ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 02/08/2016

חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016, הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - סעיף 92), התשע"ו-2016

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 314

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ו (02 באוגוסט 2016), שעה 11:45
סדר היום
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 (מ/1078)

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - סעיף 92), התשע"ו-2016 (פ/3252/20), של חה"כ נחמן שי
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

יצחק וקנין

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

נורית קורן
חברי הכנסת
רוברט אילטוב

דוד אמסלם

איתן ברושי

אילן גילאון

מאיר כהן

מיקי רוזנטל

נחמן שי
מוזמנים:
מנכ"ל הטלויזיה החינוכית, משרד החינוך - אלדד קובלנץ

יועמ"ש טלויזיה חינוכית, משרד החינוך - אביגדור דנן

יועצת בכירה למנכ"ל הטלויזיה החינוכית, משרד החינוך - קרן הראל הררי

ממונה על שיויון בין המינים, משרד החינוך - אושרה לרר

רמ"ט לשכת השר, משרד התקשורת - רן שיטרית

יועץ מנכ"ל, משרד התקשורת - אבינועם רוזנבאום

היועצת המשפטית, משרד התקשורת - דנה נויפלד

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת - תמר הכהן

עו"ד-לשכה משפטית, משרד התקשורת - חגית ברוק

מנכ"ל, משרד התקשורת - שלמה יהודה פילבר

רפרנט בטחון פנים באג"ת, משרד האוצר - אסף וסרצוג

מרכז בכיר חברות ממשלתיות באגף השכר, משרד האוצר - אפרים הירש מלכין

אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר - טל שחם

סגן היועמ"ש-אגף שכר, משרד האוצר - ארז אנצויג

רפרנטית חינוך בחשכ"ל, משרד האוצר - שירה גרינברג

האופוטרופוס הכללי, משרד המשפטים - דוד האן

עוזרת ראשית יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אלידור בליטנר

ראש אגף ירושלים ומורשת, משרד רה"מ - שרית גולדשטיין

יועצת משפטית, המשרד לירושלים ומורשת - שירן שושנה

ראש עיריית ירושלים - ניר ברקת

עיריית ירושלים - עופר ברקוביץ

סגן ראש העיר, עיריית ירושלים - מאיר תורגמן

לשכה משפטית, עיריית ירושלים - אלי מלכה

יועץ לסגן ראש העיר, עיריית ירושלים - תומר דרור

מנכ"ל, עיריית ירושלים - אמנון מרחב

מנהל מיוחד, רשות השידור - ברי בר בר ציון

יו"ר המועצה, תאגיד השידור הישראלי - גיל עומר

סמנכ"ל כספים, תאגיד השידור הישראלי - רן היילפרן

דוברת, תאגיד השידור הישראלי - גילי שם טוב

סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות, תאגיד השידור הישראלי - אודי הכהן

כתב פוליטי של התאגיד החדש, תאגיד השידור הישראלי - יאיר שרקי

משנה למנכ"ל למשאבי אנוש, רשות השידור - רונית בראון קניס

דוברת, רשות השידור - לינדה בר

כתב פרלמנטרי קול ישראל בערבית, רשות השידור - שלמה גינדי

יו"ר ועד העובדים בדירוג מח"ר, רשות השידור- ועדי עובדים - תמנה עורב

נציג העובדים רשת מורשת, רשות השידור- ועדי עובדים - משה זמיר

ועד עתונות הפקה, רשות השידור- ועדי עובדים - זיקי יעקבי

ועד משולב, רשות השידור- ועדי עובדים - שלמה אברהם

יור ועד משולב, רשות השידור- ועדי עובדים - מירי עדרי

חבר ועד עיתונאים רדיו, ירושלים, רשות השידור- ועדי עובדים - ידידיה תנעמי

אחראי על הצירה המקורית, איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים - ליאור תמאם

יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים - אסנת טרבלסי

יו"ר איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים - עמית ליאור

דובר שח"ם איגוד שחקני מסך, ארגוני יוצרים ומבצעים - אסיף בניש

מנכ"ל שח"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים - אורי רשטיק

אחראית קידום ושיווק היצירה, פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים - יפעת זר-סט

חטיבה עסקית, צוות שיווק, רשות מקרקעי ישראל - מתן שפירא

יו"ר איגוד האומנים והאנרגיה בהסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה - דוד גלנוס

יו"ר אגף הכלכלה בהסתדרות הכללית, ההסתדרות הכללית החדשה - שי בירן

מזכיר ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה - דורון קרני

יועצת משפטית, אגודת העיתונאים - לואיז ספורטס

יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים - אחיה גינוסר

חבר הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים - ישעיהו קומורניק

יו"ר ארגון העיתונאים, ארגון העיתונאים - יאיר טרצ'יצקי

נציג ארגון שתיל- מייסודה של הקרן החדשה לישראל, מלכ"ר - דניאל גיגי

פעילה, המשמר החברתי - סעדה יקותיאלי

טוביה פסינגר



איליה אמיר



נתי טוקר

ליאור בנימין

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר

מרב תורג'מן
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
הדס צנוירט

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016, מ/1078

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - סעיף 92), התשע"ו-2016, פ/3252/20, של חה"כ נחמן שי
היו"ר איתן כבל
שלום לכולם, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו בתיקון סעיף 93. אישרנו את סעיפים 1 ו-2. יש רביזיה על שני הסעיפים.

אני מבקש, לפני שנחדש את ההקראה, להעלות להצבעה את המיזוג של הצעת החוק של חבר הכנסת נחמן שי אל תוך הצעת החוק הממשלתית. מי בעד המיזוג – ירים את ידו.

הצבעה

בעד המיזוג – פה אחד

המיזוג אושר.
היו"ר איתן כבל
אושרה בקשת המיזוג. נחמן מצביע במקום יוסי יונה, ומיקי - במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס. בבקשה.
חגית ברוק
תיקון סעיף 92. בסעיף 92 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום "סעיפים 2 ו-3" יבוא "סעיפים 2, 3 ו-80" ובמקום הסיפה החל במילים "וביטולו של סעיף 5 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965" יבוא "ביטולו של סעיף 5 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, בסעיף 123 לחוק זה, וסעיף 126, ביום ד' באייר התשע"ז (30 באפריל 2017) (בסעיף זה - יום התחילה); תאגיד השידור הישראלי יחל בשידוריו ביום התחילה";

(2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: "(א2) תחילתו של סעיף 80 ביום כ"ח באלול התשע"ו (1 באוקטובר 2016).";

(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) תחילתו של סעיף 126 ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).

(ב2) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) השר ושר האוצר (בסעיף זה – השרים), לאחר התייעצות עם המועצה, רשאים, בצו, להקדים את יום התחילה למועד שלא יקדם ליום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017); (2) הודיעה המועצה לשרים, בהודעה מנומקת בכתב, כי תאגיד השידור הישראלי ערוך להתחיל בשידורים במועד הקודם ליום התחילה, אך לא לפני יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), רשאים השרים להקדים, בצו, בתוך 14 ימים מהיום שבו הודיעה להם המועצה כאמור, את יום התחילה למועד שעליו הודיעה המועצה; בהודעה לפי פסקה זו תשקול המועצה את יכולתו של התאגיד להיערך מבחינה טכנית והנדסית לקיים את השידורים ואת קיומו של לוח שידורים.

(ב3) הקדימו השרים את יום התחילה לפי הוראות סעיף קטן(ב2) יחולו ההוראות הבאות: (1) השרים ימסרו על כך דיווח לוועדת הכלכלה; (2) יקראו את סעיף 80(א) כך שבהגדרה "הסכום הכולל", במקום פסקאות (1) ו- (2) יקראו: (1) "(1) בשנת 2017- 555 מיליון שקלים חדשים, בתוספת סכום של 17.5 מיליון שקלים חדשים עבור כל חודש נוסף שתאגיד השידור הישראלי שידר בשנת 2017 בשל הקדמת יום התחילה כאמור בסעיף 92(ב2); (2) בשנת 2018 – 626.6 מיליון שקלים חדשים, בתוספת הסכום המתקבל מהמכפלה של שני אלה: (א) סכום ההוצאה השנתית לרכישה של הפקות מקומיות קנויות המיועדות לשידור בערוץ לילדים ולנוער כאמור בסעיף 4 לתוספת, כשהוא מחולק ב-12; (ב) מספר החודשים העודף; בפסקת משנה זו, "מספר החודשים העודף" - ההפרש בין מספר החודשים שבהם תאגיד השידור הישראלי שידר בשנת 2018 בשלושה ערוצים בשל הקדמת יום התחילה כאמור בסעיף 92(ב2) לבין מספר החודשים שהיה משדר אלמלא הקדמת יום התחילה כאמור."
היו"ר איתן כבל
לפני שאני מאפשר לאדוני לדבר, אני מבקש שתציגו, כי זה סעיף הליבה השני, שנוגע למועד התחילה של השידורים – ינואר, אפריל.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
גם להבין מה משמעות הדברים של המפרק.
היו"ר איתן כבל
להבין את כל הדברים. מי מציג את זה?
שלמה פילבר
אני אציג את הסעיף המהותי, ואז יציגו את הסעיפים הטכניים בעניין הזה.
היו"ר איתן כבל
שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת.
שלמה פילבר
הסעיף המהותי הוא סעיף 3(2) – הודיעה המועצה לשרים בהודעה מוקדמת.
דנה נויפלד
30.4.17 - זה המהות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
יש אפשרות להקדים.
היו"ר איתן כבל
ההערה של דנה היא הנכונה. קודם כל החוק מדבר על 30 באפריל 2017.
שלמה פילבר
כיוון שאנחנו נמצאים בישורת האחרונה – נקרא לזה – של הקמת התאגיד – כבר דיברנו שהסיבה לדחייה היתה חשש ואי-מוכנות וכו', אז אמרנו שנהפוך את הסדר: במקום שבעבר קצבו זמן, ואז אמרו שהשרים יחתמו על הארכת זמן, אמרנו: ניתן זמן קצת יותר ארוך, ונבחן. אם בתקופה מסוימת, לפניה, התאגיד יהיה מוכן, בצו עם הודעה לוועדה התאריך יוקדם.

המנגנון הזה מבטא את ההסכמות וההבנות שהיו בין ראש הממשלה, שר התקשורת לבין שר האוצר כחלון. כך הן נוסחו. מבחינתנו, הן משקפות.
גיל עומר
יש לי שאלה – כשיודיעו שמוכנים ב-1.1, למה יש מנגנון מוזר שישקלו?
שלמה פילבר
כל הספק והחשש ואי-הבהירות שבגללה בכלל כל החוק הזה נולד והתקדם, היתה בגלל חוסר-בהירות ברורה של השרים, מה נקרא מוכנות של התאגיד, ואיך היא נשפטת. בין היתר, רק בשבוע שעבר – בלי לפתוח את הנושא לדיון, אבל רק בשבוע שעבר ישבת אתה בצד אחד, ואמרת: מוכנים, וישב אלדד מהצד השני, ואמר: לא נהיה מוכנים עד 2018. אני לא רוצה לפתוח את הנושא של המוכנות, אבל זה היה הקרבות הגדולים שנערכו פה בשבועיים האחרונים – אם התאגיד כן מוכן, לא מוכן, מוכן חלקית, מה המשמעויות, מכבים את השידור הציבורי לפני שזה מוכן, לא מכבים, מפטרים עובדים, לא מפטרים – זה היה כל הדין ודברים שהביא בעצם לתוצאה הזאת. לכן, מצד אחד, יש פה מועד שהוא שבעה מועדים הארכה; מצד שני, יש מנגנון שמאפשר מ-1 בינואר להקדים את זה, ויש גם שיקול דעת לשרים בתוך התחום הזה של ארבעת החודשים הללו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
מקצועית, זה יוצא ערב יום הזיכרון. בהנחה שלא יהיה שינוי, אתה חושב שהגיוני שתאגיד יפתח את שידוריו בערב יום הזיכרון? זה נשמע קצת מוזר.
שלמה פילבר
אני רוצה לקוות ולהעריך שלא נגיע לתאריך הזה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אבל אם זה לא יסתדר. שלא נגיד אחר כך – אולי נשנה את זה, יום לפני.
שלמה פילבר
נדמה לי שהטלוויזיה הישראלית בשנת 68' עלתה לשדר ביום העצמאות, וחוץ מזה, בלוח החגים שלנו אנחנו תמיד נמצאים בסיטואציה שזה או לפני או אחרי. אני רוצה להזכיר שבחוק הקיים כיום הם צריכים לעלות לשדר ביום חמישי בלילה שלפני ראש השנה - סליחה, יום ששי בלילה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אל"ף, אני מקבל את זה בעיקרון, לאפשר להתחיל קודם באיזה תהליך. אני מבין שזה שני מסלולים, ענייני העובדים. האם התאריך הנידון, אפשר לסכם שכל ענייני העובדים יסתיימו?
שלמה פילבר
חייבים להסתיים, גם לפי החוק הקיים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
כלומר השידור לא יכול להתחיל בלי שהסתיימו כל ענייני העובדים ברשות השידור.
אתי בנדלר
למה אתה מתכוון, ענייני העובדים?
נחמן שי (המחנה הציוני)
הפיטורים, הפיצויים. בואו נקבע לזה תאריך.
היו"ר איתן כבל
יש כאן שני מסלולים. אנחנו פה בשיח עושים הרבה פעמים את הערבוב. התאגיד מנהל משא ומתן לקליטת 51% לפחות מעובדי התאגיד.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אני דואג ל-49%.
היו"ר איתן כבל
49% הם לא חלק מהפתיחה או הסגירה. החובה של התאגיד היא ברגע שהם מדליקים את השאלטר של השידור, ש-51% לפחות נמצאים אצלו בתאגיד. השקר זה משא ומתן שמתנהל במקביל.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה אצל ברי?
היו"ר איתן כבל
כן.
נחמן שי (המחנה הציוני)
וגם לזה יש תאריך גג?
שלמה פילבר
החוק קבע שביום התחילה כל עובדי רשות השידור שלא התקבלו בתאגיד בעצם מסיימים את עבודתם והולכים הביתה.
ברי בר בר ציון
החוק אומר שהם מפוטרים ביום התחילה, כל עובדי רשות השידור. מי שיישכר לעבוד מחדש, יתחיל מחדש. זה משמעות החוק.
שירה גרינברג
- - - רק מי שזכאים לקבל את הכספים שהוסכמו עם יו"ר ההסתדרות.
שלמה פילבר
תנאי הפרישה נחתם כבר.
נחמן שי (המחנה הציוני)
ואם זה יסתיים בינואר, בינואר הם יפוטרו?
שירה גרינברג
כן, והם זכאים לכספים.
היו"ר איתן כבל
תודה. בבקשה.
יעקב פרי (יש עתיד)
אני מבקש להגיש בשם סיעת יש עתיד הסתייגויות לסעיף 92ב3. אנחנו מציעים שבמקום השר ושר האוצר, בסעיף הזה השרים, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאים בצו להקדים את יום התחילה למועד שלא יקדם ליום ג' טבת וכו' – יבוא: למועצה לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה תהיה הסמכות להקדים את מועד התחילה; במקום: הודיעה המועצה לשרים בהודעה מנומקת בכתב כי התאגיד בשידור הישראלי ערוך להתחיל בשידורים במועד הקודם ליום התחילה, אך לא לפני ג' טבת תשע"ו, רשאים השרים להקדים בצו בתוך 14 ימים מהיום שבו הודיעה להם המועצה כאמור את יום התחילה למועד שעליו הודיעה המועצה – אנחנו מציעים שיבוא: הודיעה המועצה לוועדת הכלכלה בהודעה מנומקת בכתב כי תאגיד השידור הישראלי ערוך להתחיל בשידורים במועד הקודם ליום התחילה, אך לא לפני ג' בטבת התשע"ז, רשאית המועצה בתוך 14 ימים מהיום שבו הודיעה להם המועצה כאמור את יום התחילה למועד שעליו הודיעה המועצה.

ההסתייגויות לסעיף 92ב3 – במקום: הקדימו השרים את יום התחילה לפי הוראות סעיף קטן (ב2), יבוא: הוקדם יום התחילה לפי הוראות סעיף קטן (ב3). אנחנו מציעים שסעיף קטן (1) יימחק.
שלמה פילבר
הממשלה מתנגדת. זו עמדה משותפת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לכל ההסתייגויות? גם לאישור ועדת הכלכלה לעניין זה? היו שלוש בקשות בהסתייגויות; אחת מהן היתה שזה גם יהיה באישור ועדת הכלכלה.
שלמה פילבר
כתוב: השרים ימסרו על כך דיווח לוועדת הכלכלה. זו עמדת הממשלה.

(היו"ר יעקב פרי, 12:04)
אתי בנדלר
אני מבקשת להפנות תשומת לב הוועדה למספר דברים בסעיף כפי שהוצע על-ידי הממשלה, והוועדה תחליט לאחר מכן, האם להתייחס להערות אלה או לא. אני ערה לכך, שכל מילה שנכתבה בהצעת החוק נשקלה והיא פרי פשרות שהושגו בתוך הממשלה, ועדיין אני חושבת שחובתי להעיר את ההערות האלה.

קודם כל יש לשים לב: יש פה תאריך תחילה שנקבע בחוק – 1 באפריל 2017, ויש מנגנון להקדים לכל היותר בשלושה חודשים את התחלת השידורים, אבל מנגנון ההקדמה הזה בכל מקרה הוא לפי- - -
שלמה פילבר
זה עד 30 באפריל, וזה ארבעה חודשים.
אתי בנדלר
תודה על התיקון, נכון. מ-1 ינואר 2017 ואילך עד 30. המנגנון הזה בכל מקרה תלוי בשני השרים יחד – דהיינו קודם כל יש להבין, שלכל אחד מהשרים הללו יש זכות וטו, כלומר אם אין הסכמה בין שר התקשורת ושר האוצר, אין אפשרות בכלל להקדים.

כפוף לכך שמדובר בכל מקרה בשיתוף פעולה מתחייב בין שני השרים, יש פה שני מסלולים: מסלול אחד אומר, שהם רשאים, לאחר התייעצות עם המועצה, להקדים את יום התחילה. לכאן לא צריכים לא הסכמה של אף אחד ולא היוועצות עם אף גורם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
השרים לא יכולים לטרפד את זה?
דנה נויפלד
זה לא נכון. זה לאחר התייעצות עם מועצה.
אתי בנדלר
כן.
נחמן שי (המחנה הציוני)
המועצה רוצה 1 בינואר. מישהו יכול לעצור אותה?
שלמה פילבר
הסעיף הזה בא לייצר מצב הפוך: אם המועצה אומרת: אני לא מוכנה- - -
אתי בנדלר
זה לא נאמר. השרים ייוועצו במועצה, המועצה תאמר את אשר תאמר. הם יחליטו בסופו של דבר אם להקדים, ולמתי.

כל מה שנאמר בעניין הזה, אם אני כבר קופצת לסעיף קטן ב3(1) – ימסרו על כך דיווח לוועדת הכלכלה. לכאורה השרים יכולים להחליט על פרסום צו, שתאגיד השידור הציבורי יחל לפעול ב-20 בינואר 2017, ואת הצו הזה הם יכולים לפרסם מהיום למחר – אין שום תקופת המתנה. העובדים יידעו שהם מפוטרים בעוד יומיים. אין שום זמן היערכות. אין שום דרך להבטיח לעובדים הודעה מוקדמת על כך שהם עומדים לחדול ברשות השידור.

לגבי פסקה (2), כאן יש מנגנון, הייתי אומרת, עוד יותר מסובך. כאן קודם כל המועצה צריכה להודיע לשרים בהודעה מנומקת בכתב, שהוא ערוך להתחיל את שידוריו. לכאורה הם יכולים כבר מחר למסור הודעה כזאת - ככל שהחוק הזה יתקבל כמובן – שהתאגיד ערוך להתחיל בשידוריו, החל ב-1 בינואר, לא לפני.
שלמה פילבר
חשוב להדגיש: הוכנסו פה שני טעמים שאותם המועצה צריכה להציג – כמובן לא תכנים ולא מינויים, אבל כן מוכנות הנדסית טכנולוגית, שזה אומר: יש לי אולפנים, יש לי טכנאים, יש לי יכולות, יש לי לוח שידורים – ולוח השידורים צריך להיות מאושר על-ידי המועצה על כל ערוץ ועל כל רשת בנפרד.
אתי בנדלר
אמשיך. כתוב אכן שבהודעה לפי פסקה זו תשקול המועצה. איך שוקלים בהודעה אני לא יודעת - אפילו מבחינת הלשון העברית, איך בהודעה שוקלים. לא נאמר שהודעה לפי פסקה זו תינתן לאחר שהמועצה שקלה, או שהודעה לפי פסקה זו תכלול התייחסות ליכולתו של התאגיד לשדר, ושיש לו האמצעים וכו', אלא שבהודעה לפי פסקה זו תשקול המועצה, אבל כאן גם אם המועצה שקלה את הקריטריונים האלה, שהצעת החוק קובעת, דהיינו מוכנות טכנית והנדסית וקיומו של לוח – וקיים לוח שידורים – עדיין יש שיקול דעת לשרים, כי השרים רשאים להקדים בצו, כלומר יש להם עדיין שיקול דעת, למרות שיש מוכנות מלאה להקדים או לא להקדים, וכאן בכל מקרה השרים כבולים ל-14 ימים. בתוך 14 ימים - להוציא צו. לא פרסמו צו בתוך 14 ימים – אין אפשרות להפעיל שיקול דעת מכוח הפסקה הזו.

גם כאן לא נאמר אפילו דבר פשוט כמו שהודעת המועצה לשרים תהיה פומבית, כך שהעובדים יידעו שאולי בתוך תקופה מסוימת- - -
שלמה פילבר
אין שום בעיה להוסיף שזה יפורסם ברשומות.
אתי בנדלר
אני מבקשת שהדברים הללו ייכתבו, לפחות שהעתק ההודעה הזאת תימסר לוועדת הכלכלה. כל מה שאומרים שהשרים, בכל אחד מהמקרים, ימסרו דיווח לוועדת הכלכלה. לא כתוב מתי יימסר הדיווח. הדיווח יכול להימסר שנה אחרי תחילת השידורים, וזה כאילו נותן איזשהו תפקיד לוועדת הכלכלה, אבל למעשה זה לא יותר מאשר לומר: זכרנו אתכם כשכתבנו את החוק.

בקיצורו של דבר, אם המועצה שלחה את ההודעה על המוכנות, והודיעה שהם מוכנים, והם מציעים תאריך מסוים, ושני השרים מחליטים יחד – מספיק שאחד מהם מחליט שלא יפורסם צו בתוך 14 ימים, אין חובת נימוק לעניין הזה. השרים לא צריכים לנמק אפילו את שיקול הדעת שהם הפעילו לצורך העניין הזה. כל זה נובע מהנוסח, כפי שהוגש לפני הוועדה.
היו"ר יעקב פרי
ברי, בבקשה.
ברי בר בר ציון
אני רוצה להציג מספר משמעויות שנובעות מהגמישות הזו של החוק המוצע. אנחנו יודעים לייצר שידור ציבורי, כל עוד יש לנו ודאות. הוודאות יכולה להיות 1 בספטמבר, 1 בינואר, 1 באפריל, כל מועד. הגמישות הזאת תמנע מאתנו, תפגע בשידור, מהסיבות הבאות- - -
היו"ר יעקב פרי
של היום, לפני תחילת.
ברי בר בר ציון
כן. אני מפרק רשות השידור. ראשית, בעיה של ספקים ועבודה מול אנשים שרוצים לדעת עד מתי. שער בנפשך, שאני אומר לך: אתה תעבוד אתי, אבל אולי אקדים לך את זה בשלושה חודשים. יש פה בעייתיות. שתיים, פרסום. גם כך בשל חוסר-ודאות שאופף את כל המצב, יש ירידות בהכנסות מפרסום. ודאי שהדברים יהיו נכונים לגבי איזשהו מועד גמיש יתר על כן. התחייבתי למישהו לשדר שידורי חסות במזג האוויר, ואין מזג אוויר, כי הדברים לא עוברים מיד ליד.

קשה מאוד להבטיח את מחויבות העובדים. גם כך הם עובדים תחת חוסר-ודאות. עכשיו אנחנו מייצרים להם עוד עננה מעל הראש של גמישות. אני גם אוסיף שבהקשר זה – קצת קשה – אנשים רוצים לדעת איפה הם עובדים. לומר לאנשים שתוך – זה לא עניין של שבועיים או חודש. הם רוצים לדעת היכן הם עומדים. זה לא נלקח בחשבון. לכן לכל הדברים האלה שאני אומר יכול וכנראה תהיה השפעה על השידור. אנחנו מדברים על 9 תחנות של קול ישראל ועל ערוץ ראשון ועל ערוץ 33 ועל המדיה בערבית כולה. הדברים צריכים להילקח בחשבון, כשאתם מצביעים על כך. אנחנו נמלא אחר הנדרש.
היו"ר יעקב פרי
תודה. בבקשה, חבר הכנסת רוזנטל.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציע הצעה חלופית למנגנון שהציעו עכשיו. מאחר שהתאגיד טוען שהוא מוכן כבר באוקטובר, ועל אחת כמה וכמה יהיה מוכן בינואר; מאחר ואי-הוודאות רעה גם לעובדים וגם לשידור הציבורי הקיים ברשות השידור; מאחר שהמנגנון שנקבע מייצר אי-ודאות לכולם, ואומר: בעצם אנחנו מתקרבים לאפריל, אבל אולי זה לינואר – אני מציע משהו הפוך: בואו נקבע את ה-1.1 כתאריך היעד והעלייה לאוויר של התאגיד – אחד; שתיים, אם באמת יהיה ברוך, והתאגיד לא יהיה מוכן מסיבה כלשהי – סיבות טכניות, סיבות כאלה ואחרות - רשאית המועצה לפנות לשרים האחראיים. המועצה תהיה רשאית לפנות לשרים הרלוונטיים ולבקש מהם דחייה עד שלושה חודשים, והמנגנון הזה הוא הרבה יותר פשוט, הרבה יותר ודאי גם לעובדים, גם לתאגיד, גם לרשות, מכל מבחינה שהיא. הוא מאפשר את אותו דבר. הוא מאפשר לעלות עד 30 באפריל, אבל אם כולם אומרים – הם אומרים: אנחנו מוכנים ב-1 בינואר, אז למה לייצר את האי-ודאות הזאת? בוא ניתן להם את האפשרות לעלות ב-1 בינואר 2017, עם אופציה לדחייה, שזה יהיה מנגנון הרבה יותר יעיל ופשוט.
היו"ר יעקב פרי
אני רוצה להבין. אם נציע – כמובן, אם הממשלה תסכים – שיום תחילת השידורים יהיה ב-1 בינואר 2017, והמועצה תהיה רשאית לבקש דחייה – משהו כזה - זה יהיה אולי מצב יותר בריא, וייתן לפחות חלק מהתשובות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
גם לפירוק, גם לעובדים של הרשות. הרי הם לא יודעים אם לחפש עבודה אחרת, הם לא יודעים מתי. מכל בחינה שהיא המנגנון הזה הוא גם יותר הגיוני, גם מסיר הרבה מאוד אי-ודאות, וגם מאפשר להיערך כפי שצריך.
היו"ר יעקב פרי
תודה. מנכ"ל משרד התקשורת, אם תוכל להסביר לנו שני דברים – גם את העניין של 1.1 ו-30.4 – מה שמיקי הציע ואני קצת הבהרתי, וגם את הנושא של המנגנון של שר תקשורת ושר אוצר – מועצה – כן או לא, שיתוף של ועדת הכלכלה. בבקשה.
שלמה פילבר
נחזור קצת להיסטוריה של השבועיים האחרונים. קודם כל יש לזכור: זו כבר דחייה רביעית. אני מגיש פעם שנייה לפחות, והיו עוד שתיים לפניי, כך שאי-המוכנות, נאמר כך, לא עולה פה פעם ראשונה. זו נקודה ראשונה.

שתיים, את אי-הוודאות ביחס לעתיד העובדים, והייתי מוסיף – גם ביחס לשידור ציבורי – יצר החוק המקורי. ברגע שהוא יצר את הזיקה של העברת מקל, ושביום שאלה מתחילים ואלה מסיימים, הוא יצר את הזיקה הזאת וממילא את חוסר –הוודאות, כי אחד קשור בשני.

דבר שלישי, ביחס למנגנון. אפשר עכשיו לשבת – כל אחד ימציא ויכין מנגנון כזה או אחר. אני, מאז שנכנסתי לתפקידי לפני שנה, אני חושב שהשבועיים שישנתי בהם הכי פחות היו בשבועיים האחרונים מתוך כוונה לייצר את האיזונים המאוד עדינים האלה. אני אחזור ואזכיר: כולם מתמקדים – וזה בסדר גמור - כאילו בצורך של התאגיד להתחיל לשדר. אני מזכיר מאיפה התחיל כל התהליך הזה: התהליך הזה התחיל כשאני באתי לראש הממשלה, ואמרתי לו: אדוני ראש הממשלה, אתה שר התקשורת, מכבה את השידור הציבורי, שולח הביתה 800-700 משפחות. אני, כמי שצריך לראות אם הדברים מתקדמים כמו שצריך, אומר לך עכשיו שהתאגיד מוכן. משם התחיל כל העניין. אמרתי לו: אם התאגיד לא מוכן, צריך לדחות אותו. יש לנו דד ליין של ה-30 ביולי בגלל בעיות פגרה ובעיות כנסת וכו', שאי-אפשר יהיה לחוקק. לכן אנחנו נמצאים פה היום. כלומר מראש ולאורך כל הדרך מערכת שיקול האינטרסים פה כוללת שלושה מרכיבים: אחד זה תחילת השידורים של התאגיד, שתיים זה לוודא שעד שלא יודעים שיש מסך אפקטיבי, לא מכבים שידור של מסך ציבורי, ושלוש זה טיפול העובדים, ואפשר אולי להכניס לזה מרכיב רביעי שנכנס בשבועיים האחרונים, ועמלנו עליו לא מעט – ההיבט התקציבי, ששם נכנס בצורה מאוד משמעותית ובצדק השר כחלון ואנשי אגף התקציבים. גם אתם עשינו אין סוף דיונים. כך נולד המנגנון הזה בצורתו. לומר שזה הדבר המיטבי הכי טוב שיש - אני לא יודע לומר. אני יודע שהוא בסך הכול מאזן בין כל האינטרסים.

יש לזכור: האוצר חרד לקופת המדינה, ושומר ורוצה שיהיו כמה שפחות הוצאות. שר התקשורת תפקידו לוודא שיש שידור ציבורי, ורוצה להיות רגוע ושקט ובטוח שעד שאין שידור אפקטיבי, שמניח את דעתו, הוא לא מכבה את השידור הקיים כיום, וכך התבשל התבשיל הזה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כל מילה בסלע, אבל יש האופציה של הטווח מינואר עד אפריל. זה ממש מקצועי עכשיו – לא דיבור פוליטי. נשאר הטווח מאפריל עד ינואר גם בהצעה שלי, מינואר עד אפריל. מה ההבדל – שאם התאגיד אומר שהוא מתכוון לעלות ב-1 בינואר, אתם אומרים: יש לנו סמכות לתת לו ב-1 בינואר, למה לא לקבוע את 1 בינואר כתאריך יעד, תוך כדי אפשרות לדחות את זה? ואז אתה מייצר שלושה יתרונות על פני ההצעה שלך: אחד, לתאגיד יהיה תאריך התכנסות יותר מדויק ומשמעותי, שהוא יתכוון אליו. הוא גם טוען שהוא יכול לעמוד בו – אני לא יודע; אתה איש המקצוע, להחליט אם הוא באמת מסוגל לעמוד בו.

שתיים, אתה מייצר ודאות לעובדים של רשות השידור. ככה, בתוך יומיים אפשר לומר להם: לכו הביתה. ככה לא – יש מועד, אפשר להתכנס אליו. אנשים יכולים לחפש עבודה, לבדוק את האפשרויות וכו'.

הדבר השלישי שאתה מייצר זה גם לרשות השידור, שאמורה לשדר עד המועד הלא ודאי שאנחנו לא יודעים אותו עכשיו, ואם אנחנו נקבע להם מועד ודאי עם אופציה להארכה, גם יש לך רשת הביטחון שאתה מבקש, בצדק, וגם אתה לא משנה דבר; אתה רק עושה מנגנון יותר פשוט. זה הכול. הרי אנחנו לא אומרים לך: תקדים את זה וזהו. המנגנון של רשת הביטחון שאתה מבקש לפרוש, אם התאגיד לא יהיה מוכן, הוא ריאלי, אבל נשמרת לך גם בהצעה שלי.
שלמה פילבר
אענה. שכחת רק משתנה אחד בסיפור ההיסטוריה שסיפרתי, והוא שביום שהעלינו את ההצעה הזו, אמרנו שהתאגיד ייפתח ב-1.1.18. לא אמרנו אותו סתם. אני הצעתי שזה יהיה התאריך שנכניס בהודעה, מהסיבה הפשוטה: באין סוף פגישות שלי עם אנשי התאגיד זה היה התאריך היחיד שבו הם היו מוכנים לעמוד מאחוריו ולומר: שם נהיה מוכנים. הם לא הסכימו קודם, ואני לא רוצה לחזור על כל מיני דיונים שהיו פה קודם, אבל אני הצעתי כל מיני הצעות פשרה והצעות ביניים, שהיו מאפשרות עלייה מדורגת וכל מיני דברים. הכול נדחה. או תחליטו אתם, אתם המחוקק, ואנחנו נתיישר. ואז נכנס מרכיב האי-ודאות.

כשנקבע 30 באפריל, הוא נקבע כמין הסכם פשרה בין התאריך המקורי לבין 1.1.18. עכשיו אתה אומר: מחקנו את 1.1.18 – עכשיו אנחנו מתחילים לדון בינינו בין שני המספרים האלה. משם זה נולד, ושוב - הכול פה הוא מין פשרה מאוד עדינה. ראש הממשלה ושר האוצר ישבו על העניין הזה לפחות שתיים או שלוש פגישות בארבע עיניים שלהם. זה מה שהוחלט, זה מה שאנחנו הפקידים קיבלנו על עצמנו. לכן אני גם מציע, כי אין לנו הסמכות פה לשנות. לכן עמדת הממשלה חד-משמעית היא שזה המנגנון, ואני מציע לקבל אותו.

(היו"ר איתן כבל, 12:23)
יעקב פרי (יש עתיד)
אני עדיין עומד על ההסתייגות שלי בעניין שר האוצר ושר התקשורת. אני חושב שזה יכול להיות בעייתי ביותר, מבלי להתייחס כרגע לכבודה של ועדת הכלכלה, שבמקומה עומד.
היו"ר איתן כבל
מומו, ברשותך, מה הבעיה להכניס את ועדת הכלכלה לעניין?
שלמה פילבר
אין לי בעיה שזה יהיה בהסכמת ועדת הכלכלה. להפך – הכנסנו מראש- - -
יעקב פרי (יש עתיד)
הסכמת ועדת הכלכלה זה כבר התקדמות.
שלמה פילבר
הוועדה היא ועדה מכובדת, שליוותה את התהליך זה לאורך כל הדרך. זה עוד באפר, אין בעיה. זה אומר שייצא צו, יהיה פה דיון, והוועדה תאשר או לא תאשר את החלטת השרים. בסדר.
קריאה
זה בעצם עוד גורם של וטו?
שלמה פילבר
לכאורה זה עוד גורם של וטו, לפי הבקשה פה.
אלדד קובלנץ
מבחינת התאגיד אנחנו מעדיפים את האופציה של 1 בינואר עם אופציה לדחייה.
אתי בנדלר
משרד התקשורת, אני יודעת ששקלתם ושקלתם, ובכל זאת – עם המנגנון שהציע חבר הכנסת רוזנטל, אפשר להציע עוד באפר, שהתחילה תהיה ב-1 בינואר 2017, ובלבד שהמועצה הודיעה לשרים שהיא מוכנה, כפי שהצעתם כאן - שהיא ערוכה מבחינה טכנית הנדסית לקיים את השידורים, וקיים לוח שידורים. לא נמסרה הודעה כאמור, ידחו השרים, כלומר חובה על השרים לדחות למועד שיחליטו עליו, ושלא יהיה אחרי 30 באפריל.
שלמה פילבר
זה בדיוק הסיפור של נטל ההוכחה – שם זה נולד, על מי נטל ההוכחה. זה כל הדיון פה.
אתי בנדלר
לא. אבל נטל ההוכחה נשאר אותו דבר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
במנגנון שאני מציע לא ניטלת מהשרים האחריות והסמכות לקבוע, האם התאגיד מוכן ב-1 בינואר. באוקטובר הם יבואו ויגידו: אנחנו מוכנים. אתם תשקלו, תגידו: אבל חסר לכם משדר כזה וחסרים לכם עיתונאים כאלה ואין לכם מצבת כוח אדם – לא מקובל עלינו – דוחים את זה לאפריל.
שלמה פילבר
בוא נלך למצב שבא התאגיד, אומר: אני מוכן. שר האוצר אומר: אני לא מוכן לשלם שקל אחד - גם אם מוכן לגמרי וגם אם לא מוכן לגמרי. מבחינתי – שיעלו; מבחינתו בצדק, כי זו לא אחריות שלו שידור ציבורי. שר התקשורת אומר: לא מקובל עליי. אין שידור ציבורי. הוא מוצא עצמו במצב שבו אין שום משמעות להתנגדות שלו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לא נכון. צריך את הסכמת שני השרים.
שלמה פילבר
אבל אם אין הסכמת שני השרים, אי-אפשר להאריך.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כדי להקל עליך וכדי לא לחשוב שאנחנו פה מנסים לתקוע מקל בגלגלים - כי זו ממש לא הכוונה. בלי אישור של שני השרים הרלוונטיים לא יידחה.
שלמה פילבר
קבעת את היום. היום הגיע. אם שני השרים- - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
העניין הוא כזה, שנשאר לך המנגנון של השליטה, אבל יש תאריך יעד ברור לכולם. שמעת את רשות השידור ושמעת את התאגיד. צריך תאריך מובנה ומוסכם.
שלמה פילבר
לגבי הוודאות, היתה פה הצעה שהעלו האוצר – אני מקווה שזה בהסכמתכם, תגידו אם לא – שהמועצה תצטרך להודיע 45 יום לפני, כלומר עקרונית, אם המועצה אומרת: אני מוכנה ב-1 בינואר, היא צריכה להודיע את זה 45 יום לפני כן. מאותו רגע מתחיל להתגלגל תהליך. התהליך הזה הוא פומבי, יהיה בכותרות הראשיות של העיתון. העובדים יידעו עליו, כולם יידעו עליו. נכנס פה גם מרכיב שסיכמנו עליו מלכתחילה, גם על דעת האוצר וגם על דעת יושב-ראש הוועדה, וגם על דעת החוק זה צריך להיות כך, שהעובדים יקבלו הודעה מראש לפחות 30 יום. במצב הזה, אם התאגיד מגיש- - -
היו"ר איתן כבל
די. תכף ייצא נפט מהחפירה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
תן לי לחדד. אני חושב שהרעיון של מיקי הוא רעיון טוב.

שתיים, הודעה לעובדים – כל הזמן אחזור לעובדים - 45 יום קודם זה נכון כדי לתת להם ודאות, ולקבל את הזכויות שלהם. בלעדיהם אנחנו נתאבד, אבל לא יעלה שידור.

שלוש, אם השרים יגידו – ואני מכבד את שיקול דעתם של השרים - שלדעתם לא – אז לא.
שלמה פילבר
אבל זה לא השרים; זה שתי ישויות – כל אחד עם שיקול דעת של עצמו. אם יום התחילה מוקדם ל-1 בינואר, וזה לא הסיכום בין השרים, לכן אני אומר לכם שיש פה בסוף סוג של פשרה. אני מזכיר מאיפה היא נולדה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אם שני השרים לא מסכימים שהתאגיד מוכן לעלות לשידור, זה יכול להידחות ל-30 באפריל. אין שום הבדל מלבד זה שיש תאריך. כולם שואפים אליו בין כה. לא משתנה כלום. אתה לא מאבד שליטה.
היו"ר איתן כבל
חברים, יש ההצעה של הממשלה. אני רוצה לומר איפה הבעיה שלי. הבעיה שלי היא לא עם התאריך, כי אם הם רוצים לפרפר אותנו בעניין הזה, לא משנה אם זה יהיה ב-1 באפריל, ב-2 באפריל או ב-10 באפריל. כמו עכשיו, אנחנו מתכנסים פה, יביאו את התיקון לפני, ונמצא את עצמנו מספרים שירי ערבים אל תוך הלילה. אין לי בעיה עם זה, כי או הם הולכים באמת בידיים נקיות, או זה רק הליך טקטי עד הפעם הבאה, ואתה לא תדע את זה, וגם מומו – אף אחד לא יגיד לנו את זה עכשיו.

אבל מטריד אותי העובדים. זה הדבר היחיד שעומד לנגד עיניי באמת. אני נהייתי מודאג – אני מודה, מה שלא היה לי עד לפני 24 שעות. אני שם את זה על השולחן, ופתחתי את הדברים שלי בצורה מאוד-מאוד ברורה. אם אני יודע – וזה אני אומר לך, מומו – איך אני יודע לתת לעובדים, שבאמת, שחלקם פה צועק, אלה שיודעים שהם הולכים הביתה, אבל רוצים לדעת – מחפשים עבודה, לא מחפשים עבודה, מנסים למצוא. אנשים מנסים למצוא את עצמם בתהליך הזה, לטוב ולרע, מי שטוב ומי שפחות טוב. זה הדבר היחיד, שאם אתה אומר לי: אפריל, וזה בסוף ינואר – עוד לא עסקנו בשאלת ה-30 יום, ה-14, מתי מתחיל – זה הסעיף הבא. קודם כל, איך אתה נותן לי? אם אתה אומר לי שאתה לא יודע לתת לי את זה – נתקדם. יגישו הסתייגויות. לי יש מחויבות להצעת החוק הממשלתית. אמרתי את זה בצורה מאוד ברורה. גם בקואליציה בדיון בינינו היתה מחויבות כזאת.
נחמן שי (המחנה הציוני)
מילה של כבוד.
היו"ר איתן כבל
נכון. עכשיו זה לא דיון פוליטי. ההבדל הוא שהחבורה שיושבת פה היא זו שמתאבדת - נכון לרגע זה; אנחנו לא יודעים מה קורה מאחורי הפרגוד. מה שאנחנו רואים מולנו זה מנכ"ל שמבקש להעביר חוק בשם הממשלה, ואנחנו נותנים לך מלוא הגיבוי בעניין הזה לאורך כל הדרך. אני רק אומר לך שמהנקודה הזאת אל תעשה את החשבון הפוליטי. שלא תחשוב שמישהו פה מנסה לעשות מהלך שיש בו- - -
שלמה פילבר
אני לא פוחד לומר – אין לי שום סמכות לגעת בתאריך הזה, כי התאריך הזה הוא לב-לבו של הסיכום בין השרים. רק דבר אחד – ודיברנו על זה, היה פה שותף בתחילת התהליך, אבי ניסנקורן, שמבחינתו – 30 יום.
היו"ר איתן כבל
חברים.
אלדד קובלנץ
גם ירושלים זה לב-לבו של הסיכום.
היו"ר איתן כבל
אדוני המנכ"ל, יש לך טעות. גם אני איש של אחורי הקלעים – לא גדלתי בשייטת אבל אני איש צללים... ואני לא מגיע לכאן אלא לאחר שאני באמת שוחחתי עם רובם המכריע של השחקנים, ולו רק כדי לחוש לאן הדברים הולכים. וירושלים היא ויכוח. הוויכוח הוא מקצועי. יש שמביאים את זה למקום אחר. מחצית מהדיון שם היה בכלל עניין שלא קשור לתאגיד. אבל זה משהו אחר. מה שחשוב פה – אתה יודע גם, ואתה יודע, שנושא המועד נתפר בידיים של אומנים שכבר לא קיימים, כדי לתפור את התהליך הזה, כי זה היה תהליך של ירידה מהעצים מבלי לשבור את הגב, בלי לשבור את הרגליים. היתה כאן סדרה ארוכה של החלטות שאנשים יכלו לעמוד על הרגליים בצורה שכל אחד יגיד בכותרת: קיבלתי את מבוקשי, וכל אחד קיבל את מבוקשו.

לכן אני גם אומר לחברים שלי. בכל הכבוד הראוי, באמת אני מבקש שבעניין הזה אין לנו- - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
יש לי בקשה, אדוני המנכ"ל. אנחנו נצביע עכשיו בנוסח שאתם רוצים, אבל אני מבקש, שתדבר עם הנוגעים בדבר, כי בסך הכול זה הגיוני. זה הגיוני. גם התאגיד רוצה בזה, גם הרשות. גם אתה לא חושב שזה מופרך. נצביע בעד, אני אגיש רביזיה, אתה תבדוק עם מי שצריך לבדוק, ואם אפשר לשנות את זה – זה יסייע לעניין.
נחמן שי (המחנה הציוני)
הכיוון נכון. אני מקבל את העמדה של איתן. איתן קצת שנוי במחלוקת עם עצמו פה – קצת סובל מפיצול אישיות, כי הוא מחויב לקדם את החוק הזה בסופו של דבר מתוך אינטרס ציבורי.
היו"ר איתן כבל
אני מבין מה יקרה אם לא.
נחמן שי (המחנה הציוני)
קח את המנדט, תבדוק עם מי שאפשר. דבר עם מי שמקבל את ההחלטות.
שלמה פילבר
מקבל.
היו"ר איתן כבל
מה שאומרים נחמן ומיקי, בראש ובראשונה מנקודת המבט עבור העובדים. באמת. אני חוזר ואומר לשניכם – אם הם לא ירצו שיהיה תאגיד, כל השיח בינינו הוא לא רלוונטי. לפחות מנקודת המבט של העובדים היום, שהיה להם סוג של אופק.
אתי בנדלר
קודם כל צריך להצביע על ההסתייגויות.

דבר שני, מר פילבר, אמרת בכל זאת שאתה מציע לעגן חובת הודעה של 45 ימים מראש. הייתי רוצה לראות איך אתה מציע לשלב את זה בסעיף.
דנה נויפלד
נוסיף: הודעת המועצה תינתן 45 ימים לפני יום התחילה שעליו הודיעה – לפחות.
אלדד קובלנץ
לא לפני יום התחילה.
שלמה פילבר
היא צריכה להודיע 45 יום מראש.
אלדד קובלנץ
היא יכולה גם להודיע קודם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
לפחות.
היו"ר איתן כבל
לפני שהיועצת המשפטית תבין, אני יכול להבין? תודה.
דנה נויפלד
אנחנו נוסיף בתוך הסעיף עצמו, נקודה-פסיק, שהודעת המועצה תינתן 45 ימים לפחות לפני יום התחילה שעליו הודיעה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
בסדר.
אתי בנדלר
הודעת המועצה תינתן לפחות 45 ימים לפני יום התחילה שעליו הודיעה, והעתק ממנה – אני מוסיפה – יימסר לוועדת הכלכלה של הכנסת. בסדר?
היו"ר איתן כבל
תודה.
אתי בנדלר
כדי לתת פומבי להודעה הזאת.
דנה נויפלד
איפה תפרסמו אותה?
אתי בנדלר
אדרבא - העתק מההודעה יפורסם באתר התאגיד – יש כבר אתר לתאגיד, נכון?
היו"ר איתן כבל
כן. זה מוצלח מאוד אפילו.
שלמה פילבר
הבעיה העיקרית היא – ההודעה בעיקרה מיועדת לעובדי רשות השידור.
אתי בנדלר
ההודעה תפורסם באתר התאגיד, והעתק ממנה יימסר למפרק ולוועדת הכלכלה.

עדיין, גם אם העובדים יידעו שיש בקשה על-פי ההודעה להקדים לתאריך מסוים, זה עדיין לא אומר שזה יוקדם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
תוכלי לחזור על זה?
אתי בנדלר
הודעת המועצה תינתן לפחות 45 ימים לפני יום התחילה שעליו הודיעה. היא תפורסם באתר התאגיד, והעתק ממנה יימסר למפרק ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
נחמן שי (המחנה הציוני)
ואז הם יודיעו לעובדים על הפסקת עבודתם.
אתי בנדלר
הם לא יודעים. הם יודעים שיש סיכוי. אין הודעה סופית.
תמנה עורב
אני ממש מתמוגגת. תהרגו אותנו כבר וזהו. די. גמרנו כבר. מה זה הגמישות הזאת? פליק-פלאק, נערות גומי. די כבר. די. בואו נגמור עם זה.
היו"ר איתן כבל
בבקשה.
שירה גרינברג
רק אבהיר שהשינוי הזה שהובלנו עכשיו, נועד רק כדי לתת ודאות של 30 יום מראש לעובדים. עשינו את החידוד הזה כדי להבטיח את הדבר הזה, כי עד שביצענו את החידוד, זה אכן לא היה מובהר. לכן הבהרנו שהם יודיעו 45 יום לפני המועד, ומכיוון שכרגע יש 14 יום לשרים כדי להחליט את החלטתם – מה שיבטיח את זה, שאם הם אכן יחליטו, יהיה 30 יום מראש התרעה ודאית.
נחמן שי (המחנה הציוני)
יש התראה 45, והודעה – 30. זה הנוסח.
תמנה עורב
צריך דוקטורט במתמטיקה כדי להבין את זה? אני צריכה ללכת לחזור ללמוד את הדברים האלה?
נחמן שי (המחנה הציוני)
נשמח להגיע לוודאות הכי גבוהה.
היו"ר איתן כבל
ההודעה כבר לא תהיה 14 יום אלא 30 יום.
תמנה עורב
תודה רבה לכם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אל תעשי לנו את זה. כואב לי הלב לא פחות ממך. את יודעת את זה.
היו"ר איתן כבל
חברים, חברי פרי, כיוון שזה נושא ליבה מבחינת הממשלה, ייהרג ובל יעבור – לפחות איך שזה נראה – אנחנו נצביע ברוח הזו חברי מיקי רוזנטל יחד עם נחמן, שההצעה שהועלתה על-ידם תונח בפני מקבלי ההחלטות, ואנחנו מקווים שעד מחר בבוקר, כשנפתח את הרביזיות, כי הוא מגיש רביזיות, שאולי נתבשר בבשורה.
אתי בנדלר
אם אתה מצביע על הסעיף, אתה צריך קודם כל להצביע על ההצעות של חבר הכנסת פרי. השאלה, אם אתה רוצה עכשיו להעמיד את הסעיף הזה להצבעה.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה.
דנה נויפלד
יש לי עוד הערה בבקשה. כיוון שההודעה המוקדמת לעובדים צריכה להינתן, בין אם זה הקדמה בהתאם למסלול של בקשת הצו והודעת המועצה, ובין במסלול של החלטת השרים, נבקש להוסיף הודעה כזאת גם בפסקה (1), שמדברת על החלטת השרים.
לאה ורון
תחזרי בבקשה.
דנה נויפלד
יש שני מסלולים בחוק, שתי אופציות: או היוזמה מגיעה מהמועצה, שהיא מודיעה שהיא ערוכה, או השרים מקדימים, כי הם סברו ש. כל מה שדובר עכשיו בקשר להודעה המוקדמת התייחס לפסקה שדיברה על הודעת המועצה. נכון להכניס את זה גם לפסקה הראשונה, שמדברת על המסלול- - -
אתי בנדלר
מי יפרסם את ההודעה הזאת אם כך?
דנה נויפלד
נוסיף לסוף הפסקה: ובלבד שהמועד שעליו יורו בצו, יהיה לפחות 35 ימים לפני יום התחילה.
היו"ר איתן כבל
למה לא אותו דבר?
אתי בנדלר
מה שאת מבטיחה בעצם זה שאין שום סיכוי שהתחילה תקודם ל-1 בינואר, משום שזה אומר שצריכים לפרסם את ההודעה הזאת בחודש נובמבר.
שלמה פילבר
זה רק במצב שבו התאגיד לא הודיע שהוא מוכן בינואר, והשרים על דעת עצמם החליטו שהם רוצים להקדים. אז זה לא יהיה ב-1 בינואר. אם המועצה הודיעה שבאמצע נובמבר - הכול יכול לעבוד לפי לוח הזמנים המקורי.
היו"ר איתן כבל
נכון.
אתי בנדלר
אז ובלבד שהמועד שעליו יורו בצו יהיה לפחות 35 ימים לפני יום התחילה.
דנה נויפלד
זה עניין של נסחות. אפשר לאחד, ולומר שהודעה- - -
אתי בנדלר
אם באמת הכוונה היתה שפסקה (1) היא ברירת מחדל לפסקה (2), כלומר דרך המלך היא פסקה (2), הייתי מתחילה עם המועצה, ואחר כך לומר: על אף האמור בפסקה (2) השרים רשאים וכו'.
דנה נויפלד
היה לנו על זה דיון ניסוחי. זה עניין של נסחות, בדיוק על הנקודה הזאת, מה בא קודם. נשמח לקיים את זה גם אתך, אם את רוצה. זה עניין של נוסח מבחינתנו, אם הוועדה מותירה לך.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בכל מקרה יש רביזיה, אז אפשר שתסכמו את זה אחר כך ביניכן.
אתי בנדלר
אם אין מחלוקת לגבי המהות, באמת נסכם את זה.
היו"ר איתן כבל
ברור.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אנחנו מקווים שאף אחד לא עושה פה- - -
היו"ר איתן כבל
נעלה את ההצעה של פרי. פרי יצביע בעד עצמו, אנחנו נתנגד. מי בעד?

הצבעה

בעד ההצעה – 1

נגד – 2

ההצעה לא אושרה.
היו"ר איתן כבל
2 נגד, 1 בעד.

ההצעה של רוזנטל. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה – 1

נגד – 2

ההצעה לא אושרה.
היו"ר איתן כבל
לא התקבלה.

הצבעה כהצעת החוק, עם התוספות והתיקונים וההערות. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד סעיף 3 – 2

נגד – אין

נמנעים – 2

סעיף 3 אושר.
היו"ר איתן כבל
אושר, כל סעיף 3, עם התוספות והתיקונים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני מבקש רביזיה על הסעיף כאמור, כדי לקבל תשובה עד מחר.
היו"ר איתן כבל
כן. יש רביזיה של נחמן ושל מיקי. מומו, מנכ"ל משרד התקשורת, יידרש להביא תגובה להצעה שהועלתה עד השעה 08:30 מחר בבוקר – של מיקי, נחמן, איתן ופרי.
חגית ברוק
4. הוספת סעיף 93א. אחרי סעיף 93 לחוק העיקרי יבוא: 93א. הוראות מעבר – תקציב להקמת תאגיד השידור הישראלי. בתקופה שמיום כ"ח באלול התשע"ו (1 באוקטובר 2016) עד יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) יקראו את סעיף 80 בשינויים אלה: (1) בסעיף קטן (א), ההגדרה "הסכום הנוסף" – לא תיקרא; (2) בסעיף קטן (ב), המילים "הסכום הנוסף" – לא ייקראו; (3) בסעיף קטן (ג), המילים "שממנו מופחת הסכום הנוסף שגבה במהלך החודש הקודם (בסעיף זה- הסכום המועבר)" – לא ייקראו; (4) במקום ההגדרה "הסכום הכולל" יקראו: ""הסכום הכולל" – 67.5 מיליון שקלים חדשים; (5) סעיף קטן (ד) – לא ייקרא.

אסביר. בסעיף 92 הוספנו את סעיף קטן (א2), שאומר שסעיף 80 לחוק, שעניינו תקציב תאגיד השידור הציבורי ייכנס לתוקפו כבר ביום 1 באוקטובר 2016, אבל בתקופה הזו רשות השידור עדיין משדרת, ולכן בתקופה שמיום 1 באוקטובר 2016 ועד 1 בינואר 2017, שבה אנחנו יודעים- - - בוודאות שרשות השידור תמשיך לעבוד, אנחנו קוראים את הסעיף בשינויים מסוימים, שמאפשרים לרשות להמשיך לקבל את אגרת הרדיו כחלק מהתקציב שלה – לרשות ולא לתאגיד.

בנוסף לכך, אנחנו מתאימים את סכום התקציב של התאגיד לסכום של 67.5 מיליון שקלים חדשים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אדון בר ציון, זה בסדר מבחינתך? זה מאפשר לך להמשיך?
ברי בר בר ציון
כל עוד לא ישונה סעיף 113(3ב), אם אני זוכר טוב, ש- - - המדינה משלים את החוסר בין הכנסות להוצאות הרשות, אין מניעה לעניין הזה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
זה לא מפריע לך להמשיך לשדר במתכונת הנוכחית. זה מה שחשוב לנו, שלא פתאום יגידו- - -
ברי בר בר ציון
התשובה היא לא, כל עוד הסעיף הזה לא ישתנה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אם כך, אין לנו חילוקי דעות, ואפשר להצביע.
אתי בנדלר
אני חושבת שגם פה יש בעיות ניסוחיות, אבל נעבוד על זה אחר כך.
היו"ר איתן כבל
מי בעד הסעיף – וכמובן, אחר כך אם יש עניינים ניסוחיים, הם יטופלו?

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד

סעיף 4 אושר.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.
חגית ברוק
5. הוספת סעיף 107א. אחרי סעיף 107 לחוק העיקרי יבוא: 107א. פינוי מתחמי רשות השידור. (א) רשות השידור תפנה את מתחם רשות השידור בתל אביב עד יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).

(ב) רשות השידור תפנה את מתחם רוממה בירושלים עד יום ד' באייר התשע"ז (30 באפריל 2017).
היו"ר איתן כבל
כמו שסיכמנו, נעלה את זה להצבעה. תוגש על זה רביזיה.
ברי בר בר ציון
היא מקריאה שני מרכיבים, אדוני: אחד זה המרכיב של ירושלים – שוחחנו על כך. נדון על זה מחר, ואומר את מה שיש לי לומר. המרכיב השני הוא פינוי מתחם שרונה תל-אביב. אין כל מניעה לפנות את מתחם שרונה בכל תאריך שייקבע, אלא מה - כל עוד רשות השידור פועלת, היא נדרשת למקום כלשהו בתל-אביב. מלכתחילה, לפני זמן רב עוד, קודמי- - - לשכור – לפני שנה – את מתחם קרמניצקי, עם חממות, שממנו היום פועל התאגיד. במידה שאנחנו צריכים לפנות את שרונה, אנחנו צריכים להיערך לכך 45 יום מלכתחילה. זה אומר להפסיק שידורים מתל-אביב. אם שמים את העניין של פינוי שרונה בחוק, יש לקבוע בחוק גם את הסידורים החלופיים לשידור רשות השידור.
נחמן שי (המחנה הציוני)
מאיפה תשדר?
ברי בר בר ציון
לא יודע.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה מטורף. אולי פה אפשר לבקש, אם זה לא קשור לחוזה- - -
ברי בר בר ציון
זה קשור לתזרים וזה קשור לרשות מקרקעי ישראל.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה צריך להיות מסונכרן. לא תיקחו עכשיו מקום לשלושה-ארבעה חודשים. יש גבול לבזבוז כספים.
היו"ר איתן כבל
הלאה. אין ויכוח.
דוד האן
אני רוצה להסביר שלפני שנה, בעדכון החוק בקיץ שעבר, אנחנו נדרשנו להביא לצורך המשך מימון רשות השידור – נכנס סעיף מיוחד בחקיקה, שקבע שאנחנו צריכים לחתום על חוזה שכירות חלופי למתחם שרונה. הובן שזה יהיה בתל-אביב, ואכן חתמנו על חוזה שכירות חלופי.

רשות השידור היום שוכרת מחברת אמות את המתחם שבו שכנו משרדי YNET שעברו לראשון, ברחוב קרמניצקי בתל-אביב. על חוזה השכירות הזה חתומה רשות השידור, אבל האיוש בפועל של המשרדים הוא על-ידי התאגיד החדש, כי העמדנו את זה לרשותם לצורך ההקמה – מה שאומר שמעשית, את החוזה הבאנו כנדרש בחוק, אבל את המשך השידור בפועל של רשות השידור נכון להיום ממשיכים לשדר משרונה.

אם נצטרך לפנות את זה ב-1 בינואר, ויום התחילה עוד לא יהיה ב-1 בינואר, קודם כל לצורך פינוי צריך להיערך קצת קודם – זה לא שבאותו יום אתה קם, אורז ועובר;. זה אומר שנצטרך איזשהו אתר חלופי, שכרגע אני לא יודע מהו, מבחינה מעשית.
ברי בר בר ציון
רק אשלים פרט אחד – 45 יום זה המינימום שנדרש לנו כדי להשאיר את המקום נקי.
קריאה
זה דרישות של האוצר.
אביגדור דנן
אני רוצה לתקן משהו: כן חתמנו על מסמך- - - הזכויות מרשות השידור לתאגיד.
היו"ר איתן כבל
בבקשה.
שירה גרינברג
כשהממשלה בעצם העבירה את ההחלטה, היתה החלטה, וזה נאמר בממשלה על-ידי שר האוצר, שאנחנו מניחים כביכול, לאור ההודעות של המועצה והתאגיד, שהם יהיו מוכנים בינואר, ולכן קיים סיכוי שבינואר יתחיל התאגיד, ולכן נכנס הסעיף בינואר.

אני מקבלת את ה-45 יום. אפשר לשנות ב-45 יום כך שזה יהיה באמצע פברואר. זה משאיר כמובן את ההנחה שזה היה הבסיס גם בממשלה, וככל כמובן שהשרים יחליטו אחרת, מה שהוחלט בממשלה זה שממילא הנושא הזה יבוא לאישור הממשלה לצורך הצבעה על תקציבים וכו', כי הנושא של פינוי שרונה קשור לנושא התקציב, ואז ניתן גם יהיה להחליט, שיובא תיקון חוק שישנה. אז כרגע אפשר לשנות ל-45 יום לאחר 1 בינואר. אם יהיה שינוי- - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
חודש וחצי.
ברי בר בר ציון
זה מצוין.
אתי בנדלר
זה רק בהנחה שהתחילה תהיה ב-1 בינואר. ואם לא?
שירה גרינברג
מכיוון שהנחת המוצא כרגע של ההחלטה בממשלה היתה שהתאגיד מתחיל לפעול בינואר- - -

(היו"ר יעקב פרי, 12:55)
היו"ר יעקב פרי
ואם לא?
שירה גרינברג
לכן אני אומרת – הם אמרו שדרושים להם 45 יום. ההחלטה תגיע לפני ינואר, אם זה מתחיל. על כן, ברגע שתהיה החלטה כזו, זה יעלה לממשלה, וניתן יהיה להביא תיקון שישנה את הפינוי.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אז יש לנו עוד 45 יום לפינוי של קול ישראל משרונה.
אתי בנדלר
נשנה את הסעיף. התאריך הזה, גם אם יהיה מדובר ב-15 בפברואר, יוצא מתוך הנחה שהתאגיד יתחיל לשדר ב-1 בינואר, אבל זה לא מתיישב עם הסעיף שאושר רק לפני חמש דקות. זה לא מתיישב, שירה.
שירה גרינברג
מבחינה משפטית את האוטוריטה. אנסה להסביר מקצועית, למה לדעתנו זה מתיישב. זו היתה הנחת המוצא גם בישיבת הממשלה – זה מה שהתקבל שם.

הסעיף עצמו מאפשר לשרים לקבוע מועד החל מ-1 בינואר, שהתאגיד מתחיל לשדר. על כן הנחת המוצא היתה שזה מתרחש על סמך ההודעות היום שנשמעות ממועצת התאגיד, שהם מוכנים לעלות לשידור החל ב-1 בינואר. על כן זה מסתדר עם הסעיף הקודם.

אני מסכימה אתך – ולכן חידדתי – שאם השרים יחליטו שלא לבצע את ההקדמה, או שהמועצה משום מה לא תגיש בקשה ל-1 בינואר, אז הממשלה – וזה מה שנקבע בממשלה אתמול – שהממשלה תדון בנושא של המקורות התקציביים, ובהתאם לזה תעביר תיקוני חקיקה רלוונטיים, לרבות הסעיף הזה, כי זה סעיף שרלוונטי.

(היו"ר איתן כבל, 12:57)
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
יכול להיות מצב תיאורטי שהתאגיד לא יודע שהוא מוכן, או לחילופין הוא יודע שהוא מוכן, אבל הממשלה לא תאשר תקציב נוסף לשידורים, והתוצאה תהיה שייפסקו השידורים לפני עליית התאגיד לאוויר.
אתי בנדלר
או שהכנסת לא תאשר תיקוני חקיקה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
או הכנסת לא תאשר את התקציב. לכן בחוק צריך להיכתב שהתאריך של היעד הוא לכל המוקדם תאריך תחילת שידורי התאגיד, נקודה. זה מה שצריך להיות כתוב.
יעקב פרי (יש עתיד)
לא, צריך 45 יום אחרי זה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בהסתייגות של 45 יום, אבל לא יכול להיות מצב שמישהו יגיד: לא מאשרים משהו. אם רשות השידור מפסיקה לשדר מתל-אביב, אין שידורים. המצב הזה לא יכול להיות. לכן היה עדיף לקבל את ההצעה שלי.
היו"ר איתן כבל
שירה, אני לא מבין דבר אחד – למה זה צריך להיכלל בתוך החוק? זה עניינים טכניים שלא קשורים אלינו, לוועדה. אני חושב שמן הראוי להוציא את זה - אני אומר את זה בקול – שתבואו בדברים, תנסו למצוא חלופות. זה מסנדל את כולנו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אני חושב שצריך להצמיד את זה לכל לוח הזמנים. זה ממש עז שנכנסה. אולי להשמיט את זה בכלל. אם אפשר לסנכרן את זה בתוך התהליך.
שירה גרינברג
הסיבה שזה הופיע פה - גם יצא מכרז של המדינה שמחייב את הדבר הזה, ולכן בחוק המקורי בעצם הדבר הזה הוכנס.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
זאת הבעיה.
שירה גרינברג
לכן אנחנו מעדכנים את הנושא הזה, כי יש פה קבלנים חיצוניים שבונים על הדבר הזה, וצריך לייצר איזוהי ודאות עבור הקבלנים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
היא הנותנת. בדיוק.
אתי בנדלר
אני מציעה להוסיף כמה משפטים ברישא של סעיף קטן (א) –הוקדם תאריך התחילה ל-1.1.17, רשות השידור תפנה את המתחם עד 15.12.17. לא הוקדם התאריך כאמור – תפנה רשות השידור את מתחם רשות השידור בתוך 45 ימים ממועד התחילה.
שירה גרינברג
אני מחויבת לבדוק את זה רגע עם רבי.
היו"ר איתן כבל
אני מודיע כך. אני לא אעלה את זה להצבעה. אני רק רוצה שתדעי את הכיוון שלי. הכיוון הוא, מה שאומרת היועצת המשפטית אתי בנדלר, ואני אומר לך עוד דבר – אתם צריכים לבוא אלינו עם פתרון. זה לא אנחנו, שננהל פה שיח. צריך לתת על זה את הדעת. אתם צריכים לומר לנו מחר: זה הפתרון, שלום עליך נפשי.
שירה גרינברג
תיקון התוספת. סעיף 6. בתוספת לחוק העיקרי, בסעיף 6, במקום "ב-1 בינואר 2016" יבוא "ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017)".

מדובר בתיקון טכני שנוגע להצמדת הסכומים שקבועים בתוספת למועד שהוא רלוונטי לעדכון.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. יש לי עוד נקודה שאני רוצה להעלות. בבקשה.
מתן שפירא
שלום. אני מתן מרשות מקרקעי ישראל. באתי להציג את עמדת הרשות.

הרשות מתנגדת לדחיית פינוי הרשות, מכמה טעמים עיקריים – מתחם שרונה כמובן. שווק, יש יזם שזכה, קבוצת רכישה. הטעמים העיקריים שהם אי-פינוי המבנה ייצור עיכוב בשלביות פיתוח המתחם כולו. יש תב"ע שחלה שם, ת"א 3000, שמדברת על כמה מגרשים. לכל יזם שם יש מטלות ציבוריות, והוא צריך לבנות דרך תת-קרקעית. עיכוב מעכב בעצם את כל הפרויקט הזה, יחד עם שיווק המגרשים שמתוכננים לאחר מכן. כמו כן עיריית תל-אביב - לא נציגה - מתעכבת בפיתוח מוסדות הציבור.
היו"ר איתן כבל
מי מתעכב?
מתן שפירא
עיריית תל-אביב.
היו"ר איתן כבל
תודה. ברשותך, אני מבין לחלוטין את העמדה של ממ"י. אני בטוח שהם לא יעמדו בזמן. הכי עצוב, שנסכים והם לא יעמדו בזמן – רוב הסיכויים שזה מה שיקרה, בכלל מסיבות שלא קשורות בהם. תמיד זה לא קשור בהם. תמיד ראיתי חוזים, הכול בסדר. אני חושב שבאיזון הזה של שלושת החודשים האלה, זה לא יעשה את היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט. אני מציע, שירה – זה עניין טכני שיש לו משמעויות, אבל צריך לתת עליהן את הדעת. זה קצת חלמאי שאנחנו פה בוועדה אמורים לשוחח על העניין הזה.

אני רוצה להצביע על סעיף 6.

הצבעה

בעד סעיף 6 – פה אחד

סעיף 6 אושר.
היו"ר איתן כבל
הסעיף אושר.

בבקשה.
שי בירן
שי בירן, מנכ"ל אגף כלכלה בהסתדרות. לגבי מועד הפיטורים, יש דבר אחד שלא הבנתי, ושני דברים שאני מבקש לחדד. לא הבנתי, האם תחת השינוי של ה-45 ימים עדיין עשוי להיות מצב, כתוצאה מעיכוב בהחלטה, שעובדים יקבלו הודעה מוקדמת של פחות מ-35 יום? לא הצלחתי להבין אם זה מתאפשר, כי הרי על פניו, אם נותנים 45 ימים מראש הודעה, ואז 14 יום מראש יש לשרים להחליט , תיתכן אפשרות שכתוצאה מדחייה העובדים יידעו שתיתכן סגירה, אבל הם לא יידעו בוודאות, ואז ייווצר מצב שיש להם פחות מ-30 יום הודעה מוקדמת. בכזה מצב – אני לא בא להתערב בעניינים התפעוליים, אבל את הזכות הבסיסית של הודעה מוקדמת ותמורת הודעה מוקדמת העובדים צריכים לקבל. זה חידוד אחד, ורציתי גם להבין, אם אני פספסתי משהו.

הדבר השני שרציתי לומר הוא שהשלכה נוספת על העובדים של התאריך הלא ודאי הוא עובדים שבדיוק מגיע הגיל שלהם להיות זכאים לפנסיית גישור, ועובד כזה גם לא כל כך יודע לתכנן את צעדיו - האם הוא מקבל הצעת תנאי פרישה של פנסיית גישור, או מקבל הצעת תנאי פרישה של פיצויים מוגדלים.
היו"ר איתן כבל
תודה. מי משיב?
שירה גרינברג
אני רק לא הבנתי – או לא הבנתי אותך או זה לא ברור לי - הרי אמרנו עכשיו שתהיה חובה של התאגיד לפנות לפחות 45 יום לפני יום התחילה, שהם טוענים שהם מסוגלים לעמוד – להודיע על כך לשרים. השרים מחויבים על-פי החוק עד 14 יום לאחר ההודעה הזו, לקבוע האם הם מאשרים את יום התחילה הזה או דוחים אותו. כלומר תלוי בשרים, והם מחויבים לתת את התשובה. כלומר בוודאות יש 30 יום לפני הודעה, האם יום התחילה הוא במועד כך וכך, או לא.
אתי בנדלר
הם ממש לא מחויבים לתת תשובה, לפי הנוסח.
שירה גרינברג
כתוב שהם מחויבים. חובה להוציא צו.
אתי בנדלר
ממש לא.
שירה גרינברג
אם הם החליטו לאשר, הם חייבים לאשר זאת בצו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
מה עושים אם החליטו לא להחליט?
חגית ברוק
בתוך 14 יום יודעים אם יש צו או אין.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
המנגנון הזה מייצר אי-ודאות. יש לנו בעיה עם זה. אנחנו ביקשנו לייצר מנגנון- - -
היו"ר איתן כבל
העלה כאן שי שתיים או שלוש נקודות: אחת, לגבי ה-30 יום – נתנו לו את התשובה.

לגבי פנסיית- - -
שי בירן
למעשה, אדוני, לא הבנתי מה קורה אם מאיזושהי סיבה לא ניתנה תשובה על-ידי השרים או לא ניתנה החלטה בתום ה-14 יום.
היו"ר איתן כבל
לדעתי, הם בכל מקרה חייבים לתת את התשובה תוך 14 יום, כי אם לא, זה עובר אוטומטית ל-30. כך אני מבין את זה. זה אחת.

לגבי פנסיית הגישור, מה תשובתכם?
טל שחם
טל, מהממונה על השכר. כחלק מהמשא ומתן שלנו, הממונה על השכר מדבר עם ההסתדרות על כל שינוי בתנאי הפרישה של העובדים. ההסתדרות העלתה את הנושא של כל מיני שינויים קטנים והוספה של חודשים כדי שעוד עובדים ייכנסו לתחום פנסיית הגישור. הממונה על השכר ידבר על זה עם יושב-ראש ההסתדרות.

אני אתקן – הנושא סגור. כל בקשה של ההסתדרות בנוגע לשינוי הסכמי הפרישה והכללה נוספת של עובדים בפנסיית גישור, צריך לעלות כחלק ממשא ומתן.
אסף וסרצוג
נחדד את הנקודה. יש הסכמים. הם נחתמו עוד בתקופת החוק. במרס, כשבאנו בתיקון הקודם, נחתם ההסכם שממצה את הכול. ככל שתאריך יום התחילה מתעכב או מתארך, נכנסים עוד עובדים. תמיד יהיה איזשהו קו אדום. אנחנו מתחברים לדברים שנאמרים פה לגבי חוסר-הוודאות, ונותנים את דעתנו לעניין הזה, אבל בסופו של דבר ההסכמים בעודם עומדים. ככל שהתאריך זז, תמיד ייכנסו עוד עובדים לתוך התחולה של ההסכם. את זה אי-אפשר לשנות.
היו"ר איתן כבל
שי, בסדר? אוקיי.

ברשתכם, אני רוצה להעלות נקודה. בהצעת החוק המקורית – הגיע אליי העניין – סעיף 95. כשאישרנו את המנכ"ל של התאגיד- - -
אלדד קובלנץ
אתה רוצה שאצא אולי, כי זה מתייחס אליי?
אתי בנדלר
אני חושבת שראוי.
היו"ר איתן כבל
בסדר. הסתיים התפקיד שלו, וצריך לבחור מנכ"ל חדש. הוא ניגש למכרז חדש. קרה נס והוא זכה. בגלל שזה הוא, כי הוא כבר היה מנכ"ל זמני, כל התקופה של זמניות שלו נספרת לו אל תוך המועד שהוא כבר נבחר. יש בזה אבסורד גמור - מה, תבחר אותו לחצי שנה?
אתי בנדלר
אני רק רוצה להזכיר נשכחות. כיוון שתהליך בחירתו של המנכ"ל הזמני שונה מתהליך בחירתו של מנכ"ל קבוע, היה חשש, שיצניחו מנכ"ל זמני, שלאחר מכן הוא יתקבע לתקופה ארוכה, למרות שאולי לא הופעלו שיקולים ראויים בעת בחירתו של המנכ"ל הזמני.
שלמה פילבר
זה היה יותר מזה: באו אלינו בטענה אז, אנשים שאמרו: אם היינו יודעים, היינו מתמודדים. בעצם מנעת מאתנו.
אתי בנדלר
נכון. לכן נוספה התוספת הזו ביוזמת הוועדה – לא ביוזמת הממשלה.

אני מבינה שמה שמציע עכשיו אדוני זה למחוק את הסיפא בסעיף 95ד, האומרת: ואולם תקופת כהונתו בתפקיד המנהל הכללי הזמני תובא בחשבון בחישוב התקופה הקבועה וגו'.
היו"ר איתן כבל
יש לכם בעיה עם זה? התנגדות?
שלמה פילבר
צריך לבדוק את זה. אני חוזר לנשכחות. הרי חלק מהתהליך שנעשה אז - וזה היה לב העניין – אמרו – הרי אנחנו, בניסיון להאיץ את הקמת התאגיד- - -
היו"ר איתן כבל
זה היה.
שלמה פילבר
כי חלק מהשיקולים שהיו אז, והם לא השתנו היום, אמרו: האיש מקבל יתרון יחסי על פני כולם, כי הוא בפנים, הוא מקים את זה. זו היתה הטענה של האחרים. אמרו: אתם עושים פיקציה. אז לטוב ולרע- - -
היו"ר איתן כבל
אומר לך מה הבעיה שלי עכשיו. לא שקלנו אז עד הסוף את הדברים. החשש היה כזה - כי מי ילך לבחור מנכ"ל לחצי שנה? אתה מראש מודיע לו בעצם שהוא לא בתוך הלופ. הוא קרע את התחת בשביל העסק הזה.
שלמה פילבר
תן לנו לגבש עמדה עד מחר.
היו"ר איתן כבל
המשמעות היא שאתה מכניס אותו לסד בעייתי.
שלמה פילבר
אומרת דנה פה שיש לו שתי תיאורטית שתי קדנציות, כלומר אם הוא אכן יהיה מצוין, והמועצה תבחר אותו, גם אם תיספר לו תקופת ההקמה, לצורך העניין, והוא באמת יהיה כזה מוצלח, המועצה יכולה להאריך לו את התקופה בעוד ארבע שנים, כלומר תיאורטית יכול להגיע לחמש או שש שנות כהונה, גם אם אנחנו סופרים את תקופת ההקמה. כרגע אתה אומר: תיאורטית אפשר להגיע לעשר שנים שהאיש יחזיק את התפקיד.
אתי בנדלר
אבל חלק לא קטן מהן זה בתפקיד שהוא שונה מהתפקיד של מנכ"ל קבוע. אני רק מזכירה לכם שזו היתה תוספת של הוועדה.
היו"ר איתן כבל
לכן זה לא היה על עמדת הממשלה. אני רוצה שתחשוב על זה, מומו. בבקשה.
אביגדור דנן
אני חושב שחשוב, כשאתם חושבים על זה, לזכור שבתקופה הוא מילא שני תפקידים – גם מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית וגם המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הישראלי, והוא עשה את התפקיד של המנכ"ל הזמני ללא כל תמורה כספית. אני חושב שנכון לחשוב על זה כשחושבים על התיקון הזה.
היו"ר איתן כבל
מחר ב-08:15.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.

קוד המקור של הנתונים