הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 267

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"א באב התשע"ו (15 באוגוסט 2016), שעה 11:00

פתיחת שנה"ל תשע"ז במגזר הערבי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אמיר אוחנה

יוסף ג'בארין

יהודה גליק

חנין זועבי

דב חנין

אחמד טיבי

עבד אל חאכים חאג' יחיא

אוסאמה סעדי

חגית כהן - מנהלת תחום פיתוח חברתי, משרד ראש הממשלה

מוחמד אלהיב - ממונה על החינוך הבדואי, משרד החינוך

תמי ויצמן - מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך

מוטי טאובין - מנהל אגף אסטרטגיה, משרד החינוך

רם נהרי - מרכז בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך

כמאל עטילה - נציג דוברות המשרד, משרד החינוך

גנאדי קמנצקי - מנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך

אכרם אבראהים - מפקח על החינוך המדעי והטכנולוגי במגזר הד, משרד החינוך

שירן שמחי - צה"ל פיקוד העורף, משרד הביטחון

חיים מלכה - המשרד לבטחון פנים

יונתן זייטק - ר' חוליית מוסדות חינוך מ"י, המשרד לבטחון פנים

מורן גלסטרון - המשרד לבטחון פנים

ויסאם סואלחה - מפקח מקצועי פדגוגי, משרד הכלכלה

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

עלי עאסלה - ראש עיריית עראבה, עיריות ומועצות מקומיות

אחמד אחמד - ס.ראש עיריית עראבה, עיריות ומועצות מקומיות

אכרם סרור - מנהל אגף מגזרים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נאדיה חמדאן - יו"ר נעמת מ.הגליל ויו"ר ועד הורי תיכון, ארגון נעמ"ת

חאלד דראושה - יו"ר מחלקת קרנות השתלמות, ארגוני מורים

לבבית מער גלזר - מנהלת מיזמים חינוכיים, רשת עתיד

מוחמד גורבאן - חבר הנהלה, ארגוני הורים

דיב גרבאן - חבר, ארגוני הורים

מרואן עבד אלחי - יו״ר, ארגוני הורים

סעיד יונס - מנכ״ל, ארגוני הורים

רונית מרכוס - ועד הורים, ארגוני הורים

ירדן נזרי - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

ג'עפר פרח - מנהל מרכז מוסאוא

ד״ר שלי אלקיים - הנציגות בוועדת החינוך

מוסא עבדלרחמן - אחר, מוזמנים נוספים

פטמה עבדלרחמן - אחר, מוזמנים נוספים

איתמר גלזר - מוזמנים נוספים

סאלח אזברגה - יו"ר ועד הורים

אחמד מחאמיד - מוזמנים נוספים

יוסרא מחאמיד - מוזמנים נוספים

עמאר מחאמיד - מוזמנים נוספים

רזאן מחאמיד - מוזמנים נוספים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

לאה קיקיון

פתיחת שנה"ל תשע"ז במגזר הערבי

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא על סדר היום – פתיחת שנת הלימודים תשע"ז במגזר הערבי. קיבלנו החלטה בוועדה לקיים בפגרה כמה ישיבות לקראת פתיחת שנת הלימודים. התחלנו במגזר הערבי. אנחנו הולכים מהקשה אל הקל. איפה שבמהלך השנה האחרונה ראינו שיש קשיים אובייקטיביים ולא אובייקטיביים במגזר הערבי, לכן בחרנו לעשות ישיבה מיוחדת שתעסוק בכך. נשמע על ההיערכות של משרד החינוך. אני מקווה שגם נשמע התייחסויות לנושאים שעלו בדיונים הקודמים בוועדת החינוך.

אנחנו נתחיל – המצגת מוכנה? משרד החינוך, מי נמצא? משרד החינוך, תנו סקירה, עד שהמצגת עולה.

אני מנהל החינוך הערבי. הגעתי לכאן יחד עם צוות מהמשרד – גנאדי שהוא מנהל אגף בכיר, הבאתי גם צוות ממנהל כלכלה ותקציבים – תמי ויצמן, ועוד נציגים מהמשרד שאם יתאפשר תהיינה להם התייחסויות לגבי המצגת.

אנחנו הולכים להציג את היערכות משרד החינוך לפתיחת הלימודים במגזר הערבי. אנחנו ניתן דגש על התוכניות הייחודיות למגזר הערבי, כולל שתי סוגיות שהן מרכזיות. האחת היא החלטת ממשלה 922 שאנחנו הולכים להציג את העקרונות שלה ואת היישום שלה החל משנת הלימודים תשע"ז, והסוגיה שאנחנו גם נתייחס אליה היא סוגיית בינוי כיתות לימוד, בהתייחס להחלטת ממשלה שהיתה לאחרונה על בנייה של 17 אלף כיתות לימוד תוך חמש שנים, כיצד אנחנו נערכים במגזר הערבי ליישום התוכנית.

אני רוצה לפתוח בכך שמשרד החינוך מייחס חשיבות רבה לקידום מערכת החינוך, במיוחד במגזר הערבי, לאור העובדה שאנחנו מאמיניים שחינוך הוא המפתח למוביליות חברתית והוא גם הערבון להשתלבות האוכלוסייה הערבית, הן בכלכלת המדינה והן בחברה הישראלית. אנחנו, במסגרת התוכניות של המשרד הגדרנו גם חזון שהוא חזון עבור תלמידי המגזר הערבי. אנחנו דיברנו שם על חיזוק הזהות האישית של התלמיד הערבי, גם אתנו לזה מקום שהוא מקום חשוב מאוד במסגרת התוכניות של המשרד - חיזוק הזהות האישית והזהות הערבית של התלמיד הערבי, והגברת השייכות שלו והשייכות של הלומדים והבוגרים לחברה הערבית, לחברה הישראלית וגם למדינה. דיברנו גם במסגרת היעדים על צמצום פערים בחברה הישראלית. הסוגיה השלישית היא מתן אפשרות ומתן הזדמנות של הבוגרים הן בשוק העבודה והן בכלכלה וגם באקדמיה, הן בישראל והן גם מחוץ לישראל.

יש את המצגת לחברי הכנסת. אנחנו אתמול, אדוני היושב ראש, גם במסגרת יישום החלטת הממשלה, קיימנו ישיבה עם ועד ראשי הרשויות הערביות. היתה ישיבה עם מנכ"לית משרד החינוך. אנחנו גם מתואמים עם ראשי הרשויות הערביות. אתמול דיברנו על שתי סוגיות מרכזיות – על יישום החלטת הממשלה 922. התייחסנו שם לשלוש נקודות עיקריות- נושא החינוך הבלתי פורמלי ונושא הכשרת מורים ומנהלים - - -

תפרט, בעיקרי הדברים, מה אומרת ההחלטה.

החלטת הממשלה 922 במסגרת ההחלטה הכללית שהתקבלה עבור האוכלוסייה הערבית בדצמבר 2015. במשרד החינוך ביקשנו, במסגרת אותה החלטה, לייחד שלושה נושאים שהם הנושאים העיקריים. הנושא הראשון הוא קידום הישגים לימודיים של החברה הערבית עם דגש על השפה העברית, על השפה הערבית ועל מתמטיקה. הסוגיה השנייה שביקשנו לקבל תקציב עבורה זה נושא הרחבת החינוך הבלתי פורמלית בחברה הערבית ומתן מענה לכל תלמידה ותלמיד בחברה הערבית, באמצעות הרשויות המקומיות או חברת המתנ"סים או המגזר השלישי. הסוגיה השלישית היא שיפור וטיפוח איכות המורים בחברה הערבית.

לשלושת התחומים האלה הוקצה תקציב של 188 מיליון שקל. אנחנו מתואמים עם ראשי הרשויות הערביות לגבי הניצול של התקציב הזה, וזה חוץ מהתקציב הדיפרנציאלי. אנחנו מדברים על תוספת של כ-50 אלף שעות למערכת החינוך הערבי תוך 5 שנים. במסגרת המצגת גם נתייחס ליישום המלא של התקציב הדיפרנציאלי. אני רוצה להגיד שב-2016 לפי התחזית – תלמידי המגזר הערבי יחד עם המגזר הבדואי והדרוזי יהוו 25% מהתלמידים. זו החלוקה של התלמידים לפי מגזרים.

(מוצגת מצגת)

לגבי הנתונים של התלמידים – זו החלוקה של התלמידים גם לפי המגזרים. בסך הכל במערכת יש 2.18 מיליון תלמידים כאשר מתוכם 17.7 תלמידים שהם פרופר מהמגזר הערבי. יש את המגזר הבדואי שמהווה 5.2 מיליון תלמידים, ויושב פה ד"ר מוחמד אלהיב אשר יתייחס לסוגיה של המגזר הדרוזי, ויש את המגזר הדרוזי שמהווה 1.9. יש פה גם נציג של המגזר הדרוזי שתהיה להם התייחסות. בסך הכל, שלושת המגזרים יחד מהווים כ-25% ומשהו ממערכת החינוך הישראלית.

מדיניות המשרד – דיברתי על הסוגיות שעומדות היום על הפרק. אנחנו מדברים על שיפור איכות המורים והמנהלים והעצמת בית הספר. אני חושב שזו סוגיה חשובה מאוד. בסוגיה הזו גם נציג את תוכנית העבודה שלנו. יש לנו תקציב שהוא בנוסף לתקציב של המשרד, קיבלנו תוספת תקציבית שעומדת על כ-58 מיליון שקל לשיפור איכות המנהלים והמורים בחברה הערבית, זה במסגרת החלטת הממשלה. הנושא השני שהוא חיזוק והעצמת החינוך הבלתי פורמלי, אני גם אציג את התוכנית של המשרד שתהיה מתואמת עם ראשי הרשויות הערביות, כי הקשר הזה חשוב לנו, אני חושב שהם צריכים להוביל את המהלכים במסגרת היישובים שלהם. זה חשוב מאוד לתאם את המהלך הזה אתם. הסוגיה השלישית – הנושא של שיפור הישגים לימודים. נציג פה את התוכנית החדשה, בנוסף לנושא של השפה הערבית, כי אנחנו רואים בשפה הערבית כמפתח לקידום הישגים לימודיים. הנושא של השפה העברית – אנחנו רואים שיש חסם בהשתלבות של התלמידים הערביים, הן בתעסוקה והן באקדמיה, ויש לנו תוכנית שתתייחס לסוגיה הזו.

הנושא הרביעי שנתייחס אליו הוא הנושא של העלאת מספר האקדמאים הערבים. יש לנו גם תוכנית מפורטת לסוגיה הזו. הנושא של החינוך הטכנולוגי – אתמול, גם במסגרת הישיבה עם ראשי הרשויות הערביות התייחסנו רבות לסוגיה של החינוך הטכנולוגי. אנחנו רואים שיש חסם בפני חלק של האוכלוסייה הערבית גם להשתתף בכלכלת המדינה, היות והתלמידים האלה לא - - - בעל יסודי. לכן אנחנו גם מנסים לתת אפשרות לתלמידים בחברה הערבית להשתלב במסגרת החינוך הטכנולוגי בעל יסודי, על מנת שיהיה להם קרש קפיצה אחרי שהם מסיימים את התיכון.

אתה יודע מה היה חסר בדף הקודם? זה בגדול מיפוי חולשות, בסדר. אבל הייתם צריכים למפות גם מקומות, יישובים, שצריכים התערבות מיוחדת של משרד החינוך.

מה שנקרא טיפול נקודתי.

עשינו את זה ואני אציג את זה.

אלה שלושת התחומים שדיברתי עליהם בהחלטת הממשלה. בנושא של ההישגים הלימודיים אני רוצה להתחיל עם תוכנית שהתחילה לפעול בשנה שעברה, שנקראת "עברית על הרצף", כאשר המטרה של אותה תוכנית היא לשפר את העברית הדבורה בקרב תלמידי המגזר הערבי. התחלנו ב-350 גני ילדים בחברה הערבית, התחלנו בתוספת של שעתיים לכיתות א-ב לחברה הערבית. אנחנו מלמדים את העברית החל מכיתה א-ב, אבל עברית חוויתית. בגני הילדים זה משחקים ושירים.

הוספתם שעתיים בגני הילדים?

הוספנו שעתיים שהן שעות תגבור, לא שעות תקן. כלומר – בתוך אותה מסגרת הוספנו עודשעתיים על מנת לתת - - -

האוזן קולטת, אתה חייב לחדד.

נכון. אנחנו התחלנו ב-350 גנים. השנה אנחנו מרחיבים א זה ל-750 גני ילדים. כל כיתות א-ב בשנה הבאה ילמדו בהיקף של שעתיים עברית דבורה, עברית חווייתית. התוכנית נקראת "טעימות בשפה העברית", על מנת לקרב את השפה הערבית. אנחנו יותר מדברים על שירים, לא מדברים על למידת השפה, יותר על שירים, על משחקים, על מנת לתת להם משהו שהוא חוויתי.

על הדרך זה יבוא.

כן. בכיתות ג' עד יב' אנחנו מדברים על תוספת של שעה. אנחנו היום מלמדים 4 שעות עברית, מדברים על תוספת של שעה, כלומר – כלל תלמידי מערכת החינוך הערבית ילמדו 6 שעות את השפה העברית, כאשר שעתיים מתוכן יוקדשו לעברית הדבורה, באמצעות או מורים מהמגזר הערבית לשפה העברית, או מורים מהמגזר היהודי. אנחנו השנה התחלנו במיזם מאוד יפה במחוז חיפה. בכל חטיבות הביניים במחוז חיפה משולבים מורים מהמגזר היהודי להוראת העברית הדבורה. אנחנו חששנו בהתחלה מקבלת המורים האלה אבל משיחות שקיימנו כאן עם המנהלים וגם עם המורים וגם עם הרשויות המקומיות ראינו שהמורים האלה התקבלו בצורה יפה גם בקרב בתי הספר

אנחנו, בדיונים אחרים שהיו פה – שואפים שגם מורים ערביים יבואו גם למגזר היהודי. גם בכלחל, ואם מדברים על הוראת השפה הערבית, אז בכלל, שיתעסקו גם וגם וגם.

הנקודה הזו היא חשובה מאוד, בעיניי.

היתה תוכנית כזו שאנחנו לא יודעים איפה היא עומדת היום.

יש עלייה קטנה, לא מספקת. רק לפני כחודש הוצגו הנתונים בוועדה.

למה חששתם? חששתם שמורים יהודים ייכנסו לבתי ספר ערבים - - -

לא חששנו. אי אפשר להיכנס בשנה אחת לכל בתי הספר מהמגזר הערבי. קודם כל, אין מספיק מורים מהמגזר היהודי. דבר שני, רצינו להתחיל עם פיילוט, ושילבנו גם את הרשות הארצית למדידה והערכה שתיתן הערכה לאותה תוכנית. ההערכה הסתיימה, ההדים מאוד חיוביים.

אבל תסכים אתנו שזה לא הנושאים העיקריים. לא בשביל זה התכנסנו.

בעל יסודי התחלנו בשתי תוכנית – גם בעברית אקדמית וגם בעברית תעסוקתית, על מנת לאפשר לתלמידים מהמגזר הערבי גם להתקבל לאוניברסיטאות במסגרת המדינה. העבודה הזו היא חשובה מאוד.

הנושא לש שפה ערבית – שאנחנו מייחסים לה חשיבות רבה, כולנו מאמינים שהשפה הערבית היא המפתח לקידום החברה הערבית, ותלמיד שלא מכיר ובקיא בשפת אמו לא יכול לשלוט גם בדברים אחרים, ולכן אנחנו גם מייחדים תוכנית ותקציב ייחודי לנושא של השפה הערבית. אנחנו התחלנו בתוכנית חדשה בעל יסודי, הן בלשון ערבית והן בספרות ערבית, ואנחנו גם רוצים להטמיע אותה בכל בתי הספר.

הנושא של 5 יחידות במתמטיקה - יש לנו עלייה מרשימה במגזר הערבי – עלינו ב-1.5 באחוז התלמידים שלומדים 5 יחידות לימוד ב-2016 - - -

כמה עלה במגזר היהודי?

אני אציג נתונים עוד מעט.

אתה אומר שעליתם ב- 1.5.

הפער נשמר ואף יותר מזה.

אנחנו היום עומדים על 8.5% מהתלמידים שלומדים בבתי ספר ערביים, בהיקף של 5 יחידות לימוד. בשנה שעברה זה עמד על 7.1%. יש לנו עלייה של 1.4. לגבי המגזר היהודי אין לי נתון מדויק.

לגבי הנושא של זכאות לבגרות, היתה לנו עלייה במגזר הערבי בתשע"ה, וגם באיכות תעודת הבגרות. בנושא של התקצוב הדיפרנציאלי - - -

רגע, והיא עומדת היום על כמה?

היום במגזר הערבי אנחנו עומדים על כ-52% זכאים משכבת הגיל.

יש פילוח – צפון? נגב?

זה לא משכבת הגיל.

אומרים לי פה שזה לא משכבת הגיל, אלא אם כן ההגדרה היא אחרת – כשאתה אומר "משכבת הגיל", למה אתה מכוון?

יש שני פרמטרים. כשאנחנו מדברים על הלומדים אנחנו מדברים על כל אלה שהם קיימים ולומדים - - -

במערכת החינוך.

כששאל אותי היושב ראש אני התייחסתי לשכבת הגיל, לא התייחסתי ל - - -

יישב את דעתך?

לא.

נוכל להעביר לכם את המצגת שהציג אותה שר החינוך וגם המנכ"לית לפני שבוע, ויש בה גם את הנתונים המדויקים לגבי הנושא של שכבת הגיל.

שאלתי על הפילוח לפי מחוזות.

ד"ר מוחמד אלהיב שנמצא פה יתייחס לגבי הדרום, אבל אני חושב שנבנית כיום תוכנית שהיא ייעודית למגזר הבדואי בדרום שתתייחס לנושא של שיפור ההישגים הלימודיים בדרום - - -

בעלייה של 1.5 – תאמין לי - - -

השאלה אם יש עלייה בכלל שם.

לדעתי – 1.5% עלייה זו לא עלייה. בואו נתקדם, אנחנו רוצים להגיע לעיקר.

אבל זו בעיה שמציגים את זה כעלייה משמעותית, זו בעיה בראייה, בתפיסה של משרד החינוך. אם הוא מציג את ה-1% כאילו הישיג.

את מכירה את המושג של זווית ראייה. כל אחד מזווית הראייה שלו. הוא רואה את זה כשמשמעותי. הוא השקיע, מותר לו להרגיש שהנה, סוף סוף יש תוצאה. אנחנו – לא מספק אותנו.

הנושא של התקצוב הדיפרנציאלי – המטרה של התקצוב הדיפרנציאלי הוא חיזוק האוכלוסיות שהן חלשות, אנחנו רואים בזה גם משאב שהוא משאב מבורך למגזר הערבי. במסגרת התקצוב הדיפרנציאלי אנחנו מייעדים את זה ספציפית למקצועות הליבה. אנחנו נותנים דגש שם לנושא של השפה הערבית, לנושא של המתמטיקה, והנושא של העברית, והוא משולב במסגרת התוכנית הכללית ש - - -

כפי שידוע לי, רוב היישובים הערביים, לצערי הרב – הם באשכולות של זכאים לדחיפה, אז כשאתה מדבר אתי בתוך המגזר על תקצוב דיפרנציאלי, זה מכלל תקציב המשרד לכיוון המשרד.

כן, אני מדבר על תוספת תקציבית שהיא ייעודית למגזר.

שכולם ייהנו ממנה.

אתמול, במסגרת ישיבה עלתה הסוגיה של אבו גוש, למשל. אבו גוש הם במדד חברתי כלכלי 6. לכן הם לא נהנים מ - - -

עד שלא ימצאו סלמונלה בחומוס. זה היה בהומור.

הלוואי שיהיו עוד יישובים שנוכל לומר - - -. כשאתה אומר לי אבו גוש – מכלל היישובים - - -

כשאתה אומר תקצוב דיפרנציאלי – מה ההערכה של השיעור שיועבר לבתי הספר הערביים מסך כל התוספת לתקצוב הדיפרנציאלי?

יש לי גם שקף שמדבר על התקצוב הדיפרנציאלי.

אני זוכר את הדברים האלה בעל פה. למה אתה לא זוכר אותם בעל פה?

אני זוכר בעל פה, אבל - - -

אני אספר לך. אני, מגיל 18 מופיע בפני ציבור ותמיד יש את אימת הציבור. כשאדם צריך להציג הוא יודע שהוא אחד וכולם עטים עליו, מחכים למתי שימעד, תן לו, תן לו בקצב שלו.

בנושא של המתמטיקה השקף הזה מראה בבירור שאנחנו עומדים ב-2015 על 7.82 - - -

מה השיעור בציבור היהודי של למידה בחמש יחידות מתמטיקה, כדי להשוות?

אין לו. הוא אמר שאין לו את הנתון.

אין לי, אבל אני רוצה להגיד - - -

תוך כדי, אני מבקש שמישהו ממשרד החינוך יאתר את הנתון הזה. תודה.

בסביבות 10%. אנחנו רוצים להכפיל את הנתונים, ורוצים להגיע ל-14% במגזר הערבי מכלל הלומדים שלומדים ב-5 יחידות לימוד. התחלנו את זה השנה - - -

אתם שואפים להכפיל כבר בתשע"ז?

שואפים להכפיל עד 2018, להגיע ל-14% עם המשאבים שקיימים. אנחנו התחלנו בכיתות ט'. השנה פתחנו ב-79 חטיבות ביניים במגזר הערבי קורסי קיץ על מנת לאפשר לתלמידים שהם על סף 5 יחידות להשתלב במסגרת 5 יחידות לימוד. השתתפו שם כ-1,400 תלמידים מהמגזר הערבי. אני חושב שהנתונים האלה הם נתונים מעודדים.

במגזר הבדואי הנתון שקיים היום הוא 2.07. אנחנו יודעים שהנתון הזה הוא קשה מאוד, ואי אפשר להסכים עם הנתון הזה. לכן, המטרה שלנו ב-2018 היא להעלות גם את המגזר הבדואי בדרום ל-7% כי אי אפשר להעלות ל-14% תוך תקופה של שלוש שנים.

בנושא של שיפור איכות עובדי ההוראה, אני רוצה להרחיב. קיבלנו תקציב שהוא תקציב ייעודי שאומר – בנוסף לתקציב של המשרד שעומד על 58 מיליון שקל אנחנו פה מדברים על הנושא של העלאת איכות המתקבלים, כי אנחנו עדים לתופעה שהתלמידים שמתקבלים למכללות הערביות הם לא התלמידים הטובים, כי התלמידים הטובים הולכים ללמוד מקצועות ש - - -

הקדשנו לכך דיונים רבים בוועדה. חברי הכנסת מודעים לכך, דורשים ותובעים – שהטובים יבואו להוראה, גם בתוך מכללות ההוראה וגם צריך לעשות הכל כדי שהציונים ישקפו באמת את האיכויות.

אני לא ארחיב בזה, יתקיים על זה דיון. אנחנו מתייחסים לנושא של העלאת איכות המתקבלים, פיתוח והכנה להכשרה, שליטה בשפה הערבית, ייחוד תרבותי חברתי, כי לתלמידים במגזר הערבי צריך לייחד משהו שהוא חשוב מאוד. הסוגיה של חוסר מורים בדרום – גם בה אנחנו מטפלים במסגרת התוכנית.

מסגרת החינוך הבלתי פורמלית היא דבר חשוב מאוד וזו הפעם הראשונה שאנחנו נכנסים לזה. לא ניתן מענה בתחום החינוך הבלתי פורמלי לחלק רב מהתלמידים במגזר הערבי. חלק מהרשויות הערביות לא תקצבו, אין שם לא מתנ"סים ולא מרכזי נוער, ולכן המטרה שלנו היא כזו - - -

הנה אני אומר לך- תתקצבו, ואם לא תפקחו ולא תהיו עם יד על הדופק לעקוב אחרי ביצוע אמיתי, ותקצבו פר ביצוע, אז יכול להיות שתתקצבו ולא יהיה, בגלל קשיים אחרים של הרשות.

אנחנו התחלנו קודם כל בנושא של התשתיות, הן התשתיות הפיזיות והן התשתיות הראשיות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי במגזר הערבי. לכן פורסמו עכשיו 11 תקני פיקוח בתחום של החינוך הבלתי פורמלי שאנחנו אמורים לקלוט אותם במשך חודש ספטמבר. אנחנו אמורים לקלוט אותם ויהיו 11 מפקחים שיפקחו על העבודה בתחום של החינוך הבלתי פורמלי.

בנושא של התשתיות הפיזיות אנחנו הולכים או על הנושא של המתנ"סים הקיימים. אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות של המתנ"סים כדי שיתנו מענה לכל תלמיד ותלמידה במגזר הערבי.

ואיפה שאין מתנ"סים?

יש סוגיה שניה של מקומות שיש מתנ"סים אבל הם לא מופעלים ולכן אנחנו הולכים לתקצב כל מתנ"ס כזה ב-900 אלף שקל על מנת לאפשר את הפעילות.

על זה אין הסכמה, ראשי הרשויות אמרו לכם שהם צריכים את התקציב להיכנס לרשות המקומית עצמה ולא לרשת המתנ"סים.

זה לא ויכוח פה.

אתה לא מתואם, אתה לא מתואם עם ראשי הרשויות.

אנחנו רוצים לשמוע את כל הסקירה. נשמע את כל הסקירה ואחר כך ניתן אפשרות להתייחס.

במקומות שאין מתנ"סים אנחנו סיכמנו ככה - התקציב יועבר לרשויות המקומיות בתיאום עם משרד החינוך, משרד החינוך יפקח על התוכניות. הרשות המקומית היא תפעיל אם להפעיל אצלה יחידת קידום נוער או להפעיל את בתי הספר במסגרת היישובים. זה נעשה בתיאום עם הרשויות.

צריך לחדד עוד נקודה – ראשי רשויות שיבקשו שהתקציב לא יועבר למתנ"סים אלא יועבר לרשות המקומית, התקציב הזה - - -

תוספתי?

כן, תוספתי. הוא יועבר לרשות המקומית והרשות תחליט לאיפה להעביר את זה.

תודה. לשלב הבא. אנחנו קצרים בזמן.

נתונים כלליים – תלמידי המגזר הערבי שלומדים היום במסגרת החינוך הטכנולוגי, 43 אלף תלמידים, אנחנו רואים היום, לפי השקף הזה 45% מהתלמידים במגזר הערבי בעל יסודי לומדים בחינוך הטכנולוגי, כאשר במגזר היהודי אנחנו מדברים על 39.5. כלומר, היום אנחנו יכולים להגיד שחלק רב במגזר הערבי לומדים בחינוך הטכנולוגי, אם זה הגבוה, החל ממגמות שהן הנדסה ביו-רפואית, עד למגמות החלשות שעונות על הצרכים של התלמידים המתקשים.

בנושא של העלאת מספר האקדמאים במגזר הערבי – זו סוגיה שמשליכה גם על ההמשך. התחלנו בהפעלת תוכנית חינוך לקריירה והכוונה מקצועית בסיוע המל"ג, ב-180 בתי ספר בחברה הערבית. זו השנה השנייה שהתוכנית הזו מופעלת. מפעילים תוכנית "עברית על הרצף" בכל בתי הספר התיכוניים, 650 מלגות מה - - -

עבדאללה, כשבא נתון מיישוב מקומי במגזר הערבי, והוא אומר לך – אחוז הזכאות שלי בבגרות הוא סביר, או ממוצע, אני לא מתרגם את זה לכניסה לאקדמיה – זה מדליק לכם נורה אדומה, באיזה שהוא מקום? יש לכם את המדד הזה? אתם ערים לכך?

אנחנו היום יודעים שיש לנו בעיה של השכלה גבוהה במגזר הערבי. לכן אנחנו היום מתואמים עם המועצה להשכלה גבוהה בנושא של הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב תלמידי המגזר הערבי. קודם כל, זיהינו את החסמים. זיהינו שהשפה העברית מהווה חסם עבור תלמידי המגזר הערבי, שהפסיכומטרי מהווה חסם.

המל"ג, בכתיבת תוכנית החומש הקרובה – היה אתכם בקשר? נסמך על הנתונים ?

היה אתנו בקשר ונסמך, ונבנתה תוכנית שהיא מתואמת אתנו. אנחנו בנושא של חינוך לחיי קריירה והכוונה מקצועית העברנו תקציב של המל"ג, שיעבירו את זה דרך המל"ג.

הנושא של המלגות - 650 מלגות למקצועות שהם מקצועות נדרשים. חלק מהתקציב הזה הוא מהתקציב של משרד החינוך. הנושא של חיזוק השפה העברית - - -

כל המל"ג זה משרד החינוך.

גם הוספנו, אבל הנתון הזה יכול להראות לך שיש מגמה של עלייה במספר הסטודנטים הערבים במערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. אם אתה מסתכל על המעבר מתשע"א לתשע"ד – עלינו מ-7.9 ל-9.8. יש כאלה שיגידו שהעלייה הזו היא 2%, אבל אני אומר - - -

כמה חינוך והוראה יש פה?

זה מופיע שם, למטה, אדוני היושב ראש. 25% חינוך והוראה, אבל המגמה בהמשך הפעלת התוכנית - - -

מגמת עלייה, אוקיי.

בנושא של הבינוי יש אתי פה צוות. אני אתייחס לתקצוב הדיפרנציאלי.

הקטע של הבינוי הוא אקוטי במגזר הערבי.

התקצוב הדיפרנציאלי, לפי מה שאנחנו רואים בשקף, למגזר הערבי והבדואי – ביסודי ובחטיבות ביניים יתבצעו כ-49 אלף שעות ביישום המלאה. היישום המלא הוא בשנת תשע"ט.

דווקא כשדיברת על נתונים, דיברת מהר, לא עצרתי אותך. בכספים, המספרים – לאט-לאט.

התוכנית הזו היא תוכנית ל-5 שנים.

אתה יכול לתרגם את תשע"ט למספרים?

קודם כל אנחנו מדברים על חלוקת תקציבים שהיא צודקת, במערכת החינוך, אנחנו מדברים על יותר שעות - - -

- - -

סליחה. התחלנו את הקרקס? אפילו אם השאלה שלך היא נכונה או במקום, תן לו. אתה הספקת כבר להבין מה הוא רוצה לומר ושאלת שאלה. אני עוד לא הבנתי כלום.

התוכנית הזו היא תוכנית ל-5 שנים, יסודי וחטיבות ביניים. שנת הלימודים תשע"ז היא השנה השלישית ליישום התוכנית. בתשע"ז יעמוד היישום של התקציב הדיפרנציאלי על 55%. בשנת הלימודים תשע"ט יעמוד היישום על 100%. בשנת הלימודים תשע"ז תלמידי החברה הערבית ייהנו מכמעט 27 אלף שעות תוספתיות לתלמידי המגזר הערבי. בתשע"ח יתווספו עוד 11 אלף- - -

על ה-27?

כן.

בסדר. הברור מאליו צריך שייאמר.

בתשע"ט יתווספו עוד 10,000 שעות, בסך הכל יתווספו למערכת החינוך הערבית והבדואית כ-49 אלף שעות לימוד.

שהוא תוספתי לעומת המערכת הכללית?

לזה יש השלכות על אלפי מורים שהם מובטלים ולא מוצאים תעסוקה.

לכן ייתן מענה חלקי - - -

ייתן מענה חלקי, 2,500 משרות מהמורים שעבדו במסגרת החינוך הערבי.

ייתן מענה איפה שיש אבטלה ויצור מצב של חוסר איפה שממילא חסר.

נכון, אבל בעיקר זה יטיב בנושא של שיפור ההישגים הלימודיים. אנחנו תולים הרבה תקוות בתוכנית הזו ולכן בכל כנס שאנחנו יושבים עם המנהלים ועם המפקחים ועם ראשי רשויות אנחנו אומרים – אם אתם רוצים לראות נקודת אור זה בנושא של הניצול היעיל של התקצוב הדיפרנציאלי.

יש את הנושא של החלטת ממשלה חדשה שהתקבלה בנושא מדדי התוצאה. היתה חלטת ממשלה שהתקבלה לפני כ-3 שבועות, בנושא של - - - נקבעו מדדי תוצאה עם השר והמנכ"לית לתלמידי החברה הערבית. אנחנו מדברים על 2022. הממדים האלה נקבעו גם בתאום עם הרשות הארצית למדידה והערכה וגם עם היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד החינוך. אנחנו גם יכולים להעביר לכם את המדדים. המדדים האלה מראים בבירור – יש לנו תוכנית שהיא תוכנית ספציפית לכל יעד על מנת לקדם את הישגי התלמידים במגזר הערבי תוך 5 שנים בתחומים שנקבעו במסגרת החלטת הממשלה.

סוגיית הבינוי. יש לנו את מזרח ירושלים, ובכלל את כל המגזר הערבי. הקושי ידוע. עד היום סוגיית התקצוב של בינוי כיתות היתה בלי קריטריונים. היום נדרשתם לקריטריונים. השאלה – מה כובד המשקל שהולך להיות בתוכנית החומש הקרובה לבינוי. אני אגיד לך את השקפת עולמי, ותגיד לי: עד היום חילקו את זה לפי מגזרים, אחוזים מסוימים, לפי גודל. אני טוען שבגלל הפערים שישנם בחברה הישראלית, הפערים הגדולים במערכת החינוך בתשתיות לחינוך, זה צריך להיות ביחס ישר – איפה שיש חוסר גדול, כובד המשקל צריך להיות שם, וכך הולך ויורד לאיפה שהמערכת היא פחות או יותר מאוזנת.

ירושלים המזרחית היא כמו המגזר הערבי.

סליחה. קח את הערתך אחורה, מבחינתי זה לא מקובל. מבחינתי יש מגזר ערבי.

- - -

גנאדי, תספר לנו גם על ההישג האחרון, כולם מתגנדרים בו.

אני מנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון במשרד החינוך. אנחנו בעצם הקו הראשון שנפגש עם המגזר הערבי כי כל הפניות והבקשות לבינוי מגיעות אלינו. אנחנו בודקים אותן, נותנים תשובה לכל רשות ורשות לגבי הצרכים שלה. בשתי מילים – על מנת להגיע לתוצאה ב-1 לספטמבר צריך לעבוד הרבה לפני זה. העבודה מתחילה מבדיקת הבקשות, כאשר הבדיקה היא משותפת. ביחד עם הרשות אנחנו יושבים לגבי כל יישוב ויישוב – מה המצב הקיים, איפה החולשה ומה אפשר לעשות כדי לקדם את הפרויקט.

הנתונים ידועים לכם, פחות או יותר.

הנתונים ידועים וגם המכשולים לבצוע. אחד מהמכשולים זה היעדר קרקע להקמת מוסדות חינוך או הרחבתם. אנחנו, מהשנה שעברה, חברים בוועדות מחוזיות של משרד הפנים, עכשיו זה במשרד האוצר. בכל הישיבות – אלה שהם ביחד עם הרשות ולפעמים אנחנו מלחיצים את הרשות להקצות קרקע שנדרשת למוסדות חינוך בשטחים שמתוכננים. אני חושבת שזה חיזוק גדול שבעוד כמה שנים נראה את השינוי.

דבר שני – מיפינו 13 רשויות מקומיות אקוטיות בנושא של בינוי מוסדות חינוך ועובדים אתם מאוד רצוף – מקיימים ישיבות, מקדמים גם אותם, ונותנים עדיפות בבדיקת תוכניות אדריכליות וגם בבדיקת תקציב. זה בפן התכנוני. בפן הביצועי – הסל של בינוי כיתות בשנים האחרונות היה מאוד מאוד בעייתי. זה מתייחס לא רק למגזר היהודי. אתה בטח שמעת את זה גם מיישובים יהודים, גם משרד השיכון כל הזמן גער בנו שאנחנו לא מספיק מתקצבים פרויקטים של הסכמי גג, גם המגזר החרדי, גם המגזר הערבי – כולם, כי הסל היה מאוד מצומצם. אבל גם בסל הקטן הזה נתנו דגש למגזר הערבי, הם קיבלו יותר מהמשקל שלהם באוכלוסייה, אבל בסך הכל אנחנו מבינים שזה לא סוגר את הפער.

ההישג הגדול שאתה מדבר עליו הוא באמת הישג שאני חושב שהוא מהפכני בתחום החינוך - זה הגדלת תקציב לבינוי כיתות בתכנית החומש החדשה, מ-2017 עד 2022. אם עכשיו היה לנו תקציב של 8,500 כיתות בתוכנית החומש הקודמת, פלוס כמה אלפים לוועדת טרכטנברג עכשיו קיבלנו תקציב 17 אלף כיתות. זה תקציב מאוד רציני, ואני מודה לכל אלה שנתנו את היד להגיע להישג הזה.

קוראים לזה ממשלת ישראל.

כן, בפירוש. אני אומר - - -

נכון שממשלת ישראל קיבלה את ההחלטה, גם הזעקה שעלתה מהשטח, דיונים שהיו כאן ולחצים של שליחי הציבור לאורך כל הדרך, כי זה בלתי נסבל. יש היום במערכת החינוך - - -

בסופו של דבר זו היתה החלטה של ממשלת ישראל.

כולנו שואפים למשילות, בסוף. אבל גם אותה ממשלה לא שמעה את הזעקה הזו בחומש הקודם.

- - -

אז הנושא הזה כמובן ישפר באופן מהותי את היכולת שלנו לתקצב פרויקטים במגזר הערבי והבדואי, וגם במזרח ירושלים. דרך אגב, אנחנו עשינו כמה צעדים שאפשר להגדיר אותם כאפליה מתקנת. עוד לפני הקטנת כיתות ל-32 תלמידים בכיתה, במגזר הערבי והבדואי זה כבר היה, על פי ההחלטות הקודמות. כל התחשיבים – אם במגזר היהודי התחשבנו לפי מקסימום של 40 תלמידים בכיתה עד לפני שנה, במגזר הערבי והבדואי זה היה 32. במזרח ירושלים זה היישוב היחידי בארץ שאנחנו רוכשים קרקעות כדי לבנות מוסדות חינוך.

מבחינה תקציבית אני אישית מאמין שאנחנו נוכל לקדם בצורה משמעותית את בניית ה - - -במגזר הבדואי, ואני מניח שזה יהיה מעבר לאחוז שלהם באוכלוסייה. אני חושב שבחומש הבא הדגש יהיה בעבודה בתוך המגזר ובתוך ה - - -. אני מתכוון לחוסר הזמינות של הקרקעות, אני מתכוון לתביעות בעלות, שיש מגרש אבל אי אפשר לבנות שם. אני מדבר על קידום תוכניות והיעדר רצון של הרשויות להקצות קרקע, אפילו שהיא מיועדת למגורים, אבל לא רוצים להפקיע יותר מדי קרקע מהציבור, לא רוצים לעבור את ה=30%. גם פה אנחנו מחפשים פתרונות. עוד צעד נוסף שהמגזר הערבי מאוד יזכה ממנו זה החלטת הממשלה, החלטת קבינט הדיור לאמץ את התדריך להקצאה חדשה של קרקע, שתאפשר לבנות

מוסדות חינוך על קרקע יותר קטנה, אבל בצורה שלא תפגע באיכות המענה הפיזית.

אני רוצה לשאול שאלה – לו יצוייר שהיום יש לך הכרה בצורך, של כל היישובים הערביים, ואין מצוקת קרקע. אתה יכול לומר לי בוודאות שהם יענו על הקריטריונים, שהם יהיו בין הראשונים לזה?

בטוח. גם לפני זה היו קריטריונים והמגזר הערבי היה מקבל מעבר לאחוז שלו.

- - -מה הצרכים.

סליחה, אדוני. הוא התייחס לשאלה שלי. שאלנו על הצרכים, לא חידשת כלום, אם רק היית נותן לו להתבטא.

אני גם אתייחס לאמירה הזו.

אני אומר לכם שעכשיו, עם התקציב החדש ועם הקריטריונים החדשים שנותנים דגש חזק לרמה הסוציו-אקונומית הם די בוודאות - - -

אבל השאלה ששאל ג'עפר היא במקומה – בהשוואה לצורך - - -

אבל השאלה שלי היא גם במקומה ואני עוד לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי. אז סליחה.

אני אתחיל בזה שעל פי הקריטריונים החדשים, כאשר הרמה הסוציו-אקונומית הופכת להיות אחד מהמרכיבים שנותנים דגש גבוה, זה באופן אוטומטי מקדם - - -

רמה סוציואקונומית או צרכים, כיתות?

רגע, אני אחדד את השאלה: אני בכוונה פתחתי בהכרה בצורך. הרי ילד הוא עובדה. מספר ילדים בכיתה הוא עובדה, תאריך הלידה והשנתון – זו עובדה. הכרה בצורך, מבחינתי, זה לאו דווקא בפרוצדורה של משרד החינוך. יש רגע רישום של ילדים. צריך לתת להם מענה בתשתיות של בתי ספר. השאלה שלי היא כזו: האם בתוכנית החומש הקרובה ולאור הגידול המסיבי בתקציב, למספר הכיתות שקיבלתם, אני צריך

לצאת בוודאות מוחלטת שלפחות ביישובים שאין מצוקת קרקע – יש הכרה בצורך וכל מה שצריך כדי שהם יהיו זכאים לתקצוב, האם הקריטריונים החדשים עונים על כך זאת אומרת, מבחינת יכולת תקציבית שלכם, מבחינת חתך סוציו-אקונומי? אני לא מתייחס, לצערי הרב, לקטע של המגזרים כי כולם נכנסים לתוך השיקול הזה. אז לא הבנתי את ההסתייגות שאמרת.

אני אומר שהתקצוב יינתן מהסך הכללי על פי קריטריונים מסוימים.

אתה יודע לומר לי את הקריטריונים? הגעתם להסכמות כבר לגבי קריטריונים?

סוגרים אותם לגמרי - - -

אתה יכול לומר לי מה הם, על רגל אחת?

זה רמה סוציו-אקונומית של היישוב, כמות של הבקשות שהגישו - - -

מה זה כמות הבקשות? כללית.

הבקשות לבינוי. כמה שהרשות יותר מגישה בקשות, מוכרות, כמובן – אנחנו בודקים ונכיר בצורך. אז - - -יותר גבוה, כי יש להם מצוקה יותר גדולה.

מתי אתם מכירים?

כשאתה אומר לי – ניקח יישוב ערבי, מטיבם – הם קטנים, כשאתה אומר לי – מספר הבקשות. בוודאי שבאר שבע, עיר שמתפתחת עכשיו, מספר הבקשות שלהם יהיו זניחות, מה גם שלא יהיו להם עתודות קרקע. אני אומר במילים אחרות – כמי שפעם פרסם מבחני תמיכה, כשר, אני נתתי מבחני תמיכה לגדולות ומבחני תמיכה לקטנות. לקחתי את העוגה וחילקתי כך כדי שהקריטריונים של הגדולים לא יבלעו את הקטנים. לכן חידדתי ואמרתי – האם אתה יכול היום להניח את דעתי? כי לו יצוייר שחריש-קציר - - - כמה יחידות דיור בונים שם, 5,000? 6,000? ולדירות גדולות- ההערכה שהם יגישו בקשות לבתי ספר בכמויות גדולות.

ולהוסיף שאלה – כמה בקשות דחיתם? כמה דחיתם ביישובים הערבים? כמה בחינוך הטכנולוגי, בחינוך הלא-טכנולוגי, ביישובים הערביים?

אני מדבר על העתיד, את חוזרת אתי לעבר, עכשיו?

- - - יש מספיק שהוכר הצורך. יש מאות בקשות שהוכר הצורך בהן, ועדיין לא בוצעו. זה המצב.

הם אומרים – בגלל עתודות קרקע, ויש בקשות שיש קרקע - ודחיתם.

לא.

יש בטמרה, יש בכאבול.

אני אגיד לכם – רק ל-2016 אישרנו בקשות לבערך 2,000 כיתות. מה שאנחנו דוחים, לפעמים, כיתות - - -

אתה מדבר על כיתות במגזר הערבי?

כן. הוכר הצורך.

- - -

אדוני היושב ראש, אתה זוכר כאשר תמיר, האחראי, בא ואמר – אנחנו מאשרים 10% מבקשות הבנייה בגלל בעית קרקע, הוא נתן את האחוז הזה, הוא אמר , הצביע על 10% - - -

אני לא רוצה לומר דברים שאני מתאפק לומר. גנאדי, תן לי את הנתון.

אנחנו נותנים אישור לצורך בלי שום התייחסות – יש קרקע או אין קרקע.

הכרה בצורך. אתה יכול לומר לי פחות או יותר מתוך הכרת השטח, מתוך הכרה בצורך של 2,000 כמה ייצאו בפועל להתחייבויות, להרשאות?

כמובן שהרבה פחות ממה שיש עכשיו, בצורך, לצערנו, אבל הסוגייה הזו תשתנה.

זה נכון שזה בערך 40%? יש לנו פה איזה נתון - - -

- - -

אז זה לא ה-10% של תמיר. את מבינה למה אני סומך על גנאדי? לא רציתי לומר אבל אמרתי. מתוך ה "הן" אפשר לשמוע את הלאו.

אדוני היושב ראש, זה לא כולל ירושלים המזרחית.

זו בעיה נפרדת. לכן הוא אמר לך שבירושלים זה המקום היחיד במדינה שאפילו מתקציבים - - -רכישת קרקע - - -

אני רוצה לשאול את גנאדי – אולי לא שמתי לב ונאמר לוועדה נתון של מספר הכיתות החסרות מגני ילדים ועד תיכון, בכלל בתי הספר במערכת החינוך הערבית, ובי"ת , במצטבר, כמה הכרה בצורך יש. אבל השאלה העיקרית היא הראשונה, שכל פתיחת שנת לימודים אנחנו מחכים לנתון הזה.

הרי שאמרתי – תאריך לידה ידוע, ושנתונים ידועים.

אני יכול להגיד לכם בדיוק מספר, כי המספר הזה – אנחנו כללנו באותה בקשה שהגשנו למשרד האוצר.

משפט אחרון – מזרח ירושלים. זה המקום היחידי בארץ שכל פרויקט שמוכן לתקצוב – מתוקצב באופן - - -

תודה. אני יודע את זה מהדיונים וההתחייבות שלכם בדיון הקודם. חברי הכנסת, אני אגביל אתכם ל-2 דקות. יש לנו הרבה דוברים, המגזר הבדואי והדרוזי עוד לא דיבר, משרד החינוך והשלטון המקומי, ויש לנו עוד עורכים.

קודם כל תודה על הדיון, לפרוטוקול – אני רוצה למחות על כך שכל פעם שאנחנו מקיימים דיון על החינוך הערבי המנכ"לית לא רואה מקום להגיע. זה חוזר על עצמו ואני חושב שהגיע הזמן - - -

זה כישלון של יושב ראש הוועדה. אני מציע שתתפטר.

- - -

- - -

הנה אני אומר לכם: טעות שלי. ייחסתי חשיבות לדיון הזה והכנסתי אותו ראשון לסדרת הדיונים, והייתי צריך באמת לקחת את זה לתשומת לבי שבדיון ברמה כזו חייבת להיות מנכ"לית, ואתם צודקים. אני לא יכול לבוא אליה בטענות, לא הזמנתי אותה.

עם כל הכבוד לנתונים ששמענו – וזה כמובן לא אישי לעבדאללה וגנאדי, זה כמובן אל מול מערכת החינוך, אבל עם כל הכבוד אין כאן בשורות חדשות. כל מה ששמענו פשוט אנחנו מדברים על תקציבים של טיפה בים. יש דוח של בנק ישראל מלפני שנתיים שדיבר על כך שכדי שיהיה שינוי משמעותי במערכת החינוך הערבית צריך כ-5 מיליארד שקל ל-5 שנים ומה שאני שומע בקושי זה מאות מיליונים, אם אכן זה ייושם.

אני רוצה להגיד גם שעדיין, הבעיה הקריטית במערכת החינוך שמדירים בעצם את אנשי החינוך הערבים ואת האקדמאיים הערביים - - -

סליחה, 5 מיליארד שח בשנה?

לא, במסגרת 5 שנים, על פני 5 שנים.

הבעיה העיקרית של הדרה של אנשי חינוך ערבים עדיין נמשכת. התקנות מחייבות הקמת מועצה מייעצת לחינוך הערבי בה אמורים ליטול חלק אנשי חינוך ערבים. התקנות קיימות מאז 96. עד היום משום מה המשרד אינו מקים את המועצה הזו. הגיע הזמן להקים מועצה כזו לפי החוק.

לא שמענו אף מילה על המחסור בכיתות למוד, בעיקר גני ילדים בנגב. אנחנו מאז תחילת השנה מדברים על מחסור של יותר מ-5,000 - - - יש לנו יותר מ-5,000 ילדים רק בגילאי 3 עד 5. אלה גילאי חובה שאין להם מענה בנגב, ולא שמעתי התייחסות ספציפית לנושא.

לגבי התקצוב הדיפרנציאלי – לפי הנתונים שיש לנו ההערכה היא שבין 40 עד 50% מהתקצוב הדיפרנציאלי יילך לבתי הספר הערבים. קודם כל אני מקווה שזה ייושם אבל זה לא עונה על הצורך הקיים כי מרבית היישובים, בין 1 ל-3 הם היישובים הערבים. אם באמת התקצוב הדיפרנציאלי היה אמור להיות שוויוני, לפחות 70 עד 80% מהתקצוב הדיפרנציאלי היה אמור ללכת פשוט לאשכולות הללו של 1 עד 3. גם צריך להבין שהתקצוב הזה לא הולך לחטיבה העליונה. היה דוח שמשרד ראש הממשלה היה שותף לו, והרשות לפיתוח כלכלי - - -

אנחנו במהלך של היפוך הפירמידה. כובד המשקל מהגיל הרך הולך - - -

אבל זה לא סותר. יש כתב אישום מאוד קשה על האפליה בחטיבה העליונה. מדברים על פער של 70 עד 80% בין השקעה בתלמיד היהודי והשקעה בתלמיד הערבי. אני עד היום לא שמעתי שיש תוכנית לגשר על הפער הקיים. אנחנו מדברים על השקעה של כ-18 אלף בתלמיד הערבי לעומת יותר מ-24 אלף בתלמיד היהודי. לא שמענו תוכניות אקטואליות איך הולכים לגשר על הפער הזה.

דיבר גנאדי על 17,000 - - - נכון, זו בשורה מצוינת. למי שסובל כבר עשרות שנים ממחסור בכיתות לימוד, אבל אם לא תתגברו על המחסור בכיתות לימוד שעד היום אנחנו שומעים אותם, לא נפיק כלום מהעניין הזה. המקומות היחידים – יש בתי ספר יבילים. המקומות היחידים שעד היום יש כיתות שכורות- - -

תכניס את החרדים, גם.

אנחנו גם מכירים את הבעיה הזו שיש בעיה בצורך – זה דוח של מרכז המחקר בכנסת, אבל בפועל, ביישום, זה לא מועבר.

אומרים: צרת רבים – נחמת טיפשים. אבל מראים לי בדוח שגם הכרה בצורך, גם במגזר היהודי זה נע על 40% אבל המורכבות - - - בוא, אני אגיד לך. זה לא התקציב. זה סדרי עדיפויות, גם של ראשי רשויות. ראשי רשויות מגישים הכרה בצורך ורף הביצוע נע בין - - - יש לי רשות שאני מטפל בה עכשיו. 12 בקשות הוכרו בצורך. יש להם אפילו הרשאות ביצוע – 20%.

אבל ביישובים הערבים יש מקומות שאין קרקע. אין קרקע,

לכן, אתה שואל אותי ואני אומר לכם – אתם צריכים לשנות את תפיסת העולם בקטע הזה. מרגע שניתנה הרשאה לרשות זה לא אומר "שגר ושכח", אלא – לשבת ולאיים עליו: אם לא תביא, לא תתחיל, לא תבצע – לוקח.

זה רובם – בעיות ביצוע שאנחנו - - -

אבל החובה שלכם היא כלפי התלמיד. אני מדבר על מקומות שיש הכרה בצורך של 100 כיתות ובפועל עושים 10. לכן, לגבי בניית הכיתות הללו – היה סיכום גם בוועדת החינוך, בישיבה משותפת עם ועדת הפנים שכבוד היושב ראש היה שותף לה, שיוקם צוות בינמשרדי משותף כדי לטפל בבעיה הזו. אם הבעיה הזו לא תטופל ויהיה מקום גם להקצאת קרקע לצורך בנייני ציבור, הבעיה לא תיפתר? לכן יש חדשות טובות על 17 אלף אבל שוב – אם לא נתמודד כראוי עם הבעיה הזו, אז גם - - -

כיו"ר ועדה אני לא מתכוון להרפות מסוגיית הבינוי ואני, סליחה על הביטוי – תמיר בן משה לא פה, אני אשב לו על הזנב.

אני מקדם את חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. בקצרה, בבקשה.

העניין של תגבור שעות חומש. אני לא ראיתי את התוכנית, וזה כתקצוב דיפרנציאלי. בחומש יש תקצוב, דיברו על 49 אלף שעות לימוד, אבל אני לא רואה את התוכנית שאומרת שאחרי 10 שנים או 15 שנים נגיע לשוויון עם האוכלוסייה היהודית. את זה אני רוצה לראות במשרד החינוך - - -

הוא אמר בצורה הכי כנה וישירה שזה צמוד למדידות והערכות ובדיקה - - -

בסדר, אבל אני לא ראיתי תוכנית שאומרת – היעד שלנו בעוד 10 שנים יהיה שוויון.

אתה מבין, עבדאללה, מה הרציונאל שצריך להיות? אנחנו, כמדינה חייבים להגדיר יעדים. זאת אומרת שעד שנה זו אנחנו מתחייבים לצמצם פערים - - -

לסגור פערים, לא לצמצם. זה צורם לי באוזן "לצמצם". עשירית אחוז ונקרא לזה צמצום.

אתה אופטימי. אני אדם - - -בדרך כלל מסתייג.

כשאני דורש – אני דורש את המקסימום. אז זה אחד.

שניים – בנובמבר קיימנו פה בוועדה דיון לפי הצעה לסדר שלי שדיברה על המחסור בכיתות לימוד באוכלוסייה הערבית. פה שמענו את תמיר אומר שאפילו אם יתנו את כל התקציב הדרוש כדי לסגור את המחסור בכיתות – אני לא אוכל לבנות יתר מ-10%. זו היתה התשובה שלו, והיא מופיעה בפרוטוקול. הוועדה פנתה משרד החינוך. לא ראיתי ששום דבר זז מאז הפניה שלנו.

יש תשובות של השר.

את התשובות ראיתי. קיבלתי את התשובות אלי, גם. אני אומר – זו תשובה - - -

המאפיינים של הבעיות - - - הן בעיות אובייקטיביות. צריך להתמודד אתן.

בסדר, אבל הממשלה צריכה להתמודד ולא רק משרד החינוך וזה בדיוק אישור תוכניות המתאר עליו אני מדבר. יש עוד נקודה – היות ויש מחסור בכיתות ורוב המבנים הם מבנים ישנים באוכלוסייה הערבית, לא שמעתי – עוד שבועיים אמורה להיות פתיחת השנה – איזה תקציב תקצבו לשיפוצים ולעניין של הבטיחות בבית הספר? את הנושא הזה לא שמעתי ולדעתי אם בכלל העבירו זה היה לעג לרש.

תודה לך אדוני היושב ראש על כינוס הדיון. אני רוצה בקצרה לדבר על חמש נקודות. נקודה ראשונה, אדוני היושב ראש. אם יש איזשהו נייר לקמוס שמתמצת במספר אחד את הבעיה – אני לוקח את הנתונים של ממוצע ההשקעה השנתית בתלמידי התיכון, דווקא. תיכון ממלכתי-דתי, לתלמיד – 29 אלף. תיכון ממלכתי בשפה העברית, עברי – 24 אלף. בחינוך הערבי – קצת יותר מ-18 אלף. 18 אלף לעומת 29 אלף שקל מדי שנה, זה אומר מציאות בלתי אפשרית. הנתון שאני רוצה לקבל ממשרד החינוך זה מתי הפער הזה נסגר. מתי תלמיד ערבי מקבל בדיוק.

בתיכונים.

בתיכונים. אני לא רוצה לפגוע בתלמיד בבית הספר הממלכתי דתי. אני רק רוצה שתלמיד ערבי יקבל בדיוק אותו הדבר. מתי זה יקרה?

דבר שני – בהשכלה הערבית יש בתי ספר נפלאים, שרמת ההישגים שלהם היא לפעמים הכי גבוהה בארץ, רק שלמרבית הצער חלק מהמוסדות האלה הם מוסדות פרטיים, וגם להם המדינה לא נותנת את כל הגב כדי שהם יתקדמו. למשל, בתי הספר הכנסייתיים. במקום שיסכמו אתם על תוכנית רב שנתית שתהיה מקובלת גם על הנהלות בתי הספר כדי לטפח את המוסדות האלה שהם מוסדות מצוינים – גוררים רגלים, נותנים קצת, לא נותנים, מתסכלים את המערכת.

יישובים מעורבים. אנחנו מדברים על התלמידים הערבים גם ביישובים מעורבים, ואם אני מסתכל על העיר שלי, תל אביב-יפו, זו עיר שבה יש מצד אחד מוסדות חינוך מפוארים. מצד שני, אם אני מסתכל על הקהילה הערבית ביפו – היא נמצאת הרחק מאחור מבחינת מה שהיא מקבלת במוסדות החינוך.

נקודה נוספת – הציבור הערבי הבדואי בנגב. אדוני היושב ראש, אם יש פרמטר למצבה של החברה זה השכלת נשים. זה פרמטר חברתי, זה פרמטר כלכלי. זה הדבר שהכי מלמד אותנו על איפה נמצאת החברה. אם אנחנו מסתכלים על הציבור הערבי הבדואי בנגב, אנחנו רואים נפילה דרמטית במספר הבנות שממשיכות ללמוד, כאשר המעבר הוא מבית הספר היסודי שנמצא קרוב לבית, קרוב ליישוב, לבית הספר התיכון שנמצא בדרך כלל מאוד רחוק, ואז אנחנו רואים נפילה ברמת ההשכלה. לדבר הזה יש משמעות חברתית מרחיקת לכת, ואת זה צריך לתקן. הדרך לתקן את זה היא קודם כל לייצר מוסדות חינוך קרוב לבית. לא מסובך, אפשרי. ונקודה אחרונה, אם אני כבר מדבר על הציבור בנגב – גני הילדים. פה, אדוני היושב ראש, המצב הוא פשוט בלתי נסבל. אני מדבר על יישובים לא מוכרים. אז יש 26 יישובים לא מוכרי שבהם אין בכלל גני ילדים. בכלל אין.

יש 5,000 ילדים בממוצע בשנתון שלא נמצאים במערכת. זאת אומרת שהם לא מופיעים בשום גן. זה נתון ידוע ואני רוצה לדעת האם יש התייחסות גם לסוגיה הזו בתוכנית החומש. האם אתם מקובעים בקטע הזה? מוחמד אלהיב, תתייחס לזה כי דיברנו על זה שני דיונים. צריך לחשוב מחוץ לקופסה.

וגם כשיש כבר גני ילדים, אז הם במקרים רבים מאוד מרוחקים מהבית. ילדים קטנים צריכים לנסוע בהסעות. היה המקרה המזעזע הזה של ילדה בת ה-7, שנהרגה בירידה מההסעה. ההורים אומרים – אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים את הילדים שלנו בחיים, לא רוצים להסיע אותם. היא היתה בת 7, אבל אנחנו מדברים על הסעות של ילדים בני 3 ו-4. איך אפשר? איך דבר כזה ייתכן, בכלל? אז אני אומר לך – בנושא של הציבור הערבי הבדואי בנגב אנחנו נמצאים בעצם עם ציבור גדול שבכלל לא נמצא בחינוך חובה, בטח לא בגנים. אנחנו מדברים על חינוך חובה לגיל 3? אין חינוך חובה גם לגיל 4 ו-5 בכלל. הילדים האלה בכלל לא מגיעים לגנים. וככה מתחילים את מערכת החינוך.

הוועדה היתה בסיור ואני אמרתי להם – הם הראו לנו את המקומות שזה הצליח, אז אני אמרתי – טוב, אני אוציא מסקנה מהדיון הזה שאנחנו יודעים איך לעשות את זה. עכשיו, השאלה היא איך עושים את זה לכולם, לכל המגזר. זו הוכחה שאפשר לעשות ויודעים לעשות, עכשיו השאלה איך לפרוס את זה על כל המגזר.

אני חבר חדש בוועדה ובאתי יותר לשמוע וללמוד, אז אני אעביר את זכות הדיבור.

אני כמובן מברך על הדיון החשוב הזה לפני ולקראת שנת הלימוד. אנחנו במגזר הערבי כבר קיימנו מספר ישיבות הכנה בנצרת, בטמרה, עם ועד ראשי הרשויות, עם ועדת המעקב לענייני חינוך, עם מרכז מוסאווה שיש כאן נייר עמדה שהוגש, ואני לא רוצה לחזור עליו, ואני גם לא רוצה לחזור על דברים שהעלו חברי.

אני רוצה להתמקד בשני נושאים. הנושא הראשון זה הנושא של חינוך בירושלים המזרחית. אני שם על השולחן פה – יש מגמה של כפייה של החינוך ותוכנית החינוך הישראלית על בתי הספר בירושלים המזרחית, וכתנאי להעברת התקציבים הם דורשים תוכנית שהיא התוכנית הישראלית, בירושלים המזרחית, וזה בניגוד להסכמים החתומים בין ישראל לבין אש"ף, לפיו יש עצמאות ואפשר גם שהתוכנית הפלסטינית - - -אנחנו קיימנו מספר דיונים פה. יש מחסור של 4,000 חדרי לימוד בירושלים המזרחית ומנצלים את המצוקה הקיימת בירושלים המזרחית על מנת לכפות את התוכנית הישראלית. לכן אני מזהיר. נפגשתי עם ועדי ההורים והם מאיימים בהשבתת פתיחת הלימודים בירושלים המזרחית.

נקודה שנייה זה מצב הכיתות בערים המעורבות. דב חנין דיבר על תל אביב ויאפא, ואני ביקרתי בלוד – המצב זוועתי. אי מבקש לשים דגש על בתי הספר האלה. העניין הוא, גנאדי, שעד עכשיו לא קיבלנו את המספר, וזה כל כך טריביאלי. הוא אמר שהוא יבדוק את זה. מה מספר הכיתות החסרות במגזר הערבי? שנדע, לפני שנת הלימודים. העניין הזה של השיפוצים, ואני שמעתי מעבדאללה חטיב, ובאמת, יש לנו הערכה רבה, אבל עובדה היא שהמנכ"לית היתה פה בנושא של הסעות לבעלי מוגבלות ולא מצאה לנכון לבוא, עם כל הכבוד למצגת - - -

מאחר והזכרת את הדיון, הדיון הזה נעשה – קודם כל בתקנות, בחוק, חוקקנו את זה – זה אמור להיות נדון בוועדת החינוך. יו"ר ועדת הפנים התעקש אתם במלחמת אגו. היא באה למורת רוחה ובניגוד לרצונה. כפה אותה יו"ר ועדת הפנים לסוגיה הזו. זה חלק מהמחלות של האגו הפרלמנטרי שיעברו, בשלב מסוים. מאחר והזכרת את זה - - -

לא, לכן אני אומר, הייתי בוועדת הפנים וראיתי שהיא שם, השתתפתי בדיון הזה - - -

אני לא הזמנתי אותה, לכן - - -

בעניין השיפוצים, ועבדאללה חטיב זרק מספר של 17 מיליון שקל לכלל בתי הספר בכל הארץ, אז יוצא לכל בית ספר כמה גרושים, בקושי יצבעו אולי חדר אחד. זו בושה וחרפה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להעלות שלוש סוגיות עיקריות, לפני זה רק על התפיסה- כאשר אנחנו מדברים על תקציב דיפרנציאלי אנחנו גם מדברים על תפיסה דיפרנציאלית. כלומר, בכל דבר למדוד אותו לפי השאלה האם הוא מצמצם את הפער או דווקא הוא מגדיל אותו, ואין את הראייה הזו. כלומר, כאשר אומרים שאנחנו מעלים עלייה במספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי ב-1% ואין לנו מדד שאולי גם המגזר היהודי עלה ב-3 או 4%, אז אין פה העצמה, אין פה סגירת פער ואין פה חלוקה צודקת. הסוגיה היא לקשר את החינוך וההשכלה עם התעסוקה, עם הכלכלה – משפט שבא בהצגה של עבדאללה חטיב, אבל בלי תוכנית שאנחנו יכולים לתפוס אותה או למדוד אותה.

הדבר הנוסף הוא שיפור איכות ההוראה. אם אנחנו רוצים לקשר בין חינוך והשכלה ובין תעסוקה אז צריך להגיד לפחות שבחמש השנים האחרונות נפתחו כך וכך מסלולים באלקטרוניקה, כך וכך בביוטכנולוגיה, במערכות בריאות, באדריכלות – כמה מסלולי אליטה נפתחו בחמש השנים האחרונות? כמה מסלולים ברמה השנייה של תקשורת, של מנהל? כמה ברמה השלישית של חשמל, של היותר מקצועי, ולאו דווקא טכנולוגיה? בכמה עלה מספר התלמידים? כמה נכנסו לשוק העבודה? כמה בקשות נדחו? ויש בקשות שנדחו לחינוך טכנולוגי. למה הבקשות של הרשויות הערביות נדחו ורוב התקציב הולך לרשתות של "אורט" ו "עמל" בזמן שבמגזר היהודי רוב החינוך הטכנולוגיה הולך לרשות המקומית ולא לרשתות האלה? אנחנו צריכים מספרים. אני רוצה לדעת – המטרה שהכריז עליה משרד החינוך לפני חמש שנים וחזר לפני שנתיים, להעלות את מספר התלמידות הערביות שלומדות בחינוך הטכנולוגי – גם אליטה וגם לא אליטה – כמה? כמה עלו מאז? אין לנו מספרים, אנחנו לא יכולים לעקוב.

הסוגיה של המקצועי – יש ישובים ערבים שאומרים – לא, אנחנו גם רוצים לפתוח מקצועי, זו סוגיה שגם עונה על האלימות ועל הנשירה. הסוגיה של הנשירה – בטמרה הנשירה היא 8%. בנצרת אני ראיתי מסמכים על נשירה סמויה, אז זו בעיה שצריכה להיות במוקד התכנון האסטרטגי של משרד החינוך, הנשירה, שגם עונה על הסוגיה של האלימות.

הסוגיה הבאה – שיפור איכות ההוראה. אנחנו מדברים על מורים שהם בחינוך יותר מ-25 ו-30%. זה גם פוגע בציונים ובהישגים של התלמידים. לא הכל תקציב. תביא לי מורה טוב, עבדאללה, ואנחנו אמרנו את זה, עם 70% מהתקציב, יניב תוצאות יותר טובות מאשר 100% תקציב, עם מורים שרוצים לסיים את העבודה שלהם, ואנחנו מדברים על תוכנית של לחדש את המערכת, לחדש את המורים ולקלוט מה-10 אלף המורים המובטלים שיש. יש 10 אלף מורים מובטלים ויש מורים שמתחננים לסיים את העבודה שלהם. לא הכל תקציב, יש ראייה. איפה הראייה הזו של לשפר את איכות ההוראה בלי אפילו להידרש לתקציבים נוספים?

אם התקציב לא מנוצל – התקציב של בניית בתי ספר, אז למה לא להעלות את התקציב של השיפוץ? ולמה גם בקשות של שיפוץ בתי ספר ביישובים הערביים נדחים? אז אנחנו לא מנצלים את תקציב הבנייה, אז להזיז את התקציב הזה לשיפוץ והרשויות המקומיות הערביות שאינן יכולות לענות על הדרישה – זה יהיה הפתרון שלהם, החינוך הלא פורמלי. אנחנו נטפלים לפתיתים. כולם מדברים על 130 מיליון מתקציב החינוך הלא פורמלי, אבל האחוז שלנו הוא 25% מ-800 מיליון. כלומר, התקציב העיקרי שלנו הוא 200 מיליון. אנחנו לא רוצים למחוק ולא רוצים לשכוח את ה-200 מיליון. אז מה אומרים? יש לכם 130 מיליון לחינוך הלא פורמלי. את ה-200 מיליון של הבסיס, של ה-25% מהבסיס של החינוך הלא פורמלי אתם תמחקו. אנחנו לא רוצים את כל התקציבים הנוספים האלה. אנחנו רוצים 25% מ-20 מיליארד בכל הסעיפים של תקציב החינוך, ולא לדבר כל הזמן על תוכניות של חירום.

צהריים טובים. דובר הרבה על תקציבים, ומברכים שתקציב של משרד החינוך של - - - מיליארד, אנחנו מקווים שרבע מהתקציב הזה יושקע בחינוך הערבי. אבל אני טוען גם שאין תמיד מתאם בין התקציב ובין היעילות של התקציב, ונאמר גם שהיעילות התקציבית של מערכת החינוך בישראל היא מהנמוכות במדינות ה-OECD - - -

בכלל, לכל המגזרים.

כן, וזה מדברי שר האוצר לשר החינוך. אז אני גם אומר – לא הכל תקציב. תקציב זה תנאי הכרחי לקידום המערכת, אבל צריך לראות גם כמה אנחנו משקיעים, אז צריך שהתוצר יעלה ולא צריך לחשוב על גורמים אחרים, על תנאים אחרים. התנאים האחרים – הצלחת בית ספר והצלחת התלמידים זה מורים ודרכי ההוראה. זה תוכניות לימודים וספרי לימוד, זה התנאים הפיזיים. אז לגבי המורים ודרכי ההוראה – צריך לעבוד על המורים.

הוא אמר, משרד החינוך, שהוא הולך לשים דגש - - -

כן, על ההכשרה של המורים. נקודה מעניינת מאוד – שצריך לרענן. רבותי, אני הייתי במערכת החינוך 43 שנים. צריך לרענן את המערכת לעידוד פרישה מוקדמת של המורים. דיברה חנין שאנשים רוצים לצאת ומכריחים אותם - - -

בוא נעצור. עבדאללה, זה חוזר על עצמו. יש לי שאלה ספציפית – אתה מכיר את התופעה הזו שיש מורים שרוצים לפרוש ואתם לא מעודדים פרישה? מורים שחוקים?

מורים שאומרים על עצמם שהם שחוקים.

יש לי נתון – השנה אושר כ-1,600 מכסות. הוקצו שם כ-400 מכסות למגזר הערבי. ה-400 לא נוצלו כי חלק רב מהמורים במגזר הערבי שביקשו לצאת, כאשר אישרנו להם את הפרישה שלהם - -

נבהלו.

- - ראו כמה הם אמורים לקבל - - -

אז לשפר את התנאים – כן, אנחנו יודעים שזו הבעיה.

רגע, רגע. לא הבנתי אותו. יש לי שאלה: ה-1,600 מכסות, כולם באותם תנאים?

כולם באותם תנאים.

- - - צריך לעודד אותם.

אדוני, בכל שנה בין 600 ל-700 מורים מהתיכונים מבקשים לצאת.

במגזר היהודי נוצלו? השאלה שלי - מתוך ה-1,600 אמרת ש-400 - - -ולא נוצלו כולם. ובמגזר היהודי?

כולם נוצלו.

- - - העניין, מה לעשות? הדרישה שלנו – לשפר את תנאי הפרישה.

בסדר, מסכים אתך, אבל הייתי צריך לשמוע את הנתון. תמשיך בבקשה.

עבדאללה חוזר על אותו נתון והוא לא אומר - - - לשפר את תנאי הפרישה.

בכל שנה - - - בתיכון מבקשים לצאת לגמלאות. מה משרד האוצר מאשר? 350-300, מארגון המורים, נכון? אמרתי גם שתוכניות הלימודים וספרי הלימודים – ועדת המעקב, עשינו ניתוח ביקורתי ל-8 תוכניות לימודים – שפות, היסטוריה וגיאוגרפיה. נתנו למשרד החינוך. משרד החינוך לא טרח אפילו להזמין את האנשים - - -

תודה. מסקנה מהסיפה של הדברים שלך – צריך להיצמד לקטע הזה שציין חבר הכנסת יוסף ג'בארין לגבי מועצה מייעצת. אחד הדברים המרכזיים שאני אבקש בסיכום - - - כי יש לברך את התוכנית, הלוואי ורק תיישמו. אחד הדברים הוא המועצה המייעצת. זה חור על עצמו לא רק במגזר הערבי, אלא לגבי אוכלוסיות ותתי אוכלוסיות.

כל שנה אנחנו מתכנסים כאן ושומעים מספרים. הם כמעט דומים, עם עלייה מינורית כאן ושם. החינוך הערבי נמצא בפער גדול - מכל נתון מקביל בחינוך העברי, בבתי ספר יהודים. אני לא יודע אם נספר כאן מספר – למשל, ההפרש ההשוואתי בהקצאה לתלמיד תיכון ערבי - --

דב חנין נתן לנו נתונים מדויקים.

דב חנין מטיב לעשות את זה בדרך כלל. נדמה לי תשיעית. אני רואה כאן נתונים של ועדת המעקב בחברה הערבי – 23 מיליון, בחינוך העברי הממלכתי, תלמידי תיכון, ו-18.6 אלפי שקלים. הפער גדול, אבל נדמה לי שתשיעית אומר יותר. וזה אומר הכל. מסיימים תיכון, ניגשים לשלב החשוב ביותר בבניית אישיות לקראת תעסוקה, וזה – האקדמיה. הנגישות לאקדמיה, להשכלה גבוהה, לוקה בחסר, במיוחד במערכת החינוך הערבית. נדמה לי שבכלל הציבור יש 91 מיליון שקל לסעיף הזה. לא מושקע מספיק בבתי ספר ערביים בהנגשת השכלה גבוהה לרבות- ראה שיעור ההצלחה בבגרויות. יש תעודות בגרות איכותיות ויש שיעור הצלחה בבגרויות. בכל פעם לקראת תחילת שנת הלמודים אני וחברי מוצפים בנושא אחד – העברות, מינויים, שיבוצים, שיקולים, האם כל השיקולים ענייניים, האם שיקול הניקוד הוא נכון וצודק – יש הרבה תלונות. אין נושא שאני מקבל עליו תלונות כמו הנושא הזה. צריך לפתור את זה לפחות לתת הסברים לתושבים, בעיקר לציבור המורים, וציבור המורים – או שיושבים ויושבות בבית, או שנמצאים בנגב, בדרום, ורוצים לעבור למקום מגוריהם.

אדוני היושב ראש, אני קורא גם בנייר של ועדת המעקב, לגבי בתי הספר הכנסייתיים – 50 מיליון. סוף סוף מחר שזה יובא להצבעה בוועדת הכספים בשעה 14:00, לא היה קל, אבל שם המצעד לא ייגמר כי יש עוד הרבה עבודה מול המשרדים השונים. אבל לפחות זה צעד. דוח מקנזי תמיד דיבר על איכות המורה. יש כאן אמירות, ואחד הסעיפים שעבדאללה הזכיר זה איכות המורים והמנהלים. צריך להשקיע המון בנושא הזה. התוצר הסופי של מערכת החינוך – שזה התלמיד, תלוי באיכות המורה, שלא לדבר גם על המתקנים, שבהשוואה לבתי ספר יהודיים מדובר על עולם ראשון ועולם שלישי. המצב הזה צריך להסתיים.

אני סמנכ"ל החברה הערבית, במרכז השלטון המקומי. שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להודות ליוזמי הדיון – ד"ר ג'בארין וד"ר טיבי, חברי הכנסת הנכבדים. אין ספק שבעקבות דוח טרכטנברג משרד החינוך החל לבנות במגזר הערבי בצורה יותר אינטנסיבית, כך שנבנו, ואנו רואים שיש תנועה אינטנסיבית, של בנייה, אבל עיקר המחלוקת שאני רואה כאן – שהמבנים שנבנו אמנם כיסו חלק מהפער שנמשך שנים רבות ואנחנו עדיין לא הגענו לנקודה שכיסינו את כל המחסור של כיתות הלימוד במגזר הערבי.

אתה, מבחינתי, כמו משרד החינוך. אתה הזרוע הביצועית של הממשלה, של משרד החינוך. במקום להגיד –איפה אני ומה חסר – את זה אנחנו יודעים, אני מציע לכם עצה – אין מה לעשות, יש לכם את הכוח, כמאגד של רשויות מקומיות גדולות. יש קושי אמיתי לתרגם את ההכרה בצורך, אפילו את ההרשאות לביצוע בפועל. קחו אתם מיזם, כשאתם רוצים אתם יכולים. אל תזלזלו בכוח שלכם. אני רוצה להיות פרקטי. אני אומר לכם: יש לכם כוח ביד. כוח הגודל הוא יתרון. קחו, תעשו ישיבה עם ראשי הרשויות הערביות, תכנסו אותם, תהיו להם לעזר. מרכז שלטון מקומי הוא כוח כלכלי גדול. תהיו להם לעזר בליישם את אותן הרשאות בינוי, לקדם אותן – קודם כל בתהליך של הרישוי, של ההקצאה ושל ההכרה בצורך.

אנחנו כל הזמן עושים את זה, אנחנו מודעים לכל מה שאתה אומר. אנחנו הכרזנו על שביתה החל מה-31 באוגוסט בעקבות הקיצוצים שאמורים להיות. בין היתר אנחנו יודעים על קיצוץ גם במבני חינוך, שאנחנו לא נאפשר למצב כזה לצאת לפועל.

אני רוצה להבהיר שתי נקודות שלא עלו כאן – ישנם בתי ספר ישנים שצריך לשפץ אותם או לקחת אותם לבנייה מחדש. יש גם בתי ספר עם מספר תלמידים מאוד גבוה. לפני שבועיים היינו בדיון עם דב חנין בבית ספר בדרום שכולל 2,000 תלמידים. צריך לקחת את הנקודה הזו בחשבון, כי גם בית ספר עם 2,000 תלמידים – אין ספק לאף אחד ששם לא ילמדו.

לפני המילים המאוד חשובים של ג'עפר – הסתובבה איזושהי שמועה על פתיחת שנת הלימודים. מאיפה הידיעה של 15 בספטמבר?

לפני הסיכום אני רוצה לדעת – גנאדי, ועבדאללה, כל מה שמנית לנו במצגת, אה יכול לתמחר את זה בכסף?

אני יכול לעשות חישוב מדויק ולשלוח לכם, לוועדה.

והשאלה השנייה – חבר הכנסת טיבי שאל שאלה. האם אתה יודע להגיד לי היום, לפי שנתונים, ואמרתם את הנתון שהגשתם לממשלה – קיבלת את הנתון?

אני יכול להגיד לכם מה צריך לשנת 2016. הגענו לצורך של 1,900 כיתות. בנוסף צריך להוסיף 1,200 כיתות של מזרח ירושלים וכ-400 כיתות לאותם 5,000 תלמידים שאין להם מענה. אני הגעתי ל-3,500 כיתות, וזה באופן מיידי. בתחשיב של החומש – עשו תחשיב אחר קצת. לקחו את הגידול הטבעי, ואני אגיד את זה בהמשך.

אני מבקש את הנתונים האלה.

על שיפוצים אני יכול לומר - - - 12 מיליון שקל במגזר הערבי. סך הכל זה 56 מיליון. זאת אומרת, גם פה השתדלנו לתת למגזר הערבי קצת יותר.

אנחנו, בעתירה נגד משרד החינוך - - -

- - -

ברגע שאומרים שיש בקשות והן לא מנוצלות – בנצרת עלית יש עתירה. למה אתם לא בונים בית ספר? בחיפה יש בית ספר מסוכן, למה אתם לא בונים- - -

בנצרת?

יש לי דיון עכשיו בחיפה. ראש העיר, הוא חושב שרק הריאלי בחיפה שייך לו. חרדי וערבי ה לא בתחום שלו.

כבוד היושב ראש, בכפר מנדא הגישו בקשה לבית ספר טכנולוגי. יש להם הנשרה של תלמידים מבית הספר. אתם דוחים אותם שוב ושוב. הדבר הסופי – יש המלצות של דוח משרד האוצר שמדבר על פערים רציניים ועל מדדי טיפוח, תוכניות שלמות שאתם לא מבצעים. אתם מקבלים החלטת ממשלה שלמה, 1560. אין גרוש בהחלטת הממשלה. יש יעדים, אין בגרות

רבותי, עיקר המסקנה של הדיון הזה זה הקמת מועצה מייעצת לחינוך ערבי. אם רוצים להצליח, לאור הפערים הגדולים שיש במערכת החינוך הערבית לעומת מערכת החינוך העברי, היהודי, אני קורא לזה – הממלכתית כללית, במגזר היהודי, שלא לדבר על רשתות החינוך – המוכר שאינו רשמי והחינוך הכנסייתי – אלה עוד סובלים מפערים אחרים, צריך להקים את הוועדה המייעצת. לא יקרה כלום, לא צריך לפחד. צריך להקים אותה. כשהולכים ביחד – מצליחים. כשאחד מושך לכאן והשני לשם – לא מצליחים. אני קורא, הוועדה קוראת, יחד עם זה שלהקים את הוועדה המייעצת, להתייחס למצוקה. הוועדה מבקשת לקבל תוכנית איך משרד החינוך מתמודד עם סוגיית גני הילדים החסרים במגזר הבדואי, למרות הפערים בתכנון – הילד הוא מוכר. היישוב שלו – לא מוכר. אותי זה לא מעניין, וכמדינה זה לא מעניין.

- - -

אל תפריעי לי. אין לי כישורים כמו שלך, אני כרגע מוגבל.

- - -

לא, את מסיחה את דעתי, אל תפריעי לי.

הפערים. הוועדה מבקשת לקבל הסברים ממה נובעים הפערים בחטיבה העליונה, בתיכונים בין המגזר היהודי, הממלכתי והממלכתי דתי, והמגזר הערבי. אני מבקש שמשרד החינוך יקים את הצוות הבין משרדי הזה של פנים וחינוך כדי לתת מענה. היום זה גם עם האוצר, עם התכנון – לתת מענה בסוגיית הבינוי. אוצר פנים וחינוך – אני מבקש, זו היתה קריאה שלנו בוועדה שכבר התקיימה.

סוגיית הנשירה – אני מבקש תוכנית, איך מתמודדים עם סוגיית הנשירה במגזר הערבי בכלל ובמגזר הבדואי בכלל, במיוחד לבנות. הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנתונים האלה. תודה רבה.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:42.