הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 2

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ו (01 באוגוסט 2016), שעה 13:25

אי היערכות המדינה להרחבת העיר קריית-גת

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יהודה גליק – מ"מ היו"ר

יעקב אשר

מסעוד גנאים

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל

אבירם דהרי - ראש העיר קריית גת

שולמית סהלו - סגנית ראש העיר קריית גת

חיים שלום - חבר מועצה ויושב ראש תאגיד המים, עיריית קריית גת

ציון טלגאוקר - חבר מועצת עיריית קריית גת

שי זולדן - חבר מועצת עיריית קריית גת

שמואל וולמן - גזבר עיריית קריית גת

חי יקיר - עו"ד, היועץ המשפטי, עיריית קריית גת

יעקב כהן - מנהל חטיבת התחדשות עירונית, עיריית קריית גת

רבקה בוזגלו - מנהלת אגף נגישות, עיריית קריית גת

ד"ר סלאבן פנוביץ' - אדריכל העיר קריית גת

מיכל חיימוביץ - מהנדסת עיריית קריית גת

מאיר ואזנה - מנהל הקמה, חברת יפתח, חברה לפיתוח קריית גת

אוהד יחזקאל - ראש מינהלת כרמי גת

מיכל כהן - דוברת עיריית קריית גת

רפי וזאנה - עוזר ראש העיר קריית גת

יוסף רוסו - יועץ ראש העיר קריית גת

חגי פורבס - עוזר למשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

איתן נתנאל כהן - אגף תקציבי פיתוח, משרד הפנים

בנימין וייל - סגן מנהל תחום מרקם ותיק-מחוזי, משרד הבינוי והשיכון

רחל קדושבסקי - מנהלת תחום תשתיות מחוז דרום, ועדה מחוזית דרום, מיהנל התכנון, משרד האוצר

רם נהרי - מ"מ מרכז מיפוי ותכנון מחוז דרום, משרד החינוך

עפרה כרמון אבן - מנהלת היבטים חברתיים ותכנון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נועה בירן-דדון

אהובה שרון, חבר המתרגמים

אי היערכות המדינה להרחבת העיר קריית-גת

אני מתכבד לפתוח את הדיון השני של הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. על סדר היום אי היערכות המדינה להרחבת העיר קריית גת. למי שאינו יודע, הייתי גם חבר מועצה וגם סגן ראש העיר קריית גת טרם בחירתי לכנסת וגם הייתי חלק בלתי נפרד מהרחבתה של העיר קריית גת, גם כיושב ראש החברה הכלכלית. אני זוכר היטב כמה הפערים היו גדולים בין מה שהמדינה מצפה מהעיר קריית גת לעשות עבורה, וזה בעצם להגדיל את מספר התושבים באופן משמעותי, כמעט פי שניים או שניים וקצת, לעומת מה שהמדינה מוכנה לעשות למען העיר קריית גת. אנשים צריכים להבין שמגיעים לראש רשות ודורשים ממנו להרחיב את העיר, זה בסופו של דבר לטובת אזרחי ישראל. הרי כולנו יודעים היטב שהמטרה הגדולה ביותר של ממשלת ישראל בקדנציה הקרובה היא להפחית את מחירי הדיו והפחתת מחירי דיור אפשר לבצע אך ורק באמצעות הקמת כמה שיותר יחידות דיור ברחבי הארץ.

כאשר ראש רשות שמוכן לקבל על עצמו את העול – כי חברים, צריך להבין שמדובר בעול, בעול כלכלי גדול מאוד כי כל אזרח שמגיע לעיר שלך, אתה צריך לתת לו את השירות והשירות הזה עולה הרבה מאוד כסף – מגיעה המדינה אומרת לו: קח את העול, תתמודד לבד, אנחנו מבחינתנו מסתכלים מן הצד ונותנים לך להתבוסס בדמך במקרים מסוימים, ואני לא רוצה אפילו להכביר מלים.

יש הרבה מוזמנים לדיון היום. אני מתכוון לעקוב היטב אילו מוזמנים כן הגיעו לדיון ממשרדי הממשלה ואילו שלא הגיעו לדיון יצטרכו לתת הסבר מדוע הם לא הגיעו לדיון, שהרי כנראה הם עדיין לא התרגלו שיש ועדה חדשה בכנסת שקוראים לה הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בראשותי והוועדה הזו יכולה לדרוש על פי חוק מכל אחד מאותם נציגי ממשלה להתייצב בפני הוועדה ולתת מענה. כמובן שלא בעיה גדולה מבחינתי לקיים את הדיון הזה גם בשבוע הבא, גם בזמן הפגרה ואז יבואו לכאן גם בזמן הפגרה, ואם הם צריכים זמן נוסף, נעשה דיון נוסף, ואם צריכים לקיים חמישים דיונים, נקיים חמישים דיונים עד שמשרדי הממשלה יגיעו וייתנו פתרון וגם ייתנו מענה.

בטרם נתחיל את הדיון אני רק רוצה לברך את החברים בשולחן ולומר לכל מי שצופה בבית שאת רובם אני מכיר. כמו שציינתי קודם כיהנתי כסגן ראש עיר וחבר מועצת העיר קריית גת ואני מכיר היטב את הנפשות הפועלות. בעיר קריית גת יש אנשים מאוד מאוד מקצועיים, מאוד מאוד רציניים שכל מה שחפצה נפשם זה באמת לעשות כמה שיותר למען האזרחים והתושבים ובראשם עומד ראש הרשות אבירם דהרי שהייתי הסגן שלו ואני חייב לומר שהרבה מדרכי לקחתי ממנו, ראש רשות שעושה כבר 13 שנים למען העיר קריית גת ובעזרת השם עוד שנים רבות.

ניתן לך את האפשרות להציג את המצגת ואת הנתונים. הציבור בבית צופה ומתעניין ואני מקווה שזאת סנונית ראשונה איך מדינת ישראל תצטרך להתנהל אל מול רשויות מקומיות שהיא מצפה מהן להרחיב את מספר האזרחים.

ברשות כבוד יושב ראש הוועדה. איזה כיף לנו להגיד למיקי כבוד היושב ראש, נכון? מי שהיה כאן בפתיחה של הוועדה החשובה הזאת רואה את ההערכה הרבה לה זוכה יושב ראש הוועדה מכל חברי הכנסת ומכל הציבור. אנחנו, כמי שמכירים אותך יודעים, שההערכה הזאת נקנתה ביושר ובעבודה קשה.

תודה.

בשמחה רבה אנחנו נצלול ישירות לפעילות כי באמת בסוף בסוף המדד האמיתי הוא איך אנחנו מגיעים אל היעד. העיר קריית גת נטלה על עצמה משימה לאומית ועושה זאת באהבה רבה.

ברשותך אדוני, לפני שאתה מתחיל, אני רוצה לקרוא שמות של המוזמנים לראות אם הם נמצאים כאן.

דניאל מלצר מאגף התקציבים כאן? משרד האוצר כאן?

אני ממשרד האוצר, מינהל התכנון.

מינהל התכנון נמצא.

רם נהרי ממשרד החינוך נמצא? יש נציג כלשהו ממשרד החינוך? לא.

הוא בדרך.

תכף נראה. חגי פורבס?

נמצא. האגף למעונות יום.

בנימין וייל?

נמצא.

איתן כהן?

כן.

אלי שוורץ? לא נמצא.

אסף פראן? לא נמצא.

שלום רוזן-טל? לא נמצא.

אם כן, האוצר לא נמצא כי הוא צריך להביא את הכסף, אבל זה בסדר גמור, אנחנו נזמין אותו עוד הרבה פעמים עד שהוא יבוא. מעכשיו כל מה שירצה האוצר להביא לפתחה של הוועדה, זה יתעכב עד שהוא יבוא לתת תשובות לוועדה.

אני נציגת משרד הרווחה.

יפה מאוד. נרשום שהגעת. יש עוד נציגי ממשלה שנמצאים כאן ולא שמנו לב? אין.

אפשר להתחיל אדוני, בבקשה.

כמו שאמרנו, אנחנו מאחלים לך ולוועדה ולמדינת ישראל הרבה הצלחה והרבה פעילות.

אנחנו הכנו מצגת אותה נראה לכם. דרך אגב, יושבים כאן מהנהלת העיר קריית גת, גם חברי המועצה, הסגנים, וגם בעלי תפקידים בכירים. הם ישמרו עלי ואם אני טועה, יתקנו אותי בזמן אמת.

אנחנו מדברים על עיר שבשנת 1990, אחרי העלייה הגדולה, היו בה 14 אלף בתי אב כפול בערך 3.5-4, שזה אומר חמישים אלף תושבים. גם אחרי 22 שנים, בשנת 2012, עדיין 14 אלף בתי אב. פלוס מינוס אותו מספר תושבים. בעצם עיר שלא גדלה וגם לא קטנה אבל אין בה הרבה בנייה, אלא סדר גודל של מאה דירות בשנה. סדר גודל של מאה היתרים בשנה.

משנת 2012 עד 2016 קפצנו ב-1,200 בתי אב. הכול משפחות. בכוונה אנחנו מדברים בבתי אב. הכוונה היא לדירות. הקפיצה הזו הביאה את קריית גת מחמישים אלף תושבים כמעט לשישים אלף תושבים. גידול של עשרים אחוזים במשך ארבע שנים ועוד לא סיימנו את ארבע השנים אלא אנחנו במחצית שנת 2016. גידול מהיר של עשרים אחוזים יוצר בעיות קשות מאוד אם לא נערכים לכך בהתאם. דרך אגב, הגידול המיטבי הוא גידול של שני אחוזים בשנה.

אנחנו אמורים, אחרי ההשלמה של כרמי גת, לקפוץ לעשרים אלף בתי אב, שזה בעוד ארבע שנים. עם עשרים אלף בתי אב, אנחנו עוברים להיות כבר שמונים אלף תושבים. אפשר לראות את כרמי גת בירוק. דרך אגב, הקפיצה של ה-1,200 בתי אב, אלה שתי שכונות שבנינו, רובע בנין ורובע גוגנהיים.

קפיצה הזו היא קפיצה לא של עשרים אחוזים אלא קפיצה של שליש. של 33 אחוזים במשך ארבע שנים.

אחר כך 24 אלף ובעוד עשר שנים יגורו בקריית גת עזרת השם ארבעים אלף משפחות. ארבעים אלף בתי אב. זה 160 אלף תושבים, 170 אלף תושבים, 150 אלף תושבים, תלוי איזה סוג אוכלוסייה תגיע. סדר גודל של 16 אלף שזה פי שלוש מאשר לפני שנתיים. זה בזכות המערביות. אנחנו בכוונה מדברים בבתי אב ואנחנו אומרים שמשנת 2012 ועד 2026, אנחנו נגדל כמעט פי שלושה בבתי האב. 26 אלף משפחות. למה אני מדבר במשפחות? עוד מעט נבין.

פארק התעשייה של קריית גת אמור יהיה להתרחב גם לכיוון המערבי וכמו שאמרנו, נגיע לסדר גודל של 170 אלף תושבים.

ועדת הגבולות שאמורה לדון בעניין קריית גת, אמרוה לכלול את כל השטחים האלה. אנחנו גם מבקשים שבסיס פלוגות ייכלל בפנים וגם פארק התעשייה.

מה זה אומר מבחינה תחבורתית. אם בקריית גת לא היו מחלפים, לא גשרים, לא שיקועים אלא עיר פלאטו, גם מבחינה גיאוגרפית, עיר שטוחה, אנחנו עכשיו נצטרך להתרגל למחלפים בכרמי גת ויש הבדל בין מה שנקרא מחלפים לגשרים כאשר גשר הוא מעל הכביש ומחלף נוגע בכביש. יהיו לנו מחלפים בכרמי גת, יידרש מחלף בפלוגות, מחלף באינטל, בפארק התעשייה, ושיקוע פסי הרכבת כדי שאפשר יהיה לחבר את העיר לפארק התעשייה ללא גשרים, וחיבורים למערביות, גם כן עוד שלושה שיקועים, גשרים. בקיצור, משימות שגם בעיר כמו תל אביב או ירושלים אין היקפים כאלה. דרך אגב, בוועדה לתכנון ובנייה בקריית גת המתמלל של הוועדה הוא גם המתמלל של עיריית תל אביב והוא אומר שההיקפים שלנו לא פחותים. לא באחוזים אלא במספרים מוחלטים.

זה אומר שלוקחים עיר בת חמישים אלף תושבים ועושים לה פעילויות גידול במגוון תחומים. כמו הבתים עולה ומספר המשפחות עולה אבל גם התשתיות הופכות להיות לדברים להם לא היינו רגילים. לדוגמה, רק כדי להבין, אנחנו נצטרך לבנות שבעה בתי ספר תיכוניים. בסך הכול 252 כיתות תיכון. 14 בתי ספר יסודיים, 42 כפול שלוש, כל אשכול גן ילדים הוא שלושה גנים, 126 גני ילדים. 63 מעונות יום.

מי יביא את הכסף?

עזוב כסף. אני אומר שקודם כל צריך להבין שנניח שגם אם יביאו עכשיו את כל ההרשאות, היום יביאו את ההרשאות של כל הדברים האלה, יצטרך להיעשות מאמץ אדיר כדי לעמוד בהיקפים האלה.

אלה מספרים של 2026?

כן. בשנת 2026 זה צריך להיות בנוי.

אני רוצה משפט אחד אדוני ראש העיר. אי ביקרתי בכל מיני רשויות מקומיות ברחבי הארץ ובחלק מהרשויות המקומיות היו כמה ראשי רשויות שידעו להתפאר בפני ואמרו לי: אתה רואה את השכונה החדשה הזאת שמוקמת? הוא כבר מראה לי את הגן בנוי, הוא כבר מראה לי את בית הספר בנוי, הוא אומר לי שבית הספר והגן כבר מוכנים לקראת התושבים שעוד לא הגיעו כי עדיין הבנייה בעיצומה. שאלתי אותו איך הוא יכול לעשות את זה. הוא אמר לי שזה פשוט מאוד, לו יש משאבים עד אין קץ, הוא במצב סוציו אקונומי שבע או שמונה, יש לו הכנסות גדולות, והוא לא צריך להמתין, יש לו כבר את הכסף מוכן וברגע שהוא מקבל אפילו קריאת כיוון, הוא מבצע ואין בעיה של תזרים של כסף.

כאן הסוגיה היא בעיר שהיא קצת שונה, לא קצת אלא הרבה שונה, מערים אחרות. כאן יש מצב סוציו אקונומי ארבע, אזרחים רבים שיש להם פטור מלא או חלקי מתשלום ארנונה, את המשאבים שיש לרשויות מקומיות אין ולכן תמיד הביצוע הוא תלוי כסף שהממשלה והמדינה מזרימה. ברגע שלא הזרמת את הכסף, שום דבר לא יכול להתקדם כי אין דרך לממן את זה. לכן כשאנחנו רוצים לעורר את הדיון הזה, רוצים לבוא למדיה ולומר לה, אתם רוצים לבנות בעיר קריית גת שזה מקום אסטרטגי מדהים – אני משוחד כי אני גר שם – במיקום מדהים, עם יכולת ליצור עיר מהגדולות בארץ, זה בסדר גמור, אבל אתם לא יכולים לשכוח להעביר את המשאבים לכך.

רק דוגמה. גם כשאתה מקבל את ההרשאה נניח למעון יום או לגן ילדים, בוודאי לבית ספר, כשאתה מקבל הרשאה לבית ספר יסודי, הוא לא כולל אולם ספורט לדוגמה. אז אם אני צריך לבנות 14 בתי ספר יסודיים וייתנו לי הרשאות ל-14 בתי ספר יסודיים, אני צריך לחפש מימון ל-14 אולמות ספורט.

או ניקח מעון יום. ייתנו לי הרשאה למעון יום אבל אני אצטרך להשלים עוד מאה אלף שקלים למעון יום כפול 63, אני צריך להשלים שישה מיליון שקלים רק למעונות יום. מה עם גני הילדים? עוד 12 מיליון שקלים. ומה עם בתי הספר היסודיים? וכן הלאה. זאת הדרך? עשרות מיליוני שקלים בעיר שנלחמת על חייה מבחינה תקציבית.

רק כדי להבין את ההיקפים. שבעה בתי ספר תיכוניים. באיזה עיר יש היום שבעה בתי ספר תיכוניים? זאת תוספת. אלה שבעה בתי ספר תיכוניים על שישה שכבר קיימים. אלה 13 בתי ספר תיכוניים. אנחנו מדברים רק על התוספות.

שלא לדבר על מתנ"סים, על תשעה מתנ"סים, שלושים אולמות ספורט, מרכזי יום לקשיש, מרכז משאבים, ספרייה עירונית, בתי כנסת, מקוואות. רק בתי כנסת צריך מינימום, על פי המודלים החדשים, 22 בתי כנסת. כל זה צריך לבנות במקביל. אותה עירייה בונה הכול. גם אם יהיו לה את כל ההרשאות, רק התכנון של זה, לא הבנייה, עשרות מיליוני שקלים. מדובר בהיקפים של בניית תשתיות בסדר גודל של ארבעה מיליארד שקלים לפחות.

שלא לדבר על דברים כלל עירוניים כמו אצטדיון, ארנת כדורסל, ,אולם מופעים. היום יש לנו אולם של 700 מקומות והוא מתאים לעיר עם ארבעים-חמשים אלף תושבים. עיר של 170 אלף תושבים צריכה מינימום 3,000 או 4,000 מקומות כי אם לא, אי אפשר אפילו לעשות את טקס יום הזיכרון ואי אפשר לעשות שום דבר. כמובן מרכזי ספורט, בית יד לבנים, פארקים. ברובע הבנים, פארק לובה אליאב, ואחר כך בפארק כרמי גת, 600 דונם והפארק של המערביות עם 200 דונם – 1,200 דונם פארק. איזו עיר מחזיקה מתחם כזה? איזה עיר יכולה לתחזק את זה? מישהו צריך להבין את המשמעות. לא רק להקים את זה אלא לתחזק 1,200 דונם פארק.

אין כאן את הנושא של תחנות שאיבה, מת"שים וכל מה שצריך שיהיה שגם הם באחריותנו המלאה.

אנחנו עשינו חישוב ראשוני. להבדיל מרוב הערים האחרות, אנחנו הסכם הגג הראשון בישראל שהתחיל ב-2013 והיחיד שעובד באמת להבדיל מהסכמי גג כאלה שצברו לתוך ההסכם את מה שנבנה בעבר לפני ההסכם. אצלנו ההסכם הוא רק מה שאנחנו בונים קדימה בלי שום תרגילים. על הבסיס הזה של שלוש שנות עבודה שהכניס אותנו לעשרות מיליוני שקלים גירעון, השלמות הפיתוח שיידרשו להשלים את הגנים, את בתי הספר, את כל מה שצריך – מדובר ב-862 מיליון שקלים.

שזה פי כמה מתקציב העירייה?

פי שתיים. עזוב את השלמות הפיתוח. נניח שהשלמות פיתוח זה משהו חד פעמי. נביא את המיליארד שקלים, נשים אותם, נסיים ויהיה יפה, אבל מה שצריך בשביל להחזיק את השוטף, את התקציב שוטף של העירייה, אני לא יודע אם אתם יודעים אבל כל המחקרים מראים שכל בית אב – לכן אני מדבר על משפחות – דורש מקור הכנסה של 10,000 שקלים לעירייה. ההוצאה על בית האב היא 10,000 שקלים. אז נניח שהוא ישלם ארנונה.

כולנו יודעים שתשלום ארנונה של בית אב לשנה לא יכולה להגיע לסכום הזה ואפילו לא קרוב לו.

כן. הוא יגיע ל-3,000 בממוצע. ל-4,000 שקלים בממוצע. ל-5,000 שקלים בממוצע. עדיין נשאר לממן עוד 5,000 שקלים. אנחנו יודעים שעם כל האטרקטיביות של קריית גת, אנחנו יודעים שלא רק שהדירות נמכרות מהר והרבה מאוד אנשים מגיעים, אנחנו יודעים גם שמי שלא יכול לקנות דירה בתל אביב בסכום של שלושה מיליון שקלים, פעם הוא היה בא לקנות דירה ב-800 אלף שקלים בקריית גת והיום זה כבר מיליון ומאתיים אלף שקלים ובעוד שבוע הסכום יהיה מיליון ו-400 אלף שקלים, אבל זה אומר שגם אם הוא יבוא והוא יהיה סוציו אקונומי שבע, עדיין צריך להשלים את מקורות ההכנסה. אם ניזכר קודם ב-1,200 משפחות חדשות שהגיעו מ-2012 עד 2016, הן יצרו גירעון של עשרה מיליון שקלים בתקציב השנתי השוטף. זה אומר שזה סדר גודל של 7,000, 8,000 שקלים למשפחה.

לכן צריך לזכור שקריית גת, אם ההכנסות שלה היום על חמישים אלף תושבים הן נניח 150 מיליון שקלים, מקורות הכנסה עצמיות, ל-170 אלף תושבים נצטרך עוד 240 מיליון שקלים הכנסות עצמיות כדי לתת שירות זהה לשירות שאנחנו נותנים היום. לא כדי לתת שירות שנותנת רעננה או הרצליה, אלא כדי להישאר עם אותו שירות שעיריית קריית גת נותנת לתושביה, אנחנו נצטרך 240 מיליון שקלים מקורות הכנסה. נניח שהם ישלמו מאה מיליון, אז צריך להביא עוד 140 מיליון שקלים.

זה דבר משמעותי וזה דוהר קדימה כי רק בכרמי גת נמכרו 5,000 דירות ועוד 500 דירות של הצבא ועוד 500 דירות כך שאנחנו כבר מדברים על 6,000 דירות שנמכרו. בעוד שלוש שנים אנשים יגורו בהן ובעוד שלוש שנים ההוצאה של העירייה תהיה אמיתית ובתוך זה, בתוך העיר, יש התחדשות עירונית והמערביות כבר בהפקדה, אחרי הפקדה ועכשיו בהתנגדויות. זאת אומרת שאנחנו לא מדברים על טווח זמן. כדי לבנות את קריית גת לקח שישים שנים, להגיע לחמישים אלף תושבים, ועכשיו כדי להגיע ל-170 אלף תושבים יעברו עשר שנים. אנשים צריכים להבין שמדובר כאן במשהו שאין לו תקדים במדינת ישראל. אין לו תקדים. אין עיר שעשתה דבר כזה. אולי מושב שהיו לו מאה דירות ושילש את מספרן והגיע ל-300 דירות, אבל אנחנו מדברים על עיר ולא על מושב ולא על מועצה מקומית. אנחנו מדברים על עיר שהיא עם חמישים אלף תושבים והיא תהיה, היא כבר עשתה דרך והגיעה לשישים אלף ובעוד שנתיים-שלוש היא תהיה עם שמונים אלף. הבעיה היא שהמדינה אוהבת את זה. למה היא אוהבת את זה? כי הציבור אוהב את זה. הציבור רוצה את קריית גת. הוא בא וקונה דירות בכמויות. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל שיא של כל השנים במדינת ישראל, אין עיר בארץ בה נמכרו אלף דירות בפחות מ-96 שעות. נמכרו. לא הרשמה ולא כלום אלא נמכרו. דווח לאוצר.

השאלה כמה כסף המדינה הרוויחה כתוצאה מהמכירה הזאת.

הרבה. כל מכרז נגמר בפי שניים-שלושה מהאומדן. זה אומר שאם המדינה תכננה לקבל מיליארד שקלים על הקרקע, היא קיבלה שני מיליארד שקלים על הקרקע. זה אומר שעכשיו המתחם המסחרי, הוא נגמר פי חמישה מהאומדן הממשלתי. זה אומר שהמערביות יהיו גם כן מכרה זהב לממשלת ישראל וזה פעמיים, גם מבחינת הכסף שייכנס לקופת האוצר בגין מכירת הקרקע וגם מבחינת פתרון אמיתי של בעיית הדיור. יש כאן מצוקת דיור לאומית ואנחנו שלוקחים על עצמנו – אין עוד עיר כזאת – זאת התאבדות פוליטית, זאת התאבדות חברתית. אנחנו צריכים לפתח שני ערים במקביל לעיר הוותיקה, עוד התחדשות עירונית כאשר בשבוע שעבר חנכנו את ההתחדשות העירונית הכי גדולה בדרום, לא בנייר אלא בהיתרים. על הנייר אין בעיה, יש המון תכניות, בוועדות הרבה תכניות, אבל השאלה היא מתי יוצא ההיתר. גם אחרי שיצא ההיתר, מתי יוצא טופס 4. מה זה משנה לבן אדם אם יצא לו היתר? אם הוא לא יסיים ולא יקבל את טופס 4, הוא לא ייכנס לבית או שהוא ייכנס כמו שקורה כאשר עם מנוף לקומה השביעית הוא יעביר את המקרר כי אין מעלית כי אין חשמל ואין כלום.

גם אם הוא ייכנס ויהיה לו טופס 4, יהיו לו מדרכות? יהיה לו בית ספר? יהיה לו גן ילדים? יהיה לו מעון? בעיית התחבורה שממילא תהיה קיימת תוכפל ותשולש כי במקום שהילד ילך ברגל למעון, האימא תיקח אותו ברגל, והילד ייקח את אחיו לגן ולבית הספר היסודי שצריך להיות במרחב הליכה, יצטרכו לנסוע. אם הוא צריך לנסוע, אלה עשרות אלפי מכוניות שנוסעות קילומטרים לחינם. למה? כי מישהו לא התעורר ולא נתן עכשיו את ההרשאות. אם צריך שבעה בתי ספר תיכוניים, אני צריך עכשיו הרשאות לשבעה בתי ספר תיכונים. לי בכרמי גת יש שלושה בתי ספר תיכוניים בתכנון, עם הסכם גג, ושישה בתי ספר יסודיים, את בית הספר היסודי, אחרי שכבר 6,000 דירות נמכרו, קיבלתי הרשאה לשליש. שליש בית ספר. במקום שלוש הרשאות שב-2013 צריכים להנפיק לו עם חתימת הסכם גג, אני ב-2016 עם שליש ועכשיו אני צריך לעשות שמיניות באוויר. אנשים לא מבינים. אם אני בונה שליש בית ספר ואחר כך בונה עוד שליש ואחר כך בונה עוד שליש, זה עולה לי לא מאה אחוזים אלא 140-150 אחוזים ואולי 180 אחוזים.

חוסר הרשאות מוקדמות יוצר לנו בעיות כפולות ומכופלות. אחת הבעיות הכי קשות היא שאם אין לי הרשאה, אני מתפתה חס וחלילה – אתה מכיר את זה, מיקי? – לבנות את גן הילדים כי יש לי הסכם עם המדינה מלפני שלוש שנים ושם כתוב מיליארד ו-600 מיליון ואני אומר שהנה, יש לי כבר חמישים גני ילדים, יש לי הרשאה לחמישים ולכן אולי אני אתחיל לבנות בינתיים שני גני ילדים, אבל עוד לא הגיעה ההרשאה ואז יגיע מבקר משרד הפנים, מבקר המדינה, ויאמרו לי שאני לא עובד לפי הנהלים. אנחנו מכירים את זה. אנחנו רוצים לעבוד לפי הנהלים ואנחנו רוצים לטפל.

ברוך הבא חבר הכנסת גנאים.

כל מה שאנחנו מבקשים זה שאם כבוד היושב ראש יוכל לדאוג שאנשי המשרדים יגיעו לישיבות, זה יהיה יפה.

חד משמעית זה יקרה.

זה הדבר הראשון.

נתחיל זה.

אם הם יגיעו לישיבה, זה כבר יפה. אם הם יבינו את המשמעות, זה עוד יותר טוב והם גם ידאגו להרשאות, לא למכתבים ולניירות.

הם יכולים לדאוג להרשאות אם זה נכנס לתוך ספר התקציב. זה לא בספר התקציב השוטף כי למשל הסכם הגג, יש בו מיליארד ו-600 מיליון. בהסכם הגג הראשון. בהסכם הגג הכולל יהיו ארבעה מיליארד או שלושה מיליארד, אבל מי מוציא את ההרשאות? מה זה משנה מה חתום?

ברשותכם, אתם לא מפסיקים את הדיון. יהודה גליק נותן מה שנקרא גיבוי של חמש דקות עד שאני חוזר מהצבעה בוועדת החינוך.

שהוא ייתן לי דקה להתייחס.

כן. הוא יאפשר לך.

(היו"ר יהודה גליק)

אני רק רוצה לברך.

בבקשה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, איש שופע טוב לב, בבקשה.

תודה רבה. אני חושב שברכה מכוונה טובה ומהלב, היא תמיד טובה, אם זה בערבית או בעברית או בכל שפה אחרת. אני רציתי לברך על הקמת הוועדה לצדק חלוקתי. רציתי לברך את מיקי ורציתי לברך את כל הנושאים שהוא מביא ומעלה, במיוחד כל העניין של המרכז של הפריפריה. בכנסת אנחנו כנבחרי ציבור, הצדק הוא שצריך להיות נגד עינינו. אומרים צדק צדק תרדוף. אנחנו נגד כל אפליה, אם זה על רקע לאומי, אם זה על רקע גיאוגרפי, על כל רקע כלשהו. לכן רציתי לומר שלוועדה הזאת תהיה עבודה מאוד חשובה אם היושב ראש שלה ואם כולנו ניקח אותה ברצינות ואם באמת הממשלה, הקואליציה, הקימה את הוועדה הזו היא התכוונה שהיא רוצה באמת להזיז דברים ולשנות דברים ולא רק עוד ועדה בין הוועדות.

אני רוצה לאחל שוב הצלחה לוועדה וגם לאורחים שאנחנו תמיד אתם בכל עניין שיש בו צדק לכל אזרח, ערבי הוא יהודי, או אתיופי או רוסי או אחר. תודה רבה.

תודה. אנחנו מזמינים אותך להצטרף לקואליציה.

אני רואה שהקואליציה קצת מתפוררת.

היא יותר מעניינת. תודה רבה, אדוני ראש העיר, בבקשה. אתה יודע מה זה מסעוד בערבית? כל כולו טוב ואושר.

אהבה, אחווה, שלום ורעות.

אינשאללה.

אני שמח לקבל בברכה את כבוד השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. ברוכה הבאה. הפסקנו את ראש העיר באמצע המשפט, אבל אנחנו שמחים לקבל את השרה.

כבוד היושב ראש והשרה גילה גמליאל, אנחנו מדברים על ההיערכות הלאומית שצריכה להיות להכפלת העיר קריית גת. העיר קריית גת, בשנים הקרובות, הולכת לקפוץ מחמישים אלף תושבים ל-170 אלף תושבים. כדי להבין את המשמעות, אני אקצר לך את המצגת שהייתה עד עכשיו.

הם יגיעו עד גדרה.

אנחנו אמורים לבנות בשנים הקרובות, ממש בשנים הקרובות, שבעה בתי ספר תיכונים, 14 בתי ספר יסודיים, 120 גני ילדים ו-63 מעונות.

כיוון שגם השרה רצה ממקום למקום, אני מציע שהיא תאמר כמה דברים לכבוד העיר קריית גת. באמת, לכבוד גדול הוא. אני לא יודע אם אתם עוקבים אבל בימים האחרונים אנשי המפלגה שלנו מדברים עצמם לדעת, חוץ מאחת שעומדת מעל כולם ושומרת על הוד וכבוד ההדר הבית"רי של המפלגה. יש לכם זכות שהשרה גילה גמליאל נמצאת אתנו ונשמע את ברכתה, גם לוועדה וגם לעיר קריית גת.

אני באמת רוצה להודות לך גם על ניהול הישיבה, ובאתי גם לברך על עצם הקמת הוועדה בכנסת, ועדה שתדון בכל הנושא של שוויון חברתי. כמי שהקמתי את המשרד לשוויון חברתי הממשלתי, כך הגיבוי של ועדה בכנסת זה דבר מתבקש על מנת לקדם את הנושאים שבאמת הם אתגרים לפתחה של מדינת ישראל. העיר קריית גת היא יעד כזה שצריך להוביל ולקדם אותו ואני רוצה רק לברך על עצם הנושא.

אני סומכת עליך ראש העיר. מה שעשית בקריית גת, תשמע, אתה יכול להוות מודל להרבה מאוד ישובים. כמו שהוא תמיד אומר, אתם לא עושים לי טובה שאתם מביאים לי כסף, אני יודע לגייס אותו אבל אל תפריעו לי. כאן כמו שאתה אומר, אין ספק שמאז קום המדינה ועד היום חלק מהבעיות הגדולות שהיו הן שאזור גוש דן וגדרה עד חדרה קיבל את מרבית המשאבים גם של התשתיות, ולצערי זה נגע בתחומי החינוך וכל הצרכים הבסיסיים כמו תחבורה ציבורית והכול. אנחנו רואים שבעשור האחרון יש שינוי מגמה במדיניות הממשלה שמובילה להקצאת משאבים תוך תיעול מה שקיים היום במרכז הארץ לאזור הנגב והגליל כי אין הצדקה במדינה כל כך קטנה כמו מדינת ישראל שהיא בגודל של עיר בארצות הברית לדבר בכלל במונחים של פריפריה, לדבר בסוגיות בהן מאילת ועד מטולה זה לא יהיה מקום שהוא מרחב אחד שכולנו נהנים מאותם משאבים.

זאת הסיבה שהתחלתי את הפיילוט עכשיו בנגב המזרחי של הפיכת הנגב המזרחי לדיגיטלי מתוך פיילוט שישוכפל בראש ובראשונה נגב, גליל. בכלל, אני במדיניות שלי תמיד מובילה לכך שקודם כל את הקצאת המשאבים, שנת לימודים חינם, קודם כל מי שלומדים באזורים הללו, כל הסוגיה של הפיילוטים שאנחנו נותנים להם קדימות קודם כל לשם כי משם תצא הבשורה הטובה להטמעת המדינה שלנו כמכלול.

על כן אני מסכימה עם דבר אחד מהותי והוא שצריך לבצע כאן את החלק החלוקתי במשאבים ועל כן כל דבר שאנחנו מובילים אותו, אנחנו צריכים לראות קודם כל איך נותנים את האקסטרה. מהי האקסטרה? זה אומר שבראייה שוויונית כולם מקבלים בכל הארץ אותו הדבר ובאזורים שלא קיבלו עד היום, נותנים יותר על מנת לצמצם את הפער. מדינת ישראל לצערי היום היא המדינה שמובילה בפערים החברתיים. אני רואה בזה ממש איום קיומי למדינת ישראל. כלומר, חובתנו לצמצם את הפער הזה וביכולנו לצמצם אותו. אני אומרת שהנושא של משאבים זה עניין של סדרי עדיפויות.

על כן באתי לברך על הקמת הוועדה.

אני אמסור ליושב ראש הוועדה.

בהחלט. חשבתי שהוא כאן.

הוא יצא לכמה דקות להצבעה.

תמסרו למיקי שהוא תושב קריית גת ולא בכדי אתם רואים שכשיש ייצוג הולם ומגוון, כולם מקבלים את הביטוי בקדימות ובסדר עדיפות. זה דבר שהוא חשוב. ברכו אותו על כך. אני כאן גם מטעם המשרד שלי אומר שאנחנו נעבוד בשיתוף פעולה, בצמידות, על מנת להוביל את המטרה שהחברה שלנו תהיה יותר שוויונית ועם מינימום פערים חברתיים.

צודקת. תודה רבה לך כבוד השרה. אני רוצה לתקן משהו אחד. זאת לא הוועדה לגבות את המשרדים. תפקיד הוועדה בכנסת לבקר ואם צריך תחיקות, נעשה זאת.

אני מתכוונת להשתמש בכם.

מצוין. תודה רבה כבוד השר.

בינתיים הצטרף אלינו חבר הכנסת יעקב אשר איש יהדות התורה.

הוא היה ראש עיר והוא יבין הכי טוב מה קרה לקריית גת.

בני ברק באיום כי קריית גת עוד מעט מגיעה לבני ברק. עתידה קריית גת להתפשט עד בני ברק.

אני אקצר לך כי אתה מבין את זה. אתה היית ראש העיר בני ברק שאיזן אתה. בגדול, כל מה שאתה רואה, ירוק, צהוב, אדום, כחול – הכול בנייה או חדשה או התחדשות עירונית. סך הכול 24 אלף יחידות דיור בסדר גודל של עד 2026. ארבעים אלף בתי אב. סדר גודל של 170 אלף תושבים. אנחנו צריכים לבנות בתקופה הזאת, ודרך אגב, כבר 5,000 דירות מכורות ו-17 או 18 אלף במה שנקרא ותמ"ל. תראה מה צריך לבנות. שבעה בתי ספר תיכוניים עם 250 כיתות, 14 בתי ספר יסודיים עם 250 כיתות, אשכול גני ילדים, 42 אשכולות שזה 126 ו-21 אשכולות של מעונות יום. כל זה לבנות גם אם יש לך הרשאות.

ואין לך הרשאות.

זה בדיוק המצחיק. אין את ההרשאות. אין מימון לתכנון ביניים, אין שום דבר. יש לך הסכם אבל אף אחד לא מקיים אותו. אותו דבר, מתנ"סים – שלושים אולמות ספורט. כל זה לפי המדדים והמודלים הרגילים. בתי כנסת, בעדינות 22 וכן הלאה. שלא לדבר על אולמות מופעים, אצטדיון וכל מה שצריך להיות בעיר גדולה ולא בעיר קטנה. פארקים. יש לנו פארקים חדשים, 1,200 דונם פארקים שצריך לבנות אותם ואחר כך לתחזק אותם.

השלמות הפיתוח. נניח שייתנו לי את כל ההרשאות, רק ההשלמות של הפיתוח – 862 מיליון שקלים. הגידול במקורות הכנסה שיידרש לעוד 24 אלף בתי אב, 240 מיליון שקלים בהנחה שכל בית אב דורש 10,000 שקלים. עכשיו קזז את הארנונה שהוא ישלם, נניח שהוא ישלם 5,000 שקלים או לא יודע כמה, בקיצור, עיריית קריית גת צריכה לדאוג שיהיה לה חוץ מהארנונה של אותם תושבים שמצטרפים, עוד סדר גודל של 140 מיליון שקלים, 120 מיליון שקלים, לשוטף וזה קורה עכשיו.

בטח המדינה עוזרת לך להקים פארק היי-טק והוא כבר באמצע הקמה כדי שתהיה ארנונה שתביא לך את האיזון.

לא. אין.

אני צוחק.

אנחנו נתקלים בקשיים על קשיים על קשיים. למשל, תשתיות תחבורה. תראה, רק תשתיות תחבורה – פספסת את המצגת שנתתי – ארבעה מחלפים. עד היום לא היה לנו מחלף אחד ועכשיו אנחנו צריכים ארבעה. אחד לבנות, נתיבי ישראל מתעכבת שנתיים וחצי. בא ניסים פרץ ואולי בא לציון גואל, אבל מי יעשה ארבעה מחלפים, שישה גשרים ועוד שיקוע מסילת רכבת? כל זה, במקביל.

בקיצור, נתנו ליושב ראש, למיקי זוהר, משימה. הנה המשימות, חלוקה לפי משרדים. צריך את זה עכשיו. אם מישהו רוצה שאנשים יגורו - כי הם כבר קנו את הבתים – וגם יוכלו לחיות, לצאת מהבית ולא להיתקע מבחינה תחבורתית, לצאת מהבית ושיהיה לו גן ליד הבית, מעון ליד הבית וכל הלאה, מישהו צריך להתעורר ולתת מקדמות מימון ומקדמות תכנון וכל מה שצריך לעשות ודחיפה לתקציב השוטף שהוא כבר עכשיו. דרך אגב, עלינו עם שתי שכונות מ-14 אלף בתי אב ל-15,200 בתי אב. זה יצר לנו גירעון של עשרה מיליון שקלים בשוטף.

חבר הכנסת יעקב אשר, אתה שומע את הדברים האלה ומה אתה אומר?

זה נקרא שנתת לי רשות דיבור?

כן. זה סגנון חדש של עבודה כאן. סביבה ידידותית.

זה מקום שמביא את התוכן שלו אתו ביחד וזה בסדר.

קודם כל, אני באמת מתחבר לבעיה. זאת אומרת, אנשים לא מספיק מבינים מה זה להקים עיר. זה בעצם להקים את העיר כמעט מחדש בצורה כזו או אחרת והכול נראה אחרת.

אני מתנצל, נתתי את זכות הדיבור לחבר הכנסת יעקב אשר. זה בסדר?

(היו"ר מכלוף מיקי זוהר)

זה בסדר גמור. עשינו חוק עכשיו בוועדת החינוך.

באמת האתגר הזה הוא גדול והסכמי הגג במהות שלהם הם רעיון מצוין אבל השאלה – וזה נתון הרבה לפתחו והרבה תולים בך תקוות אדוני היושב ראש מיקי זוהר שאתה תהיה מה שנקרא ועדה נושכת. אתה יודע מה? לא נושכת אבל צובטת ומעוררת את אותם משרדים שצריכים לעשות דברים, במיוחד בדברים שהם די חתומים עליהם בהסכמי גג.

אדוני ראש העיר, לדעתי אם הסכמי הגג, נפריד לרגע מדברים נוספים, יעבדו בצורה טובה, מהירה, מדויקת ויעמדו במילה שלהם – הבעיה שלך פחות גדולה.

נכון.

אבל מי כמוך עם שערות לבנות ומי כמוני כבר בגיל צעיר יותר בשלטון המקומי עם שערות לבנות יודעים שזה לא עובד כך ואתה בסוף מגיע עם התושבים לפני שמגיע בית הספר, לפני שמגיעים בני הילדים ואז מתחילים הקרוואנים והתחכמויות, וכך אי אפשר לתת איכות חיים לילדים האלה ואי אפשר לתת חינוך.

אני חושב שלבוא ולהגיד שהמדינה תיתן לך כסף לשוטף כל שנה בגלל שאתה נחמד ובנית, זה לא יקרה. אבל הדרישה שלכם צריכה להיות אחרת והמדינה הייתה צריכה לעשות אחרת. אני לא רואה בדרישות שלך דבר אחד מאוד בסיסי וזה מה שאני עשיתי בעיר רחוקה מאוד פריפריאלית במרכז הארץ אבל פריפריה חברתית מהדרגה הראשונה. לקחנו מקום, אזור. זאת אומרת, היה לנו יתרון כי גם היינו במרכז הארץ. בעצם עיר שאין לה את באר הנפט שלה, שיכולה לייצר מעבר לארנונה של התושבים – ארנונה של תושבים היא דבר מוגבל מאוד. אמרתי בדיון שהתקיים כאן לפני כמה ימים - אחרי שמישהו אמר לי שבני ברק היא עיר ענייה כי יש שם אנשים עניים ותראה את תל אביב - שתל אביב, אם הוא היה צריך להסתמך רק על הארנונה של התושבים שלו, הוא היה בפשיטת רגל כבר מזמן. יש לו תיירות, יש לו מלונאות, יש לו דברים שהוא ירש אותם והוא לא הביא אותם מהבית שלו. זאת תל אביב שיושבת על מרכז הארץ ונמצאת על שפת הים. מה לעשות, לך אין ים, בקושי בריכה ועל הבריכה אתה עוד צריך לשלם כדי שתהיה לך. אין לך מקומות עתירי ארנונה שהם ברמת ארנונה גבוהה שיכולים לתת את הבלאנס להחזיק את מה שחסר.

עיר כזאת עם סדר גודל של ארבעים אלף יחידות דיור שאמורות להיבנות בשנים הקרובות, אם לא מקימים בו זמנית אתה ביחד, עוד לפני שראשוני התושבים מגיעים, אזורי היי-טק, אם לא מעודדים חברות גדולות להגיע לשם ולפתוח משרדים ולהפוך את המקום לאזור מבוקש, וכשהאזור הזה יהיה אזור מבוקש הוא יעשה שני דברים: הוא ייתן תעסוקה לאותם אנשים שיגורו בשכונות האלה והוא גם ייתן ארנונה לעיר. אז לא ארנונה כמו בתל אביב, אבל בהחלט ארנונה הרבה יותר גבוהה. המדינה חייבת בו זמנית לא רק ל בנות בתים, גנים ובתי ספר אלא גם לבנות את העתיד של העיר ולבנות את העתיד של העיר כך שלא תהיה עיר רק של שינה אלא שהיא תהיה עיר שאנשים יוכלו למצוא בה עבודה. אם זה בפארק תעשייה משותף אפילו שההכנסות הולכות בצורה כזאת או אחרת עם מקומות אחרים, אבל הדבר הזה חייב להיות.

זה הדבר שאתה צריך להיאבק עליו. זה הדבר שאתה צריך להגיד שאם לא יהיו לך אזורי תעסוקה, אם לא יהיו לך אזורים עתירי ארנונה, אתה לא תוכל להחזיק את העיר הזאת והעיר הזאת עלולה להגיע חלילה לוועדות קרואות או להסכמי הבראה ודברים כאלה שאתה לא רוצה להיות שם כי אתה מנהל את העיר מצוין אבל אתה מנהל אותה אובייקטיבית נכון.

דבר שני. מאחר ואמרו שאני מיהדות התורה, אני הייתי מצפה, לא כמו שהיום מישהו הציע לך – ראיתי כותרת באיזשהו עיתון – הייתי מצפה שגם בשכונות החדשות תהיה שכונה אחת לפחות יפה ומכובדת וגדולה מספיק לציבור החרדי שאני חושב שגר היום בקריית גת וגם תורם הרבה לקריית גת. אני חושב שבסך הכול הם חיים בדו קיום בצורה יפה. גם באותן ארבעים אלף יחידות דיור, אני מצפה לשכונה מכובדת לציבור החרדי. אני חושב שגם היושב ראש מצפה לכך. אני בטוח שגם ראש העיר.

חד משמעית.

אני מאחל לך בהצלחה. אני מציע את שירותיי תחת כנפיו של יושב ראש הוועדה, להביא לכאן את משרדי הממשלה ולהתחיל לראות מה באמת קורה, מה כבר קוים מהסכמי הגג, מה הולך להיות מקוים, האם יש להם תקציב לדברים האלה, איפה תהיה התעסוקה של המקום וכולי. את השאלות הקשות האלה אנחנו נשאל ואולי בסוף גם תהיה תשובה וגם תהיה מציאות אחרת.

אני מאחל לך בהצלחה.

סוף הדברים ששמעתי, דברים נכוחים ונכונים שגם משקפים את המציאות. אין ספק שהסכם הגג כפי שהוא – ואין זה משנה אין הוא – אם הוא לא מביא את הפתרון הרלוונטי לתוצאות בשטח, צריך לבדוק אותו שוב. בכל מקרה אנחנו יודעים דבר אחד והוא שאם העיר קריית גת רוצה להתרחב, וזו המטרה של המדינה – להזכירכם, זו המטרה של המדינה – אני לא מכיר אף ראש רשות שהרחבת עיר היא דבר חיובי עבורו כי בסופו של דבר הוא נבחר על ידי אזרחים מסוימים ועכשיו צריכים להגיע אזרחים חדשים ואם אתה לא מרצה את האזרחים החדשים, אתה גם עלול לא להיבחר. אם אתה רוצה לרצות את האזרחים החדשים, אתה צריך משאבים וכדי לקבל את המשאבים הללו, אתה צריך שייעשו פעולות מסוימות על ידי המדינה. הרי זה סדר כרונולוגי מאוד מאוד ברור של דברים שצריכים להתפתח כמו שצריך ומרגע שהם לא מתפתחים כמו שצריך, לא ניתן לבצע הרחבה של עיר.

יש ראש רשות – במקרה הזה העיר קריית גת שאני מכיר אותה מצוין – לוקח על עצמו אחריות מאוד מאוד גדולה עם משימה מאוד לא פשוטה וניכר היטב כאן שהמדינה לא כל כך משתפת פעולה.

ברשותכם, אני רוצה לשמוע קצת משרדי ממשלה.

לפני כן, נשארו לנו שני שקפים אחרונים. ממשרד התחבורה אנחנו מצפים בדחיפות לקדם ולהשלים ארבעה מחלפים, שישה גשרים ואת שיקוע מסילת הרכבת. אלה משימות לאומיות ואין ויכוח שהן נדרשות ולא רק נדרשות אלא הן מנדטוריות.

מול האוצר ורמ"י יש לנו את הנושא של הגדרת מקורות הכנסה והם יודעים על מה אנחנו מדברים. מקדמות תכנון וטיפול שוטף, הרחבת הסכם הגג לכל העיר ולא רק לכרמי גת, תמריצי ההיתרים, מוסדות ציבור עירוניים. גם אם תבנה בית ספר, אין אולם ספורט ואם אני בונה עשרים בתי ספר, אני צריך להביא כסף לעשרים אולמות ספורט.

אותו הדבר לגבי משרד החינוך. תקצוב מלא פלוס. לא תשעים אחוזים או שמונים אחוזים אלא 120 אחוזים כולל הבצ"מים, כולל אם הקרקע לא טובה וצריך להוסיף עליה כי כאן מדובר בכמויות מטורפות. זה לא איזה גן ילדים שאני בונה או ארבעה גנים אלא בונים כאן מאות אלפי כיתות.

משרד הכלכלה - מעונות יום. קדימה, אין זמן.

משרד הפנים - ועדת גבולות, חלוקת הכנסות.

קרן קיימת לישראל - פארק לובה אליאב, פארק כרמי גת, פארק מערביות. 1,200 דונם פארק. מי יעשה את זה אם לא קק"ל?

משרד הדתות – מקוואות, בתי כנסת. הרחבת בית העלמין. אין לי מקום בבית העלמין לארבעים אלף תושבים, אז ל-170 אלף תושבים יהיה לי מקום?

משרד התרבות, המדע והספורט – כל הנושא הזה.

ועוד היד נטויה. מים, ביוב, מת"שים וכן הלאה.

אני סיימתי.

תודה אדוני ראש העיר. הדברים ברורים. מכאן חשוב שנשמע גם את משרדי הממשלה שיאמרו האם הם מתרשמים מהנתונים, ואם כן – מה בכוונתם לעשות.

מי מתנדב להיות ראשון הדוברים? משרד השיכון.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, ראש העיר המכובד, צוות העירייה. הרשו לי לקחת צעד אחורה לפני שאני אענה ואתייחס מכיוון שאני מרגיש כבוד. אני עובד במחוז ירושלים של משרד השיכון ואני מלווה את העיר שלושים שנים ואני מרגיש שבשבילי זה כבוד. אמנם אנחנו מסתכלים קדימה. בתפקיד הקודם הייתי מנהל מחלקת פרוגרמות במחוז ירושלים והפרויקט הראשון שהכנתי עת נכנסתי לתפקיד היה הכנת תכנית פיתוח להרחבה עתידית של קריית גת יחד עם ראש העיר המנוח דאז. אני גאה שאנחנו הסתכלנו קדימה ונתנו פלטפורמה עליה העיר יכולה בהחלט להסתכל קדימה, לא רק שכונות חדשות אלא רובעים חדשים, מערך של תחבורה וכולי, פרוגרמה, תעסוקה כפי שאמר חבר הכנסת, מערך כלכלי שלם וכל הפיתוח שאנחנו צופים בעשור הקרוב מבוסס על אותם רעיונות. אני מרגיש טוב עם זה.

מי אחראי על החלק של המשאבים?

אני רוצה להוסיף שבשנים האחרונות בגלל האחריות והתקדמות העיר, ראינו צורך להכין פרוגרמה יחד עם ראש העיר והצוות על העצמה, הרחבה וביסוס מרכז העיר כמוקד עבור העיר המתפתחת. הכנו פרוגרמה והבאנו תקציבים לצוות ש-ואנחנו עכשיו שוקדים על תכנית מפורטת להרחבה ולהעצמה של מרכז העיר.

שאלה לאדוני. אדוני מציע שבשלב זה נעצור את התרחבות העיר עד שתסיימו את התהליך?

לא. אנחנו עובדים במקביל.

השאלה היא מתי יהיו תוצאות כדי שנוכל גם ליישם אותן בפועל כי האזרחים דורשים דירות. האזרחים רוצים בתים לגור בהם.

משרד השיכון מלווה את כל העיר באופן שוטף. אם שמתם לב, בתחילת המצגת היו שתי שכונות בכחול. אלה שתי שכונות שמשרד השיכון היום מסיים לבנות יחד עם העירייה ורובן מאוכלסות.

אדוני, אני חייב לומר משהו. לא יודע, במקרה או שלא במקרה אני חי בעיר הזו ואני מכיר את השכונות האלה היטב. אני חלק מאלו שהצביעו עבור אותן שכונות. אתה יודע שהפיתוח עד ימים אלו ממש לא בטוח שהסתיים? גם אם הוא הסתיים, כנראה לא הסתיים על הצד הטוב ביותר.

עד סוף 2018 לא יסתיים.

לבוא ולומר בוועדה הזו ממש שאתם מלווים את הסיפור הזה של העיר קריית גת בצורה טובה, בעיני זו אמירה שקצת רחוקה מהמציאות.

אני חושב שלא.

אני לא בא בטענות כרגע לאף אחד אבל אני אומר דבר אחד ברור. הכוונות הן טובות והמטרות הן טובות אבל היישום בפועל של משרדי הממשלה הוא לקוי לחלוטין על סף הכושל. הכישלון של משרדי הממשלה ללוות את אותו פרויקט אדיר של הרחבת העיר קריית גת פי שלושה בסופו של תהליך, מה שיביא עשרות אלפי יחידות דיור לאזרחי ישראל, שמביא פתרון למחירי הדיור, שזו המדיניות הממשית של ממשלת ישראל יחד עם שר האוצר משה כחלון, לא יכולה לבוא אל הפועל. אני מכיר היטב את הסיטואציה שיש היום בקריית גת ואני גם מבין היטב את ראש העיר שרוצה לעצור את הבנייה כי אם אני הייתי במקומו, אני אומר שהייתי עושה בדיוק את אותה פעולה כי העצמת העיר והרחבתה תוך כדי מצב שאתה מכניס את עצמך לגירעונות אין סופיים ואין לך אפשרות לתת שירותים בסיסיים לאזרחים, זה דבר שיש בו סכנה גדולה.

אני מבין שבמשרד השיכון יש אמירות טובות וחיוביות והמון המון רצון טוב, אבל בפועל, בשטח, משהו קורה, משהו באמת מתרחש, חל שינוי ממשי מבחינת המשאבים וזו השאלה שנשאלת כאן. אגב, זה גם מה שהוועדה הזו רוצה להשיג.

תרשה לי לענות. לגבי הסכם הגג, לצערנו להסכם הגג הנוכחי אנחנו לא שותפים. לצערנו. אבל בישיבה שקיימנו, מנכ"ל משרד השיכון עם ראש העיר בערך לפני שישה שבועות, המשרד הציע.

סיכמנו שנעשה הסכם גג ביוני.

יוני שכבר עבר.

עוד לא הייתה פגישה.

אבל העיקר שתבנה. זה הכי חשוב.

יש כוונות טובות.

כוונות זה לא מספיק. צריך מעשים ולא כוונות.

לכן שלחו את בנימין. יש לו כוונות טובות.

הסכם הגג השני יובא לניהול של משרד השיכון כדי לעבוד עם ראש העיר על העתיד. בינתיים לצערנו אנחנו לא שם.

בסוף הדיון המסקנות של הוועדה יהיו גם כלפי משרד הבינוי והשיכון. זה יועבר לעיונו של השר ואני גם מקווה שהשר יתייחס לנושא הזה ברצינות. התפקוד לקוי. המשרד רוצה לקדם את הרעיון אבל בפועל לא מבצע. זאת לא דרך לעשות שינוי וזאת לא דרך לקדם. אני מצטער שאתה כאן לספוג את האש, אבל זו האמת. משרד השיכון לא מקדם את התהליכים כפי שנדרש ממנו.

אני חוזר ואומר שלצערנו אנחנו לא שותפים להסכם הגג הראשון.

את זה אני מבין. לכן עצוב לי שמשרד האוצר לא כאן.

עדיין, בנימין, למה שאתה כן שותף – לא אתה באופן אישי אלא המשרד , אתה יודע שיש לנו הרבה כבוד אליך באופן אישי – זה לשלוש שכונות, לרובע הפרחים, לרובע הבנים, לרובע גוגנהיים. ברוב הבנים גרים אנשים כבר שלוש שנים ואין להם מדרכות וגם בעוד שנתיים לא יהיו להם מדרכות.

אני מציע לאדוני לחזור למשרד, לומר שהיה דיון לא כל כך נעים ולומר שהדיון הזה יימשך ואתם תצטרכו לבוא בפעם הבאה לדיון הבא ולתת הסברים האם באמת חלה התקדמות במה שדיברנו. הועלו כאן כמה הערות על ידי ראש העיר ואנחנו נקבע כאן דיון המשך אליו תצטרכו להגיע ולתת הסבר האם בוצע או לא בוצע. לא הייתי רוצה שאדוני יבוא ויגיד לא בוצע כלום כי זה יהיה מאוד מאוד מביך גם עבור המשרד, גם עבורי כיושב ראש הוועדה וגם בטח כלפי ראש הרשות שיצטרך להמשיך לבוא לכאן כל פעם במקום להישאר בקריית גת ולעבוד.

נעבור עכשיו למשרד הפנים.

אני ממינהל התכנון, משרד האוצר.

אני חייב לומר לכם שאני הולך לגור בכרמי גת. גילוי נאות. קניתי מגרש ואני בונה בית. אחלה תכנון. באמת, שכונה מדהימה.

אני בכל זאת רוצה להגיד משהו.

אם לי לא יהיה ליד הבית גן ילדים לילדים שלי או בית ספר לילדים שלי - - -

הוא מתכוון בית ספר פיזי. לא תכנון.

בית ספר, לא תכנון. בית ספר שאני אוכל לשלוח את ילדי לבית הספר או בית כנסת ללכת להתפלל בסוף שבוע, אני לא יכול להגיד שאני לא אצביע לראש הרשות כי אני מת עליו ואני אצביע בשבילו אבל אני אכעס עליכם מאוד. למה? כי אתם – לא אתם, משרד האוצר – נותנים משימה לראש רשות ולא נותנים לו כלים ואחר כך מי משלם את המחיר? אני, האזרח הקטן. במקרה יצא שאותו אזרח הוא גם יושב ראש ועדה בכנסת ישראל ואז יש לו גם אפשרות להעלות את הנושאים האלה לדיון ציבורי כדי שהם גם באמת יגיעו לכדי פתרון, אבל הפתרון הוא לא בתכנון והפתרון הוא לא בכוונות טובות אלא הוא במעשים ובתוצאות.

אני בכל זאת רוצה להגיב.

אני אתן לך הזדמנות מיד אחרי משרד הפנים. אני שואל את משרד הפנים כי בסמכותך וביכולתכם בסופו של דבר לעזור לעיר הזו להתרחב גם בגודל וגם במשאבים שלה. אגב, אני חייב לציין שיש שר פנים מהטובים והחברתיים ביותר שהיו בכנסת ישראל ואין לי בכלל צל של ספק שיש לו כוונות מאוד רציניות בכל מה שקשור לחלוקת משאבים צודקת והוא התחיל כבר בהקמה של שש ועדות לגבולות ואני סבור שהוא יתייחס גם לדיון הזה ברצינות וגם יביא באמצעות הדיון הזה להישגים עבור כל מי שזקוק לכך.

תודה רבה. ראיתי את המצגת והתרשמתי. אני מכיר את קריית גת. קריית גת היא לא העיר היחידה אך היא בין היחידות בארץ שנכנסות לתקופה מיוחדת של הכפלת מספר התושבים בצורה כזו או אחרת על כל ההשפעות המשתמעות מכך. קריית גת נמצאת במצב טוב היום מבחינת הכנסות, הכנסות שעולות בחמש השנים האחרונות באופן די דרסטי של כמה עשרות מיליוני שקלים. נכון אמר חבר הכנסת שמבחינת חלוקת הכנסות וועדת תחומי שיפוט זה דבר שהוא מתבקש והוא חשוב מאוד דווקא בגלל התמהיל שאמור להיות בין הארנונה למגורים לארנונה לא למגורים. היום הרשות נמצאת במצב טוב, נכון להיום, נכון לרגע זה כאשר התמהיל הוא בערך שלושים אחוזים מגורים לעומת שבעים אחוזים לא למגורים. זה עתיד להשתנות אם מוסיפים עוד תושבים.

כבר השתנה. כאשר עלינו בעשרה אחוזים, בעשרים אחוזים, מ-14 אלף בתי אב ל-15,200 בתי אב, התחילו לצוץ הגירעונות הסופיים, אבל המצב יהיה חמור הרבה יותר.

נכון. ישבה אתי קודם עמיתה שראתה את הנתונים והיא אמרה שזה מצוין. אמרתי לה שדווקא עכשיו צריך להתחיל לדבר כי אם לא ידברו עכשיו אלא יחכו עוד כמה שנים, המצב יהיה הרבה יותר גרוע.

למי שלא יודע, קריית גת – אני לא יודע אם אתה יודע, לקח לי שלוש שנים לשכנע את משרד הפנים שזה נתון אמיתי, בתחילת הדרך, לפני עשר שנים - 65 אחוזים מבתי האב הם פטורים מלא או חלקית מארנונה על פי חוקי מדינת ישראל. 65 אחוזים מבתי האב. אמרו כאן שיש מקומות שם זה 27 אחוזים או שלושים אחוזים, אבל אצלנו מדובר ב-65 אחוזים ואני מדבר על עיר יהודית.

מעבר לתחום של הוועדה הגיאוגרפית שאמורה להתחיל, זה הולך לפי אזורים. אני חושב שמחוז חיפה הוא הראשון שיהיה. דווקא הדרום הוא בין המאוחרים יותר. זה דבר אחד שבתחומנו. אני אכתוב על זה, אני גם אציג את זה.

אני רוצה לעדכן אותך. הייתה ועדה והיא אמרה אז, לפני שנתיים-שלוש – אתה יודע, ועדה כזאת מתחילה נניח ב-2007, היא מסתיימת ב-2013, זאת אומרת, שש שנים ואז אומרים לך שהתחלת ב-2007 אבל הם סופרים מתי היא הסתיימה. ב-2013 היא אמרה שעד שיגמרו לשווק את כרמי בת, ייקח עשרים שנים. זה כתוב בוועדה. לפי כל המומחים זה ייקח עשרים שנים לשווק את כרמי גת, אז למה להעביר להם את המערבית? לא העבירו. למה לא? כי מדינת ישראל לא מתכננת מראש. היא צריכה שיהיה משבר ואז מהר פועלים. תקרא את הוועדה הקודמת והיא אומרת שעד שיגמרו את כרמי גת, יעברו עשרים שנים. נו, נגמר כרמי גת, נגמר השיווק של כרמי גת, יש לי את השטח, יש הפקדה כאן על המערבית, יש הפקדה על 10,000 יחידות דיור ו-3,000 דונם תעשייה ואין גבולות. אין אפילו ועדה לגבולות.

איתן, ראש העיר רומז לך שבתום הדיון היה נכון יותר שתגיע למשרד ותאמר להם, חבר'ה, בואו נקדם את חלוקת הגבולות וההכנסות של האזור הזה מאחר והעיר הזו לא רק שיווקה אלא היא עתידה לשווק עוד 14 אלף יחידות דיור ממש ממש בקרוב. אני חושב שזו המסקנה המתבקשת.

זה ברור לי. לא צריך לומר לי את זה. אני יכול להגיד, ורציתי לציין, שהוועדות האלה הן ועדות שונות, הן ועדות גיאוגרפיות קבועות, הן ועדות שדנות בכל האזור והשאיפה של השר - - -

מינו את הוועדה.

לא. הוא מדבר על דברים אחרים והוא צודק. איתן, אתה צודק. אלה ועדות חשובות, אלה ועדות אזוריות גיאוגרפיות והן לא מסתכלות רק על השכן. זה חשוב, אבל תכניס את זה לוועדה.

יותר מזה. אני אומר שלא מדובר בוועדה שאמורה לקחת שש שנים. זה אמור להיעשות הרבה יותר מהר.

כמה נראה לך? הנה, ספור. זה מתועד. אני צוחק כי זה לא משנה מי יושב כי הוא אומר את אותם דברים ותמיד חולפות להן השנים ומגיע נציג אחר.

יש לי רעיון.

אני אומר לך, קח, ספור, כמה אתה חושב שצריכה לקחת ועדה שכבר המדינה שמה את המערביות והחליטה? הוועדה החליטה שנגמור לשווק את כרמי גת וזה יעבור אוטומטית. כמה זמן צריך להעביר את המערביות שגמרו הפקדה? חודש? חודשיים? כמה זמן?

אותי לימדו לומר למוד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה. כל מה שאני רוצה לומר שיש שר שמעוניין בשינוי, מעוניין בדבר אחר וצריך לתת לו את ההזדמנות. אני לא אומר שאני אבדוק את זה עוד פעם בעוד שש שנים.

לא. אתה תהיה כאן בעוד כחודש לדיון המשך ולהסביר לנו מה התקדם.

אני מאוד מקווה.

תודה רבה. דוקטור רחל קדושבסקי, מנהלת תחום תשתיות במחוז דרום, מינהל התכנון. אני אומר לך שוב, באמת, תכנון מדהים. מה עם ביצוע?

סליחה, דבר אחרון, ברשותכם. לפעם הבאה אני אדאג שמי שמנהלת את התחום של ועדותה שיפוט תגיע לכאן.

מצוין. שתבוא עם בשורה שהיא התחילה כבר בדיון ואו-טו-טו הוא מסתיים.

זה נכון שהתכנון מדהים ולנו אין לצערי הרב שום אפשרות לקדם ביצוע ותקצוב אבל אני כן רוצה להגיד משהו. התפקיד שלנו בוועדה המחוזית הוא לאפשר תכנית מאוזנת מבחינת כל התשתיות שזה כמובן חינוך, תרבות וכן הלאה, אבל גם דרכים. התכנית, אני אקח את זה כדוגמה לחוסר הביצוע שקורה, זאת התכנית של כרמי גת שהיא תכנית שאוזנה מבחינת מערכות הדרכים ומערכות הדרכים במקרה הזה הן לא סתם דרך אלא כביש שמקשר בין עיר חדשה לעיר ותיקה, המהות היא לא רק מהות תחבורתית של מעבר מצד אחד לצד שני אלא מהות חברתית וזה מאוד מאוד חשוב. התכנית קבעה שלבי ביצוע ובשלבי הביצוע נדרשה גם הכנת תכנית לאותן קישוריות, לאותן מפרידנים. התכנית הזו היא הנקודתית למפרידנים אושרה זמן שיא, בזמן מאוד מאוד קצר כי ללשכת התכנון ולוועדה המחוזית באמת היה חשוב שהקשר בין כרמי גת לקריית גת הוותיקה יהיה מאוד ברור.

אתם אין לנו בעיה. אלה שאין אתם בעיות, באו לדיון.

נכון. אל תדאג, בפעם הבאה יבואו כולם. כמו גדולים הם יבואו.

אני אומרת שכאן מדובר על כביש שהוא הרבה יותר מאשר דרך מחברת אלא הוא דרך מקשרת גם חברתית וגם יצירת עיר אחת מאוחדת שהתושבים מצד אחד לצד השני ייקחו שירותים ביחד, עם בית הספר כאן וגן ילדים בצד השני.

אני רוצה לציין בצער ולצערי הוועדה המחוזית נאלצה – ואני אומרת שהיא נאלצה בגלל לחץ של היעדר תקצוב – לאשר שינוי של השלביות והאופן שלא יהיה אותו חיבור מיטבי. כדי שלא אטעה אתכם, אני אצטט מהוועדה המחוזית איש מקצוע שאומר ש"אין על זה ויכוח, הרמזור הוא פתרון נחוץ לעומת המחלף". זאת אומרת, הוועדה המחוזית נאלצה לאשר פתרונות תשתיתיים איכותיים - - -

זה חשוב מה שאת אומרת. זאת דוגמה מעולה. מה שדוקטור רחל מביאה, זאת דוגמה מעולה. כאשר אחד המשרדים לא מתקדם באותו קצב, הוא יוצר סיטואציות.

בדיוק. זה כדור שלג.

בדיוק.

כמו מגדל קלפים שקורס.

הסיטואציה הזאת לא רק שהיא לא מיטבית מבחינת הרשות המקומית והיא מהווה בעיה בחיבור בין שני חלקי העיר, וזה ההיבט העיקרי, אלא שיש היבט נוסף. הפתרון הזה הוא פתרון זמני שלוקח כספי ציבור וגם לכך יש לי הוכחה.

נכון. זה ברור. זה כמו לתת לך שליש בית ספר. למה שליש? יש לי ארבעים-חמישים אלף תושבים, למה שליש? כבר אישרת לי שישה בתי ספר יסודיים, למה אתה צריך לתת לי שליש?

מה גם שנותנים לך כאן כסף שהוא בעצם זריקת כסף מכיוון שהפתרון התחבורתי אחר כך לא רלוונטי ובסופו של דבר הוא לא יתקיים.

נכון.

דברים נכונים מאוד. העניין הוא שאנחנו צריכים גם להגיע למצב בו אנחנו מביאים את הפתרון בפועל. הדברים שאת אומרת הם דברים שאני חושב שכולם יודעים אלא שיש איזושהי שיטה שאני זיהיתי, במיוחד במשרד האוצר באגף התקציבים. אנחנו הרי היינו גם במאבק הקודם של העיר וראינו מול מי אנחנו מתמודדים. הם עובדים בשיטה של עד שלא שוברים את הכלים, לא מביאים את הפתרון. אבל איפה הנזק הגדול? הנזק הגדול הוא בסופו של דבר לאזרחים. למה? כי אם אנחנו נחכה עד שבירת הכלים, בסוף, כאשר קם הבניין, אין לילד שלי בית ספר ואין לילד שלי גן ואין לילד שלי שום אזור ללכת אליו כמו מתנ"ס שהוא יכול לעשות בו חוג כלשהו. למה? כי אנחנו כל הזמן מחכים עד שבירת הכלים.

ואין לך בית כנסת ואז שמים לך קרוואן.

וכל השכונה נהרסת. לכן אנחנו נמצאים כאן היום, כדי למנוע את שבירת הכלים. אם יש צורך או אין צורך, הוועדה הזאת גם תשבור את הכלים.

תודה רבה לך על הדברים החשובים.

רם נהרי נמצא כאן?

כן.

יופי. חיכינו לך. מה אתה אומר, העיר ערוכה להרחבתה פי שלושה?

קודם כל, אני רוצה להתנצל על האיחור. הייתה איזושהי תקלה.

התנצלותך התקבלה. לפחות אתה הגעת. יש כאלה שלא הגיעו בכלל.

אני ממשרד החינוך.

אתה אחרון הדוברים. אם יהיה אחר כך מישהו שירצה להתייחס, כמובן שאני אאפשר לו. ראש העיר יסכם ואחריו אני אסכם את הדיון.

קודם כל, אני רוצה להגיד שמאוד התרשמתי מהמצגת. אני מכיר מקרוב את קריית גת. אני אישית עובד עם כמה גורמים ברשות ואני מכיר את המספרים האלה.

משרד החינוך שותף ומחובר לתכניות הבינוי ככלל בארץ ובקריית גת וחשוב להבהיר שמשרד החינוך במרבית המקרים ניזון מהנתונים ומהבקשות שמתקבלות אלינו מהרשות. זאת אומרת, אם הרשות הגישה לי בקשה להכרה בצורך לגן ילדים או בית ספר מסוים, אותה בקשה נבחנת לשנה הנוכחית ובהתאם לכך מוכרת בצורך או לא מוכרת בצורך.

רגע, שנשים דברים על דיוקם. בהסכם גג אין הכרה בצורך. הסכם הגג הוא ההכרה בצורך.

נכון. לא סיימתי את דבריי. קריית גת נבחנת על פי הפרמטרים הכלל ארציים. עם זאת אני אומר שכשזה נוגע להסכמי גג, באמת משרד החינוך יודע לתת את תשומת הלב ואת העדיפות לאותם פרויקטים על אף שאין איזשהו תקציב ייעודי או צבוע עבור אותן כיתות להסכמי הגג.

זה חשוב מה שאמרת. מה שאומר רם, הוא אומר שהמדינה חתמה אתי הסכם, כתוב מיליארד ו-600 מיליון, יש לך מיליארד ו-600 מיליון, הנה, קח. לעומת זאת, אם הוא אומר לי שיש לי שבעה בתי ספר או חמישים גנים, הוא אומר תקצבתי חמישים כפול. תקצבתי, הנה, תקצבתי ואני מעביר. או שהכסף לא עבר או שמישהו קיבל ולא שם אותו במקום הנכון. אתה מבין מה אני מתכוון?

מי שלא הגיע לדיון, הוא זה שהיה צריך לתת תשובה.

חתמתי עם האוצר.

עכשיו אתה עוזר לי להבין למה משרד האוצר לא הגיע לדין.

אם הכסף עבר למשרד החינוך, הוא עבר ב-2013 כי ב-2013 חתמתי על כל המיליארד ו-600 מיליון שקלים וזה לא קשור לתקציב השוטף. יש כסף מוכן, רק תמשוך, תמשוך, תמשוך. אין הכרה בצורך ואין כלום. קח כסף, קח. תבנה, רק תבנה. זה מה שאני אומר היום לגבי המערביות. תביא לי כבר היום כדי שאני אתכנן את המערביות ושאני אבנה. תעביר לי את הגבול, תן לי לעשות היום. למה אתה מחכה, לעוד שלוש שנים אז תיתן לי חצי גן? הוא עובד בשיטה כמו שהוא עובד עם כל המדינה, בוא נראה, יש שכונה חדשה, בוא נראה כמה ילדים יש, בוא נראה אם צריך בית ספר. זאת אומרת, עד שהבניין בנוי, בוא נראה בן כמה הילד, הוא בן חמש? אז קחו הכרה בצורך, והוא כבר בן שבע וכשנבנה אותו, הוא כבר בן תשע. גנו לו גן ילדים כשהוא כבר בן תשע.

אפשר גם לומר שהוא הולך לצבא ואין צורך.

חשוב להבין, ואגב, זה משהו שהוא בשיח עם הרשות. שכונה לא קמה בן יום. 8,000 יחידות דיור לא פתאום עולות לקרקע.

אתה לא מאמין. בדיוק בעוד שמונה חודשים מהיום אנשים גרים שם בפועל. אתה יודע מה יש שם? אני בעוד שמונה חודשים בעזרת השם הולך לגור שם. יש לי גן לילד?

לא. אין.

יש לי בית ספר לילד?

לא.

יש לי בית כנסת להתפלל? יש לי כביש נוח לנסוע לשם? לא. יקירי, לפני שאתה זורק נתונים, תבדוק בשטח.

קודם כל, אני מכיר. קריית גת היא לא העיר היחידה בישראל. אני מכיר עוד הרבה ערים.

אנחנו כרגע מדברים על קריית גת ולא על ערים אחרות. זאת מהות הדיון.

בית ספר במתחם 07 תוקצב בשמונים אחוזים עד כה.

שישים.

למה? סתם דוגמה. למה שישים?

עשרה מיליון.

עד כיתה ט'.

בכיתה ט' לא צריך יותר ללמוד.

שאלה. האוצר לא העביר מאה אחוזים? זאת השאלה שלי. אם האוצר העביר שישים אחוזים, אתה לא אשם. אם האוצר העביר לך עשרים אחוזים, אתה לא אשם. אני חתמתי על מאה אחוזים ב-2013. לא היום, אלא ב-2013. אני בא, הולך לתמ"ת והוא אומר לי, סליחה, לא אני. אני כבר חתמתי על האוצר והאוצר העביר את הכסף, שריין את הכסף ואתה רק צינור שמעביר לי. לא הבנתי, גם החינוך. אני לא כמו העיר האחרת שעכשיו בנתה שכונה או לא יודע מה ועכשיו היא מתווכחת. אני עשיתי הסכם גג. אז מה שווה הסכם הגג? השאלה, רם, קיבלת מאה ונתת לי שישים, או קיבלת ארבעים ונתת לי שישים. למה נתת לי שישים? כי קיבלת רק שישים?

רם, כמה קיבלת? קיבלת מאה אחוזים מהכסף?

אני לא יודע להגיד.

מי יכול לתת לי את התשובה הזאת?

כן. קיבלנו מאה אחוזים.

למה אתם לא משחררים את הכסף?

אני לא יודע. אני שייך לגוף התכנון.

תרשום לפניך לתת בדיון הבא תשובה מדוע כל הכסף לא עבר ומדוע הוא מתעכב. תעביר את השאלה למשרד. בסדר?

בסדר.

בדיון הבא נבקש תשובה על זה.

הדבר הכי חשוב, אלה גני הילדים. שמונת גני הילדים הם באמת הדבר החשוב ביותר.

תציג את עצמך לפרוטוקול.

יועץ ראשד העיר לנושא כרמי גת.

שמונה גני ילדים יתוקצבו בשנת 2016 וזה בדיונים מול משרד האוצר. בחודש הקרוב כבר התמונה הזו תובהר.

יתוקצבו? תקשיבו מה אני אומר לך. אתה שומע מה אומרים לך? יתוקצבו. ב-2013 חתמו אתי.

אני אתן לאשתי את מספר הטלפון שלך והיא תשאל אותך כל יום-יומיים מה עם הגן של הילד.

אני בקיא בתהליכים בשכונה הזאת. לפני ארבעה חודשים ביקרתי בה וראיתי שם בניין וחצי.

מי שואל אתך בכלל? אתה לא צד בעניין. רם, אתה מבין את ההבדל? חתמתי חוזה, עכשיו מגיע לי כל פקיד ואומר שלפי דעתו זה לא מגיע. לא שואלים אתכם.

אנחנו רוצים שבתי הספר יהיו מוכנים לאותם ילדים. אנחנו לא רוצים שבתי ספר וכיתות יעמדו ריקים.

למה לא? איזה אסון יקרה? מה עדיף, שהגן ובית הספר יהיו מוכנים קודם או שהבן אדם יעבור לגור לפני שיש לו גן ובית ספר?

אנחנו במצוקה של מחסור.

אתה מצפה מרשות מקומית להכפיל את עצמה פי שלושה או פי חצי ואתה אומר לאותם אנשים שיעברו לגור שלא נורא, אתם רק מקריית גת, כולה פריפריה, איזשהו מקום, אבל במודיעין אתה תיתן את הכסף בזמן, נכון?

לא, מיקי, זה יותר חמור.

הטענות הן לא נכונות. הכסף הועבר לעיריית קריית גת ולא לערים אחרות. אתה משתמש בכסף של קריית גת לטובת ערים אחרות. מה שאתה עושה, זאת עבירה. זה בניגוד לכל מה שנקבע על ידי מדיניות הממשלה. אתה חוטא לתפקידך כמשרד חינוך. משרד חינוך לא יכול לעשות מימון צולב מכספי המדינה לעיר מסוימת לטובת עיר אחרת, בטח לא על חשבון הפריפריה. עם כל הכבוד, סליחה שאני קצת יוצא מגדרי, אבל זה מרתיח אותי. לא יכול להיות שיקפחו את הפריפריה. זאת בדיוק הוועדה לצדק חלוקתי. זה הקיפוח של הפריפריה לטובת מקומות אחרים. הפריפריה צריכה תמיד להיות בראש סדר העדיפויות שלנו ואם יש כסף שנועד לפריפריה, הוא לא יופנה לשום מקום אחר אלא הוא יופנה לאן שהוא הופנה מראש. לכן הטענות שלך הן לא טענות נכונות. נקודה.

את הנקודה הספציפית הזאת אני אבדוק.

תבדוק את זה בבקשה ותביא לפתרון עם תשובות לדיון הבא.

אתה צריך להבין שהכסף הזה כבר שלנו משנת 2013. זה לא אתה ספציפית. אין לך SAY כאן, לא לך, לא לתמ"ת, אין לכם SAY.

הדברים ברורים. אני חייב לומר שהדברים ידועים. זה לא שחידשת משהו. אלה דברים כואבים. ילדי קריית גת לא פחות חשובים מילדי שאר הערים ברחבי הארץ. אם יש כסף שהופנה במלואו לטובת העיר קריית גת, הכסף ילך רק לעיר קריית גת. הרי מה תפקידך כרגולטור? לוודא שהדברים מתבצעים כמו שצריך ובקצב הנכון ובהתאם. העיר קריית גת עושה את הכול בקצב הנכון ואתה עושה את זה בקצב איטי. אתה בא ואומר שאתה רוצה להחזיק בכסף. אם אתה אומר שאתה רוצה להחזיק בכסף לצרכי בקרה, דברים לא מתקדמים, תקרא את העירייה ותגיד לה א', ב', ג' לא קרה ואתה רוצה שיתבצע כדי לתת לה את הכסף. זה אולי קצת לגיטימי. לא הכי לגיטימי אבל קצת לגיטימי. אבל להגיד לי שאתם משתמשים במשאבים האלה לטובת ערים אחרות? זה כבר משהו שלדעתי חוצה את כל הגבולות.

לא אמרתי.

אדוני יבוא בדיון הבא וייתן הסברים ואולי בכלל יבוא ויאמר שנפתרה הבעיה והעברתם את מאה אחוזי הכסף ואז בכלל לא צריך לבוא לדיון. יכול לבוא להגיד שלום וללכת. אב אם נתתם את מאה אחוזים מהכסף, נפתרה הבעיה.

תבין שגם אחרי המאה אחוזים האלה, עדיין אין לי אולם ספורט ואין לי זה וזה וזה. המאה אחוזים האלה, הם שישים אחוזים.

בוא נגיע לשישים אחוזים של המאה אחוזים.

אחרון הדוברים, חגי פורבס. מעניין לשמוע אותך.

המשמעויות של עיריות ורשויות בכל הנושא של בניית מעונות יום נקבעה בהחלטת ממשלה משנת 2013 והיא אומרת שההטבה שניתנת לרשויות שיש בהם הסכמי גג, מתבטאת בזה שבספירת הילדים, יש כל מיני משמעויות למספר הילדים ברשות, מספר הילדים ברשות , יתווספו לו תחזיות של גידול הילדים ברשות. זה מכוח החלטת ממשלה. זאת הנגזרת.

תסביר לי בעברית. נניח בהסכם הגג כתוב לי 28 מעונות יום. יש לי הסכם עם המדינה בו כתוב 28 מעונות יום. אתה לא אמור לעשות שום דבר חוץ מלתת לי את הכסף לזה. אתה אומר ללכת למדינה, לקחת את הכסף עבור 28 מעונות היום ולתת לי אותו. זה הסכם שלי. למה עשינו את כל ההסכם?

האם אדוני יכול להבטיח לי שאין מימון צולב גם אצלכם במשרד? האם אדוני יכול להבטיח לי שהכסף שהופנה לעיר קריית גת לא מופנה לערים אחרות?

אין לנו כסף שמופנה לרשויות, גם לרשויות עם הסכמי גג. כל הרשויות בארץ שחתומות על הסכמי גג, המשמעות היחידה שיש לרשויות עם הסכמי גג - - -

במקרה שלהם האוצר אשם. האוצר לא מעביר להם.

הם לא כאן.

הוא חותם אתי הסכם גג, אומר לי שמגיעים לי 28 מעונות, עושה לי חישוב של עוד כמה עשרות מיליוני שקלים, קיבלת, חותם ואחר כך הוא אמר לי לך תריב אתו. אני בא אליו, הוא אומר לי שהוא יספור לי ילדים.

לא. אני חייב לומר. כל הרשויות בארץ שיש להן הסכמי גג, החלטת הממשלה אמרה לי שמה שאתה צריך לעשות לרשויות כאלה זה במסגרת הקריטריונים שלך, של חלוקת תקציבים למעונות, אתה מתחשב גם בתחזית גידול. ישבנו בזמנו עם רמ"י וגיבשנו נוסחאות וגיבשנו הכול והכול היה ערוך ליישום החלטת הממשלה הזאת. זה ההיבט היחיד שיש למשרד סביב בניית מעונות יום.

8,000 יחידות דיור, כמה מגיע?

לפי הספירה מגיע אפס מעונות יום.

לא. ממש לא. אמרתי נקודה אחת. זה לא שלי יש כסף שקיבלתי לקריית גת.

בשורה התחתונה, עוד שמונה חודשים נכנסים 1,700 אנשים עם היתרים ביד ובעוד שנה הם גרים. 1,700 כפול שתיים כפול אחד. 1,700 ילדים במעון. כמה מעונות צריך לבנות בשביל 1,700 ילדים? 300 ילדים במעון, זה אומר עשרה מעונות. מתי נבנה אותם? גם עכשיו תביא לי את ההרשאה, מתי אני אבנה אותם?

אני אומר שהמחסור במעונות יום, הצורך לבנות מעונות יום ברחבי הארץ הוא לא קשור להסכמי גג אלא הוא קשור לביקושים וליכולות של רשויות לבנות. אני כפוף כאן לשני דברים, האחד, לתקציב והתקציב מחולק - - -

הבנו. אתה אומר שהמדינה עושה הסכמי גג אבל היא אומרת, עזוב, ממילא הם לא יממשו אותם, תמשיכו לעבוד רגיל.

לא. ממש לא.

כל הרעיון של הסכם גג הוא שהמעון יהיה מוכן לפני שהבית יהיה מוכן. זה הרעיון. לכן אמרו לך שתעשה תחזית. איך אתה עושה תחזית? 1,700 היתרים בחוץ. כמה תחזית עשית? 1,700 היתרים, זה 1,700 משפחות. אם לכל ארבע משפחות יהיה ילד, זה 400.

אדוני, תתכנס לסיום.

איך אני אבנה?

למשרד הכלכלה יש מנגנון אחיד לחלוקת תקציבים לבניית מעונות יום כאשר חמישים אחוזים מתוך התקציבים האלה משוריינים למגזר הערבי, למגזר החרדי ולרשויות מאשכולות אחד עד ארבע. קריית גת היא אשכול ארבע, כך שמעתי, ולכן היא תיכנס למשבצת הזאת.

אחרי שיסתיים כרמי גת או לפני?

בשונה מגני הילדים, לנו אין חוק חינוך חובה. הרחבת היצע המעונות מגיעה ביוזמת הרשות. הרשות רוצה לבנות מעון, היא צריכה לעמוד בתנאי הסף של תקצוב המעונות כאשר אחד התנאים הבסיסיים והיותר קשים להשגה אלה היתרי בנייה. ברגע שיש את התנאים האלה, מגיעים אלינו, מגישים את הבקשה ומקבלים תקצוב כאשר – וכאן הנקודה הכי חשובה – זה גם כפוף למגבלות תקציב. כרגע התקציב שלי לבניית מעונות יום נגמר מכוח חוק טרכטנברג ואנחנו נערכים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לענות לו. לפי החלטת קבינט הדיור מ-20 לספטמבר 2013, משרד הכלכלה ומשרד האוצר היו צריכים לקבוע לגבי יחידות הדיור אבל הדבר הזה לא נעשה.

אבל זה לא נכן.

במשך שלוש שנים היו אפס הקצאות.

זה לא מדויק.

אני שואל את אדוני שאלה. הרי יהיה דיון המשך. אולי, כמו שהצענו לשאר המשרדים, תחזור למשרד ותבדקו אפשרות יחד עם עיריית קריית גת איך אפשר לקדם את הדברים שתקועים ואז אולי לדיון הבא תבוא ותאמר שבוצע כך וכך, הדברים מתקדמים, ואז אולי נהיה במצב הרבה יותר טוב.

הוא אומר לך שאין לו תקציב.

אני למדתי שכאשר רוצים למצוא תקציב, יודעים למצוא תקציב.

אנחנו לא משריינים כסף.

האוצר לא העביר לך כסף? אתה טוען שעד עכשיו האוצר עדיין לא העביר אליך כסף?

עד עכשיו האוצר נתן את כל הכספים שיש. הכספים שיש, מכוח דוח טרכטנברג – דוח טרכטנברג היה בשנים 2011 עד 2016 – אנחנו עכשיו בדיוני תקציב לשנה הבאה ובמסגרת דיוני התקציב האלה נושא הרחבת מעונות היום הוא על הפרק. יש החלטת ממשלה על חריש. חריש זאת הרשות היחידה בכל הארץ שיש החלטת ממשלה שהקצו לה כסף לבניית מעונות יום. אין עוד רשויות כאלה. זאת החלטת ממשלה שלא המשרד יזם.

בקיצור, להסכם הגג אין שום משמעות.

אם רוצים לשריין כסף, לא במסגרת המנגנון הרגיל.

הבנתי. תודה רבה.

אתה מבין כמה כסף אנחנו סתם מבזבזים. הולכים, חוזרים, הולכים וחוזרים, יושבים יועצים, כותבים וכולי ואני משלם את זה.

אחרונת הדוברים גברת עפרה כרמון אבן, משרד הרווחה.

אני לא יודעת אם זה בשוגג אבל למעשה לא הוצגו צרכים להם אנחנו נדרשים להיערך בהתייחס למשרד הרווחה – מסגרות דיור ומסגרות יום. בין אם התקיים שיח בין מחלקת הרווחה המקומית למחלקת התכנון ובין אם לא, ברגע שבעצם יתקיים השיח הזה נוכל להיערך ונשמח לקחת חלק.

אלה צרות של עשירים.

אני חייב לציין שלמשרד שלכם יש שר מדהים. אני לא אובייקטיבי, הוא מהמפלגה שלי. אני חושב שבאמת אפשר יהיה לעשות אתו המון פעולות. כמובן, אם יהיה צורך, זה יתבצע בטיפול אנשי המקצוע של הרשות. משרד הרווחה פותח בפניכם את ידיו ומציע לכם לבוא לפתחו.

אני רוצה לסכם את הדיון.

1. המדינה גבתה מיליארדים כתוצאה משיווק כרמי גת והתעשרה על חשבון קריית גת תוך כדי שהיא מפקירה את העיר בפועל.

2. המשך האצת הבנייה בהתאם למדיניות הממשלה תלוי בהקצאת משאבים הוגנת ומעשית שתאפשר לרשות לעמוד בשינויים הצפויים.

3. נדרשת הגדלה להכנסות השוטפות של עיריית קריית גת על מנת שתוכל להעניק לתושביה הוותיקים ולתושביה החדשים את השירותים הנדרשים לכל אזרח.

4. הוועדה ממליצה לכל הגורמים הרלוונטיים – משרד האוצר, משרד השיכון, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התרבות והספורט, משרד הדתות, משרד הכלכלה ובפרט משרד הפנים – לקיים דיונים שיביאו לפתרון ממשי לכל הסוגיות שהועלו בישיבה, הן בשינוי חלוקת גבולות והכנסות, הן בהקצאות משאבים כלכליים ממשרד האוצר והשיכון לטובת יישום הרחבת העיר בפועל.

5. הוועדה קוראת לסדר את נציגי הממשלה – משרד האוצר, במקרה זה אגף התקציבים, ועדת הוותמ"ל – שלא הגיעו לדיון למרות שהוזמנו לכאן כדין ורואה זאת בחומרה רבה.

6. אני קובע כי הדיון הזה יובא להמשך דיון על מנת שנוכל לעקוב אחרי הדברים שמתקדמים במועד שייקבע בקרוב בעזרת השם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.