הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 455

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, ח' באלול התשע"ו (11 בספטמבר 2016), שעה 10:30

אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

רחל עזריה

ראש מטה הדיור הלאומי, משרד האוצר - אביגדור יצחקי

עוזרת מנכ"ל, משרד האוצר - מרים כהן

רפרנטית תשתיות בחשכ"ל, משרד האוצר - טל רביב

רפרנטית ערבויות מדינה, משרד האוצר - אושרת דוד

עו"ד, בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - ברוך קרסו

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שיר שפר

טמיר כהן

שרון רפאלי

אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן"

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף הראשון על סדר היום זה אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תכנית מחיר למשתכן. כבר אישרנו תכנית אחת מהסוג הזה לעפולה וללוד.

אביגדור, בבקשה. זה האחרון שאתם מביאים או יש סדרה?

לא, לא. אני אגיד.

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, בוקר טוב. במסגרת תכנית מחיר למשתכן נקלענו למצב שלא ביודעין שהקבלנים נותנים בטוחה לדיירים במסגרת הערת אזהרה. גם במצב רגיל בנקים לא מאפשרים משכנתה במקרה של הערת אזהרה. יש להם כל מיני תנאים – התקרה של הקומה שבה רכשת או שזה סוף השלד; כתוצאה מזה נוצרו בעיות במשכנתאות. לכן שר האוצר החליט לתת ערבות מדינה על ביצוע הפרויקט, ואני מדגיש – על ביצוע הפרויקט. לא לדיירים, אלא לכך שהבנקים יכולים להיות בטוחים שנותנים להם ערבות על כל שקל שהם נותנים כמשכנתאות, לכך שאם הפרויקט לא יתבצע המדינה תחזיר את הכסף לבנקים. לצורך העניין הדבר חייב התארגנות מסיבית שבה אנחנו צריכים לעשות הסכמים עם הקבלנים. בהסכם הזה אנחנו מבטיחים את הביצוע של הפרויקט בין אם על-ידי הקבלנים עצמם ובין עם, חלילה, קורה משהו, המדינה נכנסת בנעליהם. לצורך זה הקמנו מערך מאוד אפקטיבי ואינטנסיבי בחברת "דירה להשכיר" שיש בו יש גם יועצים משפטיים, גם יועצים פיננסיים, יש מפקחים שיוצרים לנו דוחות אפס של הפרויקטים. אנחנו יושבים עם כל קבלן ויוצרים אתו הסכם. בהסכם, בין היתר, הקבלן משעבד לנו את הקרקע. בחלק מהמקרים הוא קנה אותה בהון העצמי שלו, ובחלק מהמקרים הוא לקח הלוואה מהבנק. יש לנו כבר את המתווה לדבר הזה. לאחר מכן אנחנו משעבדים את כל החוזים העיקריים שלו עם קבלני המשנה שלו כדי שאם יקרה משהו נוכל להפעיל את הקבלנים האלה בהמשך. כמו כן אנחנו או מלווים אותו צמוד כך שכל הכסף מופקד בחשבון משותף לנו ולקבלן ומשתחרר ממנו כסף לפי צורכי הפרויקט; או לחילופין אנחנו לוקחים ממנו פיקדון שלפחות חצי ממנו נשאר עד שכ-75% מהפרויקט נגמר, והחצי השני עד מתן טופס 4.

עד היום עשינו כבר כמה הסכמים. בפעם הקודמת ביקשנו ערבות של כ-550 מיליון שקל לשלושה קבלנים בלוד ובעפולה. בשני המקרים חתמנו אחרי משא ומתן לא קצר עם הקבלנים על הסכם, ובעקבות החתימה על ההסכם ניפקנו לכל הבנקים ערבויות מדינה על ביצוע הפרויקט. הפרויקטים האלה מוערכים מקסימום ב-400 מיליון שקל ערבויות, אבל להערכתי, אנחנו לא נעבור 300 מיליון שקל. כך שנשאר לנו עוד 250 מיליון שקל, אבל מאחר שאנחנו מאשרים את הפרויקטים אז צריך לאשר גם פרויקטים חדשים.

בפרויקטים הקודמים החזרתם, אני חושב. לא השתמשתם בכול.

לא השתמשנו בכול. כרגע יש לנו כבר דיווח על כמה?

מתוך אישור שקיבלנו על 550 מיליון שקל נגיע מקסימום ל-420 מיליון שקל.

לפי דעתי, גם לא נגיע ל-400 מיליון שקל כי ההערכה הזאת מבוססת על כך שמקסימום ההון העצמי שאדם מביא לרכישת דירתו היא 100 אלף שקל. אבל מאחר שהרוב הגדול מביא יותר מ-100 אלף שקל, אלא גם 200 ו-300 או 400 אלף שקל - -

הוא לא משתמש בכל הערבות.

לכן אנחנו לא משתמשים בכל הערבויות. בעקבות הערבויות שנתנו ישבנו עם כל הבנקים אחד לאחד; עם כל מנהלי הבנקים להשקעות וגם בקשר עם מנכ"לים של הבנקים עצמם. השארנו את כל הפרוצדורות האלה. בין היתר גילינו טעויות בתהליכים של הבנקים כי חלק מהדיירים לוקחים גם משכנתת מדינה שאתה העברת בפעם האחרונה בחוק ההסדרים. ואז הבנק בתוך המחשב שלו – מאחר שגם את זה מבצע הבנק – עשה כאילו יצא לו שהוא צריך לקחת. כי פה הוא לא מקבל כסף, הוא רק סוכן של המדינה. אז לקחו כסף בשאר ההלוואה. הם תיקנו את זה, וכרגע הכול מסודר.

לא הבנתי מה אתה אומר. אתה יכול להסביר?

למה אדם צריך 500 אלף שקל משכנתא? חלק מזה הוא לוקח על המסלול שאתה ייצרת - -

עם הפחתה של הריבית.

- - ואז הבנק מכניס את זה לממוצע פחות חצי. הבנק מכניס את זה לתוך התמהיל שלו, ואז בתמהיל שלו חסר לו פתאום קצת לרווח אז הם היו מעלים את הריביות על החלקים האחרים של ההלוואה. זאת אומרת נגיד במסגרת הזאת הוא לקח 150 אלף שקל, נשארו לו 350. הבנק בטעויות המחשב שלו – הדבר הזה הוסדר, וכרגע מנתקים את זה מסך כול ההתמודדות עם הבנק, והדייר מקבל את המשכנתאות הרגילות. בדקנו וחזרנו ובדקנו - -

יכול להיות שהבנק עושה כאלה טעויות?

טעויות מחשב.

הוא טוען שזה טעויות.

כן, אמרתי. טעויות מחשב.

חייבים להאמין לו, לא?

לא חייבים.

ליו"ר יש הגדרות מאוד ספציפיות מה חייבים.

בדיוק.

בדקנו וחזרנו ובדקנו. אין שום שוני, אפילו לא קצה של קצהו בין הריביות על המשכנתאות של מחיר למשתכן. ראינו את הוראות הבנקים המפורשות שאין להתייחס למחיר למשתכן באופן שונה משאר המשכנתאות. לצערנו הרב, הריביות בתקופה האחרונה עלו כי הבנקים פחות מעוניינים לתת משכנתאות כי הם הגיעו לרוויה מסוימת, והם לא בטוחים שהם רוצים לתת למשכנתאות.

אני מוכרח להגיד שכמעט כל הבנקים משתפים פעולה. בהתחלה הייתה לנו בעיה עם בנק "דיסקונט". בשיחה שלי עם מנכ"לית בנק דיסקונט הם גם יצטרפו. צריך לזכור – וזה חשוב מאוד - שהמשכנתאות שניתנות לדיירים הם על-פי הערכת השמאי של מחיר השוק ולא לפי מחיר הקנייה. כי בדרך כלל, למשל בעפולה, מחיר הקנייה הוא נמוך – בין 350 ל-400 אלף שקל, לפי ההשוואות של הבנקים – ממחיר השוק. לכן הדיירים יכולים לקחת משכנתאות מוגדלות יותר, ויכולים להגיע אף למעלה מ-90% מסך ההלוואה שהם לוקחים מתוך מחיר הרכישה של הבניין. כך שגם הדבר הזה יסתדר. הבנקים קיבלו את ההוראות, חלחלו אותן למטה, והעסק הזה עובד.

אני מוכרח לומר שבעפולה ובלוד הקומות כבר נבנות. אם אתם רוצים לראות תמונה אני אראה לכם. היינו שם ביום חמישי. יש כמה בניינים שהשלד כבר נגמר, והמשמעות שלזה היא שאנחנו, כנראה, בעזרת ה', נמסור מפתחות לדיירים כבר לקראת ראש השנה לא הקרוב, אלא הבא. בתוך הפרויקטים האלה שאישרתם יש חמש מאות שישים ותשע דירות שכולן נמכרו, כמובן, עד אחת. הפנייה הנוכחית היא על 750 מיליון נוספים לפרויקטים באופקים, בבית דגן, בעפולה - -

עפולה זה פרויקט נוסף?

לא. אלה מתחמים נוספים באותו פרויקט.

מה שביקשתם על עפולה ביקשתם על מתחם מסוים.

ביקשנו על שניים או שלושה קבלנים.

ועכשיו?

עכשיו זה על קבלנים נוספים שבונים באותו מתחם.

כמו שאמרתי – אופקים, בית דגן, עפולה באותו מתחם, ובקריית מוצקין.

גם בקריית גת.

כן. מרגע שידענו שיש לנו בעיה עם הדבר הזה חייבנו בכל המכרזים את הקבלנים לתת ערבות חוק מכר לדיירים ולקחת ליווי בנקאי.

למה הם מבקשים ערבות מדינה? הם מבקשים ערבות מדינה מכיוון שאין חוק מכר במתחמים האלה.

יש חוק מכר. חוק המכר מאפשר לתת הערת אזהרה.

כן, בסדר, אבל זה חסר.

יש פרצלציה - -

אבל זה חסר כאן, אחרת לא היה צריך את הערבות כי הבנקים היו נותנים את המשכנתאות. אם אתה מדבר על קריית גת, כנראה, שם כנראה זה נעשה לפי הסכם חדש. נכון?

זה אחרי התאריך.

קריית-גת זה אחרי התאריך הקובע שבו כבר חייבנו את הקבלנים לתת ערבות חוק המכר, ואז לא צריך ערבות. הפרויקטים הבאים יהיו היתרה בקריית מוצקין, היתרה בעפולה, בפסגת זאב בירושלים, בראש העין, במגדל העמק, ביוקנעם עלית, ברמת-שלמה בירושלים – כ-400 דירות; ברעננה, בקריית שמונה בשכונת היובלים המפורסמת ובדימונה בשכונת השחר. בסך הכול עד היום אנחנו מבקשים אלף שלוש מאות ושבע עשרה דירות, וההערכה היא שיש לנו עוד כעשרים ושניים פרויקטים בהיקף של אלף שלוש מאות יחידות דיור – סך הכול כאלפיים שבע מאות יחידות דיור שייכנסו לערבות.

למה אתם לא מביאים את זה יחד?

מכיוון שאנחנו עדיין בדיונים. אנחנו עוד לא יודעים לגמרי כי חלק מהקבלנים, גם אם יש להם אפשרות לקבל ערבות מדינה חלקם מעדיפים לקחת ליווי בנקאי ולתת ערבות חוק מכר.

אין להם פה.

יש להם אפשרות. הם לא חייבים. הם יכולים לעשות את זה. יש כאלה שאומרים, אני לא ממהר. בא אלינו קבלן מפרדסיה ואמר, עזבו אותי, אני אגמור לבנות את הבניינים, אני אתן לאנשים ואז הם ייתנו לי את הכסף. אין לי בעיית כסף, אני מסודר. בסך הכול אנחנו חוסכים כאן עלויות מימון מאוד גדולות, והקבלנים הביאו את זה בחשבון. כמובן, כל ההוצאות גם על היועץ המשפטי, גם על הייעוץ הפיננסי, גם על המפקחים שמביאים לנו את דוחות האפס – כמובן, המדינה נושאת במטלת העלויות האלה. והנה, זה פלא – בקריית מוצקין אחת הזוכות היא חברת "אשדר" שהיא מהחברות המובילות במשק. הם הלכו לבנקים ואמרו, אנחנו "אשדר", תנו לנו משכנתאות. אמרו להם, לא – גם אם אתם "אשדר" אנחנו רוצים ערבות מדינה. לכן אנחנו יושבים איתם היום במשא ומתן כדי לייצר הסכם ולייצר ערבות מדינה.

מהרע יצא טוב, והסיפור הזה של משכנתאות אחרי פתיחה לא טובה נעשה היום בצורה הרבה יותר חלקה. כמובן, יש דיירים שהם מוגבלים בבנק, וזאת בעיה לתת להם משכנתה. אבל בסך הכול רוב הדיירים מסתדרים. זאת אוכלוסייה יוצאת מן הכלל מאוד מאושרת.

סקירה קצרה, אדוני היושב-ראש – עד היום כבר חתמנו על עסקאות של כעשרים ואחד אלף דירות. אני מניח שעד סוף השנה הזאת אנחנו נשלים שיווק – עוד לא עסקאות – של כשבעים אלף יחידות דיור במחיר למשתכן. זה לא אומר על הסך-הכול. אנחנו נהיה בהרבה יותר. עד היום שלושת אלפים מאה ושמונים ושניים שהתפרסמו עליהם תוצאות. יש בערך ארבעת אלפים יחידות דיור שכבר זכו בהגרלה או כרגע בהגרלה. אנחנו מאמינים שעד סוף השנה הזאת אנחנו נשלים זכיות של כשנים עשר אלף דיירם.

זה יוריד את מחיר הדירות?

צריך לזכור שאנחנו לא עובדים רק על זה. זה חלק מהעבודה שלנו. החלק השני של העבודה שלנו הוא להגדיל את ייצור הדירות במדינת ישראל, ואנחנו עושים את כל המאמצים. אנחנו נעבור השנה בצורה רצינית מאה אלף יחידות דיור שמאושרות בתכניות. חמשה עשר אלף מתוכן מוכרזות בתמ"ל במגזר הערבי. נעשה שם פלאים במסגרת הקרקעות הערביות של המגזר הערבי. אני מניח שעד סוף השנה הבאה יהיו עשרים אלף דירות בתכנון מאושרות במגזר הערבי. חלק שנמצאות על קרקעות מדינה אנחנו משווקים במסגרת המחיר למשתכן.

יש לנו גם האישור של היועץ המשפטי לממשלה להכריז על חלק מהשכונות כשכונות בצביון חרדי. אנחנו מכריזים כרגע על "אריונה ג'" בדבר הזה ועוד שכונות בבית-שמש ובמקומות אחרים. סך הכול אנחנו עובדים קשה מאוד על ההתחדשות העירונית כדי שתקרום עור וגידים. אני מקווה שב-20 בחודש אנחנו סוף-סוף נפתור את הסאגה של תמ"א 38. אני מרוצה, אופטימי, ואני חושב שבסופו של דבר כל המהלכים האלה יורידו בלית ברירה את מחירי הדיור. אני מקווה שלא יותר מדי.

מה זה, שלא יותר מדי?

לא בצורה דרסטית.

שיורידו. לא אכפת לי יותר מדי או פחות מדי, אבל שיורידו כבר את מחירי הדיור. היעד הזה הוא מאוד משמעותי מכיוון שבמשך חמש עשרה שנה מחירי הדירות עולים כל הזמן.

לא. זה מ-2007.

זה עלה עוד קודם. כל הזמן מחירי הדירות עולים. המשמעות של העניין היא שכשבן אדם רוצה לעזור לילדים שלו הוא משקיע בדירה נוספת כי המדינה במשך כל השנים לא הציעה לו שום דבר.

אם יהיה לנו מדד נוסף. בחודש שעבר היה לנו מדד מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של 0.3%-. אם גם ביום חמישי הקרוב נזכה למדד שלילי נוסף או אפילו אפס אז תיתן לנו תקווה.

אני רק אומר שצריך לקחת בחשבון שהיעד של הוזלת מחירי הדירות הוא יעד אמתי. הוא יעד יותר חשוב מכל היעדים האחרים של הוזלת מחירי המזון. זה הדבר הכי קריטי. לצערי הרב, בנק ישראל מדבר בקול אחר, והוא אומר שלא צריך להוזיל כל כך. אני דיברתי עם נגידת בנק ישראל, ואנחנו גם נקיים דיון על נושא המשכנתאות. אבל אני מברך אותך על ההתקדמות בעניין. אמרתי בכמה ריאיונות – מי שבנה שתהיה הוזלת מחירי הדירות בשנה אחת פשוט טועה טעות מוחלטת. אין מציאות כזאת. יש דבר שהולכים לכיוון מסוים.

חבר הכנסת מיקי זוהר רוצה להתייחס לעניין. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר כמה דברים על המצב הקיים וגם לגבי מדיניות השר. מה מיושם ומה פחות מיושם, ומה המטרות שאנחנו צריכים להציב לעצמנו. זה ברור, אבל איך משיגים אותן – זה פחות ברור.

ראשית, אי אפשר לקדם פתרון בנושא הדיור אם לא משתפים פעולה כמו שצריך עם ראשי הרשויות. אנחנו צריכים להבין שכל ראש רשות, אם לא יהיה לו תמריץ לקדם את תהליכי הבנייה בעיר שלו, זה פשוט לא יקרה. עם כל הרצון הטוב שלנו כמדינה, כממשלה, בסוף מי שחותם על ההיתרים ומי שמקדם אותם זה ראשי הרשויות. צריך לתת תמריץ לראשי הרשויות לקדם היתרים. כי צריכים להבין – אין ראש רשות במדינת ישראל שטוב לו להרחיב את העיר שלו בכל הפרמטרים האפשריים. ראשית זה עולה לו הרבה יותר כסף אחר כך לטפל באזרחים האלה; כל האזרחים החדשים שמגיעים לעיר שלו לא בהכרח יצביעו לו בפעם הבאה, ויכול להיות שהם מסכנים את עתידו הפוליטי. בסופו של דבר אם אין תמריץ אמתי לראש רשות לעשות פעולות אקטיביות לקדם את הבנייה, הבנייה לא תואץ. כמה שאנחנו נפעל כממשלה – ואנחנו פועלים – אני חייב לומר שמדיניות השר היא ברורה בעניין הזה. הוא מבקש להאיץ את תהליכי הבנייה, והוא עושה בעניין הזה ימים כלילות, ואני בקשר הדוק אתו בכל הנושאים הללו, ייאמר לזכותו. הפעילות בשטח בסופו של דבר צריכה להתבצע בין קבינט הדיור וכל הגוף הזה שמוביל את התהליך הזה מול ראשי הרשויות.

אני אומר לך שמשיחות שלי עם לא מעט ראשי רשויות התהליך הזה כרגע לא התחיל. אם לא ייתנו תמריץ לראשי הרשויות לתת היתרי בנייה, לצערי הרב, התהליך שאנחנו באמת חושבים שהוא מבורך - -

מה למשל?

נניח, אם תבוא לכל ראש רשות ותאמר לו שעל כל היתר בנייה שהוא מנפיק הוא יקבל סכום כסף, אני מבטיח לך שראשי רשויות ירוצו אחרי הקבלנים לקדם את תהליכי היתרי בנייה.

מי ייתן להם את הכסף הזה?

המדינה. הרי המדינה משקיעה מיליארדים לקדם תהליכי בנייה. לתת לכל ראש רשות תמריץ להנפיק היתרי בנייה, בסופו של דבר מי שמרוויח מזה זה אנחנו. כי אנחנו נביא את התוצאה המיוחלת.

זאת הצעה שהיא מאוד קצרת טווח.

הוא טוען שברגע שמגיעה משפחה נוספת, אוכלוסייה נוספת – הוא צריך לטפל בהם.

לפי דעתי, הוויכוח מיותר. אנחנו נותנים תמריצים.

אז אביגדור יאמר עכשיו שהם נותנים תמריצים, ואני, כמובן, אחזור ואומר שהם לא נותנים מספיק תמריצים.

"מספיק" זה משהו אחר.

התמריצים שאתם נותנים לא באמת ממריצים את ראשי הרשויות.

אני אתן לדוגמה את העיר שאני מגיע ממנה – קריית גת. אני מכיר את ראש הרשות אישית, אני בקשר הדוק אתו, ואפילו התנהלתי מול אביגדור יצחקי כדי לנסות לעזור לעיריית קריית-גת לקבל תקציבים כי היא פשוט קורסת תחת הנטל. העיר קריית-גת רוצה להכפיל את עצמה. זאת המטרה הברורה שלה. היום בפועל ראש הרשות קורס כלכלית. למה הוא קורס כלכלית? כל התוספת של התושבים עולה לו הרבה מאוד כסף. הוא לא יכול לתת להם את השירות. אני אומר לך שבמקומו אני לא יודע איך אני לוקח חלק בתהליך הזה כי כרגע אותו תושב לא מקבל ממני את השירותים, ואני גם לא אצביע אחר כך לאותו ראש רשות. כלומר כל האינטרס שלי כראש רשות פוחת כי אני לא יכול לתת את השירות המינימלי כי זה עולה לי הרבה מאוד כסף.

אמרנו דבר פשוט – בואו תיתנו תמריץ לכל ראש רשות על הנפקת היתרי בנייה. נתתם לו את התמריץ הכלכלי, אבל לא תמריץ שולי, אלא תמריץ משמעותי שיהפוך את הקופה הציבורית שלו לקופה הרבה יותר רוויה כדי שהוא יוכל להעניק לאזרחים שלו – וגם לתושבים הוותיקים, כי אסור לשכוח גם אותם. אם לא עשינו את הפעולה הזאת התהליך שאנחנו רוצים להניע לא באמת יתקדם, לצערי הרב.

אתה מדבר על כל הרשויות? גם רשויות עשירות?

כל עיר שמנפיקה היתר בנייה ראוי שייתנו לה תמריץ כלכלי פר היתר. כלומר על כל היתר בנייה – כסף. לגבי הסכומים – ברור שזה צריך להשתנות בין רשות לרשות. לא כל רשות צריכה לקבל אותו סכום. זה באמת תלוי בנסיבות. אבל אם לא יהיה המוטיב הזה תהליכי הבנייה האלה שאנחנו מפנטזים עליהם לא יתקדמו.

תודה. חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה.

קודם כול אני שמחה שהשלב הזה מגיע לאישור - -

אגב, בלי קשר לזה שאני חושב שצריך לאשר. דיברתי על נושא אחר לגמרי.

הבנתי.

דרך החתחתים הזאת צריכה להסתיים. המחיר למשתכן זאת בשורה מאוד משמעותית שצריכה לקרות בדרך טובה.

זה הסעיף הראשון אחרי החופשה המרוכזת.

דבר שני, אני רוצה להתייחס לדברים של מיקי שאומר שצריך לתגמל כל ראש רשות על כל היתר. הייתי סגנית ראש עיריית ירושלים, ואני מכירה היטב את האיזונים והבלמים. מצד אחד צריך לבנות המון, ומצד שני הפחד לבנות בנייה לא מבוקרת. ואז חלק מהעניין הוא שאם אתה נותן תמריץ לעצם הבנייה עצמה ולא משהו שנשאר לטווח ארוך אז אתה מתמרץ את ראש העיר כרגע לבנות, אבל אתה לא בונה לו מהלך ארוך טווח כדי שבשנים הבאות הכול יהיה בר-קיימא. לכן הפתרון הוא לייצר מערך מורכב יותר שאומר, מה הצורך של העיר, ורואים איך נותנים את הצרכים האלה - -

גם וגם.

- - חותמים על הסכם מורכב יותר, שלא נותן כסף שבעצם אפשר להוציא אותו גם על דברים שאנחנו לא רוצים. זה מין שיקול דעת שכשזה כסף של המדינה זה צריך להיות בצורה מאוזנת ומבוקרת יותר.

הדבר האחרון שגם שמענו מאביגדור יצחקי שמתחילים להתקדם מול הבנקים במערכת היחסים סביב הנושא של מחיר למשתכן. זה מאוד מבורך. צריך להבין שהתכנית של מחיר למשתכן תהיה כאן לטווח ארוך תכנית משמעותית שהולכת להיות חלק משוק הדיור. לכן כל ההתנהגות לא יכולה להיות - - - זה פשוט צריך להיות חלק משוק הדיור. אני חושבת שגם הבנקים מתחילים להבין. זה מהלך מאוד מבורך. הגיע הזמן.

א', אני חושב שצריך לאשר את זה. אין חילוקי דעות לגבי העניין הזה. זה ברור לחלוטין.

אני רוצה לשבח גם אותך וגם את השר כחלון על עצם העובדה שמתאמצים בכל דרך. כל פעם שהייתי מסכם קדנציה כשהייתי בקואליציה הייתי אומר שעשינו הרבה דברים טובים ונכשלנו בנושא הדיור. אני מדבר על הרבה קדנציות. כשהיינו באופוזיציה תקפנו את הממשלה שלא פתרה את בעיית הדיור, וכל הזמן המחירים עולים באופן דרמטי. הדבר הזה שלבן אדם אין קורת גג, והוא לא יכול להגיע לזה כמו שקיים בכל המדינות בעולם. הוא יכול לעבוד כל כך הרבה שנים, אז עושים את החשבון שאין לו היכולת במשכורות שהוא מרוויח – גם הוא וגם אשתו והמשפחה – והוא לא יכול להגיע לקורת גג. זה נושא קריטי. אני מבקש להפסיק להגיד את המשפט הזה "שמחירי הדיור לא ירדו מהר" או "שלא ירדו מדי". בנק ישראל אומר את זה לדורותיו, וגם עכשיו אמרת משפט כזה. לדעתי, לא צריך להגיד את זה, אנחנו לא שם. המחירים ממשיכים לעלות – שיירדו באופן דרסטי. התורה אומרת: "בא תינוק, יקרו בידו". אם מישהו חושב שכתוצאה מכך שהמחירים יירדו באופן דרסטי אז הבנקים יפשטו את הרגל – לא יפשטו את הרגל. הגבלנו עכשיו גם את שכר הבכירים שם, אז אין להם כל כך הרבה הוצאות, יש להם פחות. אבל שיתחיל לרדת. כשיתחיל לרדת נדבר אז אם ירד מדי או ירד הרבה או מעט.

אני רוצה לומר באופן מיוחד לעניין הטיפול שלכם בדירות – אתם לא מטפלים בעניין הזה סקטוריאלי. אתה אמרת את זה, ואני משבח את זה. אתם דואגים למגזר הערבי. חלק גדול מהמחיר למשתכן ממה שעומד עכשיו על סדר היום זה למגזר הערבי. אין מגזר במדינת ישראל שיכול להגיד שאתם עושים אפליה. אפילו החילונים מקבלים - -

מה אתה צוחק?

האמת שה"אפילו" קצת נכון. זה אומר שהרבה שנים זה לא היה ככה.

כן. היו שנים שפשוט החרימו לחלוטין ציבורים בישראל עם כל מיני תואנות. אמרתי "אפילו חילונים" זה היה כדי לעורר אתכם כי ראיתי שאתם הולכים להירדם. המציאות הזאת שכדי לתת פתרון בנושא הדיור שהוא נושא מרכזי בחיים הכלכליים של מדינה, זה שאתם דואגים לכל הציבורים זה ראוי לברכה. זה דבר נכון, וכך צריך להיות. זאת הפעם הראשונה שהמדינה מכניסה יד לכסף ומוציאה כסף. חמש עשרה שנה היא לא עשתה את זה. זה שמוציאים את הדירות ומספסרים בהן, ובכך מגדילים את היצע הדירות זה דבר ראוי לברכה. מכאן ואילך צריך להתפלל לקדוש ברוך הוא שהמחירים יירדו כי בינתיים הם עדיין לא יורדים.

אביגדור יצחקי, בבקשה.

ב"גלי צה"ל" שאלו את דפני ליף, מה התוצאות של המחאה החברתית, היא אמרה – הנה, המחיר למשתכן. זה כבר, לפי דעתי, ברכה.

אני אשאל את סתיו שפיר אם היא מסכימה איתה.

ראשי הרשויות הם העוגן של תכניות הדיור במדינת ישראל. לכן אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לשמור על יחסים טובים. אני לא יודע מאין שאבת את האינפורמציה הזאת, חבר הכנסת זוהר, אבל נדמה לי, ויעידו פה אנשים שאנחנו עובדים איתם, שאנחנו נמצאים במערכת יחסים יוצאת מן הכלל, ופותרים כל בעיה אפשרית לראשי הרשויות בכל רחבי מדינת ישראל ובכל הארץ. אני מוכן להביא את כל ראשי הרשויות לפה שיגידו שאני לא נמצא. יש ראשי רשויות מעטים שאיתם הדרך יותר קשה. אנחנו נותנים תמריצים.

- - -

תמריצים אומרים שמי שעלה בממוצע של מתן היתרים יקבל תמורה עבור כל היתר נוסף מעבר למה שהוא נתן בממוצע הקודם. יש רשויות שקיבלו בשנה שעברה עשרים ושניים מיליון שקל כמו ראש העין והרבה אחרות שקיבלו מיליוני שקלים.

מה זה עשרים ושניים מיליון שקל?

על מתן היתרים. בוחנים את ממוצע ההיתרים שנתת עד היום, ולאחר מכן בוחנים כמה נתת עכשיו. אנחנו עכשיו בדיון האם לתת אותם היתר-היתר או שוב ללכת לשיטת הממוצעים. כי שיטת הממוצעים, בעיני, היא שאתה מעניש את זה שהיה בסדר. זאת אומרת אם הוא היה בסדר אז עכשיו הוא לא מקבל; ומי שלא היה בסדר קודם אז היום אתה נותן לו. זה כמו שהמורה צועק על הילדים שהגיעו בזמן על אלה שאיחרו.

בנוסף לתמריצים אנחנו היום כבר עם שנים-עשר הסכמי גג. אנחנו הולכים לחתום עכשיו על עוד ארבעה הסכמי גג: אחד בטירת הכרמל שייחתם ביום חמישי הקרוב, השני בעכו, השלישי בנהרייה והרביעי בטמרה. אנחנו הולכים לחתום על הסכם גג עם ערבית פעם ראשונה על הכפלת היישוב. בתוך הסכם הגג זה לא רק היצירה של השכונות. יש שם כספים שמוענקים לישן מול חדש - -

נכון. זה הקטע בעיניי.

- - זה לתת כסף לכל מרכז העיר, לתשתיות הרעועות ולכל מה שקשור בעניין הזה. אם יש לעיר פרויקט מיוחד שהיא צריכה במסגרת הזאת אז נותנים לה. לדוגמה באר-שבע הולכת לחדש את כל שדרות רגר בכניסה לעיר במסגרת הסכם הגג שלה. ועוד כהנה וכהנה. הם מקבלים כספים למוסדות ציבור ולדברים אחרים. רק בעפולה שווי הסכם הגג בכסף הוא בין 850 ל-900 מיליון שקל על פני חמש שנים. בבאר-שבע זה הרבה מעבר למיליארד. זה הכול במשך חמש שנים. כתוצאה מזה העיר באמת משתקמת ומתחדשת. זה היעד העיקרי.

אנחנו יושבים עם ראשי הרשויות ומסבירים להם. זה לא שבאים תושבים, והם לא מביאים איתם אחרי זה מסחר ותעסוקה. תראו מה קרה בראשון לציון? אריק שרון, עליו השלום, נתן את הקרקע הזאת למאיר ניצן ואמר, תפתח אותה. הוא פיתח את כל מערב ראשון לציון, והיום אתה בא לשם והמוסדות הבידוריים והתעשייתיים שם הם עצומים. אבל קודם כול צריך להביא אנשים. הייתה לנו השבוע ישיבה עם ראש עיריית ראש העין, והוא חושש מהארנונה שלו מעסקים. אמרתי לו, להפך, ככל שתביא יותר אנשים - -

מה זאת אומרת, חושש?

שאין לו מספיק.

הוא אומר שהוא נמצא היום במצב שהארנונה מהעסקים היא 14%, ואם הוא יביא עוד תושבים הוא יירד ל-9%. הוכחנו לו שזה לא ממש נכון כי יהיו עוד סופרמרקטים שאין היום בראש העין, יהיו עוד כאלה ואחרים שמשלמים ארנונה עסקית.

דרך אגב, ישבנו ביום חמישי בוועדת היגוי של דיור לחרדים עם כל המשמעויות שלהם – גם של עיבוי מקומות קיימים, גם חילקנו עבודה לגבי עיבוי שכונות בערים קיימות, וכמובן גם ליישובים נוספים. אנחנו עדיין חושבים שכסיף הוא יעד נכון. אני מקווה שלא ניכשל, אבל אנחנו נשתדל להתעקש עליו. אני יודע שאתה לא אוהב את זה - -

כנראה תיכשלו.

בסדר.

סך הכול אני לא חושב שניכשל בטיפול במשבר הדיור.

לא אמרתי את זה. אמרתי על כסיף.

בכסיף אני חושב שאני יודע.

דעתי היא נגד. אני חושב שאני מייצג.

אבל בסופו של דבר אני לא חושב שאנחנו ניכשל כי אנחנו עובדים בחזית מאוד רחבה: גם המחיר למשתכן, גם ייצור דירות. אנחנו עובדים עכשיו על תכנית אסטרטגית עד אלפיים ארבעים מיליון וחצי דירות במדינת ישראל עם המיקומים שלהם וההתחלה והמשך התכנון שלהם. ההתחדשות העירונית היא נר לרגלנו, ואין ספק שנקדם אותה מאוד בחודשים הקרובים. הפרויקט של ראשון לציון הוא פרויקט דגל ראשוני שבו נתנו קרקע משלימה לשכונה שמיושבת ברובה באזרחים עולים מאתיופיה שקיבלו קרקע משלימה. הקרקע הזאת מתחילה להיבנות. הם לא יצטרכו לעזוב את מקום המגורים שלהם. אנחנו מתכננים עוד כעשרה פרויקטים כאלה ברחבי מדינת ישראל.

גם הנושא של המרחב הכפרי על כל המשמעויות שלו ותוספת יחידות הדיור שלו ופתרון הבעיות בו. אני חושב שאנחנו עובדים בחזית כזאת רחבה שכל פעם אנחנו ממקדים את עצמנו במקום אחר. הדבר הזה אמור בעצמו. אנחנו ניפגש בישיבה הבאה, ונוכל לספר לכם יותר על זה.

כנראה, תבוא גם בשבוע הבא, בעזרת ה'. נראה איך סדר היום.

זה חשוב לנו מאוד. אנחנו עוברים על דיור להשכרה לטווח ארוך. לא הזכרתי את זה. עכשיו גמרנו מכרז באלנבי בירושלים. אולי המקום הכי יפה בארץ להשכרה ארוכת טווח. ניגשו שש חברות גדולות מאוד, וטועים בערבויות. בגלל זה המדינה הפסידה כשבעים מיליון שקלים כי ההצעה הגבוהה יותר של אלה שטעו בערבות הייתה מאה שלושים מיליון שקל לעומת שישים מיליון שקל של ההצעה שזכתה. בתוך הותמ"ל נוצרים היום כשלושים אלף דירות כי כל תכנית שמגיעה לותמ"ל מחייבת גם דירות להשכרה. השבוע פרסמנו מכרז בראשון לציון שהיה אחד התכניות הראשונות של הותמ"ל למאתיים דירות בהשכרה לטווח ארוך. כך שגם בעניין הזה אנחנו ניתן בשורה במהלך השנה הזאת והשנה הבאה.

תודה רבה.

אנחנו עוברים להצבעה. בקשת שר האוצר לאישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן". מדובר על שבע מאות חמישים מיליון שקל ערבות לפרויקטי מחיר למשתכן באופקים, בית דגן, עפולה ובית דגן בהיקף של עד שבע מאות שישים יחידות דיור. מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הבקשה– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

הבקשה אושרה.

הבקשה לאישור מסגרת ערבות המדינה אושרה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.