הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 436

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ו (02 באוגוסט 2016), שעה 10:20

המתנת אניות לפריקה בנמל אשדוד מובילה לעלייה ביוקר המחייה, של חה"כ אוסאמה סעדי

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ זהבה גלאון

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ מכלוף מיקי זוהר

התנהלות נמל אשדוד הגורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ אורי מקלב

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ רועי פולקמן

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ יואב בן צור

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ עודד פורר

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

באסל גטאס באסל

מנואל טרכטנברג

אורי לוי אבקסיס

אורי מקלב

אוסאמה סעדי

איציק שמולי

יגאל מאור - מנהל רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

דן קמינצקי - רשות החברות הממשלתיות

יצחק בלומנטל - מנכ"ל חברת נמל אשדוד

נתנאל היימן - התאחדות התעשיינים

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

אלי סיון - יו"ר איגוד משתמשי ההובלה הימית בתפזורת ושינוע גרעינים במספוא

אבי אדרי - נציג העובדים, חברת נמל אשדוד

יגאל בריף - המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב ארי

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

המתנת אניות לפריקה בנמל אשדוד מובילה לעלייה ביוקר המחייה, של חה"כ אוסאמה סעדי

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ זהבה גלאון

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ מכלוף מיקי זוהר

התנהלות נמל אשדוד הגורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ אורי מקלב

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ רועי פולקמן

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ יואב בן צור

התנהלות נמל אשדוד גורמת לעלייה ביוקר המחיה, של חה"כ עודד פורר

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הדיון המהיר הוא ביוזמתי יחד עם מספר חברי כנסת. אני אנהל היום את ישיבה. אני אומר בכנות רבה שזאת הולכת להיות ישיבה מאוד מעניינת. נושא הדיון הוא התנהלות נמל אשדוד הגורמת לעלייה ביוקר המחיה. הגישו את ההצעה יחד אתי חברי הכנסת אוסאמה סעדי, זהבה גלאון, אורי מקלב, רועי פולקמן, יואב בן צור ועודד פורר.

אני אפתח בכמה דברים לגבי מהות הדיון והסיבה שיזמתי אותו. חברים, ממשלת ישראל, מהרגע שהיא נבחרה לכנסת ישראל בבחירות האחרונות, הציבה לעצמה כאחת ממטרות העל שלה להוריד את מחירי הדיור, פעם ראשונה, ופעם שנייה להפחית את יוקר המחיה.

יוקר המחיה מתבטא באין ספור גורמים שמשתלבים יחד על מנת לקבוע את המחיר של כל מוצר ומוצר. הווה אומר שמוצר, לפני שהוא מונח על המדף בסופר, הוא עובר תהליכים רבים ואין ספור רגולציות כאלה ואחרות. המוצרים שאנחנו מייבאים מחוץ לארץ, שבסופו של דבר אמורים להוזיל את המחירים על המדפים, הם מוצרים שעל פניהם אמורים להגיע ארצה במחירים זולים ואם אנחנו לא נייעל את תהליך היבוא, אין חולק על כך שהמחיר יעלה במדף בסופרמרקט. אגב, אני חייב לציין שאני באופן אישי לא כל כך שמח על כך שאנחנו צריכים לייבא דברים ארצה מאחר ואני מעדיף ייצור מקומי, אבל מהרגע שאין ייצור מקומי, נדרש מאתנו לייבא מוצרים ארצה, אנחנו עושים את זה ואנחנו גם נמשיך לעשות את זה על מנת להיטיב עם אזרחי ישראל, אבל מטרת העל של כולנו ברורה: ליצור מחיר טוב יותר לאזרח.

המצב כיום בנמל אשדוד - בהתאם לנתונים שאני קיבלתי שהם נתונים מאוד מאוד מדויקים ואני לא חושב שיש מישהו שיכול חלוק עליהם – לא טוב. המצב היום אומר שהמון ספינות, לפעמים עשרות או קצת פחות, עומדות בלב ים או לא מגיעות ארצה בזמנים מסוימים שנוחים יותר או מתעכבות בהגעה שלהן או ממתינות בנמל כדי לפרוק את מרכולתן. הדבר הוא מאוד מאוד פשוט. כל יום שאותה סחורה שמיובאת ארצה שוכנת בספינה בלב ים, מחיר הסחורה עולה. מחיר הסחורה עולה ואת העלות הזאת משלם האזרח.

הבאנו לכאן את הגורמים הרלוונטיים לדיון גם כדי לשמוע אותם קודם כל וגם להשמיע מבחינתנו את הטענות שאנחנו רוצים להעלות על מנת להביא לשינוי לאזרחי ישראל וזאת בסופו של דבר מטרת הדיון.

אני חייב לציין קודם לכן, לפני שאני מתחיל את הדיון, משפט אחד חשוב. ידוע לכולנו היטב שנמל אשדוד הוא חברה שכפופה לרשות החברות הממשלתי. הווה אומר שהיא שייכת למדינה אבל רשות החברות הממשלתית אותה היום מנהל אורי יוגב, אינה פועלת מתוך אינטרסים מדיניים, כלכליים, חברתיים, אלא היא פועלת ממניעים כלכליים גרידא ללא שום התחשבות בציבור במדינת ישראל ולפעמים אפילו ההפך.

אני סבור שבדיון הזה אנחנו נגלה נתונים מאוד לא מחמיאים לגבי רשות החברות ואנחנו נבין שכפי הנראה הנתונים שאנחנו רואים כיום גם קשורים באיזשהו מקום אליה ולכן הדיון הזה אמור להסיק איזה שהן מסקנות שיביאו בסופו של דבר לשינוי המיוחל ולפתרון יעיל לכל אלה שמגיעים עם הספינות שלהם ארצה כדי לפרוק סחורה.

ראשון הדוברים, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, הבמה לרשותך.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. בוקר טוב לכולם. זה שאנחנו הצלחנו להגיע לדיון בשעה הקבועה למרות שסיימנו אתמול ב-5:00 לפנות בוקר, זה טוב.

אדוני היושב ראש, כאשר פנית אלי וביקשת לקיים דיון מהיר לגבי מה שקורה בנמל אשדוד, מיד הודעתי לך שאני מטפל בזה מזה כחודש, מטפל בתלונות של אזרחים בעניין עיכוב בשחרור סחורות בנמל אשדוד. לפני חג אל פיטר שהיה ב-7 ליולי, פנו אלי מספר חברות מהמגזר הערבי שייבאו סחורה, בעיקר מתורכיה, משקאות קלים, ממתקים וכולי, והסחורה הזאת לא השתחררה בזמן, לפני החג. אני הגשתי, אדוני היושב ראש, שאילתה דחופה ממש לפני החג והאמת היא שלא ידעתי למי להפנותה. אם אני כחבר כנסת לא יודע למי לפנות, לאן לפנות ומי הגורם שאני צריך לעבוד מולו, מה יעשה האזרח?

תראה, נמל אשדוד, אמרת, הוא חברה ממשלתית ששייכת לרשות החברות שזאת מדינת ישראל. פניתי לרשות המסים, שם אחראים על המכס ועל השחרור. אחרי כן אמרו לי משרד הבריאות. צריך מפת דרכים שלמה על מנת להגיע לגורם ולשאול היכן תקועה הסחורה או תקועה המכולה.

אני עסקתי ועוסק בפן של משרד הבריאות וכבוד שר הבריאות הרב ליצמן ענה שבאמת יש עיכוב בשחרור הסחורות אבל הסחורה צריכה להיות משוחררת תוך שני ימי עבודה. אני אומר לך שבחודש הזה, לא נעים לי, הפכתי להיות כמו עמיל מכס וצריך כל פעם לטפל בנושא. אני צריך להעסיק את השר ואני צריך להתעסק בעשר מכולות – אלה המספרים שלהם – על מנת שבסוף הסחורה תשתחרר, אחרי שבוע או עשרה ימים.

עכשיו יש סחורות שמחכות מה-14 ביולי ואנחנו היום ב-2 לאוגוסט והסחורות האלה עדיין תקועות בנמל אשדוד. אם זה לא מייקר את המחירים, מה כן מייקר?

מרוב יער, לא רואים את העצים. מרוב שיש גורמים כאן. פנתה אלי היועצת המשפטית החרוצה של הוועדה ושאלה את מי להזמין אמרתי לה שאני לא יודע את מי להזמין. אמרתי לה שתזמין את כולם כדי שכולם יהיו כאן כדי שלא כל אחד יטיל את האחריות על השני. צריך למצוא פתרון. אם זה משרד הבריאות, והשר הבטיח לי שני ימי עבודה, אז כיצד סחורה תקועה בנמל מה-14 ביולי עד היום? זה מצב בלתי נסבל וצריך למצוא פתרון דחוף לעניין הזה.

אני מסכים אתך בכל מילה. באמת לעניות דעתי זה יכול לייקר גם סחורה ולא באחוזים בודדים אלא אפילו בעשרה אחוזים ומעלה. בקונסטלציה כזאת כ לנו מבינים שיש איזשהו כשל תפקודי שאנחנו חייבים לפתור אותו.

חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש ולוועדה על קיום הדיון היום. על אף שאנחנו בציר הזמן הזה של סוף מושב, מצאתם לנכון למצוא זמן לדיון המהיר בשבוע האחרון.

אגב, מי שרוצה לדבר, נא להירשם.

זה מראה את החשיבות שאנחנו מייחסים לנושא הזה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, כמי שיודע את התהליכים בכנסת, יודע שכאשר שבעה חברי כנסת מצטרפים לבקשה לדיון מהיר, כמעט מכל סיעות הבית, זה לא דבר שמובן מאליו.

נכון. קואליציה ואופוזיציה.

זה בגלל הדאגה לנמל אשדוד. אנחנו יודעים בלא מעט דיונים בנושא יוקר המחיה ואנחנו נפגשים עם יבואנים וכל מי שקשור לנושא הזה. כאשר מדברים על הורדת יוקר המחיה, הם מציינים שני פקטורים, שני דברים מרכזיים – נושא של מכון התקנים. אנחנו מדברים על התמודדות עם יוקר המחיה ואנחנו מנסים להתמודד עם פתיחת השווקים, להכניס יבוא, לא להגביל את היבוא ואנחנו משלמים על זה מחיר כבד מאוד. משלמים על זה מחיר. אנחנו פוגעים בכמה ענפים במשק אצלנו אבל הנושא של הורדת יוקר המחיה הוא מעל הכול וגובר על הכול. אנחנו משלמים מחיר ואין ספק בעניין הזה.

ואם כך, אז מה קורה? איפה החסמים? אנחנו מגלים שיש חסמים כדוגמת מכון התקנים, שם נכנסנו עם סכינים חדים לנושא הזה ואנחנו ממשיכים לעשות בעניין הזה. הנושא השני הוא נושא של הנמל. יש דימוי כאילו נמל אשדוד במיוחד הוא נמל שמעקלים בו סחורות ויש שם סכסוכים. אני אומר את זה לכאורה. יש בו סכסוכי עבודה, לא עובדים במלוא התוקף, אפשר לשנע הרבה יותר, אין התייעלות, מדדי השירות לא ברורים, במיוחד זמני המתנה ארוכים עד כדי כך שיבואנים מעדיפים לפרוק סחורה במצרים, בפורט סעיד, ולהביא אותם באניות קטנות או משהו מעין זה.

אני הצטרפתי להצעה לסדר לא רק כדי להשמיע אלא כדי לשמוע וכן לתת הזדמנות לנמל אשדוד ולראות האם באמת יש שיפור והאם יש חסמים שלא נותנים את מלוא השיפור. אמר לי היושב ראש שאנחנו לא באים היום רק להלקות אלא אנחנו רוצים להיות שותפים.

נכון. אנחנו רוצים להביא פתרון.

אנחנו עכשיו לא עוסקים בסיסמאות בחירות ולא במאבקי ההסתדרות.

ממש לא. זה לא הזמן.

אנחנו רוצים באופן אמיתי ובלב נקי להביא לפתרון.

רוצים להוריד את יוקר המחיה.

כמו שאמר אוסאמה סעדי, אני מכיר יבואנים שסובלים או שמפסידים סחורה וזה דבר שבסופו של דבר האזרח משלם על כך.

משפט אחד נוסף. יש דבר אחד שמפריע לי לכל אורך הדרך. מערכת היחסים הלא טובה – אני לא רוצה להגיד עכורה – בין הממשלה, בין שר התחבורה, לנמל. אני לא יודע אם אלה מאבקי כוח או לא. חלק שמוציא את השם הרע, את הדימוי הלא טוב, זאת הממשלה עצמה. הממשלה מוציאה שם רע לנמל בגלל הובלת רפורמות ושינוי תהליכים וחושבים שאם אנחנו נעשה שינוי בדימוי, נעשה רקע לאותו נמל, יקל עלינו לעשות שינויים, לבנות או לא לבנות נמל שלישי ודברים כאלה. אני לא חושב שבדרך לעשות שינויים ולעשות רפורמות צריך להחליש את הנמל. זה תלוי גם באנשי הנמל. אם המאבקים יהיו ענייניים, זכויות עובדים, לראות מה הדברים שניתנים לשיפור, זה נכון, אבל לא שהמאבק מביא לתוצאה כאשר מי שמוציא לנמל את השם הרע ואת הדימוי הלא טוב, שלפעמים יכול להיות שהוא לא כזה, זאת הממשלה עצמה. אני חושב שכאן הנזק הוא גדול.

לכן, אני שוב מודה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי שהוביל את העניין. אני חושב שחובה עלינו להתנצל בשם חברי הכנסת האחרים שלא נמצאים כאן.

כן. הייתה בכנסת הצבעה עד 5:00 בבוקר.

יכול להיות שהכנתם את עצמכם, אבל תוקף הדברים לא משנה לגבי מספר הנמצאים.

יש לנו עוד מעט הצבעות בוועדת החוקה כך שלא נוכל להיות כאן לכל אורך הישיבה.

בהחלט. קודם כל, להבהיר. נמל אשדוד הוא נמל יעיל, הוא מכניס הרבה מאוד כסף למדינה. זאת אומרת שאם אני עכשיו אורי יוגב עם מחשבתי המקובעת לטובת הכיס הכלכלי, אני אומר אחלה עבודה. גם העובדים יעילים, גם הנמל יעיל.

הנמל בסופו של דבר, מבחינה כלכלית, הוא נמל יעיל אבל העניין הוא שהמחשבה המקובעת של רשות החברות היא מחשבה שבאמת באמת לא משרתת את אזרחי ישראל אלא היא משרתת אינטרסים כלכליים של הממשלה. הם צריכים להבין דבר אחד והוא שאנחנו צריכים להיטיב עם אזרחי ישראל מעל הכול. זאת הרי מטרת העל שלנו כנבחרים, להיטיב עם אזרחי ישראל. אני סבור שאם יבוא מחר בבוקר אורי יוגב, יקרא לפגישה את המנכ"ל ויאמר לו שביעדים עמדתם, אני רוצה שתצמצם קצת את היעדים מ-300 מיליון שקלים דיבידנד למאתיים מיליון שקלים דיבידנד אבל במאה מיליון שקלים שאני מפחית מהיעד שלך, אני רוצה ייעול בשירות, אני רוצה להביא עוד מאה עובדים שיבואו וייתנו שירות לאניות בפריקה, אני רוצה שדרוג, אני רוצה תוספת. זה היה מביא לשינוי מהותי בשטח. סתם דוגמה. היה אומר אורי יוגב: בוא נצא למסע – לא משנה אם זה אורי יוגב או דירקטוריון נמל אשדוד יחד אתנו הממשלה – לאתר או שטחי אחסון למכוניות שמגיעות כדי שיהיה יותר מקום.

כל הדברים הללו בינתיים לא נעשים והם לא נעשים בגלל חלמאות, חלמאות של הממשלה קודם כל. מה זה של הממשלה? כשאני אומר של הממשלה, שוב אני חוזר על אותו שם, זאת רשות החברות הממשלתיות. הרי אנחנו כממשלה לא יכולים לפקח על כל פעולה של רשות החברות אבל זה תפקידה של הכנסת וזה התפקיד שלנו נבחרי הציבור, ולכן הדיון הזה מתקיים היום. אם בסופו של דבר, בסופו של דיון המסקנות הנכונות לא יוסקו, יהיה מחיר. אנחנו לא נוכל לשתוק על כך.

בואו נתחיל את הדיון עם הדוברים. מנכ"ל נמל אשדוד, אני מציע שיאמר את דברו אחרי שישמע קצת את החברים כדי שיהיו לו עוד כלים להגיב.

יגאל מאור, מנהל רשות הנמלים והספנות, בבקשה.

לגבי מה שאמר חבר הכנסת אוסאמה סעדי לגבי המכולות, זה לא בתחום שלנו. נושא שחרור המכס והבריאות, הוא בתחומים של משרדים אחרים. אני מרשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה ואני לא יכול לענות לנקודה הזאת.

אמרתי שבקטע הזה אני יודע שזה שייך בעיקר למשרד הבריאות.

אני מבטיח לך, אוסאמה, שאותן מכולות שחיכו גם במכס, היו תקועות בלב ים הרבה מאוד זמן. בדרך כלל זה כך. אולי במקרה הזה לא, אבל בדרך כלל זה כך.

אני יכול להתייחס לנושא הזה ולומר את התופעות שאנחנו רואים בנמלים בתקופה האחרונה ובהחלט אני מסכים עם יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מיקי זוהר, בכל מילה שהוא אמר בעניין ההשפעה על כל מיני דברים שקורים במחירים. אבל צריך גם להסתכל בפרספקטיבה הנכונה על מה שקרה בנמלים או קורה בנמלים בשנים האחרונות וזה גידול מהיר מאוד בצמיחה שחלק ממנו אפילו בלתי ניתן לצפייה, כמו למשל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול שלעומת שנה שעברה יש גידול של 12 אחוזים ביבוא לישראל. את הדברים האלה אנחנו רואים בנמלים. יש צמיחה גדולה מאוד בכל המוצרים וזה בולט במיוחד במכוניות. עם ישראל מייבא הרבה מאוד מכוניות וקונה הרבה מאוד מכוניות דבר שרואים גם בכבישים וגם בנמלים.

זה קשור גם ליבוא האישי?

אני חושב שהמספרים הגדולים לא כל כך. היבוא האישי הוא במספרים קטנים יותר. רואים את זה בכל הנמלים, גם באילת, גם באשדוד וגם בחיפה. רואים את זה גם במטענים אחרים והניסיון הוא בשני כיוונים, ראשית, לנסות באמת לייעל את קבלת המטענים שמגיעים לישראל, לא רק מהצד של הנמל אלא גם מצד המקבלים לראות באמת שהעסק הזה מתייעל ועובד בצורה הכי נכונה. הדבר השני הוא באמת לראות איך פועלים במובן של הגדלת התשתיות וייאמר בעניין הזה שמשרד התחבורה, אם אני יכול להשתמש במונח של החלטה מאוד אמיצה של שר התחבורה לפני שלוש-ארבע שנים, בניגוד לכל בעלי העניין שצעקו נגד הדבר הזה, כולל אלה שהיו מתלוננים על התשתיות, החליט על בנייה של שני נמלים נוספים במדינת ישראל מתוך ראייה קדימה של אותו לחץ על הנמלים שאנחנו כבר עכשיו מתחילים לראות את הסימנים שלו. אנחנו חזינו את הלחץ הזה לשנה יותר מאוחר, אבל כמו שאני אומר, מספרים כמו 12 אחוזים בגידול שנותנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אי אפשר להתווכח אתם.

הנקודה השנייה החשובה היא הטבעת המתהדקת של כל נושא ההגנה על הסביבה. אם בעבר יכולנו בנמלים לפרוק מטענים, ובעיקר אני מדבר על מטענים אבקתיים, באופן חופשי לגמרי, הסיפור הזה הולך ומסתיים לאט לאט. אנחנו נמצאים במצב של לחץ חזק מאוד על היבואנים ועל האניות ועל הנמלים כדי למנוע כל זיהום אוויר אפשרי, מה שגורם להאטה מאוד רצינית בפריקה של האניות ולאותם פקקים שחבר הכנסת זוהר דיבר עליהם. מנסים להתגבר על ידי ציוד מיוחד לדברים האלה, אבל הפריקה, כאמור, מתארכת בצורה מאוד משמעותית.

יש לנו גם בעיה בנמלים של קבוצות מטען של אניות שמגיעות ביחד. לא לחינם האניות עומדות בחוץ. התשתיות של הנמלים צריכות להתחלק בין כל מיני סוגי מטענים וכאשר מגיע סוג מטען אחד בבת אחת בכמות שאנחנו לא צופים אותה – לא אנחנו אלא הנמלים לא צופים אותה – מאוד קשה בתשתית שמותאמת למספר קטן של אניות לטפל בבת אחת באותו פקק תנועה שנוצר.

השאלה אם העסקת עובדים נוספים יכולה להביא לפתרון לדעתך.

אני חושב שהעסקת עובדים נוספים תמיד יכולה, אבל אם אנחנו מדברים כרגע על פיק, יש כאן בעיה.

אני שואל שאלה אחרת. אני אתקן את השאלה. האם פעם אחת העסקת עובדים נוספת, פעם שנייה פינוי הנמל מכל המכוניות שנמצאות בו, האם שתי הפעולות האלה לעניות דעתך יביאו לפריקה יעילה ומהירה של כל האניות.

אני לא חושב שבכל המקומות. אם למשל אנחנו לוקחים את הפריקה של מטען מסוים שלאו דווקא צריך אחסנה בנמל, יש מטענים שכן אבל יש מטענים שלא צריכים אחסנה בנמל, ואם המקבלים שלהם למשל לא מוכנים לקבל אותם בשעות הלילה אלא מוכנים לקבל אותם רק בשעות העבודה, נגיד לצורך העניין בין 6:00 בבוקר ל-5:00 אחר הצהרים - - -

אבל אם נעסיק עובדים ונאמר להם שהם יעבדו משמרות לילה?

אין מי שיקבל את המטען. המקבלים לא רוצים לקבל אותו.

הלקוחות עצמם. אז המפעלים לא ירצו לקבל את הסחורה.

לא יכולים לקבל בלילה כי הם סגורים.

זאת אומרת שפרק הזמן בכל מקרה מוגבל מבחינת השעות שאפשר לעבוד. גם אם נעסיק עוד כוח אדם לא בטוח שהכול יוכל להתקבל כי המקבלים לא ירצו לקבל את המטענים בלילה.

בלילה לא יכולים לקבל את המטענים. אני לא יודע אם לא יכולים או לא רוצים, אבל זה כרגע המצב.

מה כן היית מציע?

הפתרון חייב להיות משולב. זאת אומרת, הפתרון לא צריך להגיע רק מהנמל אלא צריכים כולם לשלב זרועות ביחד ולפתור את זה.

המקבלים הם אנשי המכס?

לא. המקבלים הם הלקוחות.

המפעלים.

אם הם רוצים את הסחורה והם לחוצים לקבל אותה, מדוע שהם יעכבו את הקבלה של הסחורה?

כי בשעות הערב המפעל שלהם נסגר.

את זה אני מבין אבל אם יש להם אינטרס לקבל את הסחורה, הם יעסיקו עובדים בערב כדי לקבל אתה, בהנחה שהם באמת זקוקים לה כמו שהם כל הזמן מתארים. הרי הם כל הזמן טוענים שהסחורה מתעכבת.

משרד התחבורה אומר שהלקוחות אשמים במצב בנמל?

לא, חלילה. הוא לא אמר. הוא לא אומר חלילה שהם אשמים, אבל הוא רומז שהמפעלים גם צריכים לשתף פעולה.

אניות שנמצאות 15 ימים בים, לא נראה לי שההבדל הוא אם המפעל פתוח או לא פתוח. הן נמצאות בים 15 ימים.

בלי קריאת הביניים הזאת שהיא לא מדויקת אבל אני לא נכנס אליה, אני דיברתי על שילוב זרועות ולא דיברתי על אשמים.

ברור.

אמרתם נכון ואמר את זה חבר הכנסת מקלב שהכוונה כאן היא למצוא פתרון ולא לחפש כותרות.

נכון.

אני לא משתתף בחיפוש הכותרות הזה.

אני רוצה לומר שלגבי קבלת המטען, זה גם דבר. לגבי תשתיות, ברור שאם אפשר היה בשטח הנמל לבנות תשתיות שתהיינה מותאמות ל"פקקי התנועה" כפי אני קורא להם, דהיינו הגעה גדולה מאוד בבת אחת של אניות, היו עושים את זה בשמחה. אני חושב שמר איציק בלומנטל, מנכ"ל חברת נמל אשדוד יכול לענות על זה בצורה הרבה יותר עניינית ממני כי הוא מנהל את הנמל, אבל בסיפור הזה נראה לי שיש בעיה קטנה להתעסק בפיקים גדולים.

הנושא האחרון אליו אני רוצה להתייחס, מעבר לנושא של הורדת המחירים שכולם מדברים עליו ואני מדבר כרגע כרגולטור. אנחנו נדרשים כל הזמן למה שנקרא הקטנת רגולציה ובעברית לעם – לרדת מהגב של האזרחים ושל אנשי העסקים עם תקנות חדשות ועם הנחיות חדשות. מה שקורה כאן, יש כאן תופעה מעניינת שבאים לרגולטור ודורשים ממני לעשות רגולציה חדשה שתשפר את המצב כי כל מיני גורמים אחרים לא מוכנים להכניס את הידיים פנימה.

ברוך הבא חבר הכנסת איציק שמולי.

אדוני, הדברים באמת ברורים ומעניקים לנו הרבה חומר למחשבה. בסופו של דבר מה שציינו בתחילת הדיון זה כנראה נכון. ייעול של הנמל גם על חשבון רווח מופחת שלו, גם בכוח אדם, גם בתשתיות, גם בפינוי הנמל מבחינת העומס שיש בתוכו, אין ספק שיביא לשינוי מהותי במצב הנוכחי. כדי שזה יקרה, כן צריכים שיתוף פעולה גם מהגורמים הרגולטוריים של אותו נמל, שזאת רשות החברות, שתאמר שזה חלק מהמדיניות. ייעול השירות גם על חשבון הפחתת הרווחים.

אני רוצה לשמוע ברשותכם מספר יבואנים, אנשים שעוסקים בתחום אבל אני חייב לומר שאין לי יותר מחצי דקה לתת לכל אחד, מקסימום דקה, כי אנחנו צריכים אחר כך להמשיך את הדיונים. בטח גם חבר הכנסת שמולי ירצה להתייחס. נשמע יבואן או שניים.

אלי סיון, יושב ראש איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת ושינוע גרעינים במספוא.

שלום. ברשותך אני אקח קצת יותר מדקה.

אני לא אאפשר לך, אבל אתה יכול לנסות.

אני משמש כיושב ראש איגוד המשתמשים בהובלה ימית לשינוע תבואות, גרעינים ותבואות בתפזורת. אני מייצג את יבואני וצרכני התבואות המייצרים את המזון הבסיסי למאכל אדם – קמח, שמנים – ולגידול בעלי חיים, עופות, בקר ודגים. היבוא השנתי לישראל של תבואות ומוצריהם הוא מעל חמישה מיליון טון בשנה ומעל מיליארד וחצי שקלים בשנה. כמויות כאלה הולכות וגדלות בממוצע של 2,3 אחוזים לשנה בהתאמה לגידול האוכלוסייה לשיפור רמת החיים.

מאיפה מייבאים?

מכל העולם. מהים השחור, מארצות הברית, מדרום אמריקה. מכל העולם. היכן שזול, שם קונים. חברות נמלי ישראל הוסמכו על ידי המדינה בין השאר להבטיח ולספק שירותי פריקה יעילים למטענים המיובאים כדי שהתעשייה הצורכת חומרי גלם אלו תוכל להתנהל באופן יעיל ולספק את הלחם, השמנים, העופות, הבשר, הביצים, החלב, הדגים לאזרחי מדינת ישראל.

חברי האיגוד סובלים בשנים האחרונות משירותי נמל לקויים ובלתי נסבלים. המצב רק הולך ומחמיר ככל שהכמויות גדלות ורמת השירות של הנמלים בתחום התבואות הולכת ומידרדרת.

ברשותך, אדוני, הדברים היו ברורים. אם תוכל להגיע לדבר החשוב ביותר מבחינתי, האם העיכוב הזה מייקר את הסחורה.

אני מגיע לזה. הנזקים הישירים לענף התבואות בלבד נאמדים כיום ב-150 מיליון שקלים בשנה.

זה כעשרה אחוזים יותר ממה שאתם מייבאים. כן?

לא.

עשרה אחוזים תוספת למחיר. אמרת מיליארד וחצי. 150 מיליון אומר עשרה אחוזים ייקור למוצר.

כן.

בסוף מן הסתם תשית אותו על האזרח.

בסיכומו של דבר זה מתגלגל למשק. כן. לאזרח, להיכן שאתה רוצה.

אני יודע שיביאו בפניכם כל מיני נתונים שהפעילות משתפרת ושמשקיעים וזה לא הפורום המתאים להתווכח ולהביא נתונים ועובדות אחרים. אני רק אומר כמה עובדות בשורה התחתונה. אניות ממתינות לפריקה שבוע, לעתים שבועיים ויותר, כאשר אניות המכולה בחיפה או באשדוד מחכות ארבע שעות או שש שעות.

תודה. הדברים ברורים אדוני. תודה רבה על הדברים.

תן לי עוד משפט.

בבקשה. עוד משפט.

שני משפטים. כמיליון טון תבואה מובלים מחיפה במשאיות לאשדוד בגלל שנמל אשדוד לא מתפקד ולכן אנשים פורקים בחיפה ומובילים.

אלה עוד עלויות. הכול ברור. אתה לא יודע איזה שירות עשית לוועדה היום. תודה. אני אומר שדמיינו לכם שהבעיות הללו שאנחנו מדברים עליהן עכשיו מבחינת ההתנהלות בנמל אשדוד מביאות כנראה לעשרה אחוזים תוספת יוקר מחירים לציבור. אם אנחנו היינו מסוגלים להוריד עשרה אחוזים מהמחירים של המוצרים בארץ שאנחנו מייבאים ארצה, לא הייתה יותר בעיית יוקר המחיה.

אפילו חמישה אחוזים.

אפילו חמישה אחוזים. אתם שמים לב שנאמרו כאן נתונים שהיבוא גדל משנה לשנה. אני חושב שיכול להיות שעלינו על הבעיה. יכול להיות שאם אנחנו נביא למצב שהיבוא יהיה זול יותר והעלויות לא יהיו כל כך גדולות, תהיה באמת ירידת מחירים. לכן לדעתי זה מעצים את חשיבות הדיון.

שמולי, אתה רוצה להתייחס עכשיו או אחר כך?

אני רק אומר משפט אחד. ניסינו את הדבר הזה כבר ברפורמת הקורנפלקס, ואני רואה כאן את אלי גורדון ממשרד הבריאות, והבטיחו לנו שרק אם נפתח את היבוא, אם נוריד מכסים, אם נציף את המשק בסחורות, כל המחירים ירדו בבת אחת בעשרות אחוזים. וראו זה פלא, הרפורמה נכנסה לתוקף והמחירים לא ירדו. למה הם לא ירדו? כי גם אם הולכים לשיטתכם, אדוני היושב ראש, לא הייתה מספיק אחריות או שלא לומר אומץ – אני לא מפנה את זה אליך כי לא אתה הובלת את הרפורמה – לוודא לפחות שאם היבואנים מביאים בזול, שיגלגלו את זה לתוך הרשתות וזה יגיע גם בסופו של דבר לצרכן. פתחו את מקטע היבוא לתחרות שכל אחד יכול לייבא אבל אמרו שאנחנו נדאג שיבואנים יביאו יותר בזול, אבל לא נדאג שהרשתות בסופו של דבר ימכרו בזול.

שים לב מה אתה אומר וזה נכון מה שאתה אומר אבל אני רוצה לומר לך איפה הבעיה מבחינתי ולכן זאת מהות הדיון. אנחנו אפשרנו יבוא וטוב שכך בעיני, כי אם אנחנו מאפשרים יבוא, זה אמור להוזיל את המחיר. אבל מה קורה? אנחנו מאפשרים יבוא ואנחנו לא מסוגלים לקבל את הסחורה כי יש לנו נמל שהוא נמל מרכזי, נמל אשדוד, שלא מסוגל לתת את השירות שנדרש. מה המצב אומר? שאם אני מייבא קורנפלקס והצלחתי לחסוך נגיד בעשרים אחוזים ואני רוצה לתת את זה לאזרח בעשרים אחוזים פחות, עשרה אחוזים עולה לי הרבה יותר יקר רק בגלל זה שהאנייה שלי מתעכבת בלב ים במשך שבועות או במשך ימים ארוכים. זאת מהות הדיון. אנחנו כן רוצים להוריד את יוקר המחיה אבל בסוף אנחנו עושים רפורמות שאי אפשר להביא אותן לידי ביצוע מאחר ואנחנו כמדינה לא נותנים את השירות המינימלי.

אני אומר רק שני דברים. האחד, אם רוצים לעשות תחרות, זה דבר כמובן מבורך, צריך לוודא שהתחרות היא לאורך כל המקטע. כלומר, לא רק שהיבואנים מביאים בזול אלא בסופו של דבר כשאתה מייצר תחרות גם במקטע שבין הרשתות ליבואנים ואת זה הממשלה מסרבת לעשות. לא יודע, אולי לכמה שרים בממשלה יש חברים שהם בעלי רשתות גדולות של מזון.

שנית, אני אומר דבר והיפוכו. ראשית, אני חושב שבכל מקום שבו יש התנהלות שערורייתית, בין אם זה מגזר פרטי, כנסת או ארגון עובדים, במקום שבו יש ניצול לרעה של הכוח, צריך לתת למישהו בעיטה בתחת. זה אחד. שנית אני אומר לך שהפתרון הוא לא לעשות דמוניזציה לעבודה המאורגנת. בסופו של דבר לא אתה ולא אני רוצים שבני המשפחות שלנו יעבדו בנמל או בבזק או בכל מקום בשכר מינימום או אפילו למטה ממנו או כעובדי קבלן. אני חושב שבסופו של דבר האמת עוברת איפה שהוא באמצע. אני כן תומך בעבודה מאורגנת אבל אני סולד מניצול לרעה בכל מקום שהיא קורית ואני חושב שיותר מדי פעמים הממשלה משתמשת בכלי הזה או באמירה הזאת כדי להסביר את הכישלונות שלה באי הורדת יוקר המחיה.

אני חושב שבסופו של דבר אף אחד לא יכול לחלוק על החיבור שלי לעבודה מאורגנת ולהסתדרות העובדים. אני איש שמאוד מאוד מעריך ומכבד את העובדים ובנוסף לכך גם נלחם על זכויותיהם, אבל אין שום בעיה לשמור על זכויות עובדים ולקלוט עוד עובדים שיסייעו לעובדים הקיימים כדי שייתנו את השירות ולייעל מערכת. לייעל מערכת לא בפיטורי עובדים אלא להפך.

הרב גפני, ברוך הבא.

תמשיך לנהל את הדיון.

אתה היושב רש.

לא. אני סומך עליך.

אדוני מוזמן להשתתף בוועדה ולהגיד את דברו.

אחרי הניצחון שלו אתמול.

אחרי הניצחון המפואר אתמול בלילה.

הרב גפני, אתה נראה לי אחרי שנת יופי.

אם אנחנו יודעים שקמים עם כזה חיוך על הבוקר אחרי הניצחון על יאיר לפיד, היינו מנסים לעשות את זה מזמן.

האמן לי, כל פעם שאנחנו מנצחים את יאיר לפיד, ליבנו מתמלא גאווה.

ניסיתי לומר שצריך פשוט להוסיף עובדים, לנקות את הנמל ממכוניות, לאפשר לנמל לתת שירות הרבה יותר טוב גם אם זה ירוויח פחות כסף למדינה ופחות דיבידנדים למדינה. זאת המהות של העניין. זה מה שיוריד את יוקר המחיה.

הרב גפני, אני חייב להודות שכאשר אתה יושב כאן סביב השולחן, אני מרגיש לא נוח לנהל את הישיבה. אני אומר לך בכנות רבה. אתה היושב ראש ואני מבקש ממך לחזור לכיסא היושב ראש.

לא. רק אם אתה יכול לסכם מה היה עד עכשיו.

אני אומר בקצרה ואז אתה תוכל להתחבר לעניין הזה. דיברנו על כך שנמל אשדוד נכון לעכשיו לא נותן את השירות הנדרש לחברים שמייבאים מחוץ לארץ סחורות. הוא לא נותן את השירות הנדרש כי הוא לא מסוגל לתת את השירות הזה מאחר והוא עומד באיזה שהן דרישות של רשות החברות לייעל את המערכת ולהכניס כסף למערכת.

אין פתרון אחר חוץ מהעסקה נוספת של הרבה עובדים בנמל אשדוד ופינוי כל המכוניות שנמצאות היום ושוכנות בנמל כדי שהנמל יוכל לתפעל את העבודה השוטפת בהרבה יותר יעילות וגם המחיר באופן אוטומטי של אותה סחורה ששוכנת בלב ים ירד. אחד מהיבואנים טען כאן שזה הביא לעלייה של עשרה אחוזים במחיר הסחורה ומדובר בסחורה שנקנית בשנה במיליארד וחצי שקלים. עשרה אחוזים, 150 מיליון שקלים ייקור המחיר. הווה אומר ששקית גרעינים שאתה קונה בסופרמרקט הייתה יכולה לעלות בכמה אחוזים פחות כאשר מדובר בתבואות ובסחורות מהסוג הזה.

בעיני הפתרון מצוי בסופו של דבר – וזאת לדעתי צריכה להיות אחת ממסקנות הוועדה – בכך שרשות החברות תקבל החלטה ותאמר שהמדיניות משתנה, לא אך ורק מיקסום רווחים אלא שירות יותר טוב כדי שהאזרח יוכל להרגיש את ההורדה באחוזים ביוקר המחיה שזאת אחת ממטרות העל של הממשלה.

ומה אומר מנהל הנמל?

הוא עוד לא דיבר. הוא חיכה לך. הוא אמר שהוא לא מוכן לדבר עד שגפני ייכנס לנהל את הוועדה. הרב גפני ייקח את המושכות ואני אמשיך כחבר ועדה.

הרב גפני, עד שאתה מתיישב במקום שלך, אני הוספתי עוד משפט אחד שיכול להיות שתרצה קצת להרחיב אותו. גם אם נשמע נתונים אחרים וגם אם נשמע שיש ייעול הנמל, אין ספק שהדימוי של הנמל הוא דימוי לא טוב וחלק מהאשמה בדימוי הלא טוב הזה היא בממשלה, שר התחבורה, ראש הממשלה, שאולי כדי לקדם רפורמות אחרות או להוסיף נמל נוסף, מוציאים שם רע לנמל לגבי היעילות שלו, לגבי התפוקות שלו, על יחסי העבודה בו, על מדדים של ייעול בשירות. זה גם נושא שאני חושב שהוא לא נכון והוא פוגע בנמל עצמו ובעובדים שלו.

(היו"ר משה גפני)

אני נתתי דוגמאות. בזמנו הגשתי שאילתה לשר הבריאות מאחר ושם יש עיכוב בגלל הבדיקות של משרד הבריאות והוא אמר לי שלפי הנחיות משרד הבריאות, מבחינתם הסחורה צריכה להיות משוחררת תוך שני ימי עבודה. יש כאן יבואנים שמה-14 לחודש עד עכשיו, הסחורה שלהם תקועה שם.

מנהל הנמל.

שלום אדוני היושב ראש ושלום לחברי הוועדה.

אם אפשר, בקצרה.

אני אשתדל. אני מנכ"ל של חברה ממשלתית ואני פועל מכוח חוק החברות הממשלתיות שמגדיר שחברה ממשלתית צריכה להתנהל כחברה עסקית בשוק תחרותי והיא צריכה להשיא רווחים לבעלי המניות שלה כאילו מדובר בכל חברה אחרת שפועלת בשוק העסקי. זה דבר אחד.

הדבר השני. אנחנו פועלים בתוך סביבה שמגדירה את התור התפעולי והיא אומרת איזה אניות ייכנסו קודם ואיזה אניות ייכנסו אחר כך. גם נציגי הגרעינים אמרו, ובצדק, שאניות מכולה ממתינות ארבע שעות, לפעמים אפילו פחות ומגיעות וישר נכנסות לתוך הנמל.

סביבה שלישית היא צו הפיקוח על התעריפים. התעריפים של הנמל הם תעריפי מקסימום. המדינה קובעת אותם. אני חייב לציין, אם אנחנו מדברים כאן על יוקר המחיה, שאנחנו לא גובים את תעריפי המקסימום דווקא בגלל שאנחנו נמצאים בתוך חברה שנמצאת בתוך עולם תחרותי. אנחנו נותנים עשרות מיליוני שקלים בשנה הנחות למשתמשים בשירותי הנמל על מנת שבאמת נוכל לתת את השירות הזה.

אני יכול לומר שאני לא משוכנע, בהתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת שמולי שלא נמצא כאן כרגע, שזה מגולגל בסוף לצרכן, אבל אנחנו בהחלט נותנים עשרות מיליוני שקלים הנחות.

הדבר הנוסף שאנחנו פועלים בו הוא נושא של גורמים שנמצאים מסביב לנמל אבל הם לא בשליטתנו ולא באחריותנו. הזכיר כאן חבר הכנסת סעדי את הנושא של משרד הבריאות, גורמי מכס וכדומה. אנחנו עוסקים בפריקה ובטעינה של האניות. ברגע שמכולה נפרקה מהאנייה, מאותו רגע חלקנו בעניין הסתיים והגורמים האחרים צריכים לטפל בה.

כל אחד אוטונומיה בפני עצמו?

כן. בהחלט. אני אגיד יותר מזה. אנחנו פועלים בשקיפות מלאה. יש לנו אתר אינטרנט שדרכו כל אדם שמזמין מכולה ויש לו מספר מכולה, כמו שאנחנו מכירים את זה מהעולם, יכול לראות.

הבנו. אתה לא יכול לדבר כל כך הרבה. יכול להיות שאנחנו נמשיך את הדיון הזה. מה אומר משרד התחבורה? בעצם אין ויכוח על העובדות.

הוא דיבר.

אתה יכול לומר בקצרה? החברה צריכה למקסם רווחים.

אתה רוצה שמשרד התחבורה יתייחס למה שאמר מר בלומנטל או התייחסות לכלל הדברים?

למה שאמר מר בלומנטל. הוא בעצם אמר שהחברים שהגישו את הבקשה לדיון מהיר, הם צודקים.

לגבי התור התפעולי. התור התפעולי נקבע בעניין של יוקר וחשיבות המטען. דהיינו, נכנסות קודם כל אניות נוסעים לנמל בגלל המטען האנושי, אחרי כן נכנסים אניות עם מטען ביטחוני לביטחון מדינת ישראל, אחר כך נכנסות אניות מכולה וכך זה משתרשר לפי עלות המטען ועלות האנייה. התור הזה נקבע אחרי הרבה מאוד בדיקות כדי לוודא באמת שהמטען היקר יותר עם השלכות יותר גדולות על יוקר המחיה או על מדינת ישראל ייכנס לנמל קודם. זה בקשר לתור התפעולי.

זה פשוט לא מדויק.

הטלוויזיות נכנסות לפני כן.

נותנים לכם כל הזמן נתונים לא נכונים.

אני הבנתי - ומה שביקשו החברים בהצעה לסדר – שיש סחורות שתקועות זמן רב. לא דובר על סדר. הנמל הוא חברה עסקית שרוצה להרוויח כסף וזה תפקידו של המנכ"ל.

בהקשר לסחורות שמעוכבות הרבה זמן, ודיבר על זה גם חבר הכנסת סעדי, הוא התרעם על העובדה שזאת אוטונומיה נפרדת, אבל יש תחומים מסוימים שלא כפופים למשרד התחבורה.

מדברים רק על האניות שתקועות בלב ים. זאת הטענה היחידה, רק האניות שהנמל לא מצליח לפרוק אותן כי אין לו את הכלים, לא מבחינת כמות כוח האדם, לא מבחינת המקום שהוא יכול לעשות את זה מאחר ויש ריבוי מכוניות אפילו עד שפת הים ששוכבות בנמל בהיקפים משמעותיים כי זה מכניס הרבה מאוד כסף לנמל, ולכן השיקולים הכלכליים לפעמים גוברים על השיקולים השירותיים וזה מביא ליוקר המחירים. זאת מהות הדיון ושם אנחנו רוצים להתרכז.

כנראה העובדות נכונות. משרד הבריאות.

שלום, מנהל שירות המזון. שירות המזון מפקח על המזון המיובא למדינת ישראל. הוזכרו כאן מספר עובדות. אכן, נכון לרגע זה, עקב עלייה יחסית משמעותית במהלך החודשים האחרונים ביבוא מזון, משלוחי מזון, היה וממשיך איזשהו עיכוב בשחרור משלוחי מזון כאשר המפקחים שלנו עושים בדיקה ומשחררים את המזון.

מה ההשלכה על העלייה?

זה לא ברור. צוין כאן שבסך הכול יש עלייה של 12 אחוזים בנתוני היבוא.

מה זה אומר לגביכם?

מבחינתנו, בהשוואה לשנה שעברה והשנה הזו באותה תקופה, אנחנו מדברים על 11.6 אחוזים עלייה מבחינת מספר המשלוחים שמגיעים לנמל אשדוד.

וכוח האדם לא גדל.

כן. אבל יש לציין כאן עובדה אחת וחבר הכנסת שמולי ציין אותה. התחילה רפורמה בפיקוח על יבוא מזון. זה חלק מהחוק שנכנס לתוקף. ועדת הבריאות אישרה תקנות ליבוא מזון רגיל בדרך מקוונת בתחילת חודש יולי. לאחר חודש יבואנים מתחילים ליישם את התהליכים האלה. סדרי גודל של כ-400 אישורים כבר ניתנו על ידי מערכת ממוחשבת.

לא הבנתי. זה מתעכב או לא מתעכב? אנחנו לא בסקר יבוא מזון.

עובדתית זה מתעכב. אדוני היושב ראש, אני אנסה להסביר את עצמי.

לא. רק תגיד האם זה מתעכב.

אכן מתעכב ואנחנו מתגברים כרגע את תחנת ההסגר בכוח אדם גם מהמטה וגם מהמחוז כדי לתת מענה. לעניין הזה שנאמר כאן שמה-14 לחודש יש עיכוב, העובדות כרגע הן שאנחנו מדברים על 21 ו-24 לחודש שחרור, קרי, חמישה ימי עבודה. יש לציין שאותם יומיים עבודה שציינו, זה אמנת שירות של משרד הבריאות, שירות המזון, והוא בעצמו הגדיר כזמן ולוחות זמנים סבירים והגיוניים כי ברמת החוק בשום מקום זה לא כתוב.

מה-14 לחודש ועד היום, איך אלה חמישה ימי עבודה?

יתכן מאוד שהמשלוח יעוכב הרבה יותר במידה ולא מתקיימים תנאים מינימליים לשחרור. ברגע שמדובר על כך שכל התנאים מתקיימים, המשלוח נכון להיום משתחרר בתאריכים של 21 לחודש ו-24 לחודש. במהלך שבוע, עד עשרה ימים. הכוונה שלנו לעשות את כל המאמץ ולהגיע ליישור קו תוך 48 שעות.

רבותיי המציעים, אני לא יכול להמשיך את הדיון הזה עכשיו בגלל הדיון הבא. אתם רוצים דיון המשך או שאתם רוצים תשובות מהמשרדים?

לדעתי הדבר הנכון הוא לקיים דיון נוסף אליו יצטרכו להגיע רשות החברות הממשלתית.

אנחנו כאן.

אולי ניתן להם להגיד משהו? בסוף יהיה אפשר להבין מהם אם יש להם כוונה לשנות את המדיניות כדי שיהיה שירות יותר טוב.

בבקשה. נראה לי שאתם צודקים בטענה.

אז צריך המשך.

אני מנהל תחום המזון באיגוד לשכות המסחר. אנחנו אלה היבואנים שנפגעים מאוד מאוד קשה.

לא. אף אחד לא מתווכח על זה שאתם נפגעים. אני לא יכול. עברנו את המועד. רשות החברות הממשלתיות. רק לא היסטוריה ולא פילוסופיה.

לא היסטוריה ולא פילוסופיה.

נמל אשדוד הוא חברה שלכם.

נכון. של המדינה.

השאלה אם תסכימו לשנות.

אתם זה המדינה. יש בעיה. אנשים נפגעים כתוצאה מהעובדה הזאת שחברת נמל אשדוד או שנמל אשדוד רוצה להרוויח כסף כי היא חברה ממשלתית וזה התפקיד שלה. היא נמצאת בסביבה עסקית.

לא כך כתוב בכתב ההסמכה.

התפקיד שלה הוא לתת שירות יעיל.

עם כל הכבוד, אני מבקש לא להתערב. מתברר שהשירות שניתן הוא שירות פחות טוב מכפי שהיה לו התפקיד שלה היה רק לתת שירות. זאת אומרת, מדינת ישראל, באמצעות חברת נמל אשדוד, נותנת רק שירות והיא לא עושה חשבון מה היא מרוויחה יותר, מה היא מרוויחה פחות. האם את המדיניות הזאת אתם חושבים לשנות?

קודם כל, מי שקובע את מטרות החברה זאת הממשלה. הממשלה קובעת מה מטרות החברה וגם הדירקטוריון וגם ההנהלה פועלים בהתאם.

בעצם מה שאתה אומר לי זה תחליף את הממשלה.

לא.

זה רעיון.

רעיון מעולה אדוני היושב ראש.

לא. אני לא מסכים עם הרעיון הזה.

דבר שני, מבחינת השירות שניתן, המנכ"ל התחיל להתייחס וגם אנחנו חושבים, ולפי דעתי גם המנכ"ל מסכים, שהנמל נמצא באתגור מתמיד והוא צריך להשתפר. להבנתי יש כל מיני מחשבות כיצד אפשר לשפר את השירות.

ה שהעלו חברי הכנסת זה נכון מבחינתך? אתה מסכים עם זה? שמחכים הרבה זמן באופן יחסי אם היו נותנים שירות ולא רק מדברים על רווח. זה נכון או לא נכון?

אני לא יודע להגיד בינארי אם נכון או לא נכון.

הערה אדוני. יכול להיות, אני לא מבין הרבה בנושא העסקי, שאם נשפר את תודעת השירות ויקלטו יותר סחורות יותר מהר, הנמל גם ירוויח בסוף יותר כסף.

גם אני חושב כך.

חד משמעית. אני יכול להגיד שאנחנו גם תומכים בשיפור.

יכול להיות שיהיה איזה מימון ביניים, יכול להיות שבהתחלה נפסיד כסף אבל אחר כך גם נרוויח מזה כסף.

אנחנו חושבים שהנמל פועל לשיפור השירות.

אני מודה לך.

עשרים שניות לפתרון.

אתם תעבירו לנו, גם רשות החברות הממשלתיות וגם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – משרד התחבורה ומשרד הבריאות – בתוך שבועיים מה אתם מתכוונים לעשות, האם מתכוונים לעשות שינוי, כן או לא. המציאות הזאת איננה יכולה להימשך על פי מה שעלה כאן. אנחנו נקיים דיון המשך. אם מישהו רוצה להגיד משהו בעשרים שניות, בבקשה.

יש פתרון.

מי אדוני?

מהמשמר החברתי. אני בא אחרי ארבעים שנים בספנות. התעריף של הנמלים יהיה שוויוני לכל בעלי המטענים ולא יופלה לטובת בעלי הרכבים. אם הוא לא יופלה לטובת בעלי הרכבים, באה גאולה למצב.

לשכת המסחר. היו כאן שני נושאים. האחד הוא הנמל והשני הוא משרד הבריאות. לנו יש טענות מאוד חמורות כלפי משרד הבריאות שכבר מאז - - -

זה לא נושא הדיון.

זה היה נושא הדיון. חבר הכנסת שמולי העלה את הנושא הזה. מדובר על מוצרי מזון, הרבה מאוד מכולות שמעוכבות בנמל כבר חודשים ארוכים ומשרד הבריאות שעושה מאמצים, לא מצליח לתת לזה פתרון. יבואן קטן ספג בחודש אחד חמישים אלף שקלים רק בגין העיכובים. זה לא יכול להיות.

העובדים הם חלק בלתי נפרד.

אני מצטער, נגמר הסיפור הה. אני לא מסיים את הדיון. בתוך שבועיים אני רוצה פתרונות גם מרשות החברות הממשלתית וממשרדי הממשלה – התחבורה והבריאות – וחברת נמל אשדוד.

העובדים לא שותפים לעבודה?

עם השותפים נתחיל בישיבה הבאה.

העובדים עושים את עבודתם מצוין אלא שצריך לעזור להם.

לא נותנים לנו לדבר. חבל. אנחנו רוצים לעזור.

משפט לעובדים.

בשורה התחתונה. אני מתחיל מהסוף. ההסתדרות והעובדים רוצים להיות שותפים להורדת יוקר המחיה. אנחנו נהיה השותפים הראשונים לעניין הזה.

העליתם איזשהו רעיון לעניין גיוס עובדים חדשים. אי אפשר לגייס עובדים חדשים לנמל כאשר אנחנו יודעים שהולך להיות גל של פיטורים בעקבות פתיחת נמל חדש.

את זה אני אסגור עם אבי ניסנקורן.

לכן את זה צריך לפתור.

אני מודה לך. תודה. אני רוצה לסכם את הדיון באופן מסודר. בתוך שבועיים אני רוצה לקבל פתרונות בכתב כדי שנראה איך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת שהעלו חברי הכנסת. אני אקיים דיון נוסף, אם לא יימצא פתרון בתשובות שלכם. המצב הזה לא יכול להימשך. זה לא קשור לכל הנושאים האחרים עליהם נקיים דיונים נפרדים.

אני מודה לכם על ההשתתפות בדיון הזה. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום.

הישיבה ננעלה בשעה 11:12.