הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 444

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ד' באב התשע"ו (08 באוגוסט 2016), שעה 11:30

צו מס הכנסה (זיכויים לתושבי האזור), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אחמד טיבי

מיקי לוי

רחל עזריה

עודד פורר

סתיו שפיר

אורי שיינין - אגף תקציבים, משרד האוצר

עודד רון - המחלקה המשפטית, האגודה לזכויות האזרח בישראל

עלא ח'טיב - מנכ"ל קו לעובד

אורי אלדר - יו"ר הפורום החברתי כלכלי מרצ

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

צו מס הכנסה (זיכויים לתושבי האזור), התשע"ו-2016

צו מס הכנסה (זיכויים לתושבי האזור), התשע"ו-2016.

מה שמונח בפניכם זה בעצם יישום החלטת ממשלה 1236. המטריה שלה זה חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם הרשות הפלסטינית באמצעות תעסוקת עובדים פלסטינים. הרשות הפלסטינית מתמודדת עם משבר גרעוני רציף. הגרעון אצלם הוא לא כמו אצלנו, אין אג"ח שמממן אותו. המשמעות היא שלא משלמים שכר, שלא משלמים תשלום לספקים.

או חשמל.

או חשמל, שזו בעיה אחרת שגם בה אנחנו מטפלים. זה עולם אחד. עולם שני זה שהשכר של עובדים פלסטינים שמועסקים בישראל הוא פי 3 מהשכר הממוצע ברשות הפלסטינית. בישראל הוא סדר גודל של 5000 - -

איך הגענו עכשיו לרשות הפלסטינית?

אם עובד פלסטיני מועסק בתוך שטחי הקו הירוק, 75% מהמס עובר לרשות הפלסטינית, אם הוא מועסק מעבר לקו הירוק על ידי ישראלים, 100% מהמיסוי עובר לרשות הפלסטינית.

למה רשות המסים לא מסבירה את זה?

המיסוי של עובד פלסטיני שמועסק ברשות הוא מיסוי שדומה למיסוי שמונח פה לאישור הוועדה. מה שקורה זה שעובד פלסטיני שמועסק בישראל נהנה מהטבת מיסוי ביחס לעובד פלסטיני שמועסק ברשות הפלסטינית, כשאנחנו מדברים על עובדים שבעיני הרשות הפלסטינית, בלי להיכנס כרגע לאיך זה נראה בישראל, מרוויחים שכר של פי 3.

השכר של עובד פלסטיני ברשות הוא 1500 שקל.

וכמה בסין? אני ועדת הכספים של מדינת ישראל.

השכר של עובד פלסטיני שמועסק בישראל הוא 5000 שקל.

כשאתה מדבר על 5000 שקל, אתה מתכוון לכך שהוא מועסק, למשל, באזור התעשייה ברקן.

כן. אין הבדל משמעותי בין השכר שלהם בברקן לשכר שלהם בתוך הקו הירוק. ההמלצות של ארגון הבנק העולמי, קרן המטבע וארגונים נוספים לרשות הפלסטינית הן להשוות את המיסוי של עובד פלסטיני בשני המקומות. הוא מציע מנגנון מסובך יותר, כמעט בלתי ניתן ליישום. אנחנו עושים את זה במנגנון הקיים על-מנת לפשט את העניינים. הוא מציע את זה משני נימוקים: אחד, נימוק פיסקלי, ושניים, נימוק של השכלה.

מה השכר הממוצע של עובד אריתראי באריתריאה?

עובד אריתראי שעובד בישראל לא מקבל את נקודות הזיכוי.

לאן הולך המיסוי של אותו עובד?

חשוב. אולי נמצא מנגנון אחר.

עובד אריתראי משלם מס בישראל? לאן הולך המס?

נשאר בישראל.

הבסיס היה שהוא משתכר בארץ פי 3.

1500 שקל מה-5000 הולכים שוחד לקבלן, או לזה שמסדר את אישור הכניסה לישראל. כולם מקבלים את אותו דבר.

המס שמשלם עובד פלסטיני שעובד בתוך תחומי הקו הירוק, למשל בתל אביב, שונה מהמס שמשלם עובד פלסטיני שעובד בברקן?

המס הוא אותו מס, השאלה לאן הוא הולך.

איך החלוקה?

עובדים פלסטינים שעובדים בתוך השטח הירוק, למשל בתל אביב, 75% מהמס שלהם עובר לרשות, 25% מהמס שלהם נשאר בישראל. 100% מהמס של עובד פלסטיני שעובד בברקן עובר לרשות. מה שקורה בכל העולם זה שיש תשואה להשכלה. גם ברשות יש תשואה להשכלה. מהנדס מרוויח שכר ממוצע של 4500 שקל.

הסכם גרוע.

אין שוני במיסוי שמשלמים על עובד בברקן לעומת עובד בתל-אביב?

לא.

מה בא הצו הזה לתקן?

מורה ברשות מרוויח סדר גודל של 2500 שקל, כאשר השכר הממוצע שם הוא 1500 שקל. אנחנו רואים את אותה תשואה להשכלה. לעובד הפלסטיני שמתלבט אם לסחוב בלוקים בישראל או להיות מהנדס ברשות, עדיף לסחוב בלוקים בישראל, הוא יקבל שכר יותר גבוה.

אלא אם כן הוא יהיה מהנדס בישראל. באזור תעשייה ברקן יש מנהלי עבודה פלסטינים, הם מרוויחים מעבר לשכר מינימום.

נכון, מיעוטם.

מה נקודת הזיכוי של מי שעובד בהתנחלויות?

המיסוי הוא אותו מיסוי, השאלה לאן הכסף הולך. נקודת הזיכוי היא 2 ורבע כיום. לפי ההצעה, נקודה ורבע בעתיד, נקודה באופן זמני ב-2017,2018. מה שהצו הזה מציע זו תוספת הכנסות מבחינת הרשות הפלסטינית בסדר גודל של 170 מיליון שקל, מבחינת מדינת ישראל - -

אתם מעלים את המיסים על העובדים הפלסטינים.

כן.

אפשר לעזור לרשות להעביר את כל החובות של העובדים הפלסטינים, ויש תביעות של הרשות הפלסטינית כלפי ישראל במיליארדי שקלים. אפשר משם להעביר כסף לרשות. אתם מכירים את התביעות של הרשות הפלסטינית. "קו לעובד" העלה את זה מספר פעמים. פה אני שומע לראשונה משהו ביזארי, תמוה - רוצים למסות יותר את העובדים הפלסטינים בישראל כדי להעביר 170 מיליון שקל לרשות. אני מוקסם מהרצון להשוות בין הכנסת הפועל הפלסטיני כאן לפועל הפלסטיני בגדה, בשטחים הכבושים. זה מקבל 4000, 5000 שקל, ההוא מקבל 1500 שקל, אז משווים. איך משווים? מקצצים פה, כדי שיהיה שווה לנמוך. זאת בקשה מאוד תמוהה.

אני רופא. יש בתי חולים ברשות הפלסטינית שרמת הרפואה בהם לא טובה. בישראל רמת הרפואה טובה יותר. אפשר שחולה פלסטיני שמקבל טיפול בבית חולים ישראלי, במקום לתת לו שני שקי אינפוזיה, יתנו לו אחד כדי להשוות. עיקרון השוויון חשוב. אי אפשר שזה שבשטחים יקבל טיפול פחות טוב מזה שנמצא בישראל.

אני מתנגד בתוקף לבקשה שלכם. אני מבקש ממך, אדוני, לא להצביע עליה, להחזיר אותה לאוצר כדי להמשיך לבדוק. אני רוצה לבדוק עם מי שצריך מאיפה זה בא.

רק תגיד לי אחרי זה מאיפה זה בא.

אני אגיד לך. אני מבקש לא לאשר את מיסוי היתר על הפועלים הפלסטינים שעובדים בישראל. מדובר בעובדים שיוצאים ב-3 בבוקר - לרובם יש אישורי כניסה וכרטיסים מגנטיים, לחלקם לא - כדי להגיע לעבודה ב-07:00. הם עובדים 20 שעות ביממה כדי לקבל משכורת של 8 שעות, 10 שעות. זו משכורת עלובה. מהמשכורת העלובה שמקבלים הפועלים הפלסטינים אתם רוצים למסות יותר, אתם רוצים להוריד נקודת זיכוי כדי לשלוח עוד 170 מיליון שקל לרשות. יש לכם מיליארדים בקופה שהפלסטינים תובעים מקרן הפנסיות, מכספי הפנסיות. משם תעבירו. את עיקרון השוויון הזה תשאירו בצד.

קצת חורה לי שהדאגה פה היא לרשות הפלסטינית. זאת דאגה לא ברורה. יש כ-85 אלף בעלי היתרי עבודה בישראל.

70 אלף.

מתוך אותם 70 אלף, לפחות לפי הנתונים שאני יודע ובדקתי, אולי אחד היה מעורב באחת מפעולות הטרור שהיו בשנה האחרונה, מה שמצביע שבאמת האנשים האלה באים להוציא את לחמם. אתם באים פה כדי לקחת מהם יותר מיסים. אותם מיסים לא יממנו פעולות שהן חיוביות. מה עושה הרשות הפלסטינית עם הכספים האלה? היא משלמת כסף לאלה שיושבים בבתי הסוהר בגין עבירות ביטחוניות, תלוי איזה פשע הם ביצעו. אם הם זרקו אבנים, זה מעט, אם הם פצעו, זה קצת יותר. אם הם ממש רצחו, משלמים להם יותר מכספי אותו משלם מיסים. הרשות חייבת לנו כסף עבור חברת החשמל. זה לא מטופל דרך העניין הזה. אם המפעל לפלסטיקה בברקן רוצה למכור את מרכולתו בחברון, הוא צפוי, לפי החקיקה של הרשות הפלסטינית שאליה אמורים להגיע הכספים האלה, לעונשים כבדים. אני לא יודע אם זה 5 שנים, 14 שנים. זה מנוגד לאמנת פריז. אותו מפעל מקביל בחברון מוכר את מרכולתו כאזור סחר חופשי בישראל ללא מכס. איתו אנחנו מתחרים. אם אנחנו נצמדים לאמנת פריז, זה צריך להיות כמכלול. אני רוצה להבין מאיפה הגיעה ההצעה הזאת, ממה היא נובעת.

הופתענו אתמול מההצעה. תתארו מצב בו לוקחים מהרופאים בישראל נקודת זיכוי בשביל להוסיף מיטות בבתי חולים. זה המצב. לוקחים מהעובדים, מהשכבה הכי חלשה, נקודת זיכוי בשווי של 216 שקל לחודש. אומרים שבכסף הזה ישפרו את התנאים שלהם בעבודה בישראל. זאת הנוסחה. זה הזוי לגמרי. אין לנו מנדט להסכים לדבר הזה של לקחת מהעובד הפלסטיני בשביל להעביר לרשות הפלסטינית. אני לא יודע מי בנה את זה, עם מי סיכמו דברים.

אני מאוד סקרנית להבין מאיפה הגיעה הבקשה המאוד תמוהה הזאת.

מישהו אמר לי שמהרשות הפלסטינית.

מעניין לדעת. בסעיף 5 כתוב שכלכלני הבנק העולמי המליצו ליצור מערכת של גביית היטלים להתקנת השכר הנטו של העובדים הפלסטינים.

זה הוסבר קודם.

צריך לראות מה הגיע מהבנק העולמי.

הבנק העולמי לא מגיש הצעות חקיקה.

אני מניח ששר האוצר רוצה יותר פועלי בניין בגלל משבר הדיור. איפה האיזונים פה?

בשנת 2007 קבע השופט ריבלין שהחלתן של שתי מערכות דין שונות על עובדים בצוותא תוביל בהכרח לאפליה אסורה. הדבר הזה כבר נקבע, הוא ברור מאוד. באמנת רומא נקבע שיש לספק לעובד הגנה יתירה, נקבע שעובד שמגיע ממדינה בה תנאי העסקה פחותים לא יקופח. אלו שתי נקודות חשובות שחשוב להעלות פה.

בעניין הזה אנחנו דואגים לכך שאלה שמגיעים לעבוד אצלנו ירוויחו פי 3 מאלה שגרים שם.

הצו הזה נוגד את הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל, נוגד אמנות שמדינת ישראל חתומה עליהן וגם את ערכיה היהודיים של מדינת ישראל.

בסעיף 5 כתוב שזה בא כדי להפחית מהכדאיות של עבודה בבניה בישראל. להביא פועלים מסין או מרומניה זה יותר זול מאשר שהפועלים יגיעו מהשטחים?

אין כאן בכלל שאלה כלכלית. אני מסתכל על מדינית-ביטחונית.

חבר הכנסת לוי, תתייחס לשאלה הכלכלית, זה גם חלק מהעניין. נוסף להתעמרות בעובדים ובניסיון לתת כסף לרשות על הגב של העובדים האלה שעובדים בישראל, יש גם את העניין של חוסר כדאיות כלכלית. אנחנו רוצים להקטין את מספר העובדים? אנחנו רוצים להגדיל אותם.

יש פה שאלה מוסרית מהמדרגה הראשונה. השאלה המוסרית היא כאשר אנחנו עומדים מול הרשות הפלסטינית לעומת העובדים הפלסטינים. אם מדינת ישראל הייתה מדינת הלכה, לא היה דיון כזה כיוון שהיו דואגים קודם לעובדים. "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". מדינה ריבונית הייתה צריכה לדאוג קודם לעובדים. המדינה היא לא מדינת הלכה.

בשם ועדת הכספים אני מבקש למנות את חבר הכנסת אחמד טיבי על-מנת לברר מהיכן הגיע התהליך הזה. אני אבדוק באוצר, אני אדבר איתם, אני אשמע איפה התחיל הסיפור הזה. אני מבקש מחבר הכנסת טיבי לתת לנו מידע על-מנת לדעת מהיכן זה הגיע.

אנחנו רוצים לדעת האם זה הגיע מהאוצר הפלסטיני. האוצר הפלסטיני לא יכול לעשות צעד פיסקלי באמצעותנו.

אני מבקשת לקבל את חוות הדעת של הבנק העולמי.

זה פחות חשוב לי.

אני רוצה שהסכום שיועבר לרשות יהיה מקרן הפנסיות, לא מהפועלים.

אני לא חושב שהרשות תבוא ותגיד שהיא רוצה לעשות את הצעד הפיסקלי הזה, כי זאת האחריות של מדינת ישראל. אנחנו עומדים פה בפני צעד שהומלץ על ידי כל הארגונים הבינלאומיים. כל הארגונים, כולל הקוורטט, שמטפלים בנושא הזה, מודעים אליו.

הרציונל הוא להפחית את כדאיות העבודה בבניין?

הרציונל הוא הפוך.

האם הקוורטט המליץ לקבל את ההחלטה הזאת?

אני לא מכיר את ההמלצה של הקוורטט, אני יודע שזה תואם איתם. אני לא מכיר התנגדויות שלהם.

ביקשה חברת הכנסת סתיו שפיר את הדוח מהבנק העולמי. אני מבקש שתעביר לנו את מה שביקשה חברת הכנסת סתיו שפיר. כנראה שגם האחרים רוצים את זה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:38 ונתחדשה בשעה 12:43.)

חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מבקש שתברר את המידע הזה, הוא חשוב לי. אני מבקש, אורי, שתעביר נייר מפורט על כל הנושא הזה. אני מבקש את הדוח של הבנק העולמי, מה שכולנו מבקשים. אנחנו נקיים על העניין הזה דיון נוסף. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.