הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 268

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"א באב התשע"ו (15 באוגוסט 2016), שעה 12:30

השבתת לימודים צפויה בביה"ס נתיבות משה בקרית שמואל-חיפה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יעקב אשר

משה גפני

אורי מקלב

סגנית מנהלת אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך - שוש איפרגן

מנהל אגף רישוי מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך - פארס טויל

מפקח כולל בתי"ס יסודים מחוז חרדי, משרד החינוך - יוסף גולדרינג

מנהל אגף א'-מיפוי ותכנון, משרד החינוך - גנדי קמנצקי

יועץ, עיריית חיפה - מוטי ביכלר

עוזר רה"ע, עיריית חיפה - נמרוד שיין

חבר מועצת עיריית חיפה - מיכאל אלפר

ראשת מערכת חינוך תרבות ספורט ורווחה, עיריית חיפה - אילנה טרוק

מתווך, ארגוני הורים - גיא אטיאס

ועד הורים, ארגוני הורים - קושלביץ חנה

ועד הורים, ארגוני הורים - גדי כהן

מנהלת קבוצת תמיכה, ארגוני הורים - מורן סמנה

ועד הורים, ארגוני הורים - נוגה מוסקוביץ

עקרת בית, ארגוני הורים - רביד מייזל בן חיים

ועד הורים, ארגוני הורים - רונית מרכוס

פסיכולוג, ארגוני הורים - גונן חניא

מנהל בי"ס, מנהלי בתי ספר - יוסף רוזנברג

הנציגות בוועדת החינוך - ד״ר שלי אלקיים

זאב גולדברג



עמאר מחאמיד



ירדן נזרי



זאב נחמן

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

לאה קיקיון

השבתת לימודים צפויה בביה"ס נתיבות משה בקרית שמואל-חיפה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא – השבתת לימודים צפויה בביה"ס נתיבות משה בקרית שמואל-חיפה.

רבותי, אני אומר לכם, בדרך כלל בנושאים כאובים, מוזנחים, אני עולה לדציבלים גבוהים כבר במשפט השני. אז הנה, אני מודיע לכם – הפעם אני הולך להיות הכי שלו שבעולם, למרות המצוקה. הסוגיה הזו עולה על שולחני מאז שאני בוועדת החינוך – מזה שנה וחצי. זה עולה ועולה, ויש התכתבויות עם עירית חיפה. אני לא רוצה לומר לכם מה חשבתי ומה אני חושב על התגובות של עירית חיפה למכתבי, אבל זה יידון, זה לא שאני אדלג על זה. לא הסכמנו. ראש העיר הגיע אלי לפגישה, וחשבתי שפותחים דף חדש, אני לא אקח את ראש העיר כאובייקט, אבל הגישה של עירית חיפה לילדים בעיר שלה, תושבי עירה, שהוריהם בחרו מסגרות חינוך כאלה ואחרות היא הסתכלות שונה, לא שוויונית, הייתי אומר אף – פוגענית. הייתי מצפה מראש עיר ותיק, שהיה גם יו"ר ועדת הפנים בכנסת שיסתכל אחרת על הסוגיה הזו. אני רוצה לומר בהסתייגות שכנראה באותו יום הוא לא שם לב בדיוק על מה הוא חותם, כשהכתיבו לו את המכתב. הוא לא נתן את כובד משקלו לומר שבית הספר של החינוך העצמאי – נכון, של החינוך העצמאי הוא לא בתחום אחריותו. הוא לא אחראי לחינוך כ-370 ילד - - -

420.

בסדר. אז אני אומר לכם, לא בתחום אחריותו. אז ניסיתי לתהות – על מה הוא מסתמך? הוא לא ראש עיר חדש. ובי"ת- מי הוא מצפה שיחנך את הילדים האלה, יממן את החינוך? להורים האלה עומדת גם הזכות לחלק את הארנונה? זה לא בתחום אחריותו?

היה אצלי, ביקש סליחה, חשבתי שהולך משהו להשתנות. אבל במכתב השני – שוב, אותה תשובה. חמור מכך, אחת התגובות הלא פורמליות של עירית חיפה בניסיון להביא אותם לדיון היא: זה לא שייך לנו, רוב התלמידים בכלל לא מחיפה. רבותי, אומרים לי ש-304 תלמידים מתוך מצבת התלמידים של בית הספר הם תושבי העיר חיפה, אלא אם כן ראש העיר מתמרד על כך ורוצה כבר להיפטר משכונת קרית שמואל, למרות שמוניציפאלית היא לא הופרדה, הוא כבר מבחינתו, דה פקטו מנהל הפרדה טוטאלית. אדראבא, שישחרר אותה כבר, יכול להיות שאם ניקח את קרית שמואל לקריות יקבלו אותה בזרועות פתוחות ולא בראיה מתנשאת, ראיה מפלה בצורה פוגענית.

אני אומר לכם, שר הדתות רצה להגיע, הוא התנצל, הוא מלווה אתכם, והוא בכלל תושב הקריה. מגיע לו מזל טוב, הוא עבר לגור בקרית שמואל.

- - -

וגם ירון מזוז, סגן השר להגנת הסביבה דיבר אתי אתמול בלילה וחשוב לו הנושא. אין ספק שיש רוח גבית מהם, אבל גם בלעדיהם נמשיך לנהל את זה.

תנו לי לעקוץ, קצת, חברי, החרדים לראשונה יש נוכחות כזו מכובדת של חברים חרדים בדיון של ועדת החינוך. אמרתי שאם הפעם הייתי מוצא את עצמי לבד זה היה הדיון האחרון שהייתי מקיים אצלי בוועדה על נושא המגזר החרדי.

- - -

אורי מקלב מדי פעם, ומוזס.

אנחנו, בכל אופן, משתתפים בכל הדיונים.

מקבל את ההבהרה.

אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת. נציגי בית הספר, מנהל בית הספר, נציגי עירית חיפה. אל"ף, אני מודה על קיום הדיון המשמעותי הזה. אני נאלץ לצאת ואני מתנצל, יש לי פגישה עם שר האוצר שאי אפשר לדחות אותה, למרות שביקשתי, בגלל הדיון הזה, לדחות, אבל נאמר לי שאי אפשר. לכן אני אאלץ לצאת. הדיון הזה הוא דיון חשוב, ובכלל – לדמותה של מדינת ישראל. האם יכול להיות מצב כזה כן או לא, והמצב הוא כזה – אני מלווה את בית הספר כבר שנים, וגם חבריי. פשוט, אי אפשר לראות את המצב הזה. אי אפשר להאמין שבישראל בשנת 2016 יש מציאות כזו. מציאות של תלמידים שלומדים מתחת לאדמה, במצבים שאי אפשר אפילו לתאר אותם, אני לא מכיר את הדבר הזה.

איך קרה דבר כזה? אני זוכר את עמרם מצנע בהיותו ראש עירית חיפה. הייתי אצלו. הוא הקצה קרקע לבית הספר, אפשר היה לבנות שם בית ספר. משרד החינוך ודאי היה נרתם לעניין הזה, כי משרד החינוך לא עומד בצד כאשר מדובר על כמה מאות תלמידים שאין להם מקום ללמוד, קורת גג. המציאות הזו היתה מציאות שאי אפשר לתאר אותה, ולכן עמרם מצנע - - -

הבנתי שהממוצע הוא 2 מ' לתלמיד.

1,4.

צריך לראות את זה בעיניים כי מדובר על משהו הזוי לחלוטין.

לאחר מכן, כשעמרם מצנע עזב ועבר לירוחם נכנס יונה יהב, שאני עבדתי אתו יחד בכנסת. הוא היה חבר כנסת מעולה, וכפי שאמרת, הוא נכנס, ביטל את ההקצאה הזו, אין יותר טיפול בעניין של בית הספר הזה מבחינת העיריה. היא כן מקצה, לכל מיני פרויקטים אחרים. יונה יהב לא מתכוון לוותר על קרית שמואל. אם הוא היה מוותר – היה בסדר. זה היה עובר לאיזה מקום אחר בקריות ובזה היה נגמר העניין, היו נכנסים לשגרה כפי שזה קיים בכל המדינה, בכל הרשויות. הוא לא מתכוון לוותר. הוא מקצה שם, נדמה לי שלאחרונה הוא הקצה שם מגרש שלישי להקמת מתנ"ס, שכמובן שלא שייך לציבור החרדי, את הציבור החרדי הוא בכלל לא אוהב, בכלל. ולכן זה נגזרת של העניין הזה שלא נוגעים בכלל בבית הספר הזה, ובבית הספר הזה - שילדים יסבלו, שיהיו חולים, שלא יוכלו ללמוד, שלא יקרה שום דבר, העיקר שתבוא לידי ביטוי השנאה שלו – הוא והשותפים שלו.

אני נמצא 27 שנים בכנסת. הייתי בבתי ספר שמצבם קשה. הייתי בבתי ספר שמצבם הפיזי לא בסדר. הייתי בהרבה מאוד מקומות. לא ראיתי דבר כזה. אני לא מבין איך האיש ישן בלילה. מה, הוא לא מעלה על דעתו שהילדה הזו בת ה-7 שנמצאת מתחת לאדמה בחדר צפוף שאי אפשר לתאר אותו – מה, אין לו לב? אין לו איזה רגש? בסדר, אז חרדים, אבל בכל אופן – תושבי העיר. לא ראיתי מעודי דבר כזה. וכמה שבאתי והתחננתי, כמו חברי – ביקשנו ממנו, אמרנו לו – כל תנאי שתתנה אנחנו מסכימים, המנהל מסכים, תגיד כל מה שאתה רוצה. תן לפחות - - - עמדו שם גם מבנים ריקים שהוא לא נתן אותם. אמרנו – תקצה קרקע, נילחם בכל הכוח במשרד החינוך שיקצה כמה שיותר מהר והיו מקצים. והיתה לנו הסכמה לעניין הזה. בשום פנים ואופן. המציאות הזו של בית הספר בקרית שמואל היא כתם על החברה הישראלית, הוא כתם על חיפה, הוא כתם על העם היהודי. איפה ראינו דבר כזה, באיזה מקום בעולם? איפה ראינו שילדים יהודים לומדים במצב כזה – בלוב? בעיראק? שלא לדבר על ארצות הברית, קנדה ואירופה. איפה נשמע בעולם דבר כזה? אנחנו עומדים וגרוננו ניחר. מדברים כל הזמן על התופעה הזו, וכלום – אדישות מוחלטת.

יונה יהב חושב שהוא אולי יפריד בין החרדים בעניין הזה. הוא לא מכיר את הציבור החרדי. הוא פשוט, בעניין הזה – טועה. הוא חושב שאם הוא ישים היום מודעות על החוף השקט ב "המבשר" וב "המודיע" אז זה יעזור למישהו במשהו. יש פה מישהו בחדר שהוא האבא של הרעיון הנחמד הזה. באמת, זה יעזור? קודם כל שיפסיק את צו ההפסקה שהוא נתן לחסידי בעלז, על בית ספר שהם קנו במיטב כספם. קודם כל ששם הוא יפסיק.

כולנו מכירים אותו. הוא היה אצלי ואמרתי לו – היינו חברים, באמת. עבדנו יחד. הייתי נוסע אליו, הוא היה בא לפה, אלי. אמרתי לו רק לאחרונה- אל תהיה יותר מדי טוב, תהיה נורמלי. כמו כל ראש עיר במדינת ישראל. יש לנו רשימה ארוכה של ראשי עיר שהם טובים אתנו, ממש. יש כאלה שהם פחות טובים. אמרתי לו – תהיה בינוני, תהיה כמו האחרים. שום דבר. יש בית ספר בנווה שאנן, הוא שולח אותו לחליסה, משהו דומה. בשום אופן הם לא ילמדו בנווה שאנן. יש בית ספר של בעלז שהם רכשו את הבניין שם. הוא מוציא להם צו הפסקת עבודה עוד לפני שהם התחילו לעבוד, בכלל, על סידורים פנימיים שהם רוצים לעשות בבניין הזה.

ועולה על כולנה קרית שמואל. ילדים יהודים ב-2016, במדינה יהודית, נמצאים במצב - - - אני לא רוצה להביא דוגמאות מהעבר, אבל כל אחד מאתנו שקורא את ההיסטוריה של העם היהודי ורואה את מה שהיה, גם בסיפורים שאנחנו לומדים אותם וגם בתמונות שאנחנו רואים – זה מזכיר לנו את קרית שמואל. זה מזכיר לנו את יונה יהב, וזה מזכיר לנו את משתפי הפעולה.

תודה רבה, אני מתנצל.

רבותי, הדברים מדברים בעד עצמם, אבל אני רוצה לשמוע מכלי ראשון את מנהל בית הספר, איך הוא מתמודד עם הסוגיה הזו. אני אתן לך לתאר את המצב, למרות שזה לא העיקר. אני רוצה לדעת באיזה פעולות נקטת מול העיריה כשלא נענית. תיאור מצב, אני אתן לך – תאר לנו.

דפנה ארביב היא יושבת ראש ועד ההורים שכרגע מנהלת את המאבק.

(מוצגת מצגת)

כפי שאתם רואים – זה המבנה. במקור זה בעצם בית כנסת שנבנה, זה היה אמור להיות ישיבה. אכלסו אותה לפני 16 שנה שתי כיתות א'. מאז קיווינו שכן יתנו לנו מבנה, אבל עד היום זה רק חלום.

קיימנו בשבוע שעבר הפגנה מול עירית חיפה אז יש לנו כאן כמה תמונות מההפגנה. מה שחשוב הוא התמונה שיש פה - עזרת הנשים של בית הכנסת שהוסבה לכיתה. זו כיתת המרתף. שימו לב לחלון למעלה, ויש שם 22 תלמידות. שם ניהלנו את הישיבות. כשנכבה המזגן פשוט נחנקנו. היו כמה הורים שמשש נחנקו, לא יכלו לשבת דקה שם. הבת שלי עולה שלוש קומות לקארוואן שנמצא על הגג. זה גג. תבינו שכאשר היא צריכה לרדת שלוש קומות כדי להגיע לשירותים, איזו חוויה טראומטית היא עוברת. אני לא רוצה לאר לכם מה שהיא עברה בשלושת החודשים האלה.

מחוץ לבית הספר במרחק של 100 מ' יש שם איזה מבנה שהיה מחסן של חנות ליד – איכשהו בית הספר הצליח להסב אותו לכיתה. הבת הגדולה שלי לומדת פה, בכיתה ו'.

וזה עונה על תנאי הרישיון, אני מבין.

תראו את הצפיפות, מצד ימין. זו פשוט מבואה. אין חצר, זו מבואה, יש שם 200 בנות והצליחו לעמוד שם 45. הן יוצאות רק כדי לעמוד ולקבל קצת קרני שמש כי הן לומדות במרתפים. הבת שלי, שלומדת על הגג אומרת – אני רצה בהפסקה ראשונה לתפוס את המקום שלי, שלא יתפסו לי את המקום, כדי לקבל קצת שמש. משחקים אין שם, חצר אין שם – רק לעמוד בשמש ולחלץ קצת איברים.

זו הכתה כפי שהיא נראית מבפנים, כיתת המחסן. מאוד מאוד קטנה. שימו לב, יש לנו מדרגות בכניסה ואיזשהו לוח מאולתר. זו ברירת המחדל, אין לנו פשוט איפה ללמוד. כאן זה הגג. זה מסדרון הצר שנמצא בין הכיתות – מטר. שתבינו, הבניין שבנו עכשיו לבית ספר אהרון הרא"ה, במסדרון שלו אפשר לעשות אירוע. תראו איזה מסדרון צר ומשחקים פה במטקות, אין להם פשוט איפה לשחק. תסתכלו עכשיו פה – הילדים עומדים בתורנות בשירותים שבמשתנה הציבורית שבבית הספר. שעירית חיפה תסתכלי. הילד שלי פה מצולם והילד של נוגה מצולם ושאלתי אותו – תגיד לי, זה אמיתי? עומדים בתור לשחק במשתנה של בית הספר. אין להם איפה לשחק, אין להם.

יש פה גן ילדים שבקומת הקרקע יש 100 ילדי גן שנכנסים לתוך המבנה הזה. תוסיפו גם א ה-420 האלה. לקחו מהם את החצר היחידה שיש – מוצב שם קראוואן שגם שם לומדת כיתה. עירבנו גם את המועצה לשלום הילד שהזמינו את קצין הבטיחות שעשה שם בדיקה, אבל הם בודקים רק את הבטון. מה שהוא כן אומר – שיש שם בעיה של מילוט ואם חס וחלילה יקרה אסון תהיה בעיה. יונה יהב גם קיבל את זה ושום - - -אז תקני בטיחות זה לא בבית ספרנו.

יש פה דוח שמשרד הבריאות ערך לפני שבוע ימים. הנתונים ממש מזעזעים. הוא ממליץ לסגור שם 3 כיתות, את כיתות הקראוואנים. אז אני שואלת אתכם עכשיו: איפה ישמו את 60 הבנות האלה. יש כאן ילדה שכל הרצון שלה הוא לעלות לכיתה א', זה מה שהיא רוצה. יש 40 בנות שרוצות לעלות לכיתה א' ואין להן איפה ללמוד. יש עוד ילדים שרוצים ואין מקום, אז הם הולכים לחיפה, לקרית אתא, לעכו. אני רוצה לספר לכם שלי יש תאומים שעלו פה לכיתה א', ילד אחד התקבל לכיתה, במלחמות, כי לא היה מקום, והילדה השנייה – לא היה מקום, פתחו שתי כיתות א' ועדיין לא היה מקום והיא נאלצה להישאר בגן. תבינו מה זה להפריד תאומים. אני לא צריכה לספר לכם איזה פצע זה שהיא סובלת ממנו עכשיו כשאחד שלה עוקף אותה. הבן שלי עולה עכשיו לכיתה ג' והיא עולה לכיתה ב'.

היתה איזושהי יוזמה מצד ראש העיר לקבל איזושהי הקצאה, לתת איזה שטח קרוב לבית הספר, שזה בעצם טיפת חלב, להציב שם 3 מבנים יבילים. עד שראינו קצת אור בקצה המנהרה הוא סגר את הברז, לא נפגש יותר עם ההורים. פשוט, זה היה לפני הבחירות, ואחרי הבחירות כשהוא ראה שהוא כנראה לא קיבל מספיק קולות הוא החליט לא להיענות יותר. אחת הטענות של ראש העיר – שתי טענות שאני לא יודעת מאיפה הוא לוקח אותן – שזו עמותה פרטית ובכלל לא בתחום אחריותו.

אני רק אמשיך מהנקודה שבה היא עצרה. אני מנהל בית הספר, נכנסתי עכשיו לתפקיד, אז תמחלו לי שאני לא כל כך בקיא בדברים.

ב-2010 בזמן שהוא הקצה את המגרש, כשהיה מדור על הקצאת מגרש לכמה קראוואנים, החינוך העצמאי כבר הקציב לבנייה ולמבנה כחצי מיליון שקלים, כך הבנתי. כל פעם שהדבר הגיע ליישום – מקלות בגלגלים מכיוון עירית חיפה. כל פעם שזה התבשל עוד קצת- עוד פעם מקל ועוד פעם מקל.

זה גם לא היה פותר את הבעיה. חצר לא תהיה שם.

זה היה פותר לשלוש כיתות.

ההתכתבויות שלנו עם יונה יהב נעשו בעבר. פנינו גם לעורכי דין כדי להסביר את מה שאנחנו דורשים. אנחנו לא יכולים, באמת, באמת, לשלוח את הילדים שלנו למקום שמסכן אותם. הצפיפות היא איומה. 850 מ' שבהם יש 400 איש – זה מסוכן, זה מהווה סכנה - - -

כנראה הם בנו על זה שלא תשלחו את הילדים ואז לא תהיה בעיה.

אין מה לעשות. הילודה בקרית שמואל גדלה, ברוך ה'. יש פה משפחות עם 6 או 7 ילדים בבית אחד. אין מה לעשות, זו האוכלוסייה, זה המצב הנתון. אי אפשר לשלוח ילד אחד לעכו, אחד לקרית אתא ואחד לקרית שמואל. אי אפשר להפריד ילדים במשפחה, הם צריכים להיות באותו בית ספר. אם הוא ראש עיר של חיפה וקרית שמואל שייכת לחיפה, הוא צריך לספק לנו את הצרכים שלנו.

אנחנו מכירים שיש ברחבי הארץ לפעמים מצוקות. יש מצוקות אובייקטיביות. יש ערים שיש בהן חוסר בשטחי ציבור, יש ערים שהמצב הסוציו-אקונומי נמוך, שהתקציבים הם קשים, ואתה יכול לראות את זה כשאתה נמצא בסיור בעיר. אתה יכול למצוא חתך רוחב שבו ישנם בתי ספר שהם במצב סביר, ישנם כאלה שהם במצב מצוין, וישנם כאלה במצב גרוע ביותר. אבל כשאתה מסתכל על זה אובייקטיבית יש מקומות, יש ערים שאין בהם שטחים חומים, שטחים ציבוריים, וגם שם עושים מאמצים גדולים ורק בישיבה הקודמת שלך דיברו על מזרח ירושלים ששם יש בעיה של שטחים בכלל, אז משרד החינוך גם רוכש שטחים, אבל ודאי שהעיריה היתה מקצה אם היה לה. זאת אומרת שלפעמים צריך להסתכל על דבר, לפני שבאים בטענות, להסתכל על המצב הכללי.

כשאנחנו מדברים על העיר הזו, על העיר חיפה, ועל הבית ספר הזה שהוא לא היחיד, לדעתי, ואם נאפיין, בסופו של דבר את הבעייתיות, את המצב הפיזי של המבנים והצפיפות שלהם, אני בטוח שכל מדען בליגה ב' יגיע לכך, בסופו של דבר, להרכב האוכלוסייה שמשתמש באותו בית הספר. לצערי הרב אני אומר את זה, כי חיפה היא ברוך ה' עיר שמשופעת גם בשטחים, שטחים ציבוריים. אני אשמח לשמוע את דעת מהנדס העיר שהבאתם אותו לפה, כדי לדעת כמה מאמצים אתם עושים. לך אני רוצה לומר דבר אחד: עוד לא ראיתי דיון כל כך מורכב וכל כך מקצועי שצריך לדבר בו בעצם גם על חינוך, ונמצאת פה מנהלת החינוך, אבל צריך לדבר פה גם על קרקע, גם על דברים אחרים בתוך מנהל החינוך, וההרכב שמגיע מטעם עירית חיפה זה אישה אחת שאחראית על החינוך, וכבודה במקומה מונח, אני מעריך אותה מאוד, למרות שאינני מכיר, ושני יועצים של ראש העיר – יועץ פוליטי ויועץ תקשורת, איך למכור את זה לחרדים. אני לא ראיתי מציאות של עיר שבה, עם 500-400 תלמידים במצב כזה, ולא מגיעה עם מהנדס העיר, עם האחראי על ההקצאות, עם כאלה שבודקים איפה יש אפשרות לבנות בבית הספר במקום כזה או אחר. זה פשוט פוליטי לחלוטין, מתחילתו ועד סופו. ופה מדובר על ילדים, שאי אפשר לומר שזה פוליטי. זו לא בעיה שנולדה אתמול ולא שלשום. היא כבר הולכת כחוט השני, למרות שכאשר הייתי איש "דגל התורה" הייתי יותר קרוב לעירי עם הבעיות של עירי – ושם אפשר היה לראות את המצוקה במקומות מסוימים, ואפשר לראות גם היום אבל אפשר לראות בחתך, ולא כמשהו מכוון על ציבור מסוים.

אבל הדבר הזה מתנהל שנים. אני אישית מעתי ממצנע, כשהייתי חבר בוועדת החינוך והוא היה היושב ראש, שהוא עמד להסדיר את בית הספר הזה. אני שואל פה את גאנדי ממשרד החינוך, אני יודע שברגע שמגיעה אליו בקשה עם קרקע, הוא לא חושב עשר פעמים איך ללכת ולמצוא את הפתרון שלה קדימה. האם הוגשה בקשה על ידי עירית חיפה לבית הספר הזה? האם הוגשה בקשה לפרוגרמה, להכרה בצורך?

אומרים לך שהוא לא אחראי עליהם.

אני מדבר על גנאדי. אני רוצה שהוא יענה לי.

הוא עשה לך מראש "לא", כי ראש העיר - - -

זאת אומרת, חברים יקרים, 15-14 שנה מתנהלת תביעה פשוטה, אלמנטרית, של חינוך ילדים במקום סביר, סביר, לא במקום מפואר כמו בבתי ספר אחרים. לא כמו הבייביז של ראש העיר. היה פה דיון קודם במצוקה של הערים הערביות. היה דיון קשה בהרבה מקומות. על חיפה לא היתה כזו זעקה, אדוני.

בחיפה לא היתה כזו זעקה, אדוני, כשיש בעיות אובייקטיביות במגזר הערבי – כשיש בעיות לא היתה זעקה מחיפה.

ברור דבר אחד – שיש פה התנהלות אנטי חרדית שבאה לנסות ולהצר את צעדיהם של ההורים האלה, ולא יעזור לאף אחד. אבל לא יכול להיות שהמדינה ומשרד החינוך, ומנכ"לית משרד החינוך יתנו יד לעוולה מסוג כזה. אני רוצה לומר עוד דבר – יונה יהב הוא איש עתיר זכויות. הכרתי אותו ואני מכיר אותו אישית הרבה שנים. הוא עשה הרבה דברים טובים וגדולים. הדבר הזה, הוירוס הזה שיש לו נגד האוכלוסייה החרדית שאם הוא כבר עושה לאחרונה דברים טובים לאוכלוסייה הזו זה רק במסגרת "יכה יוסי את יוסי", רק במסגרת שלהגיד שמישהו בא בביקורת הוא יקבל ומי שלא בא בביקורת לא יקבל – ראה עניין החוף השקט שדיבר עליו גפני. כל כך מוזר, כל כך מצחיק, אנשי התקשורת של ראש העיר. אתם יודעים מי נאבק לו לחתוך את החוף הזה לחצי. אתם מתנהלים נגד הציבור החרדי, ואני רוצה לומר לכם, אנשי התקשורת, מאוד מעניין אותי לשמוע את הגברת מהפדגוגיה, פחות את אנשי התקשורת, אבל אדוני, נמרוד, יועץ ראש העיר, ואדוני, ביכלר, יועץ לענייני חרדים. הנה, אנחנו חרדים, תייעץ לנו. אתם לא הייתם מוכנים שהילדים שלכם ילמדו שם. יום אחד לא הייתם מסכימים. ולא היית גם שותק, אני מכיר אותך שלא היית שותק. אז איך אתם נותנים לדבר הזה לקרות? איך אתם עומדים מנגד ומייעצים לראש העיר?

- - -

- - - הוא לא פנה אליך.

אני כן פונה אליו, ולא איכפת לי שהוא יענה. אבל איך אתם לא מתביישים? איך ראש עיר בגיל כזה, עם ותק כזה, איש ציבור כזה מוכן להסתובב עם כתם כזה כל חייו, וכשכמה יועצים רוצים להתפרנס על חשבון העניין הזה? בושה.

קודם כל אני מודה לך, אדוני היושב ראש, על קיום הישיבה הזו בתקופת הפגרה, וזה גם נעשה על ציר של פתיחת שנת הלימודים. אני סמוך ובטוח שהיית מקיים את הדיון הזה על כל בית ספר אחר בכל הארץ מכל מגזר, על אף שאני לא יכול להגיד שיש עוד מקום כזה. אני בטוח שמקום כזה אין בכל הארץ, בתנאים האלה, ולאורך כל כך הרבה שנים.

- - - אחד של מעיין החינוך התורני, כשאני ירדתי במדרגות קיבלתי סחרחורת. מאז הפסקתי לבקר שם. אבל שם - - -

אבל שם מצאו פתרונות.

היו שם בעיות אובייקטיביות, וחלקן – לא אובייקטיביות.

לאורך כל כך הרבה שנים, ולאור ההבטחות, אז קשה להגיד כאן שזה נושא מקצועי כאן, במיוחד בעיר חיפה שהיא לא איזה יישוב זנוח בדרום, יישוב בדואי עם קשיים שאין לו מגרשים. היו פתרונות. לקחו את הפתרונות האלה, נישלו מהפתרונות האלה. איך אפשר להגיד על ההתמודדות עם הנושא הזה שהיא התמודדות מקצועית? נושא החינוך זו המחויבות הראשונה שיש לכל ראש רשות. לנו ולכל ראש רשות. אנחנו שמים בסדר עדיפות אצלנו, בראש סדר העדיפות את הנושא החינוכי. בעניין הזה אנחנו לא רק על ציר רגיל של פתיחת שנת הלימודים, אלא על ציר רגיל של כל השנה. לבוא ולהגיד במקרה הזה שיש כאן בעיה של התמודדות, ולהציג מצג שיש כל פעם תירוץ אחר מדוע לא מוצאים פתרונות? מה עונים להורים? איך יכול להיות שילדים יכולים ללמוד בתנאים אלה ואיך הורים יכולים לשלוח לבית ספר כזה שהוא באמת מסכן אותם, גם לימודית וגם בטיחותית?

ממה נפשך? אם הנושא הוא של התמודדות מקצועית, שראש העיר לא יודע להתמודד מקצועית, אז זה כשל, כשל מתמשך של הרשות, של ראש העיר שלא יודע להתמודד עם בעיה כזו אקוטית לאורך כל השנים. אבל אני לא חושב שיש מישהו מקצועי, מישהו שיש לו עין רגישה – או עין רגילה, לראות שההתנכלות כאן – המצב של בית הספר זה לא בגלל חוסר היכולת, חוסר היכולת התקציבית או המעשית להתמודד עם זה. יש כאן התנכלות, ובודדים המקרים האלה - התנכלות מגזרית מאוד, מכוונת מאוד, שנעשית באופן תמידי ולאורך זמן. מעטים הם המקרים שאנחנו מאשימים ראש רשות באופן בוטה כזה. המקרה הזה הוא אות קין אמיתי של אפליה, אפליה מגזרית, של רשעות, של התנכרות לילדים והתנכרות להורים. אדוני היושב ראש, זה לא ציבור חרדי קלאסי רגיל שאפשר להתנכל לו. אתה רואה את ההורים כאן, הם אומרים לך מאיפה הם – אין לך מחויבות סתם, לתושבים? מותר להכות את החרדים, אפשר להפלות אותם, אבל ציבור רגיל, התחייבת להם בתור ראש עיר. אני לא מדבר כאן על לקחת מגזר שלם שתמך בך וככה אתה בוגד בציבור הזה. התחייבת לכך, תמכו בך, וככה אתה בוגד? זה לא מגזר מסוים, צף לכאן. אדוני היושב ראש, אפליה כללית בציבור חרדי, כשהם מסכנים, גם בית ספר "נתיבות" שההתמודדות היא הרבה יותר קשה, האורך רוח, היכולת של ההורים הרבה יותר קשה מהורים אחרים, מטבע הדברים. אנחנו מדברים כאן על קרית שמואל בעיר חיפה, שיכולה להתמודד. לקחת את הדבר הזה ולהפוך אותו לנושא פוליטי, לקחת את הנושא של הילדים, הגב של הילדים, להתנכל להם פוליטית. איפה נשמע דבר כזה?

אנחנו מגינים פה על ראשי הערים. אנחנו גם חושבים שצריך לתת להם סמכויות. אני אומר גם להורים – המקרה של ראש עירית חיפה בנושא הזה זה או שזה אומר שאסור לתת לראש רשות כאלה סמכויות, כי אנחנו נותנים להם סמכויות כי אנחנו חושבים שהם רוצים להוביל את הילדים בצורה מקצועית. תהליך כזה, מהלך כזה, מראה שיש כאן חוסר מקצועיות. איך אנחנו יכולים לתת לראש העיר לעמוד בראש רשות, באחריות על ילדים, על חינוך של ילדים, אם זו ההתנהלות שלו וזו צורת ההתמודדות שלו? תודה רבה.

אמרתי לכם בתחילת הדיון שראש העיר כתב לי הוא אינו אחראי על בית הספר הזה. אז אמרתי – אולי אני לא מכיר את החוקים, אולי כל הרזומה שלי לא שווה כלום. כתבתי מכתב למנכ"לית משרד החינוך יחד עם הגב' דורית מורג, שהיא יועצת משפטית. שאלתי שאלה פשוטה, על פי דבריו של ראש העיר: האם תשובתו של ראש העיר עולה בקנה אחד עם חוק חינוך חובה במדינת ישראל. התשובה היא חד משמעית: לא. חד משמעית, האחריות על חינוך ילדי חיפה רובצת על רשות החינוך המקומית. חשוב שתקשיבי לי, גב' אילנה. כרשות חינוך מקומית – אתם יודעים מה זו רשות חינוך מקומית? זו האצלת סמכויות של שר החינוך לראש העיר. הוא שר החינוך. תארו לכם שמשרד החינוך יגיד: סליחה, אני שר החינוך של הממלכה, מהיום – רק הממלכה, רק הממלכתי. הרי זה לא היה עובר. אז אם מישהו דאג לאור תשובתו של ראש העיר, האמנם, אז אני אומר לכם – לא. הוא חייב, על פי חוק. הסמכות מוקנית לו. אני, בדיון אחר עם רשות אחרת ששם סברתי שראש הרשות כשל, אמרתי - אולי נפתח מנגנון מקביל לוועדה קרואה, נשלול סמכויות. נשלול סמכויות חינוך לרשות שכשלה בתחום החינוך. כמו שכאשר יש עיריה שכשלה מוניציפאלית ממנים לה ועדה קרואה, אולי נעשה רשות חינוך קרואה. אבל כשאני מחזיק את הגרף פה שהגישו לי של בתי הספר בקרית שמואל, פר מטראז' – שמע את זה, גנאדי – מטר מרובע כלפי בית ספר - - -

אפשר לראות את זה במצגת.

אז תקשיבו טוב: אהרון הרא"ה, בנים, ממלכתי דתי – 8,320 מ"ר ל-318 תלמידים. אהרון הרא"ה בנות יסודי, גם ממלכתי דתי כנראה – 5,594 מ"ר' ל-354 תלמידים. פרחי אהרון, חטיבת ביניים – 2,493 מ"ר ל-164 תלמידים. תיכון עירוני ב' – 6,108 מ"ר ל-133 תלמידים. חב"ד – שאני נוטה להאמין שזה הממלכתי שלהם – 19,291 מ"ר – ואני אומר שכך צריך להיות – ל-710 תלמידים. נתיבות משה – 850 מ' ל-420 תלמידים. רבותי, זה זועק לשמים. בית הספר היחיד החרדי מתוך הגלריה הזו – זה נתיבות משה.

אני בדרך כלל איש של מספרים וסטטיסטיקות. המסקנה ברורה וזועקת, למרות שאני לא יכול לצעוק כמו חבר הכנסת גפני או חבר הכנסת יעקב אשר שלא חס על גרונו ועל מיתרי קולו, וחבר הכנסת מקבל – אבל המסקנה המתבקשת, ולא צריך להיות חד ראייה או חד חושים כדי להבין שיש פה פגיעה מכוונת. שמעתי התייחסות מאחד ההורים שאמר – ברגע שהוא ראה שהרי מה לעשות? אנחנו יכולים לפלח נתונים בקלפי לפי שכונות. יש תוכנות שאפילו מגיעות לפילוח לפי בלוק. תארו לכם שראש העיר היה יושב ברמה כזו מכוונת ואומר – הבניין הזה תמך בי, נפנה לו אשפה פעמיים בשבוע, ולא – תחכו. אני לא רוצה לחשוב שזה הולך לשם. אני מודה לכם, נציגי העיר חיפה, ובמיוחד לך, גברתי, אתך נתחיל. אני רוצה לדעת איך אתם מתמודדים עם הנתונים האלה.

קודם כל – כל הנתונים שהוצגו נכונים. אין פה נתון אחד שהוא לא נכון ולא מדויק. אני רוצה להגיד לכם שברמה האישית אני יושבת פה ובחיים שלי לא הייתי בדיון שהוא כל כך לא מכבד את הצד השני. לא עולה בדעתי לרגע אחד שלא לכבד פה מישהו שיושב פה, ולקיים אתו דיון. היתה פה השתלחות כל כך לא מכבדת. פשוט קשה לי לקום מהמקום הזה ולהתקדם הלאה.

אז בואי אני אעזור לך. אל"ף, ההשתלחות היא לא בכם ברמה האישית. ההפך – אמרתי שאני מודה לכם שהגעתם, כי זה לא חכמה לשלוח אתכם. מי שהיה צריך להיות פה זה ראש העיר.

לא, אני - - -

רגע, תני לי. תני לי. הדינמיקה של ועדות הכנסת, מה לעשות? - - - ההשתלחות היא לא השתלחות בך, או בו, או בו. נכון, כל אחד והסגנון שלו, כל אחד והטונים שלו, ואני אמרתי, אמרתי בתחילת הדיון שאשתדל לא להרים את הטונים, למרות שיש לי נטייה כזו כשזה זועק לשמים.

- - - איך אתם יכולים להגיד השתלחות?

את נותנת כיסוי פדגוגי? זה פשע. אין לך את האומץ לקום ולהגיד – זה לא מקובל עלי?

אל תפריעו לי. אני אתן לך למחות, תן לי לדבר. אני רוצה למצוא פתרונות היום. תקשיבי, זו הדינמיקה בוועדות הכנסת. אנחנו לא מחלקים ציונים לאף אחד.

במועצת חיפה הכל שקט. הכל שקט.

אל תקשו עלי, אני לא יכול להתנסח עם הפרעות. אל תיקחי את זה ברמה האישית. זה הדיון ה-268 בשנה ושלושה חודשים. זה לא ברמה האישית. ההפך, אני עומד פה כדי להגן על כבודם של כל מי שהגיע וטרח, והכבוד מגיע לכל מי שהגיע וטרח, כי הוא תורם לדיון. יש פה בעיה זועקת. הם לא זעקו ולא השתלחו. זה מה שבאתי להגיד. זו לא השתלחות. זו השתלחות כלפי המציאות, ואת בעצמך אמרת – כל הנתונים פה הם נכונים. לא נוח היה לשבת פה, אם הייתי במצב שלך, אבל אל תיקחי את זה לשם, זו לא השתלחות ברמה האישית. היה לי חשוב מעמדה של הכנסת ו - - -

- - -

אל תפריע לי אדוני. היה חשוב לי מעמדה של הכנסת, כי זה דיון משודר, והדברים נרשמים בפרוטוקול. לא היתה כאן השתלחות. תאמיני לי.

אכן, כבודה של הכנסת - - -

אני אגן על זכותך לדבר ולהתבטא. קצת איפוק, אורי ויעקב.

היא שליחה של מישהו שלא ראוי להיות איש ציבור.

אבל לא היא הכתובת.

שאלתי שאלה – מהי שאלתכם המקצועית אלי.

אני מודה לעוזר ראש העיר על העצה שהוא נתן לך. אני עכשיו שואל אותך שאלות: האם את חושבת שאת אחראית כראשת מערכת החינוך, התרבות והספורט בעירית חיפה על הילדים שלומדים במערכת החינוך בקרית שמואל בבית הספר נתיבות משה?

בהחלט כן. עכשיו מכאן אני אענה.

יפה. עכשיו אני אמשיך לשאול. מאחר ונתן לי - - - רצית לתת לי - - - בעדינות, וזה, אבל כנראה יועץ פוליטי בפוליטיקה לא מבין משהו.

- - -

את לא עונה לאף אחד, רק לי. מאחר ואת כבדת אותי וביקשת לשאול את השאלות, אני אשאל אותך את השאלות מרגע זה. נתתי לך את הזכות, כנראה יש יועצים שחשבו אחרת. אז תקשיבי טוב טוב. מהרגע שאת אומרת שאת אחראית על המערכת חינוך הזו – למה את לא מוציאה צו סגירה לבית הספר נתיבות משה, בתנאים שהילדים האלה נמצאים?

משתי סיבות. הראשונה, אם הייתי מתייחסת רק לילדי חיפה, למספר הילדים שלומדים שם והם ילדי חיפה, קרית שמואל עבורי זה חיפה - - -

הנתון שנתתי הוא נכון?

הוא מדויק. אמרתי – כל הנתונים מדויקים.

חבל שאני לא יודע מי זו שאמרה מעירית חיפה ש "זה לא נוגע לנו כי רוב התלמידים לא מחיפה".

40% הם אינם תושבים.

לא נכון.

סליחה, אל תפריעו.

אם העברתי, ולא היתה תלונה, אני זו שחתמתי על ההעברה הכספית בהתאם לחוק נהרי, והעברתי ל-257 תלמידים, והם אמרו 420, תעשה - - -

304 הם אמרו.

אנחנו העברנו לפי 250.

צריך לבדוק. זה נתון שצריך להיבדק.

זה שנים קודמות.

- - -

- - -

זה בטח שנים קודמות. אני לא מחיפה, ואני יודע.

- - -

רגע, על איזו שנה את מדברת?

תשע"ו.

- - - אחרי שלפיד עצר את זה זה חודש. העברנו על 257 מתוך 420.

זה הופסק לפני שלפיד הגיע.

אבל הוחזר, ואנחנו העברנו. העברנו 257 אלף שקל, אני חתמתי עליהם. אני אומרת רק נתונים מדויקים ולא אקח על עצמי שום שאיננו מדויק, גם אם הוא לא יהיה לי נעים, על זה אני מתחייבת. 257 תלמידים - - -

זה החלק הארי.

נכון, אבל אם לא הייתי לוקחת על גבי - - -

אני אשאל אותך שאלה - לו יצוייר – כל התלמידים שיוצאים מחיפה ללימודים במסגרות אחרות - - -התייחסות של ראשי הערים המקבלים היתה אותה התייחסות?

אז אני רוצה להתייחס גם לזה. בעיר חיפה אנחנו לא מקבלים בשום צורה ושום דרך בחינוך הכולל ילדים שאינם תושבי העיר ללמוד - -

שאלתי הפוך – ילדים מחיפה שיוצאים החוצה.

- - בתוך מערכת החינוך העירוני, להוציא ילדי חינוך מיוחד שמהווים 60% מתלמידי החינוך המיוחד ב-11 בתי ספר לחינוך מיוחד.

אל תיטפלי לנתונים הקטנים, את יודעת למה?

אשמח - - -

רגע, רגע. לו יצוייר שאני הולך אתך ואמר לך – זה בניגוד לרצוני, לא מקבל מבחוץ, כמו במערכת החינוך. עדיין הפערים – אם זה במטראז', בהתייחסות – הם זועקים לשמים. התעלמות מוחלטת. אני אומר לך, המסקנה היא, יכול להיות שאולי מכאן והלאה תתייחסו אחרת, אבל ההתייחסות היא בהתאם לתשובה שקיבלתי מראש העיר.

זה הדבר השני שרציתי להגיד.

אני גם לא רוצה ללכת למחלוקת פנימית בתוך המפלגה החרדית בחיפה. אתה יודע למה? כי הבעיה היא לא מהקדנציה הזו ולא מהקודמת. הבעיה היא רחוקה, וחבל להיטפל לפוליטיקות קטנות.

אז הדבר השני שאני רוצה להגיד, כי אמרתי – לפי הנתונים שלנו, ועליהם העברנו כסף לנתיבות משה – 275 - - - 40% לא לומדים. היפותטית והיה ואלה שאינם תושבי חיפה לא היו לומדים פה, אז היה מספיק מקום - - -

אתם מקבלים אגרות חוץ עליהם?

- - -

תן לי, רגע.

אתם מקבלים אגרות חוץ?

הם מקבלים, החינוך העצמאי מקבל. חבל לי שמנהל החינוך העצמאי לא נמצא פה כדי לענות יחד אתנו. למשרד החינוך יש מנהל חינוך עצמאי, שמו איציק זהבי. איציק זהבי היה צריך להתכבד ולשבת פה כדי לענות מהמקום של משרד החינוך ומהמקום של המגבלות שהם שמים עלינו, כרשות.

איזו מגבלה יש לך לתת מרווח מחיה, שטח בניין, ל-254 תלמידים, את יודעת מה? בדומה למה שנתת לתיכון עירוני ב'? בדומה למה שנתת לפרחי אהרון, חטיבת ביניים, בדומה למה שנתת לאהרון הרא"ה יסודי? מה מנע מכם לעשות את זה עד היום?

זה הדבר השני שאני מנסה להגיע אליו, פשוט, כל הזמן מסיטים אותי לדברים אחרים. בית ספר אהרון הרא"ה, עם המטראז' הגדול – מחולק לשני קמפוסים שיש ביניהם מרחק נסיעה – אחד של בנים, אחד של בנות.

תנטרלי את המרחק נסיעה. את נופלת ל-2 מ' לתלמיד, את יודעת, זה לא קיים בשום מקום.

תן לי בבקשה להשיב. שני בתי הספר האלה נבנו עבור תלמידי קרית שמואל. לומדים שם חרד"לים כפי שלומדים בבית ספר נתיבות משה. נכנסנו לשם רב, עירית חיפה – אני ממנת אותו. עירית חיפה מממנת אותו מכספה. אני מזכירה לך שמ-א' עד ו' אנחנו לא מממנים.

אז למה שם זה מתאפשר ובנתיבות משה זה לא מתאפשר?

כי בית ספר נתיבות משה בחר להיות בית ספר פרטי - -

הוא לא פרטי.

- - מוכר שאינו רשמי.

החוק נתן מעמד למוכר שאינו רשמי.

- - -

סליחה. תקשיבי. את מתחפרת, וחבל. אני, בהפסקות שלי מחלץ אותך מאי נעימויות רבות, אני אסביר לך למה. תקשיבי טוב. קודם כל אמרתי – ברגע שזה מוכר שאינו רשמי, את יודעת מה ההגדרה של "מוכר"?

- - - המדינה, לא הרשות.

תקשיבי טוב טוב, וחבל שלא באת – במקום עם יועץ פוליטי, עם יועץ משפטי צמוד אליך. שתביני טוב על מה את מדברת. אין חיה כזו "לא מוכר לרשויות". אין חיה כזו. אם היתה איזו פרשנות כזו או אחרת בחוק נהרי – זה פטר את הקטע. בהקצאת שטח? בבקשה לבינוי?

מנהל בית הספר רוצה להגיש בקשה לבינוי. - - - להגיש את הבקשה בשמו - - - תקציב מהמדינה. איך את חושבת שזה יהיה? איזה רשות - - -את יודעת מה? קיימנו דיון קודם לזה דיון שאנחנו תובעים מהמדינה - - - סליחה, אתם רוצים להתייעץ ביניכם? מרוב יועצים? תקשיבו טוב - בכפרים שאינם מוכרים המדינה משקיעה שם, נותנת פתרונות מחוץ לקופסה. פה, לא רק שאתם לא נכנסים לתוך הקופסה, אפילו מחוץ לקופסה, שאתם חושבים, חושבים, במחשבה העקומה של העיריה, אתם לא נותנים פתרונות.

אני מבקש, אני מבקש, הגב' אילנה, התשובה היחידה שהיתה יכולה להתקבל פה, וסליחה שאני ישר קופץ לקומה העשירית – התשובה היחידה, אני מקווה שקיבלת מנדט כזה מראש העיר. נכון, העובדות הן כאלה, בתשע"ז נכנסים לתוכנית הקצאת שטח ובקשה לבינוי, כמתבקש. זו התשובה היחידה שיכולה להתקבל. אם לא, אני אבחר את נקודת הסיכום של הדיון הזה. אם יש לך מה להוסיף, תוסיפי.

הייתי רוצה לבקש מנמרוד לענות, היות והקצאות שטח, אני מקבלת אותם מהרשות ומשם מתקדמת.

לא ידעתי שההקצאות הן לפי - - - פוליטי, אבל בסדר.

- - -

מהנדס העיר - - -

יועץ ראש העיר, לא? יועץ ראש העיר זה פוליטי. זו אמירה מאוד בעייתית, אבל לא משנה, אני אתן לך.

הדיון פה הוא פוליטי, שלא נתבלבל.

כשהדיון הוא על הריאלי בחיפה זה לא פוליטי. כשהדיון הוא על ילדים חרדים זה פוליטי. בסדר, אז אנחנו פוליטיים. מזל שיש את הפוליטיקה, אם לא – היינו נזרקים לעברי פי פחת או מעבר לגדר. חכמים, היזהרו בדבריכם.

לא באנו על הריאלי לדיון פה.

אל תסתכל עלינו, תסתכל להורים בעיניים, זה לא יהיה פוליטי. 250 הורים חיפאים.

- - -

אתה מתאכזר אליהם, 250 ילדים חיפאים. מתאכזר אליהם יום יום. אתה, כיועץ ראש העיר.

השאלה אם אנחנו יכולים לנהל את הדיון הזה בנועם.

זה הכי נועם שיכול להיות.

אל תחלק ציונים. מרגע זה – אל תחלק ציונים, תדבר אלי. אז תתאפק. מדוע? מגיע להורים שתתאפק אם לכאורה מישהו נזף בך על המצב העגום של בית הספר.

אם הוזמנתי לכאן כדי שילקו בי, אני אקבל את זה בהכנעה. אם הוזמנתי כאן לנהל דיון אני אשמח לענות על כל שאלה.

בבקשה.

את הנתונים הציגה הגב' טרוק, ואלה הנתונים לאשורם. עיר מתבקשת לנהל את משאביה ונכסיה וכך עושה העיר חיפה. משאביה ונכסיה של העיר חיפה יוקדשו לתושבי העיר חיפה. אני, כתושב העיר חיפה משלם מסים. לא הייתי רוצה לחשוב על זה שהמסים שלי מממנים את תושבי קרית אתא. תדאג קרית אתא ותטפל בענייניה.

חבר הכנסת המכובד, יעקב אשר, באשר לדברים שהעלית – הנוכחות של הנהלת העיר בדיון, צריך לומר שההזמנה לדיון הגיעה לפני יומיים. ככל שאנחנו מוצאים בו חשיבות, ראש העיר לא הצליח לפנות את יומנו ולכן הוא שלח אותי. צריך לומר גם שאנחנו מנהלים - - -

אתה, אולי, ברמה האישית, יודע על הדיון יומיים אבל אני לא ארד אתך לנתונים. שמתי לב שאתה אוהב את רמת הדיוק בנתונים, והנימוסים – אז בוא תדייק, בבקשה.

הורדתי - - -

ברור, ברור. תשעה באב, גם עומדת לך הזכות להוריד אותה.

אנחנו לא מנהלים את ענייני העיר בבתי הספר, לא רגילים לעשות את זה, לפחות, בירושלים. אנחנו עושים את זה בחיפה, ונשמח בכל עת, וזו גם תגובת ראש העיר אליך, חבר הכנסת מרגי, שאנחנו נשמח בכל עת להיפגש עם הנהלת בית הספר, להכיר את המנהל החדש, להכיר את ועד ההורים ולדון אתם, לנסות להגיע אתם לפתרון בכל עת, כפי שנפגשתי, אגב, עם נציגי ההורים, כשהתקיימה ההפגנה ברחבת העיריה. הם עלו אלי, ישבנו ודיברנו.

כפי שאני יודע הבעיה היא לא מהיום וזו לא הקדנציה הראשונה של יונה יהב, ולא עמדה הזכות הזו למנהל בית הספר הקודם שנפגש אתו ונציגי ההורים שנפגשו אתו.

הסטטוס כרגע הוא כזה – העמותה הגישה בקשה להקים 5 קרוואנים, על כל קרוואן כזה העביר לנו משרד החינוך 70 אלף שקלים.

למה שהילד שלי ילמד בקרוואן?

נקרא לזה – מבנים יבילים.

סליחה. תבקש רשות – תדבר.

אם מותר לי בכל זאת להשיב - - -

בוא נעשה סדר בדיון, מאחר ואנחנו לא נמרח את הדיון הזה ואנחנו רוצים להגיע ליעד – לא מעניין אותי הסטטוס של מנהל בית הספר. הבקשה של מנהל בית הספר, בצוק העתים הוגשה לך. אני מצפה מהדיון הזה שאתה תבוא בשם ראש העיר ותגיד לי – אני לוקח את היוזמה להקצות שטח, להגיש בקשה לבית ספר תקין, תקני, בקרית שמואל עבור נתיבות משה. זו התשובה המתבקשת. עוד מבנה יביל, עוד איזה כוך, עוד איזה מרפסת, עוד איזה גגון, עוד שירותים שבהם ישחקו ילדים - זה לא יהיה, זה לא יקום. הנה, אני אומר לכם. הדוברים אחריכם זה משרד החינוך. לא יהיה, אני אומר לכם, לא יהיה. אנחנו נלך עם זה עד תום, בקטע.

בסדר. אני יכול לומר באופן הברור ביותר שלא תהיה אמירה כזו כאן, מצד עירית חיפה.

למה?

כיוון שאנחנו לא מנהלים את העיר בוועדות הכנסת, אנחנו מנהלים אותה בבניין העיריה.

לא מצאתם לנכון 16 שנים לבנות בית ספר?

עירית חיפה מנהלת את ענייניה על פי הכללים - - -

תדע לך, לפני שאתה הולך לומר, אתה פורט לי על העצבים, לכן, תחשוב טוב-טוב מה שאתה הולך לומר. עכשיו תאמר.

עירית חיפה מנהלת את ענייניה על פי הכללים, ואני מניח שאם היא לא היתה מנהלת את ענייניה על פי הכללים היא היתה מוצאת את עצמה היום בבתי המשפט ולא בוועדת הכנסת.

כמו בבתי הזיקוק, בדיוק אותו הדבר.

או בפשרות, מחוץ לבתי המשפט.

- - -

תעצור, תעצור. אני מצטער לומר, תרומתך לדיון הזה שואפת לאפס. גב' אילנה לפחות עוד אמרה בשם העיריה שהיא רואה אחריות כראש מערך החינוך בעיריה, על ילדי קרית שמואל.

זו האמירה ואנחנו - - -

מהרגע הזה אתה לא אומר בדיון הזה שום מילה.

זה לא דיון.

בסדר, תחליט אתה. אתה יכול להתכבד, לקום וללכת. את הדברים שלנו על עירית חיפה אנחנו נאמר.

- - - מקיימים אצלכם הסכמים? מה אנחנו יכולים ללמוד מכם חוץ מהתנכלות ואכזריות? מה נלמד מכם?

כללים. זה כללים.

רק לייסר את השני. ואנחנו לא תרבותיים. אתם מתנהגים ממש בתרבות מול הילדים.

- - - ראש עיר לא - - - מי שקובע - - -

אני קורא אותך לסדר לפני שאני מוציא אותך.

צביעות.

אתה לא ראוי. זו לא ועדת משמעת.

הרשו לי, מורי ורבותי, לומר משל קצר ביותר. אני בטוח שכולם חיים כאן בשלום, בעל ואישה, ואין פה חלילה אף אישה מוכה. בחיפה מוסדות החינוך הם בבחינת נשים מוכות ולכן - - -

מוסדות החינוך החרדים, או כל מוסדות החינוך?

החרדים.

למה לא ילדים מוכים?

לכן ליבי, כראש קהילת בעלז בחיפה יחד עם אנשי קרית שמואל. אנחנו יחד נשים מוכות מאותו בעל. ומורי ורבותי – כמה שקרית שמואל מוכה, אנחנו מוכים במכה הרבה יותר חזקה. אנחנו פשוט מוכים מתוך נקמנות, צרות עין ורשעות. חז"ל אומרים - - - תרשו לי, שנייה.

משפט אחרון, אין לנו זמן.

חברה קנתה בניין פרטי, השכירה לנו שתי קומות. עירית חיפה השתמשה בשתי הקומות האלה כמכון לאגרוף ומכון כושר. הכל היה כשר וישר. כאשר נודע לראש העיר שחברה חרדית עומדת לקנות את הבניין, ראש העיר בעצמו ניסה בכל דרך לקנות את המבנה, על ידי מנכ"ל העיריה, על ידי מנכ"ל החברה הכלכלית.

תודה.

רגע אחד.

לא, סלח לי. אני לא צריך עוד ראיות. רוצה להתרכז בבית הספר בקרית שמואל.

- - - היום, בית ספר שנכנס בעוד שבועיים הוציאו לנו צו איסור עבודה מתוך צרות עין. 198 בנות עומדות להיזרק לרחוב מבניין פרטי. מורי ורבותי, זה לא קרית שמואל שמחכים לחסדי העיריה. בניין פרטי. איזו התנהגות זו? אני מוכרח לומר – גברת אילנה קיבלה בשבוע שעבר ביום חמישי מכתב של אימהות. היא התרגשה בצורה מאוד מאוד מוכבדת. ראש העיר ושני היועצים פה – אומר לנו נמרוד שיין, הם לא באו לבקש אותנו. לא באו לבקש. צריך לבוא לבקש?

אני מבקש לא להזדהות.

אתה מצולם.

אני הורה של שלושה ילדים בבית הספר, יש לי ברוך ה' שישה ילדים ועוד ירבו, ואני שמח בכך ואני שמח בכך שהציבור הדתי פרה ורב בקרית שמואל. אני חושב שיש פה ראש עיר שבכוונה תחילה שונא כל דבר שקשור לתורה. הוא לא מוכן בשום פנים ואופן. עשינו, הפגנו, אף אחד לא ירד אלינו, הוא ברח ממקום אחר. אנחנו ציבור בעלי כיפות סרוגות, בעלי כיפות שחורות, רובנו אחרי צבא, אנשים לאומיים. חס ושלום אין לנו שום דבר נגד אהרון הרא"ה, אנחנו אוהבים את בית הספר אהרון הרא"ה, גם – אבל רוצים גם תלמוד תורה. זכותנו לתלמוד תורה, זה הדבר היחיד שביקשנו. אני לא מוכנים יותר, לא יכולים יותר.

תודה. עוד הורה, תחליטו ביניכם.

אני רס"ן במילואים. אני חייב להגיד משהו, כמה שיישמע לכם מוזר, לטובת עירית חיפה. הדיון פה הפך להיות בעיני יותר מדי חרדים נגד עירית חיפה.

למרות שעירית חיפה נגד חרדים?

שנייה, שנייה. זה הפך להיות קצת דיון פוליטי. אני רק רוצה להגיד לעיריה משהו אחד. רשמתי את הבן שלי אלחנן לכיתה א'. יש לי בן בכיתה א', אלחנן, ינון בכיתה ג', שילת, ילדה עשירה ומקסימה שעולה לכיתה ו', ואוריה שסיים כיתה ח'. כשרשמתי את אלחנן אוריה, שהוא גבר, בא אלי בוכה ואמר לי – אבא, אל תרשום אותו. האמת, אני קצת מתרגש. הייתי לוחם ואיבדתי חיילים, אבל במלחמה הזו, כשזה עם הילדים אני מרגיש כבר- - - שאלתי אותו: אוריה, למה לא לרשום אותו? והוא אומר: אבא, אני סבלתי 8 שנים, אני לא רוצה שהוא יסבול. שאלתי – ממה סבלת? לשמוע שהבן שלך סובל, ועל מה? ובאמת, אין מענה אחר. נניח שסוגרים עכשיו את נתיבות משה. לאן ילכו ה-250?

איפה את גר?

קרית שמואל. אהרון הרא"ה – אין להם מקום להחזיק 250. ומותר לנו. כל שכונה שהיא, שיבואו 250 אנשים ויבקשו חינוך מסוים, יגידו להם – לא, תשלחו אותם לחינוך אחר. בתור רואה אחד שמשלם מסים, אחד ששירת בצבא, נלחם מלחמות, אני מרגיש שראש העיר שלי הוא לא ראש העיר שלי. הוא לא רואה את הילדים שלי בתור כאלה שזקוקים וכאלה שמגיע להם משהו. אני לא יודע למה זה מגיע לנו. מה אנחנו מבקשים? ויש שטחים בקרית שמואל. זה לא משהו פוליטי של השנה-שנתיים האחרונות שיש מתח קצת בין הציבור החרדי לעיריה.

אל תהיה תמים. יש איזו השקפת עולם שאומרת – אם נאפשר תשתיות לציבור החרדי הוא יבוא בהמוניו ויגדל. אסור הומופוביה, אסור איסלמופוביה, אסור עוד הרבה פוביות. על חרדופוביה עוד אף אחד לא דיבר. כנראה שאחד מהמובילים שסובל מהסימפטום הזה זה יונה יהב. אתה לא חייב להגיב לי, אל תגיב לי, תדבר בסגנון שלך, תמשיך בסגנון שלך.

אני לא רוצה לקחת את הדברים - - - אתה דיברת על תמימות? אני אגיד לך את האמת שאני כן תמים. אני מטבעי כן תמים. אני באמת לא מבין למה לילד שלי ולילדה שלי לא מגיע בית ספר כמו לכולם? למה לא מגיע מבנה כמו לכולם? מה עשינו? לא שירתנו? לא שילמנו? למה אנחנו בנים חורגים בחיפה? תגידו, יש מענה אחר? אין מענה אחר. לאן ילכו ה-250? אין מקום אחר, אז אני אקח את הילד שלי לעכו? ושילת, שאמרתי, ילדה כל כך עשירה, יצירתית, היא כבויה במקום הזה.

תודה, מבין אותך.

אני נציגת ועד ההורים. אנחנו כבר במשא ומתן מול יונה יהב למעלה מ-8 שנים, אני עוד מוועד ההורים הקודם. היינו בפגישה אחת בלשכת ראש העיר עם ראש העיר, לפני הבחירות האחרונות שהיו. הוא אמר לנו – אם הייתם מהמרים על הסוס הנכון, כבר היה לכם מבנה מזמן.

תודה שאמרת את זה. תודה. אני לא רציתי להאמין. מסתבר שאני יותר נאיבי ממך, גונן.

המחוז החרדי, אני רוצה לדעת – החינוך העצמאי כפוף אליכם. הוא כפוף במסגרת הפיקוח, והכל.

בהחלט כן.

אתם מכירים את בית הספר נתיבות משה? מופיע אצלכם?

בוודאי. יש לנו נתונים – יש שם 18 כיתות תקניות שפועלות בבית הספר. בית הספר הזה מלמד ליבה, בדיוק על פי דרישות משרד החינוך.

מה זה נקרא "תקניות"?

מספר תלמידים.

תעשו חשבון של 850 מ"ר, תחלקו את זה ל-18 כיתות ותבינו מה גודל הכיתה.

- - - על פי הדוח הפדגוגי בית הספר מתנהל בצורה מיטבית, גם מבחינה פדגוגית. יש בו את כל מה שצריך בבית ספר. יש שם ציוד מלא, יש שם אביזרים ממוחשבים. החינוך העצמאי דואג לבית הספר הזה. ראשת החינוך דיברה על אגרות לימודי חוץ שמגיעים לבית הספר, מה שעיריה נותנת לבית ספר אחר בית הספר הזה מן הסתם לא מקבל, ולכן יש להניח שהוא מנתב את אותם כספים שהוא מקבל בכדי להגיע לתוצאה הזו. בית הספר הזה באמת מתנהל בצורה מיטבית.

פארס, יש את חוק הפיקוח על בתי הספר. תהיה אובייקטיבי. אתה מכיר עוד מציאות כזו בחינוך הממלכתי?

אני לא אחראי על החינוך הממלכתי, הם לא עוברים הליך רישוי.

אני וחברי ניסינו לחוקק חוק פיקוח על בתי הספר שיחול על הממלכתי. המדינה קמה על הרגליים האחוריות.

מבחינת הנושא של רישוי – למוסד יש רישיון לתשע"ז, אבל כפי שהראו פה - - -

מקובל עליך?

אני אגיד ככה – המצב הוא לא טוב. אנחנו עוברים תהליכים, אנחנו נותנים אוויר כדי שהם יעברו. תמיד יש חוות דעת שליליות כאלה ואחרות. נותנים זמן לתקן, תעשה ככה ותוסיף פה ותוסיף שם – ותמיד זה טלאי על טלאי.

הוא הולך לקראתנו, לעצום את העיניים ולאשר. אחרת, מה האלטרנטיבה?

אני חושב שהוא בא לקראת עירית חיפה.

המצב שם - - -

אם אנחנו נפסיק לבקש, אולי יסגרו.

אני רוצה לראות שייסגר בית הספר הזה. אולי זה הפתרון.

משרד הבריאות נתן היום חוות דעת שהיא קשה מאוד.

אם הם משחקים בשירותים מזמן היו צריכים לקבל חוות דעת.

גם אם לא תהיה חוות דעת אחרת שתבטל את זה, זה גם ישפיע על רישוי, או אולי על צו סגירה כזה או אחר. ברור שאנחנו נותנים את הזמן, יש פה 420 ילדים. אבל יש שם בעיה. תמיד יש בעיה בנושא של רישוי, בנושא של בדיקות הבטיחותיות והתברואתיות.

גנאדי, אני לא יודע מה לשאול אותך. אתה מכיר את הבדיחה – רק שיקנה כרטיס? הם אפילו כרטיס לא רוצים לקנות בפיס. הוא - - - להגיש את הבקשה, אני לא יכול לבוא אליך בטענה. אבל זה זועק לשמים, רבותי. זה הסטנדרטים שאתה בונה בית ספר? לא. ראית בתמונה.

הסיטואציה קצת מוכרת לי. במובן – מה המקום של בית הספר שמייצג מיעוט של אוכלוסייה, כאשר רוב האוכלוסייה היא עם אוריינטציה אחרת. אנחנו הכרנו את זה עם ההפוך – אוכלוסייה ממלכתית דתית בתוך עיר חרדית – כמו באלעד. למרות שלא היתה בקשה, וזה נראה לי - - -

אני זוכר את הקמפוס היפה שהיה נמצא באלעד עוד בימיו של ראש העיריה דאז, צביקה כהן, לממלכתי הדתי. קמפוס יפהפה.

אני חושב שזה מקרה חריג, ואנחנו נקיים ישיבה עם העיריה. יש לנו דווקא נכסים טובים ושיתוף פעולה מלא. המקרה לא היה מוכר לנו. אנחנו נקיים ישיבה ונחשוב בראייה הממלכתית מה אפשר לעשות.

אני אומר לך - מאחר וייחסו לנו דיון פוליטי, אני מרגע זה הולך לקחת את זה במישור הפוליטי. אני אתפוס את השרים הנוגעים בדבר, ונציגי המשרדים - ואני אומר לך, אני לוקח את זה פוליטי. אם לראש המפלגה שלי יש יחסים טובים עם גזבר עירית חיפה, זה ייפסק. אני הולך לדרוש ממנו חד משמעית, עד שבית הספר הזה לא תיבנה, אני אבקש שהממשלה תתייחס לעירית חיפה כאל בת חורגת, לפחות כמו שהוא מתייחס לבית הספר נתיבות משה בקרית שמואל, התייחסות מבישה, מבזה. קח את זה לראש העיר, אני ציפיתי למשהו אחר. ציפיתי שתהיו היום אנשי בשורה, אבל האגו שלכם כנראה גובר על הכל.

הסיכום של הדיון הוא זה – אני בוש ונכלם מההתייחסות של עירית חיפה לבעיה הכואבת הזו שנקראת בית הספר נתיבות משה. חבר מועצת העיר, בבקשה.

אני חבר מועצת העיר חיפה. האמת היא שאני מתרגש לדבר כאן, אדוני היושב ראש. הדיון הזה מרגש אותי כי המציאות שבה אנחנו רואים את ההורים של הילדים שבאו לפה, וטרחו, והם אנשים עסוקים, ביטלו יום עבודה כדי להגיע להפגנה שחשבו שזה מה שאולי יעורר את האנשים. אני הגעתי לאותה הפגנה. בכיתי לראות את ההורים מגיעים עם הילדים. אני גם יודע איך זה נראה בית הספר, אני יודע באיזה תנאים הם לומדים. זה קורע לב, זה קורע לב. אילנה פה היא די חדשה - - -

אתה בקואליציה או באופוזיציה?

זה לא רלבנטי.

אני שואל, תענה לי.

אנחנו בקואליציה. 10 שנים הנושא הזה נמצא על השולחן. לפני 7 וחצי שנים נכנסתי לתפקיד, נלקחה אז קרקע שהקצה מצנע לטובת בית הספר. גפני היה אין ספור פעמים בחיפה. כל שיחה אתו בתחילת הקדנציה התחילה בקרית שמואל. כשקיבלנו יבילים לבית ספר בנווה שאנן הוא אמר לי – קודם קרית שמואל, הם עדיפים, אתם תסתדרו בכל מקרה. למדנו בדירות מגורים ואת הקרוואנים הוא רצה שנביא לקרית שמואל. היה סיכום עם ראש העיר, היתה שותפה ראש מנהל החינוך דאז, רחל מתוקי, שהיום היא מנהלת המחוז מטעם משרד החינוך, שחרדה מהמצב שקורה בקרית שמואל. בשיחות אתי היא אומרת – אני חסרת יכולת להשפיע על העניין, זה שייך למחוז, זה שייך לעיריה, מה שקורה שם לא מסתבר, לא עולה על הדעת.

אנחנו הגענו לסיכום עם ראש העיר. יש סיכום פגישה שאומר – תוקצה קרקע סמוך לבית הספר, שעליה יונחו 5 מבנים יבילים. במקביל, כשתסתיים הבנייה של בית הספר אהרון הרא"ה, שנבנה על קרקע ששייכת לנתיבות משה, כמו שאמרתי קודם, הילדים של נתיבות משה ייכנסו למבנה שאותו ישאירו הבנים של אהרון הרא"ה שיעזבו למבנה החדש. הבנייה של בית הספר אהרון הרא"ה נסתיימה. הייתי שותף, אני דירקטור בחברת יפה-נוף. עזרתי להם לסיים את הבנייה כי ראיתי לנגד עיניי את המבנה שיתפנה - - -

בין היתר, ראית.

בין היתר. וכפתרון ביניים הוצעה אותה קרקע למבנים יבילים. הבנייה הסתיימה, מבנים יבילים לא הנחנו כי הקשיים שהוצבו בפנינו היו בלתי אפשריים. לא היה אפשר לעבור אותם. נמרוד היה שותף לישיבות. כל פעם מחדש הגעתי עם המסמך, שילמנו אותו, רתמנו אנשים שישלמו תכנון כזה ותכנון אחר, העיקר לרצות את מי שצריך, וכשהגענו התברר שזה לא בסדר, וזה לא בסדר, וזה לא בסדר, תחזור, ותלך ותבוא. בינתיים הבנייה הסתיימה אז חיכינו לאותו מבנה שיתפנה, שאליו ניכנס. לקחו את בית ספר הבנות, פיצלו אותו לשני מבנים. המנהלת אומרת לי בשיחה ב-9 בערב: אין לי בעיה, קחו את הבנות, תחזירו אותן לשם כי פדגוגית לא נכון לי להתנהל בשני מבנים. הבטיחו לכם אותו, שיתנו לכם אותו, אני לא יכולה לתת.

ישבתי אצל ראש העיר ואמרתי לו – סיכמנו סיכום שאתה נותן לי, ואני מראה לו שמספר התלמידים קטן, אז הוא אומר לי: לא, אתה לא מבין בנתונים, מספר התלמידים גדל. אמרתי לו – יש לי רעיון. למבנה שהבנים השאירו מגיע חיזוק. נגיש עליו בקשה לחיזוק, נוסיף עליו 2.5 קומות ואת הבנות נעביר למבנה הזה. אנחנו ניקח את המבנה העוד יותר ישן, והעוד יותר קטן. הוא אמר – בסדר. הלכתי לחברת יפה נוף והתברר שיש תוכנית כזו שנעשתה על ידי משרד אדריכלים. משרד החינוך זימן את התכנון הזה. גם זה לא קודם.

עירית חיפה היא עיריה עם מסוגלות בלתי ניתנת ל - - -. בנתה איצטדיון - - -

סליחה שאני מפריע – יש היום מבנים ריקים בשכונה?

כן.

אפשר לציין בפנינו שמשרד החינוך יבדוק את זה?

יש מבנים שניתנו לפיס. באין כיתות לילדים לוקחים מבני פיס ריקים ומחלקים אותם לכיתות. לא הגשנו בקשה ליבילים, אנחנו לא רוצים יבילים. הגשנו בקשה למגרש שבתב"ע הוא הועבר. זה אתר בנייה ציבורי. אנחנו רוצים שיקצו אותו ומשרד החינוך יתקצב עליו בנייה. אנחנו לא רוצים יבילים, אין לנו יכולת ליבילים, אין צורך ביבילים כשיש קרקע זמינה.

באהרון הרא"ה – אני רוצה לפתוח פה משהו שנאמר קודם על מספר הילדים– 81% מהילדים הם ילדי חיפה. באהרון הרא"ה יש יותר ילדים שהם תושבי קרית אתא מאשר בנתיבות משה.

חד משמעי לא נכון.

אולי טעיתי – תבדקי את זה. אם טעיתי בין אהרון הרא"ה ובין פרחי אהרון – תבדקי. זה לא רלבנטי. מספיק שיש כמות כזו של ילדים מחיפה, אי אפשר להתאכזר לילדים. אי אפשר לעשוק מהם את הילדות שלהם. זה לא מתאים לנו, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אתה, שאתה יושב פה, ואתה מייעץ - - - זה פשע. זה פשע. אתה תישא את החטא הזה עליך. זה פשע.

דבר אלי, לא אליו.

אני כאן בקריאה למשרד החינוך לעזור לנו, לעזור לנו תחת העושק הזה שאנחנו נמצאים, זה משהו רוחבי. אני בדרך לפה - 4 בתי ספר – זה צריך מכתב כזה, זה צריך מכתב כזה, והשלישי צריך מכתב אחר – עירית חיפה לא נותנת לנו שום מכתב. יש לנו בקשות שהוגשו באיחור, אנחנו מבקשים שתאשרו אותן. הן הוגשו כי העבירו אותנו ממבנה אחד למבנה אחר, לקחו מאתנו גן ילדים כי הוא נמצא בקרבת הטכניון ואולי חרדים יעברו לגור שם. אז ביקשנו העברה למקום אחר. אנחנו לא יכולים להיות תלויים בחסדי העיריה, לא יכולים. זו מציאות בלתי אפשרית.

הטכניון זה כולם תושבי חיפה?

- - - ומורשת התורה שלומדים במכולות מתכת זה תושבי חיפה. יש 7 מבנים בשכונת הדר שהייעוד שלהם בית ספר, נבנו בכספי משרד החינוך ומשמשים היום למחסני מזון, לבתי דין, מתנ"ס רוסי – דברים שאין להם שום שייכות לחינוך ולא משרתים את תושבי - - -

תודה.

יושבת אתנו כאן עוד מהדיון הקודם נציגה של מועצת התלמידים והנוער הארצי, ומגיעה לכאן בזמן החופשה שלה. היא רוצה להתבטא בסוגיה הזו.

קודם כל אני באופן כללי מזועזעת מכל הדיון, מהנושא עצמו ורציתי להגיד שהנושא יעלה למועצה העירונית של חיפה ושאנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים לעזור לכם. אנחנו מאוד מקווים שגם הקול של הנוער - - -

תודה.

אולי אתם תצליחו במה שהגדולים לא הצליחו.

אני חייב לסכם את הדיון.

אני חייבת להגיד משהו לגבי העיריה שדיברו שהם נפגשו עם נציגי - - -

לא.

כשאנחנו הפגנו שם – 400 איש, אף אחד לא הגיע לדבר אתנו, אף אחד לא ירד מהעיריה לדבר אתנו.

איך נאמר, תחזרי על האמירה? לא הימרתם על הסוס הנכון.

מתברר שבחירת ראש עיר זה הימורי סוסים.

אני מבקש בסיכום שלך את הבדיקה של משרד החינוך, של מחלקת המיפוי, של אגף התקצוב והבינוי, האם ישנם מבנים בחיפה שהוקצו על ידי משרד החינוך ולא משרתים את האוכלוסייה שאותה הם צריכים לשרת. האם יש בדיקה גם בנושא הזה, מעבר לכל האיכסה שהתגלה לנו פה.

קודם כל בניין בית הספר של חב"ד שאמרה הגברת, שמתקצבים רק תושבים של חיפה – שם יש רק 30% תושבים של חיפה, ו-70% הם לא תושבי חיפה. שם מתקצבים. אז זו גם שאלה.

שאלה שנייה שיש לי ובקשה לי, אליך, שהדיון פה לא יתמוסס. שאתה תיקח את זה באמת לידיים שלך, כמו שאמרת. קח את זה בבקשה כי אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים מפה. אנחנו ממש לא יודעים. כשאנחנו רואים את הילדים שלנו הולכים באמצע שיעור ספורט לאחת השכונות – כדי לשחק שם כדורגל עם המורה, בלי אבטחה ובלי כלום, אז אני לא יודע איפה הרחמים פה, אם יקרה משהו למישהו. בלי ביטוח, בלי כלום, מה אנחנו עושים במצב הזה?

אני גם אחד ההורים, וחבר בוועד השכונתי. אני רוצה להדגיש נקודה – יש עשרות ילדים בקרית שמואל שלא מוכנים שהילדים שלהם יחיו בתנאים האלה, שולחים אותם לחיפה, לקריאת אתא ולעכו. האם זו לא בושה לעירית חיפה הגדולה בראשות יונה יהב שילדים מהעיר שלו צריכים לקבץ נדבות בעכו? שמעון לנקרי צריך לגבות את יונה יהב? בושה וחרפה.

רבותי, אני אשתדל תוך כדי לבחור את המלים שלי לסיכום. הוועדה מודה לכל מי שהגיע לדיון ותרם את חלקו. הוועדה למדה מקרוב על מצבו הגרוע של בית הספר נתיבות משה בקרית שמואל. הוועדה מצרה על כך שעירית חיפה לא רק שלא הביעה צער על מצבו של בית הספר אלא גם מצדיקה את צעדיה ואת התנהגותה כלפי בית הספר, עדיין מתעקשת לומר שהיא מנהלת ומכלכלת את צעדיה בחכמה. כנראה שאחריות היא נכונה כאשר מדובר רק בחלק מילדי חיפה, אלא בכל ילדי העיר – במקרה הזה, לא בילדי החרדים, בעיר חיפה ובקרית שמואל בפרט. הוועדה גם מכירה את מצבם של בתי הספר החרדים האחרים, כך שזה לא נחלתם של אנשי קרית שמואל בלבד.

הוועדה קוראת למשרד החינוך –שזה גם המחוז החרדי, גם אגף הבינוי, להגיש לה דוח ממצה על בית הספר, על התנאים בבית הספר הזה, ועל הצעדים שמתכוננים לנקוט כלפי העיר חיפה או ראש עירית חיפה או אגף החינוך בעירית חיפה בסוגיית הבינוי. הוועדה קוראת למשרד החינוך לא לתקצב שום תוכנית פיתוח בתי ספר בעיר חיפה עד שלא יימצא פתרון לבית הספר נתיבות משה, והוועדה תעקוב אחרי פעולה זו. הוועדה קוראת לראש העיר לחזור בו מהתנהגותו המתעמרת כלפי הורי וילדי העיר חיפה. הוועדה מוצאת לנכון להדגיש שמכל התמונות המזעזעות של בית הספר, מדגישה שראש עירית חיפה יונה יהב חי טוב עם זה שילדים משחקים במשתנה של בית הספר ואני כותב זאת בצער – אולי כל זה כדי שנמצא אולי מסילה ללבו הרחמן, אם קיים כזה, של ראש עירית חיפה.

הוועדה תפעל, כמו שאמרנו, מול כל משרדי הממשלה, לתת אותו יחס לעירית חיפה כפי שהוא נותן לילדי קרית שמואל, תלמידי בית הספר נתיבות משה. הוועדה תקיים סיור בבית הספר נתיבות משה.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:18.