הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 458

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, ט"ו באלול התשע"ו (18 בספטמבר 2016), שעה 10:00

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה)(תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

רחל עזריה

סתיו שפיר

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, משרד האוצר

מיכל סופר - מנהלת תחום בכירה, משרד האוצר

ליאת שדמי - ממונה מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, משרד האוצר

אביגדור יצחקי - ראש מטה הדיור הלאומי

מיכאל מרש - סגן מנהל אגף בכיר חירום, בטחון וסייברים, משרד הבינוי והשיכון

יאיר טל - סמנכ"ל כספים, דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל

פנחס מיכאלי - לשכת עורכי הדין

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה)(תיקון), התשע"ו-2016

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (תיקון), התשע"ו-2016. אני מבין שיש כאן 6 תקנות, כן?

ששה נושאים.

מדובר בתיקון תקנות מס רכישה, בתיקונים שונים בתקנות. רוב התיקונים הם תיקונים שבאים להשוות את המצב בתקנות למצב שקיים בחוק מיסוי מקרקעין.

זו המגמה?

זו המגמה.

זאת אומרת, אם יש פטור ממס שבח, יהיה גם פטור ממס רכישה. משווים.

לא במאה אחוז.

אפשר רק בדברים הטובים להשוות, לא בדברים הרעים. זה לא שהולכים להשוות במאה אחוז. לא הולכים להשוות בהכל.

לא בהכל.

בסעיף 1 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן – התקנות

העיקריות), בהגדרה "נכה" –

בפסקה (3), במקום "כמשמעותו בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי

(נוסח משולב), התשכ"ח-1968" יבוא "כמשמעותו בסעיף 103 לחוק

הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995";

בפסקה (4), במקום "נכה על פי פרק ו'2 לחוק הביטוח הלאומי"

יבוא "נכה על פי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי".

זה תיקון שהוא תיקון טכני. השתנה שם החוק. ההפניות יהיו לחוק ביטוח לאומי כנוסחו נכון להיום.

מה ההבדל?

ב-1995 היה נוסח חדש לחוק הביטוח הלאומי. זה פשוט מפנה לסעיפים על פי הנוסח הישן.

בשנת 1995 היו כמה תיקונים לתקנות. למה זה לא תוקן? זה הושמט? הסעיפים הם סעיפים זהים?

כן. התייעצנו גם עם ביטוח לאומי. זו בקשה שלהם.

לא משנים פה שום דבר?

לא.

2. בתקנה 6 לתקנות העיקריות –

בכותרת השוליים, במקום "עירוניות לשיכון" יבוא "לשיכון, דיור והשכרה";

לפני "פרזות" – חברה ממשלתית" יבוא "החברה הממשלתית לדיור להשכרה"

שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס' 770 מיום ה' בחשון התשע"ד (9 באוקטובר

2013)".

אנחנו מוסיפים לחברות הממשלתיות שיש להן כבר הקלה במס רכישה את החברה הממשלתית לדיור והשכרה – "דירה להשכיר".

בסעיף היום יש הקלות לחברת "פרזות", לחברת "חלמיש". אתם מבקשים להוסיף גם את זה. לגבי יתר החברות שמופיעות בסעיף 6, שזה כבר קבוע היום, לא מפורטת החלטת הממשלה שמכוחה הוקמה החברה. אין צורך, לדעתנו, להוסיף מכוח החלטת הממשלה מס' 770, צריך למחוק את כל הסיפא. לחברה כמו שנמצאת בהחלטת ממשלה קוראים "דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור להשכרה בע"מ". אנחנו היינו מציעים שלפני "פרזות" יבוא "דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור להשכרה בע"מ".

למה בע"מ?

כל חברה ממשלתית היא בע"מ. אחת המטלות של "דירה להשכיר" – יש לה הרבה מאוד מטלות – היא להגדיל את ההיצע של דיור להשכרה לטווח ארוך. זה אומר שהיא לוקחת שטח, מתכננת אותו. היא כבר עשתה 6 פרויקטים כאלה. כרגע על המדוכה יש עוד 2 פרויקטים.

מה זאת אומרת "לוקחת"?

מינהל מקרקעי ישראל מקצה לה קרקע.

מה התהליך? הם מבקשים מהמינהל?

הם מבקשים, אנחנו יוזמים. מוקצה להם קרקע בפטור ממכרז. הם מתכננים, עושים אותה שתהיה דיור להשכרה לטווח ארוך, ומנפיקים אותה ליזמים. יש לנו בחיפה, יש לנו ברעננה, בהרצליה, ברמת השרון, בירושלים. האחרון היה קרוב ל-300 דירות. הקבלן מתחייב להשכיר את הדירות האלו לחוזים של 5 פלוס 5, זאת אומרת, 5 שנים ועוד 5 שנים, כאשר 25% מהדירות מחויבות בהשכרה במחיר שהוא נמוך ב-20% ממחיר השוק. הדירות מוקצות לזכאים. הזכאים הם כמו במחיר למשתכן. במקומות האלה אנחנו נותנים קצת יותר עדיפות לבני המקום. בהרצליה, למשל, זה היה 85% בני המקום. אנשים יגורו תוך ימים ספורים בדירה יפהפייה על יד קניון שבעת הכוכבים ב-3500 שקל לחודש. יש להם חוזה ל-5 שנים, עם אופציה לעוד 5 שנים.

מי קודם בשכירות אם יש ציבור שמבקש?

השכירות לאותם 25% מהדירות היא לזכאים שרשומים במחיר למשתכן. הקריטריון היחידי הוא חסרי דירה. השווינו את התנאים.

נניח שברמת השרון יש ציבור יותר גדול מאשר כמות הדירות, מה אתם עושים?

מי שזוכה.

אתם עושים הגרלה?

לזכאים יש הגרלה.

שיטה ידועה. בנוסף, בכל מתחם שאנחנו מכריזים אותו לתכנון בותמ"ל, על פי החוק אנחנו חייבים להקצות חלק מהדירות, לפעמים עד 30%, לטובת השכרה. יוצא שמסך כל הדירות שמוכרזות בותמ"ל, שזה לא עובר את ה-150 אלף דירות, כ-30 אלף דירות הן להשכרה. הסנונית הראשונה היא בראשון לציון. יש כבר מכרז באוויר על 200 יחידות בשכונת הרקפות שהולכות להשכרה בשיטה שבה ציינתי קודם. מה שמונח פה לפנינו זו תכנית נוספת ב"דירה להשכיר" - היא נקראת "השכר ומהר". מה זה אומר? המדינה נתנה סכומי כסף בהון העצמי של כ-200 מיליון שקל. התכנון לתת 400 מיליון שקל. את הכסף הזה ממנפים באמצעות הבנקים, באמצעות המוסדיים, וקונים מקבלן בניינים שלמים. את הבניינים האלה שקונים מנפיקים בשכירות ארוכת טווח למשך 20 שנה. במקרה הזה, המחירים הם יותר זולים כי לקבלן נוח למכור לגורם אחד שמשלם לו בצורה מסודרת, לא צריך לקחת משכנתאות. על ידי זה העסקה הרבה יותר רנטבילית ל"דירה להשכיר" וההנפקה ליזמים הרבה יותר זולה.

החברה היא הקונה, לכן אתם מבקשים את ההפחתה של מס רכישה.

בדיוק, החברה היא הקונה. אחרי זה היא מוכרת את זה הלאה. אנחנו מבקשים שבשלב הקנייה, לא בשלב המכירה, נשלם רק חצי אחוז מס רכישה במקום 8%.

למה חצי אחוז?

כי זה מקובל בכל המקומות.

אם אתה רואה בזה צורך לאומי - -

גם בקרנות אביב נתנו חצי אחוז. גם במקומות אחרים נותנים הנחה לחצי אחוז.

למה?

כדי שישלטו במכירה ובקנייה של הדירות שידווחו בצורה מסודרת.

אביגדור, זאת חברה ממשלתית.

עם חצי אחוז נסתדר.

אין לי בעיה, אני בעד, אני תומך בזה. אני שואל שאלה עקרונית. ברגע שיש חברה ממשלתית, ואתה טוען בצדק שהמטרה היא מאוד חשובה, למה צריך להשאיר את החצי אחוז? אם כדי לתת כסף לרשות המסים, זה בסדר.

זה לא בשביל לתת כסף לרשות המסים.

אז מה הנושא?

שנינו ותיקים, אנחנו יודעים שאם מתחילים לחלק פטורים - -

זאת חברה ממשלתית.

קשה מאוד לעצור את השטף. חצי אחוז זה איזה שהוא מדד, אני חושב שצריך להשאיר את זה. הדירות מדווחות בשלב של הרכישה. גם ככה יש לנו בעיה עם הנתונים. אנחנו לא רוצים שהדברים האלה יברחו לנו. אנחנו רוצים שיהיה לנו דיווח מלא, שיהיו לנו כלים מלאים על כל מה שקשור לדירות. אני חושב שחצי אחוז זו הטבה מספקת לחלוטין במקרה הזה.

במס רכישה אין פטור מלא. אין דבר כזה. אין חיה כזאת של פטור מלא ממס רכישה. המדינה כמדינה פטורה ממסים לא מכוח דיני המסים, היא פטורה מכוח דיני הפרשנות. כאשר חברה ממשלתית עוסקת בפעילות שהיא חשובה, ואנחנו הכרנו בחשיבות שלה, ההקלה הכי גדולה שניתן לתת זה להטיל חצי אחוז מס רכישה. אין פטור מלא. זה עלול לפתוח פתח להמון פרויקטים מאוד חשובים. אין פטור מלא ממס רכישה.

את זה הבנתי, רק השאלה למה.

בחוק אין את הפטור המלא, יש חצי אחוז למטרות חשובות.

אז מה אם יש בחוק? אנחנו משנים חוקים. אם מדובר על גוף פרטי, אפילו נכים, המדינה רוצה לדעת ולכן היא מטילה חצי אחוז. הממשלה יוזמת כאן את התהליך הזה, היא אומרת: אני צריכה במקום פלוני לבנות דירות להשכרה, לכן אני קונה מקבלן דירות. הממשלה עושה את זה בעצמה. היא עושה את זה באמצעות חברה ממשלתית. למה כאן צריך את החצי אחוז?

אני חושבת שאביגדור הסביר את ההבדל בין החברה הממשלתית לממשלה עצמה.

זה בסדר שככה השיטה בחקיקה, שככה התהליך בכל המקומות, אבל אנחנו מפעם לפעם שואלים. אולי מה שנכון עד היום לא נכון במקרה הנוכחי. אם מתעקשים לתת חצי אחוז, אני לא אעמוד בדרכו של אף אחד.

כרגע אנחנו ממתינים עם פרויקט סגור וגמור של 200 יחידות בחיפה.

109 יחידות דיור. אנחנו עומדים כרגע בפני עסקה, כמעט סגורה לחלוטין, לרכישת 109 יחידות דיור בחיפה. מדובר בקבלן שמקדים ביצוע של שני בניינים בשנתיים. אנחנו קונים הכל עכשיו. הוא מוכן להפחית את המחיר. מדובר בדירות שיוקדמו ויהפכו כולן לשכירות ארוכת טווח. אנחנו ממתינים כרגע עם העסקה עד שיתוקנו התקנות ויחול מס רכישה מופחת.

יאיר, זאת העסקה הראשונה? החברה הוקמה ב-2013.

כן, זאת העסקה הראשונה. יצאנו בקול קורא.

הם ביקשו אז שנעביר את זה מהר כיוון שזה מיד מתבצע. 2013 עד היום זה לא נורא.

הבקשה היא מ-4 ביולי.

מה לגבי הנוסח?

אני חושב שהנוסח צריך להישאר כפי שהוא.

למה לא לכתוב את כל החברות הממשלתיות?

אנחנו לא יכולים. ועדה שמפקחת על עבודת הממשלה איננה יכולה לתת פטור גורף כזה, צריך לבדוק כל דבר לגופו. פה טוענים שיש הצדקה, זה גם מתקבל על הדעת. במקום אחר אנחנו גובים מס רכישה. אני אישרתי מס רכישה ענק של 8%. לאנשים שפעמים רבים הם קשי יום נתנו מס רכישה גבוה. אמרו אז שזה יביא להוזלה במחירי הדירות, מה שהתברר - -

מי שאין לו דירה לא משלם מס רכישה.

ממיליון 690 הוא מתחיל לשלם מהשקל הראשון.

3. בתקנה 11 לתקנות העיקריות –

בכותרת השוליים, אחרי "נכה" יבוא "עיוור";

בתקנת משנה (א), אחרי "לנכה" יבוא "לעיוור";

בתקנת משנה (ב), במקום "נכה כאמור בתקנת משנה (א)"

יבוא "נכה או עיוור".

תקנה 11 נותנת הקלה במס רכישה לנכה. עיוורים יכולים להגיע לרף נכים, יש להם נכות כמו שקבוע בהגדרת נכה. יש מקרים בפקודת מס הכנסה שההטבה ניתנת לעיוור אפילו אם הוא לא מוגדר כנכה. אנחנו רוצים להשוות את המצב למצב של הפקודה ככה שגם עיוור שלא מגיע לנכות של 90% יקבל את ההטבה במס רכישה.

בכמה אחוזים?

מדובר בנכות לצמיתות של 100% או נכות של 90% לפחות בכמה איברים. זאת ההגדרה בפקודה.

עכשיו אתם מוסיפים עיוור.

למי שמקבל תעודת עיוור יש לפחות 90% נכות רפואית מול הביטוח הלאומי. ההגדרות הן אותן הגדרות.

אני מברך על כך, זה מחויב המציאות. לנכה יש פטור מדירה ראשונה עד מיליון 690. עכשיו זה יחול גם על עיוור. אם הוא קנה דירה במיליון 700, הוא ישלם 8% מס רכישה מהשקל הראשון.

נכה מקבל את ההקלה בדירה שבה הוא מתגורר, גם אם זאת הדירה היחידה שלו או דירה נוספת שלו. אם זאת דירה נוספת, הוא משלם חצי אחוז על כל הסכום. זה במקום 8% או 10%, מה שעבר לפני שנה. אם זאת דירה יחידה שלו, זה נתון לבחירתו לאיזה מסלול ללכת. אם זאת דירה יחידה עד מיליון 600, הוא ילך למסלול הרגיל, הוא לא ישלם בכלל. אין שום סיבה לנצל הקלה אם הוא ממילא לא משלם מס.

מה אם הוא משלם מיליון 900?

יש נקודת איזון סביב מיליון 850.

הוא קנה דירה במיליון 900.

יהיה עדיף לו לנצל את ההקלה של נכה, כי זה פחות מהמסלול הרגיל.

נקודת איזון זו מילה יפה בעברית, אבל מדובר בדירת נכה יחידה שהוא קנה במיליון 900. הדירה שהוא מצא היא דירה ששוויה מיליון 900. זו לא דירה של אדם עשיר. למה שלא ישלם את מה שהוא חייב לשלם ממיליון 690 עד מיליון 900, למה הוא צריך לשלם מהשקל הראשון? אין היגיון במה שקורה עד לרגע זה.

הוא משלם פחות בכל מקרה.

אנחנו לא בדיון פילוסופי. מדינת ישראל היא מדינה נחמדה, אנחנו יודעים, היא דואגת לנכים. עד מיליון 690 יש לו פטור כי הוא נכה. אם הוא קונה דירה עד סכום מסוים, הוא פטור. מדינת ישראל קבעה את זה בחקיקה, לא בתקנות. הפטור הוא בחקיקה. למה שהוא לא ישלם את מה שהוא מחויב ממיליון 690 כשהוא קונה במיליון 900, למה פתאום מחזירים אותו לשלם מהשקל הראשון? מדובר על דירת יחיד לנכה.

ככה היה ההסדר בעבר.

זה לא היה ההסדר בעבר. כל האוכלוסייה הייתה משלמת מהשקל הראשון.

רק לא 8%. פעם מס רכישה לא היה מס שדיברו עליו.

כל הדיון הזה רלוונטי בדירה יחידה, לא בדירה נוספת.

מס רכישה הפך להיות נושא בקדנציה הקודמת.

המנגנון של החישוב נבחן בבית משפט עליון ואושר.

לא רלוונטי מבחינתי.

בדירה נוספת זאת תמיד הקלה משמעותית, כי הוא משלם חצי אחוז במקום 8%. בדירה יחידה עדיין יש לו הקלה.

ההקלה הזאת ניתנת עד פעמיים. אם הוא קונה דירה במיליון 900, הוא משתמש בהקלה בסכומים שהם בפער מאוד נמוך.

מה שחבר הכנסת גפני מבקש זה שעד מיליון 600 זה יהיה 0, כאשר על היתרה זה יהיה חצי אחוז. גם אז הוא ינצל את ההקלה.

אז הוא ישלם פחות, זה לא יהיה מהשקל הראשון. יש הבדל אם אתה נותן לו 0.5% על 300 אלף שקלים - -

אנחנו רוצים לתמרץ אנשים שקונים דירות - -

למה אתם לא יכולים להסכים למה שאני אומר, הרי זה הדבר ההגיוני?

כשזה לא מוגבל בתקרה - -

תגבילו את זה בתקרה.

ההטבה הזאת לא מוגבלת בתקרה. גם מי שקונה דירה ב-4 מיליון, 5 מיליון - -

בואו נגביל את זה בתקרה.

אפשר לחשוב על חלופה כך שהוא יקבל את זה עד למיליון 600, אבל בשביל זה אנחנו צריכים לעשות בדיקה אצלנו.

שלחתי מכתב למשה אשר.

ראיתי את המכתב הזה, הוא הגיע לטיפולי.

כשהוא אמר לי את הנתונים האלה, אני די השתוממתי, לא שמתי לב אליהם. כולנו רוצים לעזור לנכים, במיוחד בדירה הראשונה. החלטנו שנותנים להם פטור עד מיליון 690. אם אותו נכה קונה דירה יותר יקרה במידה מסוימת - - אני חושב שצריך שתהיה הגבלה, לא לתת עד אין סוף. אם הוא קונה ב-200 אלף שקל יותר, ב-300 אלף שקל יותר, צריך לתת לו את ההנחה, את הפטור עד הסכום שעליו מדובר. אם אתם רוצים להגביל את התקרה, תגבילו.

נוצר פה מצב שנכה יתחיל לעשות חשבון מה כדאי לו. מה שאתה אומר זה שהוא ישלם החל ממיליון 690. אז ברור שכל נכה ילך על המסלול שאומר שהוא פטור עד סכום של מיליון 690.

הוא לא מחשב.

אז הוא לא צריך לחשב מה נקודת האיזון, למה, כמה.

ההנחיות למשרדים מרגע שהוא קונה דירה יחידה, נניח עד מיליון 700, הן לא לגרום לו לבזבז את זה, אלא להגיד לו ללכת למסלול הרגיל כדי שישלם פחות. לגבי ההצעה עם התקרה, אנחנו נחזור - -

צריך שתהיה תקרה, זה לא שעד אין סוף הוא יקבל את זה.

אנחנו מציעים שבפסקה (3) יישארו המילים "נכה או עיוור כאמור בתקנת משנה (א)", כדי לא ליצור הסדר שלילי לא ברור.

בסדר.

4. בתקנה 16(ב)(3) לתקנות העיקריות, במקום "5%" יבוא "השיעור הקבוע בתקנה 2(1)".

תקנה 16 מתייחסת למשק חקלאי. המבנה של התקנה אומר שמי שקונה זכות במקרקעין לשם עיסוק במשק חקלאי ולא לדירת מגורים, עד התקרה יהיה לו מס רכישה מופחת, מעבר לתקרה יהיה לו מס רכישה רגיל.

אתם רוצים שאני אתחיל עכשיו עם החקלאים בכך שאני אאשר דבר כזה? תורידו את זה, תעשה לי טובה. אני לא הולך נגד החקלאים. את החקלאים אתם מכניסים דרך אגב? החקלאים במצב קשה. אני לא מסכים, זו ממש הרעה.

זה תיקון טכני.

זה טכני? הוא יצטרך לשלם יותר. המשקים החקלאיים נמצאים במצב לא מזהיר. יש בחוק ההסדרים חוק שפוגע בהם מאוד. אני לא מציע שכשאנחנו עושים דברים טובים, ואני מקווה לקבל תשובה חיובית על מה שביקשתי, נכניס גם דברים רעים.

יש רציונל לסעיף.

רציונל כן, רק הוא יצטרך לשלם יותר.

זה הרציונל של הסעיף. יש הקלה עד גובה מסוים, מעל סכום מסוים יש את המס הרגיל. עשו טעות, לא קבעו את המס הרגיל, קבעו 5% במקום 6%. אנחנו רוצים לתקן את זה. זה מסדיר, זה עובד עם כל הרציונל של שאר החוק, זה הגיוני.

אני לא רוצה. כשיגיע הנושא הזה בחוק ההסדרים, ננסה לדבר על העניין הזה בתוך מכלול שלם, לא שוועדת הכספים מחליטה סתם להחמיר בנושא הזה של משק חקלאי.

5. בתקנה 16א(א) לתקנות העיקריות, המילים "ב-16 באפריל, ב-16 ביולי וב-16

באוקטובר" – יימחקו.

פעם היו מודדים 4 פעמים בשנה, היום מודדים פעם בשנה ברוב דברי החקיקה. אנחנו רוצים שזה יהפוך כמו שאר המקרים, שזה יהיה פעם בשנה, לא 4 פעמים.

הרציונל של הסעיף פה הוא ביטול מס הרכישה על דירה יחידה. ההצעה נותנת הטבה לרוכשים שרוכשים דירה יחידה, הכל בהתאם לעלויות המדד. נכון שבשנים האחרונות המדד לא עלה, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה. המחוקק רצה שיהיה את הפטור לרוכשים כשהמדד עולה בצורה גבוהה. מה שקורה בינואר לא נכון למה שקורה באוקטובר. ההצעה שלנו היא לקבוע שכל עוד המדד לא עולה ב-2% בשנה, יחול הרציונל שמבקשים להחיל כרגע. במידה והוא עובר את ה-2%, יישאר הרציונל, לא צריך את התיקון הנוסף של התקנות.

אפשר להבין שמדובר במדד של מס רכישה לדירה יחידה - -

העדכון מצריך אישור של ועדת כספים?

לא.

זאת בדיוק פעולה של 10 שניות. מה הם חסכו פה בדיוק?

הם רוצים פעם בשנה.

בחוק מיסוי מקרקעין העדכון הוא פעם בשנה.

מה החיסכון?

כל עדכון מדד כזה כרוך בהוצאה של הוראת הביצוע ועדכון המערכות. זה יוצר לנו א-סימטריה מול כל התקרות שקבועות בפטורים ממס שבח לדירות מגורים. זה יוצר מנגנוני עדכון שונים - פעם למס שבח כזה, פעם למס רכישה כזה. אנחנו רוצים שזה יהיה אחת לשנה. אנחנו מעדכנים את כל המדדים הרלוונטיים.

כל כמה זמן מתעדכנים מס רכישה ומס שבח בחוק, אחת לשנה?

מס שבח אחת לשנה. זה היה בעבר אחת לרבעון, זה תוקן אחת לשנה. מס רכישה נשאר אחת לרבעון.

גם מס רכישה זה אחת לשנה, רק משק חקלאי זה 4 פעמים בשנה.

מה לגבי העניין שהצעתי לגבי הנכים?

דיברתי עכשיו עם משה. בגדול הכיוון הוא חיובי, אבל אנחנו רוצים לעשות איזו שהיא בדיקה בנתונים.

לעכב עכשיו את התקנות בגלל זה?

ממילא אנחנו צריכים לקבוע דוח מקוון, אז נגיע עם הנתונים האלה.

אני מבקש עכשיו תשובה. אני מבקש להוסיף את זה. אם אתם רוצים, תקבעו תקרה. אם אתם מסכימים לזה, אני מבקש לאשר את זה היום. אם אתם רוצים לקבוע תקרה, אני בעד לקבוע תקרה. אם אתם רוצים להביא דוח מקוון, תביאו דוח מקוון. אישרתי לכם כבר 600 פעם דוח מקוון. כל הזמן אני מקבל על זה ביקורת. לא צריך להתנות לי את זה בזה.

אני אבחן את זה שוב עם משה.

אתם מדברים על נכים שהוגדרו כ-100% ו-90%.

כמה יש? זה כסף קטן. לא הכל פיסקלי.

מה לגבי הנושא של הרבעון?

מדובר על המשק החקלאי שמבקשים לעדכן.

אתם מסכימים?

לא, זה מנגנון שהוא שונה מכל מנגנון אחר בחקיקה.

מתי מס שבח תוקן לפעם בשנה?

ב-1996.

למה אתם רוצים להכפיל את הסכום, גם ככה החקלאות בקריסה? תגידו למה.

אני לא מסכים לזה.

מבחינה הגיונית, מבחינת הרציונל של החוק אמור להיות פטור עד גובה מסוים, כשמעל ההטבה – כמו כולם.

לא הולכים לבנות שם בנייני פאר.

מדובר על משק חקלאי בזמן מכירה. אם אדם נטוע באדמתו, יושב באדמתו, הוא לא משלם מס רכישה ושום דבר אחר. אם רוצים לקחת את המשק החקלאי של אדם, רוצים למכור אותו, אז יש עליו לפעמים בית, יש עליו לפעמים שני בתים. במכירה של בית שאתה מוכר באיזו שכונת מצוקה אתה משלם 6%, אין מה לעשות. אני לא רוצה להביא את מקרי הקיצון של בני ציון, של בצרה, למה הם צריכים לשלם 5% והאחרים משלמים 6%. כל עוד אדם יושב על אדמתו, בנחלתו, תחת גפנו ותאנתו הוא לא ישלם לירה. כשהוא רוצה למכור את הנחלה הזאת, כשהוא רוצה לעשות עליה פרצלציה - זה לא קשור לחקלאות.

השאלה אם מנתקים את זה משטחי עיבוד. אני מסכים עם אביגדור שאם יש על הנחלה בית, ובדרך כלל על נחלה נותנים בנייה של עוד שני בתים לבנים ממשיכים שלכאורה מקבלים את הקרקע בחינם כי הם בנים ממשיכים, אז אין היגיון. השאלה איך אני מסוגל להפריד את זה מקרקע לעיבוד חקלאי, מהלולים.

מיקי, לא רק שאתה לא מסוגל להפריד, יש פה בעיה יותר גדולה. אנחנו מדברים על חקלאי. אנחנו מודעים למצב שהחקלאים נמצאים בו. הוא אומר: אני מתייאש, אני מוכר את זה, אני הולך לעיר. אנחנו כאן מחליטים שגם אם הוא הולך, מעלים לו את מס הרכישה מ-5% ל-6%. אנחנו אומרים לחקלאים: תדעו לכם, לא רק שאנחנו לא עוזרים לכם - - אגב, מונח בחוק ההסדרים חוק שלא מטיב איתם. נניח רגע לעניין הזה, נתעלם מחוק ההסדרים. אנחנו משדרים עכשיו בעיתוי לא נכון. יכול להיות שיגיע הזמן שבאמת נצטרך ליישר קו, נצטרך להגיד שכולם אותו דבר. כרגע אתה משדר, אתה אומר: תשמע, תשלם עוד אחוז אחד. לחקלאי שהתייאש, שרוצה לעזוב, שרוצה לעבור למקום אחר אומרים לשלם יותר. זה לא העיתוי.

בשנה האחרונה אני מטיב איתם מאוד. נתתי להם את הנחלה השלישית במועצה הארצית. הם יכולים היום לבנות 3 בתים, למרות המחאות הכבדות של הצדק החלוקתי והקשת המזרחית.

אתה תהיה האיש הטוב ואנחנו האנשים הרעים?

זה שרוצה למכור ולעבור לא משלם את המס הזה, מי שמשלם את המס זה הקונה. זה שקונה ממנו את הנחלה לא בא לייצר חקלאות, הוא בא לייצר איכות חיים.

המצב הוא שאנחנו אומרים לחקלאים: תדעו לכם, בסופו של דבר גם המחיר נקבע לפי זה. ברגע שהרוכש צריך לשלם יותר כסף, הוא ממילא מקבל פחות כסף. אנחנו מכירים את החיים. זה לא העיתוי הנכון. יכול להיות שצריך לעשות את זה. העיתוי צריך להיות בזמן אחר. אני מבקש להוריד את העניין הזה של משק חקלאי, תביאו את זה בעיתוי אחר.

בסעיף 5, במקום שהמילים "ב-16 באפריל, ב-16 ביולי וב-16 באוקטובר – יימחקו", צריך לבוא ב-16 בינואר.

בסדר.

6. בתקנה 20 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו

בסעיף 62(א) לחוק".

זה תיקון שנעשה לפני שנה וחצי, שנתיים. במס שבח (עסקאות מתנה שפטורות) השתנתה ההגדרה של קרוב. המשמעות הגדולה של זה היא לעניין מתנות לנכים. אם זאת לא זכות במקרקעין שהתקבלה בירושה, היא לא פטורה ממס שבח. גם פה אנחנו רוצים לשנות את ההגדרה של קרוב כך שזה יהיה מקביל להגדרה שנקבעה על ידי המחוקק.

אתם רוצים שזה יהיה כמו בחוק?

כן.

אני מסכים.

עשינו איזו שהיא בדיקה בעניין התקרה. מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים בארץ היא מיליון 600, מיליון 700. מאחר ואנחנו מבינים שיכול להיות שכשקונים דירה צריך לעשות איזה שהן התאמות לצרכים של הנכה, אפשר להגיע לתקרה של כ-2 מיליון שקלים.

נשארת עם אותה נקודת איזון.

זה אומר שלא הפסדת הכל.

זה בעייתי להזיז נכה ממקום מגוריו למקום זול יותר.

לא אומרים זול יותר.

להיפך, רק לשפר דיור. זה לא גלגל הפוך.

אנחנו לא נסכים ל-2 מיליון. אנחנו מדברים על תקרה של 2 וחצי מיליון. מ-0 עד מיליון 690 הוא יהיה פטור. אם הוא קונה דירה ב-2 מיליון, הוא ישלם רק את ההפרש. היום המצב הוא שאם נכה קונה דירה במיליון 900, הוא צריך לשלם חצי אחוז מהשקל הראשון. אנחנו מסכימים שעד נקודת האיזון, עד נקודת הפטור - -

נקודת האיזון היום היא מיליון 900.

אם הוא קונה במיליון 900, הוא משלם מס מהשקל הראשון. זה בטל. מה שיהיה זה שמנקודת האיזון, שזה מיליון 900, הוא יהיה פטור מהשקל הראשון.

נקודת האיזון היא מיליון 850. עד מיליון 600 זה 0, ממיליון 600 עד מיליון 900 זה 3.5%. התקרה שאנחנו מבקשים היא תקרה לתקנה כולה, ללא קשר אם זו דירה יחידה או דירה נוספת.

לדירה נוספת אין סיבה.

כמו שאמרתי בהתחלה, ההקלה לנכה ניתנת לדירה יחידה או לדירה נוספת שהוא עובר לגור בה. אז הוא משלם חצי אחוז. בדירה נוספת אמרנו שזו הקלה מאוד משמעותית, כי במקום לשלם 8% הוא משלם חצי אחוז מהשקל הראשון. ברגע שאנחנו מדברים על לתת לו את ההקלה של חצי אחוז על דירה נוספת, אין סיבה לא להגביל את זה בתקרה. מה הבדל בין דירה יחידה לדירה נוספת? גם פה צריך תקרה. אנחנו מבקשים שהתקרה של 2.5 מיליון שקלים תחול ללא קשר אם זאת דירה יחידה או דירה נוספת.

מה המצב היום לגבי דירה נוספת שקונה נכה? נניח שהוא קונה ב-2 מיליון.

הוא משלם חצי אחוז.

מה אתה מציע עכשיו?

אם זה 2 מיליון, יחול אותו דבר.

ואם הוא קונה ב-3 מיליון?

עד 2.5 הוא ישלם חצי אחוז, ומ-2.5 הוא ישלם 8%.

כמה הוא משלם היום?

הוא משלם חצי אחוז על כל הסכום. כמו שאמרנו, אין תקרה.

הוא מדבר על דירה שנייה.

גם אם הוא קונה היום ב-3 מיליון, הוא משלם חצי אחוז, הוא לא משלם 8%. אנחנו מדברים רק על הדירה הראשונה. על זה מדברים בתקנות.

על השנייה תחמיר.

למה להחמיר? אתה מדבר על נכים 90%. מרבית ההכנסה שלהם היא מקצבת נכות של 2500 שקלים.

אז איך הוא קונה דירה שנייה ב-2.5 מיליון?

שפר עליו מזלו, הוא ירש דירה. הוא עשה איזו שהיא עסקה, שיפר איזה משהו כדי לקבל איזו שהיא הכנסה נוספת.

על דירה שהוא קיבל בירושה יש לו פטור מלא.

מה עם דירה שלישית, עם דירה עשירית?

הוא מקבל רק פעמיים.

גם היום זה רק פעמיים.

אנחנו מדברים על דירה יחידה. הם מכניסים עכשיו את הדירה השנייה. אנחנו לא בדיון הזה. אנחנו לא נמצאים שם. בדירה הראשונה יש תקלה, לכן ביקשתי מהם לתקן. הם מסכימים לעיקרון. ביקשתי מהם שעד מיליון 690 יהיה פטור, וממיליון 690 עד 2.5 מיליון, מה שהם הסכימו, יהיה חצי אחוז.

האם ההטבה ניתנת כדי לוודא שלנכה תהיה דירה, או שזו מן הטבה כללית שנותנים לנכים? אם המטרה היא שלנכה תהיה דירה, יש מקום לדיפרנציאציה בין הדירה הראשונה לדירה השנייה.

אנחנו לא מדברים על דירה שנייה. אני אלך עכשיו להחמיר על דירה שנייה? צריך לקיים דיון על זה. אני מבקש את ההסכמה שלכם. כל מה שדיברנו עליו עכשיו היה הגיוני, אני מבקש את ההסכמה שלכם. אם בעקבות מה שנשנה עכשיו בתקנות יתברר שצריך לשנות בדירה השנייה של נכה, נקיים על זה דיון, זה לא עכשיו. בלאו הכי נקיים דיון על מס רכישה.

את כל המנגנון שבנינו עכשיו אפשר לשלב באותו דיון על הנושא של הנכה.

אני מבקש להוסיף שהוא ישלם את החצי אחוז רק על הדלתא, זה כל מה שאני מבקש. אם הוא קונה ב-3 מיליון או ב-2 מיליון 600, כבר אין לו את זה.

אני לא בטוח שהטבת איתו במצבים מסוימים, כי אחרי זה יש קפיצה משמעותית של 3% או 8%, תלוי איך אתה סופר את זה.

מעל 2.5 זה מתחבר למדרגות של 5,8 ו-10.

מי שמשפר דיור באזור המרכז יכול להינזק מזה.

אם הוא קנה דירה ב-4 מיליון, על המיליון וחצי מ-2.5 עד 4 הוא משלם מס מלא.

זו לו הכוונה. מה המצב היום בדירה הראשונה?

חצי אחוז מהשקל הראשון.

גם אם זו דירה של 10 מיליון. מה שאני מבקש, ותגידו לי אם אתם מסכימים לזה, הוא להשאיר את המצב כמות שהוא, רק עם תקרה של 2.5 מיליון.

מה קורה מעל 2.5 מיליון?

חצי אחוז.

למה אתה מגביל את זה ב-2.5 מיליון?

המצב היום הוא שעד מיליון 600 נכה פטור.

כל אחד פטור, לא רק נכה.

ממיליון 600 הנכה משלם חצי אחוז מהשקל הראשון. עד מיליון 600 הנכה פטור, ממיליון 600 הוא משלם חצי אחוז מהשקל הראשון. אמרתי להם שזה לא הגיוני. אמרתי להם שאת החצי אחוז הוא ישלם ממיליון 600. אמרו לי מרשות המיסים שהם מסכימים, רק הם מבקשים שתהיה תקרה. הם אומרים שאם מישהו קונה דירה מאוד יקרה - יותר מ-2.5 מיליון לפי ההסכמה בינינו - הוא צריך לשלם את מה שהוא צריך לשלם מהתחלה.

היום הוא משלם חצי אחוז עד אין סוף.

הכוונה הייתה שמעל 2.5 מיליון שקלים הוא מתחבר למדרגות המס הרגילות.

זו הרעה לדירות יקרות.

אני מבקש שממיליון 600 עד תקרה של 2.5 מיליון הנכה ישלם חצי אחוז.

אנחנו צריכים לבדוק את הנתונים כדי לראות מה ההשלכות של זה .

איזה השלכות? אני חושב שזה הגיוני.

אני חושב שזה הגיוני עם תקרה כוללת.

כרגע הוא משלם חצי אחוז גם על דירה של 10 מיליון, רק שהוא משלם מהשקל הראשון.

הרציונל של התקנות אומר שלנכים יש עלות נוספת של התאמת הדירה לנכות שלהם, לכן הם צריכים הקלה במס רכישה. ברגע שאנחנו הולכים לחבר את זה לדירה יחידה, אנחנו מכניסים עוד רציונל.

זה לא נכון להציג את זה בצורה כזאת, כי היום כלל האוכלוסייה פטורה עד מיליון 600. אתה נותן הטבה בשיעור של חצי אחוז. מה שאומרים פה זה לתת לאוכלוסיית הנכים ליהנות מההטבה ביחס לשאר האוכלוסייה עם ה-0.5% מתקרת הפטור.

אדם רגיל שקונה דירה ראשונה פטור ממס רכישה עד מיליון 600. ממיליון 600 הוא משלם את מה שאישרנו בשעתו. אם הוא נכה, הוא משלם חצי אחוז.

היום הוא משלם מהשקל הראשון.

אם נכה קונה דירה ב-2 מיליון שקל, כמה הוא חייב?

חצי אחוז מהשקל הראשון.

אף על פי שעד מיליון 600 הוא היה פטור. אני מבקש שהוא לא ישלם מהשקל הראשון, שהוא יהיה פטור עד מיליון 600, וממיליון 600 עד תקרה של 2.5 מיליון הוא ישלם חצי אחוז. מ-2.5 מיליון הוא חוזר למסלול הרגיל של חצי אחוז מהשקל הראשון. יש לזה משמעות עצומה, כי נכה שקונה היום דירה של 2 מיליון שקל צריך לשלם חצי אחוז מהשקל הראשון. אני מבקש רק על הדלתא שבין מיליון 600 עד 2.5 מיליון.

כל ההטבה שאתה מדבר עליה היא 8000 שקל לבן אדם.

יש בזה יושר. אנחנו מכניסים את זה בתקנות.

6. בתקנה 20 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו

בסעיף 62(א) לחוק".

אתם מצמצמים את ההגדרה של קרוב. מי נחשב לקרוב?

מה שמנוסח היום אומר שקרוב יהיה בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך 6 חודשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן זוג של צאצא, אח ואחות. התקנות היום מדברות על זה שבמכירה של זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרוב, מס הרכישה יהיה שליש ממס הרכישה הרגיל. מה שרשות המסים מבקשת לעשות עכשיו זה לקחת את ההגדרה של קרוב מחוק מיסוי מקרקעין. בחוק מיסוי מקרקעין ההגדרה אומרת: "בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בני זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, וכן אח או אחות לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה".

מה ההבדל?

ביחס לאח ואחות יש פה צמצום כך שזה יהיה רק לגבי זכות שקיבלו מההורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה.

במה ההגדרה היום רחבה יותר?

אח ואחות מקבלים היום ללא סייגים. בן זוג זה אותו דבר. אין את ההתייחסות לגבי מי שהיה בן זוג במשך 6 חודשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין. לגבי הורים זה אותו דבר.

השינוי הוא רק לגבי אח ואחות.

הגדרת קרוב בחוק רחבה יותר. נכון להחיל את כל הגדרת החוק בתקנות. לעניין אח ואחות, אני חושב שצריך להחזיר את המצב כי הצמצום לא נכון.

אני מסכים לצמצם את הקרובים, בתנאי שזה יהיה כמו בחוק. בחוק יש פטור.

או שנישאר עם ההגדרה של קרוב כפי שקיימת היום, או - -

תמיד ההקלה הייתה מתאימה.

מה פתאום הבאתם את זה עכשיו?

זה איזה שהוא תיקון שנשכח בתיקון 76.

רבותיי, אין מקומו כאן. כשדנים על קרובים ועל כל מה שנלווה לעניין הזה, צריך לקיים דיון נפרד. אם אתם באים בטענה, שאת זה אני מקבל, שעל הדרך אתם רוצים לצמצם את העניין של קרובים, אני לא מתווכח על זה. אם אתם אומרים "כמו החוק", אז כמו החוק. בחוק כתוב שאם בעל נותן לבת זוגו, אבא נותן לבן או ההיפך, אז הוא פטור ממס שבח. גם פה הוא צריך להיות פטור. זה צריך להיות כמו בחוק.

במס שבח היה פטור בהעברה בין אחים, ובמס רכישה היה שליש בהעברה בין אחים. בתיקון 76, שדנו בו סביב השולחן הזה, צמצמו את הפטור ממס שבח לאחים כך שהם נכנסים לתחולה של הפטור לפי 62 רק אם מדובר בנכס שמקורו בירושה או במתנה מהורה. כל מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו הוא להשוות את המצב גם בתקנות כך שאותם אחים שהעבירו דירה שהתקבלה בירושה או במתנה יקבלו את ההקלה של שליש במס רכישה.

במס שבח הם מקבלים פטור.

במס שבח הם מקבלים פטור מלא.

אם שני אחים מעבירים אחד לשני, הם פטורים ממס שבח. אם אתם רוצים לצמצם את העניין, תצמצמו את העניין כמו בחוק. הם לא ייקראו קרובים לגבי העניין הזה, אבל הם יהיו פטורים ממס שבח.

זה לשנות סדרי בראשית. בתיקון 76 לא שינינו סדרי בראשית.

אם אתם רוצים לצמצם את מספר הקרובים, צריך לקיים על זה דיון. אם אתם רוצים להכניס את זה בתקנות, אז רק מה שמופיע בחוק.

אם צמצמנו אותם כבר במס שבח, למה לא במס רכישה?

אנחנו מורידים אותם עכשיו בתור קרובים, הם לא ישלמו שליש, הם ישלמו מלא.

אולי זה רציונל אחר כשמדברים על מס רכישה.

תמיד הפטור המקביל הוא שליש במס רכישה. אף פעם לא הייתה עם זה איזו שהיא בעיה. מה שאתה מבקש זה לתת לאחים שעומדים בהגדרה פטור ולהורה שמעביר לילד שליש?

נדבר על זה בהמשך.

אני חושבת שצריך להשאיר את המצב כמו שהוא, לא להפוך סדרי בראשית. בהעברות בין קרובים יש פטור ממס שבח ושליש ממס רכישה.

אני לא אמרתי שלא, אני רק אמרתי שאני רוצה לקיים דיון על העניין הזה. אם אתם רוצים שזה יהיה כמו בחוק, אני מאשר את זה ככה.

המצב היום הוא שיש פטור מלא ממס שבח ושליש מס רכישה.

אם תחליטו שלא, נשאיר את זה לפעם אחרת. בלאו הכי יתקיימו פה דיונים על כל הנושא הזה.

7. תקנה 20א לתקנות העיקריות – בטלה.

מדובר על תקנה שמדברת על העברה בן בני זוג ידועים בציבור.

סעיף 62ב לחוק בוטל, הוא לא קיים יותר, לכן אין לזה משמעות.

8. תחילתן של תקנות אלה יום למחרת יום פרסומם, והם יחולו על מכירת זכות

במקרקעין מיום התחילה או לאחריו.

אנחנו מצביעים על תקנות מיסוי מקרקעין. לגבי הנושא של דירה להשכיר, אנחנו מקבלים את זה בברכה, אנחנו רוצים לאשר את זה, אנחנו רוצים להוריד את העניין לחצי אחוז.

לגבי הנושא של הוספת העיוור, אני מברך את רשות המסים, זה באמת דבר נכון שהיה צריך לעשות אותו. אנחנו רק מוסיפים את העניין שנכה, שזה גם עיוור, יהיה פטור עד מיליון 600, וממיליון 600 עד 2.5 מיליון הוא יהיה חייב בחצי אחוז. אם הוא קונה מעל 2.5 מיליון, הוא יחזור לשלם חצי אחוז מהשקל הראשון.

את העניין של משק חקלאי וקרוב אנחנו מוציאים, נקיים על זה דיון נפרד.

תקנות 4 ו-6 ירדו מהנוסח.

כל האחרים נמצאים. מי בעד תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (תיקון), התשע"ו-2016, מי נגד, מי נמנע, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (תיקון), התשע"ו-2016, אושרו.

אני מברך אתכם בשנה טובה ומבורכת כי הבאתם תקנות טובות. התקנות אושרו פה אחד, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.