הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 148

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ח' בחשון התשע"ז (09 בנובמבר 2016), שעה 9:30

סקירת יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, על פעילותה ותקציבה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

נחמן שי

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה, משרד העלייה והקליטה

רחל גולדשמיד - מנהלת לשכת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

רויטל בן ברוך - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

אופיר להב - מנהל אגף תכנון ומדיניות, משרד העלייה והקליטה

דגנית סנקר - מנהלת תחום קליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

רותם פאר - מנהל ענף כלכלן - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

אייל מדן - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

יאיר פריימן - מנהל דיפלומטיה ציבורית, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

טל לשראלי-גל - יועצת בכירה למנכ"ל, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

נתן שרנסקי - יו"ר הסוכנות היהודית

דניאל חי גדז' - אורח של הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - סמנכ"ל קשרי ממשל ובטחון, מזכ"ל, הסוכנות היהודית

יגאל שאלתיאל - מנהל היחידה לתכנון ושת"פ באופק ישראלי, הסוכנות היהודית

יגאל פלמור - דובר, הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל קשרי קהילה, שאר העולם, הסוכנות היהודית

ולנטין לידסקי - מנהל עלייה ותכניות חוויה ביחידה לחמ"ע, הסוכנות היהודית

אלן הופמן - מנכ"ל הסוכנות היהודית

אסתר בלום - מנהלת, מועצת ארגוני עולים

דוד כהן - עולה

הילה סולימני - מנהלת פרויקטים, קרן מיראז ישראל למען קהילת יוצאי איראן

עדי בובליל - מנהלת הקרן, קרן מיראז ישראל למען קהילת יוצאי איראן

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל, ארגון "נפש בנפש"

יזהר הס - מנכ"ל התנועה המסורתית, התנועה המסורתית

אלון פרידמן - מנכ"ל, ארגון הלל

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

מוניקה לב כהן - מנכ"לית - ארגון המדענים הישראלים בחו"ל - ScienceAb

אריאל קנדל - מנכ"ל ארגון "קעליטה"

יגאל משה פלמן - דובר, הסוכנות היהודית

עופר דהן - מנהל מחלקת עלייה וקליטה, הקרן לידידות

אורלי צוקרמן - מנהלת תכנית קליטת מערב, הסוכנות היהודית

אפרים זנו - מנהל תחום תקשורת, ארגון קעליטה

יצחק הילדסהימר - עיתונאי ואיש חינוך בתפוצות

מלווין ראק - מנהל תכנית אולפן קיבוץ

מאיר זרעיה - יו"ר ועד הנהלת אולפני קיבוץ

יעקב ברגיל

–

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

סקירת יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, על פעילותה ותקציבה

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום: סקירת יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי על פעילותה ותקציבה.

- - - כאשר אין תשובות בנושא של דיור ועבודה או הכרה בדיפלומות, זה מקשה מאוד. יש לנו היום יותר פעילות, ביחד עם משרד הקליטה ובעזרת אופק ישראל, יש לנו יותר פעילות מבחינת הירידים של העלייה, הסמינרים והכשרה מקצועית, וזה מחזק את גל העלייה.

יחד עם זאת, כמו שדיווחנו לפני כמה שנים כאן בכנסת, הסוכנות היהודית קיבלה החלטה אסטרטגית, שהדרך הנכונה לחזק עלייה בבחירה חופשית, זה דרך חיזוק הזהות היהודית. קודם כל דרך קירוב של האנשים למדינת ישראל, ועל כן התכניות של ה"חוויה הישראלית", מ"תגלית" ל"מסע", ל- - - שפיתחנו במשך השנים האחרונות כאשר באים לשמונה שבועות של הכשרה, אלה תכניות שהופכות ממש לתכניות של עידוד עלייה ועובדה שאלפי יהודים עושים עלייה מאוקראינה וצרפת, דרך תכנית "מסע". לפני כמה שנים היו כאן ויכוחים אם זה עוזר לעלייה או לא עוזר, היום אין ויכוחים. חיזוק של זהות יהודית וחיזוק הקשר עם ישראל זה דרך לחזק את העלייה.

יש לנו היום 400 שליחים בקהילות יהודיות בעולם, 400 שליחים שהולכים לשנה עד ארבע שנים, ובנוסף לזה עוד 1,200 שהולכים למחנות קיץ. צריך להבין שלפני זה היו שליחי עלייה, שליחים של חינוך, שליחים של מאבק נגד אנטישמיות, והיום כל שליח חייב להיות מעורב בכל התהליכים. כאן נגיד שכל ה-400 שליחים שלנו בקהילות הם גם מעורבים בעידוד העלייה, במאבק נגד הדה לגיטימציה של מדינת ישראל.

פיתחנו מסלולים חדשים לגמרי של שליחויות, קודם כל ש"שינים וכאן - - - הבין עד כמה זה טוב לחיילים לעתיד, כאשר הם שנה לפני צבא עובדים בקהילות, אז היינו מוגבלים מאוד במספרים ועכשיו הצבא - - - את זה.

שליחים לקמפוסים, - - - שהיום המשרד לעניינים אסטרטגיים הגיע למסקנה שזה הכלי הכי טוב שיש למדינת ישראל, הם הופכים לפרטנרים מאוד חשובים. יש לנו פלטפורמה מאוד חשובה של PARTNERSHIPS, זה כאשר הקהילות בעולם והקהילה בישראל בונים יחסים של עזרה הדדית, בחיזוק של זהות יהודית לשני הכיוונים.

אני רוצה להדגיש עוד שני דברים שהופכים את הסוכנות היהודית לארגון מאוד ייחודי וחשוב, קודם כל יש לנו שולחן עגול ששם יושבים נציגים של הממשלה, של היהדות האורתודוכסית, המנהיגים של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית. לצערי אין עוד מקום בעולם שהם יכולים להיפגש, לנהל משא ומתן ולקבל החלטות. לפעמים ההחלטות האלה לא מתקדמות מספיק טוב, נגיד אחרי שלוש וחצי שנים של משא ומתן בין הממשלה מצד אחד ומנהיגים של יהדות באמריקה מצד שני, שהיו מאורגנים לפי הבקשה של ראש הממשלה על ידי הסוכנות והסוכנות - - - אותם, הייתה החלטת ממשלה שעדיין לא - - - אבל זה שיש ערוץ פתוח לדיאלוג ושיתוף פעולה ומלחמות נגד ההתבוללות ונגד דה לגיטימציה של מדינת ישראל, זה מאוד חשוב.

דוגמה אחרונה, קרן ביטחון, אחרי הפיגוע בטולוז היה לנו ברור שצריך לחזק את הביטחון של הרבה בתי ספר ומקומות ציבוריים, הקמנו קרן ביטחון. מאות קהילות בעולם משתמשים בקרן הזאת, מחזקות את הביטחון שלהן בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל, עם מומחי בטחון ממדינת ישראל, והם האקספרטים שעובדים ביחד איתנו.

פרישה של הסוכנות היהודית בעולם בקהילות מצד אחד, ושיתוף פעולה מאוד הדוק עם דברים הכי רגישים בתכנית ממשלה, זה מה שנותן אפשרות לעבוד. כמובן יש לנו עוד מאות תכניות ולא הזכרתי את כולן, דיברתי על כיוונים מרכזיים בפעילות שלנו. המנכ"ל שלנו עכשיו ידבר באופן יותר פרטני. אני מבקש מדוד כהן, לתת דוגמה של עלייה עכשווית.

תודה. חברי הכנסת מוטי יוגב ונחמן שי הצטרפו לדיון. בבקשה דוד כהן.

תודה. אני עולה חדש מצרפת, בן 27 שנים. עליתי לארץ לפני שישה חודשים, אני אדבר קצת על עצמי. גדלתי בבית ציוני עם הרבה קשר ליהדות. היום ההורים שלי ואחי נשארו בצרפת, ההורים שלי עובדים ואח שלי לומד. בעוד כמה שנים הם יצטרפו אליי לפה.

כשהייתי בן 16 זו הייתה הפעם השניה שנסעתי לארץ, ובתוך הטיול הזה הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי כמו בבית פה בארץ. הרגשה שלא הרגשתי בצרפת. האמת היא שאף פעם לא היו לי בעיות בקשר לאנטישמיות, אבל יש לי קשר לכל הפיגועים שקרו בצרפת. הפיגועים לא נגעו אליי באופן אישי, אבל יכולים להרגיש את האווירה הכבדה שיש עכשיו בצרפת. היו שוטרים וחיילים רק מול מקומות יהודיים, בתי ספר ובתי כנסת.

האם היום יש יהודים בצרפת שהם מפחדים? התשובה היא כן. חוץ מהבעיה של האנטישמיות, יש לי כמה סיבות שגרמו לכך שהיום אני מולכם כעולה חדש. חשבתי הרבה על העלייה שלי לפני זמן רב. התחלתי לחשוב על זה באופן קונקרטי אחרי התכנית של הסוכנות היהודית שנקראת - - -, תכנית של עשרה ימים שבה מראים את ארץ ישראל לצעירים צרפתים יהודיים. הייתי בתכנית הזאת כשהייתי בן 18. ראיתי בתכנית הזאת חלק מארץ ישראל שממש לא רואים שאנחנו בחופש בתל אביב כמו כל הצרפתים.

בתוך הלימודים שלי עשיתי גם INTERNSHIP של שישה חודשים, ועשיתי זאת עם העזרה של "מסע" בתכנית שקוראים לה "גבהים". ב"גבהים" קיבלתי עזרה מהסוכנות והניסיון היה ממש טוב. הכרתי שם אנשים מכל העולם, גם למדתי עברית חמש שעות בשבוע, וקיבלתי עזרה בחיים שחייתי בארץ במשך ששת החודשים האלה. העזרה הכי חשובה שקיבלתי הייתה בוודאי עם העלייה שלי. כפי שאמרתי, חשבתי רבות על העלייה, ומה שעשיתי לפני העלייה, זה ללכת למשרד של הסוכנות היהודית בצרפת וקיבלתי שם מידע ופתחתי תיק, ועשיתי הכל. הם טיפלו ב- - - עם הטיסה, עם המזוודות והכל. כשיצאתי מהמטוס, הכל היה בסדר והלכתי לתכנית גם של הסוכנות היהודית, אולפן עציון בחיפה. זה אולפן אינטנסיבי של חמישה חודשים, שם לומדים עברית חמש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע.

לא רק למדתי שם, אלא גם גרתי שם עם כל העולים החדשים שבאו מכל העולם, ויש לנו איזה קשר בינינו, זאת אומרת שהתכנית הזאת היא מיוחדת כי רק עולים חדשים בני 22 עד 35, זאת אומרת שיש לנו גורם משותף בגיל, וגם בעבר שלנו. כולנו למדנו.

עכשיו אני גר במרכז ברמת גן, עם שני שותפים שהכרתי באולפן, אחד מארצות הברית ואחת מצרפת, ועם שכנים מדרום אמריקה.

אני מודה לסוכנות היהודית ובמיוחד לצוות של אולפן עציון כרמל על כל העזרה שקיבלתי. עכשיו אני מרגיש ממש ממש טוב ומודה להם. תודה.

תודה רבה לך, תודה ששיתפת את הסיפור האישי שלך. אני מודה לך.

אני מראש אומר, אין לנו מספיק כסף לפתוח אולפני עציון בכל עיר, כי הביקוש הוא ענק, אבל אנחנו פתחנו שלושה נוספים.

נתן כמה יש כרגע?

יש ארבעה. היה אחד בירושלים ועכשיו פתחנו עוד שלושה.

בדיוק מצטרף אלינו מנכ"ל משרד העלייה והקליטה.

שעוזר לנו מאוד, דרך אגב.

אני בטוח שהוא ימצא לנו את הפתרון לבעיה הזאת. ברוך הבא. אנחנו עכשיו נשמע ממנכ"ל הסוכנות היהודית, מר אלן הופמן. מצגת על כלל הפעילות של הסוכנות היהודית.

תודה רבה ליושב ראש חבר הכנסת נגוסה, לחברי הכנסת והאורחים. אנחנו שמענו עכשיו את דוד כהן, שבעצם מגלם הרבה מאוד תחומי פעולה של הסוכנות היהודית. אני רוצה לעמוד עלייהם היום. רואים בשקף שמראה את כל ארבעת תחומי העבודה של הסוכנות, ובעיקר את העובדה שהתחומים האלה מחוברים אחד בשני. לא רק עלייה וקליטה שזה עיקר העיסוק של הוועדה הזאת, אבל גם החיבור שלנו את הצעירים לישראל, חיבור של צעירים ישראלים לעם היהודי והעבודה של הסוכנות אצל אוכלוסיות בסיכון.

קודם כל עלייה וקליטה, אם אנחנו מסתכלים על השנה הנוכחית, התחזית שלנו היא שנגיע ל-26,600 עולים עד סוף השנה. כבר עברנו עד אתמול את ה-20,000 עולים. הרבה עולים מגיעים עד סוף השנה. זה לעומת 31,200 אשתקד. אני אנסה להסביר את הפער בין 2016 ל-2015. אם מסתכלים על המספרים, אני רוצה להביא לתשומת לבכם כמה מספרים חשובים פה.

קודם כל גידול. בדרום אמריקה רואים 1,600 עולים, מתוכם 700 מברזיל. יש פה כמעט פי 4 מברזיל השנה, ממה שהגיעו לפני שלוש או ארבע שנים. יש הרבה סיבות לזה, ואם תשאלו אותי בדיון אני אסביר, אבל זו אחת מהארצות שבהן אנחנו רואים גידול גדול. גם ברוסיה, מתוך 14,700 אנחנו צופים שיגיעו השנה 7,000 עולים מרוסיה, גידול של 10% מול השנה הקודמת.

לעומת זאת, אנחנו רואים ירידה בצרפת מהשיא של 8,000 עולים בשנה שעברה, אנחנו צופים שעד סוף השנה יבואו כ-4,500 עולים מצרפת השנה. ולמה הירידה? שלוש סיבות עיקריות: א. מה שנתן שרנסקי הזכיר, תעסוקה ודיור בארץ. הרבה מאוד מהמהגרים הצפון אפריקאים שהגיעו לצרפת ומהווים יותר מ-50% מהקהילה היום גרים בדיור ציבורי צרפתי. משמעות הדבר שעולים לארץ לא מביאים איתם שום נכסים כדי לרכוש דירה, והבעיה של דיור והבעיה של תעסוקה וכמובן ליד זה גם רישוי המקצועות שכבר קיבל הרבה מאוד פתרונות בשנים האחרונות, הם מחסומים לעלייה של הצרפתים.

אנחנו גם חושבים שמאז הבטקלאן לפני שנה, בגלל ההשקעה המסיבית בביטחון של הצבא הצרפתי, יש כרגע רגיעה. אנחנו לא בטוחים שזה ימשיך ומאמינים שמשרדי הממשלה בארץ שמטפלים בדיור, מטפלים בתעסוקה ויחד עם משרד העלייה והקליטה מטפלים בקליטה, אנחנו צריכים להיערך, א. למצב סטטי של כ-4,000, 5,000 עולים מצרפת אבל גם להיות מוכנים לגידול בשנים הבאות.

אני רוצה להזכיר שבעקבות החלטת הממשלה הגיעו בסביבות הימים הנוראים, ערב יום כיפור, 64 עולים מאתיופיה. ההחלטה של ממשלת ישראל זה להביא בין ספטמבר 2016 לספטמבר 2017, 1,300 עולים באיחוד משפחות, ואנחנו נערכים לזה. משרד הפנים צריך לגשת ממש בשבועות אלה לאתיופיה כדי לעסוק בכל הסוגיה של הזכאות.

הסוגיה של עידוד עלייה, סוגיה ענקית. ואני רוצה לציין פה את חברת הבת שהקמנו יחד עם המשרד לעלייה וקליטה, חברת אופק ששותפים בה גם ההסתדרות הציונית העולמית וגם קרן היסוד. אני מאוד שמח שידידי ועמיתי אלכס קושניר יכול להיות פה היום כי אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל שיש לנו עם המשרד לעלייה וקליטה באופן כללי, ובמיוחד בהקמה של חברת הבת "אופק" שכבר בשנה האחרונה הזרימה משאבים חשובים בתחומים שאתם רואים פה במצגת, בין אם זה קמפיינים לעלייה, וובינרים, אירועים לסטודנטים. אנחנו עובדים ביחד, למשל בברזיל, על מבחני קבלה לאוניברסיטאות בארץ בפורטוגזית. אחת מהסיבות שהצלחנו להגדיל את העלייה.

כשאנחנו מסתכלים על הפעילות של "אופק", רואים פה שהתמקדנו באופק בעיקר בצרפת בחמ"ע ובברזיל. יש נתונים של ירידי עלייה, אני לא אקריא מהשקף, הרבה הרבה מידע. זה מאפשר לנו להגיע להרבה מאוד להגיע שלא הצלחנו להגיע אליהם בעבר.

למשל בצרפת פתחנו 14 תכניות "מסע" חדשות, אני אראה לכם עוד מעט את הנתונים של "מסע" שפעם אמרו שזאת אינה תכנית עלייה. אני אראה כמה "מסע" תורמת לעלייה מצרפת, ובחמ"ע 32 ירידי עלייה ותעסוקה, מגיעים לכ-17,000 איש. בברזיל ירידי העלייה מגיעים לכ-3,200 איש. זה הירידים, זה המגע האישי, זה להגיע לעולה באופן אישי אפילו אל הבית שלו, כשבעצם זה הסוד להבאת עולים כל שנה. יחד עם "אופק" אנחנו מרחיבים את העבודה שלנו ב-GLOBAL CENTER. כולם פה מוזמנים לבקר בקרית מוריה לראות את ה- GLOBAL CENTERשעובד 24/6 כמעט כל יום בשנה להוציא חגים ושבתות, 39 קווי טלפון עובדים בחמש שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית ופורטוגזית, 34 נציגי שירות באמצעות "אופק", הגדלנו את היקף העבודה של ה-GLOBAL CENTER. בשנה הזאת נפתחו באמצעות ה- GLOBAL CENTER 19,000 תיקים. היום מנהלים תיקי עלייה מהארץ. כל הטיפול. העולה מתקשר מיליון, הוא מקבל נציג, הנציג קובע לו ראיון עם שליח הסוכנות, זה הכל נעשה ומנוהל בצורה מרכזית מהארץ, ואני חושב שזה אחד מהדברים שתורמים לעלייה. להזכיר, שיש 72,000 תיקי עלייה פתוחים, אלה אנשים מכל העולם שעברו תהליכי עלייה והם עוד לא עשו המרה של התיק הזה לעלייה. זה הפוטנציאל הראשון שלנו לנושא העלייה. כמובן שעלייה תלויה בקליטה, זה מהמוסכמות. הרבה מהגורמים שעוסקים בקליטה נמצאים בחדר הזה, אני לא יכול להזכיר את כולם, אבל 22,000 עולים בשנה נחשפים. יש בשקף הזה את הדיירים שעוברים דרך מרכזי הקליטה, העבודה שלנו עם משרד העלייה והקליטה, 17 מרכזי קליטה, 2,500 אתיופים במרכזי קליטה, 3,200 שעוברים מדי שנה במרכזי קליטה אחרים.

לא מוזכר בשקף, אבל אני רוצה להזכיר את נעל"ה, שהשנה נגיע ל-550 משתתפים בנעל"ה, 401 מחמ"ע - - -

1,700.

זה כל השנים. אני מדבר על חדשים.

603.

603 עד דצמבר. אני רוצה מאוד להזכיר את מרכזי הצעירים. זהו חידוש של השנים האחרונות. הרבה אנשים מכירים כאן את אולפן עציון בירושלים. לקחנו את המודל הזה, כפי שנתן אמר ושמענו מהעולה, הרחבנו את זה לארבעה מקומות, גם יש פה נציגים של אולפני הקיבוצים, שמאוד חשוב בקליטה של העולים.

אני רוצה לציין פה את שיתוף הפעולה שלנו עם ממשלת ישראל, בראש ובראשונה עם המשרד לעלייה וקליטה, בעידוד עלייה באופק ישראל, גיוס ומימון הנציגים בתוך ה- GLOBAL CENTERוכמובן קליטת העולים, עולי אתיופיה, אולפני א', תכנית "בבית ביחד". אנחנו גם רוצים לציין את משרדי הממשלה הנוספים שחלק נמצאים בחדר הזה וחלק לא, אבל בלי עבודה עם משרד החינוך ומשרד הרווחה, משרד הפנים, הבריאות והביטחון, בעיקר הביטחון עוסק בקליטת צעירים עולים בצה"ל, גרעיני צב"ר וחיילים בודדים, תכנית "כנפיים".

אדוני יושב הראש, זו סקירה מאוד מאוד מהירה של הפעילות של הסוכנות היהודית בעלייה וקליטה. אני רוצה להגיד שרוב העלייה לארץ הייתה עליית הצלה, 3 מיליון עולים עלו לישראל. צריך לברך שהחיינו, שהיום כמעט ולא נשארו יהודים שצריך להציל אותם, אבל העלייה באה מהמעגל הימני התחתון, אם לא נעסוק בחיבור יהודים צעירים לישראל, לא תהיה עלייה. הדברים האלה תלויים, הא בהא תליא.

הסוכנות היהודית, תחת הנהגתו של נתן, משקיעה מאמצים ענקיים כדי לחבר צעירים לישראל. זה המספר של האנשים שאנחנו מגיעים אליהם, בראש ובראשונה באמצעות השליחים. 2,000 שליחים לשנה, 1,500 יוצאים למחנות, 1,250 בארצות הברית, השאר בשאר העולם. הם נחשפים ל-100,000 צעירים, כל קיץ במחנות קיץ, סיפור מדהים, ועל ידי זה הצעיר היהודי מתחיל את הספירלה שמביאה אותו אחר כך לתכנית חווייתית בישראל, קצרה כמו "תגלית", ארוכה כמו homeward ומסע, ולאחר מכן לשקול את האפשרות לעלות לישראל. הספירלה הזאת היא הכרחית.

אתם רואים פה את מספר הצעירים שמשתתפים בתכניות צעירות. השליחים האלה, נתן ואני וג'וש ואחרים, ניפגש עם 300 שליחים שיש לסוכנות היהודית בצפון אמריקה. פעם היו לסוכנות שליחי עלייה ושליחי חינוך, ביטלנו את ההבחנה הזאת. כל שליח של הסוכנות היהודית עוסק גם בחינוך ציוני וגם בעלייה, ואני חושב שיש בצפון אמריקה 3,500, אני לא יודע מה תביא איתה 2017, בטח יש אנשים שמפרשים את המהפך לכאן ולכאן מבחינת העלייה, אבל ימים יגידו מה תהיה ההשפעה של הדבר הזה והשליחים שלנו נמצאים בקו החזית.

רק לתת דוגמה, בקמפוסים בארצות הברית שמנהלים את המאבק נגד BDS, יש לסוכנות היהודית מעל ל-80 שליחים ישראלים צעירים, יש שם אחת שהייתה ISRAEL FELLOW בקמפוס, היא הייתה בלאס וגאס שליחה בקמפוס שם, אחד מהמקומות החשובים. מתוך 80 שליחים שיש לנו השנה בקמפוסים, אנחנו מגדילים את זה כל שנה. השליחים של הסוכנות היהודית זה הפלטפורמה המרכזית לחיבור צעירי העם היהודי אל ישראל, הפלטפורמה השניה זה הביקור, שאנחנו משקיעים 5 מיליון דולר ב"תגלית", כי אי אפשר מתמטית לבוא לביקור שני בישראל אם לא היית בביקור ראשון, והביקור השני הוא הביקור שהוא המכריע מבחינת ההחלטה להישאר בישראל.

תסתכלו בבקשה על השקף של "מסע", אתם רואים שאנחנו מגיעים השנה ל-12,000 משתתפים במסע. כשהקמנו את מסע אני זוכר שנסעתי לצרפת, ואמרו לי במבטא צרפתי כבד: "אין סיכוי שצעיר צרפתי יבוא לישראל בין תיכון לאוניברסיטה. לא מקובל". אני רוצה להגיד לכם שיש השנה קרוב ל-2,000 צעירים צרפתים שבאים במסגרת מסע, ואם תסתכלו תראו, כמעט 6 מתוך 10 צרפתים שבאים לישראל ב"מסע", נשארים. כמעט 3 מתוך 4 צעירים שבאים ל"מסע" קרוב גם ל-1,700, שבאים למסע מברית המועצות לשעבר, נשארים. האנשים האלה גם כשהם חוזרים הם נמצאים בקו הקדמי של המאבק על הדה לגיטימציה של ישראל.

אז דיברנו על עלייה, דיברנו על חיבור של ישראלים יהודים לישראל דרך השליחים, דרך חוויות. מאוד חשוב לנו בתמונה הזאת, החיבור של הצעיר הישראלי אל העם היהודי, ופה אני רוצה להזכיר, בתוך ה-837,000 שרואים בשקף הזה אוכלוסייה אחת, יש 5,000 מהילדים שלנו שעושים שנת שירות בכל שנה. הסוכנות היהודית מביאה השנה כבר 120 חבר'ה בשנת שירות, לעשות את שנת השירות בחוץ לארץ בתיאום עם הצבא, אנחנו רוצים להגדיל את זה ל-1,000. צעיר ישראלי שנמצא שנה בטורונטו, או באורוגואי או בקייב או בלונדון, הוא לא רק תורם לקהילה, הוא חוזר לישראל אחרת, מבחינת ההיכרות שלנו והיום יש טייסים בקורס טייס, ויש קצינים בסיירת מטכ"ל, ויש חבר'ה ב-8200, שהשנה המשמעותית שלהם בין התיכון לצבא הייתה בחוץ לארץ. מאוד מאוד חשוב לחבר את הצעיר הישראלי אל העם היהודי.

הפרק האחרון של המצגת הזאת הוא התמיכה של הסוכנות היהודית באוכלוסיות בסיכון. אנחנו עובדים עם ילדים שהם בסיכון הגבוה ביותר באמצעות כפרי עליית הנוער של הסוכנות היהודית. אנחנו עובדים עם קשישים, הרבה מהם עולים באמצעות 20,000 דירות של עמיגור, שהן דיור מוגן בעיקר לעולים. אנחנו עובדים עם 500 משפחות שמקבלות סיוע מהקרן לנפגעי טרור, משפחה, אני מצטער להגיד שהיו 39 משפחות כאלה ב-2016, שקיבלו סיוע מקרן נפגעי טרור. תוך 24 שעות מהפגיעה מקבלים צ'ק של 5,000 שקל ואחר כך 6,000 דולר של סיוע לכסות את הדברים שמס רכוש והמדינה לא מכסה. יש פה בשקף הרבה מאוד דוגמאות של העבודה של הסוכנות עם אוכלוסיות בסיכון.

אני רוצה לציין עוד שני תחומים: תחום אחד – סיוע בטחוני לקהילות יהודיות בתפוצות. קרן סיוע שמנוהלת בכישרון גדול על ידי העמית שלי ג'וש שוורץ מזכ"ל הסוכנות וסמנכ"ל קשרי ממשל. חילקנו עד עכשיו 8 מיליון דולר ל-180 מוסדות ב-48 מדינות, בעיקר חומרה. אנחנו יודעים שבטולוז, אם היו בטולוז מצלמות אולי האסון שם לא היה קורה. אז הקרן הזאת, בסיוע פילנתרופים יהודיים מיוחדים בעולם, באה לתת לקהילות מה שהן לא מצליחות לאפשר לעצמן.

הדבר האחרון שאני רוצה להזכיר פה, זה מה שנתן דיבר עליו בדברי הפתיחה. הסוכנות היהודית הוא השולחן הגדול, הרפרזנטטיבי ביותר של העם היהודי. אם יכולתי להביא את כל הוועדה הזאת אל חבר הנאמנים בשבוע שעבר, לשמוע את ראשי התנועה הקונסרבטיבית, ראשי התנועה הרפורמית וראשי התנועה האורתודוכסית מכל העולם, מקיימים שיח תרבותי על מה המשמעות של הפיכת מדינת ישראל שהוקמה כדי להיות בית לאומי לעם היהודי, למקום שכל יהודי ירגיש בבית, וכמו שנתן אמר בחבר הנאמנים פה באולם שאגאל בכנסת, שיש פה אנשים שעומדים בקו החזית הראשון של המלחמה לדה לגיטימציה של ישראל, אבל כשבאים לישראל מרגישים שהם בעצמם דה-לגיטימיים.

מאוד מאוד חשוב לסוכנות להיות הקול והשופר למיליונים של העם היהודי שרוצים שמדינת ישראל תרגיש יותר בית בשבילם. אז אדוני היושב ראש, אני באופן כללי סקרתי פה גם את תחומי העלייה, תחומי החיבור של הצעירים של העם היהודי אל העם היהודי, גם צעירים ישראליים, גם עבודה שלנו עם אוכלוסיות בסיכון. דיברתי על "אופק", היוזמה החדשה שלנו עם המשרד לקליטה ועלייה, יש פה את עמיתי, המנכ"ל משרד לעלייה וקליטה.

תודה רבה לך. אנחנו נשמע גם ממזכ"ל הסוכנות וסמנכ"ל קשרי ממשל ובטחון מר ג'וש שוורץ, הוא יעביר מצגת הסוקרת את שיתוף הפעולה בין הסוכנות היהודית לממשלת ישראל. הצטרפו אלינו גם חברי הכנסת טלי פלוסקוב ויואל רזבוזוב. בבקשה ג'וש.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אנחנו חשבנו לנכון להביא לידיעת הוועדה מצגת שהצגנו לפני שבוע לראש הממשלה בוועדה לתיאום הפעולות בין הסוכנות היהודית לממשלת ישראל. אנחנו התבקשנו על ידי משרד ראש הממשלה לתת סקירה כללית על כלל תחומי הפעילות שהסוכנות מבצעת עם ממשלת ישראל, וכמובן אחד הדברים הכי ייחודיים של הסוכנות היהודית היא היכולת להביא תרומות מבני העם היהודי, ולמנף את הכסף הזה לפעילות משותפת עם הממשלה. אני חושב שה- - - הזה הוא באמת מדהים. אנחנו רואים שסך הכל הפעילות המשותפת של הסוכנות היהודית עם ממשלת ישראל בשנת 2016 הוא 203 מיליון דולר, שמתוכם 118 מיליון דולר זה כסף של הממשלה והשאר זה כסף של העם היהודי, של הסוכנות. זה לא סך כל התקציב של הסוכנות, סך כל התקציב של הסוכנות ב-2016 הוא 378 מיליון דולר. זה רק החלק בתוך התקציב שהוא פעילות משותפת עם הממשלה.

אנחנו נעבור קודם כל לתחום הכי גדול וגם החשוב של עלייה קליטה והצלה, פה זה באמת בא לידי ביטוי, שיתוף הפעולה המדהים שיש לנו עם המשרד לעלייה וקליטה ועם חברה "אופק ישראלי" לעידוד העלייה, החברה משותפת לנו ולהסתדרות הציונית וקרן היסוד במימון משרד הקליטה. פה אנחנו רואים כמה תחומים של פעילות משותפת שסך הכל עומד על 60 מיליון דולר, מתוכם 35 מהממשלה, שזה כל הפעילות המשותפת שלנו דרך "אופק ישראלי" בחוץ לארץ, בארגון העלייה, בירידי עלייה. היא חברת בת שהוקמה בבעלות הסוכנות וההסתדרות הציונית, לפי החלטת ממשלה לפני כשנתיים. חלק במימון משרד הקליטה והיא עושה פעילות של עידוד העלייה, באמצעות הסוכנות וההסתדרות הציונית בתפוצות.

גם הנושא של מרכזי קליטה באים לידי ביטוי פה, גם האולפנים לעברית, וגם מגוון תכניות לצעירים שאנחנו עושים במשותף עם הממשלה.

התחומים הבאים הם תחומים של חינוך ו"חוויה ישראלית" שאלן דיבר עלייהם, כמובן התחום הכי גדול זה החוויה, ופה באה לידי ביטוי תכנית הדגל שלנו ומשרד ראש הממשלה "מסע". גם התכנית החדשה ISRAEL - - - CHALENGE, שהיא גם חלק מ"מסע", מורשה וכמובן הפעילות שלנו עם הממשלה בחוץ לארץ, בחינוך הפורמלי, שבאה באמצעות שתי תכניות, גם "חיל" וגם "חפציבה".

גם בפעילות שלנו בישראל יש היבט של שיתוף פעולה עם הממשלה, גם בתחום של הדיור המוגן אנחנו פועלים ביחד באמצעות עמיגור, אנחנו גם עושים ביחד שני פרויקטים בתחום הגיור עם הממשלה, אחד – המכון ללימודי יהדות שעושה הכנה לגיור בכל הארץ, חברת בת של הסוכנות במימון ממשלתי, וגם הנושא של "נתיב" הפרויקט לגיור חיילים בצה"ל.

בתחום של פעילות חברתית בישראל, גם תחום המכינות, גם תחום קהילות צעירות, גם התקצוב של משרד החינוך לפנימיות שלנו, כפרי עליית הנוער וגם התכנית "פותחים עתיד" הן תכניות משותפות עם כסף של העם היהודי והממשלה.

תודה. הדובר הבא שלנו הוא מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, מר אלכס קושניר בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להגיד קודם כל כמה מילים על "אופק ישראלי", לעדכן את הוועדה מה זה הכלי הזה ואיך אנחנו משתמשים בו. אופק ישראלי זה בעצם חברת הבת שהיא בבעלות הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, והממשלה מממנת את החברה הזאת באמצעות ועדת ההיגוי שאני עומד בראשה.

מטרת החברה היא בעצם לעסוק בעידוד עלייה בעולם והכלי הזה נכון להיום הוא מכפיל כח, כי גם הממשלה וגם המוסדות הלאומיים ביחד משתפים פעולה ומשקיעים מאמצים ומשאבים על מנת להגיע לכמה שיותר יהודים ולהביא אותם לארץ. אנחנו כרגע נמצאים בעיצומה של הכנת תכנית עבודה ל-2017, כאשר רוב הדגש, אנחנו נשקיע באזורים שבהם יש ביקוש הכי גדול לעלייה, שזה צרפת, מדינות חמ"ע, ואנחנו מתחילים גם להגביר את המאמץ שלנו בצפון אמריקה.

באיזה אופן זה משנה את הפעילות שהייתה קיימת בלאו הכי, של עידוד עלייה? מה זה מוסיף?

קודם כל משאבים. משאבים בצורה משמעותית. מדינת ישראל - - -

זה נותן את האפשרות לממשלה להשתתף ישירות.

הבנתי. מה התקציב של אופק?

אנחנו בסוף ספטמבר 2017 נהיה ב-40 מיליון שקלים.

לשנה?

40 מיליון שקלים מאז שקמה החברה. כרגע אין תקציב שנתי, זה תקציב עד ספטמבר 2017. בתחילת השנה אנחנו נצטרך להעביר החלטת ממשלה על מנת להמשיך בפעילות של החברה. זה לגבי אופק. ואני יכול להגיד שמצאתי שותפים מצוינים לעבודה גם בסוכנות היהודית וגם בהסתדרות הציונית וגם קרן היסוד, ואנחנו עובדים ביחד, יש לנו ועדות משותפות, גם "נתיב" שזו יחידת הסמך שמשרד ראש הממשלה מעורב, ויש תיאום מלא בין כל הארגונים, ואני חושב שבסופו של דבר זה יגדיל את כמות העולים, ונוכל להביא כמה שיותר יהודים לארץ ישראל.

לגבי העלייה עצמה, אנחנו מתחילת שנת 2014 עומדים על 81,000 עולים, ואם אני מנתח לפי הגילאים, אני יכול להגיד לכם שרוב העולים הם עולים שהגיעו בגיל עבודה, מגיל 18 עד 65, זה בערך 60% ואפילו יותר מסך העולים, שזה מביא אותי למסקנה הבאה שהמשרד בשנת 2017 ישקיע מאמצים במציאת פתרונות תעסוקה לעולים, גם טרם עלייתם וגם לאחר עלייתם.

אני יכול להגיד לכם בכמה מילים מה אנחנו עושים היום. יש לנו קודם כל תכניות לקידום העסקה, גם לעובדים אקדמאיים וגם לעובדים בלתי מקצועיים. במידה ועולה חדש מוצא עבודה, אנחנו מממנים חצי משכר המינימום של אותו עולה למעסיק במשך חצי שנה ראשונה, ומחייבים את המעסיק להעסיק את העובד עוד שישה חודשים כך שבעצם אנחנו נותנים לעולה אפשרות לצבור וותק של שנה, גם להוכיח את עצמו אל מול המעסיק ולהישאר בעבודה בהמשך, וגם לצבור וותק ונסיון רלבנטי בארץ כדי שאחרי זה הוא יוכל להמשיך.

במקביל, אנחנו מממנים הכשרות מקצועיות לאותם עולים לפי תחומים שהם בוחרים, אנחנו מדברים על יותר מ-1,000 קורסים שהם מאושרים על ידינו שהעולים יכולים לקחת את הקורסים האלה. בנוסף לזה בצענו כמעט במלואה את החלטת הממשלה בנושא של הסרת חסמים במקצועות הרישוי. נשארו עוד דברים קטנים, אנחנו עובדים גם עם משרד הכלכלה וגם עם משרד הבריאות בשיתוף פעולה על מנת לפתור את זה. זה לא קל, זה לא פשוט אבל זו עבודה סיזיפית שמתבצעת על ידי אגף התעסוקה שלנו.

מעבר לכך, אנחנו עושים תכניות תעסוקה ממוקדות, אנחנו מביאים קבוצות עולים עם מקצועות מסוימים לחו"ל בארץ, מכשירים אותם פה, כולל כלכלה, כולל לימוד עברית אינטנסיבית ובעצם מכניסים אותם לשוק העבודה.

נושא הדיור שנגעו בו עמיתיי מהסוכנות זה נושא בעייתי, הוא לא רק בעיה של העולים, הוא בעיה טיפה יותר גדולה. אנחנו במסגרת היכולות שלנו מנסים לפתור את זה, מנסים לקדם יוזמות לעולים, אולי הטבות, אבל אני מקווה שיהיו לנו תוצאות טיפה יותר טובות ב-2017 בנושא הזה.

דבר נוסף, נושא היזמות. יש היום המון עולים חדשים שמגיעים עם יוזמות עסקיות, הם מעתיקים את העסקים שלהם מחו"ל לישראל ומקימים עסקים חדשים. אנחנו נותנים להם ליווי מלא של יועצים עסקיים, אנחנו גם הקמנו קרן שהיא בעצם קרן הלוואות לעולים חדשים, שהעולים יכולים לקבל עד 250,000 שקלים בתנאים מאוד מאוד טובים ואני יכול להגיד לכם שעשינו ניתוח של שלוש שנים האחרונות ואחוז שרידות העסקים הוא הרבה יותר גבוה מאשר שרידות העסקים הוותיקים, אנחנו מדברים על 75% אל מול 58%. אני חושב שזה הרבה בזכות הליווי שאנחנו נותנים לאותם עולים, תכניות עסקיות, מימון, ליווי תוך כדי, ייעוץ בפרסום, ייעוץ בשיווק, ואנחנו בעצם מלווים את העולים.

אנחנו גם במשרד העלייה והקליטה נמצאים בעיצומן של הכנת תכניות עבודה לשנת 2017, ואני מקווה שבשנת 2017 הדגש שאנחנו ניתן בתעסוקה וביזמות ובלימוד עברית ובקליטת הצעירים בנוסף, ובמאמץ המשותף לעידוד העלייה במסגרת "אופק ישראלי", נוכל להביא לקליטה טובה יותר ועלייה גדולה יותר.

תודה. שמענו את הסקירה משני המשרדים המובילים בעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה. עכשיו התייחסות של חברי הכנסת. חבר הכנסת מוטי יוגב בבקשה.

בוקר טוב לכל המכובדים פה, יושב ראש הסוכנות היהודית, המנכ"ל, סמנכ"ל, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, יושב ראש, חבריי, כל המכובדים כולם. ראשית אני אומר יישר כח גדול על כל מה שנעשה בתחום העלייה והקליטה, שום דבר לא פשוט וכל צעד הוא מורכב. פה ושם בעיסוקי בעניין אני מכיר, ואנחנו שמחים על כל אחד ואחד וכל אחד הוא עולם מלא, אז כשהמספרים גדולים זה יותר טוב.

שנית, ואני אומר את זה פה משלב המעורבות שלנו פה בשנים האחרונות, בשתי הקדנציות גם עם חברי חבר הכנסת יואל רזבוזוב, שאנחנו עוקבים אחרי הדברים באמת בנפשנו, בנפש גם כל מי שנמצא פה, המספרים יורדים וזה מדבר בעד עצמו, הזכיר את זה היושב ראש, נתן לזה כמה סיבות המנכ"ל.

אני אהיה עכשיו פרקטי מאוד, ודנה אני פה אלייך. יש לי שלוש בקשות פרקטיות. הראשונה, שנגיש כוועדה, לא כפרטי, בקשה ל-ממ”מ שיעשה מחקר לסיבות וירד לפרטים של התפוצות הגדולות, רוצה לאמר ברית המועצות, אוקראינה, צרפת, ארצות הברית וקנדה, דרום אמריקה, שהבנו שיש שם בעיות מאוד מאוד קונקרטיות, ואולי אתיופיה. ואם תחשבו שיש משהו נוסף, אבל בעיני אלה הדברים המרכזיים. וירד ויביא לנו את הרזולוציות והעבודה הזאת בוודאי תסייע גם לכם להיות מדויקים יותר האם זה הדירה או זה השפה או ההתייחסות או שדה התעופה, כל דבר אחר, מה קרה ומה גורם לכך שבסוף יש ירידה. כי הצפי היה הרבה יותר גדול, הציגו את זה פה בשמחה שב-2016 יהיו 40,000 ואנחנו יורדים ל-26,000.

דבר שני, ופה אני מאחל הרבה הצלחה לאלכס קושניר, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אני הייתי רוצה לראות התייחסות רחבה יותר שלנו, של ממשלת ישראל, ואני אומר את זה כאיש קואליציה, עם החלטת ממשלה הרבה יותר מסיבית שתסייע לכם, תסייע לך, לסוכנות וכולם, תסייע לעלייה והקליטה, החלטת ממשלה שתחייב את כל המשרדים לעוד יותר. אני אומר יישר כח לכל מה שעושים, ולהרבה יותר.

להכין אולי טיוטה כזאת שגם אנחנו נשמח לדחוף ולסייע לה, אני מדבר בשמי לפחות, ואני מניח שגם בשם חבריי.

דבר שלישי, שנמשיך ונקיים פה, אני מודה לכם, מודה לך ומודה לך שקבעתם ישיבה עם משרד החינוך, בעיני הוא משרד חשוב שיש לו את התקציב הכי גדול, וצריך לעשות הרבה יותר. אני רציתי שיעשו את השנה הזאת כשנת עלייה והקליטה, אבל זה התנגש עם נושא אחר, עם 50 שנים לשחרור ירושלים. בעיני עלייה וקליטה זה בניין ירושלים. אמרו לך משיח בא ונטיעה בידך, אז קודם תיטע את הנטיעה, אחרי זה תלך לקבל את המשיח. זו אמירת חז"ל. קודם - - - בעלייה ובקליטה ואחרי זה תעשה חגיגות.

אני שמח ומודה לכם שיש ישיבה כזאת, ואתם יודעים שיש סדרי עדיפויות, ועדת חוץ ובטחון, ואני גם עכשיו רץ לדיון שכזה, על תקציב הביטחון, ולכן ביקשתי את רשות הדיבור, אבל בעיני זה לפני. המשרד הבא בעיני זה משרד הבינוי והשיכון, דיור ציבורי הוזכר פה כנושא, ובכל מקום כזה צריך שתבוא גם הסוכנות כדי להציג את הנתונים, ועד מקום שדעתם מגעת שזה פוגע. אם העולים מצרפת, זה המאפיין המרכזי, צריך לעוף על זה, בנתניה או בעיר קולטת, ולהעיף שם מאות דירות בדיור ציבורי. - - - עמידר ואת עמיגור ואת עמינח ואת מי שתגידו, את כל הגורמים הרלבנטיים, העיקר שזה יתקיים ולתוך תקציב 2017, ולכן זה גם דחוף קצת במשרדים הללו, ויש משרדים נוספים, עבודה ורווחה פה ציין המנכ"ל, בהשמות או בנגישות, וחשוב לנו כן לקבל גם במקרים האלה את הפיצול שלהם פה בארץ, כי בסוף זה סדרי עדיפויות. אז אם יש כסף לשלושה מרכזים, האם זה בבאר שבע או בנתניה או בצפון, והנגישות של זה לקבוצות העולים המשמעותיות בפילוח של ארצות המוצא ועוד משרדים נוספים כפי מה שמשתמע בנקודת התורפה, זה שאנחנו נהיה קבוצת הביקורת, הבקרה, לצורך לעשות יותר, או גם לחייב אותם להגיש לכם פרוגרמה מה הם מכניסים להחלטת הממשלה מבחינתם בתשומת לב לתקציב דו שנתי 2017-2018 לעלייה וקליטה. גם אם הם לא יודעים עוד להגיד בפרטנות, שיגידו אחוז של סכום שנכנס לתוך זה, ודיוני ההמשך, שורה תקציבית לחיזוק העלייה והקליטה. עד כאן, אלה שלושת הדברים, אחד זה בקשה מה-ממ”מ.

הצפי היה כולל 9,000 מאתיופיה, רק שלא הביאו אותם. אם יביאו את ה-9,000 נעמוד ב- - -. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

תגובה מאוד קצרה. אני מסכים עם - - - לא צריך להיות כל כך פסימי. מה זאת אומרת, במשך שנים יש ירידה. במשך כל השנים יש עלייה, מ-17,000 לפני שמונה שנים, עלינו עד 22,000, 25,000 וגם 31,000. השנה יש ירידה, אני חושב שאנחנו במשרד הקליטה כל הזמן בודקים סיבות. עכשיו שרת העלייה והקליטה נוסעת לצרפת לקיים פגישות בדיוק בנושא הזה. יש - - - שגם בודק, אבל אם יש לכנסת ישראל גם לעשות בדיקה, בטח ש- - - אמרת שכל השנים יש ירידה.

לא, לא. לא הסברתי נכון.

דבר שני שכאן אמרו, אלכס אני חושב שאמר, ובצדק, שבעיית הדיור היא בעיה של כלל מדינת ישראל. זה נכון, זו אחת מהבעיות הכי קשות והממשלה כמה פעמים הבטיחה שיהיה מהפך, אבל עדיין אין מהפך. אבל במשך כל השנים שאני בארץ, היו תכניות מיוחדות של עזרה לעולים עם הדיור. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שלי של 30 שנה שאני בארץ, שיש עלייה משמעותית ואין שום הטבות. לא בעמותות הבניה, לא במשכנתאות, לא בדיור הציבורי, אין שום הטבות לעולים בנושא של דיור, וזה דבר לא נורמלי.

אני רק אבהיר. ראשית, לא הייתה לי ביקורת, ודאי לא כלפי הסוכנות. להיפך, אני שמח בכל עולה, 26,000 זה הלוואי, ברוך השם, טוב מאוד. יחד עם זאת, הירידה מצביעה לעניות דעתי על בעיות קונקרטיות בקליטה, והבהרת לי עכשיו שמשרד הבינוי הוא עוד יותר חשוב פה, כי לעמותות ייחודיות יש יכולות לבנות דיור ציבורי.

אני אעשה את זה גם באופן אישי, אבל אני חושב שכוחה של הועדה גדול מכוחו של חבר כנסת בודד. לכן אני מציע שנפעל יחד כוועדה אל מול היעדים האלה, אל מול משרדי הממשלה, ונסייע בזה, עם הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה כגורם קטליזטור.

בהחלט. תודה. חבר הכנסת נחמן שי בבקשה.

תודה רבה. אני שמח על הדיון. אנחנו לפני כארבע או אולי חמש שנים, הקמנו יחד עם הסוכנות ועם ג'וש נתן, ואלן, את השדולה לחיזוק העם היהודי, מתוך כוונה להשקיע עבודה בהכשרה, אם אפשר בזהירות לומר, של חברי כנסת מתוך הבית הזה, לקשר ולהבנה של הסוגיה ששמה העם היהודי. יש לנו שינוי דורות בכל מיני מקומות, כולל בכנסת, כולל גם בקהילה היהודית הגדולה בעולם בארצות הברית. הקהילה הגדולה היום היא בישראל, וחשבנו שיהיה נכון לחשוף את כולנו לחוויה הפנימית שעוברת על הקהילה הזאת, על הנושאים שמעסיקים אותה, ואת המחויבות שלנו לסייע לקשר הזה שהוא אולי הקשר החשוב והחיוני ביותר למדינת ישראל, והבוקר בוודאי ובוודאי זה בולט פי כמה וכמה, נוכח השינויים שהתחוללו בארצות הברית.

אני מאוד שמח שהשדולה הזאת היא מהפעילות ביותר בכנסת, אולי הפעילה ביותר, היא גם הגדולה ביותר. הצלחנו להביא לשם 47 חברי כנסת, והניסיונות המשותפים אגב, הם לא רק בחוץ לארץ, הם גם בארץ, כחלק מהכשרת דור חדש וצעיר יחסית של מנהיגים ישראליים, שיכירו את הנושא ששמו תפוצות.

אני קודם כל שמח ומודה לכם על שיתוף הפעולה הזה כי גם יש לו עלות מסוימת שהיא לא פשוטה, אני יודע, וחבר אלינו גם איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, וזו פעולה משותפת, אבל היו גם גיחות למדינות אחרות, גם למזרח אירופה ודרום אמריקה.

אני חושב שהמשימה הזאת בעיני, של יצירת קשר, שמירת קשר והרחבת הקשר בין מדינת ישראל לבין התפוצות היא בדרג הכי בכיר או בעדיפויות הכי בכירות של מדינת ישראל. לא כל הציבור מכיר, יודע ומבין, בסדר, יש דברים אחרים, אני שמח על הפרזנטציה שלך שמדברת גם על חשיפת צעירים ישראליים לחוויה הזאת. פגשנו בדטרויט אם אני זוכר נכון, את השין-שינים שהקימו ארגון, ובקליבלנד ובמקומות אחרים של צעירים שבאים מהארץ לשנה או שנתיים והם ממשיכים אחר כך גם בארץ ואחר כך באים לשם שוב ויש להם כבר איזו שהיא התנסות עם קהילות יהודיות בעולם.

זה הדדי. אני חושב שאנחנו עומדים במצב של הדדיות ביחסים, זה לא חד סטרי יותר, זו הנקודה המרכזית. זה לא חד סטרי, זה לא רק מה הקהילות בכל מקום, בעיקר בארצות הברית, בצפון אמריקה, נותנות לישראל, זה מה מדינת ישראל נותנת להם. אני ראיתי פה את ה - - - ושמת בצדק את המקום שהממשלה גם נכנסת לשותפות עם תכניות של הסוכנות. צריך להגדיל את השותפות הזאת, זו השקעה בין הטובות ביותר שמדינת ישראל יכולה להשקיע, בין הטובות ביותר. כי גם יש לזה חזרה, ראינו, זה בעלייה לישראל, זה בתמיכה בישראל, זה במאבק ב-BDS, בכל נושא שעומד בישראל בראש וחשוב למדינת ישראל, אנחנו מוצאים את הקהילות האלה, שעוברות בפני עצמן שינויים גדולים וכדומה, לא ניכנס לזה.

לכן אני חושב שמשימתנו בכנסת היא לא רק לגייס את הכנסת, אלא ללחוץ על הממשלה להרחיב את ההשקעה שלה ביחסים הדו סטריים, ביחסי הגומלין האלה שבין מדינת ישראל לקהילות, ויכול להיות שיום אחד זה בכלל יתהפך, ויכול להיות שיותר כסף או השקעות שבאות משם יבואו מכאן החוצה, גם לזה אולי נגיע, מתוך כך שנבין שיש פה באמת עם אחד יהודי, שעובר שינויים, מתכווץ, נישואי התבוללות וכדומה, שזאת הערבות האסטרטגית החשובה ביותר לקיומה של מדינת ישראל. תודה רבה לכם.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, המנכ"ל, יושב ראש הוועדה, חבריי חברי הכנסת, ג'וש חברי היקר שמעסיק אותנו פה יום ולילה, תודה לכם על הסיקור, אנחנו מכירים את העשייה שלכם ואני מצטרף פה לחברי חבר הכנסת נחמן שי שאנחנו צריכים ללחוץ על הממשל בקשר להידוק היחסים, אני חושב שדווקא יושב הראש, אנחנו יודעים שהוא מקורב לראש הממשלה, פשוט לעשות סדר, אפילו לא צריך ללחוץ פה על הממשל, פשוט לא לתת לכל מיני אמירות לצאת מכאן. ברגע שיוצאות אמירות הן פוגעות, ואני ישבתי בשבוע שעבר עם חבר הנאמנים של הסוכנות, הם מרגישים, הם בפירוש אומרים "אתם מרחיקים אותנו", "אתם נותנים לנו פחות מוטיבציה, אנחנו מתרחקים מישראל וישראל מתרחקת מאיתנו". אז גם אם מישהו בממשלה חושב אחרת, צריך לשמור את זה בתוך הבית.

אני חושב שכולנו כאן צריכים להתגייס, אם זה קואליציה או אופוזיציה ולשים את זה על סדר היום הציבורי כי בסוף נאבד את זה, וכל זה גם גורם משפיע על עלייה ועל שאר הדברים. אתמול ציינתי את זה ביום העלייה, עלייה עולה כסף וגם את זה צריך להבין, שלהעלות עולים צריך לממן, וזה כבר הוכח, בסוף הוכח שהעולים מחזירים. זו השקעה כדאית, אבל צריך לחשוב גם לטווח ארוך. וברכות על העשייה.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, נתן שרנסקי, גיבור ילדות שלנו. אני רוצה להגיד שבשבילי - - - ממש מעוררת קונוטציות מאוד ספציפיות, קודם כל המורה הנפלאה ידידה שלימדה אותנו עברית במוסקבה, ב-1990, אותי ואת אמי, והיא אכן הייתה ידידה, וגם הפכה לכזאת כאשר אנחנו עלינו ארצה, והזכר הזה של השליחים הנפלאים של הסוכנות הוא עדיין מאוד חי וכך גם היה כאשר אנחנו עלינו ורבים מהם פגשנו אותם פה ונשארנו איתם בקשר.

אין תחליף לחום האנושי, אין תחליף להון האנושי שמגיע לתפוצות ושם מקיים את הקשר עם יהדות העולם, בין אם הם בוחרים לעלות ובין אם לאו. וזה דבר מאוד חשוב. אמר פה חבר הכנסת מוטי יוגב שאנחנו כולנו מקווים לעלייה ברוכה, עלייה גדולה, ואני הראשונה שאגיד, כל אחד עושה את הבחירה שלו, אני אישית מאמינה שישראל זה הבית של העם היהודי, אבל גם מי שלא מצטרף אלינו עכשיו, אנחנו חייבים לדאוג גם לו, וזה התפקיד של הסוכנות היהודית שגם עוזרת לכאלה שרוצים לעלות וגם לכאלה שעדיין נשארים במדינות המוצא שלהם. הם צריכים לדעת שמדינת ישראל היא הבית שלהם, ושהם ירגישו פה בנוח, בין אם הם באים אלינו כאורחים או בין אם הם באים להשתקע כאן בארצנו, ובזה אנחנו לא עושים טובה, אנחנו לא עושים לאף אחד טובה.

אמרו פה ידידיי ואני מסכימה כמובן, גם עם נחמן וגם עם יואל, כולנו העם היהודי, ואי אפשר לעשות פה הפרד ומשול ואי אפשר לעשות פה אתם סוג ב', אתם סוג ג', ואתם כאלה וכאלה, אם אנחנו נרחיק את האנשים מכאן אנחנו גם נראה אחרי זה פחות עלייה, עוד פחות ממה שיש עכשיו. אני אומרת, כמה שמגיעים, ברוכים הבאים, אנחנו צריכים לעשות את הכל ואני חושבת שאתה, כבוד היושב ראש, דואג לכך בזה שאנחנו עורכים פגישה אחרי פגישה ודיון אחרי דיון ובעצם דנים בכך איך אנחנו גורמים לאנשים להרגיש כאן בבית, וזה לא מציאות מנותקת, כמו שזה היה בשנת 1990, 1991, מעט מאוד דברים יצאו מכאן לשם, אנשים הגיעו בלי שהם הכירו את המציאות, עכשיו אנשים מכירים היטב את המציאות, הם בוחנים אותה ויש גם תחרות מאוד גדולה לעולים, אני יכולה להגיד לכם, ואנחנו כמדינת ישראל, ההון היחיד שיש לנו זה ההון האנושי של אנשים שנמצאים כאן וכאלה שהם עוד לא. אז בואו נשמור על זה, והמילה "אחדות" היא רלבנטית יותר מכל. המילה "עלייה" מבחינתי היא גם סינונימוס של המילה אחדות. אם נהיה מאוחדים נוכל גם לקלוט את העולים וגם נוכל לגרום לכך שאנחנו נהיה אלה שנזכה באותם עולים שכרגע יושבים על המזוודות ואולי מתלבטים אם להגיע לכאן או אם לאו.

אנשי הסוכנות, אתם יכולים להיות גאים במה שאתם עושים, כי אתם עושים מצווה גדולה, להביא את העולים למדינת ישראל, לארץ ישראל. הנושא היחיד בכנסת מאז שאני נמצא פה בכנסת, שהוא מחבר את הקואליציה והאופוזיציה ואין מחלוקת ויש קונצנזוס. לכן יש לכם גיבוי מלא של נציגי העם ואתם תמשיכו ותחזקו את מדינת ישראל. חברת הכנסת טלי פלוסקוב בבקשה.

גנבת לי חצי מהנאום. רציתי להגיד שאין הרבה ועדות, ובכלל נושאים בכנסת, שיש כזה קונצנזוס לגבי הנושאים. בכלל נושא העלייה זה נושא שמחבר את כולם ובמיוחד כשאנחנו מדברים על הסוכנות היהודית וכל מה שנעשה במסגרת עבודתה של הסוכנות היהודית, באמת אין פה מחלוקות.

אני רוצה לשתף אתכם. הייתי ראש עירית ערד, ועבדתי גם כראש רשות עם הרבה אנשים שיושבים גם פה מהסוכנות היהודית, וראיתי את ההירתמות גם לא בדברים הגלובליים אלא באמת פר אדם, פר קבוצות האנשים וראיתי כמה פרויקטים, ו"פותחים עתיד" וכל מה שפה הצגתם, ראיתי את הפרויקטים האלה בפעולה ואני חייבת להגיד באמת באמת יישר כח, אני חושבת שזה מאוד חשוב שהיום אנחנו מעלים את הדברים האלה בוועדה כי מן הסתם טוב שידעו מי מוביל את הדברים, מאיפה זה בא, מי האנשים שעומדים מאחורי כל הדברים האלה.

בוודאי אני מצטרפת פה לכל הברכות ואני רוצה לברך ולהגיד תודה לכל אחד מכם. עוד לא יצא לי לנסוע במסגרת עידוד עלייה מטעם הסוכנות היהודית, אני עושה את זה מדברים אחרים, אבל מטעם הסוכנות היהודית עדיין לא, אבל יחד עם זאת אני יודעת ושומעת - - -

זה היה רמז.

טוב שאתם הבנתם את הרמז. אני רוצה להגיד לכם, באמת אני חושבת שכל אחד מאתנו בשמחה רבה ייקח חלק בנושא הזה, כי הנושא הזה הוא חלק מהמחויבות שלנו גם כמחוקקים כאן וגם כאזרחי מדינת ישראל, ובמיוחד אלה שעשו עלייה. ותמיד אני אומרת, אנחנו נבין את האנשים האלה הרבה יותר מכל אדם אחר, ולכן אנחנו יכולים לייעץ לבנאדם, אנחנו יכולים אולי על הטעויות שאנחנו עשינו, למנוע את הטעויות שהאדם הבא יעשה.

אני רוצה להגיד לכם שמשנת 1994 עבדתי בבנק. למה אני מספרת לכם את זה? בנק זה המקום הראשון שבו מבקרים עולים חדשים, אחד מהמקומות הראשונים, ובמפגש הראשון שלי איתם בדיוק ניצלתי את זה שלפני שלוש שנים אני עליתי. אמרתי להם "אל תלכו לשם, לכו לשם", זה נורא חשוב שיהיו פה אנשים, והאנשים גם יבינו שאנחנו רוצים בטובתם ואנחנו פה באמת מוכנים לעמוד לצידם ולעזור להם בכל הצעדים שהם עושים במדינת ישראל. לכן ודאי וודאי, אם הבנתם את זה כרמז, אני אומרת את זה פה לא כרמז אלא משפט פתוח, אני באמת מוכנה לעזור, ואני מאמינה שכל חברי הכנסת יצטרפו אליי, לקחת חלק בעידוד העלייה ולגרום לכך שאנשים כן יחליטו להגיע לארץ ישראל.

אולי נעשה את זה במסגרת הוועדה.

בבקשה, אדוני היושב ראש, אני בשמחה רבה כמו שאמרתי. אני באמת רוצה גם להגיד תודה למשרד העלייה והקליטה כי אני רואה ששיתוף הפעולה שקיים היום בין שני הגורמים האלה הוא גם מפתח להצלחה, אני רוצה במיוחד כיושבת ראש ועדת משנה למעמד הקשיש, לברך אתכם על הפרויקט של 2,600 יחידות דיור לקשישים, שלקחתם את זה כפרויקט מיוחד של הסוכנות היהודית בישראל, ואני מאוד אשמח אם יהיו עוד פרויקטים כאלה, כי עדיין המספר הזה לא מספיק לעומת מספר האנשים שממתינים לדיור ציבורי. ואני מצטערת שאיחרתי, הבנתי שדיברתם גם על זה.

שוב, שיהיה לנו המשך עבודה פורייה ובהצלחה לכולנו ביחד לטובת מדינת ישראל.

תודה. גם נציגת משרד החינוך מאיה שריר נמצאת פה. עכשיו ניתן למשרדים ולארגונים השותפים למהלך. אני מבקש בקצרה מכיוון שב-11:00 אנחנו צריכים לסיים. ישעיהו יחיאלי, ראש נעל"ה, בבקשה.

הוא גם ייסד.

למען הדיוק, אני מהמייסדים. אנחנו היום בסוג של איסרו חג. אתמול הייתה פה חגיגה גדולה, בשני שלבים, הכנסת ואחרי זה בבנייני האומה. אני חושב שכל מי שהיה שם, אני יכול להגיד בשם המיעוט של הצברים שהיו שם, זה היה סוג של התרוממות רוח, שראינו מול העיניים וגם בפסוקים הראשונים שעלו בבנייני האומה, איך אנחנו מתחברים ל"לך לך", איך מתחברים לחזון הנביאים. דברים גדולים. זה לא רק עניינים של אנשים שעוברים דירה ממקום למקום. יש פה באמת ערכים מאוד מרכזיים, ויישר כח לכל אלה שעשו אתמול את המעמד הזה, אני מאמין שעם השנים זה יהפוך באמת לחג לאומי שמדינת ישראל תחגוג אותו בכל אתר ואתר.

גם אצלנו בנעל"ה אנחנו בשנה חגיגית, אנחנו עכשיו מציינים 25 שנים לנעל"ה, יהיה לזה ביטוי אני מקווה בע"ה, במהלך שנת הלימודים הזאת. גם כאן בכנסת, נקבע אתמול יום נעל"ה בכנסת בע"ה בחודש פברואר, זה כבר מונח על סדר היום של הוועדה שלך. אנחנו השנה בנעל"ה, כמו שאלן הזכיר קודם, בסוג של שיא שלקח לנו 12 שנים להגיע ליותר מ-600 ילדים חדשים בנעל"ה בשנה, 70% מהם באים מחבר המדינות, ועל כך תודה גדולה. יושב פה בני כמייצג את החלק הזה של עבודת הסוכנות, ששם באמת הסוכנות מגויסת להביא ילדים לנעל"ה.

לצערי, תמונת ראי הפוכה בחלק השני של העולם, ויחד עם ג'וש דיברנו לאחרונה איך מביאים ליותר עשיה בתחום הזה. הזכרתם, גם נתן וגם אלן את מספרי השליחים העצומים הנמצאים בעולם המערבי, אף אחד מהם לא מקבל את נושא נעל"ה, לא בהכשרתו ולא כשהוא בשטח. בהתחלה היינו מופיעים בכנסי השליחים, אחר כך אמרו "אין זמן, הקורסים התקצרו, מההכשרה נביא אתכם לכנסים בשטח", אנחנו מנסים להגיע לכנסים בשטח, אומרים "אין זמן, מצטערים", כולל בכנס הגדול בשבוע הבא, קיבלנו תשובה שלילית, ובאמת יש פה כח אדם עצום שיכול, נתן, אם כל שליח כזה היה מביא ילד אחד לנעל"ה, בשנה, ילד אחד, זה לא עולה כסף דרך אגב, היינו היום עם עוד 1,000 ילדים אולי בארץ, ואני חושב שזה דבר שראוי לתקן אותו. רוב הילדים שבאים לנעל"ה, כשאנחנו שואלים אותם בטלפון הראשון, ואני לא מדבר על חבר המדינות, אני עובר למערב, "איך שמעת על נעל"ה?", "מפה לאוזן". המושג "שליח" כמעט לא מופיע. כדי שיותר אנשים ישמעו מפה לאוזן צריך להרחיב את המשפך, ובעזרת אופק, אני מקווה, אחרי פגישה ראשונה עם אלכס, שאנחנו גם נקבל שם איזו שהיא התייחסות כי ההתייחסות הראשונית היא מאוד חיובית, על מנת באמת להגדיל את ה - - -

אני רוצה להצטרף לבקשה של חבר הכנסת מרדכי יוגב. והיה אם יהיה מסמך ממ”מ שינתח את מגמות העלייה, להכניס שם פרק על תכנית נעל"ה. תודה רבה.

כמה ילדים אתם מביאים מארצות הברית?

כ-100 ילדים בשנה. והפוטנציאל לדעתי הוא פי כמה.

תודה. מר אריאל הנדל, מנכ"ל קעליטה.

תודה. למען גילוי נאות אני חייב לציין שאני מבוגרי הסוכנות היהודית, עד לפני שבוע לפחות, וגם מנהל משלחת בצרפת ארבע שנים. חשוב שאני אפתח בזה, כי בעצם בשמונה הימים האחרונים אני באמת משמש מנכ"ל ארגון הגג של עולי צרפת. אני רוצה להזכיר פה רק משהו אחד. אפרופו משברי הזהות בעולם, אף אחד לא יודע מה יקרה בעוד כמה חודשים בצרפת, שגם שם יש בחירות, אז הפתעות אולי יהיו, אולי זה ייקח עוד כמה שנים, עוד חמש שנים, אבל אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל אנחנו צריכים באמת להיערך לזה. יש לנו גם - - - הסוכנות היהודית וגם עם אלכס המנכ"ל ואני חושב שהגיע הזמן, הרי בכל מה שקשור לצעירים, אני חושב שהסוכנות ערוכה מאוד היום לקבל את הצעירים מצרפת, אם זה דרך תכניות מסע, אם זה דרך תכניות קליטה, אולפני עציון למיניהם, אבל כל מה שקשור למשפחות מה שצוין פה על הדיור, ובעיקר הנושא של התעסוקה, ויש היום מגזר שלישי, ארגון קעליטה רוצה באמת להיכנס חזק מאוד לסיפור הזה, הוא מוכן לעזור גם בכך אדם וגם במשאבים וגם בהרבה רעיונות, עם המשרד, עם הסוכנות, עם אופקי ישראלי, ולפחות לפתוח מסלולי תעסוקה לעולים כי בלי המסלולים האלה, פשוט כנראה שהעולים האלה לא יגיעו.

דרך אגב, מחקרים יש, ואנחנו נביא אותם, וכמו שגם אמרתי אתמול, ב-1 לינואר, אני מקווה גם עם השותפים של המשרד וגם של אופק, אנחנו גם נשיק בירושלים בית תעסוקה לעולים מצרפת כדי לפתוח מסלולי תעסוקה לכל העולים, וכדי גם לעודד עלייה של כל האלפים שיש להם תיק פתוח ועוד לא הגיעו לפה. תודה.

תודה. אסתר בלום מועצת ארגוני העולים, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה על הסקירה המאוד מפורטת. יישר כח על הפעילות המאוד רחבה. יחד עם סיכום ועם הסקירה, כמובן אנחנו מסתכלים קדימה, ונכחנו בחבר הנאמנים, והיו שמועות על כך שיש קיצוצים בשנת 2017, ואחד הקיצוצים ייגע בסעיף של ארגוני העולים.

כידוע הסוכנות היהודית מתקצבת, מתמיד, את ארגוני העולים, היו הרבה מאוד קיצוצים לאורך השנים, אבל אנחנו לא יודעים, הנושא די מעורפל, יש כאלה אנשים שאומרים שמוחקים את הסעיף התקציבי, יש כאלה שאומרים "זה לא נמחק, מה פתאום, זה נשאר".

אז כדי שלא לזרוק את התינוק עם המים, ולא להתעורר מחר בבוקר עם כל מיני הפתעות, אנחנו באמת מבקשים לקבל עדכון על תמונת המצב, ומה שלא קורה, ומה שלא יהיה, אנחנו תמיד מבקשים שהתהליך ייעשה בהדרגה, שאנחנו נהיה שותפים להחלטה ולמה שקורה.

נאמר לנו גם במסגרת ה- - - ש"נו באמת, משרד הקליטה מתקצב את ארגוני העולים". צריך להגיד, כמו שמשרד הקליטה אומר לנו תמיד, אנחנו לא מתקצבים ארגוני עולים. אנחנו מתקצבים פעולות שנעשות בשביל עולים חדשים, ויש לזה משמעות מאוד שונה, והסוכנות היהודית מבינה בדיוק, נתן שרנסקי אתה מהנהן, אתה מבין בדיוק את ההבדל ואת השוני של הנציג של הארגון שבא ומקבל את העולה בשפה שלו, במנטליות שלו, ואת זה נתתם לנו, את האפשרות לעשות את זה, לכל אורך השנים. אז בבקשה, נשמח מאוד להמשיך לשתף פעולה ותדאגו לנושא הזה, אנחנו בסך הכל מדברים על 160,000 דולר לשנה, על 10 ארגונים שמייצגים עולים מכל רחבי העולם, מדברים שפות שונות, יש כאן נכס אדיר. תודה רבה.

תודה. האם אפשר להתייחס לעניין התקציב, גם הסוכנות וגם משרד הקליטה, אני אשמח אם תתייחסו.

קודם כל אני לא רק שמכיר, אני הקמתי את הארגון, מועצת ארגוני העולים, ואני חייב להגיד שאז ידענו לעשות חיים קשים לממסד. והממסד היום, אנחנו, לא מרגישים לחץ ענק ואדיר שאז היינו עושים כמועצת ארגון העולים, זה לא טוב. גם מנכ"ל קעליטה, אני מחכה להפגנות של עשרות אלפי עולים מצרפת שדורשים מהממשלה ומהסוכנות היהודית להחזיר הטבות ודברים כאלה. כי ממסד לא יכול לפעול בלי לחץ ציבורי. ככה התחלנו, ככה הקמנו את מועצת ארגוני העולים, כך הפורום הציוני הכריח את הממשלה לעשות הרבה דברים בתחילת העלייה הגדולה. זה דבר ראשון.

דבר שני, נכון שהסוכנות היהודית פועלת על בסיס תרומות של העם היהודי, והיא לא יכולה לתת יותר ממה שהעם היהודי מוכן לתת לתכניות כאלה ואחרות, זה אחד מהנושאים הקשים. מצד אחד אני יודע טוב מאוד עד כמה חשובה העבודה של ארגוני העולים, מצד שני היום תורמים רוצים לתת כסף רק כאשר הם יכולים לראות איך פרויקט ספציפי נותן תוצאות והכל בתחרות, למה צריך דרך ארגוני עולים בצורה מרוכזת או לא מרוכזת, ואנחנו חייבים להגיד, אנחנו נלחמים על כל סעיף וסעיף. יש גם השנה קיצוצים, אנחנו עושים הכל כדי שזה יפגע בצורה המינימלית, וכמו שאמרת, הדרגתית, ועם מידע מראש ואפשרות לדון איך לעשות, אבל להתחייב שלא יהיו קיצוצים לתכנית זו או אחרת, אני לא יכול. זו עבודה מאוד קשה, כל הדיונים על הקיצוצים, זה תמיד אחד מהדברים הכי לא נעימים והכי קשים, ויותר יהיו לנו הוכחות שפרויקט זה או אחר עובד ועובד טוב. וכשיש לחץ ציבורי, אני - - - של מנהלים, אני חולם ש-25,000 איש באים למשרד, לשר הבריאות ודורשים "תכירו בדיפלומה שלנו", או דברים כאלה, היום זה לא קורה. חבל.

היום יש לנו שיטות עבודה קצת שונות. גם הגענו, ישבנו בשולחן יחד עם מנכ"ל משרד הקליטה, היינו מאוד שותפים, היו שם כל הנציגים של ארגוני העולים בעבודה מאוד אינטנסיבית.

אני חייב להגן על משרד הקליטה, הוא באמת לא יכול לתת, פשוט לפי חוק, להעביר כסף לארגונים, הוא יכול לתמוך בתכניות.

נשמע התייחסות ממנכ"ל משרד הקליטה. אני מבקש שתתייחס.

נושא של ארגוני העולים הוא מאוד מאוד חשוב. אני יכול להגיד לכם שהגדלנו משמעותית את התקציב שלנו לשנת 2017 לעומת 2016. אני לא רוצה להגיד מספר כי זה עוד לא עבר את אישור הכנסת, אבל אני יכול להגיד שזה משמעותית יותר גדול. יחד עם זאת, המשרד באמת תומך בפעולות של הארגונים האלה ואנחנו נשמח לקבל מכם הצעות לפעולות, אנחנו רוצים שותפים, כי הארגונים האלה הם אלה שבעצם מכירים את השטח ועובדים בשטח.

לגבי הנושא של מה שמנכ"ל קעליטה אמר, קודם כל אני מברך על ההקמה של ה-HUB הזה, וכמו שאמרתי בהתחלה בכמה דקות שדיברתי, נושא התעסוקה הוא נושא מאוד חשוב, כי יותר מ-60% מהעולים שמגיעים הם עולים בגיל העבודה, ואני חושב שהקליטה הטובה ביותר היא דרך תעסוקה נכונה, ולכן תקימו, נשב ונראה איך אנחנו משלבים ידיים.

תודה. מי שביקש לדבר, לא נוכל לתת לו, נפצה אתכם בזמן אחר, בדיון הבא, כיון שכבר נגמר הזמן שלנו. אנחנו קיבלנו תמונה כללית מהסוכנות היהודית, זה היה נושא הדיון, לשמוע על פעילות הארגון, וזה מאוד חשוב לאחר החגיגה שעשינו אתמול ב"יום העלייה". זה הנושא שחשוב לנו, לחיזוקה להתפתחותה של מדינת ישראל ושני המשרדים, הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה, הביאו לנו את התמונה הכללית.

הוועדה בראשותי תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם המשרדים האלה, גם עם ארגוני העולים, כדי לקדם את שילובם של העולים החדשים במדינת ישראל וגם בהבאתם למדינת ישראל. יישר כח ותודה רבה. אני נועל את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.