הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 452

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ג' באלול התשע"ו (06 בספטמבר 2016), שעה 11:00

צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (הוראת שעה), התשע"ו-2016.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רחל עזריה

רועי פולקמן

סתיו שפיר

סמנכ"ל בכיר פיתוח תשתיות והשקעות, משרד התיירות - דורון אהרון

יועץ משפטי, משרד התיירות - עובדיה קדמי

מימון והשקעות, משרד התיירות - אורית חמד

עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - ד"ר תמר קלהורה

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר - ירון גולן

מתמחה, לשכה משפטית, משרד האוצר - טדי שוראקי

יועצת למינהלת עיר עולם ותיירות, עיריית תל אביב-יפו - יעל צחורי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שיר שפר

עדי עמיתי (מתמחה)

טמיר כהן

טלי רם

צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (הוראת שעה), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים את סדר-היום בצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (הוראת שעה), התשע"ו-2016. עד היום, הצו הזה שנקבע נדמה לי ב-2007, הוארך. מי אחראי על הצו פה?

עובד.

הצו הזה הוארך כל פעם בשנה נוספת - אני עוד זוכר גם בקדנציה הקודמת שלי, ואני מבין שגם בקדנציה הקודמת פה בכנסת. הפעם מגיע משרד התיירות עם צו שונה מאשר היה עד עכשיו. מי יציג את הצו, עם הסברים? בבקשה.

דורון אהרון, סמנכ"ל פיתוח במשרד.

במשרד התיירות.

משרד התיירות, ה-משרד.

לא, כי בצו חתומים שר האוצר ושר הכלכלה.

הוא התכוון ה-משרד.

התכוונתי ה-משרד.

היית צריך להגיד שאתה מייצג את ה-משרד, אז היינו מבינים שזה משרד התיירות.

מילתא דבדיחותא. אנחנו, בבואנו לבדוק את המפה פעם נוספת, עשינו קצת שיעורי-בית ובדקנו מה קורה למענקים שאנחנו נתנו. הרי המשרד, יש בו מינהלת השקעות לתיירות, נותנת 200 מיליון שקלים מענקים בכל שנה. בדקנו את עצמנו האם המענקים אכן מוגדרים בצורה נכונה גיאוגרפית, האם פספסנו אזורים מסוימים, האם ההבחנה של המפה מאפשרת באמת לבחון את הפוטנציאל התיירותי שיש לגבי מגיש הבקשה כפי שהוא מציע אותה.

יצאנו לדרך עם איזשהו מסמך חיצוני ועם מסמך שלנו. המסקנה שלנו היא שקריטריון גיאוגרפי הוא לא קריטריון מבחין, ואנחנו ניתן דוגמאות. לדוגמה, מלון "בראשית", 97% תפוסה.

איפה?

במצפה רמון. 97% תפוסה. כשהמלון הזה הגיע לפתחו של המשרד כולם הרימו גבה – מי יגיע למצפה רמון להתארח, איזה יכולת יש לעיר לטפל בכמות כזו של חדרים. ומסתבר שלא תמיד הממשלה, המשרד, העין המקצועית, היא טובה יותר מהעין היזמית. הרבה פעמים העין היזמית והסיכון שהיזם לוקח הוא נכון יותר וטוב יותר והוא זה ששם את הכסף, וככל שזה נהנה וזה אינו חסר אין לנו בעיה להחיל אזורים חדשים, ובפרט כשמדובר באזורים שברובם הם אזורים פריפריאליים, אזורים שנמצאים ליד איזשהו משאב טבע, ליד איזשהו מוקד משיכה תיירותי לא מנוצל, וזו הסיבה שאנחנו החלטנו לפתוח את המפה.

קריטריון שהוא כן מבחין מבחינתנו – רחלי, את זוכרת את זה מפסיכולוגיה, קריטריון מבחין. אנחנו למדנו יחד.

למדנו יחד, כן. לכן הוא גם קורא לי רחלי. זה היה לפני 20 שנה.

אנחנו למדנו יחד פסיכולוגיה, עניין קריטריון מבחין.

אז מה אם למדתם יחד?

כל זה נשאר מחוץ לדלת.

כן, מחוץ לפרוטוקול. אני אומר, הקריטריון שהוא כן קריטריון מבחין הוא קריטריון על סמך רמת המלון.

אתם למדתם יחד ואתה הפכת להיות סמנכ"ל במשרד התיירות, ה-משרד. היא הידרדרה לכנסת.

כפי שאני מכיר אותה, להידרדר היא לא הידרדרה.

מה קורה?

אתה פעם ראשונה פה בוועדה?

לא. יש פגרה פשוט.

הכול באנרגיה אחרת.

לא, לגבי ההידרדרות שענית לי.

היא יכולה להגיע גם להיות שרת תיירות.

אנחנו נמליץ עליה.

אין בעיה, אני תומך. מי שהוא שר התיירות בסוף נהיה ממלא מקום ראש הממשלה.

יחד עם שר האוצר.

כן. הוא אחראי על הקבינט הביטחוני.

נמשיך. אמרנו, הקריטריון שהוא כן קריטריון מבחין - - -

אני בטוח, לפי מה שקורה פה, שתיירים כדאי להם לבוא.

הקריטריון שהוא כן קריטריון מבחין מבחינת פוטנציאל התיירות ומבחינת הצורך שלנו להתערב הוא רמת המלון.

כן, אבל אתם עשיתם פה צו שבעצם להוציא את תל-אביב והרצליה, כל המדינה בפנים.

כל המדינה בפנים כי אחת מהמתודולוגיות שאנחנו פועלים לפיה היא שההתערבות נעשית רק היכן שצריך להתערב.

כלומר?

היכן שאינני צריך להתערב ויש תפוסות גבוהות ויש וקטור מחירים ותפוסות גבוה - - -

או לעשות על הכול או לא.

כשיש צו, נניח בעין כמונים, הצו אומר שאתה צריך לסייע להם שם, נדמה לי 20% במענקים.

כשמותר לי לקלוט בקשות, לבחון אותן ולדרג אותן.

בסדר. עכשיו אני שואל אותך, אתה המשרד. מגיעות אליך פניות מכל הארץ. אתה יכול לעשות הבחנה בין היישובים השונים?

ההבחנה בין היישובים נעשית לפי מספר קריטריונים. הקריטריון הראשון הוא פוטנציאל תיירות נכנסת, מה הפוטנציאל. הרי בסוף אנחנו יושבים בוועדה יחד עם משרד האוצר, ואחת מהדרישות המרכזיות של משרד האוצר לאורך השנים היא עניין תיירות נכנסת. אני רוצה להביא תיירים מחוץ-לארץ, זו גם דרישה שלנו, אני לא מתחבא מאחורי משרד האוצר.

כשאני בא לבחון פרויקט, דבר ראשון אני שואל את עצמי האם יש פה פוטנציאל לתיירות נכנסת.

האם יש לך סמכות חוקית? זה שאתה תעשה שיקול מקצועי, הבנתי. אני שואל האם יש לך סמכות חוקית. יש לי מלון, הקמתי מלון ביישוב בארץ, ואתה, משיקולים שאתה בדקת אותם, אמרת – אין לי צורך לעזור לו כי הוא בתפוסה מלאה בין כה וכה. מי שמך? מה זאת אומרת? יש צו, שאין הבדל ביני לבין יישוב אחר. למה אני לא מקבל?

מכיוון שהמטרה של משרד התיירות היא לקדם את התיירות.

זה כתוב בצו?

זה כתוב – עובד, אתה יודע אם זה כתוב בצו?

איפה, תראה לי. איפה זה כתוב?

בתוך האזורים, במסגרת האזורים.

זה בתוך הנוהל.

אבל אנחנו אמורים לאשר צו. איפה זה כתוב בצו?

זה כתוב בתוך הנוהל. כתוב בתוך הנוהל שההתערבות שלנו היא היכן שיש כשל שוק. אני לא אתערב בתל-אביב. אני חושב ש-20 שנה תל-אביב לא הייתה שם.

אתם מבקשים בקשה מוועדת הכספים. אתם מבקשים בקשה לאשר בצו את כל הארץ, להוציא את תל-אביב והרצליה. הבנתי, בסדר.

אני שואל אתכם האם אתם יכולים – משום שהכסף ייגמר, כולם יבקשו, אין לכם כסף בלתי מוגבל.

שאלה מצוינת.

ואז יבוא מישהו שאתם לא מאשרים לו, בגלל סיבות מקצועיות, והוא יגיד: מה פתאום, הצו מכניס אותי בפנים, לכם אין סמכות להוציא את בית המלון שלי שאני הקמתי באיזה יישוב בארץ, הוא נמצא בתוך הצו. כחבר הוועדה או כוועדה, איפה אתה נותן לי את האפשרות לעשות את ההבחנה הזאת?

לי יש תקציב מוגבל, ולא פעם ולא פעמיים אנחנו נתקלים במצב שבו אנחנו נאלצים לדרג את הפרויקטים ולדחות פרויקטים מלקבל מענק.

איפה זה כתוב?

בתוך הנוהל של המשרד.

איפה זה כתוב בצו?

הרי כל הנוהל שלי עומד מאחורי הצו הזה. זה לא כתוב בתוך הצו כנראה אבל זה בתוך הנוהל. בתוך הנוהל יש טבלת תעדוף, היא קובעת איך עלי לתעדף את הפרויקטים. אני עושה את זה ביום שאני מפרסם את הצו, אני לא עושה את זה בדיעבד. אני מראש מודיע מהם הקריטריונים לפיהם אני מתעדף את הפרויקטים, ולאורך השנים אנחנו - - -

אפשר לראות את הנוהל הזה כאן לפנינו? הנוהל הזה כבר קיים?

ודאי, הוא פורסם. אם את מחוברת לאינטרנט, את יכולה להיכנס לאתר.

היא מחוברת? מה קרה לך. שמעת מה הוא אמר לך? היא מחברת את האינטרנט.

הוא עובר דרכה.

מילא, עם חברת הכנסת עזריה יש לי איזה בסיס קודם.

עכשיו יהיה לך בסיס, חבל לך על הזמן, אתה תביא את הנוהל.

שאלה אליכם. למה ההחרגה היא של תל-אביב בכללותה, בלי שהשכונות החלשות שדורשות חיזוק בתוך תל-אביב כן ייכללו בתוך הצו?

סתיו, לא להעלות את העניין של תל-אביב. יש כאן מישהי, אני תכף אתן לה לדבר ואחרי כן נדבר על תל-אביב. קודם אני רוצה לדבר בכלל. תל-אביב זה עוד נושא, זה חלק מהשאלות, אבל קודם כול הנושא העקרוני.

הנושא העקרוני – הם מביאים פה צו, כשהצו הזה מדבר על כל הארץ להוציא את תל-אביב והרצליה. תכף נדבר על תל-אביב והרצליה, בעיקר על תל-אביב. יש מכתב של חולדאי, הפצנו את זה בין חברי הוועדה, ונמצאת פה גברת צחורי שתכף תציג את הנושא הזה.

אבל אני רוצה לדעת, הרי הכסף הוא לא מוגבל. אז נניח את תל-אביב ואת הרצליה בצד, אבל בכל הארץ איפה החלוקה הזאת?

הכסף הוא מוגבל, ולכן הנוהל שלנו קובע מראש – טרם אני בכלל דן בבקשה – מהם הקריטריונים לפיהם אני מדרג כל פרויקט, מדרג מספרית. זה פעם אחת.

פעם שנייה, אנחנו בהליך הקשחת תנאי הסף של כניסה לתוך מעגל המענקים, זאת אומרת שאתה עד היום לא נדרשת לבוא עם היתרי בנייה.

אגב, יהודה ושומרון בפנים?

לא. החוק לא חל על יהודה ושומרון.

יהודה ושומרון, יש להם החלטת ממשלה נפרדת.

החוק אינו חל על יהודה ושומרון.

שם ותפקיד.

עובד קדמי, היועץ המשפטי.

שלום. אתה היועץ המשפטי של המשרד?

של ה-משרד.

הצלחתי להנחיל את זה.

מכאן ואילך, כשאנחנו אומרים משרד ולא אומרים שם לידו, אנחנו מתכוונים למשרד התיירות.

דורון מזכיר פגישות נשכחות. אני אזכיר לך פגישות קרובות. ישבנו בכמה דיונים לא מעטים.

נכון.

בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, אני אומר ככה.

אז באמת אני צריך תשובה מהיועץ המשפטי, נכון.

אני אחדד את הדברים של דורון. המפה הזאת, היא למעשה נותנת את כניסת הסף לאזורים שהם אזורים תיירותיים, אזורים שאנחנו רוצים לעודד בהם את ההקמה של מפעלי התיירות. עד היום האזורים האלה בדרך כלל נקבעו בהחלטות הממשלה ואחר כך בצווים, והם הפרידו והבחינו בין האזורים השונים.

טוב.

העבודה האחרונה שלנו גילתה ומצאה שיש אזורים שעדיין יש בהם פוטנציאל ויש צורך לסייע לאותם מפעלי תיירות ולהכניס אותם לצו.

הצו הקיים היום, תוקפו עד 2007. בדצמבר 2016 הבטחנו פה לוועדה שאנחנו נבחן בהקדם את המפה הזאת מחדש.

בדצמבר 2015.

2015. נכון, אדוני. אמרנו, אנחנו נבחן את זה במהלך 2016.

אם אנחנו נאשר את זה היום, אז מהיום זה חל?

זה יחול מהפרסום עד 2019.

לא. מבחינתנו, מהפרסום - - -

- - -

המשרד, אפשר הקשבה? להשלים את השאלה. אתם, יש לכם תפיסה מהירה, אני לא. אם אנחנו מאשרים היום את הצו, כל היישובים שכלולים בצו, זאת אומרת רוב מוחלט של המדינה, מתחילים מהיום או מה-1 בינואר 2017?

לפי הצו מתחילים היום, רק פרקטית, מעשית, זה יהיה רק בנוהל הבא. הנוהל הנוכחי כבר פורסם, כבר נקלטו בקשות ותם המועד של הקליטה.

ברגע שאתה מאשר, זה אכן מהיום, מהרגע, לעניין הצו, רק מעשית לא תוכל לגשת אלי מחר בבוקר עם מקום חדש ולומר לי אני רוצה להגיש בקשה מכיוון שאין נוהל באוויר.

אבל על-פי הנוהל הקודם.

הנוהל הקודם נסגר כבר.

לא. הנוהל הקודם נסגר לגבי בקשות קיימות ובקשות שיוגשו.

קליטת בקשות קיימות.

אדוני היועץ המשפטי, אני יכול רגע לעשות סדר במה שלא הבנתי? יש צו שעומד להסתיים.

בדצמבר 2017.

בסוף דצמבר 2016.

2017. הצו הקיים, תוקפו עד סוף דצמבר 2017. אנחנו לקחנו לעצמנו טווח ביטחון.

בסדר. זה אושר בסוף 2015, לשנתיים.

נכון.

יש צו עכשיו. הצו הזה הוא צו בסדר, הוא צו חוקי והנוהל הוא חוקי.

הנוהל עובד על-פיו.

כן. הוא היה לעינך הבוחנת כיועץ משפטי של ה-משרד, והכול בסדר. עכשיו, אם אנחנו מאשרים את הצו אנחנו מרחיבים את זה גם ליישובים נוספים.

אני שואל אותך, יועץ משפטי. למה אני לא יכול עכשיו לבוא למשרד ולהגיד, הצו מאושר והוא נכנס לתוקפו מייד, ועל-פי הנוהל הישן אני מבקש להיכנס גם כן, למה אני לא יכול? תשנו את הנוהל, תשנו את הנוהל. היישובים הרי לא נקבע בנוהל, היישובים נקבע בצו. אני שואל את היועץ המשפטי.

זה אפשרי. זה אפשרי, אבל מאחר שאנחנו לא רוצים להשאיר איזשהו פער ואיזשהו חלל בין התקופה הזאת של קיומו של הצו הקיים והנוהל הקיים לבין עד כניסתו לתוקף של הנוהל – הרי נוהל, הוא נכנס לתוקף גם כן לאחר תקופת זמן מסוימת.

מה מפריע לך? אתה עשית מקצועית, כך אני משוכנע, אתה בא לוועדה עם צו ואתה אומר – צריך להרחיב את זה גם לעין כמונים. אני בעין כמונים, אני עכשיו מבקש, למה שלא תיתן לי?

אין בעיה. תיגש בנוהל שהתפרסם.

שהתפרסם, בנוהל של סוף 2015.

אין שום בעיה, אתה יכול.

זה חל מהיום.

זה חל מהיום. אוקיי. אני רק אמרתי שלא רציתי, שלא יבינו אותי לא נכון, זה חל מהיום.

- - -

זה לא לשביעות רצונו של היועץ המשפטי של המשרד. זה מה שאמרת.

אתה מכין את הנוהל ואתה תפרסם אותו.

בסדר. אני לא רוצה שיצא פה מצב שמישהו - - -

לא זה מה ששאלתי.

ומחר בבוקר יגיד, אני רוצה עכשיו-עכשיו את המענק.

דורון, היות ואנחנו בפגרה, אז בסבלנות. אני רוצה להגיש בקשה אחרי אישור הצו. אני מקים בית מלון ביישוב, כשבצו הקודם הוא לא היה.

תגיש.

בצו הנוכחי הוא בפנים. והאישור הוא לפי בקשתכם, שהצו יחול מהיום. אני עכשיו מגיש בקשה, אני עכשיו בצו, אני נמצא בפנים.

תגיש.

אני רוצה להגיש על-פי הנוהל הקודם. למה אתם עושים ממני צחוק? היועץ המשפטי כל הזמן עושה ככה עם הראש.

יכול להגיש את הבקשה, אבל מאחר שיש לנו מקבץ של בקשות שקיימות על-פי הנוהל הקיים, יש תקציב מסוים ובוחנים על-פי זה.

אז אין תקציב. דברו בעברית. אין כסף.

לכן, יש תעדוף. מי שבא קודם והגיש את הבקשה ויעמוד בקריטריונים - - -

טוב. תודה. הבנתי. בסוף זה הכסף. גברת צחורי, עיריית תל-אביב, בבקשה.

יעל צחורי, אני יועצת למינהלת עיר עולם ותיירות בעיריית תל-אביב לנושא עידוד מלונאות.

אני רוצה להקדים ולומר שרון חולדאי, ראש העיר תל-אביב, שאני מאוד מכבד אותו, שלח אלי מכתב – דווקא מכתב מנומס יפה, מנוסח יפה. את ניסחת לו את זה?

לא.

הוא כותב שהיות ויש מפה בתל-אביב – לא תל-אביב כולה, שזה הוא מבין כנראה – אלא יש אזורים שהם נחשבים כפריפריה, שכונות ואזורים, נדמה לי 25 או 35, לא משנה, ואז הוא מבקש להכליל אותם בפנים. זה מה שהוא כתב במכתב.

אני אאפשר לך כמובן, את תוכלי לומר מה שאת רוצה בנושא ואנחנו נשקול את הדברים האלה, אבל בעיני זה היה קצת תמוה, אני אגיד לך מדוע.

אני מכיר את ראש עיריית תל-אביב הרבה שנים, הוא איש רציני – באמת, אני לא אומר את זה סתם. יש לי אתו ויכוחים השקפתיים בנושאים של דת ומדינה ודברים מהסוג הזה אבל מבחינת ראש עיר הוא ראש עיר מצוין.

הנושא הזה של הצו עומד פה על שולחן הוועדה כבר נדמה לי חודש או שלושה שבועות, נכון?

חודש.

הוא לא בא לדיון משום שהייתה פה חופשה מרוכזת של עובדי הכנסת, אחרת הוא היה בא לדיון כבר לפני שבועיים שלושה, ועד היום לא הייתה שום פנייה שלכם – לא של ראש העיר ולא של העירייה.

אני רוצה ברשותך להעיר, וסליחה שהפרעתי לך, שהוא גם לא פנה בשום שלב לשר התיירות, לא דיבר אתו.

אוקיי. בסדר. אני שואל כללית. בבקשה.

אני בכל זאת מתייחסת למכתב שיצא עכשיו.

לא בכל זאת. לכתחילה. הכול בסדר.

בדיוק, טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. מה שאנחנו מבקשים, שמלונות עממיים, אכסניות נוער, מי שירצה לבנות, שייבנו בפריפריה חברתית, באזורים של פריפריה חברתית, ייהנו מהמענק כפי שניתן בכל המדינה פרט לתל-אביב ולהרצליה.

אנחנו חושבים שהמענק הזה יכול להיות Game Changer, יכול לעשות שינוי מאוד מאוד משמעותי לשכונות האלה ולתרום להן גם ברמה הכלכלית וגם ברמה החברתית, והוא יכול לענות על כשל שוק שקיים היום בתל-אביב, שמקורו ביוקר הקרקע.

איזה כשל שוק?

שמחירי הקרקע יקרים ולכן - - -

לא, לא. מה זה כשל שוק? אין בתי מלון בתל-אביב?

עממיים.

עממיים אין?

יש חוסר במלונות עממיים. אנחנו מאוד מנסים לעודד מלונות עממיים.

בכל הארץ יש חוסר במלונות עממיים. לא רק בתל-אביב.

בארץ אין מלונות עממיים.

זה לא ספציפית לתל-אביב.

משום שתל-אביב, מבחינת המלונאות ומפת התיירות – גם היא וגם הרצליה – בעניין הזה זה ברור שזה יהיה מצחיק אם אנחנו נבוא ונגיד שאנחנו מעודדים תיירות לתל-אביב. אני תל-אביבי, אני מכיר את תל-אביב גם בשנים שבהן במדינה היה פחות תיירות אבל בתל-אביב היה, בתל-אביב היה מלא.

לכן אנחנו מאוד מבקשים לעזור במלונאות העממית. אנחנו חושבים שמחירי התיירות יקרים וכדי לתמוך בטיסות ה-Low Cost ולייצר מוצר משלים, זול, בר השגה ובאמת ליהנות מהיוקרה ומהטרנדיות של תל-אביב, אנחנו חושבים שמלונות עממיים כמו "אברמס הוסטל" וכמו הוסטלים אחרים מהעולם שרוצים להיכנס לתל-אביב, יכולים להיכנס לאזורים של הפריפריה החברתית.

אנחנו יודעים שהתרומה של מלונאות לשכונות היא גדולה מאוד, גם ברמה של היקף התעסוקה מספר המועסקים למטר לעומת משרדים במלונאות הוא מאוד גבוה, הגיוון התעסוקתי הוא רחב, יש הרבה יותר מקצועות שמגיעים. התרומה לכלכלה המקומית, לשכונות – אם אתם רואים עכשיו מה קורה ב"אברמס הוסטל" שקם ממש ברחוב הרכבת בתל-אביב, הוא מעורר תעשייה ושוטטות ובתי קפה.

לא, לא הבנתי מה זה הקטע הזה.

אנחנו מאמינים שהוסטל ומלון מייצר, תורם לכלכלה של השכונה מעבר לארנונה כי אנשים באים, הם הולכים לבתי קפה, הם הולכים לחנויות, מתפתחת תעשייה ונהיה ממשק יפה מאוד בין תושבי השכונה לבין התיירים שבאים. זאת אומרת, אנחנו מאמינים שתיירות ומלונאות בשכונות, יש לה ערך שהוא גם ערך תעסוקתי, גם תרומה כלכלית, גם תורם לפיתוח סביבתי, גם מייצר תנועת מטיילים, שזה בדיוק מה ששר הפנים ביקש בעניין של הטיפול בפריפריה חברתית. אני בטוחה ששר האוצר, כמו שהוא התבטא בתקשורת - - -

אם אפשר לפני זה. שכנעת אותי.

אוקיי.

זה ברור לגמרי שזה מעודד את השכונה ואת כל מה שנלווה לעניין. רק דבר אחד לא הסברת. למה זה צריך להיות בתל-אביב? תל-אביב, יש עירייה, יש תיירות שמגיעה. כל מה שאמרת נכון, בשביל זה משרד התיירות עושה את המפה הזאת, עושה את הצו, משום שזה באמת מעודד. אני סבור כמוך, מה שאמרת, אמרת בטוב טעם וזה נכון. אין מחלוקת בעניין הזה.

השאלה רק, את צריכה להסביר לנו למה תל-אביב. תל-אביב היא עיר עשירה, היא עיר שיש בה הרבה מאוד תעשייה, יש בה הרבה מאוד תיירות – אני אומר את זה לחיוב – זאת אומרת, את צריכה לשכנע אותנו. הרי זה ירד, אם אנחנו ניתן את זה בתל-אביב, הכסף הוא לא מוגבל. אתם מקבלים אותי למשרד התיירות? בתור מה? מחלק תה. בסדר, בגלל שאין לי לימודי ליבה, אז לחלק תה אני אחלק.

פעם-פעם היה אצלנו סגן שר במשרד התיירות. כשהקימו את המשרד היה סגן שר. במשרד התיירות פעם היה גם סגן שר.

אז אתה מציע לי להיות סגן שר במשרד התיירות.

חס וחלילה, אני לא אמרתי.

למה חס וחלילה? זה משרה מכובדת.

ההיפך. אתה יכול להיות השר ויהיה לך סגן.

שר אני לא יכול להיות. לא משנה, נשאיר את זה.

אתה מכניס אותי לפינה לא נכונה.

לא חשוב. השאלה האחת והיחידה – שזה הנושא שלך משום שלשכנע אותנו במה ששכנעת זה בסדר גמור - אנחנו, אם אנחנו מאשרים את תל-אביב אנחנו לוקחים בעיניים פקוחות את העובדה שבמקום לתת קצת יותר למעלות אנחנו נותנים קצת יותר לתל-אביב.

תל-אביב היא עיר משופעת בתיירות, היא עיר עשירה, היא עיר שיש בה את כל מה שנלווה לעניין. אנחנו עכשיו לוקחים ממקום אחר, פחות אטרקטיבי בתיירות – אפשר לבחון את העניין הזה – את צריכה להסביר למה תל-אביב.

אז אני אומר לך.

בבקשה.

אנחנו בדרך הזאת בדיוק נצליח לייצר יתרון לפריפריה החברתית.

באותן שכונות.

אותי מעניין רק השכונות, לא רצועת החוף. אני לא מדברת על העשירים, לא על רצועת החוף. אם אני אצליח לייצר לנווה שאנן יתרון תחרותי ולשכונת התקווה יתרון תחרותי מול אזורים אחרים, וכשאני פונה להוסטל ואני פונה עם משרד התיירות להוסטלים בעולם ולרשתות מלונות עממיים בלבד – לא רוצה יקרים – עממיים, ואני פונה אליהם ואני אומרת להם בואו לתל-אביב, הם אומרים לי: אני רוצה מקום של 3,500 מטר, לא פחות, חמש דקות הליכה מתחנה מרכזית או מתחנת רכבת מרכזית. זאת ההגדרה. מה יותר טוב מאשר להביא הוסטלים לנווה שאנן, לשכונת התקווה? פשוט זו הזדמנות בלתי רגילה.

לכן אני אומרת שדווקא פה, אם שר האוצר מדבר על צמצום הפערים ועל תמיכה בפריפריה חברתית ועל עידוד, ועידוד השכונות בפריפריה החברתית, זה בדיוק הכלי שאנחנו צריכים. לכן אנחנו מדברים רק על תיירות עממית, רק הוסטלים ורק באזורי פריפריה.

תודה רבה. אני מודה לך. דורון, בבקשה, תשיב לה.

קודם כול, היא סיימה בשר האוצר, אז אני אתחיל בשר האוצר. השותפים שלנו לצו זה משרד האוצר. משרד האוצר מתנגד לדבר הזה, קרי הוא לא יחתום על זה. זאת אומרת, כל ההצעה שלנו לא תעבור. זה דבר ראשון.

אני רק אתקן כיוון ששוחחתי איתם אתמול בערב על הסוגיה הזאת.

מי זה איתם?

עם אנשי אגף תקציבים הרלוונטיים לנושא, והם באופן עקרוני התנגדו לכל הצו הזה. זה אתה יודע, אז עם כל הכבוד, הדיון הוא לא - - -

לא, זה לא נכון. היה דיון מקצועי של שנה. בוא נדייק.

הדיון הוא שעצם הצו הזה - - -

אבל אי-אפשר להגיד לחבר כנסת לא נכון.

אמרתי לא מדויק.

חבר כנסת אומר נכון.

צוות תיירות התנגדו לעצם הצו, הם חושבים שהשיטה הזאת של התמרוץ היא מיותרת בנושא הזה.

הם נגד כל המענקים.

- - -

רגע. לאט-לאט.

ולגבי העניין הזה אין פה הערכות, אין פה איזו התנגדות אידיאולוגית. יש פה דיון אם זה משמעותי תקציבית, כמה כסף הושקע.

לא, זה לא הדיון.

תגדירו סכום.

אתה לא יכול להיכנס באמצע הדברים. תכף תקבל את רשות הדיבור.

אתם יכולים להגדיר גם את חלוקת המענקים למשל בין המלונות העממיים, ואז להגדיר שיש סכומים מוקצים מסוימים. וגם דרך אגב, דרך נוספת היא לחלק את זה תקציבית אזורית, כלומר להגיד: אנחנו מוכנים להקצות עד סכום מסוים שיגיע לאזור המרכז למשל כי אנחנו רוצים גם מלונות עממיים בנהריה, אבל זה שעקרונית כדי לתמוך בתיירות עממית – ואני מכיר את זה מירושלים – בסוף המקומות שהם המגנטים לתיירות עממית בישראל זה תל-אביב וירושלים.

עם כל הכבוד לדיבור על מקומות אחרים – עזוב מלונות, שיבנו עוד מלונות במצפה רמון ויבנו מלונות בנהריה – מקומות כאלה יקומו בעיקר באזור תל-אביב ובירושלים. ולכן, אם רוצים ברמה הלאומית לתמוך בזה, זה צריך לקרות בתל-אביב ובירושלים. תקצו לזה כסף וזהו.

היושב-ראש גפני יסכים איתי שכתוב - - -

דורון, יש הבדל במינוחים בין חבר הכנסת פולקמן לביני. חבר הכנסת פולקמן מסביר את מה שחושב אגף התקציבים. אותי לא מעניין מה אגף התקציבים מסביר. הוועדה כאן סוברנית להחליט בניגוד לעמדת הממשלה.

אני חבר הקואליציה. יש לי מחויבות קואליציונית, אבל אם נגיע בהיגיון להחלטה כזאת אנחנו נבקש גם דיבורים עם האוצר ואולי נוכל לשנות.

נכון, נכון.

אם צריך. אם לא צריך, לא נשנה. אני מבקש ממך, אל תגיד לי ששר האוצר מסכים או לא מסכים. לא רלוונטי. שר האוצר חתם על צו.

אוקיי.

הצו הזה מונח לפנינו. תסביר את מה שגברת צחורי אמרה, תענה לה.

מכיוון שסוף דבריה של יעל צחורי היה בעניין שר האוצר, אני אומר שאסף וסרצוג - -

כן, אמרת.

- - הרכז של אגף התקציבים, אמר - - -

אני צריך לדעת גם את השם שלו? מה, הוא נבחר? הוא היה בפריימריז?

האומר דברים בשם אומרם, מביא גאולה לעולם.

גפני, אני רוצה להוסיף נקודה לפני שדורון עונה.

- - -

דורון, סליחה, לפני שאתה ממשיך. אני לא חושבת שהדיון פה הוא האם רכז מסוים מאגף תקציבים אישר או לא אישר את הסיפור הזה.

אדוני היושב-ראש, תן לי להגיב.

אני אתן לך אבל יש פה אנשים.

דורון, אני רוצה להוסיף שאלה שתוכל לענות על הכול ביחד.

בבקשה, חברת הכנסת סתיו שפיר. תענה לכולם יחד.

להבין את הרציונל. בהקשר ספציפית של תל-אביב, כשכל פעם מחדש עולה הנושא של דרום תל-אביב לכותרות, הסיפור הזה נראה קצת מופרך. מדובר בפריפריה סוציו-אקונומית ובכמה מהשכונות הקשות והעניות ביותר שיש במדינה בכלל. עצם העובדה שהן נמצאות בתוך עיר מאוד חזקה, שגם נותנת הרבה מהמשאבים העירוניים כדי לחזק אותן ועושה הרבה דברים מעבר למה שהמדינה נותנת – וכולנו יודעים את זה – זה דבר אחד.

אבל ההחרגה הזאת – אתם רוצים לעשות פה איזשהו תעדוף לאזורים שהם רחוקים יותר מבחינה גיאוגרפית, זה יהיה נכון. אפשר לקבוע את הדבר הזה בתוך הנוהל, לתעדף את זה אחרת. אם בונים עכשיו אכסניה במצפה רמון או במעלות או בקריית שמונה, יכול להיות שצריך לתעדף את המענקים וזה יהיה מבורך לתעדף אותם כגבוהים יותר, אבל להחריג לחלוטין את כל תל-אביב בגלל שהיא תל-אביב, בלי קשר לעובדה שמדובר בעיר מהשתיים התיירותיות ביותר בישראל, ואני אוסיף על זה עוד דבר, כשאין חדרים באכסניות עממיות, אנשים הולכים ל-Airbnb. Airbnb זה אומר פחות דירות להשכרה. זאת התוצאה. אתם לוקחים דירות, מובילים ללקיחת דירות משוק השכירות, גם לזה יש השלכה מעבר לדברים שציינה פה גברת צחורי בצורה נכונה לחיזוק של השכונות החלשות.

ועניין נוסף שגם האיר את תשומת לבי בסעיף ג' במסקנות של הצוות המקצועי שלכם. נאמר פה שבהתחשב בהתפתחות מערכי התחבורה בישראל יש עכשיו דרישה להקמת חדרי מלון בערים נוספות בארץ – חדרה, רחובות, פתח תקווה וכדומה. אני חייבת להודות שהשורה הזאת מאוד הפתיעה אותי. אם יש התפתחות חדשה בתחבורה הציבורית בישראל, אני אשמח לשמוע על כך.

כביש 6. שמעת עליו?

כביש 6? לא, סליחה.

גם מבחינת הרכבות.

אם רוצים לפתור ורוצים לחזק את התיירות בישראל - - -

יש לך ספק לגבי התפתחות התחבורה?

בטח שיש התפתחות.

התחבורה הציבורית? תיירים?

לא ציבורית.

גם ציבורית. הרכבת.

הרכבת, כביש 6.

גפני, תיירים מסתמכים על תחבורה ציבורית, וכמעט על תחבורה ציבורית בלבד.

אתמול בבוקר נסעתי לשדרות, נסעתי מראשון.

בתחבורה ציבורית?

לא, נסעתי ברכב שלי. הרכבות – אני מכיר, גרתי באופקים, הייתי נוסע בכבישים כשהם היו צרים – לא היה בכלל מושג של רכבת.

נסעו רכבות כל חמש, עשר דקות, את ראית רכבות שנוסעות במערך תחבורה שלא היה כדוגמתו. את יודעת מה, אפילו אם את נוסעת למירון להשתטח על קברו של רב שמעון בר יוחאי, אם את עושה את זה את נוסעת לצומת קדרים.

כמי שמשתמשת גם בתחבורה ציבורית ולא מסתמכת רק על רכב פרטי - -

הם לא כתבו על תחבורה ציבורית.

- - אני מציעה לך לבוא ולעשות נסיעה מבני ברק לקריית שמונה בתחבורה ציבורית.

את צודקת. מסכים.

מרחובות להרצליה בתחבורה ציבורית.

מסכים.

אני לא מדברת רק על יישובים - - -

- - -

בואו נשאיר את זה לדיון אחר.

היום מופיע בעיתון חרדי שחבר הכנסת אייכלר קורא לחברי הכנסת החרדים לא לעשות משבר על רכבת וכו', לעשות משבר על התחבורה הציבורית, וזה נכון.

התחבורה הציבורית בישראל - -

נורא ואיום.

- - היא מהלא זמינות והיקרות שיש בעולם. אבל רק להוסיף על זה. אם רוצים לחזק, אני פשוט מנסה להבין, לא הבנו מה הסכומים שמוקצים לדרישה הזאת, מה הולך באמת להיות הסכום של המענקים, את זה לא הצלחתי להבין מהדיון – תקן אותי אם אני טועה.

אם רוצים לחזק את התיירות בערי הפריפריה, חייבים לעשות את זה כתוכנית שהיא מקיפה בהרבה, כלומר חיזוק של קווי תחבורה, של צירים של תחבורה ציבורית, אחרת לא תהיה לך תיירות בפריפריה. ברור שאנשים יגיעו רק לתל-אביב ולירושלים, רק שם יש תחבורה ציבורית.

רק שזה לא המשרד שלי. זה לא המשרד. זה משרדים אחרים.

זה לא המשרד. זה איזה משרד שולי, משרד התחבורה, אפשר לחשוב.

משרד התחבורה, הוא מולנו.

אי-אפשר לנתק את הדבר הזה אחד מהשני. משרד האוצר מעביר כסף לאיזושהי תוכנית שמטרתה חיזוק התיירות, זה חייב להיות חלק מתוכנית מקיפה יותר.

אני מסכים אתך.

אי-אפשר כל פעם לנסות טלאי על טלאי להדביק דברים כשהם לא מתאימים לאזרחים במדינת ישראל.

האם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? בבקשה. חברת הכנסת עזריה.

קודם כול, אני רוצה לברך על המהלך הזה של הקמת בתי מלון עממיים. יש צורך מאוד גדול בזה, אנחנו כולנו שרדנו את סוף אוגוסט, וכל מי שניסה לצאת לחופשה גילה שזה פשוט כמעט בלתי אפשרי. מאוד מאוד יקר, ובעצם אין כמעט אלטרנטיבות עממיות.

אני כן רוצה להתייחס לדברים של הגברת צחורי. את אמרת שבעצם מה שאנשים רוצים זה קרבה לתחנת אוטובוס, לסיפה של דברייך.

יזמים בין-לאומיים של תיירות עממית של רשתות מאוד גדולות כתבו לי: 3,500 מטר, חמש דקות הליכה מתחנה מרכזית או תחנת רכבת מרכזית.

בדיוק. ולכן, אני חושבת שהרעיון של החוק הזה, לאפשר לכל מיני ערים שעד היום בכלל לא היו על הרדאר של התיירות, שזה מה שהיה עד עכשיו – ערים שבעצם יכולות, ויש לנו את רכבת העמק, יש לנו הרבה מאוד הזדמנויות תחבורתיות – אני חושבת שאת פשוט הבאת לנו מידע חשוב.

אני חושבת שזה מהלך נכון ואני גם רוצה לומר לגבי תל-אביב. עיריית תל-אביב מתייחסת לתל-אביב כעיר אחת, ומה שפעם היו קוראים תל-אביב ובנותיה – אני לא חושבת שמישהו השתמש במונח הזה 20 שנה בערך – אבל בעצם חולון, בת ים, כל ערי הלוויין, הן בעצם כן ייהנו מזה.

בפנים.

מבחינת עיריית תל-אביב אולי זה מורכב, העניין של השכונות – מי כן, מי לא – אבל במבט התיירותי זה כן יאפשר מרחב רחב יותר. דבר שני, אני חושבת שעבור הערים האלה זו הזדמנות מאוד מאוד גדולה ומשמעותית, שהיום חסרה.

תל-אביב, בכלל בכל נושא התיירות אנחנו יודעים שלא אומרים בואו לישראל, אומרים בואו לתל-אביב, זאת אומרת, תל-אביב יש לה מעמד מאוד מאוד חזק. לכן, אני כן יכולה להבין את ההבחנה שאומרים תל-אביב הרצליה לעומת ערים אחרות. כמובן שעדיף לתת לכולם, אבל אני כן יכולה להבין את זה ואני חושבת שגם תל-אביב תיהנה מזה כי זה בעצם ירחיב את ההגדרה של תל-אביב מבחינה תיירותית.

תודה רבה. אגב, אתם מדברים על תל-אביב ועל הרצליה או מדברים על גוש דן?

מדברים על הרצועה שבין הרצליה לתל-אביב.

מה זה הרצועה, אני לא מבין ברצועות.

תל-אביב והרצליה, האזורים המוניציפליים.

רמת-גן בפנים או בחוץ?

רמת-גן בחוץ.

אז בכלל ערי המרכז בחוץ?

בת ים בחוץ?

בת ים בפנים. אני אסקור את זה מקצועית ואני אסביר איך זה הגיע.

רק תגיד לנו איזה יישובים בחוץ, שנדע, כי עד עכשיו הבנו תל-אביב הרצליה. בבקשה.

ב-20 שנה האחרונות תל-אביב הייתה מחוץ למפה, מתוך תפיסה כלכלית ולא תקציבית - לא תקציבית – תפיסה כלכלית שאומרת שמקום שבו אין צורך לממשלה להתערב, היא לא צריכה להתערב. מקום שבו התפוסות גבוהות, המחירים גבוהים, אין צורך בהתערבות ממשלתית, זה יוצר רק עיוותים.

אנחנו לא חושבים שהמצב השתנה, אנחנו לא חושבים שיש איזשהו שינוי קרדינלי באותה רצועה שעד היום לא הייתה בפנים, והיא קו החוף של הרצליה, תל-אביב, רמת-גן, גבעתיים, קו החוף ואותן ערים שמניתי בסוף. אנחנו לא חושבים שהמצב שם השתנה.

איך אמרת? תל-אביב.

אמרתי, קו החוף של תל-אביב הרצליה והעורף המזרחי יותר, שזה רמת-גן וגבעתיים.

זה לא מה שכתוב בצו. בצו כתוב במפורש כל הארץ למעט שטח השיפוט העירוני של עיריות הרצליה ותל-אביב. לא רמת-גן.

זה שטח השיפוט.

אז אני אומר, זה רק שטח השיפוט תל-אביב והרצליה. זה הכול.

נכון.

לא קו החוף ושטח וכו', כי קצת התבלבלנו פה.

לא התבלבלנו. זו ההגדרה.

זה שטח השיפוט.

רבותי, אנחנו אנשים לא מבינים אבל מאוד יסודיים, ומה שאומר חבר הכנסת פולקמן, הוא צודק. אני הסתכלתי עוד פעם. מה שאתם מבקשים שאנחנו נאשר בצו זה אזורי פיתוח א' של מיתקן תיירותי ללינה וכו', למעט שטח השיפוט העירוני של עיריית הרצליה ותל-אביב יפו.

נכון.

המשמעות של העניין, שאם אנחנו מדברים על גבעתיים, גבעתיים נמצאת בתוך הצו שלכם, לא מחוץ.

נכון.

שלא תהיה אי-הבנה. אם אתם רוצים להוציא את גבעתיים, תגידו.

לא רוצים להוציא, אבל - - -

למה? לא חשוב.

אם יהיו שם מגרשים נגישים להקמת בתי מלון, גם עממיים – יבורכו.

אבל שתדעו – כאן זה לא ממשלה. כאן זה כנסת.

בסדר. אני חוזר ואומר. ההיגיון היה, אנחנו מבצעים התערבות ממשלתית היכן שיש כשל שוק. איפה שאין כשל שוק, אני לא מתערב.

השאלה שלנו עכשיו הייתה טכנית.

אני אומר, בתל-אביב אין כשל שוק. אם אני מסתכל פה על המפה שמתייחסת לפריפריה חברתית של אזורים בתל-אביב, אם אני מסתכל על עג'מי, אם אני מסתכל על אזורים מסוימים ביפו - -

עג'מי מחוץ למפה.

- - אזורים מסוימים ביפו, זה מרחק נסיעה באופניים או ברגל לקו החוף. וגם האזורים האחרים, הם בלב הליבה של הארץ.

מה זה אומר? זה אומר, יבוא המלון בעוספיה – ויש לי מלון בעוספיה – שמרחק אווירי ממנו שני קילומטר יש את יערות הכרמל שקיבל מענק, ועוספיה לא קיבל מענק. עוספיה יעמוד מול אחד המלונות האלה פה בתל-אביב, אנחנו לפי הקריטריונים של הנוהל - - -

למה שלא תדרגו את זה?

לפי הקריטריונים שאת רואה כרגע, מיידית, אנחנו מסתכלים על תיירות נכנסת – תל-אביב תדחק את עוספיה החוצה.

את צריכה לשים לב. המטרה של משרד התיירות היא לא קידום הפריפריה, המטרה של משרד התיירות היא קידום התיירות. כשזה נהנה וזה אינו חסר, אנחנו שמחים מאוד ותמיד זה טוב לנו, אבל לא יכול להיות מצב שבו אני אעזור למי שלא צריך עזרה, ולא אעזור למלון בעוספיה שיכול להיות יערות הכרמל שתיים.

לא, אתה ענית על משהו שלא שאלנו.

יכול להיות.

אנחנו דיברנו על יצירה של מדרג שבאמת יקבע שבאזורים גיאוגרפיים מרוחקים יינתן יתרון, אבל שכן ניתן הזדמנות למקומות שנמצאים בפריפריה סוציו-אקונומית.

על זה דווקא עניתי. אני לא מתייחס לפריפריה, אני מתייחס לתיירות. אני צריך לקדם את התיירות.

- - -

אנחנו הבנו.

שאלה אחת קצרה. אני מנסה לחדד את המושג כשל שוק. אני לא מסכים – מהיכרותי את תחום התיירות – שאין כשל שוק בתחום פתרונות האכסון העממיים.

יש בכל הארץ.

שוב, על מלונות אני מסכים, אין כשל שוק בתל-אביב.

בכל הארץ יש.

אבל על פתרון עממי.

בכל הארץ.

גם בתל-אביב יש כשל שוק.

בכל הארץ, בתל-אביב הכי פחות.

אני גם ניסיתי, אפרופו סוף אוגוסט, למצוא פתרון עם הילדים, פתרון עממי, ולא מצאנו מקום. חוץ מדירות ב-Airbnb, לא מצאנו פתרון ללינה עממית, לא בגוש דן - - -

העבודה שלנו מראה חד-משמעית - - -

אולי תיקח אותי בתור דובר?

אז יש כשל שוק.

רועי, דורון אומר דבר מאוד פשוט. הוא אומר שני עקרונות. העיקרון האחד, אני לא דואג לפריפריה, זה לא התפקיד, זה לא המשרד שלי. אני דואג לתיירות, אני רוצה תיירות.

בדיוק על זה אני שואל אותו.

אבל הוא אמר כבר. השאלה שלך הייתה שאלה רצינית וחשובה, ודיברנו על העניין הזה, הוא ענה. עכשיו בתור הדובר שלו אני אומר את החלק השני של הדברים שלו. החלק השני, הוא אומר, יש כשל שוק בנושא העממי בכל הארץ, בתל-אביב הכי פחות.

הכי יותר.

זהו, שזה לא נכון.

- - -

תל-אביב הכי יקרה - - -

יקרה זה ברור. למה היא יקרה?

לאן שתייר בארץ רוצה ללכת, אין לו תיירות עממית – לא בתל-אביב, לא בעכו ולא בשום מקום.

אוקיי, מיצינו את העניין.

שתי מלים, ברשותך.

בבקשה, היועץ המשפטי.

יש לנו עבודה פנימית.

תוכל לשלוח לי אותה?

אני אשלח לך אותה.

יש בעיה עם התיירות העממית בישראל. יש בעיה עם זה, הכשל הוא בכל הארץ.

אין לכם את זה במייל?

העבודה הזאת לא באינטרנט. זו עבודה פנימית.

אז אני ראיתי עבודות שנעשו על תל-אביב וירושלים, והראו כשל שוק בעניין הזה.

היא לא נמצאת במייל שלכם?

היועץ המשפטי, ואנחנו מסיימים.

אנחנו עובדים על זה כבר שנה.

דורון. עכשיו היועץ המשפטי. אני באתי מהכולל באופקים, באתי לכנסת לפני 27 שנים וזלזלתי ביועץ משפטי, ביועצים משפטיים, עד שהתרגלתי שצריך שתהיה דרך ארץ ליועצים משפטיים, אחרת הוא יתקע לך את המשרד.

לא. היועץ המשפטי שלנו זה משהו מיוחד.

משהו מיוחד, אז בסדר.

אל תשכח שאתה ויתרת על קצובת כהונתם של יועצים משפטיים.

אני לא ויתרתי. הייתה לי מלחמה עם משרד ראש הממשלה בעניין הזה. אני את החוק הגשתי.

נכון, אמרת לאלה המכהנים.

אלקין היה יושב-ראש הקואליציה – אם אתה כבר מדבר על היסטוריה – הוא היה יושב-ראש הקואליציה, הוא נלחם נגדי בוועדה והפעם היחידה שהוא הפסיד זה היה בהצבעה. אני העברתי את החוק קריאה ראשונה עד שראש הממשלה התערב והיה שם סיפור מעניין, כשאני אכתוב ספר בעזרת השם אני אכתוב על זה.

הנה, גם בלי חקיקה זה הצליח. יש קצובה.

זה נוהל. של כבוד. באמת, אני אביא לך יועצים משפטיים - - -

החוזים הם קצובים בזמן. אבל בוא לא ניכנס לזה.

לא, אל תשאירו דברים כאלה באוויר. הלוואי ומה שהייתם אומרים נכון.

בוא לא ניכנס לזה, זה כבר לא שייך לי.

יועצים משפטיים נמצאים במשרדים, נמצאים כבר 40 שנה.

לא, לא. 30.

30. מי שביקש ממני להגיש את החוק היו שרים בממשלת ישראל כשהייתה ממשלה שהמחנה הציוני היה בראשה. הם ביקשו ממני, אבל נניח לעניין הזה.

אני רוצה לומר כמה מלים.

בבקשה, אבל אם אפשר בקצרה כי יש אחרי כן עוד סעיף. כבר היינו צריכים לסיים ב-11:45.

בקצרה. חברי הכנסת העלו באמת עניין נכון איפה צריך להקים את המלונות העממיים, ולעניין התחבורה.

היום התחבורה לישראל היא הרבה יותר טובה והיא יותר נגישה, ולכן אנחנו מעודדים הקמתם של מלונות עממיים בפריפריה. קחו לדוגמה את מצפה רמון, המלון החדש שהוקם – קל, נגיש להגיע לשם.

איזה מלון? "בראשית"?

לא במצפה רמון. בירוחם. המלון בירוחם, ויש גם כן תוכניות בצפון ובמקומות אחרים, כך שהגישה בתחבורה ציבורית היא נוחה.

טוב. בקצרה, אדוני היועץ המשפטי.

אבל, כשאנחנו מדברים על מלונות עממיים, הכוונה היא גם שהמחירים - - -

אם כמובן התיירים שומרים שבת. אם התיירים כמובן שומרים שבת ואם יש להם - - -

הם מגיעים בשבת לירוחם ועושים שבת חתן. תשאלי שם, הם עושים שבת חתן ומאוד נהנים.

איך שבת הגיעה עכשיו?

לא, היא אמרה שומרים שבת.

ממש, התחבורה הציבורית מצוינת. אמרתי, בתנאי שהתיירים מגיעים ושומרים שבת. כולל הנוצרים מביניהם.

אני אומר כמה מלים למה קשה לאשר - - -

לא שזה לא נפלא לשמור שבת בירוחם.

חברת הכנסת שפיר, זה עלה במספר ועדות.

רק את המסקנה כי אני כבר הבנתי, אז כולם הבינו.

היו מספר ועדות, גם ועדות שהיו בשנת 2002, ועדות קודמות, ועדה של 2006, חלק מהאנשים פה היו חברים בה.

יש כמה סיבות לכך שאנחנו את תל-אביב לא מכניסים. גם כאשר יש משברים ביטחוניים, משברים גיאופוליטיים, תל-אביב הראשונה שיוצאת מהם. זה אחד. שתיים, התפוסה באזור תל-אביב היא גבוהה ביותר בארץ. שלישית, המחירים שגובים בתל-אביב הם מחירים טובים והם גבוהים, גם אם הם יהיו מלונות של שלושה כוכבים. ורביעית, קהלי היעד שתל-אביב פונה אליהם הם הרבה יותר רחבים.

בפריפריה – כשאני אומר פריפריה אני לא מתכוון לשכונות, אני מתכוון לערים – שם קהלי היעד יותר מצומצמים. או שהם אוונגליסטים או שהם תיירות ישראלית עממית וכן הלאה, ולכן המחירים צריכים להיות נמוכים.

מחירי הקרקע מחוץ לתל-אביב הם אומנם נמוכים אבל אין אינסנטיב ליזם להקים אותם - -

תודה רבה.

- - ולכן אנחנו חשבנו שנכון הוא במצב הקיים להכליל את כל הארץ, למעט תל-אביב.

תודה רבה. מי מקריא את הצו?

חצי משפט.

לא, אני לא נותן יותר. הבנו.

אני אקריא, אדוני.

"צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (הוראת שעה), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 40ד(ד) לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו מצווים לאמור:

הגדרות

1. בצו זה –

"אטרקציה" – כהגדרתה בסעיף 40 א' לחוק;

"מיתקן תיירותי ללינה" – כהגדרתו בסעיף 18א(א) לחוק;

אזור פיתוח א' של מיתקן תיירותי ללינה

2. אזור פיתוח א' של מיתקן תיירותי ללינה, יהיה כל הארץ כמפורט במפה א' שבתוספת הראשונה, למעט שטח השיפוט העירוני של עיריות הרצליה ותל אביב יפו, כמפורט במפה ב' שבתוספת הראשונה."

תעצור. המפה של התוספת של אזור פיתוח א' וכו' – לא מובן מזה שום דבר. אנחנו לא יכולים להצביע על זה.

ועל כן - - -

עם כל הכבוד, זו המפה שאתם מציגים בפנינו. במפה הזאת אני לא יודע, אתם מחר תבואו ותגידו שגבעתיים בפנים, ואישרתם את הצו הזה.

אז אני מבקש ממך, היועץ המשפטי של משרד התיירות, המשרד, תגיד לי בדיוק מה יש במפה הזאת.

לאור זה שהמפה – מה לעשות, מדינת ישראל - - -

המפה לא ברורה, אני אומר לפרוטוקול, יש פה איזה כתם שחור שגבעתיים יכולה להיות בפנים ויכולה להיות בחוץ. תגיד.

כיוונת נכון, אני מסכים אתך. המפה הזאת – כי מדינת ישראל, מה לעשות, היא קטנה כדי להכניס את כולה ואת האזורים – נוצר הצורך לייחד במפה נפרדת, שהיא מפה ב' המצורפת אליכם והיא בצבעים.

איזה צבעים?

יש. העברתי לכם אותה.

בסדר, אבל איפה נמצאת גבעתיים פה? באיזה צבע?

בסדר.

מה בסדר?

היא בחוץ. היא בחוץ. כל אזור תל-אביב, שהוא מסומן פה באדום, והרצליה.

אדוני היועץ המשפטי, אתה איתי?

כן, כל הזמן.

זו המפה שיש לפנינו. המפה שיש לפנינו, לא מסומן בה האם זה שטח השיפוט של תל אביב-יפו ושטח השיפוט של הרצליה, או פתאום ייכנסו עוד ערים, למשל בת ים תהיה בפנים בגלל שבמפה בת ים נמצאת פה באיזה מקום.

סליחה, אדוני. ד"ר תמר קלהורה ממשרד המשפטים. יש את הטקסט של הצו, שהוא אומר במפורש – שטח השיפוט.

אומר הצו, בטקסט של הצו – מזה נבהלתי - - -

לכן הם הולכים ביחד.

לצורך הנוחיות, מפה ב' - - -

בואו נעזוב רגע את הנוחיות. אזור פיתוח א' של מיתקן תיירותי יהיה כל הארץ, כמפורט במפה א' שבתוספת הראשונה. מה זה המפה הזאת? זה חלק מהצו. במפה הזאת יש רק את שטח השיפוט של תל-אביב ושל הרצליה או יש עוד?

הואיל ושטח השיפוט של הרצליה ותל-אביב במפה הגדולה הוא לא נראה כל כך ברור, הוספנו את מפה ב'.

אז אני מציע כדלהלן.

אני מבינה את השאלה של אדוני.

ד"ר תמר, אני מבקש להוציא: אזור פיתוח א' של מיתקן תיירותי ללינה יהיה כל הארץ, למעט שטח השיפוט העירוני. אל תעשו לנו טובות, אל תעזרו לנו.

אתה לא רוצה את המפה?

לא רוצה. אם אתם רוצים דווקא, אז תפרטו את המפה.

את הקואורדינטות?

אני לא צריך את המפה. אתם אמרתם כל הארץ, אני מכיר את הארץ.

אנחנו נצרף מפה עם שטחי שיפוט.

אני לא צריך, אל תצרפו. אתם כותבים מאוד ברור. בשביל מה אתם מכניסים פה מפות שאנחנו לא יודעים מהן?

אז לא צריך את המפה.

תוציאו את המפה מהצו.

מה שצריך להסתכל זה בצו הקודם.

בצו הקודם היו המון כתמים של אזורים מסוימים - -

נכון. צודק.

- - והיה צורך באמת להדגיש אותם.

פה אין צורך.

כאן זה כל הארץ, למעט הרצליה ותל-אביב.

יש לכם בעיה עם העניין הזה?

ברמה העקרונית אתה צודק.

אם הייתי מחלק תה במשרד התיירות או קפה במשרד המשפטים, הייתי כותב את זה.

בסדר, תוציאו את זה, אחרת אנחנו צריכים לדחות את ההצבעה מכיוון שאני לא יכול להצביע על דבר שהוא איננו ברור משפטית.

אני מבינה.

אני אקריא את זה שוב לפי התיקון שמציע היושב-ראש.

בבקשה.

"2. אזור פיתוח א' של מיתקן תיירותי ללינה יהיה כל הארץ, למעט שטח השיפוט העירוני של עיריות הרצליה ותל אביב יפו", נקודה.

כן. 3.

מקובל.

"3. אזורי פיתוח א' של אטרקציה

אזורי פיתוח א' של אטרקציה יהיו במפה ובאזורים המפורטים בתוספת השניה."

טוב. 4.

"4. תוקף ביטול

תוקפו של צו זה עד יום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019).

5.

"5. צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות), התשס"ז-2007 – בטל." זה הצו המקורי.

בבקשה, משרד המשפטים.

השאלה שלי היחידה היא אם אנחנו בעצם לא מבטלים את התוספת הראשונה. זה עניין משפטי פורמלי, לא עניין של מהות.

תודה רבה.

תאריך תחילה.

תחילה מייד. נכון?

כן. מהיום, ודאי.

מיום הפרסום.

צריך לכתוב את זה? מיום פרסומו.

אם לא אומרים כלום, זה מהיום שהתפרסם ברשומות.

בסדר. מי בעד אישור הצו, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 1

נמנעים – 1

צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (הוראת שעה), התשע"ז-2016, נתקבל.

הצו אושר. שניים הצביעו בעד, אחת התנגדה, ואחד נמנע. הצו אושר.

תודה רבה, אני מודה לכם.

תודה רבה.

בעיריית תל-אביב, פעם הבאה שאתם רואים צו תרימו אלי טלפון, נתחיל לטפל בזה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.