הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 453

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ג' באלול התשע"ו (06 בספטמבר 2016), שעה 12:00

תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

אחמד טיבי

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

רועי פולקמן

יעל גרמן

שרן השכל

דב חנין

נורית קורן

איציק שמולי

סתיו שפיר

שר הבריאות יעקב ליצמן

סגן שר האוצר יצחק כהן

מנכ"ל, משרד הבריאות - משה ברסימנטוב

סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - הראל שרעבי

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר - דודי קופל

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר - שירה אוחיון

רפרנט ערבויות המדינה, חשכ"ל, משרד האוצר - עמית מירזאי

רפרנטית ביטוח לאומי, משרד האוצר - יעל בנימין אגמון

רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר - יוגב גרדוס

עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

מנהל אגף מחקר ותכנון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים - יקותיאל צבע

פיקוח על הבנקים, בנק ישראל - גרניט אופק

מחלקה משפטית, בנק ישראל - יעל שני

עוזר היועמ"ש, לשכה משפטית, בנק ישראל - רונן ניסים

עוזרת ליועמ"ש, לשכה משפטית, בנק ישראל - חן פליישר

מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי - עליזה ברלזון

אגף ילדים, המוסד לביטוח לאומי - ריקי שנזיק

מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי - שרה גרינצייג

מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי - שנטל שרה וסרשטיין

עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי - מיכל מזוז

המוסד לביטוח לאומי

–

נחמה שפירא

יועץ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי - אלעד אליהו זכות

יועץ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי - אורי קנדל

עו"ד, מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך - חנוך הגר

מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים בישראל - גלי כספרי

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל - טיבי רבינוביץ

מנהל אסטרטגיה, איגוד הבנקים בישראל - דיויד מאן

מנכ"ל, איגוד בתי השקעות - יוליה מרוז

עו"ד, בנק דיסקונט - ליאור בורפקר

מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים - עירן פאר

ראש ענף בכיר, בנק לאומי לישראל בע"מ - צחי שטרקס

מנהלת סקטור ניהול פיננסי, בנק מזרחי - מירי עברי

יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד - כרמית פולק כהן

נציגת עמותת שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם - עטרת חן הורוביץ

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב ארי

טמיר כהן

טלי רם

תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ו-2016

אנחנו ממשיכים בסדר-היום: תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ו-2016. אנחנו העברנו חוק, כשהחוק מגביל את קצבאות הילדים, ואז היה סיכום עם שר הבריאות ליצמן שייתנו 50 שקלים ב-2017 שייכנסו לתוכנית חיסכון, וזה הובא לכאן לוועדה לאישור. אנחנו ביקשנו – אם מדברים כבר על חיסכון – שתתווסף אפשרות שההורים יוכלו להוסיף את קצבת הילדים לאותה תוכנית חיסכון של ה-50 שקלים משום שאם אכן מדובר על עידוד כפי שהיה לפני הרבה שנים, על עידוד של חיסכון עבור הילד, להוסיף את זה. משרד האוצר באותם דיונים אמר שהוא מסכים לתוספת של 50 שקלים. בדיון בוועדה אני רציתי להגדיל את זה ל-100 שקלים.

מכיוון שמשרד האוצר קורא את מחשבותי, כפי שכולם יודעים, הוא הוציא צו הבוקר שמדובר על 50 שקלים כדי שאני לא אוכל להגדיל את זה ל-100. אני לא מבין למה, אני לא מבין למי זה מפריע, אני לא מבין למה אי-אפשר לעשות את זה ולמה עשו את זה הבוקר. הייתם יכולים לעשות את זה אתמול. הייתם צריכים לעשות את זה רק ביום שלישי, שזה פעמיים כי טוב? יכולתם לעשות את זה ביום שני.

אני לא מקבל את הצו הזה. אני אבקש במהלך הדיון לנסות להגדיל את זה לפחות ל-100 שקלים. הרי לא קורה פה שום דבר. מה קרה בכל העניין הזה? אנחנו עושים תוכנית חיסכון, אנחנו מעודדים. הרי אתם ביקשתם. בהסכם הקואליציוני שלנו אנחנו ביקשנו שההורים יקבלו כמו שמקבלים קצבאות ילדים, אמרתם לא, צריך לעודד חיסכון. וגם התהדרתם בעניין הזה בתקשורת, שאתם מעודדים חיסכון, אז תעודדו חיסכון. למה הורה לא יכול מתוך קצבת הילדים להשקיע לא 50 שקלים נוספים אלא 100 שקלים נוספים?

אבל כבוד היושב-ראש, אנחנו יכולים להתקדם.

בסדר, אני לא מתכוון לא להתקדם. אני רוצה להתקדם.

ואפשר לקיים דיון על העניין הזה.

חברת הכנסת רחל עזריה, מותר להעביר ביקורת על משרד האוצר.

לא, זה בסדר.

זה לא עבירה פלילית.

זה לא עבירה פלילית.

מה שחשוב לי זה שאנחנו נקדם את זה.

גם לי חשוב. בסדר, אבל אני לא אוהב את זה. מה יקרה אם זה יהיה 100 שקלים?

אין בעיה, רק לי חשוב שזה יקודם.

רחל, את צודקת.

זה עוד שרידים - - -

לא אוהב את זה, מה אני אגיד לך.

בוא נתקתק את זה.

היה צריך לחכות עוד יום שמתקיים כאן הדיון. כולם ידעו, על סדר-היום כבר הופיעה כמה שבועות הישיבה של היום. מתוך נימוס, היו מחכים עם הצו הזה עוד כמה שעות, אבל בסדר. בבקשה, מי מציג את התקנות?

עורך-דין דודי קופל מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. כפי שהיושב-ראש ציין, חוק הביטוח הלאומי קובע הסמכה לשר האוצר לקבוע תקנות בשורה של עניינים, וביניהם כיצד ינוהל סכום החיסכון לכל ילד, ואנחנו נציג את זה כרגע.

אני אגיד כמה מלים ברמת ההקדמה. אנחנו מדברים על מנגנון. המנגנון שאנחנו מציעים כאן ונקריא אותו בהמשך, הוא מנגנון שבו בעצם להורה תהיה אפשרות לבחור בין הפקדה של הכספים בקופת גמל להשקעה, שהיא קופת גמל שאושרה כאן בוועדה בתיקון מס' 15 לחוק קופות גמל, זאת אפשרות אחת, האפשרות השנייה היא להפקיד את הכספים בחשבון בנק.

קופות הגמל והבנקים, כפי שמורה החוק, ייבחרו בהליך מכרזי, שבעצם יצא לדרך ברגע שהתקנות יאושרו בוועדה. כפי שנציג בהמשך, ברירת המחדל של הורים שלא יבחרו להיכן ישויכו הכספים – לקופת גמל או לבנק ולאיזו קופת גמל ולאיזה בנק – ברירת המחדל תהיה שהכספים יופקדו בקופת גמל להשקעה במנגנון שוויוני שייקבע, כלומר המנגנון השוויוני הזה יקבע לאיזו קופת גמל יופנו הכספים.

אני מציע שנקרא את התקנות וניכנס לפרטים.

מאיפה ההורה ידע שהוא צריך להגיד איפה הוא רוצה להפקיד את זה?

ההורה יקבל על כך הודעה וכך הוא ידע היכן הוא צריך.

יקבל הודעה מכם? ממי הוא יקבל?

מהמוסד לביטוח לאומי.

ולמה ברירת המחדל זה רק קופות גמל?

נדמה לי שהחשכ"ל רצה בנקים. נדמה לי שהחשבת הכללית, העמדה שהם הציגו היא שהם רצו שברירת המחדל תהיה אצל הבנקים.

העמדה שלנו ועמדת שר האוצר היא העמדה כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקנות וכפי שהצגתי אותה קודם לכן, שברירת המחדל היא כאמור קופת גמל.

למה?

יש לכך מספר טעמים.

אנחנו מדברים פה על ציבור שלא מבין כל כך, לא בקופות גמל. יש לו חשבון בבנק, הוא רוצה שזה יהיה בבנק, אבל הוא לא פנה. בגלל זה גם הכנסתם את הבנקים בסוף. בהתחלה הבנקים לא היו.

בסופו של דבר מה שאנחנו מגישים כרגע זו עמדת שר האוצר.

מה זה שאתם כל הזמן אומרים, זאת עמדת שר האוצר? אני מכבד את שר האוצר מאוד מאוד ואני חבר טוב שלו, אני יושב אתו כל הזמן. מה זה עמדת שר האוצר, אתם בוועדה בכנסת.

נכון, נכון.

תסבירו לחברים. מה זה, שר האוצר זה מועצת גדולי התורה? לא הבנתי. גם בדיון הקודם אמרו לי שר האוצר. שר האוצר הוא שר אוצר מצוין, אבל עכשיו יש דיון בוועדה.

היושב-ראש, כל מה שאמרתי זה רק בהתייחס למה רצינו, לאמירות שנאמרו ביחס למה שרצינו ולעמדות של אגפים כאלה ואחרים. עכשיו אני אסביר את הדברים לגופם.

בבקשה. אני מקבל את ההצעה שלך, אלא אם כן למישהו מחברי הוועדה יש מה להעיר, להתחיל לקרוא. להתחיל לקרוא ונדבר סעיף-סעיף. בבקשה.

"תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 74ב(ד)(1) ו- 74ה לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), ולפי סעיפים 23, 32(ב) ו- 60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

בתקנות אלה –

"הורה" – ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי סעיף 69 לחוק;"

מה זה סעיף 69?

חוק הביטוח הלאומי, קצבת הילדים.

הורה שמקבל את קצבת הילדים.

מי אמר?

מיכל מזוז, המוסד לביטוח לאומי. סעיף 69 קובע מי מקבל את הקצבה.

אפוטרופוס או כאלה?

בדרך כלל זה ההורה כמובן מקבל, האימא מקבלת לידה את קצבת הילדים, בתנאים מסוימים.

מה שמופיע בחוק.

נכון.

בבקשה. הלאה.

" "הרשימה" – כמשמעותה בתקנה 3(א);" – אנחנו נגיע לכך בהמשך.

" "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965;

"חשבון בבנק" – חשבון המנוהל בבנק בהתאם לאמור בסעיף 74ב(ב) לחוק;"

בנק ישראל ביקש להוסיף "על שם הילד הזכאי", להבהיר את העניין הזה. אנחנו מדברים על חשבון נאמנות בבנק כפי שקובע חוק הביטוח הלאומי, שמנוהל על שם הילד הזכאי.

אדוני היושב-ראש, שמי רונן ניסים מהלשכה המשפטית, בנק ישראל. הנוסח שאנחנו מציעים להגדרה "חשבון בבנק" הוא: חשבון בנק על שם הילד הזכאי, המנוהל בנאמנות על ידי ההורה, וזאת כדי להבטיח שהחשבון יהיה בשם הילד כאשר יגיע לגיל 18 ויוכל לפדות את הכספים. זאת אומרת, החשבון יהיה בבעלותו ולא בבעלות ההורה.

זה כתוב אבל מפורש בחוק.

כתוב בחוק חשבון נאמנות, ויכולה לעלות פרשנות שלפיה חשבון נאמנות יהיה בבעלות ההורה ולא בבעלות הילד.

על שם, לא בבעלות. על שם הילד.

אתם מתנגדים לזה?

בעצם הפניה לחוק יכולה - - -

בסדר. אם אין מחלוקת, אפשר להמשיך. בסדר, אז נוסיף את זה.

" "סכום החיסכון החודשי" – סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף" – כאן אנחנו מוסיפים הבהרה "המופקד מדי חודש" – "אם בחר ההורה לילד הזכאי להפקידו;"

אנחנו מדברים גם על סכום החיסכון הבסיסי שזה ה-50 שקלים, וגם על הסכום הנוסף שלגביו הורה - - -

אם אפשר להגיד הסכום הנוסף בלי להגיד 50 שקלים, כדי לא לעצבן אותי בפגרה. הסכום הנוסף.

הסכום הנוסף, זה הביטוי שקבוע בחוק.

אני הולך לבקש שזה לא יהיה 50 שקלים ולהוציא צו נוסף שזה יהיה 100 שקלים.

לא כתוב פה הסכום. זה בנפרד.

אבל הוא אמר בעל-פה. באמת לא היה צריך לעשות את זה. מה הבעיה לאפשר 100 שקלים?

מה זה עולה למדינה?

זה עולה למדינה את דמי הניהול. זה לא הרבה כסף.

" "תקנון קופת גמל" – כמשמעותו בסעיף 16 לחוק קופות גמל;

"בנק" – מי שקיבל רישיון בנק לפי סעיף 4(א)(1)(א) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.

הפקדת החיסכון לילד וניהולו

במועד שבו משתלמת קצבת הילדים יפקיד המוסד את סכום החיסכון החודשי בקופת גמל להשקעה בחשבון על שם הילד הזכאי או בחשבון בבנק; בחשבונות אלו לא ניתן יהיה להפקיד סכומים נוספים על אלה שיופקדו על ידי המוסד."

כלומר, יחד עם קצבת הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי יפקיד את סכום החיסכון החודשי בחשבון בקופת גמל להשקעה או בחשבון בבנק. החשבונות האלה יהיו חשבונות ייעודיים אך ורק לכספי החיסכון לכל ילד ולא ניתן יהיה להפקיד בהם כספים נוספים.

זה בעצם צריך להיות בחשבון על שם הילד הזכאי בקופת גמל, אם ככה. חשבון בנק, זה ברור כבר מה זה חשבון בנק. אין הגדרה לאיזה חשבון שני.

ההגדרה חשבון בנק.

קופת גמל להשקעה.

לא הבנתי. אתה אומר שבחשבונות האלה אי-אפשר להפקיד? אז איפה הוא מפקיד את הנוסף?

לא, יש את החשבון הנוסף שאפשר.

סכום החיסכון החודשי, חבר הכנסת סמוטריץ', זה השם הכולל לסכום הבסיסי ולסכום הנוסף.

לא, כתוב שאי-אפשר יהיה להפקיד סכומים נוספים.

סכומים נוספים מעבר לסכום הבסיסי ולסכום הנוסף.

"בחשבונות אלו לא ניתן יהיה להפקיד סכומים נוספים על אלה שיופקדו על-ידי המוסד."

אני מפנה אותך להגדרת "סכום החיסכון החודשי", שהיא פותרת את העניין הזה.

אבל אני אומר לך שהנוסח הזה סותר את ההגדרה.

לא, הוא לא.

אני אחדד. גם את הסכום הנוסף מפקיד המוסד לביטוח לאומי. לא ההורה.

מתוך קצבת הילדים.

מתוך קצבת הילדים, זה מגיע מהמוסד.

ההורה מפקיד?

לא. זה לבקשת ההורה אבל לא ההורה מפקיד.

הלאה.

"בחירת קופת גמל או בנק

הורה לילד זכאי יהיה רשאי לבחור קופת גמל להשקעה או בנק שאליהם יופקד סכום החיסכון החודשי; בחירת קופת הגמל להשקעה או הבנק תהיה מבין רשימת הקופות או הבנקים כפי שתעודכן מזמן לזמן באתר האינטרנט של המוסד, באמצעות הודעה של ההורה לילד הזכאי למוסד."

כלומר, זוהי ברירת המחדל. יש זכות בחירה של ההורה לבחור קופת גמל או בנק לפי רצונו ומבין הרשימה, הרשימה הזאת תהיה כאמור - - -

אבל אתם לא כותבים בתקנות שחייבים להודיע להורה. הורה לא ידע אם לא יודיעו לו.

נגיע לזה בהמשך.

יש בהמשך.

בסדר. הלאה.

"

לא בחר ההורה קופת גמל להשקעה או בנק כאמור בתקנת משנה (א) בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי (להלן – תקופת הבחירה), החל בתום תקופת הבחירה יופקד סכום החיסכון החודשי בקופה שתיבחר מבין קופות הגמל שמופיעות ברשימה, בדרך של סבב קבוע בין כל קופות הגמל האמורות, בהתאם לסדר קבוע ושוויוני ביניהן, באופן שבו לגבי כל ילד תיקבע קופה אחרת, על פי הסדר הקבוע כאמור (להלן – קופת ברירת מחדל); לעניין זה, קביעת קופת גמל לגבי ילד זכאי לפי תקנת משנה (ג) ותקנה 14(א)(2), תיכלל בתוך הסבב האמור."

כלומר, אנחנו נותנים כאן אפשרות.

כאן תסביר. למה קופות גמל? אני לא יודע על קופות גמל, לא יודע כלום. רוב הציבור לא מתמצא בזה. יש לו חשבונות בנק. אני לא דואג לבנק, אני דואג להורה. הוא לא יודע.

וגם אנחנו. אנחנו נמצאים כאן בסופו של דבר בעולם של ברירת מחדל, שבו על אף שניתנה להורה חצי שנה לבצע את הבחירה, כלומר אנחנו לא נותנים מעט זמן, נותנים פרק זמן מכובד לבחירה - - -

מה קורה עם הכסף בחצי שנה הזאת?

רטרואקטיבית.

הוא ניתן רטרואקטיבית, כמובן, לא גורעים מזכותו של ההורה. בסופו של דבר זה מופקד מבלי שההורה בחר בחירה אקטיבית. ולכן, בעולם של קופות גמל יש מנגנון ניוד מוסדר שעובד היטב – אנחנו נגיע אליו גם בהמשך לגבי הפרטים שלו והשינויים לגבי קופות גמל להשקעה.

על הניוד.

על הניוד.

טוב, נדבר שם. למה אי-אפשר יהיה לעשות ניוד במקרה הזה בבנקים? נהיה שם כשנגיע לסעיף.

נגיע לשם. אנחנו אומרים, בבנקים אנחנו לא נמצאים בעולם הזה. רגולטורית אנחנו לא שם.

בסדר, אולי צריך לשנות את זה.

אז הסיבה שבחרתם ללכת על קופות גמל, בגלל הניוד? אפשרות הניוד?

כן, כן. תכף נראה.

אחת הסיבות.

אחרי כן גם יהיה ללקוח שבוי כי הוא יפתח חשבון ואז לעבור חשבון זה סיפור.

ואז אתה בעצם נמצא מהלידה.

נגיע לסעיף הזה. אבל רועי, רוב האנשים, הם לא יודעים על קופות גמל.

הם יישארו בברירת מחדל. רוב האנשים יישארו בברירת המחדל.

דווקא אם יש מישהו שידאג לכך שלא יישארו בברירת מחדל זה הבנקים, וגם אנשים נמצאים במגע יומיומי עם הבנק שלהם. לכן, אם אתה בעצם רוצה כמה שיותר אפשרויות ואתה אומר מה צריכה להיות ברירת המחדל, אז עדיף שהגמל יהיה כי הבנק - - -

תכף נראה בסעיף הזה למה אי-אפשר במקרה הזה לאפשר ניוד.

אבל הבנק הופך להיות ברירת המחדל מגיל 15.

לא, לא. זה רק קופות גמל, זה מה שהם אומרים.

מה שכתוב בצו זה אחרת. שמגיל 15 הבנק הופך להיות ברירת המחדל.

סתיו, תכף נגיע לסעיף הזה.

רק מי שהיום הוא בן 15.

חברת הכנסת שפיר, אנחנו נתייחס לזה כשנגיע לתקנה הרלוונטית. זה רק מלאי קיים של ילדים.

מה זאת אומרת מלאי קיים של ילדים?

הכוונה היא לילדים שהם היום בני 15.

ההגדרה, אגב, "מלאי קיים של ילדים".

מלאי הילדים.

הכוונה היא לילדים שהם כיום בני 15. זו הוראת מעבר. נגיע לזה בתקנה המתאימה. קודם נסביר את ברירת המחדל.

שוב, ניוד, גם כיום, ברמה הרגולטורית והחוקית, ניוד בבנקים הוא אירוע מס, ניוד בקופות גמל אינו אירוע מס ויש לכך כמובן משמעויות.

אבל עוד לא הגענו לסעיף הזה.

לא. אנחנו מדברים על היתרונות שבקופת גמל.

בסדר, אז בתקנות אפשר לכתוב שלא יהיה אירוע מס.

לא, אי-אפשר. אנחנו לא מוסמכים לקבוע את זה במסגרת התקנות.

נתקן את זה בחוק ההסדרים. כל דבר יש לו פתרון, אם רוצים לפתור. למה זה דווקא קופת גמל להשקעה?

ולא?

ולא קופות גמל אחרות.

ולא קרן נאמנות.

קופת גמל להשקעה היא המוצר המתאים ביותר בעצם. זה המוצר המתאים ביותר, בעולם קופות הגמל זה המוצר ההוני היחידי שקיים כרגע.

הלאה.

חנוך הגר, רשות ניירות ערך. היה אפשר לחשוב גם על קרן נאמנות, היה אפשר לחשוב על עוד מוצרים הוניים.

מה למשל?

קרן נאמנות.

אבל אם מושכים, אין בה אירוע מס.

בסדר, עכשיו תשווה את זה לבנקים או תשווה את זה לאפיק חיסכון אחר, קרן נאמנות היא לא פחות.

משווים את זה לקופת גמל.

אני מאמין שיש סיבות.

טוב, רשמנו לפנינו, אני אבל לא התכוונתי לקרן נאמנות. אני מדבר על הציבור הפשוט שהוא, יש לו עסק עם הבנק, אין לו עסק עם קופת גמל, בוודאי שאין לו עסק עם קרן נאמנות. אבל תכף נשמע לגבי קופות הגמל.

היתרונות שיש בקופת גמל ביחס לבנק, הרבה מהיתרונות יש גם בקרן נאמנות ביחס לבנק.

הבנתי.

הרבה פעמים זה פחות עמלות.

לא בניוד.

רשמנו לפנינו. הלאה. מה אתה אומר?

אני אומר שיתרון הניוד והעובדה שלמעשה אין אירוע מס בניוד בין קופות, הדבר הזה לא קיים בין קרנות נאמנות.

כן, הבנתי, אבל אתה יודע שאפשר כל דבר לשנות. למשל, לקחנו את אגף שוק ההון והפכנו אותו לרשות.

מי זה אנחנו?

אתה יודע שחבר כנסת לא מצהיר על נאמנות לחוקי מדינת ישראל, אתה יודע מזה. הוא לא מצהיר, בניגוד לשרים שמצהירים נאמנות לחוקי מדינת ישראל. למה? כי תפקיד חבר הכנסת זה לשנות את החוקים. בהצהרה שלנו אין חוקי מדינת ישראל.

אנחנו נתלים בכם כל הזמן, אגב. בעניין היעדר הנאמנות.

אבל אתה מצהיר נאמנות למדינת ישראל. אתה לא מצהיר נאמנות לחוקי מדינת ישראל בגלל שאתה משנה אותם.

רוצים לשנות את החוקים.

בבקשה.

מה שסמוטריץ' עושה.

אני לא הולך לפתוח דיון עכשיו.

"

על אף האמור בתקנת משנה (ב), הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק במהלך תקופת הבחירה, והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שמופקד בעדם סכום החיסכון החודשי, קופת הגמל או הבנק שאליהם יופקד סכום החיסכון החודשי תהיה קופת הגמל או הבנק שבה מנוהל באותה העת סכום החיסכון הצבור הכולל של הילד הצעיר ביותר שנולד לפני הילד הזכאי (להלן – הילד הקודם), ולמעט אם סכום החיסכון בעד הילד הקודם הופקד בבנק לפי תקנה 14(א)(3) ."

שוב, כדי לפשט את הדברים עבור ההורים וכדי שלא ייווצר מצב שבו הורים שלא יבחרו, ויש להם מספר ילדים, הכספים יתחילו להתפזר על כמה קופות גמל ויהיה קשה לעקוב אחריהם ולנהל את הדברים, אנחנו בעצם אומרים – נכון שיש ברירת מחדל אבל מנגנון ברירת המחדל יעבוד כך שאם יש ילד שכבר, או שההורה בחר או שנקבע לפי מנגנון ברירת המחדל שהכספים בעדו מופקדים בקופת גמל להשקעה, אז ברירת המחדל בהמשך תהיה להפקיד את הכספים באותה קופת גמל כדי שכל הכספים של כל הילדים של אותם הורים יהיו מופקדים בקופת גמל אחת והדברים לא יתפזרו.

למה אתה ממעט בנק?

לא, גם בנק. סליחה, אני מבהיר – גם בנק. אם ההורה בחר בנק, זה ילך לבנק.

למה כתוב פה "ולמעט אם סכום החיסכון בעד הילד הקודם הופקד בבנק"?

לפי תקנה 14(א)(3).

המעבר.

"

סכום החיסכון החודשי בעד החודשים שבמהלך התקופה מיום הזכאות עד בחירת הורה כאמור בתקנת משנה (א), או עד תום תקופת הבחירה, לפי העניין, יופקד על ידי המוסד לקופת הגמל או הבנק, בהתאם לעניין, יחד עם ההפקדה הראשונה של סכום החיסכון החודשי."

כלומר אמרנו, יש חצי שנה של בחירה.

ריבית והצמדה.

כאן לא קבענו הוראת ריבית והצמדה.

יש תקנה – אנחנו נגיע אליה – שמצמידה את הסכום הבסיסי למנגנון עדכון הקצבאות האוטומטי, ולכן ה-50 שקלים מתעדכנים.

לא הבנתי.

ה-50 שקלים מתעדכנים.

מתעדכנים אחת לשנה.

אני דיברתי על משהו אחר. אני לא בחרתי. אחרי חצי שנה מפקידים את זה בקופת ברירת מחדל. האם מפקידים לי 300 שקלים או מפקידים 300 שקלים עם ריבית והצמדה?

מפקידים 300 שקלים. הייתה לך אפשרות לבחור, זה לא שלא הייתה לך אפשרות לבחור.

בסדר, אז לפחות הצמדה.

אבל יכולת לבחור.

מפקידים לך 300 שקלים אבל הסכום - - -

אני שואל בשם חבר הכנסת סמוטריץ'. בשישה חודשים האלה שלא אמרתי איפה להפקיד, קרה בדיוק העדכון של השנה, וקצבאות הילדים עלו מ-50 שקלים במקרה הזה ל-57 שקלים. שואל חבר הכנסת סמוטריץ' מה תפקידוּ כעבור שישה חודשים. באמצע עלו קצבאות הילדים.

אנחנו נפקיד את זה מוצמד, כמו שאנחנו עושים בקצבאות הילדים – היה ואנחנו משלמים רטרו.

אתם משלמים בתום השישה חודשים.

מוצמד.

לא, לא מוצמד. לא שאלתי על מוצמד. המחיר העלה. קצבאות הילדים עלו מ-50 שקלים נניח ל-55 שקלים.

- - -

לפי 55? על השישה חודשים?

על התקופה.

אני לא מבין את השאלה, אדוני.

- - -

רבותי, אם אפשר פחות התרגשות. את מדברת מדי בשקט ויש פה כאלה שיש להם קול יותר רם. השאלה שלי: בחודש הראשון בברירת המחדל קצבאות הילדים היו בסכום מסוים. בחודש האחרון, כעבור שישה חודשים, ששם מתחילה ברירת המחדל ואז אתם מפקידים לו את הכסף, הסכום של קצבאות הילדים גדל במהלך התקופה הזאת. מה אתם מפקידים לאותה ברירת מחדל, לאותה קופת גמל, על החודש הראשון של השישה חודשים? כמה כסף?

אני מניחה שאדוני מתייחס לשינוי שיהיה בסכום החיסכון, לא בקצבת ילדים.

כן.

לגבי התקופה שבה השתנה סכום החיסכון, אנחנו נפקיד את זה בהתאם לסכום החדש, ביחס לאותה תקופה. בנוסף, לגבי הצמדה של סכום שמופקד רטרו, אנחנו נצמיד את זה גם, כמו שעושים כיום.

לכל התקופה.

אז למה לא לכתוב את זה? היא אומרת שעקרונית כן, אז למה שזה לא יהיה כתוב?

צריך לדייק את העניין הזה. אם אני מבין נכון, אנחנו לא מדברים על הצמדה. זה הכול בהנחה שסכום החיסכון כן יתעדכן במהלך - - -

- - -

בוודאי, אבל רק ביחס לאותה תקופה.

אבל מה עם הצמדה, הצמדה למדד? כשאתם משלמים רטרו, אתם משלמים הצמדה למדד?

אנחנו משלמים סכום מוצמד בהתאם לכללי ההצמדה.

כללים אנחנו לא מבינים. רבותי, השאלה כשאתם משלמים באיחור, כמו המקרה הזה, האם אתם מצמידים את הסכומים כולם.

מצמידים את זה.

למדד.

לא מצמידים.

רגע, נשמע אותם.

אבל אני לא דיברתי עכשיו על העלאה. העלאה זה דבר אחד.

אפשר בינתיים, היושב-ראש, לשאול שאלה אחת? מה קורה למי שאין לו חשבון בנק בכלל?

- - -

לא לענות ככה. גבירותי ורבותי, אני מבקש תשובה. אנחנו ממשיכים הלאה. אנחנו בינתיים עוד לא מאשרים את הדבר הזה. אני מבקש שתיתנו תשובה מוסמכת. אי-אפשר ככה.

אני מבקש תשובה מוסמכת, תגידו לי מתי יש לכם את התשובה הזאת. רועי, תשאל.

יש שכבות באוכלוסייה שאין להם חשבונות בנק כי הבנק לא פותח להם חשבונות או כי יש להם סיבות אחרות למה הם לא פותחים חשבון. מה יהיה איתם?

יש דבר כזה?

כן, ודאי. מודרי אשראי למיניהם, ויש אוכלוסיות שגם הבנק - - -

ויש חשבונות מוגבלים.

לא, זה שני דברים שונים. חשבון מוגבל, אתה יכול לפתוח חשבון.

נכון, אבל כל מיני סיבות.

למדינה יש עניין לעודד שאנשים יפתחו חשבונות בנק כי אז יש לו כתובת, אפשר להשיג אותו.

אבל יש אנשים שמאוד מאוד מכבידים עליהם בהליך של פתיחת חשבון בנק.

אבל יש הרבה מאוד אנשים שאין להם חשבונות במדינה.

חבר'ה, אתם שואלים, תנו להם לענות לכם.

תודה. השאלה ברורה. תשובה. מי עונה? בבקשה.

גרניט אופק, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. החשבונות לצורך הזה יהיו חשבונות ייעודיים על שם הילדים. אנחנו קובעים מנגנון בהליך מקוצר שיפתחו את החשבונות על סמך מידע שיגיע לבנקים מהמוסד לביטוח הלאומי.

שואל חבר הכנסת פולקמן ואני מצטרף לשאלתו. מדובר באזרח או במי שאתם הודעתם שהחשבון שלו מוגבל, הוא לא יכול להשתמש בחשבון בבנק. נולד לו ילד והוא רוצה להפקיד את קצבת הילדים, מה שאנחנו קובעים עכשיו בתקנות, הוא רוצה להפקיד את זה באותו בנק ששם אין לו חשבון פעיל. אתם הגבלתם את החשבון שלו או שלא נותנים לו בכלל לפתוח חשבון.

אין שום בעיה. החשבון הוא על שם הילד ולא על שם ההורה, ואז אין בעיה לפתוח חשבון.

זאת אומרת, לא יהיה אזרח במדינת ישראל שלא יוכל, כי יש גם כל מיני קבוצות אוכלוסייה שמכל מיני סיבות אין להם חשבונות בנק.

לא יהיה.

כל ילד במדינת ישראל, מכל שכבה, יוכל לקבל את זה. לא יגבילו מישהו, לא יהיו לזה השלכות שליליות על ההורה, כאלה או אחרות, כי זה על שם הילד אבל בבעלות ההורה.

בנאמנות.

חשבון נאמנות, רועי.

זאת אומרת, לא יהיה מצב שתהיה קבוצת אוכלוסייה - - -

שהילד ייפגע - - -

- - -

שלא יגידו לו, אי-אפשר לפתוח, אנחנו לא יכולים לפתוח.

לא יהיו על החשבון הזה דמי ניהול.

לא, לא יהיו. חשבון חיסכון, אין עמלות.

הלאה.

"

המוסד יודיע להורה זכאי על זכותו לבחירת קופת גמל או בנק לפי תקנה זאת יחד עם ההודעה על זכאותו לקצבת ילדים לפי החוק."

בסדר, אבל צריך להדגיש את זה כי אנחנו מדברים פה על כל ההורים במדינת ישראל. חלק מההורים לא יבינו את זה.

תכתבו את זה בתקנות עם קו למטה, בהדגשה.

ההורים יקבלו הודעה.

נוסח ההודעה צריך להיות שווה לכל נפש. הלאה.

"בחירת מסלול השקעה בקופת גמל או בבנק

בחר ההורה קופת גמל להשקעה או בנק לפי תקנות 3(א) או 14(א)(1), זכאי ההורה לבחור מסלול השקעה אחד או מסלול חיסכון אחד בחשבון הבנק, לפי העניין, שבו ינוהל סכום החיסכון הצבור הכולל באמצעות הודעה למוסד במהלך תקופת הבחירה (להלן – בחירת מסלול ראשונה)."

כלומר, ההורה זכאי לבחור לא רק את קופת הגמל או את הבנק שבו ינוהלו הכספים, אלא גם מסלול בתוכם.

אדוני היושב-ראש, הערה אחת, סליחה שדילגנו – בעניין ההודעה. שפות. מה החוק קובע היום על הודעות קצבאות ילדים, באיזה שפות המידע מועבר להורה? מה הנוהל שהביטוח הלאומי מחייב? האם זה רק בעברית? האם זה בעברית, ערבית, רוסית? מה הנוהל קובע היום? מודיעים לי על האירוע הזה. באיזו שפה מודיעים לי על האירוע הזה?

תשובה.

היום אנחנו מודיעים על זה בעברית.

אז אני מציע שאנחנו נתקן את זה.

מה אתם מודיעים?

עכשיו לתקן את הכול?

לא. למה? רק את זה. מי שמודיעים לו, שיודיעו לפחות - - -

אנחנו שולחים את ההודעות בשפה העברית.

אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת פולקמן לא לתקן את כל הביטוח הלאומי, בזה נדון בנפרד, בסדר.

שאלה אם יש להם מערכת שיודעת להוציא עכשיו בשפות.

חבר הכנסת גפני, אני רוצה רק להגיד שבמקביל להודעה שישלח המוסד לביתו של כל הורה, יהיה גם קמפיין תקשורתי בעניין הזה.

בסדר, נו.

הקמפיין התקשורתי יתנהל בכל השפות ולכל המגזרים.

איפה זה כתוב?

זה לא כתוב. אנחנו לא נכתוב בתקנות שננהל קמפיין.

אז שגם ההודעה – מכיוון שהאתגר כאן זה אותן שכבות שפחות מכירות את המערכת הכלכלית, את האירועים האלה, אז צריך שזה יהיה מינימום, לפחות בעברית, ערבית, רוסית. לפחות שלוש השפות האלה, זה בסיסי.

כל הודעה?

אמהרית, צרפתית, אתה לא תצא מזה.

בוודאי שנצא מזה. עברנו את הדיון הזה בחוק נתוני אשראי, הגדרנו – אני לא זוכר איזה שפות הגדרנו שם – היה דיון שלם על שלוש שפות.

אני מבין ממה את חוששת.

אותה הודעה תישלח בשלוש שפות לכל אזרח?

כן.

איך תדע למי לשלוח באיזו שפה?

זה יסבך יותר.

לא יסבך.

מה הבעיה? באותו דף.

באותו דף יהיה, כמו שאתה כותב בתרופה – אנגלית, עברית, ערבית.

תרופה אתה לא שולח. אדם קונה.

זה לא מסבך. בסוף, יש אוכלוסיות במדינת ישראל שעם כל הכבוד לקמפיין הזה, הן לא ידעו על האירוע הזה.

אני מציע שכן יהיה כתוב. שיהיה כתוב שהמוסד לביטוח לאומי ינהל – לא יודע בדיוק איך נכתוב את זה – ינהל בשפות נוספות אפשרויות של הודעה להורים, שזה יכול להיות בקמפיין, זה יכול להיות - - -

רבותי, אין לזה סוף. אפשר להגיד ערבית, עברית. שום שפה אחרת לא יכולה להיכנס. אין לזה סוף, חבר'ה.

חבר הכנסת וקנין, הם טוענים - - -

נשים גם מרוקאית, למה רק רוסית?

לא. השפות הרשמיות.

גפני, יידיש.

אבל אז אני לא אבין.

איך מסתדרים עד היום בביטוח הלאומי בכל ההודעות?

נכון. אני לא מכירה מישהו שלא בא לקחת קצבה של ביטוח לאומי.

לא מסתדרים. בגלל זה יש גופים שעוסקים במיצוי זכויות, כי אחת הבעיות בלא מעט שירותים היא אי-מיצוי זכויות, כי אוכלוסיות מוחלשות לא יודעות.

אבל זה בשירותים מורכבים. זה לא שירות מורכב.

זה לא בגלל ההודעה.

רבותי, בואו נעשה סדר בעניין הזה. אני מבין שאתם במוסד לביטוח לאומי מבינים או אומרים שאי-אפשר עכשיו להתחיל עם הנושא של שפות נוספות.

לפחות ערבית ועברית.

יש פה משהו שהוא חריג. אנחנו מדברים פה על מקרה שבו הולכים להודיע לאנשים, מה שלא היה עד היום, שהוא צריך לבחור איפה הוא משקיע את הכסף הזה. כל הנושא הזה הוא ייחודי.

ואני מציע שיהיה כתוב בתקנות – שיהיה כתוב – שהמוסד לביטוח לאומי ימצא את הדרכים כדי להודיע בשפות שונות, כדי להודיע לציבור הרחב שיש את האפשרות הזאת להשקיע כל אחד לפי רצונו ושיהיה כתוב בשפות שונות. לא בהודעה שאתם שולחים, מה שהיא אמרה קודם לגבי הקמפיין, שיהיה כתוב: המוסד לביטוח לאומי ידאג.

אדוני, הדבר הזה יהיה קיים גם באתר האינטרנט של המוסד.

צריך לכתוב את זה בתקנות.

אדוני היושב-ראש, זה לא פותר את הבעיה כי הקמפיין יהיה בשנה הקרובה. בעוד 15 שנה - - -

לא. הבנקים תמיד ירצו שכל ילד שלך יהיה אצלם.

לא רק בשנה הבאה.

כל פעם שתגיע - - -

היא צודקת, רחל.

גם כי הילד נכנס לבנק בגיל אפס. רוב הסיכויים שהוא לא ישנה את חשבון הבנק שלו.

יש אוכלוסיות בארץ שהבנקים לא רודפים אחריהן.

כל ילד. אני לא מסכימה.

רבותי, אני חושב שבזה אנחנו פותרים את הבעיה.

אם זה יהיה בתקנות, אין בעיה.

הדבר היחיד שאני כן רוצה לוודא שיהיה במגוון שפות, במגוון דרכים, זה כשהילד מגיע לגיל שהוא יכול להוציא את הכסף, שכל ילד ידע.

אז הוא יודע לקרוא עברית. זה מערכות החינוך שלנו.

אז בעיני זה מסוג השלבים - - -

זה דיון אחר.

אני לא יודעת אם במגוון שפות אבל צריך להגיע לכמה שיותר, לוודא.

אני מציע שיהיה כתוב בתקנות שהמוסד לביטוח לאומי ימצא את הדרכים לפרסם את העובדה הזאת שיש אפשרות להורה לבחור בנק או קופת גמל, כל אחד לפי רצונו, ושזה ייעשה באמצעות פרסום במגוון שפות.

מעולה.

זה בסדר.

אדוני, אני חושב שזו הוראה פתוחה מדי.

אז בוא נדייק אותה.

הלאה. בסדר, לא נורא.

אני אומר, אני חושב שזאת הודעה פתוחה מדי שעלולה לייצר קשיים על המוסד לביטוח לאומי.

בסדר. מה דעתך שאני רוצה לייצר קשיים על המוסד לביטוח לאומי?

לא אמרנו שאנחנו רוצים לסגור את העניין כדי להתחיל את החיסכון. אתה סותר את עצמך מתחילת הדיון.

אני חושב שהוראה, אם יש כזו, צריכה להיות ברורה כדי שאחר כך לא יעלו טענות כלפי - - -

לא יעלו טענות. אנחנו מדברים על זה. יש פרוטוקול, אנחנו עוקבים.

הוא רק אומר שצריך להגדיר שפות.

אתה יודע מה, אין בעיה. אתה רוצה, אז יהיה כתוב שההודעה בעניין הזה תישלח להורה בשפה הרוסית, הערבית, האמהרית, ויידיש, ומה עוד לא אמרנו? מרוקאית.

לדינו.

זה בסדר?

לא.

זאת ההצעה לכתוב בתקנות. אתם לא רוצים, לא צריך.

אפשר לבוא ולאפשר: ורשאי הוא להודיע בשפות נוספות.

לא, לא, לא. להודיע בשפות נוספות, אתה צריך להגדיר מהן.

שפות נוספות על השפות הרשמיות.

פעם היו מודעות שהמוסד לביטוח לאומי שולח למבוטחים בשפה העברית בלבד. מעבר לזה, באמצעי התקשורת השונים – גם באתר האינטרנט כפי שציינתי, גם בסניפים, בפלאיירים שמוצבים בסניפים השונים של המוסד – יש את זה ביתר השפות. יש את זה באמהרית, ברוסית - - -

אחת הטענות המובילות כנגד הביטוח הלאומי זה שבין השאר בגלל הדברים האלה יש בעיית מיצוי זכויות. אנחנו מכירים את זה בהרבה שירותים של הביטוח הלאומי.

הבדואים לא מצליחים לקרוא את ההוראות כי הם לא מקבלים את זה בערבית.

ולכן אני אומר, כל מה שאנחנו רוצים פה – זה מצוין שנכתוב בעברית וערבית - - -

רועי, אני לא הולך לחזור על העניין הזה. אתם רוצים, עד סוף הדיון תערערו על העניין. אמרתם שאתם לא יכולים בשפות נוספות, קיבלתי. לא מוציאים בשפות נוספות. נאמר כאן שמדובר על קמפיין שיעשו באופן קבוע עם העניין הזה, להודיע להורים שהם יכולים לבחור.

אני מציע שנעשה מעשה חריג, שהמעשה הזה מקל עליכם. אנחנו לא הולכים בייקוב הדין את ההר, להתחיל לכתוב שפות בהודעה, זה אנחנו נצטרך לעשות כשנדבר על מיצוי זכויות. האם באמת אנשים ממצים את זכויותיהם זה דיון אחר, הוא לא דיון דווקא פה.

כאן יש מקרה חריג. המקרה החריג הוא שאנחנו אומרים להורה – זכותך לבחור את מסלול ההשקעה הזאת, זכותך.

אנחנו רוצים שיהיה קמפיין – זה מה שנאמר קודם – אנחנו רוצים שיהיה קמפיין, והקמפיין הזה יהיה במגוון שפות. זה מה שאנחנו מבקשים, ושזה יהיה כתוב בתקנות.

אני רוצה להציע הצעה לעניין הזה. הקמפיין המאוד מאוד גדול התקשורתי יהיה באמת מאוד מאוד אפקטיבי לגבי הילדים שיש היום.

מה שאני מציעה זה שהמוסד, במכתב שהוא שולח בעברית, לא יתרגם את המכתב לשלוש שפות אלא יוסיף שורות. אתר האינטרנט של המוסד הוא כבר היום בכמה שפות, ולכן הוא יוסיף שורות.

למה את לא מקבלת את מה שאמרתי? הרי אמרתם את זה והם אמרו את זה, והגענו להסכמה. למה משהו אחר?

קמפיין זה בסדר אבל - - -

למה שלא יהיה קמפיין, והקמפיין יהיה במגוון שפות?

הוא מתנהל בתקופה הקרובה.

עוד עשר שנים לא יהיה קמפיין.

לא, גם בעוד עשר שנים. יהיו פרסומים של המוסד לביטוח לאומי.

יהיו פרסומים. אני מנסה להבהיר. בתקופה הקרובה יהיה קמפיין מאוד אגרסיבי בכל אמצעי התקשורת.

זה בסדר.

כולל אמצעי תקשורת למגזרים ייעודיים. בשלב השני יהיו פרסומים, כפי שאמרה עורכת-הדין מזוז, באתר האינטרנט של המוסד בכמה שפות, בסניפים בכמה שפות.

מה שאני מציעה זה להוסיף להודעה שישלח הביטוח הלאומי להורים הפניה. לא לתרגם את כל ההודעה שהיא מאוד ארוכה.

גם בסדר, כל עוד יש הפניה.

לא בסדר. זה פשוט לא בסדר.

למה?

ככה. כי תיקח אדם פשוט שמפנים אותו לאינטרנט, הוא לא יודע על מה מדובר.

או לסניף.

הוא ילך לסניף בשביל ה-50 שקלים, תעשו לי טובה. צריך שיהיה פרסום, שאנשים ידעו את זה.

למה זה כל כך בעייתי?

כי בקמפיין אי-אפשר להסביר לבן-אדם.

לא בקמפיין. בהודעות.

מתורגמנים אין לכם? מה הבעיה?

ההודעות הן בעברית, זה המצב.

אז מה? שיכתבו בערבית.

מה זה זה המצב?

- - -

אני יכולה להסביר למה זה לא אפשרי?

אי-אפשר לדבר בלי רשות. אם יהיו פתרונות כאלה של אינטרנט ושל הכול, אז באמת לא יהיה יותר, אבל אם אנחנו מדברים על כך שיהיה בתקנות שצריך להסביר את זה גם בפרסום במגוון שפות, אז זה לא יהיה רק פעם אחת. פעם אחת זה יהיה אגרסיבי, בשנה הראשונה, ואחרי כן זה יהיה נורמלי. זה הכול. בבקשה.

נחמה שפירא, המוסד לביטוח לאומי. אי-אפשר, אנחנו לא יכולים לייצר את השם הפרטי ואת הכתובת במגוון של שפות, המחשב לא מאפשר לנו את זה.

אין לי שום בעיה לקחת את הפלאייר שכתוב בשפה רוסית או אמהרית או כל שפה אחרת שתהיה, להכניס אותו למעטפה ולשלוח אותה לכל כתובת שאני רושמת ידנית, ואנחנו נעשה את זה. גם לא נהיה חייבים להגיע לסניף בשביל זה. יהיו לנו אמצעים אחרים שנוכל להעביר בשפות נוספות.

אם אתם יכולים, מצוין.

- - -

אני דבק בעמדתי שזה מה שצריך לעשות, וצריך לעשות את זה באופן קבוע וצריך שיהיה כתוב בתקנות שזה יהיה במגוון שפות וזה יחייב את המוסד לביטוח לאומי לאורך שנים. בשנה הראשונה זה יהיה אגרסיבי, פרסום רציני, ואחרי כן אפשר גם לחלק בבתי החולים כשהילד נולד, אפשר לחלק הודעה כזאת. צריך שבתקנות יהיו כוונה ורצון לפרסם את הדברים האלה באופן קבוע.

בואו נציע איזה נוסח.

טוב.

האמירה מגוון שפות, אני מבין את הבעיה איתה. יתחילו לבוא מחר טענות לביטוח הלאומי למה אין בצרפתית ולמה אין בגרמנית.

בואו נמשיך.

אולי נגבש עכשיו איזושהי הצעה שתהיה יותר קונקרטית לפרסום בעיתונים במגוון שפות, להודעות שיימסרו בדרכים מסוימות, רק כדי שהמנגנון יהיה ברור וקונקרטי ולא מנגנון כללי.

נכון. זה חשוב.

אני מציע שננסה לגבש עכשיו.

בסדר. הלאה.

"

לא בחר ההורה בחירת מסלול ראשונה, ינוהל סכום החיסכון הצבור הכולל במסלול השקעה או מסלול חיסכון, לפי העניין, לפי תקנון קופת הגמל או הוראות הסכמי ההתקשרות עם הבנקים לפי ההליכים שמכח סעיף 74ב(ד)(2) או (3) לחוק, לפי העניין."

כלומר, אם אין בחירה של ההורה, זה הולך למסלול ברירת המחדל בקופת הגמל להשקעה או בבנק.

"

בנוסף לאפשרות בחירת המסלול לראשונה כאמור בתקנת משנה (א), הורה שסכום החיסכון הצבור הכולל שנחסך לטובת הילד הזכאי שטרם הגיע לגיל הפדיון, מופקד -
בקופת גמל להשקעה - יהיה רשאי לבחור את מסלול ההשקעה שבו ינוהל סכום החיסכון הצבור הכולל לפי ההוראות הקבועות לענין זה מכח חוק קופות גמל;

בבנק - יהיה רשאי לבחור את מסלולי החיסכון שבו ינוהל סכום החיסכון הצבור הכולל מתוך מסלולי החיסכון שמוצעים לעניין זה על ידי הבנק, באמצעות הודעה לבנק, לפי הוראות הסכם ההתקשרות עם הבנק לפי ההליכים שמכח סעיף 74ב(ד)(2) או (3) לחוק, למעט אם תנאי מסלול החיסכון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל אינם מאפשרים בחירה כאמור."

אנחנו מדברים כאן על אפשרות בחירה שהיא אפשרות בחירה מתמשכת. ניוד בין מסלולים יתאפשר בקופות גמל להשקעה לפי הרגולציה הרגילה שקיימת לעניין זה בקופות גמל, בבנקים גם כן יתאפשר ניוד לפי ההסכמים שיהיו עם הבנקים, אלא אם כן המסלול בבנק הוא מסלול קונקרטי שבו יהיה ברור מלכתחילה שאין אפשרות לנייד כספים מתוך אותו מסלול.

"סכום החיסכון הנוסף

הורה שמבקש להעביר את סכום החיסכון הנוסף לקופת הגמל או לבנק יודיע על כך למוסד; ניתנה למוסד הודעה כאמור בחודש מסוים, יופקד סכום החיסכון הנוסף החל בחודש העוקב לחודש האמור."

כאמור, סכום החיסכון הנוסף לבחירת ההורה. הורה שמעוניין, מייד בחודש שלאחר ההודעה מופקד סכום החיסכון הנוסף לקופת הגמל להשקעה או לבנק.

"השבת תשלום

המוסד יהיה רשאי להורות לקופת הגמל או לבנק להשיב לו מהחיסכון הצבור הכולל תשלומים שהופקדו על ידו בשל תשלום גמלה לפי סימן ה' בפרק ד' לחוק, בטעות או שלא כדין, לאחר שנשלחה הודעה להורה וחלפו 30 ימים מיום משלוח ההודעה כאמור, ויחול לעניין זה סעיף 315(3) לחוק."

אנחנו מדברים כאן על אפשרות השבה של סכומים שהופקדו.

מה זה השבה?

השבה, כלומר סכום שהופקד בטעות או סכום שהופקד שלא כדין.

אם אני רוצה להפסיק?

איפה יש דבר כזה?

יכול לקרות. למשל הופקד סכום גבוה מדי.

המוסד לביטוח לאומי העביר כסף - - -

הפקיד כסף בטעות, יכול לקרות.

או שהתברר שאין תושבות, הילד עזב את הארץ.

מה עם קיזוזים פה?

הסכום הנוסף, אני רק אענה לשאלתך.

לפני זה. אם אני רוצה להפסיק?

אתה תוכל בכל חודש להודיע למוסד על שינוי בבחירתך לעניין הסכום הנוסף, זאת אומרת חודש כן, חודש לא, והבחירה שלך תיושם בחודש העוקב. אם הודעת בינואר, אז בפברואר הודעתך תתקבל.

זה כתוב בתקנות?

כן. זו משמעות התקנה.

הלאה.

"העברת כספים בין קופות גמל להשקעה

הורה שסכום החיסכון הצבור הכולל שנחסך לטובת הילד הזכאי מופקד בקופת גמל להשקעה מסוימת (בתקנה זו – קופה מעבירה), רשאי לבחור קופת גמל להשקעה אחרת שמופיעה ברשימה (בתקנה זו – קופה מקבלת), אליה יופקד סכום החיסכון החודשי ואליה יועבר סכום החיסכון הצבור הכולל; בחירה כאמור תיעשה באמצעות הודעה לקופה המקבלת בנוסח שעליו הורה הממונה בתוקף סמכותו לפי סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל."

אנחנו מדברים כאן על ניוד בין קופות גמל להשקעה.

איפה כל הטפסים האלה ירוכזו? יש פה הרבה עניינים גם של הודעות וטפסים.

דבר ראשון, כמובן הטפסים הללו יפורסמו באתרים של החברות המנהלות וגם הביטוח הלאומי יפרסם את כל הטפסים הרלוונטיים באתר האינטרנט שלו.

אמרתם שתקימו אתר ייעודי.

בוודאי. כן, אתר ייעודי לעניין הזה.

"

בתוך 2 ימי עסקים ממועד ההודעה כאמור בתקנת משנה (א), חברה מנהלת של קופה מקבלת שקיבלה את ההודעה, תודיע על כך למוסד."

יש צורך להודיע על כך למוסד כדי שהמוסד ידע להעביר את ההפקדות מהקופה המעבירה לקופה המקבלת.

"

הודיע ההורה כאמור בתקנת משנה (א) בחודש מסוים, יפקיד המוסד את סכום החיסכון החודשי לקופת הגמל המקבלת החל בחודש העוקב לחודש מתן ההודעה, ובלבד שהחברה המנהלת הודיעה למוסד כמפורט בתקנת משנה (ב)."

למה שבעה ימי עסקים השתנה? בטיוטות זה היה שני ימי עסקים.

מכיוון שאנחנו קיבלנו הערות שיש צורך בזמן נוסף כדי לבצע את ההודעה הזאת למוסד בידי החברות המנהלות.

בטח הם לא רוצים שזה יהיה בשבת גם.

למה בנק לא יכול לעשות את הניוד הזה?

שוב, אני חוזר על מה שאמרתי קודם. הרגולציה - - -

רק במקרה הזה אני מדבר, אני לא מדבר על הרגולציה הכללית. אם ההורה בחר בנק, למה אי-אפשר שיהיה ניוד?

אנחנו הבנו שזו ההחלטה שהתקבלה במשרד האוצר. אנחנו חושבים שהמערכת הבנקאית יכולה לנהל את זה.

החלטות שהתקבלו בממשלה, אני כמובן עובר לדום, זה ברור, אין ויכוח בכלל. עכשיו אני שואל שאלה, רק שאני אבין.

בנק ישראל לא מתנגד לניוד.

אני רוצה לדעת למה אי-אפשר במקרה הזה, רק במקרה הזה – אני לא הולך לשנות סדרי בראשית – אם הורה רוצה לנייד בבנק, למה אי-אפשר לתת לו את זה?

אם הורה הכניס בבנק, עכשיו הוא קשור לבנק הזה חתונה קתולית עד גיל 18? למשל, גם אם הוא סגר את חשבון הבנק האישי שלו, העביר אותו לבנק אחר, החשבון הזה נשאר שם?

ישלם מס.

קנסות על שבירת פיקדון.

חבר הכנסת גפני, יש פה כמה נושאים בעניין הניוד בתוך בנקים. קודם כול, הרגולציה הקיימת כיום, חלקה בחקיקה ראשית, לא מאפשרת את הניוד הזה. בכדי להתחיל את החיסכון ב-1 בינואר 2017 אנחנו חייבים להתייחס לרגולציה הקיימת.

מעבר לזה, מנגנון הניוד מבחינה תפעולית ומבחינה מסחרית בבנקים היום לא קיים, והבנקים בשיחות שונות אמרו לנו ששוב, בהתייחס ל-1 בינואר 2017 הדבר לא אפשרי.

ככל שהרגולציה והחקיקה תשתנה בעתיד, והפיקוח על הבנקים יוביל למקום של ניוד יותר פשוט בין בנקים והדבר יתאפשר, אפשר יהיה להתאים את התקנות, אבל כיום הדבר הזה לא קיים.

בבקשה.

הפיקוח על הבנקים לא מהווה פה מגבלה לניוד. להבנתנו, הסיבה שזו ההחלטה שהתקבלה הייתה סוגיית המס, והסוגיה הזאת לא נפתרה. זה לא משהו שהוא בפתחו של הפיקוח על הבנקים.

הרגולציה היום בעולם קופות הגמל של ניוד היא רגולציה מאוד מפורטת, מאוד מסודרת ומאוד מובנית. כיום, הסוגיה של מעבר בין חשבונות באופן כללי בין בנקים היא - -

מה אתם מסתירים?

מה? מה?

מה אתם מסתירים?

- - היא רחוקה מאוד.

אני מבקש להוסיף את העניין הזה, ואם צריך, אפשר לתקן את החקיקה. אומר בנק ישראל – לי לא מפריע, מצד הפיקוח על הבנקים אין בעיה. אנחנו מדברים על מקרה שאתם יצרתם אותו. אתם אמרתם שמפקידים את החשבון והגעתם להסכמה, גם עם השר ליצמן, הגעתם להסכמה שזה יהיה גם בבנקים משום שיש אנשים שאין להם קשר לקופות גמל דווקא. בסדר.

יש בעיה, ואתם אומרים שברירת המחדל זה רק קופות הגמל משום ששם אפשר לעשות ניוד. למה אי-אפשר לעשות ניוד? אם הוא בחר או אם הוא רוצה בבנקים, למה אי-אפשר לעשות ניוד? יש בעיה בחקיקה ראשית, נתקן, אנחנו לפני חוק ההסדרים. למה, מה אתם מסתירים מאתנו? למה אי-אפשר להקל על ההורה הזה? אתם הגבלתם אותו בתוכנית חיסכון, אחרת הוא היה מקבל את הכסף לחשבון הפרטי שלו.

שוב, התקנות האלה הובאו תחת החקיקה והרגולציה הקיימת היום.

בסדר.

ותחת המנגנונים התפעוליים שקיימים בבנקים ובגופים המוסדיים לטובת העניין הזה. הרגולציה של אגף שוק ההון על הניוד היא מאוד מאוד מאוד מקיפה. אין רגולציה דומה לגבי העברה בבנקים, וצריך ליצור אותה. זה דבר ראשון.

אני חייבת להגיב, אני מצטערת, הפיקוח על הבנקים פעל המון בשנים האחרונות בשביל לאפשר מעבר. למיטב ידיעתנו, אין מגבלה של רגולציה. אם אתם יודעים על משהו אחר, אתם מוזמנים לומר לנו.

הנקודה השנייה שאני רוצה להגיד - - -

הנקודה הראשונה נמחקה מהפרוטוקול. בנק ישראל אומר שאין בעיה. אתם לא יכולים, הרי הם אחראים על זה.

אני לא חושב שיש מה להשוות בין הרגולציה שמצויה בעולם - - -

בואו נעשה סדר. אני, אין לי עניין. אני רוצה שהתקנות האלה יהיו תקנות טובות, יש לי בזה עניין.

ושהן יקרו.

ושהן יקרו. אני לא מבין מה ההתעקשות של משרד האוצר, כשיושבת פה נציגת בנק ישראל והיא אומרת אין בעיה של רגולציה. אתם לא מופקדים על זה, הם מופקדים על זה. הם אומרים שאין בעיה של רגולציה, תחפשו תירוץ אחר. מה התירוץ הבא?

הבנקים מבחינה מסחרית או מבחינת הכדאיות שלהם להיכנס לפרויקט הזה, בשיחות שונות מדברים על כך שהם בונים על החיסכון הזה לתקופה ארוכה.

כן, בסדר.

ככל שאתה תאפשר את הניוד בבנקים, הריבית - - -

אבל את מאפשרת את הניוד בקופות הגמל, בחיסכון לטווח ארוך.

הבנקים, מנגנון התשואה הוא שונה מקופת גמל. הוא מנגנון של ריבית שנקבעת מראש והיא ידועה. ברגע שאתה לא תיתן לבנק ודאות לגבי אורך החיסכון שלו, היכולת שלו להבטיח ריבית לחוסך יורדת מאוד מאוד משמעותית.

לא קיימת.

היא לא קיימת בעצם.

קודם כול, אני חושבת שקיבלנו תשובה אחת.

אני לא קיבלתי אפילו תשובה אחת.

אני חושבת שזאת תשובה. בסופו של דבר, אם אתה רוצה לדאוג שלילד תהיה הריבית הטובה ביותר, אז אתה מבין שאם אתה מתחיל לעשות את האפשרות של ההעברה באמצע, אתה בעצם מוריד בצורה דרמטית את הריבית, בעיקר בבנק.

למה את לא אומרת את זה על קופות הגמל?

כי קודם כול, שם זה עובד אחרת. הדבר השני, העניין של ברירת המחדל. אני מכירה את עולם הבנקים – כולנו, כל מי שיושב פה בחדר, מכיר את עולם הבנקים. לבנקים מאוד כדאי שהלקוח, התינוק, ייכנס לתוך הבנק. אנחנו יודעים את זה, אנחנו מכירים את המבצעים להכניס צעירים ונוער לבנקים, וזה בסדר, זו זכותם.

אם אנחנו רוצים לתת כמה שיותר אפשרויות וגם לייצר כמה שיותר מודעות לעניין, ברגע שהבנק הוא לא ברירת המחדל, הבנק יצא בקמפיין וישכנע כל בן-אדם להגיע אליו. לכן בעצם עבור האזרחים והאזרחיות והתינוקות אנחנו בעצם מייצרים את המסלול הטוב ביותר בזה שהבנק הוא לא ברירת המחדל, אלא קופות הגמל, והבנק, שייצא לקמפיין וישכנע אנשים ללכת אליו.

דיברת דברי טעם. לא השתכנעתי.

טוב, חבל.

המציאות היא ברורה.

אז אולי תסביר. אני אשמח שתשכנע אותי.

אני אגיד לך. אני כל הזמן מסתכל על האבא או הורים שנמצאים באיזשהו מקום, שרמת ההשכלה שלהם היא לא גבוהה, הם מקבלים את הכסף, הם עובדים עם בנק כל הזמן. אני לא דואג לבנקים, אני דואג לאותו הורה, ואני לא דואג להורה העשיר או מעמד הביניים ומעלה, הוא יודע מה לעשות, בין שנגיד לו כך ובין שנגיד לו אחרת.

נכון.

אני מדבר על מעמד הביניים ומטה, שאליהם אנחנו מכוונים את הנושא הזה. הוא עובד עם הבנק. הוא לא יודע על קופת גמל, הוא לא יודע את כל הדברים האלה, הוא גם חצי מובטל. הוא צריך להפקיד את זה.

אם תהיה אפשרות של ניוד בבנקים כמו שיש בקופות הגמל, הריבית תעלה, הקמפיין כמו שאת אומרת יתבצע.

אתה מסכים איתי שטוב שברירת המחדל היא בקופות גמל?

לא.

אבל זה בדיוק זה.

ברירת המחדל יכולה להיות גם בבנקים.

אבל זה מה שיגרום לבנקים לצאת בקמפיין. בדיוק אותו אבא לא ילך מבנק דיסקונט לבנק לאומי כי אולי שם הוא יקבל תנאים טובים יותר.

קופות הגמל לא יכולות לעשות קמפיין?

יכולות.

מה הסיכוי? נו, באמת. כמה אותם הורים מוחלשים, או עם הזדמנויות קטנות יותר, פוגשים בכלל את קופות הגמל? ואז הבנקים יתאמצו לקחת אותם אליהם, זה בדיוק זה.

רחל, הבנתי. בבקשה.

יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי השקעות. הערה חשובה בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת רחל עזריה.

אדוני היושב-ראש, הרי כרגע המצב הוא כזה. הבנקים וקופות הגמל בעצם התחרו על הלקוח מיום היוולדו, כשמצב הדברים עד היום כזה שקצבת הילדים שקיבלו הגיעה לחשבון הבנק. לא הייתה אפשרות אחרת.

עכשיו, ברגע שבו נולד אותו תינוק שעכשיו זכאי להתחיל ולקבל את הכסף הנוסף של חיסכון לכל ילד במסגרת קצבת הילדים, יצטרך ההורה לבחור. הבנקים כבר היום בנקודת המוצא נמצאים במצב של Data Base של לקוחות ושל מנגנון שמתקיים שקצבת הילדים הולכת לחשבון הבנק.

השר ליצמן, בבקשה.

מה הנושא?

עדיין קצבאות הילדים.

חיסכון לכל ילד.

העמדה של משרד האוצר – ואני לא יודעת למה העניין הזה לא מודגש – אבל בסופו של דבר, כשעבדו על המנגנון שהציעו פה בתקנות רצו ליצור מנגנון תחרותי.

אם אתה שואל, לעמדתנו כאיגוד בתי השקעות שמייצג את הגופים המוסדיים, את קופות הגמל בסיפור הזה, בכלל מ-day one היו צריכים לתת לנהל את הכסף הזה מקצועית בגופים המוסדיים שלהם המומחיות, וכך קבעה גם ועדת בכר בזמנו כשהפרידה את קופות הגמל מהבנקים לנהל בכלל חיסכון ארוך-טווח בישראל היום.

אבל, בגלל אותה טענה שגם אתה מעלה אותה עכשיו, שעלתה, שיש אנשים שלא מכירים – אין קופות גמל, יש חשבונות בנק, עד היום הקצבאות של הילדים מתנהלות בחשבונות הבנק – לכן, בנקודת המוצא, את הבחירה צריך לתת או בבנק או בקופת גמל. שישה חודשים נותנים לבחירה הזאת, ורק כעבור שישה חודשים, אדוני, אומרים שברירת המחדל תהיה שזה ילך לקופת הגמל.

אני חושבת שבשישה חודשים האלה, גם מבחינת ההסברה, הרי המנגנון התחרותי הזה, המוטיבציה שהוא ייצר זה גם אצל הגופים המוסדיים, בקופות הגמל בשישה חודשים האלה לפעול מול הלקוחות בשביל להביא להם את המוצר שלהם. אז אני פשוט לא מבינה מה מקום הדאגה שלך פה.

אוקיי. תודה. עוד משהו שרוצים להגיד בעניין הזה כי אני רוצה לסיים את הדיון עכשיו?

גלי כספרי, איגוד הבנקים. אני רוצה רק לחדד משהו בכל הוויכוח הזה. הוא לא רק בין בנק לבין קופת גמל. הוויכוח הזה הוא בעצם בין שני אפיקים שונים לחלוטין ויש אלמנט אחד שקצת נשכח פה בדיון וזה העובדה שיש פה אפיק אחד שהוא בטוח ומבטיח לילד כמה כסף יהיה לו בגיל 18 ואפיק שני שהוא בשוק ההון ויש בו סיכון מסוים. ודווקא אוכלוסיות שדובר עליהן פה – אוכלוסיות של השכבות הפחות אולי משכילות, עם הכנסה יותר נמוכה – יכול להיות שדווקא האוכלוסיות האלה, חשוב להן יותר לדעת מה הסכום שיהיה להן בסוף התקופה, שהוא יהיה נטול סיכון, שלא תיפגע התשואה שלהם.

ולכן, מה עמדתכם?

ולכן אנחנו חושבים שאם המדינה מחליטה עבור המשפחה, שלא מנצלת את ששת החודשים האלה, המקום הנכון עבורם הוא בנק שמבטיח תשואה.

זה באמת הפתעה.

- - -

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לעניין הזה? איפה שר הבריאות? תקרא לו, אני רוצה שיגיד כמה מלים על העניין הזה. בבקשה.

משפט אחד, שיקול נוסף. צריך לזכור – והדברים נאמרו גם כשהוועדה פה העבירה את קופות גמל להשקעה – בסופו של דבר החיסכון הזה יכול לשמש ולהצטרף לטובת החיסכון ארוך-הטווח של אותו ילד. הדבר הזה הוא יתרון מאוד משמעותי של קופת הגמל. אם הילד הזה משאיר את הכסף הזה לגיל הפרישה שלו, יהיה מדובר על סכום מאוד משמעותי וזה אלמנט שאסור להתעלם ממנו.

בסדר. יש לי רק עוד שאלה לפני שאני נותן לשר הבריאות להתייחס. הכסף שמפקידים בסוף תקופת החיסכון – או בגיל 18 או בגיל 24.

21.

21, סליחה. הכסף הזה שאתם מפקידים, הוא יהיה צמוד?

החוק מצמיד אותו. החוק מצמיד אותו כמו את הקצבאות.

מצמיד אותו ממתי? ממתי שהוא נולד?

לא. ה-500 שקלים יקודמו כמו שמקודמת קצבת הילדים. כל שנה.

אבל ממתי שהוא נולד?

לא.

לא רטרואקטיבית.

בסופו של דבר, אותו ילד, בגיל שהוא מוציא את הכסף הזה, הוא יקבל או 500 שקל או 1,000 שקל. 500 שקל בגיל 18. אפשר להפקיד את זה מייד בהתחלה כי אם מפקידים את זה בסוף, זה לא שווה שום דבר.

ההפקדה מייד בהתחלה עולה למדינה בשנה עוד כ-80 מיליון שקלים. התשואה שה-500 שקלים האלה יעשו, בהנחה והם יופקדו בקופת גמל עם איזושהי הנחת ריבית ארוכת-טווח, היא עוד - - -

- - -

אנחנו מעכבים את התקנות. לכל ילד. אנחנו כבר שנה שלמה בסיפור הזה.

בסדר, אבל - - -

אבל די, בואו נסגור את זה כבר. כמה זמן אפשר. אנחנו נישאר פה גם מאוחר יותר.

אני לא יכול להעביר את זה ככה, עם כל הכבוד.

למה?

כי צריך לסיים את הדיון.

אנחנו כמעט סיימנו. יש כמה דברים, בואו נסגור את זה היום.

טוב, הלאה.

זה מה שאמרנו בתחילת הדיון, שסוגרים את זה היום. חבל, כבר שנה אנחנו מעכבים את זה, זה כסף של הילדים. חבל.

שנה מעכבים את זה? מתי משרד האוצר הכין את זה?

זה מחוק ההסדרים הקודם.

בחוק ההסדרים הקודם הוא הכין את זה? בסדר. מה, אני לא הייתי מביא את התקנות אם זה היה מגיע לפני?

אז יאללה, בוא נסגור את זה.

אין יאללה. מה יאללה?

למה לא?

ככה. כי הוועדה היא ועדה רצינית, היא לא ועדה שמעבירה ככה, עם כל הכבוד. מה, אני לא רוצה להעביר את זה? אני רוצה להעביר את זה.

אז בוא נעביר את זה. בוא נסגור את זה היום. מה הבעיה?

תשלימי בבקשה.

בהנחה ועבור הילדים שקיימים במלאי אנחנו כן נשלם בגיל 18, ורק לילדים שנולדו החל מה-1 בינואר 2017 נשלם בגיל אפס, העלות למחזור, כלומר לשנה, עוד 80 מיליון שקלים מתקציב המדינה.

המשמעות מבחינת הכספים לחיסכון, זה יוצר עוד מאות בודדות של שקלים לכל ילד. זו לטעמנו עלות תקציבית גבוהה מדי תמורת - - -

מה אתם עושים בכל מקום? מה הבנק עושה – תוכנית חיסכון כזאת – מה הוא עושה?

לא. השאלה היא על - - -

לא, אני מדבר על מה שהוא שאל.

500 השקלים האלה יופקדו - - -

שאלתי מה בנק רגיל סטנדרטי אזרחי עושה כשמפקידים. הוא מקבל את זה בסוף? הוא מקבל את זה בהתחלה? מתי מקבלים?

לא, השאלה היא מתי המדינה - - -

אנחנו סיכמנו מה שבנק רגיל נותן.

לא, השאלה היא מתי המדינה תפקיד.

זה מה שאמרתי.

המדינה לפי החוק צריכה להפקיד בגיל 18.

הרב ליצמן, אתה רוצה להתייחס לנושא הזה?

כן, מילה אחת. אגב, אני רוצה להבין. אם אתה דוחה את זה - - -

- - -

מי יכול לענות לי על השאלה הבאה מהביטוח הלאומי? אנחנו לא יכולים להספיק, יש עכשיו דיון עם שר הבריאות. אם אנחנו נאשר את זה ביום ראשון, האם יש הבדל מבחינתכם בהעברה של הנושאים הללו? מי יודע בביטוח הלאומי לענות על השאלה הזאת? אחרת אנחנו נשב פה עד מאוחר. אני מעוניין להעביר את זה.

אני יכולה לענות. לוח הזמנים הוא מאוד מאוד קצר.

מאוד קצר. אתם הייתם צריכים להכין את זה בזמן אז זה היה כבר מאושר מזמן, אבל אני שואל עכשיו על ההבדל בין יום שלישי ליום ראשון. על זה אני מדבר.

אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להגיד לך. אני לא רוצה תירוצים שלא הספקנו. זה מה שאני לא רוצה.

בסדר. בבקשה.

אנחנו רוצים שזה יקרה. תמימות דעים.

בכדי להגיע להפקדה כמו שקבע המחוקק, ב-1 בינואר 2017, בגזירת הזמנים אחורה אנחנו צריכים שהזוכים במכרז יפורסמו לפני החגים. כדי שזה יקרה אנחנו צריכים מרגע אישור הוועדה עוד כמה ימים כדי לסגור נושאים במכרז שנשארו פתוחים כי הם תלויים בתקנות.

נעשה עם כבוד השר דיון, ואז נמשיך.

בואו נמשיך.

כל איחור הוא מאוד מאוד משמעותי בשלב הזה.

מבחינתי, אני מוכן לחכות.

אבל אנשים באו לדיון אתך.

אנשים שלי – תאמין לי, יש לי הרבה מה לדבר איתם - סלמונלה ויש לי עוד דברים.

לא חסר, אתה אומר.

לא חסר לי. כל חמש דקות צרה אחרת.

השר מבקש להמשיך. אנחנו ממשיכים. בבקשה. הלאה.

אדוני היושב-ראש, יש הערכת זמן על הדיון?

אני מקווה חצי שעה.

רציתי לשאול עדיין בהקשר של ברירת המחדל. הרי החשיפה לסיכון בקופות גמל היא בדרך כלל גבוהה יותר. הרי דיברנו על זה שיש כמה מסלולים. יכול להיות שאדם יאבד את הקרן לדוגמה בקופת גמל, מה שלא יקרה לו בבנק. בבנק הוא ירוויח פחות, הוא גם לא יפסיד.

מי עונה לו? שרעבי.

אני אתייחס. השאלה שאתה שואל היא שאלה שנכונה באופן כללי בעולם ההשקעות, סיכון ותשואה הולכים בדרך כלל - - -

בדרך כלל כברירת מחדל לוקחים סולידי.

ולכן, ברגולציה המשלימה של העניין הזה אכן נקבע שגם בתקנון קופת הגמל ברירת המחדל תהיה מסלול סולידי, אבל לא היינו רוצים, במיוחד בדבר הזה שהמטרה שלו היא להציב את הילדים בשלב שבו הם יוצאים לחיים עם סכום פיננסי כלשהו, לתת להם סכום נמוך מדי כתוצאה מהעובדה שבטווח של 18 שנה – 21, יותר מזה משאיר את זה – השקענו את הכסף בתשואה מאוד מאוד נמוכה רק, שוב אני אגיד את זה בצורה עדינה, בגלל אלמנט הפחד. בסוף אנחנו רוצים שיהיה טוב לילדים.

התפיסה שלך של השקעה, נכון לקחת סיכון - - -

אבל נכון לקחת סיכון שקול - - -

זה לטווח ארוך.

במיוחד כשמדובר לטווח ארוך, ואני אחדד.

כשזה לטווח ארוך וקופת גמל נותנת תשואה.

אתה אומר שברירת המחדל היא סולידית, ומי רוצה להתפרע שיתפרע.

היה מול עינינו העניין הזה ולכן קבענו - - -

בסדר. זאת התשובה. הלאה. בבקשה להמשיך.

"

בתוך 2 ימי עסקים ממועד ההפקדה הראשונה לפי תקנת משנה (ג), תעביר חברה מנהלת של הקופה המקבלת בקשה לחברה המנהלת של הקופה המעבירה להעברת כל סכום החיסכון הצבור הכולל שנחסך לטובת הילד הזכאי בקופה המעבירה (להלן – בקשת ההעברה), באופן המפורט בהוראות הממונה לעניין זה שניתנו בתוקף סמכותו לפי סעיף 23(ד)(2) לחוק קופות גמל; החברה המנהלת של הקופה המעבירה תעביר לקופה המקבלת את סכום החיסכון הצבור הכולל כאמור בתוך 5 ימי עסקים מהיום שבו הועברה לה בקשת ההעברה."

זה מנגנון העברת הכספים.

נכון. הלאה.

"

על העברת סכום החיסכון הצבור הכולל לפי תקנה זו לא יחולו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(העברת כספים בין קופות גמל), התשס"ח-2008, למעט תקנות 4(6), 6 ו- 7, בשינויים המחויבים."

כלומר שהרגולציה ככלל תיעשה לפי התקנות האלה ולא לפי התקנות הכלליות.

"משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי

בקשה למשיכת סכום החיסכון הצבור הכולל כולו או חלקו, בידי ילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, ובכלל זה אישור ההורה הנדרש לפי סעיף 74ג(ב) לחוק, או אישור כאמור בסעיף 74ד(א) לחוק, תיעשה באמצעות הגשת בקשה לחברה המנהלת או לבנק, לפי העניין, לפי הוראות הממונה שניתנו בתוקף סמכותו לפי סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל, או הוראות הסכמי ההתקשרות עם הבנקים לפי ההליכים שמכח סעיף 74ב(ד)(2) או (3) לחוק, לפי העניין.

המוסד יודיע לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, וכן לילד שהגיע לגיל 21 על זכותו למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל כולו או חלקו ועל המענקים שיהיה זכאי להם לפי מועד המשיכה שמכח סעיף 74ג(א) לחוק."

אנחנו מדברים על בקשה למשיכה שמוגשת - - -

- - -

כרמית, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד. ברור לנו שהתקנות הן פועל יוצא של החוק אבל לנו מאוד מאוד חשוב להגיד את זה לפרוטוקול, וגם אדוני אמר שהוא יכול לתקן כל דבר - -

אם אפשר בקצרה ולא לדרוך לי על יבלות.

- - בחקיקה ראשית, אז ככה. אנחנו חושבים שאחד האבסורדים הגדולים של החוק הזה זה שילד שהגיע לגיל הפדיון, שזה 18, צריך בעצם בזמן משיכת הסכום הכולל להביא אישור הורים. ילד היום בגיל 18 יכול להינשא, להצביע בבחירות וכו', והוא צריך להביא אישור הורים. ילד בגיל 19 שיש לו איזושהי בעיה רפואית, רוצה את הכסף כדי לממן ניתוח, צריך להביא אישור הורים.

בעינינו זה אחד האבסורדים הגדולים של החוק, והם משתקפים ובאים לידי ביטוי כמובן גם בתקנות.

חבר הכנסת מרגי כבר הגיש הצעת חוק בהקשר הזה, יחד עם חברי כנסת נוספים: יואל חסון, מיקי זוהר, מירב בן ארי וכו'. אני חושבת שזה פשוט עוול שזועק לשמים שילד בן 18 צריך אישור הורים כדי למשוך את הפיקדון שהופקד בשבילו ולטובתו, בטח ובטח כשהוא יכול בזמן הזה להינשא, להצביע בבחירות, וכהנה וכהנה.

נטפל בזה. בסדר, זו הצעה טובה, רק היא לא כרגע על השולחן.

לכן אמרתי.

אני מקבל את ההערה שלך. אני אפשרתי לך לומר את זה לפרוטוקול. זה לא נושא הדיון. אנחנו בתקנות לא יכולים לשנות חקיקה ראשית.

אני יודעת.

אני רק רוצה להגיד לך שהיה דיון גדול בנושא הזה, הוא לא היה פשוט. זה לא נעשה בשליפה מן המותן, אבל אני מקבל את ההערה שלך, היא נרשמה בפרוטוקול ואני מודה לך על כך. להמשיך הלאה.

"משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי

נפטר ילד זכאי בטרם הגיעו לגיל 16 שנים -

והיו לילד שנפטר שני הורים בעת הפטירה – יהיה כל אחד מההורים זכאי למשוך מחצית מסכום החיסכון הצבור הכולל;

והיה לילד שנפטר הורה אחד בעת הפטירה – יהיה ההורה זכאי למשוך את כל סכום החיסכון הצבור הכולל;

ולא היה לילד הורה בעת הפטירה – יחולו הוראות תקנון קופת הגמל לגבי כספים שמופקדים בקופת גמל להשקעה, והוראות חוק הירושה לגבי כספים שמופקדים בבנק, לעניין הזכאים למשיכת הכספים;

בתקנת משנה זו, "הורה" – ההורה הביולוגי של הילד, ואם היה הילד מאומץ – ההורה המאמץ."

כאן אנחנו קובעים בעצם מנגנון שחלילה ילד נפטר לפני הגיעו לגיל 18, אנחנו חושבים שעד גיל 16 בעצם לא יהיה צורך בצו ירושה אלא מי שיהיה זכאי, בהנחה שלילד יש הורים, ההורים יהיו זכאים לכספים מבלי שיהיה צורך להציג צו ירושה. זה נועד להקל כדי לפשט את הדברים במקרים קשים כאלה.

הלאה.

"

נפטר ילד זכאי לאחר הגיעו לגיל 16, יחולו הוראות תקנון קופת הגמל לגבי כספים שמופקדים בקופת גמל להשקעה, והוראות חוק הירושה לגבי כספים שמופקדים בבנק, לעניין הזכאים למשיכת הכספים.

ילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון וסכום החיסכון הצבור הכולל שנחסך לטובתו מופקד בקופת גמל להשקעה, יהיה רשאי לתת הוראת מוטבים לפי הוראות הממונה שמכח סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל; ניתנה הוראת מוטבים כאמור, יהיו זכאים המוטבים שנקבעו לסכום החיסכון הצבור הכולל."

כלומר, מגיל 18, ככל עמית אחר.

איך הוא ידע שיש לו כזאת זכות?

כיום זה קבוע בתקנון קופות הגמל.

הוא מקבל דיווח שנתי כל שנה.

הוא מקבל דיווח.

הוא מקבל דיווח.

דיווחים תקופתיים, הוא מקבל הודעה.

לא, הדיווחים התקופתיים הרי הם שטנץ.

טוב, אם אתם רוצים לעשות צחוק תעשו צחוק. אני מקבל דיווח תקופתי, זורק את זה לפח. איך יש דבר חריג במקרה הזה? איך הודעה חריגה? שהוא יבין שקרה משהו.

אין פה הסדרה חריגה בהקשר הזה.

איך הוא יודע שהוא זכאי?

ככל עמית אחר, הוא יכול לתת הוראת מוטבים. הוא יודע ככל עמית אחר בידי ההודעה השנתית בדוח השנתי שהוא מקבל מקופת הגמל.

אוקיי. הלאה.

"הדרך להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל

החברה המנהלת או הבנק, לפי העניין, יעבירו את הכספים שיימשכו לפי תקנות אלה לחשבון הבנק של הזכאים לכך לפי תקנות אלה ולפי סעיף 74ד(א) לחוק.

החלת הוראות מגיל הפדיון

סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון ימשיך להתנהל בקופת גמל או בבנק, לפי העניין."

כלומר, אם לא נמשכו בגיל 18, בגיל 21, ממשיכים להתנהל בקופת גמל או בבנק. כאן, לפי הצעת הייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו בעצם מוותרים על תקנת משנה (ב), אנחנו ממשיכים ל-(ג), בתיקון קל.

"

(ג) הגיע הילד הזכאי לגיל הפדיון" – כלומר לגיל 18 – "יהיה הילד הזכאי רשאי להורות על העברת כספים בין קופות גמל להשקעה או בין מסלולים בקופות גמל להשקעה לפי ההוראות הקבועות לענין זה מכח חוק קופות גמל, או בין מסלולי חיסכון, לפי הוראות הסכם ההתקשרות עם הבנק, לפי העניין."

כלומר, בגיל 18 מי שמנהל את הכספים זה הילד עצמו, הוא יכול לבקש להורות על ניוד, על ניוד במסלולים וכו'.

"עדכון סכום החיסכון הבסיסי

סכום החיסכון הבסיסי יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת."

זו כאמור הוראת העדכון, הצמדה למדד שדיברנו עליה קודם לכן.

"מועד גביית דמי ניהול

חברה מנהלת אשר גובה דמי ניהול מן היתרה הצבורה בחשבונו של ילד זכאי, רשאית לגבותם בשיעורים שווים במועד אחד מאלה:"

כאן אנחנו מוסיפים, שוב, לפי ההצעה של הייעוץ המשפטי לוועדה - - -

למה הסכום הנוסף לא מעודכן?

הסכום הנוסף זה במסגרת הצו.

למה הוא לא מעודכן?

הצו יעודכן בהתאם לסכום הבסיסי.

למה לא כתוב?

זה לא יכול להיות מעודכן על-פי חוק הביטוח הלאומי כי הוא צריך להינתן בצו אבל אנחנו נתאים אותו לעדכון של הסכום הבסיסי.

אל תגרמו לי לא לאשר את התקנות היום. אני לא מבין, אז מה אתם עושים עם ה-50 שקלים הנוספים?

אין בעיה. אפשר להוסיף פה.

אז תוסיפו.

אפשר להוסיף את זה.

סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף יעודכנו ב-1 בינואר.

אפשר להוסיף אז תוסיפו. למה אתם מעצבנים אותי בפגרה, למה?

סכום החיסכון החודשי.

הנוסף.

הנוסף, לא הבסיסי.

סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה.

בסדר. הלאה.

"מועד גביית דמי ניהול

13.

חברה מנהלת אשר גובה דמי ניהול מן היתרה הצבורה בחשבונו של ילד זכאי עד הגיעו לגיל 21" – תוספת שניתנה בהצעת הייעוץ המשפטי לוועדה – "רשאית לגבותם בשיעורים שווים במועד אחד מאלה:"

אחד מהמועדים האמורים בתקנה 9(א) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(דמי ניהול), התשע"ב-2012;" זה בכל יום עסקים או בכל חודש.

ביום ה – 15 בחודש הראשון בכל רבעון; לעניין זה, "רבעון" - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס;

ביום ה - 15 בחודש הראשון בכל חציון; לעניין זה, "חציון" - תקופה רצופה של שישה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנת מס;"

בגלל המורכבות התפעולית - - -

מה ההערה?

מה אתם אמרתם? חברה מנהלת שגובה דמי ניהול מן היתרה הצבורה בחשבונו של ילד זכאי, עד הגיעו לגיל 21?

עד הגיעו לגיל 21.

אבל כאן זה בעצם דמי הניהול שהיא גובה מהחיסכון. עד גיל 21 היא אמורה לגבות את זה מהמדינה, לא מהחיסכון.

זה בדיוק זה.

המדינה תשלם את דמי הניהול, אבל החישוב שלהם יהיה מהצבירה של מה שנצבר בחשבון הילד.

זה לא יבוא כמובן על חשבון הילד, בסופו של דבר, המדינה תפקיד את הכספים הללו.

זה כתוב בחוק.

זה קבוע בחוק. אנחנו לא סותרים, אין דרך גם לסתור את הוראות החוק.

מהנוסח שאתם כתבתם, שמופיע כאן, המדינה משלמת את דמי הניהול גם על הכסף הנוסף.

נכון. זה כתוב בחוק.

בסדר.

"הוראות מעבר

לעניין בחירת קופת גמל להשקעה או בנק לילד זכאי שנולד לפני יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) (להלן – המועד הקובע), יחולו ההוראות האלה:

הורה לילד זכאי שנולד לפני המועד הקובע יהיה רשאי לבחור קופת גמל להשקעה או בנק שאליהם יופקד סכום החיסכון החודשי; בחירת קופת הגמל להשקעה או הבנק תהיה מתוך הרשימה, באמצעות הודעה למוסד;"

שוב, אנחנו מדברים כאן על הוראת מעבר על ילדים שנולדו לפני ה-1 בינואר 2017.

"

לא בחר ההורה קופת גמל להשקעה או בנק כאמור בפסקה (1) עד יום ז' בסיון התשע"ז (1 ביוני 2017) (להלן – תום תקופת הבחירה), יופקד סכום החיסכון החודשי בקופת ברירת מחדל, ואולם לעניין הורה לשני ילדים זכאים או יותר, קופת הגמל שאליה יופקד סכום החיסכון החודשי של כל ילד מילדיו, תהיה אותה קופת גמל;

על אף האמור בפסקה (2), לא בחר ההורה קופת גמל להשקעה או בנק כאמור בפסקה (1) לפני תום תקופת הבחירה, וגילו של ילד הזכאי במועד הקובע 15 שנה או יותר, יופקד סכום החיסכון החודשי בבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, אם הופיע הבנק ברשימה; לא הופיע הבנק ברשימה, יופקד סכום החיסכון החודשי בבנק שייבחר מבין הבנקים שמופיעים ברשימה, בדרך של סבב קבוע בין כל הבנקים האמורים, בהתאם לסדר קבוע ושוויוני ביניהם, באופן שבו לגבי כל ילד ייקבע בנק אחר, על פי הסדר הקבוע כאמור, ואולם לעניין הורה לשני ילדים זכאים או יותר הבנק שאליו יופקד סכום החיסכון החודשי של כל ילד מילדיו אשר גילם 15 או יותר, יהיה אותו בנק."

אנחנו מדברים כאן על ילדים שיהיו בני 15 או יותר ב-1 בינואר 2017, וברירת המחדל לגביהם תהיה בנק ולא קופת גמל.

למה?

העניין הוא כפי שדובר קודם.

זה לא קופות גמל?

בנק ולא קופת גמל.

מ-15 עד - - -

למה?

כי עלתה טענה בישיבות העבודה שקשה מאוד לשמור קרן שלוש שנים, ובנק כן יכול לשמור קרן שלוש שנים.

אין אפשרות בקופות גמל בכלל?

לא, לא, יש אפשרות בחירה. ברירת המחדל בלבד.

ברירת המחדל.

בגלל הזמן הקצר.

זמן קצר.

הלאה. הבנתי.

"

סכום החיסכון החודשי בעד החודשים שבמהלך התקופה שעד לבחירת הורה כאמור בפסקה (1), או עד תום תקופת הבחירה, יופקד על ידי המוסד לקופת הגמל או הבנק, בהתאם לעניין, יחד עם ההפקדה הראשונה של סכום החיסכון החודשי;

המוסד ישלח הודעה להורה זכאי על זכותו לבחירת קופת גמל או בנק לפי תקנה זאת עד יום כ"ט בחשוון התשע"ז (15 בנובמבר 2016).

נפטר ילד זכאי לפני המועד הקובע, והידיעה על פטירתו היתה בידי המוסד, יעביר המוסד להורים את סכום החיסכון הבסיסי שעתיד היה להשתלם לו בשל התקופה שעד מועד פטירתו, יחד עם תשלום קצבת הילדים; לעניין זה, "הורה" – כהגדרתו בתקנה 9(א).

מלאו לילד זכאי 18 שנים לפני המועד הקובע, יהיה רשאי הוא לבחור קופת גמל להשקעה או בנק, ותחול תקנת משנה (א)(3), בשינויים המחויבים."

יש הערות? אני מבקש ככה. לגבי הנוסח שדיברנו על הפרסום להורים שנולד להם ילד, להודיע שיש לו אפשרות לבחור בבנק או לבחור בקופת גמל. בבקשה.

אנחנו נבקש להציע, אדוני.

בבקשה, תציעי.

מי זה אנחנו?

המוסד לביטוח לאומי. אבל שיהיה תואם למה שאמרתי.

אני אשתדל.

סתם.

אדוני, אנחנו מוכנים להצהיר לפרוטוקול שאחת לשנה המוסד יפרסם בשלושה אמצעי מדיה שונים, בשלוש שפות שונות.

יהיה בתקנות. יהיה בתקנות, חבל להתווכח על זה.

אבל, אדוני, אנחנו נצטרך שזה יהיה בנוסח שבו ייכתב שהמוסד יפרסם את זה בשלושה אמצעי מדיה שונים, בשלוש שפות שונות.

לא בשלוש. בשפות. אני מאפשר לכם, אתם תעשו מה שאתם מבינים. בשפות שונות.

זה פתח לתלונות.

תאמין לי, הביטוח הלאומי - - -

לא, הוא אומר שלוש שפות.

למה שלוש? אתה רוצה עכשיו לקבל מהאתיופים? מה זה שלוש? ושחבר הכנסת וקנין יגיד במרוקאית?

אדוני היושב-ראש, זה עלה גם בדיונים אחרים. אם תפתח את זה, אז לא יהיה גבול לתלונות. יגידו לך כל שפה שמדוברת, ואנחנו מדינה מרובת שפות.

70 לאומים.

אז תגיד שפות מרכזיות.

רועי, מדובר על אירוע חריג. מדובר על אירוע שבו אתם, הממשלה, ביקשתם – בעיקר משרד האוצר – שלא יקבלו את ה-50 שקלים האלה רגיל אלא שזה ייכנס לתוכנית חיסכון. שתהיה האפשרות לדעת שהוא צריך לפעול בעניין הזה.

אז אני לא אומר, מה שהוצע בהתחלה, לכתוב את זה בשפות וכו', אי-אפשר עכשיו את המנגנון של הביטוח הלאומי - שהוא לא מדבר על שפות, הוא מדבר רק בעברית – להתחיל לשנות את זה. קיבלתי את זה.

אמרתי את מה שהם אמרו, שיתנהל קמפיין, שיסבירו בעיתונים לאנשים, אנשים יבינו את זה. וזה אני אומר שיהיה כתוב בתקנות. אם יהיה כתוב בתקנות לא תהיינה תלונות, ואם תהיינה תלונות, תהיינה בכל מקרה, אם כתוב ואם לא כתוב.

גפני, אבל קמפיין יהיה רק בהתחלה.

לא בהתחלה.

הממשלה עושה קמפיינים.

לא בהתחלה. בהתחלה יהיה אגרסיבי.

מה, עכשיו 40 שנה יעשו קמפיין?

הממשלה עושה קמפיינים – גם מסכות אב"כ.

עושים את זה לשנה שנתיים, לא צריך עכשיו - - -

מה שאני מציע. הרי האבא של מעמד הביניים ומטה, הוא לא יודע מזה.

אנשים כבר יודעים.

רבותי, אני מבקש, אנחנו הסכמנו על נוסח. צריך לנסח את זה נורמלי עם הביטוח הלאומי, עם הייעוץ המשפטי שלנו, לנסח את זה באופן כזה שנשאר בדיוק מה שאתם אומרים, לא משנים בביטוח הלאומי דבר, אבל המוסד לביטוח לאומי ינהל הסברה, כשבהתחלה היא תהיה יותר חזקה, אחרי כן היא תהיה פחות חזקה, אבל היא תהיה. ההורים האלה, שזה מעמד הביניים ומטה, שהם ידעו במהלך הזמן שיש להם אפשרות או ללכת לבנק או ללכת לקופת גמל, שהם ידעו את זה. אתם מנהלים את זה, ולנהל את זה במספר שפות. זה הכול.

אני לא הולך להיכנס. אם עכשיו אנחנו נתחיל לקיים דיון האם מרוקאית זו שפה שצריך גם להגיד אותה, ואמהרית גם, ויידיש גם – אני לא רוצה. אני סומך על המוסד לביטוח לאומי, זה כתוב בפרוטוקול, ואני סומך שאתם תעשו את זה נורמלי. אני מבקש לנסח את זה בתקנות, את זה אנחנו נאשר. תנסחו את זה עם המוסד לביטוח לאומי, עם הייעוץ המשפטי שלנו.

מדובר בהוראה שהיא הוראה תקדימית, אין את זה ביחס לגמלאות אחרות.

בסדר, מאה אחוז.

מה שמקובל.

- - -

בלידה, כל מה שמקבלים בבית-חולים, כל הפרטים, הכול בעברית?

אולי זה תקדימי אבל זה עכשיו הנוהל. אנחנו עשינו את זה בעוד חקיקה.

גם קמפיינים שמתנהלים במשרדים אחרים.

- - -

זה לא תקדימי.

זה לא תקדימי, ואם זה תקדימי אז אנחנו יוצרים תקדים.

אז הוא אומר, אותם קמפיינים שמשרדים אחרים מנהלים. כמו משרד הביטחון עם מסכות האב"כ.

אבל לא כותבים את זה בתקנות.

כותבים את זה בתקנות.

אנחנו מתחייבים לעשות את זה.

אז תכניס את זה, מה הבעיה? אם אתם מתחייבים, תכניס את זה.

עם כל הכבוד, החלטתי. אתם לא רוצים, לא נצביע. הכול בסדר. באמת, יש גבול לכל דבר. אפשר לחשוב, יבואו בתלונות.

עכשיו אני מבקש עוד דבר. אני מבין שאני כבר לא יכול לעשות עם זה שום דבר. אתם הקדמתם אותנו וקבעתם 50 שקלים נוספים. אני מבקש לבחון את העניין מחדש. אנחנו ביקשנו שזה יהיה 100 שקלים נוספים. אחרת, כל האמירה של משרד האוצר שאנחנו מדברים פה על דבר חדש של תוכנית חיסכון וכו', אנחנו מדברים על קצבת ילדים שההורה אומר: אני לא רוצה מתוך הקצבה עוד 50, אני רוצה עוד 100.

אני מבקש שתבדקו את העניין הזה ותחזרו עם תשובה, אחרת אני נשאר בחשדות שלי שאתם פשוט התכוונתם בכל ההסכם הקואליציוני שהיה לנו בעניין הזה פשוט לדחות את זה ל-2017 ושלא יצטרכו להוציא כסף אלא להפקיד בתוכניות כל מיני כאלה שלא צריך להעביר כסף להורים.

אם כנים דבריכם ואתם אומרים שזה אחד ההישגים הגדולים של משרד האוצר, לחדש את תוכנית החיסכון – אני שמעתי את שר האוצר אומר את זה ואני מסכים אתו – אז צריך להגדיל את זה ל-100 שקלים. לא כל הורה יעשה את זה אבל יהיו הורים שיעשו את זה. פעם זה היה, צריך לחזור לעניין.

אני לא יכול לעשות עכשיו שום דבר. אני התכוונתי לבקש מכם, היות ואנחנו אמרנו שאתם צריכים לפרסם את זה בצו, אז תשימו את זה בצו. היות ופרסמתם את הצו הבוקר, ופרסמתם אותו הבוקר בגלל שיום שלישי זה פעמיים כי טוב – אמרנו את זה כבר בתחילת הישיבה – הבנו איך אתם יודעים לעשות את זה יפה. אם אני הייתי עובר למשרד האוצר, הייתי שם מחלק תה וזה היה כבוד גדול משום שאתם באמת עושים את זה לא רע.

אני מבקש לבחון את העניין הזה מחדש, את הנושא של תוכנית החיסכון, ואותו דבר לגבי ה-500 שקלים.

אני מדבר על העתיד, שיהיה אפשר להכניס את זה לתוכנית. אני מבקש על שני הדברים האלה תשובות. אני לא מעכב את התקנות בגלל זה. אני מבקש תשובות. אנחנו הולכים להיפגש בחוק ההסדרים, ואל תכריחו אותנו להכניס את זה בחקיקה.

ה-500 שקלים בכל מקרה צריכים להיות בחקיקה. ה-500 שקלים בכל מקרה דורשים שינוי חקיקה, ואנחנו נבחן את שני הדברים.

בסדר. אתם תיתנו לי תשובה.

כן.

תודה רבה.

מה עם ההצמדה? התשובה שלהם על ההצמדה.

ההצמדה בתקופה של השישה חודשים.

ההצמדה. תשובה.

כפי שציינו קודם, כאשר המוסד משלם רטרו, הוא משלם את הסכומים מוצמדים בהתאם לכללי ההצמדה.

רבותי, אם אפשר לשמוע אותה עוד פעם. כפי שמקובל, התחלת להגיד, במוסד לביטוח לאומי. בבקשה.

כאשר אנחנו משלמים בתקופת רטרו, אנחנו כן נשלם את זה מוצמד למדד. ביחס לעלייה שקבועה בתקנה של סכום שיתעדכן בהתאם למדד, זה יחושב רק ביחס לאותה תקופה רלוונטית.

אז למה לא לכתוב בתקנות שזה ישולם עם הצמדה?

יש כללים של הביטוח הלאומי.

ההוראות הכלליות שחלות על חוק הביטוח הלאומי.

זה בסדר אבל יש פה עוד דבר נוסף. מה קורה אם קצבאות הילדים עולות באמצע?

היא אמרה.

לא. יש שתי סוגיות. יש סוגיה של הצמדה למדד, זה בסדר.

היא אמרה שאם זה משתנה, אז מהרגע של ההשתנות היא מעדכנת לך. אם בשלושה חודשים הראשונים - - -

אמרת את זה?

קודם. לפני שעה.

אם אפשר את חבר הכנסת סמוטריץ' לצרף לעבוד במוסד לביטוח לאומי. הוא יתקבל, יהיה שם מנהל, לא כמוני כמחלק תה. אני, בגלל הליבה, אני רק מחלק תה.

זו תמונת המצב. הסיכום של מה שאת אמרת, מיכל, אם קצבאות הילדים עולות במהלך התקופה הזאת של השישה חודשים שעדיין אנחנו בברירת המחדל שההורה לא אמר מה הוא מבקש - - -

אנחנו מדברים על החיסכון.

אני מדבר על החיסכון. אם עלו קצבאות הילדים – לא קשור לנושא של המדד – אז אתם מעלים את זה מאותה עת שבה עלו קצבאות הילדים. נכון?

אני מדברת על זה שאם עודכן סכום החיסכון בהתאם לעליית המדד - - -

לא בהתאם לעליית המדד. זה הכול בהתאם לעליית המדד?

זה מה שכתבנו.

ודאי.

טוב. ואז כשאתם משלמים רטרואקטיבית, ובמקרה הזה אתם תשלמו רטרואקטיבית, זה יהיה עם עליית המדד.

באותה נקודה.

וזה מופיע בחוק של הביטוח הלאומי.

כמובן, וזה מופיע - - -

בסדר. גבירותי ורבותי, תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ו-2016. לפני שאני מצביע אני רוצה להגיד לכם, אנשי משרד האוצר, זה לא יהיה תקדים. זה לא יהיה תקדים שאתם תכינו תקנות באיחור ואנחנו נצטרך לעשות את זה במהירות הבזק. זה לא תקדים.

היות וביקש ממני שר הבריאות וביקש ממני גם סגן שר האוצר, אני מביא את זה להצבעה. זה לא יהיה תקדים. הוועדה תעשה את עבודתה וזה לא מספיק מה שנעשה פה היום. הייתם צריכים להביא את זה מוקדם יותר.

מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ו-2016, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.