הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 98

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

ופרוטוקול מס' 73

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ו (03 באוגוסט 2016), שעה 9:30

מיגור תופעת שכחת ילדים ברכב – ישיבת המשך.

'תופעת שכחת ילדים ברכב" – של חה"כ יהודה גליק, חה"כ איל בן ראובן, חה"כ יוליה מלינובסקי, חה"כ באסל גטאס, חה"כ ישראל אייכלר

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – יו"ר הוועדה לזכויות הילד

אורי מקלב – יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה

יוסף ג'בארין

דב חנין

יעל כהן-פארן

באסל גטאס

יהודה גליק

מסעוד גנאים

יוליה מלינובסקי

אוסאמה סעדי

איציק שמולי

מירי כהן - מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות

מרים גראשי כהן - ע' משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ליאת קרביץ-דיין - מנהלת אגף הסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חגי פורגס - עוזר לשנה למנכ"ל, עוזר לאחראי על המעונות, משרד הכלכלה והתעשייה

עירית בירן - סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

ענת סלע - מדריכה ארצית בנושא מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

שבתי גרברציק - מלווה-חטיבת הדוברות, המשרד לבטחון פנים

רמי סייג - מורה בי"ס תיכון עמל ברחובות

זריהון אסרס - תלמיד בבי"ס ספר תיכון 'עמל' ברחובות

לילי פוקמונסקי - מנהלת המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

דורית חזן - יו"ר ארגון גננות ומחנכות

קרן איוס - יו"ר איגוד חיב"ה-האיגוד הארצי לגני ילדים פרטיים

אורלי סילבינגר - מנכ"לית ארגון 'בטרם'

רחל סרור - מנהלת המחלקה הפדגוגית, האגף לגיל הרך, ויצ"ו

חיים וינגרטן - ראש אגף המבצעים, זק"א

יערה שילה - נציגת ועדת ההיגוי, הקואליציה לחינוך מלידה

ליאת גלנץ - רכזת, הקואליציה לחינוך מלידה

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

מיכל קוברסקי - סמנכ"ל תפעול מוביקיז

דוד אביטל - מנכ"ל koshwhere, קונספט המזכיר להורים בכיבוי רכב להסתכל אחורה

יריב חלפון - מנכ"ל אוטסופט בע"מ, פיתוח אפליקציה לניהול נוכחות ילדי הגן

אליאב אלחדד - מייסד 'קרפיד דיגיקר', צמיד התרעה על התרחקות ילד מהורה

יוסי זרגרי - פיתח מערכת לרישום נוכחות בגנים

רפאל ינובסקי - מורה ליזמות ופיתוח אפליקציות

אני כהן - יוזמת, מיזם 'מיי קיד'

מאיר גינזבורג - מערכת 'שומר הטף', מוזס תקשורת

שלום פרץ - 'בייבי און קי'-פטנט המתחבר למפתח הרכב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תמי ברנע – מנהלת הוועדה לזכויות הילד

ענת לוי – מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה

ס.ל., חבר המתרגמים

מיגור תופעת שכחת ילדים ברכב – ישיבת המשך.

'תופעת שכחת ילדים ברכב" – של חה"כ יהודה גליק, חה"כ איל בן ראובן, חה"כ יוליה מלינובסקי, חה"כ באסל גטאס, חה"כ ישראל אייכלר

בוקר טוב לכולם. ברשותכם אני פותחת את הדיון בנושא מיגור תופעת שכחת ילדים ברכב. אנחנו נמצאים כאן היום כסיכום של שבוע רווי דיונים, אם זה בדרגים המקצועיים מול משרדי הממשלה ואם זה יחד עם נציגות הגננות והמעונות בניסיון ללבן את הדברים ולראות איך אנחנו מוצאים דרך שתהיה טובה ונכונה לכולם, כי בסופו של דבר כולם רוצים להיות חלק מהמאמץ הזה. אנחנו מתכנסים כהמשך ישיר לדיון החירום שקיימנו ביום שני שעבר ואנחנו מתכוונים להציג כאן תכנית עבודה. זאת אומרת אנחנו כבר אחרי הדיונים ואנחנו אחרי ההתלבטות ואולי יישארו לנו ככה פינות שעוד נרצה לקשור בדיון כדי שהדברים שיהיו מדויקים ובאמת כולם ייצאו מפה בהרגשה שהדברים ברורים לכולם. חשוב לי שכולנו נצא כשהדברים הם ברורים לכולם כי רק כך אנחנו נוכל לשתף פעולה גם בנושא הזה.

השר יעקב ליצמן, שר הבריאות, יצטרף אלינו בדקות הקרובות. חשוב לומר שבדיון הזה אנחנו שילבנו דיון מהיר, חברי כנסת נוספים, מאוד בער בהם הנושא של תופעת שכחת ילדים, כמו שכל העם, אני חושבת, מאוד התרגש מהתופעה הזו שפתאום ככה נחתה עלינו ובאינטנסיביות כל כך גדולה. אז אנחנו שילבנו את ההצעה לסדר של חבר הכנסת יהודה גליק, חבר הכנסת איל בן ראובן, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חבר הכנסת באסל גטאס וחבר הכנסת ישראל אייכלר. ויושבים איתנו חבר הכנסת דב חנין וחברת יעל פארן וחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין שהצטרפה אלינו.

את מדירה חברי כנסת ערבים.

סליחה, אני פשוט יודעת שזה מקומו של השר, אי אפשר להטעות אותי, הדברים, אתה יודע, כבר בנויים פה בתבנית.

אז את צריכה, דווקא כשאני יושב במקום השר.

כל זמן שאתה לימיננו אז זה בסדר, אנחנו לא מדירים אותך.

אז יש מקום לכולם, כמו שאני תמיד אומרת, כולם ברוכים. אנחנו נתחיל. אני מבקשת מחברי הכנסת, אנחנו אמורים לקיים פה דיון מקצועי, אז באמת במשפט מי שרוצה להתייחס ואנחנו ניתן לאנשי המקצוע.

הוועדה היא משותפת עם ועדת המדע והטכנולוגיה, שגם היא עסקה בנושא וקיימה דיון שהציג בעיקר את כל הפתרונות הטכנולוגיים. אני אתן לחבר הכנסת אורי מקלב להציג את הדברים.

רק לפתוח במספר משפטים. אנחנו מודים גם לחברי הכנסת ולכל מי שהשתתף בשבועות האחרונים במאמץ צפוף כדי לקדם את הנושא הזה. אנחנו לא מסתפקים בדיונים עקרוניים ואקדמאיים. התופעה של חמישה ילדים בתוך תקופת זמן של מספר שבועות, חמישה ילדים שנפטרו, זה הביא אותנו, את חברי הכנסת ובכלל את כל המשרדים הממשלתיים, למסקנה וראינו את המאמץ שהם עושים כדי לקדם את זה בציר זמן מאוד מאוד קצר. אני חושב שזו ישיבה רביעית או חמישית שאנחנו יושבים כאן בכנסת בדיונים משותפים, אם זה הוועדה למדע וטכנולוגיה והוועדה לזכויות הילד, כולנו ביד אחת ובעצה אחת כדי להפוך את הדבר למשהו יישומי.

מעבר לישיבות שאנחנו יושבים ביחד אני רוצה לציין שהיו ישיבות מקצועיות רבות שנעשו בעניין, בהובלה של משרד הבריאות ושר הבריאות, חשוב לציין, הוא עזב את הכול והוביל כדי לתכלל את כל הנושאים. אנחנו היום אנשי בשורה, אנחנו התקדמנו בצעדים מאוד משמעותיים, הצעדים גם עם חקיקה של חברי כנסת שהצטרפו כדי להזיז את העניין קדימה. אנחנו רוצים גם את הדיון הזה כדי לקדם את השלב היישומי, לא העקרוני. אנחנו כבר נמצאים כאן.

אנחנו סיימנו לדבר, אנחנו בשלב של לעשות.

אנחנו נמצאים פה. אין ספק שהאמצעים הנוספים, אנחנו לא רוצים לומר שהאמצעים הטכנולוגיים הם או האמצעים האחרים נותנים את המענה, אנחנו חושבים שהיום צריך לשלב את הדברים ביחד, והמודעות, שגם הדיונים שלנו גורמים, גם לנציגים, לצאת מקיבעונות, אנחנו לא צריכים לקבל את זה כגזרה שאי אפשר להתמודד איתה. לכן אנחנו רוצים, גם בדיון הזה, ונבקש מכולם שנצטופף לחלק המעשי. בבקשה.

תודה רבה, חבר הכנסת איציק שמולי ביקש לפתוח בדברים. חבר הכנסת שמולי, אני סיפרתי את הקונספט של הישיבה, אני מבקשת שהדברים יהיו קצרים כדי שנוכל לאפשר לאנשי המקצוע להציג מה בפרקטיקה של תכנית העבודה. בבקשה.

אני בהחלט, גברתי יושבת הראש ואדוני היושב ראש, מקבל את ההגדרה הזאת, כי הגיע הזמן למעשים. הגיע הזמן שנבין שהתופעה הזאת לא תיעלם מעצמה וגם לא תיפתר מעצמה ולכן אני מאוד מאוד מברך על זה שאנחנו כאן מתכנסים לפסים מעשיים. רק לפי הנתונים שאני ראיתי, אנחנו מדברים על כמעט 25 תינוקות שפשוט נחנקו למותם באופן מחריד, נחנקו למותם בתוך רכבים לוהטים. הדרך למעורבות ולהסדרה של התחום עוברת דרך הצעות חוק שקיימות כבר על שולחן הכנסת מצד כמה חברי כנסת שאומרות שברכבים משפחתיים שמסיעים ילדים, בהצעה שלי ושל ביטן, זה ילד, ילד מגיל 4 ומטה, אבל זה יכול להיות גם הצעות אחרות, תהיה חובה של התרעה, של מכשור שיתריע מפני שכחת ילדים ברכב.

אנחנו פוגשים כל שבוע כמעט בקיץ הזה הורה שלא האמין שזה יכול לקרות לו, ואותם יודעים מה? זה קרה. וההורים האלה היו מסורים ודואגים ואהבו את הילדים שלהם וזה קרה. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים כדי שהטרגדיה הבאה חס וחלילה לא תקרה. הקריאה שלי מופנית קודם כל למשרד התחבורה. אתם עושים בדברים אחרים, בתחומים אחרים, דברים נפלאים, ואת אותה הבולדוזריות אתם צריכים להפגין גם בתחום הזה. זה לא יעזור לנו אם אתם תתעוררו בחורף. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת איציק שמולי. למען ההגינות וההוגנות אני אומר שמשרד התחבורה היה שותף מלא בשבוע האחרון, בצורה אינטנסיבית, הוא כבר בתוך המהלך והוא יציג בהמשך הדברים גם את חלקו בעניין הזה. אולי אפילו לא נצטרך לחכות לתהליך של חקיקה ארוך ומייגע, כי לנו אין את הזמן לחכות ואני חושבת שלאף אחד אין את הזמן לחכות.

לילדים שמתים אין זמן לחכות.

הלוואי.

אנחנו באוגוסט, אנחנו בעיצומו של הקיץ.

השלב הראשון זה תקינה והשלב השני זה תקנה.

אדוני היושב ראש, תקינה, תקנה, חוק, כל מה שיחייב את ההורים לשים משהו - - -

יש תקינה, זה החלק הכי חשוב - - -

בדיוק, זה החלק הכי מסובך בעצם.

ואחרי זה תקנה ואנחנו גם נשמע היום, אם רק יישאר לנו זמן נוכל לשמוע עוד דברים בעניין הזה, המצאות או דברים טכנולוגיים שיכולים - - -

בסיום הצגת התכנית אנחנו נאפשר למי שירצה להישאר בעצם להישאר ולהציג את הדברים.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, ממש במשפט ואחר כך חבר הכנסת אוסאמה סעדי ונשמע את אנשי המקצוע.

אני אשתדל. אני שוחחתי עם חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אנחנו כל הזמן מספרות את זה שבכל פעם שקורה משהו, ילד חס וחלילה טובע, ילד חס וחלילה נחנק ברכב, יפעת ואני מדברות, זה לא משנה באיזה יום זה, כי אנחנו מאוד נסערות, צריך להגיד את האמת. לפני שלושה שבועות הצטלמתי בסרטון של אנרג'י שבו סגרו אותי באוטו לשמונה דקות. צריך להגיד את האמת, זה משהו מטלטל. האמת שמה שטלטל אותי יותר מהכול זה לא היה החום, זה רק המחשבה מה עושה בן אדם שהוא חסר אונים. זאת אומרת ילד שהוא חסר אונים, זה הדבר המטלטל ובגלל זה יצאתי מאוד מאוד נסערת מזה.

כמו חברי איציק שמולי, יפעת ואני לפני שבועיים כבר הגשנו הצעת חוק לגבי חיישן. שם גם התייחסנו, איציק, לא לנושא הגיל, יותר לנושא המשקל, כי החיישנים יודעים לזהות משקל מעל קילו. יש כל מיני סוגים. זה, אגב, הדבר המדהים, שיש כל כך הרבה מצאי בשוק של אפשרויות ובגלל זה, יפעת וגם חברי חבר הכנסת מקלב, אני חושבת שאנחנו צריכים כבר להימצא במקום, אני מקווה, של תקינה.

אני חוששת, בינינו מתקינה מאוד מאוד ממושכת. אני חושבת שאנחנו באוגוסט כבר היינו צריכים להימצא במצב שבו משרד התחבורה ומשרד הבריאות ומי מהמשרדים שחושב שיש לו יד בעניין כבר היה צריך להיות אחרי החקיקה. ויפעת, אני רוצה להצטרף אלייך בקריאה המתמידה בכל ועדה שיש לנו, אני קוראת לממשלה לאמץ את התכנית הלאומית לבטיחות ילדים, עם ארגון 'בטרם'. אני ממש ממש מתחננת שהדבר הזה יקרה סביב חוק ההסדרים הקרוב.

איילת, אולי עוד אנחנו נגשים לך חלומות.

בתקינה שקיימת כבר היום באוטובוסים, בשנתיים האחרונות לא קרה שילד נשכח באוטובוס, תופעה שהייתה בעבר.

קרו מקרים שלמזלנו הצליחו להציל בזכות הערנות. יצא לי לספר בוועדה האחרונה, דווקא מכיוון אחר, שלפני שלושה שבועות נשכח ילד ברכב הסעות, משרד התחבורה אחר כך יספר את הסטטוס של התקינה, כי זה בתהליך השלמה, ובאמת תושייה של גננת שהתקשרה להורים, הבינו שהילד נשכח בהסעה ורצו והצילו אותו ואני חושבת שבסופו של דבר זו אכן היערכות של - - -

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

כן, גברתי היושבת ראש, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. יצא לי בחודשים האחרונים ללוות פעמיים תינוקות שנשכחו על ידי הוריהם ומתו. האחת, הקטינה, הילדה המנוחה, לארה סייף מאדי, מהיישוב שלי, עראבה בגליל, שאבא שלה שכח אותה בדרום, ולפני כחודש ליווינו למנוחת עולמים את מוחמד ואחמד אסדי, שכולנו שמענו על הטרגדיה שלהם, שאבא שלהם שכח אותם ברכב. גם שמענו על המקרה של הסבתא בערד ולפני זה באשדוד.

אני אומר שזו לא גזרה משמים, הרב מקלב. אם אנחנו היום במאה ה-21 לא מצליחים למצוא, עם כל הטכנולוגיה וההיי טק והאקזיטים למיניהם, לא מצליחים להגיע למצב כזה, אני חושב שהממשלה וגם אנחנו, ואין פה אופוזיציה וקואליציה, פה כולנו נרתמים, אם הממשלה תביא הצעת חוק, אז היא לא צריכה לחכות להצעת חוק של חברנו שמולי או של דב חנין, או של אף אחד אחר, הממשלה צריכה ליזום ואנחנו כולנו נתמוך. כאשר הממשלה רוצה לחוקק חוק, תאמינו לי, היא יודעת לעשות את זה ב-24 שעות. אתמול הביאו הצעת חוק של פריימריז, כיסוי גירעונות, טיק טאק, אתמול בקריאה ראשונה, עכשיו הצביעו על זה בקריאה שנייה ושלישית - - -

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אנחנו אחרי הדיונים ואחרי השיח הפוליטי. עזוב, יושבים פה, תסתכל כמה אנשים, רק להתרגש מרמת הנכונות והמוכנות להתגייס ו - - -

מה שרציתי להגיד, יפעת, שאנחנו פה מוכנים לתמוך בכל הצעת חוק ממשלתית. בכל פתרון שמשרד התחבורה ומשרד הבריאות יביאו אנחנו הראשונים שנתמוך. תודה.

מאה אחוז. תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברת הכנסת יעל פארן וחבר הכנסת דב חנין צריכים לעזוב לדיון אחר, אז בבקשה במשפט ונתחיל.

תודה רבה. קודם כל אני מברכת על הדיון, גם השתתפתי בדיון הקודם בוועדת המדע, שבו הוצגו הטכנולוגיות, אבל אני רוצה להגיד משהו אחר. כמובן לבי עם המשפחות ועם ההורים. אף אחד לא התכוון לשכוח את ילדו ברכב ואף אחד לא עושה זאת בכוונה, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על מה גורם למצב הזה, מה גורם לכך שיישכחו ילדים ודווקא פה הפתרון יכול להיות טכנולוגי, אבל לדעתי גם הסיבה היא איפה שהוא בתחום הטכנולוגי. אני רואה קשר בין שכחת ילדים ברכב ועלייה במספר תאונות הדרכים, הקשר הוא, בין השאר, הדבר הזה. מי מכם יודע, אין פה אף אחד שירים את ידו אם אני אשאל מי אף פעם לא נוגע בטלפון באוטו שלו, שם אותו בתיק ושוכח מקיומו, הרי זה לא קיים וזה לא קורה.

אחד הגורמים לחוסר הפוקוס וחוסר תשומת לב שמביא לתאונות, שמביא לכך שחס וחלילה יישכח עוד ילד ברכב זה גם המצב הזה שאנחנו כל הזמן צריכים להיות באלף מקומות, באלף מחשבות. גם זה, גם הנהיגה, אנחנו לא בפוקוס. אנחנו נמצאים באוטו, בואו ננהג ונשים את בצד בתיק. ואני יוצאת מכאן בקריאה, זו אמירה ציבורית. אף תקנה כנראה לא תהיה פה שאומרת שאסור, יש חוק שאסור לכתוב אס.אמ.אסים, אסור לגעת בטלפון, זה ידוע, אבל זה לא נאכף, כולם עושים את הדברים האלה, זה לא נאכף מספיק. אף תקנה לא תהיה, 'שימו את הטלפון בתיק ותשכחו ממנו', לא יכולה לצאת תקנה כזאת, אבל אני רוצה לצאת פה בקריאה ציבורית, באמת, לאנשים, שימו לב מדוע אתם לא ממוקדים, בכך שאתם לא תיגעו בטלפון, לא תשכחו את הילדים באוטו, לא תשימו לב למשהו שקורה בכביש, שימו את הטלפון בצד.

תודה רבה, חברת הכנסת יעל פארן. חבר הכנסת דב חנין ואחר כך מי שכולנו רוצים לשמוע, משרד התחבורה.

תודה, גברתי. שלושה דברים בתמצית. האחד, ברכות לכם, חבריי ראשי הוועדות אורי מקלב ויפעת שאשא ביטון, אנחנו נמצאים במצב שבו הכנסת צריכה לייצר פתרונות ואני חושב שזו עבודה שנעשית בשתי הוועדות, איך מייצרים פתרונות ואיך מקדמים פתרונות. יש תשובות טכנולוגיות לכל מיני מצבים וצריך ליישם אותם בפועל בשטח. אנחנו יודעים שדברים אחרים, כולנו מכירים את הפתרונות שקיימים בדברים אחרים, צריך ליישם אותם גם כאן. זו הערה ראשונה.

הערה שנייה. השכחה של ילדים ברכבים היא מכת מדינה והיא תופעה איומה ונוראה, אבל היא לא הבעיה היחידה שאנחנו מתמודדים איתה בתחום של בטיחות ילדים וכאן אני מצטרף לקריאה לאמץ את התכנית ש'בטרם' וארגונים אחרים מקדמים, תכנית כוללת לבטיחות ילדים בחברה הישראלית.

והערה שלישית. אני בעד כל הפתרונות הטכנולוגיים, אבל אנחנו צריכים גם לשים לב לשאלה יותר רצינית, כי המצבים של שכחת ילדים ברכב הם נקודות קצה של משהו לא טוב שקורה לנו כחברה, משהו באמת לא בסדר ואנחנו צריכים להבין מה קורה לנו. מה קורה לאותם הורים, באיזה מין מציאות הם חיים, מה קורה בעולם הלחצים והמציאות הבעייתית שהם נמצאים בה שגורמת לתוצאות האלה. גם עם זה צריך להתמודד. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. אני אומר מילה על התכנית לבטיחות ילדים. אנחנו התחלנו בתהליך של הובלת התכנית, אני הגשתי הצעת חוק בעניין, מבחינתי אם אנחנו נצליח לקדם אותה מהר יותר, שלא דרך הצעת חוק, אז אנחנו נעשה גם את זה ובתוך כל זה רחש עלינו הגל האחרון של שכחת ילדים והחלטנו שאנחנו תוקפים את הנושא הזה ותוך כדי ובמהלך הדיונים כבר החלטנו שאנחנו מובילים בתוך הגל הזה גם את הנושא של תכנית בטיחות ילדים ברמה הכללית. אנחנו לא דיברנו פה על מספר הטביעות שהיו, ילדים שמתו בטביעה, בין אם זה בבתים פרטיים ובין אם זה במקומות ציבוריים.

10 ילדים לפי 'בטרם'.

נכון. ואנחנו לא דיברנו על ילדים שנפלו מחלונות של בתים ואנחנו לא דיברנו על ילדים שנכוו ואפילו נכוו למוות ממיחמים וממים חמים. זה נראה לנו, כאילו מים, מה כבר יכול לקרות? לצערנו היפגעות בלתי מכוונת של ילדים היא מכת מדינה. אם אני הייתי יושבת ופורשת בפניכם את כל הנתונים אז הייתם מבינים שאנחנו מאבדים ילדים על לא כלום ובהיקפים שהם בלתי נתפסים.

יפעת, אם דיברנו על ילדים בתאונות דרכים, 15 ילדים כל שנה בתאונות חצר, בתאונות רוורס, במיוחד במגזר הערבי.

זה 100% במגזר הערבי, לצערנו.

זה דבר שלא מתקבל על הדעת. גם אפשרות, אם תקינה, אם חיישני רוורס, שעדיין לא קידמנו את זה כמה שנים. זה גם דברים שאפשר לברר אותם. יותר מדי ילדים אנחנו מאבדים על תאונות כאלה, שזה לא צריך לקרות.

נכון, אני מסכימה לגמרי וזה עוד הרבה מאוד דברים ואנחנו נתקוף את כולם ואנחנו כן הולכים למהלך של תכנית כוללת. יש לנו גם התחייבות של האוצר יחד עם כל המשרדים האחרים שישבו איתנו במשך שבוע, מירי ממשרד הבריאות לקחה על עצמה בלי שאף אחד כפה עליה, באמת מתוך איזה שהיא תחושה של שליחות, היא יחד עם שר האוצר ליצמן - - -

שר הבריאות.

שר הבריאות. יגידו עכשיו שאני משוחדת, אבל זה שילוב טוב, 'שר האוצר ליצמן'. אני אגיד לך למה, כי גם האוצר איתנו וגם ליצמן איתנו, אז אנחנו יכולים להיות רגועים.

שר הבריאות ליצמן, שבאמת לקח על עצמו לתכלל את התכנית ולהוביל אותה וכאן אנחנו בכוונה היום מתמקדים בנושא של שכחת ילדים כדי לפחות להתמודד עם התופעה הזו באופן ספציפי קונקרטי בצורה טובה, במיוחד שאנחנו נמצאים בחודשי הקיץ, שהם חודשים קריטיים ואנחנו צריכים להגיב בכאן ועכשיו.

נציג משרד התחבורה. תגיד לי, מתי משרד התחבורה, כולם מאוד נכספו לשמוע מה יש לו להגיד כמו בדיון הזה? בבקשה.

ראשית, אתמול קיימתי דיון ראשון מבחינתי, אחרי שהבנו את החשיבות של העניין. אני מדבר על זה שלפני שנה פורסם תקן של מכון התקנים שהוא בעל שני פרקים, הראשון מדבר על רכבי הסעה ועדיין לא פורסמה תקנה בעניין הזה. היא מוכנה, היא עברה משרד המשפטים, היא עברה ניסוח, מחכה לוועדת כלכלה. התקנה מוכנה לרכבי הסעות. עכשיו אנחנו מדברים על רכבים פרטיים, אני חושב שזה הנושא המרכזי. אתמול ביצעתי את הדיון הראשוני בעניין הזה ביחד עם ארגון 'בטרם' וניסינו להבין את המשמעות של החלת התקנה - - -

חשוב שיידעו שהיו נציגים של משרד התחבורה לאורך כל השבוע.

כן, אנשיי היו בכל הדיונים. אנחנו מבינים את החשיבות ואני אנסה לתאר את הזמנים הכי מהר שאנחנו יודעים לעשות וכמובן עזרה שלכם מאוד תעזור כדי לקצר זמנים. ראשית אני רוצה להגיד שהנושא של להחיל תקנה זה מאוד מורכב ומאוד לא פשוט, ואני אגיד למה. אחת, על מי תחול התקנה החובה להתקין את המערכות. זו שאלה ראשונה שאנחנו שואלים. איך אנחנו מכוונים במדויק לאוכלוסייה הרלוונטית ולא מטילים עול כספי על מי שלא נדרש, האם התקנה תהיה עם חובה פלילית, כשאלה ראשונית.

איזה עול כספי?

אתמול דובר, ישב פה היועץ המשפטי של משרד התחבורה ודיבר על סדר גודל של 500 שקלים. אני יכולה להגיד לכם שתוך כדי דיון כבר הבנו שזה לא בהכרח 500 שקלים, שיש - - -

זה מה שאנחנו יודעים מהדיון שהיה לנו.

אני אסביר.

שיש מניפה רחבה של אפשרויות בסכומים שונים. בשורה התחתונה אני אומר שגם משרד התחבורה אמר, את כל השאלות האלה הם נשאלו והם יטפלו. אני מרגיעה אתכם, הוא לא מציג את מה ש - - - הוא אומר שאי אפשר, אלא עם מה הולכים להתמודד בשבועיים הקרובים.

אתה מעלה את השאלות.

אני אסיים ואני חושב שהכול יהיה ברור.

לפתרונות יש גם עלות כספית. אני מניח, יש אנשים שהשקיעו בכיסא בטיחות 3,000-4,000 שקל ואם זה לא ההתקנה על זה, זה כיסא בטיחות מחדש, אז זה עוד הוצאה.

לא, זה לא כיסא בטיחות מחדש.

אז תלוי מה הפתרונות שיש וצריך לקחת בחשבון גם את העלויות. אם זה יהיה קשור בעלויות אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאולי יהיו כאלה שלא יתקינו את זה.

ברשותכם, בואו ניתן לו לסיים.

היום חברות הביטוח מחליטים על מערכת אזעקה שעולה גם כן לא מעט כסף, ברגע שחברת הביטוח מחליטה - - -

נכון, אבל, חבר הכנסת יהודה גליק, בואו ניתן לו לסיים כי הוא מעלה את כל האתגרים שאיתם, אני כבר אומרת, הם יצטרכו להתמודד בשבועיים הקרובים כי בתוך שבועיים שר התחבורה אמור לבוא ולהגיד איך עושים את זה.

הוא היה אמור לבוא היום.

משרד התחבורה כאן.

לא, אבל אני אומר ששר הבריאות היה אמור לבוא לפה היום.

שר הבריאות עוד עתיד להגיד, אבל תאמין לי, הוא ליווה אותנו השבוע בכל כך הרבה דיונים שאם כולם היו נרתמים ככה דיינו.

אני ממשיך עם האתגרים שעומדים בפנינו ואני אסביר מה אני עושה איתם, האם לחייב בתקנה התקנת מערכת על פי התקן בלבד, ויש לזה משמעות אדירה. כשאתם מדברים על הרבה מאוד מערכות, יש בהן גם המון סכנה, כי לקחת מערכת שהיא לא בדוקה ולא על פי תקן, זאת מערכת שיכולה לגרום להשראה אלקטרומגנטית ולהפעלת כרית אוויר שלא בצורה רצונית, ולכן החובה שלי לחייב מערכת שעומדת בתקן. יש לזה משמעות אדירה. אנחנו לא יכולים לתת לכל מערכת להיכנס. המערכות צריכות להיות כאלה שהן אמינות, שהן יחזיקו לאורך זמן, שלא יסמכו עליהן ואחרי זה הן לא יעבדו בשעת אמת.

ומי שיבדוק ויגיד אילו מערכות הן כן ואילו לא זה משרד התחבורה.

אני אסביר. אנחנו נגדיר בתקנה שזה יהיה על פי התקן בלבד ולכן מי שאמר שזה יעלה בין 500 ל-1,000 הוא כנראה צדק, זה לא תהיה מערכת של 50 שקלים. זאת מערכת שצריכה לעמוד בתקן, היא צריכה לעמוד בהגדרות כדי שזה יהיה מקצועי ונכון, אחרת זה יהיה אות מתה.

אתמול הקמתי צוות עבודה שתוך שבועיים עד חודש כבר ייתן מענה לכל השאלות, מסמך עבודה מאוד מסודר, בראשות מהנדס ראשי אצלי במשרד. זאת עבודה, שוב אני אומר, מאוד מקצועית, שצריך להשקיע הרבה מאוד משאבים ואנחנו מפנים הרבה מאוד דברים חשובים ומתעסקים רק בזה כרגע. אנחנו נגיש את המסמך, אני מעריך בין שבועיים לחודש למנכ"לית ולשר להחלטה.

היא צריכה לעבור גם מכון התקנים?

לא. מכון התקנים כבר יש. אמרתי, נעשתה עבודה, יש תקן איכותי, הוא טוב, הוא נותן אופציות להרבה מאוד מערכות.

הנוסח של התקנה תקוע במשרד המשפטים או ב - - -

לא, התקנה תהיה מטעם משרד התחבורה.

אני יודע, אבל אמרת בתחילת הדברים שלך שהנוסח של התקנה תקוע איפה שהוא, במשרד המשפטים?

לא, חילקתי את הדברים בין שניים. יש תקנה לגבי רכבי הסעת תלמידים, התקנה מוכנה. היא מחכה לוועדת הכלכלה, היא אחרי ניסוח ואחרי משרד המשפטים. עכשיו אנחנו מנסים לנסח תקנה לרכב פרטי, חדשה. יש לזה משמעות אדירה, אני מנסה להסביר את המשמעות ולמה לא כדאי למהר, אלא כדאי לעשות את זה נכון. אני אומר, תוך חודש זה יוגש, תהיה הסכמה של השר והמנכ"לית, מפה זה עובר לאישור של משרד המשפטים, ניסוח, ועדת כלכלה, כיוון שאנחנו חושבים שלתקנה יהיה אחריות פלילית. האכיפה תיעשה על ידי המשטרה, אנחנו צריכים לצרף את המשטרה כדי שיביעו עמדה בתוך העניין הזה.

לוח זמנים מבחינתכם?

תוך שבועיים עד חודש הם מגישים את המסמך לאישור מנכ"לית ושר.

אני מגיש את המסמך, תוך שבועיים עד חודש יהיה מסמך. לאחר מכן המסמך כבר יהיה עם נוסח התקנה. אחרי זה, ברגע שיש אישור של שר ושל מנכ"לית אנחנו נרוץ קדימה. היה וועדת הכלכלה תפנה את הקשב לזה אני מעריך שהזמן יהיה קצר יותר.

זה התקנה, אבל התקינה קיימת?

התקינה קיימת.

התקינה קיימת, תקן 6400. יש תקינה.

ככה אמרו בישיבה של הוועדה לזכויות הילד. השאלה היא רק לזרז.

התקינה קיימת, אותה תקינה שיש לרכב ציבורי לא מתאימה לרכב הפרטי.

נכון, אבל יש תקינה לרכב פרטי, היא נמצאת פה. כל המסמך הזה הוא לרכב פרטי, 6400 חלק 2.

מה הוא אומר? ממש במילה.

במילה?

לא, אבל זה פירוט של דרישות - - -

התקן מגדיר את המסגרת המחייבת להתקנת המערכת ואיכות המערכת והתנאים שהמערכת צריכה לעמוד בהם, כגון השראה אלקטרומגנטית, מרחק, זמן שהבטרייה תחזיק מעמד, השפעות של המערכת כאלה ואחרות על מערכות אחרות בתוך הרכב, היא מחלקת את זה למספר חלקים, מערכת שמתחברת לרכב ומה התנאים לחיבור לרכב.

זאת אומרת זה יכול להיות כמה מערכות, הם צריכים ל - - -

התקן נבנה כך שהוא נותן אופציה להרבה מאוד מערכות להיכנס, הוא לא מגדיר מערכת ספציפית, הוא נותן מרחב מאוד גדול.

זה חשוב לשמוע. המערכות יכולות להיות כמה וכמה מערכות, העיקר שהן צריכות לעמוד בתוך התקינה הזאת.

סליחה, אני טיפה איחרתי, אולי פספסתי פה משהו. אתה מדבר עכשיו על הכנסת המערכת הזאת לרכבים חדשים, נכון?

לא.

לא, אנחנו מדברים על לחייב בכלל נהגים. בואו נשתדל, אני פשוט לא רוצה שיהיה כל פעם פינג פונג ונתחיל את הדיון מחדש.

אז זה לכל הרכבים?

אני אסביר. התקנה שאנחנו - - -

כל הרכבים שמסיעים, אבל זה ספציפית ומכוון למי שמסיע ילדים קטנים.

אני מדברת על רכב משפחתי.

אבל הם גם משתדלים שזה יהיה ממוקד למי שמסיע ילדים קטנים. מי שלא מסיע ילדים קטנים לא יצטרך, זה לא בכל הרכבים. מי שלא מסיע ילדים קטנים לא יהיה מחויב בכך. יכול להיות שבעתיד יהיו גם רכבים שיראו, אם זה יותקן בתוך הרכב זה משהו אחר, אם זה על כיסא בטיחות זה משהו אחר.

לא, אני שואלת משהו, ברור שזה הליך ארוך ויקר, אבל יש רכבים חדשים שכל שנה עולים לכביש, כמה כל שנה עולים רכבים חדשים לכביש?

250,000.

250, אבל נטו זה 140,000.

כשרכב חדש עולה לכביש, שהמערכת כבר תהיה שם כחלק מחבילה ואז לאט לאט עם השנים זה פשוט ייכנס.

אני אסביר. אנחנו וכל העולם לא מחייבים מערכות, ברכב שמגיע יש דירקטיבה אירופאית ואמריקאית שאנחנו מכירים בה והיא מגדירה איזה מערכות חובה. יש מערכות הצלת חיים, כדוגמת כרית אוויר וכן הלאה וגם זה לא מחויב. אנחנו מאמצים דרישות עולמיות כדי לקבוע סטנדרט אחיד. אם נחייב בכל רכב שמגיע למדינת ישראל זה אומר שמי שיקנה רכב ואין לו ילדים ייאלץ לשלם על מערכת שהוא לא צריך אותה.

שיחתום על תצהיר שהוא לא צריך ו - - -

בסדר, אפשר למצוא פתרונות. אנחנו עובדים, גם על העניין של כריות אוויר, שכרית אוויר מצילה הרבה יותר חיים, אנחנו נותנים תמריצים. גם פה הכוונה לתת תמריץ למערכת בקניית רכב חדש, אבל לא חיוב. חיוב זה - - -

שבעת הקנייה היבואן יגיד 'אדוני הנכבד/גברת נכבדה, יש ברשותך להתקין כזו מערכת, לשיקולך'. שזה יהיה, כמו שעכשיו בחנייה, מציעים לנו את החניה האחורית, את החיישנים האלה, שלאנשים תהיה מודעות.

חברת הכנסת מלינובסקי, אני מוכרחה לומר, אנחנו כבר לא בשלב של לחשוב על איזה כיוון אנחנו הולכים. הוחלט על כיוון במהלך השבוע האחרון, שאנחנו מחייבים כל מי שמסיע ילד ברכב שלו, כל מי שיש לו כיסא בטיחות של ילדים, במקביל צריכה להיות לו מערכת להתרעה נגד שכחה, בהתאם למה שהחוק מחייב. יכול להיות שגם בתוך התקנה כבר יוגדר הגיל. זאת עבודה שמשרד התחבורה מתחייב לעשות במהלך השבועיים-חודש הקרובים, להגיש מסמך שיפרט את כל הדברים ובכך אנחנו מכסים לפחות את כל מי שיש לו ילד ברכב.

מה הכנסת נדרשת לעשות בכדי לזרז, להגיע - - -

אנחנו כבר עושים, אנחנו בשבוע של דיונים אינטנסיביים, הם כבר קיבלו את ההחלטה.

הוא הזכיר ועדת הכלכלה. כלומר האם ועדת הכלכלה צריכה להתכנס בפגרה אם יש משהו לאישור?

יש כאן מכשיר, אפשר להציג אותו כבר.

אני יודעת שיש מכשירים, אנחנו אחר כך ניתן לכל מי שירצה להציג את הדברים שלו, אבל זה אחרי שנסגור לפחות את הדיון המקצועי.

אני אעזור לך, בעצם הסיכום הוא שמשרד התחבורה מכין את נוסח התקנה תוך שבועיים-חודש, מגיש אותה לשר ולמנכ"לית לאישור. אחרי שזה עובר את האישור של השר, שאגב כבר הביע את הסכמתו ללכת למהלך שלא מחייב באופן גורף את כל הרכבים, אלא רק את מי שיש לו ילד ואת זה אפשר להוכיח על פי זה שיש כיסא בטיחות באוטו, מן הסתם יש ילד, ואנחנו במקביל צריכים לעשות עבודה. השר ליצמן גם לקח על עצמו להפעיל את הלחץ שנדרש מול משרד הכלכלה, מול ועדת הכלכלה ומול משרד המשפטים כדי שהתהליך יואץ. זו המשימה.

יופי. את אמרת כיסא בטיחות. את אמא לילדים, את יודעת, יש כיסא בטיחות עד גיל 3 ויש בוסטר.

אנחנו נגדיר את זה.

אנחנו מבינים את ההבדלים, זה יוגדר בתקנות.

בשביל זה ביקשתי בין שבועיים לחודש כדי לעבוד, כדי להבין ולכוון לאוכלוסייה המאוד ממוקדת, עד איזה גיל רלוונטי לחייב את התקנה.

יש סלקל, אחר כך - - -

כן, אבל זה לא משנה מה יש, משנה שיש ילד, זה לא משנה לי באיזה צורה הכיסא מופיע מבחינת הגילאים.

לא, אבל ילד בן 4 וילד בן חודשיים, את מבינה שזה הבדל עצום.

כן, אבל בכל מקרה, בין אם הוא בן 4 ובין אם הוא בן חודשיים, אני רוצה שתהיה מערכת למניעת שכחת ילדים ברכב, אז זה לא משנה לי.

התקנה לא תהיה המלצה בלבד. תהיה תקנה, תהיה מחויבות, תהיה גם אכיפה. ברגע שתהיה אכיפה אנשים יצטרכו להתקין, גם בבוסטר. המערכות האלה ייתנו מענה לכל שכחת ילדים, כולל לכל כיסאות הבטיחות וכולל לכל הדברים, על כל המשתמע. גם לרכב בעתיד, אין ספק שזה עוד שלב, שהרכבים - - - או בעל רכב שירצה לקנות רכב, תהיה מערכת שמובנית בתוך הרכב ויש לו ילדים, אז הוא יעדיף את הרכב הזה, לכן החברות עצמן, בתוך התחרות כבר יציעו בעצמן מערכות מובנות, כפי שהיום הם מציעים מערכות מולטי מדיה ואחרות מפני שהם יודעים שזה מקדם את המכירות שלהם. אנחנו מניחים שהעלות לא תהיה גדולה לחברה שמייצרת את הרכב, ממילא הם יציעו את זה בתוך הרכבים והשוק כבר יביא את זה מעצמו. אמנם תהיה אכיפה בעניין הזה, תהיה תקנה - - -

זה כבר בספקולציות, אבל אנחנו בשאיפה.

אנחנו נהיה שם, העיקר ש - - -

אבל יש פה את התאחדות יבואני הרכב?

לא רלוונטי כי זה לא רלוונטי לדיון. אני צריכה את משרד התחבורה שיגיד 'יש תקנה, ההורים מחויבים', נקודה. כל המכניזם ואיך הם יעשו את זה מבחינת הפרקטיקה אני משאירה לאנשי המקצוע. פה בחדר, מה שמעניין את כולנו זה שתהיה תקנה שתחייב את ההורים שיש להם ילדים להתקין מערכת כזו בחדר. למי שצריך לשבור את הראש תשאירי, שהם ישברו את הראש.

יפעת, מה תעשו עם סבים, סבתות ומסיעים אחרים למיניהם?

זה יילקח כחלק מהאתגרים, האם זו תהיה מערכת שמחוברת לכיסא.

מה קורה לסבא כמוני שמסיע את הנכדים? אני דואג לעצמי לכיסא. אז כל אחד - - -

התקינה צריכה להיות לכיסא, לא בהכרח לרכב.

לא. התקינה - - -

ראינו סבתא ששכחה.

אבל את כיסא הבטיחות היא לא שכחה, הילד היה בכיסא בטיחות. כשהייתה מחויבת בכיסא בטיחות היה לה.

יש לי שאלה טכנית קטנה. המערכת תוצב ברכב או במתקן?

אפשר גם וגם. אלה מערכות שהתקן מאפשר להעביר מרכב לרכב. שוב, אני מציין את זה, זה חייב לעמוד בדרישות התקן. החיבור של התקנה הוא בין כיסא בטיחות ומערכת, אז מגיע שוטר ואומר, 'יש כיסא בטיחות, נא תציג מערכת'. עכשיו החובה שלי ברמה המקצועית זה איך לאפשר לשוטר באמת לבצע אכיפה, איזה סוג של אישור צריך להציג. הרי אפשר להדפיס במצגת אישורים עד אין סוף. אני, כשאני מחוקק תקנה אני צריך לסגור את כל הקצוות ככה שהאכיפה תהיה רלוונטית. לכן אני אומר, המהירות במקרה הזה היא חשובה, אבל תנו לה לעבוד בצורה מקצועית כדי להביא תשובות מקצועיות וכדי שזה יהיה אפקטיבי ולא אות מתה של חיוב ואפשר לעקוף את זה די בקלות.

עוד הערה קטנה. אני רוצה להסב את תשומת לבך לחברות הליסינג. היום הרבה חברות נותנות רכבים צמודים לעובדים שלהם, אז זה גם צריך לקחת בחשבון.

אז אני חוזר ואומר, זה לא קשור עם זה - - -

זה לא משנה מי. חבר'ה, שיהיו במטוס, זה לא משנה, מי שיש לו ילד ברכב צריך מערכת, נקודה.

לא, אבל הבן אדם מקבל רכב מעבודה ומקום העבודה לא - - -

את צודקת, ומה הוא עושה עם כיסא הבטיחות? הוא לוקח - - -

הוא לוקח איתו את הכיסא, נכון?

יהיו התקנים שיהיו מתאימים לכיסאות בטיחות והם יהיו ניידים.

ברשותכם, אני סוגרת את הקטע של משרד התחבורה, גם כי אנחנו לא מנהלים את הדיון מחדש, בשום תחום אנחנו לא ננהל אותו מחדש.

נכון שאדם שוכר רכב, מה הוא יעשה עם רכב שכור? הוא יצטרך לשכור - - -

מתי - - -

אני מבקשת, בלי הערות מהקהל.

שאלה.

לא, שאלה כשאני אתן לך את רשות הדיבור, בסדר? בבקשה.

כל הכבוד, אני לא יודע למה התרבות הזאת.

אפשר עוד שתי הערות חשובות?

כן, בוודאי.

חשוב לזכור שעם פרסום התקנה אנחנו צריכים לתת לציבור זמן להתארגן, אנחנו לא נרצה שנטיל אחריות פלילית בגלל שעשינו עבודה לא טובה. יש זמן שניתן עד יישום התקנה, לציבור, שהם יהיו מחויבים. והמלצה נוספת שהעלינו בדיון אתמול, גם עם ארגון 'בטרם', אנחנו נחיל את זה כנראה כצו שעה לשלוש שנים, כדי להבין את המשמעות ואת ההשלכות, כדי שנבין שלא יצרנו פה מנגנון שהורים סומכים על מערכת ושוכחים מהאחריות המאוד חשובה, או מסתמכים על מערכת ולא - - - עד כאן.

כל זמן שמה שאתה אומר עכשיו זה רק על הקשיים, אבל לא שזה ימנע מכם, אנחנו מקבלים את זה.

לא, יוצאים לדרך, אמרנו מפורשות.

חיישני רוורס, עד היום אתם נמנעים מלתת תקינה בגלל החשש שתיקחו אחריות.

לא, אנחנו לא נמנענו מתקינה - - -

אנחנו מבינים את זה, אבל לא שזה ימנע מכם בסופו של דבר לעשות תקינה. אתם עד היום, כבר כמה שנים, אין שום תקינה, בפרט לגבי חיישני רוורס.

חבר הכנסת אורי מקלב, אנחנו לא הולכים עכשיו להטיל ספק באנשים. עומד פה בן אדם ברצינות, אומר 'תוך חודש לכל המאוחר אנחנו מגישים מסמך תקנה', עם זה אני הולכת. בעוד חודש הם לא יגישו, אנחנו יודעים איך לפעול, זאת אומרת הדברים הם מאוד ברורים.

אני שומע את הדברים האלה, אני מבין את הקשיים, אנחנו מחזקים אתכם בקשיים, אבל שזה לא ימנע מכם בסופו של דבר להגיד בעוד שבועיים 'לא מצאנו, בגלל האחריות אנחנו לא יכולים לתת על זה תקינה'. נותנים לכם את השבועיים, נותנים את החודש, אבל שזה יהיה בסוף. הקשיים, אנחנו מעריכים את הקשיים.

זו לא אופציה. תודה רבה, משה ויצמן. אנחנו נסכם אחר כך את הדברים, חשוב שתישארו כדי שתראו שאנחנו גם מדייקים את ההתייחסות.

הרשות הלאומית לבטיחות, בבקשה, ואחר כך משרד החינוך.

אני אעשה את זה קצר. הרשות בשנים האחרונות נותנת בעיקר מעטפת הסברתית לכל הנושא של שכחת ילדים ברכב. אני יכולה להגיד שכבר שידרנו השנה, בתחילת הקיץ, קמפיין רדיו בתפוצה מאוד נרחבת ואנחנו נשדר אותו שוב החל מיום ראשון הקרוב, לאורך כל חודש אוגוסט, ואם יהיה צורך בזמן נוסף אנחנו נמשיך. בשעות ממוקדות, בין השעות שבע עד עשר בבוקר, שהן שעות יותר קריטיות, מבחינת הסתברות שכחת ילדים ברכב.

איפה משדרים?

אנחנו נשדר בגלי צה"ל, גלגל"צ, תחנות של קול ישראל, רדיו חרדי, רדיו ערבי, כל התחנות שלרשות יש הסכם איתם בתפוצה מאוד נרחבת.

יש נוסח גם בערבית.

כן, גם בערבית.

זה מותאם מגזרית. כל מה שאנחנו אומרים, כל מה שייאמר כאן, לכם שלא הייתם אני אומרת את זה, זו תכנית שגובשה כבר בשבוע האחרון, הכול יהיה מותאם מגזרית, גם המגזר הערבי, גם הרוסי וגם אחרים.

גם המגזר החרדי, גם המגזר הרוסי. נצא גם בהפקה לקמפיין רדיו חדש שיהיה מותאם יותר לתוצרים ולתובנות ש - - -

יש איזה שהוא מסר מרכזי, יש סיסמה, משהו, מסר?

יש היום סיסמה ומסר, זה מסר יותר כללי, פחות ירידה לרזולוציות של מה לעשות ואיך לעשות, מתוך הבנה שיש מגוון של פתרונות שמתאימים.

אני חשבתי על 'לא יוצאים לפני שבודקים'.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אתה מוזמן להצטרף לצוות החשיבה. אגב, מי שגיבשה את זה זו מירי. מירי גיבשה דף עם מסרים יחד עם ארגון 'בטרם', אתה יותר ממוזמן להצטרף, אני רואה שיש לך את זה.

השקעתי באמת מחשבה והגעתי לסיסמה שאומרת 'לא יוצאים לפני שבודקים', לא יוצאים מהרכב לפני שבודקים - - -

מי אמר אתמול, 'אני לא מתערב, אני ערב'.

לא, לא יוצאים לפני שבודקים.

האמת שבמקרה זו כמעט הסיסמה הנוכחית שלנו, לא יוצאים לפני שבודקים, הוצאתי - - -

יוסף, אתה מבוזבז כאן.

כן, נצא בהפקה של קמפיין חדש, מותאם יותר.

מה זאת אומרת קמפיין?

קמפיין זה תשדירי רדיו, כרגע זה מה שאנחנו עושים.

וחשוב לומר שגם יש כאן הפקת לקחים. יכול להיות שפספסתי פה עם הרעשים, אבל אנחנו הולכים לרצועות שהן בעיקר בשעות הבוקר, שאלה השעות הקריטיות, זאת אומרת לא יהיה קמפיין לשם הקמפיין, אלא באמת יש פה חשיבה מתי הוא אפקטיבי ולכן אנחנו נתמקד בשעות הבוקר.

והרדיו הוא באמת מדיה מאוד מאוד אפקטיבית, היא מניעה את ההורה בזמן אמת. במקביל לכך הרשות עשתה עוד פעילויות, ברשויות המקומיות, בחלוקת חומרי הסברה ואנחנו כמובן נמשיך.

אני רוצה לשאול אותך שאלה, ברשותך. לפי הדברים שהביאו בפנינו, המסמך של הממ"מ, אתם אמרתם לפני שנתיים-שלוש שאתם לא תומכים באמצעים טכניים כעזר להורים, אלא אתם רק בגישה הזאת להורים עצמם אסור לשכוח. העמדה שלכם עדיין קיימת, או שהיום, לאור התופעות אתם מתחברים למהלך שאנחנו היום מובילים?

אנחנו מתחברים - - -

אתה יודע מה הם עברו מלפני שנתיים? אני חושבת שאם היינו מתכנסים אפילו לפני שלושה חודשים לא היינו מגויסים וחושבים את מה שאנחנו חושבים היום. המציאות השתנתה ואנחנו נמצאים פה באמת בתוך ה - - -

לצערנו, בגלל הטרגדיות.

לכן אני רואה חשיבות לפרוטוקול שאת אומרת את זה עכשיו, שאתם לא נשארים בעמדה הקודמת שלכם, הייתם נגד אמצעים טכנולוגיים.

אני לא מכירה את העמדה הזאת שהוצגה פה לפני שלוש שנים, מצטערת, אבל יש את החשש הזה, שהובע גם כאן, שמערכת כזו או אחרת איפה שהוא תסיר את האחריות הטוטאלית על ההורה ולכן כל מערכת שתהיה אנחנו נצטרך לבחון אותה ולתת את חוות דעתנו המקצועית - - -

בסדר, אבל יש כאן מסמך שד"ר יעקב שיינין עשה את זה והוא אמר שחוששים ממצב של הסתמכות על אביזר ייעודי או מאולתר, שעלול להעביר את האחריות מהנהג לאביזר וישמש תירוץ לשכחת התינוק. אנחנו מביאים שהיום אנחנו נמצאים בעולם אחר ואנחנו חושבים שכעזר זה ודאי חשוב.

חוגרים חגורות בטיחות, לא כי חושבים שההורה עכשיו ישתולל על הכביש ועלול לעשות תאונה ואנחנו כבר הבנו שאין פה הסרה של אחריות הורית, אנחנו מדברים על רשת ביטחון שאנחנו יוצרים וצריך להשתחרר קצת מהמקום של בעיה של ההורים. אנחנו מבינים שאף אחד לא עושה את זה בכוונה, גם כריות האוויר הן לא כי מישהו חושב שההורה לא יהיה אחראי וינהג ברשלנות, מה לעשות? אנחנו נותנים לעצמנו תעודות ביטוח בחיים כדי להבטיח שנהיה סגורים מכל הכיוונים וגם כאן הגענו למסקנה, תסכימי איתי, שצריך לנקוט בכל אמצעי.

זה גם חלק מהתהליך הזה ואנחנו ניתן את הסיוע שאנחנו יכולים לתת, גם לקידום התקנה אחרי שהיא - - -

מצוין. תודה רבה. משרד החינוך ואחר כך חברת הכנסת יוליה וחבר הכנסת באסל גטאס.

אולי להמשיך אחר כך, כבוד היושבת ראש?

אנחנו נעשה את זה בקצרה, כי אנחנו בדיון מקצועי. זה בסדר?

תמיד אנחנו מדברים.

אתה ענייני, אני מסכימה, לזכותך ייאמר. בבקשה, משרד החינוך.

בוקר טוב, עירית בירן, סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך. אנחנו נערכנו לקראת ימי היערכות של הגננות, שיתחילו. כל עובדי ההוראה עורכים ימי היערכות באמצע חודש אוגוסט עד תחילת שנת הלימודים. הגננות נערכות עם מערך הפיקוח, ימי היערכות של הגננות, להכנה שלהם וחשיפה לנושא, כולל הכנה של עבודה עם ההורים. כל גננת תפגוש את ההורים לפני פתיחת שנת הלימודים, תעשה מעגל שיח עם ההורים, גם על התחושות והמחשבה, גם על האמצעים, גם על הדרך וההסדרים שגננת יוצרת עם ההורים שלה, 'מתי אתם מודיעים לי אם הילד חולה?', 'איך אתם מודיעים לי על איחור שלכם?' של ההורים בהגעה וכל הקשר בין ההורה לבין הצוות של הגן והגננת בעיקר.

הנושא הנוסף הוא שאנחנו ביחד עם 'בטרם', ואנחנו מקווים שהחומרים לפרסום יילכו ויצברו תאוצה, אבל גם הדף שהעברתם אלינו, אנחנו רוצים שכל גננת תחלק לכל הורה ביד את החומרים ותתלה גם בכניסה, כדי שמי שנכנס או יוצא מהגן ייזכר, יחשוב, זה יהיה שם לאורך כל שנת הלימודים.

נושא נוסף שכרגע עלה זה הבחינה של הכנסת מערכות של דיווח על כניסת הילדים והנוכחות. אנחנו בכל מקרה רוצים ללכת לכיוון הזה, אנחנו נקרא לזה בטח איזה שהוא שולחן עבודת הגננת, או משהו כזה, שבאמת יעזור לראות את הילדים שהגיעו, מי נעדר, מי חולה וכן הלאה.

תודה רבה. אני רק אומר בעניין הזה, אנחנו אחרי שבוע מאוד סוער, אבל גם מאוד מבורך, של שיח מול מערכת החינוך ואנחנו נשמע אחר כך גם את המעונות, שהיו שותפים בשיח הזה. בסופו של דבר התגבש אתמול מסמך, יש נוסח משפטי, הבנתי מאריאל, שעל פיו אנחנו נפעל במערכת החינוך בשלושה מישורים, כפי שנאמר פה, פעם אחת זה העניין של ההסברה, פעם שנייה שאנחנו בכל מקרה, לצד כל התהליך הזה, בוחנים הכנסה של עזרים טכנולוגיים שיסייעו בידי הצוות לגבי הנושא של נוכחות. אגב, זה ישרת לא רק לשכחת ילדים, יש לזה עוד בנפיט נוסף שלם, כך שאנחנו מרוויחים כאן הרבה מאוד דברים נוספים. והדבר השלישי, כדי שבכאן ועכשיו, עד שהתקנה, כי אנחנו מבינים שהתקנה של משרד התחבורה זה משהו שלוקח זמן, גם אם אנחנו עכשיו יושבים על זה יום יום שעה שעה, יש לזה את הכרוניקה שלו מבחינת היערכות של ההורים והמערכת.

עד שאנחנו נכניס עזרים טכנולוגיים, ואני מקווה שזה יהיה ממש מהר, אני תיכף אתן עדכון בנושא, אנחנו נצטרך להיערך בהיבטים נוספים וכאן נכנס הסיכום, שיהיה מערך של הכשרה, הסברה, סדנא, you name it, של מפקחות, יחד עם גננות ועם יועצות חינוכיות, לפני פתיחת השנה כחלק מימי ההיערכות. חלק מהעבודה יהיה להכין את השיח של הצוות החינוכי יחד עם ההורים, כדי שגם כאן אנחנו מצד אחד משתפים את ההורים במעגל האחריות הזה, על ההורים יהיה להודיע לצוות עד שעה שתיקבע בכל גן, כי אנחנו יודעים שכל גן מתחיל בשעה מסוימת ולכל גן יש את הדינמיקה שלו, ייקבע יחד עם ההורים עד איזה שעה ההורה נדרש להודיע שהילד לא מגיע מכל סיבה שהיא ואז בעצם מה שיישאר בקצה, במרכאות, זה אותם ילדים שלא הגיעו וההורים שלהם לא הודיעו ובשיח משותף עם הגננת יוחלט איך מטפלים במקרים הייחודיים האלה.

המסמך מנוסח, אנחנו נשתמש בנוסח של משרד החינוך שהוסכם יחד עם הגננות, שהוא נוסח משפטי. אין פה אחריות. בניגוד לכל הערפל וכל מה שניסו במסע ההפחדה מול הגננות, אין אחריות פלילית ואנחנו מלכתחילה הסכמנו שנעשה את זה בדרך מקובלת ולא בחוק. יש פה התגייסות, יש פה רשת ביטחון, יש פה קריאה שלנו, כמו שאנחנו נצא גם בקריאה לציבור להיות ערני בימי הקיץ, אז גם הגננות כשותפות למאמץ הזה יעשו את זה בדרך שהוסכם. לילי, את רוצה להוסיף התייחסות? או שזה בסדר?

זה בסדר.

יופי, תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

שאלה, מאיזה גילאים את מדברת? כי מערכת החינוך פועלת מגיל 3.

3 עד 5-6.

הבעיה שלי זה עד 3.

יש פה את המעונות, את תשמעי גם אותם.

מעונות, בסדר, אבל יש גנים פרטיים.

אנחנו תיכף נדבר, יושבים כאן גם הגנים הפרטיים. חברים, אנחנו רישתנו את כל האופציות. אנחנו נשמע את כולם, אם את רוצה להישאר, אז בשמחה.

- - - יותר לרזולוציה, מה עם מטפלת פרטית?

מה עם מטפלת פרטית?

כשאת מוסרת את הילד למטפלת פרטית.

אם אנחנו לא מחליטים, אם זו מערכת מרצון, יש אפליקציה, אז שיעשו את זה.

חברים, אנחנו עושים את כל מה שאפשר ב - - -

אז בן אדם ישלח לגן, למטפלת פרטית, לגננת פרטית, אם יש לו את המערכת הוא יבין שהוא ישאל אותה.

לא, אני עכשיו אמרתי את זה בצחוק. אני נתקלת במקרה מצער שהיה - - -

חברת הכנסת מלינובסקי, אנחנו עושים את הכול מרצון ולא בהכרח. אנחנו לא יכולים לתפוס את כל העולם ביחד.

חבר הכנסת מקלב, אני מבינה, אמרתי את זה בחצי צחוק.

בבקשה, דברייך.

תודה רבה. אני קודם כל מברכת על עבודתך, עשית פה דברים מדהימים ואני מבינה את ה - - -

למי זה מופנה? ליפעת?

כן, יושבת הראש הנחמדה שלנו, היפה והחכמה וכל התשבחות. שתתני לי לדבר.

היא רוצה פשוט זמן.

לא, עכשיו ברצינות. אנחנו, קבוצת חברי כנסת, הגשנו בקשה לסדר יום במליאת הכנסת, זה התקבל, אבל העבודה פה בוועדה זה לא לכבוד בקשה שלנו, זה כבר נעשה במשך זמן, אז אני לא פה לוקחת קרדיטים, הנושא הוא על סדר היום, זה כואב לכולנו, כולנו הורים והפחד הזה של להשאיר ילד זה - - - זה באמת קורה. אני אמא לשני ילדים, אני סיפרתי כבר, פיתחתי הרגל, כשבעלי היה מסיע את הילדה לגן הילדים הייתי מתקשרת אליו בשמונה וחצי, ככה, 'מה נשמע? הכול בסדר? הגעת לעבודה? ומי קיבל את רונה?' כאילו כזה, שאלות הקדמה, כדי לא לשאול 'האם לא שכחת?' כי חס ושלום, כי זה לא מתאים.

עכשיו הוא כבר יידע מה עמד מאחורי זה.

היא כבר גדולה, אז זה כבר בסדר. אני אומרת, ההרגל הזה, באמת זה היה מפחיד. ועד היום, כשאני יוצאת מהדרך אני מסובבת, זה משהו שהכנסתי לעצמי לתוך הרגל, אני מסובבת את הראש למרות היום בבוקר כשיצאתי מירושלים, מן הסתם היא לא בכיסא בטיחות כי היא בבית, אבל זה כבר משהו שהוא בהרגל.

אז כמובן יש תקנות ויש מערכות ויש אמצעים טכנולוגיים וזה מאוד מאוד מאוד חשוב, זה צריך לסייע, זה סיוע, אבל האחריות היא שלנו, של ההורים, ולא של גננות ולא - - -

רגע, מישהו פקפק בזה שהאחריות הראשונה היא של ההורים? כי אני לא זוכרת שבאיזה שהוא שלב בדיון פקפקנו בזה שהאחריות היא אחריות ראשונה של ההורים.

אבל צריך להבין שהכנסת ואנחנו, כחברי הכנסת, לא מנסים פה להוציא את האחריות - - -

אבל למה למחוא כפיים? אני חושב שכולנו אחראים, כל אחד אחראי.

כן, אבל אנחנו נותנים רשת ביטחון. אנחנו לא אומרים שזו בעיה של ההורים ואם הם לא לקחו אחריות או ששכחו מאיזה היא סיבה אז שימות הילד, אלא יש לנו אחריות חברתית.

אנחנו מנסים לפתח מערכות שיכולות לסייע ולבד, גם גננות, גם במערכת החינוך לא צריך לפחד מזה, גם במערכת הפרטית, גם במעונות היום. הגננת פה ממלאת פונקציה של סיוע בלבד. האחריות היא של ההורים. אותו דבר כמו מערכת טכנולוגית כזו או אחרת, בסופו של דבר זה הכול אמור לסייע, אבל זה לא במקום. ואני מדגישה את זה ותבינו את המשמעויות. לא צריך לפחד, אני מבינה את החששות, זה טבעי, אבל עדיין מה יותר חשוב. אנחנו בתופעות נוראיות, זה קורה כל קיץ, זה מצמרר, צריך להפסיק עם זה.

ויישר כוח, יפעת, חבר הכנסת מקלב, אני סומכת עליכם ואני רואה שאתם עושים עבודה מצוינת. תודה רבה.

תודה על החיזוקים, חשוב שיתוף הפעולה.

תודה רבה לך, חברת הכנסת. חבר הכנסת באסל גטאס, במשפט, ברשותך.

אתה גם אחד מהמציעים לסדר היום.

נכון. אל"ף, אני שוב מברך על קיום הדיון למרות שהיה דיון כזה לפני מספר ימים.

זה דיון המשך.

זה דיון המשך ואני מציע שהחיבור הזה בין ועדת המדע לוועדת זכויות הילד יימשך בטיפול בסוגיה החשובה הזו.

אני רוצה גם להחמיא לצורת הדיון, שהתחלנו בענייני התחבורה, העניינים הטכניים, שיש להם השפעה ודאי ותהיה להם השפעה וכל השאר. לדעתי כל השאר, גברתי היושבת ראש ואדוני היושב ראש, צריך להכליל אותם במקשה אחת ואני לא מרגיש שאנחנו עושים את זה. יש פה פספוס והחשש שלי שיהיה פספוס, כי כל המאמצים שנראים לי בכיוון של הגברת מודעות, של חינוך, של יצירת תודעה ציבורית שתחלחל גם לפרט, ההורה היחיד, זה דבר שצריך להיעשות באופן משותף, כלומר הרשות לבד או משרד החינוך לבד, או גופים של חברה אזרחית לבד, לא יביא תוצאות. צריך להבטיח שני דברים, צריך להבטיח משאבים, תכלול משאבים והמשאבים הם לא רק כסף, המשאבים הם גם חשיבה, הם גם - - -

זה מה שאתה רואה פה מולך, השולחן הגדול וכל מי שיושב מאחור.

נכון. אני קראתי את מה שהכינו בממ"מ וכבר הבחנתי שאין פה מידע על כמה אחוז מהשוכחים הם גברים, אבות לעומת אימהות.

אני אומר לך, הגברים שוכחים יותר.

אבל הופתעתי לראות שבארצות הברית ובברזיל, שכן יש מידע, אני ביקשתי שיוציאו לנו את הנתון הזה, הוא צריך להיות בישראל, התחושה שלנו שמרבית השוכחים, לפחות בשנתיים האחרונות, שמענו רק גברים, אבל בארצות הברית ובברזיל זה כמעט חצי.

אבל, חבר הכנסת גטאס, אנחנו לא מחפשים את האשמים, אנחנו מחפשים להציל את הילדים, לא משנה לנו מי שוכח.

לא, זה חשוב. גברתי יפעת, חשדת לשנייה שזו המטרה שלי?

אתה צודק, אבל יכול להיות שזה היה חריג - - -

אבל זה לוקח את הדיון למקום אחר, חברים.

אבל תנו לי להשלים את הדברים שלי, מה קורה לכם? תאמינו לי שחשבתי על הכול. אני לא בא להגיד את זה בשביל להאשים את ה - - -

לא, חס וחלילה, אני רק אומרת שאני רוצה שאנחנו נתכנס לשיח של הפרקטיקה.

למה אמרתי איגום משאבים והמשאבים הם גם חשיבה? כי המסר צריך להיות מתוכנן היטב, זה לא אומר שאם אנחנו אומרים מסר מסוים הוא ישכח מהאימהות. צריך לבנות את הקמפיין ואת כל החשיבה בצורה מדעית, מקצועית, מבוססת גם על ידע, גם ניסיון, בארץ ובעולם, וזה לא תפקידו של גוף אחד. צריך את זה, ושתיים, צריך ראייה ארוכת טווח, המחשבה שזה לא זבנג וגמרנו, קמפיין אחד ופתרנו את העניין. צריך לעשות תכנית רב שנתית ולאגם משאבים ממספר משרדים, אבל צריך מישהו שיהיה אחראי. אי אפשר שהאחריות הזו תישאר עמומה, אם זה הרשות, או אם זה משרד החינוך או משרדים אחרים.

משרד הבריאות כבר לקח על עצמו לתכלל. אנחנו נשמע אחר כך את מירי, בגלל זה אני אומרת, חבר הכנסת באסל גטאס, אנחנו כבר יודעים מי מתכלל, אנחנו יודעים את הגופים השותפים, בנו את הקמפיין יחד עם ארגון 'בטרם', שהוא ארגון, מה לעשות, שעובד על בסיס מידע, עושה את הדברים מדעית.

אנחנו צריכים להתחייב, כל חברי הכנסת, להביא את האוצר - - -

האוצר כבר כאן.

שגם אם הוא יבטיח עכשיו לאגם משאבים קיימים, צריך לתמוך ברעיון הזה ובמאמץ הזה ולתקצב אותו גם באופן ייחודי ומיוחד ורב שנתי.

שמעת, האוצר? האוצר כבר כאן, שותף לכל הדיונים.

מי מהאוצר כאן?

אני חושבת שזו פעם ראשונה שמהרגע הראשון כל המשרדים היו מוכנים לשים, לא רק את היד, גם תקציב, ואנחנו כבר אחרי ה - - -

האוצר אמר את דברו?

האוצר אמר את דברו חד משמעית ואחר כך גם נשמע את נציג האוצר שהגיע הנה באופן רשמי וגם דיברתי הבוקר עם אגף התקציבים, עם רן רידניק, שהוא עובד מול משרד הבריאות ומתכלל את זה. האוצר יהיה כאן לאורך כל הדרך, גם מבחינה תקציבית, חשוב לומר את הדברים, אנחנו ניתן גם לנציג האוצר באופן רשמי לחזק את זה. שיהיה גיבוי, רשמי, עד הסוף. תודה רבה, חבר הכנסת באסל גטאס.

הייתה פה התייחסות, דורית. דורית, יש לי רק שאלה, דווקא משום שלא היית פה ביום שני, היום אתם כבר מבינים שאין אחריות פלילית? כי ההודעות שלכם הלכו וחזרו על עצמן כאילו ניהלנו שיח חירשים בינינו.

אני קודם כל שמחה שאת שואלת אותי. אנחנו מבינות - - -

לא, פשוט ראיתי את ההודעות שהוצאתם, אחרי שכבר אנחנו סיימנו את השיח.

רק תציגי את עצמך, בבקשה, לפרוטוקול.

אני דורית חזן, יושבת ראש ארגון גננות מחנכות. אני שמחה שזה עלה לדיון. המחשבות שלנו, עוד לפני שאת העלית את זה אנחנו היינו מגויסות לעזור להורים ובאמת להיות איתם - - -

תרשמו בפרוטוקול, אני שמחה שזה נאמר.

אני חלק מהמערכת. הילדים האלה הם ילדים שלנו, אני אומרת, גם של ההורים, אבל הם ילדים שלנו. אני רוצה בהמשך לדברים שנאמרו ממשרד החינוך, אני מברכת על זה שהדברים יירשמו בצורה משפטית וחוקתית, לשם כך הגעתי, כי כל מה שהיה, הרבה דברים שהיו עד היום נעשו בצורה אמורפית, הגננות לא ידעו - - -

לא, הם לא נעשו בצורה אמורפית, פשוט שיגרו לגננות מסרים שהם רחוקים ממה שדובר.

סליחה רגע, אני אגיד לך מה קורה. אם אני צריכה לפתוח קבוצה או לא צריכה לפתוח קבוצה, איך אני צריכה. חשוב מאוד שהדברים ייכתבו ויהיו תאריכים, דברים מדידים, כמו שמשרד החינוך יודע לכתוב. זה חשוב מאוד. יש לנו במנגנון שלנו הרבה דברים, לא זה, שהם אמורפיים היום ואת יודעת באיזה מצב נמצאות הגננות. לשם כך הגעתי היום, כדי לוודא שזה אכן יקרה.

למשל אני רוצה לדעת מה יקרה בעקבות מערכות כאלה ואחרות שיפעלו, אם המערכת כושלת, לא תקינה, מה קורה? איפה האחריות של הגננות כאן.

גם עכשיו, גם עם העזרים הטכנולוגיים שנכניס, אנחנו מתחילים להעלות ספקות?

זה מערך טכנולוגי, מה לעשות. יש כשלים במערכות הטכנולוגיות. היום אנחנו נמצאות בתוך מצב של עד שמגיעים לפתור בעיות אלה ואחרות, אנחנו מתמודדות עם - - -

דורית, בואי לא נחפש בעיות איפה שאין. אני רוצה לומר לך, אמרנו לא משנה באיזו קונסטלציה, עם עזרים טכנולוגיים ובלי עזרים טכנולוגיים ועם המודל או התכנית או הסיכום שיגיעו הגננות, ובלי הסיכום שיגיעו הגננות, אין פה אחריות על הגננת, בטח לא מבחינה פלילית, יש פה התגייסות. אנחנו נותנים רשת ביטחון.

חשוב מה שאמרת מבחינת מדידה והערכה, אנחנו לא ציינו את זה, אבל אנחנו בעוד חודשיים נשב ביחד, שוב, כולם, כל הנציגים, גם לילי שליוותה את זה מהרגע הראשון, אנחנו נשב, כל הגופים הרלוונטיים, ונבחן את מה שהיה בחודשיים האלה, מה אנחנו יכולים לשפר, מה אנחנו יכולים לעשות אחרת, מה עובד ומה לא, כשאני מקווה שלא נצטרך לעשות את זה על רטוב, זאת אומרת שבאמת לא נתמודד עם שום מקרה, חס וחלילה, של שכחה.

זה אחד הדברים. אני יכולה להגיד לך שדיברתי כבר עם מפתחי אפליקציות, כמו רמיני, שכבר קיים - - -

יש הרבה מאוד, אנחנו נציג אחר כך.

יש אפשרות לעשות וי בנוכחות, יש אפשרות להיעזר בהרבה דברים שהם קיימים. הדבר שהכי עלה לי לראש זה העניין של וייז, כשהם כותבים 'אינני נהג' אז להוסיף 'יש לי ילד ברכב', להוסיף עוד איזה שהיא דרך.

גם וייז וגם פאנגו, את לוחצת עליהם והם קופצים. מירי ממשרד הבריאות תדבר אחר כך, אני שומרת אותה כסוכרייה של הסוף, היא בעצם תרכז את הכול, תגייס גם את המגזר העסקי, כי זה חשוב.

אני רק מראה לך שאנחנו כל הזמן חושבות על הילדים. יש כאן רכיב, כמו שהמציאו את הבייבי סנס ומחייבים הורים לצאת עם - - -

אנחנו יודעים, אבל אנחנו לא מציגים עכשיו. אנחנו נציג את זה אחר כך. יש הרבה מאוד. לשמחתי אני יכולה לומר לכם שיש הרבה מאוד עזרים בשוק, כל מיני פיתוחים, ציבור שהתגייס כי ראה את החשיבות. אם יהיה זמן אנחנו ניתן למי שנמצא כאן אפילו להציג את הדברים, בסופו של דבר משרד התחבורה יאשר את מי שיעמוד בתקינה, שוב, מתוך אחריות, כדי שנוודא שיהיה מינימום תקלות. אנחנו ניתן את הדעת גם לזה.

אני חושב שווייז כבר הודיעו שהם שמים את זה באפליקציה 'יש לי ילד ברכב'. הם כבר הודיעו את זה.

כן, כשאתה גם מכבה אותו הוא שואל אותך. היינו חינוך, יש לנו משרד הכלכלה, אחר כך חבר הכנסת מסעוד גנאים וחבר הכנסת יוסף ג'בארין. בבקשה, משרד הכלכלה.

שלום. קודם כל אנחנו רואים חשיבות מאוד מאוד גדולה לטיפול בתופעה הזו, ישבנו בצוותים, אנחנו מברכים על הצוותים ועל החשיבה. הדגשנו שבכל הנושא של המשאבים והתקציב אנחנו מוכנים כמובן להירתם. יותר מזה, אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה מתווה רב שנתי, כי עכשיו אנחנו לקראת סוף הקיץ, במונחים של קמפיין ויציאה לפרויקטים גדולים וצריך להיערך כבר עכשיו לכל קיץ, בדגש על הקיץ, לפעילות בנושא הזה.

הדגשנו גם שיש לנו תשתית יחסית גדולה, בהיקפים נרחבים בכל הארץ, של מעונות יום ומשפחתונים שאנחנו יכולים להעמיד שם, גם ברמה הכי טכנית, של תלייה של מודעות על לוח, חלוקת פליירים להורים וגם בנושא של הכשרות של הצוותים של המעונות והמשפחתונים וגם שיתוף פעולה עם ההורים, העברת מסרים להורים. כמו שאמרנו בדיונים, אני חושב שהציבור יכול מאוד לעזור לקדם פתרונות יצירתיים וחשובים, לפתוח איזה שהוא קול קורא פומבי. לדעתי זה פתרון שיקל על כולם.

אני חושב שהנושא של המטפלות, דיברו על גני ילדים, המצב במעונות היום בגילאי לידה עד 3, הוא מצב שונה, שונה אפילו לחלוטין, כי מטפלת, בשונה מגן ילדים, כשיש שתי מטפלות או עם סייעת שלישית, השליטה על הילדים, אם אפשר לקרוא לזה שליטה במונחים פדגוגיים, פחות מורכבת ממטפלת שאחראית על 18 תינוקות. רגע אחד של היסח דעת, שהיא שנייה - - -

התקן הוא לא 1 ל-18, אבל אנחנו כבר היינו בשיח הזה ונשאלו גם שאלות קשות. כשילד עם חום מתקשרים להורים? מתקשרים להורים, כשילד נופל, מתקשרים להורים? מתקשרים להורים, כשטכנאי לא נמצא מתקשרים להורים? מתקשרים להורים. אז אם ילד נעדר, לצורך העניין אנחנו אמרנו ואנחנו פחות או יותר הולכים על אותו מתווה, שגם הוצג למשרד החינוך, שתהיה תקשורת עם ההורים. ההורים גם יהיו מחויבים להודיע למעון עד שעה מסוימת שתיקבע בין הגננת, בין מי שמטפלת, לבין קבוצת ההורים, עד איזה שעה הם צריכים להודיע, ובדלתא הזו שבין אותה שעה שההורה היה צריך להודיע לבין אותה שעה שהיא סבירה שבה ילדים עדיין לא הגיעו וגם לא קיבלו שום הודעה לגביהם, יופעל שיקול דעת של מטפלת. אם זה מישהו שרגיל להגיע ב-10:00-11:00 למעון אז ברור שזה לא ידליק אור אדום, אבל אם ילד רגיל להגיע ב-8:00 בבוקר וב-8:30 רואים שהוא לא הגיע וגם ההורה לא הודיע, אתה מסכים איתי שזה מדליק נורה אדומה? מטפלת תוכל לעשות את הטלפון הזה.

את כן הזכרת את המילה אחריות בדברים שלך. אני כן חושב ש - - -

אחריות חברתית. חבר'ה, מה קרה? תגידו, אנחנו נהיינו עם נטול אחריות? אני לא מבינה, מה הפחד הזה מהמילה אחריות? באמת עכשיו אני שואלת. מה הפחד הזה מהמילה אחריות? חברים, לא כל אחריות היא כלא והיא אחריות פלילית. גם כשאני הולכת ברחוב אני אחראית לעצמי שאני לא אמעד באיזה בור. כאילו, מה הפחד מהמילה הזו?

כי מקצוע המטפלת הוא מקצוע מאוד קשה - - -

לא, אולי זה בגלל הפוליטיקאים, יפעת. אחריות זה ועדת חקירה, ככה הם חושבים.

לא, חס וחלילה. אנחנו בכלל לא שם, חברים.

אחריות זה לא מושג שלילי, זה לא ענישה.

הבנו מה לא, מה כן? מה אתם עושים בהשתלמויות? יש לכם השתלמויות לפני הפתיחה של הלימודים?

אני ציינתי, יש לנו השתלמויות גם למטפלות וגם לאורך השנה - - -

בדבר הזה, מה אתם אומרים להם?

ביחד עם 'בטרם' יש לנו תכנית הכשרה של בטיחות למטפלות. אנחנו יכולים להכניס מסרים ואנחנו ניכנס לעובי הקורה בהקשר הזה.

זה מחרתיים כבר.

אתם מקבלים את המתווה או שאנחנו חוזרים אחורה? אתם מקבלים את המתווה שיהיה שיח עם ההורים? תיכף אנחנו נשמע את קרן, שהיא נציגת הגנים הפרטיים, היא הביאה קצת אור גם לוועדה, אני מוכרחה לומר את זה, תרשי לי, בלי להביך, אבל הביאה קצת אור בשיח שלה בכל הדיונים שהיו. אתם מקבלים את המתווה שיהיה מתווה שאתם תבנו יחד עם ההורים, מבחינת האחריות שלהם על ההודעה על היעדרות של ילד, אל מול מה קורה במקרה שאנחנו מזהים שיש פה סיטואציה חריגה של ילד שרגיל להגיע בשעה מסוימת ולא הגיע ולא קיבלתם הודעה לגביו? מאוד פשוט, אתם שם או לא?

שני דברים אני אגיד.

ולא ייכנסו לכלא על זה וגם לא תהיה אחריות מנהלית ומשמעתית. אני שואלת מבחינת התגייסות ורשת ביטחון.

כמו שאמרתי, אנחנו מאוד מגויסים לנושא הזה - - -

לא, לא מגויסים, נתלה פליירים, כי הורים שכבר הגיעו למעון אז אנחנו לא דואגים שהם שכחו את הילד שלהם ברכב.

המתווה של הודעות להורים זה מתווה שאנחנו צריכים לבחון אותו לעומק. יש לנו גם שר חדש, הוא צריך לתת את המדיניות שלו, טרם נכנסנו לעובי הקורה בהקשר הזה ואנחנו כן נבחן מתווה כזה. אני לא יודע לתת שעה מסוימת שעד אליה מטפלת חייבת - - -

אתה שמעת אותנו מגדירים שעה? את השעה המטפלת תגדיר יחד עם ההורים, אף אחד פה לא הגדיר להם שעות.

לא, ההגדרה היא שעד שעה מסוימת שהמטפלת תחליט, היא תהיה חייבת להודיע להורים, זה מתווה, שוב אני אומר, להטיל חובה על - - -

אתה מנסח את זה בניסוח שאנחנו אמרנו שאין, אתם כאילו שבויים בו. בסוף אני אאמין לכם ואנחנו נלך על מתווה שאנחנו מחייבים. אני לא מצליח להבין את השיח. אתה יודע מה? אם אני יורדת עכשיו לשטח, והנה אנחנו גם מוקלטים, ויושבת מול מטפלות ושואלת אותם 'תגידו, אם אתם תזהו שילד שהיה אמור להיות כאן לא הגיע ולא קיבלתם הודעה תרימו טלפון?' באינטגריטי הפנימי שלהם הם ירימו טלפון, לא כי אני חייבתי אותם ולא כי אני הבאתי את הרעיון כי לא המצאתי כלום, אלא מתוך תחושת האחריות שלהם. ואתה יודע מה? זה קורה היום, זה קורה היום בהרבה מאוד מקומות.

אז עכשיו השאלה, אם אתם אומרים, עד שנכניס עזרים טכנולוגיים ועד שתיכנס התקנה שתחייב רכבים פרטיים ותכסה אותנו גם במקום הזה, האם אנחנו, כמערכת, עושים את העוד קצת מאמץ הזה כדי שאם אנחנו מזהים - - - ואגב, ראשי המעונות לא נמצאים פה, אבל היו נעמ"ת וויצ"ו ואמונה לאורך כל הדיונים ובסופו של דבר, ביום שני בבוקר, הם אמרו שהם מוכנים ללכת למקום שבאמת כשמזהים מקרים חריגים כאלה, אחרי סיכום עם ההורים ומתווה עם ההורים, הם יפעילו שיקול דעת וירימו טלפון. זאת אומרת הם לא ירימו טלפון למישהו שממילא הם רגילים שמגיע ב-11:00 אם הוא לא הגיע ב-10:00, אבל ילד שהיה רגיל להגיע עד 8:00, 8:30, וב-9:00 הוא לא נמצא הם יעשו את הטלפון, רק בגלל שזה מדליק אור אדום. אני חושבת שזה כיוון שהוא נכון וטוב שאנחנו נלך אליו. קצת התגייסות שלנו, אתה יודע, עד שנכסה את זה גם מבחינה טכנולוגית.

אנחנו צריכים, לפי דעתי, גם להקציב בזמן. אנחנו מבקשים שבשבועיים הקרובים אתם תקבעו לעצמכם את היעדים שלכם בנושא הזה, תשבו עם כל הבעלויות, תגיעו למסקנות. אני מרגיש שאתם הולכים לברוח.

הם לא יברחו כי אנחנו לא ניתן להם. וגם כי הארגונים מגויסים.

דווקא הגיל שלכם, עד 3, הוא הרבה יותר פגוע, הרבה יותר חשוף, אנחנו יודעים מהמקרים, הם היו בגילים הקטנים.

אל תפחדו מזה.

דווקא אתם צריכים לקחת אחריות ואתם צריכים לדעת להתמודד ויש לכם שיתוף פעולה עם בעלויות ואתם בורחים אחורה.

שוב, אנחנו שותפים לדרך עם הארגונים הגדולים - - -

לא, שמעתי את דבריך, על ההורים, ואתה רוצה. דברים מעשיים, אתם צריכים לקחת את זה, לאסוף את הבעלויות, להגיע למסקנות, לראות איפה הבעיות האלה, להציף אותן ולראות מה הפתרונות. אין ספק שזה עוד דבר של שיתוף פעולה ויש שיתוף פעולה. בסופו של דבר ברגע שיש אמצעים, גם טכנולוגיים וגם אחרים, המצפון בסוף כן, אם חס וחלילה יקרה משהו והיה אפשר לעשות ואתה גננת ואותה מטפלת יודעת שאם הייתה עושה מאמץ, המצפון הרבה יותר יכאיב מאשר אנחנו היום נחשוש מאחריות.

נכון, בלי קשר אלינו.

אנחנו צריכים קצת לדחוף לכיוון הזה. זה מרתיע, צריך לדחוף כמערכת, זו החובה שלנו.

בסוף זה יהיה כל כך טבעי. אני בטוחה גם שאחרי השיח שהיה פה השבוע, וזה באמת בזכות או בגלל, או איך שתרצו לקרוא לזה, הסערה והחשש שעלו מקרב בעיקר הגננות - - - אגב, אף פעם לא אמרנו גננת, זה יכול להיות צוות חינוכי וגם השלטון המקומי שותף כאן. אין פה נציג, אבל אני נפגשתי עם ראש השלטון המקומי, חיים ביבס, שאמר 'אנחנו שם. אם צריך להנחות את הסייעות אנחנו נעשה את זה', מתוך מקום של התגייסות, לא מתוך מקום שאנחנו מטילים עכשיו איזה פצצה על מישהו. הם יעשו את זה גם ככה. אחרי שזה כבר יושב בראש של כולם כל כך חזק, אני חושבת שאף אחד לא ירשה לעצמו להגיד 'הילד הזה לא הגיע, מה שיהיה יהיה'.

חבר הכנסת גנאים.

רגע, קרן תשלים אותם, כי היא גנים פרטיים והיא נותנת כיסוי ואחר כך. בבקשה.

תודה רבה. תודה גם על המחמאה קודם. אני רוצה להגיד, כבר בפעם הקודמת אמרתי שאנחנו כן במקום, כמו שאמרת, של התגייסות, ומבחינתנו אפילו לצאת לקמפיין לאומי של לקרוא לו 'הילד הזה הוא שלנו', כי בסך הכול בגילאי לידה עד 3, אנחנו אמרנו שאנחנו לוקחים אחריות כללית על הילדים, בהתפתחות שלהם, בשמירה עליהם, בביטחון שלהם ולנו יש מטרה אחת, קיבלנו אותם שלמים, אנחנו רוצים להחזיר אותם שלמים, כי האוניברסיטה עוד תחכה להם כמה וכמה שנים טובות אחרי שייצאו מהמערכת שלנו.

במערך עבודה מול הצוות שלי, ואני הבטחתי לעשות את זה ועשיתי את זה, הגננות שלי הסכימו להתחייב לדברים הבאים. קודם כל כבר באסיפת ההורים הראשונה שתתקיים בעוד שבועיים אנחנו נאמר להורים ליידע כשלא מגיעים בבוקר. אנחנו קבענו שעה, קבענו שבשעה 9:00 בבוקר, במפגשי הבוקר, כשיגידו מי בא לגן גם יגידו מי לא בא לגן והכנסנו עבודה מול אפליקציה חכמה, שברגע שההורה - - - אלה שמגיעים לכן, איתם אין לנו בעיה והם יסמנו שהם הגיעו לכאן, האפליקציה תשלח הודעה לכל מי שלא הגיע לגן, 'בוקר טוב, טרם הגעתם לגן, אתם גם לא בסביבת הגן, אנא צרו קשר'.

אנחנו כארגון יכולים לתת אפילו תזכורת בתחילת השבוע, להגיד 'שבוע טוב, אנא שילחו הודעה להורים - נשמח לראות את כולכם איתנו'. אנחנו מוכנים להיות שותפים במערך הסברה שוטף, כולל, לעשות כנס מאוד גדול בחודש מאי, שאנחנו ממילא עושים את זה, ולהכניס שם הרצאה קבועה של ארגון 'בטרם', להעיר את התודעה והמודעות לפני חודשי הקיץ, שאלה החודשים הכי קשים בעבורנו. אנחנו נעבוד מול הגננות, אנחנו באמת נעשה את שיתוף הפעולה הזה, אנחנו מאוד שמחים על הורדת המילה 'אחריות' עם התניה, אבל אחריות תמיד תהיה אחריות שלנו כמחנכים. אני יודעת שאני מייצרת מולי קצת אנטגוניזם - - -

לא, אין בעיה עם המילה אחריות, אין פה אחריות פלילית, אין בעיה עם המילה אחריות כשלעצמה.

אני שותפה, אני מכירה את הדעות של החברים שיושבים פה סביב השולחן, אבל אני אומרת אמיתי, כמו שאמרת, עצם השיח הזה צלחנו עוד שבוע. אנחנו בסך הכול מדברים על חודשיים של קיץ, זה 60 יום להחזיק את הראש מעל המים. זה יתחיל בשכחת ילדים באוטו, זה אחר כך יהיה על מוגנות מפני טביעה, אחר כך מפני כוויות, ואנחנו נצלח שנה שלמה ולהביא אותם לבגרות. חשוב לי. אז אנחנו שותפים.

תודה רבה, יפה מאוד.

תודה רבה, קרן, גם על הדברים. אני רק רוצה התייחסות מבחינת הפרקטיקה, את נקבת בשעה ואני למדתי מכם ששעה אחידה לכולם היא לא תמיד אפקטיבית כי יש מקומות שבהם לצורך העניין כל הילדים מורגלים להגיע עד 8:30. אז אולי במקומות כאלה ש - - -

אני לא רוצה לפזר על הגננת את האחריות על התנהלות יומית ארוכה, כי גם ילד שצריך להגיע ב-11:00 ולא מגיע, אבל הוא יגיע ב-12:00 אנחנו בבעיה. אני לא יכולה לכפות - - -

בגלל זה אני אומרת שבכל גן שזה יהיה מותאם לרוח הגן ו - - -

המקרים האלה בסך הכול יצטמצמו לשניים-שלושה ביום, ההורים קמים בבוקר לעבודה, כולם ממהרים, צריכים להגיע לאיזה שהוא יעד בסופו של דבר. אנחנו נעשה את מרב ההשתדלות, אבל באמת לא ברמת חובת האחריות.

תודה רבה, קרן, הדברים. באמת מאוד חשוב.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

האמת היא שאני מרגיש שהתקדמנו בהחלט בנושאים הללו ואני רוצה לברך את שני היו"רים, גם חברת הכנסת שאשא ביטון וחבר הכנסת מקלב, על הנחישות בנושא הזה. הרבה מהדיון התמקד בנושא של גנים, אני לא בטוח שזה רק עניין של גנים, אז צריך פשוט לתת את תשומת הלב גם למקרים האחרים. זה דבר ראשון.

דבר שני, מי שקורא את נייר המחקר של המרכז למחקר רואה בבירור שהעולם כבר התקדם הרבה מבחינת אמצעים טכנולוגיים, לכן נראה לי היום שלא צריך להבין הרבה בטכנולוגיה כדי להבין שזה אפשרי וזה קיים בארץ ואפשר לעשות את זה. אני מקווה שהוועדה תמשיך בנחישות הזו, כדי לוודא שאכן זה קיים.

רק בהקשר של אמצעים, חשבתי על משהו פשוט, זמזם שמותקן ברכב בטיחותי של תינוק או של ילד, שברגע שפותחים את הילד הזמזם פועל אם יש כובד משקל שם.

את הצד המקצועי אנחנו משאירים למשרד התחבורה.

ברחובות עשו בדיוק מה שאתה אומר ואני פה להראות כי זה - - -

לא, בסדר, אבל אנחנו לא מדברים על המכניזם, יש הרבה אפשרויות.

אני רק אומר שהטכנולוגיה הזו קיימת.

חברים, אנחנו לא מנהלים עכשיו את הדיון הזה, יושבים פה עוד כמה אנשים.

כן, אבל הטכנולוגיה הזו קיימת, היא קיימת בארץ היום.

הבנו שיש לך את זה, יוסף, את היצירתיות.

אבל אני רוצה לראות את זה פועל.

הנה, זמזם.

חשוב לי גם לומר שעד היום לא היה מחקר רציני, ואולי כאן אני בכובע האקדמי שלי, שעסק בסוגיה הזו ולכן לדעתי יכול להיות שיש מקום, בין אם זה הרשות למלחמה בתאונות דרכים, בין אם זה יוזמת הוועדה, מחקר עם ההורים שקרתה להם התאונה הזו, לבדוק מה היו הנסיבות.

זה מופיע בתכנית הלאומית, כל הנושא של איסוף מידע ומחקר זה חלק מהתכנית.

לא איסוף מידע.

ומחקר, אמרתי איסוף מידע ומחקר זה חלק מהתכנית הלאומית.

כן, לפגוש את ההורים, לדבר איתם ולנסות לבוא עם יותר מסקנות. לדעתי זה יעזור לנו גם לחשוב בעתיד איך מקדמים את הנושאים הללו.

והערה אחרונה, לגבי הגברת המודעות הציבורית, שכולם מסכימים עליה. אני מניח שאתם מודעים לכך שיש, לצערי, ייצוג רב של המקרים האלה בתוך החברה הערבית, מה שאומר שבמודעות הללו צריך לתת את הדעת, לא רק לתרגם, אלא גם לשלב אנשים מתוך החברה הערבית בקמפיינים, להתייעץ איתם איך עושים את זה וגם להקצות מספיק משאבים שהולמים את היקף התופעה בחברה הערבית.

תודה רבה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. משרד החקלאות יתייחס אחר כך, כי הוא לוקח על עצמו את בני המיעוטים, אבל 'בטרם' גם תוכל.

חקלאות דווקא?

תיכף הם יסבירו. יש פה נציג? בבקשה, אורלי, תסבירי את בדברייך ואז הדברים יהיו ברורים. ארגון 'בטרם'.

אני רוצה להיות קצרה. קודם כל אני מברכת אתכם, יושבי הראש, על כל ההתגייסות, מה שקרה פה השבוע ביניכם לבין כלל המשרדים - - -

השר ליצמן ש - - -

והשר ליצמן. אני חייבת לומר, זה מחמם את הלב. אנחנו פה, נמשיך להיות פה ולעבוד קשה עם כל אחד מהגורמים כדי להבטיח שאנחנו רק נעשה טוב ביחד. אין לנו יותר מה להוסיף היום, רק תודה לכל הגורמים שיושבים פה.

תודה לך, אורלי, אבל כן חשוב ההתייחסות למשרד החקלאות, שאתם עומדים איתו בקשר על בני המיעוטים.

משרד החקלאות היה אתמול בדיון אחר הצהריים. אנחנו עובדים עם משרד החקלאות מאוד בצמידות, אנחנו נמצאים עכשיו בחלק מהיישובים בדרום. בחודשים הקרובים אנחנו מתפרשים לכלל היישובים של הבדואים בדרום ואנחנו עובדים בצורה שיטתית בתכנית מאוד רחבה במימון של המשרד, בשיתוף פעולה, ואני מעריכה שגם שם כל המסרים האלה ייכנסו בצורה שיטתית ומותאמת תרבותית.

תודה רבה. העניין הוא שבדרום יש לנו גם את התרבות הייחודית, זה מעבר להתייחסות למגזר הערבי בכללותו בכל המדינה.

אני נאלצת לעזוב, אני מתנצלת, זה חס ושלום לא מחוסר כבוד.

חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.

תודה. גברתי היושבת ראש, זאת לא הישיבה הראשונה, אני גם מברך על ההתגייסות של שני יושבי הראש וגם של כל המשרדים, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הכלכלה וכל העוסקים במלאכה.

לפי דעתי אנחנו פה נלחמים בדבר שהוא הטבע שלנו. השכחה זה מטבע האדם, לצערי הרב, אבל מה לעשות, אנחנו משלמים ביוקר על זה, ביקר שלנו, שזה הילדים שלנו. אז מה נעשה? אני חושב שכמו כל דבר, מאחר שאנחנו בני אדם ואנחנו מסוגלים להילחם, אפילו עם הטבע שלנו, משום שאלוהים ברא אותנו ככה, יש לנו את הכוח, יש לנו את האומץ, יש לנו את הכול כדי להיאבק בדבר שהוא חלק מאיתנו. כל אחד מאיתנו כל יום שוכח משהו, אבל ההבדל שבסיטואציה של לשכוח ילד ברכב בחום אנחנו משלמים ומאבדים את היקר שלנו, שאלה הילדים שלנו.

לכן צריך לפעול בשני מישורים, המישור התודעתי, שהוא חשוב מאוד, לפי דעתי. המישור התודעתי, לחנך, להגביר את המודעות של לא לשכוח את הילד. מה לעשות? לפעמים גם זה, מי שישב עם האבא מדיר אל אסד, המורה, ושמע את הסיפור שלו אומר 'אוי ואבוי, יכול לקרות גם לי' וגם לך וגם לו וגם לו. פשוט השכל שלנו מתרגל להרגל היומי שלנו, ההרגל שלו אומר שאשתו מורידה את הילדים והוא הוריד את אשתו לפני שהיא הורידה את הילדים, לכן הילדים נשארו איתו באוטו וקרא מה שקרה אחר כך, לצערי הרב. לכן ההתגייסות של כולנו בעניין של הגברת המודעות ובעניין של כל הפטנטים הטכנולוגיים האפשריים, שצריך לגייס אותם וצריך להשתמש בהם.

עוד מילה בקשר לאחריות. האחריות, נכון שהיא על ההורים, בהתחלה, אבל היא גם על כולנו. אחריות זה לא מילה גסה, זו לא מילת גנאי, לא צריך לחשוש ממנה. תאר לעצמך, תארי לעצמך כגננת שבגלל שאת שלחת להורה, אחרי עשר דקות שהילד לא בא, הוא נזכר שהבן שלו באוטו והוא הלך והציל אותו.

היו הרבה מקרים כאלה.

אז לחשוב על הרגע הזה, כמה סיפוק ייתן לך, את הצלת חיי אדם. למה רק חושבים שהם יענישו אותנו בגלל שאני שכחתי? העניין הוא לא עניין של לשפוט, זה עניין של חובה להציל חיי אדם.

חובה בלי אחריות פלילית. זה חשוב, פה המילים הפכו רגישות.

אני ממשיך בדבריך, אני גם פונה לרשות לבטיחות בדרכים, יכול להיות שצריך לפנות לשדרנים שתוך כדי השידור, כמו שאנחנו יודעים, 'סעו בזהירות', 'אל תשכחו את הילד'. זה גם יכניס למודעות, אני חושב שזה גם יכול להיות מאוד תועלתי.

את יודעת שהמשפחה באשדוד, האמא היא גננת ובשיח איתה היא אמרה שהלוואי שהיה משהו קודם שיכול היה לתת איזה שהוא - - -

המקרה האחרון שהיה בבית"ר זה היה בתוך קניות של יום שישי.

אנחנו מכסים, אנחנו יודעים שמרבית המקרים הם באמת בדרך למוסדות החינוכיים. אני חייבת לומר, אם כבר עלה פה ציון של מקרה, ביום שנפל לי האסימון שזה הרבה יותר חזק ממה שאנחנו חושבים ושמשהו קורה כאן, שאני כבר לא יודעת אם זה רק הטלפונים, זה אותו אבא שהיה בטוח שהוא הוריד את הילדים במעון כי הוא הלך לקחת אותם בסוף היום, הוא הגיע למעון ורק כשהוא הגיע הוא גילה שהוא בכלל לא שם אותם, ואז הבנתי שיש פה משהו לא טוב שקורה לנו. זה גייס עוד יותר מבחינת המוטיבציה לפעול בנושא הזה וביתר שאת.

אני רוצה, ברשותכם, לתת את רשות הדיבור למירי, מירי ממשרד הבריאות, שהיא מתכללת יחד עם השר את כל מה שקורה כאן. אנחנו נשמע עוד את השותפים הנוספים ואני גם ראיתי אנשים נוספים שרוצים להשתתף בדיון, ובשמחה, ביקשנו שיאשרו לנו את הארכת הדיון. חשוב לי שהיא תסכם את הדברים שנעשו ותיקח אותנו ככה עם הפנים קדימה מבחינת התכניות העתידיות. בבקשה, מירי. זו הזדמנות גם להגיד לך תודה ענקית ליד כולם, יום יום, שעה שעה, סביב השעון, מאותו יום שני שעבר.

קודם כל תודה רבה. כפי שכולנו רואים, באמת התופעה הנוראית הזאת טלטלה את כולנו, כל הציבור, לא רק מי שיושב כאן, אבל היא הובילה אותנו לעשות מעשה. אני רוצה לומר, ללא כחל וסרק, אנחנו לקחנו אחריות מוסרית. כל מי שיושב פה לקח אחריות מוסרית, לא משפטית, לא פלילית, אפילו לא רגולטורית. שר הבריאות לא בדק לצורך העניין האם הנושא הזה יושב באחריות שלו כשר הבריאות וכו'. זו אחריות מוסרית שלנו ומתוך זה כולנו התגייסנו לכך, למעשה הזה, כולנו לקחנו על עצמנו צו 8 והתגייסנו כאן, כל השותפים. אני רוצה לברך, להסיר את הכובע בפני חברי הכנסת, יש לי לא מעט ממשקים עם הכנסת, אבל הדוגמה הזאת להתגייסות הזאת, לשילוב הכוחות של הכנסת, של חברי הכנסת, של יושבי ראש הוועדה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שהייתה זמינה יום ולילה, חבר הכנסת מקלב, גם בדיונים, אתם לא מודעים לזה, אני לא יודעת כמה אתם יודעים, לדיונים שעשינו כמעט ברמה היומיומית, גם למפגשים וגם לדיונים, נעשתה כאן עבודה שיכולה להיות לדוגמה איך אפשר לשלב כוחות, גם עם הכנסת, גם עם זרועות הממשלה השונות, גם עם הארגונים, המגזר השלישי, כל הארגונים. נעשתה כאן פעילות יוצאת דופן וטובה ואני רוצה לברך כאן את כולם.

אני רק אמנה כאן את השותפים בקצרה, חוץ ממשרד הבריאות, התחבורה, משרד הרווחה, הכלכלה, משרד החינוך, משרד החקלאות, כפי שאמרנו, מנהלת הבדואים, משרד ראש הממשלה, מטה ההסברה הלאומי אפילו שהיה מגויס, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרכז השלטון המקומי, 'בטרם' כמובן. כל הגורמים שיתפו פעולה באופן נרחב ובאמת תודה רבה.

מה שאנחנו החלטנו, ברור לנו, כשרוצים לעשות איזה שהיא תכנית לאומית אין כאן דבר אחד, זה שיתוף פעולה של תחומים וגורמים שונים ופעילויות. זה לא רק תחבורה וחינוך וכו', זה כל הגורמים משלבים ידיים וזאת הייתה המטרה שלנו, לתכלל את כלל הפעילויות, את כלל הגורמים, את כלל התחומים, לא רק בממשלה, אלא כולם, ובאמת לעשות כאן מניפה גדולה לכלל הפעילות המשותפת. זאת הייתה המטרה שלנו וזה מה שעשינו בשבוע האחרון.

אני רק רוצה לומר, כבר נאמר, אבל במשפט אחד, זה לא זבנג וגמרנו, כי גם זה חלק מהתכנית הלאומית להגברת בטיחות הילדים ולמניעת ההיפגעות. זאת המטרה, אני אומרת שוב, בראייה הנרחבת, כלומר תכנית ארוכת טווח, וזאת המטרה שלנו, להוציא את התכנית אל הפועל, שעבדנו עליה, שוב, כל הגורמים השותפים בצורה מאוד נרחבת.

לא רק בלשון עבר, גם העתיד. מתי הישיבה הבאה?

אנחנו כבר התחלנו את הפעילות, כפי שנאמר, כבר במהלך השבוע. אנחנו ישבנו וגיבשנו, המטרה שלנו לצאת, מעבר לצעדים שכל משרד עושה, כפי שאתם שמעתם, לתכנית, בעצם לקמפיין לאומי בנושא הזה שמשלב את כל הכוחות, כל הגורמים שיש להם ממשק עם ההורים, כל אחד בתחום שלו. אם זה למשל משרד הבריאות, אנחנו כמובן יודעים, טיפות חלב, בטיפות חלב פוגשים את ההורים, בבתי החולים את היולדות שמשחררים, שם תיעשה כל ההסברה.

ארגון רופאי הילדים שהגיעו לדיון ואמרו 'תגייסו אותנו, אנחנו רוצים להיות חלק', אז גם הם יהיו בתוך הסיפור הזה.

נכון. אנחנו כבר מיום שני, בעצם מהדיון הקודם, התחלנו בפעילות, התחלנו לגבש את המסרים כאשר המטרה שלנו לצאת במסרים אחידים שיוקצו לכל הגורמים, לכל המערכות, בכל המסגרות, בכל מה שיש, המנגנונים שקיימים, נגייס את כולם. גיבשנו מסרים שהעברנו אותם לכל השותפים, קיבלנו הערות מכולם. כמובן תודה ענקית לארגון 'בטרם' ולגלית שהם היו זמינים לכל אורך הדרך וריכזו את העבודה.

המטרה שלנו לצאת עם המסרים האלה לכל הגופים, שכולם יפיצו את זה, במעונות, בגנים, בבתי הספר, במערכות הבריאות וכו', והמטרה שלנו גם לגייס, כפי שגם יושבת ראש הוועדה אמרה, זה לא רק הממשלה והארגונים השונים, אלא אנחנו חושבים שיש כאן גם מקום לשותפות אפילו של המגזר העסקי. לצורך העניין, חנויות שמוכרות ציוד לילדים, אפילו תחנות דלק, כלומר כל המקומות שיש את הממשקים האלה עם ההורים, ההורים שמסיעים, אנחנו חושבים שכולם צריכים להירתם למאמץ הלאומי הזה.

אז כפי שאמרנו, המסרים גובשו בשבוע האחרון, אנחנו נפיץ אותם לכולם. הם יהיו מותאמים לא רק שפתית, המטרה היא גם להתאים אותם תרבותית, כי זה מה שעומד לנגד עינינו, אין טעם להפיץ משהו שהוא לא מותאם. אחד מהדברים שאנחנו הולכים לעשות, מעבר להתגייסות שאנחנו עשינו, אנחנו גם במהלך הזה הולכים לשתף את הציבור. לפנות לציבור, אנחנו עוד נראה אם זה לציבור הרחב או אפילו מותאם קבוצתית, כלומר לקבוצות ממוקדות, לבוא ולראות איך זה עובד, כלומר בקבוצות מיקוד, מה הדברים הנכונים לעבוד בנושא של הגברת המודעות והתודעה ופעולות נוספות. יש לנו את הכלים האלה, כלים מקצועיים לשיתוף הציבור, אנחנו הולכים לעשות את זה בצורה מקצועית, כי אנחנו לא מדברים על איזה שהוא זבנג וגמרנו, אלא פעילות שאנחנו מתחילים וממשיכים אותה. וכפי שאמרתי, המעטפת שלה זה התכנית הלאומית שבעזרת ה', אנחנו מקווים שתצא אל הפועל ותתוקצב אכן בזמן הקרוב.

בעזרת ה' כשהיא תצא אל הפועל, כי היא תצא.

בזמן הקרוב, אמרתי.

תודה רבה. נציגת ויצ"ו ואחר כך יערה וממש במשפט, ברשותכם, וזק"א שביקשו ממנו גם רשות דיבור. נתחיל עם ויצ"ו.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו. אני מייצגת את ויצ"ו, מעונות היום, האחריות לשלומם ולביטחונם של הילדים, ברור שזו מחויבות שלנו, גם מחויבות מוסרית. אנחנו נשקיע בהסברה, נעשה יותר ממה שעשינו, בוודאי שניעזר בכל החומרים ש'בטרם' הוציאו, אני רק רוצה להסתייג מדבר אחד. מכיוון שאנחנו מדברים על מספרים גדולים במעונות היום וזה לא דומה לכיתת גן, זה פי שלושה וארבעה, עם המורכבות של - - -

למה פי שלושה וארבעה, יש לכם 60 ילדים בכיתה?

לא, את מדברת על כיתה אחת, אני מדברת על מעון.

אני מדברת על גן, בגן יש 35. אני יודעת, אני בכוונה - - - בואו נזכור שבכל כיתה יש מספר מטפלות, בואו לא נסיט את השיח.

אבל עדיין, אם את זוכרת, דיברנו על אתגרים אחרים שמעונות היום ניצבים בפניהם עם כל הקושי. אני גם מייצגת את הדעה שד"ר נעמי מורנו גם הביאה אותה בפעם שעברה, נעשה את המרב לגבי מקרים מסוימים - - -

נעמי מורנו העלתה את המתווה של שיקול דעת במידה שילד באופן חריג לא הגיע. זה מה שאנחנו מבקשים פה.

שיקול דעת חריג, ילדים בגיל הזה, אנחנו מדברים על 14 שבועות שכבר מגיעים למעון, מחסירים המון, יש המון סיבות. זה לא דומה לגנים ולא דומה לילדים בוגרים, הרגישות שלהם הרבה יותר גבוהה, הם המון פעמים מחסירים - - -

מטפלת יודעת להרגיש מתי משהו - - -

אני רוצה רק להדגיש, במקרים החריגים האלה שדוברו, אנחנו נפעיל שיקולי דעת, נביא את זה גם לדיון ונחשוב, אבל נעשה הכול במערכת ההסברתית כדי לנסות למגר את התופעה הזאת.

תודה רבה. בבקשה, יערה, במשפט.

עד שיהיה את האפליקציות וכל התקינה במשרד התחבורה צריך לתת את הדעת על 77% מהילדים שלא נמצאים במסגרות מפוקחות וגם לא בתוך הגנים הפרטיים. הם נמצאים בבתים, כל מיני בתים.

כן, אבל את יודעת, אנחנו נותנים רשת ביטחון עד איפה שאנחנו יכולים, כל אחד בגזרתו הוא.

נכון, אבל זה אחוז רב של ילדים. אני לא יודעת, אין לי, אם היה לי פתרון עכשיו הייתי מביאה אותו. לא יודעת, או להכניס את זה איכשהו בהסברה, או - - - אני מביאה את זה לכאן, בואו נחשוב איך. אנחנו מוכנים להיות מגויסים בכול, אנחנו גם אמרנו את זה בפעם הקודמת ונעלה את זה בפייסבוק שלנו ובכל מה שאנחנו יכולים, אבל צריכים לתת על זה את הדעת.

הגנים הפרטיים, לצורך העניין, אני תיכף אשאל לגבי גזרה מסוימת של הגנים הפרטיים שבחלק מהדיונים היו, הם דווקא לא מאלה שהתלהבו מאוד להיות חלק מהסיפור, אבל אנחנו תיכף נראה אם יש פה נציגות. קרן כן מייצגת גזרה של מעונות פרטיים, ומי שנמצא בבתים פרטים, את יודעת, חוץ מלהעלות מודעות, וזה חלק מההסברה האגרסיבית שאנחנו נעשה ברמה ציבורית ולאומית, אין לך הרבה מה לעשות שם, כי אין לך שום גוף שמארגן אותם. אנחנו כן יושבים עם מי שמארגן את הגופים.

אבל אין שום סיבה, בסך הכול הרבה ילדים נמצאים בתוך המסגרות האלה, אבל יש מתוך רצון טוב ומתוך נכונות ומתוך אחריות, אנחנו חוזרים על המילה הזאת שוב, יש אפליקציות ויש דברים אחרים שאפשר לשלב את זה. כל מה שנכון ויהיה טוב לגבי המעונות והמשפחתונים, יכול להיות גם טוב במגזר הפרטי והם יכולים לאמץ את זה.

הם היו שותפים בשיח גם.

זה מה שאמרתי, להעלות את המודעות בתוך השיח.

המודעות להשתלב בתוך המערכות האלה.

בדיוק.

המודעות באופן קולקטיבי לעשות את המקסימום בעניין הזה.

אני חושבת שבתי חולים יכולים לתת מענה מאוד טוב.

בתי חולים הם חלק ממה שציינה מירי כחלק ממערך הבריאות. אמרנו, רשת ביטחון, אנחנו מרשתים את כולם. תאמיני לי, לא נשכח אף אחד בתוך הסיפור הזה. לשמחתנו אנחנו גם מקבלים הרבה מאוד קריאות, הם אלינו, לגייס אותם, אז ככה שזה באמת מעודד.

חיים וינגרטן, זק"א. בבקשה.

אנחנו כ-3,000 מתנדבים בזק"א שמדממים נפשית, לטפל ב-25 ילדים זה מחריד ועוד עשרות ילדים שלא מגיעים לתקשורת, שהצילו אותם בזמן.

אגב, השבוע, בזכות כל השיח שהיה זו פעם ראשונה שדיווחו על מקרים שבהם נשכחו ילדים ולא מתו.

אנחנו המתנדבים עכשיו מגויסים בצו 8, אנחנו רוצים לקבל טכנולוגיות, כל מה שאפשר. עד שייצא מהוועדה הנפלאה הזאת משהו, זה יהיה מהר מאוד, אבל כרגע יש מדורה ואנחנו רוצים להפיץ, כל אחד יכול לצאת, אנחנו יוצאים בימים האלה בקמפיין של 'אבא, אמא, אנחנו לא רוצים להשאיר אתכם לבד'. זה יופץ באמבולנסים שלנו. זה מחריד, אבל חייבים לזעזע את ההורים, ששוכחים, לא באשמתם.

נכון, כולנו צריכים להתנער. תודה רבה.

תודה רבה על כל הפעילות שלכם.

מירי, יש לנו עוד שותף לסיפור הזה, אנחנו נשמח לתת תמיכה, יחד עם ארגון 'בטרם' מבחינת המסרים, זה שווה שיח משותף. אז תודה רבה על ההצטרפות.

אתה רצית לומר משפט. אתה שייך לגזרה של שולמית?

לא, לנו יש כמה ארגונים ואנחנו אחד מהם, שמייצגים גנים. אני רוצה להגיד קודם כל, אחרי הדו שיח האחרון שהיה אני קיבלתי כמות מאוד מאוד גדולה של טלפונים מגננות, שאמרו 'אנחנו עושים את זה, רק פחדנו מהאחריות'. והם עושים את זה באופן קבוע וזה יפה וזה טוב ויש את האחריות הזאת.

עכשיו, אני רוצה לנגוע בכמה נקודות מאוד חשובות, משהו של חשיבה בתוך הפתרון. איפה שהוא למה שידוע לי, היו השבוע לפחות ארבעה מקרים עם חמישה ילדים שנשכחו ברכבים, הם נפגעו, הם לא הגיעו למצב של מוות, אבל נפגעו. איפה שהוא מאוד מאוד חשוב לקחת בחשבון, אותם ילדים שבדקתי, הם היו בשבועות הראשונים ללידתם. חשוב לקחת ולהתייחס לזה, שאנחנו נבוא עם ההורים, כהורה חדש, הוא עוד לא רגיל, אין לו את ההרגל, לבוא ולהחיל בעיקר בהסברה לכיוון הזה. זה דבר ראשון.

נכון, יש תכנית, אני אתייחס, כי אחר כך אי אפשר יהיה לסכם, אבל יש תכנית לליווי יולדות חדשות. לפני שהן יוצאות מבית החולים הן מקבלות הדרכה, זה חלק מהתכנית הלאומית.

הדבר השני שאנחנו חייבים לקחת בחשבון, מבדיקה שעשיתי במהלך השבוע האחרון, שכאשר לא הגיעו ילדים לגן ויצרו קשר עם ההורים, 10% מההורים לא עונים לטלפון. הורים שנוסעים לחו"ל ולא מודיעים לגן.

כן, אבל לפחות אתה יודע שעשית את המקסימום. אנחנו לא יכולים לעשות יותר מזה, אבל לדעת שאנחנו היינו שם.

כן, אבל צריך להגיד מה אנחנו עושים במקרים כאלה. כדי לא להכניס את הדילמה הזו לאנשים אני רוצה שיהיה סוג של נוהל. ההורה לא ענה, מה אני עושה הלאה? אני לא - - -

אז אתם תסכמו את זה יחד, בגלל זה השארנו את זה למקום המאוד אישי של כל גן, כל צוות גן יחד עם קבוצת ההורים שלו, ששם הם יגיעו לסיכום. אם אתה התקשרת ומיצית את האפשרות, אין לך מה לעשות מעבר לזה, אבל לפחות לדעת שאנחנו עשינו את הכול.

אבל אם יש שיתוף פעולה עם ההורים, אומרים להורים, 'מה הטלפון, אם אתה לא עונה מי כן עונה?' המערכות האלה הן מערכות אוטומטיות, כשלא עונים, מישהו אחד, זה עובר לסבתא ואז רואים אם יש משהו שקרה פה.

נכון. קודם כל אני שמחה על השיח, שאנחנו כבר בפרקטיקה, איך מתנהלים. אמרתי קודם שאני בוכה בלב, אז אתם לא מבינים כמה אני מתרגשת בלב היום.

הקצב שמתנהלים פה הדברים לשינוי ועשייה, אם הכול היה מתנהל ככה במדינה היינו נראים אחרת.

אנחנו עובדים על ציר חירום.

כל הכבוד לכם על הדברים, אני באמת - - -

באמת זה גם מפעים אותנו וזה יוצא מן הכלל וזה רק אומר כמה הדבר הזה הוא איום, על ציר החירום.

עוד שתי נקודות שאני רוצה להעלות. לדחוף את כל הנושא קדימה, הנושא צריך להיות עם רישוי הרכב, זה חיישנים בכל רכב. יש משפחות ברוכות ילדים שלא יכולים לרכוש שבעה כיסאות עם חיישנים.

יהיו כמה אופציות, משרד התחבורה ייתן מניפה של אפשרויות.

לדעתי צריך לקבל אותה אופציה שיהיו חיישנים ברכב ועם אגרת הרישוי, בטסט, הוא יהיה חייב להתקין את זה, עם הנחה באגרת הרישוי למי שיתקין את זה.

אחת ההצעות גם שחברות הביטוח ייתנו הנחות למי שיתקין.

זה לא רק חברות הביטוח, גם ה - - -

זה עובר דרך חברות הביטוח.

טוב, אבל אין טעם לפתוח את הדיון הזה מחדש.

אחד מהדברים שאתה העלית, הם היו בתוך השיח.

אנחנו צריכים לחשוב על אותו מערך, אנחנו אומרים שמבחינת אמצעים טכנולוגיים למשרד החינוך יהיה את המימון שלו - - - הגנים הפרטיים, אנחנו צריכים לחשוב על הנחת מיסוי או משהו, שתהיה להם את העזרה במימון של האמצעים הטכנולוגיים.

יש היום דברים חינמיים, האפליקציות האלה, מורידים אותן, זה לא עולה שום כסף. היום אפשר לעשות את הדברים האלה בחינם, לא צריך שום המצאה ולא מישהו שצריך לקנות ממנו, יש היום דברים בחינם שאפשר להוריד. אנשים רוצים גם לתרום, גם אלה שהמציאו דברים כאלה, הם אומרים 'אנחנו תורמים את זה כדי שאנשים יוכלו להשתמש בזה'. יש שיתוף פעולה, גם של המשרדים הממשלתיים וגם של הכנסת, אבל גם של הציבור, הציבור כולו נרתם. אנחנו חיים בתוך הדברים האלה שהציבור היום מחפש והוא רוצה להיות שותף וכולם נרתמים ולכן אנחנו גם מרגישים שאנחנו מתקדמים.

מעבר לזה, אני חייבת לומר שיש מפגש של מספר מנכ"לים, יחד איתי בנושא הספציפי של עזרים טכנולוגיים, גם מבחינת התגייסות תקציבית, כדי לתת לפחות את הפוש הראשון להכנסה של העזרים לתוך המערכות. אנחנו מטפלים גם בגזרה הזו ואני מקווה שנהיה אנשי בשורות ממש בקרוב. תודה על הדברים ועל הנגיעה בדיוק בנקודות הרגישות.

לילי, בבקשה.

לילי, יש לך את הזכות לסכם. את אחרונת הדוברים ואנחנו מסכמים את הדיון ואחר כך אנחנו נישאר עם כל אלה שהביאו רעיונות טכנולוגיים כדי לעניין את מי שרוצה. בבקשה, לילי.

תודה. אני לילי פוקמונסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים ואפילו כתבתי לי כדי לסכם בקצרה. אל"ף, אני מברכת על התגייסותם של כל המערכות וכל המשרדים. אני בטוחה שתהיה דרך מיטבית לעזור כדי לפרוש רשת ביטחון למניעת האסון הבא. למרות שהתהליך היה מלווה באמת בדיונים סוערים, אפילו קשים, אך ענייניים מאוד, ממוקדי מטרה, אני שמחה, בשם 18,000 גננות בארץ, לקחת חלק במאמץ הקולקטיבי ומודה לךְ ולךָ, אדוני, שקיבלתם בהבנה את ההסתייגויות שלנו והגענו להסכמות מכובדות וטובות. תודה רבה.

הללויה. תודה רבה. אני אסכם את הדיון, אני לא אחזור על הדברים שנאמרו, אני חושבת שגם חידדנו אותם בשיח מדובר לדובר. רק נאמר שמבחינת משרד התחבורה, בסיפא של הדברים, עד חודש מהיום, הוא אמר תוך שבועיים עד חודש, הוא אמר תוך שבועיים עד חודש, אז אני אומרת עד חודש מהיום יונח נוסח תקנה לחיוב של רכבים פרטיים שבהם יש ילדים נוסעים לחיישנים שמתריעים מפני שכחת ילדים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תצא לקמפיין מאוד ממוקד ומוגדר, גם ברדיו, עם רצועת שעות שהיא רלוונטית לשעות הקריטיות.

מבחינת החינוך, אנחנו הגענו להסכמה שבכל מקום ייבנה המתווה שמותאם לגן, כדי לנהל את הסיטואציה הזו. אנחנו נשתמש בניסוח המשפטי, כפי שהציג אותו משרד החינוך, זו הזדמנות גם לומר ללילי, אחרי כל השבוע הזה, שנראה כמו חודש, תודה על הדברים. איגוד רופאי הילדים שהתגייס וגם זק"א שמצטרף לשולחן העגול שלנו.

אנחנו קוראים מכאן למגזר העסקי גם לקחת חלק, כמו שקראנו בזמנו, אני לפחות הוצאתי קריאה לרשתות הגדולות, למתחמי הקניות הגדולים והם שילטו את החניות, אז אנחנו נקרא למגזר העסקי להתגייס, נוציא בקשה משותפת של משרד הבריאות ושל הוועדה.

אנחנו מדברים על תהליך רב שנתי, הייתי צריכה אולי לפתוח בזה, כדי לסיים בדברים טובים, אבל אני מצרה על זה, ארגון הגנים, מי ששולמית מייצגת, כי אני מבינה שיש פה הרבה גופים, אבל ישבה איתנו נציגה או ראש הגנים הפרטיים בשם שולמית, היא הייתה שותפה בדיון, בעיקר נוכחה בשיח, אני ממש מצטערת שהם לא חלק מהמהלך ומההירתמות. אז אני מוציאה בשמי קריאה, שוב, אני לא מחייבת אותם, אין לי גם סמכות עליהם, אבל אני יוצאת בקריאה אישית לכל הגננות שעובדות בארגונים האלה כן להתגייס, כן לקחת חלק, כן להיות ערניות, כל אחת ברגישות שלה, מתוך מטרה לתת רשת ביטחון ואולי בידיים שלה תהיה הזכות למנוע את המוות הבא. ואני באמת מאחלת לכולנו שכל המאמץ הזה יהיה לשווא ושהילדים שלנו לא יצטרכו את הגנתנו.

אנחנו נשארים. אני מעבירה את השרביט ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה בעניין העזרים הטכנולוגיים.

אני גם אסכם את הדיון הקודם. קודם כל באמת להודות לך על הדיונים ועל הזמנים בין הדיונים, בין הדיון הקודם לדיון הזה, הרשמי, הדיונים הרבים שהשתתפת ובאמת במסירות רבה עם השקעה רבה.

בחלק הזה אני רואה את הכיוון במשרד התחבורה ואני כל הזמן מכוון לכיוון הזה, ששם זה לא יברח ולא יתמרח, מכיוון שגם משרד התחבורה, שמוציא את כל התקנות ואת כל התקינות, צריך לעשות סימולציות הרבה יותר רחבות, מה קורה כשסבא לוקח, שזה ייתן מענה רחב וכשאנחנו מעבירים מסר להורים שאלה הפתרונות המוסמכים אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה מושלמת כדי שזה ייתן מענה לכול.

ומשרד הבריאות, צריך לציין את זה באופן מיוחד. זה התחיל בזה שהוא נענה לקריאה של הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בראשותך, קראתם לו לישיבה שאת קיימת - - -

בוא נגיד ביושר, יום שישי אחרי הצהריים, רגע לפני שבת, שיחת טלפון שלי ושל השר והוא אומר 'אנחנו מתגייסים, דיון חירום ביום שני בבוקר', ביום שני על הבוקר התכנסנו ומשם אנחנו רצים ביחד.

אני רוצה להגיד לך שיש שרים שאני מתקשר אליהם, לאו דווקא ביום שישי אחר הצהריים, בשישי בבוקר - - -

לא הייתה בררה, זה היה מקרה קשה.

יום שישי בבוקר והם לא נענים, אני לא משיג אותם. אז קודם כל להשיג את השר ליצמן בשישי אחרי צהריים, קרוב לשבת, זה לבד לא דבר מובן מאליו, ואחר כך ההירתמות שלו להגיע לוועדה ולהגיע לאחריות כדי לתכלל. הוא לא שאל אם זה תפקידי, לא תפקידי, 'אני יכול לעזור, יש לי אנשי משרד מוכשרים מאוד, אני יותר מותאם' וכך הלאה, וזה משמש כדוגמה, כפי שציינו את זה כולם. בחלק הזה אני חושב שזו דוגמה לשיתוף פעולה על ציר של חירום.

אנחנו התכנסנו לפני פחות מחודשיים בעקבות מקרה שקרה ולצערנו קרו מאז המקרה עוד ארבעה מקרים, חמישה ילדים שבמשך פחות מחודשיים נפטרו בעקבות - - -

תוך חודש וחצי.

אנחנו באמת מסתכלים אחורנית, אנחנו כבר עשינו כברת דרך, אז ביקשנו אמצעים טכנולוגיים ואז חיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה. ראינו מגוון של דברים שלא נעשו לצרכים מסחריים, נעשו מתוך מודעות, חלק המציאו את זה מכיוון שהם רצו להיות בטוחים בילד שלהם. הגיע אלינו קצין, בתוך מילואים שהוא עשה, שהוא אמר שהוא המציא פיתוח טכנולוגי, 'רק כדי שלילד שלי יהיה מענה, אם חס וחלילה יהיה לנו היסח הדעת. ואני גם שיניתי אותו, כשהוא היה תינוק הייתה לנו אפשרות אחת, אחרי שהוא גדל, נהיה בן שנה, שיניתי את הפיתוח'. ראינו ילדים מבית ספר תיכון, פרויקטים שלקחו, לא למטרות רווח. הם חשבו איך מונעים. ילדות ישבו והופיעו בפנינו, מה אתם רוצים לעשות בפיתוח בפרויקט של בית הספר והם אמרו 'אנחנו רוצים למנוע שכחת ילדים', זה מה שהוביל אותם. גם היום אנחנו נראה, החלק המסחרי היה החלק הזניח של כל העניין.

אנחנו כבר נמצאים הרבה מעבר לכך, אבל בכל אופן, כיוון שזה דיון המשך, יש אנשים רבים שביקשו להראות מה עשו בעניין הזה כדי שייתן לנו גם תמונה, מי שאחראי, ובכלל ההורים, מה המענים שיש להם עד שתצא תקינה כזאת או אחרת, או תמיד אפשר לעשות מגוון של דברים. הראשון שאנחנו מבקשים ממנו להציג את זה הוא רמי סייג, מורה בבית ספר תיכון עמל.

חשוב שנגיד שיש עוד הרבה הרבה פיתוחים בשוק, אנשים הגיעו לפה באופן וולונטרי, זה לא שאנחנו ממליצים על מישהו שנמצא כאן, אנחנו לא לוקחים איזה שהיא אחריות, מהבחינה הזו שזה משהו שהוא עדיף על אחרים. חשוב לומר את הדברים. יכלו באותה מידה להגיע אנשים אחרים.

זה גם לא הנושא של עלות, אלה דברים שאנשים נותנים לחברה, בית ספר פיתח משהו, הוא לא פיתח את זה למטרות מסחריות.

בוקר טוב.

אתם בית ספר תיכון עמל ברחובות, פיתחתם מתקן למניעת שכחת ילדים, תלמידים ממשפחות קשות יום.

יפה. אנחנו בית ספר שכבר לפני שנתיים לקחנו את זה כפרויקט, מה שנקרא למידה משמעותית. כל צוות המורים התגייס, עם הילדים, זה בית ספר שמלמד חשמל רכב, מכונאות רכב, היה פעם במסגרת התמ"ת, היום משרד החינוך, ולקחנו את זה כפרויקט. אמרנו, בוא נטמיע גם את הצד החינוכי של הילדים, המחשבי וכל הדברים האלה ועשינו את זה לאורך כל השנה ובסוף יצא פרויקט. אני אתן לאחד התלמידים, היה לי קשה בחופש לאסוף את כל אלה שעשו, זריהון שמו, שיסביר פחות או יותר מה עשינו. הפרויקט הזה, במהות שלו הוא פשוט, הייתי אומר עלות אפס כמעט, והיפה בו, אנחנו יוצאים מתוך הנחה, כמו שאמרת, שאנחנו בני אדם ואנחנו שוכחים, כי זה כל כך מקומם לשכוח תינוק ואז מה קורה? ברגע שקורה משהו, גם עוברי אורח, כולם יודעים ושומעים. כשאני שמעתי את האבא המסכן מאשדוד שאמר 'אם היה איזה צליל', זה משמיע צליל, זה מדליק מנורות שאפילו אם האבא נרדם, עוברי אורח, כל אחד אחר יכול להציל את הילד.

בשתי דקות, זריהון, תסביר להם מה עשינו.

קודם כל ההורה שם את התינוק בכיסא, בשלב השני משקל התינוק מפעיל מספר לחצנים, הוא נכנס לפעולה ומפעיל את המערכת למצב דריכה. החיישן, במקומו על הכיסא, בחלק התחתון. בשלב השלישי הקריטי, הנהג יוצא מהרכב ללא התינוק, הלחצנים סוגרים מעגל חשמלי ומפעילים את כלי הרכב ואז אזעקה תוך שהחלון נפתח. בשלב האחרון הנהג חוזר לרכב, משחרר את התינוק ומציל אותו מסכנת מוות.

זה פיתוח שהוא כבר קיים? משהו שאפשר לקנות אותו?

כן, זה קיים, ודאי. זה קיים, אנחנו הפעלנו אותו, יש רכב, עשינו דגם. אני תרמתי מכונית ועשינו. הוא קיים, יש תמונות.

לא, אבל הורים נניח רוצים לקנות.

לא. אנחנו - - -

צריך לייצר את זה, זה לא משהו שהוא בשוק. אנחנו רוצים לשמוע משהו שהוא כבר בשוק.

סליחה, הוא לא קיים, זה מיזם של בית הספר שלנו.

קודם כל זה מקסים.

התלמידים פיתחו את זה, התלמידים יישמו על רכב. זה מציאותי, זה זול, זה נגיש לכל אחד וזה פשוט מאוד.

יזמים שמעוניינים יכולים לקחת את הפיתוח הזה, הם נותנים את זה חינם.

לא למטרת רווח, מספיק יקום מישהו ואפשר לשכלל וייקח ויעשה, אם יקום אדם ויעשה - - -

אנחנו נעביר את זה גם למשרד התחבורה, בשביל ש - - - מה שאני מציע, אנחנו נעביר את זה לשי סופר, למדען הראשי של משרד התחבורה. תעבירו לנו את זה כדי שעל שולחנו יהיה גם הדבר הזה.

אנחנו נעביר, אבל חשוב להדגיש, יש כאן את הכיסא של התינוק, זה מחויב בחוק. לא ייתכן שאמא תעלה לרכב או אבא יעלה לרכב ללא הכיסא, וזה מצויד בכיסא עצמו.

המשקל של הילד מפעיל את המערכת הזאת. הדברים ברורים, דברים פשוטים, תודה רבה לכם.

אם פה הצלנו ילד אחד - - -

יש פה מישהו עם מערכת שהיא כבר מוכנה, בעיקר למערכות חינוך, שאפשר להכניס את זה וזה חינמי?

כן. אליאב אלחדד. בבקשה.

שלום. אנחנו ייצרנו מוצר שנקרא ברקיד. אני ניגש ישר למוצר. המוצר הזה זה צמיד חכם לילדים שמתריע להורה כל פעם שהילד מתרחק ממנו. הנחת העבודה שלנו הייתה שהאסונות או המקרים הטרגיים עם ילדים קורים כשההורה מתרחק מהילד. הצמיד הזה גם יכול להתריע - - -

צמיד אחד לילד וצמיד אחד להורה?

ההורה משתמש בטלפון חכם או לציבור החרדי התאמנו מכשיר מיוחד, כי להם אין מכשירים חכמים שקולט את השדר , הוא מתחבר למחזיק מפתחות ואז הוא מתריע להם דרך שם.

הצמיד הזה, אם הוא נכנס למים, אם הילד נכנס למים כשהוא בסביבת ההורה אז ההורה מקבל התראה במיידית, בגלל שיש גם עניין של 77 ילדים שטבעו בים או בבריכות או במקלחות בחמש-שש השנים האחרונות.

אני יכול להדגים לכם איך זה עובד כי זה כבר נמצא בשוק וזה קיים. עשינו מוצר פשוט, אין בו ג'י פי אס, בצמיד עצמו, כדי שהוא לא יחייב סים סלולרי ואת הקרינה שנלווית לסים הסלולרי. לצורך העניין, עשינו בדיקת קרינה שנמצאת כאן - - -

מה העלויות של הדבר הזה?

בין 149 ל-199 שקלים. זה תשלום חד פעמי, אין צורך לשלם מעבר לזה שום דבר. אני רוצה להראות לכם האפליקציה, ממש בחצי דקה. בעצם מה שקורה - - -

מיד צלצול.

אבל צריך מנגינה קצת פחות נעימה, כדי שזה יפריע להורה.

אפשר להגביר, אפשר רטט, גם צלצול.

בעיקרון ילד לא בצורה נעימה זה לא מתחבר ביחד.

אפשר לשנות את הצליל לפי הבחירה של ההורה. יש אפשרות, ברגע שהילד יוצא מהטווח זה הופך להיות רשת חברתית. אם זה יצא מה-30 מטר שההורים הגדירו, אז בעצם אם הוא יצא מהטווח שלי והגיע אלייך, שאת גם הורה שמשתמש באפליקציה, אני אקבל אוטומטית את המיקום של הילד ואת תקבלי תמונה של הילד ומספר טלפון להתקשר ולהגיד שמצאת אותו ואיתרת אותו. אבל הרעיון הוא למנוע בכלל את יציאת הילד מהטווח.

דוגמאות באמת מפליאות, יש תשובה לכול. .

יפה.

ואם הסוללה נגמרת?

נו, עד איפה אפשר להגיע? על הכול אני אומרת אין 200% סגירה.

אפשר להתחבר למכשיר במקביל.

השאלה הייתה שאלה, התשובות ברורות בעניין הזה, זה בסדר גמור.

איך שהוא אמר שזה במחזיק מפתחות, אז אני משערת שהוא ימצא את הפתרון. אם זה במחזיק מפתחות, אז זה בסדר, אפשר להטעין את זה.

יריב חלפון, בבקשה.

אין הרבה זמן. צריך ממש בדקה, כי אנחנו צריכים לסיים.

אוקיי. שלום לכולם, שמי יריב חלפון, אנחנו פיתחנו מערכת שבעצם מחברת את כל הגורמים יחד לתהליך הזה של לא לשכוח ילד שמביאים אותו לגן בבוקר, או לכל מוסד אחר. המערכת דורשת מהגננת לסמן רק אם הילד הגיע או לא הגיע לגן. הגננת, מאותה שנייה שהיא סימנה האחריות יורדת ממנה ועוברת למוקד העירוני של העירייה. נפגשנו כבר עם כמה עיריות, זה מאוד מאוד מעניין אותם. העירייה תקבל לוח של העיר שלה, עם מפת העיר, עם כל הגנים שיש בעיר וכל ילד שלא הגיע לגן ידווח - - -

אי אפשר, יש עיריות עם 540 גנים.

- - - באופן אוטומטי ובזמן אמת לחדר המצב של המוקד העירוני. הדיווח הוא לא דיווח מיידי, ברגע שהילד מאחר, באפליקציה של ההורה הוא מגדיר בדרך כלל מתי הוא מביא את הילד לגן.

חברים, סליחה שאני אומרת, זה אות מתה, אני אגיד לך למה. יש רשויות עם 540 גנים. אנחנו מדברים פה על סיטואציה מורכבת של 35 ילדים בגננת. צריך מערכות שמתריעות ישירות להורים, אין זמן עכשיו לעשות מעגלים.

אני אסביר. ההתרעה הראשונית מגיעה להורה, ההורה מקבל הודעה, או כל מישהו שנמצא בתוך הסל שלו, זה יכול להיות אמא, אבא, סבא וסבתא.

אוקיי, זה כבר סיפור אחר.

הילד נמצא אצלך? אם הוא לא ענה, ההתרעה מגיעה ישר למוקד העירוני של העירייה, מאותו רגע זה בטיפול של המוקד העירוני.

יריב, אני תומך בכל מערכת כזו וכמה שתשכנע יותר ערים לקחת את זה וליישם את זה אנחנו מברכים את זה.

שלום. אני רפאל ינובסקי, אני מורה למחוננים במודיעין. פיתחתי אפליקציה מאוד דומה למה שיריב אמר, שהגננת מסמנת - - -

גננת או הורה. זה לא משנה מי, נכון?

זה שם, זה לא משנה מי, הגננת מסמנת, ברגע שב-8:30 היא סוגרת נשלח אס.אמ.אס. זה יכול להציל חיים כי ההורה מקבל. המערכת שלי בעצם זו מערכת להצלת חיים, אני עושה את זה בהתנדבות, יש לי קבוצות של תלמידים במחויבות אישית שיעשו את זה, כבר יש בית ספר שהתנדב לעשות את הפיילוט ואנחנו רוצים לעשות את זה לכמה שאפשר.

דהיינו את האפליקציה שלך אפשר לקחת וליישם?

לא, יש לי תלמידים, אנחנו מקימים צוותים והם עושים לפי גן, כי צריך להכניס לאפליקציה את השמות. מקבלים מהגננת את השמות, מקבלים מספרי טלפון ועושים לה בחינם. זהו.

אתם תצרו את שיתופי הפעולה ואת החיבורים ביניכם, מי שרוצה.

אנחנו כבר הכנסנו מוצר שקיים כבר בשוק, הוא כבר רץ בחברות הסעה, באגד תעבורה, בבון תור. זו מערכת שלא קשורה לגנים והיא מסירה את האחריות, שכולם נבהלים, למרות שזו אחריות בסיסית - - -

זו אחריות חיוביות.

כן, זה בעצם עובר לאחריות ההורים ובני המשפחה. המערכת מופעלת על חיישנים שיושבים על הכיסא של הילד, היא שולחת התראות במקרה של שכחת ילד ויש לה כמה מעגלי אבטחה. השלב הראשון זה כשהמנוע דומם, איך שכיבינו את הרכב, זה מצפצף כמו כשלא חוגרים חגורת בטיחות, יש צופר התראה בתוך הרכב. פעולה שנייה, במידה שהבן אדם שלקח את הילד, אבא, סבא, דוד, היה מוסח, דעתו הייתה במשהו אחר, נשלחת הודעת אס.אמ.אס והודעת פוש לעד עשרה אנשי קשר, מאנשי הקשר שלו בנייד, שיש ילד ברכב והרכב נמצא כבוי.

בנוסף יש לו נקודות עניין. ההורה הגיע לכתובת של הגן של הילד, הוא הגדיר את הכתובת מראש, מתקבלת הודעה, 'הרכב הגיע לגן של הילד, הילד באוטו או לא באוטו?', ככה שבמידה שהורים או סבתות הגיעו לגן, שכחו והמשיכו הלאה. ככה הגעתי לעבודה, בעלי הגיע לעבודה, הוא מקבל הודעת אס.אמ.אס., הרכב הגיע לעבודה והילד עוד באוטו ואז מבינים.

יש פה כמה מעגלי אבטחה. המערכת שלנו כבר בפריסה ארצית, יש לנו כבר המון לקוחות פרטיים, המון לקוחות בחברות הסעה. דיברתי גם עם הנציג של משרד התחבורה בחוץ, שבאמת אנחנו החברה היחידה כרגע, ממה שגם הוא יודע, שעובדת ויש לה תקן, תקן 6400, לכל חברות ההסעות שמחויבות בזה בחוק מתחילת שנת הלימודים. אנחנו בשלבים סופיים לקבל גם את התקן לרכבים פרטיים. הוא נמצא כבר בשוק, ההתקנה מאוד פשוטה.

מה העלויות?

יש עלות של התקנה חד פעמית, במוסכים מורשים, מתקינים מורשים שלנו, שזה תשלום למוסך עבור העבודה והמחיר הוא מחיר חודשי, זה עובד עם סים, יש מערכת לוויינית שמזהה - - -

ובמספרים, מה זה אומר?

59 שקלים בחודש, זה המחיר שלנו כרגע, בגלל שאנחנו עובדים מערכות של וייז וסים סלולרי ושירותי מיקום, פתיחה וסגירת דלתות מרחוק, כל הדברים האלה - - -

אני מניח שתהיה תחרות. אם יהיה שימוש גדול - - -

לא רק זה, גם הסיפור של ההתקנה, למערכת ממוחשבת, אנחנו בעצם רוצים לחשוב על כיוונים שיש עזרים שאפשר לנייד אותם, במידה שהאח לוקח, הסבא לוקח.

יש לכל זה פתרונות.

אבל כל זה מרצון, ברגע שיהיו מערכות ואנשים יהיו מודעים שאנשים יבחרו לעצמם, כל אחד שיבחר לפי המחיר ולפי איך שהוא מרגיש. גם השכחה והסח הדעת, כל אחד הוא אינדיבידואלי, יש כאלה שצלצול מספיק להם ויש כאלה שצריכים שעונים מאוד רחבים שיעירו אותם. כמה שיהיו יותר מערכות וכמה שיהיו יותר אופציות ככה אנחנו נדע שאנחנו נקטין את הסיכון.

אני כהן:

שמי אני כהן, אני יוזמת, אני מחוברת לחממה בצפון הארץ, בר-לב. אנחנו סיימנו לפתח מוצר, אנחנו לפני התחלת פיילוט במועצה אזורית מטה אשר. הפתרון שלנו הוא פתרון לגננת בדיוק ברוח התקנה החדשה. זאת מערכת שעובדת ברקע, לא דורשת התערבות אדם. היא סופרת את הילדים שנכנסים לגן, היא יודעת לבד מי לא הגיע ובשעה שתיקבע מראש המערכת שולחת הודעות לאותם הורים. זה ממש מוריד מהגננת בדיוק את הלחץ הזה. הגננת עמוסה, הגננת מטפלת בהרבה ילדים, אנחנו מודעים לזה, המערכת עושה את זה ברקע, לא דורשת התערבות של כל אחד.

מה העלויות?

אני כהן:

אנחנו עובדים על בסיס עלות פלוס התנדבותי. זה בא ממניעים של לעזור לזולת.

עלות במספרים, כמה?

אני כהן:

היא זולה מאוד. המערכת פה, היא נמצאת להדגמה, זולה מאוד.

מה זה זולה? כמה?

אני כהן:

תג עולה בסביבות 40 שקל. חד פעמי, סוללה מחזיקה שנה, הסוללה בעלות 3-4 שקל, קונים אותה במכולת. וגם אם מפעילים טלפון נייד פשוט, עם תוכנת בקרה בפנים, חד פעמי, זה הכול, לא צריך לעשות שום דבר, מספר גורמים, שזה הורי הילד, סבא, סבתא, מוקד ביטחון, משטרה, מי שרוצים מקבל את ההודעות בצורה אוטומטית והגננת מדווחת. תודה.

חשוב מאוד. וזה כבר מוצר מדף, זה ישים?

אני אומר למען ההוגנות, גם כלפי אלה שלא הגיעו, ובאמת הגיעו אליי מאות פניות, לא עשרות, מאות פניות מאנשים שפיתחו, יש גם טאבלטים ששמים בלוח בכניסה לגן, כל הורה שנכנס, או הגננת, או מישהו, לא משנה, מהגן, מסמן את הילדים שנכנסים, היא שולחת התראות אוטומטית להורה ולעוד שני אנשי קשר ומריצה את עצמה. גם זה נמצא כבר, שריר, קיים ופועל אפילו בחלק מהמסגרות. חבר הכנסת מקלב, בחלק מהמסגרות כבר הפעילו את המערכות.

כמה שתהיה מודעות ככה יפעילו את זה יותר. ההצגה האחרונה.

אני הצגתי את הפרויקט, כבוד יושב ראש הוועדה, בוועדה הקודמת.

אם הצגת, בשביל מה אתה מציג את זה עוד פעם?

המוצר, אני תיכף אציג אותו, רק הצעה למי שישב פה ממשרד התחבורה, לדעתי אפשר לקחת את הנתונים של משרד הפנים, הרי כל אחד בתעודת הזהות יודעים איזה ילדים יש לו ובני כמה הם, וכשבן אדם מקבל את הטסט לרכב, אפשר להוציא לו כשהוא עושה את הטסט, לדעת שיש לו ילד בן שנה, או שנתיים או שלוש ואז אפשר לדעת מי צריך את המוצר הזה.

כבר מצאו פתרון יותר פשוט.

המוצר שלנו מדבר על משהו מאוד פשוט. הוא נכנס לתוך המצת של הרכב, לדבר הזה יש 100 צלילים שונים. פיתחנו אותו בארצות הברית, עם פרופ' דיוויד דיימון, שהוא הבן אדם הכי מוכר בארצות הברית בעולם הזה שחקר את הלמה זה קורה, ובאמת הבעיה היא שבגלל העומס שנמצא לנו במוח, כשאנחנו נוסעים, המוח פשוט רגיל להיות ברוטינה, פתאום כשקורה משהו המוח לא יודע לטפל ב - - -

ואז מה הוא עושה?

אז הדבר הזה, מחברים אותו פעם אחת למצת, שמים אותו במצת, יש לו גם מטען לטלפון, כל פעם שיש לי תינוק, יש לי מצת וכל פעם שאני מכבה את הרכב יש פה סנסורים שיודעים להתריע ולהביא צלצול להגיד 'אבא, אל תשכח אותי', אפשר לשים 100 צלילים שונים, כל פעם הצליל שונה כדי לא לשמור על הרוטינה ובעצם להסתכל אחורה. מה שקורה בארצות הברית, יש להם הרבה קמפיינים שנקראים look before you lock, להסתכל לפני שאתה נועל, זה הקמפיין הכי גדול שלהם שם.

זה מוצר שהעלות שלו לצרכן היא 99 שקל, אין לו שום wi-fi, שום רדיאיישן, הוא ויזואלי גם, צליל אדום, צליל ירוק, גם משמיע צלילים ולא צריך בטרייה. רוב המוצרים, יש הרבה מוצרים מאוד טובים, אבל תמיד צריך תחזוקה, צריך לשים להם בטרייה, נגמרה הבטרייה - - -

בוא לא נגיע לחסרונות של האחרים, מה המעלות של זה וזה דבר חשוב.

כמובן עלות, את החשמל הוא מקבל מהמצת.

כן, הבנו, חשוב מאוד. תודה רבה.

אנחנו פיתחנו מערכת שנקראת 'שומר הטף'. חלק הציגו מערכות דומות, רק אני רוצה לציין עוד משהו אחד ולהראות את הפשטות של המערכת. דיברו על הרעיון הזה, זה המסך שהגננת מקבלת, נכנסת, היא רואה את רשימת התלמידים, היא מסמנת וי ואיקס, 'התלמיד הזה לא הגיע, שלח דוח', בזה היא סיימה את העבודה. עכשיו המערכת מצלצלת לכל ההורים - - -

אגב, כולם אומרים גננת, תראו איזה כבוד יש לעולם הגננות, אבל זה יכול להיות סייעת, זה יכול להיות גם מערכת בתוך הגן על הלוח, זה לא משנה.

אם ההורה לא הקיש 1, אז המערכת ממשיכה, מצלצלת לאמא, אבא, סבא, סבתא, ובסוף מגיעה למוקד. יש רק עוד נקודה אחת שנתנו פתרון, אנחנו בנינו את האפליקציה הזאת בתוך מתקן ברזל, כי אחרי הכול מדובר באפליקציה שיושבת על טלפון של הגננת. יכול להיות כל מיני דברים - - -

או באפליקציה של הגן, שיושבת על מערך של הגן.

מה שחשוב, מה שאני אומר זה ש - - - המכשיר הזה שנמצא - - -

למרות שאין פה קרייסיס, לילי, בואי נודה על האמת.

אוקיי, הבנו את העיקרון. אנחנו מודים לכם.

תני לי 20 שניות, אפשר?

אתה כבר הצגת את זה. במשפט.

פה מדברים על מה הולכים לעשות, אני נמצא בשטח כבר שלוש שנים עם פטנט מאוד פשוט שהופץ בכל הארץ. יש פה כתבות בעיתונים.

מה הפטנט?

הוא נקרא בייבי און קי. זה מין סימנייה שיש לה תפס, חשוב שתשמעי ממשרד הבריאות והרישוי, יש פה כתבה, בין המוצרים הבולטים זה המוצר הזה שאני מדבר עליו, הוא בסך הכול עולה 5 שקלים. הוא לא צריך תקן, הוא לא צריך תקינה, הוא לא צריך כלום.

אני בוועדות מ-2012, השיחה היום של האיש ממשרד התחבורה חוזרת על עצמה, לא כל כך רצו לתת לי לשאול את השאלה הפשוטה, מתי זה ייצא לפועל.

אנחנו לא בביקורת, תודה רבה על הדברים.

בלי ביקורת, מתי התקן של משרד התחבורה ייצא לפועל? הוא לא ייצא, אני אומר לכם מעכשיו. הוא לא ייצא בשנה הקרובה ולא בקיץ הקרוב. אז חבל, מי שיכול לעשות ולהציל - - -

אוקיי. אנחנו סיימנו ברשותך, אני לא רוצה להוציא אותך כשהדיון מסתיים.

זה הכרחי - - - ב-3 שקלים לממשלה, אנחנו בחירום.

די, זהו. נכנסו לפה שני ילדים מקסימים. שום דבר לא מקרי, אני לא מכירה אותם, אבל כאילו כדי להזכיר לכולנו בשביל מי אנחנו מתאמצים כל כך. אז תודה רבה לכם גם שהגעתם, אפילו בסוף הדיון.

תודה רבה לכל השותפים באמת, גננות, סייעות, אנשי חינוך, יישר כוח. קיימנו דיון מאוד משמעותי בשבועיים האחרונים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.