הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 432, פרוטוקול מס' 434

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ו (01 באוגוסט 2016), שעה 9:30

תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו – 2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מיקי לוי

רחל עזריה

עודד פורר

מיקי רוזנטל

משנה לממונה אגף הכנסות, משרד האוצר - פרידה ישראלי

יועצת משפטית, משרד האוצר - טליה דולן

מרכז בכיר במיסים, משרד האוצר - עאצי קוסא

מחלקת חקיקה, אגף שוק ההון, משרד האוצר - גל דרעי

ממונה מפקח ארצי דיני זרים, משרד האוצר - חיליק כהן

עו"ד משפטית, משרד האוצר - רוני גנוד

הכלכלן הראשי ומנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר - יואל נוה

יועץ מנכ"ל, משרד האוצר - אהוד פמי מוריה

רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר - יוגב גרדוס

פרקליטה-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לילך וגנר

עורכת דין, משרד המשפטים - שרית פלבר

מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד הקליטה - איריס הומינר

עו"ד יועץ משפטי במחלקה לפיקוח על הבורסה, רשות לניירות ערך - גיא דביר

מנהלת תחום איבה, המוסד לביטוח לאומי - מיכל ויצמן ניסים

מתמחה לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי - יעקב אדלר

עו"ד, המוסד לביטוח לאומי - שלמה מור

פיקוח על הבנקים, בנק ישראל - דרור גולדשטיין

מחקר, בנק ישראל - יעקב אופנבכר

עוזר היועמ"ש, בנק ישראל - רונן ניסים

עורך דין, איגוד הבנקים בישראל - ישעיהו שטראוס

עורכת דין, איגוד הבנקים בישראל - עדנה ליטמנוביץ

עורכת דין, איגוד הבנקים בישראל - אסנת שטמר יידקין

עורכת דין, איגוד הבנקים בישראל - מיקי טמיר

עו"ד, איגוד הבנקים בישראל - עופר חנוך

עו"ד, איגוד הבנקים בישראל - לוני בכר

חטיבת מערכות מידע ותפעול, איגוד הבנקים בישראל - עמיר פרנקל

ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין - פינחס מיכאלי

ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין - יובל טייק

יו"ר ועדת איסור הלבנת הון, לשכת רואי החשבון בישראל - נדב הכהן

יועצת, איגוד חברות הביטוח - אילנית אדסמן

עורך דין, משרד צל ארן ושות' - נעם שרייבר

עורך דין, משרד צל ארן ושות' - מרק צל

מנהל עמותה, איגוד הגמ"חים - בעלזא - מאיר דמן

מזכיר אהבת חסד - יוסף חיים שימל

רואה חשבון, גמ"ח אהבת חסד - יצחק יהודה אנגלנדר

משרד עו"ד גרוס, קלינהנדר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' - דוד אולשטיין

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב-ארי

טמיר כהן

הילה מליחי

תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו – 2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים את הדיון בתקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו-2016. בוקר טוב מי מציג?

אתה מעוניין שנתחיל בהקראה?

כן. אולי תגידי לפני זה כללית.

אנחנו צריכים לזכור שהתקנות הן אלה שהכניסו את החוק לתחולה. התקנות האלה מתייחסות להסכם פטקא בלבד, וקובעות את כל ההליכים שעל המוסד הפיננסי הישראלי לבצע בכדי ליישם את הסכם פטקא. בתקנות יש התייחסות של המוסד הפיננסי לחשבונות של יחידים, ובהם יש את החלוקה לחשבונות קיימים וחשבונות חדשים; וחשבונות של ישויות, ובהם יש חלוקה לחשבונות קיימים וחדשים. לגבי שתי הקבוצות האלה יש מה שנקרא חשבונות מעבר, שזו קבוצה שלישית של חשבונות שנפתחו מהיום שבו הסכם הפטקא נחתם, ה-30.6.2014, ועד לתחולה של ההסכם, עד ליום שיעברו התקנות. לגבי כל אחד מהחשבונות, אומרים לנו איך הבנקים צריכים לזהות את המחזיק בחשבון, לראות אם הוא אמריקאי, ואת המידע שהם צריכים, איך הם מסווגים את החשבון – בר דיווח או לא בר דיווח – והמידע שהם צריכים להעביר לרשות המסים.

חוץ מזה יש שורה של הוראות כלליות שמתייחסות לאופן שבו אנחנו רואים את היתרות, לכל מיני הגדרות שנמצאות בהסכם, לחיבור של יתרות בחשבונות שונים. יש כאן את ההסדרה של נושא הגמ"חים שאנחנו הסכמנו לגביה. אני מציעה שנתחיל לעבור – התקנות בנויות בעיקרן בהפניות להסכם. ההסכם והנספחים מצורפים לתקנות, עם נספח לתקנות. אלו עמודים על עמודים של פרטים טכניים וכללים שמקבצים את ההוראות שחלות על המוסדות הפיננסיים. התקנות בנויות בצורה כזאת שהן מפנות לסעיפים ספציפיים בדרך כלל בנספח אחד או בהסכם, ומבהירות בדרך הזאת את ההוראות החלות. זה נעשה מטעמים שלא לחזור מילה במילה על דברים שנמצאים כבר בתוך ההסכם והנספחים לו. אנחנו נקריא?

כן. ולהסביר כל סעיף.

"תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו- 2016 –

בתוקף סמכותי לפי הגדרת "מוסד פיננסי" שבסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה (להלן- הפקודה), סעיפים 135ג עד 135ה ו- 243 לפקודה, לאחר שהתייעצתי עם נגיד בנק ישראל, יושב ראש הרשות לניירות ערך ושר המשפטים למעט לעניין תקנה 7, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות –

1. (א) בתקנות אלה –

"אדם אמריקני מסוים"- כהגדרתו בסעיף 1(לב) להסכם".

הכוונה כאן באדם אמריקני מסוים הוא אותו אמריקני שאותו אנחנו מנסים באמצעים השונים שיתוו התקנות לזהות. אדם אמריקני מסוים הכוונה היא לאדם אמריקני, כלומר, תושב או אזרח ארצות-הברית, או ישות / גוף שהתאגד בארצות-הברית כחברה, כשותפות או כנאמנות. במילה מסוים הכוונה היא שלא כל האמריקנים נמצאים כאן, יש גופים מסוימים שמוחרגים, כמו חברות בורסאיות אמריקאיות, ברוקרים אמריקאים. גופים שהאמריקאים אומרים לנו לגביהם אל תחשיבו אותם אדם אמריקאי, אתם לא צריכים לדווח לנו, כי אלה גופים שמוסדרים מבחינתנו, אנחנו לא זקוקים לדיווחים של מדינה אחרת כדי לדעת לגביהם. בגדול, מבחינתנו, זה האדם האמריקני שאותו אנחנו צריכים לזהות, אם זה אינדיבידואל, יחיד, ואם זה ישות.

""ההסכם"- הסכם פטקא שנוסחו מובא בתוספת הראשונה;

"חברה לתועלת הציבור"- חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות;

"חוק העונשין"" - - -

חוק העונשין זאת הגדרה שאנחנו מבקשים למחוק. בסעיף שתוקן הייתה הפנייה לחוק העונשין, ההפניה בוטלה, ושכחנו למחוק את ההגדרה, אז את זה אפשר למחוק.

אייל לב-ארי

נכון, זה ירד.

""חשבון בעל ערך גבוה"- חשבון קיים של יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים עולה על מיליון דולר של ארה"ב ביום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014) או ב-31 בדצמבר של שנת 2015 וב-31 בדצמבר של כל שנה לאחר מכן;

"חשבון חדש"- חשבון פיננסי שנפתח ביום התחילה או לאחריו;

"חשבון מעבר"- חשבון פיננסי שנפתח בתקופה שלאחר יום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014) ולפני יום התחילה;

"חשבון מתועד" - חשבון המפורט בחלק II, סעיף ו' לנספח 1".

חשבון מתועד זה חשבון שתועד למטרה אחרת, שלא קשורה לפטקא. זה חשבון שכבר נבדק ונמצא שהוא שייך ללא אמריקאי לצרכי מס. ולכן חשבון שעבר תהליך כזה של תיעוד ויודעים שהמחזיק שלו הוא לא אמריקאי, לא יהיה צורך לקיים לגביו את ההליכים האלה.

""חשבון קיים"- חשבון פיננסי שנפתח לפני יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014);

"יום התחילה"- יום תחילתן של תקנות אלה;

"ישות אקטיבית"- "NFFE אקטיבי" כהגדרתו בחלק VI לנספח 1 וכן מוסד ציבורי;

"ישות פאסיבית" –"NFFE פאסיבי" כהגדרתו בחלק VI לנספח 1".

אנחנו מדברים על שני סוגים של ישויות. אחרי שבדקנו שהגוף שלנו הוא לא מוסד פיננסי והוא ישות, הוא יכול להיות גוף אקטיבי או גוף פסיבי. אם הוא גוף אקטיבי, בגדול, זה גוף שיש לו פעילות עסקית, שפחות מ-50% מההכנסה שלו היא הכנסה פסיבית, שהיא הכנסה מנכסים ולא מעסק. גוף אקטיבי זה חברה בורסאית, זה ישות ממשלתית, זה עסק שהוא בהקמה או בפירוק, שיכול להיות שבשלבים האלה, בגלל שהוא בהקמה או בפירוק, יש לו הרבה הכנסה פסיבית אז לא רצו להגדיר אותו כפסיבי, מוסד ציבורי. יש שורה ארוכה של גופים שאם אנחנו מגלים שהם גוף אקטיבי, אנחנו לא צריכים לתת דיווח – אם הם לא אמריקאים כמובן – על החשבונות שלהם. להבדיל, אם הגוף הוא פסיבי, ואז רואים אותו יותר כמכשיר להשקעה בידי בעליו, וגוף פסיבי זה כל גוף שהוא לא אקטיבי. אם זה גוף כזה שמשמש להשקעה בידי בעליו, אנחנו נרצה לזהות גם את בעלי השליטה שבו. אם בעלי השליטה הם אמריקאים – עסקנו בחוק בהגדרת בעלי שליטה – אנחנו נצטרך לתת דיווח גם על חשבונות של גוף כזה.

""יתרה" בחשבון פיננסי או "ערך" של חשבון פיננסי או "יתרה מצרפית" – סך כל היתרות והערכים בחשבונות פיננסיים שבבעלות אותו יחיד או אותה ישות, לפי העניין, המוחזקים במוסד פיננסי ישראלי מדווח ובחשבונות המוחזקים בישות קשורה למוסד הפיננסי, אם המערכת הממוחשבת של המוסד הפיננסי מקשרת את החשבונות לעניין זהות בעל החשבון ומאפשרת צירוף היתרות או הערכים;

"יתרה", "ערך" או "יתרה מצרפית" נכון ליום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014) - כל אחד מאלה נכון ליום האמור או נכון ליום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), לפי בחירת המוסד הפיננסי המדווח;

"מוסד ציבורי"- עמותה שהיא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 (2) לפקודה או חברה לתועלת הציבור שהיא מוסד ציבורי כאמור;

"מוסד פיננסי", "מוסד פיננסי ישראלי", "מוסד פיננסי ישראלי מדווח"— למעט מוסד ציבורי;

"מנהל קשרי לקוחות" - לרבות מי שממלא תפקיד דומה".

""מספר GIIN"- מספר זיהוי עולמי שהונפק למוסד הפיננסי בידי רשות המסים האמריקנית (Global Intermediary Identification Number);

"מתווך מורשה"- מוסד פיננסי ישראלי מדווח שפועל כמתווך מורשה ((Qualified intermediary כמשמעותו בסעיף 4 סעיף קטן 1, פסקה ד' להסכם ואשר מתקיימים לגביו התנאים הקבועים באותו סעיף בדבר הבחירה לבצע ניכויים בשביל רשות המסים האמריקנית;

"נאמנות מנכה"- מוסד פיננסי ישראלי מדווח שבחר לפעול כנאמנות זרה מנכה כמשמעותה בסעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה ד' להסכם;

"נספח 1"- נספח 1 להסכם;

"סממן של ארה"ב"- כל אחד מהסממנים המפורטים בחלק II, סעיף ב', סעיף קטן 1 פסקאות (א) עד (ז) לנספח 1".

פה אני רוצה לומר שהנושא של סממן אמריקאי זו אבן היסוד בזיהוי אם חשבון קיים מוחזק על-ידי אמריקאי. נערכת בדיקה אלקטרונית של הרשומות שיש לגבי אותו חשבון במטרה לזהות אם יש איזושהי אינדיקציה שהחשבון שייך לאמריקאי. אנחנו מפנים פה לרשימת הסממנים, שהם למשל כתובת, מקום לידה, אם כתוב לגביו, מספר טלפון, ייפויי כוח, הוראות קבע שיש בחשבון וכולי. זה הסממן.

""רשות המסים האמריקנית" – IRS;

"שותפות מנכה"- מוסד פיננסי ישראלי מדווח שבחר לפעול כשותפות זרה מנכה כמשמעותה בסעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה ד' להסכם;

"תעודת התאגדות"- תעודת רישום כמשמעותה בחוק העמותות, או תעודת התאגדות כחברה לתועלת הציבור בהתאם לסעיף 345ב(ד) לחוק החברות, לפי העניין;

(א) לכל המונחים בתקנות אלה תהא המשמעות הנודעת להם בהסכם ובנספחיו, אם לא נקבע אחרת בפקודה או בתקנות אלה".

"חובת רישום –

2.(א) מוסד פיננסי ישראלי מדווח חייב ברישום בתוך שלושים ימים מיום התחילה באתר של רשות המסים האמריקנית שכתובתו" – אני חושבת שאפשר לוותר על הקריאה.

"(ב) מוסד פיננסי ישראלי חייב ברישום אצל המנהל באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל לפי התוספת השנייה; רישום כאמור של מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכלול את מספר GIIN שהונפק לו".

אייל לב-ארי

טלי, לגבי הכתובת של האתר, כיוון שהוא מפנה לאתר האמריקאי ואין לנו שליטה אם הכתובת תשתנה ביום מן הימים, אם יכולה להיות גם הפניה מאתר רשות המסים לכתובת הזו ככל שהיא תתעדכן?

אתה רוצה לשאול את רשות המסים אם הם יוכלו לתת הפניה מהאתר שלהם?

לא נראה לי שתהיה בעיה.

אין בעיה.

אייל לב-ארי

החובה של כתיבת כתובת האינטרנט היא משהו שמגיע מחקיקת משנה במשרד המשפטים. מכיוון שמפנים כאן לכתובת מחוץ לישראל, שהיא יכולה להשתנות ואין לנו יכולת שליטה עליה אם היא תשתנה, אם צריך לשנות את התקנות. אז בינתיים, עד שישתנו התקנות, עדיין שתהיה הפניה מרשות המסים לכתובת המעודכנת כדי שאנשים, עד התיקון, לא יסתמכו סתם על כתובת שבורה, במיוחד כשהתקנות מטילות חובות גם על המוסדות הפיננסיים להוציא מספר זיהוי.

בסדר גמור, תהיה הפניה.

צריך לכתוב את זה, לא?

אייל לב-ארי

כן, כן.

אתה רוצה בתקנות את ההפניה?

אתם כותבים את הכתובת בתקנות.

כרגע כתובה הכתובת של אתר רשות המסים האמריקאי, שכתובתו תופיע גם באתר של רשות המסים בישראל.

יש את התוספת השנייה, שהיא תוספת של רשות המסים, של צורת הדיווח לרשות המסים, אז אולי בתוספת השנייה הם ייתנו את ההפניה?

אייל לב-ארי

אין לי בעיה, כי אני רוצה לשאול גם על התוספת השנייה מה היחס בין 1 ל-2. 1 ו-2 אלו שלבים בתוספת השנייה? שלבים – קודם מוסד פיננסי - - -

כן, זה שלבים. מוסד פיננסי - - -

אייל לב-ארי

אתה יכול להתקרב?

רוני גנוד, אני עורך דין במחלקה המשפטית ברשות המסים. לעניין התוספת השנייה, 1 – מוסד פיננסי נרשם עם טופס 940. כדי להירשם הוא צריך מספר GIIN. אם אין לו מספר GIIN, הוא יצטרך לעשות את סעיף 2 ואז לעשות את סעיף 1.

אייל לב-ארי

קודם 2 ואז 1, או 1 ואז 2, או שזה יכול להיות משהו אחר בכל פעם מבחינת הקומבינציה? זה לא ברור.

אני רוצה לומר משהו בקשר לזה, רוני, אם אפשר. אם אתם רואים, סעיף 1 מדבר על כל מוסד פיננסי ישראלי, לא רק מדווח. אנחנו רוצים שכל המוסדות הפיננסיים יירשמו באתר של רשות המסים. חלק מהמוסדות הפיננסיים פטורים מדיווח. אנחנו דיברנו על זה שיש גופים כמו קופות גמל, מוסדות ציבור, שפטורים מדיווח. אנחנו רוצים שכל מי שהוא מוסד פיננסי יירשם ברשות המסים הישראלית, כדי שזה יאפשר בעתיד, אם יהיה צורך בביקורת, לראות שאכן זה שהוא נרשם אבל אין לו את ה-GIIN, הוא באמת גוף כזה שהוא מוסד פיננסי, והוא פטור מדיווח. אפשר יהיה לעשות ביקורת שכל המוסדות הפיננסיים שהיו צריכים להיות רשומים הם רשומים. הסעיף השני כבר חל רק על מוסד פיננסי מדווח, לא על כל מוסד פיננסי. מי שהוא מוסד מדווח שאמור להירשם אצל האמריקאים ולקבל את ה-GIIN, הוא צריך גם לציין את מספר התיק שלו במס הכנסה. אם במקרה – זה מצב שהוא לא סביר, אבל יכול להיות שיש סוגים של גופים שאין להם תיק במס הכנסה, אז הוא צריך לפתוח את התיק, ובכל מקרה, לציין את מספר ה-GIIN שלו.

המקרים שזה יכול לקרות הם לדוגמה שותפויות, או כל מיני גופים שהם סוג של שותפים לצרכי מס, ואז אין להם מספר תיק במס הכנסה, ואז הם נרשמים באמצעות טופס 4436, זה מה שמופיע בסעיף 2 של התוספת, ואז הם יכולים לציין את ה-GIIN. GIIN יהיה להם בכל מקרה. תהיה להם יכולת למלא טופס 940, כולל מספר תיק במס הכנסה.

אייל לב-ארי

אם אין לו מספר? אז אתה פותח לו תיק לפי טופס אחר.

נכון. מספר GIIN אפשר לפתוח גם בלי תיק מס הכנסה. יכול להיווצר מצב שלמישהו יש מספר GIIN ואין לו תיק במס הכנסה. כדי שמצב כזה לא יהיה, במקרה שיש מישהו שיש לו מספר GIIN ואין לו תיק במס הכנסה בגלל שהוא שקוף - - -

אייל לב-ארי

אז זה סתם מספר פיקטיבי מבחינתכם.

כן, רק לצרכי פטקא, וללא שום הכנסות, הגשת דוחות או דברים כאלה. חוץ מהדברים שרלוונטיים - - -

יהודה אנגלנדר, רואה חשבון בשם איחוד הגמ"חים. רק לוודא שאני מבין נכון את הדברים. יש מספר לא מועט של גמ"חים שנרשמו וקיבלו מספרי GIIN. אני רק רוצה לוודא שהמספר במס הכנסה הוא רישומי בלבד ורק לצרכי הפטקא. זה מה שאמרת, אבל רק לוודא.

כן.

תודה רבה. יש גמ"חים שנרשמו כמוסד פיננסי פטור תוך כדי אותו - - -

הצהירו על עצמם שהם קטנים, עם יתרות נמוכות.

בדיוק. נכון מאוד. לגביהם - - -

הם יצטרכו להירשם כדי שאם יום אחד ירצו לעשות איזושהי ביקורת – להירשם במס ההכנסה הישראלי.

חשוב לי להוריד למטה, את כל הגמ"חים.

הם יצטרכו להירשם כמוסד פיננסי ישראלי לא מדווח ברשות המסים.

אין את זה מולך, אבל זו הסיפה של סעיף 1 של התוספת השנייה, שמדברת על מוסד פיננסי ישראלי, כמו שפרידה אמרה.

אנחנו צריכים לראות איך אנחנו – יש דרך שקבענו איך הגמ"חים עובדים, רק אולי - - -

זה טופס פשוט מאוד, של עמוד אחד, שפשוט צריך למלא פרטים.

אני אשב אתך אחר-כך, תראה לי את המקום המדויק כדי שאני אוכל להפנות, ברשותך. תודה רבה.

"(ב) מוסד פיננסי ישראלי חייב ברישום אצל המנהל באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל לפי התוספת השנייה; רישום כאמור של מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכלול את מספר GIIN שהונפק לו".

"3. חובת ביצוע בדיקות נאותות לחשבונות פיננסיים של יחידים וסיווג חשבונות כבני דיווח –

מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות ליחיד שהוא בעל חשבון המוחזק אצלו ויסווג חשבונות כבני דיווח כמפורט להלן:

(1) לגבי יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים נכון ליום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014) אינה עולה על מיליון דולר של ארה"ב-

(א) לגבי חשבון שאינו מן הסוג המתואר בחלק II, סעיף א' לנספח 1, ואינו חשבון מתועד, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בחלק II, סעיף ב', סעיף קטן 1 לנספח 1, לצורך חיפוש סממן של ארה"ב בחשבון, וזאת עד יום כ"ה בתמוז התשע"ו (31 ביולי 2016)".

פה אנחנו צריכים להסביר במה מדובר וגם לדבר על התאריך שיש כאן. קודם כל, אנחנו מדברים על חשבונות שהם לא פטורים. מהם החשבונות הפטורים? אמרנו, חשבון מתועד ואומרים לנו חשבון שאינו מן הסוג המתואר בחלק II סעיף א' לנספח 1. אלה חשבונות פטורים, אלו חשבונות שמתחת ל-50,000 דולר בחשבונות הקיימים. פיקדון מתחת ל-50,000, ובחשבון הקיים שהוא מתחת ל-50,000 דולר, ונמצאת שם גם פוליסת ביטוח בעלת ערך פדיון שערכה פחות מ-250,000 דולר. יש שם עוד סעיף שנוגע לביטוח שפוטר את כל התיק הקיים בביטוחי חיים. בגלל שאין לנו שיווק לאמריקאים, אז כל תיק הביטוח הקיים פטור. אנחנו מדברים על מה ייעשה לגבי כל אותם חשבונות קיימים של יחידים שהם לא פטורים. התאריך שנקבנו פה, 31 ביולי, היה כשחשבנו שהתקנות יעברו בשבוע שעבר. צריך לתת פה סקירה על כל התאריכים שמחכים לנו פה בתקנות, לראות איך אנחנו מגיעים אל השלם וללוח הזמנים שלנו. אנחנו היינו פה ב-31 ביולי לעשות את הבדיקה. בהמשך נאמר לנו – אנחנו כתבנו בסעיף ההוראות הכלליות – שכל בדיקה שצריך לבצע על-פי החשבון לא תיחשב כהפרה של ההוראות, ובלבד שבוצעה בתוך 20 ימים ממועד התחילה. זאת אומרת שיש 20 ימים ממועד תחילת החוק לבצע תחילה. זה היה מביא אנחנו, נניח, ל-20 באוגוסט.

אנחנו צריכים לזכור שאמרנו שהמוסדות הפיננסיים צריכים להעביר הודעה מראש ללקוחות שזוהו כאמריקאים לפחות 30 ימים לפני שהם מעבירים את המידע לרשות המסים. אז אם הם מסיימים את הבדיקה ב-20 באוגוסט, הם מעבירים את ההודעה ללקוח ב-20 באוגוסט, ואז יכולים להעביר את המידע לרשות המסים ב-20 בספטמבר, והמידע צריך לעבור לאמריקאים ב-30 בספטמבר. זאת אומרת, זה נמצא בסך הכול עשרה ימים ברשות המסים לצרכים שונים. יהיה עומס גדול, אני חושבת, על המערכת של רשות המסים בגלל ההוראות האלה, שמביאות אותנו עם חובת ההודעה עד לקצה. ולכן אנחנו מאוד מאוד קצרים בזמן ואין לנו גמישות. מכיוון שלא נראה ראוי להשאיר בתקנות 31 ביולי, ואנחנו יושבים פה ב-1 באוגוסט, אני מציעה שנזיז את התאריך בחמישה ימים קדימה ונכתוב פה 4 באוגוסט, אבל בגלל לוח הזמנים הצפוף, מה שהיה לנו 20 ימים לא ייחשב הפרה, אנחנו נוריד בהתאמה ל-15 ימים כדי לשמור על המסגרת הכללית של הזמן.

אייל לב-ארי

האתר של רשות המסים ערוך לעומס?

הערה קטנה לפרוטוקול. המידע שיהיה ברשות המסים יהיה ברשות המסים עד עשרה ימים, יכול להיות שהוא יעבור לפני. יכול להיות מצב שבו המידע יעבור לפני, שיעבירו אותו, ואחרי תקופה קצרה יותר מעשרה ימים הוא יעבור לאמריקאים. זה משהו שחשוב שיהיה רשום.

אנחנו מטעם איגוד הבנקים. לוני בכר, מייצג את איגוד הבנקים. אנחנו מבקשים ש-20 ימים לא יקוצרו ל-15 ימים כי ממילא המועדים קצרים מאוד. אומנם פרידה הסבירה שיש מקרים שזה צריך להיות צמוד, אבל יש מקרים שהדיווח יהיה רק ב-2017, אבל החובה שלי לסיים לבדוק אמורה להסתיים בתוך 15 ימים לפי ההצעה החדשה. לו היו לנו עוד חמישה ימים, זה היה עוזר, בטח ובטח למוסדות פיננסיים שהם לא בנקים, שבכלל עוד לא התחילו להיערך, כי לאו דווקא הדיווח יהיה צמוד לבדיקה. יש מקרים שכן, יש מקרים שלא. במקרים שהדיווח צמוד, מי שאמור לדווח, יצטרך לדווח בזמן, אבל מי שלא מדווח, אין סיבה לקצר לו את מועד הבדיקה.

כשאני דורשת לתת הודעה 30 ימים לפני ההעברה לרשות המסים, אני יכולה להכשיל מוסדות פיננסיים שלא יכולים לעמוד, אז מה אני מצפה מהם, שהם לא יתנו הודעה ללקוח, או שיתנו הודעה וישלחו לפני שעברו 30 ימים? יש מקרים שאנחנו מדברים על בדיקה של מוסדות פיננסיים שעדיין לא עשו את הבדיקות, הם יקראו את התקנות ויתחילו לבצע אותן, ואז, מכיוון שהם עדיין לא מסרו הודעה ללקוחות, הם צריכים את כל הימים שהקצבנו להם, אנחנו נעמיד אותם בבעיה מבחינת הדיווח. אז אני מציעה להשאיר 15 ימים ולא לחרוג מהם.

רק להשיב. זה נכון, אבל הם יכולים לעשות השלמות. זאת אומרת, מי שלא מספיק להכין את הדיווח שלו, למשל לגבי סוג של חשבונות, מספר חשבונות, יצטרך לעשות דיווח משלים אחרי המועד, כפי שמלכתחילה היה אמור להיות.

נשמע הגיוני.

מה זאת אומרת דיווח משלים?

אם הוא יעבור את המועד, אם הוא לא הספיק ב-20 באוגוסט, אז את הדיווח שלו הוא יצטרך למסור לא ב-20 בספטמבר, אלא ב-1 באוקטובר, והדיווח המשלים יעבור מאוחר יותר. עדיף דיווח מאוחר מאשר - - -

דיווח מאוחר לאמריקאים?

כן. עדיף דיווח מאוחר מאשר לא להספיק לבדוק. מי שיספיק, מצוין, אבל מי שלא יספיק – גם ככה המועדים - - -

אז מי שלא יספיק, אם הוא ממילא לא יספיק, אז יספיק כשיספיק, ויעביר את הדיווח. ממילא אין עליו חצי שנה עיצומים, אז הוא יעשה את זה מאוחר יותר. למה אני צריכה חשבונות שמצד אחד צריך לבדוק אותם, אבל עדיין לא צריך לדווח עליהם? אנחנו לא מבקשים לתקן את הסעיף שמדבר על הודעה מראש של 30 יום. זה ברור לנו, ובזה נעמוד. אנחנו לא מבקשים את ההוא לתקן.

פרידה, החיים הם יותר חזקים ממה שנכתוב פה. אם לא מספיקים, צריך לאפשר להשלים, לא לכתוב את זה בתקנות.

זה מה שאני אומרת, מי שלא יספיק לעמוד בלוחות הזמנים שאנחנו מכתיבים פה - -

אז הוא ישלים, הם צודקים.

- - אז הוא לא יספיק, וממילא יש לנו תקופת חסד של חצי שנה בלי שום עיצום. אז הוא יאחר ויגיש - - -

אני מקבל את זה. אני אומר לפרוטוקול שאני מקבל את מה שאתם אומרים. צריך למלא את הדיווח בזמנים שנקבעו בתקנות. הבעיה שאם מישהו צריך להשלים, אז צריך להשלים, כולנו בשר ודם.

בגלל זה אנחנו יודעים שאנחנו בכניסה רכה, ואנחנו לא נטיל סנקציות.

הלאה.

לא שינינו ל-4 באוגוסט?

שנשנה ל-4 באוגוסט, ואתם רוצים להשאיר את זה 20 ימים?

אייל לב-ארי

כן.

"(ב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג את כל אחד מאלה כחשבון בר דיווח:

(1) חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) נמצא סממן של ארה"ב;

(2) חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) לא נמצא סממן של ארה"ב אך חל לגביו שינוי בנסיבות כך שהתיעוד האלקטרוני לגביו כולל מידע הכולל סממן של ארה"ב".

אייל לב-ארי

מתי זה קורה, פרידה? פסקה (2), כל המשתנה - - -

שינוי בנסיבות?

אייל לב-ארי

כן. הבדיקה היא שנתית, שוטפת? איך הם יודעים?

אחר-כך אנחנו נראה שיש מועדים לבדיקה, והבדיקות הכלליות הן שנתיות. אבל על-פי ההסכם – ויש הוראה גם בהוראות הכלליות – המוסדות הפיננסיים חייבים להטמיע נהלים שיאפשרו לזהות את אותם מקרים שבהם יש שינוי בנסיבות. מה זה שינוי בנסיבות, שהשתנה סממן? למשל, היו לאותו בעל חשבון כתובת וטלפון, וכעת השתנה, הוא מסר כתובת וטלפון בארצות-הברית. לכן לפי האינדיקציה כנראה שהוא תושב ארצות-הברית, אם הוא לא יפריך את האינדיקציה הזאת. צריך להטמיע את הנהלים. אם נכנס סממן חדש וזוהה לפי האינדיקציות שכעת יש אמריקאיות בחשבון, נראה שזה של אמריקאי, הדין הרגיל, למעט אולי מקרה חריג שקיים – אתה מזהה נניח ב-2017 שנכנס סממן של אמריקאי, אתה תדווח עליו כאמריקאי, שוב, בהנחה שהוא לא יפריך את זה או ייתן הסבר לפי הכללים שנקבעו פה שהוא לא אמריקאי. אבל אתה תעביר את הדיווח עליו בדיווח של 2018. זאת אומרת, תהיה חובה על הבנקים לזהות שיהיו שינויים בסממנים, ולא ליפול למצב שבו הם יודעים שהראיות או התיעוד שהם מסתמכים עליהם שגויים או לא נכונים.

"(3) חשבון קיים של יחיד שהוא מן הסוג המתואר בחלק II סעיף א' לנספח 1 ואשר בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שבעל החשבון הוא תושב ארה"ב לצרכי מס או אזרח ארה"ב וקיים חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה".

רגע, עם (3) יש לנו בעיה.

אייל לב-ארי

בדיוק. קיים חשש ממשי – מה זה אומר?

אני רוצה לתת הסבר לזה. זה סיפור מורכב. אנחנו מדברים על קבוצת החשבונות שנקבע לגביהם שהם פטורים כי הם בעלי ערך נמוך, אני מניתי אותם. למרות זה שהם בעלי ערך נמוך אנחנו אומרים שאם קיים חשש ממשי שנעשתה פעולה שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות, זה יהיה מסווג כחשבון בר דיווח למרות שהערך שלו נמוך. עכשיו אני אתן את הרקע הכללי. ההסכם עצמו שחתמנו עם האמריקאים במודל שלהם קובע שיש פטורים לחשבונות בעלי ערך נמוך. אבל ההסכם קובע שיש למוסד הפיננסי הישראלי אפשרות לבחור אם לדווח על חשבונות בעלי ערך נמוך, בתנאי שכללי היישום במדינה – כלומר לעניין הזה, התקנות בישראל – מאפשרים לו לבחור לדווח על החשבונות בעלי ערך נמוך. השאלה הייתה אם אנחנו נותנים את זכות הבחירה הזאת או לא. אנחנו בדקנו מה נעשה במדינות אחרות, וראינו שבכל מדינה שנבדקה – מדינות כמו קנדה, אירלנד, אנגליה, נדמה לי שאפילו סינגפור – הם נותנים זכות בחירה למוסד הפיננסי. אבל ההחלטה בישראל הייתה ליישם את הסכם פטקא בצורה המצומצמת ביותר. זה אומר לעשות ככל שניתן להגן על הפרטיות, ואין חובה להעביר נתונים על יתרה, לא להעביר נתונים על היתרה. הרציונל של הדיווח המצומצם או קיום ההסכם במינימום ההכרחי היה משהו שהנחה אותנו על-פי הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה לתת רק את המינימום ההכרחי.

עם זאת, יש סעיף בהסכם, סעיף 54 להסכם עצמו, שקובע את הדבר הבא: הוא אומר שהצדדים יישמו דרישות כדי למנוע ממוסדות פיננסיים לאמץ נהגים המיועדים לעקוף את הדיווח הנדרש. אז אנחנו צריכים להנחות את הבנקים למנוע עקיפה של ההוראות. אני אתן דוגמה קלאסית איך אפשר להתחמק מההוראות: לקוח שיש לו חשבון עם ערך גבוה יעשה כמה ימים לפני הבדיקה של היתרה, לפני סוף השנה, משיכה של יתרה, ויגיע לערך שנמוך מ-50,000 דולר בפיקדון שלו. לאחר סוף השנה הוא יעשה מחדש את ההפקדה, וככה הוא יתחמק כי היתרה נבדקת ליום מסוים. זו פרקטיקה, דרך פעולה, שיכולה להיחשב כזאת שהמטרה שלה הייתה להתחמק מהדיווח, ולא הייתה תכלית אחרת אלא להתחמק מהדיווח. אנחנו נמצאים כאן בסיכון. גם המוסדות הפיננסיים חוששים שהם יישארו חשופים לביקורת של האמריקאים שיגידו להם – וכבר היו דברים מעולם בהקשרים אחרים – אתם עצמתם עין או נתתם יד להתחמק מדיווח. וגם יש אפשרות שגם מבחינתנו כמדינת ישראל שרוצה לקיים את ההסכם, אנחנו צריכים לתת הנחיה כזאת שתמנע מקרים שבהם יש פעולות לעקיפת הדיווח שאנחנו מתעלמים מהם. זה המקור לניסוח הזה, שנוסח ביחד עם משרד המשפטים, וכנראה שלמוסדות הפיננסיים כרגע יש בעיה עם הנוסח הזה.

עורך דין עופר חנוך בשם איגוד הבנקים. יש לנו כמה הסגות על הניסוח. קודם כל, אם הסעיף הוא סעיף רשות, אז אנחנו מבקשים שהוא ינוסח כסעיף רשות. זאת אומרת שהדיווח ייעשה אם המוסד הפיננסי מצא כי הדבר נדרש. כי היום זה כתוב לא כסעיף רשות, אלא כסעיף כופה. הדבר השני, נדמה לי שהוא עלה גם משאלתו של היועץ המשפטי, הנושא של חשש ממשי. המערכת הפיננסית לא מסוגלת להתחיל לנהל חקירה ולאסוף ראיות כדי להגיע לרמות של חשדות כאלה ואחרים. בסופו של דבר, זה מבוסס על-פי אינדיקציות ממוחשבות לסוגים מסוימים של פעולות, זה לא יהיה אף פעם משהו פרסונלי, או בדרך כלל, או איזה חומר פרסונלי נגד מישהו. ולכן אנחנו מבקשים שככל שרוצים להכניס כזה סעיף – ואנחנו לא נגדו ברמה העקרונית – שזה יהיה - - -

אם אפשר, לא להגיד כל הזמן שאתם לא נגדו. אני הבנתי מההתחלה שאתם לא נגדו. לא צריך להגיד את זה. אתם לא נגדו. גמרנו, עכשיו תגיד את ההערות.

אנחנו מבקשים שיוכנס פה שכאשר מדובר בחשבון שבו נעשתה פעולה או ניתנה הוראה שמעלה חשש אצל המוסד הפיננסי שנעשתה במטרה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות, אם מצא המוסד הפיננסי כי הדבר נדרש.

מה אתם אומרים?

קודם כל, אתה מבקש את המילה חשש במקום חשש ממשי?

מעלה חשש.

אצל המוסד הפיננסי.

נמצאים פה נציגים של משרד המשפטים, אולי כדאי - - -

אייל לב-ארי

זה יותר רחב.

רגע. מעלה חשש – מה תעשו כשיהיה לכם חשש?

אם נמצא שהדבר נדרש, אז נדווח.

אבל אני לא מסכים, מה את שואלת את משרד המשפטים?

בדיוק, אנחנו רצינו רף יותר גבוה.

לפני משרד המשפטים, אני קודם. אני לא מסכים לחשש. כל חשש אתם תבדקו ותשלחו דיווח? אם אין חשש ממשי, לא. לא אתם, אני. אנחנו נהפוך למדינת חששות? גם ככה אנחנו בצרות.

אני אומר עוד פעם, הסעיף הזה הוא סעיף - - -

אתם תחליטו.

לא, לא כתוב פה שאנחנו נחליט. אם רוצים שאנחנו נחליט, צריך לכתוב את זה.

מי מעלה חשש? מי מעלה חשש ממשי?

אנחנו מכירים את עולמנו, בדיעבד, הרי באים בטענות אלינו. זו האמת. יגידו בדיעבד שהיית צריך לראות והיית צריך להביא.

אז היית צריך.

אז שמים אותנו עכשיו לנהל חקירה - - -

אתם שלמים עם העבודה שלכם, אתם מכירים את הלקוחות, אתם יודעים את מה שמתנהל בחשבונות. אם יש חשש ממשי, אתם צריכים להתערב ולדווח.

לא מדויק, אדוני, כי מה שקורה בפועל, נעשית פעולה. הפעולה יכולה להיות לכאורה כשרה. לצורך העניין, הבן אדם קונה דירה. אבל יכול להיות שהוא עושה את הפעולה במטרה שלא ידווחו עליו, יש כל מיני סיבות שמתלוות אליו. לנו - - -

מאה אחוז, אני אתכם. מה אתם מציעים לעשות?

צריך שהחשד יהיה חשד סובייקטיבי. זאת אומרת - - -

אובייקטיבי. אתם אובייקטיביים.

סובייקטיבי.

סובייקטיבי? כלומר?

זאת אומרת שהחשש מתעורר אצל המוסד הפיננסי. אי-אפשר שזה יהיה חשד שאפשר להגיד לפי המבחנים, כי אין מבחנים כאלה, אבל - - -

יש מושג כזה סובייקטיבי? סביר, זה בסדר. אובייקטיבי? אין מושג כזה.

הלוואי שהבן אדם שעושה את הפעולות האלה היה בא ומצהיר - - -

אני לא מקבל את זה.

שהמדינה תגיד לנו מה הפעולות שמעלות חשש, אין לנו בעיה.

הבנתי. אני לא מקבל את זה. מה לעשות? רק חשש ממשי, ואתם בעלי הבית. אתם תצטרכו לדווח למה חשדתם בו שיש חשש ממשי עליו.

אפשר עוד הערה? אילנית אדסמן, בשם התאחדות חברות הביטוח. הבנקים מכירים את הלקוחות שלהם והם בקשר הדוק ויומיומי אתם. הקשר של חברות הביטוח עם הלקוחות הוא רופף יותר והן גם נדרשות לעמוד בסעיף הזה. הם לא נערכו לכך. נשלחה בקשה לאגף הכנסות המדינה, שאת הסעיף הזה, להחיל על חברות הביטוח אחרי הדיווח של 2016 - - -

הבנתי. מה אתם אומרים על חברות הביטוח?

אני יכולה להסביר? זה נותן תשובה, לדעתי. חשש ממשי הוא חשש סובייקטיבי, הוא לא מבחן אובייקטיבי.

מה השם והתפקיד? לפרוטוקול.

סליחה. לילך וגנר, משרד המשפטים. לכן אם לא התעורר חשש אצל חברת הביטוח – כי היא לא מכירה את הלקוח שלה – אז לא התעורר חשש. מבחן סובייקטיבי הוא לא אובייקטיבי, וחשש ממשי זה רף גבוה יותר.

כל הכבוד. היום אני עם משרד המשפטים. שתדעו, העיקרון הוא כזה – העמדה שלי, אני לא יודע, אם חברי הכנסת האחרים יגידו אחרת, אז נשמע אותם גם – שאדם הוא לא חשוד. הוא אומר אני אזרח אמריקאי, אני שייך לנושא ואני צריך לדווח על כך. אם התעורר חשד ממשי כלפיו, צריך לדווח. אם לא מתעורר חשד ממשי כלפיו, לא צריך לדווח. אותו דבר בחברות הביטוח. גם אם לא מכירים את הלקוח. אם לא התעורר חשד ממשי, לא מדווחים, נקודה.

אבל משאירים לנו לקבוע מה זה חשש ממשי.

אדוני, לגבי חברות הביטוח, הבעיה היא הפוכה. יבואו ויגידו בדיעבד – לרבות האמריקאים – הייתם צריכים להיערך כמו הבנקים, לעשות ולבדוק. עובדה שחברת ביטוח לא עובדת כמו - - -

בסדר. טוב. נו?

ולכן כל מה שאיגוד חברות הביטוח מבקש, שהדבר יוחרג לגבי שתי שנות דיווח – 2014 ו-2015. זה יתחיל לחול מכאן והלאה. להחיל את הסעיף הזה אחורה על חברות הביטוח, זה להעמיד מכשול בפני עיוור, כי בסופו של דבר האמריקאים יבואו בטענות, בית המשפט יבוא בטענות, כאשר לא - - -

תודה. אני מודיע בזאת שחברות הביטוח שאינן מכירות את הלקוחות, ולא התעורר אצלן חשד, הן לא חייבות לדווח, נקודה. הן לא צריכות שנתיים ולא חמש שנים. הן לא מדווחות. הן צריכות לדווח רק אם נודע להן על מישהו שהתעורר חשד והוא אמריקאי. נכון, אני צודק?

אבל אם זה סעיף רשות, למה להפוך אותו - - -

זו לא רשות, זה חובה.

לא, זה לא סעיף רשות.

זה לא סעיף רשות.

זו חובה. איך אמרת קודם, בצדק? אתה לא הולך להתחיל לנהל חקירות. לא מבקשים ממך גם.

דה-פקטו זו תהיה התוצאה.

זו לא תהיה התוצאה. אני רוצה תשובה. בבקשה, פרידה.

אנחנו שמענו את הטענות של חברות הביטוח. התייעצנו עם משרד המשפטים - - -

לא, לא התייעצנו עם משרד המשפטים.

לא, מבחינת הפרשנות, כן. יש כאן מונחים שמשתמשים בהם - - -

רגע, עם כל הכבוד למשרד המשפטים ועם כל הכבוד לכם, יש ועדה. שום דבר לא ניתן למשה בסיני. צריך לדבר בשכל ישר, אחרי משרד המשפטים ואחרי כולם. אני שואל אותך, אני מנהל בנק. אני צריך לחפש את הלקוחות אחרי תקנות הפטקא. אני צריך לחפש את הלקוח ולראות אם יש לי חשד כלפיו. אני לא יודע, אין לי שום חשד. אני מנהל בנק. מכאן ואילך, מה אני צריך לעשות?

מכאן ואילך אתה צריך להפעיל מערכת של ניהול סיכונים שתשדר לך. אנחנו מחפשים את הגבול בין זה שאתה בכוונה לא רוצה לראות - - -

לא מצאתי.

אתה לא צריך להתנהג כמו כלב ציד, בדימוי. אבל אתה צריך לנהוג בצורה כזו שתאותת לך על כשקורה משהו בלתי סביר.

אייל לב-ארי

המערכת תתריע, ואז אם צריך, לבדוק פרטנית.

אני שואל אותך – יש לי מערכת כזאת, את מה שאני צריך לעשות, את המינימום, אני עושה. אני לא עושה מעבר לזה. אני לא כלב ציד ואני לא חברת חקירות. התברר פתאום שתחת ידי היה אחד שלא דיווחתי עליו, אבל הוא היה אזרח אמריקאי שהיה צריך לדווח. מה קורה לי כמנהל בנק?

מאוד קשה לי להתייחס לשאלה הזאת. אני לא מבינה מה נעשה, מה לא נעשה, מתי?

אני עשיתי מה שצריך לעשות. לא חברת חקירות, ולא מעבר לעניין הזה. מה קורה כשיתברר שהיה אזרח אמריקאי ולא גיליתי אותו?

יש חשיפה לסנקציות אם תהיה עצימת עיניים.

רגע.

אנחנו חשבנו להציע משהו שיבהיר את זה. במקום קיים חשש ממשי, התעורר אצלו חשש ממשי. כי ברור שצריך להתעורר אצלו באופן סובייקטיבי חשש ממשי.

לא שמעתי. מה אמרו משרד המשפטים?

אני הצעתי במקום קיים חשש ממשי, והתעורר אצלו חשש ממשי. זה מבהיר יותר שהכוונה למשהו סובייקטיבי שמתעורר אצלו חשש ממשי.

מי זה אצלו?

אצל המוסד הפיננסי.

מה את מרוויחה בזה?

לא קיים מבחן אובייקטיבי.

זה יבהיר להם שזה לא אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי לחלוטין. כמו שקיים התעורר חשש במצב של הלבנת הון, הכוונה למונח סובייקטיבי, זו הפרשנות שלו גם שם וגם פה.

רק לפרוטוקול – פרידה ציינה קודם דוגמה לאדם שירד מתחת לרף של 50,000 דולר. לחברות הביטוח, להכין שאילתה כזו, לגלות מיהם כל האנשים שירדו רגע לפני הדיווח מתחת ל-50,000 דולר, זו פרוצדורה שלוקחת לפחות חודשיים.

אוקיי. הלאה.

אייל לב-ארי

מה עם חברות הביטוח?

אותו דבר.

אייל לב-ארי

אותו דבר? לא 2016?

לא. חברות הביטוח – אין הבדל. אתם רוצים לחשוב על זה?

על מה?

על מה שהעלו כאן.

התעורר אצלו קיבלנו. אנחנו לא נותנים הנחיה שבכל מקרה שיורד מתחת ל-50,000 – לא הצלחנו, ניסינו לחשוב אם אפשר לעשות רשימה של מקרים שהם - - -

זה בסדר. אני מסכימה שזו דוגמה לגיטימית. הבעיה היא בסד לוחות הזמנים הקיים. היות שהדיווח על 14'-15' צריך להתבצע וישלח ללקוחות הדיווח ב-20 באוגוסט, שזה בעוד 20 יום מהיום, אני חוזרת על הבקשה לתת לחברות הביטוח, שלא נערכו לנושא הזה, דחייה ל-2016 לסעיף הזה.

אם אפשר להשאיר לנו זמן של מחשבה.

פרידה, אני חשבתי שזה יהיה קצר יותר מהתקנות. זה לוקח הרבה זמן, אנחנו נצטרך לעשות הפסקה באמצע בגלל שיש פה את החוק של היתומים. אנחנו נצטרך לעשות הפסקה, ונחדש את הישיבה מאוחר יותר. אני רוצה לסיים את זה היום. באותו פרק זמן תיקחו כמה דברים שמתעוררים. אני חשבתי שזה יהיה יותר קל, חוץ מבעיה אחת שיש לי, שנגיע אליה.

זאת הבעיה השנייה שקיימת, של החשש הממשי.

אולי צריך לחלק את זה בין כספים שהעביר מכאן ואילך לכספים שהיו קודם.

זו לא בעיה של כספים, זו בעיה ייחודית לביטוח.

- - - אחורנית זה הרבה יותר קשה.

אייל לב-ארי

לא, החשש הממשי מהרגע שהוא קורה. הוא לא הולך אחורנית. איזו פעולה באותו חשבון פיננסי, כמו שפרידה אמרה - - -

אבל יכול להיות שהיא כבר קרתה.

אייל לב-ארי

הכוונה היא לא אחורנית. לפי מה שהבנו, מה שקורה מכאן ואילך.

השאלה היא רק איך נבהיר את זה.

בפועל זה לא עובד. בפועל, האמריקאים יבואו בחקירות שלהם נגד מוסדות פיננסיים ישראלים ויגידו הנה, היו מוסדות שעשו את זה אחורנית.

מי יעשה חקירות?

האמריקאים, אדוני.

האמריקאים לא עושים - - -

עושים, אדוני. ואז יגידו למה אתם לא עשיתם? ואז חברות ביטוח - - -

אבל האמריקאים לא יעשו חקירות.

הם יעשו, אדוני.

איך הם יעשו? בשביל מה אנחנו עושים את כל זה?

הם יעשו בשיתוף פעולה עם המדינה, בנפרד, כמו שהם - - -

יש לך ידיעות שלי אין?

היום האמריקאים חוקרים בנקים.

שכנעו אותי להעביר את חוק הפטקא ואת התקנות של הפטקא בגלל שאם לא נעשה את זה, האמריקאים יתחילו לחקור אצלכם. וכדי למנוע את זה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. אז איך הגעת עכשיו גם לחקירות?

הם יעשו את זה במסגרת החוק. הם יגידו למדינה תוציאו את המוסדות האלה ותגידו להם שהמוסדות לא כשרים. המוסדות האלה לא יצליחו לפעול יותר בעולם הפיננסי. בשביל למנוע את התקלה הזאת צריך לחברות הביטוח הקלה שאומרת עליכם הדבר הזה חל - - -

מאיפה אתה לוקח שהאמריקאים יגידו את זה? איפה זה כתוב?

זה לא כתוב, אדוני, אבל ככה הם מתנהלים נכון להיום.

אני לא יכולה להתייחס למה שהאמריקאים יעשו. הסיבה הייתה שאנחנו רוצים להתנהל מול המוסדות הפיננסיים שלנו, וזה אמור להיות ככה. אבל קשה לי לתת הצהרות בשם האמריקאים. בניסיון העבר היו מקרים שבהם התגלו העלמות מס - - -

אם יש הסכם פטקא מיושם ככתבו וכלשונו, הוא מיושם – גם החוק וגם התקנות – האמריקאים יכולים להגיע לפה, להיכנס לבנק ולחקור? יש הסכם.

יש הסכם. ההסכם מסדיר את זה שאנחנו הם אלה שנמצאים מול הבנקים. אני לא רואה משהו ששולל.

הבעיה היא עם התקנה. אם התקנה ברורה, שזה לא חל עלינו, לא יבואו אלינו בטענות. אם התקנה לא ברורה, שהיא חלה על חברות הביטוח גם לשנות הדיווח הקודמות - - -

ואתה רוצה שאני אשתכנע ממה שאתה אומר? אם האמריקאים יכולים, ויש הסכם, ויש חוק, ויש תקנות, והם באים אליך, אז אני מבין, זה המצב. אז אנחנו מדינת חסות. בדיעבד אפשר לקבל את זה.

ההסכם אמור להעביר את האחריות אלינו, אין ספק.

אם מדובר על זה שהאמריקאים יכנסו בכל מקרה, גם אחרי שיש חוק, אז מה זה משנה מה שכתוב בחוק, או לא כתוב בחוק? הם ירצו להיכנס, אז הם יכנסו. אני מקווה שזה לא נכון.

אדוני, דווקא בגלל הניסוח של החוק. אם החוק יהיה ברור, האמריקאים לא יכולים לבוא בטענות, זו בדיוק האמירה.

איזו טענה?

אייל לב-ארי

מבחינת חברות הביטוח. אם הבדיקה, כמו הבנקים, שכן יכולים לעשות בדיקה אחורנית, חלה עליהם או לא חלה עליהם. אומרות חברות הביטוח אין לנו כרגע יכולת ללכת אחורנית כמו שהבנקים יכולים. אנחנו יכולים לעשות את זה רק לגבי 2016 ואילך. ולכן, כדי שניערך, אנחנו צריכים עוד מספר חודשים קדימה כדי שנוכל לבדוק רק 2016 ואילך, אפילו לא אחורנית. זה מה שחברות הביטוח, אם הבנתי נכון, מבקשות.

נכון.

כדי שלא תהיה להם תחולה אחר-כך, כמו שאמר לוני, שהאמריקאים יבקשו אחורנית, איפה הייתם ב-14' ו-15', כי התקנות מחייבות את כל המוסדות הפיננסיים.

טוב, תחשבו על העניין הזה. אני רוצה תשובה לזה עוד היום.

אנחנו נחשוב על זה.

"(4) על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו- (2), מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסווג כחשבון בר דיווח חשבון שבבדיקת התיעוד האלקטרוני שלו נמצא סממן של ארה"ב, אם בעל החשבון המציא למוסד הפיננסי האמור הצהרות ומסמכים המעידים על כך שהוא אינו תושב ארה"ב לצרכי מס ואינו אזרח ארה"ב בהתאם לכללים הקבועים בחלק II, סעיף 4, סעיף קטן 4 לנספח 1, או שבעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים, והמציא הצהרות ומסמכים המעידים על כך בהתאם לכללים הקבועים בחלק II, סעיף 4, סעיף קטן 4 פסקה א' לנספח 1, וכן לא יסווג כחשבון בר דיווח חשבון כאמור בשנה שבה מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בחלק II, סעיף א', סעיף קטן 4 לנספח 1".

"(2) לגבי יחיד שהוא בעל חשבון בעל ערך גבוה -

(א) לגבי חשבון שאינו חשבון מתועד, המוסד הפיננסי המדווח יערוך בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בחלק II סעיף 4, סעיף קטן 1 לנספח 1, לצורך חיפוש סממן של ארה"ב בחשבון.

(ב) אם מאגרי המידע הניתנים לבדיקה אלקטרונית כאמור בפסקת משנה (א) אינם כוללים את כל פריטי המידע המתוארים בחלק II, סעיף ד', סעיף קטן 3 לנספח 1 המוסד הפיננסי יערוך בדיקה נוספת במסמכים הקיימים במוסד הפיננסי לגבי החשבון בהתאם להוראות הקבועות בחלק II, סעיף ד', סעיף קטן 2 לנספח 1 לצורך חיפוש סממן של ארה"ב;

(ג) אם אחד מהחשבונות של היחיד משויכים למנהל קשרי לקוחות במוסד הפיננסי, יש לבדוק בנוסף על הבדיקות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו- (ב) האם למנהל קשרי הלקוחות האמור יש ידיעה בפועל, כי בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים".

"(ד) בדיקת חשבון בעל ערך גבוה -

(1) שהיתרה המצרפית שלו נכון ליום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014) עולה על מיליון דולר של ארה"ב תיעשה עד יום כ"ה בתמוז התשע"ו (31 ביולי 2016 )".

פה נתקן גם. 4 באוגוסט.

"(2) שהיתרה המצרפית שלו נכון ליום ב' בתמוז התשע"ד) 30 ביוני 2014) לא עלתה על מיליון דולר של ארה"ב, ועלתה על מיליון דולר של ארה"ב ב-31 בדצמבר של שנת 2015 וב- 31 בדצמבר של כל שנה לאחר מכן, תיעשה בתוך שישה חודשים מהיום האחרון של השנה, שבה בעל החשבון הפך ליחיד בעל יתרה מצרפית העולה על מיליון דולר של ארה"ב;

(ה) בדיקת התיעוד האלקטרוני המפורטת בפסקת משנה" - - -

סליחה? צריך להיות או, לא ו. או ב-31 בדצמבר של כל שנה לאחר מכן. סעיף קטן (ד)(2).

הוא צודק, או. נכון, תודה.

אם תיקנת משהו והתיקון התקבל, אתה צריך לומר את השם שלך לפרוטוקול.

ישעיהו שטראוס מבנק הפועלים.

"(ה) בדיקת התיעוד האלקטרוני המפורטת בפסקת משנה (א) ובדיקת מאגרי המידע המפורטת בפסקת משנה (ב) תיערך פעם אחת לגבי כל חשבון במועדים הקבועים בפסקת משנה (ד); בדיקת ידיעה בפועל של מנהל קשרי לקוחות כאמור בפסקת משנה (ג) תיעשה אחת לשנה;

(ו) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג את כל אחד מאלה כחשבון בר דיווח:

(1) חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) או בבדיקה במסמכים שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (ב) נמצא סממן של ארה"ב;

(2) חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) או בדיקת המסמכים שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (ב) לא נמצא סממן של ארה"ב, אך חל לגביו שינוי בנסיבות כך שהתיעוד האלקטרוני לגביו כולל סממן של ארה"ב".

אייל לב-ארי

כמו שאמרנו קודם, זו בדיקה שוטפת. הבדיקה היא בדיקה שוטפת, פרידה.

אמרנו שיש מערכות שמיועדות לזהות קיום של שינוי בסממנים, וברגע שיש שינוי, יהיה דיווח בגין התקופה שבה זה התגלה.

"(3) חשבון קיים של יחיד אשר למנהל קשרי הלקוחות יש ידיעה בפועל לגביו, כי בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים;

(4) על אף האמור בפסקאות משנה (1) עד (3) מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסווג כחשבון בר דיווח חשבון המפורט בפסקת משנה (1),בפסקת משנה (2) או בפסקת משנה (3) אם קיבל מבעל החשבון הצהרות ומסמכים המעידים על כך שבעל החשבון אינו תושב ארה"ב לצרכי מס ואינו אזרח ארה"ב בהתאם לכללים הקבועים בחלק II, סעיף 4, סעיף קטן 4 לנספח 1, או שבעל החשבון חדל להיות אדם אמריקני מסוים, והמציא הצהרות ומסמכים המעידים על כך בהתאם לכללים הקבועים בחלק II, סעיף ב', סעיף קטן 4 פסקה א' לנספח 1, וכן לא יסווג כחשבון בר דיווח חשבון כאמור בשנה שבה מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בחלק II, סעיף א', סעיף קטן 4 לנספח 1 להסכם, אלא אם כן קיים חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה".

אייל לב-ארי

התעורר אצלו.

אלא אם כן התעורר אצלו, נכון.

"(3) לגבי חשבון מעבר של יחיד -

(א) מוסד פיננסי ישראלי מדווח חייב לקבל תיעוד עצמי מבעל חשבון ולאמת את סבירותו לפי האמור בחלק III, סעיף ב', לנספח 1 עד עשרה חודשים מיום התחילה;

(ב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח אשר לא עלה בידו לקבל את התיעוד העצמי כנדרש לפי פסקת משנה (א) מבעל חשבון, חייב לבצע את בדיקת התיעוד האלקטרוני, המסמכים והמידע המצוי בידי מנהל קשרי הלקוחות לפי פסקה (2)(א) עד (ג); בדיקה כאמור תבוצע בתוך שנה מיום התחילה;

(ג) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר דיווח -

(1) חשבון מעבר של יחיד שעל פי תיעוד עצמי של בעל החשבון ואימותו כאמור בפסקת משנה (א) נקבע, כי הוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב לצרכי מס;

(2) חשבון מעבר של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקה (2)(א) או בבדיקה במסמכים שבוצעה לגביו כאמור בפסקה (2)(ב) נמצא סממן של ארה"ב;

(3) חשבון מעבר של יחיד שלמנהל קשרי הלקוחות יש ידיעה בפועל כי בעל החשבון הוא אדם אמריקני מסוים;

(4) על אף האמור בפסקאות משנה (1) עד (3), מוסד פיננסי לא יסווג כחשבון בר דיווח חשבון מעבר של יחיד בשנה שבה מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף א' לחלק III לנספח 1, אלא אם כן קיים חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות לעקוף את חובות הדיווח שנקבעו בתקנות אלה".

עוד פעם, התעורר אצלו.

התעורר אצלו.

כן, התעורר אצלו.

"(4) לגבי פתיחת חשבון חדש של יחיד יבצע המוסד הפיננסי הישראלי המדווח את אלה:

(א) בעת פתיחת החשבון הוא יקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון ויאמת את סבירות התיעוד לפי האמור בחלק III, סעיף ב' לנספח 1;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) המוסד הפיננסי האמור רשאי שלא לקבל תיעוד עצמי כאמור מבעל חשבון אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף א' לחלק III לנספח 1; ואולם, אם חדל החשבון לעמוד בתנאים האמורים, יקבל המוסד הפיננסי תיעוד עצמי כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 90 ימים מתום שנת המס שבה חדל החשבון לעמוד בתנאים האמורים;

(ג) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר דיווח חשבון חדש של יחיד, שאינו חשבון המפורט בחלק III, סעיף א' לנספח 1 אשר על פי תיעוד עצמי של בעל החשבון ואימותו כאמור בפסקת משנה (א) נקבע, כי הוא תושב ארה"ב לצרכי מס או אזרח ארה"ב;

(ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג), מוסד פיננסי יסווג כחשבון בר דיווח חשבון חדש של יחיד שיתרתו או ערך הפדיון שלו אינם עולים על הסכומים המפורטים בחלק III, סעיף א' לנספח 1 אם קיים בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שבעל החשבון הוא תושב ארה"ב לצרכי מס או אזרח ארה"ב, וקיים חשש ממשי" – גם פה והתעורר אצלו חשש ממשי – "כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה".

"הליכים חלופיים לחשבונות פיננסיים של מוטבים יחידים –

4. על אף האמור בתקנה 3, מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי להחיל את ההליכים החלופיים הקבועים בחלק VI, סעיף ה' לנספח 1 לגבי יחידים שהם מוטבים יחידים בחוזה ביטוח בעל ערך פדיון בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף ה' האמור".

הייתה טעות בעמ' 7 סעיף קטן (4). הלשון פה שונה מהלשון - - - פעילות לעקוף - - -

בחשבונות מעבר.

באיזה (4)?

"(4) על אף האמור בפסקאות משנה (1) עד (3)".

"(4) על אף האמור בפסקאות משנה (1) עד (3), מוסד פיננסי לא יסווג כחשבון בר דיווח חשבון מעבר של יחיד בשנה שבה מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף א' לחלק III לנספח 1, אם התעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות לעקוף" - - -

אלא אם התעורר אצלו.

אלא אם כן מתעורר אצלו.

אלא אם כן מתעורר אצלו, ברור.

תמשיכי הלאה.

- - "אלא אם כן התעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות" - - -

צריך להוסיף שמטרתה.

שמטרתה לעקוף את חובות הדיווח. חסרה מילה.

כמו התיקון הקודם, בסדר.

- - "שמטרתה לעקוף את חובות הדיווח שנקבעו בתקנות אלה".

אייל לב-ארי

בסדר. כמו הקודם בעמוד לפני. אלא אם כן התעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה.

כן.

"הליכים חלופיים לחשבונות פיננסיים של מוטבים יחידים –

4. על אף האמור בתקנה 3, מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי להחיל את ההליכים החלופיים הקבועים בחלק VI, סעיף ה' לנספח 1 לגבי יחידים שהם מוטבים יחידים בחוזה ביטוח בעל ערך פדיון בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף ה' האמור.

חובת ביצוע בדיקות נאותות לחשבונות פיננסיים של ישויות וסיווג חשבונות כבני דיווח –

5. מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות לישות שהיא בעלת חשבון המוחזק אצלו ויסווג חשבונות כבני דיווח, כמפורט להלן:

(1) לגבי חשבון קיים של ישות -

(א) אם הוא חשבון הכפוף לבדיקה לפי חלק IV, סעיף ב' לנספח 1, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יבצע הליכי בדיקה לזיהוי חשבון של ישות לגביה נדרש דיווח, בהתאם לחלק IV, סעיף ד' לנספח 1 במועדים אלה:

(1) אם ביום 30 ביוני 2014 הוא היה בעל יתרה או ערך הגבוה מ-250,000 דולר" - -

לא נכון, ב-ב' בתמוז.

- - "דולר של ארה"ב – עד יום 31 ביולי 2016" - -

אייל לב-ארי

זה 4 באוגוסט.

"(2) אם לא נתקיים בו האמור בפסקת משנה (1) אולם ביום 31 בדצמבר 2015" - - -

י"ט בטבת.

"(2) אם לא נתקיים בו האמור בפסקת משנה (1) אולם ביום 31 בדצמבר 2015 או ביום האחרון של כל שנה שלאחר מכן הוא היה בעל יתרה או ערך הגבוה ממיליון דולר של ארה"ב – עד לשישה חודשים מהיום האחרון של השנה שבה היתרה או הערך עלו על מיליון דולר של ארה"ב".

מה ההערה?

יוסף שימל. מה הצורה שאני צריך היום לבדוק פיקדונות שהיו ב-2014 אחורנית? מה צורת החקירה שלי? בן אדם שם אצלי כסף, לא שאלתי אותו בזמנו, לא הייתי צריך לשאול אותו. צריך לזמן אותם היום? להתחיל לקרוא להם?

קודם כל, השאלה אם אנחנו מדברים על חשבון קיים עם ערך גבוה או נמוך.

אני מדבר גם על ערך גבוה.

מעל מיליון דולר?

לא, 250,000 שקל.

זה לגבי תאגידים.

אם ביום ב' בתמוז תשע"ד היה בעל יתרה או ערך גבוה - - -

גבוה מ-250,000 דולר.

תסתכל על חשבון של ישות, של תאגיד.

אייל לב-ארי

זה חשבון קיים של ישות.

זה של ישות.

על מי אתה מדבר, על גמ"חים, על ישות?

כן.

שנרשמה כמוסד פיננסי ורוצה לבצע - - -

- - - מוסד פיננסי בארצות-הברית - - - לפני שנתיים לא ידעתי שאני צריך לשאול את כל הפרמטרים של הפטקא. יש לי עכשיו אנשים ששמו אצלי לפני שנתיים כסף.

יש חשבון קיים של ישות, ויש חשבון מעבר. על כל אחד מהם אנחנו מקריאים פה בנפרד. בחשבון קיים יש את החיפוש אחרי האינדיקציות, ועכשיו השאלה היא אם הוא ערך גבוה או נמוך. אם אנחנו מדברים על חשבון בעל ערך גבוה, יש גם חיפוש במסמכים של - - -

זה בחשבונות מעל מיליון דולר.

כן, נכון. ויש את חשבונות המעבר שבהם לכאורה היה צריך להיות החל מ-30 ביוני 2014 נוהל פתיחת חשבון. מכיוון שלא היה בתוקף ולא ביצענו אותו, הם נותנים אפשרות לעשות את זה מאוחר. נדמה לי שעל חשבונות מעבר יש בהמשך הוראה שהחשבונות שנפתחו עד סוף 2015, מתייחסים אליהם כמו אל חשבונות קיימים.

חשבונות של ישות.

אנחנו מדברים על חשבונות של ישות.

לגמ"חים יש חשבונות של חברות?

לא חברות, אבל יש עמותות.

אם אתה רוצה, אנחנו עוברים כעת על כל אחד מהם. אם אתה תגדיר בדיוק – כל ההליך שצריך לבצע נמצא פה לפרטי פרטים.

אני שואל לא רק לגבי גמ"חים, אני שואל בכלל. נתחיל חקירות על מה שהיה קודם, לפני כמה שנים?

לא, רק מה-30 ביוני 2014.

אייל לב-ארי

שזה חתימת ההסכם עם האמריקאים, אבל אם אני מבין נכון, שימל מעלה בעיה דומה למה שאילנית העלתה ביחס אליהם, שגם הם לא יכולים אחורנית מבחינת ההיערכות שלהם, אלא רק מ-16'.

ברור שמה שאילנית העלתה לגבי חברות הביטוח יהיה תקף. אנחנו לא נעשה הוראה רק לחברות הביטוח. אנחנו מתייחסים פה לכל ישות. בוא נאמר שהבנקים הם הגופים המסודרים, שעשו כבר את מערכת ניהול הסיכונים שלהם וכולי, אבל ברור שמה שתקף לגבי חברת ביטוח בוודאי תקף לגבי מוסדות פיננסיים אחרים קטנים.

אז למעשה מוסד פיננסי כמונו, שהוא מוסד פיננסי קטן והוא לא בנק, הוא מקבל פטור מבדיקה רטרואקטיבית?

אנחנו אמרנו שאנחנו תופסים את הסעיף כך שהוא ממילא עם פטור. הוא מתחיל לחול ביום התחילה של התקנות, והוא לא אמור להיות רלוונטי לבדיקות שלא עשית. בכל זאת, התבקשנו פה על-ידי הוועדה בזמן ההפסקה לטפל בנושא החשש הממשי, שיסיר דאגה מלב חברות הביטוח, ויחד אתם, ישויות נוספות שלא ביצעו את זה – זה בוודאי לא יהיה דבר ייחודי לחברות הביטוח – שיבהיר את זה שאותן בדיקות שהם לא ערכו עד עכשיו, אין עליהם חובה לבצע ולהספיק לעשות את זה עד הדיווח של 30 בספטמבר השנה.

בסדר גמור. תודה רבה.

יצטרכו לפטור אותם. הלאה.

"(2) אם לא נתקיים בו האמור בפסקת משנה (1) אולם ביום 31 בדצמבר 2015 או ביום האחרון של כל שנה שלאחר מכן הוא היה בעל יתרה או ערך הגבוה ממיליון דולר של ארה"ב – עד לשישה חודשים מהיום האחרון של השנה שבה היתרה או הערך עלו על מיליון דולר של ארה"ב;

(ב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר דיווח -

(1) חשבון קיים של ישות אשר נבדק לפי פסקת משנה (א), ואשר בבדיקתו נמצא כי בעל החשבון עונה על הגדרת אדם אמריקני מסוים;

(2) חשבון קיים של ישות אשר נבדק לפי פסקת משנה (א) ואשר בבדיקתו נמצא כי בעל החשבון הוא ישות פאסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב לצרכי מס;

(3) חשבון קיים של ישות שלפי חלק IV, סעיף א' לנספח 1 אינו כפוף לבדיקה זיהוי ודיווח, אם קיים בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שהישות בעלת החשבון היא תושב ארה"ב לצרכי מס או שקיים מידע כי היא בשליטת תושב ארה"ב לצרכי מס או אזרח ארה"ב וקיים חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות" – והתעורר. "והתעורר חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה;

(4) חשבון קיים של ישות אשר נבדק לפי פסקת משנה (א), ואשר בבדיקתו נמצא כי בעל החשבון הוא מוסד פיננסי שאינו משתתף".

"(2) לגבי חשבון מעבר של ישות -

(א) המוסד הפיננסי הישראלי המדווח חייב לבצע בדיקות ולבקש מידע לצורך תיעוד החשבון לפי חלק V לנספח 1, וזאת עד עשרה חודשים מיום התחילה;

(ב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח אשר לא עלה בידו לקבל את התיעוד העצמי כנדרש לפי פסקת משנה (א) מבעל חשבון חייב לבצע הליכי בדיקה לזיהוי חשבונות של ישות לגביהם נדרש דיווח לפי פסקה (1)(א); בדיקה כאמור תבוצע בתוך שנה מיום התחילה;

(ג) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי חשבונות מעבר שנפתחו לפני 1 בינואר 2015, רשאי המוסד הפיננסי הישראלי המדווח, לגבי כל החשבונות או לגבי קבוצה מזוהה של חשבונות כאמור, לבחור להחיל את הליכי הבדיקה לזיהוי חשבונות של ישות לפי חלק IV, סעיף ד' לנספח 1 במקום לבצע בדיקות ולבקש מידע לפי חלק V לנספח 1".

זה מה שאמרתי, לבצע לגבי אלה הליכים של חשבונות קיימים.

אבל שם זה מהשקל הראשון. זה מהשקל הראשון על חצי השנה הזו, ולא מ-250,000 דולר.

"(ד) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר דיווח חשבון מעבר של ישות שעל פי הבדיקות ובקשת המידע שבוצעו לגביו כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), לפי העניין, נמצא כי בעל החשבון עונה על הגדרת אדם אמריקני מסוים או כי בעל החשבון הוא ישות פאסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב לצרכי מס או כי הוא חשבון המוחזק על ידי מוסד פיננסי שאינו משתתף;

(ה) על אף האמור בפסקת משנה (ד) מוסד פיננסי לא יסווג כחשבון בר דיווח חשבון מעבר של ישות אשר מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף א לחלק V לנספח 1 , אלא אם כן, קיים חשש ממשי" – התעורר אצלו.

וחסר פה גם במטרה.

אייל לב-ארי

וגם הסיפה.

- - "חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הדיווח שנקבעו בתקנות אלה".

"(3) בעת פתיחת חשבון חדש של ישות -

(א) המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יקבע את סיווגו של בעל החשבון, יקבל תיעוד עצמי לצורך ביסוס מעמדו של בעל החשבון ויקבע האם הוא חשבון בר דיווח בהתאם לחלק V, סעיף ב' לנספח 1;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) המוסד הפיננסי האמור רשאי שלא לקבוע את סיווגו של בעל החשבון ולקבל ממנו תיעוד עצמי לצורך ביסוס מעמדו אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף א' לחלק V לנספח 1;

(ג) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון בר דיווח כל אחד מאלה:

(1) חשבון חדש של ישות שהמוסד הפיננסי קבע לפי פסקת משנה (א) כי הוא אדם אמריקני מסוים, למעט חשבון שאינו חייב בבדיקה, זיהוי או דיווח לפי חלק V, סעיף א' לנספח 1;

(2) חשבון חדש בבעלות ישות פאסיבית בשליטת אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב למעט חשבון שאינו חייב בבדיקה, זיהוי או דיווח לפי חלק V, סעיף א' לנספח 1;

(3) חשבון חדש של ישות שהיא מוסד פיננסי שאינו משתתף;

(4) על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו- (2), מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי לסווג חשבון שאינו חייב בבדיקה זיהוי או דיווח לפי חלק V סעיף א' לנספח 1 כחשבון בר דיווח אם בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שהישות בעלת החשבון היא תושבת ארה"ב לצרכי מס או שהיא בשליטת תושב ארה"ב לצרכי מס או אזרח ארה"ב וקיים חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות" – והתעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בו פעילות שמטרתה – "לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה".

"חובת דיווח על חשבונות בני דיווח או על היעדרם –

6. (א) לגבי חשבון בר דיווח -

(1) שאינו חשבון של מוסד פיננסי שאינו משתתף כאמור בתקנות 5(1)(ב)(4), 5(2)(ד) או 5(3)(ג)(3), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל דו"ח הכולל את המידע המפורט בסעיף 2, סעיף קטן 2 פסקה (א) להסכם, בכפוף להוראות סעיף 3 סעיף קטן 3 פסקה (א) להסכם האמור;

(2) ולגבי חשבון בר דיווח של מוסד פיננסי שאינו משתתף כאמור בתקנה 5(1)(ב)(4), 5(2)(ד) ו- (3)(ג)(3), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור דו"ח הכולל את המידע המפורט בסעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה (ב) להסכם".

סליחה, בסעיף קטן (1) עשיתם שינוי?

כן, עשינו.

מה השינוי?

עשינו שינוי, כן.

היה כתוב "שאינו חשבון כאמור בתקנות 5(1)(ב)", ועשינו "שאינו חשבון של מוסד פיננסי שאינו משתתף כאמור". השינוי – אחרי המילים "שאינו חשבון" הוספנו "של מוסד פיננסי שאינו משתתף כאמור בתקנות" במקום "שאינו חשבון כאמור בתקנה 5(1)(ב)".

חוץ מ-5(1)(ב)(4) הוספנו את 5(2)(ד) או – היה חסר 5 – 5(3)(ג)(3).

"(2) ולגבי חשבון בר דיווח של מוסד פיננסי שאינו משתתף כאמור בתקנה 5(1)(ב)(4)," - -

והוספנו 5(2)(ד).

- - "5(2)(ד) ו- (3)(ג)(3), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור דו"ח הכולל את המידע המפורט בסעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה (ב) להסכם.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מוסד פיננסי ישראלי מדווח אינו חייב לכלול בדיווח לגבי חשבון קיים את מספר הזיהוי האמריקני של אדם, אם מספר כאמור אינו קיים ברשותו, ואולם אם יש בידיו תאריך לידה של יחיד עליו לכלול אותו במקום מספר הזיהוי האמור.

(ג) המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יעביר את המידע כמפורט בתקנת משנה (א)(1) לגבי חשבון בר דיווח לגבי השנה שבה זוהה כבר דיווח ובכל שנה לאחר מכן, זולת אם החשבון חדל להיות בר-דיווח ואת המידע כמפורט בתקנת משנה (א)(2) לגבי שנת 2015 ו- 2016 אם זוהה כמוסד פיננסי שאינו משתתף בשנת 2015 ולגבי שנת 2016 אם זוהה כמוסד פיננסי שאינו משתתף בשנת 2016".

"(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לגבי יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים עולה על מיליון דולר של ארה"ב ביום 30 ביוני 2014, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יכלול בדיווח הראשון, לגבי אותו חשבון, מידע לגבי שנת 2015 גם אם החשבון זוהה בשנה מאוחרת יותר.

(ה) הדו"ח יימסר למנהל לא יאוחר מיום 20 בספטמבר של כל שנה לגבי השנה הקודמת וככל שהדבר נדרש לפי תקנות אלה בדבר שנים קודמות נוספות, ואולם, היה החשבון בר הדיווח חשבון מעבר אשר לא עלה בידי המוסד הפיננסי הישראלי המדווח לקבל לגביו תיעוד עצמי כנדרש לפי תקנה 3(3)(א) או 5(2)(א), דו"ח לגביו יימסר למנהל ב-20 בספטמבר שחל אחרי המועד שבו זוהה כחשבון בר דיווח או בתוך 60 ימים מהמועד שבו זוהה כחשבון בר דיווח, לפי המאוחר מבניהם.

(ו) מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאין לו חשבונות בני דיווח בשנה מסוימת יגיש למנהל דו"ח לגבי אותה השנה שבו יצהיר כי אין לו חשבונות בני דיווח באותה השנה; דו"ח כאמור ביחס לשנים 2014 ו- 2015 יוגש עד ליום 31 בדצמבר 2016, וביחס לשנת 2016 ולכל שנה לאחר מכן עד ליום 20 בספטמבר בשנה שלאחר אותה השנה".

סליחה, יש טעות בתאריך העברי, צריך להיות תשע"ז.

נכון. תודה.

"(ז) הדו"חות האמורים בתקנות משנה (א) ו- (ו) יוגשו בדרך הקבועה בתוספת השלישית". נכתוב את זה כהערת שוליים.

"חובת מתן הודעה ללקוח בדבר העברת מידע למנהל וממנו לרשות המסים האמריקנית –

7. (א) מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור הודעה כמפורט בתקנת משנה (ב) לכל אחד מאלה:

(1) יחיד בעל חשבון ואשר המוסד הפיננסי סיווג חשבון בבעלותו כחשבון בר דיווח לפי תקנות אלה;

(2) ישות שהיא בעלת חשבון ואשר המוסד הפיננסי סיווג חשבון שבבעלותה כחשבון בר דיווח לפי תקנות אלה;

(3) יחיד שהוא בעל שליטה בישות בעלת חשבון שסווגה כישות פאסיבית, אשר המוסד הפיננסי זיהה אותו כאזרח ארה"ב או כתושב ארה"ב לצרכי מס".

אני רוצה כאן לבקש להוסיף: וסיווג את החשבון כבר דיווח בשל כך. אני רוצה להוסיף ב-(3) בסיפה: וסיווג את החשבון כבר דיווח בשל כך. כמו שיש לנו גם בשניים הקודמים סיווג את החשבון כחשבון בר דיווח, אז גם כאן.

יש לי שאלה, אדוני. נעם שרייבר, משרד עורכי דין.

אנחנו האמריקאים כאן, שכולם שכחו.

כרגע אין חובת משלוח הודעה כאשר מתעורר חשש. אם יש 100,000 דולר בחשבון, מישהו מוציא עכשיו 50,000 דולר מהחשבון, לבנק יש חשש שהוא מתחמק, על-פי התקנות עכשיו, הבנק יכול לדווח בלי לשלוח הודעה.

אבל הוא ייתן לו הודעה שהוא מדווח. צריך למסור לו הודעה.

- - - הודעה. חשבון בר דיווח תישלח הודעה. בכל מקרה, עומדת להישלח הודעה - - - דיווח - - - ככה אנחנו מבינים את זה.

יש רשימת מכולת, מתי יש משלוח הודעות. לפי הרשימה הזאת, אין.

זה מסווג. זה חשבון שיסווג. בגלל החשש, הוא יסווג. כך אנחנו מבינים את זה.

גם אנחנו מבינים את זה כך.

הוספנו וסיווג את החשבון כבר דיווח בשל כך.

"(ב) הודעה כי מידע לגביו ולגבי חשבון פיננסי שבבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו צפוי להיות מועבר באמצעות המנהל לרשות המסים האמריקנית. ההודעה תכלול את האפשרויות העומדות בפני בעל חשבון להביא בפני המוסד הפיננסי הצהרות ומסמכים המעידים על כך שאינו תושב ארה"ב לצרכי מס או אזרח ארה"ב לפי הכללים הקבועים בחלק II, בסעיף ב, סעיף קטן 4 לנספח 1 או בחלק IV, סעיף ד', סעיף קטן 1, פסקה ב לנספח 1".

סליחה, המשפט הראשון בסעיף (ב) הוא לא משפט בעברית. חסר בו הפועל. צריך להיות: הודעה תציין או הודעה תפרט. אין נשוא במשפט הזה. הודעה כי מידע לגביו – אין נשוא.

צפוי להיות מועבר.

לא, אני מודיעה לך כי המידע לגביך. מה אתה רוצה, הודעה המציינת כי המידע לגביו?

זה תחבירית לא נכון. ההודעה תפרט, ההודעה תציין.

הודעה זה שם עצם. הודעה כי המידע לגביו או לגבי חשבון פיננסי שבבעלותו זה שם עצם.

חסר פועל. נושא ונשוא במשפט. אין בו נשוא.

הודעה כי המידע לגביו.

הודעה המציינת כי המידע לגביו.

אייל לב-ארי

צפוי. שהמידע צפוי להיות מועבר.

הודעה כי המידע לגביו.

נכתוב רק כי המידע. כי המידע לגביו. חסרה ה"א.

הודעה כי המידע לגביו או לגבי חשבון פיננסי שבבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו צפוי להיות מועבר.

הודעה כי המידע לגביו.

הודעה כי המידע.

צפוי להיות מועבר.

"(ג) המוסד הפיננסי ישלח את ההודעה כאמור בתקנת משנה (ב) למען הדואר או הדואר האלקטרוני העדכני של בעל החשבון הקיים ברשומותיו; היה החשבון הפיננסי חשבון המוחזק לטובתו של אחר תישלח ההודעה למחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי; הודעה ליחיד שהוא בעל השליטה בישות כאמור בתקנת משנה (א)(3) תישלח גם למען הדואר או הדואר האלקטרוני העדכני של היחיד בעל השליטה ככל שאלה קיימים ברשומות של המוסד הפיננסי; לא קיים מען או כתובת דואר אלקטרוני של בעל השליטה כאמור תכלול ההודעה לבעל החשבון דרישה להעבירה לבעל השליטה; המוסד הפיננסי ינהל רישום של משלוח ההודעה, הכולל את אופן המשלוח ותאריך המשלוח".

"(ד) ההודעה תישלח לכל אחד מן המפורטים בתקנת משנה (א) 30 ימים לפחות לפני העברת המידע לראשונה למנהל ולאחר מכן, תישלח הודעה אחת לשנתיים". צריך להיות לשלוש שנים.

לשנתיים.

אייל לב-ארי

החוק השתנה. שנתיים בחוק.

"החובה להשיג מספרי זיהוי לצרכי מס אמריקניים בחשבונות קיימים ולכלול אותם –

8.(א) מוסד פיננסי אשר סיווג חשבון קיים כחשבון בר דיווח, ואשר ביום 1 בינואר 2017 לא קיים ברשומותיו מספר ה-TIN כהגדרתו בסעיף 1(לז) להסכם, של האדם האמריקני המסוים שהחשבון בבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו, יפנה לבעל החשבון בר הדיווח ויבקש ממנו, כי ימציא למוסד הפיננסי את מספר ה-TIN האמור.

(ב) פניה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בכתב, למען הדואר או הדואר האלקטרוני העדכני של בעל החשבון הקיים ברשומותיו".

סליחה. נעשתה פה טעות, אנחנו חושבים. כמו בסעיף 7, צריך להוסיף את המשפט שאומר היה החשבון הפיננסי חשבון המוחזק לטובתו של אחר, תישלח ההודעה למחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי. את זה אני לוקח מ-(ג) בסעיף 7.

איפה אתה רוצה את זה ב-8?

אייל לב-ארי

לאן אתה מפנה את זה?

בסעיף 8, כאשר יש חובת הודעה, פניה כאמור תיעשה בכתב למען הדואר או הדואר האלקטרוני העדכני של בעל החשבון. אחרי המשפט הזה צריך להגיד: היה החשבון הפיננסי חשבון ממוזג לטובתו של אחר, תישלח ההודעה למחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי.

כלומר, להעתיק את זה לכלל - - -

כן, כי אותה בעיה קיימת גם פה וגם שם.

בסדר.

או לכתוב: או למחזיק, לפי העניין.

אנחנו נעתיק את זה מהקודם.

זו שורה שלישית.

יש לי שאלה. בסעיף(ב), בנוסח הקודם היה רשום שלגבי השנים 2016-2014 אפשר לדווח עם תאריך לידה, ואז יש היגיון בסעיף 8 שהחל מה-1 בינואר 2017 צריך לבקש את ה-TIN. אם מוחקים, אז הבקשה היא לאור זה שזה הגיוני להשאיר את ה-1 בינואר 2017 בסעיף 8. הבקשה היא להחזיר בסעיף (ב) – היות שיש לנו תיק קיים ולא תמיד משיגים את ה-TIN number. זה רק לגבי התיק הקיים. יש לנו את התיק במעבר, שלפעמים חסר TIN numberלאפשר לדווח גם אותם עם תאריך לידה. אם מישהו פתח חשבון בר דיווח ולא נתן לי TIN number עד היום, אז אני צריכה לדווח אותו. אני רוצה לדווח אותו עם תאריך לידה.

הוא פתח אותו כחשבון מעבר?

אחרי ה-30 ביוני 14', ולא נתן לי TIN number. אני רוצה לדווח אותו עם תאריך לידה. כרגע, לפי הנוסח המעודכן של 6(ב), אי-אפשר לדווח אותו עם תאריך לידה.

אייל לב-ארי

6(ב). נמחקו לגבי השנים 14'-16'.

זה מדבר עם 8, כי ב-8 אתם מבקשים את ה-TIN number החל מה-1 בינואר 2017.

הסיפור כאן של 2017 - - -

זה רק תיק קיים.

6(3) להסכם, שמדבר על חיזוק של הנושא של שקיפות וחילופי המידע, אומר מכיוון שככלל על כל החשבונות הקיימים אנחנו לא צריכים את ה-TIN ואנחנו עושים רק את הסריקות האלקטרוניות ומעבירים אותן עם הנתונים הקיימים, הסעיף הזה אומר שהחל מ-2017 אנחנו מחויבים לקבוע כללים שיחייבו את המוסדות הפיננסיים להשיג את ה-TIN. אז בסך הכול אנחנו אומרים בסעיף הזה: מוסד פיננסי, החל מינואר 2017 תבקש את ה-TIN.

מצוין. אני רק מבקשת - - - 6(ב) - - -

אבל זה לא קשור ל-8.

זה לא קשור. הדברים קשורים כי אם יש מישהו שפתח חשבון ב-30 ביוני 14' ולא נתן לי את ה-TIN שלו, אני רוצה לדווח אותו עם תאריך לידה. לפי הניסוח של 6(ב) כרגע, אני לא יכולה לדווח אותו כי הוא לא בתיק קיים. 6(ב) מאפשר לדווח לפי תאריך לידה.

היא טוענת שאתם מחקתם שם - - -

אז אולי נכתוב לגבי חשבון קיים וחשבון מעבר?

בסדר.

בסדר. אז ב-6(ב) אנחנו נכתוב לגבי חשבון קיים וחשבון מעבר.

אייל לב-ארי

זה במקום מה שנמחק לגבי 14'-16'.

נכון.

"(ג) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכלול בדיווח לגבי החשבון בר הדיווח לשנת 2017 ובכל דיווח אחריו כל מספר TIN שנמצא בידיו של אדם אמריקני מסוים שחשבון בבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו אשר סווג על ידו כבר דיווח".

"חובת ניכוי ממוסדות פיננסיים לא משתתפים וחובת דיווח על תשלומים למוסדות פיננסיים לא משתתפים –

9.(א) מתווך מורשה, שותפות מנכה ונאמנות מנכה ינכו לפי סעיף 4, סעיף קטן 1, פסקה ד' להסכם".

אייל לב-ארי

זה ה-30%?

"(ב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאינו מנוי בתקנת משנה (א) המשלם תשלום בר ניכוי ממקור הכנסה אמריקני למוסד פיננסי שאינו משתתף או משמש כמתווך בנוגע לתשלום כאמור המשולם למוסד פיננסי שאינו משתתף יספק למעביר התשלום את המידע הנדרש לצורך ניכוי ודיווח בנוגע לאותו תשלום".

אני רוצה לחזור. לוני, 8(ב) לא מספק אתכם, עם ההערה שהייתה לך על בעל החשבון?

לא, כי הבעיה – בחשבונות נאמנות בעל החשבון הוא הנהנה. אבל אין לי את הכתובת של הנהנה - - - ולא שום דבר. יש לי את מי שפתח את החשבון, שזה הנאמן. ולכן מה שכתבתי - - -

אין לך מען בכלל?

לא, בדרך כלל לא.

"הוראות כלליות –

10. (א) מוסד פיננסי ישראלי מדווח חייב להטמיע נהלים המבטיחים זיהוי של כל שינוי בנסיבות החשבון כך שנמצא בו סממן של ארה"ב; ולגבי חשבונות בעלי ערך גבוה, יטמיע נהלים המבטיחים שמנהל קשרי לקוחות יזהה כל שינוי בנסיבות החשבון.

(ב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על מסמך כי הוא יודע כי הוא שגוי, וככל שהסתמך, המידע כאמור" - - -

שעליו לדעת.

ככל שעליו לדעת. "מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על מסמך שהוא יודע כי הוא שגוי" - - -

שהוא יודע, או שעליו לדעת כי הוא שגוי.

- - "וככל שהסתמך על מידע כאמור בעת בדיקת החשבון כאמור בתקנות 3 עד 5 עליו לבדוק מחדש את מעמד החשבון".

מידע, לא מסמך.

לא יסתמך על מידע שהוא יודע.

לא יסתמך על מידע שהוא יודע או שעליו לדעת.

כן, נכון.

את יכולה לחזור על זה בבקשה?

פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה.

"(ב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על מסמך מידע שהוא יודע או שעליו לדעת כי הוא שגוי, וככל שהסתמך" - - -

רק רגע. יש פה הגדרה למידע. איפה יש לנו הגדרה למידע? עד כמה שאני זוכרת, יש לנו אולי הגדרה בחקיקה. בחוק עצמו.

אייל לב-ארי

לרבות נתונים הצהרות ומסמכים אחרים.

"מידע – מידע, לרבות נתונים, הצהרות ומסמכים אחרים". אז אנחנו אומרים ש"מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על מידע שהוא יודע או שעליו לדעת כי הוא שגוי, וככל שיסתמך על מידע כאמור בעת בדיקת החשבון כאמור בתקנות 3 עד 5 עליו לבדוק מחדש את מעמד החשבון".

אנחנו חושבים שזה מכניס פה רמות בדיקה – מה זה היה עליו לדעת? מי מחליט על מה היה? אל תשכחו – אנחנו מוכרחים להעיר את זה – שאנחנו כבר עובדים שנה פלוס על כל הבדיקות האלה, עכשיו מכניסים לנו משהו שלא ידענו קודם. משנים פה כללי משחק. עד הרגע הזה לא שמענו את המילים האלה, היה עליו לדעת.

זה נמצא הרי בנספח 1.

אבל אנחנו עובדים לפי טיוטת התקנות שלכם כבר הרבה זמן. ככה אנחנו מבינים אותה. ככה אנחנו פועלים, כבר הרבה זמן.

אני מסכים.

מה זאת אומרת? זו מחויבות שלנו. רק רגע, אני רוצה למצוא את הסעיף.

שעליו לדעת – איך עליו לדעת?

עליו לדעת.

איך?

רק רגע, אני מחפשת קודם כל את הסעיף בהסכם.

שיפרטו. אתם צריכים להסביר את זה.

אייל לב-ארי

את מדברת על 6(א), הסתמכות על תיעוד עצמי וראיה מתועדת? זה בעמוד 11. זה בנספח 1.

זה לא היה בנוסח שקיבלנו לפני שבוע.

זה נמצא בנספח 1. הייתה לנו איזושהי בעיה עם התרגום, שתיקנו באיזשהו שלב בתרגום על-ידי המתרגם. עכשיו תיקנו. אתם מכירים את המסמכים ואתם מגיעים אלינו - - -

אנחנו מכירים את התקנות. כבר חצי שנה שאנחנו עובדים לפי טיוטת התקנות. את מסכימה איתי שיש הבדל משמעותי בין ידע לבין היה עליו לדעת?

זה נמצא בנספח, ואת יודעת שאנחנו מחויבים למה שכתוב בהסכם. מי כמוכם יודע.

אנחנו חושבים שלהכניס כזה דבר ברגע האחרון – זה לא שיש לנו עוד חודשיים לבדוק. אנחנו צריכים לסיים את הבדיקה. בעצם, אנחנו היינו אמורים לסיים את הבדיקות, את מסכימה איתי?

אני מסכימה אתכם שציפינו מבנקים שיבצעו כבר את הבדיקות. אבל אתם ישבתם על ההסכם.

לא, ישבנו על טיוטת התקנות. כבר הרבה זמן שאנחנו עובדים על טיוטת התקנות.

טיוטת התקנות לא נמצאת חצי שנה, היא נמצאת הרבה פחות מזה. ואתם יודעים שאלו טיוטות בעבודה, שהיינו שולחים אליכם מתוך זה שנוכל לקבל את ההערות שלכם.

פרידה, לא משנה. תסבירי לנו.

אנחנו מחויבים לפי נספח 1 לתת את ההנחיה - - -

בסדר, אבל צריך להיות גם הגיוניים. מה זה עליו לדעת? איך? בתקנות, איך עליו לדעת? איך עליו לדעת? מי מחליט שעליו לדעת?

יש מקרים, שאפשר לחשוב עליהם, שלבנק יש עדויות אחרות, או שבעל החשבון נותן נתונים למנהל קשרי הלקוחות, מידע שהבנק צריך לדעת שהמידע האחר שבידיו הוא לא נכון.

כן, אבל איך עליו לדעת? הוא אומר: חיפשתי את הכול, לא מצאתי. מי מחליט שעליו לדעת? מילא אם אומרים שהבנק או המוסד הפיננסי מתעלם ממידע שיש לו, או שהוא סתם מזניח את העניין, אבל מה זה עליו לדעת?

עליו לדעת זה שאם מנהל קשרי הלקוחות יודע, או שהלקוח מספר לו שהוא עבר לחיות בארצות-הברית, אז גם אם ברשומה כתוב שהכתובת שלו היא בישראל, היה עליו לדעת שהתיעוד הזה הוא לא נכון.

מה שאת אומרת מקובל עלי, אני מבקש לנסח את זה. לנסח את עליו לדעת.

אני לא יודעת איך לנסח את זה.

עליו לדעת יכול להיות גם דבר שהוא לא המקרה הזה. יכול להיות סתם מקרה שמישהו יגיד אתה הזנחת את העניין. הוא עשה את כל מה שהוא נדרש, מה שאמרתם לו לעשות, הוא עשה את הבקרה על כל העניין. מה זה עליו לדעת?

אנחנו מחויבים מבחינת ההסכם להכליל את המקרים שבו היה עליו לדעת שהמידע שגוי או שלא ניתן - - -

אבל את המשפט עליו לדעת לפרט.

אתה מבקש שאני אפרט את כל המקרים שהיה עליו לדעת?

אייל לב-ארי

דוגמאות.

יותר, כן.

אני חושבת שזה בלתי אפשרי.

פרידה, אני עושה הפסקה. אנחנו נעבור לנושא של חוק היתומים. הוא לא חוק גדול, הוא חוק קצר. אני מקווה שהוא לא יהיה הרבה זמן. מיד אחרי זה אנחנו חוזרים חזרה. יש כמה דברים שאתם צריכים לברר. תנסו לנסח את העניין הזה. יש שני דברים שאני מבקש – אחד, זה פסקה ט'.

אייל לב-ארי

סעיפים קטנים (ח) ו-(ט).

לא (ח), (ט). סעיף 10 פסקה (ט). אתם קובעים פה שבעוד שנה זה מסתיים. אני לא מסכים לעניין הזה. שנה במזרח התיכון זה דבר מאוד מעניין. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל בתוך השנה הזאת יכולות להיות בחירות, הממשלה יכולה ליפול, ושרים יכולים להתחלף. ראש ממשלה לא, אבל שרים כן. ואז מי שצריך לעשות את זה אלו אנשים אחרים בכלל, עם מדיניות שונה. יכולים להיות כאלה שיש להם קשרים אחרים בארצות-הברית. יכול להיות שגם השלטון בארצות-הברית יתחלף. אני לא יכול להסכים לדבר הזה. אפשר להגיד שייבחן בעוד שנה, אפשר נוסחים אחרים. זה דבר אחד. דבר שני, מה שסיכמנו לגבי הגמ"חים הקטנים, אני רוצה שיהיה פה פירוט, אני לא רוצה שפתאום יתעורר העניין הזה. למה אני אומר לגבי שנה? זה שצריך לחוקק חוק של הגמ"חים, זה בסדר, אני מסכים. זה שצריך לחוקק חקיקה, זה בסדר, אני בעד זה. אבל אי-אפשר להחזיק את הפטקא כשוט על משהו אחר לגמרי. נכון, בסברה תמיד אפשר להגיד כל דבר קשור. אני לא מסכים לדבר הזה. זה לא יכול להיות, בגלל שמה שיכול לקרות, שתקלה תצא מתחת ידי. אנחנו נבוא בעוד שנה, בעזרת ה', ויתברר שאני חזרתי לכולל, הממשלה נפלה, יש פה מערכת חדשה, וסוגרים גמ"חים, שאף אחד לא התכוון לזה. אני לא מסכים לזה.

אני מקווה שתהיה תשובה ממשרד המשפטים, כי אנחנו קיבלנו הנחיה לא - - -

אנחנו מתנגדים.

בסדר, הנחיה. אני לא עובד במשרד המשפטים, אם מישהו חשב לרגע אחרת. אני לא אעביר את התקנות האלה אם בעוד שנה זה נגמר. בלי כלום – בלי בקרה, בלי שום דבר. נגמר. מישהו יכול להבטיח מה יקרה בעוד שנה? מישהו יודע? אומרים שנה, עם הגבלה של שנה זה בסדר, אבל לא להגיד בעוד שנה זה נגמר. יש פה המון דברים שאי-אפשר לדעת מה יקרה. לגבי מה שסוכם לגבי הגמ"חים הקטנים, אני מבקש שתהיה התייחסות לעניין הזה. אנחנו נמשיך את הישיבה, בעזרת ה', אחרי שנסיים את החוק. זה יהיה מהר.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:15 ונתחדשה בשעה 11:45.)

אני מחדש את ישיבת הוועדה. אנחנו חוזרים לתקנות הפטקא. פרידה.

לגבי הסעיפים עם החשש הממשי וההערה של חברות הביטוח, וכמוהם, אנחנו מבינים שיש גופים אחרים שלא יספיקו עד מועד הדיווח בספטמבר הקרוב להפעיל מנגנונים לבדיקה אם מתעורר אצלם חשש ממשי, אנחנו מציעים שסעיפי החשש הממשי יחולו על תאגידים שאינם תאגידים בנקאיים כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי). עכשיו נגדיר את זה – רק החל מהדיווח בגין שנת המס 2016 ואילך. זאת אומרת שזה הדיווח שיינתן ב-2017.

מי הם התאגידים?

כל מוסד פיננסי שהוא לא תאגיד בנקאי לפי ההגדרה שלו בחוק הבנקאות (רישוי) – חברות ביטוח וגם אחרים, שזה גם מטריד אותם כמו שזה מטריד את חברות הביטוח. הדיווח שיינתן יחול לגביהם מ-2016 ואילך.

מה את אומרת?

בסדר גמור.

מה אתה אומר?

אנחנו רק מבקשים שזה יחול גם על מי שהוא לא – לאו דווקא תאגיד. כלומר, כל מוסד פיננסי שהוא לא תאגיד בנקאי.

כן, כן, כן.

לא רק תאגיד שהוא לא תאגיד בנקאי.

מסכימה. מאה אחוז. כל ישות שאיננה תאגיד בנקאי.

מצוין. תודה רבה.

כל מוסד פיננסי שאינו.

מוסד פיננסי, נכון. אנחנו מדברים על מוסדות פיננסיים, המוסד הפיננסי - - -. יחול על מוסד פיננסי שאינו תאגיד בנקאי כמשמעותו או כהגדרתו בחוק. לגבי הנושא שלא יסתמך על מידע שהוא יודע או צריך היה לדעת שהוא שגוי, יש לנו הצעה לנוסח, אחרי שעשינו בחינה בחוץ גם עם נציגי המוסדות הפיננסיים שהיו סביבנו.

אנחנו מדברים על סעיף 10(ב), שיגיד כך: מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על תיעוד עצמי או על ראיות תיעודיות כמפורטות בחלק VI, סעיף 3 לנספח 1 - - -

רגע, את יכולה לחזור?

ברשותך, עוד פעם.

מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על תיעוד עצמי או על ראיות תיעודיות המפורטות בחלק VI, סעיף 3 לנספח - -

סעיף ד'.

- - סעיף ד', סליחה. לנספח 1, שהוא יודע, או שיש לו סיבה לדעת כי הם שגויים או לא אמינים, וככל שהסתמך על תיעוד או ראיה כאמור בעת בדיקת החשבון כאמור בתקנות 3 עד 5 עליו לבדוק מחדש את מעמד החשבון.

מה עשינו כאן? במקום מילה כללית "מידע", אנחנו מדברים על תיעוד עצמי. תיעוד עצמי זו הצהרה עצמית שאדם נותן למעמד התושבות שלו או האזרחות שלו. ראיות תיעודיות המפורטות בחלק VI, סעיף ד' – כתוב לנו בדיוק מה זה ראיות תיעודיות שאם אתה יודע שהן שגויות לא תסתמך עליהן. יש כאן פירוט: תעודת תושב שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך, קוד זיהוי תקף שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך, וכולי. אז אומרים לנו שזה תואם יותר את ההסכם. הוא אומר שאתה לא תסתמך עליו אם אתה יודע שיש לו סיבה לדעת. לא שעליו לדעת, אלא יש לו סיבה לדעת שזה שגוי או לא אמין. הצגנו את זה גם בפני נציגים של המוסדות הפיננסיים.

בסדר. מצוין.

מה יש לנו עוד? יש לנו רק את הנושא של הגמ"חים.

לא של הגמ"חים, של השנה. הזכרתי לכם את העובדה שאנחנו מדינה במזרח התיכון. כשניסחתם את זה, לא ידעתם. אנחנו מדינה שהממשלה יכולה ליפול באמצע השנה, ושרים יכולים להתחלף. אני אמרתי קודם, מה שבטוח שראש הממשלה לא מתחלף. אני מתכוון, איך אפשר להגיד באופן נחרץ שבעוד שנה זה נגמר? למה זה נגמר? בגלל שיש חוק שצריכים לחוקק. אני מבין. צריך לקבל את העניין הזה, אבל אי-אפשר לקבוע את זה באופן נחרץ. צריך להחליט שיתקיים דיון. הרי קורה משהו בדרך. אם לא קורה כלום, אני מבין. אז מחוקקים חוק, והחוק נמצא בהכנה, יש תזכיר חוק. אבל איך אפשר לקבוע בנחרצות?

שרית פלבר ממשרד המשפטים. הסעיף הזה בא על רקע – היינו פה לפני חודש וחצי והייתה את הדרישה של הבנקים לסגור חשבונות בנקים של גמ"חים. אנחנו נמצא פתרון שגמ"חים ידווחו כמוסד ציבורי. הקושי היה שעמדת משרד המשפטים, עמדת היועץ המשפטי לממשלה, היא שהגם שהפעילות הזו מבורכת וחשובה, יש קושי שהגמ"חים מקבלים פיקדונות שלא לפי חובת הרישוי בחוק כיום. הסעיף הזה בא כדי לתת זמן להיערכות.

בסדר, אנחנו אחרי זה.

יש קושי שהמדינה תקבל הצהרה של מישהו שהוא מוסד ציבורי לצורך החוק הזה ודברים אחרים, כאשר העמדה היא שהוא מקבל את הפיקדונות האלה שלא כדין. אנחנו חושבים ששנה זה הזמן שנדרש כדי להסדיר את הנושא, כדי שהם יוכלו לפעול על-פי הדין החדש שיוסדר, אנחנו מקווים, בתוך השנה הזו. ואם לא, יש דרכים. גם הפטקא נותן דרכים אחרות כדי להיות מוסד פטור, יכולים להיערך לכך, ואין בעיה. במידה שלא - - -

תכתבי את זה. תכתבי את זה. תכתבי שבסוף השנה אנחנו נראה שאם הבעיה לא הסתדרה – הרי יש חוק שמונח עכשיו - - -

נכון, אבל החוק הוא אחד מהדרכים להסדיר.

הוא לא אחת מהדרכים. אם רוצים בדרך אגב דרך הפטקא להביא עוד דברים – את חוזרת על כל הדברים מחדש. אני הייתי שותף לכל התהליך הזה. אגב, אני גם הבאתי חוק. לפני כמה שנים אני הבאתי חוק שקיבל אישור של ועדת שרים לחקיקה. אמר לי המפקח על הבנקים אל תביא את זה למליאה, ולא הבאתי. הוא אמר שלא, אלא צריך למצוא דרכים אחרות. בסדר. זה שאנחנו בעולם חדש, אנחנו בעולם חדש, כולם הפנימו את זה. התקיים דיון. יש את חוק הבנקאות, שהוא הנושא של הגמ"חים. יש את הפטקא, שלא קשור לעניין הזה. בדרך אגב התברר שבעקבות הסכם הפטקא יש בעיה נוספת. ואז הגענו להסדר, ואני משבח מאוד את כל השותפים להסדר הזה. להגביל את זה באופן טוטאלי בתקנות, לא חשוב מה שיקרה, שנה – אני לא יכול להסכים לזה. למה? מכיוון שיש פתרון אחד ויחיד. אין שני פתרונות. הפתרון האחד הוא חוק הבנקאות. תיקון של החוק, שהממשלה הכינה. יש תזכיר חוק, הוא כבר התפרסם, הוא בדיונים. החוק הזה עובר, ולכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אומר בוא ניתן לזה שנה, זאת הערכת הזמן של העברת החוק. ברגע שהחוק עובר, הבעיה נפתרה. זו תמונת המצב. אני שואל, היות וניסחתם את זה כל כך נחרץ – לא אמרתם בעוד שנה זה יסתיים, אבל נקיים דיון, לא אמרתם את זה – מה יהיה אם אתם, הממשלה, תזניחו את החוק הזה ולא תקדמו אותו? מה אז? יסבלו כל אלה שהם בעלי גמ"חים? מה יקרה?

אני חוזרת על העמדה.

לא, העמדה ברורה.

אני רק אומרת שגם הבאתי את הדברים של אדוני בפני המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא עומד על כך שהפתרון יהיה שקבלת ההצהרה על פעילות כמוסד ציבורי תהיה כעת לשנה, ושההמשך יהיה תלוי בהסדרה של פעילות הגמ"חים. אם היא תהיה באמצעות תזכיר החוק שנמצא כעת, מה טוב, ואם לא, אין ספק שיצטרכו למצוא פתרון אחר כדי לעמוד בהוראות הפטקא. אבל זה לא ניסיון - - -

בסדר. אני רק רוצה לכתוב את זה. את מה שאת אומרת, תכתבי.

שוב, הדברים כתובים כעת בהסכם. מדובר כרגע על פעילות הגמ"חים לצורך הפטקא. הפטקא נותן תנאים ואפשרויות אחרות כדי להיות פטורים ממנו. אם הגמ"חים יצטרכו למצוא את - - -

הגמ"חים לא יכולים למצוא, הם כבר לא שם. הגמ"חים עכשיו בידיים של הממשלה. הם בידיים של הקדוש ברוך הוא כמובן, הם עושים הרבה חסד, אבל עכשיו הם לגמרי בידיים של הממשלה. הממשלה עשתה חוק, והיא צריכה להתקדם עם העניין הזה. לגמ"חים אין יותר מה לעשות. הם הסכימו בדיעבד, מלכתחילה, לא חשוב איך. הסכימו בסוף. קיבלו על עצמם את התנאים האלה, ופועלים על פיהם. והיה אם הממשלה נפלה, ובא ראש ממשלה חדש ושר אוצר חדש, ואומר חוק הבנקאות שהכין אבי ליכט, אני מתנגד לו, אני רוצה משהו חדש, מה אז הם יעשו?

שוב, תזכיר החוק שאדוני מדבר עליו הוא אחד הפתרונות. הבעיה שהגמ"חים פועלים - - -

לא מקובל עלי. אל תחזרי על זה. אני לא יכול להסכים למצב שבו את קובעת באופן נחרץ, ללא סיבה, ללא דיון, ללא כלום, סתם, בעוד שנה נגמר. אני לא מסכים לזה. תחפשו פתרון לעניין הזה, אני לא יכול להסכים לזה. תגידו מה יקרה בעוד שנה. אם בעוד שנה הכול מתנהל למישרין, הכול בסדר. והיה אם אתם – לא הם, הם לא צד בעניין. הם לא עוסקים בזה. הם הולכים לשימוע, הם רוצים לשנות דברים ולתקן סעיפים, אבל הם מבינים שיש חוק. הממשלה נפלה. אני מספר לך מה שקורה. הממשלה נפלה, ויש שר אוצר חדש שנכנס לתפקידו באוגוסט 2017. מה אז קורה? הוא אומר אני לא רוצה את החוק הזה. אני רוצה חוק אחר. יש לי מדיניות כלכלית שונה. היחס שלי עם ארצות-הברית הוא שונה מאשר עם ביבי נתניהו. יכול להיות שטראמפ יהיה נשיא. יכול להיות. לא שאני לא אומר שזה מה שקורה. ואז התנאים הם שונים, הרי כולם יודעים את זה. זה לא המצב. אם הכול מתנהל למישרין, אז מה אכפת לי – שנה, חצי שנה? בלאו הכי זה מוסדר. יש תזכיר חוק, יש לי הסגות על תזכיר החוק הזה. זה גם יבוא לפה לוועדה, אנחנו נדון על זה. מספיק זמן, שנה. אבל השנה הזאת יכולה להיות שנה שבה לא נתקדם עם החוק, לא בגלל החוק, אלא בגלל סיבות חיצוניות. איך אני יכול להסכים לדבר הזה, כשאת לא אומרת מילה על זה? את אומרת שנה וזהו. תגידי שנתיים. תמצאו פתרון.

שוב, חילוקי הדעות - - -

אין חילוקי דעות.

עמדת הבסיס של היועץ המשפטי לממשלה, שהיא עמדה שידועה לאדוני - - -

לא, לא. אל תחזרי על זה. אני דיברתי עם היועץ המשפטי לממשלה.

אני מזכירה שהסעיף הזה בא כדי לתת פתרון ומענה כשרצו לסגור את החשבונות. הסעיף הזה בא להגיד במשך שנה נכיר בפעילות, למרות שלעמדתנו היא בצד - - -

אני מצטער. נכון שאני חרדי, אני מודה בעובדה הזו. לא נורא. בסדר, להיות חרדי זה גם לא נורא. אני לא נתון לאיומים. אני לא מדבר עליך, אני מדבר על אנשים אחרים. לא נתון לאיומים. אפשר לסגור את הגמ"חים, אפשר לסגור את החשבונות שלהם בבנקים, הכול בסדר. אני לא אתן את ידי לדבר כזה, נקודה. אני לא אומר אני נגד החוק. אני לא אומר שאני לא מעביר את התקנות של הפטקא. אני לא אומר שאני נגד חוק הבנקאות. אני אומר שאני בעד. אמרתי את זה כל הזמן, בכל התהליך. אני מסכים שנה. אבל אם ננסח את זה בצורה כזאת, אני נגד. אני יודע איפה אני חי. יש לי רעשים כאלה – אני לא חושב שזה הולך לקרות, אבל יש לי רעשים כאלה – שהממשלה לא תחזיק מעמד. רעשים, לא מעבר לזה. אז מה? אז יבוא שר אוצר חדש, וכולם יגחכו פה וגם ברחוב, גם בבחירות, ויגידו אבל גפני אישר את זה, עכשיו שיסגרו את החשבונות. עולה בדעתך שאני אסכים לזה? אני לא מבין, מה את מנסה לשכנע אותי? אני גם איש פוליטי, אני איש ציבור.

בסדר גמור. שוב, אני מבינה את הקושי שאדוני מעורר.

אולי תציעו פשרה? אולי להחזיר את זה לדיון בעוד שנה לוועדה?

בבקשה. כל דבר שיציעו מקובל עלי.

ברמה הטכנית, אם אני גמ"ח ויש לי חשבון GIIN, מה הכוונה? נגיד שזה עובר ככה, בעוד שנה מה יקרה? יש לי מספר GIIN, אני מדווח באופן רגיל. מה קורה - - -

אין בעיה. אנחנו מדברים רק על מי שמבקש להיות פטור כמוסד ציבורי.

אבל מוסד ציבורי זה משהו שנמצא בתוך הפטקא. הפטקא קבע שמי שהוא מוסד ציבורי פטור מדיווח. אז זה לא שיש פה איזושהי הנחה שאנחנו קיבלנו ואנחנו מבקשים להאריך את אותה הנחה לעוד זמן. בסך הכול מוחלים עלינו כללי הפטקא כפי שהם. ברמה הטכנית, אני לא מבין מה בדיוק ההגבלה של השנה אומרת?

אני אסביר. הקושי הוא שגמ"חים שירצו להיות פטורים מהפטקא - - -

אני לא פטור מהפטקא.

אלה שרוצים להיות מוסד ציבורי - - -

מוסד ציבורי – כתוב בפטקא שהוא פטור.

נכון, זה מה שאני אומרת. כדי שבפטקא ידעו מיהו מוסד ציבורי, צריך לפנות לרשות המסים ולהצהיר על כך שפנית כמוסד ציבורי.

את זה אני מבצע עד אוקטובר 2016.

נכון.

אז מה בכלל ההגבלה של השנה?

אני מסבירה. העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה לאורך זמן כבר היא שפעילות קבלת הפיקדונות אצל חלק מהגמ"חים מתבצעת שלא כדין, יש קושי להמשיך לקבל הצהרות שאתה מוסד ציבורי כשאתה עושה פעילות פיננסית שלא כדין. אתה מוסד פיננסי.

איזה דין? זה דין פטקא?

לא, לא, לא. לא קשור.

את מה יש - - - נצא לדרך, ואחר-כך תטפלו בעיה.

טכנית, אני לא מצליח להבין.

אני מזכירה מאיפה הגיע הסעיף הזה.

את מזכירה כבר בפעם הרביעית.

אני יודעת, אבל כנראה שאני לא מובנת.

לא, את מובנת לגמרי. אני מתעצבן כבר ארבע פעמים. סימן שאת מובנת. את רוצה שאני אחזור על מה שאני אמרתי? אני אגיד לך מה שאני אמרתי. אמרת ארבע פעמים, אני אגיד פעם אחת. אני סבור שכאשר נוהלו הדיונים עם ממשלת ארצות-הברית על הפטקא, לא לקחו בחשבון את הנושא של הגמ"חים. אם היו לוקחים בחשבון, היה פתרון בפטקא, לא היינו צריכים את ההסדרים האלה. מה דעתך? היועץ המשפטי לממשלה, או המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא נתנו את דעתם על זה. אחרת היה פתרון. האמריקאים לא רוצים לסגור את הגמ"חים. להיפך, יש להם הסדרים בתוך ההסכם של הפטקא. אנחנו לא עמדנו על זה. מקובל עלי, כולנו בשר ודם. כופפתי את ראשי. אבל אי-אפשר לעשות את הדבר הזה. הכול בסדר, אין חילוקי דעות בינינו לא על החוק ולא על התקנות. אני רק מבקש שלא יהיה נחרץ השנה. בסוף השנה, אם הכול מתנהל למישרין, אז זה בסדר, זה שנה, לא יותר משנה. אבל לתת את המרווח שנוכל לדבר בסוף השנה אם יש ממשלה אחרת, אם יש סיפור אחר, אם יש חשבון אחר במשרד המשפטים או במשרד האוצר. ככה אני אאשר שבעוד שנה אין כלום. פתרון.

כרגע זה הפתרון שאנחנו - - -

כן, את זה הבנתי.

הפתרון שנמצא כעת מבחינתנו הוא הפתרון.

אלא אם כן אנחנו מחליטים בחקיקה שהממשלה לא מתחלפת. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מסכים?

גם אם היא מתחלפת, שהיא מעבירה את החוק הזה.

אני רוצה פתרון לזה ולגבי הגמ"חים הקטנים, מה שדיברנו.

הגמ"חים הקטנים הם מוסדות שנמצאים כחלק מרשימה שנמצאת בנספח 2. זה נמצא פה בתקנות. בתקנות יש נספחים, יש את נספח 2. אפשר להסתכל בתוספת הראשונה. כולם מוזמנים להגיע לנספח 2. תיכף אני אראה בנספח 2 יש לנו סעיף של מוסדות פיננסיים קטנים או מוגבלים בהיקפם.

איזה סעיף?

נספח 2, סעיף III, ג'. יש לנו א': מוסד פיננסי עם בסיס לקוחות מקומי. ב': בנק מקומי. ג': מוסד פיננסי שיש לו רק חשבונות בעלי ערך נמוך. ואז נאמר שמוסד פיננסי ישראלי העומד בדרישות הבאות – מי זה מוסד עם ערך נמוך? זה שעומד בדרישות הבאות: איננו ישות השקעות, לא מוחזק חשבון פיננסי בידי המוסד הפיננסי ובידי כל ישות קשורה שיתרתו או ערכו עולים על 50,000 דולר, תוך החלת הכללים שנקבעו בנספח I ביחס לצירוף חשבונות ולתרגום מטבע, וכן; למוסד הפיננסי אין נכסים בשווי של יותר מ-50 מיליון דולרים במאזן שלו, והלאה. בהגדרה של מוסד פיננסי ישראלי מדווח נאמר שזה מוסד פיננסי ישראלי, למעט מי שפטור מדיווח לפי נספח 2. זהו, נמצאים יחד עם הגוף הקטן - - -

בסדר מבחינתכם? בסדר. אני מבקש לסיים את ההקראה.

אנחנו ב-10(ג).

"(ג) לצורך חישוב יתרה, ערך או יתרה מצרפית, מוסד פיננסי ישראלי מדווח ייחס לכל אחד מבעלי חשבון פיננסי המוחזק בבעלות משותפת את היתרה הכוללת או הערך הכולל בחשבון, וכן לצורך הקביעה האם חשבון הוא בעל ערך גבוה יבדוק המוסד הפיננסי האם מנהל קשרי לקוחות יודע כי הבעלות בחשבון פיננסי אחר נמצאת, במישרין או בעקיפין, בבעלות או בשליטה של בעל החשבון או הוקמו על ידו, למעט חשבונות שהוקמו לטובתו של אחר.

(ד) בעת קיום תקנות אלה המוסד הפיננסי רשאי להסתמך על הראיות התיעודיות המפורטות בחלק VI, סעיף ד' לנספח 1.

(ה) לעניין תקנות אלה יחול כלל תרגום מטבע שבחלק VI, סעיף ג', סעיף קטן 3 לנספח 1, ובלבד שייעשה שימוש בשער החליפין בלבד".

רגע, לקחנו אז רק שער חליפין יציג, לא?

דיברנו רק על הדולר היציג. ההגדרה של שער החליפין הוא רק יציג, אז זה בסדר.

"(ו) לצורך דיווח על חשבון בר דיווח כאמור בתקנה 6 יחולו הכללים הקבועים בסעיף 3, סעיפים קטנים 1 ו- 2 להסכם.

(ז) חשבון פיננסי הוא חשבון כמפורט בחלק II, סעיף א' סעיף קטן 4 לנספח 1 או לפי חלק III סעיף א' סעיף קטן 1 לנספח 1 בשנה שבה הוא מוגדר כחשבון פיננסי רק משום שהוא מוגדר כחשבון פיקדון.

(ח) בדיקת חשבון פיננסי לפי תקנות 3 עד 5 במועד המאוחר למועד הקבוע לביצועה בתקנות אלה, לא תיחשב כהפרה של ההוראות לפי תקנות אלה, ובלבד שבוצעה בתוך 20 ימים ממועד התחילה".

תעברי ל-(יא).

ל-(י).

"(י) לצורך ביצוע תקנות אלה מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכיר בישות כמוסד ציבורי אם הציגה בפניו תעודת התאגדות ואישור של רו"ח על הגשת דו"ח שנתי לרשות המסים לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה.

(יא) ישות המוכרת כישות שקופה לפי תקנה §301.7701-2(c)(2)(i) שהותקנה מכוח סעיף_7701 לקוד המס בארה"ב (Internal Revenue Code), רשאית לראות חשבון המוחזק בה כחשבון המוחזק אצל הבעלים שלה והכל בהתאם להגדרת "בעל חשבון" הקבועה בתקנה 1.1471-5T(a)(3)(i) וב- U.S. Treasury Regulations, ובלבד שהחשבון מוחזק על ידה במוסד פיננסי ישראלי מדווח אשר מקיים לגביו את הוראות תקנות אלה. מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי להכיר בבעלים של ישות שקופה כמחזיקה חשבון כאמור אם הומצא לו תצהיר מאת הישות שהיא מקיימת את תנאי הדין האמריקאי לצורך כך. היה החשבון הפיננסי האמור חשבון המוחזק לטובתו של אדם אחר והבעלים של הישות השקופה אינו מוסד פיננסי, יראו את האדם האחר כבעל החשבון".

פרידה, תרחיבי על זה.

זו ההסדרה של הבקשה של לשכת עורכי הדין. במקרה של ישות שקופה, חברות הנאמנות שניתן להשקיף אותן. לבקשתן, גם שלחנו מכתב למשרד האוצר בארצות-הברית.

מישהו נמצא פה?

כן, גיא, מלשכת עורכי הדין.

אתם בסדר עם זה?

הנוסח מקובל עלינו, וכמו שהיא אמרה, במקביל נשלח מכתב לרשויות המס בארצות-הברית, וממתינים לתגובתם.

לא אמרת שם ותפקיד.

גיא כץ, לשכת עורכי הדין.

"הוראות מעבר –

11. לעניין ההכרה בישות כמוסד ציבורי על ידי מוסד פיננסי ישראלי מדווח לצורך יישום תקנות אלה -

(1) לגבי ישות שביום 1 בינואר 2016 לא הייתה מאוגדת כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, מוסד פיננסי ישראלי מדווח, יכיר בה כמוסד ציבורי אם מתקיימים לגביה כל אלה:

(א) הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי" - - -

פרידה, למה ה-1 בינואר? ההסדר דיבר על 15 ביולי.

לא, לא.

לא, לא, זה לא קשור.

לא, זה קשור. זה לא יכול 1 בינואר. דיברנו על 15 ביולי.

זה לא קשור, זה לא אותו תאריך.

אנחנו קבענו לגבי ההכרה בישות כמוסד ציבורי - - -

אם ב-1 בינואר היא לא הייתה מאוגדת, היא לא מאוגדת ב-1 ביולי, בסדר, אין כאן בעיה.

לא, זה לא בסדר. היא מאוגדת היום? כן.

עדיין לא.

כן מאוגדת, אבל ב-1 בינואר היא לא הייתה מאוגדת.

אז בסדר.

זה בסדר?

כן, כן. אין כאן שום בעיה. אין כאן שום צמצום של ההסדר.

פרידה, רק שאני אבין, שאני לא טועה. היא לא הייתה מאוגדת ב-1 בינואר. היא התאגדה ב-1 ביוני או ביולי. התאגדה. מה מצבה?

אני חושב שסעיף (י) עונה לאדוני.

סעיף 11 מגדיר מה מצבה. מי שלא התאגד עד ה-1 בינואר, אלא רק אחרי. זה מה שאומר הסעיף.

בגלל שהוא התאגד ביוני, כפי שאדוני מציג, לכאורה זה נכנס ב-(י), וזה בסדר.

איזה (י)?

10(י).

נכון, זה מה שאדוני שואל? נדמה לי שזו התשובה, פרידה.

אלה שכבר מאוגדים. ב-1 ביוני היא לא הייתה מאוגדת.

ב-1 בינואר היא לא הייתה מאוגדת. היא התאגדה באמצע השנה. עכשיו היא מאוגדת.

אז חלות עליה תקנות המעבר בסעיף 11.

היא לא זקוקה בכלל לתקנות המעבר. אתה מתאר גוף שבכלל לא זקוק כי הוא - - -

לפי מה שהוא אומר, היא בדיוק זקוקה. אם היא לא התאגדה עד ה-1 בינואר, היא זקוקה לתקנות המעבר.

עכשיו אנחנו מגיעים להוראות המעבר של מה שקורה בנוגע לישות שלא הייתה מאוגדת ב-1 בינואר 2016, אלא התאגדה ב-1 ביולי 2016.

1 בינואר ואילך?

רשות המסים.

בסדר, אבל עדיין אומרים שמי שלא הייתה מאוגדת צריכה להגיש את כל הבקשות וההיתרים - - -

זה רק עניין של התאמה בין הסעיפים. אם אפשר, סעיף (י) - - -

שנייה. שם, עוד פעם. רשות המסים.

רוני גנוד. יכול להיות שאני טועה. מי שלא הייתה מאוגדת ב-1 בינואר, חל עליה סעיף 11(1). מי שהתאגדה ב-1 ביולי חל עליה גם 11(1).

ואז מה מצבה? אני הישות הזאת. לא הייתי מאוגד ב-1 בינואר, אבל עכשיו, כשהתקנות יאושרו, אחרי שיהיה פתרון לבעיה של השנה - - -

אז צריך לבצע את כל הסעיפים הקטנים של סעיף 11(1).

בדיוק.

בבקשה, תקראו. זה מה שאמרת, עודד?

כן.

אם יש במקרה ישות שלא הייתה מאוגדת ב-1 בינואר, אבל היא התאגדה במאי, אז לכאורה אנחנו לא מצפים שהיא תגיש תצהיר שמודיע שהיא מבקשת וכולי, נכון?

לא, לא, לא. בדיוק זה. בדיוק זה. אם היא לא התאגדה עד ה-1 בינואר, היא צריכה להגיש תצהיר מאומת על-ידי עורך דין שהיא הגישה - - -

לא, היא צריכה להגיש מיום התחילה, לא מיום ההתאגדות. מיום התחילה, לא מיום ההתאגדות, זה בסדר. זה בסדר.

אז חלות עליה תקנות - - -

פרידה, תקריאו בבקשה את הסעיפים ונראה אם הבעיה נפתרה.

"(1) לגבי ישות שביום 1 בינואר 2016 לא הייתה מאוגדת כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, מוסד פיננסי ישראלי מדווח, יכיר בה כמוסד ציבורי אם מתקיימים לגביה כל אלה:

(א) הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח תצהיר מאומת על ידי עורך דין שבו מצוין כי היא הגישה עד 7 ימים מיום התחילה בקשה לפי חוק העמותות או חוק החברות להתאגד כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, לפי העניין, כי יש בה שבעה חברים לפחות שאינם קרובים זה לזה, כי נכסיה והכנסותיה ישמשו להשגת המטרה הציבורית בלבד, וכי בכוונתה להגיש דו"ח שנתי לגבי נכסיה, הכנסותיה והוצאותיה לשנת המס 2016 כמוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה עד יום 30 באפריל 2017".

מהו יום התחילה?

עם פרסום התקנות.

מרגע שאנחנו נאשר פה את התקנות?

פרסום התקנות. יום הפרסום.

אז יש לו שבוע מרגע שזה פורסם להגיש את הבקשה?

כבר יודעים על ההסדר הזה הרבה קודם.

"(ב) הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח עד יום 31 באוקטובר 2016 תעודת התאגדות;

(ג) הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח עד יום 31 במאי 2017 אישור של רואה חשבון על הגשת דו"ח לשנת המס 2016 לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה".

"(2) לעניין ישות שהייתה מאוגדת כעמותה או כחברה לתועלת הציבור ביום 1 בינואר 2016, מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכיר בה כמוסד ציבורי אם מתקיימים לגביה כל אלה:

(א) הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח תעודת התאגדות ותצהיר מאומת על ידי עורך דין שבכוונתה להגיש דו"ח לשנת המס 2015 לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה עד יום 31 בדצמבר 2016;

(ב) הישות הגישה למוסד הפיננסי הישראלי המדווח עד יום 31 בדצמבר 2016 אישור של רואה חשבון על הגשת דו"ח לשנת המס 2015 לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה".

פרידה.

הכול בסדר. זה מכוסה. זה מכוסה לגמרי.

כן? שלומית אמרה ש-(ב) לא הכי מסתדר לה עם (א), שהרי בהסדר שאז הצגנו בוועדה דובר על אישור הגשת דוח או תצהיר על כך שבכוונתם לעשות כן. מבחינתכם זה כן מסתדר?

כן. עוד פעם, בוא נתחיל את המקרה הפשוט, גוף שהיה כבר מאוגד ב-1 בינואר 2016. מה זה אומר? שהוא התאגד כבר כעמותה ב-2015 או קודם. אז אנחנו רוצים לוודא שהוא מגיש את הדוחות לרשות המסים כמו שצריך, הוא מאוגד. הגיש את הדוח שלו ונתן את תעודת ההתאגדות. עם זה אין לנו בעיה. יש לנו גוף שבתחילת 2016 היה לא מאוגד. מה אנחנו מבקשים ממנו, מכל גוף שעדיין לא היה מאוגד? אנחנו מבקשים שהיא תיתן תצהיר למוסד הפיננסי שיש בה שבעה חברים, ונכסיה והכנסותיה וכולי. ובכוונתה להגיש דוח שנתי, כי הרי לא יתכן שהיא כבר הגישה את הדוח ל-2016. אז היא נותנת את התצהיר שהיא הגישה בקשה להירשם להתאגד כעמותה או כחברה לתועלת הציבור. יכול להיות שבמקרה היא כבר התאגדה, וזה כבר לא בשלב של בקשה, אבל עדיין, זה לא שולל את (א). יש לה עד ה-31 באוקטובר להגיש את תעודת ההתאגדות שלה. ויכול להיות שכבר יש לה את תעודת ההתאגדות, אבל בכל מקרה נתנו לה להשיג את התעודה הזאת עד 31 באוקטובר ולהגיש אותה, ועד ה-31 במאי 2017 להגיש את הדוחות שלה. זאת אומרת, להביא אישור רואה חשבון על הגשת הדוח השנתי לשנת 2016. אין כאן שום גוף שנשאר ללא כיסוי מספיק שלא לפי ההסכם.

זה בסדר, אבל לגבי (2)? לגבי אלה שהיו מאוגדים. דיברנו אתך. (ב) לא נראה לנו מסתדר עם (א), ובכל מקרה - - -

אם הם מאוגדים, יש להם תעודת התאגדות, נכון?

צריכה להיות להם, כן.

אין בעיה. תצהיר מאומת על-ידי עורך דין שבכוונתו להגיש דוח ל-2015. זו הצהרה שלה שהיא תגיש את הדוח לשנת 2015. אין עם זה בעיה. (ב), היא הגישה עד סוף 2016 את הדוח שלה ל-2015, ונותנת אישור רואה חשבון על זה שהדוח הוגש.

הוא עוד לא התאגד ב-2015.

ב-2017 - - -

הדוח ל-2015. הרי אנחנו מדברים על גוף שבתחילת 2016 כבר היה מאוגד.

הוא היה מאוגד, אז צריך להגיש את הדוח ל-2015.

יש עוד הערות? אנחנו סיימנו. אתה רוצה לחזור על ההצעה שלך לגבי השנה?

הרשות, אם אתם רוצים - - - את זה לוועדה, אז תקבעו שבעוד שנה הנושא יידון מחדש בוועדת הכספים.

זה לא מה שאנחנו - - -

אבל יש פה חוק שכרגע הוא בן ערובה בידיים של משהו שהוא לא קשור, וצריך להתקדם. אנחנו פעם עברנו את שעת השי"ן ב-90 יום בערך. יש 20 ימים שהתווכחנו בתחילת הדיון – 15 יום או 20 יום בשביל להתקדם הלאה. מוסגות פיננסיים מתקשרים אלינו ושואלים אם אפשר - - -

הבנו. זה ויכוח ישן. יש שתי אפשרויות בפני כיושב-ראש הוועדה. אפשרות אחת להצביע על התקנות עם התוספת הזאת. אפשרות שנייה, לא להצביע, לחכות לדין ודברים. אם אנחנו מצביעים, את יכולה להגיש רביזיה על זה, את הממשלה, ויתקיים הדיון, שלא נצטרך לחזור לכאן. אם אין ברירה, נצטרך לחזור. אני לא יכול להסכים לזה. אני לא יכול להסכים בגלל שאת לא נותנת לי פתרון, ובצדק, אני לא מאשים אותך. אני מבין את העניין הזה, אני מבין מה עומד מאחורי ההחלטה הנוקשה הזאת. זאת החלטה נוקשה, זו לא החלטה של שיח בין גופים. זו החלטה נוקשה, אני הבנתי. אני קורא לזה בשמות גנאי, אבל – לא חשוב, היות ואני איש מנומס, אני לא אומר.

אדוני, רק לפרוטוקול, היה ואדוני יסכים לסעיף כלשהו, יש לנו הסגות על הסעיף, כי איך שהוא כתוב, זה סעיף שאי-אפשר ליישם אותו על-ידי הבנקים. דיברנו על כך גם.

אז תגידו, אנחנו סיימנו את הדיון.

כרגע אנחנו מבינים שהסעיף ירד.

הסעיף של השנה?

כן.

הסעיף הזה, יתהפך העולם, לא ירד. יתהפך העולם. יש מישהו שרוצה שזה יהיה לשנה. בצדק, מבחינתו. אני לא חולק עליו. אני סבור גם שזה בסדר לשנה. אבל אני מבקש שיתקיים משהו לפני שמסתיימת השנה. אי-אפשר לעשות את זה באופן כזה גורף. אנחנו לא יודעים מה יקרה בשנה. אם הוא יחליט, זה שמכין את החוק, שהוא לא רוצה להביא את החוק הזה, מסיבותיו הוא, אני יכול להכריח אותו?

אם ככה, אדוני, אפשר לשמוע את הסעיף המתוקן לאור ההערות, אם זה מקובל או לא?

אני אקריא את זה, רק תקנו אותי, כי אני מקריאה את זה – אני רק אומר שההסגה של הבנקים הייתה שהם לא יכולים לבדוק אם גוף פועל לפי דין. זה מכריח אותם לבדוק כל פרט ופרט. את החלק הזה אנחנו מבקשים לפתור כך שבסיפה יהיה כתוב – אני אקריא מההתחלה: "החל ביום ט' באב התשע"ז (ה-1 באוגוסט 2017) מוסד ציבורי העוסק בקבלת פיקדונות" - - -

בכלל לא הבנתי אתכם עכשיו. מזל שאת מקריאה את התאריך העברי. בתשעה באב את רוצה? יהיה לנו תשעה באב שאין גמ"חים וגם תשעה באב? אפשר לשנות את זה ליום אחר?

זה לא יהיה הקושי.

בסדר, תשנו את זה.

- - "ייחשב מוסד ציבורי לעניין תקנות אלה רק אם קבלת הפיקדונות נעשית בהתאם לחובת הרישוי הנדרשת בדין". כלומר, שהם יוכלו לבדוק אם יש או אין, הם לא יצטרכו לבדוק כל פרט ופרט בדין.

וגם צריך תצהיר.

זה החלק השני של הקושי שאתם הצבעתם עליו, שאתם לא יודעים אם מקבלים פיקדונות.

מה שאנחנו מבקשים, אדוני, בגלל שלבנק אין יכולת לבדוק אם גוף כלשהו עומד בדין כלשהו, צריך הכול ברור, שיוצהר בפנינו על-ידי עורך דין או רואה חשבון, לא משנה. ההצהרה צריכה להתייחס הן לעניין הזה, שיש לו את הרישיון שיש לו, צריך, נדרש, מה שזה לא יהיה, והן לעניין הזה שהוא עוסק בקבלת פיקדונות. כי בנקים לא רואים מאחורי הקלעים איך הגמ"ח פועל, אלא אם זה גמ"ח ענק שכולם מכירים אותו.

זה החלק השני, שהצהרתם שמוסד ציבורי שעוסק בקבלת פיקדונות שהצהיר על כך יחשב מוסד ציבורי.

אנחנו אומרים – גם נתינה של רישיון בבקשה להכניס את התצהיר, כדי שאנחנו נדע על-פי תצהירו שיש את הרישיון שלו, ושאנחנו נדע שהוא עוסק בקבלת פיקדונות.

אם תוכל להבהיר מה הקושי שלכם? אם אתם יודעים שהוא מקבל פיקדונות ויש חובת רישוי - - -

יכול להיות שיש גם רישיון של עיריית תל-אביב לקיום עסק של גמ"ח בבית שלו, אז אין לו את הרישיון, אני לא יודע.

לעניין קבלת הפיקדונות.

בגלל שאתם לא מפנים לחוק כי אין חוק, לנו יש קושי לדעת מה אנחנו בודקים. לכן, אם זה יהיה לפי תצהיר, אני יודע שאני בודק תצהיר. קיבלתי תצהיר, בודק, הוא עומד בדין.

אתה רוצה שהתצהיר יהיה על הכול.

נכון, אם אפשר, כן. כי אחרת אין לנו לדעת איך. אני אגיד לו תראה לי אישור עירייה, תראה לי אישור – זו לא הכוונה שלכם.

סליחה שנייה, אולי אפשר להציע שיהיה סעיף שאם עד יום זה וזה יתקבל חוק שיצריך רישוי למוסדות ציבור, אז גוף כזה יחשב כמוסד ציבורי רק אם הוא יקבל רישיון לפי אותו חוק. זה רק אם יהיה אכן חוק כזה, ואם לא יהיה חוק עד אז, אז אין צורך.

אני אסביר. הקושי שלנו הוא שהיום יש כבר חוק והפעילות נעשית שלא בהתאם לחוק. זה לא שהחוק הזה הוא כרגע - - -

זה רע מאוד.

אני עושה הפסקה. אני לא רוצה להצביע. אני רוצה להגיע לנוסחים, אני גם רוצה לראות את הנוסחים, מה שאתם עומדים מול איגוד הבנקים. יש פה עוד דברים. אנחנו לא נוכל להצביע על נוסחים באוויר, גם היועץ המשפטי פה לא יודע. אני מבקש שתדברי עם מי שצריך לדבר. אני לא הולך לאשר את זה אם הנוסח יישאר ככה. אני לא רוצה להגיד דברים לפרוטוקול, אבל בכל אופן, אני צריך להצביע בעיניים פקוחות שבתשעה באב הבא נסגרים הגמ"חים בגלל שמישהו לא תיקן את החוק בממשלה.

שוב - - -

אין לי ויכוח אתך.

אדוני, שאלה אמתית. אתה מדבר על פתרונות, וביקשת שאני אתקשר.

כן, למצוא פתרון. אני מסכים לשנה.

הבעיה שאתה הצגת היא בעיה שיכולה להתעורר גם אילו היה כתוב כאן יותר זמן. זה לא השנה שהיא הבעיה. אני רק רוצה לוודא עם אדוני.

שנתיים זה מועד שונה, הכמות עושה את האיכות. למה? מכיוון שכל מה שאני חושש שיכול לקרות בשנה, בשנתיים זה נפתר. למה זה נפתר? נניח שממשלה נופלת, אז יש כבר ממשלה חדשה, יש לה זמן כדי לתקן את החוק. יש לה אפשרות להביא לפי המדיניות שלה חוק אחר. שנה, כשאנחנו מדברים בסד הזמנים הזה, הוא מתכון בטוח לזה שיכול להיות שאין פתרון. שנתיים זה כבר חשש רחוק.

אנחנו יוצאים עכשיו להפסקה.

יוצאים להפסקה, וברגע שיהיה פתרון, אני אבקש מהחברים להתכנס מחדש, נודיע קודם. אני גם מבקש, עם איגוד הבנקים להגיע לפתרון, ושיהיה לנו נוסח שכל החברים ידעו על מה אנחנו מדברים.

אדוני, מרק צל. אני רוצה להיות כאן לפני ולהגיד משהו לפרוטוקול בלבד לפני ההצבעה. איך אנחנו יודעים מתי זה יתקיים?

אני אודיע קודם.

זה יהיה היום?

היום. לכאורה זה היום. אתה רוצה להגיד עכשיו? בבקשה, תגיד. עורך הדין צל.

אדוני, היה לי כבוד גדול להיות חלק מההליך המוזר הזה שנקרא חוק פטקא. מאז רשות המסים ניסו לעשות תרגיל בסתיו עם החוק הקודם. במהלך כל הדיונים שלנו כאן – שישה במספרם לפי דעתי – התרשמתי מאוד שהממשלה, הבנקים, חברות הביטוח, וכל המשרדים המכובדים באמת דאגו לאינטרסים של הבנקים, חברות הביטוח וכולי, חוץ מהגמ"חים, שזה עניין אישי שלך, ואני מבין - - -

אישי שלי?

לא, זו מילה לא נכונה. גמ"חים חשובים.

לצערו של מישהו בממשלה, אין לי גמ"ח. ועלי אי-אפשר לאיים, אין לי כלום. לא היה לי, אין לי, ואולי יהיה לי אחרי שאני אעזוב את הכנסת.

הרב גפני, בגלל העברית המקולקלת, אני טעיתי, אני לא התכוונתי לזה. אני אומר שהנושא של הגמ"חים - -

זה לא אישי.

- - זה עניין ששייך - - -

אני אביא לפה משפחה שאני מכיר. משפחה – אגב, לא דתית – שנפלה כלכלית – נפלה – ועמדה בפני התרסקות, עם תהליכים אובדניים. יש גמ"ח שעזר להם והעמיד אותם על הרגליים.

אדוני, יש לי עשרה סיפורים כאלה בקשר לקהילה שמספרם בין 400,000-300,000 תושבים.

זה לא אישי. מישהו יכול לחשוב שיש לי פה – מישהו היה רוצה שיהיה לי כדי שיוכל לאיים עלי.

סליחה. אני מתנצל. אני פשוט רוצה להגיד שהאינטרסים של הקהילה הזאת, הלקוחות של הבנקים, שאתם קיימים כדי לשרת אותם לפי החוק, כמו שאני הבנתי את זה, אף אחד לא דיבר בעדם, חוץ מעורך הדין שרייבר ואני, ושתי נשים מכובדות מאוד בדיון הקודם. אני היום לא רפובליקני ולא דמוקרטי, אני ישראלי אמריקאי. ואני מתבייש שממשלת ישראל נכנעה ללחצים בלתי אפשריים של ממשלת ארצות-הברית. וכנסת ישראל, תחת לחץ מאותה ממשלה, כדי לקיים דיון ולהעביר במסה את הנתונים האישיים ביותר והסודיים ביותר לממשלת ארצות-הברית, שהיום אנחנו יודעים שאין לה את האפשרות לשמור על הסודיות של המידע הזה. המידע הזה יגיע לידי הרוסים, הסינים, והמחבלים, ואזרחי ישראל יהיו חשופים ללחצים ולנזק ממשי פיזי, נפשי, וגם כלכלי בגלל החוק הזה. הלוואי שממשלת ישראל הייתה עומדת על הרגליים והייתה אומרת מספיק, אנחנו לא מדינת חסות, אנחנו מדינה סוברנית יהודית.

אבל אנחנו לא היחידים, הרבה מדינות עשו. מדינות גדולות מאתנו עשו את ההסכם הזה.

אתה יודע, בגלל הדיונים כאן וגם הבג"ץ שתלוי ועומד, ממשלות כמו צרפת, הולנד, ואפילו קנדה, חוזרות בהן, או בודקות שנית, את העניין הזה של פטקא.

אבל הם חתמו על ההסכם.

חתמו ומיישמים.

וגם בקונגרס בארצות-הברית יש מאמצים לנטרל ולבטל את פטקא. זה הדבר שרציתי להגיד. אני מודה לכם על הסבלנות.

אני מודה לך. אני מתנצל בפניך אם היה מפעם לפעם שאמרתי בדיחות על המועמדים בארצות-הברית. ממש לא התכוונתי לזה. אני מכבד את הריבונות של ממשלת ארצות-הברית. אני רוצה להגיד לך, כמו רבים מחברי הוועדה, אנחנו לא אוהבים את החוק הזה.

גם אנחנו לא.

גם אתם לא אוהבים.

אתה אמרת שזה חוק רע.

נתתי לך. אחרי שאמרת, אני רוצה גם, שיהיה כתוב בפרוטוקול. אין לנו ברירה. נחתם הסכם על-ידי ממשלת ישראל, כמו על-ידי 132 ממשלות.

113.

113 ממשלות, ביניהן ממשלות חזקות, מדינות גדולות. אם לא היינו עושים את ההסכם הזה, המצב היה שהאמריקאים היו יכולים להיכנס לבנקים, לנהל חקירות - - -

אני לא מסכים אתך, אדוני.

בסדר, לא משנה. תן לי לטעות, בכול אני צודק?

כשאתה דיברת על הגמ"חים – ואני מאוד מכבד את מה שאתה אמרת בתחילת הדיון – אתה אמרת, בצדק, שעם ישראל הוא כן מיוחד בעולם. ואם כל המדינות בעולם אומרות דבר אחר, עם ישראל, בהתאם לצדק ולתורה שלנו, אנחנו יכולים להגיד לא, אפילו אם זה לא מקובל על העולם.

היות ואני לא יכול לחלוק על מה שאמרת עכשיו, שעם ישראל הוא עם מיוחד ונבחר, אז אני לא הולך לחלוק עליך, אני רק עושה הפסקה. אודיע מבעוד מועד על חידוש הישיבה. אני מציע שיהיה פתרון. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)