הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 142

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ג באלול התשע"ו (26 בספטמבר 2016), שעה 10:00

חששם של עולים ובני עולים מפני סגירת ביה"ס "גיבורי עציון" בקריית אתא לאור אי פתיחת כיתה א'

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

עמר בר לב

נחמן שי

מפקח ביה"ס גיבורי עציון, משרד החינוך - רון פכטר

מנהלת מחוז חיפה והצפון, משרד העלייה והקליטה - דלי אלי

מנהל אגף החינוך, עיריית קריית אתא - יעקב טאוב

נציג ארגון יוצאי קהילות ספרדיות באשדוד - יוסף בן אבו

בוגר בית-ספר - איליה בלום

נציגה של ועד הורים - אסמרה אברו

נציג ועד הורים - סמי באביי

ועד - אברהם פוליאק

ועד - סרגיי גולדנברג

ועד - גנאדי גורליק

ועד - לודמילה קושניר

ועד - מריאנה רוקמן

ועד - ולנטינה לוי

ועד - מרינה פלגרון

ועד - לודמילה ספרישבסקי

ועד - קטרין דדשב

ועד - עידן אנטין

ועד - אניטה נרובלנסקי

ועד - מרק חיאט

נציג - יעקב ברגיל

ועד - אינוקנטי קורנילוב

מוזמנת - עינב בכר

עזריה אביהון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

אתי בן-שמחון

חששם של עולים ובני עולים מפני סגירת ביה"ס גיבורי עציון בקריית אתא - לאור אי פתיחת כיתה א'.

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, דיון מיוחד בפגרה ביוזמת חברת הכנסת קסניה סבטלובה, שפנתה אליי כדי שנקיים את הישיבה, למרות שהכנסת נמצאת בפגרה. הנושא הוא דחוף והכרחי, ולכן נתבקשנו לקיים ישיבה זו.

אני מברך את חברת הכנסת קסניה סבטלובה שהביאה את הנושא לוועדה. הנושא מדאיג לא רק את ההורים גם את כולנו, ולכן רצינו לשמוע מהי הסיבה לסגירת כיתה א' בבית-הספר "גיבורי עציון" בקריית אתא. מי שצריך לתת את התשובה, או מה הסיבה להסביר לנו כמובן הוא ראש העיר, וראש העיר לא יכול להגיע, אבל הוא שלח נציג שאמור להגיע.

נפתח את הדיון, במהלך הדיון כאשר יגיע נשמע את ההסבר.

בבקשה, רשות הדיבור ליוזמת הדיון חברת הכנסת קסניה סבטלובה. בבקשה.

המון תודה לך, כבוד היושב ראש, על כך שאתה מאפשר לנו לקיים דיון כל כך חשוב בזמן של פגרת הכנסת, למרות שהפעילות היא יחסית נמוכה, אבל התכנסנו פה כי העניין לא סובל דיחוי. בעיר קריית אתא ישנם עשרות תלמידים שהיו אמורים לעלות לכיתה א', או שלא עלו לכיתה א' נשארו בגנים, או שנאלצו להירשם לבתי-ספר אחרים או שנשארו בבית וכלל לא לומדים – זהו מצב בלתי נסבל.

מדוע קרה הדבר? התבשרנו, ופנו אליי ועד הורים מקרית-אתא מבית-הספר "גיבורי עציון", סיפרו סיפור בלתי ייאמן. בית-הספר מצוין, ואף זכה ב-2014 בפרס, פרס נחשב בתחום החינוך. בית-ספר ערכי, בית-ספר עם הישגים, בית-ספר ששואף למצוינות ונחשב לאחד הטובים, אם ה"טוב" בין בתי הספר היסודיים בקריית-אתא, בעצם עומד בפני סגירה.

השנה באופן שרירותי ובלי התייעצות עם הנהלת בית-הספר או עם ועד ההורים, משרד החינוך יחד עם עיריית קריית אתא החליט לא לפתוח הרשמה לכיתות א', ככה שההורים שבאו לרשום את ילדיהם, פתאום גילו שאין את האפשרות הזאת, היא לא קיימת. מדובר בבית ספר שבאמת יוצא דופן, גם כי הוא בעצם מקפיץ ברמה את הילדים של האזור, זה בית-ספר שהחל כבית-ספר על-אזורי, ולמדו בו ילדים רבים. ב-2008 אף היו שלוש כיתות א', וסידרה של התנכלויות לבית-הספר מצד העירייה, נראה שכל פעם יש איזושהי גזרה חדשה – זה החל בביטול ההסעות, זה המשיך בביטול הארוחות, סבסוד לארוחות. זה המשיך בהתנגדות לפתיחת שתי כיתות א' לפני מספר שנים, בסופו של דבר כן נפתחו שתי הכיתות – השנה זה הגיע לשיא.

כיצד סוגרים בית-ספר במדינת ישראל? לסגור כיתה א' זה אומר שזה לדון את בית-הספר לגסיסה, בית-הספר הזה לא ימשיך להתקיים. כיצד סוגרים אותו? הרי מדובר בצעד קצה, צעד שנוקטים בו אם אין שום ברירה אחרת, ואם כבר תמו תהליכי ההידברות והשיח, וכפי שאנחנו מבינים לא היה שם שיח, לא הייתה שם הידברות. אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, ואנחנו מחויבים לרמת חינוך הגבוהה ביותר.

בית-הספר הזה שלא רוצה לתקוע 40 ילדים כסרדינים בכיתה, ומעניק יחס אישי, ופה ההורים הנרגשים סיפרו לי על כך שהמנהלת וסגניתה בעצם מכירים כל ילד וילדה – את הבעיות שלהם, את המצוקות שלהם.

עוד דבר שמאוד חשוב לעצם העניין שאנחנו נמצאים פה בוועדת העלייה והקליטה – ילדים רבים בבית-הספר שלומדים שם הם באים מקרב העולים, כאלה שעלו בשנות ה-90' או עלו לאחרונה ממדינות חבר העמים ומאתיופיה בנוסף לילדים הצברים. אז כמובן שזה צעד שאי אפשר להבין אותו. אני חושבת ששמו את ההורים בין הסדן למקום הקשה, ואמרו להם, יאללה, בסדר, סוגרים את בית-הספר, תרשמו את הילדים שלכם בבתי ספר שהם פחות טובים, כאשר האופציה הזאת, האופציה עדיין זמינה, בית-הספר קיים שם. המבנה יכול להכיל עד 600 תלמידים, אז במקום לתמוך במצוינות, במקום לתת כספים נוספים, במקום להשקיע במקום ששם גדלים המצטיינים והמצטיינות – מענישים, מענישים על הצטיינות במדינת ישראל.

אני מסכמת כבר, כי אני רוצה לעבור לדיון. אנחנו פה מדינה קטנה, דלת משאבים. הדבר היחיד שיש לנו – זה הראש שלנו, זה החינוך, על זה אנחנו נשענו תמיד יהודים, איפה שגרנו בכל מקום בגולה. אנחנו תמיד שאפנו למצוינות, והגענו לאן שהגענו, וזכינו להקים עוד פעם את המולדת שלנו ההיסטורית, ולהקים את פה את הבית במדינת ישראל. אז דווקא עכשיו כשאנחנו נמצאים פה מורידים אותנו מהסולם הזה של מצוינות למטה – אני חושבת שזה לא הגיוני, ואני סומכת עליך, כבוד היושב ראש, שיחדיו אנחנו נפעל למניעת סגירת בית-הספר "גיבורי עציון" בקריית אתא.

תודה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה.

החינוך חשוב לנו. בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אנחנו מקיימים את זה, וכפי שחברת הכנסת אמרה, שרוב התלמידים הנמצאים הם עולים ובני עולים והם אלה שנפגעים, כמובן גם לא עולם.

נתחיל היום את הדיון הראשון. גם אם לא יימצא פתרון, אנחנו נמשיך לקיים דיון משותף עם ועדת החינוך כאשר הכנסת תחזור מהפגרה - נבחן זאת לאחר הישיבה היום.

נשמח לשמוע את מארק חיאט, יושב ראש ועד ההורים. בבקשה.

מה שקורה זה שאנחנו נאלצנו כביכול להגיע לכאן. זאת אומרת, סך הכול כולנו עובדים ביום יום, ומנסים לפרנס את המשפחות שלנו. האזור שאנחנו חיים בו הוא לא כל כך – אנחנו לא חיים בווילות, בוא נגיד ככה, אולי היינו רוצים אבל לא.

חברת הכנסת קסניה תיארה ממש יפה את העניין של המצוקה. אני רוצה להדגיש מספר דברים. זה דבר מאוד מוזר מבחינתנו כי בית-ספר עד שנת 2011, ראש העיר ממש הזרים כספים, הזרים תקציבים, הכול היה יפה. הילדים למדו עד השעה ארבע בבית-הספר. בית-הספר היה אקדמיה, זאת אומרת, הילדים קיבלו תוכן נוסף. היו ארוחות חמות, זאת אומרת, ילדים שבאו מרקע סוציו-אקונומי לא צריכים לדאוג אם יש להם לחמנייה או אין להם לחמנייה, כי בית-הספר עכשיו קונה גם אוכל לילדים. יש משפחות שמקבלות לא רק מבית-הספר, אבל מקבלות גם לא רק ארוחות, אלא כל שבוע מתנה אפשר להגיד, ובית-הספר יודע ומכיר כל מצוקה של כל ילד וילד ומנסה לפתור אותה. אין לנו אלימות, נכון שתמיד יש ילדים שירביצו או משהו כזה, אבל אין לנו משהו שאפשר להגיד, הנה, זה בית-ספר אלים, אפשר לסגור את בית-הספר הזה - אין לנו מצב שיש לנו 50 תלמידים שאפשר לסגור את בית-הספר.

מה ש- - - החליטה לעשות משנת 2011, זה פשוט לאט לאט, אפשר להגיד לייבש את בית-הספר מהכול. בית-הספר צריך תחזוקה. חוץ מהתקציבים הרגילים שמשרד החינוך חייב לתת, בית-הספר לא מקבל כלום, וצריך לצבוע אותו. אנחנו בתור הורים באים לבית-הספר ועוזרים לבית-הספר. כל הורה עושה משהו שהוא יכול. אז מ-2011, בית-הספר שהיה בית-ספר על-אזורי שאפשר היה להירשם במקומות אחרים – עיריית קריית אתא, פשוט אני לא רואה את יעקב טאוב כרגע, אבל יעקב טאוב מודע מאוד למצב הזה כי הוא חלק מהתהליך של ההורדה של בית-הספר למטה.

פשוט לא נותנים לאף אחד, חוץ מהאזור המסוים, כמה רחובות למטה להירשם לבית-הספר. בפירוש אומרים בפנים לאנשים – בית-הספר הזה מחוסל, אל תירשמו אליו, אין לכם למה ללכת לשם - מה זה ללכת? אנחנו יוצאי ברית המועצות, ההורים. אני הגעתי לפני 26 שנה, למדתי, שירתתי, אני עובד, משלם מסים, הכול. יש לנו אנשים שהגיעו מאתיופיה – הם רוצים חינוך לילדים. בגלל שאנחנו פה, אנחנו רוצים חינוך לילדים שלנו - בית-הספר הזה גם ערכי, גם נותן חינוך.

אסור לשכוח, בית-הספר הזה הוא בית-ספר ממלכתי דתי. אנחנו לא באים מרקע דתי, בית-הספר – המנהלת, המורות, המורות שלנו דתיות, הכניסו ללב של הילדים, וגם אלינו הביתה את הנושא של ערכיות התורה גם. הבן שלי בא הביתה, ואומר, אבא, לא לשכוח לקנות שתי חלות, שיהיו גם נרות, כי אנחנו צריכים לעשות קבלת שבת – אין דבר כזה, זה מגיע כבר מהילד. בבוקר יש תפילה, הם אומרים: "מודה אני לפניך". אני שמחתי על זה, אמרתי יופי, חוץ מזה גם בית-הספר יכול לתת לילדים ערכים במתמטיקה, באנגלית, מלמדים אצלנו אנגלית מכיתה א', המתמטיקה אצלנו ברמה גבוהה.

בחיפה יש בית-ספר ריאלי, את הבוגרים שלנו מקבלים גם לריאלי. יש לנו פה בוגרים שאני מבקש שידברו, שיגידו שהם לומדים והם זוכרים לטובה את בית-הספר. אז הכול ביחד, כל זה, זה אנחנו, זה בית-הספר, זה המשפחה. בית-הספר הזה הוא משפחה. עיריית קריית אתא מבלי הסבר, מבלי סיבה שהם יכולים להגיד לנו – אתם רעים, אתם ככה, פשוט הם קודם כל סגרו את אזורי הרישום, בעצם, אי אפשר להירשם ממקום אחר בקריית אתא, יש לך בית-ספר ליד, תלך לפה. אם אתה רוצה לקבל ערך יותר טוב, לא, אתה יכול רק כאן.

אחר כך היו בעיות עם ההסעות – לדוגמה, יש הסעות כמה רחובות למטה, הילד לא צריך ללכת ברגל 20 דקות אם הוא יכול בחמש דקות להיות בבית-הספר. יש הסעות מיועדות שהעירייה בעצם משלמת עליהן. כל כמה שנים פתאום לוקחים את ההסעות כדי שלא יהיו ילדים. אחר כך מחזירים, מתחילים להילחם, מחזירים. מה שפגע בנו מאוד – בעצם שכל בית-ספר בקריית אתא, חוץ מאזור מאוד יוקרתי - בגבעת טל יש תכנית כביכול אקדמיה, שאפשר להישאר בסבסוד של העירייה. אצלנו זה היה עוד פחות כסף, זה עלה אבל שם זה קצת יותר. בסבסוד של העירייה הילדים יכולים להישאר יותר, ויש להם ארוחות חמות – לילדים שלנו אין האפשרות הזאת. זה מאוד פגע, כי האזור, האנשים פשוט נלחמים על החיים שלהם כדי לסיים את החודש. גם להגיע לפה זה לא היה קל לנו בכלל. אצלנו זה לא קל, אבל עשינו את זה, ואנחנו מאוד שמחים שהזמנתם ואתם פה אתנו עכשיו.

בינואר 2015, ההורים מגלים שיש 40 תלמידים שבעצם אמורים להירשם לשתי כיתות. בשיחת טלפון שהגיע למנהלת מעיריית קריית אתא, ממחלקת חינוך, מגלים שלא תהיה הרשמה לכיתה א'. מתחילים לשלוח מיילים, הודעות וכל זה, ומקבלים תשובה - מסיבות מערכתיות. מה זה סיבות מערכתיות? אף אחד לא מסביר מה זה סיבות מערכתיות - אף אחד לא באמת רוצה.

כל דיבור שהיה עם משרד החינוך, עם הגברת רחל מתוקי וגם התכתבויות, בעצם יוצא מכך שמשרד החינוך תומך בעיניים עצומות בכל החלטה של עיריית קריית אתא, בכל החלטה. אנחנו מנסים להבין מה זה החלטה, מאיפה זה נובע, מה השיקולים – אנחנו רוצים לדעת את זה. אנחנו באמת רוצים שבית-הספר הזה ימשיך להתקיים. בית-הספר הזה הוא בית-ספר טוב. היינו רוצים שיחזירו את אזורי הרישום, שתהיה בחירה לילדים. מי שרוצה להירשם שיחזירו את התקציבים, שיחזירו גם את הארוחות החמות - אנחנו פה בשביל זה. תודה.

תודה.

הצטרף אלינו נציג העירייה, מנהל אגף החינוך מר יעקב טאוב. ברוך הבא.

רק לעדכן אותך. נושא הדיון כמובן אתה יודע. נמשיך ונשמע. יו"ר ועד ההורים דיבר, ההורים גם ידברו.

בית-הספר טוב לנו, טוב לילדים שלנו. הרמה גבוהה. הילדים שלנו, והמורים מסתדרים טוב. לילדים שלנו טוב, לנו טוב - למה סוגרים את בית-הספר? אני רוצה שתמשיך לשמוע, אחר כך נשמח לשמוע את התייחסותך לנושא.

נשמע את הבוגרת של בית-הספר.

באתי הנה לייצג את בית-הספר "גיבורי עציון", אף אחד לא הכריח אותי, ולא יוצא לי מזה כלום, פשוט נוצר מצב שאני כבר לא יכולה לשתוק.

קראתי את הכתבה בעיתון והכתבה ממש פגעה בי. עיריית קריית אתא רוצים לסגור את בית-ספר "גיבורי עציון". ניסיתי למצוא לוגיקה להחלטה הזאת, אך לצערי ניסיונותיי העלו חרס. סיבת העירייה מעצימה עוד יותר את ההלם. היה רשום שם שבית-הספר הוא סקטוריאלי ולא מאפשר שילוב תלמידיו בחברה. העירייה טוענת שפיזור התלמידים ברחבי העיר יביא לשילובם בחברה, כי ב"גיבורי עציון" לומדים עולים. לדעתי, זה גילוי גזענות מובהק שעליו העירייה אפילו לא מתביישת לדבר בקול.

בקשר לזה שהתלמידים לא משתלבים בחברה - אחותי ואני אנחנו הראשונים במשפחתנו שנולדנו כבר בארץ ושתינו בוגרות "גיבורי עציון". בזכות היסודי שלנו קיבלנו בסיס מצוין להתקדמות בחברה וגם בלימודים. בזכות העובדה שבית-הספר הוא ממלכתי-דתי, ולצערי, המשפחה שלי לא יודעת את היהדות על בוריה, ולא יכולה לתת לי את הרקע הזה. אני קיבלתי ממנו המון ערכים יהודיים, דבר שהביא גם להצטיינות בחטיבה שלי – זאת אומרת, הם נותנים הרבה מאוד בתחום הזה.

בנוסף לכך, קיבלתי גם המון רקע בכל שאר המקצועות – במתמטיקה, אנגלית וכו', דבר שהביא לכך ששתינו במשך 11 שנות לימודנו קיבלנו תעודות הצטיינות. בית-הספר הוא גם בסיס לכך ששתינו לומדות בתכנית הסייבר מגשימים, ואחותי גם קפצה כיתה מ-ז' ל-ט' – דבר שלא היה אפשרי בכלל אם בית-הספר לא היה נותן את הבסיס הזה, זה לא יכול לבוא סתם ככה מעצמו במיוחד כשההורים שלנו עולים.

כעת אני אעבור לגזענות של העירייה. רק בשבוע שעבר פורסם דוח של מבקר המדינה בו נאמר שמשרד החינוך נכשל בחינוך נגד גזענות. והנה, במחוז חיפה הגברת רחל מזוז, ישנו צידוד בגזענות בכך שהיא תומכת בעיריית קריית אתא שרוצה לסגור את בית-הספר על הרקע שהוא סקטוריאלי. אנו חיים במדינה דמוקרטית, לפחות ככה אומרים לי כל יום בשיעור אזרחות בבית-הספר. אבל במציאות אני נתקלת במצב הפוך - דאגת העירייה כלפי ילדי העיר, העולים, ובני העולים היא רק מלים ריקות. אני לא רוצה להידמות להם, ולהגיד מלים ריקות, ולכן אני אעבור למעשים.

יש דוגמאות רבות למעשי העירייה, אני אספר רק שתיים מהן. במקרה הראשון – העירייה ניסתה להפר את הזכויות האזרחיות של ההורים שלי כאשר אלו רצו לבחור לי את סוג החינוך שירצו לתת לי. אני הייתי ב"גיבורי עציון" שהוא ממלכתי דתי, שנתן לי הרבה ערכים, וגם בחטיבה שלי אני רציתי להמשיך, חטיבה של ממלכתי דתי. לצערי, בקריית אתא אין חטיבה שהיא ממלכתית דתית, ואני רציתי ללכת לחטיבה הכי קרובה אליי שהיא כפר הנוער הדתי שבכפר חסידים. אבל העירייה לא רצתה להעביר את התיק שלי לחטיבה הזאת, ובנוסף, ויתר על כן רחל מתוקי עזרה לעירייה שלא להעביר את התיק שלי לחטיבה הזאת. רק בעזרתו של עו"ד הצלחנו בכל זאת לסכל את כוונות העירייה, ובסופו של דבר למדתי שם.

המקרה השני היה כשכבר הייתי בכיתה ט' בכפר הנוער הדתי שבכפר חסידים מסיבה שזה בית-ספר על אזורי שהכי קרוב מהסוג שבו ההורים רוצים שאני אלמד בו. העירייה לפי חוזר מנכ"ל מחויבת לשלם 50% מסך כל העלות של ההסעות. כתבנו מכתב מתלמידי כיתות ט' למחלקת החינוך של העירייה בכוונה שהם צריכים לממן לנו את ההסעות. בתגובת העירייה נמסר שאנחנו צודקים לפי חוזר המנכ"ל בקשר לעזרה במימון ההסעה לבית-הספר, אבל העירייה לא תשלם את זה מהסיבה שיש בקריית אתא שני בתי ספר ממלכתיים דתיים "נועם" ו"יבנה". לאחר בירור הסתבר ש"נועם" ו"יבנה" הם בתי ספר יסודיים, ואותנו תלמידי כיתות ט' שלחו ליסודי. למתקשים להאמין, יש לי פה מכתב ממחלקת החינוך שעדיין שמרתי אותו, צריך למסגר אותו, מי שרוצה בבקשה מוזן לקרוא. מר יעקב טאוב, אתה יכול בבקשה להסביר לי את איך אפשר לשלוח אותי ליסודי?

לסיכום, אני רוצה לפנות לנציגי השלטון שנמצאים פה, ואני מבקשת בכל לשון של בקשה להתערב בנעשה ולעצור את העוול. ועוד דבר בקשר להתערבות – אני אזכיר לכם את השיר המפורסם של הכומר מרטין נימלר, שכתב בזמן מלחמת העולם השנייה.

"בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים - אבל לא הרמתי את קולי כי לא הייתי קומוניסט. ואז הם לקחו את היהודים - אבל לא הרמתי את קולי כי לא הייתי יהודי. ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים - אבל לא הרמתי את קולי כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי. ואז הם לקחו את הקאתוליים - ואני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי קאתולי, הייתי פרוטסטנטי. ואז הם לקחו אותי - אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני". אז בבקשה, אל תתנו לביורוקרטיה לנצח. תודה.

תודה.

זה פשוט מרגש עד דמעות, ואני רוצה לשבח את אניטה על חדות המחשבה, על הרהיטות, וכל בית-ספר צריך להתגאות בבוגרת כזאת.

תסיימי בית-ספר, תסיימי צבא, ובואי לעבוד אתנו בכנסת....

אני מסכים עם חברת הכנסת קסניה סבטלובה. כל הכבוד לך. אני חושב שמר יעקב טאוב גם גאה בבוגרת שכזאת, זה בית-הספר שמצליח כל כך. זו גם הדרישה של ההורים. בית-ספר מצליח חשוב לנו. אנחנו רוצים להמשיך לשלוח את ילדינו - זו הדרישה.

שמי גנאדי, אני אבא עם שישה ילדים, ושלושה ילדים כבר למדו בבית-ספר "גיבורי עציון", ועכשיו הבת הראשונה עוד מעט מסיימת י"ב והולכת לצבא. שני הילדים לומדים עדיין ב"גיבורי עציון" בכיתה ג' ו-ה', וילד אחרון שצריך להיכנס לכיתה א' ב"גיבורי עציון", לא נכנס בגלל אלה שסגרו.

אני דיברתי עם מחלקת החינוך בקריית אתא, שאלתי למה, יעקב טאוב אמר אנחנו החלטנו. אני שאלתי מי אנחנו, פשוט רציתי לדעת מי, בשביל ללכת ולדבר למה. הוא לא אמר, אנחנו סיכמנו וזהו. אז מה אנחנו יכולים לעשות? אני גר מבית-הספר עד לבית-הספר שעכשיו לומד הבן שלי הקטן בכיתה א' 14 תחנות. אני בכוונה במוצאי שבת נסעתי עם האוטו ולמדתי כמה זה רחוק - זה 5 קילומטר 400 מטר. הנסיעה מהבית שלי לבית-הספר זה 30 דקות, כי בבוקר יש כל כך הרבה תנועה.

אני מבקש בבקשה, גם אני נולדתי ברוסיה, וגם אני יהודי, ובאתי בשביל מה? בגלל שאני חושב שמדינת ישראל זה הבית שלנו. הילדים שלנו נולדו פה. הם כבר לא רוסים, לא צריך לדבר אפילו שאנחנו רוסים. קודם כל שאנחנו ישראליים, והילדים שלנו ישראליים שהם גדלים פה, והם חייבים לשמוע שהם לא רוסים אפילו. הם צריכים לדעת מה שאנחנו מדברים בבית, ונותנים חינוך לילדים שלנו, שאנחנו עוזרים למדינת ישראל, מגדלים במדינת ישראל. וכפי שאמר מרק, אנחנו משלמים מסים, אנחנו עובדים. אני אבא לשישה ילדים ומרוויח 6,000 שקל בחודש. אני עובד לבד. אני רוצה לדעת – שלושה ילדים גדולים הולכים לבית-הספר "רוגוזין א'" לתיכון ברגל שתדעו כי אין לי כסף לקנות לכל אחד אפילו חופשי חודשי.

דיברתי גם בקריית אתא עם מחלקת חינוך, אמרתי, אם אתם סגרתם כיתה א', אז תפתחו בבקשה

נסיעה לילדים קטנים. לבית-ספר "צבי ישראל", במקום שלומד הבן שלי, אומרים לא. אמרתי, תן לנו כרטיסיות. הם אמרו אנחנו חייבים לבדוק כמה קילומטרים. זו שטות, מה הם לא רואים כמה קילומטרים יש שם? מה זה הדבר הזה, איפה אנחנו?

כפי שהבוגרת של "גיבורי עציון" אמרה שאנחנו במדינה דמוקרטית, זה לא שאנחנו גרים במדינות אחרות. אנחנו יכולים להגיד מה אנחנו צריכים לקבל לפי החוק של מדינת ישראל. מכיתה א' עד כיתה ד' צריך שני קילומטר, וכל ילד צריך לקבל כרטיסיה בחינם. מכיתה ד' עד כיתה ז' שלושה קילומטר. אז למה הילד שלי לא קיבל עד עכשיו כרטיסיה והוא הולך ברגל– אני רוצה לדעת יעקב טאוב למה? - מה, הילד שלי בגלל שהוא רוסי?

זה לא הדיון פה. סליחה.

אם סגרת בית-ספר כיתות א', ואם הילדים האלה נוסעים מעל שלושה קילומטר, אז משרד החינוך הוא אחראי. הוא אומר, אם סגרתם, אז לפחות תנו כרטיסי נסיעה.

נכון. לזכאים בלבד לפי משרד החינוך.

לא, גם למשרד החינוך יש - - -

נכון, זה רק לפי חוק, אתה צודק.

רק לזכאים. משרד החינוך הוא שנותן את המרחק וקובע בתוכנה לכל רשות מה המרחק מהבית שלו לבית-הספר. כאשר יש מרחק הוא זכאי לכרטיסייה והוא מקבל - הילד שלו בכיתה א' קיבל.

אבל איך הוא קיבל, אתה יודע איך הוא קיבל? בכוח.

סליחה, משרד החינוך מודד. כל אחד המדידה שלו היא פרטית ואישית, ואני בהחלט מבין אותו. אבל יש תוכנה של משרד החינוך ששלח לכל הרשויות וקובע, ומראה את השרטוט בקו הליכה לא אווירי, ולא נסיעה – קו הליכה רגלי מביתו לבית-הספר, המרחק מזכה אותו.

אז רגע, מה אתה רוצה, שילד בכיתה א' יילך ברגל לבית-הספר? אני רוצה לדעת אם הוא הולך ישר מהבית שלי לבית-הספר, הוא צריך ללכת מתחת לבתים בדרך - אני רוצה לדעת.

אני מציעה שנעשה סיבוב ונלך ברגל מהבית שלך יחד עם אדון יעקב טאוב, שיילך - - -

אני רוצה להגיד איך שאני קיבלתי כרטיסיות לבן שלי שהוא כבר בכיתה א'. אני דיברתי עם ההנהלה של בית-הספר. הם אומרים, אני לא יכול לקבל בגלל שאין עדיין ועדה, אתה יכול או לא. אמרתי בסדר, אבל יש ילדים שכבר קיבלו, שהם גרים בדיוק על יד הבית שלי. אז מה היא אמרה, זו לא הבעיה שלך מי קיבל, מי לא – ככה הם דיברו.

התקשרתי לגב' עדנה היא גם חברת עירייה ב"ישראל ביתנו". דיברתי, סיכמתי, והיא אמרה שהיא עוזרת. תוך שעה התקשרו מבית-הספר ואמרו תבוא, תקבל. אז מה? כל פעם אני צריך להתקשר לקסניה סבטלובה למשל, או לעדנה, או לסופה לנדבר? אנחנו ישראליים, אנחנו צריכים לקבל הכול לפי חוק של מדינת ישראל. כמו שאנחנו משלמים כול הזמן לפי חוק, גם אנחנו רוצים לקבל הכול לפי החוק.

הילד שלי עכשיו בבית-הספר "צבי ישראל" הוא לבד שם, כי כל הילדים בבתי ספר אחרים. אני רק מבקש, אם לדוגמה הוא יהיה בבית-ספר "גיבורי עציון" על יד הבית, הוא יהיה עם האחות שלו ביחד, הוא כבר לא יפחד ללכת לבית-הספר. כל יום הוא בוכה לפני שהוא הולך. אז למה אני צריך להגיד כל יום: ילד, בבקשה, תעשה לי טובה, תלך לבית-הספר. הוא אמר, אבא, אני לבד שם, אין חברים, אין כלום שם. אין אפילו אחות שהוא יכול להסתובב בתוך בית-הספר שלפעמים צריכים לעזור לו, כי הילד קצת פוחד.

תסכם, כי הנקודה ברורה.

אני רק מבקש לפתוח כיתה א' ב"גיבורי עציון" בשביל שהילדים שלנו זה העתיד שלנו, זה העתיד של מדינת ישראל. הם גדלים ועוזרים למדינה, ומה שהם מקבלים, הם נותנים בחזרה. הכי פשוט, ולא צריך לסגור ילדים במקום אחר. במקום שאנחנו גרים רק גרים שם אתיופים ורוסים - אז בגלל זה בבית-הספר הזה יש רק אתיופים ורוסים. לדוגמה, אם אנחנו גרים בירושלים, אז אני הולך לבית-ספר אחר. סגרו בית-ספר כיתה א' רק בגלל שאומרים שאנחנו עושים פה בלגאן, כאילו שרק רוסים ואתיופים - אז מי הולך לבית-ספר הזה קודם כל?

ב"צבי ישראל" עכשיו 560 ילדים בתוך בית-ספר קטן - נכון יעקב טאוב? אני יכול להגיד ישר, מאיפה אני יודע, זה כבר לא חשוב. הילדים שם בכיתה של 33 ילדים - זה בסדר? מורה יכולה לדבר לכל אחד בתוך השיעור? – לא. אני מבקש בבקשה.

תודה.

שלום, שמי מריאנה, אני אמא לילדה שעלתה עכשיו מכיתה א' לכיתה ב'. יש לי עוד בת קטנה שאני מאוד רוצה שהיא תלך לבית-הספר הזה. אני חייבת לציין שאני לפני כן התגוררתי בחיפה. בגלל בית-הספר הזה אני עברתי לקריית אתא בכוונה, אני עקרתי את החיים שלי כדי שהילדים שלי יילכו לבית-ספר שכל כך רציתי שהם יגדלו וייכנסו אליו.

כואב לי שמנסים לסגור בית-ספר שהוא כל כך טוב, שאין סיבה מוצדקת, אין סיבה אפילו הכי קטנה לסגור את בית-הספר הזה. זה בית-ספר כשהילדה שלי עלתה לבית-ספר היא הייתה עוד לא בת 6, לפי החוק היא יכלה לעלות ועלינו לשם. היא כל יום עולה לבית-ספר עם חיוך. היא נהנית שם, היא לומדת לחיות, היא לומדת דת. אני באה ממשפחה לא דתית, ואני שמחה שמשלבים את זה בבית. אני מאוד ארצה שהבת הקטנה שלי שהיא בת 3 עוד מעט תשמח ללכת לבית-ספר כזה.

אני חייבת לציין, למרות שלוקחים מאתנו, שהעירייה לוקחת מאתנו את הארוחות החמות, ולא נותנת לנו אפשרות לשים את הילדים שלי בצהרון, ואני מסתדרת איכשהו לשים את הילדים במסגרת אחרי בית-הספר, אני עדיין מאוד מרוצה מבית-הספר. הילדה שלי היא בת 6.5 עכשיו בכיתה ב', היא כבר מבינה אנגלית, וזה לא בא מהבית. אנחנו כן מבינים אנגלית, אבל היא לומדת אנגלית שם ברמה טובה. מתמטיקה - הנה, עשינו מבחנים עכשיו, היא קיבלה 90.

אני חייבת לציין שלי אין הרבה זמן לשבת עם הילדה בבית, אני חייבת לעבוד, בעלי חייב לעבוד - זה בא מבית-הספר. נותנים להם רמה מספיק טובה שאני ממש מרוצה, והם נהנים, והם מקבלים ערכים ללמוד - אני ממש מרוצה מבית-הספר. אני לא יודעת – כל אחד שניסיתי לשאול למה סוגרים את בית-הספר – אין לנו אלימות, אין לנו שום דבר. אתם יודעים מה, לוקחים לנו אפילו את אולם הספורט. לילדים שלנו בחורף אין שיעורי ספורט, מנסים למצוא דרכים או לא דרכים, תלוי במזג האוויר כי אין לנו אולם ספורט משנה שעברה, בחורף אין לנו שיעורי ספורט. למרות הכול, המורים עושים מאמצים ומוציאים ילדים החוצה ועושים להם שיעורי ספורט באמצעים שיש.

אני מבקשת תתייחסו בבקשה להורים, לילדים ששמחים מהקיום של בית-הספר, ואל תתנו יד, אל תסגרו את בית-הספר הזה. בבקשה.

תודה.

בבקשה, נציגה של ועד ההורים.

שלום לכולם, יש לי ילד שעולה לכיתה ג'. הוא למד בבית-הספר גם כיתה א' וכיתה ב'. בית-הספר הזה הוא קרוב אלינו, ולנו אין לנו בית-ספר אחר כי הוא נמצא רחוק. אני גרה בקריית אתא, הוא לומד בגן. אני באתי לפני שנה, קניתי בית. אמרו לי, אין גן. אני הולכת בגשמים, אבל אין ברירה, צריך לקחת אותם ולהחזיר אותם לבד – זה קשה. אני הולכת ברגל, זה קצת קשה. אני עובדת. עד שיש לנו בית-ספר קרוב – למה סוגרים? אין לנו בית-ספר אחר הוא רחוק. יש לי בת קטנה, עוד מעט בת שנתיים, יש לי שתי ילדים, אני לא יכולה לעבוד, למה? בית-הספר רחוק, בשנה הבאה סוגרים, אז קשה באמת איך אנחנו נלך אין לנו בית-ספר קרוב. איך אני אגיע לשם, גם לא נותנים כרטיסיות להגיע לשם - קצת קשה.

תודה.

שלום לכולם, ברוך השם יש לי שתי ילדים. (מדבר באמהרית)

הוא אמר שהבת שלו נמצאת בכיתה ג', אבל יש לו עוד בן שצריך להתחיל בכיתה א'. אז אפילו גם זה שכיתה א' סגור, ויש שמועות שגם כיתה ג' ייסגר, ולכן גם הילד שלי לא ימשיך באותו בית-ספר, גם הילדה שלומדת גם היא כל הזמן בחרדה כי הם כל הזמן מדברים על סגירת כיתה ב' ו-ג'. בית-הספר כל כך טוב לנו. אנחנו רוצים שבית-הספר הזה ימשיך ולא לסגור את בית-הספר. זה קרוב לבית שלנו. זה נותן חינוך טוב, כולנו מרוצים, למה צריך לסגור את בית-הספר?

מורים, מנהלת, אנשים טובים – למה סוגרים?

נשמע מנציג העירייה. תודה רבה.

מה שקרה בעצם בשנה שעברה, שהורים פשוט אולצו להירשם לבתי ספר אחרים כדי שהילדים לא יישארו מחוץ למסגרת. בטוח שיש עוד בתי ספר בקריית שגם טובים, אבל הדרך החינוכית שמנסים המורות, המנהלת, סגנית המנהלת להעביר לילדים הם ערכים כאלה של להיות ישראלי, להיות בן אדם שיתרום לחברה, בן אדם שלא עוזב מישהו שנקלע לצרה.

אנחנו רוצים שתראו את הילדים שלנו. אלה ילדים שלא היו בבית-ספר כבר הרבה שנים, זאת אומרת הם בקשר עם בית-הספר, אבל זה לא שהם באו מתי שהיו צריכים לנאום. היו הרבה אנשים שרצו להגיע, אבל פשוט בגלל שחלק עובדים, לומדים, הם אמרו אנחנו חייבים להגיע ולהגיד את זה. "גיבורי עציון" זאת משפחה, אי אפשר לקרוא לזה אחרת. אני מכיר ספציפית שני אנשים שהילדים שלהם היו בכיתה ד', בגלל שהילדים הקטנים שלהם לא יכלו להיכנס ל"גיבורי עציון", הם הוציאו את הילדים הגדולים מבית-הספר כדי שהם יהיו ביחד ושלחו את הילדים בהסעות לבית-ספר "שובו" בעכו. הקטנים הם קטנים מדיי, אז הילדים הגדולים בוכים, כי קשה להם מאוד, כי הפרידו אותם. הם כבר בשעה שבע ועשרה בהסעה ל"שובו", זה גם בית-ספר שיש לו נטייה דתית, והם שם – זה לא היה צריך בכלל להתרחש. הם רצו להיות פה בבית-הספר, ולא הייתה להם ברירה אחרת.

ישנם עוד אנשים פה שהילדים שלהם בגן, והם עכשיו בין שמים לארץ שצריכים להיכנס לבית-הספר, והם אומרים מה אנחנו נעשה? איך אנחנו נצליח להשתלב, להסיע את הילדים, לקחת באוטובוס חצי שעה את הילד, לרוץ בשעה אחת, או רבע לאחת להספיק לקחת מבית-הספר - זה פשוט לא יאומן.

דבר שני, הדו-קיום, זאת אומרת, כולם ביחד. אנחנו לא מתחלקים בבית-הספר כי זה ההורים שלך הגיעו מרוסיה, ואלה הגיעו מאתיופיה, כולם משחקים ביחד. כולם לומדים, עושים פרויקטים ביחד. אם צריך לעזור יעזרו. אין את זה – אה, זה משם - לא, נכון. אמרתי, בטוח תמיד יש דברים שצריך לפתור. אבל כל כך כואב לנו על זה שלקחו משהו טוב. כשהילדים שלנו קיבלו דברים נוספים הם יוכלו להתפתח יותר. כשאניטה הייתה, אז הייתה עדיין אקדמיה שהם למדו עד השעה ארבע. הם קיבלו ערכים נוספים, הם יכלו ללמוד יותר, וההורים היו רגועים יותר.

יש לך חוגים בבית-הספר, אתה יכול להיות רגוע שבשעה ארבע יש הסעה, וההסעה שיורדת כמה רחובות ומסיעה את הילד, ההסעה של ביתה ספר, הילד לא צריך לעבור שום כביש. לוקח, מגיע לתחנה - זה פשוט נלקח מאתנו, אנחנו רוצים להחזיר את זה. אנחנו חס וחלילה לא נגד ראש העיר קריית אתא, אנחנו אוהבים אותו ואנחנו בחרנו בו. אנחנו רוצים את הצדק, אנחנו רוצים להחזיר את הצדק לילדים שלנו. הילדים שלנו זה הדבר הכי חשוב לנו - הם המהנדסים של העתיד. הם אלה שילכו לצבא. הם אלה שיעבדו ביחד. אנחנו חרדים כרגע לקיום של מדינת ישראל. זה לא משהו שרק בית-ספר, זה קיום של דמוקרטיה, זה קיום של הילדים, והילדים שלנו הם ילדים שיכולים להצליח ואנחנו לא רוצים שימנעו את זה מהם.

אני רוצה להוסיף עוד משפט. אני לא מבינה. בקריית אתא יש בעיה נוספת שכל הכיתות מלאות, מפוצצות בתלמידים. לאור הבעיה הזאת סוגרים בית-ספר, ומנסים לדחוף עוד תלמידים בכיתות האלה, אין פה הגיון. אני לא מבינה. יש בעיה. כולם מדברים עליה שיש יותר מדיי. הורים אחרים בבתי ספר אחרים עושים שביתות, ובאים ומפזרים את בית-הספר שלנו בשביל ליצור עוד יותר עומס? – אני לא מבינה.

שזה בניגוד לכל מה שעכשיו משרד החינוך דוגל בו שמנסה לפזר את הילדים שיהיו פחות ילדים בכיתות.

נשמע בוגר. בבקשה.

אני תלמיד כיתה י"ב, במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר כיום. אני אישית עולה. אמנם עליתי בגיל צעיר בגיל 5, אבל עדיין בשנה שעלינו לא היה לי במשפחה שום רקע של ערכים כמו ציונות, אהבת הארץ, לא שמענו על זה. כאשר התקבלתי במסגרת הזו של "גיבורי עציון" שזו כמו משפחה בשבילי עכשיו. קיבלתי מכיתה א' עד ו' את הערכים שבית-הספר דוגל בו, הערכים העליונים שלו שזה אהבת הארץ, ציונות, כבוד האדם.

בכיתה ו' יצאתי כבר עם הרגשה שאני הולך לתת את כל כולי, לשרת את המדינה לתת מכל הנשמה. בכיתה ט' כבר עברתי ממסגרת צבאית למכללה הטכנולוגית. כרגע אני מתמיין לתפקיד משמעותי בצבא. אני מספר את כל זה בגלל משהו שקראתי שהטענה של עיריית קריית אתא ש"גיבורי עציון" הוא בית-ספר סקטוריאלי, ואין טעם בבית-הספר כזה. אני שואל איך קורה שיש כיום - היום יש גם עולים חדשים, ילדים לעולים חדשים שבאים בלי שום רקע על יהדות, על ציונות, ובית-הספר הזה לוקח ילדים בגיל 6 ומחנך אותם, נותן להם את כל הערכים האלה אקסטרה ערכים בנוסף, לא מה שנותנים בבית-ספר רגיל. זאת אומרת, אקסטרה ערכים, אקסטרה ציונות - עובדה, אני יצאתי מבית-הספר הזה, אני מוכן לתת את כולי כמו כל הבוגרים שיצאו מבית-הספר הזה.

משהו שנשמע לי קצת עצוב, שכל זה קורה במשמרת של שר החינוך שלנו נפתלי בנט, וראש העיר יעקב פרץ מסיעת הליכוד, שתי סיעות שדוגלות בציונות, דוגלות באהבת הארץ. כאשר שומעים שסוגרים בית-ספר שדוגל בכל זה, שנותן לילדים את כל הערכים שצריך בשביל להמשיך ולשרת את המדינה הזאת, אז חותמים על הסגירה שלו כביכול בלי למצמץ אפילו.

תודה.

יש לנו שלושה נציגי המשרדים, כמובן גם נציג או נציגה של משרד החינוך. יש לנו גם נציג של עלייה וקליטה, ונציג עיריית קריית אתא.

עד עכשיו שמענו מההורים, מוועד ההורים, מהבוגרים. אני חושב שדבר אחד ברור שאנחנו שמענו - כמה זה טוב בית-הספר הזה, כמה זה מוצלח. כמה זה טוב המורים. כמה זה המנהלת, כולם משבחים אותם. בית-הספר מודל לחיקוי. לכולנו יש שאלה אחת - אם כך, למה סוגרים את זה?

נציגי המשרדים, תסבירו לנו - לא שמענו דווקא מצד החינוך, או מצד בית-הספר, אנחנו שומעים דברים טובים ממקבלי השירות, מהבוגרים שאנחנו רואים – עובדה איזה תלמידים יצאו מבית-הספר הזה, מה הם מעידים על בית-הספר הזה. מה הם מעידים על הערכים שקיבלו שם ומהמורים. אז מה אנחנו רוצים לעשות? זה מה שמדינת ישראל והחברה הישראלית זקוקה – אם כך, למה חוזרים אחורה? לכן אני רוצה להבין מה הסיבה בדיוק, האם זו סיבה ביטחונית, כלכלית, בריאותית? מה יש פה שבית-ספר שכולם מרוצים ממנו סוגרים אותו.

אני רוצה לשמוע את נציג משרד החינוך. בבקשה, תסבירו לנו מה עמדתכם בעניין הזה.

שלום, אני נציג משרד החינוך, אני מפקח של בית-הספר. אני הייתי שמח להפנות קודם כל את הדברים לרשות המקומית, היות והרשות היא זאת שאחראית על רישום תלמידים לבית-ספר על-פי חוק. היא זאת שאחראית על פתיחה של מוסדות חינוך בבית-הספר. אני אתייחס בהמשך. אני הבאתי אתי נתונים, אני כמובן מייצג את מחוז חיפה. אני אשמח בהמשך להתייחס דברים.

הבנתי. אבל אתם ידעתם על העניין הזה? הבקשה מההורים הגיעה אליכם?

העירייה פנתה אליכם? האם בחנתם אותה בכלים שלכם?

המכתב מהעירייה על כך שלא תיפתחנה שתי כיתות א' הגיע למשרד החינוך בדצמבר 2015, באותו זמן נמסרה גם ההודעה לבית-הספר. מנהלת המחוז, משרד החינוך מחוז חיפה שמעה את הדברים, שמעה את הדברים מעיריית קריית אתא. לאור הנתונים שיש בידינו משרד החינוך הסכים ונאות ללכת למהלך הזה, מהלך של אי פתיחת כיתות א', שנת תשע"ז, שנת לימודים, כאשר שאר תלמידי בית-הספר נשארים ולומדים בבית-הספר בלי לפגוע בהם. כאמור, אני אתייחס לנתונים בהמשך.

חשוב לי הערה נוספת. במהלך תקופת הרישום היו אמורים להירשם כ-25 תלמידים לכיתה א' השנה. אנחנו במשרד לא קיבלנו, ולו בקשה אחת או פנייה אחת של הורה כזה או אחר לבדוק את הנושא של הרישום, או להישאר ולהירשם בבית-הספר – לא היו אלינו פניות.

פנייה שהייתה אלינו למשרד מחוז חיפה, משרד החינוך במהלך החופשה, פנינו להורים, וביקשנו מהם לבוא. אנחנו רצינו לשבת ולהידבר עימם, ולשמוע אותם, הדברים שנאמרים כאן הם דברים אמתיים שיוצאים מן הלב, ואני חייב לומר שהם נכנסים ללב, הם משמעותיים ביותר. התשובה שאנחנו קיבלנו מוועד ההורים הייתה, אין לנו מה לשבת ולהיפגש אתכם, תסגרו את הדברים שלכם ביחד עם העירייה, לנו אין שום רצון בשיח וחבל.

אני גם חושב שהדברים האלה החשובים שנאמרים כאן, יכול להיות שמין הראוי היו צריכים לבוא ולהיאמר גם ברשות המקומית, גם מפגישה עם ראש העיר, אני לא יודע אם הדברים האלה נעשו. אז אלה הערות כלליות, ואני כמובן אתייחס בהמשך לנתונים נוספים ברשותכם.

ברשותך, יושב ראש הוועדה, נעביר את רשות הדיבור לנציג העירייה.

בסדר גמור. מאוד חשוב לומר שהאנשים אמרו שאוהבים את ראש העיר, זה לא נגד ראש העיר. אין טענות נגד ראש העיר. אוהבים את המנהלת, אוהבים את המורים וזה העניין.

מר יעקב טאוב, תסביר לנו בבקשה איך אנחנו יוצאים מזה.

שלום לכולם, שמעתי פה את ההורים. ההורים הם האזרחים שלנו, תושבים שלנו. ודאי שאנחנו משרתים את כל תושבי קריית אתא, וגם את ההורים האלה.

בית-ספר "גיבורי עציון" נוצר לפני איקס שנים בגלל שהייתה עלייה. הייתה עלייה, היו הרבה עולים, ראש העיר עם משרד החינוך וחמ"ד חשבו, יש הצדקה לבית-ספר שייתן בו יהדות לכאלה שכפי שכמה הורים פה אמרו, הם אינם בעלי מסורת, ולכן פתחנו בית-ספר יחד עם משרד החינוך. בהתחלה לתושבי קריית אתא, בעיקר, אני מדגיש את זה, היו בבית-הספר הזה כמעט 100% עולים חדשים.

באיזו שנה נפתח בית-הספר?

כשהייתה עלייה גדולה.

91'? 90'?

משהו כזה.

ברור שהיו לנו מלחמות עם כל המנהלים, ופה ראש העיר עמד בפרץ נגד כל מנהלי בתי הספר על פתיחת בית-ספר מסוג כזה. כל המנהלים - - -

סליחה, זה לא אותו ראש העיר מאז?

זה אותו ראש העיר. אני אומר, המנהלים, לא ראש העיר.

25 שנים?

מנהלי בתי הספר היסודיים האחרים לא ראו בעין יפה פתיחת בית-ספר כזה שהוא בית-ספר על טהרת העולים ולא אינטגרטיבי. אבל ראש העיר יחד עם משרד החינוך והחמ"ד עמד ובלם את הנושא הזה כדי שבעיקר באמת אלה שבאו כעולים חדשים יקבלו את היהדות, כל אחד לפי מה שהוא רצה וקיבל. היום אין עולים חדשים, יש בני עולים חדשים. אין עולים חדשים שעלו, ילדים עולים חדשים אינם. בית-הספר הזה הוא לא אינטגרטיבי, הוא בית-ספר שכונתי כרגע. אני אומר לך, הילדים האלה היטמעו בבתי ספר אחרים יקבלו יותר, מה עוד שזהות יהודית ניתנת בכל בתי ספר היום בקריית אתא עם סמינר "אורנים" - אין הצדקה לבית-הספר הזה.

בוא נבטל בתי חולים, אולי אין הצדקה בהם. הייתה פעם עלייה גדולה, והיו מחלות רבות שאין כרגע, ועכשיו אין אפידמיות, ואין חולירע - אולי נסגור גם.

אני לא רוצה להיות חצוף בפני חברת כנסת. את מייצגת את הצד של ההורים ובצדק.

אני מייצגת את הצד של האזרחים, של הילדים. מה זאת אומרת של ההורים? ברור. גם אתה אמור לייצג אותם.

אני מייצג אותם.

יש לי שאלה. אתה אומר שהם לא עולים.

היום ילדים עולים חדשים אין בפועל.

אבל הם בני עולים.

הם בני עולים בכל המסגרות בכל בתי הספר בקריית אתא.

אז תפוצץ כל כיתה בעוד 40 תלמידים.

הממוצע בקריית אתא הוא 26.6 תלמידים בכיתה.

מר טאוב, קודם כל זה לא נכון.

יש פה אבא עם שישה ילדים, מה זה ממוצע בכלל?

הנקודה, אני חושב פה, הסיבה למה קיבלנו. הם לא עולים חדשים, אין סיבה אחרת, אין בעיה אחרת. בגלל שהם לא עולים חדשים, אז לא צריכים להיות, הם צריכים - - -

אין הצדקה לבית-ספר שכונתי.

אתם הפכתם אותו לשכונתי. זה היה על-אזורי - תיקחו אחריות על זה.

אם זה בית-ספר שכונתי, אז מה מצפה? מי ילמד שם? אולי תערבב את כל העיר שכולנו נגור גם אחד עם השני?

סליחה, בבתי ספר חרדים אתה גם מקפיד שיהיו שם חילונים, וגם מסורתיים אולי? סליחה, יש לי הרבה טענה שאתה דורש מבני העולים ומהעולים יותר מאשר אתה דורש מכל סוגי האוכלוסייה האחרים. את בתי-הספר של הערבים אתה לא מנסה לערבב אותם. בתי ספר של חרדים לא מנסה לערבב אותם, למה לעולים?

מר יעקב, תקשיב לי. מה הבעיה להפוך את בית-הספר - במקום לסגור אותו, להפוך אותו לבית-ספר אינטגרטיבי? למשל, להביא את הוותיקים לבית-הספר הזה. אם אתה חושב שזה הופך וסוגר את העולים, בני עולים, אתה את בני העולים, אתה אומר לי שזה היה לצורך קליטת עלייה. עכשיו אין עלייה, אין עולים, אין בני עולים - לכן אנחנו לא צריכים לסגור אותם, זה הכוונה שלך.

זהות יהודית מקבלים בכל בתי ספר בקריית אתא.

אני את הלוגיקה לא קיבלתי עדיין.

האם ניתן מבחינה טכנית להביא ילדים אחרים כדי שיהיה בית-ספר אינטגרטיבי, זה ניתן?

זה אפשרי.

אז למה לא?

משום שאתה אוסף בתי-ספר, מצביע עליהם בית-ספר ייחודי כזה, או ייחודי כזה. אנחנו רוצים אינטגרציה בכל קריית אתא. אי אפשר לרכז קבוצה שרוצים בית-ספר מסוים, זה לא ניתן בכל קריית אתא.

לא, זה לא מה שאני אומר. בית-הספר הזה קיים, ההורים מרוצים, הילדים מרוצים.

- - - מכל קריית אתא לשם.

יבואו בשמחה.

אנחנו נגד בתי ספר על-אזוריים.

אני רוצה להגיע לפתרון. אם אנחנו רוצים להגיע לפתרון אז כולנו לא יכולים לדבר באותו זמן. בואו נדבר אחד אחד. אני חושב שנתנו זמן מספיק לדבר. עכשיו יש לנו עסק עם נציג העירייה. תנו לנו לנהל את העניין, ולקבל את המצב הברור שיהיה לנו, לכולנו להגיע לזה שיהיה נוסחה, שאפשר אולי לעבוד על פי הנוסחה הזאת. תשכנע אותי מר יעקב, אם אתה חושב שיש יותר מדיי יוצאי ברית המועצות, או יוצאי אתיופיה שנמצאים בבית-הספר הזה - אז למה אתה לא מביא עוד ילדים יוצאי מרוקו, יוצאי תימן, יוצאי עיראק?

הילדים האלה שמספרם בסביבות 150 ילדים כיום, ימצאו את עצמם - - -

אבל אתה צמצמת אותם. אתה צמצמת אותם מהחדשים.

הם ימצאו את עצמם בכל בתי הספר, עשרה בתי ספר אחרים שגרים בקריית אתא.

להם אין מקום.

אבל אומרים צפיפות. זה גם על יד הבית.

יש פה עוד עניין. צמח פה מתוך העלייה שאנחנו בסך הכול מדינת עלייה, אתה יודע מה, אתה מצחיק אותי בדברים האלה, כי כל אחד מאתנו עלה מאיזשהו מקום.

אז תצחקי.

מצחיק אותי, אגיד לך למה – כי אתה מבזה את המשכן הזה, אתה מבזה את הוועדה הזאת.

את מבזה אותי. אני לא רוצה לענות לך למרות שאת חברת כנסת.

מתוך שתי עליות שנמצאות פה, צמח פה משהו נפלא, אז תיקח את הדבר הזה ותגיד, תודה רבה שאתם העליתם את בית-הספר הזה לגדולה, שהעליתם את בית-הספר הזה למצוינות. אני אקח אותו ואני אדחוף אותו למעלה עוד יותר.

אני לא רוצה לענות לך גברתי. אני מכבד אותך, תכבדי את עצמך, לא רוצה לענות לך.

כן, אתה מבזה את הישיבה הזאת. אתה לא צריך להיות משרת ציבור בכלל. אתה רואה את האינטרסים הצרים שלך, ולא הציבור הרחב שיושב פה. חבר הכנסת נגוסה ואני מייצגים פה את הציבור, להבדיל ממך.

מאה אחוז. תודה רבה גברתי. אני לא רוצה לענות לך.

הבנתי. אני חושב שניתן לעשות את זה, אבל אין רצון מטעם העירייה - זה מה שאני מבין.

נציג משרד הקליטה, יש לכם עמדה? איך אתם רואים את זה?

קצת נתונים. בעשר השנים האחרונות בקריית אתא עלו כ-1,400 עולים. אכן, בשנים האחרונות מספר העולים הלך והתמעט. בחמש השנים האחרונות הגיעו כ-353 עולים לעיר קריית אתא, מתוכם כ-94 ילדים בחמש השנים האחרונות בגיל היסודי. אנחנו במשרד העלייה והקליטה אמנם תומכים באינטגרציה בכל הפרויקטים שלנו אנחנו מקפידים שיהיו לפחות 25% ילדים שהם ותיקים, או עולים ותיקים, על מנת כן לגרום לאינטגרציה. אבל כמו שאתם אומרים, וכולם כאן צדקו, בעיר שהיא כל כך נבנתה, ויש בה עלייה כל כך גדולה, מן הסתם בשכונה גרים עולים ובני עולים או עולים ותיקים שהם גם יוצאי רוסיה וגם יוצאי אתיופיה, אז מן הסתם אנשים רוצים שהילדים שלהם יילכו לבית-הספר שהוא הכי קרוב למקום המגורים שלהם.

אני שומעת שהוא בית-ספר מאוד טוב, איכותי ומצוין. שמעתי את אניטה, ואת איליה, באמת, אני יכולה רק להתגאות איזה נוער צומח לנו כאן. באמת, כל הכבוד ויישר כוח.

אנחנו במשרד נמצאים בקשר הדוק עם מחלקת עלייה והקליטה בקריית אתא במשך שנים. עובדים בשיתוף פעולה מאוד יפה. מעולם לא קיבלנו תלונה או השגה כלשהי על בית-הספר הזה שמישהו מרוצה או לא מרוצה. זאת אומרת, גם לא בעניין התכנים, וגם לא בעניין האינטגרציה כן או לא.

אגב, בדקתי גם עם משרד החינוך ושאלתי כמובן את השאלה מדוע רוצים לסגור את בית-הספר הזה. התשובה שקיבלתי היא שזו החלטה של הרשות שמשרד החינוך תומך בה, וזו החלטה מקצועית בלבד.

אני בן-אדם שמאוד דוגל באינטגרציה. אנחנו בשילובים רוצים שהעולים השתלבו בחברה הישראלית. אם זה היה בית-ספר רק יוצאי רוסיה, או רק יוצאי אתיופיה, אז אני יכול להגיד שפה צריך אינטגרציה. פה אנחנו מדברים על בני העולים שעלו גם מחבר העמים וגם מאתיופיה. כלפי בית-הספר אין שום טענה, דווקא זה מוצלח בכל המובנים – גם ברמת החינוך, גם בחיזוק המסורת – אז מה יש יותר מזה? אם כל כך הוא מצליח, ויש גם אינטגרציה של בני העולים, הם לא עולים חדשים. אתה אמרת, אני מסכים אתך, הם בני עולים, הם ישראליים, הם נולדו בישראל, לכן, זה לא כל כך סקטוריאלי.

אני רוצה להגיד לך משפט אחד. אתה יודע כמה מלחמה להכניס את בני אתיופיה לבית-הספר הזה? איך הכרחנו את המנהלת לקבל אותם, היא לא רצתה אותם.

אני לא יודע. זה לא טוב.

חבל שאתה מדבר כך, זה לא היה כך. זה רק סיכום שלך אדון טאוב.

אתה פה מנסה לסכסך בין עדות וחבל, זה בזוי מה שאתה עושה.

זה לא טוב.

אני חושב שגם יוצאי אתיופיה, גם יוצאי חבר העמים, גם יוצאי עיראק, יוצאי מרוקו - כולם צריכים להתקבל בצורה שוויונית. אנחנו פה במדינת ישראל, ולכן מה שצריך להסתכל, אינטגרציה לא צריך להיות בכל מחיר, יש צורך להסתכל מה טוב לילד. אם זה בית-ספר טוב לילד, וזה מייצר בוגרים מצוינים, והם מעידים. אם אתה היית אומר לי, או המנהלת הייתה מספר לנו פה, יכולנו לחשוש. אבל מי שמספר לנו זה ההורים והבוגרים - אתה צריך להיות גאה בזה.

מותר לי להעיר לך הערה אחת בבקשה.

אם הייתי מביא לכאן כל ועד הורים של כל בית-ספר עם עשרה בתי ספר בקריית אתא עם בוגריה, היו מדברים הרבה יותר טוב - על בית-ספרם, ועל איך הם הגיעו לטכניון.

תראה לי בוגרים שמגיעים לבית-הספר כל שנה כדי לבקר אותו, אין דבר כזה.

- - - שפה מנהלים נגד בתי ספר ונגד ועד הורים וזה פשוט לא מובן.

אני לא נגד ועד הורים, את לא הבנת אותי גברתי. אמרתי כל ועד שהיה בא לבית-הספר, היה משבח את בית-ספרו.

לא, ממש לא. יש ועדי הורים שמתנגדים לדברים שקורים בבתי ספר.

אניטה אמרה דבר מאוד חשוב. אנחנו גם תלמידים לשעבר שבאים כל שנה לבית-ספר להגיד תודה למורים – איפה ראיתם דבר כזה?

יש לי יום חופשי לפני בגרות, אני באה להגיד שלום. אתה לא יכול לראות דבר כזה.

אין ויכוח, ברור לנו, בית-ספר מצוין, מצליח. עכשיו אנחנו צריכים לשכנע את העיריה לא לסגור את בית-הספר הזה – אין ויכוח. איך אנחנו עושים את זה, התחלנו את המהלך, תנו לנו לנהל את העניין. אני אשמח מאוד לשבת עם ראש העיר. אם העניין של תפיסה, אז בואו נדון מבחינה מקצועית. אם זה עניין של תקציב, אז בואו נדון בעניין התקציב. אם זה עניין של ביטחון אז בואו נתחיל. אבל עכשיו אני מבין שזה עניין של תפיסה. בעניין התפיסה, אני חושב שאפשר להתמודד עם זה. כי ברמה המקצועית אפשר לשנות גם תפיסה, אפשר להשתכנע בדברים האלה. אני חושב שהכיוון שלנו לדעתי הוא לכיוון פתרון. אני חיובי, אני מאוד אופטימי.

כולנו חיוביים.

כולנו חיוביים, ההורים חיוביים, כולם חיוביים. אני אופטימי שלא נסגור את בית-הספר.

אז בואו לא נסגור את בית-הספר וזהו.

נציג משרד החינוך, אמרת שאתה רוצה להתייחס לאחר נציג העירייה.

אנחנו מדברים כאן ללא דיבורים, אז אני ברשותכם רוצה פשוט לשתף אתכם בנתונים היבשים שאני הבאתי איתי.

מבחינת עולים חדשים – מרבית התלמידים הם ילידי הארץ. לנכון להיום יש לנו שישה עולים יוצאי חבר העמים, זאת אומרת, שישה עולים שעלו אחרי שנת 2006, נמצאים בבית-הספר. בנוסף אליהם עוד 32 תלמידים יוצאי העדה האתיופית שנמצאים בבית-הספר. הם עלו לאחר שנת 2008, אז הם עולים.

סך כל תלמידי בית-הספר בכיתות הרגילות ללא כיתות חינוך מיוחד – 166 תלמידים נכון להיום. אנחנו מדברים היום על שבע כיתות בבית-הספר, וכדי לסבר את האוזן מבחינת נתונים יבשים בשנת הלימודים תשע"ב, בית-ספר מנה 12 כיתות עם 333 תלמידים. שנת הלימודים הקודמת תשע"ו שהסתיימה, בית-הספר מנה תשע כיתות ו-223 תלמידים בלבד. כלומר, אנחנו ראינו תהליך הדרגתי של ירידה במספרי התלמידים – 110 תלמידים תוך חמש שנות לימוד.

כי לא נותנים להירשם.

כי זה על-אזורי.

אני מביא את הנתונים היבשים לצורך הדיוק. בנוסף לכך, זה נתון שמשרד החינוך באמת נותן דעתו עליו. יש לנו את העובדה שמשנת תשע"ב לשנת תשע"ז השנה הנוכחית, מדד הטיפוח של בית-הספר עלה מ-8.75 ל-9.20 – מדד טיפוח שמדבר בעצם על החתך הסוציו-אקונומי של בית-הספר.

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לנתון אחד נוסף ברשותכם, זה העובדה שדיברו כאן על כיתות גדולות בבתי הספר האחרים. אני לא יודע מה מצב הכיתות בבתי הספר הממלכתיים היות ואני מגיע מהחמ"ד, אני מפקח של בתי הספר הממלכתיים דתיים ואני שמח לבשר לכם שבבתי הספר האחרים שלנו יש לנו עוד שתי בתי ספר יסודיים בקריית אתא בית-ספר נועם ובית-ספר יבנה, שניהם אגב בתי ספר ממלכתיים דתיים מצוינים, קולטים עלייה, עולים חדשים ובני עולים, וישראליים, בתי ספר אינטגרטיביים לכל דבר ועניין. אנחנו עומדים שם על שלוש כיתות א' של 23, 24 תלמידים בבית-ספר יבנה, כיתות קטנות זאת השנה השנייה. גם בבית-ספר נועם אנחנו עומדים על שתי כיתות א'.

מה המרחק שלהם מהשכונה?

בתי-הספר הללו נמצאים במרכז העיר, אבל כל תלמיד שמעוניין בחינוך ממלכתי דתי זכאי להירשם ועל-פי התחנות יכול לקבל את הכרטיסיות מטעם הרשות המקומית. הנושא של כיתות, אני חייב לציין שברוך השם יש לנו כיתות, ויש לנו מערך נהדר, יוצא מגדר הרגיל של קליטת עלייה שקולט ומטפל. הנושא המרכזי מבחינת משרד החינוך זה הנושא של האינטגרציה, כי כאן הייתה איזושהי סתירה בדברים, מצד אחד אמרו, בואו תתייחסו אלינו כישראליים, והרצון של המשרד להתייחס לכולם כישראליים זה הרצון לא לשמור על איזשהו גטו של בני עולים. אנחנו לא מכירים את המושג הזה, אנחנו רוצים לשתף את כולם.

איך זה יכול להיות גטו אם אתה אומר שאין מושג כזה בני עולים? הם לא לומדים בעברית?

משרד החינוך מזדהה עם התפיסה של העירייה, אתם מסכימים על הסקירה, זה מה שאני מבין.

אני אבהיר את הדברים כי אתם קטעתם אותי באמצע המשפט.

באתי לומר, אני בדברים שמעתי סקירה מינה וביה. אנחנו לא מתייחסים לבית-הספר הזה כבית-ספר של עולים. הבאתי בפניכם את הנתונים. אנחנו התייחסנו לבית-הספר הזה כבית-ספר לכל דבר ועניין, בית-ספר שהגיע למדד טיפוח של 9.20, ואנחנו מאמינים, כדי לתת את המענה הנכון המיטבי, משרד החינוך הסכים עם הרשות המקומית לשבץ את התלמידים בבתי הספר האחרים, ולגרום לכך שתהיה יותר אינטגרציה, ויינתן מענה מיטבי, חינוכי, טוב לתלמידים הללו.

אני רוצה גם לציין מבחינת ההישגים, וזה הנתון האחרון שאני אביא בפניכם. המדד שבו נמדדים בתי הספר, אחד המדדים, הוא לא המדד היחידי, אבל זה כמובן המדד המשווה של מבחני המיצ"ב שניתנים בבתי הספר, ובית-הספר, ברוך השם, נמצא באמצע. באחד המקצועות, אני לא אציין את זה כאן, הוא הגיע לעשירון ארבע, שאר המקצועות תחומי הדעת הגיע לעשירון חמש שזה ממוצע כמו חלק מבתי הספר, יש יותר גבוהים ממנו, יש פחות, אבל אלה הנתונים היבשים מבחינת משרד החינוך.

שאלה. האם יכול להיות לא רק עניין התפיסה של לעשות אינטגרציה, האם יכול להיות שזו דאגה שמספר התלמידים יורד ולכן כדאי לסגור, זה גם חלק מהשיקולים?

עוד פעם אני אומר. השיקולים הם שיקולים של הרשות המקומית וזה בסמכותה המלאה בלבד. אני הבאתי את הנתונים הללו כי אנחנו בהחלט מודאגים מהבחינה הזאת של מדד הטיפוח עולה, עבר כבר את התשע, אנחנו בהחלט מודאגים מכך, וכמובן מבחינת ירידה סיסטמתית, עקבית במספרי תלמידים – אני לא מאשים כאן, ואני לא נכנס כאן מה הסיבות. אנחנו מסתכלים על מספרי תלמידים. אנחנו מגיעים למצב שמדי שנה יש לנו פחות כיתות. בית-ספר מבחינת שעות התקן של משרד החינוך הופך להיות יותר ויותר גרעוני. אנחנו נאלצים לעשות בבית-הספר העברות יזומות של מורות שאנחנו מחויבים להן להעסקה על פי חוק כמובן, היות ויש לנו גם ירידה במספרי תלמידים, זה בהחלט מבחינתנו נתון חשוב, אני לא אגיד שהוא הנתון היחיד, ממש לא.

לאור הנתון הזה, האם אתם משרד החינוך כגוף המקצועי הצעתם לעירייה כדי שהם יפתחו לרשום גם ילדים לא יוצאי אתיופיה ולא יוצאי רוסיה, ילדים אחרים שלא בני עולים דווקא. האם הצעתם להם אם יש מקום כדי שגם לא נוריד את מספר התלמידים, וגם בדרך זו עושים בית-ספר אינטגרלי - האם הצעתם לעירייה?

התשובה היא לא. משרד החינוך לרוב לא מתערב בענייני הרישום של הרשויות המקומיות.

היה מקרה של בית-הספר גורדון בפתח תקווה – כדאי - - - מקרה מאוד דומה.

לאור השאלה, התשובה היא לא.

בית-הספר הזה יש לו שני אזורי רישום. כל קריית אתא מחולקת לאזורי רישום לבתי ספר. בית-הספר הזה יש לו אזור רישום משלו, כמו שלכל בית-ספר יש אזור רישום משלו, אנחנו לא נעשה מהפכה. כל אחד ירצה ללכת לאן שהוא רוצה, יש אזור רישום לכל אחד.

בגלל זה אנחנו עוברים דירה כל הזמן.

זה היה בית-ספר על-אזורי בכלל, אתם הפכתם אותו לאזורי רישום. אתה גיבשתם אותו - -

גברתי, אני לא הפרעתי לך אפילו פעם אחת.

אתה לא מצדיק, וגם מתרץ – לתרץ זה לא מספיק טוב, סליחה, מצפים ליותר.

את כל הזמן מנסה - - -

אם מישהו נכנס בדברייך אני יכול לעצור אותו. אם חברת כנסת אני לא יכול. לחברי הכנסת זה הפריבילגיה, ולכן אתה צריך להתמודד - זה לא נגדך.

לה מותר הכול - נכון.

אתה צריך להתמודד. זה אופי הדיון שאנחנו מנהלים.

עוד הפעם - כל קריית אתא מחולקת לאזורי רישום. אי אפשר לקחת בית-ספר אחד ולהפוך אותו שיבואו אליו מכל קריית אתא, אחרת אני לא יכול לתת מענה לכל האחרים. מה, אני אגיד לאחד למה לזה נתתי, ולזה לא נתתי. לא הצבי ישראל, אני רוצה גורדון, אני רוצה פינסקר, למה לו נתת ולאחרים לא? הרי לאף אחד לא כל כך טוב, יש 20% ולא טוב להם.

באזור הרישום הזה גרים רק יוצאי רוסיה ויוצאי אתיופיה?

לא, אבל הם בוחרים בית-ספר ממלכתי. יש חלק גדול שהולך מראש לבית-ספר ממלכתי.

הבנתי. אבל אין מישהו שלא יוצא רוסיה, לא יוצא אתיופיה שרוצה ממלכתי דתי באזור אחר?

כל מי שרוצה באזור הרישום הזה ממלכתי דתי הולך ל"גיבורי עציון". מי שרוצה בית-ספר ממלכתי, הולך לבתי ספר אחרים.

אנחנו רוצים "גיבורי עציון".

כל אזור השכונה בהגדרת הרישום עד היום שכל מי שרצה בית-ספר ממלכתי דתי, אנחנו לא בודקים בציציותיו של אף אחד. מי שרוצה ממלכתי הולך לגורדון, צבי ישראל, פינסקר, ירושלים לפי אזור הרישום.

מה שקשור, זה התחיל יותר כשהילדה שלי הראשונה הייתה צריכה לעלות לכיתה א'. אני כמו אמא דואגת של ילדה יחידה בבית – סליחה, כבר היו לי שני ילדים, הילדה שלי הקטנה הייתה קטנה ממש, וכמו כל הורה עובר את השלב שילדים עולים מגן חובה לכיתות א', בטח אני דאגתי לה מאוד, פחדתי כאילו איפה הילדה תהיה. אני בן אדם מאוד רגיש, וילדים כאלה שאני נותנת להם את החום ואהבה, מאוד חשוב היה שהילדה שלי תעלה למקום שיהיה לה טוב ותרגיש נוח.

אני רשמתי אותה ל"גיבורי עציון" בשנת 2011, קיבלתי מהעירייה מכתב שאת לא יכולה לרשום אותה, למה? כי את גרה בברנר, וזה רחוב לפני ז'בוטינסקי שהרישום כבר אי אפשרי - זה עוד רחוב אחד שאין כבר אישור לרשום את הילדה שלי ב"גיבורי עציון".

אני גרתי ליד גורדון, זה בית-ספר מאוד טוב. ידעתי על זה, וכולם מדברים על זה שזה בית-ספר טוב, אני באתי לשם.

למה באת לשם? בגלל שיש יותר יוצאי רוסיה, או סיבה אחרת?

קודם הלכתי לגורדון, כי זה היה ממש קרוב לבית שלי, ולא רציתי שהילדה שלי תסתבך בנסיעות, ושאני אדאג. פשוט היחס שאני קיבלתי בבית-הספר זה לא היה מקובל, אפילו אני לא קיבלתי את היחס. אמרתי, אם אני אשלח את הילדה שלי, איזה יחס היא תקבל? היה לי השוואה כי באותו זמן הזמינו אותי מ"גיבורי עציון" לרשום את הילדה להכנות כיתות א', אמרתי ננסה, כי בזמנו זה עוד היה אפשרי, ולא היה חוק שהיה צריך לרשום את הילדים באזורים שלהם.

גם חשבתי שברנר קרוב לבית-ספר "גיבורי עציון". הגעתי לשם – קיבלתי כזה חום ואהבה כאילו מכירים אותי כבר כל השנים. אני עליתי כבר לארץ הרבה שנים, אבל לא למדתי פה. עליתי בגיל 23, מאוד חסר לי את זה - אין לי את השפה שאני רוצה, כמו שאני יודעת לדבר ברוסית, כמו שאני יודעת לכתוב ברוסית, זה מאוד חשוב. האהבה שקיבלו את הילדה שלי בבית-הספר והחום, ואני בתור אמא, אמרתי, אני אעשה הכול כדי להיות בבית-הספר הזה.

העירייה, כל פעם שאני פניתי אליה, אמרו לי אין לך אישור כי את לא גרה באזור הזה. מה הייתי צריכה? – הייתי צריכה פשוט לעבור בית, לעבור עוד שני רחובות בשביל לרשום את הילדה שלי לבית-הספר הזה. אני רוצה לומר שאני מאוד שמחתי שהילדה שלי לומדת שם. היא מאוד חברתית. היא מצטיינת כבר חמש שנים. היא ילדה שרוקדת שלוש שעות כל יום, גם רוקדת במחול בבית-הספר, יש לה מקהלה.

מה שאני רוצה להגיד, שהילדה השנייה שעלתה לכיתה א', אני מאוד שמחתי שבית-הספר קיים. מהשנה שרשמתי את הילדה הגדולה שלי לבית-הספר, מאז כמו שאני יודעת וכל שנה יש לנו מלחמה על כל כיתה א'. כל כיתה א' שהייתה צריכה לעלות, תמיד היו לנו הכנות – אני יודעת, כי אני ועד הורים של בית-הספר מכיתה א' של הילדה שלי. אני ראיתי שבאים ילדים להירשם ולא נותנים להם בגלל החוק הזה אפשרות להיכנס לבית-הספר. מלא ילדים שרצו להיכנס – זה שש שנים, בוודאי תוך שש שנים אפשר להוריד את התלמידים - זה צריך לקחת בחשבון שלא שמו לב שההורים שרצו שהילדים שלהם ילמדו בבית-הספר לא נתנו להם אפשרות.

שלוש משפחות של החברים שלי שעברו קורס הכנה לכיתה א' בבית-הספר פה, בגלל שסגרו את הרשימה לכיתה א' שלחו ל"שובו" לעכו. אז הילדים שלהם נוסעים לעכו, הם לא נרשמו בקריית אתא, הם לא רוצים, הם רוצים משהו כמו שאומרים סקטוריאלי – אז מה?

פשוט אנחנו אומרים שלא כל כך צפוף, אבל אנחנו אפילו לא מסתכלים כמה ילדים שלחו מקריית אתא - - -

יש לי עוד כמה שאלות. קודם כל, הנה, פה אין בכלל בית-ספר "גיבורי עציון". במקום שאני גר, אנחנו צריכים להירשם ל"צבי ישראל", כרגע הבן הקטן שלי שם.

דבר שני, אני רוצה לשמוע ממנהל משרד החינוך, קריית אתא, אני רוצה לדעת מתי אתה היית פעם אחרונה ב"גיבורי עציון"? אני רוצה גם לדעת מה אתה רוצה לראות בכדי לסגור את בית-הספר שלנו. בית-ספר שכל הילדים שהולכים מקבלים חינוך, מקבלים נשיקות מכל המורים - אני לא יודע למה. אנחנו ישראליים, לא צריך לדבר שאנחנו רוסים בכלל. קיבלנו הרבה מכות ברוסיה רק בגלל שאנחנו יהודים - לא מספיק שאנחנו פה מקבלים מכות? - לא מבין למה, אולי הבעיה היא שאנחנו מדברים בשפה רוסית - אולי זו הבעיה? או שאנחנו צריכים לנסוע לירושלים או במקום אחר, במקום שאנחנו כבר גרים 17 שנים בקריית אתא. נולדו לי שישה ילדים. אני לא מבין, אני בוכה כל יום על זה. אני עושה פעמיים בשנה מילואים. אני הייתי במלחמה בלבנון, אז למה אני צריך לקבל מכות למה, אני לא מבין? אנחנו סוג בי"ת פה? למה? אני באתי למדינת ישראל בשביל לעבוד, בשביל לשלם מסים? אני לא מבין.

שמענו את עמדת העירייה בנושא הזה. דווקא העירייה מסתכלת על זה כדבר חיובי, כדבר טוב כדי שלא יהיה סגרגציה, המטרה זה ליצור אינטגרציה. אני רק אומר כפי שהבנתי את העמדה שלהם. לא זה שהם נגד האנשים האלה, הכוונה לא לפגוע. הכוונה זה לעשות טוב כדי שהם ייקלטו באינטגרציה בחברה הישראלית. אתם ההורים מסתכלים אחרת, והם מסתכלים אחרת. אני פה שנה וחצי, וזו הפעם הראשונה - אני לא יודע אם חברת הכנסת קסניה, אבל אני פעם ראשונה מתמודד עם מצב הפוך, כי בדרך כלל פה אנחנו דנים שהאזרחים באים ומתלוננים על בית-הספר, על העירייה, על משרד ממשלתי.

היום להיפך, משבחים והם רוצים את זה, דווקא המערכת – העירייה, משרד החינוך אומרים אחרת, לכן אנחנו פה במצב מיוחד הייתי אומר.

שמענו את שני הצדדים. לא ביום אחד נגיע לאיזשהו פתרון. הם חושבים שפה לא צריך להיות בית-ספר רק ליוצאי אתיופיה, ליוצאי רוסיה. אנחנו רוצים שיהיה בית-ספר אינטגרלי. כנראה הם לא הצליחו להביא תלמידים אחרים לבית-הספר הזה להפוך אותו. מצד שני, יש גם סתירה, הם לא עולים, אז אם לא עולים, למה אנחנו אומרים יוצאי רוסיה ויוצאי אתיופיה? - אז יש פה סתירה.

לא צריך לומר את זה לכן. מבחינתנו כמו שאמרתי קודם בית-ספר לכל דבר ועניין, בית-ספר ממלכתי דתי של מדינת ישראל.

העירייה לא מסתכלת בצורה כזאת.

הוא לא ממלכתי-דתי לפי מה שאתם חושבים שצריך להיות בית-ספר ממלכתי דתי.

היית שם בפעם האחרונה?

אני לא מבין אז למה לא? ההורים מרוצים מזה. אז אם משהו חסר, אז תעלה את הנושא, נדרוש ממשרד החינוך שיהיה ממלכתי-דתי כמו שצריך, אז תעלה מה שחסר. יש פה לא שלם, אז אנחנו צריכים לדאוג שמשרד החינוך ישלים את זה. כרגע אין טענות כאלה אצל ההורים. אני חושב שפה יש את העניין של הרבה שאלות שלא קיבלנו.

אני מוועד ההורים. אני אבא לשלוש בנות. שתי הבנות כבר סיימו את בית-הספר "גיבורי עציון". הבת הגדולה שלי היא בת 18. מה שכן, ב-1 לספטמבר היא גם כן הייתה אתנו. זו ילדה עם כל מיני בעיות, אבל היא הגיעה. היא הייתה אתנו ליד בית-הספר בהפגנה, אז זה גם כן אומר משהו על בית-הספר.

לגבי הורדת תלמידים הדרגתי, כמו שנאמר על ידי משרד החינוך. כשאני רשמתי את הבת הגדולה שלי לבית-הספר היו לנו הסעות מכל האזורים, כמו שאומרים, זה בית-ספר סקטוריאלי כאילו לעולים. יכול להיות שבאמת ככה היה בהתחלה, אז היינו אוספים ילדים מכל קריית אתא. בהתחלה לא היו כל כך הרבה ילדים, אחר כך פתחו שלוש כיתות א', גם כן למדו לא רק עולים.

למשל, עם הבת האמצעית שלי, בכיתה היו מספר ילדים שלא דיברו רוסית, זה ממש לא הפריע לאף אחד. בנוסף לזה, אחר כך כשהתחיל כל הבלגן עם בית-הספר, הורידו את ההסעות. אחר כך לגבי אזורי הרשמה – את הבת האמצעית רשמתי לבית-הספר בקושי. לא הייתי באותו אזור, אבל אני הצלחתי. אחר כך עברתי דירה כדי להיות באותו אזור. עכשיו הבת הקטנה גם כן לומדת בכיתה ג'. כשהיא שמעה על סגירת בית-הספר היא בכתה בבית, האמת, זה היה היסטרי. אשתי והילדים הסכימו עם זה שאם סוגרים את הספר אנחנו עוזבים את קריית אתא, אין מה לחפש שם.

רון, אני לא מכיר אותך אישית, אבל ראיתי את ההתכתבויות פשוט. מאוד חבל לי שרחל מתוקי לא הייתה פה, היא מכירה את כל ההתכתבות, גם יש מכתבים מ-2011. בי אישית היא מאוד פגעה. אני יושב בוועד ההורים, אבל רק כמה חודשים בוועד. אני בתור אבא תמיד עוזר לבית-הספר – פה זה משפחה, כל הורה אם הוא יכול הוא יעזור, אם צריך הוא יעשה. אני אישית לא מכיר אותך ולא ראיתי אותך באירועים של בית-הספר. אני לא יודע, אני חושב אישית שמשרד החינוך קצת מזניח אותנו. לפי נתונים של חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך, כדי לסגור צריך את הטיעון שלך אישי שאתה תכתוב מה בית-הספר ראה ועל-פי זה אפשר לסגור בית-ספר ממלכתי דתי. בבית-ספר ממלכתי העירייה יכולה לעשות את זה לבד מה שהיא רוצה. לפי זה לא, אני באמת לא יודע מה אתה כתבת. עכשיו, באמת, כל מה שרחל מתוקי וכל מה שמשרד החינוך אומר, ההחלטה היא של הרשות המקומית, אבל יש פה גם החלטה שלך.

אם שמת לב, דבר חשוב שהוא אמר, בניגוד לתפיסת העירייה, הוא אומר שמשרד החינוך רואה את בית-הספר הזה בית-ספר לכל דבר, זה לא רואה בית-ספר סקטוריאלי. זו העמדה שאני הבנתי ממשרד החינוך.

זה יפה.

בשידור חי שהיה ב-31 לאוגוסט על מצב בתי הספר, גברת רחל מתוקי, מנהלת מחוז אמרה בפירוש שיש בעיה רק עם בית-ספר אחד, וככה, בקלות ראש בית-הספר הזה מיועד לפיזור ולסגירה. אנחנו גילינו פעם ראשונה, כי דיברנו בכלל על כיתה א' – גילינו פעם ראשונה שרוצים לסגור את בית-הספר סופית, זהו, לפזר את התלמידים. אנחנו היינו המומים. ההורים ישבו בלילה, כי בבוקר עשינו פשוט הפגנה מול בית-הספר ונעלנו את בית-הספר. נכון, גם יעקב טאוב היה שם כי לא הייתה לנו ברירה אחרת. אנחנו היינו צריכים לצאת ולהציג, זה היה סך הכול שעתיים. יום למחרת גם, סך הכול שעתיים כי אנחנו דאגנו לילדים, ואנחנו לא רצינו באמת שהילדים ייפגעו. במיוחד החינוך המיוחד, אבל כל ההורים ידעו שלא להגיע לבית-הספר, והיינו צריכים להציג את זה, לא הייתה לנו ברירה אחרת - באמת, משרד החינוך התחיל לדבר אתנו כשהם הבינו שאנחנו באמת עושים את השביתה, שזה היה כבר בסוף אוגוסט.

כל העניין של בואו נדבר – עיריית קריית אתא החליטה, אנחנו תמכנו כמו שאתה רואה את זה עכשיו. בלי עיריית קריית אתא, בלי ראש העיר שלא רוצה לדבר אתנו תשעה חודשים, לא הייתה שום הידברות. אין שום הידברות, כי בעצם זו ההחלטה של ראש העיר.

תודה. אני שמעתי את כל הטענות של ההורים של הילדים, עירייה, משרד החינוך, אבל השאלה שלי - עזבו משרד החינוך. אנחנו יושבים בוועד, כשרוצים יכולים להיכנס, כשלא רוצים לא יכולים להיכנס. אבל השאלה שלי כך, אם באמת בית-הספר הזה שמורידים אותו כמו הטענה שלהם לרישום לכיתה א', מה, משרד החינוך לא יכול להתערב למה מורידים את הרשימה של הממשיכים? בפתיחת בית-הספר, ההורים טענו שמורידים את רשימת בית-הספר. משרד החינוך לא יכול להגיד למפקח למה מורידים את הרשימה של בית-הספר כמו כל בית-ספר?

אם הבנתי נכון את השאלה, אני רוצה לחזור על דברים שאני אמרתי במהלך הדיון. מכתב ההודעה מטעם הרשות המקומית למשרד החינוך שהתקבל בדצמבר לא דיבר על סגירת בית-הספר, חשוב לי מאוד להדגיש את זה אדון מרק, גם לי נעים מאוד לפגוש אותך כאן, חבל שלא יצאנו להיפגש במהלך חודשי יולי אוגוסט. אתם הוזמנתם ובאמת חבל. אני אתייחס לדברים נוספים שאתה הזכרת.

ברגע שהרשות המקומית הודיע לנו למשרד החינוך למנהלת המחוז על-פי דין שהם לא מתכוונים לפתוח את כיתות א', התקיים דיון, התקיימה שיחה בין הנהלת המחוז ובין העירייה, קיבלה הנהלת המחוז את דעת העירייה על אי פתיחת כיתות א' לשנת הלימודים תשע"ז וזה בלבד. זאת ההחלטה שעומדת בתוקף לשנת הלימודים הנוכחית, אשר על כן, לא נפתחו כיתות א'.

זה היה הסיכום. זאת הייתה האמירה. כמו שאמרתי קודם, לא קיבלנו ולו פנייה אחת של הורה שרצה והיה מעוניין להירשם לכיתה א' לבית-ספר "גיבורי עציון", על כך שלא מאפשרים את הרישום.

פנו לעירייה.

יכול להיות, אבל אלינו למשרד לא הייתה פנייה.

פשוט הם לא רוצים לשמוע אותנו בכלל.

משרד החינוך ישמח כמו שהוא היה שמח תמיד לשבת ולהיפגש. אנחנו גם כתבנו לכם את זה, הדברים מופיעים בכתובים. מתי שתחפצו, כל יום ובכל שעה נשמח לשבת ולשמוע אתכם. הדבר הזה לא התבצע וחבל.

אי אפשר לעשות את זה בלי ראש העיר. אבל אתה טענת - זאת אומרת, זה הם - - - ואתם הסכמתם.

זאת האמירה שלך, אנחנו ראינו, ואנחנו חוזרים ואומרים, אנחנו נשמח לשבת אתכם ולהיפגש ולשמוע אתכם ולדון בנושא.

על מה לשבת? על מה נשב?

אנחנו בכיוון הנכון. יש עוד מה לעשות אבל בכיוון הנכון. העמדה של משרד החינוך אני חושב שהיא עמדה ברורה.

ברשותך, יושב ראש הוועדה, הייתה עוד אמירה, ואני רציתי גם להתייחס אליה, גם מר יעקב טאוב ביקש ממני להתייחס. מדובר בבית-ספר שהוא חמ"ד, בית-ספר שהוא חינוך ממלכתי דתי.

הצטרפו אלינו חברי הכנסת נחמן שי ועמר בר-לב.

רק לגבי ההערה שלך שמדובר בבית-ספר של חמ"ד ולא בבית-ספר ממלכתי. מבחינת חמ"ד – באנו לביקור גדול, כל הנהלת החמ"ד ביקרה את בית-הספר בשנה שעברה כדי לראות ולבדוק האם באמת הוא עונה על קריטריונים של חמ"ד. צר לי להגיד שהקריטריונים שנבחנו ונבדקו לא היו המאפיינים של בית-ספר חמ"ד רגיל, אם אני בוודאי משווה את זה לבית-ספר יבנה, או לחילופין לבית-ספר נועם.

בתי ספר חרדים דתיים לא היינו יכולים גם להיכנס לשם.

מבחינת בית-ספר של חמ"ד, הדברים נבדקו על ידי הנהלת החמ"ד. אנחנו היינו שם בביקור גדול עם הפיקוח הארצי והם הנהלת החמ"ד.

סליחה שאני קוטע אותך, יש תוצאות?

אם היית בא לשבת אתנו, היינו שמחים לדבר אתך.

ועד ההורים, אני בתור ועד הייתי מגיע ואומר לבית-הספר מה פה קורה.

אני חוזר על האמירה שלי קודם, היינו שמחים, וכאן אנחנו לא צריכים את ראש העיר, כאן זה משרד החינוך, היינו שמחים מאוד שתבואו ותשבו אתנו. מתי שאתם תרצו אנחנו נתאם ואנחנו נשב, ונדבר על הכול. אבל עם כל החינוך שניתן בבית-הספר, החינוך המסורתי והחינוך הציוני שאכן ניתן, אבל הוא ניתן בדיוק כמו כל בית-ספר ממלכתי אחר היום בקריית אתא, אינו שונה. עלתה השאלה כאן האם בית-הספר הזה צריך להישאר ולהיות תחת החמ"ד, או להפוך להיות כמו בית-ספר ממלכתי אחר בקריית אתא, כי מבחינת מה שניתן היום בבית-הספר, מבחינת החינוך למסורת, לערכים, לציונות שזה דבר בסיסי חשוב, אני מאוד שמח על הדברים שנשמעו כאן.

בבית-ספר גורדון שרים בבוקר מודה אני לפניך? - ממש לא, וגם קבלת שבת יש שם, מביאים חלות ויין, וזה באמת לא קיים.

אני שומע את הדברים, נשמח לשבת ולדבר. אני מזמין אותכם לפגישה.

נאמר פה שמשרד החינוך מתייחס לנתונים, והם נתונים יבשים שנגרמו כתוצאה מהמעשים של העירייה עם השנים שהם קיצצו והביאו לידי הנתונים האלה. אם העירייה הייתה מאפשרת רישום רגיל כמו שהיה ולא הייתה פוגעת בתכסיסים, סליחה שאני משתמשת במלה הזאת, הנתונים המצוינים היו נשארים, אולי משגשגים אפילו יותר, ואולי אפילו מביאים לזה שהיו מוסיפים עוד כתה, אולי עוד מבנה ובית-הספר היה פורח.

אין סיבה שיסגרו בית-ספר כזה, אולי יש משהו שאולי לא נאמר פה. אני לא מבינה למה סוגרים את זה. וחשוב מאוד, הנתונים האלה הם תוצאה של העירייה. אם עכשיו יגידו, אתם יכולים להירשם ל"גיבורי עציון", אני מבטיחה שאני מכירה אישית 25 שנשארו לשנה נוספת בגן, כי הם חיכו להירשם, וחיכו ללכת אחרי החברים שלהם, או שהם פשוט ייצאו מהכיתות איפה שהם רשומים בבית-הספר ויחזרו ל"גיבורי עציון". אם יתנו את האפשרות הם יילכו, זה פשוט הכרח.

את מתכוונת להחזיר אותם עוד השנה?

כן, הם יחזרו. אם תתנו את האפשרות הם יחזרו, יהיו כיתות מלאות. עוד השנה יחזרו. אבל לא, העירייה תבוא ותגיד, לא, אתה כבר נרשמת, אתה לא יכול לצאת.

לכן אני שואל, האם מבחינה טכנית ניתן לעשות את זה?

אם רק יאפשרו, יבואו.

אם תתקבל ההחלטה.

לא, התקנים כבר ניתנו לבתי ספר אחרים. אי אפשר להוציא ילדים - זה לא הגיוני בכלל.

לא, בשלב הזה אחרי שנפתחה שנת לימודים, אנחנו עומדים לסיים חודש של לימודים, חודש ספטמבר, הדבר הוא בלתי אפשרי.

מה עם שנה הבאה?

לא, ברור, השיטה היא לייבש אותו לאט לאט. כמו שיש בית-ספר צומח, יש בית-ספר מתקפל, אם לא פותחים למטה, לאט לאט הוא מתכווץ עד שהוא נגמר.

אני שואל אם מבחינה טכנית לא ניתן להחזיר את זה השנה, האם יש אפשרות לפתוח כיתה א' לשנה הבאה באותו בית-ספר?

האם גם כיתות ב' יכולים לעבור מבית-ספר אחרים ל"גיבורי עציון" בשנה הבאה? בשנה הבאה כיתות א' שעכשיו הם עולים לכיתה ב', האם הם יכולים לעבור בחזרה ל"גיבורי עציון"?

אפשר? יש אפשרות?

אני חושב כן.

כרגע, אם מתקבלת החלטה עקרונית שמחייבת את העירייה להמשיך את בית-הספר הזה כמו שהיה, אז אם עכשיו השנה מבחינה טכנית בגלל שהתקנים פוזרו לבתי ספר אחרים לא ניתן לעשות את זה, בשנה הבאה בוודאי ניתן לעשות את זה.

מבחינת משרד החינוך, לפני פתיחת שנת לימודים, ברגע שהמשרד מקבל שיש תלמידים רשומים לבית-הספר, והמשרד מקצה את התקנים, הדבר הזה הוא בהחלט אפשרי, כמו שאנחנו מבצעים, עובדים על-פי רישומי רשויות מקומיות.

כמו שעשו כך, אפשר הפוך.

למה אתם לא מתערבים בעניין? למה אתם מחזיקים איזו עמדה כזאת? כלומר – יש - יש, אין - אין. אין לכם זכות לערר על ההחלטה של הרשות המקומית ולהיכנס לתוך העניין ולקבוע עמדה? בחלק מהדיון לא הייתי, אני יודע ואני מתנצל.

אני חוזר ואומר, אני פתחתי ואמרתי בתחילת הדיון, וחזרתי על זה אפילו במהלך הדיון. נושא של רישום תלמידים בבתי ספר, נושא של סגירת כיתות ופתיחת כיתות נתון בידי הרשות המקומית. בוודאי שמשרד החינוך שומע את הדברים. גם כאן, ברגע שהייתה הודעה רשמית של עיריית קריית אתא למשרד החינוך, הנהלת המחוז שמעה את הדברים, וקיבלה את העמדה של השנה הזאת - לא תיפתחנה כיתות א'. אני חוזר ומדגיש, ההחלטה היא לגבי השנה הזאת שלא ייפתחו.

מה יהיה בשנה הבאה?

סליחה, אני לא צריך לדבר בלשון רבים, אני צריך לדבר בלשון יחיד - שלא תיפתח כיתה א' השנה הזאת. אני במהלך הדברים עוד טרם כניסתכם כאן לדיון, אני הצבעתי על כך שמבחינת הנתונים היבשים שלנו במשרד, ואני יודע שקשה קצת לדון על נתונים יבשים, כי מאחורי כל נתון יבש נמצאות משפחות, ונמצאים ילדים, והדברים באמת נוגעים ללב.

גם - - - הפכו לפני כן בית-ספר על-אזורי לבית-ספר שהוא מצומצם מבחינת האפשרויות.

אני ציינתי שני נתונים שהם נתוני מפתח מבחינתנו. הנתון הראשון – במהלך החמש השנים האחרונות, בית-ספר ירד. עוד פעם, ההורים אומרים בגין העירייה, אבל אני לא נכנס לזה, אני מסתכל על השורה התחתונה. בית-ספר ירד מ-333 תלמידים לשנת הלימודים תשע"ב ל-223 תלמידים בשנת תשע"ו, במקביל מדד הטיפוח של בתי הספר, המדד הסוציו-אקונומי של בית-הספר עלה מ-8.75 ל-9.19 ל-9.20, שזה מדד שמראה על חתך סוציו-אקונומי של הבאים לשערי בית-הספר.

כלומר המדד הסוציו-אקונומי השתפר.

ירד. ככל שהוא עולה הוא יורד.

מה מבחינה חינוכית?

אשר על כן, ברגע שבשעה שהעירייה באה ואומרת, אנחנו רוצים ליצור מציאות אינטגרטיבית, ולשלב את הילדים בבתי ספר חזקים יותר מבחינת מדד הטיפוח, מבחינה סוציו-אקונומית, המשרד מקבל את העניין, המשרד דוגל באיטגרציה, המשרד דוגל במוסדות שיוכלו לתת את המענה המיטבי, האינטגרטיבי לתלמידים. מבחינת הרמה הלימודית, אני ציינתי גם במהלך דבריי, שבית-ספר בהישגי מיצ"ב האחרונים שלו בשנת תשע"ד, הוא בעשירון חמש שזה בדיוק - - -

קיבלו פרס הצטיינות לפני שנה, זה בית-ספר שנחשב לאחד הטובים בעיר, באמת.

שמענו ממך שאתה רואה את בית-הספר הזה בית-ספר לכל דבר כמו כולם.

הוא הסביר למה בית-הספר הזה יורד ברמה הסוציו-אקונומית, ומספר התלמידים שלו מתכווץ בשליש - אלה הנתונים היבשים. אתם לקחת את הנתונים היבשים, הרטבתם אותם קצת, ולאיזה מסקנה הגעתם? - שאתם נותני לרשות לעשות מה שהיא רוצה, או שאתם מתערבים ואומרים לה, אל תסגרו את בית-הספר.

משרד החינוך קיבל את עמדת הרשות המקומית לגבי אי פתיחת כיתות א', שנת הלימודים תשע"ז.

זה בעצם אומר שלאט לאט בית-הספר ייסגר, כי אם אין א', אז לא יהיה ב' בשנה הבאה – הבנו, זה להרוג לאט.

אדוני היושב ראש, ראשית אני מתנצל שלא היינו בראשית הדיון, וגם עכשיו שלפו אותנו מוועדת חוץ וביטחון כי הנושא הזה הוא נושא חשוב, גם נושא שקשור בביטחון. אני לא בקיא בכל הנתונים. בעיקרון, בדרך כלל אינטגרציה זה מהלך חיובי. מצד שני, ברגע שיש בית-ספר כזה שהוא בית-ספר מצטיין, ואני מבין שההורים והתלמידים חשוב להם שהוא התקיים, עד כדי כך שלא שולחים ילדים שאמורים לעלות לכיתה א' כי לא נפתחת כיתה א', ואומרים, בסדר, נחכה שנה. אני חושב שזה יותר מהכול מצביע על הרצון של הלקוחות.

יש גם עדות שאנשים עזבו את השכונה שלהם, באו לשכונה הזאת - - -

אז יש לנו כאן עוד פעם דוגמה של עיקרון כללי שהוא בדרך כלל נכון, אבל יוצא מן הכלל, שהוא פשוט היוצא מן הכלל, בוודאי בוועדה שלך, לא יכולים לביורוקרטיה הכללית שעוסקת רק בכלל לא להתייחס ליוצא מן הכלל. אין ספק שיש כאן יוצא מן הכלל, זאת דעתי מההתרשמות שאני שומע כאן. אני סומך עליך, אני סומך על חברת הכנסת הנציגה שלנו קסניה.

תראו, אנחנו באמת צנחנו הנה ממקום אחר, אבל העמדה שלנו היא תמיד לכבד דווקא קבוצות, וסביבות שזקוקות לעזרה ולטיפוח. זה לא חכמה ללכת עם החזקים, החכמה היא לחזק את החלשים, וזו התחושה שיש לי פה מהדיון.

בפתח תקווה היה גם בית-ספר לפני כמה שנים בדיוק אותו דבר, היה מאבק, סגרו אותו. עכשיו היה מאבק בתל אביב, אבל הוא היה יותר מגוון, אבל גם, יש לי רושם שזה נובע מאותה סביבה.

אנחנו שמים את יהבנו עליכם, על משרד החינוך, ואני מבקש מאוד שתעביר את זה, ואולי אנחנו גם נוציא מכתב לשר החינוך שמוכיח שבדברים כאלה הוא יודע להתערב, והוא פועל במהירות ובזריזות לבדוק את כל הנסיבות של סגירת בתי הספר – אם היא באמת נובעת מסיבות פדגוגיות וכדומה, או שיש לה סיבות אחרות שאנחנו לא רוצים אפילו להעלות אותן על השולחן.

עצם העובדה שהתקבצה פה קבוצה כל כך חשובה ומייצגת מהאזור, מבית-הספר, ושכולם באו להיאבק על בית-הספר, אומרת משהו על המקום שלו ועל החשיבות שלו. אני מציע לפחות שגם נפנה בקריאה, גם נשלח מכתב לשר החינוך. אני מכבד את ההחלטות, הבנתי שמחוז חיפה אישר את זה, זה התפקיד שלו. בסדר, אפשר לבוא למחוז חיפה בשיקול נוסף, ארבעה חברי כנסת, חמישה חברי כנסת, אם אתם רוצים נביא עוד עשרים חברי כנסת שיעזרו לנו בעניין הזה. אנחנו נביא את זה גם לידיעת העירייה, תשקלו את זה מחדש גם לעמדה שלנו, גם לעמדת חברים אחרים. יש כנראה הגיון מסוים במחאה הזאת שהייתה פה כי היא סחפה גם אותנו. תעשו לזה עוד פעם שיקול ומוכרחים כיתה א'. אם אני מבין נכון, שאם אין א', אין גם ב', ג', ו-ד' – אז קדימה, לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מדיי, כי בעוד שנה יגידו – מאוחר מדיי.

את המסר שלכם אני בהחלט אעביר.

תודה. אנחנו גם נשלח מכתב.

אני רוצה לבקש מ"גיבורי עציון" לקבל בחודש דצמבר ילדים להכנות כיתות א'. אני רוצה פשוט לראות את הילדים, ואתם גם תראו כמה ילדים נרשמים להכנת כיתות א', וזה בהחלט ייתן לכם הגיון להבין שבית-הספר הזה חייב - - -

כיוזמת הדיון, חברת הכנסת קסניה סבטלובה תסכם את הדיון. בבקשה.

אני פשוט רוצה להוסיף ממש במספר משפטים שקודם כל זה נפלא שחברינו נחמן ועמר הגיעו – ובאמת, זה חלק מהביטחון של מדינת ישראל. חינוך תמיד היה בראש מאוויינו, חינוך לילדינו. אם אנחנו מסתכלים על נתונים יבשים, אתה יודע, סליחה שאני אומרת את זה, אבל אין נתונים יבשים – יש אנשים מאחורי הנתונים. חינוך זה לא פרויקט כלכלי, אנחנו יודעים. אנחנו משקיעים ומשקיעים ואנחנו נראה את התוצאות בעוד עשר שנים, בעוד עשרים שנה מאותם הילדים שכרגע נכנסים לכיתה א'. אם לא נעשה את ההשקעה הזאת, אנחנו גם לא נקבל תוצאה וזה פרויקט לאומי לכל דבר.

מה שאני רואה פה, זה אנשים שהם אכן חלקם לפחות קשיי יום, אנשים שבאמת מרוויחים את פת הלחם שלהם בכבוד ועמלים מאוד קשה, על מנת מה? בשביל מה הם עושים את כל זה? – בשביל הילדים שלהם שיהיה להם סיכוי, שהם יוכלו באמת מתוך הפריפריה לצאת, זה לא חכמה לצאת ממקום חזק, זה חכמה לצאת מתוך הפריפריה, גם ממקום כמו קריית אתא, ולהרים ראש למעלה ולהגיד, אנחנו הגענו להישגים יפים. אז לא לוקחים דבר טוב, לא לוקחים עץ רענן וגודעים אותו. לא לוקחים דבר שהוא הצליח כל כך, פרויקט שנכון הוא יצא מתוך העלייה הענקית שבאה.

אני לא יודעת אם יבואו עוד מיליון או לא יבואו עוד מיליון, אין לי, אני לא ניחנתי ביכולת נבואה. אני מתפללת על כך שיבואו, ויכול להיות שזה יקרה גם. אבל אני אומרת, שמה שיש לנו כבר עכשיו עם זה צריך לעבוד.

ישנם ילדים נהדרים שנכון שהם בני ועולים, וזה בחתך סוציו-אקונומי קצת נמוך יותר, אבל עם שאיפה ענקית ללימודים, צמא לידע גם להורים שלהם שבאמת כל הכבוד להם, וצריך לשבח הורים כאלה, לא למדר אותם ולהגיד מה אתם דורשים מאתנו. הורים שלוקחים את עצמם ועוברים עם כל המשפחה לעיר אחרת. אבות לשישה ילדים שלוקחים עכשיו פסק זמן מהעבודה כדי להיות פה בוועדה הזאת – שאפו, חברים כל הכבוד לכם. אתם והילדים שלכם זה העתיד של מדינת ישראל. אני בטוחה שבהידברות ובפנייה נרגשת באמת למשרד החינוך, לגורמי העירייה ביחד עם ועד ההורים אנחנו באמת נצליח לעשות שינוי ולמנוע את סגירת בית-הספר. תודה.

תודה. היה דיון מאוד חשוב. אנחנו נסכם את הדיון. אבל אני, כמו שאמרתי לכם, התחלנו את המהלך ולא סיימנו. אנחנו נמשיך לטפל בנושא הזה.

כפי שאמרתי קודם, יש פה מצב מיוחד – הנושא הזה מאוד חשוב, כי יש פה אזרחים שמאוד מרוצים מבית-הספר, מהמורים, מהעירייה. אני מברך את העירייה שיצרתם בית-ספר כזה שמקיר לקיר יש הסכמה של התושבים שלהם, זה הישג גדול לעירייה ויישר כוח לעירייה.

דבר שני, אני מסתכל גם על משרד החינוך - הבנתי את העמדה של משרד החינוך, גם את העמדה של משרד הקליטה, למרות שמשרד הקליטה כמו כולנו רוצים אינטגרציה, אבל פה יש הצלחה. ההצלחה – שלא סוגרים את זה, וזה מאוד חשוב. אפשר לחזק את בית-הספר הזה אם אתם חושבים שהוא חלש, אני מתכוון למשרד החינוך ולעירייה. אם אתם חושבים שבית-הספר הזה הוא סקטוריאלי, אפשר לעשות אותו אינטגרלי. אני בטוח, יש עולים מצרפת, יש עולים מארצות-הברית ומארצות אחרות, אפשר להביא אותם לחזק גם אם הם לא עולים ולעשות את בית-הספר הזה אינטגרלי.

ולכן, הוועדה קוראת לראש העיר, לעיריית קריית אתא לפתוח את כיתה א', וכיתה ב' לשנה הבאה. אני אומר כיתה א' וכיתה ב', כי אלה שהלכו השנה יחזרו לכיתה ב' בבית-הספר הזה. זו הקריאה וההחלטה של הוועדה. אנחנו, על סמך החלטה זו נפנה במכתב לראש העיר, לשר החינוך וגם ליו"ר ועדת החינוך. אני מבקש שתהיה הידברות עם ועד ההורים ומשרד החינוך והעירייה. בדיון הזה הרגשנו שאין הידברות. אני רואה שזה שלא קיים הידברות יצר פער שאתם יכולים לפתור אותו בהידברות.

אני רוצה לציין שוב פעם, שמשרד החינוך היה נכון להיפגש ולהידבר עם ההורים בכל שעה, בכל יום. היה לנו סירוב בעניין הזה, חשוב לי להדגיש את הנושא הזה. משרד החינוך לעולם ותמיד מקפיד על כך שהוא בא בדברים עם ועדי הורים, עם כל הורה שרוצה, אנחנו רצינו וביקשנו ודחו אותנו.

הוועדה מחזקת וקוראת לוועד ההורים לדבר עם משרד החינוך והעירייה – זה חשוב מאוד. עם הידברות אפשר להגיע להסכמה.

הדבר תעקוב אחר הנושא הזה, ואנחנו נקיים במועד הקרוב דיון לאחר שהכנסת חוזרת מהפגרה.

אני מסכם את הדיון – תודה לכל המשתתפים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.