הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ו (01 באוגוסט 2016), שעה 11:00

בחירת יושב ראש לוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

"צעדת השוויון - הפערים בין מרכז לפריפריה", של חה"כ נחמן שי, דב חנין, יהודה גליק, אורלי לוי אבקסיס, חיים ילין, תמר זנדברג, אכרם חסון, יגאל גואטה ומנחם אליעזר מוזס.

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יואב קיש – יו"ר ועדת הכנסת

יהודה גליק

אכרם חסון

אחמד טיבי

בצלאל סמוטריץ

עיסאווי פריג'

עבדאללה אבו מערוף

זוהיר בהלול

מיכל בירן

איתן ברושי

יגאל גואטה

תמר זנדברג

דב חנין

מנואל טרכטנברג

יוסי יונה

אורלי לוי אבקסיס

מנחם אליעזר מוזס

רחל עזריה

נחמן שי

ניר ברקת - ראש העיר ירושלים

מיכאל ביטון - ראש העיר מועצת ירוחם

יוחאי דמרי - ראש המועצה האזורית הר חברון

אבי דאבוש - חבר מנהיגות תנועת הפריפריות

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

דינה דיין - מנכ"לית נטיעות, ארגון לחוזרים בתשובה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נועה בירן - דדון

אהובה שרון, חבר המתרגמים

בחירת יושב ראש לוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

"צעדת השוויון - הפערים בין מרכז לפריפריה", של חה"כ נחמן שי, דב חנין, יהודה גליק, אורלי לוי אבקסיס, חיים ילין, תמר זנדברג, אכרם חסון, יגאל גואטה ומנחם אליעזר מוזס.

שלום לכולם. אני מאוד שמח לראות את האולם מלא. אני חושב שזה רק מבשר את חשיבות הוועדה הזו שאנחנו מקימים כאן. הוועדה הזו, ועדה מיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, תדון בנושאים שהם בלב לבה של החברה הישראלית. אנחנו מדברים על הפריפריה, אנחנו מדברים על הרווחה, על החינוך, על הבריאות. יש הרבה מאוד נושאים.

אני רוצה להגיד שבין הוועדות השונות הדברים האלה נדונים. זאת לא תהיה הפעם הראשונה שאנחנו מדברים על נושא של צדק חלוקתי בכנסת, ודאי שלא. הרבה מהדיונים בתוך הוועדות והצעות החוק נוגעים בדברים האלה.

אנחנו החלטנו בכנסת לקחת את הנושא הזה ולייחד לו ועדה כי אנחנו כולנו סבורים וחושבים שזה ראוי וכך נוכל למקד את תשומת לב הבית הזה בנושא.

בחירת יושב ראש לוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

נמצא אתנו ידידי חבר הכנסת מיקי זוהר שכיושב ראש ועדת הכנסת בכוונתי להמליץ עליו ליושב ראש הוועדה ולקבל את אמון החברים.

אפשר להציג מועמדות נגד?

לא מקובל. לא בישיבה חגיגית.

לצערי לא נוכל להישאר כאן כי יש ועדת כנסת שממשיכה דיונים. אנחנו הפסקנו את דיוני ועדת הכנסת כדי לקיים את ההצבעה בוועדה הזו ולאחר שמיקי ייבחר, אנחנו נלך לוועדת הכנסת. הוועדה הזו תמשיך לדון בנושא צעדת השוויון, הפערים בין המרכז לפריפריה, צעדה שהתחילה עם ראשי רשויות מהדרום. חיכינו עם הדיון הזה כדי שהוועדה תוקם ותוכל לדון בנושא.

אני רוצה לומר לך מיקי ידידי, כמי שהרים את הדגל של הפריפריה ושל הנושא הזה מתחילת כהונתך בכנסת, אני חושב שאין ראוי יותר ממך להוביל את הוועדה הזו. אני מכיר את היכולות שלך, אני מכיר את העשייה שלך ואני בטוח שכאשר תתמקד בוועדה הזו הנושא הזה יקבל דחיפה רצינית ביותר. אני מאוד מאוד שמח שאתה תהיה יושב ראש הוועדה ואני בטוח שיחד עם החברים הטובים שנבחרו לוועדה תעשו רבות בכל הנושאים, בין אם זה דיור ציבורי, בין אם אלה הטבות מס, בין אם אלה מבני ציבור וייצוג הולם, לא מעט דברים ונושאים חשובים שראויים שיטופלו בצורה ממוקדת כפי שיהיה כאן בוועדה.

אנחנו נקיים עכשיו את ההצבעה ולאחר מכן מיקי, אם ייבחר, יקבל את תפקיד היושב ראש וחברי ועדת הכנסת יצטרכו לעזוב.

מיקי זוהר חבר, אני חבר, יהודה גליק חבר. יש מישהו מהליכוד במקומו? יהודה לא הגיע.

הוא מאשר.

אכרם חסון מסיעת כולנו. בצלאל סמוטריץ מהבית היהודי. יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. עיסאווי פריג' מ-מרצ. מוזס מיהדות התורה. אחמד טיבי מהרשימה המשותפת.

אני במקומו.

יש עתיד? אין. ש"ס?

יש להם חבר אבל הוא עוד לא הגיע.

אני מביא להצבעה את הבחירה של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר ליושב ראש הוועדה.

המחנה הציוני לא העבירו רשימות ונכון לעכשיו הם לא יודעים אם הם מעבירים.

אנחנו נתמוך גם אם אנחנו לא רשומים כרגע.

מי בעד אישור הבחירה של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר ליושב ראש הוועדה?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושרה בחירתו של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר ליושב ראש הוועדה.

פה אחד. מיקי, בבקשה, הכיסא שלך.

תודה רבה. חברים, אני באמת מכבד את המעמד הזה באופן שקשה לי אפילו לתאר במלים ואני אומר לכם גם למה. אני יושב בכנסת כבר מעל שנה ונתקלתי לא מעט פעמים בקיפוח של נושאים רבים. ראיתי קיפוח עוד מיום היוולדי, כמי שמגיע מהעיר קריית גת ושימש גם כחבר מועצה וסגן ראש העיר, ראיתי איך נראה קיפוח. הקיפוח הוא לא תמיד אך ורק גיאוגרפי אלא יש גם פריפריה חברתית, יש אפילו קיפוח מגדרי, יש קיפוח שגם קשור ללאום שלך ולזהות שלך, יש קיפוח בין עדות. יש קיפוח במדינת ישראל. כששאלו אותי איזו ועדה אתה רוצה להקים, כי הרי הנושא של הוועדה הובא לפתחי, אמרתי שהדבר שאני הכי מתחבר אליו זה צמצום פערים בחברה הישראלית.

נכון נאמר קודם על ידי חברי יואב קיש שבאמת משתף אתי פעולה בכנסת באופן הדוק ואני מודה לו על כך, שוועדות הכנסת, עקרונית תפקידן לפתור את נושא הקיפוח ולדון בו אבל העיסוקים שלהן רבים. הוועדות צריכות לעסוק בהמון המון נושאים, בכמות אינטנסיבית של נושאים, ואת מי תמיד שמים בסוף? את הפריפריה. תמיד שמים בסוף את החלש כי אין מי שיקרא את הצעקה, אין מי שיבוא ויאמר אני כאן, מגיע לי. מה שילד מקבל באזור הדרום, זה צריך להיות בדיוק מה שילד מקבל היום באזור תל אביב. אם אנחנו לא נצמצם את הפערים בחברה הישראלית, הקרע בעם יגדל וכדי לאחות את הקרע, כדי ליצור אומה אחת מגובשת, מאוחדת וחזקה, אנחנו צריכים לצמצם את הפערים בחברה הישראלית.

הוועדה הזו תעבוד יותר קשה מכל ועדה אחרת. אני מתחייב לזה. היא תדון כל יום כשיש מליאה וכנסת – ואם צריך, פעם, פעמיים ושלוש פעמים ביום – בקיפוח. הקיפוח יכול להתבטא במגוון נושאים. למשל, יהודה ושומרון לעומת שאר חלקי הארץ. יש שם קיפוח וכולנו מבינים אותו. אני באופן אישי עסקתי בזה. חברות אינטרנט, חברות כבלים לא רוצות להגיע ליהודה ושומרון ולתת להם שם את השירותים. זה יעלה על הדעת? גם זה יבוא לוועדה הזאת. זאת סתם דוגמה אחת. כל מה שקשור לבריאות, לרווחה, לחינוך, לתרבות, זה צריך להתפזר באופן שווה לארץ אבל במקומות מסוימים שיש חוסר, צריך לתת העדפה מתקנת. גם למגזר הערבי, עיסאווי פריג'.

אתה מדבר על חברות האינטרנט שלא מגיעות לשטחים.

גם זה. אתה תבוא להתנגד.

אתה מדבר על צמצום פערים ועל קיפוח.

כן. תן לי להשלים את הנאום ואחר כך יהיה לנו זמן לריב עד שתתעייף. כן, אבל גם למגזר הערבי אנחנו נדאג שלא יהיה קיפוח. למגזר הדרוזי, חד משמעית. זה חלק בלתי נפרד ממה שהוועדה הזאת תעסוק בו ואני שמח שאכרם חסון הצטרף לוועדה. אנחנו ביחד נעשה הרבה דברים למען המגזר הדרוזי.

למה? המגזר הדרוזי מקופח?

הוא מקופח.

למה הוא מקופח?

כך אני חושב.

אתה חושב שהוא מקופח? בוקר טוב אליהו.

לכן אנחנו כאן. אני מציע לאדוני לבוא לוועדה ולנסות לעורר סוגיות בנושא. המגזר הדרוזי מקופח. אנחנו נצמצם את הפערים הללו.

אני מדבר בציניות. אכרם חסון הבין למה אני מתכוון.

אני לא הבנתי.

כנראה לא הבנת.

לא הבנתי.

עם כל הכבוד, אתה צריך להבין למה התכוונתי.

תגיד. תבהיר בהמשך.

ברצון אני אבהיר.

תוכל להתייחס אחר כך כאשר אנחנו נקיים דיונים סוערים וענייניים. זאת מהותה של הוועדה.

ברשותכם, כתבתי כמה דברים ואני רוצה לומר אותם. למי שלא זוכר, נבחרתי כנציג מחוז הנגב לסיעת הליכוד. הגעתי מהדרום. דווקא כנציג מחוז הנגב של סיעת הליכוד, סיעה שאני לפחות מבחינתי רואה במודל הרציני והחשוב ביותר שלי, מנחם בגין זיכרונו לברכה שייצג את כלל העם על עיקרון חמשת ה-ממים – זה הדבר שמנחה אותי וזה הדבר שינחה את הוועדה הזו.

כן, אני רוצה לשנות סדרי עולם. אני רוצה להביא לחלוקת משאבים צודקת, מאוזנת, מגוונת, חומרית ותרבותית, לצמצם את הפערים בחברה הישראלית בכל התחומים – בבריאות, בחינוך, ברווחה, בתרבות, בקרקעות, בהכנסות. צמצום פערים בין תושבי הפריפריה למרכז במגוון התחומים, גם כמו שציינתי בין יהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ. יש שני פערים שכולכם מכירים גם בין חרדים לחילוניים, ערבים ליהודים, דרוזים ליהודים. פריפריה חברתית כאשר בתוך הרשויות השונות תראו שכונות מקופחות עם ריבוי של מקרי רווחה שאף אחד לא שם לב אליהם.

חלוקה מחודשת של דיור ציבורי, חלוקה מחודשת של קרקעות, גבולות, אזורי תעשייה ברשויות מקומיות ותקציבים של חינוך וספורט. גם בהטבות מס ליישובי הפריפריה אנחנו נעסוק ויכול להיות שגם באחרים וגם בפיזור של מבני הציבור בארץ. סתם דוגמה, אם מחר בבוקר יחליט משרד הבריאות להקים מכון סי.טי., מי קבע שהמכון הזה יהיה דווקא במרכז הארץ? למה שלא יהיה בצפון או בדרום? זו שאלה שהוועדה הזו תצטרך לדון בה ותצטרך גם לתת פתרון ולתת המלצות לכל מי שצריך לקבל את ההחלטה.

הוועדה תוכל לעורר דיונים ציבוריים שבסופו של דבר גם יביאו להישגים לפריפריה וכל הישג שיושג בוועדה הזו, הוא יהיה בהיקפים משמעותיים הרבה יותר מעלותה כפי שביקרו אותי כי ביקרו את הקמת הוועדה בעלות של מאתיים אלף שקלים. אני לא מתבייש בעובדה הזאת. כן, הוועדה הזאת תעלה למשלם המסים מאתיים אלף שקלים בשנה ויכול להיות שאפילו תעלה 250 אלף שקלים בשנה. אבל ההישגים שהוועדה הזו יכולה להביא לאזרחי הפריפריה ובכלל לאזרחי ישראל, הם יכולים להגיע למיליארדי שקלים. לכן אני מבקש מכל המבקרים, כמו שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפני שהם תופרים את החליפות, להמתין בסבלנות ולראות את תוצאות ההישגים של הוועדה. לאחר מכן לא חייבים להחמיא אבל לפחות להפסיק את הביקורת.

חברים, אני מתכוון באמת לעשות את המרב ולעשות את כל מה שאני מסוגל כדי להוכיח שהייתי ראוי למינוי הזה כי בעיני זה מינוי חשוב ויש עלי נטל גדול של חובת הוכחה שאני מתכוון בעזרת השם להגשים ולהשלים.

חברים, בואו נתחיל את הדברים. מי שרוצה לומר דברים, בבקשה.

ידידי מיקי, ביום שמח כזה אני חייב להתמקד בדברים החיוביים ובברכות. חברים, זה לא סוד שהילד הזה נולד באופן בעייתי ולא נולד באופן נורמלי. הביקורת, בחלקה הגדול בצדק, אבל זאת ההזדמנות להפיח רוח חיים בילד הזה שנולד לחיים.

צדק חלוקתי, ידידי מיקי, זאת מילה מאוד גדולה. זאת מילה מאוד פופולרית וכולם משתמשים במילה פופוליסטית אבל השאלה איך מתרגמים את זה הלכה למעשה. אתה ציינת משפטים מאוד חשובים כמו חלוקת משאבים צודקת, צמצום פערים, חלוקה מחודשת של גבולות, פיזור מבני הציבור בארץ, הישגים אבל גם אמרת בין תושבי יהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ וכך אתה גורם להם לעוול, לתושבי יהודה ושומרון, לשטחים. אתה גורם לסמוטריץ עוול כי אם אתה מצמצם את הפערים בינו לבין קריית גת, הוא צריך לוותר על המון דברים. שם אין עניים. אצלך יש עניים.

אני מאוד מקווה חברי מיקי שאכן הכוונות שלך והרצון ומילת הקיפוח בה התחלת את הדיון תבוא לידי ביטוי והוועדה הזו והצדק החלוקתי שאתה מדבר עליו אכן ידבר לכלל אזרחי מדינת ישראל באשר הם.

בהחלט.

פריפריה, ערבים, כל מי שנמצא בתחתית. כאשר אנחנו מדברים על צמצום פערים, אנחנו צריכים להתייחס לכל אזרחי המדינה. אנחנו נשפוט אותך לפי מעשים וברגע שהפעילות תצא לדרך – ולפי הנוכחות של האנשים וראשי המועצות אני רואה שיש התעניינות מוגברת ומעניינת בוועדה – נשכח את כל תהליך הלידה הבעייתי של הוועדה. שיהיה לנו בהצלחה.

תודה רבה לעיסאווי פריג'. אני לא יכול לחכות לדיונים הסוערים שיהיו לנו כאן בוועדה.

יהיו.

חבר הכנסת מוזס, חברי ורעי.

ברשות חברי היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, כל ראשי הרשויות והמוסדות השונים ובפרט ראש עיריית ירושלים, אם אשכח ירושלים תשכח ימיני, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.

מיקי, הספקתי בשנה הזאת להכיר את היכולות שלך ואת הרצינות שלך והקשרים שלך. אתה יודע שאתה הולך כאן באמת לשנות סדרי עולם?

זו התכנית.

רק השם יצליח ולוועדה הזאת יהיו שיניים לבצע ולהגשים את כל החלומות שלך כי אלה גם החלומות שלנו. מי כמוני יודע עד כמה קיפחו אותנו בשנתיים וחצי הקודמות עת הייתה הממשלה הקודמת, החל מביטול שעות השילוב.

מיקי גם היה בממשלה הקודמת.

לא. הוא לא היה.

הייתי סגן ראש עיר.

לא אישית.

הייתי חלק מהמפלגה של הממשלה.

אין לי טענות למיקי. הניסיון שלי אתו בקדנציה הזאת, הוא ממש נפלא. לא נותר לי אלא לאחל לך שבאמת תצליח בדרכיך בכל אשר תפנה, תשכיל ותצליח וכולנו נצליח.

בעזרת השם. תודה חבר הכנסת מוזס. ברשותכם, ראש העיר ירושלים, בדיון הבא כמובן אתה תהיה חלק מרכזי בו, אבל אם אתה רוצה לומר כמה מלים, בבקשה. כך גם ראש העיר ירוחם. לאחר מכן נוכל לחזור לחברי הכנסת. אתם רוצים לחכות לדיון על צעדת השוויון?

קודם כל, נאחל לך בהצלחה. בהחלט איש מוביל בכנסת בנושא הזה. ברכות ובהצלחה. אנחנו בהמשך נתייחס.

תודה.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני מצטרף לברכות. זה לא סוד שהיה ויכוח קשה בכנסת על הקמת הוועדה הזאת והאופוזיציה חשבה שלא נכון להקים ועדות נוספות ובטח לא להקים אותן בצורה שהן הוקמו. למרות זאת, אני שמח שהוועדה הזאת קיימת היום.

אני רוצה להזכיר לכולנו איך הוקם מבחינה היסטורית המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה הוקם במקור כאשר היה פרלמנטר מצוין בשם רוני מילוא שהובטח לו להיות שר בממשלה ולא נמצא לו תיק. לכן לא הייתה ברירה לראש הממשלה שמיר והוא הקים את המשרד להגנת הסביבה והיום אנחנו כולנו מבינים שבלי המשרד להגנת הסביבה אנחנו לא יכולים.

אני מאחל לוועדה הזו שזה יהיה גורלה, שבעוד כמה שנים אנחנו כולנו נסתכל בכנסת ונשאל איך אפשר היה בלי ועדה לצדק חלוקתי בכנסת ואיך הכנסת עבדה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהתפקיד של הוועדה הזו הוא תפקיד מאוד קשה כי חוסר הצדק החלוקתי בחברה שלנו לא בא משמים. זאת לא גזרת גורל וזה לא בגלל ציווי אלוהי. אין צדק חלוקתי בחברה שלנו בגלל מדיניות ולא בגלל טעות. הועדה הזאת תצטרך להיות הכלי שמאחד כוחות בכנסת להתמודד מול מדיניות שהיא מושרשת מאוד עמוק בתוך המערכת, שהיא מושרשת בהשקפות עולם, היא מושרשת באמונות שתיתן לאלה שנמצאים למעלה ואז זה יטפטף בסוף לאלה שנמצאים למטה. כל התפיסה הבעייתית המוטעית וההרסנית הזאת, נגדה צריך להיאבק.

אני מברך על דברי הפתיחה שלך. הוועדה הזאת צריכה להיות המקום בו נלחמים למען פריפריות, למען מיעוטים, למען הציבור הערבי, למען המזרחים, למען הפריפריות הגיאוגרפיות, למען הפריפריות החברתיות שאינן פריפריות גיאוגרפיות. אני גם מקווה, אדוני היושב ראש, שלשולחנה של הוועדה הזו יגיעו גם דברי חקיקה. מאוד מאוד חשוב.

זו התכנית.

שהוועדה הזאת תהיה ועדה שלא רק עוסקת במדיניות ברמה הכללית אלא גם לוקחת לטיפולה חוקים. אתה לגמרי צודק שוועדות הכנסת הנוכחיות מאוד מאוד עמוסות ואני כמי שמקדם חוקים שעוסקים בצדק חברתי מאוד מייחל לרגע שבו כאשר ועדה לא מסוגלת לטפל בחקיקה, אולי בגלל קשיים, אולי בגלל חוסר זמן, אולי בגלל לחצים, תבוא הוועדה הזו ותגיד אנחנו מוכנים להתנדב למשימה הקשה ואנחנו מוכנים לקחת על עצמנו לקדם את החוק הזה כדי להעביר אותו במהרה בימינו. תודה ובהצלחה.

חד משמעית אני רוצה לומר לחבר הכנסת דב חנין שכל מה שקשור לחקיקה, הוועדה הזאת היא ברת סמכות לחקיקה. יש לה סמכויות ככל הוועדות בכנסת. אני יכול להגיד לך שכבר דיברו אתי על מספר חוקים שרוצים להעביר אלי. אני לא יודע אם זה מחמיא או מלחיץ, אבל זה קרה. אני כבר אמרתי שהוועדה הזו באה לעבוד. זאת לא ועדה שאמורה להיקרא ועדה אלא היא צריכה באמת לבצע עבודות גם עבור הממשלה וגם עבור אזרחי ישראל. קודם כל עבור אזרחי ישראל וכך גם יהיה.

חבר הכנסת אכרם חסון.

בוקר טוב. ברכות. אני מאחל לך הצלחה כיושב ראש הוועדה החשובה הזאת שאני אישית מאמין בה. אין ספק שהתרבות הישראלית היא אנטי והיא נגד והיא מבקרת, ורק אולי בסוף תבדוק את התוצאות. יש לנו תרבות רעה בארץ לצערי הרב ואין פרגון. אני דווקא כאן מפרגן וגם תומך בהקמת הוועדה כי המגזר שלי סובל מאפליה מתמשכת מאז קום המדינה.

אני רוצה גם לומר לכם שיש בארץ 900 אלף ילדים רעבים ויש 2.5 מיליון משפחות עניות במדינת ישראל, יש יהודים וערבים ולא רק ערבים אלא כולם באותה צלחת. מי שעני ומי שרחוק ממרכז העניינים, נמצא במצב סוציו אקונומי קשה ביותר.

אני ערכתי כמה בדיקות ואני רוצה לשתף את החברים. למשל, דלית אל כרמל, הכפר הדרוזי שאולי הוא הכי מבוסס והוא שלוש מתוך עשר במצב סוציו אקונומי. הוא חלש. בעשרים השנים האחרונות הממשלות לא הקימו אפילו מפעל אחד בכפר דרוזי כלשהו, כך ש-שישים אחוזים מהמגזר חיים ממשכורת אחת. אני תמיד אמרתי שגם החבר'ה היהודים המבוססים עם שתי משכורות לא מסיימים את החודש ובוכים בסופו, אז תאר לעצמך מה קורה לאוכלוסייה שחיה ממשכורת אחת. איך מודדים חברה? מודדים חברה מבחינת השכלה וחינוך ומבחינה כלכלית. אז אם בעשרים השנים לא הקימו מפעל אחד ומצבנו מבחינת האקדמיה הוא כזה ש-15 אחוזים מאלה שמסיימים בגרות הולכים לאקדמיה לעומת 48.5 אחוזים אצל אחינו היהודים, אז מצבנו לא רק על הפנים אלא אנחנו מחוקים ולא קיימים.

לכן לוועדה הזו יש חלק נכבד וחלק מרכזי בשינוי המצב הסוציו אקונומי, לעשות צדק חברתי ולקדם. אני גם מאלה שטוען שאם המדינה הייתה משקיעה הרבה אצל הערבים, היא הייתה מצמיחה את כלכלתם, הייתה מתקדמת ומתפתחת, היה מה להפסיד לכל אזרח במדינת ישראל. אנחנו צריכים לדאוג לכך שלכל אזרח יהיה מה להפסיד. אנחנו צריכים לתת ולעזור ואני כאן ביחד אתך לשנות את המצב ולעשות דברים טובים. תודה רבה.

אני מצטרף לדברים בכל מה שקשור לחברה הערבית. כמובן שלחברה הדרוזית, אין חולק על כך שאנחנו צריכים לדאוג אבל נדבר על החברה הערבית.

למה לגבי החברה הערבית יש חולק? למה אתה מתחיל את המשפט הזה?

תן לי לסיים את הדברים. אני לא חושב שיש מישהו, אפילו במפלגה שלי - חוץ מבגין, שהוא באמת מספר אחד בנושא הזה - שהחברה הערבית לא חשובה לו. אני אומר לך שהחברה הערבית, הדרך היחידה לגרום לה להרגיש שווה, היא באמת להתייחס באופן רציני לכל הבעיות ולכל הסוגיות וגם לתת פתרונות אמיתיים ולא רק לדבר. ברגע שהחברה הערבית תקבל פתרונות אמיתיים מממשלת ישראל ובכלל ממדינת ישראל, אין לי בכלל ספק שהיא קודם כל תרגיש חלק וכל הקונוטציות השליליות שכל פעם מתקשרות לחברה הפלשתינית שהיא לא קשורה לחברה הישראלית, כי החברה הפלשתינית במקומה כבודה מונח ואני לא רוצה להתעסק אתה. אותי תמיד עניינה החברה הערבית שהיא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ואנחנו צריכים לדאוג לצמצם את הפערים. אלה הדברים שאני מתכוון לעשות.

חבר'ה, אין בעיה שתהיו קטני אמונה, אבל אל תשכחו לפרגן אחר כך.

חבר הכנסת תמר זנדברג.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני לא רוצה להיכנס לנסיבות הקמת הוועדה. אנחנו כאן. יש קרבות פוליטיים כולל בין קואליציה לאופוזיציה, בזמן האחרון נראה שדווקא הקרבות הם בקואליציה, בתוך הקואליציה פנימה, שהם המעניינים ואולי יותר חשובים פוליטית.. אני רוצה להתייחס לנושא עצמו ואני מאוד גאה על כך שנושא הדיון הראשון בו בחרת לעסוק הוא נושא שאנחנו יזמנו והוא אי השוויון לכבודו הוקמה הוועדה ולא רק אי השוויון אלא המאמצים להשגת השוויון והצדק. זה מתבטא אולי בצורה הטובה ביותר בשם הוועדה שהוא צדק חלוקתי.

אני רוצה לומר שאני לא חושבת שאני חשודה בתמיכה או באהדה מיוחדת באופן כללי לממשלה הזו. אני כן רוצה לומר שבזמן האחרון התחילו בכמה מישורים כמה וכמה ניצנים של – אני לא רוצה להגיד תיקון – הכרה בכמה עוולות שהן ארוכות שנים ואפילו עשרות שנים. כולן תוצאה של מאבקים אזרחיים קודם כל וזה המקום להריע ולהצדיע להרבה מאלה שיושבים כאן, ואני מזהה כאן הרבה פרצופים מהרבה מאבקים בתחום התקצוב הדיפרנציאלי, בתחום ההכרה בעוול, הריסות בתים בדיור הציבורי והמון המון נושאים שיובאו לפתחה של הכנסת יכול להיות דרך הוועדה הזו והם קשורים להשגת צדק.

עוד דבר שגילינו במאבקים הציבוריים הוא שככל שאנחנו יורדים במידת הכוח שניתנת לציבור, כך גדל העוול שאפשר לעשות לו בשקט, בלי שהוא זוכה לתהודה או לקול זעקה שקם. זה נכון בדיור הציבורי שברובו הוא מזרחי, זה נכון בפריפריה שברובה היא מזרחית, זה נכון בישובים שאפשר לסווג אותם בכל מיני דרכים. חבר הכנסת יוסי יונה ואני לא מזמן ניסינו לראות מה הדרך הנכונה כאשר אנחנו רוצים להשוות בין ישובים שונים, רשויות מוניציפאליות, מה הדרך הנכונה למדוד אותם. האם לפי האשכול הסוציו אקונומי, האם לפי המיקום הגיאוגרפי, האם לפי החוזק הכלכלי של הישוב או לפי החוזק הכלכלי של תושביו. המסקנה אליה הגענו היא שככל הנראה הדרך הנכונה ביותר היא שילוב של כל אלה וככל שאנחנו מסתכלים על מוחלשות כפולה ומכופלת ומשולשת ומרובעת לפעמים, כך קטן הקול שניתן עד היום לאותו ציבור. זה בין היתר מה שיש לנו, וזו משימה משותפת, לעשות.

אני רוצה לברך גם את חברי לסיעה חבר הכנסת עיסאווי פריג' שהוא חבר בוועדה הזו וייצג אותנו, את הסיעה, בכבוד. המשימה היא של כולנו, של כל הכנסת, של כל הבית ושל כל החברה הישראלית.

אני בטוחה שאנחנו ניגע כולל בסוגיות הקשות והמוגלתיות, כולל חלוקת הגבולות, כולל חלוקת ההכנסות ממקורות הכנסה, כולל חלוקת המשאבים מטעם משרדי הממשלה, כולל התקצוב הדיפרנציאלי וכולל מה הסל שילד נולד אתו כשהוא ילד, מה הקרן והריבית והחוב על הריבית והריבית דריבית שהוא מגיע אתו לעולם מעצם זה שהוא נולד במקום מסוים, בצבע מסוים, שייך לקהילה מסוימת וזה התפקיד שלנו, של המדינה, לספק הזדמנות שווה לכל אחד ואחד מהילדים האלה בהתעלם לחלוטין משאלות של דת, לאום, גזע, מין וכולי.

אנחנו מגויסים לתיקון הזה. אנחנו לרשות הכנסת, לרשותך, באמת בלי קשר לקואליציה ואופוזיציה. אני בטוחה שהציבור הרחב שיושב כאן מסתכל לכולנו בעיניים, מסתכל על התיקון ומסתכל על השאיפה לשוויון והוא גם מאוד מאוד חכם ומתוחכם ויודע לגלות ולזהות מתי עובדים עליו, באמצעות מה, באמצעות איזה ספין ובאיזו דרך.

לכן גם אתה קודם כל אבל כולנו נישפט כאן לאור הקריטריונים האלה ואני בטוחה שבסוף עבודת הוועדה נביא בשורה לציבור הישראלי. תודה.

אני חושש לומר שאני מסכים אתך בכל מילה. הפערים בינינו בנושאים אחרים הם גדולים אבל בנושא הזה הם מאוד מאוד קרובים.

חשוב לי לומר שגם בליכוד יכולים להיות אנשים שיש להם ערכים סוציאליים. אפשר גם להיות קצת ציניים לפעמים. תמיד מנסים לדמות את הליכוד, לצערי הרב, ואני אומר את זה באמת לצערי הרב, כי השורשים שלנו במפלגה הם חמשת ה-ממים והם מדברים על ערכים בסיסיים לכל הציבור במדינת ישראל.

עכשיו יש שישה ממים. מיקי הוא ה-מם השישי.

זה השישי והשביעי, זה מיקי מכלוף.

אני שגדלתי על ברכי הליכוד, מבחינתי על ברכיו של מנחם בגין ויצחק שמיר, ראיתי שם מרכיבים סוציאליים מאוד מאוד חשובים. זה לא משנה את העובדה שהליכוד הוא מאוד מאוד ליברלי, שהוא בעד תחרות מאוד מאוד משמעותית, שהוא בעד שוק חופשי וכל מה שקשור לנושאים הכלכליים, אבל המפלגה שלי כפי שאני רואה אותה חלה עליה החובה לעולם לא לשכוח את האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל, שכן חלק ניכר מהן הן אלו ששולחות אותנו לכנסת.

לכן אני אומר שהוועדה הזו לדעתי עושה תיקון איזשהו עוול, יכול להיות שאפילו נקרא לו לא היסטורי כי לא עברו כל כך הרבה שנים מאז בליכוד קצת שכחו את הערכים הללו, כדי שאנחנו נבוא ונאמר לכל עם ישראל שיש בכנסת ישראל מי שמטפל מטעם המפלגה בנושאים עם ערכים סוציאליים לטובת החברה במדינת ישראל, לצמצום הפערים בחברה.

חבר הכנסת יוסי יונה, בבקשה. חברי לשדולת הצדק החלוקתי.

אדוני היושב ראש, חברי מיקי זוהר, לאחר שאמרת לתמר זנדברג חברתי, אני מבין שהחשש שלך מאובדן קולות בפריימריס מתפוגג. בכל אופן, אכן, כבר לפני כשנה הקמנו את השדולה לצדק חלוקתי והשדולה לצדק חלוקתי, אפשר לומר שהיא האם המיילדת של הוועדה הזו. בראש השדולה עומדים מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס ואני. לכן אני לא יכול אלא לשמוח ולברך על הקמתה של הוועדה הזו משום שהיא מהווה תרגום משמעותי יותר של המחשבות ושל הרעיונות שאנחנו העלינו שם ובמיוחד כאשר שמענו, ואני שמח על מה ששמענו, שגם הוועדה הזו למעשה תקדם חקיקה בסוגיות בהן אנחנו נדון.

הנושא הזה של צדק חלוקתי מבחינתי זה אחד משמות התואר שלי. שלושים שנים אני עוסק בנושאים הללו ואני מקווה שהסיעה שלי תבחר בי להיות חבר בוועדה הזו ושיחד אכן נוכל לקדם את הדברים.

שלום חבר הכנסת מנו טרכטנברג. תודה שכיבדת אותנו בנוכחותך.

אני מקווה שאכן יחד נוכל לקדם את היוזמות הנפלאות שכבר הגינו בהן במסגרת של השדולה לצדק חלוקתי.

לא ניכנס לפילוסופיות ולהבהרות של נושאים אבל כאשר אנחנו מדברים על צדק חלוקתי אנחנו אומרים את הדבר המאוד פשוט הבא: המשאבים של המדינה בכל היבט שהוא שייכים לכלל אזרחיה. אפשר לומר שלאורך שנים חלו עיוותים עמוקים באופן שהמשאבים הללו חולקו. אנחנו לא מסתכלים אחורה בזעם, לא בכעס ולא במרמור אלא אנחנו באים ואומרים שיש לנו הזדמנות היסטורית, כמו בצדק חלוקתי בנושא הסימבולי, הדיון שקדם לדיון שהיה כאן היה בנושא של ועדת ביטון, והוא שם עסק בחלוקה, גם בצדק חלוקתי בתחום התרבותי, בתחום הסימבולי. שם גם המסר היה תוך אחדות, איך אנחנו יוצרים תמהיל מחודש של החברה הישראלית כך שכל אזרח ואזרחית יחושו כאן בביתם.

אני מאמין ואני חושב שאכן אותה רוח ואותה תפיסה מנחה את העבודה של הוועדה הזו. אנחנו באים מתוך מסר של אחדות, מתוך מסר שאומר שכל אלה ששותפים לה אכן אמונים על הרעיון הזה שיש מקום לעשות צדק, שיש לחלק את המשאבים המשותפים שלנו באופן צודק מהאופן שבו זה נעשה עד כה.

אני רוצה לציין, שלא נשכח, שבימים האלה יש מאבקים בהם אנחנו רואים עוולות גדולות, לעתים את אטימותה של המדינה אל מול שכונות בתל אביב ובירושלים, שכונת הארגזים מחכה לפתרון, גבעת עמל, ליפתא ועוד המון שכונות שהנה המדינה קופצת את ידה ומסרבת להכיר בזכויות של התושבים. זאת באופן חד משמעי, דוגמה קלאסית להיעדרו של צדק חלוקתי בהקשרים הללו.

כפי שאתה יודע, מיקי, אנחנו כבר בימים אלה, בחודשים האחרונים, הנחנו על שולחנה של הכנסת הצעות חוק שכולן יונקות את ההשראה שלהן מהתפיסה הזו של צדק חלוקתי, בין אם זה בעניין של ערים קולטות עלייה, בין אם בעניין של חלוקה מחודשת של ארנונה בפריפריה הצפונית והדרומית עם המועצות האזוריות ועוד ועוד.

אני רוצה להזכיר לכם שיש גם אחרים שעוסקים בזה. הנה, עכשיו קיבלתי הודעה שהשר דרעי לדוגמה הכריז על שינוי של חלוקת ארנונה במועצה האזורית התעשייתית תפן וחילק מחדש את הכספים לישובים שנמצאים שם. הנה, זאת דוגמה לצדק חלוקתי שאנחנו שואפים שהוא יתקיים ויתרחש בחלקי הארץ כולם.

אם כן, שינוי גבולות מוניציפאליים, חלוקה מחודשת של ארנונה, דיור ציבורי, להביא מזור לשכונות הללו שנאנקות מזה שנים ארוכות שהמדינה אינה מכירה בזכויות היסוד שלהם. כל הנושאים הללו יהיו תחת המטריה הזאת של צדק חלוקתי.

יש לי תקווה מאוד גדולה בוועדה הזו שהיא ועדה חשובה. אני חושב שבסופו של יום המפלגה שלי או הסיעה שלי גם תכיר בחשיבותה ותשלח את הנציגים שלה לוועדה הזו ואני מצפה בכיליון עיניים להמשך עבודה אתך ועם כלל חברות וחברי הוועדה הזו, לעשות שינויים מאוד מאוד משמעותיים במפת המשאבים של החברה הישראלית. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת יוסי יונה שבאמת הקמנו יחד את השדולה לצדק חלוקתי, יחד עם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. השדולה הזו בהחלט נתנה כלים כדי להבין היטב לקראת מה הוועדה הזו רוצה ללכת. אני חושב שגם ניישם לא מעט מהתכניות.

לא בכדי הקמנו את טקס ההשקה בירוחם.

בהחלט. היינו שם. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ.

תודה רבה.

אנחנו לא מוותרים עליכם בקואליציה. רק אתם אל תוותרו עלינו.

אני שמח היום ידידי היקר שמחה כפולה. גם על עצם הקמת הוועדה החשובה הזאת ששמה לבד נותן לה את החשיבות הגדולה שלה אבל אני שמח לא פחות מזה גם על מי עומד בראש הוועדה. יש עליך אחריות כבדה מאוד ואתגר אדיר. הנושא החברתי הוא נושא סופר חשוב אבל הוא גם סופר טעון וקל מאוד מאוד לקחת אותו למקומות פופוליסטיים וחסרי אחריות. אפשר לבנות אתו מדינה, אפשר להחריב אתו מדינה. בשנים האחרונות יש מי שלקח את הנושא החברתי והפך אותו לקרדום פוליטי לחפור בו כדי להשיג הישגים פוליטיים ולקדם אג'נדה.

אמת.

הוא נשא את הדגל הזה לשווא על שפתותיו והמטרות שלו היו בכלל אחרות. הוא רצה לנגח פה, הוא רצה לנגח שם. התופעה הזו בעיני באה לידי ביטוי לפחות בשני דברים. האחד, זה פיתוח שיח פסימי. הכול רע, הכול דפוק, הכול יקר, הכול מושחת. יש גורמים כנראה במערכת הפוליטית בישראל שיש להם אינטרס לייצר את השיח הזה. איך נסביר שצריך להחליף את הממשלה אם לא נספר שהכול כאן רע? אם נגיד שיש דברים טובים במדינת ישראל, אז כנראה הממשלה עושה דברים טובים ולא צריך להחליף אותה. אחד המאפיינים הוא שיח פסימי, אגב, בעיני, מוריי ורבותיי, אחד הדברים היותר מסוכנים במדינת ישראל. מדינה שאזרחיה מפסיקים להזדהות אתה, מפסיקים להאמין בה, קמים בבוקר עם ראש באדמה, זה איום קיומי למדינת ישראל. צריך לומר את האמת והיא שמדינת ישראל היא מקום נהדר לחיות בו. מה שבנינו כאן ב-68 שנים, אין עם בעולם שזכה לבנות בחסדי שמים אדירים. יש המון המון מה לתקן, יש המון המון לאן להתקדם, פערים חברתיים הוא אחד הדברים ואין ספק שצריך לטפל בו אבל ממש לא ממקום של כפיות טובה ולא ממקום של פסימיות אלא ממקום של שמחה, של תקווה, של להודות על הטוב שיש במדינה הזאת ולדעת שמהמקום הזה צריך להתקדם.

מאפיין שני הוא שיח שמנסה לסכסך את האוכלוסייה בחברה הישראלית אחד עם השני. יש מי שמתפרנס מזה היום בפוליטיקה הישראלית. לסכסך את החרדים עם החילוניים, את המתנחלים עם הפריפריה ואת הפריפריה עם הערבים וכולי. את כולם. מלחמת הכול בכל מכל כל אבל יש כנראה מי שמרוויח מזה.

מיקי, אני סמוך ובטוח שאתה תדע להוביל כאן בוועדה שיח אחראי ומאוזן שדן בסוגיות לגופן ויודע לבור את המוץ מן התבל באחריות ולא נותן בשום פנים ואופן לאף אחד להשתמש בוועדה שלך כדי לנגח מישהו פוליטית וכדי לקעקע את החברה. תוביל כאן שיח אחראי ומאוזן שיודע לשמור על הצרכים של המשק ולא להפוך את, יש איזה ביטוי כזה, שנאת הטייקונים. להבין שיש כוחות חזקים במשק שצריך לתת להם את היכולת להוביל כי זה טוב לכולנו, כי משק צריך קטרים אבל בצורה מאוזנת, בצורה אחראית, עם טיפול מקביל בשכבות חלשות יותר. בשום פנים ואופן לא לקחת את השיח הזה למקום קיצוני ומסוכן שיהרוס את החברה

אני אומר שאני באמת מאושר. אני אומר לך את האמת. לא הייתי מוכן להיות חבר בוועדה הזאת אלמלא אתה היית עומד בראשה. אלמלא ידעתי שאתה תנהל את השיח הזה באותה אחריות אמיתית שהיא לא פוליטית והיא לא מופקרת אלא היא באמת רוצה לתקן את מדינת ישראל ולהפוך אותה למקום טוב יותר לטובת כל אזרחיה.

בהצלחה לכולנו.

תודה. אני חייב לומר שדבריך היו באמת נכוחים ונכונים. אין שאלה שהוועדה הזאת לא תהיה מנוף לניגוח פוליטי של אף אחד אלא היא תתעסק בדברים באופן הכי ענייני שיש והכי עקרוני שיש. אני רוצה להזכיר לחברים כאן שלא תמיד הממשלה קובעת אלא יש גם פקידים במדינה הזאת שלפעמים שוכחים את המדיניות של הממשלה. אנחנו, תפקידנו להעיר את תשומת לבם. אני כמעט בטוח שיהיו כאן הרבה נושאים שיעוררו דיונים ציבוריים רחבים. אני כמעט בטוח שיהיו גם הרבה קופצים על העגלה, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, ויכול להיות שגם הרבה מאוד מהאופוזיציה. כי נכון, כל פעם שאתה תוקף מדיניות של משרד ממשלתי כלשהו, ישר באופן אוטומטי אור הזרקורים מופנה לממשלה.

הנאמנות שלי והאחריות שלי לממשלת ישראל היא מעל לכל, אבל אנחנו כאן כדי לחשוף את העוולות ולחשוף את הבעיות כדי שהן יתוקנו ולא כדי חלילה לנגח מישהו ואני סבור שזה מה שיהיה.

חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

אני נדרש לצאת לנשיאות בעוד כמה דקות.

חברי הוועדה המכהנים וגם מי שלא, יהיו כאן דיונים מאוד מאוד מעניינים לאחר מכן, גם לגבי צעדת השוויון ודיון נוסף לגבי העיר קריית גת. אני באמת מציע לחברים ולכל מי שרק יכול להיות בדיונים הללו שהולכים להיות דיונים מאוד מאוד מרתקים.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. כבר לפני שבוע, למרות ההחלטה של קואליציה-אופוזיציה, פניתי להנהלת הסיעה של המחנה הציוני בדרישה שנהיה חלק מהוועדה ואני אעלה את זה גם היום בצהרים. אני לא חושב שאנחנו צריכים לוותר על השותפות. כמובן אני מאחל לך מיקי הצלחה.

אני רוצה לומר שני משפטים. רוב האוכלוסייה בישראל מרוכזת בין גדרה לחדרה. בסופו של דבר ישראל בת 68 שנים, מדינה כבר לא צעירה, אבל הנגב והגליל הם פחות מפותחים, הם יותר ריקים והם פחות חזקים ממרכז הארץ. אני אתן לך שני משפטים שתוכל להשתמש בהם חופשי. גיליתי שני חוקים מענייניים בישראל בפיזיקה. האחד, כל הנחלים זורמים לים וכל הכסף לתל אביב.

לקיבוצים.

תכף נדבר על זה. שמעתי על זה. הדבר השני, בישראל שום דבר לא מגיע בגרביטציה אלא הכול בכוח המשיכה. צריך יהיה להפעיל גם את כוח המשיכה.

מהקיבוצים לרשויות.

אתה לא מתכוון שאני אענה עכשיו. אני אומר שבפריפריה הגיאוגרפית הזו של הנגב והגליל מצויה גם רוב ההתיישבות – מושבים, קיבוצים, ישובים קהילתיים והמועצות האזוריות. הפער הגדול קיים בין הנגב והגליל. דרך אגב, ראשי תיבות של נגב הוא נגב-גליל ביחד. הפער הגדול הוא בין הנגב והגליל למרכז הארץ. הזכרת כאן את הבריאות. תוחלת החיים בפריפריה היא פחות מאשר במרכז. כך גם ביחס של מיטות למאושפזים וכולי. גם בתעשייה. לממשלה אין כלים באמת לחיזוק הנגב והגליל בנושא תעסוקה, בטח לא בתקציב שמסתיים.

לכן אני רוצה לומר שהשאלה המרכזית היא בין המרכז לנגב והגליל, בין הפריפריה הגיאוגרפית ויש גם פריפריות אחרות אבל פריפריה אחרת, יש לה בדרך כלל עירייה חזקה.

בתנאי שהעירייה החזקה מתעניינת בפריפריה שנמצאת אצלה.

נכון.

זה לא תמיד המצב.

נכון. לכן אני אומר, ומיקי בא מקריית גת. לכן אני חושב ואני משוכנע שהבעיה המרכזית היא לא בחלוקות משנה אלא בחלוקה העיקרית ובתוך זה להתיישבות ולמועצות האזוריות יש מה לתת בהסדרים ואלה הסדרים שהולכים ומתרחבים, אבל גם מה לקבל כי בסופו של דבר הפתרונות העיקריים של תעסוקה, חינוך ובריאות הם פתרונות מתקציב המדינה והם פתרונות מרחביים. הם לא פתרונות של ישוב ולא של מרחב אפילו של מועצה אלא הם פתרונות של מרחבים גדולים יותר שמשרתים אוכלוסייה מגוונת ורחבה ולכן השאלה המרכזית היא בחלוקת המשאבים והיא תיבחן כבר בתקציב 2017-2018 שהוא לא איך לחלק את העוגה שהיא קטנה בנגב ובגליל אלא איך להגדיל את העוגה של הנגב והגליל בהשוואה לאזור המרכז. התוצאה של ריכוז גדול של רוב הציבור שחי במרכז הארץ, לא צריכים עוד הוכחות, לא צריכים מכוני מחקר, זאת ההוכחה, שיש פער גדול בין היכולת לקיים חיים יותר מבוססים במרכז שמביא אליו את המרכז. שם המגנט הגדול ולשם נמשכים האנשים. תפקידנו, מיקי, להביא מגנט גדול לנגב ולגליל, לאזורים המרוחקים, מגנט שיתגבר על כוח המשיכה של המרכז, שיהיה לו מספיק כוח להביא את האנשים מהמרכז וקודם כל להשאיר את הבנים, קודם כל להשאיר את מי שנולד במרחבים האלה.

נייר הלקמוס לכוחו ולטיבו של ישוב הוא הגידול שלו. אם ישוב גדל, סימן שהוא טוב. אם הוא גדל, סימן שהוא חזק ורוצים להיות בו. לכן המבחן שלנו המשותף הוא הגידול של האזורים הרחוקים והחיזוק של הנגב והגליל. ככל שהאזורים האלה יתחזקו, זה ייתן גם ביטחון למרכז.

לכן אני חושב שהאחדות בתוכנו היא גדולה והמאבק הוא משותף והפריסה של היכולות היא מרחבית, היא מחייבת אזורים רחבים, אשכולות של ישובים ולא ישוב אחד ולא מועצה אחת ולא עיירה אחת. נגמר הוויכוח הזה של עיירות פיתוח או קיבוצים או מושבים. יש לנו דרום וצפון, יש לנו נגב וגליל, יש לנו אזורי תעסוקה שהם חוצים גבולות מוניציפאליים.

משפט אחרון אני אומר לכם. בעידן הכפר הגלובלי אין שום חשיבות לגבול המוניציפאלי. הגבול המוניציפאלי הוא יותר חשוב לראשי הרשויות. אפילו הארנונה מתחלקת. אין כמעט משמעות לגבול המוניציפאלי. אנחנו חוצים את הגבולות האלה כל הזמן. לכן אנחנו צריכים לדבר על מרחבים של אפשרויות והמרחבים של האפשרויות הם גדולים מישוב אחד ומועצה אחת.

שיהיה בהצלחה.

תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי.

תודה רבה מיקי. אני מצטרף לכל הברכות שקיבלת. שמור אותן כי הברכות הן רק ליום אחד ואחר כך באים דברים אחרים. תנצור את הרגע הזה.

אני רוצה להודות לכל החברים שבאו לכאן. כמובן לדרום, לחברי מיכאל שאחר כך נדבר כמובן על הסוגיה המסוימת שאתה דן בה היום בישיבה הראשונה שלך, וכמובן לראש העיר והחברים הנוספים.

מאחר שמיפינו כאן היום את הצרכים החברתיים של מדינת ישראל, אני רק רציתי להוסיף לכאן באמת על קצה המזלג את האוכלוסייה של האזרחים הוותיקים, נשים וגברים.

גם כאן יש קיפוח. חד משמעית.

האוכלוסייה הזו מונה היום כ-900 אלף אנשים וצומחת באופן דיספרופורציוני כנראה, לפי התחזיות ההיסטוריות, אבל מה לעשות שאנחנו מסרבים להיעלם. אני אומר אנחנו כי אני כבר גם שייך לאוכלוסייה הזאת. האוכלוסייה הזאת הולכת לגדול בשנים הקרובות באופן שמדינת ישראל תהיה חייבת לפתח כלים ממש אסטרטגיים להתמודד עם האתגר. אני בכלל לא קורא לזה בעיה אלא אתגר. בין היתר, כאשר אנחנו מדברים על הקבוצה הגדולה הזאת, אנחנו מאתרים בה נקודות חולשה, אנחנו מגלים שאחד מתוך חמישה הוא או היא הם מתחת לקו העוני, שמדינת ישראל לא מחזקת אותם אלא להפך, מחלישה אותם במעבר מחיי עבודה לחיי גמלאות. זה דבר שמגדיל את הפערים בחברה הישראלית, זה מחזק את ההרגשה הקשה שלהם של כאילו פרישה ממעגל הפעילות, זה עיוות מוחלט של המציאות. בסופו של דבר, זאת קבוצה שרובה ככולה פעילה, דינמית, תוססת, מהווה מרכיב חשוב בחיים גם הממלכתיים, גם העירוניים וכדומה.

מיקי, אם אתה תקדיש דיונים לנושאים האלה, אולי זה לא שייך לצדק החלוקתי, אבל זה בהחלט שייך לשוויון החברתי, היכן ומה עושים מיליון אנשים בתוך מדינת ישראל נכון להיום ואני אומר לכם שבעוד 15 שנים האוכלוסייה תמנה מיליון ו-600 אלף אנשים. זאת אוכלוסייה עצומה שהמדינה לחלוטין לא ערוכה לה.

אני לא יודע אם הוועדה הקטנה והחדשה הזאת שאתה מקים תדע להתמודד, אבל בכל שולחן אליו אנחנו הולכים, אנחנו צריכים לשים את הסוגיה הזאת ולדון בה כי היא מחייבת היערכות גדולה.

למה ועדה קטנה? זו ועדה כמו כל הוועדות בכנסת.

היא צעירה. סליחה.

דרך אגב, זאת גם טעות כי הוועדה הזו הייתה צריכה לקום עם קום המדינה.

זה נכון.

ועדה צעירה שטרם הוכיחה את עצמה.

סגרנו. אני מניח שאחר כך נוכל לדבר גם על הנושאים הפריפריאליים. שוב, תודה רבה לך.

תודה רבה לך. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. אחריו חבר הכנסת טרכטנברג ואחריו חבר הכנסת יגאל גואטה ולאחר מכן אנחנו עוברים להצעה לסדר בנושא צעדת השוויון.

יום טוב לכולם. לכבוד היושב ראש הנבחר היום. אני לא רק מאחל לך הצלחה אלא מאחל לעצמנו הצלחה בוועדה וברכות. השם של הוועדה הוא ועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. שם מאוד טוב ומאוד מהדהד. נזכרו כאן חמשת ה-ממים. בנאום הבכורה שלי עליהם דיברתי בחודש מרץ או בהתחלת חודש אפריל, עד עכשיו השיח החברתי, השוויון והצדק החברתי, אני לא חושב שהדהד לא בכנסת ולא בוועדות. טוב שעכשיו הוא מהדהד כאן וטוב שיש ועדה כזאת.

אני חושב שההצהרות נשארו הצהרות וכל עוד אין שינוי מהותי במדיניות הכלכלית הקיימת - לא נוכל להתקדם. אני מזכיר כאן את האמירה של ברנרד שאו. שאלו אותו מה זה קפיטליזם. הוא היה קירח עם זקן מאוד מאוד ארוך. הוא אמר שהקפיטליזם הוא כמו הקרחת שלו והזקן שלו, הרבה ייצור אבל חלוקה לא נכונה ולא צודקת. זה מה שיש. אפשר לדבר הרבה.

בקיצור, הוועדה הזאת חייבת לעבוד במשותף ובמקביל או במתואם עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני לא חושב שאפשר לנתק את שתי הוועדות, אחת מהשנייה. אם אפשר, בבקשה. אני בעד כל דבר חלוקתי וצדק חלוקתי שיהיה, אפילו בוועדת הכלכלה ואפילו בוועדת הכנסת.

אני מאחל לעצמנו שהדבר הזה בו התחלנו בכנסת הזאת, בכנסת ה-20, למרות שאני כמובן לא חסיד גדול של ז'בוטינסקי אבל חמשת ה-ממים זה דבר חשוב מאוד שיהיה ואכן נדגול בהם. ולכן, שוב, אני מברך ואני לא רק אשתף פעולה אלא אני אפעל ככל האפשר בכנסת ומחוצה לה, גם באופן ציבורי, שאכן יהיה צדק חברתי וחלוקה ושוויון נכון. אני לא אדבר עכשיו על קיפוח ועל אפליה. נאמרו כאן דברים אבל אני חושב שאלה רק הצהרות. אם אנחנו נמשיך להגיד קיפוח, אפליה, ערבים, נוצרים, ארמים ודרוזים, אנחנו נחטיא את המטרה. אמרתי קודם בציניות אבל חבר הכנסת אכרם חסון הבין טוב למה אני מתכוון. מישהו מדבר על זכויות וחובות, חובות וזכויות - - -

חובות הן זכויות.

זאת משוואה לא נכונה. זאת משוואה הזויה.

למען הסר ספק, כדי שהדברים יהיו ברורים. אני בעד שוויון מוחלט ובעד נתינת כל הזכויות לערביי ישראל אבל דבר אחד הם יהיו חייבים לעשות.

נאמנות.

קודם כל זכויות. המדינה חייבת לתת זכויות.

זה לא יקרה.

הזכויות הן מוחלטות.

זה קודם כל נאמנות ורק אחר כך זכויות. שלא יהיו אי הבנות.

אני חייב להתייחס לזה. עובדה שיש אנשים שממלאים את כל החובות שלהם במשך 68 שנים והם מקופחים ונמצאים במדרגה התחתית ביותר.

זה סיפור אחר.

אני עוד פעם אומר שאני מברך את הוועדה ומאחל לעצמנו הצלחה. אנחנו נעשה את הכול כדי שאכן יהיה צדק חברתי וחלוקה שוויונית לכולם.

תודה רבה. אגב, הדוגמה הכי טובה היא באמת המגזר הדרוזי. הוא הוכיח נאמנות מהיום הראשון ויש קיפוח כלפיו.

מה הוא הרוויח? אתה אומר עכשיו נאמנות, זאת בכלל התייחסות אחרת.

לשם כך אנחנו כאן. לשם כך התכנסנו כאן להקים ועדה שתדון בסוגיות הללו, שתפסיק את הקיפוח לאלו שנאמנים למדינה קודם כל.

לכל האזרחים.

כשאני הולך למכולת לקנות חלב, אני קודם כל משלם אוחר כך אני מקבל את החלב.

מסכים אתך לחלוטין.

חבר הכנסת טרכטנברג.

או שאתה רושם לחודש הבא.

נכון. הסתבכת.

יכול להיות שנסכים לרשום לכמה ימים.

צהרים טובים אדוני היושב ראש, ידידי מיקי זוהר. אני רוצה לברך אותך. היום קרו באולם הזה שני אירועים מכוננים ולא פחות מזה – הבוקר הדיון על דוח ועדת ביטון וכעת ההקמה של הוועדה הזאת. שני האירועים האלה מכוונים לאותו כיוון, לעשות מעשה, לתקן עוולות ולבנות יחדיו חברה ישראלית טובה יותר. זה לא מובן מאליו שוועדה כזאת קמה. הרי לכאורה הנושא של הצדק, הנושא של השוויון היה צריך להיות נר לרגלינו בכל ועדה, בוועדת הכספים, בוועדת החינוך וכולי וכולי, ומה פתאום ועדה מיוחדת למה שהיה צריך לקרות ממילא? התשובה היא מאוד פשוטה והיא רבותיי, זה לא קורא ממילא ולכן אם המדינה הזניחה לא עשתה מספיק בתחומים האלה, אז מה לעשות, צריך ועדה שזה יהיה המוטיב המרכזי בפעילות שלה.

זה מסע ארוך, רבותיי. זה לא זבנג וגמרנו. לפני חמש שנים הייתה מחאה שהסיסמה שאיחדה את כולם הייתה העם דורש צדק חברתי והנה אנחנו חמש שנים אחר כך ועדיין אנחנו דורשים את אותה דרישה והנה קמה ועדה כדי לעשות עוד צעד בכיוון הזה.

אני רוצה להגיד לך מיקי ידידי. המבחן של הוועדה יהיה בין היתר ביכולת שלה להפגין גם עצמאות וגם ענייניות. עצמאות ולא מורא בפני גורמים פוליטיים שנמצאים מגבוה וינסו להכתיב או למנוע דיונים כאלה ואחרים ואתה יודע שזה יקרה כי הדברים האלה מאוד רגישים. אם אתה הנפת את הדגל - ואנחנו אתך – של השוויון ושל הצדק, זה לא שייך למגרש הפוליטי אלא לחברה הישראלית כולה.

אני מכיר אותך מספיק ואני מעריך אותך מאוד כפי שאתה יודע, ויודע שאכן אתה תצליח גם בעניין של העצמאות וגם בעניין של הענייניות.

מילה אחרונה לנושא השוויון. אנחנו יודעים היטב כיום ששוויון הזדמנויות נקבע על ההתחלה, בגיל הרך. מה שנקרא מלידה ובשנים הראשונות. הפערים נפערים אז ואחר כך המאמצים לתקן בדרך כלל לא נושאים פרי לצערנו הרב. אתמול – ציינתי שני אירועים מאוד משמחים, ועדת ביטון והקמת הוועדה הזאת – קרה משהו בדיוק הפוך, משהו גרוע מאוד שסותר את כל מה שאנחנו מנסים לעשות כאן וזה העברת המעונות ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה. זה דבר גרוע, זה דבר שאין לו תקדים, זה דבר שאף אחד לא רוצה אותו, שום גורם מקצועי לא רוצה אותו וזה רק קורה מתוך גחמה פוליטית שגם אותה לא מבינים. זה מחזיר אותנו אחורה. מה, הילדים הקטנים שלנו יהיו מקרי סעד? מה זה הדבר הזה? מה פתאום קורה דבר כזה? גם עם זה נצטרך להתמודד ללא מורא ובענייניות.

נכון.

מילה אחרונה לך מיקי. אתה זוכר שדיברנו על הקמת הוועדה ואני עשיתי כמיטב יכולתי כדי לסייע בניסוח של הדברים כי אני מאמין בעניין ואני מאמין בך. האמונה הזו באה לידי ביטוי גם ביוזמות משותפות אחרות כמו חוק השבת ואני מבקש מכולכם שתתנו יד ותתמכו גם בוועדה וגם במי שעומד בראשה כי זאת ההצלחה של כולנו אם הוועדה הזאת תצליח.

תודה. חבר'ה, אסור מחיאות כפיים. המחמאות שאני מקבל באופוזיציה, אני לא יודע אם זה טוב או לא טוב, אבל אני מודה לכם.

עוד תתגעגע לזה.

אחרון הדוברים לפני הדיון החשוב לגבי צעדת השוויון, חבר הכנסת יגאל גואטה.

תודה אדוני היושב ראש. אני בהחלט חושב, כפי שאמרתי קודם בהתפרצות לדבריו של חברי חבר הכנסת נחמן שי, שבאמת צריך לברך ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. זה נכון מאוד מאוד שהרגשות הם מעורבים כי זה גם עין במר בוכה ולב שמח כי עין במר בוכה שלקח שישים שנים להקים את הוועדה הזאת. באמת, אלה 68 שנים באיחור וזה עצוב מאוד. זה משמח שסוף סוף מישהו החליט שצריך להקים את הוועדה הזאת.

מתי לתת לך תשבחות, בסוף או בהתחלה?

לגבי מיקי זוהר. אין ספק שזה באמת האיש הנכון במקום הנכון ואני אומר לכם שכאשר אמרו לי שאני חבר בוועדה הזאת, קפצתי משמחה.

התעקשתי שתהיה חבר בוועדה.

הוא התעקש שאני אהיה חבר בוועדה הזאת, הוא קפץ משמחה וגם אני קפצתי משמחה כי זה באמת האיש הנכון במקום הנכון. רבותיי, להתעסק בצדק חלוקתי ובשוויון חברתי צריך לב. לב, לב, לב. כשלא כואב, לא צועקים וזו הבעיה האמיתית. אין בן אדם שדורכים לו על הרכב וכואב לו והוא לא צועק. אין דבר הזה. אם הוא לא צועק, סימן שלא כואב. אנחנו לצערנו הרב, השגרה היא דבר שהורס אותנו ואנחנו חושבים שכך צריך להיות.

אני באתי יחד עם חברי חבר הכנסת דב חנין מישיבת ועדת הפנים בנושא שכונת גבעת עמל. אנשים שמפנים אותם מהבתים שלהם אחרי שהם גרים שם משנת 1950, משנת 1960, משנת 1948. אמרתי לעצמי שאני כילד גדלתי על סרטים של סלאח שבתי וקזבלן וחשבנו שהיום זה רק סרט, זאת רק הצגה, אבל זה לא קורה באמת במציאות והנה, עדיין אחרי שישים שנים אנחנו נמצאים באותו מצב שמפנים מהבית שלהם אנשים בני שמונים בלי להניד עפעף. הגיע יזם ואומר להם שיש להם 24 שעות לפנות. זה פשוט מזעזע. העולם ממשיך וממשיך ואנחנו לא מאמינים שאנחנו בשנת 2016. לוקחים אנשים בני שמונים שיושבים שישים שנים במקום ואומרים להם שיש להם 24 שעות לפנות, בלי לב, בלי נשמה, בלי כלום. פשוט בושה וחרפה.

אני מאוד מקווה שהוועדה הזאת תלך בכיוון של תיקון את כל העיוותים האלה.

ביחס למה שאמר חברי חבר הכנסת דוקטור עבדאללה אבו מערוף, שהוועדה הזאת צריכה להתחבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, זה משני מבחינתי. הוועדה הזאת צריכה להיות משרד האוצר כי כל הבעיה במדינה הזאת היא לא שאין כסף, יש מלא כסף, אבל יש סדרי עדיפויות ותמיד החלשים בעדיפות אחרונה ותמיד השקופים בעדיפות אחרונה. אני מאוד מקווה שבוועדה הזאת בראשות ידידי מיקי זוהר, באמת הוועדה הזאת תהיה בסדר עדיפות ראשון במעלה בכל הבית הזה. תודה רבה.

תודה רבה. חברים, לא למחוא כפיים למרות שזה היה סוחף. גם אני רציתי למחוא לך כפיים.

הבטחנו שנבוא גם לעבוד ועכשיו אנחנו יוצאים לדרך ונכנסים לדיון הראשון שלנו.

"צעדת השוויון - הפערים בין מרכז לפריפריה"

הצעה לסדר היום בנושא צעדת השוויון, הפערים בין מרכז לפריפריה, הצעתם של חברי הכנסת נחמן שי, דב חנין, יהודה גליק, אורלי לוי אבקסיס, חיים ילין, תמר זנדברג, אכרם חסון, יגאל גואטה ומנחם אליעזר מוזס.

כמעט כולם חברי הוועדה.

כמעט כולם חברי הוועדה ולא בכדי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה.

תודה רבה. אני ממש אהיה קצר כי באו אורחים חשובים שנרצה לשמוע אותם. הם יושבים כאן בסבלנות ושומעים את כל המונולוגים שלנו. אני באמת לא ארחיב.

אנחנו נקראנו כולנו לדגל בעקבות הצעדה שהובילו מיכאל, אבי, דינה ועוד רבים אחרים. אני לא רוצה להעליב אף אחד ולשכוח מישהו ולכן לא אנקוב בשמות. הם עשו מסע גדול לירושלים אבל זה לא היה המסע הפיזי שהם עשו אלא זה היה מסע לקצר את הפער שקיים במדינת ישראל בין מרכז לפריפריה, ואני לא אכנס עכשיו לדיון על המלים.

אנחנו התגייסנו לא רק לצעוד אלא גם להביא את הנושא הזה אל הבמה המרכזית הזאת. באותו יום גם היה כינוס גדול באולם הזה או באולם אחר. שוב, אני לא רוצה לשכפל את הדברים.

אני חושב שצריך להקדיש את המשאבים העיקריים של מדינת ישראל כדי לחבר אותה ליחידה אחת. אנחנו יותר מדי קטנים ויותר מדי מעטים מכדי לאפשר לעצמנו פערים כל כך גדולים בתוך החברה הישראלית, גם פערים בין מרכז לפריפריה, גם פערים שמטפחים אותם בין קבוצות שונות בתוך האוכלוסייה. החברה הזאת מפוררת ומבודלת בהבדלים שונים וצריך לחבר אותה, גם לחבר אותה כדי שהיא תוכל לתפקד כחברה וגם לחבר אותה מפני שכך ראויים אנשים, הם ראויים לשוויון, הם ראויים לחלוקה שווה של משאבים. הזדמנות שווה שתינתן לכל אחד מהם תצליח להפיק חברה אחרת. כך אני תופס את הדברים ובזה אני מסכם כי אני מאוד מאוד רוצה לשמוע את האורחים שלנו.

בשמחה. אנחנו נתחיל עם ראשי הרשויות ואחר כך נעבור לחברי הכנסת.

אני אומר מספר מלים אישיות לגבי הצעדה. אני לקחתי חלק בצעדה בעיר קריית גת, עיר מגוריי. הצטרפתי ואמרתי מספר מלים. הגעתי כי אני מאמין שהצעדה הזאת היא צעדה שהרעיון שעומד מאחוריה הוא רעיון נכון והוא רעיון מבורך, הוא לצמצם פערים בחברה הישראלית. כפי שהגדרתי לכם, הוועדה הזאת בעצם קמה לעניין הזה. אני מאמין גדול בקדוש ברוך הוא שמסדר את העניינים לא סתם והוועדה הזאת כמה בדיוק בסיטואציה בה צעדת השוויון אמרה את דברה ושמה חותם לא קטן בתקשורת הישראלית ואנשים שמו לב. עכשיו אנחנו מקווים שאותה צעדה שהייתה צעדה חשובה להעיר את הציבור, גם תבוא לידי ביצוע. הוועדה כמובן עומדת לרשות הרעיונות הללו.

נתחיל עם ראש העיר ירושלים ניר ברקת ואחריו ראש העיר ירוחם מיכאל ביטון ואם יש עוד דוברים, ראשי רשויות, שרוצים להתייחס, הם מוזמנים להירשם.

מיקי, קודם כל ברכות. אנחנו נפגשנו בשנה שעברה בתקופה מקבילה, לפני דיוני תקציב, למעלה ממאתיים ראשי רשויות במדינה, אתה ושותפיך לשדולה, ודיברנו על הסכנה הגדולה שקשורה בנושא של צדק חברתי וצדק חלוקתי. מאוד התרשמתי. אתה לוחם חברתי. אני חושב שכל מי שהצטרף לוועדה, זה רק מוכיח שזה ממש לא נושא מפלגתי אלא זה עניין ברומו של עולם ומחייב טיפול.

ברשותך, אני רוצה ישר לצלול לנושא ולהודות לכל חברי הכנסת היקרים ולכל האנשים שהגיעו לכאן. אני רוצה לצלול לדוגמה הירושלמית שאולי מסבירה את הכול. בשנה האחרונה ירושלים עברה אתגרים לא מבוטלים, אתגרים ביטחוניים שמאיימים על ירושלים. אני רוצה לומר לכולם שהגבורה של תושבי ירושלים, ואנחנו כמדינה, יודעים להתמודד עם האתגרים הביטחוניים, היא מדהימה.

בסדר גודל יותר מטריד אותי ואני רואה סכנה יותר גדולה מהטרור, זו הסכנה של הפערים החברתיים שיש במדינה ובעיר שלנו. האיום הוא כל כך גדול שזה הדבר שאני שם אותו בראש סדר העדיפות שלי כראש עיר. אני אומר לכם שזו העיר הערבייה הגדולה בישראל עם כ-300 אלף ערבים, זו העיר החרדית הגדולה בישראל עם כמאתיים אלף חרדים, והעיר עם מגזר ציוני הכי גדול.

ברוך הבא חבר הכנסת יעקב אשר.

שיהיה בהצלחה.

תודה. גם חבר בוועדה.

כן.

האתגרים החברתיים שקיימים לנו בירושלים, למען האמת זה מיקרו קוסמוס של כל המדינה. אני רוצה לומר שהפער הגדול בין הנושא הביטחוני וההתמודדות עם הטרור לבין הנושא החברתי, לנושא של התמודדות מול טרור וביטחון יש לנו כלים. יש לנו משטרה, יש לנו ראש ממשלה שהגדיל לנו את המשאבים לטובת ההתמודדות עם הטרור אבל לנושא החברתי נכון להיום, אין את המשאבים ואת הכלים המתאימים כדי להתמודד עם הבעיה שהיא הפצצה המתקתקת הגדולה ביותר שיש לנו היום בירושלים ובמדינה בכלל.

בשנים האחרונות, ואני בא מהתחום העסקי, יזמנו סדרה של פרויקטים של פיתוח כלכלי נרחב, לאפשר לירושלים לעמוד על רגליה ולהרחיב את מעגלי התעסוקה, המודל של פורטר ומודלים נוספים. זה עבר אשרור ממשלה, קיבלנו משאבים מעניינים וטובים לנושא של פיתוח כלכלי. אנחנו מתעסקים בתחום החינוך כאשר המשאבים שאנחנו שופכים למערכת החינוך הם עצומים אבל עדיין הפערים הם מאוד מאוד גדולים במגזר החרדי, במגזר הערבי ובמגזר הכללי.

בנושא של רווחה, אנחנו מפתחים מודלים הכי מתקדמים בארץ להוצאה מעוני, לתת חכות לתושבים, להוציא אנשים מהעוני ולהכניס אותם למעגלי התעסוקה. בשנתיים האחרונות צמחנו ממכון אחד לשישה מקומות שהם הכווני תעסוקה למגזר החרדי, למגזר הערבי, לצעירים, לרווחה, לגיל השישים פלוס, לאקדמאים. היכולת להביא את האנשים להצטרף למעגל התעסוקה, להוציא אותם מהמצב בו הם היו נמצאים בעבר, מהמצוי שהוא לא טוב, לרצוי - דורש משאבים משמעותיים. אנחנו יודעים מה לעשות עם המשאבים שאין לנו. אנחנו יודעים איך לקחת את האוכלוסייה שלנו שזקוקה להשקעה. זאת לא הוצאה. צדק חלוקתי הוא לא להעביר נדבות לירושלים או נדבות לפריפריה אלא זה להשקיע בציבור שזקוק לכך כמו חמצן לנשימה.

מצד שני יש קיבעון חשיבתי עמוק בשיטת התקצוב של המדינה את הרשויות. אני למדתי קצת כלכלה. יכול להיות שמתוך 256 רשויות מאתיים רשויות צריכות מענק איזון. מישהו כאן מבין שאולי הנוסחה היא לא נכונה? הנוסחה שמדברת על מצ'ינג אחוד לרשויות המקומיות מגדילה את הפערים החברתיים. עיר חלשה נחלשת. עיר חלשה לעתים לא יכולה אפילו לשים את המצ'ינג של המדינה. אני רואה את זה בירושלים. אנחנו כורעים תחת היכולת שלנו, למי אנחנו נותנים את השקל הפנוי הקטן שיש לנו עם צרכים מכאן ועד אני לא יודע איפה. האתגר שלנו הוא איך אנחנו, איך מדינת ישראל מבינה שהצורה שבה היא מתקצבת את הרשויות המקומיות היא בלתי סבירה בעליל. חלילה, הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא לפגוע ברשויות החזקות. אסור לעשות את זה. המדינה צריכה לסייע לנו ולתקצב אחרת את הרשויות שזקוקות לכך.

לא יכול להיות שבעיריית ירושלים יש לנו 6,000 שקלים לתושב ומתוך זה יורדים לנו 27 אחוזים פטורים ללא שיפוי ולחליפין רווחה שאני מודה לאלוהים שאנחנו יכולים לסייע לאנשים שזקוקים לרווחה ומצד שני יש רשויות שהפער הולך וצומח וגדל. אנחנו לא מקנאים בהן, אנחנו זקוקים לערבות הדדית בעם ישראל, להרחיב את הערבות הדדית. צדק חלוקתי הוא ערבות הדדית. זה כתוב בתנ"ך, זה א'-ב' של כל אחד מאתנו שיש לו לב. להרחיב את הערבות ההדדית.

כשאני מסתובב ואני רואה את ילדי ירושלים במגזר החרדי ובמגזר הכללי ובמגזר הערבי, שלא שפר עליהם גורלם והם נולדו בירושלים למשפחה ענייה, אני מוכן לעשות הכול כדי לסייע להם ולתת להם עתיד ורוד וטוב יותר אבל העירייה והעיריות החלשות והמוחלשות לא יכולות לעשות את זה לבד. תנו לנו את המשאבים, אנחנו יודעים לאן ללכת. תנו לנו את הכלים.

דבר נוסף שהוא לא רק חינוך ורווחה אלא הוא בכלל, ודיברו על זה כמה חברי כנסת, על הצורך להפוך את העיר אטרקטיבית ותחרותית גם בשירותי ניקיון, גם בגנים ציבוריים, גם בתרבות. חברים, זאת לא הוצאה ואלה לא מותרות. כל אדם סביר ונורמלי זקוק למשאבים האלה והיום כאשר בוחנים את היכולת של עיר להתחרות בערים אחרות ואת יכולת המשיכה שלה, יש פער הולך וגדל בין הפריפריה, ודיברו כאן על הנגב והגליל אבל אל תשכחו את ירושלים שהיא במעמד דומה.

אם אשכח ירושלים תשכח ימיני. איך נשכח אותה?

בסיסמאות. הוא יספר לך מה קורה בחיי המעשה.

בשורה התחתונה, האתגר של ירושלים הוא לא רק של ירושלים, הוא לא רק של ניר ברקת כראש העיר, הוא לא רק של ירושלים והפריפריה אלא כל תושב שחי במרכז הארץ מבין היטב שהאתגר הוא שלו לא פחות משל כל אחד אחר.

בשורה התחתונה, אני רוצה לסיים את דבריי באמירה מאוד מאוד ברורה. מיקי וחברי הכנסת היקרים, אנחנו לפני דיוני תקציב דו שנתי. מה שלא שייכנס לתקציב הנוכחי בנושא ירושלים, בנושא הנגב והגליל, בנושא הפריפריה, בנושא צדק חלוקתי, לא יהיה כאן. אנחנו מאבדים הזדמנות לשלוש שנים. בשנה שעברה עשינו מלחמה גדולה ולצערי הרב – מיקי, עם יד על הלב – למעט העלאת הנושא לסדר היום, לא השגנו הישגים. השנה האחרונה, זו שעברה, עלתה לכולנו בדם ובמאבקים מיותרים שאני קצת – סליחה שאני אומר – מתבייש שבשנת 2016, לקראת תקציב 2017 ו-2018 אנחנו צריכים לנהל על התהליך הזה מאבק עם ועדה שהיא של קואליציה ואופוזיציה, נושא שלא שנוי במחלוקת ולצערי הרב נאלצנו לנהל בעניין הזה מאבק לטובת ירושלים ולטובת הפריפריה.

אני כולי תקווה שנספיק להטמיע כבר בדיוני התקציב הנוכחיים סעד משמעותי. אין לי ספק שכמעט ואין לכך אופוזיציה כי זה צו השעה ואנחנו צריכים להתמקד בוועדה ובכלל בחברי הכנסת, איזה צעדים צריך לעשות כדי שלא נאלץ למצוא את עצמנו הרשויות החלשות וירושלים מתעמתים עם המערכת הממשלתית. אני תקווה שהשנה זה לא יהיה והרבה מאוד תלוי בוועדה הזאת. בכל אופן, אני מתכוון להגיע לכאן כל פעם שתקרא לי. תודה רבה.

אשמח מאוד אדוני ראש העיר. גונבה השמועה לאוזני שבחוק ההסדרים הקרוב יתכן והנושא יעלה והשמועה היותר מעניינת היא שזה יבוא לדיון בוועדה הזו. הבנתי שכל סעיף שקשור לכך, גם אם הוא קיים וגם אם הוא יוסף בהמשך, יגיע לדיון בוועדה הזו ואם הוא יגיע לדיון בוועדה הזו, אני מניח שהסיכוי שלו הוא טוב.

אני רוצה להקריא לכם איזשהו משפט בהמשך למה שאמר ראש העיר. "גמילות חסדים היא מושג המשקף את חובתו של העם היהודי על פי ההלכה להיטיב עם הזולת ללא חשבון ולפנים משורת הדין בכל אמצעי אפשרי, בממונו, בגופו ובדיבורו. העולם עומד על שלושה דברים, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים".

מי ששוכח את ההדדיות בחברה הישראלית, את הרצון לצמצם את הפערים בחברה, את הרצון לחלק את המשאבים בצורה צודקת והוגנת כך שלאלה שיש פחות – לתת יותר, ולאלה שיש יותר – הם יכולים להסתדר עם פחות כי בסופו של דבר זה צריך להתאזן. מי ששוכח את המושגים האלה, שוכח את העיקרון המרכזי ביהדות שלנו ולכן אני סבור שזה דבר נכון.

בהמשך למה שאמרת אדוני ראש העיר, אני מאלה שיזמו את החוק לתקצוב דיפרנציאלי בעידודך ובעידוד ראש העיר ירוחם. הלכנו למהלך הזה מאוד רצינית, החתמנו על הצעת החוק 63 חברי כנסת, הראינו שיש רוב חברים בכנסת שרוצה ומאמין בסוגיה הזאת ואתה יודע היטב שהמשמעויות היו הרבה יותר פוליטיות מאשר כלכליות. ראשי רשויות חזקים מאוד בארץ – ואני לא אנקוב בשמם כדי חלילה לא לבייש אף אחד מהם – היו מה שנקרא על הרגליים האחוריות והפעילו לובינג כאן בכנסת באמצעות חברי כנסת מסוימים שהתנגדו להצעת החוק הזו וגם יגרמו לכך שהיא לא תראה אור בגלל תאוות בצע, בגלל כמה מיליונים שלא היו מזיזים להם בכלל בתקציב השנתי שלהם. הם פשוט נלחמו על אותם מיליונים ואגב, אני לא יודע אם עשו עם אותם מיליונים משהו. לדעתי הם עדיין שוכבים בפק"מים שלהם. בסופו של דבר לא הצלחנו להביא לילדים את מה שרצינו להביא אבל אנחנו לא נכנעים. בחוק ההסדרים הזה אני בטוח שיעבור משהו משמעותי ואני גם מאמין שהוא יגיע לפתחה של הוועדה הזאת.

ראש העיר ירוחם, מיכאל ביטון, בבקשה.

חבר הכנסת מיקי זוהר יושב ראש המייסד של הועדה, חברי הכנסת, ראשי רשויות, מנכ"לי עמותות וחברה אזרחית. אני עמדתי כאן בכניסה וחשבתי על מאמר חז"ל – מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. יש מי שיהיה ציני ויגיד שזאת הקמת ועדה באמצע קדנציה ולא לעניין. אני אומר לך שמה שזרעת בכנסת ישראל, זאת מהפכה חברתית. איך אני יודע את זה? המושג צדק חלוקתי כשלט של הכנסת, כשלט בוועדה, לא היה. נכנסים לוועדה ויש שלט צדק חלוקתי, שוויון הזדמנויות וצדק צדק תרדוף. משפט יהודי שזה החזון של עם ישראל והמשפט היהודי היותר חשוב הוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית וכי תראה ערום וכיסיתו ומצרך לא תתעלם ולא תתעלם מאף כאב של אף יהודי וגר הגר בתוכנו. גם לא יהודי שהוא חלק מהמדינה.

אתה עשית היסטוריה בזה שהבאת לכנסת ישראל, לכל כותרת צדק חלוקתי. יש אנשים שכועסים עליך. המושג הזה מעצבן. צדק חלוקתי זה לחלק את הכסף אחרת ואם מחלקים אחרת, זאת עדיפות אחרת. אחד יקבל פחות והשני יקבל יותר. יש אנשים שרוצים לשמור על הקיים. אני אומר לך שעשית דבר גדול.

אני רוצה ללכת שנייה אחורה ולהגיד לך איך הגענו ליום הזה. לפני שש שנים צעדתי 120 קילומטרים לירושלים כדי להביא צדק חלוקתי לירוחם, להביא את עיר הבה"דים. לא הייתה לי ועדה כזאת. הייתי לבד. אמרו לי אין סיכוי. צעדתי. בג"ץ חמש שנים. הבאנו. יש סיכוי לצדק חלוקתי.

לפני שנתיים אני וניר הובלנו עשרות ראשי רשויות להתחיל תקצוב דיפרנציאלי בחינוך ורווחה. זה הצדק החלוקתי של חינוך ורווחה. עשרות ראשי רשויות. רוב חברי הכנסת בעד, שרים בעד, כל המפלגות בעד, נכשלנו. בוא נגיד את זה, נכשלנו. לפני כמה שבועות צעדנו. מי צעד אתי? מנכ"ל מועצת יש"ע, חברי כנסת מ-מרצ, ראשי הרשויות החרדיות, ליכוד, עבודה, כולם צעדו. למה?

הגיע חבר הכנסת אחמד טיבי.

למה כולם צעדו? כי העניין הזה אמיתי ונוקב וכולם מסכימים עליו, אבל מה הבעיה עם נושא שהוא בקונצנזוס? בסוף מטאטאים אותו. תנועת הפריפריות, אבי דבוש, ניבה ראם, יעלה שנמצאת כאן, דינה דיין, הלכו כאן לכל סיעה ופגשו את כל סיעות הבית ואין סיעה בישראל שהיא נגד צדק חלוקתי. אין. לא ראינו אחת שאומרת שהיא נגד, אבל אתה קיבלת זכות גדולה. אני לא מוותר על כך שתקשיב לי.

אני מקשיב, פשוט אחמד טיבי זרק כאן בדיחה. הוא אמר שאני צריך למנות אותו להיות ממלא מקום יושב ראש הוועדה בהיעדרי. אמרתי שבזה הוא גומר לי את הפריימריס לחלוטין.

אני מגלומן.

ברגע שאני עושה את זה, אכלתי אותה בפריימריס ואין לי סיכוי להיבחר.

חבר הכנסת מיקי זוהר, המבחן שלך יותר קצר מזה שחשבת. הוא בערך חודשיים כי יהיה תקציב דו שנתי ולאחריו בחירות. מה שלא יוכנס היום בכנסת ישראל ובממשלה, לא יהיה שלוש וארבע שנים בישראל. עקרונות הצדק החלוקתי.

יש שרים אמיצים בישראל. השר דרעי זרע בחוק ההסדרים כמעט מיליארד שקלים של תיקון אי שוויון. השרה מירי רגב מחלקת את התרבות אחרת. אפשר לבקר אותה בנושאים אחרים, אבל בנושא תקצוב לפריפריה זה קורה. השר בנט זרע בחוק ההסדרים תקצוב דיפרנציאלי בחינוך בלתי פורמלי. זרע את זה. תקצוב דיפרנציאלי בתיכוניים, לתת יותר לתיכונים במדד טיפוח נמוך. השר כץ לא זרע כלום והשר כץ הוא מהמפלגה שלך. השר כץ הוא רווחה ורווחה זה קיומי. אני מדבר על השר חיים כץ, שר הרווחה, לא זרע בחוק ההסדרים תקצוב דיפרנציאלי ברווחה. מה זה אומר? שעיר ענייה תוותר על עובדים סוציאליים ולא תוציא ילדים מהבית כי אין לה מצ'ינג של 25 אחוזים. זה גורלי. זה קיומי.

אני רוצה לסיים את הדברים ולבקש ממך ומחברי הכנסת בקואליציה. אני אוהב ואוהד את האהדה של האופוזיציה אבל אתם ש"ס ואתה ליכוד ויש בית יהודי שבעד, האם תרימו את ידכם בתקציב?

איפה יהדות התורה? הייתי אתך ביחד בהתחלה, עת כיהנתי כראש עיר.

יהדות התורה בוודאי. חבר הכנסת יעקב אשר, יהדות התורה יושבת בוועדת הכספים.

זאת אפליה מתקנת. פעם הזכירו רק את יהדות התורה והיום מזכירים גם את ש"ס.

חבר הכנסת מיקי זוהר, ועדות יש הרבה, דיבורים יש הרבה, פרוטוקולים יש הרבה. יש כאן שעת רצון אבל מבחן אישי. אתה תזרע בתקציב הדו שנתי מיליארדים לצדק חלוקתי.

בעזרת השם.

זה המבחן. נעבוד יחד. תודה רבה.

להצדיק את כספי הציבור שאמרו שירדו לטמיון כאן.

הגיע אלינו חבר הכנסת יעקב אשר שהוא גם חבר מן המניין בוועדה ואני שמח על כך.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה לברך אותך. אני חושב שאם יש צדק בבחירה של אדם לוועדה מסוימת, אתה באמת האיש המתאים והנכון לעניין הזה. עם הכוח שלך במפלגת שלטון, אין לי ספק שזה יצוק הרבה מאוד לדיוני הוועדה ולהחלטות הוועדה.

הדיון הראשון, כמה לא מפתיע, הוא באמת בנקודה הזאת ואני רוצה לומר לכם כראש עיר לשעבר שהסתובב עם ביטון וגם עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת וגם עם אחרים, והסתובבנו עם הצעה כזאת לפני כמה שנים ואיך אמרת בסוף? נכשלנו. זה נכון. אני לא חושב שהטרמינולוגיה שלנו צריכה להיות – ואני מדבר כאדם שבא מקהילה שהחסד אצלה הוא דבר ראשוני במעלה – חסד. זה לא חסד אדוני היושב ראש אלא זאת זכות. זה לא חסד לעזור לאותן רשויות אלא זה פשוט לא נכון ולא שוויוני ואולי אפילו לא הגיוני שהדבר הזה קורה היום איך שהוא קורה. אני אסביר למה אני מתכוון.

בוא נגיד שהיום יש מענקי איזון. דיברו על מענקי איזון ואומרים לנו, לאותן רשויות חלשות, תחיו ממענקי האיזון, איזנו אתכן. אני רוצה לראות מה היה קורה בערים הגדולות לו היו נשארים באותה רמת איזון כמו בעיר אחרת. פר נפש. הרי כולם שווים בפני החוק, כולם אותו דבר. אם בכל רשות מקומית היו אומרים שכל עודפי הרשות הולכים עכשיו למשהו אחר לגמרי, לסיוע לעולם השלישי מחוץ למדינת ישראל והיו אומרים לרשויות המקומיות החזקות תסתדרו עם מענקי האיזון שלכן, אני מודיע לכם שהיו כאן הפגנות בכל רחבי הארץ כי היה יורד הרבה מאוד בחינוך, היה יורד הרבה מאוד ברווחה כי ממענקי האיזון ומהחלוקה שיש כיום אי אפשר לתת שירות והרשויות המקומיות הן קבלן הביצוע של מדינת ישראל. אבל הן קבלן ביצוע מכספן.

ראש רשות מקומית שבמקרה הוא ראש רשות במקום בו יש ים ויש לו על שפת הים מלונות, יש לו שם ארנונה שראש עיריית ירוחם לא יראה את המספרים האלה גם בעוד מאתיים שנים גם אם הוא יהיה ראש עיר הכי טוב בעולם. אז מה, הוא ירש את המלונות מסבא שלו? ההוא כלכלן יותר טוב כי יש לו הכנסות כאלה? הוא לוקח את ההכנסות האלה והוא משקיע אותן בחינוך, הוא משקיע אותן ברווחה, ואצלו מצ'ינג לפסיכולוגים – אין לו בעיה, ומצ'ינג לעובד סוציאלי – אין לו בעיה. הוא גם נותן להם יותר כדי שהטובים יבואו אליו. זאת אומרת שיש ראש עיר מצוין שנמצא בירוחם אבל מה לעשות, אין לו שם באר נפט, אין לו שם תיירות, זה סוף העולם, זה מקום רחוק, לאט לאט מפריחים את השממה וממה הוא יחיה? ממה הוא ייתן חינוך לילדים ולתושבים שלו?

לכן אדוני היושב ראש, לדעתי זאת לא שאלה של חסד ולא שאלה של צדקה. עיר וראש עיר שצריך להתמודד עם אנשים ברמה סוציו אקונומית נמוכה ואין לו קופה שלו שהוא יכול למלא אותה מארנונה או מדברים אחרים, הוא חייב להתאזן כמו כולם כי אחרת נוצר מצב שיש שני סוגי ילדים במדינת ישראל, ילד ששפר עליו גורלו וילד שפחות שפר עליו גורלו. לכן זה לא חסד אלא זה תיקון עולם. זה תיקון אמיתי. זה אפילו חוקתי במידה כזו או אחרת כי אי אפשר לדרוש מראש עיר שיביא כסף מהבית וינהל את העיר שלו ממשאבים שאין לו וראש עיר אחר לא יודע מה לעשות עם הפק"מים שלו.

אני אומר עוד פעם, חברים טובים שלי מראשי הרשויות, הם יודעים את דעתי. הם חולקים עלי ואני חולק עליהם. צריך למצוא את הדרך הנכונה לא להיכנס לכיסים של מישהו אחר אבל זה תפקידה של ממשלה שצריכה לקבוע את ההנחיות בתקצוב. בסופו של דבר אנחנו קבלני הביצוע ובלי כסף ובלי שוויון אי אפשר לתת את השירות לילדי ישראל בכל רחבי הארץ למעט באותן ערים ששפר עליהן גורלן ונשפך להם כסף מהפק"מים.

תודה רבה אדוני.

אני חייב לומר שכל מה שנאמר על ידך, אלה דברים שאין חכם כבעל ניסיון. אני אומר את זה כמי שמגיע מהרשות המקומית, כסגן ראש העיר.

אומרים אין חכם כבעל הניסיון ואין בעל הניסיון חכם.

הדבר הכי קשה בתולדותיו של ראש עיר זה לשבת ולהחליט האם הוא נותן סייעת לילד עם צרכים חריגים שאין לו על זה תקצוב ממשרד החינוך אלא תקציב חלקי או האם הוא פותח גן אחר או האם הוא לוקח פסיכולוגית או מאבד אותה כי היא אומרת לו שבעיר אחרת שכנה היא מרוויחה הרבה יותר. זה קורע ראשי רשויות. זה מה שקורה לראשי הרשויות שנמצאים באזור הזה.

תודה רבה. לפני שדב חנין ידבר, מתעקש חבר הכנסת אחמד טיבי לומר כמה דברים. אני מתריע בפניך, אם תיתן לי מחמאה אחת, אני קוטע אותך.

ניר, אתה לא עוזב כי הוא העביר לי את רשות הדיבור.

אל תיקח כזה קרדיט.

תודה אדוני היושב ראש. ראשית, אני חבר מן המניין בוועדה הזאת. הייתה פנייה נרגשת של יושב ראש הוועדה ממ"ז, הרי הוא מיקי מכלוף זוהר שפנה אלי בוועדת הכנסת ונעתרתי לפנייה הנרגשת הזאת של עמיתי חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. אני חושב שהנושא של הוועדה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר שהכנסת יכולה לדון בהם. לא בכדי כל האולם הזה מלא באנשים, מנהיגים מקומיים ותושבים, שרוצים לצקת תוכן בכותרת הזאת של שוויון חברתי וצדק חלוקתי. אם נגיע לשלושים אחוזים תיקון מצב, סימן שהצלחת הצלחה אדירה.

אני חותם עכשיו על עשרה אחוזים.

מכאן אתה יכול רק לזנק לתפקיד אחר. תחשוב איזה תפקיד אתה רוצה. הנושא נוגע הן בפריפריה, הן בישובים יהודים, הן בישובים הערבים, הן בנשים ובגברים, הן באנשים עם מוגבלויות. אין נושא שאתה לא יכול לדון בו בוועדה ואנחנו כחברי הוועדה יכולים לגעת בו. יש לך קשרים ענפים. הרי עת איימת להתפטר, הוזעקת אל ראש הממשלה. סימן שהאיש מאוד רוצה שאתה תישאר כאן בבניין.

זה נכן.

תנצל את ההזדקקות של ראש הממשלה אליך ותצמצם את הפערים. קצת צדק חלוקתי לא יזיק.

אני לא יכול להגיד שאני אסכים אתך. אמרתי לך יש לנו בעיה עם העניין הזה, אבל אין ספק שהדברים שאמרת מעניינים.

אומרים לי את זה כל הזמן.

חבר הכנסת טיבי, תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין בהצעה לסדר ואחר כך חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שהיא גם יושבת ראש השדולה לצדק חלוקתי, שדולה שהקמנו יחדיו, אני, היא ויוסי יונה, ובעצם כמו שתיארנו קודם הוועדה הזאת היא תולדה של אותה שדולה שפרצה דרך והביאה קו מחשבה מאוד מאוד ברור שמיושם עכשיו בוועדה בכנסת.

תודה לך אדוני היושב ראש. אני קצת חושש שהדיון החשוב בצעדת השוויון אולי ילך לאיבוד באווירה החשובה של הקמת הוועדה. אנחנו צריכים לדעתי בחלק הזה של הדיון להיות מאוד ממוקדים ולראות איך אנחנו מתרגמים את המהלך האזרחי החברתי המרשים הזה, מעורר ההתרגשות הזה של צעדת השוויון, איך אנחנו מתרגמים אותו להחלטות ולמדיניות בפועל.

אדוני היושב ראש, גם לי הייתה הזכות להשתתף בצעדת השוויון. אני נפגשתי עם הצועדים בבית שמש, אירוע מאוד מאוד מרגש שהפגיש אותם עם האוכלוסייה החרדית בעיר ועם האוכלוסייה המזרחית בעיר ועם האוכלוסייה של יוצאי חבר העמים בעיר ועם האוכלוסייה הוותיקה בעיר. הצעדה הזו היא באמת אירוע מאוד חשוב ומשמעותי. זו ההזדמנות גם להביע הערכה ותודה ליוזמים של הצעדה, מיכאל ביטון ראש עיריית ירוחם, אבי דבוש וכל הצוות הגדול של אנשי תנועת הפריפרית שעשיתם את המעשה הזה ובעצם הכרחתם את המערכת הציבורית, את המערכת הפוליטית, לקחת את הנושא ולקחת אותו לסדר היום.

הסכנה הגדולה שאנחנו עומדים בפניה היא שגם המהלך הזה יהיה עוד אחד מאותם גלים. הוזכרה כאן בשלב ראשון של הדיון המחאה החברתית הגדולה. שנת 2011. מה יותר מרגש מאשר מאות אלפי אזרחים שיצאו לרחובות הערים ודרשו צדק חברתי? גם אז אדוני היושב ראש הוקמה ועדה. חבר הכנסת טרכטנברג שישב אתנו כאן עמד בראש הוועדה הזו ואז נקרא מר טרכטנברג כתוארו אז, פרופסור טרכטנברג, לראש הממשלה שאמר לו: אני מבטיח לך, אתה תקים ועדה – כי הוא התלבט אם לקחת את הוועדה או לא - ואתה תעמוד בראש ועדה שתעשה שינוי. פרופסור טרכטנברג אמר שהוא לא מוכן לוותר על ההזדמנות הזאת ועם כל הספקות עמד בראש הוועדה. ישבה הוועדה ואפילו המליצה המלצות. מה קרה להמלצות האלה? איפה הן נמצאות היום? זו הסכנה הגדולה שעומדת בפנינו.

לכן אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים לעשות דבר מאוד מאוד פשוט כוועדה. אנחנו צריכים לקחת את מה שצעדת השוויון אמרה ולתרגם אותו לתכנית עבודה. תכנית עבודה עם לוחות זמנים. איפה אנחנו את הדרישות האלה הופכים למדיניות שמתבצעת בפועל בשטח. כאן אני מציע לך אדוני היושב ראש משהו לגבי התהליך.

יש כאן מסביב לשולחן הזה באמת תמונת ידע פנטסטית של אנשים מהפריפריה, הרבה אנשים ראויים ונפלאים שנמצאים כאן מסביב לשולחן. הוועדה הזאת צריכה לעבוד אחרת מאשר ועדות רגילות בכנסת. היא לא צריכה להגיד להם שאתם תבואו מדי פעם כאורחים שלנו, ניתן לכם חמש דקות, נתייחס אליכם בכבוד ואחר כך נזמין אתכם עוד פעם בעוד כמה חודשים וגם אז נתייחס אליכם בכבוד. צריך להיות כאן תהליך שאומר לאנשים האלה שמהיום בואו תעבדו אתנו. בואו תעבדו אתנו. בואו נייצר ביחד את המסמכים, בואו נייצר ביחד את הפתרונות, בואו נחשוב ביחד על לוחות הזמנים. אם הוועדה תעבוד בצורה הזאת, היא תדגים שמבחינתנו צדק זה לא רק המטרה שאנחנו רוצים להגיע אליה אלא זה גם התהליך, הצורה של התהליך בו אנחנו עובדים. אם אנחנו נעבוד בצורה הזאת ונערב את הציבור הפעיל הזה והנפלא הזה בעבודה שלנו וביחד נגבש את המסקנות, ביחד נגבש את תכנית העבודה, אנחנו גם נייצר את הכוח שלא יאפשר לאף אחד למחוק, לדחוק ולהשתיק את הדרישה המוצדקת הזאת. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת דב חנין. הדרישה מוצדקת. אף אחד לא חולק על כך. ליישם את זה, צריך גם למצוא את הדרך הנכונה ליישם את זה ובאופן ריאלי. אפשר לקבוע מטרות. יש לסמן מה בטווח הישג היד ואני חושב שבתקציב הדו שנתי הקרוב יש בהישג ידנו להביא לשינויים משמעותיים בכל הסוגיות האלו עליהן דיברנו. אנחנו קרובים לשעת השין. אם כולם יתגייסו יחד, גם חברי ועדת הכספים שאני יודע לשתף אתם פעולה, אני משמש ואמשיך לשמש כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, זה נותן לי המון השפעה על איך תקציב המדינה ייראה. אני מאמין שנוכל להביא לשינויים.

אני רוצה לקבוע את סדרי הדיון בקצרה ולומר שידבר פעם חבר כנסת ופעם נציג ציבור כדי שנוכל ליצור דיון פורה.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. חלק מהפרצופים אנחנו פגשנו כאן בקיום השדולה שלנו, בה היושב ראש היה יושב ראש משותף יחד עם חבר הכנסת יוסי יונה ואנכי. חברים לצעדה, חברים לגורל. אבל אם אני אומרת חברים לגורל, זה כאילו השלמנו עם זה שזאת מכת גורל. לא. זה בידי אדם. אלה גורלות שאנשים יוצרים. הם יוצרים במעשה, ברשלנות או באדישות.

אנחנו יכולים לבוא ולומר שכאשר קמה המדינה היו קשיים כאלו ואחרים. הכול לגיטימי. הכול בסדר. השאלה היא איך אנחנו מתמודדים היום עם התוצאות של העבר שלנו. האם אנחנו באדישות שלנו מכתיבים שכך יהיה מעתה ואילך, וגוזרים על הילדים שלנו להתחיל מסע ארוך עם תרמיל כבד מדי על הכבד אבל עשרה קילומטרים אחורנית? האם אנחנו באים ואנחנו אומרים, בסדר, מספיק להתבכיין. אנחנו שומעים את זה הרבה לאחרונה. בכלל, השיח שהפך להיות שיח מזרחי מול שיח אשכנזי, זה משהו שאני לא אוהבת. זה משהו שבא לעקר מתוכן טיעונים ודרישות לגיטימיות. ברגע שאתה קורא למי שדורש את מה שמגיע לו או שרוצה עבור ילדיו, הדבר הכי לגיטימי בעולם, שיקבלו הזדמנות שווה, לקרוא להם בכיינים ולהפסיק להתדפק על העבר, בעצם אתה בא ואומר שאתה רוצה להנציח את המציאות הזו שילדים מסוימים יצאו עם עדיפות ואחרים לא רק בגלל שההורים שלהם או אידיאולוגים או שלא רוצים להשאיר את הסבא ואת הסבתא, באמת, באו, שמו אותם כדי להוות גם איזשהו מגן אנושי ולא רק יישוב הארץ אלא מגן אנושי על גבולות המדינה ובאים ואומרים שזה המצב.

יש אפשרות לחבר'ה הצעירים המשכילים, אלו שהצליחו למרות הקשיים ולמרות ההזדמנויות הלא שוות באמת וזה מתחיל בחינוך, זה ממשיך ברווחה וזה מגיע עד לכדי בריאות. התושבים בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל משלמים בין ארבע לשש שנים על כך שהם נשארים שם. זה לא הגיוני כי אתה אומר שבפריפריה יש יותר מרחבים, יש יותר ירוק, אמור להיות פחות זיהום אוויר אבל ההסבר בא מזה שלא משקיעים בתשתיות, גם לא של הבריאות. לכן תוחלת החיים בפריפריה קצרה יותר מאשר במרכז וזה מדהים. זה בגלל המחסור בשירותי בריאות. אבל זה אותו דבר בחינוך וזה אותו דבר בדברים אחרים.

אני שואלת את עצמי, ואני גרה בפריפריה, ודעו לכם שיש לי ארבעה ילדים, את שתי הגדולות ילדתי במרכז. נהניתי משפע של אופציות ואפשרויות. באזור ג' בתל אביב, אזור מצוין. אני למעלה מ-14 שנים בצפון. חזרתי לאזור של הילדות שלי. פערים של שמים וארץ. לפעמים אני תופסת את עצמי ואני אומרת, רגע, למה הילדים שלי צריכים להסתכן גם מבחינה בריאותית כי תחשבו על זה שמשעה 12:00 בצהרים אין לי שירותי בריאות ואם יש משהו לילד, הדבר הכי קטן, אני צריכה לעלות לבית החולים ולחכות שם שעות כי זה בית החולים שקולט הכי הרבה אנשים מהאזור, ובסוף הרופא גם משחרר אותך כי יש עומס. אתה שואל את עצמך כמה אני אוהב את המקום וכמה אני אוהב את הילדים שלי. זו שאלה מסוכנת כי השאלה הזו יכולה להביא את הפסק קיומה של הפריפריה כמנוע מוביל. הערים יכולות להפוך לערי רפאים.

תסתכלו על המציאות. לילדים שלנו קשה להשיג משכנתא, לילדים שלנו קשה להשיג חינוך, לילדים שלנו קשה אפילו להשיג את הדברים האלמנטריים ביותר כי ראש הרשות לא יכול לגייס את הכסף. אם ראש הרשות לא יכול לגייס את הכסף לדברים הבסיסיים ביותר, הוא בטח לא יקבל את האקסטרות. לכו ותבררו כמה תקנים של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים למשל בתל אביב העירייה נותנת כאקסטרה. כלומר, לא בשביל איזשהו איזון או מצ'ינג. הם שמים מאה אחוזים מהכיס שלהם בגלל שהם יכולים להרשות לעצמם ואז הילדים שם יקבלו יותר אבל גם הילדים החלשים שם כנראה יקבלו יותר בגלל הנגישות ובגלל היכולת של אותה רשות לגבות מסים כי יש לה שטחי מסחר גדולים.

אני רוצה לומר לכם עוד משהו. אנחנו דנים כאן ובמקביל יש ועדת רפורמות. אי הצדק הזה קיים והוא קיים כבר אצל התושבים האלה וזה לא משנה אם הם הגיעו מהמזרח או מהמערב או בעלייה קדומה יותר או מאוחרת יותר. הם משלמים מחיר.

אנחנו צריכים להתכנס לסיום.

אני ממש מנסה. בזמן הזה מתקיימים בוועדת הרפורמות דיונים על התחדשות עירונית ומה שאנחנו כחברי כנסת מנסים לעשות זה למנוע הגליה של אוכלוסייה חלשה למקומות אחרים, רק בגלל שהנדל"ן עליו הם יושבים עכשיו הפך להיתות נדל"ן שווה ורוצים להוציא אותם החוצה בלי להבטיח את הזכויות שלהם. אנחנו נאבקנו. הבאנו לחלק מהתיקונים בתוך החוק אבל אני רוצה להגיד לכם עוד משהו. אתם יודעים, חיזוק מבנים. במדינת ישראל יש המון בתים שנבנו לפני שנות ה-80 והם לא עומדים בתקן של חיזוק מבנים. אז מה קורה? במרכז הארץ נותנים את תמ"א ואז נותנים לך תמ"א 38 ושם בעצם נותנים אופציה להרחיב את זכויות הבנייה על כך שיחזקו את המבנים. יגדילו את הדירות, המבנים יהיו יותר יפים, חדשים וכדומה. אומרים לך בממשלה שבפריפריה זה לא כלכלי. מה לא כלכלי? למגן את האזרחים שלך מפני רעידת אדמה כשאתם, הרשות הממשלתית, רח"ל ואחרים, מודעים לכך שהמבנים האלה יתמוטטו בשעת אסון?

אורלי, נא לסיים.

אני שואלת שאלה פשוטה. היה וזה נכון, איפה הפתרונות היצירתיים שלכם?

זה לא כלכלי.

אז תהפכו את זה לכלכלי. אם זה לא כלכלי, תיכנסו אתם כרשות ותחזקו את המבנים ותחדשו את הבניינים האלו ואולי גם תרחיבו את הדירות כי זה כלכלי למדינה לשמר את האוכלוסייה הטובה בפריפריה.

בהחלט.

היה ולא, שיבואו ויגידו שרוצים להיות מדינת מרכז. לפחות שיצהירו, שלא נמכור אשליות לאותם צעירים שנשארו עם הילדים שלהם, שמשלמים באיכות של החיים של הילדים שלהם. אנחנו עדיין אוהבים את המקום בו גדלנו ואנחנו עדיין מאמינים בו.

אני רוצה להגיד לך שאנחנו שמים כל כך הרבה תקוות על הגב שלך ואני מקווה מאוד שאתה באמת יודע להלחיץ את מי שיודע להילחץ ואולי על ידי כך אנחנו נקבל גם דברים.

לא לחוץ. הייתי מגדיר את זה כדרוך.

אני אומר כאן אמירה פוליטית. כשאני רואה מה קורה בתקשורת, אני מודאגת כי זה מתנהל כמו משחק ילדים ובמשחק הילדים הזה מי שמשלם את המחיר, אלה אנחנו, הילדים של כולנו ואני לא יודעת מה השיקולים שמובילים להכרעות ומה השיקולים שמביאים להחלטות הזויות.

עוד לא השתמשתי בפטיש, אבל אני אשתמש בו.

השאלה היא לאן דרכנו. אם זו השיטה, אולי אנחנו צריכים להשתמש בשיטה הזו. לא מקובל עלי, לא נכון, אבל אני מצפה ממך לצקת תוכן בתוך הוועדה הזו שגם תביא בשורה.

תודה רבה לך גברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אני חייב לומר שהדיון חייב להסתיים בדיוק בעוד עשר דקות ולכן כל דובר יקצר את דבריו ללא יותר משתי דקות. ידבר דובר תנועת הפריפריות אבי דאבוש ומיד אחריו חבר הכנסת זוהיר בהלול.

אני אעשה את זה בזריזות. קודם כל, אני חייב להתחיל בכל זאת בברכות. שהחיינו כבר בירכנו ואני מצטרף. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

אנחנו יכולים להיות מאדו ציניים כלפי הדבר הזה ודובר קצת. אנחנו מבינים שהיה ויכוח בין קואליציה ואופוזיציה אבל זו הזדמנות יוצאת דופן ולפחות מההיכרות הלא קצרה – אמנם לא ארוכה – בינינו, אני חושב שזה ברור לי לפחות למה לקחת על עצמך את הוועדה. אנחנו בעניין הזה.

כמה דברים קונקרטיים כי אין לנו הרבה זמן. תנועת הפריפריות הוקמה מיד לאחר הבחירות האחרונות מתוך המקום הזה של השיח שהיה פריפריות מצביעות למי שדופק אותן. כביכול הפריפריות הן נבערות מדעת, כביכול אנחנו לא רציונאליים, שבטיים וכולי. יצרנו חיבור מדהים בין קבוצות גם במובן הפוליטי מהבית היהודי - - -

כן, אגב, אני בעצמי השתתפתי בצעדה הזו וראיתי את אופי האוכלוסייה. היא לא דיברה לא ימין ולא שמאל. היא דיברה על אנשים חברתיים שאכפת להם מחלוקת משאבים צודקת.

בעיני זה לא לא ימין ולא שמאל אלא זה גם ימין וגם שמאל. יש בזה חידוש. גם פעילי הבית היהודי, גם פעיל ליכוד ותיק, גם חד"ש, מרצ, המחנה הציוני וכולי וכולי. כולם ביחד בגלל שהנושא כל כך כבד משקל והוא אמיתי. הוא בנפשנו. חיברנו את הכוחות האלה וביחד אנחנו מקדמים סדר יום ושמחנו מאוד להצטרף למיכאל ולהיות שותפים שלו בצעדה ובמהלך הזה. הצעדה הייתה רק יריית פתיחה וכרגע זה עומד לפתחנו.

שני דברים מאוד קונקרטיים. עד עכשיו דיברנו על דברים כלליים וחשובים כי זה בכל זאת ישיבה ראשונה, אבל אנחנו צריכים להיות מאוד פרקטיים. שמחתי מאוד שדיברת כבוד היושב ראש על זה שהסעיפים מחוק ההסדרים יגיעו לכאן וזה דבר מאוד מאוד חשוב. כרגע יש לנו שני סעיפים רלוונטיים. אני מקווה, אולי זו תקווה נאיבית, אני לא יודע מה יהיה בשבוע וחצי עד ה-11 באוגוסט הדיון בממשלה, שיהיו עוד סעיפים ויהיה תקצוב ממשלתי ולא רק מהרשויות החזקות, עם כל הכבוד לזה שאנחנו מבינים שגם הרשויות החזקות צריכות לתת את חלקן. הממשלה, המדינה, הממלכה, צריכה לתת את חלקה בעניין הזה ואני מקווה שגם זה יבוא לכאן.

צריך להיות מאוד פרקטיים וכמו שאמרת אם צריך לשבת יום ולילה, גם אנחנו נגיע ממצפה רמון, וישבה לידי דינה דיין ממצפה רמון, ואנשים ממקומות אחרים. אני מאזור שדרות. אנחנו נגיע.

הדבר השני. אמר חבר הכנסת דב חנין ובעניין הזה אנחנו לגמרי אתו. אם תרצה, ואנחנו פונים אליך ואנחנו רוצים לייצר שותפות אמיתית, שותפות של הכנסת שהיא המקום אליו אנחנו נושאים את העיניים, המקום בו מתקבלות ההכרעות, בסופו של דבר, במקרה הזה, 31 בדצמבר, קריאה שנייה ושלישית של התקציב, אנחנו רוצים לייצר שותפות. אנחנו נהיה לרשות הוועדה עם כל הקושי שאנחנו מתנדבים ואנחנו מכתתים רגלינו לפריפריה. אנחנו כבר בפריפריות ונכתת רגלינו לכנסת בשמחה, אם אמנם מדובר לא רק על דיבורים אלא על שינוי. בזה ניבחן כולנו. אנחנו לרשותכם, תנועת הפריפריה והפעילים.

תודה רבה. חבר הכנסת זוהיר בהלול.

אני חשבתי שרק הערבים מדברים ארוך, אבל מסתבר שגם היהודים עושים זאת.

לערבים אנחנו רוצים לתת העדפה מתקנת, עוד כמה דקות דיבור.

חבר'ה, מדינת ישראל מהמובילות בעולם בפערים הסוציו-אקונומיים. זו מדינה מצליחנית אמנם אבל היא חוטאת בחטא אי השוויון. אי שוויון לא נוצר מאליו אלא הוא נוצר בשל ליקויי חלוקה צודקת. לפיכך אם אני אשאל את הבריות כאן באולם הנאה הזה, כל אחד ירגיש שמצבו פחות טוב משל האחר, היכן המכנה המשותף השוויוני בוודאות, באיזו שכבה? בשכבת העוני. העניים שם שוויוניים אבל ברגע שאתה זוקף גב ואתה מרים ראש, אתה מוצא את עצמך סובל מאי שוויון.

לפיכך אני חושב שהוועדה הזו היא בעלת ערך עצום כדי לנסות ולייצר. שוויון לא יהיה. שוויון אבסולוטי אין. זה היה בסוציאליזם, בקומוניזם.

גם אז לא היה.

גם שם לא, אבל לפחות לפי התיאוריה.

זה היה מצג. לא היה בפועל.

אני מרוצה שהסערתי את מוחכם. אני באמת חושב שהוועדה הזו היא ועדה חשובה כדי לייצר אקלים של כמיהה וערגה לשוויון המיוחל.

חבר הוועדה יהודה גליק, בבקשה.

באתי עכשיו מישיבה ארוכה. שני סיפורים. אני באתי מעולם ההוראה. אין כמו סיפור. כשהתחלת לדבר על המעבר שלך מתל אביב לפריפריה, לבית שאן, זה ריתק את האנשים יותר מכל דבר אחר. נתחיל מהסיפור האינדוקטיבי.

למה הוראה? כולם יודעים שבאת מהספורט.

יש לי אחות יחידה. יש לי גם אח. אחותי סגרה שבעה עשורים רק לפני כמה חודשים. היא הייתה עובדת מצטיינת במשרד הרווחה. היא עדיין ללא בית. אין לה בית בחזקתה. היא מתגוררת בדירה ששייכת לעמידר. כל אימת שאני לוקח אותה ברכבי אלינו או לארוחה או למשהו כי היא הגדולה המבוגרת אצלנו, היא תמיד מסתכלת ואומרת: הווילה הזו, מאיפה אנשים הביאו את הכסף? הבית הזה, מאיפה אנשים הביאו את הכסף? אני אומר לה, אל תשאלי כי זה עולם כמנהגו נוהג. יש כאלה שידם משגת ויש כאלה שידם לא משגת. אנחנו לא חותרים לשוויון מכיוון שהשוויון הוא אינו נחלתה של האנושות אבל אנחנו כן חותרים לחלוקה צודקת של ממשלה שאמורה לייצר שוויון בין בני אדם והיא לא עושה זאת.

לכן אני אומר לכם, זו לא אמירה פוליטית, המשפט המסיים. צאו למחות. אם יש כאן אנשים שחושבים שהם מופלים לרעה, אסור לשתוק. למה אתם רק יוצאים למחאות בעניינים פוליטיים? אמנם הייתה מחאה חברתית אבל היא הייתה לפני חמש-שש שנים.

הייתה הצעדה.

בצעדה גם אני השתתפתי.

אני חושבת שכולנו השתתפנו. נשאנו בנטל.

זה לא הישג גדול שהשתתפנו אבל לפחות רצינו להוות דוגמה טובה ולהיות לצדכם.

זה אומר שאנחנו לוקחים חלק בפתרון.

אני חבר הכנסת הצנוע והעניו, זוהיר בהלול אומר לכם, אל תשתקו, אל תתנו להם לתעתע בכם, אל תתנו להם לייצר אי שוויון. מחאה היא לגיטימית במשטר דמוקרטי ובישראל יש משטר דמוקרטי. הנה, ערבי אומר את זה.

זוהיר בהלול, יש אזרחים בבית, אפילו המשפחה שלי ברגע זה צופה והמשפט הזה שאמרת לדעתי ריגש אחד אחד שם. בסופו של דבר אנחנו כאן חיים יחד ואין שום כוונה לאף אחד לשנות את זה. הדבר היחידי שאנחנו רוצים זה שתהיה נאמנות והדדיות למדינה הזו והערבות ההדדית ובסופו של דבר שוויון מוחלט ללא שום הבדל ולא משנה מהו. לכן שיתוף הפעולה, גם במסגרת הוועדה, יכול להועיל למטרות הללו כי ערביי ישראל צריכים לקבל את זכויותיהם ובלבד כמובן שיגלו את נאמנותם למדינה הזו.

אני מאוד שמח על ההערה שהיא הערה ערכית אבל שם המילה נאמנות, לוקחת פוסט מרכזיות במשפט.

הוא דיבר על זה קודם.

דיברנו על זה קודם. זו בעיה אחת.

אנחנו נאמנים. האוכלוסייה הערבית אוהבת את המדינה אבל היא לא מרוצה מהמדינה מכיוון שיש פער גדול.

צריך לתקן את זה.

מה שבטוח זה שמה ששווה אצל כל חברי הכנסת הוא שכולם כאשר הם מדברים, הם חושבים שהם מדברים קצר.

אחרון הדוברים, חבר הכנסת יהודה גליק, חבר הוועדה.

עוד לא התרגלתי שאני בצד הזה של השולחן. יש כאן כל כך הרבה חברים שלי, אחד מהם מדבר עם חבר הכנסת גואטה. מר ביטון, שלום לך, ברוך הבא, ידידי, אהוב לבי. אחד האנשים הנפלאים ביותר, חוץ מהבעיה שיש לו בעיה במפלגה אבל חוץ מזה הוא היה יכול להיות מושלם. נמצא כאן גם אבי. באמת, כל כך הרבה חברים. יוחאי מתחבא שם. יש כאן בלי סוף חברים. גם שבח.

אני מתנגד התנגדות מוחלטת לשוויון. כשהילדים שלי אומרים למה הוא קיבל, אני אומר להם שוויון יש רק באפס. אם אף אחד לא מקבל, יש שוויון. לכן לוועדה הזאת לא קוראים ועדה לשוויון אלא קוראים לה לצדק ולפעמים יש כאלה שמגיע להם יותר. לפעמים צריך לבטל מצ'ינג כי יש כאלה שמגיע להם יותר. כל הרעיון של הוועדה הזאת הוא לא לחפש שוויון. לפעמים יש אוכלוסיות שהן יותר חלשות ויש יותר חזקות ובעזרת השם אנחנו מאוד שמחים על חברי הכנסת ועל האזרחים הערביים ובעזרת השם אנחנו רוצים שיהיו עוד הרבה. בעזרת השם, כאשר נחיל את החוק הישראלי על כל יהודה ושומרון יהיו עוד הרבה והם יהיו חלק בלתי נפרד. יהיו להם זכויות בעזרת השם.

אחרי ההערה של יגאל שאמר שאנחנו חושבים שאנחנו מדברים קצר, אני אומר שהוועדה הזאת צריכה לא לחפש שוויון. אל תחפשו שכולם יהיו שווים. שוויון זו בעיה. שוויון יש באפס, כשאף אחד לא מקבל כלום. צריך צדק. ההוא הולך עם קביים, ולמה אני לא מקבל קביים כדי שיהיה שוויון? אין דבר כזה. מי שצריך קביים, יקבל. מי שצריך מקל, יקבל. מי שצריך חמור, יקבל. מי שצריך טרקטור, יקבל. מי שצריך דמי ארנונה כשיש אזור תעשייה שכל הארנונה שלו הולכת לכל מיני קיבוצים שיש להם הון תופעות ולידם עיירת קריית מלאכי עומדת בצד וקורסת, אז אני לא מחפש שוויון. אנחנו מחפשים צדק חלוקתי כדי שלכולם יהיה שוויון הזדמנויות ושיהיה צדק בתוכנו.

לכן, מיקי אהובי, אתה איש יקר ואני אטריד אותך ואגרום לך לחייך הרבה בוועדה ואשתדל לעזור ולסייע לכל החברים. תודה רבה.

אדוני יותר ממוזמן להישאר בוועדה לקראת הדיון החשוב שיתקיים מיד אחרי שאני אנעל את הישיבה הזאת.

אם אפשר לומר משהו בעשרים שניות.

בבקשה.

תודה. סמנכ"ל עמותת ידיד. מעבר לברכות הגדולות, קודם כל, בישיבה הקודמת של ועדת החינוך ישב כאן יושב ראש ועדת ביטון ואמרו שישראל מתחלקת למה שהיה לפני ועדת ביטון לבין מה שאחריה. אני מאחל שבקרוב נגיד שמה שקורה כאן בכנסת יתחלק לפני הקמת הוועדה לצדק חלוקתי ואחרי הקמתה.

בקשה קטנה. בסעיף 52 להסכם הקואליציוני בין הליכוד לרשימת כולנו כתוב במפורש ששתי המפלגות יקדמו פתרונות לנושא התקציב הדיפרנציאלי ובעיית המצ'ינג. אני מבקש ממך ללכת לשני ראשי המפלגות האלה בשם כל חברי הוועדה הזאת ולבקש לקדם את הצעת החוק שלך, של אורלי לוי ושל יוסי יונה כדי להביא פתרון לנושא המצ'ינג.

בהחלט. חברים, לא למחוא כפיים. זה אסור. אנחנו בהחלט נעשה את כל המאמצים. אמרתי, גם כיושב ראש הוועדה לצדק חלוקתי וגם כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אלה שני תפקידים שכן יכולים להשפיע על העניין הזה ואני גם מקווה שנביא את ההישגים. אני בהחלט אעשה את זה.

חברי, אני אסכם את הדיון. אני מניח שכמעט אין נושא שהוועדה הזו לא תוכל לעסוק בו. היא רחבה מאוד אבל אני מתכוון למקד אותה להיכן שיהיה קיפוח ולא משנה איזה סוג של קיפוח. בכל מקום שאני אראה שיש קיפוח של חלש אל מול חזק, הוועדה זו תקיים דיון.

גם בחקלאות.

בכל נושא. הדיונים יהיו דיונים מעמיקים אליהם יגיעו משרדי הממשלה וייתנו כאן הסברים ותשובות.

לא צריך הסברים. פתרונות. הסברים יש מספיק.

לאחר מכן הם גם יצטרכו לתת פתרונות ואם יש צורך נביא אותם שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע עד שיימצא פתרון. כל משרדי הממשלה יצטרכו לתת מענה והדיון הציבורי יהיה דיון סוער והתקשורת תדע על כך ובסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שכולנו נותנים דין וחשבון לציבור. אם אנחנו לא נדע לבצע את הפעולות שהציבור מצפה מאתנו, כולנו נלך הביתה. כדי להישאר כאן, להמשיך ולשרת את הציבור, אנחנו צריכים להצדיק את הזכות הזו, אנחנו צריכים להצדיק את הבחירה הזאת ואפשר להצדיק אותה במעשים תוך כדי הגשמת המדיניות של הציבור ששלח אותך לכנסת.

אני כנציג מחוז הנגב בסיעת הליכוד, כמי שמגיע מהפריפריה, כמי שמגיע ממפלגת הליכוד, מפלגת השלטון, מבין היטב מה הבוחרים שלי מצפים ממני ומבין היטב איך אני צריך לבצע את המדיניות הזאת.

אני מקיש פעם ראשונה על הפטיש. הישיבה הראשונה ננעלה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.