הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 317

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ו (03 באוגוסט 2016), שעה 8:15

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 (מ/1078)
הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון – סעיף 92), התשע"ו-2016, מאת חה"כ נחמן שי (פ/3252/20)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

נורית קורן

עבדאללה אבו מערוף

רוברט אילטוב

קארין אלהרר

דוד אמסלם

אילן גילאון

מיקי רוזנטל

נחמן שי

אביגדור דגן - יועמ"ש טלוויזיה חינוכית, משרד החינוך

קרן הראל הררי - יועצת בכירה למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, משרד החינוך

שלמה יהודה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת

דנה נויפלד - לשכה משפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - לשכה משפטית, משרד התקשורת

תמר הכהן - לשכה משפטית, משרד התקשורת

רן שטרית - רמ"ט לשכת השר, משרד התקשורת

שירה גרינברג - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט בטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

ארז אנצויג - סגן היועמ"ש, אגף השכר, משרד האוצר

שרה גרינברג - רפרנטית חינוך בחשכ"ל, משרד האוצר

שירן שושנה - יועצת משפטית, המשרד לירושלים ומורשת

בן ציון פיגלסון - עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים

ברי בר-ציון - מנכ"ל רשות השידור

רונית בראון קניס - משנה למנכ"ל משאבי אנוש, רשות השידור

ויסאם גבר - כתב, רשות השידור

משה זמיר - נציג העובדים רשת מורשת, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד העובדים האקדמאים בדירוג מח"ר, רשות השידור

מירי עדרי - יו"ר ועד משולב-מטה, רשות השידור

אדיסו וובה - ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור

שלמה אברהם - ועד משולב טלוויזיה, רשות השידור

מרדכי אברהם - מת"ל, הכנסת

גיל עומר - יו"ר המועצה, תאגיד השידור הישראלי

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים ותפעול, תאגיד השידור הישראלי

אודי הכהן - סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות, תאגיד השידור הישראלי

בן עזריאל - דובר, תאגיד השידור הישראלי

נטע משה סעדון - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים

עופר ברקוביץ' - סגן ראש העיר, עיריית ירושלים

תומר דרור - יועץ לסגן ראש העיר, עיריית ירושלים

אמנון מרחב - מנכ"ל עיריית ירושלים

אלי מלכה - יועץ משפטי, עיריית ירושלים

ליאור בנימין - יועץ למנכ"ל עיריית ירושלים

שי בירן - מנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות הכללית, ההסתדרות הכללית החדשה

דורון קרני - מזכיר ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

ליאור תמאם - אחראי על היצירה המקורית, איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

אופיר טל - יועץ משפטי, אגודת העיתונאים

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

מרב תורג'מן

לאה ורון

ס.ל., חבר המתרגמים

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 (מ/1078)

הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון – סעיף 92), התשע"ו-2016, מאת חה"כ נחמן שי (פ/3252/20)

בוקר טוב לכם, גברתי מנהלת הוועדה, היועצות המשפטיות, רשם, בוקר טוב, אתה פעם ראשונה אצלנו, אז ברוכים הבאים בפעם השנייה, גברתי, חבריי ואדוני ראש העיר. התכנסנו כאן הבוקר להליך יחסית קצר, אני מקווה, כדי לסיים את הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מספר 5), שמוזגה עם הצעת החוק של חבר הכנסת נחמן שי. ההתכנסות כאן היא לגבי שלוש בקשות לדיון מחודש, האחת בקשה לדיון מחודש של חברי הכנסת איתן כבל, חזן, קורן, אמסלם, ביטן, מיקי רוזנטל, רועי פולקמן, יעקב פרי, רוברט אילטוב, יצחק וקנין, דיון מחודש בסעיף 1. שתיים, בקשה לדיון מחודש מאת חבר הכנסת רוברט אילטוב, לדיון מחודש בסעיף 2, ושלוש, בקשה לדיון מחודש מאת חבר הכנסת איתן כבל, נחמן שי, יעקב פרי, מיקי רוזנטל, והדיון המחודש הוא כמובן בסעיף 3. וכן סעיפים שלא הוצבעו אתמול.

ברשותכם, אנחנו נתחיל בסעיף המרכזי שלנו שבעטיו אתמול הגענו לטונים קצת גבוהים, אבל ברוך ה' ירושלים כל כך על ראש שמחתנו, שנדדה שנתנו כל הלילה, אדוני ראש העיר, ומצאנו, באמת אני אומר את זה, לפחות אני, ואני יודע להגיד את זה על כל חברי הכנסת, אני לא פגשתי ולו חבר כנסת אחד שאין ולא חושב שהשידורים צריכים להיות כולם מירושלים. אני אגיד לך עוד דבר, בשונה מהערוצים המסחריים שבכאילו, כאן אין לי ספק שבסופו של תהליך לא ירחק הזמן שכל השידורים, כולם, יהיו סוף סוף מירושלים ושהאמירה 'קול ישראל מירושלים' באמת תהיה אמירה מלאת תוכן.

חבר הכנסת פולקמן, אני מציע שאתה תציג את הבקשה לדיון מחדש. אני קודם אעלה להצבעה את הבקשות לדיון מחדש ולאחר מכן אני אאפשר לך לסעיף הראשון, סעיף ירושלים, להציג את העניין. אני מציע שנעשה את זה מהר, כי אני רוצה לעשות על זה רביזיה. ברשותכם, מי בעד הרביזיות? ירים את ידו. תודה.

הצבעה על הרביזיות

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הרביזיה אושרה.

חבר הכנסת נחמן שי מצביע במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, חבר הכנסת מיקי רוזנטל מצביע במקום חבר הכנסת יוסי יונה, חבר הכנסת אבו מערוף מצביע במקום חבר הכנסת דב חנין.

אני רק רוצה לומר על איזה סעיפים הוצבעה הרביזיה, כי על סעיפים אלה שיש פעם אחת רביזיה אי אפשר לעשות רביזיה נוספת. מדובר על תיקון סעיף 5 בסעיף 1 להצעת החוק, על תיקון סעיף 2 להצעת החוק, שעניינו תיקון סעיף 80, ועל סעיף 3 להצעת החוק, שעניינו תיקון סעיף 92.

ברשותכם, אנחנו עוברים לסעיף המרכזי, שהוא סעיף השידור מירושלים, הסעיף שסביבו היה את הוויכוח. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש ותודה על עזרתך בעניין הזה. הסיכום שנעשה על בסיס ההצעה של חבר הכנסת דודי אמסלם ומשרד התקשורת והאוצר הוא מאוד מאוד פשוט, הוא דיבר על שני טאקטים בכניסה לירושלים, אחד דובר על יולי 2017, אחרי יוני 2017 כניסה לבניין הקבע של - - -

מינואר 2017.

לא, זה לא נגענו בזה.

מושב ההנהלה - - -

נכון. ינואר 2017, הנהלה, ירושלים. יוני 2017 מעבר של רוב - - -

רועי, זה הרבה יותר מהנהלה בינואר.

יש לי הצעה, אתה תציג את זה, אחר כך אני אתן גם את רשות הדיבור ל - - -

כדאי שהתאגיד יידע בדיוק מה עובר - - -

היושב ראש, נא להציג לי אחר כך בדיוק מה עובר ואיך. אז ברשותכם, תתכוננו, תרוצו על הקווים. בבקשה.

ביוני 2017 מעבר רוב העובדים לבניין הקבע. מה בדיוק והיחידות, זה יגידו אנשי התאגיד, לבקשת ראש העיר זה יירשם בפרוטוקול, איזה יחידות בדיוק עוברות, אבל זה רוב התאגיד, כלומר למעלה מ-50% מעובדיו, ועד יוני 2018 כל עובדי תאגיד השידור הציבורי, למעט, אמרנו יחידות שוליות - - -

יהיה גם אולפן בתל אביב.

אז אמרנו, למעט אולפני משנה, אבל הכוונה היא כל עובדי תאגיד השידור הציבורי יעברו למשכנם הקבוע בירושלים, עד יוני 2018, כולל יציאה מהאולפנים ממודיעין, ומה בדיוק, אם נשארות יחידות משנה, זה יגיד התאגיד לפרוטוקול. אבל מבחינת הסיכום, שלושה טאקטים, ינואר עד אפריל, התחלת השידורים, יוני 17' ויוני 18'.

כאן כתוב בסיכום, שקיבלתי הרגע לידיי, שמדובר ב-1 ביולי.

אני גם יודע על יולי 17', ה-1 ביולי 17'.

חצי שנה.

חצי שנה. זה הסיכום, ברשות אדוני היושב ראש, צריך שהתאגיד יגיד - - -

ברקוביץ' יקירי, אני לא פותח את זה עכשיו לדיון. אני לא מתכוון שנעשה פה - - -

אני רק אגיד משפט לחבריי מירושלים, זה מבטיח את זה שגם קליטת העובדים תאפשר את קליטת העובדים הירושלמים, כי מדובר על חודשים ספורים שבהם העובדים - - -

אני לא מצליח להקשיב.

גם הקליטה של העובדים בתאגיד היא הדרגתית, זה לא בבת אחת נקלטים 800 עובדים. ברגע שכחצי שנה או פחות מתחילת השידורים רוב העובדים ורוב הפעילות וכל מערכת החדשות נעשית מירושלים, זה מאפשר שרוב העובדים - - - כלומר הדאגה המרכזית שלנו הייתה על העובדים, ושתיים, זה גם ברור שזה זמני מאוד.

תודה. בבקשה, מי מכם, אדוני היושב ראש או אדוני המנכ"ל? ביקשתי שתציגו את כל מה שאמור לעבור על פי הלו"ז ככה שביוני 18' - - -

בוקר טוב לכולם. החל מה-1 בינואר בירושלים נתקיימו הפעילויות הבאות, המועצה תשב בירושלים, חלק מישיבות ההנהלה גם יתקיימו בירושלים, בנוסף יהיה אולפן טלוויזיה בשביל לייצר גם אפשרות למרואיינים ירושלמים להשתתף שם. מה-1 ביולי 2017 רוב התאגיד יישב בירושלים. הרוב, הכוונה רוב של העובדים ורוב הפלטפורמות. אנחנו מתחייבים לעשות כל מה שאנחנו יכולים בשביל שזה יקרה. יש לנו אופציה בהסכם, בבניין שקנינו בגבעת שאול, להיכנס לקומות שכבר בנויות ולכן אין שום צורך באישורי תב"ע. זהו.

ומה קורה עד 18', מה עובר לכאן?

כל חטיבת החדשות תשב בירושלים, למעט השלוחות שיהיו לה גם בבאר שבע וחיפה ותל אביב, אבל הרוב, גם במספר העובדים וגם בפלטפורמות, תחנות רדיו, חטיבת החדשות, חלקים מהטלוויזיה יישבו בירושלים, הפעילות בירושלים תהיה לפחות כמו הפעילות שיש לרשות השידור בירושלים כרגע.

רק רגע, אני הבנתי שבכל מקרה, אמרת הנהלה וכדומה, אבל מינואר יש פעולות שיישארו בירושלים, חדשות תצאנה מירושלים, רדיו למשל.

ניתן לעשות את הדבר, אם הוועדה תדרוש את זה נעשה את זה, מקצועית זה טיפה לא יעיל וקצת משונה, אבל אם - - -

זה טכני, למה לך להיכנס לזה, נחמן?

כי אני רוצה שזה ייצא מירושלים. יש משמעות - - -

יש אולפן בתל אביב ויש אולפן בירושלים, השידור יוצא מירושלים זה עובר לתל אביב, הוא אומר.

מיקי, אנחנו שנינו בילינו על זה הרבה שעות אתמול.

בסדר, לכן אני אומר - - -

אני חושב שחלק מפעולות הרדיו נשאר בירושלים, כדאי שתאמר את כל הדברים. זה לא ממש מתחיל מאפס, יש לכם כבר איזה שהיא תשתית שאתם מתחילים ממנה, גם ב-1 בינואר.

יהיה פה גם אולפן רדיו וגם אולפן טלוויזיה בירושלים מה-1 בינואר.

לא התכוונו לאולפן טלוויזיה, התכוונו לאולפן חדשות.

קול ישראל מירושלים יישמע מירושלים.

נקודה, זה הכול.

לא כל החדשות, אני מדבר איתך על טלוויזיה.

גם לסמלים יש משמעות.

דקה.

בסדר, רוצים שכל העובדים יעבדו משם.

קודם כל אני מברך כמובן על כל הסיכום, אבל אנחנו דיברנו על דברים מאוד מדויקים, אז אני מבקש לא להיות ככה - - - ככה התחלנו עם התאגיד, בגלל זה הגענו לאן שהגענו. זה לא דבר נזיל, דיברנו על אולפן טלוויזיה שמשם שודרו החדשות - - -

לא מה-1 בינואר. מה-1 ביולי זה מה שיקרה. מיולי 17'. מהדורת החדשות המרכזית תשודר מירושלים.

תודה. דוד, בבקשה.

מה שהסבירו לנו אתמול, שני דברים, אל"ף, לא ראינו אבני דרך ואני רוצה שאבני הדרך ייכנסו לחוק. ודבר שני, ברגע שהתאגיד מתחיל לפעול והוא לא מקיים את החוק, מה אנחנו יכולים לעשות? לא יכולים לעשות כלום. לכן ביקשנו עיצומים כספיים במידה שהתאגיד לא יקיים את החוק בעניין הזה, כי הנושא של מעבר ירושלים הוא חשוב מאוד מבחינתנו. אתמול גם דיברנו על זה, כחלק מההסדר של אתמול - - -

עוד הערה קטנה, איתן.

גם להעמיד אותם בפינה קצת. אני אומר, אם כבר אז - - -

אנחנו דיברנו, גם אתמול בדיון, שכל הרדיו יהיה בירושלים.

מיולי 17'.

אפשר לשאול למה - - -

בדיוק כמו שרשות השידור מתקיימת כיום רוב הרדיו יישאר בירושלים, אבל יהיו שלוחות בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע.

שלוחות אין בעיה, רק שהשלוחה לא תהיה יותר גדולה מה - - -

רוב העובדים יהיו בירושלים.

איתן, קשה לי לשבת פה, אתם סוגרים את נושא הבניינים, אתם לא סוגרים את הנושא של העובדים. עוד הפעם - - -

תיכף נגיע לזה. אני מבטיח לתת לך - - -

אתם סוגרים את הבניינים - - -

אני מבטיח לתת לך את הזמן שלך תיכף. בבקשה. אני הבטחתי לך, יהיה. לא קרה שעוד לא עמדתי במילה שלי. כן, ברקוביץ'.

אל"ף, אני שמח על ההתקדמויות מאתמול, אני עדיין חושב שלא צריך לעשות פשרות בנושא ירושלים בכלל, אבל שתי שאלות לחברי הוועדה.

זה לא פשרה, זה - - -

איך השתכנעתם - - -

לא, לא, יקירי. אני מכבד אותך, אני לא בשימוע אצלך.

לא, אני שואל שאלה פרקטית.

לא, אז יש ראש העיר שישאל את השאלות ויגיד - - -

לא, למה אי אפשר שציר רוממה - - -

ברקוביץ', תגיד לי, מה, אני עכשיו עושה פה חפירות ארכיאולוגית? נגמר, זה כבר היסטוריה. נגמר. זה, כשתעשה עבודה על השידור הציבורי החדש בירושלים תברר את העניין הזה. תקדיש לזה פרק בעבודה.

איזה תשומה קיבלתם? מה שכנע אתכם?

אוקיי, בסדר.

עופר, התקדמנו. אנחנו רוצים לסיים את זה, המושב נסגר היום.

אדוני ראש העיר, בבקשה, ואחר כך אני אאפשר לקארין, נחמן שי.

אתה רוצה שהם יציגו את הסעיף הזה?

שיציגו, אני רוצה לראות.

קודם כל אדוני ראש העיר, בבקשה, לפני הסנקציות.

אני חושב שמה שקרה פה, הוצבה סיטואציה כאילו ירושלים מול השירות הציבורי ועל הדבר הזה קמה הצעקה שלנו, של העירייה, של העובדים ושל חברי הכנסת ושל הוועדה כולה. אני חושב שכל בר דעת הבין - - -

דוד, תעבור רק לתנועות ידיים בבקשה.

אבל אז זה מסכן גם אותי.

זאת אומרת הייתה פה סיטואציה, אני לא רוצה לעשות פוסט מורטם על העסקה כולה, שהתאגיד רץ לו קדימה כאילו ירושלים זה אויב של התאגיד. אני חושב שהתיקונים שנעשו במקצה השיפורים האחרון, באמת בעקבות ההתערבות של דוד ודודי ורועי וכל הוועדה, והמוכנות של כל הוועדה לבדוק ולוודא שירושלים לא סותרת את התאגיד, אלא להיפך, בוודאי יש כאן מקצה שיפורים משמעותי. אם אתם שואלים אותי האם הוא מספיק, אני חושב שהתחושה שלנו, וכאן אני בא לומר ישירות לתאגיד, יצרתם בנו תחושה שאנחנו לא בטוחים שכוונתכם באמת להגיע לירושלים. אנחנו לא בטוחים שאתם מבינים את החשיבות של ירושלים. הסיבה שכל הזמן נכנסים לכם ועושים לכם עכשיו מיקרו מנג'מנט זה בגלל שאתם נותנים את התחושה, עד לפחות אתמול והיום, שכאילו ירושלים זה האויב של התאגיד.

יאללה תתחבקו.

שילחו לנו תמונות שלכם מחובקים. עזוב.

אני חושב שברגע שמוצג, אדוני היושב ראש, שמרכז הכובד הוא ירושלים ונשאר בירושלים, עכשיו צריך להיכנס לפרטים ולוודא שזה אכן קורה ותוכיחו לנו שכוונתכם האמיתית שזה יהיה בירושלים.

תודה, אדוני ראש העיר. בבקשה, מנכ"ל משרד התקשורת.

לפני כן, איתן, אני יכול להגיד עוד משפט?

אני יכול למנוע ממך?

אני באמת מסכים עם הבחור - - -

מי זה הבחור?

אדיסו. העליתי שני נושאים, ירושלים, ואני חושב שנושא העובדים לא פחות חשוב מירושלים.

נגיע אליו תיכף.

נשמח לעזרתך בעניין הזה. נגיע לעובדים.

נחמן, לפני שאני עובר לרן, להציג את התוספת, יש לי רק בקשה מהאוצר, שירה, סגנית הממונה על התקציבים, ברשותך, רק אמרי שמבחינת ההתחייבויות התקציביות הנוגעות לכל מה ששוחחנו עכשיו, שיש את כל התקציבים. לא סתם אני ביקשתי את זה ממך עכשיו, לפני שאנחנו עוברים לשלב הבא, שלא נמצא את עצמנו במחשבה לסנקציה כי מישהו באוצר עשה פעולה כזו או אחרת שתפגע בתאגיד. בבקשה.

אנחנו מבחינת המתווה ישבנו אתמול עם התאגיד, הבנו שבתוך המתווה הזה יש גם חיסכון כתוצאה מהשינויים האלה ואנחנו יושבים איתם כדי להבין את העלויות המדויקות. כל העלויות האלה הן בתוך עלויות ההקמה, הן לא גוזרות שום דבר בשוטף מכיוון שהתאגיד ציין בפנינו שבעקבות המעבר הזה והחסכונות הוא לא צריך עודף של כוח אדם ודברים מן הסוג הזה כפי שעלו אתמול בפתרונות שהיו בדיון ועל כן כל הנושא התקציבי הופך להיות נושא של תקציב ההקמה והשכירויות וכו'. הוא יגדל באיזה שהוא סכום, אנחנו כרגע בדיונים איתם, אבל זה לא התקציב שבחוק ועל כן אין צורך לתקן את החוק. אנחנו דואגים שהתקציב הזה יתוקצב.

שירה, עלה הנושא של שיפוץ קומה נוספת, לזרז אותה, והאוצר, כפי שאני מבין, נאות לתקצב את זה.

נכון. זה מה שאמרתי שאנחנו בדיונים איתם.

פשוט תגידי את זה לפרוטוקול, שאם יהיה לנו דיון בעוד כמה חודשים - - -

התקציב הזה ייסגר יחד עם התאגיד בתקציב ההקמה.

שירה, תודה לכם. רן שטרית, בבקשה.

תודה רבה ליו"ר הוועדה, ברצוני להציג את סעיף ההסכמות לעניין הסנקציות. במקרה של אי עמידה בתאריכי היעד להעברת הפעילות לירושלים יוטל עיצום כספי על התאגיד בסכום משמעותי של 10 מיליוני שקלים בגין כל חודש של איחור. שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, יוכל להקטין את גובה העיצום מנימוקים שיירשמו באישור ועדת הכלכלה. הפרשנות היא שאם יבוא התאגיד ויסביר, במהלך הקמה לפעמים יש הרבה מקרים אקסוגניים, חיצוניים, שיכולים לגרום, כוחות עליונים שיכולים לגרום לעיכוב, אז יש סמכות לשרים לקצץ, באישור ועדת הכלכלה, בעיצום הכספי. העיצום יבוא מתקציב ההקמה של התאגיד לפי ההסכמות. תודה רבה.

סליחה, לפני שאני נותן לכל אחד ואחת מכם אני רוצה לשמוע קודם כל את חוות הדעת של היועצת המשפטית.

אני רוצה להבין, 10 מיליון שקלים?

10 מיליון שקלים.

לכל חודש?

לכל חודש - - -

אין בדיני החוזים סעיף - - -

חברים יקרים, אני רוצה לנהל את הדיון.

שיסביר יותר על העיצום.

אין מה להסביר, הוא אמר אם לא יעבדו ו-10 מיליון שקל, תקציב ההקמה, מה יש להסביר?

לא, כאילו התאגיד הוא האויב ועכשיו אנחנו - - -

אנחנו האויב - - -

קארין, כבר סיימת חצי מהדברים שלך.

לא.

אז בבקשה. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

סליחה, אני רק רוצה לוודא אם זה בא על חשבון ה - - -

עמית, אל תוודא כלום עכשיו. בבקשה, גברתי.

אדוני, כידוע לך אני ראיתי את הנושא הזה של ההצעה להטיל עיצום כספי על התאגיד ממש ממש עכשיו, כמובן שלא יכולתי לשקול את כל ההשלכות והמשמעויות של הדבר ולכן זה ממש ברמה ראשונית של שליפה מהשרוול. קודם כל הטלת ענישה, סנקציה כלשהי, על אדם, על גוף, לא יכולה להיעשות בצורה שרירותית. עצם ההפרה, בלי לשמוע מדוע, איך, כמה, למה, מי אחראי וכו', אין דבר כזה.

עם תהליך של בירור.

יש תהליך שקבוע בחקיקה, בין כשמדובר בקנס פלילי ובין כשמדובר בקנס אזרחי או בעיצום כספי, יש מודלים בחקיקה כיצד עושים את זה, איך מודיעים על הכוונה להטיל עיצום כספי, תוך כמה זמן יש זכות שימוע לגוף שרוצים להטיל עליו עיצום כספי, תהליך קבלת ההחלטה, תהליך ערר על הסכום. אלה דברים בסיסיים בזכויות, בין של יחיד ובין של תאגיד. זה דבר אחד.

דבר שני, יש שני מודלים של עיצומים כספיים, יש מודל אחד של סכום קבוע ויש מודל אחד של סכום מרבי. אינני יודעת מה מדובר כאן כי לכאורה מצד אחד מדובר על סכום של 10 מיליון ₪ לכל חודש בשל כל הפרה, אבל מהצד השני - - -

למה לא 100 מיליון שקל?

לא, למה לא - - - את התאגיד? אני מציע גם לסגור את התאגיד.

תענה לי אתה.

הרי זה מה שהוא רוצה, ראש הממשלה. יש לו טלפון אדום - - -

מיקי.

קיזוז ולא עיצום. הפחתת תקציב ולא - - -

אנחנו לא מדברים כרגע בכלל על עיצום כספי? זה אותו דבר.

זה אותו דבר, זה מלים מכובסות. לא מקובל.

זה אמור להיות בחוק?

זה מה שאני שומעת.

חבר'ה, מה קרה לכם? מה קרה לכם?

חברים, כל אחד בתורו, מה קורה לכם?

בסדר, אבל אתה חש את האווירה.

עיסאווי, לא כל אחד פה ידבר, זה לא מבזקים יוצאים מפה, מירושלים. תנו קודם כל לסיים.

נקודת המוצא היא שחייבים לשלם את הסכום הזה, בין בדרך של קיזוז, בין בדרך אחרת, אינני יודעת מה, אלא אם כן שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה - - -

אלדד, אתה מברר כבר איך אתה מעביר את הכסף? מה? די, מספיק. שומעים אותך עד פה. אני אומר לכם, זה מפריע, אני אתחיל להוציא, זה לא נעים.

זאת אומרת שניתן יהיה להפחית לכאורה את הסכום הזה רק אם תהיה הסכמה של כל אחד מאלה, שר התקשורת, שר האוצר וועדת הכלכלה.

בקיצור, לעולם לא יופחת.

מספיק שאחד מאלה לא יסכים להפחתה, גם אם לכאורה יש כוח עליון, אפילו במקרה של כוח עליון, שלא תהיה מחלוקת לגביו, אז אם אחד מאם לא יסכים לקזז את הסכום - - -

כוח עליון חייב להיכנס בכל מקרה.

ונקודה אחרונה, שימו לב שמדובר כאן על קיזוז בעצם מתקציב המדינה, מסכומים שמשולמים מתקציב המדינה.

המדינה משלמת לעצמה.

המדינה תטיל קנס - - -

על עצמה. שאלת הבהרה, אני רוצה להפנות אלייך. אני בטוח שלא נקבל, לא את העיצומים הכספיים ולא את העיצומים הפרסונליים, מה הדרך שאפשר בכל זאת לוודא שהפעולה הזאת תתבצע לפי לוח הזמנים? זה אנחנו רוצים כן לעשות.

אני רוצה לחדד את השאלה. אני מתנגד לעיצומים כספיים, שלא תהיה פה שאלה, העניין הוא אחר, טוענים חברים, ואני לא נכנס לסיבות - - - מה שאני אומר, שחברי הכנסת, ואני יכול לומר את זה בשם כל חברי הכנסת ולא בעניין כזה או אחר, רוצים באמת, התחושה היא שתהיה דחיפות של העניין, שכל הגורמים העוסקים בעניין, באמת שיעמדו - - -

אנחנו רוצים לראות את זה מחייב. אני מחדד אותך, איתן, אנחנו רוצים שזה יהיה מחייב, שזה לא יהיה וולונטרי, זה דבר שהוא משמעותי.

שהסיפור של שתו לי אכלו לי לא יעבוד פה.

איך מבטיחים שהפעולה תתבצע בלי לנקוט באמצעים, לא להכניס אותם לכלא ולא לגזור עליהם גזרות שהם לא יכולים - - -

אפשר לסקול אותם באבנים.

בדיוק.

אני רוצה, ברשות היושב ראש, להציג עוד קושי שיש פה. הפגיעה, מבחינת העובדה שהכסף עובר מכיס לכיס זה היבט אחד, ההיבט השני הוא שבסופו של דבר מי שנפגע מהפחתת התקציב הם העובדים.

אין שאלה, שיקיימו את החוק.

אני מקווה. בעניין הזה, דוד, אין מחלוקת.

- - - בסך הכול פוגעים בהקמת התאגיד - - -

אז שיבואו לירושלים.

סיכמנו, אתה צודק - - -

אז זה המצב, יהיה עיצום כספי, לא יקיימו - - - יעברו לירושלים לא תהיה בעיה. לא תהיה יצירה - - -

עמית, ביקשת רשות דיבור? לדעתי שני שליש ממנה כבר סיימת.

לא יהיה עיצום כספי. דוד, מה זה עיצום כספי?

חברת הכנסת קארין אלהרר היא הדוברת הראשונה.

דנה הייתה באמצע הדברים.

העניין ברור.

ברור? לא ברור לי.

שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים. דוד, נורית - - -

העיצום הכספי צריך להיות באחריות אישית - - -

אתה מכניס את זה ללופ, אתה מפחית, אתה עושה את זה שעוד יותר לא יוכלו לעמוד - - -

נכון, בגלל זה אני אומרת אחריות אישית. למה לא אחריות אישית של ה - - -

לכלא. נו באמת.

אם לא עובר סוקלים אותם באבנים.

מה אכפת לו? זה כסף שלו? זה כסף - - -

אדוני ראש העירייה, מה קורה אם העירייה לא עומדת בהוראות חוקיות? על מי מטילים - - -

לדעתי גם לעשות את זה לרשויות המקומיות שלא עובדות.

קודם כל לראשי הרשויות יש חיוב אישי וגם את זה - - -

אני רק רוצה להגיד לכם, דודי וחברים, בקצב הזה כל הכסף יישאר באוצר. כוונתי היא - - -

אז מה, בזבזנו אתמול כמה שעות סתם?

- - - אם הם לא יעברו הם לא יוכלו להתקיים.

זה מה שאתה רוצה, דוד? לכך אתה חותר?

שיקיימו את החוק. זה הכול. החוק זה לעבור לירושלים - - -

שירה גרינברג, בבקשה.

משרד האוצר קודם כל שמח על הפשרה וגם צריך להגיד מילה טובה לאנשי התאגיד שעשו מאמצים גדולים אתמול והייתי עדה לכל הרמת האין סוף טלפונים וקשרים ודברים כדי שיוכלו אכן להיכנס מוקדם יותר מהמועד שהם סברו שניתן להיכנס, וכל הכבוד קודם כל, ואנחנו וגם שר האוצר, עמו שוחחתי אתמול, שמחים מאוד על המתווה בנושא הזה.

לגבי הטלת הסנקציות, אנחנו במשרד האוצר סבורים שלא נכון שיוטלו סנקציות מכמה סיבות. אחת, אנחנו חושבים שהתאגיד, חשוב שיקבל רוח גבית וחשוב שיקום ולא נכון להערים עליו קשיים עוד ועוד ועוד ועוד. המשמעות של 10 מיליון שקלים, ואני הייתי עדה לשיחות הרבות, כולנו מבינים שיכולים לקרות בדרך, יש המון שיפוצים שצריך לעשות, המון דברים שצריך להיערך, מאוד יכול להיות שפתאום קבלן כזה או אחר, פתאום יש דחייה א' או דחייה ב', הדבר הזה יבוא או על חשבון העובדים, או על חשבון התוכן, או על חשבון דברים אחרים.

אבל אנחנו כבר פה.

תן לה לסיים.

האוצר צריך לדאוג לזה.

יש כאן עניין של תקציב מדינה שבסופו של דבר זה להטיל על תקציב המדינה עצמו את הסנקציות האלה, דבר שהוא לא מקובל עלינו ברמה - - -

לא התכוונת להעלות את זה על השולחן פה.

הוא לא מקובל עלינו, לא מקובל עלינו ששר האוצר, שהסמכות הבלעדית בנושא של תקציב המדינה כיום היא שלו, לא מקובל עלינו שגורמים אחרים ייכנסו ויחליטו וישיתו על תקציב המדינה עלויות כאלה ואחרות. אני רק אבהיר שאנחנו מאמינים שאנשי התאגיד יעמדו בלוחות הזמנים, אנחנו מאמינים שהם יכבדו את החוק, שאני בטוחה שזה מה שיקרה ומדברים שאנחנו כיום לא יודעים לצפות זה נראה לי לא נכון לעשות כזה דבר.

עיסאווי, אתה יודע מה זה שיטת המאוורר או הנפנף? זה מה שאתה עושה עכשיו.

אני רשום?

אתה רשום. במקום לקדם אותנו אתה רק מגדיל את האש.

אתה יכול להוציא את שני הגורמים האלה? הם מפריעים נורא.

בבקשה, אדוני המנכ"ל.

אני לא הייתי שותף לדיונים שלכם אתמול וזה הובא אליי כהסכמה של כלל חברי הוועדה, פעם ראשונה. פעם שנייה, גלגול העיניים הזה, אני מדבר כרגע על האוצר, שאין סנקציות, לא משנה איך נקרא לזה, הפחתת תקציב, עיכוב תקציב, לגופים ציבוריים שנותנים להם מסגרת מסוימת והם חורגים ממנה, הוא גלגול עיניים - - -

לא מסגרת תקציבית.

מכירים את הסנקציות של האוצר במקרה של חריגה - - -

האוצר - - -

האוצר, אני מדבר על המדינה, שהאוצר שומר על הכסף של המדינה. כשיש גוף ציבורי שמקבל כסף ומקבל משימות ולא עומד במשימות שלו, המדינה בדרך כלל, דרך הכסף, גורמת לו או לחזור לתקרת שיא כוח אדם, או לעשות פעולות מסוימות אם הוא לא עושה אותן, או לעכב, או לעשות. זאת אומרת לדבר על זה - - -

לשלם. זה לא אותו דבר.

אמרתי שזו הסמכות של שר האוצר ולא משהו שצריך להיות בחתימה כרגע.

עכשיו אני רוצה להגיע לסמכות שר האוצר. אני אומר את זה בצער רב, אתה מכיר אותי מספיק, ישבתי אצלך פה בוועדה מספיק פעמים - - -

אל תדברי דבר והיפוכו.

דוד, סליחה. למה אתה רוצה - - -

תטיל עליו סנקציה.

הוא לא יכול - - - כשכתוב בחוק - - - אז למה את אומרת את זה בכלל?

אני אומרת שמה שהאוצר - - -

דוד, היה מכובד שאני אבוא לוועדה שלך ואני אפריע לך ככה?

לא, אבל יש גבול.

גם אצלך - - -

יש לאוצר בכלל סמכות - - -

דוד, יש גבול איך אתה מפריע לי בדיון.

קודם כל אני רוצה להגיד לך שלקחנו לו את הוועדה.

דוד, דוד, איך הליכוד היה משלם - - -

עיסאווי, עזוב אותי עכשיו מהליכוד. עיסאווי, די.

היה פושט את הרגל. די נו.

עיסאווי, די. די, חבר'ה, די עם הילדותיות הזו. זה הופך להיות דיון ילדותי. הגזמתם. אני נותן לכם בסבבה, הכול בסדר, אבל עפתם על עצמכם.

לא, תסגור את המסיבה.

בבקשה.

אני מאוד שמח על זה שבפעם הראשונה שאני שומע, ובדיונים כאלה האוצר פתאום מאמינים ולא רוצים לעשות שום דבר. בכל הדיונים שהיו פה עד היום, אם שמת לב, אני הופעתי פה, לקחתי אחריות, הממונה על התקציבים באוצר לא הגיע לפה, פעם אחת שהוא הגיע, בשבוע שעבר, זה היה בשביל למסור לוועדה נתונים, הייתי אומר מטעים, לא מדויקים.

סליחה, זה לא נכון.

נשאיר את זה ככה. אני חושב שבעניין הזה צריך למצוא איזה שהוא מכניזם. זה אתם צריכים, שגוף ציבורי שיש לו - - -

שלמה, תודה.

לגבי מה שהיא אמרה, אחת, אנחנו הגענו לאן שהגענו בגלל שאף אחד לא עקב אחרי התכנית של התאגיד ואף אחד לא וידא - - -

דוד, אתה מפריע.

מי זה אף אחד? מי היה אמור להיות אחראי על זה?

דקה. אני לא עושה פוליטיקה עכשיו על הנושא.

אי אפשר להתערב בכלום?

דוד, אתה מפריע לי. לא כל דבר זה פוליטיקה, זה אחת.

חידשת לי.

שתיים, במסגרת הסנקציה, הרי היא טענה בעצם לכאורה שפה מדובר שאם יהיו עיכובים בשיפוץ כזה או אחר, אנחנו גם ביקשנו לפתור את זה, שאם התאגיד חושב שיש לו עיכוב מוצדק שיבוא לשר, באישור הוועדה - - -

אוקיי. דודי, רוץ לוועדה שלך.

תודה רבה.

בבקשה, קארין אלהרר

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה להזכיר, קודם כל אני רוצה לשאול את השאלה מאיפה יבוא הכסף. אוקיי, 10 מיליון כל חודש, ממה זה יורד? זה יורד או ממשכורות עובדים או מהפקות.

נכון, על פעילות לא בירושלים.

אדוני היושב ראש זוכר, כי השתתף בדיוני הוועדה, אתה זוכר שקבענו מנגנון, שיהיה משפך, בלי התערבות של האוצר, בלי התערבות של גורמים פוליטיים, גם בתקציב, המטרה הייתה שזה יגיע ישר מאגרת הרדיו אל התאגיד, למען השידור הציבורי. עכשיו מה עושים? יש פה איזה קוניונקטורה פוליטית, הבנתי אותה, מנסים להערים קשיים - - -

שום פוליטיקה?

אל תפריע לי.

פוליטיקה אתם עושים.

דוד, בסדר גמור. אוקיי.

לא, זה רשום על שמכם.

אנחנו בשלטון 40 שנה, לא אתם.

לא, הוא אומר בדיחה.

אנחנו בשלטון, אתם עושים פוליטיקה.

דוד אומר בדיחות.

אדוני, אני רוצה לומר, מה שטען מנכ"ל משרד התקשורת, הוא לא דומה כהוא זה למצב שמציעים כרגע. אם משרד ממשלתי לא עומד בתקציב, סביר שלא ייתנו לו תוספת, אבל לגרוע מתקציב בגלל שלא עומדים בתנאי של שכירות, תגידו, השתגענו? מה זה הדבר הזה? פעם הבאה נגיד, אוקיי, כליה ימנית של כל חבר מועצה - - -

אל תיתני, זה עוד ייכנס לחוק.

כליה וקרנית בכל חודש.

מילה ליושב ראש התאגיד ואחריו נחמן.

גיל עומר, יושב ראש התאגיד.

אח ורע.

אני רוצה להגיד שני דברים קצרים, אחת, שיהיה ברור חד משמעית, אנחנו מתכוונים להיות בירושלים. לא בכאילו ולא בקריצת עין ולא באולי, אנחנו נהיה בירושלים כמה שיותר מהר, לפי המדרגות האלה שנתנו ואנחנו נעמוד בזה. שתיים, אני שומע פה כל מיני דברים כאילו התאגיד אשם במזמוז זמן, באי עמידה בזמנים, ואני רוצה להגיד משהו נורא ברור, להטיל רפש על אנשים שעשו עבודה מדהימה במשך תקופה להקים דבר, אבל מועצת התאגיד מונתה לפני שלושה חודשים, עד אז לא מונתה המועצה במשך שנה וכך אי אפשר היה להתקדם.

מעניין למה.

המועצה מונתה לפני שלושה חודשים ומשם הדברים רצים וירוצו הלאה.

תודה. טוב שאמרת את כל הדברים האלה.

חיכינו רק לך באמת.

אגב, הסנקציות על התאגיד צריכות להיות הסנקציות שיטילו על שר התקשורת, על זה שהוא לא הקים מועצה במשך שנה וחצי.

לפני שהמועצה נכנסה היה הסכם להיכנס להר החוצבים בירושלים, רק שתדעו.

אדוני היושב ראש, שאלה, אני רוצה לשמוע מגיל עומר למה לא מונתה המועצה.

זה הפרק השני בספר.

סדר הדוברים הוא כזה ואני עובר להצבעה, נחמן שי, דוד ביטן, אם ירצה, מיקי רוזנטל, עיסאווי ורועי פולקמן, אם ירצה לומר. נחמן, בבקשה.

כל העולם שאנחנו עוסקים בו הוא עולם הפוך עכשיו, קורים פה דברים שאני לא שמעתי אף פעם שיקרו, הממשלה יזמה חוק שעכשיו היא עושה כל מאמץ כדי לעכב אותו ולעצור אותו, ואם זה לא מצליח לה אז היא החליטה גם להעניש את עצמה והיא מטילה קנסות על עצמה. אני אומר לכם, צריך לקרוא עוד פעם ועוד פעם את הדברים האלה אחורה כדי לראות איך זה התגלגל. אנחנו, שעמדנו בצד וניסינו לעצור את התהליך הזה ולהגיד שזה לא יעבוד, אנחנו מוצאים את עצמנו עכשיו דוחפים אותו קדימה כדי שהוא לא ייפול. אני אומר לכם, לא נתקלתי עוד בתופעה כזאת בשום מקום. הקנס זה רק התוספת שרוצים להטיל על הגוף אם הוא לא יעמוד בדרישות שנדרשות ממנו.

זה לא יעבוד. אי אפשר להטיל קנסות. ושמעתי גם במהלך הלילה שרצו לכלוא את מנהלי התאגיד אם הם לא יעמדו בדרישות מהם. מעצר מנהלי עד להודעה חדשה. מעצרים מנהליים זו ההתמחות שלך, דיכטר.

ועל זה אנחנו נלך הביתה. על זה נלך הביתה.

זה ברמה הכללית מה שקורה סביב התהליך הזה, כדאי שנבין את זה. וגם תוצאת משנה נוספת היא שיש בעל בית. לא הציבור הוא בעל הבית של התאגיד, אלא המדינה היא בעלת הבית וזה תמיד צעקנו.

אנחנו צריכים לקבל מכתב מסודר מהתאגיד לגבי לוח הזמנים, כל הפעילויות שיהיו בירושלים מהדקה הראשונה, אחרי חצי שנה, אחרי שנה, זאת תהיה התחייבות של התהליך, אי אפשר להסתפק בדברים שנאמרו פה כדי לדעת שזה מסתדר. אני הייתי מעורב אתמול, יחד עם חבריי, בתהליך הזה, זה בסדר גמור, תוך שנה וחצי התאגיד יתפקד ברובו מירושלים. ואגב, שלא תטעו, תמיד הייתה לרשות השידור גם פעילות בתל אביב וגם בכל הארץ ולחצנו על פריפריה ולחצנו על הכול, אני מכיר את הנדנדה הזאת, כשיושבים פה זה רק ירושלים, כשיוצאים מהחדר אומרים 'ומה עם קרית שמונה? ומה עם הנגב?' ולמה לא פה ולמה לא שם. התאגיד צריך להתפרס בכל הארץ, זה חלק מהאחריות שלו, הוא יהיה ממוקד בירושלים, בתל אביב ובמקומות אחרים. זה הכול, תודה.

תודה. דוד ביטן, בבקשה.

אנחנו רצינו אתמול, אני מזכיר לכם, כנראה שנשכח העניין, שרק כשהם יהיו בירושלים התאגיד יחל לפעול. אנחנו אומרים שברגע שהם יתחילו לפעול ולא קיימו את החוק איזה סנקציה יש לנו כלפיהם? שום סנקציה אם הם לא עמדו בחוק.

עבריינים? מה קרה לכם?

הם לא רוצים שהתאגיד יתחיל. מה לא ברור לך, נחמן?

חברים, אני מבקש לתת לדוד לדבר.

ולכן קנס כספי. עם כל הכבוד לאוצר, מדובר בתאגיד שהוקם על פי דין, אנחנו מכירים את החוק ומכירים את הדין שחל בעניין הזה. הטיעון של משרד האוצר, שהם באמת עכשיו עובדים רק על אמונה, זה באמת דבר חדש לי, שאתם עובדים על אמונה, אבל לשר האוצר אין סמכויות בעניין הזה מכיוון שהתקציב מעוגן בחוק. זה לא מצב רגיל שהוא צריך לקבוע כמה תקציב יקבל התאגיד, התקציב מעוגן בחוק ולכן אין לו שום סמכות להפחית את התקציב הזה שהוא מעוגן בחוק. הדרך היחידה להפחית אותו זה באמצעות החוק עצמו.

אני רק אגיד לך שעל פי החוק שר האוצר גם מאשר את התקציב כל שנה.

לא משנה, כתוב בחוק, מה זה מאשר?

אבל הפרשנות גם היא כזאת שאם יש דברים שלא מציינים בחוק הוא גם יכול - - -

למה את מפריעה לי? אפשר לדעת למה האוצר מפריע לי?

לא, אני רק - - -

אז אני אומר שאין לו שום סמכות לנצל הפחתת תקציב כי התקציב קבוע. הדרך היחידה לעשות את זה היא באמצעות החוק עצמו שבא ואומר שתהיה הפחתה. זה תלוי בהם, לא בנו. אני מזכיר לכם שהחוק אומר, לא החוק הזה, החוק המקורי אומר שאסור לנו להתערב בתאגיד בשום דבר. הם רכשו, המועצה והמנכ"ל רכשו את התאגיד בכסף, הם עושים מה שהם רוצים.

מינו אותם.

הם עושים מה שהם רוצים ולכן אין לנו ברירה, כיוון שאנחנו לא מאמינים, הנה אני אומר, לא מאמינים שהרצון שלהם לשדר מירושלים, לא מאמינים להם ולכן אנחנו רוצים לעגן את זה בחקיקה, שיהיה קנס. זה תלוי בהם, לא תהיה להם בעיה. אם לא יעמדו תהיה להם בעיה. אז שיעבדו על מנת לעמוד במה שהחוק מבקש מהם.

תודה. מיקי רוזנטל.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. ראשית, אין תקדים לחוק כזה בחקיקה הישראלית, לסעיף, אין דבר כזה. זה מתאים למדינות שאנחנו לא רוצים להימנות עליהן, ובכל זאת בגלל שאנחנו רוצים ויש תחושה פה לאנשים ש - - -

האוצר מנע הפקות במשך שלוש שנים מרשות השידור כי הוא רצה לקדם את החוק, רק כדוגמה. הוא פגע בשידור הציבורי שלוש שנים - - -

שלמה, אתה לא מקדם את - - -

מומו, אתה לא שמעת אותי. אני לא אמרתי שאסור למדינה חלילה להטיל עיצומים כספיים, תשמע אותי עד הסוף ואחר כך - - - אני אמרתי שהניסוח שהצעתם עכשיו, אין לו אח ורע בחוק הישראלי, נקודה. זה לא אומר שהמדינה איננה רשאית להטיל עיצומים כספיים, אבל בגלל שיש, כאמור, חשש כבד מצד אחד שהתאגיד לא יעבור בעיתוי שהוא הבטיח לירושלים, אנחנו רוצים להבטיח את זה, כולנו רוצים להבטיח את זה, ומאידך צריך לעשות את הדבר הזה באופן ראוי והגיוני ומידתי בעיקר, ועכשיו זה לא מידתי, אני מציע את הדבר הבא, את ההצעה הבאה. קודם כל זה לא יהיה עיצום כספי, אלא עיכוב כספי - - -

לא, לא.

אתה תפסיק להגיד לא, תתקשר לראש הממשלה קודם לשאול מה דעתו, אולי הוא מסכים?

אולי אני אתקשר לערוץ 2 ו - - -

דו נו באמת. מנסים פה להיות ענייניים וכל היום אתה קופץ. אתה והתאום הסיאמי שלך.

לא עיכוב - - -

חלאס, די, נמאסתם. באמת.

נבטל להם את התקציב.

אוקיי, בסדר, נבטל להם. תסגור. איפה ההצעה שלך לסגור את התאגיד?

היא תעבור, אל תדאג.

אני לא דואג, בעניין הזה אני סומך עליך.

סמוך עליי.

ובכן, מה שאני מציע זה כדלקמן, כדי שזה יהיה מידתי, ראשית קודם כל לסייג את הסעיף לכוח עליון וכל מה שנהוג בדיני חוזים. זה אחת. זה הכרחי, כי יש דברים שהם כוח עליון, מה לעשות? תהיה רעידת אדמה, מה נעשה? גם אז נקנוס אותם?

וקודם כל צריך זכות שימוע כדי שמטיל הסנקציה או העיכוב יידע אם יתקיימו נסיבות שהוא רוצה להטיל את הסנקציה שתהיה אשר תהיה. זה דבר בסיסי, בלי זכות שימוע - - -

עשינו את זה הפוך, כשרוצים לבטל.

אין דבר כזה, להטיל סנקציה בלי זכות שימוע. זה לא יכול להיות.

אין דבר כזה - - -

שתי דקות תקשיב ואולי תשתכנע. מאחר שכן חשוב שיהיה תמריץ לתאגיד לבוא בעיתוי שקבענו לו אני מציע את הדבר הבא, אחת, שזה לא יהיה עיצום כספי, אלא עיכוב כספי. גם עיכוב כספי כואב בכיס. כל חודש עיכוב זה משמעותי, אם היה צריך לעבור כסף והוא לא עובר זה משמעותי, זה עיכוב כספי. אבל בסופו של דבר הכסף כן יעבור לתאגיד ואז יש לו אינסנטיב לעשות את זה כמה שיותר מהר. זה דבר ראשון. הדבר השני שאני מציע, הסכום של 10 מיליון שקלים הוא בלתי פרופורציונאלי לסכום ההקמה, זה יכול לפגום בתהליך ההקמה עצמו. הרי מה אתה אומר? אם הם חלילה לא יצליחו ביולי ויגיעו באוגוסט ועכשיו הם צריכים את ה-10 מיליון שקלים האלה כדי להשלים את הקמת הבניין, כדי לעשות טיח - - -

לא, שמה התקציב רגיל.

לא משנה מה. זה יהיה פגיעה, או בעובדים, או בהקמה. ולכן הסכום הוא בלתי פרופורציונאלי. אני מציע להעמיד אותו על סכום של 2 מיליון שקלים, זה קנס מאוד מאוד משמעותי וזה עיכוב מאוד משמעותי והוא פרופורציונאלי ומידתי לעניין. אני לא אוהב אותו, אבל זאת ה - - -

תודה. עיסאווי ואחריו רועי פולקמן ואילטוב.

אני לא אאריך במלים, אבל ההצגה הזאת ושמה רשות התאגיד הציבורי ועכשיו אקוניס החליף את זה לישראלי ועכשיו נכנסו כוכבים ושחקנים חדשים בפרק החמישי שלה, אני שומע את ידידי דוד ביטן, שלא היו בפרקים הקודמים, זה מעייף, ידידי. עכשיו אני שומע את חברי ביטן אומר לאוצר 'אין לכם סמכות', אתה יודע למה? כי עכשיו העמדה שלכם לא משרתת את משרד ראש הממשלה ואת דוד ביטן - - -

לא, זה כתוב בחוק, התקציב קבוע בחוק.

אז אין לכם סמכות. מתי שהעמדה שלכם - - -

הנה, יש לנו עורך דין מומחה לעניין, שיבוא ויגיד.

כשהסמכות שלכם תשרת את החברים אז יש לכם סמכות. איתן, אני מסכים עם הרעיון שמיקי העלה, עיכוב בסכום מינורי ולא - - - ודבר נוסף, חברים, בשנתיים האחרונות שהתאגיד עוכב באופן שיטתי והיה תקציב להפקות המקור, קרוב ל-200 מיליון שקל בדרגים שונים, והחוזים וההתחייבויות - - -

איתן תקשיב. אז אני אפסיק לדבר, אז אין שר באולם. זה חשוב לי, אני שואל את החברים. נחכה עד שיגמרו. יש לך רוב בוועדה, מה אתה צריך - - -

חברים יקרים, אתם לא פעם ראשונה פה, אני משתדל להעביר דברים - - -

איזה משתדל להעביר - - -

אתמול העברתי את זה על הראש של כולם, נכון?

כן, למה הלחץ של דוד ביטן?

תסיים את הדברים שלך.

אני אומר, צריך גם להיות עקביים בכל סוגיית הסנקציות. אם להטיל, אז היוצרים שסבלו שנתיים בכל החוזים שלהם ואף אחד לא שם עליהם, אז גם צריך לפצות אותם ולהטיל סנקציות על התאגיד. די, זה משחק פוליטי, אין לו מקום. דוד, בוא תשב כאן, אתה בעמדת מיעוט והפוליטיקה לא תעזור לכם.

לא, אנחנו מנסים איזה שהיא פשרה.

אתם מנסים למצוא מכשולים וחסמים בכל מיני דרכים. די נו.

רועי פולקמן, אילטוב וראש העיר יסגור, נעשה הפסקה חמש דקות, נביא - - -

איתן, אנחנו רוצים לסיים את הסאגה הזאת.

די, אי אפשר לדבר פה.

- - - התקשורת היא שמאלנית, זה אסור.

אילן, ברוכים הבאים.

מה זה? נהיה פה - - - אי אפשר.

מיקי, סיימת את התור שלך.

התאגיד - - - את היוצרים, להחתים על מכתבי מפלגה ו - - -

אילן. אני אוציא את חברי הכנסת. בבקשה.

רק הערה אחת, צריך להגיד גם לתאגיד, זה מכוון גם לראש העיר, עד היום התאגיד באמת כן עמוד בחוק. אני לא נתקלתי לאורך כל הדרך - - - העיכובים היו כי אנחנו שינינו את החוק, כי הכנסת, כי הממשלה, זה לא שיש כאן אמירה שלו. יחד עם זאת, כחלק מהדיונים אתמול על המתווה הייתה דרישה לוודא שאכן אנחנו פותחים את העניין הזה שיש איזה שהיא סנקציה, איזה שהוא מקל. אני שמעתי סכומים יותר נמוכים אתמול ולכן אני גם חושב שהסכום של 10 הוא גבוה, אנחנו דיברנו אז על 5, היו כל מיני סכומים, אבל ההצעה של עיכוב נראית לי נכונה, ולא ביטול. ברור שצריך להכניס את כל השלייקס, שימוע, לא שימוע, מה הנוהל שצריך לעשות את זה. רק נקודה אחת שצריכה להיות ברורה, הנוהל הוא ששר האוצר, בהתייעצות עם שר התקשורת, יכול להפחית את סכום העיכוב הזה.

יאללה, זה - - -

כי זה בסמכות האוצר. זה הכול. אלה הדברים האלה, ברגע שיהיה אפשר להגדיר שזה ברור ש - - -

אז חזרת מהסיכום?

לא, ממש לא חזרתי. מה חזרתי?

מהסיכום.

פולקמן, סיימת?

כן, תודה.

הדובר הבא רוברט אילטוב.

דוד, אני חושב שהסיפור הזה של 10 מיליון שקל מחטיא את המטרה והוא פוגע בכך שאנחנו נגיע בזמן לירושלים. בואו נעזוב את העניין הפוליטי, ניקח את הסיפור של ההקמה, תרצו או לא תרצו יצטרכו לקחת את זה בחשבון ולשים את הכסף בצד, גם אם הם באים ומקימים את זה בזמן. ברגע שהם שמים את הכסף בצד הם נפגעים והתהליך נפגע, לכן הסיכוי שזה יקום בזמן, הוא מתחיל - - -

עוד פעם, התקציב - - -

הוא מתחיל להגיע ולשאוף לאפס. לכן אני חושב שהסוגיה הזאת מחטיאה את המטרה. אנחנו נגיע לסכום כזה, סכום אחר, אין בעיה להגיע לסכום, השאלה היא אם אנחנו - - -

תן לאחד לגמור משפט.

דוד, השאלה אם אנחנו מגיעים למטרה שאנחנו רוצים שזה יתחיל בזמן בירושלים. זאת השאלה. ברגע ש - - -

- - -

דוד, אתה הופך לי את הוועדה ל - - - באמת, זה לא מכובד, אנחנו גם חברים וזה כבר לא פוליטיקה, זה ניהול ועדה, חברות של ניהול ועדה. אלוהים חנן אותך בקול בלי עין הרע, של אצטדיון ועוד בלי מיקרופון.

אני רוצה להשיב.

בסדר, בבקשה.

חברים, אנחנו רוצים שהשידור יגיע בזמן לירושלים, זה מכנה משותף של כל חברי הוועדה, השאלה אם בהכנסת סעיפים כאלה אנחנו מגיעים לאותה מטרה שאנחנו מציבים לנו.

תודה, נורית.

אני הפכתי להיות מבולבלת לגמרי, מה קורה פה, ואני מרחמת על העובדים שעוד יותר מבולבלים. כמו שאמרתי אתמול, חייבים לפעול מירושלים מתחילת השידורים והנושא של אחריות אישית, עיצום, כל מה שצריך לפי החוק, להחיל את כל הדברים האלה ויאללה, שנצא כבר לדרך ומכאן שסוף סוף העובדים יידעו מה קורה אותם, שיקלטו אותם ושיעבדו, כי העובדים פה בסופו של דבר משלמים את המחיר, וזה מה שחשוב.

תודה. פרי, בבקשה.

אני מצר על כך שאנחנו כאילו מתחילים עכשיו את הדרך כבר באי אמון. אני חושב שישנה בעיה חמורה מאוד, מבחינתי אפילו גובלת בטרגית, עם אי טיפול בנושא העובדים הנוכחיים של רשות השידור, שבמקום להתעסק עם זה ובמקום לנסות למצוא פתרונות אנחנו שולחים לדרך את התאגיד החדש ואת ראשיו באי אמון טוטאלי. אז סגרנו את בעיית ירושלים, נושא ירושלים, שאני חושב שהוא חשוב, שהוא ערכי, שהוא ציוני, ועכשיו עוברים ומדברים על נושא של איך להבטיח שהם יגיעו לירושלים ויש בזה גם הבעת אי אמון, אבל מהצד השני, אני שואל שאלה, ואם הם כן יגיעו בזמן, ניתן להם בונוס?

אולי כן.

אז אני אומר, בואו נהיה הוגנים, אם הם עומדים בזמן שיבוא האוצר, או משרד התקשורת, או הממשלה, וניתן להם בונוס. אם לא, למצער אני מוכן, למרות שאני נגד סנקציות, אני מוכן שיהיה העניין של העיכוב או ההשהיה בסכום סביר על מנת לגרום לאינסנטיב.

אני רק רוצה להזכיר שבחוק הקודם היה רשום שהם צריכים לשדר מירושלים ולא ממקום אחר.

אנחנו זוכרים את זה, זה בדיוק הדיון. אדוני ראש העיר, משפט.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהמתווה שהוצג על ידי התאגיד, אם הוא יתקיים ואומר שבזמן מרכז הכובד נשאר בירושלים, לצערנו הרב הוא לא מתחיל ב-100% בירושלים, שזה כבר פיחות במעמדה של העיר ופגיעה בעובדים. אבל אם יעמדו במסגרת שצוינה אז הפגיעה צומצמה וזה משהו שלאורך זמן ירושלים וכולנו נוכל לחיות איתו. אני רוצה לומר שזה רחוק מלהיות מושלם, אבל אם חלילה הם לא יעמדו במסגרת הזמן או במבנה הארגוני שהם מתארים פה היום, ולצערי הרב יש ספק אם הם יעמדו בזה או לא והתאגיד רכש את הספק הזה ביושרה, תקרא לזה סנקציות, תקרא לזה בונוס אם הם יעמדו ביעדים, החשיבות של העמידה בהסכם היא קריטית למימוש אותן מטרות שאנחנו רוצים היום לאשרר ולהוציא את התאגיד לדרך. אנחנו רוצים שתצליחו. לכן הסנקציה/בונוס, אפשר להתחיל עם סכום יותר נמוך ולתת בונוס להצלחה, או להגיד ש'חברים, אם לא תעמדו במסגרת זה חמור מאוד ולכן מישהו פה ייתן את הדין', לחליפין לא יממנו את מה שלא בירושלים, התפיסה שאומרת - - -

תודה. הבנו, אתה נכנסת ללופ עם עצמך. דנה, משפט.

שני משפטים, אם אפשר. משפט ראשון, אני שמעתי גם את ראש עיריית ירושלים מדבר על זה אתמול ברדיו, בראיון, שאין לו כוונה והוא בעד התאגיד ובעד השידור הציבורי והסנקציות שמדובר בהן כרגע מטות את הכף לכיוון השני, כיוון שבוודאות הן יפגעו לא רק בתאגיד, אלא בשידור. זה מה שחשוב, כי התאגיד לא עומד בפני עצמו - - -

שני מסרים מורכב לך מדי? גם תאגיד וגם ירושלים זה מורכב מדי?

והדבר השני שאני מבקשת לומר זה שאין הליך עיצום או הטלת סנקציה או עיכוב כספי או איזה שהיא - - - לא משנה איך נכנה את זה, שלא נעשה בו תהליך מסודר עוד בטרם הטלת העיצום או הטלת הקנס.

תודה, דנה.

צריך לתת אופציה להצלחה, בונוס להצלחה.

גברתי היועצת המשפטית, ואני רוצה לסכם. בבקשה.

אני רוצה להפנות את חברי הוועדה לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

מומו הציע בונוס מיליון לכל עובד ב - - - על כל - - -

לא, אני מציע בונוס מיליון לכל עובד לשעבר של רשות השידור שעכשיו הוא חי מת או מת חי על כל יום הקמה של התאגיד. מיליון שקל בונוס לעובדי רשות השידור.

גברתי היועצת המשפטית.

הוראות בחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985, שקובעות בין היתר הוראות בקשר לתאגיד או לרשויות מקומיות. אני מתמקדת כרגע בהוראות המתייחסות לביצוע פעולה ללא הקצבה או עבודה או פעולה שחוזה לעשייתן טעון אישור לפי כל דין, או מעסיק משרות מעבר לשיא כוח האדם המאושר וכיוצא באלה. אז ככה, בקשר לתאגיד אני מדברת כרגע, קודם כל אם שר האוצר רואה שהתאגיד חורג מאחת מהוראות הדין כפי שהזכרתי קודם הוא יכול קודם כל להורות לה להפסיק את העבודה או הפעולה והוא גם יכול להפסיק את העובדים שהוא העסיק מעבר לשיא כוח אדם. אבל אחר כך יש הוראה של סנקציה מעבר להוראה.

לא צריך ללכת לכיוון הזה, תפחיתו את הבסיס ותיתנו בונוס לעמידה ביעדים.

אם אדוני ירשה לי, קיבלתי רשות דיבור מיושב ראש הוועדה. תודה.

אדוני ראש העיר.

סניף 25ג לחוק יסודות התקציב קובע ש'ראה שר האוצר כי חריגות שחרג תאגיד מתקציבו או משיא כוח אדם שלו לא תוקנו רשאי הוא להפחית את סכום החריגה מסכומים שיש להעבירם מאוצר המדינה לפי כל דין או מסכום המענק או ההשתתפות שהתאגיד היה מקבל מהממשלה אלמלא החריגה'. זאת אומרת אפילו כאן - - -

להפחית ולא לשלם אחר כך?

את יודעת שזה - - -

להפחית את הסכום הזה, לקזז את סכום החריגה. והנה אני עוברת לסמכויות בקשר לרשויות מקומיות. 'ראה שר הפנים שרשות מקומית עושה אחד מהדברים המפורטים לעיל, הוא רשאי להפחית את סכום החריגה מסכום המענק שקבע לאותה רשות מקומית וכן לנקוט בצעדים ששר האוצר רשאי לנקוט כלפי תאגידים', ועוד סמכות לשר הפנים, שהיא הסמכות הרלוונטית לכאן, 'ראה שר הפנים כי חריגות שחרגה רשות מקומית מתקציבה או משיא כוח האדם שלה לא תוקנו', זאת אומרת קודם כל מתרים כמובן, 'רשאי הוא יחד עם שר האוצר להפחית את סכום החריגה מכל סכום המועבר אליה מהממשלה ורשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, להפחית את סכום החריגה מכספי מסים או אגרות שיש להעבירם מאוצר המדינה לרשות המקומית לפי כל דין'.

אין קשר בין זה לבין מה שאמרו, אין קשר בכלל.

רגע, יש קשר גדול. אני אגיד - - -

- - - לא על דברים אחרים שלא קשורים ל - - -

נכון, אדוני, אני רק רוצה לומר לך שעל חריגות תקציביות, על חריגות בשיא כוח אדם, גם לגבי זה נקבע הליך מסודר. גם כשרוצים לעכב כספים יש דרך מסודרת בחוק, יש התוויה של התהליך. מדובר על כך שהרשות פועלת בניגוד לדין, גם אז יש דרך איך לפעול. אני מציעה שאותה דרך, כפי שיש סמכות היום לשר הפנים ולשר האוצר לפעול כלפי רשות מקומית, כך גם - - -

אבל זה מסורבל, למה לא לפשט את זה? תני להם בונוסים אם הם עומדים ביעד.

אני לא יכולה לחלק בונוסים - - - זה על הליך עיכוב כספים.

תודה, אתי. דוד, בבקשה, משפט, אני רוצה לסכם.

אמרת שנשב.

אמרתי, אני אומר את הדברים שלי ונצא.

אני רוצה רגע לומר, כל מה שאמרת לא רלוונטי - - -

זה רלוונטי רק לגבי ההליך - - -

הוא לא רלוונטי למה ש - - -

ברקוביץ', אתה חושב שאתה במגרש? אתה לא מספיק להרעיש.

כן, כולם פשוט המומים.

איילת.

היא רק נכנסה.

לא, היא החליפה מלים.

חוק יסודות התקציב, דנה אמרה ש - - - החריגות בשיא כוח אדם ובתקציב, אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על יישום הוראה אחרת שלא קשורה לתקציב. זה אחת. שתיים, אנחנו לא פוגעים בסמכויות של שר האוצר לפי חוק יסודות התקציב בעצם קביעת העיצום הכספי, זה שתי סוגיות מקבילות, אתה יכול להשתמש בזה וגם בזה. לכן אין רלוונטיות במה שקראת.

אני מבקשת להבהיר את דבריי.

רגע, יכולת להגיד את זה בלי גם לקרוא לנו את החוק, אם את מדברת על השימוע. בנושא של השימוע, פה הדבר הוא הפוך ולכן אין בעיה בשימוע, מדוע? אנחנו אומרים שיש עיצום כספי שקבוע, אבל השרים יכולים להפחית את העיצום הכספי במסגרת שימוע, הם יבואו ויגידו להם, מה הבעיה עם זה? למקום לעשות שימוע ואחר כך להפחית, אנחנו עושים את זה באופן מהופך. לכן הכלל הזה של שימוע חל גם בהצעה שלו.

לגבי מה שרציתי להעיר, גם לרוזנטל וגם לרוברט, רוזנטל פשוט טעה ורוברט טעה אחריו, מדוע? אנחנו לא מדברים פה על הוצאות ההקמה, כיוון שאנחנו מדברים על זה שהם התחילו לפעול, כיוון שהם מתחילים לפעול ויש מתווה שתוך שנה וחצי הם צריכים לעבור. לכן במצב הזה הסעיף שמתייחס לתקציב שלהם הוא חל, הם מקבלים עוד 700 מיליון או 600 ומשהו מיליון שקל, ללא קשר להוצאות ההקמה. כשאנחנו מדברים על 10 מיליון לכן זה לא יפגע בהקמה של העניין, אין לזה שום קשר אחד לשני.

ביצירה ובציבור.

דבר נוסף, למה אמרנו 10 מיליון? התייחסנו לתקציב הכולל שלהם. ברור שמיליון שקל מ-700, אין לזה שום סנקציה אפקטיבית, אבל 10 מיליון מ-700 מיליון, הסנקציה יותר - - -

תודה. משפט, גברתי, אני רוצה לסכם ונצא להפסיקה של חמש דקות.

אדוני, אני לא טענתי שמדובר כאן בחריגה מתקציב או מחריגה בכוח אדם, אני רק רציתי להכניס את זה לקונטקסט, באיזה הקשר ניתנות הסנקציות ואני דיברתי על ההליך, לא על הנושא. אפשר את ההליך הזה להעתיק גם לנושא הזה כדי שאכן תהיה סנקציה. אבל דבר יסודי ובסיסי הוא שלא מטילים סנקציה בלי זכות שימוע, אין דבר כזה.

זכות שימוע הפוכה פה - - - מה הבעיה? מה הבעיה עם זה?

לא, קודם אדוני ייתן את הקנס ואחר כך יוכל לטעון? אין דבר כזה. שוטר החליט שמישהו ביצע עבירה אז קודם יוטל עליו עונש ואחר כך תהיה זכות שימוע? אין דבר כזה, לא יכול להיות.

אתי, תודה.

זה דבר אחד, וחוץ מזה, השימוע שאתה מציע - - -

זה בעצם אותה - - -

זה שימוע שכל אחד מהגורמים - - -

זה קנס - - -

דוד, תודה. חברים יקרים - - -

- - -

דוד, אני רוצה לסכם, נצא להתייעצות של כמה דקות ונחזור ונסיים את ההליך.

התייעצות על מה?

תיכף אני אגיד. אני רוצה להגיד לכם את הדבר הבא, אנחנו בחפירות 1914, כל אחד נמצא בחפירה שלו עד שמישהו יבוא ויודיע שנגמר העניין. תקשיבו טוב טוב. סנקציות לא יהיו, אני אומר את זה מכמה מקומות, זה הליך שהוא לא - - - וכשהיועצת המשפטית אומרת אותו, היא לא באה ואומרת לך את העניין הזה מהמקום שזה דומה אחד לאחד, אלא שיש כלים שגם כשראש העיר לא עומד, ולא בהכרח ראש העיר בירושלים, יש כלים להפעיל. אי אפשר להגיד פה זה מתאים, שם זה לא מתאים, זה גבוה, זה נמוך, זה רק קצת שמנמן וכל אחד מסדר לעצמו את העניינים לטיעון שלו. אז קודם כל סנקציה זה הליך שלא יכול להיות.

כן אני מוכן לקבל, עקב המציאות המתקיימת לצערי במקום הזה, ללכת למהלך שאנחנו קוראים לו עיכוב. ללכת למהלך ההפוך, שאתה מעכב תקציב, לאחר מכן בכל זאת אתה צריך לבדוק את הסיבות לאפשר את זכות הערעור, זכות שימוע לעניין הזה - - -

שימוע וגם ערעור.

ברור, ברור. אני אומר את זה.

אז הם יישארו בתל אביב ואנחנו נקיים - - -

לא, לא.

אולי לקצוב את הזמנים, שזה לא ייקח זמן.

כשבית המשפט העליון יחליט אנחנו נעשה - - - יש גבול - - -

דוד, כל הליך כזה - - -

באמת - - - אני לא מבין את זה.

דוד, אתה מוכן לתת לי? אני אומר את זה, כל הליך כזה יצטרך להסתיים כל שלושה שבועות.

בבית המשפט העליון - - -

נו באמת, אתה נותן לי תשובות עכשיו, די מספיק. שלושה שבועות כל ההליך הזה יהיה תחום. בכל מקרה הסמכות - - -

וכמה בית המשפט העליון ידון?

התאגיד יצטרך בהקשר הזה לתת כל חודשיים דיווח לוועדת הכלכלה, דיווח מלא על התקדמות בהתאם למתווה שהוא הציג אותו בפנינו.

- - -

דוד, עמדתך ידועה, אתה לא צריך לקחת הכול אישי. בחייכם, אתם הריבון פה.

טוב, שום דבר לא קרה.

אני צריך למצוא את עצמי בהתנגשות מולך כשהממשלה מציגה את העניינים? ועוד על דבר כזה? כבר סיימנו, כבר התקדמנו. אני מקווה מאוד שבאמת - - - הרי בדיוק כמוך - - -

לא עזוב, לא קרה - - -

פולקמן, בינתיים אתה יכול לעזוב את הקואליציה, לא הוא, מה אתה נרעש?

אתה מתחשב בדוד יותר מדי.

הוא חבר קודם כל.

אבל אתה - - -

החיים פה זה לא רק שמאל ימין, קואליציה ואופוזיציה, יש חיים פה ואנחנו חיים ביחד.

יש חיים אחר המוות.

יש פה חיים ויש פה גורלות של אנשים ואת זה אנחנו לא שוכחים.

סליחה, נורית. יש לי הערכה גדולה מאוד לדוד, מאוד, ולכן אני אומר את זה מהמקום הזה, לכן אני מרשה לעצמי גם לדבר אליו באופן שבו שנינו מתנהלים. בואו נעשה הפסקה חמש דקות, אנחנו נתכנס פה ברבע ל- וזה רק חברי כנסת והיועצת המשפטית.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:30 ונתחדשה בשעה 09:45.)

הבקשה לדיון מחודש אושרה, אני מציג את העקרונות של ההסכמה בינינו. אני מקווה שלא נמצא את עצמנו פתאום בכל מיני עניינים, מה שאני מבקש, מקסימום אחר כך העניין יהיה ניסוחי, אבל אני רוצה להציג את הדברים כפי שסיכמנו אותם.

אנחנו סיכמנו על כך שקודם כל זה לא עיצום, אלא יהיה עיכוב תקציבי. אנחנו אמרנו שהמקסימום שהסכום יכול להגיע אליו הוא עד 10 מיליון שקלים - - -

הפרש.

לא, סך הכול.

לא, זה תעשה עיצומים אצלך בעירייה לתושבים.

לא, תסביר.

אני אמרתי שהוא מתחיל ב-2 מיליון והוא מוכפל והוא יכול להגיע מקסימום עד 10 מיליון במצטבר.

לא מוכפל. עולה בדרגה של שתיים.

עד עשר מקסימום. לא, אני אמרתי שהמקסימום שזה יכול להגיע, התקרה - - - אם הוא יחרוג בשנה אפשר לסגור את התאגיד.

איתן, זה עולה במדרג של שתיים, ארבע, שש, שמונה, עשר.

כן. במצטבר, מגיע עד עשר.

אז לא מצטבר, אדוני, מה שאתה אומר.

זה חודשי, אבל זה מצטבר.

לא. לא.

בחודש השישי כמה יהיה העיכוב?

עשר.

מתחיל בשתיים, ארבע, שש, שמונה, עשר. אני רוצה להבין.

חברים, אמרנו שהמקסימום זה 10 מיליון.

תדייקו במלים שלכם.

אמרתי שההצטברות תגיע למקסימום עשר.

תן לי להבין. הקנס החודשי לא יכול לעבור את העשר והוא מוכפל משתיים לארבע לשמונה? לחודש. הוא מצטבר כל חודש? על זה דיברנו. אחרת אם זה הכול עשר, נראה לכם שמכל חודש עשר אני אעבור למקסימום עשר?

סיכמנו עשר במצטבר.

זה לא היה הסיכום שהיה שם.

עשר במצטבר.

לא קרה כלום, תעשו מה שאתם רוצים, הכול בסדר.

אבל זה מה שסיכמנו.

היועצת המשפטית קובעת - - -

לא, היועצת המשפטית לא קובעת, היא מבהירה את הדברים.

אנחנו דיברנו - - -

הסיכום לא היה מקסימום עשר, זה היה מצטבר, שתיים, ארבע, שש, שמונה - - -

אין לי מה להגיד.

על תקציב של 700, עשר מזה זה חסר משמעות.

זה מה שסיכמנו בחוץ.

אני מקבל את ההערה.

הוא קיבל את ההערה, נמשיך.

אוקיי, דוד, מיקי.

די, זהו, הסתדר, נו. ההערה של דוד התקבלה.

תנו למיקי כוס מים.

מי שעושה את הפעולה של ההודעה זה שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה.

העיכוב ייעשה על ידי שר האוצר.

כן, באישור ועדת הכלכלה. אני רוצה להוסיף ולומר לכם שכל התהליך הזה יצטרך להסתיים תוך שלושה שבועות, כל תהליך - - -

כולל ועדת הכלכלה?

כן.

אתה יכול להתחייב גם אם זה יהיה חגים ו - - -

תקשיבי, סליחה, אני לא יודע, גם עץ יכול ליפול לי מהירח.

לא, עץ לא יכול ליפול מהירח.

אפשר להטיל עיצום על הוועדה אם היא לא תדון בזמן.

דנה, בואו נעשה התייעצות.

בואו נכניס את זה בחוק. דווקא זה נשמע לי רעיון מעולה.

25 ימי עבודת כנסת.

מקבל.

כולל פגרה?

כולל פגרה, גם אם אנחנו בפגרה.

ימי עבודה ולרבות בפגרה.

תודה רבה.

יש דברים שאני רוצה להגיד.

אני אנסה - - -

חברים יקרים, אני אתן לעיסאווי.

אתי, ישנן שתי הסתייגויות מהותיות בהמשך לסעיף - - -

אני קודם כל בסעיף הזה.

אנחנו בסעיף הזה, עיסאווי. אני רוצה להבין כי אני רוצה להיות מדויקת בניסוח, מה עומד להצבעה. אני מנסה לסכם. שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי להורות על עיכוב תשלומים המועברים לתאגיד השידור הציבורי הישראלי. אני מזכירה שוב שאנחנו נצטרך לומר שהוא יהיה רשאי לעשות כן על אף ההוראה האומרת שהתקציב עובר ישירות לתאגיד שלא דרך תקציב המדינה. זו תהיה הוראה מיוחדת לעניין הזה.

הסכומים ששר האוצר, כאמור באישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי להטיל בשל כל עיכוב בהליך העברת התאגיד לירושלים, במתווה שסוכם עליו קודם, יהיה בעד החודש הראשון של עיכוב 2 מיליון ₪, ובעד כל חודש נוסף הסכום הזה יכפיל את עצמו, 2 מיליון, 4 מיליון, 6 מיליון, 8 מיליון ולא יותר מ-10 מיליון בעד כל חודש.

לא יכפיל, יתווסף.

הסכומים יצטברו בשל כל חודש. אלה ההחלטות, נכון?

ומה קורה עד סוף שנה? אמרנו שאם יהיה עיכוב עד - - -

זה לא הכפלה.

נכון, מדי חודש הסכום יגדל ב-2 מיליון.

והסכום הכולל של הקנס לא יעלה על 10 מיליון.

לא הסכום הכולל, הסכום הכולל יכול לעלות על 10 מיליון.

אמרנו את זה.

הסכום בשל חודש אחד - - -

זה לא מה שדיברנו, איתן.

לא, עיסאווי, זה מה שאני דיברתי. ניסיתי לשנות - - - הוא רצה 10 מיליון בחודש.

לעכב תשלום, מדובר בעיכוב תשלום ולא בסנקציה. אני חוזרת שוב, מדובר בעיכוב תשלום ולא בהקטנת התקציב.

גברתי.

אני יכול להבהיר? אתם אומרים שאני מפריע. מה שדובר, אם עד סוף שנת התקציב יהיה עיכוב. אם הם הגיעו לסוף שנת התקציב ולא תיקנו את ההפרה זה יהפוך להיות ביטול של התקציב. זה הכול. אמרנו את זה, נכון?

אתי, אני מתנגד לזה ואני חושב שמדובר ב - - -

בסדר, תצביע נגד.

זה נושא חדש בכלל שאתה מעלה.

זה לא נושא חדש. עיסאווי, לא. זה לא נושא חדש, זה הצעה.

אתה רוצה לטעון נושא חדש, הוא רשאי לטעון נושא חדש.

אני טוען שזה נושא חדש, איתן. זה לא לגמור בכל מחיר.

עיסאווי, תצביע נגד.

לא, זה לא נכון. לא, לא, גם יש לי הסתייגויות מהותיות. תשמע אותן.

תודה, עיסאווי.

חבר הכנסת פריג', אתה מושך את הודעתך לטענת נושא חדש?

אתה מושך או לא? אתה רוצה שהתאגיד יהיה או לא? כי צריך לגמור את זה היום.

אבל לא בכפייה. מה שאתם עושים עכשיו, אתם מטילים - - -

עיסאווי, אני שואל אותך שאלה, אתה טוען לנושא חדש, כן או לא?

אני כן טוען - - -

נושא חדש, תודה רבה. הישיבה נעולה. תודה רבה לך, עיסאווי. אני אודיע על מועד חדש. תודה רבה לכם.

למה, עיסאווי?

אתם מסכמים - - -

אבל, עיסאווי, התאגיד.

סיכמתם על 10 מיליון שקל, עכשיו - - -

סליחה, עיסאווי, פולקמן, היה לך אתמול כל הלילה, אני פותח את הדיון ואני רוצה לטעון נושא חדש על כל הצעת החוק, תודה. הישיבה נעולה.

לא על כל הצעת החוק. רגע, חבר הכנסת עיסאווי, יש לו הצעות חדשות שהוא רוצה להציג בפני הוועדה, אני מבקשת לאפשר לו להציג - - -

הוא לא יכול להציג - - -

סליחה, אתה גם יועץ משפטי?

כן, אני אגיד מדוע.

לא, דוד, לא. דוד, תן לי לסיים. עיסאווי, בבקשה, תציג את הדברים שלך.

רגע, סליחה, הצעה לסדר יש פה.

לא, תן לי עכשיו לנהל את הדיון.

הצעה לסדר.

הודעתי שאני מחדש את הישיבה.

מילה אחת. אנחנו אתמול הקראנו את החוק, עברנו על כל הסעיפים, אמרנו אם יש הסתייגויות, הוא לא יכול לבוא עכשיו ולטעון הסתייגות.

בבקשה, גברתי.

מה, אתה יועץ משפטי?

עיסאווי, תרשה לה.

זו ההצעה לסדר שאני טוען, שהוא לא יכול - - -

דוד, תודה. בבקשה, גברתי.

כל זמן שהדיון בהצעת החוק לא הסתיים - - -

למה, דנו בהסתייגויות.

לא הסתיים הדיון כולו.

לא הסתיים הדיון, חבר הכנסת עיסאווי רוצה להעלות הצעות חדשות. הוועדה יכולה לדחות את זה ו - - -

מאה אחוז. עיסאווי, בבקשה.

גברתי ואדוני היושב ראש, שתי הסתייגויות, מהותיות בעיניי, שצריך להוסיף אותן - - -

שתי הצעות, אדוני, עדיין אין הסתייגות, כי עדיין לא - - -

מקסימום אני אגיד את זה כהצעה. סעיף 150, הבהרה בנוגע ליום התחילה.

אין סעיף 150, למיטב ידיעתי. החוק מסתיים בסעיף 149.

אנחנו רוצים סעיף נוסף. בנוגע ליום התחילה, שנוגע לפיצויים של העובדים. נוסח הסעיף, מסרתי לכם ואני מקריא אותו, 'מעל לכל דין ובכל הסכם, תקנה או חוק המתייחס ליום התחילה כתאריך הקובע, יהיה המועד הקובע המאוחר מבין יום התחילה, יום ד', ה-30 באפריל 2017'. למה אני מתכוון? מדברים על כל עניין הפרישה מרצון של העובדים וקבעו להם לצורך העניין שיום התחילה הוא יום החישוב. בתהליך שקורה עכשיו, שאנחנו דוחים את הפעלת התאגיד ל-30 באפריל, צריך לקחת את התאריך הזה כיום התחילה לצורך כל תהליך הפרישה שהיה עם העובדים.

אתה מדבר רק לעניין זכויות העובדים?

הזכאות לפנסיה, שמתחיל מיום התחילה שנקבע בהתחלה. את הזכאות הזו אני רוצה לעדכן ל-30 באפריל.

התיקון השני שאני מציע, וזה סעיף נוסף, גם בקשר לעובדים, אני אומר שתוקם ועדת חריגים שתבחן מקרים חריגים ותאפשר את זכאותם לפנסיית גישור של עובדים שאינם עומדים בקריטריונים הנוקשים שנקבעו על ידי ההסתדרות והאוצר. בוועדה הזו יהיו חברים נציגי הנהלת רשות השידור, נציג מטעם ועדי העובדים ונציג מטעם ההסתדרות הכללית.

איפה האוצר?

אתם תדאגו - - - אני מכיר ועדת חריגים לאנשים שנפגעו בפנסיות - - -

עיסאווי, תסביר.

דברי הסבר, חברים. עובדי רשות השידור נמצאים במצב של אי ודאות לגבי תנאי פרישתם והמשך העסקתם מזה שנתיים, הצעת החוק המובאת מחריפה את תנאי אי הוודאות של העובדים, ישנם עובדים עם מוגבלויות או עובדים הנמצאים במצבים אישיים חריגים שמן הראוי היה לאפשר להם לפרוש עם פנסיית גישור, גם אם לא מלאו להם 50 שנים במועד הקובע. ועדת החריגים שאנחנו מציעים צריכה לבחון כל מקרה לגופו או בסמכותה יהיה לאשר פנסיית גישור גם מעבר לתנאים המוסמכים בהסכם הפרישה.

תודה.

אלה שתי הצעות החוק ואני חושב, איתן, שזה מאוד הוגן שברגע שאני דוחה את יום התחילה ל-30 באפריל אז - - -

עיסאווי, אני רק יכול לומר לך כך, זה בסדר להעמיד חברים אחרים כאילו הם במצב שהם פחות דואגים לעובדים. היה משא ומתן, ההסתדרות הייתה בתוך התהליך הזה, אני אישית הייתי בתוך התהליך הזה. אני רוצה להזכיר שהחוק במקור עמד על 25% ועלה ל-51% ולא יפחת מ-51%, אני רוצה להזכיר שמספר העובדים עלה מ-700 ל-900, זאת אומרת שזה גם מגדיל את הסך של ה-51%, פעמיים אתה עושה הטבה בעניין הזה.

לא, אני לא חולק על כל ההטבות האלה ולא לוקח את הזכות - - -

תקשיב, כל ניסיון עכשיו להסיג את ההסכם לאחור פותח את - - -

התאריך הקובע, אתה משנה את התאריך - - -

עיסאווי, אמרת את דעתך, אמרתי את דעתי, וגם להוציא את ההסתדרות מתוך הסיפור הזה ואת האוצר. תסלח לי, אני אומר לך את הדבר הבא, אני לא בטוח שכך רוצה אבי ניסנקורן לנהל משאים ומתנים. אני אומר את זה, שאתה מסכים לעניין מסוים ואחר כך אתה מוצא את הדרך - - - זה לא הולך.

איפה אני טעיתי כשביקשתי שיום התחילה יהיה יום התחילה בפועל.

אני חושב שזו הצעה הגיונית. יש בה הרבה היגיון.

זו הסתייגות?

אני רוצה להכריז על העניינים האלה נושא חדש ואני סוגר את הישיבה. ב-12:00 אנחנו מחדשים את הישיבה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.