הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 342

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ו (03 באוגוסט 2016), שעה 9:30

יישום המלצות דוח הוועדה למלחמה בעוני בתקציב 2015 – 2016 ותעדוף נושאים לקראת תקציב 2017 – דווח משרד הבינוי והשיכון

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

מאיר כהן

איימן עודה

טלי פלוסקוב

עבדאללה אבו מערוף

מנואל טרכטנברג

טליה בן אבי שטיינברג - יועצת למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

רונן כהן - סמנכ"ל אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

נורית חוה ויסברג נקאש - מפקחת ארצית תחום משפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עידית לוי - פעיל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מעין נשר - רכזת שיכון באג"ת, משרד האוצר

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות

ליליאנה סירקיס - מנהלת היחידה לסיוע חומרי ודיור, עיריית ירושלים

בת שבע אליה - מתנדבת במשרד הרווחה, עיריית ירושלים

רות לביא - פעילה חברתית, פורום הדיור הציבורי

מיכה רחמן - חבר בפורום, פורום הדיור הציבורי

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד - מרכזי זכויות בקהילה

מיכל צדקה - חברה בעמותה, א.ל.א אדם למען אסיר

מיכאל מחפוד - יו"ר, א.ל.א אדם למען אסיר

אלי נגר - חבר עמותה, א.ל.א אדם למען אסיר

יובל פרנקל - מנכ"ל, חברת עמיגור

לב ארן - רכז פורום דיור ציבורי, שתי"ל - שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינויים חברתיים

מיכל דלין פרימרמן - ארגון לתת

תרצה אסתרזון - פעילה, המשמר החברתי

רבקה כהן בנלולו - פעילה, הפורום לדיור הציבורי בישראל

איתמר יקיר - כלכלן, פורום קהלת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי שבתאי

רויטל יפרח

יישום המלצות דוח הוועדה למלחמה בעוני בתקציב 2015 – 2016 ותעדוף נושאים לקראת תקציב 2017 – דווח משרד הבינוי והשיכון

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה בנושא: יישום המלצות דוח הוועדה למלחמה בעוני בתקציב 2015-2016 ותעדוף נושאים לקראת תקציב 2017 – דווח משרד הבינוי והשיכון.

- - - היו בוועדה הרבה מאד אנשים כמו רונן כהן ומשרד השיכון, וגם חברים שבאו כמשקיפים מאד מאד מרכזיים כמו רן מלמד, וחברים נוספים בוועדות המשנה כמו יובל פרנקל ודן בן גיגי וכל מי שהיה. אני חושב שמותר לנו להגיד מראש שלא היינו חולמים שההמלצות יגיעו לרמת ביצוע. ראינו את זה בדיונים הקודמים במשרדים השונים, ואני שמח שגם בדוח של המשרד, שהספקתי. הוא חלקי לדעתי, הוא לא דיווח על כל מה שהוא עושה, את זה נגיד בהמשך - -

אנחנו יכולים לקבל העתק?

המצגת הגיעה רק עכשיו עם האנשים אז תדעו שיש כבר אינטרנט שעובד גם בלילה. אם תשלחו את זה בזמן, זה יופץ בזמן מהיר יותר.

אז אני באמת שמח על כך. אני מתנצל בשם מנכ"ל משרד השיכון, שהוא בבית המשפט, אני מקווה שלא קראו לו מעכשיו לעכשיו כי זה אומר שהדיון חמור אבל הזמנה לבית המשפט בדרך כלל לא למתקבלת שנה לפני שהם מוזמנים. היה רצוי שידווח לנו ואולי היינו שוקלים אם לקיים את הדיון אבל בכל מקרה, כל מי שבא ועשה מאמץ להיות פה, אז בינתיים יציג את הנתונים או את הדוח מטעם משרד השיכון, ידידי כהן, הסמנכ"ל הבכיר במשרד. בבקשה.

קודם כל תודה רבה. אני רוצה להתנצל בשמו. בכל אופן, דוח הוועדה למלחמה בעוני נוגע בכמה נקודות בנושא הדיור. בראשו עומד כל הנושא של סיוע בשכר דירה, השתתפות בשכר דירה. יש את הסוגיה שקשורה לדיור ציבורי, ועוד סוגיה שקשורה באמת לפעילות באותן שכונות, פעולות חברתית מעצימה באותן שכונות שבהן יש ריכוז, והרעיון הוא זה איך מעצימים אותם ושמים באמת את המשאבים הדרושים כדי שלא רק שלהיחלץ מהמצב אלא גם כדי שהוא יהיה מתמשך.

אנחנו נכנסנו לתקציב 2016, זה היה לא בתנאים הכי טובים. ממשלה חדשה, והיה צריך – למעשה, היה ברור שב-2016 לא נוכל ליישם את כל המלצות ועדת אלאלוף אבל התקבלו גם החלטות: כמובן, דבר ראשון, שמה שבמשאבים הקיימים עושים, ועוד כמה דברים שהצלחנו לגייס מבחינה תקציבית. חייב לומר שאנחנו בעיצומם של הדיונים התקציביים. דוח ועדת אלאלוף זאת תכנית עבודה מבחינת הדיונים התקציביים. היא עתירת תקציבים, היא לא פשוטה, היא מעל מיליארד וחצי שקל, היא מאתגרת אבל אנחנו מתכוונים להתמקח עליה ולקדם אותה.

אני רק רוצה לומר כמה דברים שקרו מאז - -

תעדפתם את ה - - -

כן, בהחלט. הדוח בעצמו מתעדף. אני אומר עוד פעם – הדוח, אדוני השר, שהיה, שאתה הקמת - -

אתם מסתפקים בסדר - - -

אנחנו מאמצים את הסדר שקבעתם אתם - -

כל הכבוד, מצוין.

- - ואימצתם אתם. בסופו של דבר, חשוב לומר שבמדינת ישראל יש כיום 146,000 משקי בית שהם במצב שמזכה אותם בסיוע בשכר דירה, ואנחנו מדברים על השכבה הנמוכה ביותר מבחינת הסוציו-אקונומי. 146,000 משקי בית שמקבלים סיוע בשכר דירה. דיירי הדיור הציבורי זה 70,000, מתוכם כ-60,000 שגרים בדירות רגילות ועוד 11,000 שהם קשישים שגרים בבתי גיל הזהב.

סליחה, 69,000 איש שגרים בדירות - -

כ-60,000 ועוד 11,000 בתי גיל הזהב.

מלבד הממתינים אתה מדבר.

אני מדבר על דיירים.

תכף אנחנו נציג את הנתונים של הממתינים. זה המספרים, רק לסבר את האוזן. רק לומר את מה שהיתה התייחסות בדוח הוועדה: באמת יש מצד אחד גידול במספר הממתינים ומצד שני, יש קיטון במספר הדירות שקיימות במלאי. תכף נדבר על הרכישה של הדירות והנה, אני חושב שזה מדבר בעד עצמו: ב-99 היינו ב-101,000 דירות, היום אנחנו ב-59,000 דירות, וזה בעצם מצביע על כך שהמשאבים הקיימים שמתפנים מהמלאי הם – הנה, תראו, 40% ירידה, זה אומר 40% פחות איכלוסים - -

אתה זוכר – לא, אתה לא היית. אני זוכר שיחה קשה של ראש עיריית דימונה עם אנשי משרד השיכון ועם אנשי "עמידר", למה מוכרים דירות ב-19,000 שקל. אמרתי שיבוא היום שאתם תצטערו על זה שמוכרים לקבלן, לאיש זריז, 20 דירות, כל דירה ב-19,000 שקל.

זה לזכאים בלבד, זה לפי חוק.

לא. "עמידר" בדימונה, בשנת 2005,2006 הוציאו למכרזים דירות בדימונה של הדיור הציבורי שהפכו לתרנגולת מטילת ביצי זהב. זה פשוט מדהים.

אתה רוצה שאני אתן לך שמות?

אתה רוצה שנזכיר מי היה ראש עיר?

אני כראש עיר נלחמתי אתם.

אתה מכיר את ראש העיר הזה?

כן, זה אני הייתי. נלחמתי ואמרתי להם: אל תעשו את זה. באידיש אומרים: - - -

כן. העיר שלכם משתפרת מפעם לפעם.

הצטרף אלינו המשנה למנכ"ל, מר יעקב שנרב. כמובן שאם יש שאלות נוספות...

- - אז זה מראה את הקיטון. אנחנו רואים פה את הממתינים. הממתינים זה משרדי משרד הבינוי והשיכון, אני לא מתכוון לממתיני משרד - -

הקליטה?

לא, פשוט אין לי את הנתונים. אני יודע שהם מדברים לפעמים על 27,000, על 30,000 - -

קיבלנו את הנתונים אבל חבל שאנחנו משאירים את זה בצד. זה לפי דעתי בכל אופן חלק של הסוגיה במדינת ישראל, וסליחה אדוני, אני פשוט מתפרצת אבל - -

חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

תודה. אנחנו קיימנו דיון בוועדת המשנה למעמד הקשיש, שקמה בזכותך, גם בנושא הזה, ומה שראינו זו טעות מאד גדולה לדבר בנפרד. אנחנו חייבים לדבר על זה ביחד למרות שהתור מחולק כי אם אנחנו מדברים על הסוגיה בבעיה שקיימת במדינת ישראל, אי אפשר לחלק אותה כי בכל אופן, משרד הקליטה לא יבנה. מי שצריך לעשות את זה, זה אתם. אז למה להפריד? אז למה להגיד - כשראיתי את זה מיד ככה 2,700 איש, זה לא נכון.

לכן מראש קמתי והרמתי דגל ואמרתי: דעו לכם שזה כולל רק את משרד השיכון אבל אנחנו בהחלט מתייחסים לכולם ביחד אבל בסופו של דבר אני לא יכול להציג נתונים של משרד הקליטה. אני מראש שם - -

להגיד אותם מראש. צריך להגיד אותם בצד.

שמתי את זה ואמרתי מראש שעכשיו אנחנו מדברים על זה אבל חסרים פה - -

זה ברור לנו. בואו נתקדם.

בכל מקרה, זה המצב אז אנחנו רואים קודם כל קיטון של דירות, מספר הדירות, ואנחנו רואים עלייה של מספר הממתינים הזכאים.

מה בכל זאת נעשה? הדבר הראשון זה מה שנקרא "קרב בלימה". בסופו של דבר, בקופת - -

הצטרף אלינו חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

- - דבר ראשון זה סוג של קרב בלימה כי אם לא היינו עושים את המהלך הזה ביוני 2015 – אתם רואים שבינואר 2015 בסך הכל נקנו 15 דירות למלאי למרות שהצטבר הרבה כסף, והיום אנחנו נמצאים שנה וחצי אחרי וכבר 806 דירות נרכשו. אנחנו צופים, הערכה שלנו, שעם מה שייכנס עוד בזמן הקרוב אנחנו נוכל להגיע ל-950 דירות אבל זה דברים שכבר נעשו, ומשפחות - -

זה לא רכישה מול ביקוש.

זה רכישה מול ביקוש. מה זאת אומרת לא מול ביקוש?

כלומר, אתם מגיעים למשפחה, יש בעיה, אתם הולכים ורושמים - -

לא, לא, זה לא ייעודי למשפחה, אם זה מה ששאלת אבל זה בהחלט תואם את הממתינים. זאת אומרת - -

סליחה, גם אני אשאל שאלה - -

לא, תנו לו לגמור בכמה מילים.

אבל זה נורא חשוב, אלי. הם הביאו - -

איך שאתם רוצים...

מבחינתי זה בסדר.

אנחנו בפורום של חברים אז הם מרגישים ככה... בבקשה.

לא, פשוט אם אנחנו נמצאים פה אז זה נורא חשוב. יש לי שאלה: אם הצגתם מספר ממתינים כ-2,700 שממתינים לדיור ציבורי ואתם אומרים ש-950 דירות נרכשו, האם אני יכולה להבין שהתור הזה מתקצר במספר הדירות?

לא. אמרתי שבנוסחה הזאת יש כל הזמן כניסה של אנשים לתור ויש כניסה של דירות. בסופו של דבר, מהמלאי הרגיל יש ירידה אמרנו. מהכניסה של התור יש עליה. הדבר הזה הוא סוג של - אי אפשר להגיד עכשיו 950 דירות ומחר אנחנו נראה פחות 950 - -

זאת השאלה.

התשובה היא לא כי כבר הדירות, חלקן כבר הוצגו ומעל 600 דירות כבר הוקצו. נשאר לנו בערך עוד 300 דירות שאנחנו נקצה אותן ואנחנו נראה ירידה בתור. מצד שני, אנחנו מעריכים שבתקופה של החצי שנה הקרובה גם תהיה עליה, בסדר? ולכן, יהיה קיצור התור אבל הוא לא יהיה במלוא ה-950 דירות כי כל הזמן יש לנו קריסה.

צריך לברך על זה.

רק אני מתנצל - -

אני מבקש לטובת הפרוטוקול, שם ותפקיד.

אני משנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. אני מתנצל על האיחור, חוק מרפי עבר גם בכנסת לאחרונה והוא השפיע עלי גם ולכן כל היום מסתובב סביב הסיפור הזה. בכל מקרה, אני מבין שכבר דיברתם על זה מראש – יש משתנים נוספים לגבי היקף הדירות, גם הרכישה וגם כניסת חדשים. רכישת הדירות שיש בחוק של רן כהן, ומשתנים נוספים של אנשים שנפרדים מאתנו. ולכן, אין יחס ישיר, אין הקבלה בין מספר הדירות שנרכשות למספר האנשים שיוצאים - -

שאלה אחרונה חשובה בסעיף הזה: האם זה רק כסף שהצטבר מהמכירה של דירות או נכנס עוד כסף ייעודי חדש?

התשובה היא כרגע שזה מכסף שנמצא בפנים. יש - -

במאבק על תקציב 2017 אתם רוצים שיהיה כסף תוספתי?

- - -

התשובה היא שאנחנו רוצים את זה מאד אבל עד שלא נסגר, לא נסגר, וערב התקציב הוא הרי הקובע.

אבל זה הכיוון.

הכיוון הוא לנסות להגדיל ככל הניתן את מצבת הדירות. כל דירה שנכנסת לנו לתוך המאגר מאפשרת לנו לתת פתרון לאנשים נוספים.

כי ברור שאם אנחנו נמשיך עקב בצד אגודל ואם אנחנו נסמוך רק על הכסף שהצטבר ממכירת הדירות, אנחנו נעשה כל הזמן את התנועה הזאת - הפער תמיד ימשיך. אנחנו צריכים כסף תוספתי, אתם צריכים כסף תוספתי.

התשובה היא שזה נכון. אני רק רוצה לציין שאולי זה צוין לפני כמה דקות שלפני שנתיים, שלוש, - -

אמרתי שזה יצוין לשבח שעכשיו - -

עכשיו תגיע גם לאשדוד.

אני רוצה לשמוע את זה עוד פעם.

התשובה היא – אני מדבר עוד פעם עם משרד השיכון, אני מדבר על כולם ביחד. מדובר על ארבעה, חמישה מיליארד שקל, ואני מדבר אתכם גם על משרד השיכון וגם על משרד הקליטה. אנחנו, כדי להגיע למצב שבו פחות או יותר האיזון בין הדירות המתפנות מהמלאי לבין האנשים שממתינים ויחכו נניח, לכל היותר שנה, שמונה, תשעה חודשים, צריכים 2.5 מיליארד שקל תוספתי, ועל זה אנחנו הולכים לדבר. להגיד לכם שאני מעריך - -

לא תקבל אבל - -

להגיד לכם שבוודאות גדולה נקבל? התשובה היא לא אבל בהחלט יש נכונות ויש הבנה. יש גם הסכמה על 150,000,000 שקל אבל - -

אנחנו מכירים את זה.

בנוסף, חשוב לומר שאנחנו לא ניצלנו הזדמנויות, ופה אני רוצה לדבר על פרויקט ואולי יובל יוכל לדבר עליו בהרחבה, על פרויקט מאד חשוב כי הוא חלק מהדוח וזה לצמצם את התור אצל הקשישים. בכל זאת, אנחנו מזהים שיש קשישים, אנחנו מזהים גם כניסה של קשישים. מה לעשות? אנחנו רואים שמספר הקשישים או תוחלת החיים הולכת ועולה ומספר הקשישים עולה. ובהזדמנות ראשונה, בהשקעה של 280,000,000 שקל תוספתי, לא מהקרן, כרתנו הסכם עם הסוכנות היהודית שבעצם הם נותנים הקרקע, אנחנו נותנים את הכסף, 280,000,000 שקל, להגדיל את הסך של החמש שנים הקרובות ב-2,650 דירות. מבחינת תכנונית מדברים על תכנון של 3,000 דירות אבל ההערכה היא שאתה מכניס - -

במרחבים שקיימים?

זה בכל הארץ. יהיה גם בישובים מרכזיים כמו בת-ים, הרצליה. אם תתנו ליובל חמש דקות לדבר על זה, אני אומר ששווה.

מה זה אם ניתן?

שווה, שווה.

אנחנו נגיע. תמשיכו. האמת שביקשנו שהדיון יהיה בשתי פעימות: פעימה ראשונה – נא להציג מה שנעשה, ואחר כך גם המשאלות לעתיד. לכן, הייתי רוצה שנשאר בזה והשאלות יהיו בתום ההצגה.

עוד דבר שחשוב לומר, שלמעשה על פי הנחיית השר 100,000,000 שקל מתוך התקציב הוקצו לפתרון של מגורים של נכים רתוקים לכיסאות גלגלים, שהם תמיד היו בסדר עדיפות ראשונה במדינת ישראל, ואנחנו באמת כבר היום קנינו 75 דירות לנכים רתוקים - -

איפה אבנר? אבנר, כשצריכים אותך אתה לא פה.

- - ואנחנו עתידים לקנות בכל ה-100,000,000 שקל, ואנחנו בכל זאת, גם בנושא של נכים רתוקים, אנחנו מתכוונים לדרוש להגדלת התקציב, וזה אדוני, חבר הכנסת כהן, זה ייעודי. פה מדובר לפי משפחה. זאת אומרת, לא קונים למלאי אלא באים למשפחה ובתיאום אתה באופן מלא.

חוץ מזה, מתגבש הסכם עם "עמידר" להתחדשות עירונית. בטח ממש בימים האחרונים זה נסגר - -

אנשי "עמידר" לא נמצאים כאן.

זה לא מפליא.

אנשי "עמיגור" נמצאים כאן. זו לא הפעם הראשונה שהם לא נמצאים בדיונים.

"עמידר", יש מתחים שם, לא? במדרגות. אנחנו לא אוהבים את זה.

ראיתי בכמה מקומות תופעה שמחזירה אותנו לבית "עמידר" שבו גדלתי, שהיו באים פעם בשלוש שנים, צובעים את העטיפה של הבניין, גורמים לאיזה צבע מקומי להיות עשיר והולכים. ואני אמרתי - -

תכף אני אדבר על הנתונים - -

סליחה, באמת, יש ב"עמידר" תזוזות, חלקן לא נעימות אבל יש עשיה לא רעה יחסית למה שהיה בעבר. יחסית יצאו כל מיני יוזמות מעניינות מאד שנוגעות למאות או יותר מכמה אלפי דירות - -

כן, אבל היות שהולכים לשיקום שכונות וחלק עושה "עמידר", אז אני אמרתי את מה שאני תמיד אומר לאנשי "עמידר": אתם באים לבניין, תעשו בו שיפוץ יסודי. הבניינים בעיירות הפיתוח וגם בפריפריה, במרכז הארץ, נבנו בשנות ה-50 וה-60. לבוא ולקחת בניין ולצבוע אותו בצבעים של אדום לבן וירוק, ולא להיכנס לתוך הבניין ולעשות טיפול שורש, ובזמן האחרון, לצד הדברים הטובים שקורים ב"עמידר", יש מגמה להרגיע כל מיני שכונות וראשי ערים, ונותנים להם לבניין 40,000 שקל. ובניין שיש בו - -

לא לבניין, לדירה.

סליחה, אתה טועה. בחלק מהערים בדרום הגיעו וצבעו רק את מעטפת הבניין ב-40,000 שקל, בניין שצריך לעשות בו שיקום שכונות. ואני באתי, התקשרתי ואמרו לי: מאיר אתה צודק אבל עשינו את זה כי לחצו עלינו. חבל על הכסף.

אני אגיד לך מה ההנחיות שאנחנו מקבלים. אני מנכ"ל "עמיגור", ואני עובד בשדרות, בנתיבות, באופקים, בערים שאתה מדבר עליהן, ובמגדל העמק.

תאמין לי שהגיע אלי ועד של בית כזה. תאמין לי, חבל על הכסף.

אני חושב שההנחיות שלנו היום זה 40,000 שקל, 41,000 שקל לדירה, ואומרים לנו: לפני שאתה צובע בחוץ אתה צריך לטפל בתשתיות של הבית. בדיוק בהערה שלך. ביוב, מים כי אתה צודק, לבתים בעיירות הפיתוח יש בעיה של התפוררות ולכן, לפחות הגישה, לפעמים אנחנו מטפלים בבית בסדר גודל של 600,000 שקל, 700,000 שקל לבניין. יש בניינים שבמיליון שקל.

אני שיפצתי 28 בניינים כאלה, בתעריף שאתה אומר.

שתדע מה ההנחיות החדשות.

אוקי, בבקשה.

בדוח המלצות ועדת אלאלוף דובר גם על הגמשת קריטריונים ואכלוס של דירות פנויות. אנחנו מיולי 2016, על פי הנחיית השר, מרגע שהוא קיבל את ההחלטה, ועד דצמבר, אכלסנו 600 דירות פנויות בחצי שנה - -

יולי 2015.

יולי 2015. - - לפני כן אפילו, את המאסה הגדולה ביותר. 80% מזה היה עד החגים, אחר כך השלמנו את השאר, על מה שדיבר חבר הכנסת כהן, על דירות שהיו ריקות ולא אוכלסו. מה שעשינו זה הגמשת קריטריונים ואני אומר - -

זה מדהים, כל הכבוד.

- - ולא סיימנו את זה כי נקבעו שני דברים: האחד, ליצור מבצע כזה והדבר השני - נקבעה מדיניות שאומרת שמעכשיו, כל דירה שמתפנה ואין לה מועמדים מצד הזכאים על פי הקריטריונים, מגמישים את הקריטריונים ונותנים את זה למשפחות אחרות כי גם הן עניות וגם הן משפחות קשות תפקוד, וזאת הנחיה שלא רק דיברה אחורה, היא גם מדברת קדימה, וזה הכלל ולפי זה אנחנו הולכים.

בנוסף, בינואר 2016 קיבלנו תוספת תקציבית להגדיל את שכר הדירה לממתינים לדיור ציבורי, בין 600 ל-900 שקל - -

47,000,000?

47,000,000 שקל להגדיל את שכר הדירה. אנשים שממתינים ועוד לא מקבלים פתרון, כדי להקל על תקופת ההמתנה, הנטל הכלכלי. 47,000,000 שקל זה גם למשרד הבינוי והשיכון וגם לזכאי משרד הקליטה, זה כבר מופעל.

ההמלצה בדוח היתה בקשה להגדיל בין 1,700 ל-1,300 לדירה. פה זה הולך - -

נכון.

אני רוצה לעדכן עדכון קטן ושוב, זו באמת פעולה מאד מבורכת. אני שוב חוזרת לתור של משרד הקליטה: קשישים שממתינים בתור של משרד הקליטה לא קיבלו תוספת כזאת. הם קיבלו סדר גודל של 150 שקל, אדוני, ופה אני רוצה לציין לתשומת לבך - רק 150 שקל.

למה?

כי משרד הקליטה קיבלו 36,000,000 שקל, ומספר הממתינים הוא כל כך גדול, שתחלק בין זה, זה הסכום. אז עוד פעם, תראו איזו אפליה. מה קורה כאן?

לא, רגע. קשישים במשרד הקליטה כמו קשישים במשרד השיכון. אף אחד לא - -

אתה רוצה שאני אראה לך שהם קיבלו 150 שקל?

מה שאני אומר לך זה ודאי. אין הבדל בין הזכאות של משרד השיכון לבין הזכאות של משרד הקליטה.

אנחנו יוצאים מכאן ואני מוכיחה לך אחרת. אני לא רוצה להתווכח אבל אני מוכיחה לך אחרת.

אנחנו רוצים להתקדם. אני בינתיים מנהל את הישיבה ותרשו לי להמשיך ולנהל אותה כפי שבא לי. ובא לי שנקשיב לכל הדיווח, ואנחנו נפתח לדיון אחרת זה שליטה של חברי הכנסת, ויש פה אנשים שבאו. אני מדבר לחברים שלי, חברים טובים מאד שלי. לגבי הוויכוח הזה, אני מבקש לקבל מסמך מסודר. יש גם בעיתון שבמקרה קראתי אתמול. בדרך כלל אני לא קורא עיתונים. מדובר במשרד הקליטה, בסבסוד מאד משמעותי לשכר דירה. הלוואי שתנאים שקיימים בתחומים מסוימים למשרד הקליטה יהיו. לדוגמה: הקשישים. קשיש שגר במשפחה של עולים חדשים מקבל סבסוד, קשיש ותיק, שגר במשפחה, לא מקבל סבסוד. אז בואו לא נראה רק את החלק הלא-שוויוני. נראה גם את החלק - -

בהחלט. אנחנו רוצים לשפר - -

משרד הקליטה, יש לו תקציבים, יש לו סדרי עדיפויות. חבל שלא באו היום כי היינו מקבלים תשובות אבל נתמודד עם זה בהמשך. רונן תקצר.

אני מתנצל, אני מקצר. אולי רק נדבר על פינויים מהדיור הציבורי. אני חושב שזה גם ברוח הדברים שקשורים לוועדת אלאלוף. בסופו של דבר, אנחנו בוחנים עכשיו גם את הנושא של הפינויים. אמנם זה אנשים שהם לא - - - אבל זה ברור שמדובר שהם ממשפחות עניות וקשות. לפי הנחית השר הוקמה ועדה ציבורית בלתי תלויה, שתבוא ותמליץ על מדיניות גם בתחום הזה כי בסופו של יום, גם כשאתה מוציא מישהו מדירה, אז אתה לא לוקח בן אדם חזק ועשיר ומוציא אותו מדירה. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים גם להתמודד עם המצב הזה ולתת גם איזו שהיא חלופה אולי יותר מתאימה, וזה חשוב.

ומדוע לאותה ועדה אין ייצוג לפורום הדיור הציבורי, שמייצג את כלל הדיירים בדיור הציבורי? זו שאלה מאד מאד חשובה.

אני מזהיר. בדיון בוועדה התערבות כזאת זו אזהרה. זה מושך אזהרה. את רוצה לדבר, תרימי את היד, תבקשי, תקבלי את רשות הדיבור בצורה מכובדת. הם לא גנבים בלילה חס ושלום. תרשמי לך ואנחנו נחזור אליך.

הוועדה שבראשותך, כחלק מהפתרונות של להגדיל את המלאי של הדיור הציבורי גם נגעה בדירות שמושכרות לגופים שהם לא לזכאים אלא למוסדות ולעמותות ולרשויות, ונגעה בנקודה הזאת. חשוב להציג בפניכם את המורכבות של הנושא הזה. עד כה - -

אני לא הצלחתי. אם תצליח להוציא בית כנסת בדימונה תקבל מה שתרצה.

אז אתה יודע מה? נגעת בדיוק בנקודה אבל אני לא רוצה לברוח, אני קודם כל רוצה לומר מה עשינו: 300 דירות - -

אתה יודע מה? אני גם לא חושב שצריך להוציא אותם.

יש לכאן ולכאן. 300 דירות כבר הוחזרו אבל השאר זה מורכב מחלק לא קטן של דירות שבכלל הייעוד שלהן לא למגורים, ואני רוצה לדבר רק על הדירות שהן ראויות למגורים, שהן בערך 700. נכון?

הוועדה שהקים המנכ"ל לטובת הנושא הזה, אני עומד בראשה. יש לא מעט מתוך רשימת הדירות שפורסמה, בכלל נמצאים בייעוד שלא ניתן למגורים. אנחנו לא מדברים עליהם כרגע. בקשר לשטח החום, גם הוא נבנה בזמן דיור ציבורי, הוא לא רלוונטי כרגע. מה שמדובר זה על נכסים שמיועדים לדיור ציבורי לא על קרקע חומה אלא מיועדים למגורים, ולגביהם נערכו חתכים, חלקם על ידי משרדי ממשלה. אחרי הדוח הזה אנחנו כבר עובדים להוצאת הגופים האלה. החלוקה היא למקום שיש ממתינים ושאין ממתינים. איפה שיש ממתינים, אנחנו פועלים בעיקר מול משרדי ממשלה מול הרשויות המקומיות שלפעמים מחזיקים בפנים משרדים לא פחות חשובים ונותנים להם את הזמן אבל הדבר הזה מטופל. התפנו דירות, 300 כבר חזרו, זה לא נתון תיאורטי. 300 דירות כבר חזרו למעגל הדירות - -

כמה יש עוד?

יש עוד סדר גודל של 700 כאשר החלוקה, שוב, היא לא חד-חד ערכית כי חלק מהדירות האלה נמצאות במקום שאין ממתינים, אז לפעמים הדירה משמשת עבור הדיור הציבורי אבל אין ממתינים, אז זו גם שאלה אחת. וכאשר יש ממתינים, העדיפות היא לממתינים, ואנחנו לא רק מדברים אלא גם פועלים. כמו שציינתי, 300 - -

הייתי במצפה-רמון וראיתי שני בניינים שהצבא גר בהם.

היו שלושה. באיזה מצב, באיזו הזנחה.

במצפה רמון נעשתה גם הגמשה מאד גדולה של הקריטריונים מכיוון שתור הממתינים, הזכאים, לא היה קיים ולכן גם נעשו הגשמות וגם פועלים להגדיל את המלאי של הדיור הציבורי. המטרה היא, המגמה, בכל מקום שיש ביקוש, לפנות דירות שלא בייעודן המקורי ולהעביר אותן לדיור הציבורי כי בנוסף ל-1,000 הדירות שנרכשו, שהן אינן מספיקות, להגיע למצב שנוכל להגדיל את המלאי.

אדוני היושב ראש, אתה בהמלצות שלך הנחית - -

של השר.

של השר בוודאי אבל בהמלצות שאתה חתום עליהן, המלצתם להסתכל גם בראייה הוליסטית ולא "ייקוב הדין את ההר". להסתכל לפעמים על איזה שהוא מקום מסוים לטובת הכלל, ואנחנו נוהגים ברוח הזאת. אגיד לכם שזה גם מורכב אבל בהחלט, מבחינתנו, סוג של נקרא לזה הכוונה שאתה אנחנו הולכים, שיש מקומות שלפעמים אתה אולי מפספס פתרון אחד אבל אתה נותן, מחזק שכונה שלמה. אתה נותן לרשות שקשה לה והיא צריכה – זה בסדר, ולפי זה אנחנו עובדים.

יש עדין רצון להגדיל את המלאי של הדיור הציבורי באמצעות שיווקים שלנו, של עד 5%. כרגע עדין לא הפעלנו את זה אבל עדין ממשיכים לקדם את זה ולדון בזה, ויש גם מודל שהשר מוביל, של מעבר משכירות לרכישה, שאני מדבר לא על דיירי הדיור ציבורי. יש לנו 146,000 משקי בית שהם זכאים לסיוע בשכר דירה אבל מצבם הוא קשה. אנחנו חושבים שצריך לקדם הגדלת הבעלות גם בקרב האוכלוסייה הזאת, והרעיון הוא שהמדינה תיתן את ההשתתפות בשכר דירה שלו, תהוון אותה, את ההשתתפות בשכר הדירה שלה. אם אנחנו נקבל 2,000 שקל, היא תהוון את ההשתתפות בשכר הדירה שלו במשך התקופה. האיש ממילא היום משלם - -

למה לא תתנו את זה עתידי?

עתידי, היא נותנת את זה. נהוון את זה. מה שאנחנו עושים, הרעיון הוא שאנחנו הולכים לרכוש דירה שהזכאי, כל זמן שהוא גר בה, הוא צובר זכויות בה, וביום שבו הגענו למלא הזכויות שלה, היא עוברת לבעלותו. אני רק אסביר את המודל הזה: היא מורכבת מ-2,000 שקל, נניח, של האיש, ועוד את הכסף שהוא היה משלם בשוק החופשי, השכירות בשוק החופשי, וזה לא הולך לבעל דירה שמשכיר לו דירה אלא זה בעצם משמש אותו, שבעוד 20 שנה תהיה לו דירה של 800,000 שקל, 1,000,000,000 שקל, והיא תהיה כבר בבעלותו, וזה חלק מהתהליך הזה. במקום לבזבז את הכסף הזה בשוק החופשי ולהעשיר את אלה שמחזיקים דירה להשקעה, היא תשמש אותו ותצבור לו זכויות.

הרעיון הוא בעצם לאפשר שההשתתפות בשכר דירה תהווה חלק ממשכנתא.

ההורים שלי קנו אותה אחרי זה - - -

יש נקודה שאתמול, בשיחות הלא-עבודה שלנו עם חברי הכנסת, רונן עלה ואני נתתי תשובה מאד בטוחה אבל הייתי רוצה לקבל חיזוק ממך, רונן: הנושא של ההמתנה של מי שהיה פעם בעל דירה, אז אמרו שמי שבעל דירה היה פעם - -

10 שנים, כן.

עכשיו הם שינו את זה.

10 שנים או 5 שנים? זה היה הנושא.

היה 40 שנה. היה לי פעם בוס, ישראל שוורץ, שהיה אומר שגם על רצח כפול היו משתחררים לפני. היה כלל שאומר מ-1971, שאם היתה לך דירה מאז 1971, גם אם אני אומר ש-40 שנה עברו, לעולם לא תהיה זכאי לסיוע להשתתפות.

היום כמה זה?

היום זה 10 שנים - -

אז הבקשה שלנו היתה ל-5 שנים.

נכון, היום זה 10 שנים. במחיר למשתכן, דרך אגב, זה 6 שנים. אנחנו מתכוונים להוריד לכולם, שלא יהיה אבחנה בין מחיר למשתכן לרגיל, לכולם יהיה 6 שנים אבל כרגע עדין אין הסכמה של משרד האוצר, אבל אנחנו מקווים ומאמינים שזה יקרה כי אנחנו באמת - -

אבל זה עדין לא קיים. כרגע 10 שנים.

כרגע 10 שנים.

10 שנים זה כבר תיקון - -

כן, 10 שנים זה התקדמות אדירה. כמה אלפי משפחות נכנסו למעגל הזה בזכות הדבר הזה. אנחנו עוד לא אמרנו את המילה האחרונה בעניין הזה. אני מקווה שאנחנו נתקדם עוד יותר לכיוון יישום מלא של המלצות של הוועדה, ואנחנו בדרך לשם. אני רק מקווה שזה - -

ברשותך, אני אפנה גם לשר השיכון וגם לשר האוצר שישקלו את ההמלצה הזאת מידית כי זה מאד חשוב. אני מסכים שזה יהיה כמו מחיר למשתכן, 6 שנים, זה יהיה גם טוב. ננסה.

רק לנושא של השיפוצים כי חלק מההמלצות האלה הן גם נושא של תחזוקה, וזה מראה - -

המשמעות שכל שנת הורדה זה שנכנסים חבר'ה לתור, ואז אתה הופך לצמצום הפער, שאם היום הוא עולה 2.5 מיליארד שקלים, לכמעט בלתי אפשרי. לכן, אני חושב שההמלצה הזאת שלך, שעשתה שינוי דרמטי בין 40 ל-10 שנים, מצוינת. לכן, אם אנחנו נוריד את זה - -

במקרה, יש לי סיפור אישי, סיפרתי אותו בלי שמות. אני ביקשתי לבדוק את זה. עכשיו אני מבין שהיא לא 10 שנים ללא דירה, היא רק 8 שנים. אני יודע שהזמינו אותה לוועדת חריגים. זה סימן טוב.

נכון, זה מה שאני אומרת. יש דברים חריגים - -

אם יש דברים חריגים, יש ועדות ערר.

אין אטימות במערכת, מתייחסים באמת לכל מקרה לגופו.

נציג האוצר מוכן גם לשבת וגם לדווח לנו דברים? נציגת האוצר? את רוצה לדווח לנו משהו?

לא.

אנחנו נשמח. כשאת אומרת משהו זה נותן משקל לדברים.

אני יכולה להתייחס לאמירה שנאמרה עכשיו - -

בבקשה.

אני מאגף התקציבים באוצר, רכזת שיכון. אנחנו חושבים שבאמת ההגדרה של חסר דירה לטובת נושא הסיוע בדיור ששונתה היא מספיקה כעת, ואין צורך לעשות בה התאמות נוספות.

את מדברת על התקופה של 10 שנים?

כן.

אז לנו יש שיקול דעת אחר. אתה יכול לסיים בבקשה?

כן, אני מסיים: בהיבט של התחזוקה יש תוספת של 180,000,000 שקל לתחזוקה לשלוש שנים, כל שנה 60,000,000 שקל.

זה תקציב תוספתי?

זה תקציב תוספתי ומשמעותי, והוא כבר בפעולה. הנה המספרים: 12,000 יחידות דיור – יצאנו לתכנית עבודה שמתוכה שופצו כבר כמעט 8,000 דירות, 61%, אבל אני רק רוצה לומר כי זה מתייחס למה שאתה אמרת, חבר הכנסת כהן: דווקא פה אפשר לראות שמדובר בטיפול הוליסטי ולא רק לטפל בדירה אלא גם בשיפוץ הדירות, גם בשיפוץ התשתיות של המבנים וגם בחזיתות ובחצרות באופן משמעותי. לא צבע בלבד אלא כניסה עמוקה לשטח ופתרון באמת מלא - -

הערתי היתה שתמשיכו במה שאתם עושים ואל תרשו לגופים שהם ת"פ שלכם לא לעשות את הדבר הזה. ואני אומר לך שעשו את זה בסיכומים בין ראשי הערים. אני, כששאלו את דעתי אמרתי לאותם ראשי ערים: אל תעשו את זה, תלכו אחרי מה שאתה יודע שעשינו כל השנים, וזה הדבר הטוב ביותר. זה כלל מאד חשוב. אני נכנס לשפץ בית, אני עושה שיפוץ לעומק שהוא – כי אחרת חבל. אני גדלתי בדימונה, אני זוכר לפני הרבה שנים לא בכזאת נוסטלגיה, פעמים של שיקום שכונות שבאו וצבעו את הבניין, השקיעו הון תועפות והלכו, אחרי שנה הבניין נראה כאילו ולא צבעו אותו. ולחילופין, אני זוכר שעשו שיפוץ לעומק, שנכנסו לבניין וטיפלו בתשתיות הדירה - -

שכונת "בסט" המפורסמת...

שכונת "בסט", בבקשה. אתה עשית את זה. לך תראה איך היא נראית היום. שכונת ניצחון, לך תראה. כשעטפנו, כשטיפלנו, תמשיכו בזה, תתעקשו על זה. זאת היתה כוונתי.

בצד החברתי, אותו שיקום שכונות, השכונה שבהקשר של ההמלצות של הוועדה - 40,000,000 שקל לשלוש שנים לכניסה ב-39 יישובים ברחבי הארץ ששם גם מטפלים במועדונים. יהיו מועדוני נוער וגם תכנית להעצמה ולפיתוח מנהיגות מקומית, שתדע להמשיך את הדבר הזה ושלא תהיה נסיגה. היו בעבר השקעות לא קטנות של המדינה אבל בסוף, אם לא היתה להם המשכיות ולא היה הדבר הזה אז הרבה דברים ירדו לטמיון. פה התכנית היא צופה פני עתיד והיא כבר נמצאת בעשייה. בנובמבר 2016 אנחנו מתכוונים לפתוח את המועדונים האלה.

כמה?

ב-39 יישובים, סך הכל 39 מועדונים.

כמה במגזר הערבי?

עבדאללה יושב, לא צריך לדבר. יש מי שידבר בשמו.

יש לי הכבוד.

אנחנו ערבים מרוקאים, לא?

זה הפריסה של הישובים. יש לנו בצפון. דרך אגב - -

ירכא, נצרת - - -

אלה הפעימות, וזו הפעימה הראשונה. זו פעימה ראשונה שבאה בשני שלבים.

החלטת הממשלה זה השלב הבא?

נחזור, אם אפשר, כבוד היושב ראש?

בבקשה עבדאללה. הוא מנומס, הוא אף פעם לא מדבר בלי אישור.

אני מברך על הדוח ועל הדיון, כמה שאפשר להגיד מילים של שבח, זה מעט אבל בכל זאת, אני יודע שהדיור, אני מדבר על זה באופן ספציפי, אני תמיד מדבר על כל האוכלוסייה אבל אם אנחנו כבר מדברים על דיור וזכאות וכל מיני דברים, יש פרויקטים שנעשו אפילו בערים הגדולות, למשל נצרת, טייבה, אום אל פאחם. יש שם, דרך אגב, בניינים רב-קומתיים ויש איזו שהיא תכנית שם חוץ משיקום השכונות שזה טוב, ואני יודע שיש עוד כמה שצריכים להיכנס לשם. התכנית שם שאנשים יקבלו איזה שהוא דיור, יש שם זכאות הרבה. כמובן שהרבה דיור ציבורי, מה שנעשה בערים אחרות. יש איזה שהוא אופק ובכלל, יש שאיזו שהיא תכנית - -

אתה מדבר על דירות בבעלות? על זוגות צעירים, על משפחות?

כן, כן - -

התכנית למשתכן היא תכנית בכל הארץ, יצא גם המכרז בסחנין, נדמה לי שאתמול או שלשום הוא נסגר.

רק בסחנין יצא מכרז?

הבעיה שרוב הקרקעות, כמו שחבר הכנסת יודע, הן פרטיות. לכן, המדינה יכולה לשלוט במבצעים שהיא עושה או לא עושה במקומות שהיא משווקת. זה גם רק בבנייה רוויה. סחנין זו הסנונית הראשונה, יהיו עוד אבל סחנין זו הראשונה. היא נכנסה גם בשלב הראשון, המחירים שם גם – לדעתי נפתח אתמול פשוט. אנחנו לא יודעים אבל מחיר למשתכן בכוח הקפדנו על זה שיהיה גם בערים הערביות, במגזרים, וזה ימשיך. זו המגמה כי הצעירים הערבים, יש להן את אותה בעיה, ואפילו גדולה יותר מאשר בערים הערביות מכיוון שרוב הקרקעות פרטיות. לכן, כל הקרקעות שהמדינה תשווק, כל מקום שזה יהיה בנייה רוויה וצריך אישור שר אוצר שזה לא יהיה, זה בנייה של מחיר למשתכן.

אני יודע שכאן לא המקום לדבר על זה. דרך אגב, דווקא האדמות, לא כולן פרטיות. ההיפך הוא הנכון. רוב האדמות שצריך לבנות או שיש עתיד לבנות הן אדמות של מדינה, והכוונה שלי, מישהו מוזמן לעשות, וסליחה על הביטוי, "ג'סטה", אני רוצה בעיר כמו סחנין או אום אל פאחם, יש שם 20 דונם. אני רוצה לבנות, נביא יזם, נבנה מבנה רב-קומות, אפילו 10 קומות, ואני בטוח שתוך שנה המבנים האלה יתמלאו בצעירים וחסרי דיור. אין אופק, נדבר על זה. היוזמה תבוא מכם, מהממשלה.

אני רוצה להשלים את מה שאומר - -

סליחה כבוד היושב ראש, תמיד אומרים שלא רוצים לגור ברב-קומות. התירוצים האלה, סליחה על הביטוי, הם תירוצים וזה חסם גדול אבל אם נעשה ההיפך - תבוא הרשות המקומית עם פרויקט, עם אדמה, עם משרד השיכון והכל ונבנה למי שצריך, מי שזכאי. אני לא אומר שיקנו את הדירות ב-1,000,000 שקל. דרך אגב, זה יפתור הרבה בעיות. הרבה. אני מדבר על זה באופן אסטרטגי. הרבה בעיות, גם בעניין הבנייה הלא מוסדרת והכל. עד עכשיו לא היתה יוזמה כזאת ויש מספיק אדמות. תוך שנה, לפחות שנתיים, כל האדמות האלה יתמלאו. אנשים שזקוקים לדירה ואין להם איפה לגור, והם לא יכולים לשכור דירה אפילו מבחינה כספית, מבחינה כלכלית.

בבקשה, נציגת האוצר.

שלום. אז כמו שיודע חבר הכנסת אבו מערוף אנחנו, באגף התקציבים, הקמנו צוות בשנה שעברה, צוות 120 הימים, שדיבר על הבעיות וקשיי יישום תכנית הדיור בתכנית החומש הקודמת במגזר הערבי, ויצאנו עם שורה של המלצות חדשות. כחלק מההמלצות גם הקימו באגף משרד השיכון אגף מיעוטים חדש שאויש בתקנים חדשים, וכל מטרתו היא לגרום לכך שיצליחו בשיווק בבנייה וגם לא בבנייה רוויה במגזר הערבי, כי אני חושבת שזה עיקר הבעיה שאנחנו ראינו, שהיתה תכנית חומש קודמת, הוקצה לה כסף והכסף לא יצא.

יש מנהל לפרויקט הזה? כשמחליטים החלטה כל כך צודקת ונכונה עם כסף, ולא יוצא לפועל. המסקנה שלי, כאדם פשוט שבמקרה ניהל כמה פרויקטים בחיים שלו, אין מנהל פרויקט - אין פרויקט.

בשביל זה הקמנו אגף חדש ויצאנו עם שורה של המלצות חדשות. נציגי הרשויות הערביות מעורבים. יש ועדת היגוי שיושבת במשרד השיכון ומתכנסת כל כמה שבועות ליישום התכנית. יש שם הקצאה של כסף להסכמים אסטרטגיים עם הרשויות הערביות - -

ברשותך, היות ואנחנו התכנסנו למשימה אבל הנושא שאתה מעלה הוא כל כך חשוב. אני כרגע ביקשתי שנשריין זמן. גם אתמול הייתי בדיון שמראה שבאמת יש החלטות, יש כסף ולא מתבצע.

אנחנו חושבים שכן יצא וכן יתבצע.

תנו לי להעיר: אנחנו צריכים לקיים דיון והכנתו, כדי לראות את יישומו, אנחנו נקיים דיון על המגזר הערבי בנושא דיור ציבורי ובנושא של מרכזי תעסוקה כולל מה שהיה אתמול, שלמדתי שזה פשוט אנדרלמוסיה, כל נושא אזורי התעשייה שמאושרים וזה "כלאם פאדי" לפני שמתחילים לדבר על זה. זאת אומרת, נכין את שני הנושאים האלה, אני אשמח שתהיה בעסק. אם יש לכם - -

רק הערה – בצוות 120 אני לא רק מעורב, אני שם מלווה את העניין. אני מלווה כל הרשויות המקומיות הערביות בעניין תכנית ובנייה, והתיק הזה אצלי.

אז הנה, קלעתי. יש לך דיון, תתחיל להכין אותו פה, בוועדה, תעבוד על זה.

אולי כדאי להכניס גם את הדרוזי, צ'רקסי והבדואי.

אין בעיה.

דבר שני, כמו שאמר חבר הכנסת, הפעם, כדי שזה ייושם כמו שנאמר על ידי האוצר, הוקם אגף ספציפי עם ראש אגף, שזה לא משהו תיאורטי, הוא כבר קיים, הוא עובד, אני חשוב שמכירים אותו וגם יש ועדת היגוי בשיתוף עם ראשי הרשויות. זה לא משהו - -

טוב. ברשותכם, אני רוצה לעבור קצת לציבור שהגיע, שהמלווה אתכם. אני רק רוצה את הסעיף האחרון בהמלצות שלנו, שהיה סעיף "השכונה השווה". אז לא אימצתם אותה כ"שכונה שווה", משרד השיכון לא אימץ אותה אבל חזר ויצא לדרך עם תכנית קרובה לליבי למרות שיש הרבה ביקורת וגם אני שותף לביקורת וזה שיקום שכונות. אני מאד ממליץ שמי שמתעסק בשיקום שכונות, שילמד מה זה "שכונה שווה" כי בשילוב של כמה פרמטרים ולקחת בחשבון את הפיתוח הכלכלי – שלום אדוני, חבר כנסת ישראל אייכלר. בכמה פרמטרים שהיו בתוך המלצות של "שכונה שווה", שווים שהשתוו בתכנית, ולראות בשיקום שכונות את התכנית שהיא חלק אינטגרלי של דוח העוני כי זה לא חשוב השם, חשוב מה עושים עם זה. ופה אני קראתי את ההמלצות של שיקום שכונות, ואני אומר לכם 60%, 70% זה מה שכתוב בהמלצה של "שכונה שווה", וכדאי שתעשו את זה.

דבר נוסף שאני מבקש שתיקחו בחשבון, וזה נעשה: גם בדיור לאיך אתם קוראים לזה? מחיר למשתכן, יש פה איזה מהלך שהתחלתם לחשוב עליו ולא המשיך. לפחות אני, לידיעתי, לא המשיך, שחלק מהדיור הזה ייועד למשפחות שהן במצב כלכלי קשה. תשימו לב לטרמינולוגיה. יש פחד לשלב. אז אני במקרה, גם בטעות, הייתי איזה שלוש שנים שליח בז'נבה וגרתי בבניין יוקרתי, ככה הבזבוז של "קרן היסוד" אבל מצד שני, גיליתי את בת דודתי שהיתה מקרה סעד, שגרה באותו בניין. 25% בז'נבה, בבניינים היוקרתיים ביותר, משלבים אוכלוסיות עם צרכים כלכליים-חברתיים גדולים. זאת אומרת, יש פה צורך בלשלב. אל תשאירו שכונות, שכונות, שכונות, שתמיד יש מצוקה. אין ברירה, זה קיים, זה מפגע היסטורי שלא יתוקן ביום אחד אבל אין סיבה שבכל דיור חדש לא ישולבו אוכלוסיות שהיו עד עכשיו מוזנחות מבחינת הדיור. זה לא אומר שזה פוגע בהם. זה פוגע ברוכש הדירות. מול הבית שלי יש דירות, וילות שהועברו למשפחות מצוקה. הלוואי עלי הגינון והיכולת שלהם. תחשבו על זה, תשלבו, תשלבו, תשלבו את האוכלוסיות. להוציא משכונת שמואל הנביא בבת אחת משפחות ולהכניס בבת אחת חרדים, שלצערי גם באים עם המצוקות הכלכליות למרות שהם רכשו את הדירות, זה לפגוע, לתת תדמית ולתת שירותים רעים לכל החיים לכל האוכלוסיות שגרות. תשלבו. המילה של שילוב בדיור היא מילה לא סתמית. היא קשה, אני יודע שאתם עושים את זה עם תושייה כזו ואחרת, והגופים המאכלסים כמו "עמיגור" – גילוי נאות: אני עבדתי בסוכנות רק 20 שנה אז "עמיגור" זה גם סוכנותי. תבינו, בלי העבודה הקהילתית, בלי השילוב, תדעו שאתם תשאירו גושים שלא נעימים לדיירים.

אדוני היושב ראש, צריך לשכנע את העשירים שלפחות 25% מהם יסכימו לגור בשכונות האלה, זה יהיה בסדר.

זה אני מרים ידיים מראש. אני אשמח מאד לשמוע אותך, יובל, על המבצע כי מדובר בסוף התהליך, ב-3,200 יחידות דיור חדשות שמכוונות, ותסביר את זה כי זה גם משחרר דיור קיים, שבחלקו היה יכול לתת תשובות למשפחות לא כל כך...

הייתה לי הזכות להיות חבר משקיף, אני לא יודע איך קראו לזה, בוועדה שדוקטור פיאלקוב ופרופסור אמילי סילברמן הובילו תחת אלי אלאלוף בזמנו, ורונן היה חבר בה ויש פה עוד חברים וחברות שהשתתפו בה. אני רוצה להתחיל בזה, אני אתחיל לפני זה במשפט אחר שחבר כנסת אלאלוף אמר לנו פה לפני כמה חודשים: אסור לנו להיות מרוצים. אז קודם כל, אנחנו בסוף נבקש עוד אבל בכל זאת, כשישבנו בוועדה, באחד השלבים שאלו אותי כחבר וכמנכ"ל "עמיגור": מה החלום שלך שהוועדה תחליט ויתבצע? אז אמרתי שהחלום שלי שיאשרו בנייה של עוד 1,000 יחידות דיור. קודם כל שיקנו את הדירות בדיור הציבורי אבל שלקשישים יאשרו בנייה של עוד 1,000 יחידות דיור ושיגדילו ב-500 שקל את האפשרות לשפץ את הדיור ב-500 שקל לשנה, כי התקציב עמד על 700 שקל. שיתנו לנו עוד 500 שקל.

אני מוכרח לומר שבתחום הזה החלומות התגשמו והרבה יותר מזה. אנחנו נמצאים בשנה האחרונה בהגדלה דרמטית. אם קיבלנו בשנה קודמת, לפני זה, כ-15,16 מיליון שקל לכל שיפוץ דירות "עמיגור", דירות שהם בניהול "עמיגור", אנחנו מדברים השנה על תוספת בלי שיקום שכונות של כ-20 מיליון שקל, שהיא תוספת דרמטית בשנה אחת. ושיקום שכונות רק אצלנו זה עוד 16 מיליון שקל. אני רוצה לדבר על הצד החברתי שנעשה במקביל: ההנחיה היא לשיפוץ בניין שלא יצטרכו לחזור אליו 20 שנה לפחות. מהיסוד, שלפני שצובעים מבחוץ, שזה נראה יפה, חייבים להקפיד על התשתיות שלו. ובאמת זה 41,000 שקל, בדקתי עוד פעם - -

זה המון. הרבה שנים נתנו 27,000 שקל. זו עליה משמעותית.

נכון, זה השתנה ובאמת הנציג מדימונה אמר שהיה 27,000 שקל וזה עלה. ואכן, השיפוץ הוא שיפוץ מדהים, הוא לא רק עמוק, הוא גם ציפוי של הבתים. זה דווקא הרבה ראשי ערים ביקשו, שלפחות חלק יהיה מצופה כי זה לא הטיח שיורד כל הזמן.

מצוין.

אז זה בתחום הזה, שזה באמת דרמטי. אני רוצה לציין שני דברים: היום אנחנו משפצים דירות שיפוץ עמוק, לפעמים ב-60,000 שקל, 70,000 שקל לדירה. דברים שלא מזמן התקציב היה 20,000 שקל באכלוס חוזר. אז באכלוס חוזר זה כבר 45 אבל אני יכול להיכנס לדירה שלא נכנסו אליה 20, 25 שנה שגרים בה אנשים ולשפץ אותה היום לפעמים ב-50,000-60,000 שקל. זה דבר אחד.

למשל, באופקים היו דירות שנבנו בשנות הבנייה המאסיבית, שנות ה-90, ששמו שטיחים, אני מניח שאתה מכיר את זה.

הירוק המעצבן.

- - שמו שטיחים על החול. ואני לא צריך לומר לכם מה המשמעות בבתים שגדלים ילדים שיש שטיחים, ושנים התחננו לקבל תקציב לעניין הזה וקיבלנו שתי דירות בשנה, שלוש דירות בשנה. היום קיבלנו תקציב לכל הדירות. קיבלנו לאופקים 2.5 מיליון שקל. טיפלנו בכל הדירות, חוץ מדירות שהדיירים אמרו: קשה לנו, והשארנו תקציב בצד אבל באמת ועוד פעם, אני מצטט אותך, אסור להיות שאננים ואני רוצה שזה ימשיך.

אנחנו, בעלי הגוף, תמיד שמחים בחלקנו כי הוא גדול.

אנחנו צריכים את כל כובד משקלנו, שיהיה עוד.

עכשיו לגבי הפרויקט הגדול – גם כאן אנחנו מדברים על פרויקט שבסך הכל במניפה, ב-17 מקומות בארץ, שזה מחיפה דרך הרצליה פיתוח, אפרופו מה שאמרת, אנחנו עובדים גם בהרצליה פיתוח, ב"בית שירנה" ובבת-ים ובאשדוד ובאשקלון ובבאר-שבע. זה למשל באשקלון, זה בבאר-שבע, זה בנתניה. בהרצליה פיתוח זה הקו השני לאכדיה, אני תכף אומר על זה כמה מילים אבל בסך הכל אנחנו מקדמים 3,200 יחידות דיור, אנחנו מניחים שיהיה פחת תכנוני כי ההסכם הוא על 2,650 כאשר המטרה שלנו כבר השנה, אם ירצה השם, שזה חשוב תמיד והבירוקרטיה והסטטוטוריה וראשי הערים. אני מוכרח לומר על זה מילה, אנחנו נוכל להתחיל בבנייה של בין 400 ל-500 יחידות דיור כבר השנה כך שזה לא חזון לעתיד לבוא. זה משהו שאנחנו מדברים עליו שמקודם, ועד סוף השנה הבאה עוד למעלה מ-1,000 היתרים.

למה התכוונת כשאמרת "ראשי הערים"?

זה המשפט הבא שלי: הבעיה שלנו – ישנו פסוק שנקרא Not In My Back Yard - NIMBY. לצערי, חלק מהעניין, אנחנו עובדים על זה ובמשרד האוצר יש מנגנון שמסייע לנו ובמשרד השיכון יש ועדת היגוי שעובדת כולל טלפונים שבועיים למהנדסי ערים. העניין הוא שזה מבצע חירום, ומבצע חירום צריך לקבל ולא יכול להיות שאם אני עברתי לוועדה מחוזית בינואר, דנים בי במקרה הטוב באוגוסט ואומרים לי: מה אתה מתלונן, זה נקרא מצוין. זאת אומרת, יש קטע שאנחנו עובדים, ואתה הצעת לי גם את הסיוע שלך. אנחנו עובדים על צמצום יחד עם משרד האוצר ומשרד השיכון, על צמצום לוחות הזמנים. אנחנו נעמוד בכל ההוראות. כל תקציב התכנון ניתן כבר, אין לנו שום מעצור.

עדין לא דיברת על ראשי הערים.

אלי, צריך לפנות לפי דעתי לוועדה.

אני מנסה להיות מנומס אבל יש לנו למשל בעיה בחלק מהמקומות - -

איפה אתם תקועים אפשר להבין?

בירושלים.

לא, ירושלים זה פשוט עניין סטטוטורי. אני מציע לא להיות פרטני אבל - -

יובל ואנשי משרד השיכון, לפחות אנחנו יודעים שכל המערכת הזאת בשליטה של מפלגה מסוימת שאנחנו שייכים לה, ואנחנו נפעיל את כל הקשרים כדי לעשות את זה גם ברמה ודאי פרסונאלית, ועוד יותר ברמת הוועדה בכלל שלנו. אני ממליץ לאמץ את זה כאחת ההמלצות שלנו. איפה שיש לכם בעיות, אנחנו רוצים שתפנו לוועדה, והוועדה תעזור בעניין הזה כולל בוועדת הפנים, שזה תחת סמכותם.

מה שחשוב לומר באמת – עוד פעם: צריך להבין שאנחנו בנינו בשנים האחרונות 200 יחידות דיור בכפר סבא ובקרית אונו. זה היום דברים כמעט היסטוריים. היום אנחנו מדברים על 500. זה באמת שינוי אבל לא להיות שאננים.

ברשותך, לפני שאני אחזור לחברי הכנסת, אני רוצה לשמוע את הנציגים של הגופים.

לי יש רק שאלה קצרה, אדוני היושב ראש: אני רואה את הרשימה: עפולה, מגדל העמק, מעלות תרשיחא, ירוחם, דימונה, אופקים, שדרות, נתיבות וכולי וכולי - -

זה בפעימה ראשונה.

פעימה ראשונה, פעימה שנייה, פעימה שלישית, בסג'ור, בית ג'אן, ירכא, רהט, באר-שבע, הכל חוץ מירושלים ובני-ברק, אני לא רואה בכלל. למה?

בהמשך תתנו תשובה. בבקשה. אני מבקש ככה: גברת, רצית לדבר? הגברת שדיברה ללא רשות מקבלת עונש ומדברת באישור.

אני מפורום הדיור הציבורי. אני רוצה להזכיר שהוועדה למלחמה במיצרי העוני - -

אני לא מכיר את הוועדה הזאת. פה אין ציניות.

לא, זה לא ציניות. זה גופים שמייצרים - -

אז אני לא מכיר את הוועדה הזאת.

חוסר בקורת גג מייצר עוני, פשוט מאד.

אז יש ועדה כזאת שמייצרת עוני?

לא, בגורמים שמייצרים.

בלי ציניות.

לא, זה לא ציניות. לא משנה. דיברה על 100,000 דירות של דיור ציבורי, יש היום פחות מ-60. זאת אומרת, חצי. אם יקנו 1,000 דירות בשנה כולנו נהיה בקבר לפני שיהיה מספיק דירות, והשאלה אם משרד השיכון יילחם קודם כל כקו אדום על הקצאת תקציב משמעותי ותואם את הצרכים לקניית דירות לדיור הציבורי, דבר שממשלת ישראל לא עשתה מעולם, ואני חושבת שהגיע הזמן.

בנוסף, יש כל מיני שאלות לאור הדברים שהייתי רוצה להעלות: אחד מה לגבי רכישת הדירות. כמה כסף הועבר לידי הזכיינים שרכשו את הדירות והיכן נקנו דירות, איזה גודל, כמה מהן אוכלסו, על ידי מי? זאת אומרת, התמונה שהוצגה פה היא תמונה מופלאה. בשטח לא ממש מרגישים אותה, ואני חושבת ששקיפות ודיווח יוכלו לעזור לנו להבין עד כמה התמונה הזאת אמתית, עד כמה היא מציעה פתרונות ולכן, הייתי מבקשת שלוועדה יימסר דיווח מהסוג הזה.

לגבי הגדלת הסיוע – לנו לא ידוע על הגדלת סיוע בסכומים כאלה מהאנשים שאנחנו מכירים. מי קיבל הגדלה בסיוע, מה הקריטריון? האם זה מעשרה ילדים ומעלה, וסליחה על האירוניה, והאם נדרש ויתור על הזכאות כפי שמשרד השיכון כבר עשה בעבר?

לגבי הדירות בשימוש זר – למה כל אותן דירות שנאמר שהן לא ראויות למגורים, הן בשטח שהוא לא למגורים, בנייה כפרית, מדוע לא יועבר ערכן לידי קרן הדיור הציבורי לרכישת דירות חלופיות כי בית כנסת שייך למשרד הדתות, שמשרד הדתות יתקצב אותו לא על חשבון הדיירים. זה שוב ושוב קורה, ואני חושבת שהגיע הזמן שמשרד השיכון יגיד בפשטות: קחו את הדירות ושלמו עליהן כי הדיירים לא צריכים, מי שאין לו, לא צריך לשאת על גבו את חובותיו של משרד אחר של הממשלה.

אני ממשיכה לגבי פינויים וכבר הערתי – לעשות ועדה שדנה בנושא פצע פעור בגופם של כל דיירי הדיור הציבורי זה חרב מאיימת מעל ראשם. בלא נציגים של הדיירים עצמם, לגישתי, הוועדה הזאת מפסיקה להיות אמינה מכיוון שהוועדה לא צריכה לבדוק רק איך לפנות את הדיירים ולבטח לא לראות את הפינוי כעוד כלי להבאת דירות למאגר אלא היא צריכה לבדוק את העילות לפינויים והאם העילות האלה קיימות ושרירות.

אני מזכיר את הנושא – אנחנו דנים בדוח העוני.

אני עונה על כל מה שנאמר.

אז חסרים לך עוד מיליון נושאים בעייתיים בנושא הדיור. זה לא המקום.

השלכת דיירים לרחוב מייצרת עוני.

אני מבקש שתסיימי.

שני דברים אני אגיד, ואני אסיים: 1. לגבי הפרויקט של משכירות לבעלות – הייתי פשוט מבקשת שהוועדה תבדוק את זה. נאמר שהדייר יוכל לרכוש את הדירה אחרי 20 שנה - -

מה עוד? מה מספר 2?

שניה - -

לא, אין לנו זמן.

לא, הוועדה צריכה לבדוק מה קורה עם דייר שהסיוע נשלל ממנו. האם ברגע שהוא נכנס נשארת זכאותו בלי שום קשר לסיוע, ובאופן כללי אני אגיד שוב: חיוני להציג פתרון לקשישים, חיוני להציג פתרון לנכים אבל אי אפשר שהאוכלוסיות המוחלשות יריבו כולן על עצם אחת. חיוני להציג סוף סוף תקציב ראוי והולם לקניית דירות לדיור הציבורי בכמות שקבעה הוועדה שלך.

תודה. אדון גיגי, בבקשה.

אני מפורום הדיור הציבורי. אני רוצה רק להגיד שהנקודה הכי חשובה שגם נפתחה פה בעבר וזה גם קשור להגדלת המלאי, כי אתה באמת דיברת על 110 יחידות דיור שאמורות להיות בדיוק הציבורי והיום אנחנו עומדים על 58, ומשרד השיכון פה אמר במפורש שאנחנו נמצאים במגמת ירידה למרות כל העשייה החיובית שנעשית, ובאמת נעשית עשיה חיובית וראוי לציין את זה אבל אנחנו נמצאים במהלך של ירידה. הסיבה לכך היא שאין שום מנגנון היום שהמטרה שלו היא להגדיל את המלאי. לא תקציב שהוא קבוע שנכנס לדיור הציבורי. תקציב חדש אני מדבר. לא את ההבטחה של 5% דיור ציבורי בכל בניה חדשה, שעלתה גם על ידי כחלון וגם על ידי גלנט ובעצם גם על ידי ש"ס. לפני הבחירות הם הציגו את זה כאיזה שהוא מנגנון שיבוא וישקם את הדיור הציבורי. גם זה לא נכנס ובעצם היום אנחנו נמצאים בסיטואציה שלמרות הרצון הטוב ולמרות שמזרימים 200 מיליון שקל אנחנו נמצאים במצב של ירידה בכמות הדירות. זאת אומרת, עד שלא נבוא וניתן פה איזה שהוא פתרון מערכתי הרבה יותר גדול, ה-5% דיור ציבורי, 7% דיור ציבורי זה יכול להיות חלק מהעניין. תקציב קבוע של 500 מיליון שקל, של מיליארד שקל שנתי שייכנס לקופה הזאת, זאת הבעיה שלנו, עם זה צריך להתמודד.

אוקי, תודה. בבקשה גברת.

אני ממשרד הרווחה. אני רוצה לציין באמת את שיתוף הפעולה שנבנה בינינו למשרד השיכון סביב "נושמים לרווחה" במרכז עוצמה.

אני רוצה לבקש להתחבר לדברים של מנכ"ל "עמיגור" ולציין שגם אנחנו, במשרד הרווחה, בהפעלה של התכניות, למשל של "נושמים לרווחה" במרכז עוצמה, נתקלים בקושי מול רשויות מקומיות והתנהלויות של הרשויות המקומיות בנושאים של העברת תקציבים וכספים, וזה תוקע את המשרד מאד בקידום נושאים שהופקדו באחריות שלו. תודה.

את רוצה להגיד לי שיש ראשי ערים שמעבירים להם כספים ל"נושמים לרווחה" והם - -

יש לנו שני ראשי רשויות שוויתרו על התכנית כי אצלם אין אנשים שחיים בעוני למרות הנתונים שלנו, ויש לנו קושי מול רשויות מכיוון שמשרדי ממשלה יכולים להעביר כסף סביב ביצוע, ויש רשויות מאד מוחלשות, רשויות עם חשבים מלווים ומגוון רחב של בעיות שלא מאפשרות להם להוציא את הכספים ולנו לא להעביר להם את הכספים.

נשמח בהזדמנות שתגידי לנו מי הרשויות שוויתרו.

מי הם אלה שוויתרו.

הצטרף אלינו חבר הכנסת איימן עודה.

בבקשה, רן מלמד.

אני מעמותת ידיד. אני כן רוצה לברך את משרד השיכון על העבודה הטובה שהוא עושה מאז שיצא הדוח, בעבודה בשטח. כמובן שאי אפשר לפתור את הכל מיד אבל יש דברים חדשים שקורים, יש תכניות שיוצאות לפועל. אני בהחלט מרגיש מאנשים שאנחנו מטפלים בהם שיש גמישות הרבה יותר גדולה של המשרד, ואני על זה מברך. יש עדין בעיה אחת שהיא בעיה קריטית ואני מבקש להעלות אותה, והיא הבעיה של עשרות ואולי מאות בודדות של דיירים שמחכים מעל עשר שנים לדיור ציבורי, ושלהם אין כרגע פתרון כי לא היה שינוי במדיניות המשרד לגבי הנושא של קדימויות בתור.

ומה שאני מבקש, יצא היום מכתב שלי לשרי האוצר והשיכון עם העתקים אליכם, לעשות פעולה חד-פעמית של הקצאה של 150 עד 200 מיליון שקל, שאני גם מצביע במכתב על המקור התקציבי שלה, ולרכוש דירות מחוץ לתור לאותם אלה שמחכים עשר שנים ויותר. אין שום סיבה שבעולם שהאנשים האלה יחכו כל כך הרבה זמן.

מה הפרופיל של אחד שמחכה עשר שנים ויותר?

היא יכולה להיות אם חד-הורית עם חמישה או שישה ילדים בחולון, שכרגע הילדים מפוזרים אצל חברים ובני משפחה. זה יכולות להיות משפחות של שני הורים, המגוון הוא כולו אבל לא יכול להיות - -

יש קשישים שמחכים מעל 20 שנה.

היתה ועדה של משרד השיכון, אנחנו היינו חלק ממנה, שישבה עוד בתקופת הממשלה הקודמת כדי להגדיר קדימויות. המסקנה וההמלצה החד-משמעית שלה היתה שהקריטריון הבסיסי צריך להיות משך הזמן שבן-אדם מחכה בתור. אז נאמר לי שכנראה מאמצים את ההמלצה הזאת בקרוב אבל לא רטרואקטיבית אלא רק קדימה. זה אומר שאותם אנשים שמחכים עשר שנים ויותר - -

ימשיכו לחכות.

אתה רוצה להגיד לי שבמשרד השיכון יש כאלה שלא למדו את תכנית הליבה?

אז בואו נעשה באמת מאמץ, ואתם יכולים להוביל את זה, כחברי הוועדה, מאמץ לתקציב חד-פעמי. יש כאלה – אני מניח שרונן יכול לתת מספרים מדויקים, זה לא מספרים גדולים - -

במשרד הקליטה זה לא מספרים גדולים. חבל להפריד אבל בסדר, תפריד.

את מה שיש לי להגיד למשרד הקליטה אני אגיד - -

במשרד הקליטה, רק לידיעתכם, יש קשישים שממתינים יותר מ-20 שנה בתור.

- - -

אני לא חושב שצריכים לעשות את האבחנה אבל אני חושב שכיוון שאין כאן נציגים של משרד הקליטה למיטב ידיעתי, ברמה בכירה, כן נמצא פה סמנכ"ל המשרד והשמנה למנכ"ל, זאת סוגיה שצריכים להביא לפתחם ואפשר לפתור את זה בתקציב 2017 כבר.

תודה. כן גברת.

אני אם לשישה ילדים, ממתינה 16 שנה לדיור ציבורי. לפני חודש סירבו לקבל שוב דיור ציבורי בגלל שיש לי רק שני ילדים. אני אם לשישה ילדים והילדים גדלים - -

את מזכירה לי את אמא שלי. כשהיא הגיעה לארץ רק עם אחות אחת היא אמרה לי: המשרד הזה לא יודע שיש לי עשרה ילדים? איך לא חשבו שאני צריך לאסוף את העשרה ילדים? זה מה שקורה.

הגרוע הוא שבעלה בינתיים נפטר, וכתוצאה מזה הוציאו אותה מתור הנכים לתור אחר. 16 שנה היא ממתינה וכתוצאה מזה - -

יש לי בקשה: המקרה נראה כל כך קשה אז אל תתנו לנו את כל הפרטים, אני לא רוצה לפגוע בך, חס ושלום, גברתי. אני מכבד מראש ומעריך, ובראבו לך שאת עומדת בהמתנה. אני מציע שמשרד השיכון ייקח את הפרטים, יטפל וידווח לי תוך חודש מה הוא עשה אתך. תודה.

אפשר תוך שבוע - -

אם אתה אומר שבועיים אני אקצר את ההמתנה אבל ברשותך, אני מכבד אותך. אני רוצה לשמוע אנשי שטח, אלה שחיים את הצרות שאנחנו מייצרים לצערי. בבקשה גברת.

רציתי להגיד שקודם כל אנחנו מברכים על העשייה. אני גם מהפורום לדיור ציבורי. צריך לברך על הדברים שנעשו אבל צריך לשים לב רגע מי כאן משלם את אותה ועדה של המלחמה בעוני, שאנחנו מתייחסים לאותו תקציב של הדיור הציבורי, בעצם העניים משלמים לחלץ את עצמם מהעוני. זה צריך להגיד פה, זה לא נאמר פה וזה חשוב שיאמר - -

את צודקת מאד.

- - רואים את האכלוס הזה של דירות, זה גם מעלה שאלה למה עדין באמת אם אומרים ש-600 דירות אוכלסו ועוד 600 דירות נרכשו, אז איך יכול להיות שיש אנשים שמחכים 20 שנה, ולא רק בתור של הקשישים. אני מכירה משפחה מרמת-גן שמחכה 22 שנה. רשום להם במכתב שהם 22 שנה, אנחנו מלווים אותם. אז אני באמת שואלת איפה, כי נרכשו דירות. לא יכול להיות שמשפחה מחכה 22 שנה ואין אכלוס, אפילו לא הציעו להם.

תודה. נציגת העובדים הסוציאליים, כבר אתמול היתה לי פגישה - - -

תודה רבה. אני עובדת סוציאלית באגף הרווחה - -

מתמידה מאד. עם התמדה מצוינת בישיבות.

באיזו עירייה?

בעיריית ירושלים. אני רוצה להגיד שבאמת יש פער מאד גדול בין מה שהתחלנו בתחילת הוועדה לבין ההתקדמות שהיתה עד היום. אני רוצה להתייחס לנושא של סיוע בשכר דירה ואוכלוסיות נוספות שלא נכנסות לזכאות לסיוע בשכר דירה. מצבם, נכון להיום, גם מוגדר מאד קשה. אחת האוכלוסיות האלה שדיברנו עליהן והם מופיעים בהמלצות זה היחידים, ונכון לכרגע הם לא זכאים לסיוע בשכר דירה. אני חושבת שיש עוד הצעות שלא באו לידי מימוש, ואני קוראת לכל הנוכחים פה לקחת חלק ולקדם ולהביא להצלחה.

תודה. בבקשה גברת.

אני מתנדבת במיצוי זכויות, ואני לא באה לדבר על עצמי, אני באה לדבר על הכלל. רציתי להגיד בקשר לכל הפרויקטים שאתם לוקחים, פינוי-בינוי, פשוט לוקחים את זה אבל זה לא לטובת הדיור הציבורי והאנשים החלשים מכיוון שכל העשירים קונים את זה, ואז החלשים לא מקבלים מזה ומוציאים אותם מכל השכונות. אני לא באה לדבר לגבי, אני בת 53, אני עברתי מספיק וגם היום אני גרה במחסן אבל אני מדברת לגבי הכלל. כואב לי על הכלל. פשוט בגלל שאני במיצוי זכויות ובאים עוד אנשים ועוד אנשים אז הלב כואב לי. אני את עצמי כבר עברתי, אני מתגברת אבל את האנשים האחרים, ממש כואב לי לראות. אני גרה במחסן מטר על מטר, 17 מטר כל הבית שלי, הכל במקום אחד. אני הולכת לבשל אצל אנשים. אם תבוא ותראה את הבית שלי אתה תבכה, אבל אני לא מדברת עלי. אני רוצה שלכולם יהיה טוב כמו שאני מדבר על עצמי.

עם החיוך שאת מקבלת אנשים... כל הכבוד לך.

אני מחייכת כל הזמן כי אני אומרת שזה מצבים נתונים. מה שנגיד, מה שנעשה, זה לוקח זמן, אין מה לעשות. אז מה, אני צריכה לבכות? להתאבד? בינתיים יש לי בית, אפילו מטר על מטר, יש לי כרית, יש לי שמיכה, אני בתוך הבית. יש גם אנשים שיושבים בחוץ. אז אני מנסה כל הזמן לראות את הטוב אבל בכל זאת, אני מבקשת שאם כבר אתם עובדים לגבי האוכלוסייה החלשה, אז שיהיה דברים לגבי האוכלוסייה החלשה, שלא כל העשירים יתלבשו על הדברים האלה.

נכון.

אני רכז פורום דיור ציבורי. להגיד קודם כל שהמהפכה של השיח של שר השיכון הנוכחי על מיליון אנשים ללא קורת גג והתכניות שהסמנכ"ל רונן כהן דיבר עליהן מתחילות מדוח אלאלוף, ולא תמיד אנשים מקשרים בין שני הדברים.

העיקר שיעשו.

בסדר, אבל גם חשוב לתת את הקרדיט. דבר שני – טווח קצר וטווח ארוך. טווח קצר – המדיניות של הרכישה זה הדבר החשוב כי אם בן אדם מחכה 10,12 שנה וגם שלוש שנים, צריך מהר לקנות ולתת לו. אבל הטווח הארוך – אם אני עוד פעם מסתמך על הוועדה שאתם ישבתם בה, ש-800 דירות זה מיליארד שקל, בכסף תוספתי זה 2.5 מיליארד שקל בשנה, זה בחיים לא יקרה. ולכן, אם אנחנו לא נהיה יצירתיים ולא באמת נעשה רעיון כמו "הטבת שבס" אבל לדיור ציבורי ו-5% גם במחיר למשתכן אבל גם בבניה חדשה, כמו שדיברת על שוויץ, אז אנחנו ניתקע עם תורים בלתי אפשריים וגם עם אנשים שלכולנו ברור שהם צריכים להיות בתוך התור של הדיור הציבורי אבל לא נוכל להכניס אותם לתור של הדיור הציבורי כי התקציב לא יאפשר את זה. תודה רבה.

תודה.

אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. אז קודם כל, אנחנו מברכים על הקניה של 50 דירות ועוד בשאיפה למצוא תקציב, רק יש בעיה שהכל מיועד לאנשים שרתוקים לכיסאות גלגלים. יש אנשים עם מוגבלויות חושיות-פיזיות אחרות שלא זכאים. הם זכאים רק במידה והם נשואים. מדובר על 60% שלא נשואים. זאת אומרת, יש כאן אפליה כפולה – גם מי שלא בכיסא גלגלים וגם מי שלא נשוי בעצם לא נכנס לסיפור הזה ולכן, הוא לא זכאי בדיור ציבורי, ויש לזה עוד השלכות כי הם לא מזכים לסיוע בשכר דירה.

אמיתי, השינוי הזה דורש החלטה מנהלית או - -

לא, זה שינוי עם משמעויות תקציביות של - -

לא שמעת אותי מדבר על כסף, אני אף פעם לא מדבר על כסף.

לא, זה אומר החלטה מנהלית. בפשטות אני כותב את זה על נייר - -

לא, אני אסבך אותך: אני רוצה הצעת חוק בעניין.

אז רק בשביל הפרוטוקול, שיהיה את כל ההשלכות של זה, אז לסיוע בשכר דירה הם ממתינים והם בעצם בקריטריונים של ה-770 ולא בשלוש, וגם מחיר למשתכן למשל, מי שרתוק לכיסא גלגלים זכאי להצטרף ולהגיש מועמדות רק בגיל 21 ומי שלא, אז רק מגיל 35.

זו נקודה שאני מציע שתשב עם המנכ"ל של המשרד, ותבדקו. אם יש צורך בחקיקה, נתנדב לעמוד בראש צוות החקיקה.

תודה רבה.

אנחנו בשמחה נצטרף.

טלי.

תודה אדוני היושב ראש. אני באמת רוצה להזכיר שהתחלנו את הדיון מדוח העוני. זה לא סוד, ואני רוצה באמת להגיד שרק עיוור לא רואה מה קרה במשרד השיכון לאחרונה. אנחנו כולנו רואים, אנחנו כולנו מעריכים ומדברים, ואני רוצה לציין את מנכ"ל "עמיגור" שנמצא אתנו כאן, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל, גם שקשור בשיפוץ דירות דחופות, גם כשזה קשור למקבצי דיור לקשישים. באמת תודה מכל הלב. זה לא תודה ממני, זה תודה מכל הקשישים, ואני לא סתם אומרת את זה, אני רציתי שמשרד השיכון יידע את זה. אתם יודעים?

אנחנו נפגשים.

זה מה שחשוב. אבל יחד עם זאת, אני מאד אהבתי את המשפט הזה שאסור לנו להיות מרוצים, ואני הבנתי שזה משפט של אלאלוף ואני לוקחת אותו אתי. רבותי, נכון שאני מטפלת יותר בקשישים מתוקף תפקידי כיו"ר וועדה. יש לנו בעיה מאד גדולה בקשישים. אם אנחנו מדברים על עוני, אדוני היושב ראש, שם זה נמצא. אם אנחנו מדברים על אנשים קשישים שהמדינה עוזרת להם בקיום יומיומי בכך שהם מקבלים השלמת הכנסה מהמדינה, ומהכסף הזה הם נאלצים להוסיף כדי לשכור דירה, משהו כאן לא בסדר. אם אני פוגשת משפחה, וסיפרתי לך אלי אתמול, אישה בת 85 ניצולת שואה באה אלי ואומרת לי: טלי, אני בפעם החמישית צריכה לעבור דירה, איך אני עושה את זה? בעלי כבר בקושי זז. רבותי, משהו כאן לא עובד, משהו כאן לא תקין. לא יכול להיות שאנחנו כאן דנים בנושא של דיור ציבורי ואין פה נציג של משרד הקליטה. ובכלל, אני חושבת שהקיום של שני תורים זה שערורייה. כולנו אזרחי מדינת ישראל, צריך לאחד את כולם בתוך תור אחד ולפתור את כל הבעיה הזאת ביחד. לא יכול להיות שבונים לאלה ומחכים לאלה. אלה לפי זמן בתור ואלה לפי זמן הגעה שלהם לארץ, משהו כאן לא תקין. ואיך אנחנו מתקנים את זה? בוודאי לא בוועדה הזאת אבל אנחנו שותקים. אני לא מבינה, מדברים על 2,700, מה עם 30,000 אחרים? מה עם אותם 20,000 קשישים שבאמת אין להם מה לאכול כי הם צריכים לשכור קורת גג. זה לא מקובל עלי.

לגבי הכתבתה ב"דה-מרקר", אדוני היושב ראש, אתה אמרת נכון וזה מה שכתוב שם, שבזה שהגדילו סיוע לשכר דירה, אנשים השכירו דירה לחמש שנים, אני פשוט רוצה להסביר כדי שיבינו על מה מדובר: הגדילו להם את הסיעו לשכר דירה בין 100 ל-400 שקל, ואני כרגע מצטטת את שרה הקליטה. בין 100 ל-400 שקל. נתנו להם להשכיר דירה לחמש שנים ובזה, בהסכמה של המקבל את התוספת, הוציאו אותו והקפיאו את התור שלהם מדיור ציבורי. אבל אנחנו מדברים על אנשים בני 80, איך יכול להיות דבר כזה? אם היית אומר לי שבשנה השישית יש סיכוי שהם יקבלו דירה, מילא. אבל זה לא קורה.

אני מצטערת על האמוציות כי זה נושא כל כך בוער בתוכי ואני לא רואה פתרון. לא שאני לא רואה פתרון, אני גם לא רואה שדנים על זה וחושבים על זה, שזה יותר מרגיז אותי.

אני אשמח מאד לקבל את הנתונים של המצגת, ואני כמובן אשמח להציג את זה לציבור. מישהו כאן דיבר על שקיפות. אנשים צריכים לדעת על העשייה של המשרד - -

המצגת תפורסם באתר הוועדה.

מצוין. אנחנו צריכים להראות את זה לאנשים כי שוב, אני חוזרת, יש כאן עשייה אבל אסור לנו להיות מרוצים. תודה אדוני היושב ראש.

תודה. פרופסור טרכטנברג.

מילה אחת: אני מברך על הישיבה הזאת ועל העשייה. תראו, הנושא הזה של הדיור ומחוסרי דיור, לעומדים בתור וכולי, זה אחד הנושאים הכאובים ביותר במדינת ישראל מכיוון שהפער בין הצורך לבין המצוי הוא כל כך גדול. אין הרבה נושאים שאפשר להגיד את זה עליהם. למה? כיון שהעלויות שכרוכות במתן פתרונות אמתיים, לא כמו שאת תיארת, 100 שקל ו-100 שקל שם, הוא פער כל כך גדול. יש שתי שאלות שצריך לשאול: א. איך הגענו למצב הזה, כדי להפיק לקחים ולא כדי להצביע על אשמים. שנית, מה עושים מכאן ואילך.

אני רוצה להגיד במילה אחת: עדין לא נפל האסימון במובן שהצורך בשינוי סדרי עדיפויות מאד משמעותי כדי שאפשר יהיה לתת מענה אמתי, בטווח סביר, לאותם אלפים רבים שמחכים - -

עשרות אלפים.

- - עשרות אלפים שמחכים, ביניהם קשישים. ואני רוצה להגיד משהו על הקשישים, ואני מצטרף לכל מילה שאמרת: תראו, חברה אנושית כל שהיא נבחנת על ידי ההתייחסות שלה לחלשים ביותר ובפרט לקשישים. למה בפרט לקשישים? כי הם לא יכולים להחזיר את השעון אחורה, והאופק הוא קצר. לעתים יש מידה של ציניות – בוא נחכה, הבעיה תיפטר מעצמה, וכולם מבינים מה המשמעות של האמירה הזאת.

הנה, - - -

כן. לכן אני אומר לך, אדוני היושב ראש, לצד העשייה המבורכת שבחלקה באה מהדוח שלך וגם אחורה היו מעשים - -

גם מהדוח שלך.

כן. אז אני אומר שהנקודה היא שדרוש שינוי משמעותי בסדרי עדיפויות, עדין זה לא קרה ואני אומר את זה לכולנו - להמשיך במאבק הזה הלאה כדי שהשינוי הזה יקרה בימנו אנו ולא בביאת המשיח.

תודה. תרשו לי להגיע לסיכום: א. אני באמת רוצה לברך את העשייה והשינוי בכיוונים גם אם כולנו היינו רוצים יותר. להיות מרוצים או לא להיות מרוצים זה חלק מהרגשה אישית אבל המערכת חייבת להמשיך ולהתמודד עם האתגרים הגדולים שלה, והתחום הזה, כפי שנאמר, ואני חוזר: באוכלוסיות החלשות, בין 80% ל-85% מהתקציבים של האוכלוסיות החלשות הולכים לדיור. זה מטורף. זה אומר שזה צחוק, כדי לגור זה אחוזים בודדים בהכנסות שלהם. לעומת זה, זה 85% לאחרים. מה נשאר כדי להתקיים? כלום.

2. אני מצטרף לאמירה שיש שתי אוכלוסיות שלא יכולות לעשות למען עצמן כדי לצאת מהמצוקה שלהן: זה הילדים והקשישים. ולכן, הדגש תמיד, בכל התכניות שאנחנו נחפש זה איך אנחנו מקלים על הקשישים גם מבחינה גילאית וגם מבחינת השירותים שהם חייבים לקבל, יותר מאשר עבור כל אוכלוסייה. אם היה לי דולר, למי אני אתן אותו, לזוג צעיר או לקשיש? סליחה, בלי לפגוע שזה העתיד וזה, הייתי נותן את זה לקשיש. זה מאד חשוב לי.

אין לנו ברירה אלא לבקש ממשרד השיכון שישים מולו את הצורך הדחוף להגדיל את מספר הדירות בדיור הציבורי. הוא חייב לפתור את הבעיה של השוטף ולתקן את המחסור המצטבר שיש בעניין הזה. 5% בבקשה של הדיור הציבורי שהיא 5% מכלל הדיור בארץ זה הנתונים שגם ב-OECD מופיעים. אנחנו לא מגיעים היום פחות מ-2%, ירדנו. לצערי, החוק של רן כהן, שהיה יכול להיות מהפכני, בגלל שלקחו את הכספים שהוכנסו ולא הושקעו בחזרה בדיור הציבורי - -

בוזבזו.

- - זו אחת ההחלטות המדיניות, אני לא אומר פוליטיות. זו החלטת ממשלה לקחת את הכספים האלה, וזה מתבטא ב-3-4 מיליארד שקל שנכנס לזכות המכירה של הדיור הציבורי, ולצערי לא חזר. והלך למקומות אחרים.

לכן, 1. הגדלת הדיור הציבורי זו משימה קדושה שהממשלה צריכה, ואנחנו גם נעביר את ההמלצות שלנו לכל הדרגים. 2. אני מצטרף לידידי רן מלמד – חייבים לחסל את התור של העשר שנים. חייבים. אני מבקש לקבל דוח על זה, איך מתמודדים כמה ובאיזה זמן אנחנו עושים את זה. אי אפשר להשאיר אנשים ממתינים עשר שנים. עדיף להגיד להם שלא מגיע להם, עדיף להגיד: אל תצפו אבל אל תשלו אותם כי זה אנשים שנשארים באוויר, זה זוועה. מי מאתנו היה רוצה למצוא פתרון שמבטיחים לו עשר שנים. זה גורם לתלות, זה גורם לתסכול, זה גורם לפגיעה. זה עושה את האנשים האלה אזרחים דרגה ב' בגלל הממשלה, בגלל המדינה שלנו. 3. אני מצטרף לחברתי טלי פלוסקוב. אין יותר דיור לעולים ודיור לוותיקים. יש בעיית דיור לכל אזרחי מדינת ישראל.

תודה אדוני.

יש בעיית דיור לכולם, כל המגזרים ביחד, כולל המגזר הערבי. לא כולל, זה אוטומטית צריך להיות. עכשיו אין לנו ברירה אלא לעשות דגש על זה. זה טעות, זה פשלה לאומית של שנים רבות. עובדה, רצינו לפתוח, ופה הלך החבר שלי, ישראל אייכלר, יחסית אצל החרדים אין בעיית דיור. יחסית. כי בצדק עשו את זה. נלחמו שיהיה דיור ציבורי וגם דיור פרטי, 80% אצל החרדים גרים בדיור פרטי. 80% מהמשפחות גרות בדיור פרטי. זה חלק מהביטויים הכי יפים של הסולידריות הקהילתית שלהם. לזכותם יאמר. גם המערכת הפוליטית עובדת בשביל זה בצורה מתמדת.

לכן, אני חושב שיש פה בעיה להסביר לחזור ולהסביר. באופן אישי אני פונה לרונן אבל גם המשנה, שפעם ראשונה אני פוגש אותך ומברך אותך אבל רונן, שהוא כתובת, הוא מוכן להתמודד עם בעיות פרטניות ובעיות רוחב אדירות. חייבים להתחיל לראות בבעיית הדיור את כל אוכלוסיות המדינה ולא להשאיר למשרד זה או אחר גם אם מבחינה תקציבית, חשבונאית, משרד זה או אחר יטפל אבל מבחינת הראיה, האחריות הלאומית בנושא הדיור הציבורי היא על משרד השיכון. אתם אחראים, האחריות המיניסטריאלית היא עליכם ולכן עליכם לטפל.

היות וזו הישיבה האחרונה של כל הפורומים השונים שהיו בדיונים פה ונתנו דיווח, חמשת המשרדים המרכזיים, בינתיים זה הפך לארבעת המשרדים, אנחנו נעשה ישיבת רוחב, אני מקווה בהשתתפות שר האוצר והמנכ"לים של כל המשרדים בישיבה לקראת חודש נובמבר. שם נוכל לסכם את היישום ואת האי-יישום של דוח העוני בצורה מורחבת.

רונן, תעביר לנו בצורה טכנית את הסכומים שהושקעו בכל תחום ותחום על מנת שיהיה לפרוטוקול, ונוכל להראות את הדברים. רק שתבינו, חברים, בעיקר אני פונה לסובלים מהבעיה של הדיור והנציגים שלהם: תדעו שהשנה נכנסו לספר התקציב ומתבצע מעל שבעה מיליארד שקל מדוח העוני. אני לא דוקטור לפרסום, אני לא אוהב פרסום אבל תדעו שהמדינה לקחה ברצינות, הממשלה הזאת, ואני אגיד גם המשרדים הרלוונטיים לזה לקחו מאד ברצינות. מודעות העוני שיש היום במשרדים היא שונה בטוח ממה שהיה לפני שנתיים, שלוש, וכל זה בזכות כל הפעילים, החברים במשרדים ובוודאי חברי הכנסת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:11.