הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 319

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ו (03 באוגוסט 2016), שעה 13:30

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 (מ/1078)

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - סעיף 92), התשע"ו-2016 (פ/3252/20), של חה"כ נחמן שי

1. בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ איתן כבל, אורן חזן, נורית קורן, דוד אמסלם, דוד ביטן, מיקי רוזנטל, רועי פולקמן, יעקב פרי, רוברט אילטוב ויצחק וקנין ודיון מחדש בסעיף 1.
2. בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ רוברט אילטוב ודיון מחדש בסעיף 2.
3. בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ איתן כבל, נחמן שי, יעקב פרי ומיקי רוזנטל ודיון מחדש בסעיף 3.

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

נורית קורן

רוברט אילטוב

דוד אמסלם

עמר בר-לב

יגאל גואטה

אילן גילאון

עליזה לביא

מיקי רוזנטל

נחמן שי

שלמה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

תמר הכהן - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

יחיאל שבי - דובר משרד התקשורת

אפרים מלכין - סגן בכיר לממונה על השכר, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רכז תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה גרינברג - רפרנטית חינוך, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

שרית גולדשטיין - מ"מ מנכ"ל המשרד לירושלים ומורשת

מוריה חלמיש - יועצת השר לירושלים ומורשת

שלמה נאמן - יועץ מקצועי בכיר לשר לירושלים ומורשת

בן ציון פיגלסון - עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים

מוטי בבצ'יק - עוזר שר הבריאות יעקב ליצמן

ניר ברקת - ראש העיר ירושלים

אמנון מרחב - מנכ"ל עיריית ירושלים

תומר דרור - יועץ לסגן ראש העיר ירושלים

אלדד קובלנץ - מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי והטלוויזיה החינוכית

גיל עומר - יו"ר המועצה, תאגיד השידור הישראלי

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים ותפעול, תאגיד השידור הישראלי

אודי הכהן - סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות, תאגיד השידור הישראלי

אביגדור דנן - היועץ המשפטי, תאגיד השידור הישראלי

קרן הראל הררי - מנהלת רגולציה, תאגיד השידור הישראלי

ברי בר ציון - מנכ"ל רשות השידור

לינדה בר - המנהל המיוחד, רשות השידור

אמנון לורך - בעל תפקיד, יועץ משפטי, רשות השידור

יאסר עטילה - מנהל קול ישראל בערבית, רשות השידור

משה זמיר - נציג העובדים, רשת מורשת, רשות השידור

אדיסו וובה - ועד הנדסה וטלוויזיה, רשות השידור

משה זמיר - נציג העובדים, רשת מחורשת, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד העובדים האקדמאים בדירוג מח"ר, רשות השידור

מירי עדרי - יו"ר ועד משולב, רשות השידור

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים

ליאור תמאם - אחראי על היצירה המקורית, איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה

דורון קרני - מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות החדשה

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

חובב ינאי - המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

מירב תורג'מן

לאה ורון

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 (מ/1078)

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - סעיף 92), התשע"ו-2016 (פ/3252/20),

של חה"כ נחמן שי

צהרים טובים. גברתי מנהלת הוועדה, היועצות המשפטיות, הרשם, דוברת הוועדה, חברותיי וחבריי חברי הכנסת הנכבדים. אנחנו מחדשים את הדיון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מסד 5), התשע"ו-2016. אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו סיימנו את הדיון הקודם עת חבר הכנסת עיסאווי פריג' טען טענה לנושא חדש. בעקבות דבריו גם אני טענתי טענה לנושא חדש. ועדת הכנסת התכנסה והסרנו את הטענה לנושא חדש וגם את הטענה האחרת לגבי העניינים של העובדים בכל הנוגע לנושא חדש.

ובכן, אנחנו מתכנסים פנימה אל תוך ההצעה שאני מקווה שבא לציון גואל ומבחינתי תיבנה ותכונן ירושלים, אמן. אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא. זה לא הנוסח אלא אחר כך היא תסדיר את הניואנסים הקטנים.

כיוון שהיו דברים שלא היו ברורים במאה אחוזים, אני מבקשת לקרוא לכם מה שהצוות הממשלתי יחד עם מירב ואתי ניסחנו. אני מבקשת שתראו אם זה תואם לכוונות שלכם כדי שניתן יהיה להצביע על כך. כאמור, הנוסח איננו נוסח סופי אבל הוא אמור להביא לידי ביטוי את כל ההסכמות.

הוראת שעה, מקום מושבו של התאגיד.

יש לי בקשה. אנא לא להתנפל. אם יש הערות, נשמע אותן.

על אף האמור בסעיף 5 – סעיף 5 הוא הסעיף שקובע שמקום מושבו של התאגיד ועיקר שידוריו יהיו בירושלים – החל ביום – אני מדלגת על התאריך העברי – 1 בינואר 2017 ועד יום 31 במאי 2018 יחולו הוראות אלה:

מיום 1 בינואר 2017 ישיבות הנהלת תאגיד השידור הציבורי הישראלי והמועצה יתקיימו בירושלים והתאגיד ישדר את מהדורות החדשות של קול ישראל מירושלים.

מיום 1 ביולי 2017 ועד ה-31 במאי 2018 מקום מושבם של לפחות חמישים אחוזים מעובדי תאגיד השידור הציבורי יהיה בירושלים.

תאגיד השידור הישראלי ידווח לוועדת הכלכלה על יישום הוראות סעיף קטן (א). דיווח ראשון יימסר לוועדת הכלכלה בחודש ינואר 2017 ואחת לחודשיים עד ליום 31 במאי 2018.

על אף האמור בסעיף 80 – סעיף 80 הוא הסעיף שמעביר חלק מאגרת רישיון הרכב ישירות לתאגיד השידור הציבורי – נכח שר האוצר שתאגיד השידור הישראלי אינו מקיים את הוראות סעיף 92(א) במועדים הנקובים בו, רשאי הוא להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שלא להעביר את כספי התקציב בהתאם לסעיף האמור, בסעיף זה – עיכוב תקציב – בסכומים המפורטים בסעיף קטן (ב) והכול כמפורט להלן:

שר האוצר יודיע לתאגיד השידור הישראלי על כוונתו להורות על עיכוב תקציב והתאגיד יהיה רשאי לטעון טענותיו בפני שר האוצר לעניין זה.

החליט שר האוצר לאחר ששמע את טענות התאגיד כאמור בפסקה (1) להורות על עיכוב התקציב, יורה לעשות כן. הוראת שר האוצר טעונה אישור ועדת הכלכלה.

החלטה סופית על עיכוב תקציב תתקבל בתוך 25 ימי עבודה מיום הודעת השר לתאגיד על כוונתו להורות על עיכוב תקציב.

התקציב שניתן לעכבו יהיה בסכומים של שני מיליון שקלים חדשים בגין החודש הראשון שבו תאגיד השידור הישראלי לא קיים את הוראות סעיף 92(א) ובשל כל חודש נוסף שבו התאגיד לא קיים את ההוראות כאמור ייווסף סכום של שני מיליון שקלים חדשים על הסכום שעוכב בחודש שקדם לו ועד לגובה של עשרה מיליון שקלים חדשים בחודש לכל היותר.

קיים התאגיד את הוראות סעיף 92(א), שר האוצר יורה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להעביר לתאגיד את התקציב שעוכב בתוך – איקס ימים שאתם מוזמנים להחליט עליהם.

עוכב תקציב לפי הוראות סעיף זה ותאגיד השידור הישראלי לא קיים את הוראות סעיף 92(א) עד לתום השנה שבה עוכב התקציב, רשאי שר האוצר להחליט שהתקציב שעוכב לתאגיד השידור לא יועבר.

מה כתבת לגבי החדשות?

אני אומר לך בדיוק מה כתבנו. אם טעיתי, אני אשמח לשמוע.

גם הטלוויזיה.

הטלוויזיה, מתי? ב-1 בינואר 2017?

כן.

הטלוויזיה מיולי. זה אמרנו שיהיה בפרוטוקול.

חברים, מרגע זה אני לא מתכוון לנהל את הדיון כמו בפעם הקודמת.

לא יולי 2018. החל ב-1 ביולי 2017. התייחסנו רק למקום מושבם של חמישים אחוזים מעובדי התאגיד. לא התייחסנו לשידורים ומה צריך להיות בשידורים.

זה היה הסיכום. הם יכולים להגיד לפרוטוקול.

בעיקרון אמרנו שהרדיו ישדר ומהדורת החדשות של הטלוויזיה תשדר.

אלדד אמר את זה.

למה זה מפריע אם זה יהיה בחוק?

אלדד אמר את זה לפרוטוקול. אולי לא היית בהתחלה. הוא אמר את זה לפרוטוקול בדיון הקודם.

למה זה לא בחוק?

כי אמרנו שלא יודעים - - -

היה סיכום שמודיעים את זה לפרוטוקול.

חברים, זה היה הסיכום.

היועצת המשפטית, אני רוצה האזנה. אנחנו החלטנו שזה לא ייכנס לחוק עצמו אבל ההפרות מתייחסות לזה גם כחלק מהפרוטוקול.

ההפרות מתייחסות אך ורק להוראות שנקבעו בחוק.

אנחנו כרגע מדברים על זה. לא רצינו להיכנס לרזולוציה של החוק, לאיזה שידורים ומתי ומאיזה מקום. אנחנו אמרנו שכחלק ממה שנקרא פרוטוקול של הישיבה, אנחנו נכניס את הדברים האלה כך שהחדשות ישודרו מירושלים. כשאנחנו מדברים על הסנקציות, אנחנו מדברים על זה. אנחנו מדברים בעיקר על המעבר מבחינת לוחות הזמנים ועל התכנים. הרי על מה אנחנו מדברים? על איזה סנקציות אנחנו מדברים?

זה לא בחוק.

הדאגה שלנו שלאלה שגרים בירושלים תהיה עבודה. זה מאוד חשוב.

חברים, עשינו כאן כברת דרך ואפילו אדם כמוני כיווץ את עצמו יותר מהגובה שלו, שגם כך זה בעייתי. עכשיו אני רציני. כאן, די. הלכנו כברת דרך, עשינו כאן מעשה בחקיקה שלא היה כדוגמתו לפחות אל מול גופים ומערכות. בואו לא ניכנס יותר לרזולוציות האלה. הסברנו את עצמנו. אנא מכם, בואו נסכם ונקבל את העניין הזה.

אבל יש נושא פתוח. מתי הם מחזירים את הכסף.

אם הם לא משדרים מירושלים, אתה לא יכול להטיל עליהם סנקציות.

לא לפי הסעיף הזה. אי אפשר בחקיקה להטיל סנקציות בשל הפרת הוראות שלא קבועות בחוק.

אני רוצה להבין את השאלה של ביטן. אתה רוצה סנקציות על תוכן?

די, נגמר. אל תענה. אני רוצה לסיים עם החוק. אתה לא בא לקדם אותנו אלא אתה בא לנפנף. רוצים לסיים ועכשיו אתה מביא לי את זה? לפעמים אני כבר לא יודע מי רוצה ומי לא רוצה. אני מתחייב שאתה תגיד מה שאתה רוצה.

אבל אתה תסיים את החוק.

לא. אני לא מסיים החוק.

עיסאווי יודע מה הוא אומר.

אני עדיין לא שם. אנחנו עוד תקועים בשורה הראשונה.

אתה אומר שאתה הולך אתנו אבל אתה לא נותן לנו.

אני אתן לך. עוד לא התקדמתי. אני בשורה הראשונה של החוק. כל השעתיים אני בשורה הראשונה של החוק.

הסנקציה הייתה אמורה להיות מופעלת על הפרה בעיקר בנושא של לוחות הזמנים מבחינת השידורים וכמויות האנשים.

נכון.

כמו שאת ציינת בחוק שהשידורים של הרדיו – קול ישראל, הכוונה הרדיו – אז אני מניח שאותו סעיף - - -

כתבתי. ישדר את מהדורת החדשות של קול ישראל.

כי טלוויזיה זה לא זה. הרדיו מופיע.

אתה יכול במילה אחת לשנות.

לא. אני רוצה לשמוע את עמדת התאגיד.

אנחנו ישבנו אתמול הרבה מאוד בינינו ועשינו דיון.

אדוני המנכ"ל ואדוני היושב ראש, האם מבחינתכם יש בעיה אם נאמר שגם שידורי חדשות הטלוויזיה יהיו מירושלים?

1 ביוני 2017.

מה פתאום יוני? זה היה יולי.

התחנה השנייה – ה-1 ביולי 2017 – נוכל לשדר גם את החדשות של הטלוויזיה מירושלים כי המערכת תהיה שם. אבל מאחר ודיברנו על תחנות, זאת אומרת, זאת התחנה השנייה, לא השלישית, אז מאחר ואני מרגיש שאני נורא צריך להיזהר כי כל רגע נוחתים עלי מיליון שקלים במקרה הטוב - - -

מיליון שקלים? ארבעים מיליון שקלים.

הכוונה המאוד ברורה היא שב-1 ביולי 2017 המערכת אמורה לשבת בירושלים. באמירה הזאת אנחנו כאילו מייתרים את התחנה השלישית ולכן מבחינתי היה עדיף שזה יהיה יותר מאוחר למרות שהכוונה שלנו לחלוטין היא שזה יקרה אז, אבל אני נזהר.

דודי, בוא ניענה לבקשה שלו בעניין הזה.

בסדר. מקובל. רק בגלל שביקשת, לא בגלל שהוא צודק.

תודה. חבר הכנסת גואטה.

אדוני היושב ראש, תודה. אני מודה ומתוודה שאני קצת מפחד מהקטע של הסנקציות בכסף. אני לא מבין למה בכלל הולכים לערוץ הזה. אני מצטער שאני קצת מעלה את זה בזמן שאתה רוצה לסיים וזה מובן והכול בסדר. אבל אני קצת מפחד שבסופו של יום הסנקציה הזאת בכסף תפגע בעובדים. תגיד שאם הוא לא יגיע בזמן, המנכ"ל יעוף הביתה והיושב ראש יעוף הביתה וכולם יעופו הביתה.

בלי סנקציות אי אפשר.

פולקמן, אני נראה לך אילם? אני מדבר בשפת הסימנים? אני יודע לענות לו. אני מסביר את עצמי היטב. אני יודע לדבר. אל תעזרו לי.

איך אנחנו מגבים את עצמנו בזה שהסנקציות האלה בסופו של יום לא ינחתו על ראשם של העובדים?

אם יבצעו, אין בעיה.

אצלך אף פעם אין בעיה. דבר שני, אם השר כן יחליט להחזיר להם את הכסף, צריך לראות תוך כמה זמן. נכון שצריך לקבל החלטה על כך. מה סימן השאלה? אם צריך להחזיר להם, במידית צריך להחזיר להם.

בתוך 14 ימים.

לא. בתוך יום. הכסף קיים. מה זה 14 ימים? תנו להם את הכסף. למה 14 ימים?

שירה, מבחינת האוצר, מה הכי מוקדם שאפשר?

זה כסף קיים. אני אתן להם את החשבון שלי בשוויץ ושיעשו העברה באותו יום.

מי מעביר את הכסף?

זה כסף שקיים ומעכבים להם אותו. תנו להם אותו.

שר האוצר בעצם יורה לשר התחבורה ושר התחבורה צריך להעביר.

שבוע ימים, זה מספיק. חברים, אני לא אלמד את כל מי שלא היה לאורך כל הדרך את כל שלבי החוק ואיך הכסף עובר. שבוע ימים, זה זמן מספיק.

תוך שבעה ימים?

תוך שבעה ימים.

אני הייתי אומרת 14 ימים כי לעתים בחשבות יש אילוצים כאלה ואחרים.

14 ימים. בסדר.

שבוע ימים זה בסדר?

14 ימים.

למה?

עדיף. הם יכולים כבר להשתמש בכסף.

אדוני יתייחס לנושא הזה של איך לגרום לכך שהסנקציות האלה בסופו של יום לא יפגעו בעובדים.

תודה. עיסאווי, אני תכף נותן לך את זכות הדיבור. אני רוצה לענות לחבר הכנסת גואטה. חבר הכנסת גואטה, כל אשר שאלת כתוב בפרוטוקולים. אנחנו כבר דנו בזה. אני אומר את זה בכבוד אמיתי וכן אליך. עסקנו בשאלות האלה, התקדמנו, הבנו את העניין הזה ואנחנו כבר בנוסח הסופי ואחרי הסופי של אחרי הסופי ואחרי ויכוחים. כבר היינו בוועדת הכנסת על הדברים האלה. אז בבקשה, אני לא רוצה לחזור לאחור.

סליחה, ומי אמר שלא טעיתם? סליחה על השחצנות.

אפשר להגיד את זה על כל החלטה.

אבל למה סנקציות?

אדוני חבר הכנסת גואטה, אני אתך אבל אני לא רוצה לפתוח את הדיון. אחר כך תקיים דיון בקואליציה.

למה? שלשום פתחנו דיון בוועדה להתחדשות עירונית והשגנו הישג אדיר של 250 מיליון לציבור המוחלשים. אז מה? למה?

תודה.

בגלל שדנו לא נחזור על זה עוד פעם?

אני מציע שתוציא את דודי והוא יסביר לך.

אתה הבנת את זה?

אני הבנתי עוד לפני שזה עלה.

ואתה מצדיק את זה?

אני מצדיק אותך.

אותי.

כן.

יופי. אז אני מבקש לשנות את זה כך שלא תהיה סנקציה כזאת. איתן, מה הסיפור?

עיסאווי, בבקשה.

אני ביקשתי התייעצות.

בחוץ.

אני מבין שעמדתי היא עמדת מיעוט.

אתה מדבר על הסעיף הזה.

כן. על הסעיף הזה. אני מבין שעמדתי הולכת להיות עמדת מיעוט. אני לא ארים את היד בעד סנקציות. זה לא מקובל עלי. סנקציות בתנאים, זה דבר שלא מקובל עלי.

הדבר השני שאני מבקש כדי שנזרום. אני חישבתי את זה בשישה חודשים והסכום הגיע לארבעים מיליון שקלים. אתה מקים תאגיד סטטוטורי חדש שזה לא פשוט. אמרת שאם זה עובר את דצמבר 2017, לשר האוצר יש את הסמכות לא לשלם בכלל והלך עליכם.

אדוני היושב ראש, זה מחמיר ולא מקובל עלי. בוא נגיע לפשרה בסוגיה הזאת. אתה מדבר על תאגיד סטטוטורי חדש עליו דיברנו שנתיים וחצי. אתה לא מעניש אותו בכסף. אתה שם לו מכשולים לא להצליח.

זאת חזרה לדיון הקודם.

לא חזרה. עמדתי היא שלא נגיע לארבעים מיליון שקלים ואת זה אתה יודע.

הבנתי.

שאלה אחרונה.

זאת לא שאלה.

שאלה אחרונה. אני פונה אליך ופונה אל החברים מהליכוד, במיוחד אל דוד ביטן, האם בדצמבר 2017 כוונתם אם התאגיד מכל סיבה שהם יקשו עליו בהעברת הכספים וישימו מכשולים כדי שלא יוכל להניח את הצעת החוק לחזור אחורה לרשות הישנה, האם זה מה שעומד מאחורי כל המסלול שמביאים לנו?

תודה. אני רוצה להשיב ואני מבקש שתקשיב.

השלמה קטנה. בעקבות מה שהסבירו לי, זה כמעט הניח את דעתי, אבל שאלה קטנה לפני שאדוני היושב ראש מסביר את כל העניין. אני עכשיו ספק של תאגיד השידור הציבורי ואני אמור לספק לו סחורה ממחר בבוקר אבל אני יודע שבעוד כמה חודשים יכול להיות שהוא יגיד שאין לו כסף כי עשו עליו סנקציה ולקחו לו ארבעים מיליון שקלים או שני מיליון שקלים ולכן הוא מבקש שאני בינתיים אמתין. מה אני אמור לעשות?

תודה. אני אשיב.

זה קצת לא נורמלי.

חברים, עכשיו אני מבקש קשב.

זה בהנחה שהוא כן ישלם לעובדים.

אתה שואל את עצמך או אתה שואל אותי?

שואל אותך.

זה נשמע כאילו אתה מנסה להבין את מה שאתה אמרת. אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא. תקשיבו טוב טוב. בשונה מחלק מהאנשים שיושבים כאן, אני מהיום הראשון נלחם על התאגיד. שילמתי כאן מחירים כבדים במערכות שונות. הייתי עקבי לאורך כל הדרך, יותר מכל אחד. אני אפילו לא חוזר לימים של כתיבת החוק. יש הרבה אנשים שלא רוצים בו, מדוד שאומר את זה בגלוי ועד אחרים כמו ראש הממשלה שאני כבר לא יודע מה הוא רוצה או אחרים.

לא.

ראש הממשלה אמר לביטן להגיד אבל הוא לא אמר.

הוא לא אמר ולא שום דבר.

אני אומר גם לעיסאווי. תראה, אפשר לצאת מהסיפור הזה. אנחנו בחלק הקשה שלא ממליצים על הדלקת משואה למי שאומר אבל אני נגד. אנחנו כבר לא בשלב הזה. אנחנו בשלב שכבר עברנו ואנחנו כפסע, האם מוציאים אותם סוף סוף בעזרת השם לדרך או כל אחד רושם לו או מצייץ אני התנגדתי, אני אמרתי. אני בשלב של אחרי. אני מנסה להגיד לכם שמנקודת המבט שלי אני סיימתי את הסבב הזה ואני מעלה להצבעה את הסעיפים.

למה? אני ביקשתי להתייחס.

אתה צודק. אני מתנצל.

אני אהיה מאוד קצר. הוצאתם אותי מדעתי והבאתם לי את הסעיף. אני לא ארים את ידי בעד מה שנחשב כאן כסנקציות או כעיצומים כספיים ואם אני לא אשתכנע שלפני שהתאגיד יתחיל לשדר יסודרו ענייני העובדים. נקודה.

תודה.

אדוני, לפני ההצבעה, אתה צריך להגיד.

קיימנו על זה דיון.

זה היה.

רועי, גם בהתחדשות עירונית אמרת לי שזה היה וכמעט דפקנו אלפי אנשים. אני רוצה להבין. מה זה כאן, שלטון דיקטטורה? מה הולך כאן? אני רוצה להבין על מה אני מצביע.

זאת שיטה שלך.

סליחה, אל תגיד לי מה שיטה ומה לא שיטה.

עשית את זה גם בהתחדשות עירונית.

והצלחתי ברוך השם, בניגוד למה שרצית.

לא הצלחת.

הצלחתי ועוד איך. אתה רק לא מבין איך זה עבר על הראש שלך כי אתה שנתיים שם ולא הבנת מה קורה. גם כאן אתם לא מבינים מה קורה.

תצביע נגד.

אני רוצה להבין על מה אני מצביע.

פרי, עיסאווי, אתם רוצים להסתייג עכשיו? אז אנא, אני אעלה להצבעה הסתייגויות.

לא. אני אצביע נגד.

אתה רוצה להציע הצעה לתיקון הסעיף?

סוגיית הארבעים מיליון, בסוף אין לכם מה להציע.

יש לך הצעה קונקרטית שנוכל להצביע עליה או רק בעד ונגד?

יש לנו הצעה. אני מגיש הסתייגות.

מה ההסתייגות?

ההסתייגות אומרת בלי סנקציות.

שהסעיף יימחק.

רוברט הוא נציג הליכוד ולכן אנחנו יכולים להחליף אותו.

כל סיעת יש עתיד מצטרפת להסתייגות של עיסאווי.

בסדר. רציתי לדעת אם יש לכם הצעה קונקרטית.

אתם רוצים להצביע נגדי? אתם לא מבינים. כאילו אתם בסדר ואני לא בסדר? חברים, אני מציע, יש בחוץ טפסים להדלקת משואות. אני יצאתי רע. באמת. כל מדליקי המשואות. אתם לא מבינים שאם לא גומרים את זה עכשיו, אין תאגיד? אתם רוצים את זה? אתם עושים סיבוב על הגב שלי? אני פונה לחברים שלי בסיעה. עיסאווי, אתם תעשו מה שאתם רוצים.

שיהיה כתוב שהסנקציה הזאת לא תפגע בעובדים ובספקים. אם זה יפגע בעובדים, איך נצביע על זה?

כבר דנו בזה.

זה לא קשור לעובדים.

למה זה לא קשור?

נא להקשיב ליועצת המשפטית.

מצביעים עכשיו על סעיף 1 להצעת החוק שעניינו תיקון סעיף 5 לחוק העיקרי שאומר שהסעיף הזה יחול במלואו לא יאוחר מ-1 ביוני 2018 ועל ההשלמה של שני הסעיפים שקראתי עכשיו לגבי השלבים עד לאותו מועד.

זה סעיף שכולל את הסנקציות? אני לא מבין.

כן.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל מצביע במקום חבר הכנסת יוסי יונה.

חבר הכנסת רוברט אילטוב מצביע על המכסה של הליכוד.

במקום חבר הכנסת חמד עמאר מישראל ביתנו, על המכסה של הליכוד.

אנחנו מצביעים על סעיף 1.

מי בעד אישור סעיף 1 כפי שהוקרא עם התוספות והתיקונים?

זה בלי הסנקציות.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 1 נתקבל.

סעיף 1 אושר פה אחד.

אני מבקשת להצביע על שני הסעיפים שקראתי בנושא של הוראת שעה לעניין מקום מושבו של התאגיד והסנקציות שיוטלו אם לא יעמדו בכך.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 2

הסעיף נתקבל.

הסעיף אושר.

לסעיפים האלה אני מבינה שסיעת מרצ וסיעת יש עתיד מבקשים להסתייג כך שהסעיפים יימחקו. יש לנו חתימות שלכם.

כן.

אם כך, אפשר להצביע לפי הסדר.

לבקשה לדיון מחדש בסעיף 2 שהגיש חבר הכנסת רוברט אילטוב. הוא לא נמצא בחדר. ניסינו לקרוא לו ושלחתי לו גם SMS. אני מציעה שבינתיים נדלג ונמשיך.

אני מצביע.

הבקשה כבר התקבלה. אני מזכירה שהועמדו להצבעה כל הבקשות לדיון מחדש והתקבלו. לכן אם אין עכשיו הצעה אחרת, אינני יודעת אם אדוני רוצה להצביע שוב על סעיף 2. אני מבינה שאתה מעמיד להצבעה על נוסח הוועדה.

מי בעד אישור נוסח הוועדה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נוסח הוועדה נתקבל.

אושר פה אחד.

אני רוצה להגיש הסתייגות לסעיף 3.

בסעיף 3 להצעת החוק יש מספר הוראות. ההוראה המשמעותית בקשר אליה הוגשה הבקשה לדיון מחדש היא ההוראה לגבי מועד תחילת השידורים.

אני אסביר. חבר הכנסת מיקי רוזנטל ביקש ממר פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, לבדוק אפשרות לייצר מנגנון הפוך. מה אומר המנגנון ההפוך? אם הצעת החוק שלנו כפי שהיא מונחת כאן מדברת על המנגנון שאומר שהמועצה, שרים, ואז לדחות לאפריל, הוא אומר שנקבע את המנגנון של ה-1 בינואר - - -

אם המועצה תבקש דחייה, זה יגיע.

האם אדוני בדק?

בדקתי. לא קיבלתי הסכמה.

לפיכך אני מבקש להגיש הסתייגות.

צריך להצביע קודם כל על ההצעה של חבר הכנסת רוזנטל. אם היא לא תתקבל, מצביעים על נוסח הוועדה ואז אתה מגיש הסתייגות.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת מיקי רוזנטל? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 6

נמנעים – 1

הצעתו של חבר הכנסת מיקי רוזנטל לא נתקבלה.

הצעתו של חבר הכנסת מיקי רוזנטל לא התקבלה.

ההסתייגות שלך היא אישית או של הסיעה?

אישית.

אני מבקשת להעמיד להצבעה את כל הסעיף כנוסח הוועדה.

סעיף 4. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 3 נתקבל.

אתה מעמיד להצבעה את סעיף 3 עם כל השינויים עליהם החליטה הוועדה.

מי בעד אישור סעיף 3 כנוסח הוועדה? מי נגד?

הצבעה

בעד – 5

נגד – מיעוט

סעיף 3 נתקבל.

הסעיף אושר.

על מה מצביעים?

על סעיף 3. אחרי שהצעתו של חבר הכנסת מיקי רוזנטל לא התקבלה.

יש עכשיו הצבעות במליאה.

סעיף 4 אושר. הגענו לסעיף שעניינו פינוי המתחמים של רשות השידור ברוממה ובשרונה.

שירה, מה העליתם בחכתכם?

יש שני נושאים, את האחד יציג בבצ'יק לגבי רוממה, נציגו של ליצמן, והשני הוא לגבי שרונה. אנחנו ביררנו. רמ"י ביקשו בכל לשון של בקשה, יש להם שיווקים נוספים שם שהם אמורים להוציא והנושא של פינוי שרונה הוא זה שיעכב את הדבר הזה. הם ביקשו באמצע פברואר. הם שאלו האם אפשרי יהיה שהעובדים יוכלו לעבור בינתיים לרשות השידור ברוממה כדי לפנות. אם ההחלטה הזאת לא אפשרית מבחינת הוועדה, אז אנחנו מעדיפים להוציא את - - -

שירה, אני רוצה להוציא את הסעיף הזה. סליחה. אני רוצה להוציא את הסעיף הזה. אתם תשבו ביניכם. הרי ממה נפשך, אם הכול חרבנה, אז ממילא חרבנה, אז מה זה משנה כך או כך או לפני פברואר או אחרי פברואר? מה זה משנה? זה עניין שכל המערכות צריכות לתת כתף, אתם בתוך המערכות שלכם וכל אחד בתוך המערכות שלו. לא צריך את זה. תודה רבה.

כל הסעיף?

כן.

יש את החלק של רוממה.

בסדר. גם זה רוממה. תנהלו את זה מתוככם. אני אתו, אבל אני חוזר ואומר, אני לא חושב שזה צריך להיות בתוך החוק.

אפשר להחזיר את זה לוועדת השרים.

אני לא רוצה להחזיר את זה עכשיו. אני לא רוצה כאן סיפורים לוועדת שרים. עזוב אותי. כבר הגענו לכאן.

אני מבקש לדבר.

בבקשה.

סעיף 107(ד) לחוק השידור הציבורי אומר שפעולות המדינה בכל הנוגע לשימוש במקרקעין שהזכויות בהן או לגביהן הוקנו למדינה לפי סעיף זה, להלן רוממה וכל מקום אחר שאתם רוצים, ייעשו בתיאום עם המפרק ובלבד שהמשך פעילותה השוטפת של הרשות לרבות קיום השידורים בידיה עד יום התחילה לא ייפגע. ברגע שאתם מבקשים או שהמחוקק אומר צאו נא מרוממה או מכל מקום אחר במועד שלא מאפשר לנו פינוי זמן מספיק לאחר מכן, זאת המשמעות של מה שאתם הולכים להצביע כאן עליו, המשמעות היא שהכונס שמתעתד לעמוד בחוק יפסיק את השידורים מספיק זמן קודם.

זה מנוגד לחוק.

אני בעל תפקיד ברשות היוצאת וקראתי את החוק הזה עשרים פעמים ואת התיקון שאתם רוצים לעשות לגבי רוממה. אני אומר לכם מה התוצאה של זה. התוצאה האחת היא או שברי יפסיק את השידור לגמרי או שהעובדים יעבדו ברחוב. בעיה שנייה, והנושא הזה לא עלה בשום שלב בוועדה הזאת אבל יש שם אנטנות AN שהן דרושות במקרה חירום במדינת ישראל ואנחנו לא נתחזק אותן, הם לא יתחזקו אותן, אין שום מעבר כי אי אפשר לבצע דבר כזה מהיום להיום. אנחנו אמורים לשדר עד ה-1 באפריל ולפנות ב-1 באפריל 1,200 עובדים עם כל הציוד שלהם. הציוד הזה, זה לא ברזלים. הציוד הזה הוא אוצרות תרבות של מדינת ישראל והוא ייזרק לרחוב. אני לא אעמוד בתור בעל תפקיד של בית משפט ואפר את החוק. הכול ילך למזבלה. אנחנו אמורים לעמוד בחוק חובת מכרזים, למכור את זה. רק תחשבו על כמות הנחושת והכבלים שיש שם. אלה מיליוני שקלים. אתם רוצים לזרוק את כספי המדינה? אין בעיה אבל אנחנו איננו מסוגלים ב-1 לאפריל להפסיק לשדר וב-1 לאפריל לצאת עם כל הציוד ולעמוד בכל חוקי מדינת ישראל האחרים.

אני רוצה לבדוק את האפשרות לתת יותר זמן. אני אומר לכם עכשיו, גם לאנשי רשות השידור, גם לתאגיד וגם לאוצר.

צריך לעלות למליאה.

אתה יכול ללכת.

כולם צריכים ללכת.

בוא נתקזז.

45 ימים מיום התחילה פינוי ולא יאוחר מה-1 ליוני 2017.

לא יתכן. לא יבוצע.

45 ימי עבודה של הכנסת.

חברים, הפסקה עד שעה 14:45.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 14:45.)

חברים, אנחנו מחדשים את הישיבה.

בבצ'יק, אני מציע ארבעה חודשים מיום התחילה.

30 לאפריל אנחנו סוגרים את המקום ומפסיקים את השידורים ואת העבודה במקום ושלושה חודשים לפינוי. במקביל לשלושת החודשים האלה, או אפילו מעכשיו, אפשר להתחיל להוציא מכרזים. 30 לאפריל, כמו שסוכם.

מתי מפסיק השידור?

30 לאפריל מפסיקים את השידור ושלושה חודשים לפינוי.

זאת אומרת, יש לך 30 באפריל פלוס שלושה חודשים.

זה מסתדר להם?

הם אומרים שהם צריכים שלושה חודשים למשוך את הארכיון הפילמי ואני צריך אחר כך להוציא מכרז על כל התחולה בהנחה שמשרד התרבות לא יחשוב שאולי יש שם נכסי תרבות נוספים שכדאי לשמר אותם.

מתי אתה מפנה את הכול?

כרז כזה, צריך זמן סביר שזה בסביבות 45 ימים. מוטי, זה בדיוק העניין. מה זה משנה עוד חודש או פחות חודש? אני מסכים אתך שאפשר להוציא מכרזים ולא יהיה לכם היתר בנייה גם שנה אחר כך. סתם אתם רוצים לזרוק דברים לזבל?

מה שבבצ'יק אומר זה שתוציאו את המכרז תוך התקופה הזאת.

לא אנחנו. הוא מדבר על מינהל מקרקעי ישראל. אנחנו נוציא, אין בעיה. הסכמתי.

יש כאן שני קווים מקבילים. יש את העבודה של רמ"י ויש את העובדה של מי שעוסק במלאכה סביב התאגיד/רשות השידור. אומר התאגיד שהוא צריך שלושה חודשים.

אני חושב שזה לא ריאלי, אבל אם אודי חושב שהוא יכול להוציא את הארכיון בשלושה חודשים, אני מצדיע לו. אני חושב שלא.

אני יודע מה הפחד שלך, ודרך אגב, אני מסכים אתך. כאשר מדינה מודיעה, מי כמוך יודע, גם בלי ענייני שמים שמתערבים, זה עוד חודש ועוד חודש ועוד חודש. אנחנו מכירים את זה. רק מה, אני רוצה שתזכור את הדבר הבא והוא לא קשור אליך. התהליך של התאגיד הוא לצאת משם ללא שום קשר אליך. הוויכוח עכשיו הוא ויכוח מקצועי ענייני, כמה זמן באמת נדרש כדי שהתהליך הזה יתאפשר לעשות אותו בצורה סבירה.

לכן אני שואל כמה זמן אתם צריכים בתאגיד כדי לפנות את כל הדברים?

ארבעה חודשים. זה כולל גם את הארכיון וגם את האמצעים הטכנולוגיים.

ארבעה חודשים. ממתי?

מיום התחילה.

מהיום שהפסקנו לשדר.

אני קונה את יום התחילה פלוס ארבעה חודשים. קניתי.

בבצ'יק, בוא תלך אתי. תנו לי לסיים את התהליך לשמו אנחנו מתכנסים. בבצ'יק, 1 באפריל ממילא זאת התקרה הרחוקה בה השידור מרוממה אמור להיפסק. נכון.

יום קודם.

30. אני מתנצל. מהמועד של הסיום, במקום שלושה חודשים, יהיו ארבעה חודשים.

הם צריכים ארבעה חודשים.

כן. הם.

אז אנחנו באוגוסט. באוגוסט אף אחד לא יבוא לקנות כלום. תסתכלו על היומן.

מה אתה מציע?

מה שברי אמר בהתחלה וזה צריך לרצות את מוטי. אנחנו מתחייבים לצאת תוך שישה חודשים מיום התחילה כולל ארבעת החודשים.

אנחנו הלכנו לחומרה. אני מודיע לך שאם החומרה יהיה באפריל, אני לא יודע בכלל אם יהיה תאגיד או לא שזה דיון בפני עצמו. הנחת העבודה שלנו היא שבכל מקרה כפי שהדברים אמורים להיות ב-1 לינואר, אתה בכלל עוד תחזיר לנו חודשים.

ברשותך, אני יכול להעיר לך הערה?

בבקשה.

אני רוצה להסביר. אנחנו עשינו בדיקה קצרה. קודם כל, לא ברור לי למה זה לא שווק מראש. אין שום קשר בין השיווק לבין היציאה, הזנב של היציאה. לא דחפנו ועד היום לאור הפלונטר שהיה זה לא היה על סדר יומנו, של העירייה. העליתם את זה אתמול. עשינו בדיקה. נכון שהמינהל אחראי על השיווק של המקום. אני מוכן לקחת אחריות ולדחוף. אני רוצה שהם יצליחו ואני רוצה לשווק את הקרקע. אין סתירה בין השניים. אין כאן קונפליקט. קודם זה היה קונפליקט בין התאגיד לעיר ועכשיו זה כאילו קונפליקט בין היציאה של התאגיד לשיווקים. אין קונפליקט. אפשר גם וגם, בשמחה. לכן מה שצריך לעשות זה להודיע למינהל מקרקעי ישראל שיצאו לשיווקים, להוציא שיווק רציני ל-300 ומשהו יחידות דיור, עם שטחי ציבור, וזה לפחות חצי שנה, ולזכות במכרז זה לפחות חצי שנה, ומי שיזכה במכרז – לעלות על הקרקע זה לפחות שנה וחצי. מינימום שלוש שנים עד הטרקטור. עד שעולה על הקרקע לחפירה, לפחות שלוש שנים. שנתיים, בסדר.

מול הבניין הזה - - - אתם יודעים להוציא היתר בנייה.

אין דרך אחרת. אנחנו יכולים לעזור. תן להם את השפיל שלהם ובמקביל הוא יצא לשיווקים. אין סתירה בין השניים.

שישה חודשים. סגרנו.

שישה חודשים מיום התחילה.

אני אעזור לכם. חד משמעית.

שמעתי שגם לראש הממשלה יש הסתייגות. הוא רוצה לקרוא לתאגיד השידור הציבורי על שם ז'בוטינסקי. לשנות את שם החוק.

אדוני ראש העיר, אני מבקש שבמכתב למינהל תכתב גם אותנו, את ועדת הכלכלה.

מה סוכם לגבי מתחם שרונה?

הוא ירד.

אם כן, הסעיף יתייחס לפינוי מתחם רוממה בירושלים. רשות השידור תפנה את מתחם רשות השידור ברוממה ירושלים עד תום שישה חודשים מיום תחילת שידורי התאגיד.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נתקבל.

הסעיף אושר.

אני רוצה להעלות סעיף נוסף. אני רוצה להזכיר לכם שאתמול העליתי את עניין החוזה של מנכ"ל התאגיד, כשיצא מכרז הוא יזכה. אדוני המנכ"ל, צא החוצה בבקשה. תודה.

הוא צודק. זה דיון אישי.

אבל יש שידור.

העליתי את העניין שנוצר מצב שהוא אבסורד. במידה והמנכ"ל הנוכחי ייגש למכרז ובהנחה שזכה, הוא יוכל לכהן רק תשעה חודשים בלבד, דבר שכמובן מעמיד אותו במצב אחר. אני לא רוצה להיכנס לתוך התהליך שהציגה היועצת המשפטית לוועדה. זה תיקון שנעשה על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. באתי בדברים גם עם האוצר ואמרו שאין להם שום בעיה שהסעיף יתוקן והוא בעצם יחזור למתכונתו הקודמת.

אני מבקש שבסעיף 95 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ד), הסיפא החל במילה "ואולם" תימחק, ובכך אנחנו בעצם מיישרים קו.

מה זה אומר?

יהיה מכרז והוא מקבל תקופה.

תקופת הזמניות לא תיחשב לו.

נכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף נתקבל.

הסעיף אושר. תודה.

המנכ"ל יכול להיכנס.

אני רוצה להעלות שתי נקודות. בבצ'יק, אתה רשאי ללכת להתפלל. תודה.

אני רוצה קודם כל להתחיל עם העובדים ואחר כך עם הארכיון. לפני שאני נותן לאדיסו את רשות הדיבור, אני רוצה לומר לגבי העובדים. אני רוצה שיובהר - ונמצאים כאן נציגי האוצר, נציגי הממונה על השכר, סגן הממונה על השכר, נציגי התאגיד, נציגי רשות השידור וגם נציגי ההסתדרות ונציגי העובדים - ולומר לכולם שאני באופן אישי מתכוון ללוות את הטיפול בעובדים. אני אומר זאת בצורה הכי ברורה. אני מתכוון לפנות ליושב ראש ההסתדרות וכבר פניתי גם לממונה על השכר – כפי שאמרתי, סגנו כאן – אנחנו נקים צוות של שלושה שילווה באופן צמוד ופרטני את הבעיות. הרי בכל מערכת כל כך גדולה, יש כל מיני עניינים של זוגות נשואים, כן גישור, לא גישור, ולא חסרות בעיות. אני לא פותח את החוק שהוא כבר אושר אבל אני מנסה לומר לכם בשורה התחתונה - - -

אלה עניינית. אני הגשתי הסתייגויות מהותיות ועיסאווי הציג אותן כאן הבוקר כי אני לא יכולתי לעשות זאת ואני הבנתי שאמרו שזה נושא חדש. לא נושא חדש ולא נעליים. זה נושא שקשור לעניין של החוק. אחת התייחסה לעניין של ועדת החריגים והשנייה לנושא של התחולה ב-30 באפריל או המאוחר ביניהם.

אילן, ברשותך, באמת ברשותך, אנחנו כבר אחרי זה. זה התקיים. היה דיון בוועדת הכנסת והתקיים כאן דיון. אנחנו כבר אחרי הדיון.

אבל מאיזו סיבה זה נושא חדש?

כבר הצבענו על הדברים האלה כבר לפני ארבע-חמש שעות. אי אפשר להחזיר אותנו לתוך התהליך הזה וללכת לאחור, ברשותך. אני אומר לך בכנות.

אני שואל במהות, האם זאת הייתה הסתייגות מהותית או לא? אם התנגדו לזה, סבבה, אבל זה לא נושא חדש.

היית צריך לבוא לוועדה.

עיסאווי הציג את זה כאן הבוקר. אני הגשתי את זה שלשום. על מה אתם מדברים? אני לא באתי לדבר כאן. לי היו שני דברים ואני רוצה מינימום פצועים במצב הזה. אני מבין לאן זה מוביל. הבנתי את הכוונה ואני לא מוצא כלום. אמרתי שלפחות האחרונים, הנכים, הפסחים, לא יודע מה, שתהיה להם קדימות, ויותר מזה – שלא בגלל התמנייקות של כמה ימים מישהו יוציא את העניין של הפנסיה כי הוא עוד לא הגיע לגיל חמישים. זה הכול. אני לא משלה את עצמי בכלום, איתן, ואני סומך עליך שתעקוב אחרי זה, אבל למה זה לא התקבל?

אבל אילן, אני מדבר אתך. קיימנו את הדיון בעניין הזה. עכשיו אתה מחזיר אותי לקיים דיון. זה ירד מסדר היום. לכן אני אומר לך כאן שאתה בדיוק נכנס כשאני אומר שיוקם צוות בראשותי יחד עם יושב ראש ההסתדרות, יחד עם סגן או הממונה על השכר במשרד האוצר. את מה שאתה רוצה, אנחנו נלווה בכל העניינים הנוגעים למה שהעלית.

מי יהיה מטעם הוועדה?

אני. איתן כבל.

זה היושב ראש.

אדיסו, בבקשה.

אדוני היושב ראש וחברי הכנסת הנכבדים, חבר הכנסת גילאון דווקא העלה נושא שמאוד חשוב בנושא העובדים ומשום מה, איתן, אני סומך עליך שתקים ועדה שתעקוב אחר כל מה שאתה אומר אבל אני לא הבנתי למה אתם לא רוצים לכלול את כל הנושאים האלה בתוך החוק. אתם מפחדים לפתוח את החוק ואני מבין שאגף התקציבים משבש להם איזשהו מהלך וסדרי עולם כאשר מדובר בעובדים שנתנו עשרים שנים מהחיים שלהם ואולי חס וחלילה לא ילכו עם איזושהי גאווה ובראש מורם הביתה כי כאשר זורקים אותם, הכוונות לקבל אותנו לעבודה, יורדות לאפס. אני לא מבין למה אתם מטשטשים את כל הנושאים האלה.

לי אין כוונה לצעוק כאן סתם. כבר שנתיים מאז הקמתם ועדה בצורה שהקמתם אותה, העברתם אותנו מדורי גיהינום עם כל מיני ועדות שהקמתם, אבל עם כל הכבוד להן בסופו של דבר אתם זורקים 1,200 עובדים הביתה. אני לא מבין איך אתם מטייחים את כל האלה. מה זה כל התירוצים שאתם ממציאים כאן? זה נשמע לכם הגיוני? 1,200 עובדים הולכים כפי שהעברתם את הדברים. זה פשוטו כמשמעו של כל הדברים שאתם מציינים, איתן.

עם כל הכבוד, תטענו שזה על פי חוק. חברים, אני כבר שומע את הניואנסים של הדברים. אי אפשר לפתוח הסכמים מכיוון שמה? כי עובדי רשות השידור לא טובים? לא עסקו במלחמות? לא כמעט נפצעתי בצפת עת נפלו קטיושות עת סיקרתי את המקום? אנחנו לא נחשבים לטובים? זה שהיו כאן הרבה בלגנים ברשות השידור, אני לא אשם בכך, חברים שלי לא אשמים בכך. כשקיבלו את הפקודות, הם יצאו באש ובמים, בשבתות ובחגים ובכל סיטואציה שאתם רוצים. אז אתם סוגרים את הכול ואחרי כן אתם נותנים לי לדבר ולומר שהוצאת קיטור ועכשיו לך הביתה? כך אני מבין את הדברים, עם כל הכבוד. אני באמת אומר לכם, כך אני מבין. כך מרגישים חבריי ברשות השידור, לפחות אלה שאני מייצג אותם. מרגישים שנזרקנו בלי כבוד.

חברים, זה המצב. יש כאן כל מיני קבוצות עובדים עם כל מיני סיפורים והסכמים שנחתמו לאורך ארבעים שנים. אני נמצא רק 23 שנים. הם יוצאים עם פנסיה עלובה. אז הסקטור שלי נושק לגיל החמישים, פשוט לא מתקדם והוא לא שם ולא פה. אז מה תעזור לי הוועדה? בכנות אני שואל. איך זה בדיוק הולך לפתור את מצוקת העבודה שהאנשים האלה נזרקים לרחוב? יש לנו ילדים שאו-טו-טו מתגייסים. הבת שלי שואלת אותי אם אני הולך להיות מפוטר. מה אני צריך לענות לה, איתן? תן לי תשובה ולכל החברים שלי. יש לכם תשובה? פולקמן, יש לך תשובה בשבילי? אתם לא לוקחים אותנו בחשבון, חברים. אז מה זה סגירת הדיל הזאת? מה זה עוזר? אתם סוגרים את כל הפאנל ואנחנו בצד. מישהו יכול לתת לי תשובה? אתה יכול להבטיח לי שאתה תקבל אותי? לא. אני לא נראה בשבילך כבר, אז מה העניין? אני לא מבין מה הסיפור. מה סגירת הדיל שאתם יוצרים כאן כאילו הכול בסדר, סגרנו, אפשר לפזר את העניינים כאן. לא. איתן, אני סומך עליך אבל אני חושש שהרבה עובדים ימצאו את עצמם ללא ביטחון תעסוקתי. בירושלים התחום המקצועי שאנחנו עובדים בו מאוד צפוף, אין מקום עבודה כזה. הניסיון שלי הוא התחום שעסקתי בו 23 שנים. במה אני הולך לעבוד?

אני אספר לך על אנשים שפחדו מכל הגיהינום שעברו והלכו. אנשים מקצועיים ברמה גבוהה הלכו להיות סדרני מחסן בכל מיני סופרמרקטים. נשמע לכם הגיוני? נשמע לכם הגיוני? אנשים שנתנו את החיים שלהם, יצאו עם ניסיון מקצועי של מעל 25 שנים והפכו להיות אפס? במה הם השקיעו את החיים שלהם בעבודה, כדי שכאן הדיל ייסגר ולאנשים לא יהיה ביטחון כלכלי? אין לי מלים לכל הדברים שנעשים כאן. אתם תתנו את התשובה שאתם עכשיו סגרתם את הדיל, אנחנו הוצאנו קיטור, אחרי כן סוגרים ואף אחד לא יעניין אותי כי אני רואה את מה שקורה. אני בקשר עם החברים שלי, אני צריך לתת תשובה, כולם מסתכלים אלי כאילו אתם כבר לא שווים, אנחנו לא שווים בעיניהם.

יש לי חדשות בשבילכם. אנחנו נציגי העובדים לא שווים בשבילם, לא יכולים לדאוג להם להתקבל ולא יכולים לתת להם פרנסה. אז מה אנחנו? אפסים? איתן, באמת, אני שואל. בגלל שיש איזושהי סטייה של סעיף תקציבי, כולם עובדים כדי שחס וחלילה מישהו לא יזוז, אז אנחנו צריכים לשלם את המחיר?\

אדיסו, ברשותך, תקשיב. אני רוצה להזכיר את הדבר הבא. בכל הכבוד, ואני מכבד אותך ואני מכבד את העובדים, אני יודע שלצערי או לא לצערי הוועדה הזאת הפכה להיות כמו ממשלה. במידה מסוימת הרבה פעמים אני מוצא את עצמי כאן בוועדה עושה עבודה של שר של ממשלה.

תקרא לזה קול השפיות.

אני רוצה להזכיר לך, אני לא יודע איך להגיד לך את זה. אני לא כתבתי ולא הכנתי את המשא ומתן הראשון. אני מבין, אבל תרשה גם לי לומר. אני יודע לתת לך לנסות, לתת לך פתרון שאף אחד לא נתן לך, שהממשלה הייתה צריכה לתת אותו, שהשרים שהניחו את החוק כאן היו צריכים לתת. אדיסו, אם אני קורא לממשלה, האוצר אומר שישב עם ההסתדרות, סגרנו את העניינים, עובדה היא שרק אתה כאן ויש כאן עוד גופים מגופים שונים – אני אומר בגדול, תמנע, ולא אומר את זה עכשיו ברמה הפרטנית – היה הסכם, לחצו ידיים, אי אפשר כל פעם להתקדם בעניין הזה.

אני בא אליך ובאמת אומר לך, ובשום מקום אף אחד לא מוכן להקשיב לי, אבל זה יהיה, ואני אומר לך – ואני בא אליך ואני אומר לך – שאני החלטתי שיקום צוות והוא יקום. הוועדה הזאת עוד מלווה והיא תצטרך ללוות באלף ואחד נושאים את התאגיד ואני אלווה באופן אישי. לא סתם לא אמרתי שאחד החברים כאן ייקח את זה על עצמו. אני אומר לך שהצוות הזה של יושב ראש ההסתדרות, שלי, ואני גם מתחייב לדבר עם שר האוצר שידאג לתת לי את הגיבוי המלא בכל בעיה ובעיה שתידרש אל מול צורך לעובדים, אם זה הגישור. יש לי תיק מסודר עם כל העובדים שזקוקים לגישור, עם כל העובדים שחסרים להם כמה ימים, עם אותם אנשים - - -

יש לך רק חלק.

אני אומר לך שמה שהממשלה לא עשתה, אנחנו נעשה. אני מתחייב לך. ההורים שלי הם פועלים. אני באתי מבית של פועלים, כל החיים שלי הייתי בתוך מערכות כאלה ואני לא אפקיר אתכם. זאת התחייבות שלי.

אבל בינתיים קורה הפוך. בינתיים המציאות היא הפוכה. אנחנו כל הזמן שומעים כאן הצהרות שלא נפקיר אתכם ולא יפגעו בכם ולא כלום.

אני רוצה להציע הצעה. השר שלך שהוא שר בכיר בממשלה - - -

אם מצד אחד אתה אומר ממשלה, תעצור את הוועדה ותגיד רבותיי, אין לי כלים ואני עוצר את הכול. אל תגיד להם לכו לממשלה והדיונים כאן ממשיכים. זה לא עובד כך, סליחה.

אני אגיד לך איך זה עובד. ראשית, אני אגלה לך. הוועדה היא גוף מפקח והיא גוף מחוקק. שנית, אני רוצה להזכיר לך שיש קואליציה ויש אופוזיציה.

אין כאן קואליציה ואין אופוזיציה. יש כאן עובדים שלא ישנים בלילה.

בכל הכבוד, התהפכו כאן היוצרות. אני לא מוכן לקבל את זה בשום פנים ואופן.

מה זה נקרא התהפכו היוצרות?

אני אסביר מה זה אומר. אני אסביר לך בדיוק.

אז מה אם אני בקואליציה? אז מותר לדרוך לאנשים על הראש? אני מצטער שהגעתי מאוחר לכנסת. אני ממש מצטער.

הגעת בזמן ועוד יהיו לך הרבה שנים.

אם ימשיכו לדרך כך על אזרחים, אני מבטיח לך שאני לא נשאר כאן. לא רוצה להיות שותף לזה.

אני אסביר לך. מה שאיתן התכוון זה שאנחנו בתוך הוועדה הזאת הפכנו להיות לגורם הדוחף והמדרבן להקמת התאגיד הציבורי. אצלנו רואים את המכלול, רואים את היוצרים, רואים את הרשות שמתפרקת, רואים את התאגיד שקם ודואגים לעובדים. יצא שזה המקום הזה. אנחנו מגדילים ראש לצורך העניין.

וגם הארכיון.

וגם הארכיון שלא נעזוב אותו. אנחנו צריכים גם אותך ואת כל אחד מהחברים כאן שידבר עם השרים הממונים כדי שייפתח הלב ויבינו שעם כל ההסכמים שהיו יש בעיות אישיות שהם לא ידעו עליהן. עכשיו אנחנו יודעים עד הנקודה.

יתכבד ויודיע היושב ראש שהוא לא ממשיך דיונים בוועדה הזאת עד שהדברים האלה ייפתרו. בבקשה, בואו תעשו את זה.

הוא עושה את זה.

איך הוא עושה את זה? תעצור את כל דיוני הוועדה הזאת עד שנושא העובדים האלה ייפתר.

זה רק למשוך עוד ועוד זמן.

לא. התאגיד ימשיך לעבוד.

אני רוצה להגיד עוד דבר. בעוד אנחנו מדברים, מתקבלים אנשים נוספים לתאגיד וזה כמובן מונע מאנשי רשות השידור ברשות השידור להתקבל לתאגיד ואני באופן אישי לא מבינה מדוע לוקחים נערה בת 17 שנה לפני שהיא מתגייסת לצבא במקום אישה בת 45 שזורקים אותה לרחוב. אני לא מבינה את זה.

גם אני לא מבין אבל אני אגיד לך מה אני רוצה לומר בעניין הזה. אנחנו כאן בין היתר כי פוליטיקאים בחשו וקבעו אם ילדה בת 17 תהיה או ילדה בת 17 לא תהיה. הגענו למצב שבו אנחנו יושבים כאן. אי אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו ומצד אחד להגיד אנחנו הפוליטיקאים הרסנו – לא אנחנו אלה שיושבים סביב השולחן אלא הפוליטיקה, המעורבות הפוליטית במפלגות – שנכנסו והרסו כל חלקה טובה, כל אחד בזמנו, ועכשיו - - -

כל מעשה במחשבה תחילה. חברת הכנסת קארין אלהרר הייתה גיבורה גדולה כשהיא אמרה למה לא התייעצו עם אנשי מקצוע. אנשי מקצוע אמרו לוועדה ב-2014 שלא ייתכן להקים דבר כזה תוך שמונה חודשים.

אני יודע.

והלכנו לתיקון החמישי לחוק בתוך שנתיים.

אני רוצה להעלות נקודה נוספת וזה עניין הארכיון. זה כבר עניין של האוצר ואני רוצה שתקשיבו, שירה ואסף. נושא הארכיון הוא בנפשנו. זה לא עניין עכשיו למשחק של מי מהיושבים כאן או אלה שלא נמצאים כאן. לא לחינם אני מלווה את זה באופן אישי יחד עם היועצת המשפטית ויחד עם מנהלת הוועדה, ממש באופן אישי, בישיבות שאנחנו קובעים מעת לעת. העוזר שלי מחרה אחריכם כל שלושה חודשים כמדומני או כל חודשיים ומנסה לקבל ממכם היכן העניין עומד.

העלינו את זה.

בוודאי. קיימנו כאן דיון ויש מעקב צמוד. אני רק אומר לכם שזו משימה שהיא כבר שלכם. כאן זה לא משחק. יש כאן אחריות גדולה. אני כבר לא יודע מה יותר גדול, שמירת הארכיון על כל המשמעויות הגלומות והגנוזות בו, או הקמת התאגיד החדש. באמת שאני לא יודע. לא שאני עושה השוואה.

איתן, אבל למה אי אפשר בכל זאת – אני יודע שזה קצת מעצבן אותך, אז תירגע ותשמע – להכניס סעיף שאומר שתחילת שידורי התאגיד מותנים - כמו שיכולתם לעשות סנקציות, מה שנקרא סנקציות - עד שלא ייגמרו כל הנושאים של העובדים? למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה? זה ייתן דחיפה להסתדרות וייתן דחיפה לאוצר, אם יש להם עניין שהתאגיד יקום.

אני מודה לך אבל זה כבר עלה כאן.

אני יודע שזה עלה. אני בכל זאת שואל.

אני לא חוזר לאחור, יקירי. אנחנו כבר בתוך הסיום. אני לא נותן כלים לאף אחד.

איתן, אולי תעלה נושאים שעוד לא נגעו בהם.

כבר דנו. זה תיקון חמישי.

שיהיה תיקון עשירי. עד שלאנשים לא יהיה ברור לאיפה הם הולכים, יהיו תיקונים.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שההצהרה שלך עכשיו שאנחנו לוקחים את הנושא הזה ומטפלים בו, גם בפגרה – ואני מוכנה להירתם לזה – זה מאוד חשוב וחשוב גם לי. אני אמרתי לך אתמול עת הצבענו שצריך לדאוג לעובדים. אני חושבת שצריך לבדוק באיזה קריטריונים התאגיד החדש קולט אנשים ואת זה אפשר לעשות ואת זה אנחנו צריכים לעשות.

אדוני היושב ראש, אם אתה צריך מישהו שישב וישמע את העובדים, אני מוכן להתנדב לכך.

הבעיה היא לא בשמיעת העובדים.

זאת בוודאי בעיה.

זה לפעול.

בוודאי שצריך לשמוע אותם.

אנחנו נשמע ונלמד.

אתה יודע למה צריך לשמוע אותם? צריך לשמוע אותם כי במסדרונות כאן חיכו לי הרבה עובדים וגם אני חשבתי בהתחלה שבסדר, רצים אחרי כל אחד בכלל שאותו אדם חושב שיפטרו אותו והחלטתי שאני כן רוצה לשמוע אותם. זימנתי אותם ואני רוצה לומר לך שזה לא דומה, כמו שמדברים כאן במסדרון לזה שאתה מזמין אותם. כשהזמנתי עובד מסוים, ואני אומר כאן שוב שאין לי טענות לאיש, אבל בגלל המרוץ המטורף הזה, הבהלה לזהב של תאגיד השידור הציבורי, כנראה שנופלים דברים בדרך. פנה אלי עובד שהגיש מועמדות למכרז ואמרו לו, אדוני, איחרת את המועד. שאל למה הוא איחר את המועד, יש מועד והוא עדיין מועד? לא, יש כבר פיינליסטים. אמר להם, מה זה פיינליסטים? הוא רוצה להגיש מועמדות. הגיש את המועמדות, אמרו לי, סליחה, אתה לא עומד בתנאי הסף. אמר להם, מה זאת אומרת אני לא עומד בתנאי הסף? אני עושה את התפקיד הה 15 שנים, איך אני פתאום לא עומד בתנאי הסף? אמרו לו, רגע, בודקים. לא, אתה עומד בתנאי הסף, אבל הגשת באיחור. אמר להם, רבותיי, היום ברוך השם יש מיילים, הנה התאריך של ההגשה והנה התאריך האחרון, הגשתי בזמן. אמרו, סליחה, ונגמרו להם התירוצים. זה נראה לכם נורמלי? בן אדם בגיל חמישים-שישים, מספרים לו סיפורים כאלה. אני לא בא בטענות לאף אחד, אבל כשאתה שומע את זה ואתה רואה את המסמכים ואתה רואה את הדברים, אתה אומר, ריבון העולמים, הבן אדם הזה יכול היה לפספס בשנייה והוא עם משפחה, עם חמישה ילדים, ולעוף לרחוב בגיל חמישים-שישים וחוץ מלהיות חבר כנסת, הוא לא יכול להיות כלום.

לכן אני חושב שחשוב קודם כל לשמוע את העובדים. לראות את הדמעות שלהם. לי עכשיו בא לבכות אחרי שראיתי את הדמעות של אותו עובד אצלי במשרד. שלושה חודשים יש פגרה, בוא נזמן את כולם ונשמע אותם.

חברים, אני סיימתי, אני יכול לנעול את הישיבה. תנו לי לסיים. קודם כל, אני אומר וחוזר ואומר שיש כאן עניינים תקציביים. זה לא עניין פרטי שלי. אני מתנצל אני מדבר בשפה כזאת כאילו אני שר האוצר. לכן אמרתי שבמקום שאנחנו נבלבל את המוח, ועכשיו הרי מה העניין? כבר יצאנו לדרך. אנחנו רוצים, אני בטוח שגם אלה שלא אוהבים כמו עיסאווי את כל הדברים, שבסוף העסק יתחיל לרוץ. אני יודע, אני לא בא לפגוע בציבור עובדים. הרי את כל זה הבנו מהתחלה, ידענו – אתי, את זוכרת שרשמנו כל דבר – ואמרנו כמה הולכים לרחוב. זה לא משהו שעכשיו לצערי אנחנו מתחילים אותו.

לכן אמרתי שאנחנו מקימים את הצוות הזה ואם נידרש, אני אפנה יחד עם הצוות, יחד עם אנשי האוצר, לשר האוצר. לכן לקחתי את זה שזה לא יהיה איזה סיפורים באוויר אלא לטפל בזה באופן אישי.

אני יכול להיות העוזר שלך בצוות הזה? אני אחזיק לך את התיק.

אתה עומד בקריטריונים? אם תעמוד בקריטריונים.

את הקריטריונים אתה קובע.

נכון

אתה יודע שאנחנו חושבים אותו הדבר.

נכון.

אבל ההרגשה שלי, וסליחה שאני מתפרץ, אני אומר לך שלפני חמש דקות כמעט התחלתי לדמוע. ההרגשה שלי שכולם רוצים ואנחנו מייצרים כאן איזשהו מצב כאילו עכשיו ההנהלה היא האויבת של העובדים כשבעצם מי עשה את זה, זה אנחנו, הממשלה. אני לא הייתי כאן, אז מה? אבל אני מרגיש אחריות בדיוק כמו שהייתי כאן.

תודה.

אני רוצה לסיים את דבריי בבדיחה קטנה, רק לשם האווירה הטובה והיא קצת תמחיש לנו מה קורה כאן. אדם נכנס למסעדה, ישב לאכול. קורא למלצר ואומר לו, תעשה לי טובה, חם כאן במסעדה, אתם יכולים להדליק את המזגן? אמר לו, בוודאי. אחרי חצי שעה הוא אומר למלצר, עדיין חם, אתה יכול להגביר את המזגן? אומר לו, כן, בבקשה. אחרי שעה אומר לו, שמע, קר מדי, אתה יכול להנמיך את המזגן? אומר לו, בוודאי. מסתכל עליהם בן אדם מהצד, קורא למלצר ואומר לו שנראה לו שהבן אדם ההוא הולך לשגע אותו. אומר לו המלצר, אל תדאג, אני משגע אותו, אין לנו בכלל מזגן.

אנחנו מדברים ואיתן כבל אומר רבותיי, אני מודיע לכם שאם העובדים ייפגעו אני לא אוותר על כך וכולי וכולי וכולי, וכולם כאן מצהירים וזה יפה ונחמד, אבל אין לנו בכלל מזגן. אתה בעצמך אומר שאין לך יכולות, אז בוא נראה מה עושים.

אני אתייעץ עם יושב ראש הסיעה.

עם יושב ראש הסיעה שלי? חשבתי שאתה רוצה להתייעץ עם מנכ"ל אלקטרה בקשר למזגן. אתה אומר שאין לנו כלים ומצד שני אתה אומר שאתה מודיע לנו שאתה לא תיתן וכולי.

הסמנכ"ל, אנחנו יכולים לקבל לוח זמנים לגבי הדיגיטציה של הארכיון? מכרז, מתי יוצאים, מתי עוברים ולאן עוברים?

לגבי הארכיון, כרגע זה מתנהל במכרז דו שלבי. אנחנו כרגע נמצאים בשלב האיכות.

מה יסתיים לפני, חץ 7 או ההכנה לארכיון?

הארכיון.

מה נעשה עד עכשיו?

בסוף נובמבר התקיים דיון אצל מנכ"ל משרד התקשורת ובו נתבקשנו להתחיל את הטיפול בארכיון. פרסמנו מכרז אחרי שניתחנו את המצב באמצע פברואר ומאמצע פברואר עד עכשיו היינו צריכים לדחות את מועד ההגשה שלוש פעמים – פעמיים בגלל שנעתרנו לבקשות המציעים ופעם נוספת בעקבות חוק הארכיונים שקובע שלא ניתן להוציא ארכיונים מחוץ לארץ.

אחת הפעמים היא בגללי כי פנו אלי כשלא ניתנה אפשרות.

זה במסגרת הפניות של המציעים.

אני יודע. כשהם הציעו, אתם לא נעניתם. אבל לא חשוב. הלאה.

מה שעשינו, המכרז התייחס לכל אחד מהפורמטים והמדיות באופן פרטני ומה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו מגבשים את ציוני האיכות לכל אחד מהמציעים במכרז, לכל אחד מהפורמטים. אנחנו נסיים את שלב האיכות, אנחנו נמצאים בחלק של הפרזנטציות באיכות. אתמול הייתה לנו את הפרזנטציה הראשונה וכמו שאמרתי, אנחנו מעריכים שעד סוף אוגוסט אנחנו נסיים גם את התמחור ואת כל הנושאים של התמחור ואת התוספות וכל מה שקשור בעלויות הכספיות של הארכיון, אנחנו נציג כמו שמסוכם עם אגף התקציבים באוצר, נעלה ונציג לאוצר.

לאן זה אמור לעבור?

לאן אמור הארכיון לעבור?

מתי יהיה זוכה?

מתי אתם מתכוונים שיהיה זוכה?

עד סוף חודש אוגוסט. ככל הנראה לא יהיה זוכה אחד אלא יהיה זוכה לכל אחד מהפורמטים.

לאן זה עובר?

אנחנו אמורים לפנות את הארכיון לחברות שההתמחות שלהן היא בטיפול בארכיונים במדיות שהן מדיות אופטיות, חברות כמו הארכיברים או כמו חברות כאלה כאשר הטיפול הארכיוני מנוהל באופן מקוטלג. זאת אומרת, במסגרת איסוף הארכיון אנחנו מסמנים מה יש בכל אחת מהתיבות, מהקרטונים, וזה יורד לאחסון ומשם זה יצא לדיגיטציה.

איפה יהיה הארכיון?

אין כתובת.

האם משמעות העברת הארכיונים לחברות שיטפלו בהם אומר שבאותה תקופה לא ניתן יהיה להשתמש בחומרי הארכיון?

במסגרת המנגנון של קיפול הארכיון, כל עוד החומרים לא יצאו מהארכיון, ניתן יהיה לגשת אליהם. ברגע שהם יצאו מהארכיון, יש מנגנון של העברת חומרים וקיבועם. עשיתי מנגנון דומה בחברה הקודמת בה עבדתי וזה עבד. יש מנגנון של שליפה גם בתוך ארבע שעות אם צריך.

האם בסוף הארכיון יהיה בירושלים, במקום בו נמצאת ההנהלה, המועצה ומרכז הפעילות החדשנית?

הארכיון הדיגיטלי יהיה היכן שנמצא כל הדאתה סנטר של התאגיד, שזה בירושלים. הארכיון הדיגיטלי הוא יותר קטן. הוא צריך ארבעה מטרים מרובעים.

אגב, איפה יישמרו כל חומרי הגלם?

איזה חומרי גלם?

מה שמעבירים עכשיו לדיגיטציה. הם מושמדים?

לא.

זה הולך לאיבוד.

מהמדיות הדיגיטליות אנחנו כרגע מוציאים את המיטב. מהמדיות הדיגיטליות אנחנו מוציאים את המיטב ואנחנו מייצרים קבצים.

אני הבנתי. צילמת אותי בסרט לפני אלף שנים, לאיפה לוקחים את הסרט הזה?

את הסרט הזה שומרים באותו מקום בו נמצאות הקלטות שמובאות מהארכיונים. הן הועברו לדיגיטציה. אצל החברות הפרטיות.

שם הן יישארו אחרי ההעברה?

אחרי ההעברה הקבצים הדיגיטליים נמצאים בתאגיד.

אחרי ההעברה הן חוזרות אליכם.

כן. אחרי ההעברה הקבצים הדיגיטליים נמצאים בתאגיד.

אני אומר לך שזה הולך לאיבוד.

עשו דיגיטציה, הכול נגמר, את הצילום של הסרט שלי סיימו לעשות לו את הדיגיטציה, נשאר חומר הגלם הבסיסי. לאן לוקחים את הסרט, את הפילם הישן?

הפילם הישן כרגע אין לו פתרון יותר טוב ממה שאנחנו אמרנו שזה עובר לאחסון בחברות.

זה נכס ששווה עשרות מיליונים.

חומרי הגלם נמצאים. אני לא אשתמש במילה קבצים. הווידאו שהיה פעם פילם, עכשיו הוא קובץ והוא נמצא בארכיון של התאגיד. הפילמים עצמם חוזרים ויהיו מאוחסנים בתהליך הדיגיטציה בתנאים יותר טובים מכפי שהם מאוחסנים היום ברשות. הם יהיו בטמפרטורה מבוקרת. גם הארכיון של ביטוח לאומי נמצא בארכיברים. כל הגיבוי של מדינת ישראל נמצא בארכיברים. אנחנו ניהלנו את הדיון הזה עם גנזך המדינה. גנזך המדינה לא לגמרי מעוניין לקבל את החומרים האלה אליו.

בקיצור, אתה אומר לנו שהוא יהיה באחסון במקום שמור, בארכיברים או בחברה אחרת שתזכה במכרז, שם יהיה כל חומר הגלם.

כן.

אני מבקשת דבר אחד מאוד מאוד חשוב. החומרים צריכים להיות במקום אחד ולא אצל החברות הפרטיות שמקבלות את המכרזים כי אחר כך לא נמצא אותם ואפילו שגנזך המדינה לא רוצה לקבל אותם כי הוא כנראה צריך להפעיל יותר מדי דברים או חדרים מקוררים וכולי – אני לא מומחית לזה – אני רוצה לומר לכם שרשות השידור הייתה ממלכתית, ציבורית, וזה חייב להיות בגנזך, גם אם הם לא רוצים. אני לא חושבת שאני מפקידה בחברה פרטית ומחר החברה עוברת דירה והכול ילך לפה. אני רוצה להגיד לך שעכשיו אני נתקלת בסיפור הזה של פרשת ילדי תימן. אני רוצה מקום ציבורי ממלכתי ובשום פנים ואופן לא חברה.

אני חושב שנורית אומרת דברי טעם. אני תמיד אומר שכאשר אנחנו כותבים חקיקה וכל אחד אומר אל תדאג, אני אומר שאם אנחנו כולנו מבטיחים לחיות לעולמים וכל אחד יישאר באותו תפקיד לעולם – זה בסדר, אבל אנחנו לא.

אני רוצה שיהיה ברור. כל המידע יהיה זמין. החומרים יהיו נגישים. אנחנו גם מייצרים מנגנונים שיאפשרו נגישות לחומרים האלה בצורה הרבה יותר טובה, מודלית ומתקדמת שתאפשר גם לנו וגם לציבור לדעת מה צולם כאן במדינת ישראל מ-1969 ועד 1991 עת רשות השידור הייתה היחידה שתיעדה את הדברים כאן.

אין שום הגיון עם כל הכבוד והנוסטלגיה לשמור את חומרי הגלם עצמם. אני אסביר. גם אם אנחנו נשמור את הפילמים ואת התמונות, הדברים האלה בסופו של דבר מתכלים. מה שחשוב זה שנעשה דיגיטציה לכל החומרים האלה והם יישמר לדורות ולהיסטוריה של מדינת ישראל. הפילם עצמו בסוף מתכלה. מה שחשוב זה התהליך של הדיגיטציה ושמירתו של החומר ההיסטורי. הפילם עצמו, אם אנחנו עכשיו נבקש לשמור את חומרי הגלם עצמם, המשמעות היא שאנחנו נשקיע מיליונים בבניין שנשים בו את החומרים האלה במיזוג אוויר ובסוף הם יתכלו בכל מקרה. מה שמשנה לכן זה לא הפורמט שבו זה נשמר אלא עצם השמירה על ערכי האודיו-ויזואליה של מדינת ישראל ולא הפילם עצמו. מה שחשוב זה שכאשר ירצו את זה, אפשר יהיה להשתמש בזה. היום אי אפשר גם להשתמש בחלקים גדולים מהחומר הזה כי הוא הרוס.

למרות הכול, אודי, בדיון הבא שאני אקיים אצלנו למעקב דיגיטציה, אני רוצה שנרחיב בשאלה הזאת.

אני רוצה להדגיש דבר אחד. הדיגיטציה של הארכיון היא אחת המשימות גם מבחינת הזמן והאנרגיה שאנחנו משקיעים בו, השימור וכל התהליכים שאנחנו עושים.

יש לי בקשה. כל לוח הזמנים שאתה הצגת, נא להעביר לוועדה בצורה מסודרת.

עמית, רצית להגיד כמה מלים.

לפני כן, תרשום הסתייגות דיבור.

הסתייגות דיבור לחבר הכנסת פולקמן.

עוד מישהו מבקש הסתייגות דיבור?

כן.

ל-מרצ יש הסתייגויות רגילות. היא לא צריכה דיבור.

אם יש לכם הסתייגויות רגילות, אתם לא יכולים לבקש רשות דיבור.

ההסתייגויות שלנו רשומות?

כן.

אני רוצה להתחיל מהסוף ואני רוצה להודות. באופן פרדוכסלי הולך לקרות כאן משהו שהוא בגדר נס ובאופן מאוד מוזר הולך להירשם לראש הממשלה הישג מטורף שאחרי 14 ועדות ועשר שנים לפחות שאנחנו כאן אתך, איתן, השידור הולך לעבור לציבור וזאת ממשלת נתניהו. בסופו של יום בהיסטוריה יזכרו שזאת הממשלה שפעם ראשונה הסכימה לנתק את היד שלה מתוך הדבר הזה. כמובן זה במידה ואכן זה מה שיקרה ולא יקרו כאן כל מיני תרגילים והליכה אחורה.

אני רוצה להודות לפולקמן, למיקי, לפרי, לראש העיר ניר ברקת שברגע האחרון גם היה ממלכתי ואמר שזאת לא מלחמה של ירושלים נגד תאגיד. הוא לא קרא לנו ברנז'ה. הוא אמר שזה למען ירושלים ולא נגדכם.

אני רוצה להודות לשלמה פילבר ולכל צוות המשרד שלו שאנחנו יודעים כמה הם עובדים קשה כדי לגרום לדבר הזה לקרות. תודה לשר כחלון.

תעביר את הרולר מהר.

לשר כחלון ולאנשי משרדו. גם לך כבל שאתה מגלה גמישות שלא רואים בקרקס של נערת גומי באזרביז'אן, בניסיון שלך לגרום לדבר הזה לקרות ואמן שהנס הזה קורה כי בסופו של דבר אחרי עשור שנגרע מהמסך וגם מהציבור מיליארד וחצי שקלים, תבוא יצירה ובעשור הזה שזה לא קרה הייתה כאן יצירה מפוארת.

דבר אחרון. אני רוצה לדבר כמחזאי וכתסריטאי. המילה ציבור היא משורש צבר. תרימו את השמים בלילה ותראו צברי כוכבים. הם בצורה גיאומטרית מטורפת וכל אחד מנצנץ. קחו את המילה מפלגה ותראו כמה פלגנות יש פה בזמן האחרון בניסיון להגיע לדבר הנכון. לא למשהו שהוא לא נכון אלא לדבר הנכון ובמקום לאחד, זה הולך ומתפלג. כמחזאי אני רוצה להגיד לכם שיש את המושג היבריס שזה חטא הגאווה וסוף ההיבריס תמיד הוא טראגי כי זה הרוצה לשלוט יותר מדי, יאבד שליטה והוא יאבד את שליטתו. מה שקרה כאן בשבוע האחרון, זה אובדן שליטה כי בניסיון לגרור אותנו אחורה, השתמשו לשווא בשמה של ירושלים שעברה לפני אלפיים שנים את הרומאים ואף אחד לא הכחיד אותה. השתמשו בה לשווא. כאשר חוק לא מתאים כאן ליושב ראש הקואליציה, הוא אומר לך בשנייה שהוא ישנה את החוק. זאת סוג של עבריינות, סליחה, ברשות החוק. הגדילה לעשות, סליחה, השרה מירי רגב שאמרה - - -

די. לא. עזוב.

היא לא כאן. זה לא הוגן.

אתה עדיין לא חבר כנסת. תעשה על זה סרט.

אני מבקש להגיד רק משפט אחד אחרון. תקשיבו, אין תסריטאי בעולם שיכול להמציא את התסריט שראיתי כאן בשנה האחרונה. תודה לכל העושים במלאכה ואמן שתראו כאן יצירות מפוארות כי יש כאן יוצרים מפוארים.

תודה.

חברים, אני נותן לכל אחד לומר כמה מילות ברכה. נחמן, בבקשה.

אנחנו אמנם מסיימים את החוק אבל אנחנו לא נסיים את המעורבות שלנו בפיקוח ובבקרה על התהליכים, לא בהתערבות בתכנים ולא בגיוס העובדים אלא בכללים ובעקרונות ובדרך שהתהליך הזה יתנהל. זה התפקיד שלנו וכך נעשה.

בסופו של דבר יצא שאיתן, אתה וקבוצה שיושבת כאן הפכה להיות לגורם המוביל בנושא הזה כדי להציל את השידור הציבורי בישראל שהיה בסכנה בימים האחרונים. אני חושב שהמוצר שיצא מתחת ידיה של הוועדה הוא מוצר טוב, הוא תמיד יהיה נתון לשיפור ולשיקול. הדבר העיקרי שמעסיק אותנו עכשיו, אחרי שאתם מקבלים את המפתחות – אני מדבר על התאגיד – זאת הרשות המתפרקת שצריך באמת לדאוג לעובדים שלה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לברי שיושב כאן. אתם לא יודעים מה זה אומר להפעיל ארגון שנמצא בסכנת הכחדה עם עובדים שכל יום באים לעבודה עם דמעות בעיניים ויודעים שהם צריכים למשוך ולמשוך ואחדים מהם יודעים שכל יום הוא יום אחד פחות בשבילם בתוך הארגון וזה לא היום הראשון אלא זה היום האחרון שלהם. על זה צריך להודות לברי ולעובדים היום ברשות עם כל הכבוד.

תודה. עיסאווי.

אני מצטרף לכל האיחולים אבל יש לי תקווה ובקשה ושדוד ביטן ישמע אותי. כאשר ראש הממשלה רוצה לומר משהו, הוא דוחף את דוד.

עוד הפעם הוא מדבר שטויות.

אני מאוד מקווה וכולי תקווה שאכן מה שעבר כאן לא יחכו לנו עוד עזים, מכשולים וחסמים.

למה? אתה יודע שהליכוד - - - אנחנו עובדים אצלו שהוא יכול להגיד את זה? אנחנו עובדים יפה מאוד.

אני מאוד מקווה שאחרי עבודה של שנתיים ומשהו לא נצטרך לבוא לכאן ולדון שוב ושהעזים שמחכות לנו בדרך מצד שר התקשורת אכן לא יהיו.

ברשותכם, אני רוצה לומר תודה בראש ובראשונה לצוות כאן שעמל ונתן מעצמו. לאה, תודה. אתי והצוות שלך, תודה. בלעדיכן לא הייתי מצליח לעשות דבר וחצי דבר בכל התהליך הזה. זאת התחלה. תודה לצוות של הממשלה. דנה, את ואני מלווים את החוק הזה יותר מכל אחד אחר. תודה לחגית ברוק. תודה לכן מעומק הלב. תודה לרן על השכל והחכמה, תודה למנכ"ל שלך שידע גם מתי לשתוק כי לפעמים השתיקה שלו באמת שווה זהב.

אני באמת מודה לחברי הכנסת, החברים שלי. גם אחרי הוויכוחים, בסוף הוצאנו תחת ידינו עבודה נפלאה וטובה, עם בעיות ואני לא מתכחש לזה.

תודה לחבר'ה של התאגיד שאני באמת מחזיק לכם אצבעות. אני מרגיש שהתאגיד הזה הוא בשבילו כמו רך נולד. כל דבר שנאמר עליו, כל דבר שקשור אליו, אני מרגיש את זה באופן אישי בבטן יום יום ושעה שעה. באמת כך אני מרגיש והאחריות המונחת לפתחכם היא עצומה. אסור לכם לאכזב אותנו. זה מונח לפתחכם ואני אומר את זה לך אדוני המנכ"ל.

יחד עם זאת אני גם רוצה לומר תודה לכל משרדי הממשלה ובסוף תודה לעובדים. אני אומר את זה מכל הלב. אני התחייבתי ואני אעמוד בהתחייבות שלי כלפיהם.

בסוף אני רוצה להודות לעצמי על השעות שהשקעתי. יצא לא רע. תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:15.