבר בתוך הדברים שלי. בנושא של חוסר אוטובוסים אנחנו גייסנו למעלה מעשרות אוטובוסים פרטיים. לא נישען רק על - - -

הכנתם אופציה לעוד אוטובוסים שתוכלו לגייס?

אם אנחנו נשענים על גיוס של מסיעים פרטיים, נשארים לנו אוטובוסים כרזרבה, וזה אמור לתת את המענה לכך. מעבר לזה, אנחנו יודעים מה זה מוצאי ראש השנה, ואמנם אף בן אדם לא יכול לדייק, אבל כן אפשר לדעת - - -

דרור, יש לי הצעה: לאפשר לחברות התחבורה הציבורית להכין להם רזרבות וכוננים, כלומר, נהגים ואוטובוסים, כדי שלא יצטרכו לצלצל ברגע האחרון לנהגים. צריך לאפשר להם להכין רזרבות.

עוד מילה על בני-ברק. שיתוף הפעולה שיש ל"אגד" עם הרב חנוך זיידמן באופן אישי ועם עיריית בני-ברק בכלל הוא דבר ידוע. אנחנו עומדים בקשר רציף לאורך כל ימות השנה, והיום גם התבשרנו על פתיחה של אברהם בן דוד, שאמורה להקל. כחסיד ויז'ניץ אני מכיר את זה שבמוצאי ראש השנה אתה יכול לתכנן אוטובוס אבל הוא בכלל לא באזור, הוא לא מצליח להיכנס לרחוב עזרא או לרחוב חזון איש, כי כל בני-ברק היא שיירה אחת של אוטובוסים. כך שהפתיחה של אברהם בן דוד, בשיתוף עם משטרת התנועה, היא רעיון יצירתי - - -

כל השנה?

לא.

אני מדבר כרגע על החגים. זה רעיון יצירתי, ויש לשבח על כך.

לסיכום, הפעם בהחלט יש פה היערכות. שוב, אף פעם אי אפשר למנוע לגמרי הפתעות ובעיות כאלה ואחרות, אבל יש פה היערכות שאני מקווה - - -

עוד שאלה לגבי הכותל. בכותל צפוי שיחכו מאות אנשים – איך אנחנו מונעים את זה?

בכותל נעשה דבר גדול מאוד, דבר שעבדו עליו שנים, והייתי רוצה שאסי יאריך בזה. אני חושב שזה ייתן פתרון - - -

הזכרת את בני-ברק, והיות שהוועדה נלחמה הרבה כדי לפתוח את אברהם בן דוד ונתקענו במבוי סתום בין עיריית בני-ברק למשרד התחבורה, אני רוצה לציין שבחודשים האחרונים, מאז ההסכם של "מהיר לעיר", הייתה פתיחות, נפתחו הלבבות – ואני מקווה שגם הכבישים. אבל הצטערתי לשמוע שזה רק זמני. אנחנו רצינו שזה יהיה קודם זמני כדי שנתחיל לעשות פיילוט, אבל רצינו לעשות את זה עוד לפני פסח. לשבחי המשטרה ייאמר שהיא הייתה מוכנה להעמיד את כל מה שצריך כדי לפתוח, ואני קיוויתי שעכשיו זה כבר יהיה קבוע, ואני לא יודע למה זה רק זמני.

מי הפריע?

משרד התחבורה האשים את בני-ברק ובני-ברק האשים את משרד התחבורה, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. הרב זיידמן נמצא כאן ואני רוצה לשמוע ממנו מה ישתנה בחגים האלה בבני-ברק, שהיא הבעיה המרכזית של אשדוד, של ירושלים ושל כל התחבורה הציבורית הבין-עירונית בחג.

אנחנו יודעים שמשרד התחבורה, בראשות דרור, עשו את עבודתם נאמנה והם נערכים טוב מאוד, ואנחנו גם בקשר עם החברות. אבל כמובן שמי שקובע את לוחות הזמנים והכול זה משרד התחבורה ולא אנחנו.

המצוקה אצלנו היא כמות האוטובוסים שהעיר יכולה להכיל. כמו שאמר קודם הרב רודיך, בערבי חגים ובמוצאי חגים בזמן קצר עוברות כמויות אסטרונומיות של אוטובוסים – ואין לזה פתרונות פלא. אבל אני סומך על דרור, אני יודע שהשקיעו בזה הרבה מאוד עבודה ואני מאמין שזה יהיה בסדר. אבל אני רק רוצה לבקש שבשעות הלחץ האלה ידאגו שיהיה פיקוח לא של החברות עצמן אלא פיקוח מעל, כדי לוודא שעומדים בסיכומים.

אתה מתכוון לפיקוח מטעם משרד התחבורה?

כן. כי שמעת פה רמזים לכך שלפעמים נסיעות לא יוצאות וכל מיני דברים כאלה, ולכן צריך שיהיה פיקוח בזמן אמת.

צריך שם גם פקחים עירוניים, שיזיזו את הרכבים הפרטיים שחוסמים את הצירים.

תכף אני ארחיב לגבי ההיערכות של משטרת ישראל ביחד עם הרשות המקומית.

לגבי הנושא של אברהם בן דוד, אני רוצה להזכיר שכשהיינו פה לפני פסח סוכם שזה יסודר תוך כמה ימים. אבל אני מודיע לך בצער רב שעד לרגע זה משרד התחבורה עדיין לא אישר לנו את פתיחת אברהם בן דוד.

מדוע?

אין לי תשובה. הוא לא מנמק. הוא שולח לפה, שולח לשם, אבל נכון לרגע זה אין לנו אישור. לכן הייתה לנו ישיבה שבה ראש העיר העלה רעיון שלצורך החגים אנחנו ניקח שוטרים בשכר ובערבי חגים ומוצאי חגים אנחנו נפתח את זה באופן מעשי על ידי שוטרים, וזה גם מה שפורסם היום בתקשורת. זה המוצא שאנחנו מצאנו, אחרי שלא הצלחנו לפתוח את זה עד היום באופן קבוע.

חשבתי שהגעתם להסכם עם משרד התחבורה על המת"צים ועל ה"מהיר בעיר", כאשר חלק מהתכנית זה שאברהם בן דוד פתוח.

הרב אייכלר, יש הרבה רצון טוב, אבל אישור ביד אין עדיין.

עוד משפט אחד. נמצא כאן קצין המשטרה שאחראי על בני-ברק, הוד לוי, והוא יספר על התיאום שיש לנו לגבי כוחות משטרה וכולי.

סגן-ניצב הוד לוי, קצין אג"ם דן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אנחנו עשינו עבודת מטה לקראת החגים האלה, במטרה למנוע את טרחת הציבור. בנינו מערך שלם של שוטרים ופקחים שאמורים לתת מענה. כרגע, בעקבות העבודה על הרכבת הקלה, יש יותר בעיות בתוך בני-ברק, ואנחנו מציבים לאורך הצירים המרכזיים, גם רבי עקיבא וגם השומר, שוטרים ופקחים בהצבות סטטיות, כדי למנוע את המצב של אנשים שמעמידים, אפילו לרגע קל, את הרכב שלהם בחניה כפולה, מה שמונע מעבר של אוטובוסים. אנחנו נתנו פתרונות לכל בעיה ובעיה, אם זה בהצבות סטטיות ואם זה בממונעים שעוברים בדרך, אופנועים שאמורים לתת מענה מידי.

תהיה אכיפה מוגברת נגד אנשים שחוסמים צירים?

המדיניות של משטרת ישראל בערבי חג היא כמה שפחות לבצע אכיפה, אלא בעבירות שהן באמת עבירות משמעותיות. ולכן אנחנו לא רוצים לפגוע בציבור אלא לתת פתרונות לציבור. אז מה שאנחנו עושים כרגע זה מציבים לאורך כל רבי עקיבא שוטרים ופקחים, וכל רכב שיעמוד שם, ולו לרגע קט, אנחנו נעביר אותו משם, גם בשומר וגם ברבי עקיבא, שהם הצירים המשמעותיים ביותר באזור הזה.

אני אומר עוד פעם, יש לנו שיתוף פעולה בכל דבר עם משרד התחבורה. כרגע, בשלב ביניים, אנחנו מציבים שוטרים בשני צדי הכביש של בן דוד, ונאפשר מעבר חופשי והוצאה של האוטובוסים באופן ישיר לכיוון כביש 4, ובכך אנחנו נגרום לתחבורה הציבורית לצאת בצורה טובה יותר. אבל זה כרגע רק פתרון ביניים, כאשר המטרה של מפקד המרחב, מפקד המחוז וראש הרשות היא למנוע טרחה מהציבור, כי הרי אנחנו יודעים שאנשים שממתינים הרבה זמן זה סבל, ואנחנו רוצים שכולם יגיעו בתוך פרק זמן סביר למקום שאליו הם רוצים להגיע.

רק בשיתוף פעולה הכול מצליח. אם זה היה מתבסס אך ורק על הרשות המקומית זה לא היה עובד, ואם זה היה מתבסס רק על המשטרה זה לא היה עובד, כי חייבים פה שיתוף פעולה של התחבורה הציבורית, של כל מי שמפעיל אותם, של המשרד התחבורה, של הרשויות המקומיות, ובטח ובטח שלנו.

אני אומר עוד פעם: ההיערכות היא מלאה; יש קצין שקיבל את זה כאחריות משימתית בכל ערבי החג ובכל מוצאי החג, ואני סמוך ובטוח שאנחנו נראה את הפתרון בצורה טובה בחגים הקרובים. וזאת גם ההזדמנות להגיד חג שמח ושנה טובה לכולם.

תודה רבה. יש איזו תחנה ב"פיקנטי" שתמיד אוטובוס עומד לאסוף שם אנשים ויוצר פקק.

אנחנו לא מאפשרים להעמיד אף רכב, כולל לא רכב ציבורי, וגם לא אוטובוסים. אנחנו נתנו שם כמה פתרונות, למשל, הכוונה של התנועה בצורה מהירה יותר. אנחנו ניתן עדיפות לנוסעים ברחוב השומר; יהיה שם שוטר שנמצא שם סטטי והוא יוכל לווסת.

תודה רבה. הרב מנחם אליעזר מוזס, יושב-ראש סיעת יהדות התורה, בבקשה.

תודה רבה. זאת ישיבה חשובה מאין כמוה. אני רוצה לנגוע בנקודה מאוד מרכזית. אחרי התאונה האיומה שהייתה עם הרוגים על ידי "אגד", התברר ש"אגד" עדיין לא יכול לקבל את הרזומה של הנהגים ולראות כמה עבירות יש להם, כמה תלונות, איפה הם עבדו קודם ומה הם עשו. עכשיו החוק תוקן, כלומר, היום "אגד" יכול לקבל על כל נהג שבה לעבוד אצלנו - - -

בכמה כביסה ראש הממשלה משתמש – את זה כבר מותר לדעת. אבל את זה אי אפשר.

זה היה המצב. יושב-ראש "אגד" אמר לי "אני לא יכול לקבל נתונים. באים אליי נהגים ואני רוצה לדעת כמה תאונות, מאיפה הוא נפלט, מאיפה הוא בא". אמרו שהחוק לא מאפשר, בגלל צנעת הפרט, אבל החוק תוקן בישיבה האחרונה של הכנסת, כך שחברה ציבורית יכולה לקבל את כל הרזומה. אלא שאני שומע שהחוק הוא חוק, בעוד שהדבר הזה לא מתבצע עדיין למעשה.

הרב מוזס, החוק לא תוקן עדיין. מה שסוכם זה שאנחנו, במידה שתהיה פנייה, ננסה לעזור בתשובות של כן ולא, כי יש לנו נגישות ל"כספת", למערך של בדיקה.

בישיבה האחרונה של ועדת הכלכלה איתן כבל הביא חוק - - -

זה עבר קריאה שנייה ושלישית?

בטח, בישיבה האחרונה.

אנחנו לא מכירים את זה.

היועצת המשפטית תבדוק את זה.

הדבר הזה הוא ממש פיקוח נפש. במקרה הזה הוא עשה 22 עבירות תנועה, מהחמורות ביותר - - -

הרב מוזס, כולם מסכימים על זה.

אבל צריכים לבצע את זה.

משרד התחבורה גם בעד זה, אבל זה לא אנחנו. אנחנו צריכים את זה גם להיסעים, לא רק לתחבורה ציבורית.

הדבר השני הוא ששמעתי אז מפרידמן שאין לו מספיק נהגים, ובפרט בחגים, שהרי כל אחד רוצה לחגוג בבית עם משפחתו. אז אני רוצה לדעת מה המצב כאן?

בשביל לתת מענה לנושא הזה "אגד" גייס כמות גדולה של נהגים עם אוטובוסים פרטיים.

השאלה היא מה תעשה אם מישהו יבריז לכם, כמו החברות שעשו לכם את זה בל"ג בעומר.

גם אנחנו עשינו מסקנות אחרי ל"ג בעומר. אמנם אני לא יכול להגיד שאנחנו לא חושבים שלא יעשו לנו את זה, אבל עדיין, התחבורה במוצאי חגים היא לא אותה תחרות של ל"ג בעומר. אגב, אותן חברות שעבדו בל"ג בעומר לא עובדות איתנו יותר.

בוודאי, אסור לעבוד איתן. צריך שהאחרים ידעו שאגד" לא לוקחים חברות כאלה.

מה אתה אומר על כך שאין מספיק נהגים?

לכן שכרנו אוטובוסים עם נהגים. לקחנו חברות שלמות עם האוטובוסים והנהגים שלהם.

יש לי נקודה לרב זיידמן. בכניסה לוויז'ניץ, הצומת הזה, כבר דיברו הרבה פעמים שיצטרכו את הכניסה... זה נורא ואיום: מורידים אלפי אנשים, שעוברים על הכבישים בלי שום... אמרו שימצאו לזה פתרון. הייתי שם אתמול בלילה ועדיין חשוך, עדיין העצים מסתירים את התאורה – צריך לעשות עם זה משהו. תרשום את זה, חנוך.

דבר נוסף, רחוב מתתיהו. דיברנו על אברהם בן דוד, אבל אני כבר נתתי לפני חמש שנים שאילתה לשר התחבורה למה כשבאים מהגשר מגבעת שמואל אי אפשר לפתוח כניסה ישר למתתיהו. הרי לא גרים שם כמעט אנשים - - -

איפה שכתוב "ברוכים הבאים לבני-ברק".

למה לא פותחים שם את הכניסה?

לא פותחים בגלל שיש שם הפרש גובה של ארבעה מטרים. יש תכנית להזיז את הגשר לגבעת שמואל, וכשזה יקרה - - -

לא, לא, אני שמעתי שכבר יש לכם פתרון לבעיה של ארבעה מטר גובה. תבדוק את העניין הזה, זה יציל את בני-ברק. זאת תהיה הכניסה, ואחר כך אברהם בן דוד יהיה היציאה – זה כזה פשוט.

עוד שאלה אחת. האם האוטובוסים המלאים ברבי עקיבא, מותר להם כבר לצאת ישירות לירושלים, או שהם צריכים לעשות את כל דרך הייסורים ולסתום את כל הרחובות, שזה דבר בלתי סביר אפילו בימי חתונות ולא רק במוצאי חגים. זו שאלה לדרור גנון. דרור?

אני מנסה לבדוק מה הסיפור של בן דוד, פשוט זה לא אני אחראי על זה.

דרור, תבדוק. אני שאלתי אותך שאלה מאוד עקרונית: יוצאים מרחוב רבי עקיבא אלפי אנשים, ואתה, קרי משרד התחבורה, מאלץ אותם לנסוע עם האוטובוס המלא לחזון איש, לנחמיה, לעזרא, לז'בוטינסקי וככה להסתובב בעיר עוד 50-40 דקות. למה אתה לא מוציא את האוטובוסים המלאים ישר לכביש גהה?

יש חלופות מהירות ויש חלופות מאספות - - -

דיברנו על זה בדיונים קודמים; על כך שצריכה להיות אפשרות שאוטובוס שיודעים שהוא מלא וכבר יש לו 20 בעמידה – שגם על זה נדבר תכף, כי אנשים כבר רוצים לסקול אותי, אומרים לי "תהיה אתה ה-19 שעומד באוטובוס", אבל אני חושב שבמצב הקיים, בזמן עומס, צריך... דרור, תבדוק מה שהרב מוזס אומר לגבי לשחרר אוטובוסים מלאים - - -

דרור, תענה. בוא נשמע מה ההיגיון מאחורי זה.

לא עכשיו, אחר כך הוא יענה על הכול.

עכשיו אני רוצה לשאול שאלה על הכותל.

הכותל זה אני. אני חוזר ורואה את המחזות כל חול המועד וימים עמוסים, ימים שעשרות אם לא מאות אלפי אנשים נמצאים בכותל המערבי ומשתמשים בתחבורה הציבורית, כאשר מטבע הדברים מדובר בציבור החרדי. ואתה רואה את הסדרנים שעומדים ליד שער האשפות ופשוט דוחסים את האנשים לתוך האוטובוסים ודוחפים עד שאי אפשר לזוז, ורק אז הם נותנים לנהג הוראה לסגור את הדלת. מי שמסתכל על האוטובוסים האלה – המחזה הוא פשוט מחזה לא סביר, לא הגיוני, וזה יוצא כאילו האנשים האלה נוסעים בחינם ורק עושים להם טובה שמעלים אותם לתוך האוטובוסים. אתה מדבר על 20 שעומדים? אני חושב ש-500 עומדים שם דחוסים, זה קטסטרופה להסתכל על זה.

השאלה מה יגיד האדם שנשאר למטה.

אם יהיה לו עוד אוטובוס זמין מיד, הוא יעדיף - - -

אם לפחות הוא ידע שיהיה - - -

לא, זה לא שיש אוטובוס אחד, אלא עומדת שיירה של אוטובוסים, אבל הוא לא שולח למעלה עוד אוטובוס עד שהוא לא מצליח לדחוס עוד ועוד. אני ראיתי בעיניים שלי סדרן דוחף את האנשים פנימה, ורק כשצפוף הוא אומר "תסגור ותיסע". איך אפשר לעשות דבר כזה?

אני יכול להתייחס?

אתה חייב להתייחס.

אני הייתי חושב הפוך על הפוך: אני מזמין את חברי הוועדה לבוא לכותל בסוכות, כאשר נמצאים שם עשרות אלפי איש, ולראות את שיירת האוטובוס שעומדת משער האשפות עד למטה, לראות את השוטרים שמנסים לנווט בין אותם עשרות אלפים, לראות את הפקחים של "אגד" שמנסים לנווט, ולראות גם את אותם אנשים שלפעמים אומרים "רק רגע, תן לי לעלות". – "לא, תן לי לסגור, יש לי עוד עשרות אוטובוסים למעלה" – "לא, לא, תן לי לעלות, תן לי לעלות".

כי הוא כבר עומד שעה.

מה לעשות? אלה התשתיות שנמצאות, הרי כולנו מכירים את הכבישים בכותל.

הכותל נבנה לפני 3,000 שנה, לא אנחנו קבענו את התשתיות שם.

אנחנו נשמח לשמוע פתרונות.

ידידי, אני איש כותל כבר הרבה שנים ואני מכיר את הכותל מקרוב כמעט 30 שנה, מתוך עיסוק יום-יומי עם הנושא. וידידי הנכבד, אם יעמוד שם עוד שוטר או עוד סדרן ויגיד בנחישות "אני סוגר את הדלת, אתם לא עולים, מיד אחר כך יבוא אוטובוס אחר", זה יפתור - - -

אבל כמו שהרב אייכלר אמר, יש שם אנשים שעומדים ואומרים "תן לי לעלות, תן לי לעלות, המשפחה שלי כבר עלתה". המקום הזה מאוד בעייתי. אבל אני אומר אדרבא – ברכת כוהנים יוצאת ביום רביעי - - -

אני הזמנתי את שר התחבורה לבוא פעם. אני מקווה שהוא יעשה את זה.

אני אומר יותר מזה – כולנו מסתכלים על הפוקוס של ברכת כוהנים, אבל כל ערב בסוכות יש עומס הרבה יותר גדול מאשר ברכת כוהנים. כל ערב. ואני עוד לא מדבר על יום חמישי בלילה, שזה בכלל... אבל יש מאמץ עליון, המשטרה סוגרת את כל אגן הכותל, כל אגן העיר העתיקה נסגר, ואולי כדאי שיבואו פעם אחת וישמעו את ההיערכות של המשטרה, של משרד התחבורה ו"אגד" ויראו את הדברים בצורה יותר רחבה.

"אפיקים", בבקשה. שי מלכה, סמנכ"ל שירות ופיתוח של "אפיקים", בבקשה.

"אפיקים" ביצעה עבודת מטה שהתבססה גם על ניסיונה בשנים האחרונות וגם על התייעצות עם יועצים שלנו למגזר החרדי ויוצאי משרד התחבורה למגזר החרדי, ובנתה מפת תנועה מתוגברת, גם בקווי השירות מאשדוד לבני-ברק. את קו 350 הידוע נתגבר בעשרות אחוזים לכיוון בני-ברק בערב החג, כך שברוב שעות היום יצאו שלושה אוטובוסים כל שש דקות ולקראת הסוף אפילו כמעט כל דקה. הוא יצא גם מתחנת המוצא שלו וגם מאורך המסלול, על מנת להקל את העומסים - - -

היו הרבה בקשות להפריד את רובע ח', כדי שלא יצטרכו לעשות את כל הסיבוב.

אז אנחנו באמת נותנים לכך מענה באמצעות הפעלה של הקו מכמה נקודות יציאה שונות.

אז אוטובוס מלא לא יעשה את המסלול אם הוא מלא ב-ח'?

לא, זה לא קשור.

שיעשה את המסלול, אבל שלא יהיה מצב שכשהוא מגיע לתחנה כל האנשים רואים שהוא מלא ולא עולים.

נכון. אנחנו למעשה חתכנו את המסלול לשניים - - -

יש לכם פקחים בשטח?

בוודאי, אדוני. ייפרסו גם פקחים שלנו, גם פקחים - - -

פקחים שיודיעו שאפשר לשלוח אוטובוס ריק - - - ?

בהחלט. פקחים מחוברים עם "מירס" למוקד שליטה, שגם נעבה אותו לטובת העניין. גם בקווי השירות לבית-שמש, הקו הידוע 454, הוספנו לו לאחרונה קו חדש, 747, שהוא מהיר, שלא נכנס ליסודות ובית חלקיה, וגם הוא יתוגבר בערב החג. בנוסף, קיצרנו את המסלולים לבקשת - - -

בשעתו היו טענות שאין לכם אוטובוסים רזרבה באשדוד ואם אוטובוס נתקע בדרך מבני-ברק לאשדוד או לבית-שמש אז כל הציבור מחכה עוד שעה עד שיגיע אוטובוס. תוכלו להכין אוטובוסים בבית-שמש ובאשדוד כדי שלא תהיו תלויים באלה שעושים את הסיבוב?

זה מאוד תלוי בביקושים.

כשיש שעות עומס תהיו ערוכים להן, קחו בחשבון שאוטובוס יכול להיתקע באזור בני-ברק ולא יגיע לבית-שמש או אשדוד.

הסבירות שאוטובוס ייתקע היא מאוד נמוכה - - -

לא ייתקע כי יתקלקל, אלא ייתקע בפקקים.

אוקיי.

גם קווי השירות מבני-ברק לירושלים, 422, יתוגברו לאוטובוס כל שש דקות ולקראת הסוף גם כל דקה.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול שמישהו אמר לי ש-422 הוא סגולה גדולה ונפלאה ל-402, שזורם כל הזמן. הלוואי והיה גם לאשדוד ולעוד מקומות תחרות כזאת. כך אמרו לי, שבגלל שיש 422 אז 402 נזכר להעמיד מספיק אוטובוסים, כדי שאנשים לא יעברו אליו.

לא, זה ציר שונה לחלוטין.

קודם כול, יש לו כמה חלופות, זה לא נסיעה בקו אחד. דבר שני, במכרז שפכנו שם כמות כזאת גדולה של נסיעות - - -

איפה, ב-402?

לא, ב-322 באשדוד. אתה שאלת על תחרות - - -

לא, עכשיו דיברתי על ירושלים. אבל יש אשדוד–ירושלים?

אשדוד–ירושלים אין עדיין. זה 450 ו-451 ש"אגד" מפעיל. אבל לכיוון בני-ברק זה "אפיקים", ויש לו כמות אדירה של נסיעות.

אני אחזור על מה שהנוסע אמר לי. הוא אמר שאם גם ל-450 תהיה תחרות של "אפיקים" אז היעילות שלו תהיה כמו של 402.

בוא אני אגיד את זה בצורה הכי אופטימית וזהירה: אני מעריך שבשנים הקרובות תהיה תחרות. אני לא יודע אם זה יהיה "אפיקים", אלא מי ש... אני מעריך שתהיה תחרות.

אבל זה לא מוריד מהשבחים ל"אגד" על כך ש-402 זורם אצלם.

נכון.

להכניס את הכמות הזאת לבני-ברק – אני כחסיד ויז'ניץ ידוע מגיע ערב ראש השנה, וערב ראש השנה הקודם עמדנו מגבעת שמואל כדי להיכנס לבני-ברק. זאת אומרת, הפקק התחיל כבר בכניסה לכביש 4, ורק הרמזור להיכנס לקח שעה וחצי עם כאלה כמויות של אוטובוסים. ברוך השם, כן ירבו.

ברוכים הבאים לבני-ברק.

ואם יפתחו את רחוב מתתיהו זה יקצר, כי לא יצטרכו - - -

לא, זה לא - - -

אם נכנסת כזאת כמות של אוטובוסים - - -

- - -

עכשיו, אחרי שהחברות דיברו, אני מבקש מדרור גנון לדבר. בבקשה.

תחבורה ציבורית זה אחד המקצועות הכי קשים שיש היום. זה מקצוע שהוא גם כפוי טובה, כי כשהכול בסדר אף אחד לא יגיד לך כלום, אבל כשיש תקלה קטנה כולם יתנפלו עליך. אבל זה בסדר, אנחנו מבינים את זה.

אבא שלי הוביל מתים, והוא אמר לי שמתים זה הכי טוב, כי הם לא מתלוננים על שום דבר.

אנחנו מנסים להפיק לקחים, ומפיקים לקחים, כל הזמן, מכל אירוע. אני יכול להגיד לך בגאווה שהשימוש בתחבורה הציבורית, בעיקר במוצאי חגים ובאירועים, בעיקר במגזרים החרדיים, גדלה וגדלה באופן משמעותי מאירוע לאירוע. למשל, אם אני משווה את פורים השנה לפורים שנה שעברה – זה לא דומה. וכך זה בכל חג. למשל בשבועות אמרנו שיהיה גידול של 5% עד 7%, ובסוף היה לנו גידול של 17%. אנחנו ערים לזה שהגידולים הם משמעותיים, וככל שהגידולים יותר גדולים זה מסבך את העסק.

זה מראה על המצוקה הכלכלית, שלא מאפשרת להם רכבים פרטיים.

הפוך. זה מראה על זה שעשינו דבר נכון עם מדיניות התעריפים. הוזלנו את התעריפים, ואנשים מעדיפים לנסוע בתחבורה ציבורית, כי זה יותר כדאי, נקודה. המחיר ירד בהרבה, וזה מבורך.

אבל זה דורש היערכויות מאוד מורכבות, מאוד מסובכות, תיאומים מאוד מורכבים עם כל הגורמים – עיריות, משטרה, גופי סמך שלנו שמטפלים בשוטף, כמו למשל תכנית-אב תחבורה, המפעילים, שצריכים להתרוצץ, וכל שאר הרכיבים שקשורים לזה.

בעקבות לקחים ודרישות שלך, הרב אייכלר, אנחנו דואגים שיהיו פקחים ושנדע איפה הם מוצבים מראש. למשל, "אגד" התחייבו לנוכחות פקח ברחוב הגורן. או פיקוח בלילה בין השעות 01:15 ל-01:45, שזה הפיק של הסוף – שיהיו פקחים וינתבו את האנשים ואת האוטובוסים. או למשל בחול המועד, שיש להם פקחים שפרוסים בנקודות מצוינות שאנחנו יודעים עליהם. או בליל התרת נדרים, שזה עד שלוש וחצי בבוקר.

בשנה שעברה אפשרת עד שלוש - - -

שלוש וחצי אוטובוס אחרון.

אז גם השנה - - -

גם השנה. וגם הושענא רבה כל הלילה.

רק חסרים לך שני ימים בחול המועד לעשות בהם גם בלילה. באמת, זה מאוד חסר.

בחול המועד יש עד אחת וחצי בלילה.

צריך להאריך את זה, כי המון אנשים מגיעים מכל הארץ.

אבל ככל שאתה מאריך אתה מייצר איזושהי בעיה אחרת.

בנוסף, ביום כיפור יתוגברו קווים חרדיים שנוסעים לשוק ארבעת המינים, שהמון מגיעים אליו. בערב ראש חודש יש תגבור לכותל ותגבור של 163 לקבר רחל. יש גם תגבור לכיוון הר המנוחות, שהרבה מגיעים לשם.

נעשו מיליון מפגשי היערכות, כבר לפני מספר חודשים.

השילוט האלקטרוני – שהיו עליו הרבה ויכוחים והרבה תיאומים, גם עם הכותל, גם עם העירייה, גם עם משרד התחבורה וגם עם המפעילים – בסוף הוא הוצב. תפקידו הוא להודיע לאנשים שהעלייה לרחבת הכותל נסגרה ואז האנשים יודעים לרדת למטה. כי בעבר הם לא ידעו איפה להיות, למטה או למעלה, והשלט הזה אמור לפתור את זה. הוא מוזן בזמן אמת גם על ידי המשטרה וגם על ידי המפעילים, וגם הכותל מעורב בזה.

לגבי ההסברה, ביצענו הסברה משותפת. משרד התחבורה לקח מהתקציב שלו ונתן כמה מאות אלפי שקלים להסברה. הוא גם כינס את הכול פנימה וגם עשה את זה בצורה הרבה יותר ברורה ומסודרת, שזה גם תקדים.

בכל הנושא של מוקדי היציאה, יש פריסה בצורה אחרת, צורה יותר נכונה, כולל ניסיון לקצר מרחקי הליכה, לעשות הנגשה יותר טובה ויציאה מהירה החוצה, כמה שניתן.

נו, אז תמשיך את זה גם לרבי עקיבא - - -

כרגע אני מדבר על ירושלים. בבני-ברק אנחנו קצת מוגבלים. אבל לשאלתך, ניסינו את זה בעבר, אבל הבעיה שבסוף הג'י-פי-אס לא עובד והנהג צריך להחליט אם הוא מקצר או לא מקצר. הרי מי באמת יודע באותו רגע... ואז יש לך נהגים שמקצרים חצי מלאים, כי אין להם כוח לעמוד בפקק.

זה אסור שיקרה.

אבל זאת הבעיה שלנו. וזה שעשינו בקרה ופיקוח - - -

יש לך פקחים. אם תפסו אותו יוצא מוקדם הוא יקבל קנס שבחיים שלו הוא לא יעשה את זה.

פקח אחד בחזון איש פינת רש"י - - -

אתה מדבר על המסלול, לא על מוקד היציאה. הרב אייכלר אמר שיהיו קנסות גם על המסלול.

הרב מוזס, אני אגיד מה אתה מציע: שעל המסלול יעמוד פקח משלכם ויגיד לנהג "אתה מלא – קח ישר לז'בוטינסקי".

דרור, שמעת את זה? לשים פקח אחד ברבי עקיבא פינת רש"י, שזו התחנה האחרונה לפני שהוא פונה לחזון איש. הפקח מסתכל באוטובוס ואומר "חצי אוטובוס – תפנה ימינה; אתה מלא וגדוש – צא החוצה". אני מממן לך עכשיו, לחג הראשון, את הפקח הזה.

זה לא בעיה של פקח, זה בעיה של כמות... בסדר, אני אבדוק את זה.

אבל עכשיו תבדוק את זה.

אני רשמתי, הרב מוזס, ואני אבדוק את זה.

אני הייתי אפילו נותן למשטרה את הסמכות להגיד לנהג.

שוטר לא יודע להחליט אם זה מלא או לא וזה גם לא תפקידו, הוא לא מתעסק בתחבורה.

פקח אחד יציל את הכול.

אנחנו נבדוק את זה ונענה.

אנחנו גם נערכנו עם תגבורים רבים מאוד של אוטובוסים אצל כל המפעילים. גם נתתי להם הנחיה להיות רגישים, כי לפעמים קבלנים לא באים, כמו שראינו בל"ג בעומר. לכן המפעיל יעמיד חלק מהאוטובוסים שלו ראשונים וזה ייתן לקבלנים יותר זמן להתארגן. זאת אומרת, סידרנו את המתווה כך שלא יקרה מצב שאם לא הגיע קבלן לא יוצאות נסיעות. עשינו אפילו עבודה יותר מפורטת, למשל, מי יוצא ראשון ומי יוצא אחרון. למשל הבחורים של גור שישנים בבתי הספר מקפלים את המזרנים ורצים מהר לאוטובוס, בעוד שהמשפחות צריכות זמן לסדר את הבתים, להתארגן וכולי. אז אנחנו עשינו מחקר ואנחנו גם יודעים כמה בחורים... בקיצור, ניסינו להגיע למקסימום שאפשר, בשביל לתת את רמת השירות הטובה ביותר.

המשטרה היא פקטור מרכזי בכל זה, ואני חושב שהם רתומים באופן מלא לעניין הזה. הם נפרסו - - -

תוכלו לתת אישור זמני ל-20 נוסעים במקרים של צפיפות ובהוראה של - - - ?

כרגע אני לא יכול לתת אישור זמני, כי עדיין לא גמרנו את ההליך בתוך המערכת מבחינה בטיחותית. העניין המשפטי טופל, אבל יש את העניין הבטיחותי, כלומר, כמה משקל כולל האוטובוס יכול לקחת ביחס להוראות היצרן. אנחנו מסיימים עכשיו לעשות הוראות לעניין הזה שיגידו איזה סוגי אוטובוסים יוכלו לקחת ואיזה לא, ובקרוב אנחנו נוציא הנחיות למפעילים שמאפשרות לקחת יותר מעשרה נוסעים. אבל זה לא יהיה 20, אולי 14, כי הכול חייב להיות בטיחותי לפי המשקל הכולל, כי אם עוברים את המשקל הכולל בסיבוב, האוטובוס יכול להתהפך.

לאיזה מרחק? גם למירון?

זה לא קשור למרחק, זה קשור לכמות הנוסעים.

לגבי אברהם בן דוד, התכתבתי פה עם טופז, המפקחת על התעבורה שעובדת מולו. היא אמרה שיש תכנית שעדיין לא מסוכמת לא עם העירייה ולא עם נתיבי ישראל - - -

הם נפגשו ביום ראשון ואני מחכה לתשובה שלהם.

הם עדיין לא סיכמו את זה, אבל היא הבטיחה שהיא מטפלת בזה וזה ייגמר בהקדם.

מה זה "בהקדם"? תן לי תאריך, כי אנחנו כבר ישבנו ישיבה מיוחדת על זה.

לפני פסח.

לא, לפני פסח עדיין לא היה אישור לכלום. אחרי שקרן טרנר נתנה אישור בישיבה שהייתה אצלה במשרד התחבורה, ביחד עם ראש העירייה וחנוך, התחילו לעשות את התיאומים הסופיים של התכנית, וכנראה שהייתה פגישה - - -

אז תוך חודש? חודשיים?

אני מבטיח לדווח לוועדה בסוף אוקטובר מה קורה עם זה.

אבל זה כבר יהיה אחרי החגים.

אני מתנצל, אנחנו צריכים ללכת, כי מחר אמורה להגיע כמות אדירה של אנשים ונקראנו לדגל. תודה רבה וסליחה.

תודה רבה. דרור, אני רק מזכיר לך שבעבר כבר העברת ל-443 - - -

כן, אנחנו עושים את זה, אנחנו נעביר לכל המסלולים הכי קצרים שיכולים להיות.

תודה לדרור גנון, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, שהואיל לבוא היום, ביום עמוס מאוד עם כל ההכנות להלוויה.

אני רוצה לבקש מסגן מפקד התנועה של משטרת ירושלים לספר לנו על ההיערכות שלהם. דודי מזרחי, בבקשה.

צהריים טובים. האתגר שלנו הוא לאפשר הגעה ועזיבה של קהל, ואני אחלק את זה לכותל וחגי תשרי. מבחינת הכותל יש לנו מערכים שמצליחים, ומה שמצליח – אנחנו ממשיכים איתו. אני מדבר גם על המעגלים הקרובים לכותל וגם הרחוקים ממנו. במעגלים הקרובים לכותל אנחנו הולכים לסגור בכלל את התנועה לכלי רכב פרטיים ולא לאפשר בכלל הגעה בכלי רכב. במעגלים הרחוקים יותר אנחנו מצמצמים ומדללים את התנועה, כדי לאפשר זרימה של תחבורה ציבורית בנתיבים האלה.

יהיו צירים מסוימים שתעבור בהם רק תחבורה ציבורית, ואנחנו יודעים לקבוע אותם, החל מדרכי ההגעה ודרך נקודות האיסוף בשאטלים - - -

איפה למשל?

למשל חניון הרכבת, שזו נקודת איסוף שמגיע אליה שאטל, ואנחנו יודעים לתת לו ציר יציאה ונסיעה רציפה עד הכותל. בנוסף, ניתן עדיפות לתחבורה ציבורית במעגלים הרחוקים - - -

איפה אתם מחנים את האוטובוסים הפרטיים הרבים שמגיעים לסליחות ולחגים?

אוטובוסים פרטיים זה סוגיה די בעייתית, כי מצד אחד היא מביאה כמות של קהל, אבל הבעיה שם היא לא בהגעה אלא בפיזור. כי נהג שמביא 50 נוסעים ובא לאסוף אותם, הוא לא יכול לזוז מהציר, שזה רק נתיב אחד - - -

אז מה אתה עושה איתם?

אנחנו לא נותנים להם, מבחינתנו זה כמו כלי רכב פרטי.

אז איפה הוא יעמוד? מגיעים אלפי אנשים מכל הארץ – איפה הם יעמדו?

רק תחבורה ציבורית. בנקודות מסוימות אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להעמיד אוטובוס שיחכה לנוסע שנמצא עדיין בחוץ.

אז יש לכם חניון גדול באזור או משהו כזה?

חונים עצמאית.

זאת אומרת שהוא נוסע כל הזמן בכביש וחוסם חלק מהתנועה.

הוא לא ייסע, כי הוא בכלל לא ייכנס. מי שייכנס לצירים שאנחנו חוסמים לתחבורה ציבורית זה רק מי שמשרד התחבורה מאשר - - -

אתה גם לא מאפשר לו להוריד את הנוסעים?

אני לא אתן לו להתקרב לגורן.

איפה אתה כן מאפשר לו?

לכותל הוא לא יוכל להגיע.

איפה הוא יוריד? בהר ציון?

הוא יכול להוריד בהר ציון, הוא יכול להוריד ביפו.

ומשם?

או ברגל או בתחבורה ציבורית. כי אין לנו מענה לאיסוף.

אין שאטלים?

בחול המועד ובליל התרת נדרים לפני כיפור יש קו 11 מחניון טדי, והיום כל האוטובוסים הפרטיים יודעים להגיע לשם ולפרוק את האנשים, ושם הם עולים לאוטובוסים של "אגד" ונוסעים לכותל וחוזרים לשם. יש דבר נוסף שהעירייה - - -

צריך להודיע את זה לציבור.

הוא יודע את זה, עושים את זה כבר כמעט ארבע שנים.

ויש שאטלים מטדי לכותל המערבי?

כן, אוטובוסים בשירות, לא שאטלים.

בחול המועד?

כן, כל הזמן, מהבוקר. וזה גם בשיתוף פעולה עם רכבת ישראל, כלומר, יש תיאום בין האוטובוסים האלה לבין רכבת ישראל, כך שכל פעם שמגיעה רכבת, אחת לשעה, האוטובוס ממתין לנוסעים והם יורדים מרכבת ישראל ונוסעים לכותל, ואותו דבר בחזור.

בכל חול המועד?

בכל חול המועד. בנוסף, העירייה מפעילה קו קבוע מחניון הרכבת, שאנשים יכולים לחנות את הרכבים הפרטיים שלהם בחניון הרכבת ולנסוע משם. הקרן לירושלים מממנת את זה. יש שם כל 20 דקות אוטובוס, גם לנכים, דרך עיר דוד. זה המסלול הכי קצר שיש, וזה עובד.

אני רוצה לתת לדודי להמשיך לסקור את הפריסה שלהם בעיר.

כמו שאמרתי, אוטובוסים פרטיים לא ייכנסו, רק תחבורה ציבורית של החברות שנקבעו על ידי משרד התחבורה.

מעבר לסגירות של המעגלים הקרובים והרחוקים, אנחנו מפעילים מערכים כל הזמן, 24 שעות. אנחנו לא באים בבוקר של אותו יום ומתחילים להיערך, אלא אנחנו נערכים 24 שעות כדי למנוע חסמים והפרעות. לדוגמה, אנחנו יודעים שבלילה אנשים מגיעים לכותל ו"זורקים" את הרכבים על הצירים, ואנחנו נותנים לזה מענה.

מה המענה?

מניעת כניסת כלי רכב למעגלים הקרובים - - -

בכל אזור העיר העתיקה?

אף אחד לא יחנה, ומי שכבר יצליח לעבור אותנו במקומות כאלה ואחרים, אנחנו פשוט נגרור אותו, כך שנגיע לבוקר במצב שאנחנו יכולים לעבוד ולתת את השירות המתאים לתחבורה הציבורית.

דבר חשוב נוסף זה ניתוב קהל והסבר לקהל, כי קהל שעומד לא יודע לאן ללכת. לכן השילוט שנעשה בכיכר גורן כדי להכווין קהל, בשילוב פקחים, זה מענה הולם.

שאלת פה לגבי אכיפה. כמדיניות אנחנו לא אוכפים בערבי חג ובחג, אלא אנחנו פועלים למניעה של אירועים כאלה. אנחנו לא רוצים להגיע ולתת את הדוח - - -

הדוח לא יעזור לך, אלא רק להזיז את הרכב.

אנחנו רוצים למנוע את הבעיה מבעוד מועד, ולכן אנחנו נערכים לחסימות צירים וכולי.

מה אתם עושים אם קורה משהו בכביש סולטאן סולימאן?

בסולטאן סולימאן אנחנו יודעים לתת את התשובה במקרה של אירוע ביטחוני כזה או אחר, באמצעות הסטת כל התחבורה הציבורית דרך צומת הכלבייה, בריכת הסולטאן.

בהר ציון למטה.

נכון, דרך הר ציון.

פעם קראו לזה "דרך האפיפיור".

כי פתחו את זה בשביל האפיפיור, שביקר אז בארץ.

הכביש מבריכת הסולטאן עד הר ציון, שהיה בשליטת ישראל לפני ששת הימים, נוצר בשביל ביקור האפיפיור ב-65'. כשכבשו את הכותל המערבי ואת העיר העתיקה, ב-67', כל אזרחי ירושלים הגיעו לדרך האפיפיור, ומשם הלכנו דרך סילואן לשער האשפות, לכותל המערבי.

אני ממשיך. אנחנו יודעים לתת מענה גם לאירוע ביטחוני כזה או אחר, בכך שנהפוך את התנועה.

פרסום לקהל זה אחד הדברים הכי חשובים באירועים כאלה: מאיפה להגיע, דרכי הגעה, איזה צירים חסומים, הגעה בתחבורה ציבורית וכולי.

בנוסף, יש ישיבות תיאום עם כל מפעילי התח"צ, בפיקוח וריכוז של משרד התחבורה ותכנית-אב לתחבורה. באירועים הקריטיים כמו ערב החג וסליחות אנחנו יודעים לתת מענה ברמת שת"פ בפיקוד הכי בכיר לבעיות מקומיות שמתעוררות, כדי להסיר חסמים. זה משהו שלמדנו לעשות עם השנים והוא רץ טוב. אנחנו מתייחס לערב החג ולמוצאי החג – כל אחד מהם בפני עצמו. עד כאן, תודה.

אני רוצה להודות לדודי מזרחי, ולעבור לרב-פקד פרדי קוסקס, קצין הנחיה ותיאום מבצעים.

אנחנו באגף התנועה פחות נוגעים בתחבורה הציבורית שבתחום העירוני ויותר פועלים על הכבישים הבין-עירוניים.

קודם כול, ביטלנו את עבודות הכביש במהלך חגי תשרי ואפילו לפני, למעט עבודות דחופות שתהיה בהן סכנת בטיחות או סכנת חיים.

למשל מחלף חמד למטה.

בכל מקום שתהיה סכנה ויהיה צורך לעבוד בכביש. אבל כעיקרון ביטלנו את העבודות בכל חגי תשרי.

חברי דיבר פה על מתן עדיפות לתנועה לכיוון ירושלים בכל הצירים המובילים מכל הכיוונים – כביש 4, בני-ברק, כביש 1, כביש 443, כביש 375 וכן הלאה. אנחנו נערכים לכך בהיערכות מאוד גדולה, כמו בשגרה.

מה מבחינת הכניסה לבני-ברק, שעה וחצי בערב ראש השנה?

אנחנו לא נתקלנו בזה, זו פעם ראשונה שאני שומע את הדבר הזה.

איפה זה?

בצומת של גבעת שמואל, לפני שאתה עולה לגשר, כל הגשר עומד. בכביש שאתה עולה ל-4, טיפ-טיפה אחרי מסובים הכול כבר עומד, עד לכניסה לבני-ברק, בגלל הרמזור. צריך שתהיה הכוונה בכניסה וייתנו עדיפות לכניסה, כי אין כמעט יציאה; ברמזור היציאה אף אחד לא יוצא.

כיוון הרמזור זה בידי המשטרה או העירייה?

אני חייב לומר משהו שמאתגר אותנו בימים האחרונים. מאחר שיש את העבודות ברכבת הקלה בז'בוטינסקי, כל מי שמגיע לז'בוטינסקי, waze מפנה אותו לתוך העיר בני-ברק. כרגע זה מאתגר אותנו, כי ככל שהעבודות ברכבת הקלה ימשיכו, בני-ברק תיתקל בהרבה יותר בעיות. אנחנו יודעים שיש לנו בעיה של מספר כניסות מוגבל לתוך העיר.

אני רוצה לחזור לרב-פרק פרדי. לגבי הכביש העולה לירושלים - - -

כל הכבישים שעולים לירושלים, לא רק כביש 1. אנחנו נערכים בכל הכבישים, אנחנו יודעים לתת את המענה, כולל מתנדבים ביחידת ג'יפים מיוחדת שלנו שמפנים רכבים.

לפעמים בערב חג, ממש בשעות האחרונות, כשאנשים רוצים מאוד להגיע, דווקא אז יש פקקים גדולים בעלייה לירושלים.

חשוב לי להגיד פה לחברות תחבורה ציבורית שהתחבורה הציבורית צריכה להיות עם רכבים תקינים. כי לפעמים שולחים איזה רכב שהוא ישן, לא כל כך טוב מבחינה מכנית, ואז הוא נתקע על הכביש ויוצר בעיה מאוד רצינית. לכן אני קורא להשתמש ברכבים תקינים וחדישים. אנחנו אמנם יודעים לתת לזה מענה, אבל גרירה של רכב כזה לוקחת זמן, ועד שמגיע רכב חלופי אנשים יורדים לכביש והסיכון גובר.

יש לכם סמכות להפנות את התחבורה הציבורית מכביש 1 לכביש 443 כאשר אתה יודע ששם הרבה יותר פנוי?

אנחנו קוראים לזה דילול תנועה על כביש 1 והפניה לכביש אחר. ברגע שתצא הוראה כזאת אנחנו נבצע.

מי נותן את ההוראה?

אני מבין ממשרד התחבורה שהם יותר גמישים היום בעניין - - -

צריך הוראה בכתב.

לא, לדעתי למשטרה יש סמכות גם בלי משרד התחבורה.

אנחנו עשינו את זה בשלג ואנחנו יכולים לעשות את זה גם לפי בקשה מיוחדת.

אז אנחנו מבקשים - - -

מי זה "אנחנו"?

הוועדה לפניות הציבור של הכנסת מבקשת.

אנחנו נטפל בזה. אבל אנחנו צריכים לדעת מתי, באיזה שעות, עד מתי - - -

לא, מתי שיש עומס. הרי אתם אלה שבשטח.

אנחנו יודעים שבברכת כוהנים אמורה להגיע הרבה תחבורה ציבורית לירושלים בחול המועד סוכות.

בברכת כוהנים התחבורה הציבורית שמגיעה לירושלים זה לא סדר גודל גדול. מה שבעיקר זה מהצהריים והלאה.

אתה מדבר על ברכת כוהנים?

לא רק ברכת כוהנים, בחול המועד, בכל חגי תשרי בשעות אחר הצהריים.

תגידו מתי יש צפי לעומס.

אנחנו נשלח לך במכתב דוגמאות דרך לשכת שר המשטרה. זה משהו שיכול לשחרר את כל הכביש. אם אתה מקבל דיווח מהשוטרים שלך שב-443 פנוי וב-1 תקוע, אז אתה משחרר.

אני מציע שלפני שאתם מפנים את הבעיה הזאת למשטרה - - -

אתם יודעים מה קורה ב-443? לא תמיד פנוי שם.

אני יודע. בגלל שעשו שם מחסום.

אפשר להפנות את זה לחברות התחבורה הציבורית.

לא, להן אין סמכות, הנהג לא יכול לעשות את זה.

אנחנו עובדים לפי רישוי. כלומר, גם אם האוטובוס יעמוד חמש שעות, אסור לנו לסטות מהמסלול.

עוד דבר קטן. הזכירו פה את התחבורה בתחום העירוני, אז אני רוצה לומר שאנחנו מתואמים עם המחוזות בנקודות ההשקה.

תודה. אני רוצה לעבור לעיריית ירושלים, שכבר הרבה פעמים היו אצלנו ויצאו בעוגמת נפש בגלל השלט הזה. זו בושה שוועדת הכנסת הייתה צריכה לדון בזה שלוש ישיבות. אנשים קשישים וזקנים שיוצאים מהכותל המערבי לא יודעים אם האוטובוס יעלה אליהם או שהם צריכים לרדת, והם עומדים שעות. אז עכשיו, ברוך השם, זה תוקן. נמצא איתנו אסף אברהמי, שמשקיע הרבה בעניין הזה. בבקשה.

אני מתכנית-אב, אבל אני מייצג גם את העירייה. אני מנהל את יחידת התחבורה הציבורית בתכנית-אב לתחבורה. אנחנו גוף סמך גם של משרד התחבורה וגם של העירייה.

השלט, שגם אמרת עליו שיש את "כיפת ברזל" בעוד שאת זה עוד לא הצליחו להמציא - - -

יש כמה פתגמים שאי אפשר למחוק אותם מהפרוטוקול.

יש הרבה דברים במדינה שמתאימים למשל הזה שאפשר ליצור "כיפת ברזל" אבל אי אפשר לעשות...

זה אמנם לא הנושא, אבל אפילו לחפור מרחבת הגורן ועד השער של השומר בשביל להעביר חשמל לשלט זה דבר שדורש תיאום שחוץ מכוח עליון כולם היו מעורבים בו. זה לא פשוט להתעסק בכותל, אבל ברוך השם זה נעשה. ויש דבר נוסף שנעשה, שהוא גם מאוד חשוב ולקח הרבה זמן - - -

אתה יודע כמה זמן לקח לפנות את כל שכונת המוגרבים מהכותל המערבי ולהפוך את זה לרחבה? יומיים. עם דחפורים. בששת הימים, בזמן המלחמה, פינו שכונה שלמה ענקית, מהכותל המערבי עד שער האשפות. אבל היום להעביר חוט חשמל משער האשפות עד כיכר הגורן לקח בין חצי שנה לשנה.

אני מניח שהחוקים הסטטוטוריים של אז היו יותר קצת יותר מקילים.

העירייה הלכה לקראת זה, היא עשתה צעדים לא פשוטים ואפשרה לנו לקבל מפרץ ממש לפני הכניסה לשער האשפות, קיבלנו אותו, ועכשיו מתחילים את כל פעולות האכיפה, כי כיום חונים שם אוטובוסים של תיירים. מדובר במפרץ שמתחיל לפני הכניסה לרחבת שער האשפות עד סוף הירידה כמעט, עד גבעתי. זה מפרץ שיאפשר לנו מצב שאוטובוסים שמגיעים לרחבה בגורן ימתינו במפרץ עם הנוסעים, כאשר מי שירצה לרדת יוכל לרדת, וברגע שהרחבה מתפנה האוטובוס יוכל להיכנס לתוכה ולא לפספס את הרחבה, כפי שקרה לפני שהיה לנו את המפרץ.

זה כבר יפעל בחול המועד הזה?

בחול המועד אין לנו בעיה, כי ממילא סוגרים שם. אבל עכשיו, בכל הימים של עשרת ימי תשובה, שיש תגבור של הקווים ופעילות מאוד גדולה בכל האזור, אז כן. היום, כשאתה מעמיד פקח של "אגד" או פקחים שלנו – עכשיו יש להם כלים להתמודד. בעוד שלפני שהיה את המפרץ, ברגע שהגיע אוטובוס, לא היה לו לאן לנווט אותו - - -

אתם תוכלו להעמיד רכבת אוטובוסים בשעות העומס, כך שמיד כשאוטובוס מתמלא יש אוטובוס רזרבה?

יש היום אפשרות לנהל את הדבר הזה בכותל, מה שלא היה עד לפני שבועיים.

זו בשורה טובה מאוד. אני רוצה להודות לך, אסף אברהמי. יש עוד שני פונים שרצו לדבר, אליהו קונאק וחנוך יצחקי. בקצרה בבקשה.

אני רוצה להודות לך שאתה מעלה את הנושא. בכל שנה יש אלפי בחורים, משפחות, מבוגרים שמגיעים לשמחות בית השואבה ואין להם דרך לחזור הביתה, כי התחבורה נגמרת בשעה אחת. יש גם הרבה שלא משתתפים בזה כי הם יודעים שהם לא יכולים לחזור הביתה. בשביל הציבור החרדי התחבורה הציבורית היא דבר שאין לו אלטרנטיבה, ובשבילנו, הבחורים, שמחות בית השואבה זה אירוע התרבות היחיד אולי שיש לנו, ולכן אנחנו מבקשים שכמו שיש קווי לילה, שיפעלו גם קווים בחול המועד עד שתיים וחצי-שלוש בלילה, כדי שאנחנו נוכל לחזור הביתה.

דיברנו הרבה בוועדה על העניין של קווי הלילה. יש בכל הארץ קווי לילה שנוסעים כמעט ריקים, בעוד שפה יש עומסים גדולים. וקיבלנו פניות גם ממפעילים שטוענים שהם יכולים לתת אוטובוסים לכל הלילה, ואין שום סיבה שהם לא יעשו את זה בזמנים ומועדים. אנחנו נפנה לשר התחבורה גם בעניין הזה. כבר דיברנו איתו הרבה פעמים, אבל אולי עכשיו, שהוא גם עובד בשבתות, הוא יוכל גם בלילה לתת אוטובוסים.

תודה רבה לכם, אני רוצה לסכם.

אני רוצה להעלות עוד נקודה אחת, לגבי אוטובוסים עירוניים שמשתמשים בהם לנסיעות בין-עירוניות.

בסדר גמור. אני מסכם. א', אני רוצה לברך על פתיחת רחוב בן דוד בבני-ברק בערב ראש השנה ובחגי תשרי ואני מבקש שזה יישאר קבוע, על דעת כל הוועדה ועל דעת כל הציבור. צריך להפסיק את הוויכוח בין משרד התחבורה לעיריית בני-ברק, הוא לא בריא לאף אחד ובוודאי שלא לנוסעים. הייתי אפילו עושה חוק שכל ראשי עיריית בני-ברק ומשרד התחבורה וחברי הכנסת ייסעו באוטובוסים מבני-ברק לירושלים או לכל מקום עד שהעניין יסודר, ואז תראו כמה מהר זה יסודר. אבל אני בכל זאת מברך על ההיענות לבקשת הוועדה עוד מלפני פסח שלפחות בחגים יפתחו את אברהם בן דוד.

אני רוצה לברך על הצבת השלט בכותל המערבי. הרבה זקנים וקשישים פנו אלינו בזעקות בקשר לכך. אדם צעיר יכול לרוץ מפה לשם, אבל אדם זקן לא יכול. מדובר בעדכון מידע לאלפי נוסעים והיענות לישיבות רבות שבהן הוועדה ניסתה לעשות שיתוף פעולה בין "אגד", לעיריית ירושלים ולמשרד התחבורה.

אני רוצה לברך על היערכות חברת "אפיקים" באשדוד ועל חלוקת המסלול באשדוד, שזה גם דבר שדיברנו עליו הרבה. אני רוצה לברך על 422, שיתוגבר לכיוון בני-ברק. גם ל-454 הוסיפו קו, 474, דרך כביש 7 מאשדוד.

אני גם רוצה לברך על הארכת שירות התחבורה הציבורית בליל התרת נדרים ובלילות חול המועד. אנחנו מבקשים שתהיה חובה של נוכחות פקחים של משרד התחבורה, כדי לוודא שהדברים זורמים בזמן אמת.

אני מברך על הודעת משרד התחבורה שבקרוב יוכלו להסיע מעבר לעשרה נוסעים. יש לזה כבר אישור משפטי ועכשיו בודקים ענייני בטיחות. אני רוצה לציין ולהדגיש, לאור תלונות של נוסעים רבים, שאני לא מתכוון שזה יהיה במקום הזרמת אוטובוסים, אלא רק במקרים שבהם אדם יצטרך להישאר בתחנה ואין לו אוטובוס.

אני רוצה לברך על כך שמשרד התחבורה הודיע לנו שתוך חודש הוא יודיע לנו מה קורה עם פתיחה סופית וקבועה של רחוב בן דוד בבני-ברק, כדי לאפשר יציאה בבני-ברק.

הוועדה רשמה את בקשת הרב מוזס לפתוח ציר כניסה נוסף לעיר בני-ברק, מגבעת שמואל.

אני רוצה להודיע לציבור שיהיו שאטלים בחול המועד ובליל התרת נדרים מחניון טדי לכותל, ושיהיו מחניון הרכבת הסעות לכותל, גם לנכים, גם לאנשים שמגיעים מתחבורה ציבורית וגם לאנשים שמגיעים באוטובוסים שאינם תחבורה ציבורית.

אני רוצה לברך את המשטרה על ההוראה להפסיק את העבודות על כביש 1 בימי חגי תשרי, ועל הודעת משרד התחבורה והמשטרה שהם יאפשרו העברת אוטובוסים בעת עומס בדרך לירושלים, מכביש 1 לכביש 443, לפי הצורך.

אני שוב מברך על הקמת המפרץ של עיריית ירושלים לחניית אוטובוסים ליד שער האשפות, כדי שיוכלו לנהל את צי האוטובוסים לכותל.

הוועדה חוזרת ודורשת ומבקשת שיהיו קווי לילה בלילות שמחת בית השואבה בחול המועד עד לפנות בוקר.

אני רוצה להודות לכולכם, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.