הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 268
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/09/2016
סיור בעוטף עזה - יישום החלטות הממשלה לחיזוק ההתיישבות והצמיחה הדמוגרפית באזור הדרום ועוטף עזה
פרוטוקול
סדר היום
סיור בעוטף עזה - יישום החלטות הממשלה לחיזוק ההתיישבות והצמיחה הדמוגרפית באזור הדרום ועוטף עזה
מוזמנים
¶
גלבוע זינגר - אגף פנים, תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה
סיגלית יפרח - ס' מנהלת מינהל לענייני הכפר, משרד הבינוי והשיכון
רחל ירום - לשכת החשבת הכללית, משרד האוצר
אוראל יפרח - מנהל תחום שיכון ומקרקעין, משרד האוצר
ישראל בנדיק - מנהל מח' דרום, משרד הרווחה
קרן כץ - תקציבאית, מחוז דרום, משרד הרווחה
ערן בן ישי - ממונה רשויות מקומיות, משרד הפנים
מרגריטה ברר - שלטון מקומי מחוז דרום, משרד הפנים
שי יוסף - רמ"ד מב"ט דרום, פיקוד העורף
אפרת נחמנה - רמ"ד מרכיבי ביטחון, פיקוד העורף
ברוך ובר - מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה
יאיר פרג'ון - ראש מועצה אזורית חוף אשקלון
גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול
דורון צפלביץ - מנהל היח' האסטרטגית, מועצה אזורית שדות נגב
תמיר עידאן - ראש רשות, מועצה אזורית שדות נגב
בעז קרצ'מר - מנהל האגף האסטרטגי, מועצה אזורית אשכול
אילן איזקסון - קב"ט מועצה אזורית אשכול
מוטי לבאן - מהנדס מועצה אזורית אשכול
גל כהן - מנכ"ל מפעל דפוס בארי
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר המתרגמים
סיור בעוטף עזה - יישום החלטות הממשלה לחיזוק ההתיישבות והצמיחה הדמוגרפית באזור הדרום ועוטף עזה
גל כהן
¶
חברים, לפני שתתחיל הישיבה אני רציתי להגיד מילה, אני לא אשתתף איתכם בישיבה, אני מקווה שתקבלו פה החלטות נכונות. הרבה תודה שבאתם לעשות את הישיבה אצלנו, אנחנו שמחים לארח אתכם ומקווים שתהיה לכם ישיבה פורייה וכמו שאמרתי, הרבה החלטות טובות. בסוף הדיון שיש לכם פה, הרבע שעה האחרונה, אני אגנוב בכדי להציג לכם את המפעל.
גל כהן
¶
שלום, שמי גל. אני מנכ"ל המפעל בארבע השנים האחרונות וחבר קיבוץ בארי ואני אציג את המפעל אחרי זה, כמו שאמרתי, אחרי שאני אראה שאתם מקבלים החלטות - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
טוב, רבותיי, בוקר טוב לכולם, או בוקר צהריים כזה עוד מעט. בעקבות הדיון שעשינו ב-7.7.15, לפני שנה פלוס, במסגרת הדיון גם הבטחנו שאנחנו באים לעשות סיור, אז לפעמים זה בא באיחור, אבל בסופו של דבר אני מקפיד לבצע את הסיכומים שסיכמנו.
מהות הדיון שעשינו אז הייתה בנושא של החלטת הממשלה בנושא של חיזוק יישובי הדרום. זו מהות הדיון שאני רוצה לעשות היום. יכולתי לעשות אותו בכנסת, אבל היה לי חשוב לבוא לכאן, גם כסולידריות וגם לראות דברים מה שנקרא בעיניים. ברשותכם אני אפתח את הישיבה עכשיו. קודם כל אני רוצה להודות לך, אדוני ראש המועצה, על קבלת הפנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
באמת תודה רבה לך, גם כל הנושא של סדר היום שבנית לנו. אז אנחנו נתחיל בחברי הכנסת, אם יש לכם מה לומר ואחרי זה אני רוצה ישר לעבור לפערים בהחלטת הממשלה שהתקבלה בזמנו ועד היום, לדעתי, חלק ממנה לא ממומש.
גדי ירקוני
¶
אני רוצה ממש להודות לכם, חברי הכנסת, חברי הוועדה וליושב ראש הוועדה שבאתם הנה. באתם ואנחנו ממש מודים לכם. החלטת הממשלה הזאת, אנחנו לא סתם נפגשים דווקא פה בדפוס בארי, דפוס בארי זה דוגמה ומופת למפעל בעוטף עזה, שעל אף הקשיים שהוא נמצא בהם, במקום שהוא נמצא בהם, הוא הצליח להיות אחד מהמפעלים המצליחים ביותר בתנועה הקיבוצית. זה גם הנושא שהוא בכל מהלך האירועים שהיו והסבבים עבד כמעט סביב השעון והמשיך, בגלל שהוא לא יכול להפסיק לעבוד. בגלל זה יש כמה קשיים גם של המפעל הזה, נדבר עליהם אחר כך.
אני רוצה לציין שהחלטת הממשלה, בכללותה, שאנחנו הולכים לדבר עליה היום היא החלטת ממשלה שקידמה את עוטף עזה הרבה מונים קדימה וזה תודות לחברי הכנסת, השרים שהיו אז ובטח ראשי המועצה, ולא אני הייתי אז, שעשו תכנית שקידמה את המועצות ואת היישובים פה.
יש כמה סעיפים שאנחנו נרצה להתמקד בהם, שהם הבעיות, מצד שני אני צריך להגיד גם דברים טובים. רוב התכנית מתקדמת יפה, יש סעיפים קרדינאליים, כאלה שאנחנו נעבור עליהם, שהם תקועים והם פוגעים בהתקדמות בעוטף, בייחוד בהתקדמות של המועצות בעזרה לעזור ליישובים, חלקם ממש בשוטף. אנחנו מחכים ל-10 מיליון שקל שאמורים לעבור אלינו ממשרד האוצר דרך משרד הפנים לשנה הנוכחית ועוד לא עברו. אנחנו נדבר על הפערים האלה, אבל זה תקציב אחד, התקציבים המהותיים שאנחנו מנסים ואני רוצה לתת - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
ברשותך, גדי, אני הייתי רוצה להתמקד בהחלטת הממשלה. אני עשיתי דיון לפני שנה, אני ביקשתי שתעשו עבודה מכינה ותצביעו לי על הפערים. הרבה פעמים ההחלטות התקבלו לפני ארבע או חמש שנים ועד היום עוד לא עשו אותם, וזה יותר חמור ממה שקורה השנה. אז אני רוצה שתתייחס לפערים.
גדי ירקוני
¶
עשינו עבודה על הסיפור הזה, אני אתן לבעז, הוא ממועצה אזורית אשכול אמנם, אבל הוא עוקב לארבע המועצות, לפעמים גם שדרות נכנסים לעניין ויש לנו מעקב צמוד על ההחלטות, מה עבר, מה התקיים ומה לא ואני אבקש בבעז - - -
תמיר עידאן
¶
קודם כל תודה שהגעתם, אדוני היושב ראש, חברי הוועדה. אני הייתי עורך דין צעיר, ראש מועצה צעיר במלחמה, חיים חנך אותנו, אמרו לי כל החברים 'עזוב, מסתלבטים עליכם. בסדר יכתבו לכם אלף ניירות, שום דבר לא יקרה'. אז זה לא שלא קרה, אבל אכלנו הרבה חצץ, אני לא חושב שתפקידנו לבוא ולעקוב אחרי החלטת הממשלה ולהיות כל יומיים בירושלים ולהתחנן על עוד תקציב ועוד תקציב ולמה לא מיישמים. החלטת הממשלה נועדה שיישמו אותה.
זה גם כלפי התושבים. כשאתה יושב בישיבות עם תושבים ואומרים לך 'רגע, אז מה קורה? אז צחקו עלינו עוד פעם?', כי כל הזמן מדברים על חוסן, היום יש שולחן עגול במשרד ראש הממשלה לטפל בחוסן הלאומי. יש דברים שנמצאים בבסיס, אם אתם בתור ממשלה מעבירים כזאת החלטה אסטרטגית, אמיצה, שאני חושב שלא עברה מזה יובלות פה במדינה, כי באמת מטרתה הייתה לשקם את העוטף ולהביא לפה אוכלוסייה חדשה, והיא מביאה, לא יודע אם היא מביאה, אבל באה לפה אוכלוסייה חדשה, לא תמצא פה היום מגרש אחד ריק, צריך להיות אחרי הדבר הזה גיבוי מלא של הממשלה ושל משרד ראש הממשלה.
אם ראשי הרשויות פה היו לא טובים או לא אכפת להם, הדבר הזה היה מתמסמס, חצי מההחלטות פה לא היו קורות בכלל היום. אפשר להגיד שהיום, שנתיים אחרים, הרבה דברים קורים, באיחור, אבל קורים, את הדברים רואים בשטח, אבל יש הרבה דברים שהם תקועים ואני חושב שזה נכון שאתם עושים את הישיבה פה, צריך להציף את הדברים האלה וצריך בכלל ברמה הלאומית להבין שהחלטות ממשלה נועדו שיקימו אותן. הן משפיעות על הרשויות, הן משפיעות על הפרטים בתוך היישובים, משפיעות על החוסן של היישובים וחבל שאנחנו נופלים על הדברים הקטנים האלה.
אז בעז יבוא ואתה תראה שיש דברים שנמצאים, אתה יודע - - - אתה יכול להגיד שהנושא של היבילים מתעכב. לפעמים בעיות אובייקטיביות, תכנית לא מאושרת והתמ"א לא מאושרת, זה אף אחד לא אשם, אבל יש דברים שכן יכולים לקרות ולא קורים, וזה חבל.
בעז קרצ'מר
¶
אני בעז קרצ'מר, אני חבר קיבוץ צאלים מזה 40-50 שנה ובמועצה אזורית אשכול אני מנהל האגף האסטרטגי ובשנתיים האחרונות אני עובד בתחום הזה, זה עיקר פעילותי, בריכוז הנושא של מימוש 2017, ביחד עם המקבילים שלי במועצות השכנות, שנמצאים פה גם.
רק מבחינת החלוקה, אפשר לראות שמרבית היישובים שלנו, מתוך סך הכול 82 יישובים יש לנו 45 יישובים שמוגדרים בתוך העוטף, מתוכם 22 הם צמודי גדר, יש לזה משמעות כי בתכנית הממשלה יש הבדל בין 0-4 לבין 4-7. הציור שלמטה הוא קצת מטעה, כי זה רצועה של 10 קילומטרים ואנחנו מבדילים בין 4 קילומטרים ל-7 קילומטרים וכן הלאה.
בעז קרצ'מר
¶
נכון, קדמיים ולכן יש הטבות בתכנית הממשלה שהם קיבלו מעבר ליישובים של 4-7.
בחוברת שיש מולכם, בהחלטת הממשלה יש 50 ומשהו סעיפים, אם אני סופר תת סעיפים זה 78. אני לא טרחתי להעתיק את כולם, התמקדתי בעיקריים ובתוך העיקריים סימנתי לנוחיותכם את איפה שמסומן צהוב, זה עיכוב.
בעז קרצ'מר
¶
זה עיכוב. כמו שתמיר אמר, יש עיכובים של סטטוטוריקה, בירוקרטיה, צריך להשלים תב"ע, זה אני לא סופר בצהוב. הצהובים זה עיכובים שנובעים מכוחות שהם אינם שלנו, נקרא לזה ככה. למשל הסעיף שמוגדר פה 13, דרך אגב, המספרים הם מספרי הסעיפים בתכנית הממשלה, סבסוד ופיתוח, כתוב מתבצע, יש עיכוב, זה סטטוטוריקה ש - - -
בעז קרצ'מר
¶
הצהובים, חלקם קטנים, חלקם מהותיים. סעיף 21ג' הוא התחתון פה בעמוד הראשון, תגבור פעילות שיווק וניהול באזורי תעשייה, חוזר מנכ"ל, או הוראות כאלה ואחרות של משרד הכלכלה. אני חושב שאנחנו נפגשנו בנושא הזה ודיברנו, מהמנכ"ל דרך חברים, יותר משנה, אני חושב. משום מה זה עובר משולחן של יועץ משפטי אחד לשולחן של יועץ משפטי שני. לא ברור לנו, לאף אחד מאיתנו מה הסיבה לכך שזה לא בוצע וזה תוקע אזורי תעשייה שצריכים את הסיוע הזה.
בעז קרצ'מר
¶
בוודאי. זה פשוט אזורי תעשייה חדשים, לסייע להם בניהול ובשיווק בחמש השנים הראשונות. אנחנו כבר עוברים עוד מעט את השנה השלישית של אזור התעשייה ומחכים.
בעז קרצ'מר
¶
אתם עוברים לעמוד השני. סעיף 21ד' זה גם בין משרד התחבורה למשרד הכלכלה, הסדרי תנועה לאזור התעשייה אבשלום. האמת שאולי זה טעות שזה מוגדר אזור תעשייה אבשלום כי זה גם יישוב חדש וגם מרכז גנים וגם מתנ"ס וגם בריכה וכן הלאה והכניסה לשם היא משהו שברמת הבטיחות איום ונורא. אנחנו נעבור שם היום, אני אראה לכם את זה.
גדי ירקוני
¶
אם יש שם מספיק תנועה בשביל לבנות שם צומת חדש. היום בנינו שם, יש שם גנים חדשים, שהתחילו עכשיו - - -
גדי ירקוני
¶
הבעיה היא שהם לא מקדמים את זה, גם נת"י לא מקדמת את זה. זה פשוט תקוע, כל פעם לך תבוא, לך תבוא, הם לא מתכננים את זה ולא מבצעים את זה. ויש צורך, המקום הזה הולך להתפתח מאוד, יש שם בריכה אזורית, יש שם מרכז אזורי לתעשייה. הם בדקו את התנועה היום, לא מה יהיה שם עוד שנים, כשכל הגנים מתחילים לעבוד, כמו שהם התחילו השנה. טעות חמורה.
גלבוע זינגר
¶
אני אגיד את מה שקיבלתי מהם לגבי הנושא הספציפי הזה, שעד סוף השנה תגובש תכנית כוללת לכל אזור הדרום ובין היתר יטופל גם - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל אני שואל שאלה אחרת, אם יש צורך בעניין, אני מבין שהסדרי תנועה זה דבר שמתרקם, לא צריך פה החלטת ממשלה בשביל הסדרי תנועה, זה הסדר קטן, כמעגל תנועה. אני מספר לכם.
גדי ירקוני
¶
הם בחנו פעם אחת והחליטו שלא. באנו למנכ"ל נת"י, אמרנו לו שבדקו את מה שקורה היום, לא מה שיקרה שם עוד שלוש שנים, הוא שלח אותם עוד פעם לשטח לבדוק, הבדיקה השנייה, כנראה שהיא הייתה שכן צריך, אבל הם לא חזרו אלינו עם המשך התכנון.
גלבוע זינגר
¶
אני לא יכול להגיד במאה אחוז, כי אני לא ממשרד התחבורה, אבל ממידע שנמסר לי ממשרד התחבורה עד סוף השנה תהיה תכנית גם למעגל התנועה הזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך מה מפריע לי בעניין. הסדרי תנועה זה דבר שלא אמור לבוא בהחלטות ממשלה, זה דבר שהוא בשוטף. משרד התחבורה כל שנה יושב על הסדרי תנועה עם הרשויות, זה לפעמים הסדרת צומת, לפעמים איי תנועה, לפעמים הסדרת מעגל תנועה, לפעמים רמזור. זה לא הגיוני שדבר כזה בא בהחלטת ממשלה, אבל נניח שזה כבר בא ואתה צריך לתכלל את זה, אז אתה קורא לטרנר או יושב עם ישי טלאור, שזה ברמה שלו, לדעתי. לא מדובר פה על כל רחוב דיזינגוף. אתה קורא לו, יושב איתו עשר דקות, כיכר קטנה עולה 400,000 שקל, כבר אני אומר לך וגומרים את העניין.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כשעברתי מפה נסעתי עד הצומת הגדול וחזרתי. בשבילם כיכר זה הרבה, זה כמו כיכר דיזינגוף, אבל זה לא החלטת ממשלה.
אני רוצה לסכם נקודה נקודה, אנחנו נעבור נקודה נקודה ואני אגיד מה נעשה. בנושא הראשון, אני אתניע מהלך מול עמית לנג, אני אביא אותו ביחד איתכם ונסגור את הפינה הזאת. לגבי הדבר הזה, קרא לישי טלאור, תשב איתו אתה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אנחנו לא מבקשים עקרונית, אנחנו מבקשים שיבנו את המעגל הזה. אם כסף, זה בא מהשוטף, אני מניח שלא יתקצבו אותם, הרי זה במסגרת תקציב הסדרי תנועה, הסדרים כאלה או אחרים.
גלבוע זינגר
¶
לפי דעתי, ואני לא משרד תחבורה, העיכוב נובע כשבבדיקה ראשונה הם גילו שאין צורך, בבדיקה השנייה גילו שיש צורך ועכשיו פועלים ליישם את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסדר, זה מה שאמר גדי, אבל ככה כדי שנבין אנחנו, שום דבר כמעט לא השתנה ביש צורך או אין צורך, רק להסתכל קדימה, במקום להסתכל מה יקרה בשבוע הבא צריך להסתכל ב - - - דרך אגב, הסדר תנועה בכלל מסתכל קדימה כמה שנים. אני לא רוצה להגיד לך 'בוא תקרא לראשון שקיבל את ההחלטה, תן לו שתי צ'אפחות ותתקדם'.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה מה שנקרא נותן עדות מומחה בעניין, אז סגור את הפינה הזאת ותן לי שבוע תשובה של משרד התחבורה מה קורה עם זה. אבל מבחינתי, זה go no go, זאת אומרת אני רוצה לדעת, לא החלטות עקרוניות, מתי נכנסים לביצוע כאן. דרך אגב, הם מבצעים את זה באמצעותכם או שהם עושים את זה?
בעז קרצ'מר
¶
הסעיף הבא, אנחנו עדיין בעידוד התעשייה. זה יופי של החלטה, הכול טוב ויפה, הבעיה היחידה היא שזה על פי חוק עידוד השקעות הון בתעשייה וזה ליצואנים בלבד. יש לנו מעט מאוד יצואנים בעוטף, או לא מעט מאוד, אבל זה לא רוב היצואנים. לא שמנו לב לזה שזו בעצם המגבלה הגדולה כשכתבו, לא הצלחנו לשנות את זה. זה שינוי - - -
בעז קרצ'מר
¶
לא, כתוב על פי חוק עידוד השקעות הון בתעשייה, זה מה שכתוב, ובחוק עידוד השקעות הון בתעשייה זה רק ליצואנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
יפה, אז למה לך להעלות נושא שהוא לא במסגרת - - - אני כרגע באתי לישיבה, לא לבדוק מה - - - בסוף תעלה את שאר הצרכים. יש סור מרע ויש עשה טוב. אני לפעמים משתגע, החלטות ממשלה שלא מתממשות כמה שנים. בדיון הקודם, שאנחנו כעסנו מאוד, זה למה הם לא מממשים את ההחלטות שהם קיבלו. אחרי זה אתה רוצה לשדרג אותה? בסוף תגיד לי.
בעז קרצ'מר
¶
יש לי רק הערה, להשלים את הנושא, בהחלטת הממשלה, דווקא בסעיף ההחלטה כתוב שיש בסמכות השר הממונה והמנכ"ל להסיט מסעיף לסעיף בתקציבו. הסעיף הזה, היות ולהערכתנו הוא לא מתממש כמו שביקשנו, רצינו להסיט אותו לסעיף אחר.
בעז קרצ'מר
¶
סעיף 35ג', קול קורא. דורון, תן לי פה סיוע. לא פורסם עדיין הנוהל, הקול קורא לזיכוי החקלאים, מאיזה סיבה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, תזכירו לי לספר לכם בסוף בסוף מה שנקרא מבחינת הרכילות, על סיפור חוק המים שאנחנו הולכים לסגור אותו. זה מעניין אתכם מאוד.
דורון צפלביץ
¶
אני אתן שלושה סעיפים שקשורים לחקלאות. קודם כל הנושא של מס מעסיקים. בעיקרון, אחרי הרבה זמן מול המחוז פורסם קול קורא להערות הציבור - - -
דורון צפלביץ
¶
החלטת הממשלה הייתה זיכוי של 50% ממס מעסיקים בשנים 14' עד 17'. מ-15' בוטל מס מעסיקים, זה אומר שנשאר רק את 14'. שנת 14' לקח הרבה מאוד זמן, בסופו של דבר המחוז פרסם קול קורא להערות הציבור, הועברו הערות הציבור, הקול קורא עצמו לא מפורסם כרגע, הוא תקוע איפה שהוא בין האוצר - - -
דורון צפלביץ
¶
החקלאים שילמו מס מעסיקים, אמרו שנקבל אותו חזרה. אז הם, בשביל למרוח את העניין, אני אומר את זה בעברית, עשו קול קורא - - -
דורון צפלביץ
¶
אם אפשר עוד הערה לגבי זה, זה יכול להיפתר, יש פה שני שלבים של פתרון. קודם כל זה צריך להתפרסם, דבר שני, זה יכול היה להיפתר בדקה, משרד האוצר בעיקרון גבה מהחקלאים, הוא יכול לזכות אותם בלחיצת כפתור, אבל הוא לא מוכן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני כרגע לא בפרוצדורה. איך מגיע לחקלאי, האם הוא רוצה לזכות אותו במס הקיים או לשלוח צ'ק הביתה, זה פחות חשוב לי.
גדי ירקוני
¶
לא, מה שהוא אומר, שהם רוצים שכל חקלאי יגיש בקשה, במקום ללחוץ על כפתור ולהוציא פלט, נגיד הוא שילם 2,000 שקל, תזכו אותו, כי כך אנשים לא יגישו ואז זה ייכנס חזרה לקופה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
האמת היא שאני לא ארצה לעשות דיון על אותה בקשה עוד הפעם, תעבור עוד שנה ואתה יודע, זה לא שווה את הריבית בכלל. בסופו של דבר, חשוב לי שהפרוצדורה תיחתך וייקבע הכלל. יכול להיות שכל אחד יבוא, יצטרך למלא איזה טופס, אז אתם תודיעו לאנשים שלכם 'נא מלאו את הטפסים', אבל חייבים להזיז את זה, זה 2014.
תמיר עידאן
¶
צודק. אני אגיד עוד מילה על מס מעסיקים., 15', הוסט לשיקום תשתיות בעוטף, הכסף של 15', וה-15 של 17' התאגדה, הוא לא יהיה, נעלם, לא יודעים איפה הוא, וזה לא פייר, מתוך החלטת הממשלה נעלמו עכשיו 15 מיליון.
תמיר עידאן
¶
אושר זיכוי לשלוש שנים, 15 מיליון לשנה על החזר מס מעסיקים. 14' אמורים להחזיר, יש את הפרוצדורה שדיברנו עליה עכשיו, מ-2015 במדינה בוטל מס מעסיקים, לא רק בעוטף, לכן הסעיף הזה התייתר, נשאר 15 ו-15, 30 מיליון, אמרנו מה עושים? 15 מיליון לקחנו לתגבר את שיקום התשתיות העוטף, לתגבר את שיקום התשתיות שעושים עכשיו וזה מבורך, עוד 15 מיליון נעלמו. פשוט נעלמו. הסעיף הזה מתוקצב - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הצלחתי להבין את מה שאתה אומר. אתה מדבר איתי כרגע על מס מעסיקים שבעצם הורידו אותו ב-50%.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, לא נשאר, זה מה שאני לא מבין. יש הבדל, לכן שאלתי, אם אתה גובה ואמור להחזיר אז לכאורה נשאר, תיאורטית, אבל אם אתה לא גובה אז לא נשאר כלום.
תמיר עידאן
¶
לא, הרי מתוך המיליארד ו-300 מיליון שקל יכולנו מראש להגיד לא רוצים מס מעסיקים, רוצים משהו אחר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. אתה אומר שבעצם הייתה החלטה על מיליארד ו-300 ועכשיו באנו לחלוקה. אתם החלטתם שבונים על הסעיף הזה וכרגע - - -
גלבוע זינגר
¶
עוד פעם, מהמידע שנמסר לי אתמול ממשרד החקלאות, אותו נוהל שלא פורסם כבר שנתיים יפורסם בשבוע הבא.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זו שאלה אחת. אין בעיה, אני עוד מעט אסכם את הסעיף, אני שואל שאלה אחרת. תמיר אומר, בסך הכול החלטת הממשלה התחילה מסכום - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
ישבו עם החבר'ה ואמרו 'איך נחלק אותו?' והגיעו לכאן. אמרו, 'תשמע, מס מעסיקים 50%, אנחנו רוצים שלחבר'ה בעוטף אנחנו רוצים להקל', אמרו 'בסדר', סך הכול 15 מיליון שקל. היות שהמס הזה נעלם ממדינת ישראל, זה אני מספר לך בגלל שעשינו דיון, אני עשיתי דיון על הנושא של העובדים בחקלאות, חלק מהאנשים פה היו בדיון הזה, אז המדינה החליטה שאת המס הזה אנחנו לא גובים. אומר תמיר, 'אם ככה, אנחנו שמנו על הסעיף הזה 15 מיליון שקל, בשנה שעברה הסטנו את זה לתשתיות, השנה אומרים לנו שאין כסף'. אז אל"ף, זה במסגרת החלטת הממשלה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי. כל הסיפור הזה, כל ההחלטה של ה-1.3 מיליארד, אנחנו כל הזמן צריכים לעקוב אחריה וכל הזמן להסיט, בגלל שאנחנו התחלנו אותה לפני שלוש-ארבע שנים ודברים משתנים. באים, אתה יודע, כמו שכאן, פתאום הסעיף נעלם ואנחנו מעבירים אותו למקום אחר. יכול להיות שמחר ישימו דגש במקום אחר, שפתאום יסתבר להם ששם - - - הם צריכים תמיד להצביע על המקור. סך הכול זה 1.3 מיליארד, לא משנה כרגע מבחינת המדינה לאן זה הולך. לכן כאן בסעיף הזה יש 15 מיליון שקל, אם הוא לא מוסט זה אומר שאתה יכול לעשות 1.3 מיליארד מינוס 15 מיליון ואנחנו לא רוצים להוריד את ה-15 מיליון, בגלל שהממשלה החליטה על 1.3 מיליארד.
אז תבדוק לי, ה-15 מיליון שקל האלה, אל"ף, מה התכוונו לעשות איתם, ואם כן, אם לא מתכחשים באוצר לזה שהם הלאימו אותם, אז תסגור איתם את הסעיף שהם מסיטים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
יש 15, 15, 15, ה-15 הראשונים שמעת, עכשיו נשארו 30 מיליון שקל, ה-30 מיליון שקל לפני חודשיים עברו מהאוצר למשרד החקלאות דרך ועדת הכספים, כל ה-30, בגלל שזה 15'-16'. הם עשו את כל ההעברות, ה-30 נמצאים היום בקול קורא, הם עברו ביחד עם ה-80 מיליון שקל של החטיבה להתיישבות לעוטף עזה. ה-30 נמצאים היום במשרד החקלאות. בגלל שהכסף הזה היה בסעיף תקציבי של הנחת מס מעסיקים, הועבר לסעיף אחר, משרד החקלאות צריך לצאת עכשיו עם קול קורא לעוטף עזה על 30 מיליון שקל, או 28, אני לא זוכר כמה נשאר, כי השתמשו במשהו שם. זהו, אבל זה בידיים של משרד החקלאות, לא של האוצר. חד משמעית.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
האוצר לא לקח שקל משם והבקשה הייתה שיסבו את הנחת המס לתשתיות חקלאיות לעוטף עזה. משרד החקלאות קיבל את הבקשה, רק מה? הוא לא יכול לעשות את זה בלי הקול קורא. אם אתם אומרים שהשבוע ייצא קול קורא - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
השנה הראשונה זה קול קורא לכל מי ששילם, הוא עכשיו יזוכה ב-50%. השנה השנייה והשלישית, ה-30 מיליון שקל הועברו דרך ועדת הכספים למשרד החקלאות. במשרד החקלאות יש 30 מיליון שקל ביד, שזה להנחת מס, הם צריכים לעשות הסבה לסעיף אחר. בשביל לעשות את ההסבה הזאת הם צריכים לצאת בקול קורא ולקבוע מה האחוזים של המענקים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מבחינתי קול קורא זה סוג של מכרז שיוצא לציבור. כשאנחנו מעבירים מסעיף לסעיף זה לא קול קורא, זה בדיחה. לכן משתמשים פה במושגים שאני לא מכיר אותם. אוקיי, הבנתי.
תמיר עידאן
¶
משפט אחרון, שתבין את העניין. אני ביקשתי להעביר את זה לשיקום תשתיות, היה דיון ארוך על זה, אמרו 'נעביר לך 15 מיליון בתנאי שאתה שותק על ה-15 מיליון השניים', בסדר? זהו, זה הסיפור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי, טוב. גלבוע, דבר עם בן, מנכ"ל משרד החקלאות, תבדוק איתו לגבי ה-30 מיליון האלה, שני דברים, האחד, אם הם קיימים אצלם באמת, אם מה שאמר חיים זה נכון. זה נשמע לי סביר. שתיים, האם הם מתואמים עם - - - דרך אגב, עם מי מדברים?
רחל ירום
¶
רק עדכון. מתוך ה-15 של שנה אחת כבר 12 הועברו לביצוע על ידי החטיבה להתיישבות, הם כבר בביצוע. נחתם עם החט"ל וזה כבר קיים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אני רוצה להבין, הם מדברים כרגע על משהו. מדובר על סעיף שמדובר על סבסוד חקלאות, סבסוד מס מעסיקים ולכן 14', הם מסתדרים שם. אני מניח שהחטיבה להתיישבות לא קשורה לסבסוד של החקלאים. כשבא 15' אתם נכנסתם לתמונה בגלל שמדובר בתשתיות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עכשיו אני מבין שמתוך ה-15 שהיו אמורים להתקבל בשנת 2015 לטובת מס מעסיקים, אמורים להעביר את זה לתשתיות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני עכשיו מבין. אתה אומר, ה-15, חילקנו אותם לשניים, 12 דרכם וחסר לנו עוד 3, זה אומר שבגדול חסר לנו 3 מיליון לשנת 15' ועוד 15 מיליון של 16'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אם אתם רוצים לבטל את כל הפרוצדורה של הקול קורא של משרד החקלאות, הוא יכול מחר בבוקר להעביר את כל ה-18 לחט"ל, הוא רשאי לעשות את זה כי הכסף נמצא אצלו ואז אין שום בעיה.
דורון צפלביץ
¶
מילה אחת על ה-3 מיליון. ה-3 מיליון אמורים לעבור ממשרד החקלאות לשדרוג תשתיות, אנחנו ביקשנו את כל ה-15.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עברנו את זה. גלבוע, הרי בסוף אני אשב איתך בעוד שבוע וחצי, שבועיים על הנושא הזה, אני ואתה, אז תרשום, 3 מיליון ל-2015, אתה יושב מול משרד החקלאות, אני מבין שהכסף חונה אצלו כרגע, 3 מיליון ל-2015 ועוד 15 מיליון ל-2016, מדובר על שדרוג תשתיות שעובר ממס מעסיקים לטובת שדרוג תשתיות. אתה שואל אותם איפה זה עומד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא. אני אעשה לך סדר, כדי שההוא לא יספר לך במשרד החקלאות, יבזבז לך עשר דקות על כל התהליך, אז אני אומר לך, אתה שואל אותו ישר, 3 מיליון חסרים מ-2015 לשדרוג תשתיות, שזה עובר ממס מעסיקים, מה שנחסך שם. באותו סעיף 2016, כל ה-15 מיליון, לא עבר כלום, סך הכול 18 מיליון.
בעז קרצ'מר
¶
סעיף 38א', שמתי לכם עותקים של תכנית הממשלה. היינו אמורים לקבל תמיכה לכל דונם מושקה, סך הכול 25 מיליון שקל מחולק לשנים 2014-2018, בוצע ביצוע חלקי. דורון, בבקשה.
דורון צפלביץ
¶
אני אוסיף עוד מילה על זה. בעיקרון, כמו שבעז אמר, זה 14'-18', ב-15' היינו אמורים לקבל 10 מיליון, זה 5 מיליון שקל לכל שנה. זה עלה בזמנו לוועדת חריגים, כי היו עיכובים, משום מה באוצר אישרו 5 מתוך ה-10 מיליון.
היו"ר דוד אמסלם
¶
גלבוע, אתה מכיר את הנושא? למה ב-2014 הם לא קיבלו? דרך אגב, הכסף חונה במשרד החקלאות? משרד החקלאות קיבל תקצוב על זה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
האם באותה החלטה, הסעיף הספציפי הזה, הוא היה אמור לבוא ממקורות משרד החקלאות, או אקסטרה מהאוצר?
גלבוע זינגר
¶
אקסטרה מהאוצר. עוד פעם, ממידע שניתן לי ממשרד החקלאות הם מכירים את הבעיה ועד סוף 2016 הם מקווים לפתור אותה ולהעביר את הכסף בחזרה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, אלה תשובות לא טובות. אני אסביר לך למה. ב-2014 הם אמורים לקבל 5 מיליון, ב-2015 עוד 5 מיליון, כמה זה 5 ועוד 5?
גלבוע זינגר
¶
אמרתי, מה שנמצא במשרד החקלאות, עד סוף השנה הנושא הזה נפתר. ב-14' הם מתחייבים להחזיר לעוטף את הכסף שהם חייבים להם.
גדי ירקוני
¶
אתה יודע מה המזל הכי גדול בהחלטה הזאת? שתמיד יש סוף שנה. ב-2016 נגיע, יגידו לנו סוף 2017. אנחנו כל הזמן מטפלים בזה, אנחנו משתגעים מזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תרשום לך שאני מבקש שאתה תשב עם משרד החקלאות ואני מבקש שתקבל משהו יותר מדויק, לגבי 2014, למה צריך להמתין עד סוף 2016. אני מדבר כרגע רק על 2014, מעניין אותי ה-5 מיליון של 2014, מדוע עד היום הם לא עברו ולמה אנחנו צריכים לחכות עד סוף 2016.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם יש הרשאה אוצרית ולכאורה הכסף חונה באוצר ומשרד החקלאות אומרים 'אנחנו נמשוך אותו', זה חוצפה, אז אני רוצה להבין למה. הרבה פעמים הוויכוח, אם זה מהמקורות שלך אז אתה אומר 'אין לי', אבל אם יש החלטת ממשלה שבעצם האוצר מביא את זה והאוצר מתווכח שהוא מביא, אז לא הצלחתי להבין למה משרד החקלאות לא מעביר. לגבי 2014 בלבד, 5 מיליון, תרשום לך.
בעז קרצ'מר
¶
סעיף 41. זה עניין שאני לא יודע אם בוצע או לא, אני מודה על האמת, אם החברים יכולים לעדכן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם החלטת הממשלה לא דיברה על כסף, שים בצד. לא חשוב לי. אם היא התכוונה שהרשויות יספגו את זה אז זו שאלה אחרת ואני לא נכנס לזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רק שנייה, תן לי. בגלל שיש פה ראשי רשויות אני לא רוצה לשאול אותם מה הם עשו עם הכסף. לכן אני שואל - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה לא איתי. אני אשאל מה אני לא מבין. שנייה, החלטת הממשלה אמרה שעל השנים האלה אנחנו רוצים לתת לתושבים הנחה בארנונה. האזרח בקצה צריך לקבל הנחה של 45%, באה המועצה ואומרת 'רק רגע, שפה אותי. זה אזרח שלי, נכון, אבל שפה אותי'. בא משרד הפנים, אני מבין שאותה החלטת ממשלה אומרת לכם 'אנחנו נשפה אתכם'. דרך אגב, יש החלטות שהממשלה והכנסת מקבלות לגבי האזרחים ואתם לא משופים. אני עברתי איתך עכשיו סדרה של החלטות שאני לא החלטתי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
יופי, עכשיו השאלה היא כזו, כל רשות מתנהלת מול הממשלה, מול משרד הפנים, באופן עצמאי. אתם קולקטיב שקשור להחלטה הזאת, אבל בשוטף הוא מתעסק עם ה - - - שמעתי אותו ברדיו לפני שבוע מדבר על חוף הים שלו. למרות שאני עושה לו את המאבק שלו הוא לא - - - לכן אני אומר, כל מועצה מתנהלת מול משרד הפנים. כאן בעסק הזה, אני מניח, כל מועצה מתנהלת מול משרד הפנים, היא אומרת לו 'שפה אותי עבור הארנונה שאני נותנת', למה? בגלל שזה לא משהו ליניארי, לכל מועצה יש תושבים אחרים, מספר אחר. אז הוא עושה את החשבון שלו, יושב הרפרנט ואומר לו 'למה אתה אומר 3 מיליון?', הוא יושב איתו ואומר לו 'יש לי ככה תושבים, הנה הארנונה שלי, אני מבקש', ביקשת 45%, 'זה יוצא לי 2.5 מיליון', יושב עכשיו גדי ואומר 'אצלי זה יוצא מיליון', ההוא אומר 'אצלי 10 מיליון'. כל אחד מתנהל עם עצמו. עכשיו, מה אתה צריך אותי?
בעז קרצ'מר
¶
רק לדבר אחד, והחברים יתקנו אותי אם זה לא נוגע לזה, זה אחד הסעיפים היחידים בהחלטה הזאת שהמשמעות שלהם זה לתקן החלטה קודמת וזה נגמר בעוד שלושה חודשים. הכוונה הייתה - - -
בעז קרצ'מר
¶
קדימה. דרך אגב יש עוד כמה סעיפים שנגמרים בזה. סעיף 43, בבקשה. התקצוב של הכביש, נכון להיום, הוא על חלקו בלבד - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה נקרא לעשות שיפוצים? דרך אגב, למה הוא לא לקח את החומר המקורצף, הוא פיזר אותו בצדדים?
גדי ירקוני
¶
לא, תוך שנתיים זה איננו. עוד שנתיים צריך להיות פה כביש 4 מסלולים. אחת ההחלטות בממשלה זה לעשות כביש 4 מסלולים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אל"ף, זה לא שוליים, זה לא בטיחותי, הוא סתם אוסף את זה, זה לכלוך, אבל לא חשוב, הוא חוסך רק את הפינוי וההובלה, אבל לכם מוכרים שוליים. בסדר, לא חשוב לי.
גדי ירקוני
¶
ההחלטה אומרת להרחיב אותו ב-250 מיליון שקל. צריכים לראות, אל"ף, שסוף כל סוף גם ההחלטה הזאת זזה כמו ש - - -
גדי ירקוני
¶
עכשיו הם מתכוונים לעשות רק עד צומת מעון, לשם כסף מספיק. צריך לראות איך ממשיכים את הכביש הזה עד צומת סעד.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
עשו בניגוד להרחבת הכביש, 250, 500 מיליון שקל ו-750 מיליון שקל. ברור לך מה החליטו, נכון? החליטו 250. זה מה שנקרא שוליים רחבים שהמשאיות יכולות לנסוע בתוך הקו הצהוב. אלא מה? הכביש הזה שהוחלט עליו, הוא בעצם לא תקני, הוא דומה לכביש של ניר עם עד צומת סעד. זה כאילו 4 מסלולים, היום בתקן של מדינת ישראל אי אפשר לסלול כביש כזה ולכן עושים תכנון מחדש. מה התכנון החדש אומר? שה-250 מיליון שקל לפי התכנון הישן לא מספיק ועושים בעצם תכנון מחדש שהכביש יעלה 500 מיליון שקל, ואז למה הוא מספיק? לחצי. עכשיו צריך עוד 250 וזה כבר מלחמה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, אני אומר כזה דבר, אני מבין שבסופו של דבר הוחלט לטפל בכביש 232. אני לא נכנס עכשיו לאיזה מתכונת, אני מניח, כמו שאמר גדי, שרוצים להרחיב אותו, בגלל שמצבו הפיזי כרגע - - - הוא לא כל כך חמור, אני נסעתי עליו השבוע, ראיתי שעושים עליו שיפוצים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא נכנס לזה, אני אומר לך, אני הייתי מקים להם ועדת חקירה על השיפוץ הזה, שהם עשו עכשיו והם רוצים להרחיב אותו. זה לא שיפוץ, הם סללו אותו כמעט מחדש, חלק גדול מאוד ממנו, אבל נעזוב את זה בצד. עכשיו, הם רוצים להרחיב את הכביש, משרד התחבורה, יש לו פה צורך תנועתי. דרך אגב, זה לא כל כך קשור להחלטת הממשלה, בגלל שאם אין צורך תנועתי אז לא מרחיבים כביש.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אין צורך תנועתי, זה הצבא ו-1,000 משאיות שעוברות דרך מעבר כרם שלום. אין לך מספיק רכבים שמצריכים באופן אוטומטי את מה שדודי אומר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אחרי זה מזה גוזרים ביצוע. הביצוע יכול להיות בשלושה, ארבעה, חמישה טאקטים, אבל בוודאי שאת הקומפלקט, אתה חייב לראות את כל התכנון, את כל הרצף התכנוני. שבו עם טרנר, תגידו לה שאתם מבקשים לראות, אחת, קומפלט של כל התכנית, לגבי הביצוע אין בעיה, זה יהיה במקטעים שאתם תדברו עליהם.
גלבוע זינגר
¶
אני רק רוצה להתריע או להעיר שדבר כזה עלול ליצור עיכוב בביצוע הכביש. לפי דעתי זה מה שיקרה. אם אתם הולכים על תכנון מוקדם חדש - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש תכנון ראשוני, שזה התכנון שהיא מדברת עליו. אחרי שמחליטים עליו מכניסים תכנון מפורט. כרגע התכנון הראשוני צריך להיות לגבי כל הדברים, מעולם לא ראיתי דבר כזה, אין עבודה כזו. יש כאן מה שנקרא ניתוח תנועה מנקודה א' לנקודה ב'.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא קשור, תעשה הבחנה בין הכסף לבין התכנון. זה שני דברים שונים. בדרך כלל כשאתה מתכנן את הבית שלך, אתה מתכנן אותו, למשל, ל-2030, אז אתה מתכנן מה אתה צריך, עכשיו אתה אומר 'אין לי כסף, אני קודם רוצה לדעת מה אני צריך, 5 חדרים, 4 סלונים', לא משנה, ואז עכשיו אני מתקדם, אני קודם אבנה את החדר הזה, אחרי זה את הסלון הזה. ככה עובד העסק, אתה לא מתכנן לפי הכסף. אתה מתכנן לפי הצורך ואתה מבצע לפי הכסף.
בעז קרצ'מר
¶
אם יורשה לי להעיר משהו, היות שאני יודע שהתכנון הראשוני ממש מתקדם, זה אמור להסתיים בנובמבר לקראת הצגה בדצמבר. אם עכשיו אנחנו נגיד 'חבר'ה, רגע, אנחנו מביאים עוד תקציב' - - - בקיצור, מה שאני אומר, שהחלק השני, מן הראוי שננסה להשיג אותו כתוספתי, שלא יעצור את - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לכם, אני רוצה להתקדם בעניין הזה. בגדול זה לא עניין של ועדת הפנים וגם לא החלטות ממשלה, זה משהו בשוטף. אני מציע לכם, שבו עם משרד התחבורה לגבי הנושא הזה. קודם כל, בעז, מה שתחליט יהיה מקובל עליי, אני בא לעזור, אני מציע לכם לראות את כל המתווה, לגזור תכנון. תכנון ראשוני זה תכנון בסיסי, לא מושקע בו הרבה כסף - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסך הכול לא מושקע בו, לא כסף ולא אמצעים. אני אומר שאנחנו נתעכב בגלל סתם, שימו עליהם זום, טיק טק. בסופו של דבר אנחנו מכירים, הדרך היא ידועה, מה יש פה? אני נסעתי פה, עצים וכמה צמתים, זה שטויות.
בעז קרצ'מר
¶
אוקיי. סעיף 45, סעיף כבד וחשוב ביותר. זה סיוע רשותי ממשרד הפנים, 34 מיליון שקל שנמסרו לרשויות, זה חולק לפעמיים 15'-16', 15' קיבלנו.
גדי ירקוני
¶
אתה יודע מה הבעיה, דודי? אנחנו אומרים שאנחנו סוללים כביש, נעצור באמצע, אנחנו לא מקבלים אחורה דיווחים, אי אפשר לעשות חצי עבודה, זה תקציבי פיתוח.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הבנתי. אני רוצה להבין את הרעיון, הממשלה עובדת בתקציב של שנה שעברה לשנה? הרי אתה מאשר תקציב בתחילת השנה ועובד על הבסיס לשנה, אתה לא מגיע לסוף שנה ועובד אחורה. איך אתה מצפה שהוא יעשה את הפיתוח? יש לכם הרשאה תקציבית שנתתם לו? לפחות הרשאה תקציבית יש?
תמיר עידאן
¶
דודי, זה לא רק שאני לא מאשרת, היא אמרה לי לעצור את העבודות. אתה לא תקבל כסף, אני באמצע כביש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תגיד ליוצר שני דברים, אחד, אני שואל למה הכסף לא עבר עד עכשיו, אנחנו לקראת סוף השנה. והנושא השני שאני מבקש, שיעביר את הכסף, אם זה חונה אצלכם. אם לא, שיודיע לי, אם זה עבר למשרד הפנים אז אני - - -
תמיר עידאן
¶
אני אגיד לך בשורה מה קרה, זה פחות לישיבה הזאת. הייתה החלטה באחת בלילה, יש גגות אזבסט, ייפלו עליהם פצמ"רים, סכנה כפולה. אמרו 15 מיליון, זה היה נשמע וואו,, 15 מיליון. באנו לשטח, צריך 60 מיליון, רק ליישובים 0-4, לא ל-0-7. אנחנו במשא ומתן עם המשרד להגנת הסביבה, עם אלקין, גייסנו סכום נוסף מקרן ניקיון, האוצר נתן לנו 9 מיליון, זה יכסה את ה-0-4. לא את ה-0-7. 4-7 לא קיבלו מענה בכלל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להבין את הרעיון, בלי קשר לעוטף, בלי קשר לפצמ"רים, הרי היום על פי התקן אסור לכם, בטח לא מגורים - - -
בעז קרצ'מר
¶
אני מצאלים במקרה הזה, זה לא עוטף, אז בכלל, גם אם אני רוצה לא מקבלים כלום, אבל זו בעיה מאוד ידועה. דרך אגב, יש כאלה שאומרים שכל עוד לא נוגעים בזה, אתם מכירים - - -
בעז קרצ'מר
¶
זה סכומי עתק. אחת הסיבות להתייקרות של הפרויקט הזה שהיו לוחות שנראים בדיוק כמו האזבסט - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שני דברים. עשינו דיון על העניין הזה. אל"ף, הסיפור הזה של הצורה הוא פחות חשוב, אפשר לצבוע את זה גם בצבעים אחרים ואין בעיה.
דורון צפלביץ
¶
לא, גם בצבע אחר הם לא מוכנים, ואז מה קרה? הם פסלו חומר שעולה 200 שקל, החומר הבא עולה 400.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, גג לא חייב להיות בגליות הזו. כל חומר שאתה רוצה, גם החומר השני, אם אתה רוצה לא גלי אז הוא יביא לך אותו גם ישר, אין בעיה, תבקש מהמפעל, הוא יעשה לך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תביא את אקרשטיין, שב איתו, תגיד לו 'אדוני, אני רוצה ככה וככה וככה'. אני מספר לך, אני הבאתי את אקרשטיין, הוא ייצר לי דברים שאני ביקשתי כמעט בהזמנה. הוא עשה את הפלטה בשבילי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אנחנו עשינו את התקנות האלה, אנחנו אישרנו אותן בוועדה. אני אישרתי אותן אחרי הרבה התלבטויות, אבל אנחנו מדברים על אחד על אחד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הסיבה שאני אישרתי להם את זה, בגדול, שאם יש דווקא פגיעה והצוותים מגיעים, אז הם עצמם לא יודעים אם זה אזבסט או לא אזבסט ואז זה נהיה סמטוחה. דרך אגב, צבעים אחרים הם מאשרים. צבע אחר זה משהו אחר. מה שאמור בתקנות שאישרתי, אם לוקחים צבע כחול אין בעיה.
ברוך ובר
¶
אני מוכן לבדוק את זה עבורכם שוב, למיטב ידיעתי הם מאשרים, הבעיה היא אחרת. הוקצו 7.5 מיליון בהתחייבויות, היו אמורים להגיע 7.5 מיליון נוספים. שוב, אני מדבר על פי בדיקה שעשיתי - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני עוד לא שם, אנחנו מדברים על הרעיון קודם כל. לגבי הרעיון, אני אומר לכם, התקנות שאני זוכר, שאישרנו אותן לפני איזה חצי שנה, הטענה היחידה שהסכמתי לאשר זה בגלל שהם באו וסיפרו שכל רבע שעה הם מתבלבלים בין זה לבין זה, אז אמרתי, טוב, יאללה רק שלא תתבלבלו, בסדר. לא חשבתי שאלה ההיקפים של הבעיה בארץ, אבל בוודאי בצבעים אחרים אין שום בעיה להזמין, אני אומר לכם. מפעלי אזבסט מזמן נסגרו, כל מפעל צמנט, אתה תבקש ממנו תכנית, הוא יעשה לך מה שאתה רוצה, ישר, הפוך, משולש, רק תבקש, ותשלם כמובן, הוא יעשה מה שאתה רוצה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עכשיו לגבי הנושא של האזבסט. בכלל אתם צריכים לטפל באזבסט בלי קשר לכלום. זה מסוכן, אני אומר לך שזה מסוכן.
ברוך ובר
¶
לא, מבחינה בריאותית, אם אתה צובע את האזבסט הוא לא מסוכן, אלא כשהוא מתחיל להתפורר לך ואתה רואה את זה בעיניים, או כשהוא מתרסק בשריפה או בפצמ"ר. הסכנה פה נובעת מהעובדה שיש פה פצמ"רים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
יפה, אתה בא מהזווית של הכסף. כשאתה בא מזווית של כסף, אז אתה יודע, גם בבתי חולים יש אזבסט. למה? מספרים לנו שיש בעיות של כסף, אז יאללה בוא נמשיך. אני אומר לך שסיפור האזבסט הוא סיפור מסוכן, כולל הפינוי, אתה יודע כמה עולה הפינוי של האזבסט? זה כן, זה פתאום עולה כסף. זה לא לקחת את הזה, נשים על המשאית וניסע. לא, תביא את המומחים, יש תקנות שהם הוציאו, זה פתאום מסוכן. אזבסט, כשאתה גר מתחתיו 20 סנטימטר לא מסוכן, רק אתה רוצה לפנות אותו, להוריד כמה ברגים, זה מסוכן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
האזבסט מתפורר על ציר הזמן, זה אני מספר לכם. לכן בכלל אם אתם רוצים שאני אעשה דיון על סוגיית האזבסט במדינת ישראל, בבקשה, לא קשור לדיון הזה, אבל אם אתם תרצו אני חושב ששווה, בוודאי במוסדות ציבור.
לגבי הכסף, בבקשה.
ברוך ובר
¶
מהמידע שאני בדקתי לפני הישיבה הזו 7.5 מיליון התחייבויות יצאו. זה לא מספק, כמו שנאמר פה קודם, 7.5 מהאוצר לא הגיעו אלינו ולכן אי אפשר להרחיב את ההתחייבויות. אני יודע וראיתי טיוטות של הצעת החלטת ממשלה חדשה, נדמה לי על סך של כ-31 מיליון שקל, עם חלוקה כזו או אחרת בין האוצר לבין המשרד להגנת הסביבה. ההחלטה הזו, למיטב ידיעתי, עדיין לא אושרה.
דורון צפלביץ
¶
לא, זה שני דברים שונים. 115 מיליון שקל, כמו שאמר ברוך, 7.5 מיליון שקל אמור להגיע מקרן הניקיון, הגיע, יש עליו התחייבויות לרשויות והרשויות עובדות.
דורון צפלביץ
¶
הבעיה היא שה-7.5 הנוספים מתוך ה-15 של ההחלטה לא הגיעו. האוצר היה אמור לתת 7.5, קרן הניקיון 7.5.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, אני אומר עכשיו למה לא. האוצר צריך לשפות בכל ה-15 מיליון בגלל שיש החלטת ממשלה. בא האוצר, מחפש את הכסף, הוא אומר 'אתם יודעים מה? יש לכם קופה שלא קשורה לעניין, אבל בוא נוציא את ה-7.5 מיליון שקל', אתה אומר, 'אתה יודע מה? בסדר', אז אתה קודם כל מביא את שלך והוא לא מביא את שלו? אתה תחכה שהוא יביא את שלו, קודם כל, בגלל שהוא צריך להביא את כל ה-15 והוא אילץ אותך להביא ממקור בכלל שלא קשור אליך, לא שלך בכלל, אני מספר לך, אבל כבר נתתם, אז אתה מתנדב להביא את שלך והוא לא מביא את מה שהוא צריך?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתם אומרים שה-7.5 לא עובר. רק על זה אנחנו צריכים להתערב. אתם רוצים שאני אתערב או לא?
אוראל יפרח
¶
בתחום של הגנת הסביבה לא אני מטפל, אני רושם לעצמי בכל התחומים שלא אני מטפל ונעשה את הבדיקות ונגיע עם תשובות. אני מטפל בתחום משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אוראל, מה שקורה פה זה דבר שלא מקובל עליי. אני יכולתי להביא את הממונה על התקציבים שיהיה פה. אני הזמנתי את האוצר, אתה באת לפה, כשאין לך תשובות אל תבוא.
אוראל יפרח
¶
אני לא מאגף התקציבים, אני מאגף החשב הכללי, אנחנו - - - כל מה שהוא בביטחוני, אני רואה שהוא לא בצהוב והכול עובד שם חלק.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אל תיתן לי תשובות לגבי האוצר, אגף התקציבים. כשאני שואל אוצר נמצא כאן, אגף תקציבים, תגיד לי לא. השאלה תקציבית כרגע, לא באתי לשאול אותך על חוזה או הסכם שעשיתם או סגירה שעשיתם חוזה שחונה אצל - - - אני בכלל לא מבין, רוב הדברים כאן הם תקציביים, לא הצלחתי להבין למה הם שלחו מהחשבות.
אוראל יפרח
¶
לא, עוד פעם, אני במטה של אגף החשב הכללי ואני אחראי על משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל והחטיבה להתיישבות. כל התחומים האלה, לפי הבנתי, עובדים, הכול חלק, כל הכספים מועברים ו - - - את התקציב בצורה מעולה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי, בסדר. אני אבדוק את ה-7.5 מיליון שקל. גלבוע, אתה שם לב שאני עושה את העבודה שלך לאורך כל הדיון. זה מה שהיית צריך לעשות לפני שבאנו. הרי משרד ראש הממשלה - - - יש לי פה בעיה בהתנהלות הפקידותית ואני פקיד, לכן זה מרגיז אותי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, אני באתי לכנסת - - - אני גם בכנסת פקיד. אני לא מבין את השיטה. אני בא לכאן בוועדת הפנים של הכנסת, הייתי צריך לקבל תוך עשר דקות תשובות מכולם, כן לא, למה לא. אתה האינטגרטור של המשרדים, בגלל שזו החלטת ממשלה, אם לא, אז אתה לא בלופ, לא הייתי מזמין אותך לישיבה בכלל. אז אתה צריך לעשות את העבודה הזאת, אתה כאן בסעיף הזה היית צריך להתקשר לערן ניצן ולשאול אותו למה לא עברו ה-7.5 מיליון ואתה נותן לי את התשובה. זו העבודה שהיית צריך לעשות, לא אני. אני נאלץ עכשיו לעשות בדיון הזה עבודה שלך ושל הפקידים האחרים. אני אעשה אותה, בגלל שאין לי ברירה, אבל זה מרגיז אותי כתפיסה.
בעז קרצ'מר
¶
רק הערה, לא לצהוב, סעיף 52, למטה, שיקום על ידי רח"ל, משרד הביטחון, 126 מיליון שקל. האנשים אפילו לא נמצאים פה, אני חושב שזו דוגמה ומופת לביצוע, כולל מה שהחטיבה עשתה, פרט למה שקשור לנת"י, לצערי, נתקע בצורה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני שמח מאוד שהפקידים בחלק מהמקרים עושים את העבודה. אולי באמת נשלח להם זר פרחים הביתה.
בעז קרצ'מר
¶
הצהוב האחרון זה החלטת ממשלה 1846, שאני מעלה את זה פה, כי הייתה החלטה של משרד הפנים, מענקים מיוחדים עקב צרכי הביטחון. האוצר לא העביר את ה-10 מיליון עבור 2016.
גלבוע זינגר
¶
בוא נהיה יותר מדויקים, אותו סעיף מהחלטה אחרת, לא ההחלטה שדיברנו עליה עכשיו, מקצה 31.5 מיליון שקלים לשנה לרשויות העוטף, כאשר ב-2015 כל הכסף הזה הועבר במצ'ינג של כמעט שליש ושני שליש - - -
בעז קרצ'מר
¶
סליחה, אם אפשר, בגדול את הצהובים סיימנו, אבל יש נקודה אחת נוספת ואני אבקש מחבריי משדות נגב לפרט אותה. בסעיפים 12, 13, 14, בעמוד הראשון, יש בעיה שאנחנו אולי ברמה של התייעצות נבדוק אותה איך אפשר לבדוק אותה, הבעיה היא ביישובים, הגענו כבר לבצע, בתי אגודה, סבסוד מגרשים ומבנים זמניים ביישובי 4 עד 7. זאת אומרת הקו השני. דורון, בבקשה.
דורון צפלביץ
¶
יישובי 4 עד 7, שלושת הסעיפים האלה לא ניתנים לביצוע, כי יישובים לא יודעים לחיות עם הנושא - - - בתי האגודה והמבנים הזמניים, אלה סעיפים שיישוב חקלאי - - -
בעז קרצ'מר
¶
לא, הבקשה הייתה בכללי, זה חולק לפי 0-4 ו-4-7. כשאנחנו באים לבצע את 4-7 מסתבר שאין יכולת לממש אותה, לא ביבילים ולא בבתי אגודה, במרבית היישובים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה מבלבל אותי, אני אסביר לך למה אתה מבלבל אותי. קודם כל אם זה לא מתאים למושב, אז מה זה משנה ב-0-4 או 4-7? כל מושב, גם אם הוא נמצא במרכז הארץ.
יאיר פרג'ון
¶
אני אגיד מילה אחת בנושא של היבילים. היום ביבילים זה בדרך כלל מין מחנה מעבר לאנשים שהם באים עד שהם הולכים לבית הקבע שלהם. במושב זה שונה, אצל המושבניקים אין את מחנה המעבר הזה, שמישהו גר ב - - -
דורון צפלביץ
¶
לא, אנחנו לא רוצים לעשות את השיפטינג. אנחנו ביקשנו את הסעיף של בתי האגודה ואת הסעיף של מבנים זמניים, לממש אותו כהעמקת סבסוד, סעיף 13.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. זאת אומרת מה שאתה אומר - - - דרך אגב, עכשיו דברו איתי במונחי תקציב, על כמה כסף מדובר? החלטת הממשלה דיברה פה במונחים כספיים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להבין את מה שאתה אומר, דורון. אתה אומר, נניח שאנחנו מדברים על 100 מיליון שקל ובוא נגיד ש-0-4 לקח, נגיד מתוך מה שנשאר לנו, מתוך ה-100 מיליון נגיד נשארו 50 מיליון ל-4-7. ב-4-7, נניח שזה מתחלק 30-70 לטובת התושבים, אז בוא נגיד שגם הקיבוצים שם לקחו, לקחו עוד 10, אז נשארו 40, נניח, סתם, רק בשביל הסימולציה, ה-40 האלה, אתה אומר 'אנחנו רוצים להסב אותם בגלל שזה לא מתאים לשירות שלנו', זה נושא אחר לגמרי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להבין את הדינמיקה של השינוי בהחלטות הממשלה. כל שינוי שהמשרד תומך בו, הוא צריך לבקש אישור ממשרד ראש הממשלה? זו הדינמיקה?
בעז קרצ'מר
¶
זה לא בתוך משרד השיכון. תסתכלו מי המשרד המוביל. יש פה שלושה תקציבים, אחד זה נגב גליל, השני נגב גליל ומבקשים להעביר את זה לשיכון ושם זה נתקע.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שאתה אומר לי, שנגב וגליל בעצם לא רוצה להעביר את זה למשרד - - - או שתקוע במעבר בין נגב וגליל לשיכון.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל יש לי רעיון. מה דעתכם לעשות פגישה משולשת? כל נושא כאן, זה משגע אותי, למה זה צריך בכלל להגיע לוועדה. הרי בשוטף, אני מציע שתשב עם משרד השיכון, תזמינו את סיגל מנגב וגליל, היא גם יושבת בירושלים, קפה אפילו יכול להיות אצלי בחדר, אני אביא לכם גם עוגיות, תסגרו בעשר דקות. תסגרו אם כן או לא. אם לא, תגידו למה לא ואז אני אוכל להתערב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מי רוצה להתניע את הישיבה? עכשיו הדיון מי רוצה להתניע את הישיבה. אחד נגב ואחד גליל, אחד נגב, אחד גליל, זה אותו אחד, נכון? או שגם ביניהם אני צריך להביא עוד בן אדם? ואחד שיכון ונציג. מי רוצה להתניע את הישיבה? את רוצה להתניע את הישיבה? אני רוצה משרד ממשלתי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אני מבקש, תתקשרי למנכ"לית נגב גליל, תגידי לה שאני ביקשתי שהיא תשלח מישהי מטעמה או היא עצמה, תעשו פגישה אצלה, תזמיני את בעז ועוד שבועיים תנו לי תשובה אם סגרתם את העניין, כן או לא. בסדר?
היו"ר דוד אמסלם
¶
עזוב, אני באתי לכאן - - - עכשיו נעשה סבב קצר. בבקשה, דורון, אחר כך ניתן לחיים לסכם.
דורון צפלביץ
¶
סליחה שאני מתפרץ, קודם כל הישיבה הזאת כבר הייתה. המסקנה של הפעם הקודמת הייתה ולא הצלחנו להגיע להבנה יותר מזה. אנחנו באנו בהצעה שנגב גליל יממש בנגב גליל ושיכון יממש בשיכון, לא להעביר את הכסף. נגב גליל מתקצב גם מבני ציבור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שאתה אומר לי בעצם, לכל משרד יש את הסעיפים שלו ואתם אומרים, 'אתה תסתדר בסעיפים שלך אצלך ו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. הוא אמר לו, תשמע, בגדול משרד השיכון יתעסק פה במקום בגליל ואתה בגליל תעשה משימות של משרד השיכון. עזבו, תעשו את הישיבה, תגידו לי אם אתם רוצים שאני אתערב, כן או לא, בסדר? הישיבה צריכה בסוף להיות זה, או שמבצעים, או שלא מסכימים למעבר ואז מודיעים לי בגלל שאני רוצה להבין למה לא. זה הסיפור.
ראשי הרשויות, בואו נעשה סבב קצר ואחר כך ניתן לחברי הכנסת.
תמיר עידאן
¶
אנחנו כרגע בפתחה של 2017 והכנו תכנית ממשלתית ל-17'-18' שהייתה אמורה להמשיך את הסעיפים שיש פה. התבקשנו להוריד את זה מסדר היום ברב לפני התקציב ושזה יידון ביחד עם ה - - -אנחנו מבקשים מכל מי שסביב השולחן פה, אנחנו מעדיפים לא לקבל החלטות תחת טילים. יאללה בלילה, עוד מיליון פה, מיליון פה. זה צריך להיות משהו מובנה, אנשים מגיעים לפה, אתה מבטיח להם סוג של שירותים, הנחה בארנונה, הנחה בזה, מבני ציבור וכו' וכו', הדבר הזה צריך להיות על השולחן, לפחות לשלוש-ארבע שנים, שנתיים בסדר, דו שנתי, נמצא על השולחן עכשיו, אנחנו צריכים איזה דחיפה.
יאיר פרג'ון
¶
שני דברים. ראשית, לגבי התודות, אני חושב שזה גם אותנו מלמד שיעור טוב, כראשי רשויות, לרדת למושבים, לשבת עם הוועדים, כמו שאתה יורד, זו דוגמה טובה. יישר כוח, באמת, על העבודה.
שני דברים. האחד, הסתבר לי, לצערי הרב, לפני שבוע, שבקייטנות הקיץ היה תקצוב נוסף של נגב גליל לרשויות נוספות מצפון לנו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
נגב וגליל, תקשיב. אני ישבתי עם משרד הפנים, עם שר הפנים, סיכמתי איתו על העניין הזה, אני אומר לך, יש קריטריונים שנקבעו, קייטנות לא קשור לדיון הזה. אם לא קיבלת כסף, שלח לי מכתב בעניין עם הסכומים, אני אטפל בזה.
יאיר פרג'ון
¶
אוקיי. שתיים, אני הייתי באמת מבקש ממך, כמו שאתה עושה את זה בנמרצות וחריצות, את הדיון הזה, להמשיך ללוות את הסוג של חופי הים, כי אנחנו במצוקה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עליי. אני אתן לך את התשובה, אתה איחרת לדיון האחרון, שמתי לב שהגעת בסוף, הרעיון הוא כזה, אני ביקשתי פגישה עם יוצר, אני אספר. לפני שהתערבנו היה אפס, בשנה שעברה התערבנו, השנה הזאת, תוך כדי מהלך השנה ארגנו 7 מיליון שקל, ישבתי עם יוצר ולחצנו על האוצר, זה הגיע ל-17. כרגע לא מתאים לי, אני רוצה להגיע עם זה לפחות ל-20-25 מיליון שקל. תן לי לעשות עוד קווץ' קטן ונראה לאן נגיע. זו הפגישה שאני רוצה לעשות, זה לא קשור אליך, זה אני והוא לבד כדי לסגור את הפינה הזאת. בגדול זה משהו דיפרנציאלי, אני לא מתכוון לעשות משהו ליניארי, רשויות חזקות לא יקבלו כמעט שום דבר, בעיקר רשויות, בעצם מועצות אזוריות, זה לא מעניין את רוב האנשים פה, מי שיש לו ים, רק זה מעניין - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, אתה יכול להביא את הילדים ולנקות מבחינתם. לכן אני מתעסק עם זה ואני אסגור את הפינה הזאת, בעזרת ה'.
בבקשה, הפקידים עזבו, חברי הכנסת, בבקשה. דרך אגב, אני רוצה להגיד משהו לגבי חברי הכנסת. אני מקיים את הדיון הזה בפגרה בגלל שזה חוב שיש לי אליכם משנה שעברה וזה עצבן אותי ובסוף הגענו לזה. חברי הכנסת בדרך כלל בפגרה לא מגיעים, אז קודם כל אני רוצה באמת להודות ואני מאוד מעריך את רויטל שהגיעה לכאן, היא לא גרה פה, וכמובן שחיים גר פה, אז זה טריוויאלי שהוא יבוא. אז רויטל, באמת כל הכבוד. ותעריכו את זה, כל החבר'ה של מפלגת העבודה שיושבים פה, תעריכו את הנציגה שלכם.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי, שלא קשור. אני הגעתי לפוליטיקה בגלל 'צוק איתן', הבן הבכור שלי, ירין, היה כאן, שריונר, מאז 88', הגעתי לפה בדרך לא דרך, תוך כדי קו הרקיע, איך שהוא היה נראה, אני הגעתי שלושה ימים אחרי האירוע בסג'עיה. הייתי פה ממש כשעוד אזרחים לא הגיעו, את קו הרקיע אני לעולם לא אשכח. הייתי מאז עשרות פעמים פה וכל פעם שאני מגיעה לפה אני עוצרת בכפר עזה, איפה שעצרתי וקניתי פיתות עם שניצלים לכל החבר'ה של הפלוגה של הבן שלי ובא אליי חייל והסתכל אליי ואמר לי 'הלוואי שאמא שלי הייתה פה עכשיו' וזהו. היום בבוקר כשהגעתי לפה הרגשתי בדיוק את אותה הרגשה, שלא עברה ממני מאז 2014. אני רואה חשיבות עליונה לחיזוק היישובים פה. אני חושבת שאתם זה הציונות, לכן אני מברכת על הישיבה, מברכת על הוועדה. דודי, מי שמכיר אותך יודע שאתה עושה דברים מדהימים בכל הארץ וגם פה.
לגופו של עניין. שאלתי בסוף, בעז, מה מתוך כל ההחלטה הזאת מיושם, אמרת 63%. אני שמחה לשמוע, כי כשאני מסתכלת על ה-37 הנותרים אני ככה פשוט בהלם, כי זה נראה קצת כמו חלם, כספים תקועים, לא יודעים איפה הם, הם במעברים, זה דברים שכבר מזמן היו צריכים להיות מיושמים. עסק פרטי שהיה מתנהל ככה היה פושט את הרגל, זה בטוח, ואת זה אני יודעת מצוין מהעבודה שלי לפני שהגעתי לכאן לכנסת. לכן, דודי, אני סומכת עליך, כבולדוזר, שאנחנו נדאג להעברת הכספים האלה ושנבוא לבקר אתכם רק ככה, עם קו רקיע כחול ולא כמו שאני זוכרת אותו מ-2014.
היו"ר דוד אמסלם
¶
חיים, נשמה, בבקשה. אני חייב לספר לך אנקדוטה קטנה. אתמול דיבר איתי גל, אני אומר לו 'וואלה, גל, תשמע', אגב אנחנו מתארחים אצלו, גל, המנכ"ל של המפעל, אז אני אומר לו 'תשמע, ראיתי אותך לפני יומיים בטלוויזיה', הוא אומר לי 'איך ראית אותי?' אמרתי לו, 'הראו בטלוויזיה בחדשות, ראיתי אותך עם לפיד', הוא אומר לי 'לא, זה מלפני שנתיים. כל פעם שמראים את לפיד מראים אותי ומתקשרים אליי אומרים לי שראו אותי אתמול בטלוויזיה'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
האמת שזאת ועדת הפנים והגנת הסביבה, בסדר גמור, בכיף. קודם כל אני מברך, אני לא זוכר ישיבות של ועדות שיורדות עד כדי כך לעוטף ובכלל לשטח. אני חושב שזה אחד הדברים המוחשיים ביותר שיש. ההחלטה הזאת, ואני מאוד שמח. אני אומר את זה כראש מועצה לשעבר, שתמיד חיפשנו איזה אבא, מישהו שייקח על עצמו, התחלנו משרים כל הזמן ואף פעם לא רצו לקחת את זה ופתאום באמת יש בן אדם שלוקח את התכנית הזאת - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, באמת, אני חושב שמשפט המפתח, מעבר לכל מה שנאמר פה, זה במיוחד למשרד ראש הממשלה, שהעבודה של התכלול צריכה להיעשות על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה או מי מטעמו, זה לא משנה איך, אבל זה לא עבודה שוועדה צריכה לבצע. ככה אני רואה את זה, אבל בגלל שדודי לקח על עצמו את זה ויש לו מחויבות, אני רואה, גם בנושא הביטחוני וגם בנושא של פשיעה חקלאית שיש באזור, אז אני זורם עם הנושא הזה ואני חושב שזה מדהים.
לגבי החלטת הממשלה, החלטת הממשלה הזו התקבלה בספטמבר 2014, במועצה אזורית חוף אשקלון, הייתה החלטה שהממשלה ישבה שם. למרות שתמיד הכול פוליטיקה, אבל אני מנסה לא להיות שם במקום הזה, אני חושב שאם ראש הממשלה בנימין נתניהו והמנכ"ל לוקר לא היו שם ההחלטה הזאת לא הייתה עוברת. לא רק שהיא לא הייתה עוברת, אלא שאני רוצה לסבר את האוזן לראשי המועצות, כי היום אני מטפל בכל הארץ, החלטת ממשלה או כשרוצים להביא לגבי חיזוק של ירוחם, ערד, דימונה, אופקים וטבריה וקרית שמונה, תקשיבו טוב, מדובר על 300 מיליון שקל לכולם בחמש שנים, 63 מיליון שקל פחות או יותר לשנה. אני לא סתם שם את זה, כשמדברים על הצפון, על קו עימות צפון, מדברים על 580 מיליון שקל, יש פה תכנית של 1,300,000,000 שקל, גם אם מנכים את 232, מעל מיליארד שקל, אין שום תכנית שהתקרבה לזה. אבל, ופה בא אבל, אין גם אף מועצה, לא בצפון, לא במרכז ולא בדרום, בסדר גודל של עוטף עזה, שביצע תכנית על 63% וכמעט על 100%. אין תכניות כאלה.
פה באמת צריך לפרגן גם לראשי המועצות וגם למחוז עצמו, כל מי שנמצא פה, כל הנציגים, גם של השיכון, גם רווחה, גם הגנת הסביבה, האנשים האלה מרגישים מחויבות להיות יחד עם האזרחים ועם התושבים ובלעדיהם זה לא היה קורה. כשמדברים על תכניות ממשלה, הן מבוצעות ב-30%-40% וזה הישג בלתי רגיל. בעוטף עזה התכניות מבוצעות ב-100%. מה שאתה עושה עכשיו זה בדיוק לקדם ולהגיע למצב של 100% שיהיה פה. ייקח עוד חצי שנה, ייקח עוד שנה, בסוף הכול זורם.
אני בכוונה אומר את זה, גם אם אני נמצא באופוזיציה, אם בנימין נתניהו לא היה עושה, ואני אומר את זה פה בגלוי, את ישיבת הממשלה בשבוע הזה, שלושה שבועות לאחר מכן היה לו על הראש את באר שבע, אשקלון, אשדוד, את כל הדרום, חצי מיליון תושבים מול 50,000 של עוטף עזה, לא הייתה עוברת ההחלטה הזאת. אם אנחנו מתעסקים בדברים האלה, אז אני אומר שזה כסף קטן לעומת התכנית הגדולה, אבל בסוף אין פה מגרש ריק. זאת ההוכחה. כשבצד השני יש 2 מיליון פלסטינים, במקום הזה צריך להמשיך לבנות.
הערה קטנה לגבי בתי האגודה. אני באתי מתפיסה שהיא אחרת לגמרי, לא לוותר. אני חושב שחלק מההחלטות שלא כתובות המינהל קיבל ומשרד השיכון, על בית שלישי בנחלה. בתכנית המקורית חשבנו שהבתים היבילים האלה ובתי האגודה יכולים ללכת לבית שלישי, להרחבת המושבים, בית שלישי, אפשר לעשות את זה, אני חושב עדיין שניתן לעשות את זה, תחשבו על זה, כי כבר הכול מסונכרן לעשות את זה. בסוף צריך להשקיע איפה שאתם רוצים, אנחנו נעזור לכם בכל מקום.
לגבי 232, שלדעתי צריך להבין, זו סוגיה לא רק של משרד התחבורה, זו סוגיה פוליטית, זה גישות שונות. במלחמה אני הייתי עם טלפון אחד בצד אחד עם ראש הממשלה, שר התחבורה, ראש הממשלה רוצה את הרחבת הכביש, שר התחבורה לא רצה כי הוא רוצה את הנמל והוא רוצה שהמשאיות לא יעברו דרך מועצה אזורית אשכול, אלא שתעבור כל הסחורה דרך הים. תפיסה אידיאולוגית פוליטית שמקובלת, גם זה וגם זה, אבל בשלב זה שאין נמל אין עם מי לדבר שם בתוך רצועת עזה, אני חושב שצריך לבצע את ההרחבה וכמה שיותר מהר. אם בסופו של דבר יגיעו להסדרה לטווח ארוך על אי לחימה ובניית נמל ובניית אי, כמו שהשר ישראל כץ רוצה, אז אנחנו צריכים ללכת איתו. אני חושב ששניהם צודקים, כך אני רואה את זה, גם צריך את הרחבת הכביש וגם צריך למנוע את זה שבסופו של דבר צריך להגיע להסדר לטווח ארוך שייתן שקט לאזור.
שוב, אני מברך. אנחנו נראה בתצפית את רצועת עזה, נבין בדיוק איפה אנחנו נמצאים והתכנית הזאת - - - אני חושב שהרחבה של תכנית 17'-18', כשאני כבר יודע שיש פה פרטנר רציני, אתה תהיה שם בלופ. מה שדיברתי אתמול, גם עם נציגי ראש הממשלה וגם עם האוצר וגם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהתכנית כמו שהיא היא תעבור ב-17'-18', בלי שום קיצוץ, לא בארנונה ולא במענקים, שאלה שני הדברים הכואבים ביותר. מס הכנסה גם יעבור, זה מגיע לדיון בוועדת כספים על שנתיים נוספות, שצריך להגיע בנובמבר. צריך קצת סבלנות כי בנובמבר גם מחלקים, אתה יודע, את העודפים וגם בונים את התקציב הבא, אבל אני שמח מאוד שאתה חלק מהקואליציה.
גל כהן
¶
מאחר שהזמן קצר אני אגיד כמה מילים על האזור וכמה מילים על דפוס בארי ואם יישאר לנו עוד קצת זמן - - - אנחנו נצא לכמה דקות סיבוב ונראה קצת תעשייה בנגב ואיך היא נראית. סך הכול מפה מה שאנחנו רואים, במילים כלליות, אנחנו רואים בקצה שם את הארובות של אשקלון, של פרג'ון, מי שמכיר, באזור הזה על החוף בזיקים. אחרי זה רואים את עזה ופה הרצועה, אלבורג' זה מולנו, האזור הזה בתקופות מלחמה נהיה מאוד פעיל, אנחנו עולים פה לתצפת, רואים מצד אחד את הקסאמים שלהם ומצד שני את כיפת הברזל שלנו והעסק הזה בסופו של דבר יש פה מלא זיקוקי דינור.
אני חייב להגיד שדפוס בארי, שהוא מעסיק גדול מאוד באזור של קרוב ל-300 עובדים, לפעמים 350, בכל תקופת המלחמה עבד באופן מלא. אנחנו מייצרים מוצרים שהם מחויבי ייצור ולכן בסופו של דבר המפעל עבד 24, שישה ימים בשבוע, והמשיך לספק את התצרוכת של צ'קים, כרטיסי אשראי ודיוורים שוטפים של המערכות הבנקאיות וכל המערכות הקריטיות וגביית החשבונות ארץ. הסיבה או היכולת של דפוס בארי להמשיך ולעבוד שמרה גם את קיבוץ בארי, אבל גם את כל יישובי האזור, או לפחות את העובדים שלנו, שבאים מנתיבות ומשדרות ומאופקים ומהמושבים באזור, ברמת חיוניות מאוד מאוד גבוהה ושמר אותנו כנקודה מתפקדת. אנחנו אירחנו פה בתוך המלחמה 2,000 חיילים לאורך כל המבצע עצמו, שהיה אולי המלחמה הכי ארוכה של מדינת ישראל.
קריאה
¶
דפוס בארי לא יכול להפסיק ולעשות את השירות שהוא עושה בזמן מלחמה. בגלל זה אני חושב שאנחנו חייבים להצליח להביא לו את זה שהוא יהיה מפעל חיוני.
גל כהן
¶
היום יש תכנית שהולכים לפנות אותנו. ברגע שיתחילו פה עניינים הכוונה היא לפנות אותנו. אני חושב שמעבר ל - - -
גדי ירקוני
¶
יש היום החלטה, והיא נכונה, יש לי ויכוח עם גל, שבזמן שיורים פה ומפגיזים מכל הכיוונים מי שלא צריך להיות פה לא צריך להיות פה. הוא סתם נמצא פה ומסכן את חייו וגם מסכן את חייהם של האחרים שצריכים לטפל בו. מהניסיון שלנו בשלוש המערכות האחרונות הקהילה הרבה יותר בטוחה וחוזרת חסונה, מהחוסן הקהילתי, מזה שאנחנו מפנים אותם מפה למקומות ביחד מאוכלסים. היום יש תכנית אכלוס ותכנית פינוי לכל היישובים צמודי הגדר, דרך אגב גם בארי בזה ודפוס בארי, וגל מוביל את זה בדעה שצריכים להמשיך לעבוד, ברגע שהוא יהיה מפעל חיוני - - -
גל כהן
¶
אני רוצה להגיד, גדי, אני לא רוצה לפתוח פה את הדיון, דווקא מהחיים שלנו, אני חייב להגיד שיצא לי פה להיות כבר בשני מבצעים, דווקא המקום הזה שמאפשר לאנשים להמשיך לתפקד ולוקח אותם מהפחדים ומהחרדות ומהעניינים, שומר על בריאות נפשית ושומר עליהם. נכון, את הילדים צריך להרחיק וזה בסדר, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אני חושב שמי שיכול להישאר ולתפקד - - -
גל כהן
¶
כשאמרתי מוצרים ביטחוניים ומוצרים שצריך להגן עליהם, אז למשל עכשיו מה שאנחנו רואים פה, לקראת המבצע של החגים, אני זוכר שאני עוד הייתי איש מכירות, היו מייצרים תווי קנייה, אז היינו מייצרים פה פעמיים בשנה ביותר ממיליארד שקל היה פה ברצפת הייצור. הדבר שהגנבים הכי אוהבים בעולם וזה היה צריך להיות שמור. היום עושים את זה בכרטיסים, כמו שאנחנו רואים פה ובעצם עכשיו אתם רואים את הצוות שאורז את כרטיסי המתנה, בטח גם לממשלה, לכל אחד יש את כרטיסי המתנה שמחלקות החברות הגדולות. פה עושים את הערכות האלה, אלה מוצרים שווי כסף, אלה כרטיסים שטעונים ב-500 וב-1,000 וביותר שקלים, לכן כל התהליכים - - -
גל כהן
¶
זה הסוף של האריזה. זה מפעל של חמישה עובדים, מקבל עכשיו מעטפות בסגנון הזה שהבעלים החליט לתת רק 172 שקל, אז יש להם רק חמישה כאלה, עם ברכה מיוחדת שלו וריח פרחים.
פה מה שאנחנו רואים זה תהליך שנקרא בעברית פרסונליזציה של כרטיסים. מכונות שמכסות על קוד סודי, יש פה שבעה קווים שעובדים נון סטופ כדי לייצר כרטיסי חיוב של טלפונים וגם כרטיסים אישיים. אלה המכונות האלה. ועכשיו אנחנו נגיע לראות איך מייצרים רישיון נהיגה.
(המשך הסיור)
תושב המקום
¶
זה כבר מצרים, אלה מוצבים מצריים. זה מוצב סנאית, יושבת פה פלוגה מגבעתי, אחת מארבע היחידות הכי לוחמות, יש פה טנקים, יש פה אכזריות, מי שמכיר, ויש פה סיורים שיוצאים לאורך הגבול כל הזמן.
היישוב הזה הוא היישוב הכי דרומי במשולש היישובים בני נצרים, נווה ושלומית. אתם הייתם בשלומית, זה היישוב הכי צפוני, זה היישוב הכי דרומי. המרחקים מגבול מצרים סדר גודל של 800 מטר בין הגדר של היישוב לגבול מצרים.
תושב המקום
¶
כן, אבל זה לא במועצה. זה היישוב הכי דרומי. אם אתם רואים פה, את השדרה הזו של העצים, זו שדרה שנטעו אותה לא בגלל יופי, אלא מבחינה ביטחונית בגלל איומי הטילים, שיש פה מכל המרחב הזה, המרחב הזה של סיני, מי שמכיר, יש גם חוות הדעת של אלוף יום טוב סמיה, שהוא בדק את הכול ואנחנו ניתן לכם אולי תקציר שלה, כל האזור הזה, גם ב'צוק איתן' וגם לפני כן, האזור הזה של סיני מהווה איום מאוד גדול על היישובים, בין אם ירי תלול מסלול, כמו פצמ"רים או ירי של טילים שהם לא מזוהים על ידי המערכות, בכינון ישיר. יש פה איומים של חדירות, אנחנו יודעים, חיים יודע, גם בתקופתו היו חדירות בכל המרחב, מכרם שלום, הברחות סמים. היה פה צילום לא מזמן של הברחות סמים.
כל האזור הזה נושק על גבול מצרים. ההתיישבות הזאת, כמו שאמרתי, מי ששמע אותי באוטובוס, מה שחשוב היה לנו להראות לכם זה באמת גם את ההיערכות של צה"ל, יש פה מוצב פלוגתי, זו גזרה גדודית, נמצאת פה החטיבה הלוחמת, בין ארבע חטיבות החי"ר המרכזיות. כל האזור מתוצפת. ב'צוק איתן' היו פה כוחות שישבו בכל המרחב, כולל תותחים, כולל טנקים, כולל טילים שעברו מעלינו כשהלכנו עם הילדים לגן, בכל האזור הזה. זו תרומה של JNF, זה לא שהמדינה או הצבא נתנו, כל הנטיעה הביטחונית הזאת.
הישיבה ננעלה בשעה 17:00.