הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 1
מישיבה משותפת של וועדת הכנסת ושל ועדת החוקה, חוק ומשפט
לדיון בהצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – הגדרת גוף פעיל בבחירות) התשע"ו-2016
(פ/2785/20)
יום שלישי, י"ז באלול התשע"ו (20 בספטמבר 2016), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/09/2016
חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 35), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - הגדרת גוף פעיל בבחירות), התשע"ו-2016
נכחו
¶
חברי הוועדה: יואב קיש – יו"ר ועדת הכנסת
ניסן סלומינסקי - יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
עבדאללה אבו מערוף
ישראל אייכלר
יעל גרמן
חסון יואל
אחמד טיבי
אורי מקלב
איילת נחמיאס ורבין
רויטל סויד
אוסאמה סעדי
מיכל רוזין
מוזמנים
¶
אייל זנדברג - משרד המשפטים
חנה רותם - מנהלת האגף לביקורת בחירות ומימון מפלגות, משרד מבקר המדינה
מירה רזין - מנהלת חטיבה לביקורת השלטון המקומי ומימון מפלגות, מבקר המדינה
דין ליבנה - ועדת הבחירות המרכזית
גיא לוריא - המכון הישראלי לדמוקרטיה
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר המתרגמים
הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - הגדרת גוף פעיל בבחירות), התשע"ו-2016
היו"ר יואב קיש
¶
שלום לכולם. אני פותח את הישיבה. רק הערת רקע, יש איזה תרגיל של הגנה, אנחנו פטורים ממנו, בגלל ישיבת ועדה, כל הוועדות פטורות מהתרגיל ואנחנו נישאר לעבוד ולא נפסיק את זה למרות הסירנות.
שוב שלום לכולם, בוקר טוב. כינוס ראשון של הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק מימון מפלגות (תיקון עיקרי של הגדרת גוף פעיל בבחירות, התשע"ו-2016. בפגישה הזו לא יהיו הצבעות, אנחנו לא מתכוונים להצביע בכלל עד שנחזור למושב, בפגישת הוועדה, בכינוס הוועדה, במליאת הוועדה, בישיבת הוועדה, מזל שבעברית מתקנים אותי פה, אבל כן חשוב לנו בעיקר לשמוע, גם התייחסויות של חברי הכנסת, שזה בעצם הפעם הראשונה שנשמע אותם וכמובן התייחסויות של הציבור.
קיבלנו מסמכים, הוועדה קיבלה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. זה גם באתר של הוועדה ואני רק רוצה לציין כמה דברים כלליים שקרו פה לאחרונה שרלוונטיים להצעת החוק הזו. אחת, כולנו ראינו את שלטי החוצות 'אהוד, אתה צריך לרוץ', אני חושב שזו לא הדיאטנית שלו פרסמה את זה, אנחנו לא יודעים מי פרסם את זה, הוא גם לא יודע מי פרסם את זה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אבל זו תופעה שאני חושב שתלך ותחמיר במדינת ישראל, שבה, עוד פעם, כסף, וברור לנו שזה כסף - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אל"ף, זה חוק שהמטרה של הוועדה הזאת באמת שיפתור את זה. מה שזה לא יפתור, חבר הכנסת חסון, הוא יאפשר את השלטים האלה היום, לצורך העניין, אבל הוא לא יאפשר את השלטים האלה בתקופת בחירות.
היו"ר יואב קיש
¶
הדבר השני שראינו, שפורסם קצת לפני זה, זה שלמעשה דרך, נדמה לי שזה היה ארגוןOne Voice, בהעברה כפולה, תרומה, כסף שהקונסוליה פה, של הסטייט דיפרטמנט האמריקאי שהלך לארגון, נדמה לי One Voice, משם התגלגל ומצא את דרכו ל-V15, הדבר הזה גם פורסם, אני לא מגלה פה משהו שאנשים לא ידעו, אבל זה חלק מהעניין שרק מראה איך כספים גדולים ומשמעותיים יכולים להגיע בניסיון אקטיבי להטות את תוצאות הבחירות במדינת ישראל.
אם אני אסכם במילה אחת מה מטרת החוק הזה, לפחות לתפיסתי בעניין הזה, זה שאנחנו רוצים בחירות חופשיות, אנחנו רוצים שהעם יאמר את דברו, אנחנו לא רוצים שבעלי הון עם הכסף שלהם וכסף גדול יבואו לקנות פה בחירות. את זה החוק הזה ימנע.
היו"ר יואב קיש
¶
יש נוסח חדש שהוסכם, אני רוצה להוסיף את התיקונים המשמעותיים שהתקבלו בנוסח המעודכן. ראשית הגדלנו את מגבלת התרומה המרבית מיחיד, שהייתה על 2,400, כמו מפלגה, העלינו את זה ל-11,000 שקלים, מהסיבה שבעצם אותו גוף פעיל בבחירות אינו מקבל מימון מפלגתי ולכן ראוי היה להגדיל את המגבלה. הוספנו עוד מגבלה שמאפשרת לגוף שפועל בהתארגנות של חמישה או עשרה חבר'ה, משהו שלא נופל לקטגוריה שהגדרנו קודם, אז אמרנו שכל מה שהוא עם פעילות כספית מתחת ל-100,000 שקל לא צריך להיכנס להגדרה של גוף - - -
היו"ר יואב קיש
¶
חבר הכנסת מקלב, המספר הזה הוא מספר שבהחלט ניתן לדבר עליו ולערער עליו ולהרהר עליו, ההערה שלך היא בהחלט במקום, המספר הזה בא לציין איזה שהוא קו בין פעילות, בכסף, אני אומר עוד פעם, שהיא נחשבת משמעותית לפעילות שהיא לא משמעותית. זה בעיקרון המספר הזה. אם אתה רוצה להגיד לי 'שמע, הוא גבוה מדי' או 'נמוך מדי', בהחלט אפשר לדבר על זה.
היו"ר יואב קיש
¶
או בין לבין, בסדר. אני לא רוצה להיכנס לדיון עצמו, נעשה את זה כמובן אחר כך. כל מה שקשור לגוף קשור לסיעה, שהיה בהצעה הראשונה, גם כן הוסר ואנחנו מתמקדים בנושא של גוף פעיל בבחירות. הייתה פה שאלה לגבי מה קורה אם מביעים דעה באמצעי תקשורת ללא תמורה, זה לא נחשב כפעילות של גוף פעיל בבחירות. זאת אומרת כל מאמרי דעה שמתפרסמים בעיתונים או ברדיו, אם מישהו מביע דעתו, באותה תקופה, אני מזכיר, יש את הגבלות על אמצעי התעמולה והכול לפי חוק, אז כל עוד זה ללא כסף זה לא נחשב כחלק מהפעילות של גוף פעיל בבחירות.
היו"ר יואב קיש
¶
תני לי, חברת הכנסת גרמן שאלה. נגיד אחד העיתונאים כותב בעיתון איזה שהוא מאמר, טור דעה או משהו - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא קיבל כסף. אם קיבל כסף זה פרסום לכל דבר לצורך העניין, אם הוא לא קיבל כסף וזה מאמר דעה, אז זה לא יוגדר גוף פעיל בבחירות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אם כתוב שהוא שימש כיועץ של, כמובן שהוא כותב בעדו, או משמש כיועץ בבחירות? זה גילוי נאות?
היו"ר יואב קיש
¶
זו שאלה טובה, נדבר עליה בהמשך. הכוונה היא, עוד פעם - - - לא עכשיו הכוונה שמישהו יקנה את כל העיתונאים ודרכם יעשה את זה.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
יואב, אבל יש קבוצת מתנדבים, פועלים, לא קבוצה של חמישה ולא של עשרה והם לא מקבלים על זה כסף, מה דינם?
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
מה ההבדל בינם לבין העיתונאי? מה ההבדל בינם לבין מי שכותב טור דעה? הם פועלים ללא תמורה כספית, מה זה משנה?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
מה שאנחנו אומרים, כבר בראשית הדיון הזה, שהכסף לא מגדיר את הכול. אתה בא ומוריד מגבלות ושם מגבלות - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אוקיי, אין בעיה, איילת, נדבר על זה. חברים, אני רוצה לסיים את דברי הפתיחה, רק שכולם רוצים להתייחס למה שאני אומר ולא רוצים לחכות לתור שלכם. אז עוד רגע.
אני רוצה להגיד שדבר אחד קיבלתי בהערה, מי זה הנציג של המכון הישראלי לדמוקרטיה?
היו"ר יואב קיש
¶
הוא כתב משפט אחד והודגש ואני מאוד מאוד מתחבר אליו, אנחנו נקפיד עליו, בסעיף 1 בעמוד הראשון כתבת 'יודגש כי האתגר העיקרי', לא בטוח שזה האתגר העיקרי, יש לא מעט אתגרים, אבל אחד האתגרים 'הוא ניסוח החוק ואכיפתו באופן שוויוני ואפקטיבי על כל גוף הפועל כדי להשפיע על תוצאות הבחירות'. אני מאוד מתחבר לאמירה הזו, אני חושב שכולם פה מתחברים אליה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני יכול להגיד לך שגם בימין יש הרבה מאוד התנגדויות ורגישויות לדבר הזה וזה ממש לא חד צדדי ואני לא מסכים עם האמירה הזו.
היו"ר יואב קיש
¶
מי נמצא פה מבחינת הרשויות? איפה הרשימה שלנו? מבחינת הרשויות יש לנו את משרד המשפטים, משרד מבקר המדינה, השאר זה לא. אני קודם נותן לחבר ניסן סלומינסקי, זו ועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת חוקה. אז בבקשה, ניסן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חלק מדבריי אני אומר כשנדבר על סעיפי החוק, אני רק רוצה בפתיחה לומר שהחוק הזה מבחינתי מלווה בהרבה התלבטויות, זה לא דבר שהוא פשוט, כי מצד אחד אנחנו רואים שלפעמים קורה - - - דווקא אני אתחיל במה שגוטניק עשה בזמנו 'ביבי טוב ליהודים', נניח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
או כיוון הפוך, שאתה רואה שיש כאן התערבות של גוף או אדם, נניח עשיר מאוד, שרוצה להשפיע באופן פרטני על מפלגה מסוימת, לא על רעיון, אלא על מפלגה מסוימת או על אדם מסוים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז אני אומר, מצד אחד אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שאדם עוצמתי, אדם עשיר מאוד, מתערב פרטנית במפלגה או באדם מסוים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מותר לך לשמוע את ההתלבטות שלי. את תרצי שאני אשמע אותך, נכון? אז תשמעי אותי, לפחות אל תפריעי אם את לא רוצה לשמוע, זה גם בסדר.
אז אני אומר שמתערב בנושא הזה של המדינה, אבל שוב, זה לא חייב להיות מישהו מבחוץ, זה יכול להיות גם מישהו מבפנים, אבל הוא מתערב בצורה שלנו החוק אוסר. נניח לנו יש מגבלות כספיות, יש כל מיני דברים שהחוק קבע ומבקר המדינה בודק אותנו, והנה כאן מתערב גוף, הוא יכול להיות חיצוני, מחוץ לארץ, הוא יכול להיות מהארץ, לא חשוב, שלא כפוף לכל החוקים האלה ומשקיע סכומי עתק שלנו אסור לעשות כדי להשפיע על מערכת בחירות. זה דבר שאסור שיקרה. למה הלבטים שיש לי? מצד שני צריכים להיזהר שברצוננו למנוע את זה, שלא יהיה מצב שאנחנו סותמים פיות לחלוטין. לדוגמה, מה שרויטל אמרה, יכול להיות שישנם בני נוער או אנשים צעירים שמתארגנים ורוצים לפעול ולעשות, שלא יהיה מצב שפתאום אנחנו חוסמים את כולם וכמעט אין שום יכולת ל - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יודע, לכן החוק הזה צריך ללכת על קו עדין מאוד בנושא הזה. אני אתן רק כדוגמה, ברגע ששמים סכום של 100,000 שקל, המשמעות היא, מי שמכיר את המערכת זה כלום, זה לא כסף במובן הזה שאם אתה רוצה נניח מודעה אחת בעיתון או שתיים, כבר נגמר - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא נכנס לזה. אני אומר, לכן אם הסכום הוא נמוך המשמעות היא שאנחנו לא נותנים לשום גוף להתארגן. נניח קבוצת צעירים רוצה להתארגן, נניח היא עושה הסעות בשביל עצמה, עושה כל מיני דברים, רק כל זה יכול לעלות לה סכום כזה, כי 100,000 זה לא הרבה כסף.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
מה עם האבות הגרושים? הם צריכים לעשות קמפיין לטובת קיש. אתם חוסמים אותם בהצעת החוק הזו.
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו מדברים ברצינות, חבל שאת - - - זה נושא רגיש, הוא מדבר בדיוק על הקונפליקט בין הזכות החופשית של אנשים - - -
היו"ר יואב קיש
¶
נושא רגיש זה גם הזכות של הדמוקרטיה ועל זה אנחנו מדברים. כשאני דיברתי על נושא רגיש התכוונתי לזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זו דוגמה שסכום נמוך יכול ל - - - זה לא סכום שיש לו משמעות להשפיע על הבחירות, אבל מצד שני הוא יכול לחסום ולסתום פיות של אנשים מהציבור שכן רוצים להיות פעילים וכן רוצים להתערב.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לך משהו, חבר הכנסת קיש, הדמוקרטיה נועדה למיעוט, היא לא נועדה לרוב.
היו"ר יואב קיש
¶
תני לו לסיים. רויטל, אני הבנתי מדבריו של ידידי, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, שבוועדה שלו מה שקורה פה עכשיו זה לא קורה.
היו"ר יואב קיש
¶
אצלי יש קצת יותר גמישות בעניין הזה, אני חושב שזה מפרה קצת יותר, אבל אנחנו עדיין נשמור על רמה מסוימת שנוכל לשמוע את הדברים של הדובר, אז אני מבקש לא להפריע לחבר הכנסת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לכן אני אומר שהנושא הזה מבחינתי הוא לא נושא פשוט והוא הולך על קו מאוד עדין ואנחנו צריכים להיות מאוד חכמים כאן, שאנחנו נוציא חוק שמצד אחד באמת נחסום את כל מה שאני חושב שכל אחד מאיתנו מרגיש ורוצה, שלא תהיה התערבות בוטה של אנשי ממון בסכומים גדולים שלנו אסור לעשות ופה הוא יישפך, אנחנו לא רוצים את זה, אבל מצד שני שלא יהיה מצב שבגלל זה אנחנו חוסמים כל פעילות של ציבור שרוצה לפעול וזו דמוקרטיה וצריכים את זה כאן. לכן נשים לב. זה דבר אחד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דבר שני שנשים לב, שנדבר רק כשמדובר על מפלגה ועל איש ולא לחסום דרך זה, ואני מקווה שזה הנוסח הנכון, רעיונות. נניח יש מישהו שיש לו רעיון, נניח הוא בעד שתי מדינות לשני עמים, הוא מדבר על זה ונלחם על זה, זה לא נושא שנכנס לפה, כי הוא לא בא לדבר על מפלגה מסוימת, לצערי אפילו ראש הממשלה מדבר על זה. אסור שהחוק הזה יחסום פעילויות שאנשים רוצים לפעול למען רעיונות מסוימים, אלא רק אם מדובר על מפלגה מסוימת או על אנשים מסוימים במפלגה, שזו התערבות במערכת בחירות, שזה אנחנו רוצים לחסום.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
ניסן, אתה יודע שאנשים בדרך כלל מצביעים נגד ולא מצביעים בעד? באמת, הטבע של דמוקרטיה, הטבע של פוליטיקה זה שאנשים מטבעם נוטים להצביע נגד משהו ולא בהכרח בעד משהו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אותו דבר אם מישהו ידבר נגד ביבי או ידבר בעד ביבי, אני אומר שזה נכנס לתוך המסגרת, אבל לא על רעיונות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
למה זה לא מותר? זה נשמת אפה של הדמוקרטיה. לא נגד נתניהו, נגד בוז'י הרצוג, אילו הוא היה ראש הממשלה, מה זאת אומרת?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עוד פעם, אין לי בעיה שהוא ידבר נגד, אבל אם הוא יכול להשקיע כספים שלנו החוק אוסר, אז אנחנו עושים צחוק מכל העניין. לנו, נניח כפוליטיקאים, כמפלגות, כאנשים, יש לנו מגבלות כספיות וזה מגביל, והחוק עשה את זה לא לחינם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני חושבת שגם בפוליטיקה הישראלית יש היום יותר כסף בפריימריז, אתה יודע את עמדתי בעניין הזה. זה לא קשור למה שמדברים פה.
היו"ר יואב קיש
¶
מה זה קשור? מדברים על זה שאנשים - - - את רוצה שבן אדם יבוא עם הרבה כסף, יעשה עמותה, יקרא לה לא יודע מה ויגיד - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא, אני חושבת שמותר לאנשים כתפיסת עולם להילחם בתפיסת עולם שמייצג אותה לצורך העניין ראש ממשלה מסוים, ואני חושבת שזה מה שאתם מנסים ליצור פה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
ועד מתיישבי שומרון היה אחראי על טיפול בקלפיות ביום הבחירות, זה נופל לגדר החוק? אני שואלת בשיא הרצינות. זה ועד שמקבל חלק גדול מתרומותיו מחו"ל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל אני אומר עוד פעם, מה שלנו אסור לעשות, במגבלות של הכסף, אנחנו לא רוצים שיבוא מיהו עשיר, מחוץ לארץ או מהארץ, שיש לו הרבה כסף - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
ניסן, אתם אומרים דברים והיפוכם. אתה הזכרת את גוטניק, לא אני הזכרתי את גוטניק. אמרתי בשקט, 'אוי כמה אני שמחה שאתה הזכרת את גוטניק'.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
נכון, אבל אתם אומרים דברים והיפוכם, חברים. ישראל היום זו המחשה לשימוש בכסף זר - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה רק לסיים כי כל הזמן מפריעים. אני אומר, לכן החבל הוא דק, יש חשיבות עצומה לצד האחד, יש חשיבות עצומה לערך השני, זה שני ערכים שאנחנו רוצים לשמור עליהם ולכן מה שאני מבקש, גם מחבריי ומעצמי, שבאמת נמצא את הדרך הנכונה שאנחנו נוכל לשמור על שני הערכים האלה, לא לפגוע ביכולות של אנשים להתבטא ולפעול, לא חשוב לאיזה כיוון, ומצד שני לא לאפשר התערבות גסה של מישהו שיתערב בדברים שלנו אסור והוא יכול כן לעשות אותם. זו המטרה של החוק ושנשמור על הקו העדין הזה ולא נסטה. אם כך נעשה, אני חושב שהחוק הזה הוא טוב. אם חס ושלום נסטה, אז החוק הזה יהיה לא טוב, אבל אני מקווה שלא נסטה.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה. אני רק רוצה לענות לשאלה שנשאלתי, איך אמרת את זה? אמרת 'אם לא היה V15 אם היינו יושבים פה'. דרך אגב, נמצאים פה V15? הם הגיעו? לא הגיעו. יש נציג? משקיפים. אוקיי. היום זה דרכנו, אני מבין. אז התשובה היא שאתה צודק. אני חושב ש-V15, לפחות לתפיסתי, היה נורית אזהרה. אני רואה את זה רק הולך ומתגבר. אני חושב שזה היה ברור לכולם, אני חושב שאם אנחנו לא נעשה את התיקון הזה, עזוב V15, הימין לא יישאר בצד, האנשים עם הכסף בימין לא יישארו בצד, האנשים עם הכסף בשמאל לא יישארו בצד ואנחנו נראה מערכת בחירות יותר ויותר דומה למה שקורה בארצות הברית מאשר מה שהיה לנו קודם. ככה אני מאמין - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני חושב שלא. זו החלטה עקרונית, זה אתה צודק. אני חושב שמערכת הבחירות בישראל, כמו שהיא מתנהלת, עם החוסרים והמגבלות שלה, יותר טובה מהטירוף המוחלט שקורה בארצות הברית. זו מטרת החוק, לתפיסתי.
מבקר המדינה, בבקשה.
מירה רזין
¶
בוקר טוב. מירי רזין, ממשרד מבקר המדינה. אני מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי ואחראית על מימון מפלגות. מדובר בנושא שאין ספק שצריך הסדרה - - -
מירה רזין
¶
אמרתי, מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי ואחראית על הנושא של מימון מפלגות הכולל. ובהחלט מדובר בנושא שמצריך הסדרה ומבקר המדינה העיר על כך בדוחותיו. אנחנו לא ניכנס לשיקולים של המחוקק, כמובן, רק רצינו להגיד שמאחר שיישום החוק ברובו מוטל על מבקר המדינה והיישום נובע ממטרות של החוק והגדרות, חשוב מאוד שניסוח החוק יהיה כזה שהוא יאפשר לנו ליישם אותו. כשנגיע לדיון על הסעיפים השונים אז נעיר את הערותינו. בסוף, בדברי ההסבר, היה כתוב שאין לחוק השלכות תקציביות, אז בהחלט מבחינתנו יש לו.
היו"ר יואב קיש
¶
אז נשמע גם מה ההשלכות הכספיות בהמשך. מאה אחוז. תודה רבה לך. אני באמת מעריך את הגישה, אני חושב, כמו שאמרת, בסופו של דבר כמו שחוק מימון מפלגות כולו ברמת הפיקוח נמצא אצלכם אז ברור שהדבר הזה יהיה בידכם ואנחנו נצטרך להגיע למצב שכשנסיים את החקיקה הזו, מה שיהיה כתוב, אתם תגידו שאתם יכולים לעמוד במשימה שהוטלה עליכם.
אייל זנדברג
¶
בוקר טוב. אני אומר דברים מאוד כלליים בשלב הזה של הדיון, לפני ששמענו את חברי הכנסת. ראשית אני רוצה להזכיר את השדה שאנחנו נמצאים בו, בעצם הפעילות הפוליטית כבר מוסדרת היום בחוק, צריך לראות את זה כמין מעגלים, הליבה זה הפעילות הפוליטית של המפלגות, יש מעגל שכבר מוסדר היום בחוק, שזה מה שקרוי גוף קשור לסיעה - - -
אייל זנדברג
¶
זה תיקון שנכנס בעקבות תופעות שהצריכו הסדרה, אולי מבקר המדינה יידע לספר את ההיסטוריה האכיפתית.
אייל זנדברג
¶
אני מזכיר את זה שיש מעגל שהוא מעבר למפלגות, של פעילות פוליטית שכבר היום החוק תופס ומסדיר ומחפש את הזיקות בין אותו גוף קשור לסיעה לבין מפלגה. המטרה של הזיהוי הזה כדי למנוע עקיפה של החוק. עכשיו הצעת החוק מתמודדת עם מעגל נוסף ונתנו לזה ביטוי חדש, זה גוף פעיל פוליטית - - -
אייל זנדברג
¶
גוף פעיל בבחירות שלא קשור, וחשוב לזכור את זה, זה לא גוף שקשור למפלגה או לסיעה, כי אם כן הוא כבר היה נתפס בהגדרות החוק. אלה כבר אנשים שפועלים באופן מנותק, באופן אמיתי, הם לא קורצים או מתקשרים או מעבירים כספים למפלגה, הם באופן אמיתי פועלים מחוץ ל - - -
אייל זנדברג
¶
לא מחוץ לחוק, איזה משהו יותר אזוטרי, קטן, מקומי, וולונטרי. אני מזכיר את המנעד הזה, כי הרבה פעמים, לפחות בדיוני ההכנה וגם כשיצא לי לשבת עם יושב ראש הוועדה, נוטים להביא דוגמאות מהעולם שקרוב יותר למפלגות, אנחנו לא שם.
למה אני אומר את כל זה? כי ברור שהצעת החוק היא מצד אחד חשובה, כי ככל שהיא תצליח לגרום לכך ששוויון ההזדמנויות בתחום של מימון בחירות יישמר, וזה עיקרון יסוד מאוד מאוד חשוב, כי ברור לכולם שהוא משתקף בסופו של דבר בזכות לבחור ולהיבחר, על איך לממש את זה באופן אמיתי. כסף משפיע על איך שהבחירות מתנהלות. שוויון ההזדמנויות צריך להישמר. מצד שני, ככל שהכנסת תחליט ליצור כללים מחמירים יותר וקפדניים יותר במעגלים החיצוניים, כמו שתיארתי, אז תהיה פגיעה ויכולה להיות גם פגיעה מאוד משמעותית. באופן תיאורטי הסדר כזה יכול להגיע לפגיעה לא חוקתית בחופש הביטוי. אני לא אומר שזה מה שלפנינו, אבל צריך לזכור את המנעד.
יש מנעד של התנהגויות וכולנו מכירים את זה היום, בוודאי בעולם של רשתות חברתיות. כדי לייצר מחאה חברתית, כדי לקרוא לתמוך או להתנגד למנהיג או מפלגה או לרעיון כזה או אחר לא צריך באמת בהכרח היום להקים תאגיד ולהתרים כסף ולהדפיס פלאיירים, אפשר גם לייצר קשר עם הרבה מאוד אנשים בקלות ואפשר גם לגייס כספים. אנשים יכולים ללחוץ בלחיצת כפתור, להגיע ל-100 חברים, כל אחד מוכן לתרום סכום של כמה אלפי שקלים והוא יכול לעשות מין הד סטרט של עצמו בקלות ולהגיע לסכומים גדולים ויוזמה כזאת, בצד אחד של המנעד יש את היוזמה הוולונטרית, האמיתית, של אנשים, באמת רואים מה הולך לקרות לנו, חודש לקראת בחירות, אנחנו רוצים להשפיע ולהרים קול וזו פעילות שאני חושב שהכנסת והמחוקק לא ירצה לטפל בה, הוא רוצה לאפשר אותה.
אייל זנדברג
¶
מהצד השני במנעד יש את אותם, נקרא להם מתכנני מס, כלומר מי שמכיר את החוק לפרטיו ומנסה ללכת על הגבול הדק של מה שבעצם היה לרגע אסור והוא רוצה להעביר כסף למפלגה מבלי שזה ייספר על ידי המנגנון של מבקר המדינה. המנעד הזה הוא מנעד רחב מאוד ואני חושב שבסופו של דבר הפרטים, העיקרון, הרעיון שצריך לטפל בתופעה ולהבטיח שוויון הזדמנויות זה דבר נכון וחשוב. אני חושב שאיך שהוועדה תעצב כאן ובסופו של דבר הכנסת את הצעת החוק והפרטים, היא יכולה להשפיע, אם זו הצעת שרק פותרת את הבעיה, או גם יוצרת בעיות חוקתיות חדשות ואז יהיה לנו מה - - -
אייל זנדברג
¶
יהיה לנו מה להגיד על זה ואני חושב שכשמדברים על פרטים, יש הרבה מאוד פרטים, אני לא אכנס אליהם עכשיו, זה לא השלב של הדיון, אבל השאלה של הסכום, שכבר שמעתי שיושב ראש ועדת חוקה התייחס אליו, היא שאלה רלוונטית, אני אביא אותה כמשל במקרה הזה, לא כדי להגיד מה הסכום הנכון, כשאנחנו רוצים להבחין בין, שוב, אני לא יודע איך לכנות אותם, אבל אני קראתי להם מתכנני מס, מי שמנסה להתחכם או לעשות מניפולציה לבין מי שהוא באמת מבטא מאבק אותנטי של אזרחים שמתארגנים ביחד ומגייסים כסף, צריך להסתכל מה קורה במציאות. אז אם במציאות סכום מסוים הוא לא טבעי להתארגנות אותנטית אז הגיוני להגיד חבר'ה, עברתם את הסכום הזה, אז תהיו תחת רגולציה. ואם אני קובע רף שלא תואם את המציאות, אז יכול להיות שפגעתי יותר מדי או ויתרתי יותר מדי.
אותו דבר גם שאלת ההתאגדות. כולנו חיים במציאות, אם אני יודע שאנשים שפעילים, 1,000 אנשים שפעילים ביחד בלי להתאגד זה אולי יותר קשה, אבל יכולות להיות - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אני לא מדברת על סעיפים כרגע, מה עמדת משרד המשפטים? יש לכם עמדה על הצעת החוק?
היו"ר יואב קיש
¶
את יכולה לבקש דרישה לעמדת משרד המשפטים. משרד המשפטים, לפחות ממה שאני הבנתי עכשיו, אומר שבהחלט ההצעה ראויה וצריך להיזהר לא ליפול למלכודות שיכולות למנוע חופש ביטוי. זה מה שהוא אמר.
אייל זנדברג
¶
מה שאני אומר, שיש כאן תופעה שראוי להסדיר או להתמודד איתה. אני לא מתייחס לפרטים של הצעת החוק, כי להבנתי היא נמצאת כרגע בגיבוש. מה שהיה בהצעת החוק בכחול הוא לא מה שמונח כאן לפנינו, הוא שונה בהרבה היבטים. האם יש כאן עדיין שאלות שמחייבות בחינה משפטית במובן שיש בהם רגישות והם יכולים להוביל למקומות לא טובים? יש דברים על השולחן, אני חושב שבשביל זה הוועדה מתכנסת ואני לא חושב שבשלב הזה - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אני לא רוצה זכות דיבור, אני רוצה לשאול כדי להבין. אני רוצה לדעת מה משרד המשפטים חושב ומוצא לנכון לתקן בחוק. זה הכול.
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו לא נכנסים - - - אתם רוצים לעבור על ההצעה, להתחיל לעבור סעיף סעיף? ואז הוא יגיד לך מה הוא חושב.
היו"ר יואב קיש
¶
היא שאלה שְאלה, קיבלה תשובה. אנחנו עכשיו מפסיקים ועוברים לדוברים. ואם יהיה זמן אחרי זה אני ארשה לך לשאול אותו ואנחנו נמשיך את הדיון.
היו"ר יואב קיש
¶
רויטל, אם את לא תפסיקי לדבר רגע ואני אענה לך ותקשיבי לתשובה שלי, תקשיבי לתשובה שלי ואחרי זה אני אקשיב להערה שלך. רויטל, התשובה שלי היא פשוטה. רויטל, אני מבין שלא הבנת את תשובת משרד המשפטים.
היו"ר יואב קיש
¶
את טועה. ואני מבין שאת לא הבנת מה הייתה תשובת משרד המשפטים. את טועה אם את חושבת שאני לא רוצה לשמוע - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
- - - מוצע בחוק, אתה רוצה עכשיו להשתיק אותנו מלשמוע מה עמדת משרד המשפטים.
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להגיד, היא לא נותנת להוציא מילה מהפה ואני לא רוצה להוציא החוצה חברי כנסת מהדיון הזה.
היו"ר יואב קיש
¶
יפה, אני מנסה לדבר, אבל רויטל לא נותנת לדבר. אני מבין שאת לא הבנת, אוקיי, את זה אני מבין.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אתה הבנת בטעות. עכשיו אתה תגיד לי מה אתה הבנת ואני אגיד לך מה אני הבנתי. אתה לא תגיד שאני לא הבנתי.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
הנה, הוא אמר לך עכשיו, 'אני מוכן להגיד'. תן לו להגיד. הוא אומר לך במפורש, אייל ממשרד המשפטים, שהוא מוכן להגיד.
היו"ר יואב קיש
¶
כרגע מטריד אותי, רויטל, שאת מנסה להשתלט על הדיון. זה לא יעבוד ואני עכשיו חותך את זה. אני לא עונה לך, את לא עונה לי והנושא הזה נגמר. אנחנו ממשיכים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב ראש, אפשר לפני יואל חסון, נמצא פה עורך הדין דין ליבנה, אני רוצה לשאול על העניין של V15, כי זה עלה במערכת הבחירות.
היו"ר יואב קיש
¶
סליחה רגע, אני שאלתי מי הגורמים הרלוונטיים שהזמנו, אמרו לי מבקר המדינה, משרד המשפטים.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה. קודם כל באווירה של פתיחת הדיון הזה, אני מקווה מאוד שכל שומרי הסף שנמצאים מסביב לשולחן יהיו מספיק אמיצים במהלך הדיונים הקרובים לבוא להתריע בפנינו, חברי הכנסת, וגם בפניך אדוני היושב ראש, על קטעים מסוימים או על סכנה שנתחיל להגיע למקומות של פגיעה חוקתית, כי אנחנו נהיה שם, אין ספק שאנחנו נהיה שם. החוק הזה הוא חוק מסוכן מאוד, הוא חוק שיש בו צדדים מאוד מאוד אפלים. אני לא מתרשם מהתיקונים עכשיו, הסכומים וזה, הבעיות הן הרבה יותר עמוקות, הרבה יותר אמיתיות.
אבל אני אתחיל בעניין של השקיפות. אני בעד שקיפות. זה הדבר היחיד בחוק הזה, אגב, שאני בעדו. אני בעד שנדע עם מה אנחנו מתמודדים, אני בעד שתהיה שקיפות, אני גם בעד שאם יהיו גופים שיפעלו לא לטובת מפלגה או מועמד - - - אגב, מזכירים פה כל הזמן את עמותות ברק. צריך לזכור, בתקופה של סיפור עמותות ברק הייתה בחירה ישירה לראש ממשלה והיו עמותות שפעלו להאדרת שמו של אהוד ברק. לכן במובהק היה ברור שזה סיוע ישיר למערכת בחירות. היום במדינת ישראל אין בחירה ישירה, יש בחירה במפלגות, לא רלוונטי בכלל מה אתה חושב על אדם כזה או אחר, כי הציבור בוחר מפלגה, הוא לא בוחר אדם.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
לא יכול להיות, חבר הכנסת קיש, אדוני היושב ראש, מצב שבו ארגון יפעל לטובת מפלגה, אבל בוודאי יכול להיות ארגון או בודדים שיפעלו לטובת דרך, לטובת תפיסה, לטובת אידיאולוגיה. איך יכולה להיות מדינה שאנשים בה לא יוכלו להתאגד, או לא להתאגד, אני אתייחס בסוף גם לזה, כדי שמשהו שהם רוצים שיקרה במדינה יקרה, או שתפיסה מסוימת תנצח. לא מפלגה ולא אדם, אלא תפיסה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אני אגיד גם משהו על יוזמה אישית. הרי מה אתה אומר בחוק הזה? הרי בוא נגיד על פניו שני החלטתי עכשיו בזמן מערכת בחירות לקחת חופש מעבודה וחודש שלם לעמוד באיזה שהיא נקודה עם דוכן ושלט ולהביע עמדה על מה שאני חושב שצריך להיות בבחירות. על פניו אתה לא רוצה למנוע ממני לעשות את זה, נכון? אבל בוא נגיד שאני אדם בר מזל, יש לי הרבה מאוד כסף והחלטתי להוציא מחשבוני הפרטי עכשיו 10 מיליון שקלים, לא הקמתי עמותה, לא הקמתי שום דבר, 10 מיליון שקלים ואני עכשיו מקדם את האג'נדה שלי שקשורה - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אבל אתה גם לא רוצה שזה יהיה. אתה רוצה שבן אדם שיש לו כסף ישפיע על מהלך הבחירות?
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
לא, אני לא יכול למנוע את זה. אני יכול למנוע את זה כל עוד זה לא קשור למפלגה. אם אדם עכשיו רוצה לקדם את רעיון סיפוח שטחי יהודה ושומרון, הוא מאמין בזה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
לא, גם אם זה בחירות. הוא יכול לעשות את זה כמה שהוא רוצה. מה ההבדל בין אדם שישקיע עכשיו מכספו 2,000 שקל לאדם שישקיע מיליון שקל? אם את מתחילה להיכנס למחוזות האלה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
יואל, תפריד בין לקרוא להצביע לליכוד או לא להצביע לליכוד, תפריד אם להתנגד לבוז'י או לתמוך בבוז'י, ותפריד עם מה שאמר פה ניסן, בעד שתי מדינות לשני עמים, או בעד החלת הריבונות. את זה אנחנו מאפשרים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אם הוא משקיע 10 מיליון שקל בעניין הזה של סיפוח שטחים, מותר? אני שואל.
היו"ר יואב קיש
¶
אל"ף, כרגע זו שאלה מרכזית שאנחנו נדון בה. אני מסכים. אני יכול להגיד שמבחינתי זה חותך, אם זה בעד או נגד מפלגה, או בעד או נגד ראש מפלגה, בעיניי זה חותך שאסור. לגבי רעיונות, איפה הדילמה? אני הייתי רוצה שכן, לא הייתי רוצה למנוע, לא בעד מי שרוצה שתי מדינות לשני עמים, לא מי שרוצה את החלת הריבונות, את זה לא הייתי רוצה למנוע.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
סליחה רגע, יואב, זה תתרי דסתרי. תקשיב, אתה אומר, 'אני לא רוצה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא, אני לא מוכן שיקראו בעד או נגד מפלגה, בעד או נגד איש כזה או אחר. זה בעיניי אובייס.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
יואב, בתקופת בחירות, אם אני היום אקים עמותה בתקופת בחירות שקוראת להצביע למחנה הציוני אני עובר על החוק.
היו"ר יואב קיש
¶
אם זה מישהו מנותק מהמפלגה. בא מחר דניאל אברמס, מקים פה עמותה וקורא להצביע נגד הליכוד - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אני אומר בצורה ברורה, כל ארגון או עמותה שמקדמת מפלגה ספציפית לא יכולה לפעול בתקופת בחירות. זה פשוט לא יכול לקרות, לא צריך לאפשר את זה, זה לא צריך לקרות. יש גם מנגנונים - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
חברת הכנסת גרמן, פעיל בבחירות, הוא לא מדבר רק על תפיסת מפלגה, גם על תפיסת אנטי. אם את מקימה מחר עמותה ואומרת 'אני רוצה שהקואליציה הנוכחית לא תהיה בבחירות הבאות'.
היו"ר יואב קיש
¶
יואל, אני רוצה להגיד לך לגבי גוף קשור לסיעה. אני רוצה לעשות הבהרה, לגבי מה שאמרת - - -
היו"ר יואב קיש
¶
עבדאללה, לגבי גוף קשור לסיעה, כי חשוב להבין מה קיים כבר בחוק. אתה צודק בזה שאתה אומר שאם גוף קורא להצביע או לא להצביע למפלגה כזו או אחרת ומוכח שהוא קשור לסיעה, אז הוא צריך להיות תחת חוק מימון מפלגות. אבל אם הוא לא קשור לסיעה, ואיך בודקים אם הוא קשור לסיעה או לא? אם אתה, יואל, מופיע בוועד המנהלים שלו אז זה דרך למצוא שהוא קשור לסיעה.
היו"ר יואב קיש
¶
בדיוק. המשפט שהיה בסופו של דבר זה היה אם V15 קשור למחנה הציוני, כן או לא. על זה התנהל משפט. ברגע שלא הצליחו להוכיח שהוא גוף קשור לסיעה זה בדיוק - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אם אתה מדבר על V15, V15 לא בא וקידם את המחנה הציוני, V15 קידם רצון לייצר מהפך.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אז אני בא ואומר, אתה לא יכול למנוע מגוף או ארגון לבקש חילופי שלטון במדינה דמוקרטית, זה דבר שהוא סופר לגיטימי. אתה יכול לבוא ולהגיד, אם אני עכשיו הקמתי כחבר כנסת מערך של עמותות שאמור לסייע למפלגה שלי ואני מנסה לעקוף את חוק מימון מפלגות ואני מנסה להיות לא שוויוני מולך, אז תתקוף אותי ותמנע את זה בכל דרך. אבל אם עכשיו באים אנשים שרוצים ליצור חילופי שלטון במדינת ישראל, זה דבר סופר לגיטימי.
עכשיו אני שואל אתכם, כשראינו בבחירות האחרונות את כל המכינות יוצאות החוצה ובנות השירות והגרעינים התורניים, יצאו בכל רחבי הארץ והוציאו אנשים מהבתים ואמרו להם שהערבים נוהרים ושצריך להציל את השלטון הנוכחי, זה היה בסדר? זה לא V15? זה פי עשרה יותר מ-V15 כי זה במימון מדינה. אז אני אומר לך שככל שתתקדמו עם החוק הזה יותר אנחנו ניכנס לקרביים של הדבר הזה - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אם אתה חושב שאנחנו נוותר על כל המכינות ובנות השירות והגרעינים ותנועות הנוער וכל הדברים האלה, אנחנו לא נוותר. לכן אני אומר לך, אם אתם תלכו רחוק מדי החוק הזה בסוף לא יהיה חוקתי והוא גם לא יעבור. הוא יעבור אולי בכנסת, אבל לא יעבור אחר כך בבג"צ. אני אומר לכם, אני מאחרוני חברי הכנסת שמקבל את ההיגיון הזה או בונה על זה שבג"צ יציל אותנו מהחוק. אסון, שוד ושבר, אם אני אצטרך את בג"צ שיציל אותי מהחוק הזה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אני אומר לכם שצריך להיזהר מאוד לאן אנחנו הולכים עם החוק הזה. הגבול היחיד שאפשר להיכנס איתו הוא לרמת השקיפות, שזה דבר שאני מוכן אליו, בוודאי לא להיכנס ולמנוע מחוקים, ארגונים, אנשים להביע עמדות, לרצות בשינוי ממשל כזה או אחר, החלפת שלטון. כל התערבות בדבר הזה היא אנטי דמוקרטית וכשנגיע לדיון על החוק עצמו אז כמובן גם נגלה ונחשוף, אדוני, כמה החוק הזה הוא שבור, כמה החוק הזה הוא לא מדויק, כמה החוק הזה, גם אם הוא יקרה הוא יסבך פה את חופש הביטוי, הוא יהפוך את מערכת הבחירות במדינת ישראל לטירוף והוא יפגע בחופש הביטוי שלנו.
היו"ר יואב קיש
¶
עוד רגע, תני לי להגיד משהו. הוא אמר משהו, אני רוצה להתייחס ואחרי זה נשמע אותך לשאלת הבהרה.
אני רוצה להבהיר, עלו פה כמה שאלות ואולי עשיתי טעות כשלא התחלתי קצת בטיפה יותר הרחבה על החוק, ואני חושב שזה חשוב. החוק הזה, באמת כמו שאתה אומר יואל, נע בין הטיפות, וכמו שאמר גם ניסן, אין לו שום כוונה לפגוע בחופש הדיבור הדמוקרטי שקיים במדינת ישראל.
היו"ר יואב קיש
¶
איילת, אני יכול לסיים משפט? כל משפט שאני מוציא אתם לא נותנים לי לסיים. אני אשמח לתת לך זכות דיבור.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, אני רוצה להגיד מה הדברים שלתפיסתי אמורים כן להגן ולאפשר את העניין הזה, כי אני מבין את הרגישות בדבר. ראשית, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הפרדה וההפרדה הזו ברורה והיא קיימת, בין האם זה מישהו שקורא לבעד או נגד מפלגה, בעד או נגד ראש מפלגה, או מדבר על רעיון. ההפרדה הזו קיימת והיא חשובה. זה אחת.
שתיים, אנחנו מדברים רק על זמן הבחירות. זאת אומרת כל פעילות שקורית לפני שלושה החודשים האלה היא - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זה אומר שמישהו עשיר מספיק ולא צריך לחכות לשלושה חודשים, הוא יכול לסחוב שלוש שנים, זה בסדר? זה לא משפיע על הבחירות.
היו"ר יואב קיש
¶
אני יכול להגיד לך שהתלבטנו, אני אומר לך, האם באמת נכון לעשות את זה כל הזמן או רק על השלושה חודשים?
היו"ר יואב קיש
¶
לא, אני, הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית שלי. התייעצתי, דרך אגב, עם הרבה מאוד אנשים והייתה התלבטות. אם נחליט פה שאולי יותר נכון שזה לא יהיה קר לתקופת הבחירות, אלא על כל התקופה, אולי אתה צודק. אני אומר לך, אתה רוצה לשמוע - - -
היו"ר יואב קיש
¶
שמנו את הבלמים. שלושה חודשים, מדובר בשלושה חודשים של הבחירות, שהם שלושה החודשים הרגישים למפלגות. מי שרוצה להוביל רעיון ולסחוף דעת קהל, יכול לעשות את זה כל הזמן, בשלושה החודשים האלה צריך לשים לב למה אנחנו נכנסים. והגדרנו פעילויות ועל זה אני רוצה רגע להרחיב, והפעילויות מאוד חשובות, כי אם אתה לא עושה את הפעילויות האלה כל השאר אתה יכול לעשות. ומה הפעילויות? הם באו לדבר על פעילויות שהם פר אקסלנס פעילויות מפלגתיות, וכולכם פה חברי כנסת ופוליטיקאים ומכירים את הפעילויות האלה. הפעילויות האלה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להבהיר, יכול להיות שלעשות את הפעילות הזו בצורה גורפת ללא הבחנה מי ומה זה לגיטימי. זאת אומרת אם מישהו רוצה להסיע לבחירות בשביל להעלות אחוז הצבעה, אין בעיה, תסיעו, תיתנו, רק 'מי שרוצה תתקשרו' וזה. אין לי בעיה עם זה, זה גם לא מופיע בחוק. אני רוצה לחדד, איפה כן הבעיה? שאתה זיהית בעבודה שעשית קודם מי מצביע לליכוד, מי למחנה הציוני, מי לרשימה המשותפת, מי לש"ס ועכשיו אתה בוחר מתוכם את מי שאתה הולך להסיע. זו פעילות מפלגתית, נקודה, אי אפשר להגיד לי שזו לא פעילות מפלגתית. את הדבר הזה שמנו כאחד הגורמים הרלוונטיים שאם אתה עושה את זה אז אתה עושה פעילות מפלגתית לצורך העניין ואז אתה תהיה כפוף, עוד פעם, במגבלות שדיברנו - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אם אתה מסיע מצד אחד של המפה, לא רק של מפלגה אחת, אלא של מספר מפלגות? של גוש.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אם אני מסיע באוטו גם איש מחנה ציוני, גם איש מרצ וגם איש יש עתיד, זה בסדר?
היו"ר יואב קיש
¶
אני אומר לך עוד פעם, אם אתה מסיע או אם אתה פועל ללא ניסיון להשפיע זה בסדר. אני רואה שאתם לא מקשיבים.
היו"ר יואב קיש
¶
חברים, אתם אולי צוחקים, אבל אם אתם חושבים שבבחירות הבאות לא יבואו לפה גופים שישימו כסף - - -
היו"ר יואב קיש
¶
יואל, אתה משתלט על הדיון. יש לידך שתי חברות כנסת שביקשו בצורה שקטה ואתה משתלט על הדיון.
היו"ר יואב קיש
¶
חברת הכנסת רוזין, אני מגן על זכותך והקלף האחרון שעמד לרשותי זה לתת לו את השאלה הזו, אחרת הוא היה שואל.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
יש בחירות, יש מועמד ממפלגה אחת גבר לראשות הממשלה, יש מועמדת אישה לראשות הממשלה, אבל יש עוד מועמדות ומועמדים מהמפלגות השונות, שדולת הנשים יוצאת בקמפיין אדיר לקדם בחירה לנשים, היא גם עושה הסעות, היא אומרת 'את רוצה להצביע לנשים? אנחנו רוצות נשים, בואו בהמוניכם באוטובוסים, עמותות הנשים לוקחות אתכן - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
יש מועמדות נשים בראשות מפלגה. זו שאלה אמיתית, זו שאלה שאני רוצה לדעת עליה את התשובה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
תקשיב, יואב, זו באמת שאלה חשובה. אני רוצה לדעת אם יש לך תשובה, כי זה עונה בדיוק על עניין התוכן. זה קמפיין תוכני לחלוטין, הוא לא אומר 'לא ביבי', הוא אומר אישה והוא לא אומר איזה אישה, יש כמה נשים. ב-2013 הייתה שלי יחימוביץ לראשות הממשלה, הייתה ציפי לבני לראשות הממשלה והייתה זהבה גלאון בראשות מרצ, לא רצתה לראשות הממשלה, אז מה? אם שדולת הנשים הייתה אומרת 'תצביעו למפלגות שבראשן עומדת אישה', האם זה היה נכנס תחת החוק שלך?
היו"ר יואב קיש
¶
קודם כל זו שאלה מצוינת ואני אתן לך את התשובה אחרי שאנחנו נגיע לסעיף הזה, אנחנו נדון בו, אנחנו נבחן אותו.
היו"ר יואב קיש
¶
אני אתן לך דוגמה. אם לצורך העניין הייתה אישה אחת, אז זה מעין תחפושת שניסו, אבל זה לאישה אחת. אם יש כמה נשים, יכול להיות שזה בסדר. את מנסה לקחת אותי לדוגמה שאנחנו נבחן אותה כשנבוא לדבר על הסעיף.
היו"ר יואב קיש
¶
נדבר על זה. אין לי בעיה, עוד פעם, אם ברמה של אג'נדה דוחפים את זה. יש לי בעיה ברגע שזו תחפושת לאיזה שהיא הצבעה רלוונטית.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה. אדוני יושב הראש, אני רוצה להגיד לך משהו. אני מאוד מאוד מתקשה לראות בשלב הזה איך הופכים את החוק הזה לחוקתי. אתה אגב אומר זה לא V15, אבל המשפט השני בדברי ההסבר לחוק - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
בגלל זה אני אומרת, אתם כל הזמן אומרים דברים והיפוכם, אתם מתכוונים לדבר אחד ואומרים דבר שני, כי החוק הזה הוא חוק בעייתי. אתה אומר 'אני רוצה להגן על חופש הביטוי, אבל לעומת זאת חופש ההתאגדות לא אכפת לי', כי הסעיף הראשון אחרי הגדרת גוף פעיל בבחירות זה גוף בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, ולכן חופש ההתאגדות, בואו נפגע בה, בחופש הביטוי בואו ניזהר. אני מתקשה לראות איך הופכים את החוק הזה לחוקתי, אבל נניח שבאיזה שהוא הנדוס, רברס אנג'נירינג אתם תצליחו למצוא גם את הדרך לעשות את זה. אני הזכרתי קודם כמה פעמים - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
הדברים ברורים מדי והוא לא רוצה להבין. הרי ביום שתבין אותנו אתה תראה את האור.
היו"ר יואב קיש
¶
ניסן, זה מפריע עכשיו לאיילת. הערת ביניים, בדיון הזה, אני נותן לו בכוונה להיות ככה, אני אומר לכם, בדיונים, כשאנחנו נתחיל לעבוד על החוק, הם לא ייראו ככה. רק שיהיה ברור.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני אומר את זה שוב, לטובתו של יושב ראש ועדת חוקה, שלא הבין אותי משום מה, אי אפשר להיות חוקתי כשנוח, ניסן, וזו הנטייה הטבעית שלכם. אז אני מצטערת, צריך לשמור על כל הערכים של כל הדמוקרטיה ולא רק על מה שנוח. הזכיר חברי יואב קיש דווקא את חופש הביטוי, שהוא מאוד מאוד חשוב, בעיניי גם חופש ההתאגדות הוא עניין מאוד מאוד חשוב. לכן הדברים שאמרתי הם ברורים ונהירים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
משום שאתם לא יכולים להגיד גוף בין מאוגד ובין שאינו מאוגד. אני כבר חושבת לעצמי על איך מתמודדים למשל במשרד מבקר המדינה. מלאכתם של צדיקות נעשית בידי אחרות, ככה זה עובד בחיים, בגלל זה נצביע פעם לראשות הממשלה - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
יואב, תן לי בבקשה, לפני שאתה מעיר לי, אני אשתדל להיות מאוד קצרה, בהנחה שניסן יבין אותי, כמובן.
אני רוצה להגיד לכם משהו מאוד ברור ואני רוצה שאנחנו ננסה לנתק את V15 מהסיפור הזה משום שלהפוך את V15 של הבחירות האחרונות לאיזה שה לעולה בהקשר הזה, גם ועדת הבחירות המרכזית, שנאלצה להוציא פסק דין, וגם בית המשפט המחוזי, ששם הליכוד משך את עתירתו כנגד פעילות V15 והקשר בינו לבין המחנה הציוני, ויצאה פסיקה מאוד מאוד ברורה מוועדת הבחירות המרכזית שאמרה שאין קשר בין V15 למחנה הציוני ולכן ההמשך הזה של ההיתלות - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
המשך ההיתלות בעניין הזה כאיזה שהיא בעיה שצריך לפתור אותה, V15, אני רוצה להזכיר משהו, עסק בעיקר בפעילות מאוד מאוד משמעותית, בעיניי לפחות, שזה העלאת אחוז ההצבעה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אז אני אגיד בלי קשר ל- V15, העלאת אחוז ההצבעה, אני מהמרת שהיא חשובה לכל יושבי השולחן הזה שהם נבחרי ציבור.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
מי שהחליט זה בסופו של דבר הציבור, כי ככה זה עובד, אנחנו יודעים את זה. בסופו של דבר אני מנסה גם לחשוב על כל הבעיות הפרקטיות שנולדות - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
כן, במילה אחת, קוראים לזה 'נוהרים'. אני רוצה רק לומר, אני חושבת על כל הבעיות, שחלקן כבר התחילו לעלות סביב השולחן ואני אומרת לעצמי, איך אנחנו נדע, נניח שתהיה פעילות מימין כנגד ראש הממשלה המכהן מימין, או ההיפך, פעילות משמאל כנגד ראש הממשלה המכהן. זו גם תהיה פעילות אסורה?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
ויש פה בעיה מאוד מאוד מאוד קשה. אתה התחלת מקמפיין ברק, מהקמפיין האחרון של רוץ ברק. תקשיב, הבן אדם לא נמצא במערכת הפוליטית - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
ניסן, יש דברים שלא נהוגים בוועדת חוקה, בוועדת הכנסת לא נהוג להפריע לי. שתדע את זה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תקשיב טוב, תראה לאן אתה גולש כבר. אתה מדבר על בן אדם שלא נמצא במערכת הפוליטית, שאין לי מושג אם הוא רוצה או לא רוצה לחזור למערכת הפוליטית - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
בדיוק, ומה שמפריע לך בסופו של דבר זה שהוא מדבר נגד נתניהו ואתה קושר בין - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
עזוב, אני מנסה לא כל הזמן לגלוש למחוזות הפוליטיים היומיומיים, אני אומרת לכם, יהיה מאוד מאוד קשה בחוק מהסוג הזה להגיע לאיזה שהיא שורה תחתונה, שהיא גם תהיה חוקתית וגם תהיה אפשרית לאכיפה ולביצוע. תודה רבה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני חושבת שאייל ביטא נכונה, הוא לא נמצא כאן כרגע, את המנעד שהחוק הזה נמצא בו - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
יכול להיות. ושדרך אגב לא חייבת להיות סתירה בין שתי העמדות. מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על הגופים האזרחיים, אנחנו רוצים לשמור על חופש הביטוי ועל חופש ההתאגדות ואנחנו רוצים שגם לפני בחירות, אם יש גוף שהוא בעד בעלי חיים - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
בעד קידום נשים. דרך אגב, גוש אמונים ושלום עכשיו זה מאוד לגיטימי שאם הם מאמינים בעמדה מסוימת שבבוא הבחירות תהיה להם את האפשרות לבטא את זה ולקדם את העמדה שלמענה הם באמת פועלים במשך כל השנים.
היו"ר יואב קיש
¶
שאלת הבהרה. אני מסכים איתך במה שאת אומרת, נגיד למען איכות הסביבה או לא משנה מה, אבל אם באותה מידה הוא גם קורא לצורך העניין 'תצביעו לבית היהודי', זה בסדר?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לא. פה, דרך אגב, החוק חסר וצריך יהיה לא לומר בעד קבוצה סתם, אלא בעד מפלגה מסוימת.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
בדיוק. זה אפשר יהיה, פה אפשר לעשות פיין טיונינג. אני רוצה לומר, על זה אנחנו חייבים לשמור, שדולת הנשים חייבת לבטא את האידיאולוגיה שלה ולקדם נשים, מי שהוא בעד בעלי חיים חייב להמשיך את זה, מי שבעד גוש אמונים ובעד התיישבות חייב להמשיך זאת ומי שבעד שלום עכשיו ונגד הכיבוש חייב להמשיך זאת ולא יכול להיות שהוא לא יבטא את זה רק מפני שיש בחירות. זה עדיין לא מושלם. זה מצד אחד.
מצד שני, ובעיניי חשוב, אני לא יודע יותר או פחות, אבל מאוד חשוב, אני מאוד מאוד מודאגת דווקא מהדוגמה שיואל אמר. אני לא רוצה שלמי שיש כסף, מיליונרים, הם אלה שיקבעו את הבחירות. מה אנחנו באים ואומרים?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
זה חשש נורא שלי, שבעלי ממון הם אלה שיקבעו את האג'נדה ואת הדמות הפוליטית. זאת אומרת מפלגות שהן עשירות - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
יואל, כשאני יושבת כאן וגם בוועדה של חוקה, חוק ומשפט, אני מסתכלת על חוקים בצורה אוניברסאלית ואני לא מסתכלת אם הם טובים לנו, ליש עתיד, או רעים לנו. אני מסתכלת אם הם טובים לציבור ולמדינה. אז ההערה שלך לא הייתה, בעיניי, במקומה.
לכן אני חוזרת ואומרת, אני חושבת שזה לא טוב למדינה, זה לא טוב למינהל תקין, מפני שמה אנחנו אומרים? מי שיש לו כסף יקים לעצמו מפלגה, יקים גופים חוץ מפלגתיים, יטה את הבחירות, ומי שאין לו כסף אף פעם לא ייכנס לכנסת. זו דמוקרטיה? זו לא דמוקרטיה.
ולצד זה אני רוצה לומר לך עוד דאגה, שדרך אגב החוק הזה, אני חייבת לומר, עונה לי עליה, יש לי בעיה, אני פונה פה לנציגת מבקר המדינה, של עקיפת חוק מימון בחירות. אני רואה פה חור גדול כמו מערה שדרכו אפשר להיכנס ולעקוף את חוק מימון בחירות ולהקים לא גוף אחד, אלא מאה גופים כאלה, שכל אחד יוכל לפעול רק ב-100,000, אבל כל אחד יוכל לקבל תרומות של 11,000 ואני מאוד מאוד חוששת שזה יכול להיות פתח לעקיפת חוק מימון מפלגות.
אלה הם שני הקצוות שביניהם נע החוק. אין ביניהם סתירה, צריך לאחד, אנחנו צריכים לדאוג ואפשר לדאוג לכך שהחברה האזרחית תמשיך לתת את ביטוייה ולקדם את האג'נדות שהיא פועלת למענן במשך שנים, גם בזמן בחירות, ומצד שני צריך להימנע שבעלי ממון ישנו וגם יעקפו את חוק מימון בחירות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא אכפת לי שלא תהיה תשובה עכשיו, אבל אני רוצה שזה יהיה רשום, האם מותר על פי החוק הזה לוועד, כמו ועד מתיישבי שומרון, ועד מתיישבי יש"ע, ועד מתיישבי חברון, שהיו מעורבים ממש בפעולה אקטיבית פוליטית של השמת אנשים, האתגר הכי גדול, כולם יודעים פה, השמת אנשים בקלפיות. האם זה מותר על פי החוק? זה גוף שממומן על ידי - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא יודע איך הגוף הספציפי ממומן, אני יכול להגיד לך תשובה גנרית, כי זה עובד לכל הגופים. אם יש גוף שעכשיו מזהה סוג מסוים של אנשים שאותו הוא רוצה להביא לקלפי, צריכות לחול עליו המגבלות של החוק.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
שולחים אותו לקלפיות במגזר הערבי, האם זה מותר או לא מותר? מישהו מממן את האוטובוס שלו, את כרטיס הנסיעה - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
מתנחלים, ערבים, קבוצות אוכלוסייה שאתה משנע אותם. אתה לא שואל מה הם מצביעים, אבל אתה מניח שהמתנחלים לא מצביעים, מה לעשות, מרצ. יש כאלה, דרך אגב.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
גם וגם. השאלה שלי גם לגבי פעילות פוליטית פר-סה, שאומרת אנחנו בשירות המפלגה, מפלגה מסוימת, אנחנו דואגים לחברי ועדת קלפי, שזה היה בבחירות - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אם מישהו הולך להתיישבות ומוציא משם את המתיישבים שיבואו להצביע והוא זיהה שהם מצביעים רק למישהו כזה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אז כן, אז זה נופל. אני חשבתי שאת מדברת על מישהו שהולך לבדוק בקלפי אם הייתה הצבעה כזו או אחרת או זיופים, או מה שהיה אז. לא יודע, לא דיברנו על זה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא, אני שואלת על ארגון שעכשיו אומר 'אני מסיע את כל המתנחלים לקלפיות, כדי שיהיה 100% הצבעה'.
היו"ר יואב קיש
¶
יואל, אני מקריא לך את סעיף 2 בהצעת החוק, 'מציע או נערך להציע שירותי הסעה לקלפיות לבוחרים מסוימים', מסוימים הכוונה היא להזדהות פוליטית, זה נכנס לחוק, נקודה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
יואב, אם אני הקמתי ארגון שתומך בפתרון שתי מדינות. אני לקחתי את המאגר של כל אזרחי מדינת ישראל והתקשרתי לכולם ושאלתי 'אתה תומך או לא תומך בפתרון שתי מדינות', כל אלה שאמרו לי שהם תומכים בשתי מדינות הקמתי מערך הסעה שיוביל אותם ביום הבחירות.
היו"ר יואב קיש
¶
אז נדבר על זה. בשביל זה כשניכנס לסעיפים נדון בזה. יהיה ברור.
חברת הכנסת רויטל סוֵיד, בבקשה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני אקריא את סדר הדוברים, כי אנשים רוצים לדעת, אחרי רויטל אורי מקלב, חבר הכנסת אייכלר, חבר הכנסת סעדי וחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אנחנו יושבים פה על הצעת חוק וכל אחד מאיתנו ככה מגיע עם מטען מבית ואנחנו דנים עליה. אי אפשר לנתק אותה משלל הצעות חוק או מסדרת הצעות חוק שעלו לפני כן, בין היתר גם על ידך, אי אפשר להתנתק מהקונטקסט של מה שאנחנו רואים בשנה וחצי האחרונות ואפילו עוד לפני כן, של ניסיון לסתום פיות של צד אחד של המפה הפוליטית, של ניסיון למנוע מהאופוזיציה להגיש בג"צ או לעתור לבית המשפט העליון על החלטות של הכנסת, שזו הצעת חוק שלך, לראות את חוק העמותות שלצערי עבר, לראות את חוק ההדחה, לראות את הכול כמקשה אחת - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
לראות מקשה אחת של סדרות שלמות של חוקים שכל המטרה שלהם היא אחת, לכאורה לדבר על שקיפות ובפועל זה להצר צד אחד של המפה הפוליטית בלבד ולסתום לו את הפה. לכן כשאנחנו יושבים פה ומדברים מדם ליבנו, ובאמת זועקים ושואלים שאלות, חייבים להבין את הקונטקסט שבו זה נאמר. הצעת החוק שלך לא מגיעה פתאום יש מאין משום מקום, 'בוא נסדיר היום את הפעילות הפוליטית בתקופת בחירות'. זו חוליה נוספת בשרשרת שלמה שאנחנו מרגישים שנכרכת סביב הצוואר של צד אחד של המתרס הפוליטי.
לגופו של עניין, נקודת המוצא היא, יואב, שאנחנו רוצים לפקח על פעילות של גופים חוץ מפלגתיים, בטח בתקופת בחירות, אנחנו רוצים שזה ייעשה באיזון מלא. לא יעזור שתגיד פה שוב ושוב ותחזור, 'אין לי כאן כוונה לפגוע בחופש הביטוי', 'אין לי כוונה לפגוע בחופש הביטוי' ובפועל חופש הביטוי נפגע. ואני לא אחזור על שלל הדוגמאות שעלו פה, מקוריות ויפות, שבהם ראינו איך חופש הביטוי נפגע. כשזה ערך, כמו גם חופש ההתאגדות, אז אנחנו רוצים לראות איך הדבר הזה לא נפגע. הצעת החוק שלך פוגעת, פוגעת בה אנושות.
כשאני שמעתי את אייל מדבר, ואייל בערך אמר את אותם דברים, 'אנחנו רוצים את ההתערבות, אנחנו רוצים לפלח את מספר המעגלים', יש מעגל הליבה והמעגלים המתרחבים יותר, שמענו גם את משרד מבקר המדינה, שאמר באופן כללי דברים, אבל אני רוצה להתייחס למשרד המשפטים, כי אותי מעניין מה היו שתי הנקודות שאייל רצה להאיר, הוא עדיין מוכן להאיר ולהעיר, מה הן שתי הנקודות שהוא חושב שצריך התערבות שלנו כמחוקק. אתה לא נתת לו להעיר אותן ואני אשמח מאוד לשמוע אותן.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
כי זה מבחינתי הדברים שאנחנו צריכים להתמקד בהם. כי אומר גם משרד המשפטים, יש פער בין ההצעה הכחולה להצעה שלך. ההצעה שלך, יואב, פוגעת באופן אנוש מבחינתנו בערכים שאנחנו רוצים לשמור. אני רוצה שתגיד לי אתה, יואב, איך אתה אמור להסתדר עם מספר דברים - - -
היו"ר יואב קיש
¶
את מתייחסת להצעה הכחולה או להצעה השנייה, למה את מתייחסת? כי הכחולה, הורדנו ממנה הרבה מאוד דברים.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
לא, אני לא מדברת על החוק, אני מדברת עכשיו על מש רד המשפטים ואני רוצה לשמוע מה משרד המשפטים חושב שצריך לתקן ומה לא.
היו"ר יואב קיש
¶
אין שום בעיה, אבל אני רק מבקש הבהרה, לא מדובר על ההצעה הכחולה, אנחנו מדברים על גרסה אחרת שמההצעה הכחולה כבר הורדנו.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אני יודעת, אני מדברת על הפער. ועכשיו אני ממשיכה הלאה, אני רוצה שתאמר לי אתה, מאהל הפראיירים, שנת 2012, ההתאגדות הזו, מי מימן אותה? מה אתה אומר על תרומות? זו הייתה תרומה אזרחית, תרומה פרטית? זה היה בין היתר מאהל שהביא לבחירה שלך, או שסייע לבחירה שלך.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
מה אתה אומר על זה? החוק הזה חל על זה? זה נחשב במסגרת התאגדות שמותרת, שלא מותרת? סליחה, האבות הגרושים שאתה קורא להם להצטרף לליכוד, לחזק אותך, מה זה אומר? איזה פעילות שלהם במהלך הבחירות תהיה כזו שתהיה מותרת או תהיה לא מותרת?
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
האבות הגרושים שאתה קורא להם היום להתפקד לליכוד, לחזק אותך במה שאתה מקדם, איזה פעילות שלהם במהלך הבחירות תהיה כזו שתחסה תחת החוק או לא תחסה תחת החוק? אתה רומס, יואב, בהצעת החוק שלך ברגל גסה לא רק את חופש הביטוי ואת חופש ההתאגדות, אלא גם את הזכות של אדם או של קבוצה לבוא ולהאיר, ב-א' וב-ע', את עצמו ולהיבחר. את הדבר הזה אתה לא יכול לעשות.
ואל תגיד לי בשום דרך וצורה שהיא שזה לא מנותק מקונטקסט שלם, בפרט שאת הצעת החוק הזו שלך, אתה ישבת במשרד של עורך דין דוד שמרון ואתה ישבת במשרד שלו והתייעצת איתו וזה - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
יואב, מאוד יפה לדבר עם עוד שני עורכי דין כאשר ליבו של המהות של העניין, זה מגיע מצד ראש הממשלה והיועצים שלו, בדיוק כמו הצעות החוק שרוצים לקדם כדי לסתום את הפה של חברי הכנסת - - -
היו"ר יואב קיש
¶
התשובה הכי פשוטה היא ככה. רויטל, לדברייך, ראשית פתחתי את דבריי ואמרתי שהחוק הזה יחול על כל צדי המתרס ולא על צד אחד והעניין הזה צריך להיות ברור ואני מחזק את זה עוד פעם. לא סתם יושב יואל ומדבר על גרעינים תורניים, לא סתם יש פה אינטרסים של כל סיעות הבית, בגלל שהחוק הזה יחול על כולם, על הימין והשמאל כאחד. נקודה. כל נטייה או רמיזה לרמוז שהדבר הזה יהיה רק חד צדי, לסתום פיות בצד אחד כזה או אחר, טעות היא. זה אחת.
שתיים, לגבי מאהל הפראיירים. ראשית אני לא הייתי מעורב בכסף, אז אני לא יודע, אני יכול להגיד לך כמה דברים לגבי זה, לדעתי זה עונה בדיוק, לא קראנו אז להצביע למפלגה כזו או אחרת. אם היינו קוראים להצביע למפלגה כזו או אחרת וזה היה בתקופת בחירות אז כנראה היינו נכנסים לחוק ואז היה צריך לבחון מאיפה הכסף.
היו"ר יואב קיש
¶
אז פה אולי יש לנו מחלוקת כי אני זוכר ש- V15 אמרו 'רק לא ביבי'. אז אני אולי טועה והם לא אמרו את זה, אבל ממה שלי מצטייר בראש כאילו הם אמרו 'רק לא ביבי'. אבל אם הם לא אמרו 'רק לא ביבי' ואם הם אמרו רק דברים של אג'נדה, אז זה משהו אחר.
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה לסיים בעוד שני דברים. לגבי האבות הגרושים, אל"ף, לצערי אין להם כסף, אז זה לא יעבור את ה-100,000 שקל, כל פעילות שהם לא יעשו, אז כנראה שזה לא יהיה רלוונטי.
היו"ר יואב קיש
¶
64 שקלים לשנה לא נכנס לקטגוריה של 11,000 שקלים ולכן אני מוגן ואני לא נופל בעניין הזה.
היו"ר יואב קיש
¶
אמרתי לך, אני לא מכיר את - - - עניתי לך על זה. כשאני מדבר איתך על מאהל הפראיירים דיברתי על המחנה המשותף. אני לא הייתי מודע לענייני הכספים שם, לא יודע, הייתי פעיל ואני אומר לך שאם היינו אומרים כן או לא לאיזה מפלגה אז אנחנו לא היינו בסדר.
היו"ר יואב קיש
¶
ודווקא אם אתם כבר מדברים על המחנה המשותף, הוא נקרא מחנה משותף כי הוא ריכז אנשים גם מהליכוד, גם מקדימה שהייתה אז וגם מהעבודה. אז הוא ניסה, לפחות באג'נדה שלנו, להיות לא סקטוריאליים ולא מפלגתיים. אז הוא במקרה בבסיס מחנה משותף.
לגבי החקיקה. החוק, אני מודה, שעלה יחד בשיחה שלי עם ראש הממשלה, דיברנו על תופעת V15, אני אמרתי שאני הולך להוביל את החקיקה הזו, כי בעיניי, לא בגלל מה שהיה, אלא בגלל מה שיהיה, אם אנחנו לא נטפל בזה, ואמרה את זה חברת הכנסת גרמן יפה מאוד, הבחירות הבאות יכולות להיות פה תוהו ובוהו, מאה ארגונים של 100 כאלה, לא יודע, אלף ואחת המצאות, אנחנו חייבים לעצור את זה.
היו"ר יואב קיש
¶
ואני עושה עבודה יסודית בעניין הזה ונפגשתי עם כל עורכי הדין המובילים בתחום בעניין הזה וביניהם גם שמרון.
היו"ר יואב קיש
¶
בבקשה, משרד המשפטים, אני נותן לך זכות דיבור. אם יש שני דברים מאוד חשובים שאומרת חברת הכנסת רויטל שאתה רוצה להגיד, אז בבקשה.
אייל זנדברג
¶
ראשית, צריך להבהיר ברמה הפורמלית, ועדת השרים החליטה לתמוך בהצעת החוק בדיון המוקדם, הקריאה הטרומית, ואז להעביר את זה לאיזה שהוא פורום פוליטי שבודק. מה שאני מתייחס עכשיו, אני מסתכל על ההיבט המשפטי באותן נקודות שיכולות לעורר שאלה משפטית של קושי חוקתי.
אייל זנדברג
¶
הנוסח שמונח בפנינו. אני חשבתי ואני עדיין חושב שבשלב מוקדם כל כך של הדיון, שהונח נוסח לדיון ששונה מהכחול, שהוועדה באה לדון בו ואני יודע שיושב ראש הוועדה פתוח לשמוע ולייצר, מבין את הקשיים ואת המורכבות שיש כאן, שאין צורך שאני אפתח בהכרזות חוקתיות או לא חוקתיות על נוסח מסוים שבתחילת הדרך. יחד עם זאת, הסוגיות, אני חושב שזה עלה בדיון על ידי חברי הוועדה, ולא במפתיע, וגם אמרתי את זה בדבריי - - -
היו"ר יואב קיש
¶
את רוצה לתת לו שיגיד מה שאת רוצה, הוא אומר לך מה שהוא רוצה ואת לא מקבלת את זה. מה הבעיה שלכם? תקשיבו לו ואל תעירו.
אייל זנדברג
¶
מתחמק אני לא, אני פשוט מנומס ואני מנסה לדבר ברצף. זה הכול. רוצים שאני אדבר אני אדבר, לא רוצים אני לא אדבר. אני לא מתחמק משום דבר.
אייל זנדברג
¶
משפט אחד אחורה. אני אומר, הצעת החוק הזאת בוודאי מעוררת שאלות חוקתיות, אני התייחסתי לזה, אמרתי שהפרטים פה הם מאוד חשובים. העיקרון הוא עיקרון טוב - - -
אייל זנדברג
¶
הפרטים פה משקפים מהות עמוקה. במהות העמוקה אז את יכולה להפוך רעיון טוב ויפה לרעיון לא חוקתי, זה נכון, אלא שאני לא חושב שיש טעם עכשיו, מה גם שלא עשינו את זה, לבוא ולהתייחס לנוסח שהונח עכשיו לישיבה הזאת, הדבר הזה, ולומר אמירות משפטיות דרמטיות. אני חושב שהצבענו על סימני שאלה ואני יכול גם לפרט באיזה מקומות גיאומטריים בהצעה צריכים לחפש - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני מבקש ממך, אייל, תן שני סעיפים בלבד ולא עכשיו נעבור על כל הפרטים. שני סעיפים שבהם צריך רגישות יתר ולחדד, בבקשה.
אייל זנדברג
¶
ואני רק מדגים, כי יהיו עוד הרבה מאוד התייחסויות בפרטים עצמם. הרעיון למשל של חובת ההתאגדות היא נקודה מאוד משמעותית, כי היא הופכת משהו ספונטני שיכול לפעול מהר ולהגיב למה שקורה ולהביע רצון של בוחרים להשתתף למשהו כבד שמחייב רואי חשבון ועורכי דין והגשת בקשה להתאגד. זו נקודה - - -
אייל זנדברג
¶
הנקודה הנוספת היא למשל מה הן אותן פעולות שנבחרו כפעולות שהופכות את מה שאדוני היושב ראש הציג כפעילות מפלגתית מובהקת.
אייל זנדברג
¶
קו התפר הזה בין המותר לאסור. מכיוון שאחת הפעולות שנבחרו בעצם זה שכנוע של אנשים, תעמולה, אני מתייחס לפריט 4 של פנייה לשכנע אנשים לבחור - - -
אייל זנדברג
¶
אני מבין, אני משתדל להתחמק מהפרטים, אני מדבר ברמה יותר עקרונית, הנקודה הזאת היא בוודאי נקודה רגישה, שצריך לבחון אותה, כי הדבר הכי טבעי שאזרח במדינה עושה זה קורא לרעיו האזרחים לתמוך - - -
אייל זנדברג
¶
יפה, אתה הוספת את הפרט. אני אומר, שאלתם אותי, זו נקודה שצריך להתמקד בה ולכוון את - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו אף פעם לא נוהרים. זו הבעיה, שאנחנו לא נוהרים, שאם היינו נוהרים - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני בטוח שיכול להיות שאלה שמחוקקים את החוק, הכוונה שלהם הייתה יכול להיות כוונה טובה, או ממוקדת, אבל בסופו של דבר אני חושב שיש פער גדול מאוד בין הכוונה לבין התוצר הסופי של החוק הזה. אולי רצו לתפוס את הזאב ובסוף אתם הורגים את כל הכפר כדי לזהות אותו וכדי להתמקד. זה מה שקרה כאן בעניין הזה.
לא זו אף זו, אלא בעצם שיניתם את התפיסה, את ברירת המחדל. התפיסה העקרונית במדינת ישראל היא שהבחירות הן דמוקרטיות ולא הייתה צריכה להיות שום מגבלה. דמוקרטיות, רק מה? כדי לעשות קצת סדר, כדי שתהיה שוויוניות, כדי שאולי צריך להיות פעולות מסוימות או ביקורת בעניין אז החלנו את חוק מימון מפלגות ועוד דברים כאלה. אנחנו היום, כדי להגיע למשהו אנחנו הרחבנו, לקחנו משהו שהיה נקרא פעילות בחירות, אנשים באופן וולונטרי רוצים, החלנו עד לרמה של אנשים פרטיים, אנחנו שמנו להם גבולות, הכנסנו אותם לתוך סדים שאנחנו היום מגבילים אותם ובעצם אנחנו מונעים מהם, אנחנו לא מגבילים אותם, אנחנו לא מכניסים אותם לסד, הם פשוט לא יהיו בעניין.
היו"ר יואב קיש
¶
אתה רוצה שיבוא מיליונר חרדי וישים 10 מיליון דולר בבחירות האלה? זה משהו שמקובל עליך מבחינה עקרונית?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז אני רוצה להגיד לך שאם אני צריך לשקול בין משהו שמותר היום, אני רוצה להגיע למטרה ובגלל שאני לא רוצה להגיע לשם אני מעדיף לא לעשות. אם יש לי שתי ברירות, מצד אחד למנוע משהו, אבל כדי להגיע אליו אני צריך לעשות הרחבה כוללת, אני מעדיף לא לעשות את זה, מכיוון שזה במערכת האיזונים, במיוחד בנושא של בחירות, שהבסיס הוא שצריך להיות הכול מותר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני אתן לך דוגמה קלאסית. יכול להיות שאתה חולק עליי בעניין הזה, אולי זו כוונתך. נניח באה קבוצת אנשים ורוצים לגרום לכך שאנשים יבואו להצביע, שזה לכאורה דבר שהוא לא קשור למפלגה מסוימת, כדי להעלות את אחוז החסימה, כפי שאמרה חברת הכנסת מיכל רוזין, זה דבר שאנחנו משקיעים על זה כולנו כסף, כדי שיבואו להצביע. מחליטה קבוצת אנשים או אדם בודד, הוא מעמיד הסעות ופעילים ולפני זה עושה גם עבודת הכנה בעניין הזה, שמזהה את האנשים שצריכים הסעות, נכה והכול, והוא ממקד את זה בערים ערביות. הפרופיל של ההצבעה שם הוא כמעט ידוע מראש כשיש את הרשימה המשותפת.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, זה צריך להיות פעילות מפלגתית. מה שציינת עכשיו, מישהו שמסיע בוחרים סקטוריאליים, בין אם זה ערים חרדיות, בין אם זה ערים ערביות ובין אם זה גוש ימין, זה הסעה של בוחרים סקטוריאלית. תעשה את זה מכספי מימון המפלגה שלך. אתה מקבל מימון מפלגה, תעשה את זה משם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הוא רוצה להצביע למחנה הציוני, איך אתה יודע מה הוא מצביע? נכון שאתה יודע שהפרופיל בסופו של דבר - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם אני צודק החוק הזה יאסור את הפעילות הזאת. זה ההבדל, היום זה מותר והחוק הזה יאסור את הפעילות הזאת.
היו"ר יואב קיש
¶
אני חושב שאתה פוגע בבחירות במדינת ישראל, אתה תייצר בחירות במדינת ישראל שזה יהיה העתק-הדבק מהבחירות בארצות הברית. תראה את הטירוף שקורה שם, מיליארדים של מיליארדים של תאגידים, של לחצים, למה? כי הם מרשים לכסף חוץ מפלגתי להיכנס ולהשפיע על הבחירות שלהם ואתה רוצה את זה במדינת ישראל.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
כל היום רק נותנים לנו דוגמאות מאמריקה וכשמגיעה דוגמה אתה פתאום אומר לי לא. מי אמר לך ששם זה לא טוב? מי אמר לך שאמריקה זה לא טוב? יש לך נקודת הנחה שאמריקה זה לא טוב.
היו"ר יואב קיש
¶
לא אמרתי שזה לא טוב, אמרתי שזה שתי גישות שונות, שאני חושב שעדיף מה שיש בארץ ואתה אומר לא, אני מעדיף שם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים להתנהל באופן כזה שאנחנו לא מתערבים, גם אם זה במחירים קשים - - - אני אומר לך, גם המגבלות שיש היום, יש לזה מחיר. יש אנשים שרוצים לתרום ולא תורמים בכלל ורוצים לקדם דברים והם לא יכולים לקדם משום שהיום יש מגבלות והמגבלות האלה קיימות כדי לא להרחיב, כדי שאנחנו נעשה איזה משהו שמרחיב כדי לחשוש ממישהו עם התערבות יותר בוטה.
בזה שאנחנו מכניסים קהל כזה גדול לתוך ההגדרה הזאת של גוף שהוא נקרא גוף פעיל בחירות אנחנו יורדים עד לרמה של האיש הפרטי. ואיפה הדוגמה של האיש הפרטי? מהסכום שקבעתם, 100,000 שקל. מישהו יודע מה זה התערבות, ניסיון השפעה, להגיד משהו בבחירות, מודעה בידיעות אחרונות, מודעה אחת, שעשו לאורך הרבה תקופות, אני לא רוצה להזכיר אנשים, כששאלתי מה זה, גוף כזה או אחר שפרסמו מודעה, רק בגלל שהם רצו להשפיע על משהו מסוים. הם לא עומדים מאחורי שום מפלגה, עד היום הם לא עומדים מאחורי מפלגה, התערבות כזאת עוברת על 100,000 שקל. אז הדוגמה של הסכום ועוד דברים כאלה מביאים אותי למחשבה שאנחנו הולכים לעשות משהו, תפרנו חליפה רחבה מאוד, גדולה מאוד, שכולם יוכלו להיכנס לשם וזו לא המטרה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מקבל את מה שאתה אומר, שאנחנו לא רוצים לפגוע בציבור להביע את דעתו וניסינו לשים כלים שיאפשרו את זה. איפה אנחנו כן רוצים, לפחות זו הייתה מטרת החוק, זה למנוע מאנשים פרטיים עם כסף גדול לבוא לפה, בין אם הם מקומיים או לא - - -
היו"ר יואב קיש
¶
רק שנייה, הקשבתי לך, אני רוצה להגיד לך מה אני חושב. דיברנו פה, מישהו הזכיר קראוד פיננסים, החוק הזה מאפשר, אפשר לעשות קראוד פיננסים עם מגבלה של 11,000 שקל לאדם, תביא מצדי 1,000 איש ואתה כבר ב-11 מיליון שקל, אם אני עושה את החשבון נכון, אם יש אנשים.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, יואל, אתה טועה, הכול פה סביב הכסף. לא רוצים כסף גדול מאנשים פרטיים, בודדים, ארגונים שישחקו בבחירות שלנו. זה הכול.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אתה אומר שאמריקה זה לא טוב, אבל מה שנוח לנו אנחנו כן מעתיקים מהאמריקאים. זה נראה לך נורמלי שעל בחירות פנימיות אפשר לתרום יותר מאשר על בחירות למפלגה? זה נראה הגיוני שמפלגה היום, הסכום הוא הרבה יותר קטן בחוק - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני בזה מסכים. אני חושב שאולי אפשר להגביל את זה רק על תרומות מחוץ לארץ. כאן נשים את הדברים, איך לא ייפגעו גם כאלה גופים שיש להם תרומות, נניח שהם בעד איכות הסביבה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לכן אם היינו ממקדים את זה, שהמקור הוא חוץ לארץ, שם אתה יכול להגיד ששם אתה חושש להשפעה חיצונית, מי הוא בעל עניין מחוץ לארץ לבוא לכאן. אבל כשאתה מונע את זה גם מפעילות מקומית אתה רוצה למנוע משהו קטן ואתה מרחיב את זה הרבה יותר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב ראש, אני רוצה קודם כל להביע את שמחתי שזה אחד החוקים הבודדים שאני מגיע ואין לי דעה מראש, אני לא יודע בדיוק על מה אני צריך להילחם ואני יכול להיות הכי אובייקטיבי. אמר מקלב, אנשים חרדים לא תורמים למפלגות, כך שאין לי פה עניין. אבל אני רוצה לקחת עצות ממה ששמעתי ממומחים - - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
קודם כל צריך שיהיו מטרות ברורות. יש בעיה, יש לכם מטרה, תחתרו למטרה ולא להכניס למכבסה את כל הכביסה כי בסוף ייצא - - - יש איזה חוק דומה שאני לא רוצה להזכיר אותו פה, שרצו לשפר את ענייני השידורים וזה יצא כמו חללית ספוטניק שאף אחד לא שולט בה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
לכן צריך מטרות ברורות. שיהיה ברור, אל"ף, אנחנו לא רוצים, בי"ת, אנחנו כן רוצים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
דבר שני, שאמר נציג משרד המשפטים, ואני משבח אותו שהוא לא ביטא עמדה פוליטית, אלא נתן לנו את המסגרת, המנעד, מה שנקרא, איפה אנחנו יכולים ליפול בניסוח הפרטים. זה מאוד חשוב אם כתוב בניסוח הפרטים, למשל ראיתי פה פרט מעניין, 'הסתדרות עובדים ואגודה שיתופית להתיישבות - - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
לא, אין לי בעיה עם זה, אבל מה זה הסתדרות עובדים ומי קובע האם הסתדרות עובדים בסדר? מבקר המדינה, זה אותו בן אדם שקובע שתי שורות קודם מה היא פעילות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
לא משנה. דבר נוסף, אני רוצה להזהיר פה משני דברים. יש לנו דוגמה השבוע משתי דמוקרטיות, דמוקרטיה אחת אדירה, שהדומא ברוסיה, נבחרו 75%, במקרה מפלגתו של פוטין. הוא עשה חוקים להעלאת אחוז החסימה, מה שעשינו פה, פתאום ל-3%, הוא עשה הרבה יותר, יצא דמוקרטיה נהדרת, לפוטין יש 75%. וגם שאר המפלגות אלה מפלגות שתומכות בפוטין.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
שזה טראמפ מול קלינטון, אם היא כן נפלה או לא נפלה. זה דמוקרטיה או טירוף? אנחנו רוצים את זה או לא רוצים את זה? אני באמת לא יודע מה לענות. ודוגמה שלישית, רבותיי, בריטניה, ראש הממשלה התחייב שיהיה משאל עם, יצא לו פארש במשאל העם וקמרון היה חייב להתפטר. זה דמוקרטיה או לא דמוקרטיה? אנחנו רוצים להיות כמו בריטניה, רוסיה וארצות הברית או לא? בקיצור, אני לא יודע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אם הצעת החוק הזאת הייתה באה מצד משרד המשפטים, או מצד מבקר המדינה, אז היינו אומרים שבאמת זה לקחים שהופקו ממערכת הבחירות האחרונה ולפניה ולכן אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לדון בהצעת חוק אובייקטיבית, עניינית, לגופו של עניין. אבל כשזה בא מצד חבר הכנסת יואב קיש, עם כל הכבוד לך, אדוני היושב ראש, אנחנו לא מאמינים בכוונות שלך. אני לא מאמין בכוונות הטובות. וכשזה בהקשר של עשרות חוקים - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אצלי לא, עם כל הכבוד לך. אתה יודע, במישור החברי אנחנו חברים, אבל כשזה בא בהקשר של השנה וחצי האחרונות, אדוני יושב ראש ועדת חוקה, שאנחנו כבר נכווינו אין ספור פעמים באין ספור הצעות חוק שהן אנטי דמוקרטיות, לא חוקתיות, ואני לא בונה על בג"צ, יואל - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
הייתי כל כך משוכנע שחוק ההזנה בכפייה, מה שנקרא מניעת נזקי שביתה, וכשזה עבר בבג"צ אז אל תשליך את יהבך על בג"צ.
אני חושב שצריך לדבר על החוק הזה בשני אספקטים. קודם כל בהקשר הכללי, איך שאמרה חברתי רויטל סויד, אני מסכים איתך, כשיש כל כך הרבה הצעות חוק שבאות לסתום פיות ולפגוע בזכויות חוקתיות, אז אני חושב שגם הצעת החוק הזאת באה באותם הקשרים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
ולכן אני אומר, בהקשר הפוליטי, אני לא חושב שהמטרה היא באמת מטרה אובייקטיבית של פיקוח על הבחירות, במיוחד שהכוונה היא V15 ואני מזכיר לכם, אני חבר ועדת בחירות מרכזית מזה 15 שנה, עוד לפני שהייתי חבר כנסת ואני יודע, תמיד יש - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מזכיר לך, אדוני יושב ראש ועדת החוקה, שגם בבית היהודי היו המון עתירות בפני יו"ר ועדת הבחירות, לא הקודמת, לפניו, השופט רובינשטיין, שהייתה תנועה בשם קוממיות ושם גם הייתה זיקה בין הבית היהודי והליכוד עתר נגד הבית היהודי. אז אני מציע לך גם לשקול את זה טוב מאוד.
למה שאלתי את עורך הדין דין ליבנה בעניין של V15? כי איך שציינה חברתי איילת, כשדיברת על פסק הדין של השופט ג'ובראן, 16 עמודים בעניין של V15, תלמדו את זה ותקראו את זה לפני שאנחנו באים ומציעים הצעת חוק. או שנלך לשופט סגל במחוזי וגם שם הוא דן על V15, שיש זיקות, אין זיקות, מה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
נכון, בדיוק בשביל זה מתקנים את החוק. הם התייחסו לגוף קשור לסיעה ובאמת זו הנקודה, שיש פה לצורך העניין גוף שלא קשור לסיעה, אבל פעיל בבחירות. וזה מה שהצעת החוק באה לתקן.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אבל הוא לא קידם סיעה, הוא לא קידם מפלגה, הוא קידם דרך, הוא קידם רצון להחליף שלטון, שזו המהות של הדמוקרטיה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יואל, עוד מעט אתם תעשו V50, מה זה V50? יש עכשיו התארגנות לקראת 50 שנות כיבוש, עם משאל עם - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
עוד פעם תגידו שזה גם גוף פעיל בחירות ואנחנו רוצים לאסור על זה, כי למה? כי הוא מדבר על שתי מדינות לשני עמים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לכן אני אומר, פוליטית אנחנו, בתור הרשימה המשותפת וגם המפלגות הערביות, תמיד התנגדנו לכל העניין הזה של הון ושלטון וקניית שלטון בכסף ובאמת צריך - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לכן אני אומר, פוליטית אנחנו בהחלט חושבים שכל העניין הזה של כסף והון ושפיכת מיליונים ועשרות מיליונים, זו העמדה העקרונית שלנו, אבל איך שאתם מנסחים את זה, זה ברור שזה לא שוויוני ולא מתקרב לשוויוני. אתה לקחת את שני המשפטים שאני קראתי מחוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאני מכבד אותו, אבל תיזהרו, זה תמיד ייושם - - - ואני מזכיר לכם את חוק העמותות, שאנחנו דיברנו כל כך על שקיפות וביקשנו ואני באתי ואמרתי לכם שאנחנו נתמוך בחוק הזה בשם כל האופוזיציה, רק תכניסו את העניין הזה גם על גורמים פרטיים, לא על מדינות זרות, ואתם התנגדתם. לכן כשאתם מדברים על שקיפות אני כל כך לוקח את זה בעירבון מוגבל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא יחול על שני הצדדים, יעל. ביישום, חבל על הזמן. כשאני רואה את הטבלה של הדמוקרטיות בעולם, אני מפנה אתכם לנספח של - - -
היו"ר יואב קיש
¶
יואל, אתה טועה ואני אומר עוד פעם לכולם, החוק הזה שוויוני, יהיה שוויוני, ואני אומר לכם, ופה אני לא מסכים איתך, שאם לא נעשה את זה, בדבר אחד אני מסכים איתך, יגיע כסף גדול גם מהימין אם לא נתקן את זה. נקודה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
תראו את הדמוקרטיות שיש איסור, ארגנטינה, באמת דמוקרטיה למופת, צ'ילה, קוסטריקה, סרביה. אלה הדמוקרטיות שיש בהן את החוק הזה. כשיש פיקוח, בארצות הברית יש חובת שקיפות בלבד, בבריטניה יש תקרת הוצאות ויש בערך 15 מדינות, שזה שבדיה, בלגיה, אירלנד, אוסטריה, שאין איסור בכלל, אין חוק. לכן אני אומר, בואו נלמד - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לא, אתה לא עושה תקרת הוצאות, אתה מתערב בהגדרות. לכן אני עובר לפן השני, שזה יותר קשור למשרד המשפטים ולאייל. תמיד בהגדרות, פה הפואנטה העיקרית. אם אתה מגדיר את ארבעת הדברים האלה בצורה כזאת, אני אומר לך שזו פגיעה קשה מאוד בזכויות חוקתיות. חברי מקלב יצא, כשהיו עמותות במגזר הערבי שקיבלו מימון וקראו להגדלת אחוז ההצבעה במגזר הערבי, 'הקול שלך מכריע', ולא אמרו 'תצביע בעד המשותפת' או תצביע בעד מישהו ואתה אמרת עכשיו כן, במגזר הערבי זה 90% הרשימה המשותפת, אז יש הזדהות - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לכן אני אומר פה, ברגע שאתה אומר דברים כאלה, מכיוון שזה בחרדים זה הולך ליהדות התורה או לש"ס, אם זה בהתנחלויות זה הולך לליכוד או לבית היהודי, אז זה אסור, אז אני אומר שההגדרות האלה מאוד קשות וחשובות ולכן אני מזהה בדברים של אייל, ולכן אמרנו כל הזמן שאני רוצה לשמוע את עמדת משרד המשפטים, שלא תהיה פגיעה בזכויות חוקתיות. אני חושב פה, למה דווקא עכשיו בפגרה מתחילים לדון בהצעת החוק הזאת? יש בחירות באופק?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בסדר, יושב ראש חרוץ. אז אני מזהיר, שגם פוליטית וגם משפטית חוקתית אנחנו צריכים לקחת את הצעת החוק הזאת בכובד ראש, ברצינות ויש הרבה דברים כשאנחנו נגיע לסעיפים ולפרטי פרטים שאנחנו נעיר. יש לנו הרבה דברים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לכולם יום טוב, כבוד היושב ראש. כמובן לא כל הצעת חוק לעשות פיקוח ולעשות שקיפות על גופים חוץ מפלגתיים היא פסולה. הכוונה היא טובה ואכן צריך לעשות פיקוח טוב ושקיפות ולמנוע בכל דרך הון ושלטון וכספים רבים ומיליונים שישפיעו על מערכת הבחירות, זה חשוב, אבל בהצעה הזאת, בגדול, עם הדבר הזה, יש כאן הרבה סכנות והרבה חסרונות. החוק בא כמעטפה, רואים את המעטפה שלו, זה טוב וזה ישר נכנס לעיניים ומבריק, אבל כשנכנסים בפנים יש הרבה חסרונות ולכן זה לא מוגדר.
אני לא אוסיף דברים על מה שאמרו הקולגות שלי, במהלך הדברים וההערות ראינו שיש הרבה חסרונות בחוק הזה. קודם כל כפי שהוא עכשיו הוא סותר את חוק מימון מפלגות, יש פה סתירה, אפילו המבקרת אמרה. יש סתירה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
הוא לא משתלב בחוק. אם הוא משתלב בחוק אז אפשר לתקן את החוק, לעשות תיקון של החוק, לקחת את חוק מימון מפלגות ולראות מה הולך - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אבל כאן הוא בא לעקוף הרבה נקודות בחוק מימון מפלגות, שאין בהגדרות מה זה השקיפות, מה זה גופים שהם פועלים במערכת שלושה חודשים לפני הבחירות.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לכן מבפנים יש הרבה חוסרים שאנחנו צריכים לראות מה הולך. סעיף 1, דיברנו עליו חצי מהדיון שלנו, עניין ההסעות לבחירות. אנחנו נדון ואם אנחנו נגיע להסכמות, לא פשרות אלא הסכמות עקרוניות, החוק בצורתו עכשיו הוא מונע תפיסה אידיאולוגית, הוא מונע תעמולה אידיאולוגית לכיוון מסוים, אידיאולוגיה או תפיסת עולם. אנחנו לא רוצים שזה יהיה, בלי קשר למפלגה או לא מפלגה. לכן אם החוק יבטיח שזה לא יפגע בעניין של אידיאולוגיה ותפיסת עולם ולא ישפיע - - - אנחנו חייבים מבחינה דמוקרטית להבטיח את זכות המיעוט, חברה דמוקרטית נכונה ונאורה ככה צריכה להיות.
לכן, החוק הפוך מהפתגם שאומרים, מרוב עצים לא רואים את היער, כאן דווקא להיפך, יש יער, אבל לא רואים בפנים את העצים ולכן אנחנו נעשה את התיקונים שצריכים, נראה מה שאפשר ונעזוב את V15 לבד בצד. אם זה היה הטריגר, היה התירוץ, כמובן עדיף שלא היה ככה. נראה מה אפשר לעשות ולתקן במהלך הדיונים על כל סעיף וכל מילה ומילה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אתם יודעים, בתור מי שנאבקת שנים רבות בנושא הפורנוגרפיה אני חייבת להגיד לכם שבאיזה שהוא שלב אתה מבין שאי אפשר לחסום לחלוטין פורנוגרפיה, מה שצריך זה לחנך נגד. אז גם בעניין הזה, כל החסמים שלא תשימו בחוק, בסוף אם לא תחנכו לדמוקרטיה ואזרחות הציבור לא יידע לבחון בעצמו איך מצביעים, למי להצביע, מה הם הכללים הנכונים, אם אנחנו יודעים לקרוא בעיתונות בצורה ביקורתית, מי כותב, מטעם מי, מי מפרסם, מי העמותות, מי הארגונים. תחנכו את הציבור והוא יידע לבחור נכון, זה קודם כל.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אני לא בטוחה, אבל אתם הולכים ומפחיתים את לימודי האזרחות והדמוקרטיה ולכן יש סיכוי גדול שזה כבר לא יהיה.
דבר שני, יש כל מיני חוקים שנקבעו, על מנת לייצר איזה שהוא קו חותך שחור-לבן, כמו למשל איסור פרסום סקרים, והייתי בכנסת כשחוקקו את החוק הזה לפני הבחירות, כמו למשל שאסור לעשות תעמולה ברדיו ואז מראיינים כל מיני פוליטיקאים ובאיזה שהוא שלב אומרים להם 'לא, זה כבר תעמולה', זה ששומעים אותו במשך חצי שעה מדבר זו לא תעמולת בחירות, אבל אם הוא אומר בזהירות וברגע משהו כמו 'כן, ולכן המפלגה שלי' אומרים לו 'אה אה, זו כבר תעמולה'. חצי שעה הוא דיבר לפני זה ואמר את תפיסת עולמו, זו לא תעמולה.
הניסיון הזה לעשות איזה שהוא חיתוך, ואני מבינה מה אתה מנסה לעשות, מעבר לזה שאני חושבת שמה שאתה מנסה לעשות הוא תוצאה של הבחירות האחרונות ואיזה שהיא פאניקה, זה מה שזה משדר לי, פאניקה של ראש הממשלה, אבל החיתוך הזה, החיתוך הגס הזה הוא בלתי אפשרי. כמו שאמר חבר הכנסת מקלב, אתה באת לתפוס את הזאב ובסופו של דבר אתה הורג הכפר. לכן אם לא ייכלל בחוק הזה, ברגע שאתה מכליל רק קבוצה שהתארגנה אד הוק לבחירות, עם סכום כל כך מצומצם וקטן, אתה תחסום דווקא את אלה שבאים להעלות נושאים דמוקרטיים אזרחיים חשובים. את מי לא תחסום? לא תחסום את כל התורמים הגדולים שיש להם פה עיתון חינם, לא תחסום את התורמים הגדולים שתורמים בפריימריז ומתנים את התמיכה שלהם אחר כך בכל מיני הצעות חוק ותמיכות כאלה ואחרות, לא תחסום את ועד מתיישבי שומרון, בנימין, לא יודעת מה, שממילא מפוצץ בכסף של כולנו, המיסוי של כולנו, שבתקופת הבחירות הוא פעיל והוא פעיל מאוד והוא מעורב פוליטית והוא עושה סקרים והוא עושה תעמולה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא צריך להיות התאגדות לשם בחירות, לא שואלים אותו למה הוא, זה אם הוא עושה את הפעולות האלה.
היו"ר יואב קיש
¶
איך? אם גוף עושה את זה ועושה את זה לימין, עזבו, את לקחת מישהו ספציפי, אני לא רוצה להיתלות במקרה ספציפית, אם הוא עושה את אחת מהפעולות שהגדרנו גוף פעיל בבחירות ועושה את זה לימין, למה את חושבת שהוא לא יהיה בפנים? תסבירי לי, בגלל שאתם כאלה פרנואידים?
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא יודע מה אתם רוצים. המפלגה שלך יכולה ללכת למבקר המדינה, להגיש תביעה והעסק נגמר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
מיכל, למה את לא עונה לו? זה שאנחנו פרנואידים לא אומר שלא רודפים אחרינו. זה הכול.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לחלוטין. אנחנו למודי ניסיון ואנחנו יודעים בדיוק איך זה עובד. אתה רוצה לצאת נגד דברים מאוד ספציפיים שקמו לאחרונה, אבל מה שמתנהל לאורך כל השנים זה מבחינתך בסדר, שימשיך להתקיים. זה כמו שפעם - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
נתתי לך את הדוגמה של אנשים שזו דוגמה מעולה ולא הייתה לך תשובה להגיד לי. ברגע ששדולת הנשים תעשה קמפיין ותגיד 'תבחרו אישה' והבחירות הן בחירות לכנסת ה-19, שבהן יש ראש ממשלה גבר שמתמודד ושתי נשים שמתמודדות, אתה תבוא ותגיד 'סליחה, זה נגד נתניהו', בגלל שהוא לא אישה זה נגד נתניהו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אעזור לך, אם תהיה תנועה יבחרו מישהו שיש לו ניסיון, הוא היחיד שיש לו ניסיון.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
מחר בנט מתמודד לראשות הממשלה וקמה כל הציונות הדתית ודבר אחד היא אומרת, 'תבחרו באדם חובש כיפה', אני לא אומר לכם אל תבחרו בבוז'י, אל תבחרו בזהבה גלאון, אל תבחרו בביבי, אני אומר תבחרו באדם חובש כיפה - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לראשות הממשלה אני מדברת איתך, מי שמתמודד לראשות הממשלה. אפשר לתת עוד דוגמאות כאלה, אני יודעת שזה נשמע עכשיו מגוחך - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זה לא עניין של צלילה לחוק, ההערות שאתה נתת הן לא בגדר של כשנצלול לסעיפים, הם בגדר של מהות החוק. הסעיפים הרבה פעמים מרכיבים את מהות החוק, לפעמים לא, לפעמים יש דעה כללית ואז בסעיפים אפשר ללכת לכאן ולכאן.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
בדיוק ולכן אמרתי שתיתן לנו דוגמאות. לכן הדרך שלך לעשות את החיתוך, הסכין הזאת, בוודאי ב-100,000 שזה באמת מגוחך, אבל יותר מכך, הדרך הזאת שבה גופים שלמים במדינת ישראל פועלים במהלך הבחירות והחוק הזה לא יעצור אותם - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא את תנועות המתנחלים, לא את ועד מתיישבי השומרון ולא את התנועה הקיבוצית, זה לא יעצור אותם.
היו"ר יואב קיש
¶
אין שום סיבה שבעולם, שכמו שאפשר יהיה לעצור ארגוני שמאל שפועלים, לפי הגדרת החוק הזה אפשר יהיה לעצור ארגוני ימין שיעשו את אותו דבר לימין. נקודה. אם את חושבת שבמדינת ישראל מערכת אכיפת החוק פועלת סלקטיבית את טועה. החוק הזה שוויוני וזו מטרתו.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
כאשר בנות שירות לאומי וכל הנושא של שירות לאומי נמצא במשרד הוותיקים בגלל שזה תחת הבית היהודי והיום זה עבר למשרד החקלאות, תחת הבית היהודי, אז זה אומר לך שכן יש פה איפה ואיפה של תקציבים ואין פה שום עניין ענייני.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
גם הגרעינים התורניים, משרד השיכון מעביר כסף לגרעינים תורניים באזורים מסוימים, מבני קבוצה מסוימת, אז בסופו של דבר החוק הזה הוא לעג לרש, כי הכספים הגדולים ששמים על הבחירות הם לא פה.
היו"ר יואב קיש
¶
אין קשר בין - - - זה יש בוועדת כספים פה לידי, את יכולה לדבר על כספים ותקציבים, אין שום בעיה. לא אמרתי שמעבירים פה כספים ותקציבים רק לפי - - - חוק, בזה הוא שוויוני.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא ראיתי איך אתה חוסם פה את ועד מתיישבי השומרון לא להוביל את האנשים שלו להצבעה, לא ראיתי פה איך אתה משפיע על גרעינים תורניים - - -
היו"ר יואב קיש
¶
הנה, למה לא ראית? את רוצה שאני אקריא לך? אם ועד תושבי השומרון או כל ועד אחר יסיע תושבים מזוהים עם מערכת הצבעה ספציפית אז הוא - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
מה זה מזוהים? אם הוא מסיע מאלקנה, 'אני מסיע רק מאלקנה', רק מאלקנה, אז הם מזוהים או לא מזוהים?
היו"ר יואב קיש
¶
אז אני חושב שבמקרה הזה, כמו במקרה של אם הוא מסיע מביתר עלית, או כמו שהוא מסיע מטייבה, אני חושב שכן. אבל על זה נדבר בפרטים.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה. אנחנו ניפגש שוב, יכול להיות שעדיין בפגרה, כי נציגי הציבור לא הספיקו לדבר. אז ניצלתם, כי היועצת המשפטית לא פה, הפגישה הבאה תהיה בתחילת המושב. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00.