הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 332

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ו (01 באוגוסט 2016), שעה 10:30

הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015 (פ/2138/20), של חה"כ מנואל טרכטנברג

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יגאל גואטה

שולי מועלם-רפאלי

מנואל טרכטנברג

רחל עזריה

משרד הבריאות - טל חדוה אמתי

משרד התמ"ת - דבורה אליעזר

ס.מנהלת אגף מעונות יום, משרד התמ"ת - איטה אסתי עטייה

משרד המשפטים - הדיל יונס

משרד החינוך - מיכל חורין

מנהלת אגף לחינוך קד"ס, משרד החינוך - סימה חדד

משרד הרווחה והשירותים החברתיים - רחלי סונגו

הלשכה המשפטית, משרד הפנים - רעות שוורץ

יועמ"ש, המפקח על הבחירות, משרד הפנים - רון אלמוג

מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות - אמיתי שוחט

הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה - עומרי גולן

מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל - ענבל אביב

רכזת, פורום ארגונים והורים למען ילדים - לילך בר

רכזת הפורום, פורום ארגונים והורים למען ילדים - ולרי זילכה

מנהלת מעונות, עמותת על"ה - הניה מרמורשטיין

מת"ל, הוועדה לזכויות הילד - אביבית אהרונוף

חברת ועד מרכזי - הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, הסתדרות הפסיכולוגים - דליה אלוני

ס.מנהלת האגף לקידום זכויות, אלו"ט - איילת דיין

מנהלת הקואליציה, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים - רויטל לן כהן

חוקרת, המרכז הישראלי להתפתחות הילד - חגית ורדינון

צופה, המרכז הישראלי להתפתחות הילד - גפן פרידמן

ד"ר, העמותה להתפתחות הילד ושיקומו ופורום הארגונים למען ילדים עם מוגבלות - חגית פרידמן

מרכז השלטון המקומי - אלינה לובנצוב

מנהלת מח' המשפט, מרכז השלטון המקומי - מירה סלומון

חבר ועד באיגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית - ערן קופל

ייעוץ משפטי למיצוי זכויות, ארגון קשר – משפחות עם צרכים מיוחדים - תמר שי

יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, ארגון המורים - שולמית ביסמנובסקי

שאול קירשנבאום

טל זרביב

נטע ליפשיץ

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שמרית שקד גיטלין

ענבר הרשקוביץ

ענת כהן שמואל

אסתר מימון

הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015, פ/2138/20, של חה"כ מנואל טרכטנברג

בוקר טוב, חברים. היום ה-1 באוגוסט 2016, כ"ו בתמוז תשע"ו, השעה 10:36. הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015, הצעת חוק של חברי הכנסת אורלי לוי, יעקב מרגי, יפעת שאשא ביטון, מנו טרכטנברג, אלי אלאלוף ודוד אמסלם. אנחנו ממשיכים.

הצעה לסדר, אדוני היושב-ראש.

בבקשה.

בוקר טוב לכולכם. צר לי להתחיל את הבוקר שהיה צריך להיות בוקר משמח בציון עובדה שאולי לא כולכם שמתם לב אליה. אתמול נפל דבר בישראל - -

שמנו לב.

- - ילדי הגיל הרך עד גיל שלוש הפכו למקרי סעד. לא החינוך חשוב, לא הבריאות שלהם, לא ההתפתחות שלהם, הם הפכו למקרי סעד. הם היו מטופלים כנראה על-ידי עובדות סוציאליות כמקרי סעד. מה למשרד הרווחה ולגיל הרך מלבד אותם ילדים ששייכים למשרד הרווחה בשל הטיפול במוגבלויות? והכול בגלל שיקול פוליטי שאף אחד לא מבין. לפעמים יש שיקולים פוליטיים לגיטימיים, אבל לקחת את הפעוטים שלנו ולהעביר אותם כלאחר יד למשרד שלא שייך, אין שום מקום בעולם שזה קורה, ואנחנו פה נמצאים חסרי אונים. אנחנו מנסים פה להרים מועצה לגיל הרך, אחרי חשיבה מעמיקה, שתשכון במשרד החינוך, וזה שם ללעג את כל המאמץ הזה.

צר לי מאוד. זה בוקר שהיה צריך להיות בוקר משמח ומסר להורים ולילדי ישראל, אבל אנחנו ניצבים בפני שוקת שבורה. שוב, לא בשל סיבה טובה, אלא בשל שיקול פוליטי שאפילו אותו אי-אפשר להבין. תודה.

אני ממשרד הכלכלה והתעשייה. רק כמה הבהרות. החלטת הממשלה שעברה אתמול ביקשה להעביר את כל תחומי התעסוקה שנמצאים היום תחת משרד הכלכלה והתעשייה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, כשעל-פי החלטת הממשלה המשרד ייקרא "משרד העבודה, הרווחה השירותים החברתיים", כך שבסופו של דבר זה לא שינה את המצב המהותי שהיום מעונות היום והטיפול בילדים בגילאי אפס עד גיל שלוש - - -

מלידה עד שלוש.

מגיל לידה עד גיל שלוש מטופלים תחת קורת הגג של תחום התעסוקה במשרד הכלכלה. אם החלטת הממשלה תאושר בכנסת זה יהיה תחת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

תודה. חשבתי שיש לך הודעה טכנית.

עוד הודעה טכנית. ביקש השר - - -

תקשיבי. תקשיבי בבקשה. זו הודעה פוליטית של חבר הכנסת טרכטנברג. זה לא פונה לעובדים, עובדי המדינה. אין לכם מה להתייחס. לצערי אני גם מסכים עם פרופ' טרכטנברג. זה חלום אישי של 20 שנה שכל נושא החינוך יהיה במשרד החינוך, לא קשור למי השר פה או שם. מעניין אותי הילד כמו פרופ' טרכטנברג, אבל יש החלטת ממשלה, ואנחנו דמוקרטיה, ונכבד את החלטות הממשלה. לא ניתן לשנות את הממשלה, זו היחידה שמוסמכת לקבל החלטות, והיא קיבלה את מה שהיא קיבלה. היא צריכה לבוא לכנסת ושם במליאה נוכל לעשות נאומים פוליטיים. כרגע אני מבקש להשאיר את זה ברמה המקצועית ולדון בנושא – להמשיך בקריאת החוק.

מבחינה משפטית זה לא נוגד משהו, ההחלטה שהממשלה קיבלה? הרי כל הדבר הזה במהות זה חינוך, חינוך, חינוך.

זה היה תחת משרד העבודה, כשהוא נקרא "משרד - - -

כל הצעת החוק הזאת זה שר החינוך, שר החינוך. הכול משתנה עכשיו לשר הרווחה? אם זה לא עובר למשרד החינוך, מה אנחנו עושים בהצעת החוק הזאת?

כשדנו בהצעה הזאת זה לא היה עדיין במשרד החינוך.

רצינו שזה ילך למשרד החינוך. אבל עכשיו, אחרי שהממשלה הביע את דעתה שזה הולך בוודאות למשרד הרווחה, השאלה אם אנחנו לא סתם - - -

אם מותר לי - - -

מבחינה משפטית אני לא מבין את המשמעות.

אם מותר לי לתקן, אמרתי שאני לא שמח על המהלך הזה - -

גם אני לא.

- - על החלטת הממשלה. אני לא שמח, אבל זו עובדה. אני גם אזרח ויודע לכבד. פה זה נכנס למשרד העבודה. הובטח בשיחות שהיו לפני כן שכל התחום יישאר כמשרד העבודה בתוך משרד הרווחה והתעסוקה. הוא אמור להישאר מערכת עצמאית.

כתוב: "מוקמת בזה המועצה לגיל הרך - - - אשר תפעל במסגרת משרד החינוך".

זה חלק מהשיקולים שאנחנו נצטרך - - -

משרד החינוך – אז מה אנחנו עושים?

זה חלק מהבעיות שלנו כאנשי ציבור שנבחרנו. אנחנו נמצאים בנקודת משבר. דיונים נוספים שקשורים לשינויים הממשלתיים שהיו אתמול ביטלתי היום. אתם רוצים להמשיך לדון או שאתם רוצים לעשות הפסקה?

אני חושב שצריך לעשות איזה הפסקה, לחשוב על מה אנחנו עושים.

אני רוצה להבהיר. המועצה עומדת בפני עצמה. העניין של העברת המעונות למשרד הרווחה, שזה צעד ציני שאין מספיק מילים במילון שאני מכיר כדי לתאר את הסלידה ממנו, הפוגעני הזה, אבל זה לא שייך לעניין הזה, כי הרי העניין של העברת המעונות למשרד החינוך זה דבר שהיה צריך לקרות - - -

למשרד הרווחה.

לא. היה צריך לקרות לפני 20 שנה. ובמהלך כל השנים האלה, לפי כל הדוחות, צריך לקרוא בעתיד. זה רק עוד מהמורה, אבל זה לא פוגע במהות של הקמת המועצה.

השאלה אם זה עולה בקנה אחד, שהמועצה לגיל הרך תשב תחת משרד החינוך כשהגיל הרך נמצא במשרד העבודה והרווחה. זה קצת תרתי דסתרי.

לא. במצב היום, לפני המעבר למשרד הרווחה זה שכן במשרד הכלכלה, לכן הסתירה הזאת היתה קיימת מלכתחילה. אמרנו: בואו נעשה את הצעד הראשון, ובהמשך המעונות יעברו למשרד החינוך. הצעד הראשון חייבים לעשות בכל מקרה.

היתה לנו תקווה שכל משרד הכלכלה יעבור למשרד החינוך...

בבלבול מותר לנו קצת הומור.

עוד הודעה, ברשותך. קודם כול, אני רוצה להגיד שההבהרה שלי היתה משפטית ולא ערכית בקשר להחלטה שעברה אתמול. הדבר השני, ככל שהנושא עדיין נמצא היום בסמכותו של משרד הכלכלה והתעשייה ומחר או מחרתיים כשההחלטה תאושר על-ידי הכנסת תועבר למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עדיין יש חילוקי דעות בקשר למי יהיה השר הממונה בקשר לגלאים שמשרד הכלכלה או משרד העבודה אחראים עליהם, ועדיין נותרה מחלוקת בקשר למי יהיה היושב-ראש בקשר לבחינה של אותם גילאים, ולכן עדיין אין הסכמות. החלטת הממשלה בקשר לתמיכה בהצעת החוק הזאת קבעה שצריכה להיות הסכמה בין כל המשרדים, ולכן ביקש גם השר כץ שלא יהיו הצבעות בשלב הזה בוועדה.

ההמלצה שלי להמשיך בדיון, ולא נקיים הצבעה. זה מה שאני מציע לעשות.

מכיוון שהיו שינויים בחלק מהסעיפים מאז שקראנו את הנוסח בפעם הקודמת, אני מציעה שנתחיל לקרוא. אם יש סעיפים שלא היו בהם שינויים אולי לא נקרא אותם. פשוט נתחיל לקרוא מההתחלה ונסקור את השינויים.

מטרת החוק

1.

מטרתו של חוק זה לקדם את הטיפול בילדים בגיל הרך, להבטיח מתן תנאים נאותים וסביבה טיפולית–חינוכית הולמת לילדים אלה ומילוי צורכיהם החינוכיים, החברתיים, הפיזיים והרגשיים, לקדם את התפתחותם הגופנית והשכלית ולהבטיח את בריאותם הפיזית והנפשית, וכן להעניק להם שוויון הזדמנויות בחייהם הבוגרים.

אם אין הערות, תמשיכי.

יש. יש.

כבר לסעיף הראשון?

כן.

בבקשה.

אני מפורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה שוב ואני מברכת על החוק הזה. אנחנו חושבים שהוא מאוד-מאוד חשוב באופן כללי ופרטני גם לילדים שלנו עם צרכים מיוחדים.

אני רוצה בסעיף המטרות לחדד אם אפשר. השורה האחרונה "וכן להעניק להם שוויון הזדמנויות בחייהם הבוגרים" – היינו רוצים, אם אפשר, לשנות – "וכן לאפשר להם הכללה ושוויון הזדמנויות לאורך מעגל החיים".

אני אסביר איפה זה שונה. הרעיון הזה של שוויון הזדמנויות בחייהם הבוגרים, אנחנו מבינים את הרציונל וכמובן מסכימים אתו, שהשקעה שתיעשה בגיל הרך תיתן את פירותיה בחייהם הבוגרים. אותו דבר ברמת ההכללה, ככל שהילדים ישולבו ותהיה תפיסה של שוויון הזדמנויות, של שילוב לילדים בגיל הרך, תהיה להם אפשרות להשתלב בקהילה בחייהם הבוגרים, ולכן זה עוד קצת חידוד לתוך המשפט הזה שאנחנו חושבים שהוא עקרוני מאוד.

אני חוזר, נדמה לי שאמרנו את זה גם בדיון הקודם, אני בעד שילוב, בעד הכללתם וכו', עד הגיל שהמועצה אמורה לטפל ולא בחריגה.

ברור. ברור. אני אומרת את זה, כי אנחנו כבר הרבה שנים מנסים לקדם - - -

זה מלידה עד שש, וזה כתוב.

נכון. החשש הוא שעלולה להיות פה תפיסה שמבדילה, סגרגטיבית, שאומרת שילדים עם צרכים מיוחדים יקבלו שוויון הזדמנויות ממקום כזה, וילדים - - -

אבל יודעים את זה. בואו נהיה מעשיים. עברתי את המקרה המשפחתי שלי לפני כמה שבועות. הילד היה משולב ובשלב מסוים, גם על דעת המשפחה, החלטנו להעביר אותו למסגרת מיוחדת שהיא כולה במסגרת שמשלבת. אין ברירה, לפעמים לטובת הילד צריך לדעת שאי-אפשר להשאיר אותו בשילוב.

כמובן אנחנו לא אומרים שלא יהיו מסגרות מיוחדות, לפעמים צריך וזה נכון, אבל התפיסה הבסיסית שקיימת היום שיש תפיסה ערכית של שילוב. אנחנו כבר כמה שנים מנסים לקדם חקיקה שתיתן זכות של שילוב לפעוטות עם צרכים מיוחדים במעונות יום רגילים ואנחנו לא מצליחים.

מה היית רוצה תכל'ס? נראה לי שאנחנו מטפלים בזה במספר רמות.

אני כמשפטנית יודעת את הערך המשמעותי מאוד של מטרת החקיקה ותכלית החקיקה והחשיבה מסביב לזה, ולכן הייתי רוצה - - -

מה זה אומר תכל'ס?

אני אומרת, הייתי רוצה שהמשפט יהיה "הכללה ושוויון הזדמנויות במעגל החיים", משמע ששוויון ההזדמנויות וההכללה לא יהיו רק בעתיד, אלא גם עכשיו עד גיל שש, שתהיה תפיסה של הכללה גם בגיל שש. אם יש ילד שצריך מסגרת נפרדת, בבקשה, אבל שתהיה תפיסה עקרונית של זה.

מנו, אתה מתייחס לדיון או שאתה ממוקד בכעס שלך?

בכאב.

כעס זה לא אסטרטגיה וכאב כן.

אני צריך להגיד את זה? אני מרוקאי, אני בדרך כלל עף.

אם הבנתי נכון, את רוצה להוסיף את המילה "הכללה".

הכללה ושוויון הזדמנויות. שוב, השתמע פה שההסתכלות היא רק לחייהם הבוגרים, וחשוב לי שיבינו שהכללה ושוויון הזדמנויות צריכים להתחיל גם בגיל הרך. זאת אומרת, לא רק מה שאתה משקיע היום נותן פרות אחר-כך, אלא מה שאתה מכליל היום נותן את הפירות אחר-כך.

ברשותך, נרשום את זה. בלאו הכי אנחנו חוזרים לפה גם לקריאה הראשונה וגם לקריאה השנייה והשלישית ונראה איך משלבים את זה.

אני רושמת את זה ברשימה שלנו. לא בנוסח עצמו.

תודה.

אני מארגון בזכות, זה גם חלק מהפורום שולרי אחראית עליו. בהמשך להערתה של ולרי, אם אפשר אחרי המילה "הולמת" להוסיף את המילה "מותאמת". דיברנו על כך בישיבה הקודמת, אדוני, לגבי הנושא של הנגשה. אני חושבת שלא די שהמסגרת תהיה הולמת אם ילדים עם צרכים מיוחדים לא יכולים להיכנס אליה, כי אין הרמפה.

אימצנו את זה. אני בעד.

חשוב מאוד שהמסגרת תהיה גם מותאמת.

אנחנו נתקן את זה.

תודה רבה.

בישיבה הקודמת דיברנו על נושא של מונגשת. הנושא של נגישות להבנתי היא לא מטרה לכשעצמה, היא אמצעי. גם בחוק הנגישות, חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, בסעיף המטרה לא מצאתי את המילה נגישות. נגישות להבנתי היא אמצעי, היא לא מטרה. המטרה היא באמת לתת שוויון הזדמנויות לכולם. הנגישות היא אמצעי לזה. לכן אני לא כל-כך - - -

מאחר שמדובר כאן על התנאים - - -

בישיבה הקודמת דיברנו על זה שזה כבר מופיע במקום אחר, הנושא של הנגשה, וזה לא בתוך המטרה. כבר דיברנו על זה וצריך לחזור עוד פעם.

כל ההערות שהיו בישיבה הקודמת – אני לא בטוחה שמישהו יבין. כשאת אומרת "מותאמת", אולי את מבינה, אבל אנשים אחרים שיקראו את זה במנותק מהקונטקסט שאת מציינת לא כל-כך יכולים להבין מה זה.

יכול להיות, אבל אם אנחנו נגיע למצב שנצטרך לפעול בעבור הילדים, יש לזה משמעות.

לא קיבלת רשות דיבור. פעם שנייה – בחוץ.

דבר ראשון, הוספה פסקה 3(א), שמדברת על תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בכל הקשור לצרכים של ילדים עם מוגבלויות בגיל הרך. אני מניחה שאחד הצרכים הבסיסיים זה נגישות, זה ברור. ויש כאן נושא נוסף שביקשו חברי הכנסת להכניס. בפסקה (11) ביקשו שאחד מנציגי הציבור שיכהנו במועצה יהיה אדם בעל ידע ומומחיות בשילוב ילדים עם מוגבלויות בגיל הרך במסגרות הטיפול החינוך והכלליות.

אני חושבת שאם - - -

אני לא מבין מה קשה לכתוב "מותאמת"?

אפשר להוסיף.

"מותאמת" זה נראה לי יותר.

אני מסכימה אתך שזה אמצעי, אבל מאחר שמדובר על תנאי שתהיה מסגרת הולמת, שהמסגרת תהיה מותאמת.

את חושבת שיקראו "מותאמת" ויבינו למי היא מותאמת ולמה היא מותאמת?

מהפרוטוקול שיהיה כאן קל יהיה להבין את ההקשר למי שיהיה מעוניין.

אני בעד להוסיף "מותאמת". בבקשה.

אני עורכת-דין מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. המציאות בשטח מלמדת אותנו שכאשר אנחנו באים לבקש אחר-כך את הזכויות של הילדים כן נדבקים אתנו ללשון החוק. אם לשון החוק לא תהיה יותר מדויקת ואם בדברי ההסבר או בפרוטוקול של הדיון הזה לא נוכל להביא ולהראות שזו היתה כוונת המחוקק, נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה כמו שאנחנו עומדים היום בחינוך, כשאמרו את אותו דבר. זה צריך להיות ברור, והנה, זה לא ברור. אנחנו מוצאים את עצמנו בחוזרי מנכ"ל שמסרסים את החוק ומאיינים את הילדים מזכויות, ולכן זה חשוב.

יש לנו תשובה עכשיו גם בהמשך בצורה מפורשת.

יש לי אולי הצעה. אולי פשוט ב-(3א), בסוף הפסקה, היכן שכתבנו ספציפית על ילדים בגיל הרך עם מוגבלויות להוסיף "לרבות נגישות". נראה לי שההקשר יובן יותר.

אם זה מתאים שם יותר. אבל הנגישות זה כבר חוק נפרד.

נשאיר "מותאמת".

"מותאמת" וזהו. נתקדם בבקשה.

הגדרות

2.

בחוק זה –

"הגיל הרך" – גיל לידה עד תחילת הלימודים בכיתה א';

"המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

"תחום הגיל הרך" – נושאי חינוך וחינוך מיוחד, בריאות לרבות רפואה מונעת, טיפות חלב והתפתחות הילד, רווחה, מסגרות חינוכיות וטיפוליות וכן פיתוח של מסגרות אלו, תזונה, פנאי, הדרכת הורים ובטיחות, ככל שהם נוגעים לגיל הרך וכן נושאים נוספים הנוגעים לגיל הרך, ולרבות צמצום העוני בקרב ילדים בגיל הרך;

"מוסד להשכלה גבוהה" – כהגדרתו בחוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה–2005;

"השר" – שר החינוך.

הקמת המועצה לגיל הרך

3.

מוקמת בזה המועצה לגיל הרך (בחוק זה – המועצה), אשר תפעל במסגרת משרד החינוך.

אני יושבת-ראש ארגון הגנים הפרטיים בישראל. אם שר החינוך לא יקבל לידיו את הסמכות על הגיל הרך, איך אנחנו נסתדר עם הרשות לגיל הרך תחת - - -

שאלת מיליון הדולר. תני לנו לחיות עם המצב שלנו.

אוטומטית החוק סותר את עצמו, כי אם הוא דן בכל נושא לידה עד שש - -

אנחנו לא סוגרים את החוק היום.

כבר לידה עד שלוש לא נמצא שם.

אנחנו לא סוגרים. אנחנו נשארים עם המשאלה המקצועית והרגשית שלנו. כרגע אנחנו משנים. נחכה.

תפקידי המועצה

4.

(1) הכנת תכנית לאומית רב שנתית, לתקופה שלא תפחת משלוש שנים ולא תעלה על חמש שנים, לקידום הטיפול בתחומי הגיל הרך שעליהם החליטה המועצה, וכן המלצה על סדרי העדיפויות ליישום התכנית האמורה.

(3) תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בכל הקשור לתחום הגיל הרך ובכלל זה תיאום לצורך איתור וזיהוי מוקדם של ילדים במצבי סיכון, של קשיים בתפקוד הורי ושל עיכוב בהתפתחות של תינוקות ופעוטות ולצורך הטיפול בהם, וכן תיאום לצורך צמצום העוני בקרב ילדים בגיל הרך.

(3א) תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בכל הקשור לצרכים של ילדים בגיל הרך עם מוגבלויות.

זה חדש.

(4) המלצה על סטנדרטים בתחומי הגיל הרך והמלצה על דרכי יישום ואכיפה של הסטנדרטים האמורים.

(5) גיבוש המלצות לגבי ההכשרה הנדרשת מאנשי מקצוע העוסקים בתחומי הגיל הרך.

(6) קידום פעולות הסברה בתחום הגיל הרך.

(7) המלצות לעניין דרכי הערכה ומדידה איכותית וכמותית של פעילות המוסדות השונים בתחום הגיל הרך, ושל ההכשרות של אנשי המקצוע העוסקים בתחום הגיל הרך.

(8) הקמה וניהול של מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום הגיל הרך.

(9) המלצה על תכנית לעניין יצירת רציפות בין המסגרות לגיל הרך וביניהן לבין בתי הספר, לרבות בחינוך המיוחד.

(10) ייעוץ לוועדת השרים לענייני הגיל הרך בכל עניין הנוגע לתחום פעולתה של הוועדה.

חברי המועצה

5.

(א) שר החינוך יהיה יושב ראש המועצה, והוא ימנה 19 חברים נוספים למועצה:

(1) אדם בעל ידע רב, מומחיות מוכחת, וניסיון רב באחד מתחומי הגיל הרך, שימונה על ידי שר החינוך, והוא יהיה סגן יושב ראש המועצה, וינהל את עבודת המועצה;

אני מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. לא הבנו למה הורידו את ועדת האיתור. יש חשיבות גדולה לוועדת האיתור. התפקיד של הסגן הוא תפקיד שצריך להיות תפקיד מהותי, הוא צריך להיות אובייקטיבי. בשאר המשרדים המועצה מורכבת ממשרדים שונים, שיידעו שיש אדם שאובייקטיבי. לא הבנו למה התנגדו לוועדת איתור.

אני ממשרד החינוך. התנגדנו למינוי באמצעות ועדת איתור. אנחנו חושבים ששר החינוך יוכל למנות אדם מתאים. אנחנו חושבים שלא נכון יהיה להגביל אותו בעניין הזה. מדובר אומנם במועצה ציבורית, אבל היא יושבת תחת משרד החינוך.

מישהו ממשרד המשפטים פה?

כן.

בדרך כלל במועצות מסוג זה יש מינוי אישי של שר?

אני לא יודעת, אבל גם אנחנו התנגדנו לעניין ועדת האיתור.

אם לא ועדת איתור איך עושים?

השר יכול למנות.

השר כן יכול למנות.

למה התנגדתם, אגב, לוועדת איתור?

אני לא בטוחה לגבי ההתנגדות, זה היה בשלב מאוד מוקדם, מישהי אחרת טיפלה בזה, אבל אני יודעת שהיתה התנגדות לעניין הזה.

בוקר טוב, אני מהתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. אני חושבת שבתור האדם שממלא היום תפקיד שהוא יחסית דומה לתפקיד סגן המועצה מבחינת הובלה של ארגון בין-משרדי, ובלי קשר לפוליטיקה כזאת או אחרת, אני מרגישה שחשוב מאוד שהאדם שימונה יהיה אדם שמההתחלה יהיה מקובל על כלל השותפים. ולכן יש חשיבות גם במחיר שיקול הדעת של שר החינוך לתהליך מינוי שהוא תהליך מינוי ציבורי. מכרז זה מאוד כבד. אני ממונה בוועדת איתור, ואני חושבת שמראש יש משמעות לזה שאדם שממונה כבר יש לו אמון של כל המשרדים. אני מרגישה שבשמונה השנים שלי בתפקיד זה גם מאוד שמר עלי ואפשר לי לעשות עבודה מקצועית.

אני רוצה לחדד. מועצה ציבורית היא מועצה ציבורית. לא אמורה להיות בה פוליטיזציה. זה בדיוק המשמעות של מועצה ציבורית. אנשים שהשר לא מכיר, הוא לא ידע עליהם. יכול להיות שהם מצוינים וראויים, וללא ועדת איתור, לא תהיה לו שום דרך להגיע אליהם. זו המשמעות של מועצה ציבורית, שהיא ציבורית בלי פוליטיזציה ויש איזה הזדמנות לאנשים שהשר לא מכיר להכיר.

שההחלטה תהיה מקצועית.

אדוני, כשאנחנו מסתכלים בדוח מבקר המדינה בכל נושא חברתי שהוא, הבעיה שחוזרת על עצמה ואפשר להעתיק אותה מדוח לדוח ומנושא לנושא היא התיאום הבין-משרדי בגלל הפוליטיזציה. אם נייצר מועצה ללא ועדת איתור, ותהיה בשליטה גורפת של משרד החינוך, אנחנו נקבל דוח מבקר מדינה שנראה בדיוק כמו הדוחות הקודמים, והתפקוד של המועצה וההקמה שלה יהיו ברכה לבטלה.

עוד מישהו לוועדת איתור?

בהמשך לדברים שאמרתי בהתחלה, מכיוון שיש חילוקי דעות במשרדי הממשלה בקשר לשר הממונה על-פי החוק וגם מי אמור להיות יושב-ראש הוועדה בעניין גילאי לידה עד שלוש, ומכיוון שלא נקיים הצבעות, אני מציעה שנשאיר את הבחינה של מי יהיה השר - - -

עוד לא החליטה הוועדה. אנחנו ועדה סוברנית, יכולים לקבל החלטות מתי שהבנו.

הבנתי ממך שאתם לא מצביעים. אם אתם מצביעים זה משהו אחר. אם לא, אולי אפשר להשאיר את זה לבחון מה הדרך הנכונה למצוא יושב-ראש שכן יהיה מקובל, לבחור איך ייבחר הסגן, לפי מי שהיושב-ראש ולא להחליט - - -

האם יש עוד הערות? חבר הכנסת טרכטנברג, נשאיר את זה כמו שזה בינתיים.

כן.

ללא ועדת איתור או עם ועדת איתור?

ללא ועדת איתור כרגע.

זה לא יהיה מקצועי.

שמעתי והחלטנו. מי שמחליט זה חברי הכנסת, לא את. בואו נמשיך. אין ועדת איתור בשלב הזה.

(2) שני נציגים של משרד הבריאות, בעלי זיקה לתחום הגיל הרך, שימונו לפי המלצת שר הבריאות, מבין עובדי משרדו;

(3) שני נציגים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בעלי זיקה לתחום הגיל הרך שימונו לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים, מבין עובדי משרדו;

(4) שני נציגים של משרד הכלכלה והתעשייה, בעלי זיקה לתחום הגיל הרך, שימונו לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה, מבין עובדי משרדו;

(5) נציג משרד האוצר, שימונה לפי המלצת שר האוצר, מבין עובדי משרדו;

(6) שני נציגים של משרד החינוך, בעלי זיקה לתחום הגיל הרך, שימנה השר מבין עובדי משרד החינוך;

(7) שני נציגים, שימנה השר לפי המלצת שר הפנים, האחד מבין עובדי משרדו והשני ראש רשות מקומית או סגנו;

(9) חבר הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעל מומחיות מוכחת במחקר מתקדם בנושאי הגיל הרך, שימונה לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה;

(10) חבר בסגל ההוראה הבכיר של מכללה אקדמית לחינוך, שמומחיותו בהכשרת עובדי הוראה לגיל הרך, שימונה לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה;

(11) שלושה נציגי ציבור בעלי ידע או ניסיון רב בתחום הגיל הרך, כגון נציגי הורים ונציגי ארגונים העוסקים בגיל הרך, שכל אחד מהם ימונה לפי המלצת אחד מהשרים הבאים: שר הרווחה, שר הבריאות והשר. כל אחד מהשרים האמורים, ימליץ על שני נציגי ציבור, והשר יבחר אחד מבניהם, כדי להבטיח את הייצוג של מגוון האוכלוסייה בישראל, ובלבד שאחד מנציגי הציבור שיכהנו במועצה יהיה אדם בעל ידע ומומחיות בשילוב ילדים עם מוגבלויות בגיל הרך במסגרות הטיפול והחינוך הכלליות, אחד ייצג את האוכלוסייה החרדית ואח ייצג את האוכלוסייה הערבית.

(12) נציג ארגונים המפעילים מעונות יום, אשר ימונה לפי המלצת השר הממונה על מעונות היום.

(13) רופא שמומחיותו בתחום רפואת ילדים, שימונה לפי המלצת הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של רופאים העוסקים ברפואת ילדים בישראל.

(ב) הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה, ועל כל שינוי בהרכבה תפורסם ברשומות.

בבקשה. כן, אדוני.

אני מההסתדרות הרפואית, ספציפית מאיגוד רופאי בריאות הציבור. היינו פה גם בישיבה קודמת. אנחנו חושבים שהיום המרכזים לגיל הרך, אנחנו רואים את זה גם בניסיונות שלנו בשטח, הם הולכים לשיתוף פעולה בין הבריאות והחינוך, מרכזים שהם גם טיפות חלב עם התפתחות הילד, כמובן בשיתוף רשות מקומית.

בתחום שלנו אנחנו עוסקים בניהול המערך של טיפול חלב בארץ, ולכן אנחנו חושבים שיש מקום גם לנציג של רופאי בריאות הציבור, כמי שאמונים על הנושא הזה, כמי שיכולים לתרום למועצה, בשבתנו כנציג יחיד בנושא הזה, אבל בהחלט לכוון את הפעילות של המועצה, ולדעתנו התרומה הזאת תהיה מאוד משמעותית, בעיקר בחיבור הזה בין הבריאות לחינוך, בתור אלה שעוסקים במקצוע הזה יום-יום, מנהלים אותו ורוצים גם אנחנו, כאיגוד, לקדם רפורמה בכל התחום של מערך טיפות החלב, שדומה מאוד בחשיבה שהפגנתם כאן לרשות אחת שאחראית על הנושא. גם אנחנו עובדים בכיוונים מאוד דומים, ואנחנו חושבים שבמועצה לגיל הרך בהחלט יכול להיות מקום לפעילויות המשיקות האלה. על אף ריבוי יחסי של נציגים זו מועצה ציבורית, ויש בה מכול וכול. אנחנו מברכים ורוצים לבקש גם את השתתפותנו, רופאי בריאות הציבור. תודה.

רופא מומחה בבריאות הציבור – יש מומחיות כזאת?

האם למשרד הבריאות יש עמדה בנושא הזה?

אני ממשרד הבריאות. למשרד הבריאות יש שני נציגים במועצה, וממילא הכוונה שאחד מהם יגיע מתחום בריאות הציבור, שהוא תחום שקיים בתוך משרד הבריאות, ויש רופאי בריאות הציבור בתוך משרד הבריאות, ולכן נברך אם יהיו בנוסף לזה עוד נציגים, אין לנו התנגדות, אבל כן חשוב לי להגיד משהו, אם אנחנו כבר נכנסים לנושא - - -

זה הגיל הרך, תבינו, צריך מומחיות מסוימת, לכן טוב שיהיה נציג הארגון הגדול ביותר שמתעסק בזה.

אם רוצים להוסיף, אדרבה. אני לא חושבת שיש למשרד התנגדות. רציתי רק להוסיף משהו אחד, אם זה בסדר לדלג, או שיהיה אחר-כך.

באופן כללי ההרגשה של משרד הבריאות היום שנוצר קצת חוסר איזון בייצוג של המשרדים במועצה, כיוון שיש משרדים שהעיסוק שלהם בתחום הגיל הרך הוא עיסוק מאוד נרחב, אוניברסלי, מעמיק, בהמון הקשרים, ויש משרדים שהנגיעה שלהם לתחום הגיל הרך היא קטנה, אם בכלל, חלקם לא ברור בכלל מה יהיה המשך הזיקה שלהם לנושא הגיל הרך.

אני חושבת שההחלטה שהתקבלה לתת ייצוג שווה לכל משרד שנמצא במועצה, אני יכולה להבין שלפעמים אין ברירה, אבל אני חושבת שזה יוצר קצת חוסר איזון, כי בסופו של דבר רוב התוכניות שהמועצה תמליץ עליהן יהיו בתוך תוכניות שמשרד הבריאות יצטרך לבצע או משרד הרווחה יצטרך לבצע או משרד החינוך יצטרך לבצע, סביר להניח שמשרד הפנים קצת פחות, משרד הכלכלה קצת פחות, משרד האוצר, מראש יש לו נציג אחד, ובצדק, ויש בזה היגיון רב. הבקשה שלנו היא לא להוריד נציגים מאף אחד, אבל המשרד חושב שנכון להוסיף נציגות למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה, בשל העיסוק הנרחב והמעמיק שלהם בתחומי הגיל הרך.

אני מוויצ"ו. אני רוצה שוב לחזור ולבקש שתהיה נציגות גם של הצהרונים בתוך המועצה. אם המטרה של המועצה זה לתכלל - - -

כבר אמרנו שלא.

נכון, אבל השינוי שנעשה פה - - -

אני בעד לרשום, אבל לא נקבל החלטה היום.

בנוסח החדש גם נמחק הנציג של השלטון המקומי, שזה גם גוף של צהרונים, ונוצר פה ציבור שאין לו שום ייצוג במועצה לפי הרשימה החדשה. או שיוחזר נציג של השלטון המקומי - - -

נרשום.

אני חושבת שצריך להיות גם נציג לארגונים של הגנים הפרטיים, משום ש-2,500 מסגרות בארץ, אין להם כאן ייצוג בוועדה, והם לידה עד שלוש, וזה שלוש שנים קריטיות וחייבים שיהיה ייצוג לענף הזה. אם אפשר, להוסיף נציג של ארגוני גנים פרטיים, בבקשה.

אני ממרכז השלטון המקומי. אנחנו מתנגדים נחרצות להסרת נציג מרכז השלטון המקומי מהצעת החוק. נאמר כאן על-ידי משרד הבריאות שמשרדי הממשלה השונים הם אלה שיצטרכו ליישם את התוכניות של המועצה לגיל הרך. כמעט בכל תחום שמשרדי הממשלה יצטרכו לבצע יישום של התוכנית הזאת של הגיל הרך הם יצטרכו לבצע את זה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. ובכל הכבוד למשרד הפנים ויש הרבה כבוד למשרד הפנים, הוא הרגולטור של הרשויות המקומיות, הוא המפקח עליהן, אבל הוא לא הקול שלהן, הוא לא מדברר אותן, הוא לא מביא את קולן, מרכז השלטון המקומי הוא מי שמביא את קולן, הוא הרגולטור, אנחנו מביאים את השטח.

יש נציג בתיאום עם שר הפנים. מה הבעיה בזה? אני בטוח שהם מדברים לפחות פעם ביום, שתי הפונקציות האלה.

אדוני, לפי הנוסח הנוכחי כתוב: "שני נציגים, שימנה השר לפי המלצת שר הפנים, האחד מבין עובדי משרדו והשני ראש רשות מקומית או סגנו". זה לא בתיאום אתנו, אנחנו לא חלק משני הנציגים שמשרד הפנים מציג. אנחנו סבורים שצריך להיות נציג שאנחנו מביאים לדיון. אנחנו חושבים שליווינו את החוק הזה מראשיתו, בוודאי נלווה אותו באחריתו בהיבטים היישומיים, ולדעתנו צריך להיות נציג שלנו במועצה.

זאת נקודה במחלוקת מאוד קשה, כפי שאת יודעת. היות שאנחנו לא צריכים להצביע היום, לא נטפל במחלוקת הקשה. זה יירשם לקראת הדיון הסופי.

תודה רבה.

אני רוצה לבקש את השתתפותו של נציג שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או מי מטעמו. תודה על כך שהוספתם שאחד מנציגי הציבור יצטרך להיות מומחה, אבל צריך להבין שציבור הילדים עם מוגבלות זה ציבור מגוון, יש מעט מאוד גופים שיודעים להסתכל על הצרכים של כל ציבורי המשנה בתוך מה זה נקרא ילדים עם מוגבלות. יש גוף שהוא מקצועי, שתמיד הראייה שלו היא שוויון זכויות, שהוא של משרד המשפטים, הוא חלק מהממשלה. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חייבת לשבת במועצה הזאת.

ברשותך, נרשום את זה, אבל כרגע לא נשנה, כי אנחנו יודעים שהחוק הזה יקבל זבנג לפני שישתנה סופית.

אדוני, מאחר שהילדים שלנו הועברו משרד הכלכלה, אני לא מבינה למה אנחנו צריכים אותם. במקור הנציגים של משרד הכלכלה היו, כי הילדים היו תחת משרד הכלכלה. אין שום סיבה כרגע שנציגים של משרד הכלכלה ישבו במועצה.

אולי זה עוד יחזור.

חלילה.

מתפנים שני מקומות, שני כסאות.

הנה פינינו מקום לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולרשויות המקומיות.

יגידו שמשרד הרווחה צריך נציגים ואקס משרד הכלכלה רוצים.

הנקודה הזאת היא נקודה מצוינת, מה שנאמר כאן, כמובן שאם רוע הגזרה אכן יקרה והמעונות יועברו למשרד הרווחה, כמובן למשרד הכלכלה לא יהיה שום נציג, הרי אין שום נגיעה לעניין.

גם היום אין. גם היום הם לא ממש מבינים בזה.

יש חוקים שכבר קיימים, הם תחת משרד הכלכלה. לדוגמה, כל חוקי העבודה לצורך העניין מועברים לטיפולו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

חוזרים. חוזרים לשם.

בעניין הספציפי של החוק הזה, שהוא חוק חדש, תידרש קצת מחשבה לבחון איזה סוג של נציגים מטעם אותו משרד מורחב ישבו בוועדה. זה עניין של יישום ועוד צריך לחשוב על זה.

לא נפתח דיון כשאין לנו תשובות כרגע.

אני מהעמותה להתפתחות הילד ושיקומו ופורום הארגונים למען ילדים עם מוגבלות. העמותה להתפתחות הילד ושיקומו כוללת בתוכה מומחים מכל תחומי ההתפתחות בגיל הרך. מאוד נשמח לעזור, לייעץ, להשתתף בתהליכים, עוד לפני שהמועצה תקום. כתבתי על זה אי-מייל אליכם. נשמח לעזור בתחומים של הפסיכולוגיה, הנוירולוגיה והחינוך.

קודם כול, תודה על הנכונות לעזור, אבל נשאיר קצת עבודה כשתקום המועצה וכשיהיה סגן שיהיה לו תפקיד להזמין אתכם לשיתוף פעולה. חבר'ה, לא הכול במועצה. תאמינו לי, רוב העבודה תהיה מחוץ למועצה.

למשרד החינוך יש שני נציגים במועצה, ואנחנו מבקשים שאחד מהנציגים יהיה מהאגף לחינוך מיוחד. כל עוד ילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים תחת האגף לחינוך מיוחד ולא נמצאים תחת האגף הכללי של החינוך הקדם יסודי, גם הילדים שלומדים במסגרות החינוך המיוחד וגם הילדים שלומדים במסגרות המשולבות, כדאי שתהיה נציגות בתוך משרד החינוך, כשאחד מהנציגים - - -

עברנו נושא בפעם שעברה. יש לנו מספיק ניסיון, אל תנסו אותנו פעם שנייה. בואו נמשיך.

רצינו להגיד תודה על סעיף 11.

מה שתודה - - -

גם צריך להגיד.

אני מנציבות שוויון זכויות ממשרד המשפטים. כמו שולרי אמרה, אנחנו באמת מברכים על השינויים בסעיף 11. כמו שאנחנו רואים כאן, בתמיכת הארגונים, הנציבות מציעה שאחד מנציגי הציבור שיהיה אדם בעל ידע ומומחיות בשילוב ילדים עם מוגבלויות יהיה נציג של הנציבות או מטעם הנציבות.

אתה לא יכול להחליף אותם. לא עלינו בלעדינו זה אומר שאתה לא יכול להיות במקומי. אתה משרד ממשלתי.

שיהיה אחד הנציגים בנציבות.

ממש לא במקום.

אנחנו נרשום את ההערה הזאת ונתייחס אליה בשלב הבא.

לצד ההערה הזאת לרשום שהחוק דורש לא עלינו בלעדינו.

גברת, את ממשיכה דיון פרטי משלך?

עמדת הנציבות שצריך להיות נציג לנציבות או מטעם הנציבות, והארגונים כאן אומרים שזה לא מבטל נציג של הארגונים.

נרשום את זה כהערה.

ייצוג הולם

6.

הרכב המועצה יכלול לפחות חמש נשים וחמישה גברים וכן יינתן בו ביטוי הולם לייצוגם של האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית.

בסעיפים 7, 9, 10, 11, 12, 13 ו-14 לא היו שינויים מהפעם הקודמת שקראנו, אז אני מציעה להמשיך.

אין צורך. בואו נמשיך.

סעיף 15.

סעיף קטן (א) נמחק.

סדרי עבודה

15.

(א)

(ב) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שנים עשר חברים, ובהם יושב ראש המועצה או סגנו, וכן שלושה חברים שהם נציגי משרדי ממשלה שונים.

(ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה, ובהם שלושה חברים שהם נציגי משרדי ממשלה שונים, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש המועצה, ובהעדרו – לסגנו, קול נוסף.

(ד) המועצה תפרסם לציבור את סדר היום הצפוי של ישיבות המועצה ותפרסם לאחר הישיבות את ההחלטות שהתקבלו בה;

(ה) המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

אני חושבת שגם בסעיף 16 לא השתנה שום דבר.

לא השתנה שום דבר.

לא השתנה שום דבר. את סעיף 18 אפשר לקרוא.

15(א) – למה הוא נמחק?

היתה התנגדות של משרד החינוך.

אם אני זוכר, היתה התנגדות לשש פגישות, וזה הורד בוועדה לארבע פגישות.

גם לארבע פגישות מתנגדים, אז ויתרנו על זה. בואו נמשיך.

ועדת שרים לענייני הגיל הרך

18.

(א) בממשלה תפעל ועדת שרים לענייני הגיל הרך שחבריה יהיו: שר החינוך והוא יהיה יושב ראש הוועדה, שר הבריאות, שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר האוצר, שר הפנים, ושר הכלכלה והתעשייה (בחוק זה - ועדת השרים לענייני הגיל הרך או ועדת השרים).

אני אציין שוב שאם המעונות יעברו, שר הכלכלה כמובן לא יהיה חבר יותר בוועדת השרים.

נרשום את זה.

הוא השר הממונה על המעונות.

אז יהיה פעמיים שר הרווחה.

רק נבין שהשר נכנס לתפקידו אחרי אישור הכנסת, וזה עוד לא היה. לא נעשה מהכנסת גוף שהוא רק חותמת גומי. הוא לא חותמת גומי.

(ב) ועדת השרים לענייני הגיל הרך תתכנס לפחות פעמיים בשנה, מתוכן פעם אחת לפחות, במועד סמוך לדיוני הממשלה לגבי הצעת חוק התקציב השנתי.

אנחנו ממשרד החינוך מבקשים להוריד את הסעיף הזה.

לא מורידים.

מדובר בוועדת שרים סטטוטורית, לרוב לא קובעים - - -

ראינו מה שבנט עשה במועצה, הוא נמנע. אני לא בעד זה. יש מינימום דרישות מהשרים לא רק מהפקידים.

בכל זאת מדובר בוועדת שרים סטטוטורית, כמעט ואין כאלה.

שְמָהּ?

- - -

כך קורה במשרד המשפטים? כך הוא קובע?

בדרך כלל אנחנו אומרים שלא צריך לקבוע לממשלה לוחות-זמנים לעבודה, אבל אין מניעה משפטית.

אני נכנע. למה השר לא יכול לקבל על עצמו להיכנס?

הוא יכול וצריך.

למה פקיד כן צריך ונבחר ציבור לא צריך לפי שיקול דעתו? רואים את דעתו, כמה היא מכרעת.

אין מניעה להשאיר את זה כך.

נמשיך לפי השיטה הקיימת במשרד המשפטים, לא נעשה מלחמה מול כולם.

למה?

סעיף קטן יורד.

היא אמרה שאין מניעה.

השאלה אם אפשר להחזיר את המועצה, שלפחות המועצה תעבוד.

- - - אם היא לא תתכנס?

לא אמרנו שהיא לא תתכנס, בשביל זה אתם קיימים תמיד.

אדוני אמר בישיבה הקודמת שהיא יכולה להתכנס ולא להחליט כלום, לפחות יש משהו מנדטורי שמחייב אותה להתכנס.

רק שימו לב שאנחנו לא מדברים עכשיו על המועצה - - -

על ועדת השרים.

אם מורידים את ועדת השרים, שלפחות המועצה תתכנס - - -

הדיון נגמר. אנחנו סומכים על אנשי הציבור להביא את הפקידים והנבחרים לקיים דיון.

- - -

חבר'ה, יש דבר אחד שאנחנו שולטים פה, זה לוח-הזמנים פה.

שר החינוך למשל ימשיך לעסוק במנהרות ולא בילדים, כי אף אחד לא הכריח אותו.

(ג) ועדת השרים תקיים דיון בתכנית הלאומית הרב שנתית שעליה המליצה המועצה, ותאשר אותה בשינויים שעליהם תורה, ברוב של שני שלישים מחברי ועדת השרים; התקציב שייועד בכל שנה למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית, ייקבע בחוק התקציב השנתי במסגרת ההקצאה לתחום הפעולה – תקציב למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך, בסעיף תקציב משרד החינוך, אלא אם כן קבעה ועדת השרים אחרת; המועצה תפקח על ביצוע התקציב המוקצה לתחום הפעולה – תקציב למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך.

הרוב של שני שלישים מוועדת השרים זה שוב קביעה בחקיקה לגבי סדרי העבודה של הוועדה. אנחנו חושבים שדווקא זה יגביל את הפעילות של הוועדה. מה יקרה אם יגיע שר אחד? אי-אפשר יהיה לאשר את תוכנית העבודה?

נכון. שיגיעו כולם, שיטריחו את עצמם למען ילדי ישראל. אם הם לא יטריחו, בעיה.

אין חקיקה שקובעת סדרי עבודה.

- - -

אי-אפשר גם וגם. גם התנגדתם לחקיקה כזאת וגם - - -

החלטתם שזה דיון חופשי?

אנחנו מבקשים להוריד את הקביעה של הרוב של שני שלישים מחברי ועדת השרים.

גם זה מקובל במשרד המשפטים? ככה זה?

ככה זה. זה גם חריג. לעומת הקביעה של מספר התכנסויות, זה יכול דווקא לפגוע בעבודת הוועדה. אם לא יגיעו מספיק שרים, אי-אפשר יהיה להעביר את התוכנית ולקדם את העבודה.

מצוין, אז שיגיעו.

גברת, את ממשיכה להפריע. תסיימי בבקשה את המשפט, לא שמעתי.

לטובת קידום העבודה דווקא לא צריך לקבוע מספר שרים מינימלי, כי אז אפשר להצביע עם פחות שרים נוכחים.

על-פי הנוסח הזה צריכים להגיע ארבעה שרים.

טלל, בבקשה.

אני רוצה להזכיר שהמטרה היא לא לקדם את העבודה ולהעביר החלטות, אלא לקדם את העבודה הבין-משרדית וההסכמה בין המשרדים. מה שקורה פה לאט-לאט, לצורך קידום העבודה – אני מדברת בין המשרדים כרגע, אפילו לא בציבור – לצורך קידום העבודה מורידים את כל המנגנונים שמהווים איזונים ובלמים להגעה להסכמות בין המשרדים. אני חושבת שצריך להשאיר חלק מהם.

רק שתבינו, ועדות שרים מטעם הממשלה יכולות להתכנס עם היושב-ראש בלבד, לכן אי- אפשר פה לדרוש יותר ממה שדורשים מהממשלה, ומשרד המשפטים נותן את הסכמתו לזה, ולכן אני לא חושב שאנחנו צריכים להחמיר יותר.

מצד שני יש פה אחריות בין-משרדית.

ועדת השרים מטעם הממשלה זאת אחריות מדינה. לפעמים מגיע היושב-ראש עם המזכירה.

תביא את התוכנית לאישור בישיבת ממשלה.

אם המועצה תתכנס, זה יכול לתת מענה למה שטלל אמרה.

יש מנגנונים אחר-כך שאם יש החלטה שמתקבלת בצורה כזאת, יש לשרים זמן לערער או לבקש דיון בממשלה. יש לנו עוד שתי דקות, אז תתנו לנו בבקשה לסיים את הקריאה.

מה הוחלט? ברוב של שני שלישים להוריד?

כן. אם משרד המשפטים אומר שלא, אז לא.

לא אמרת שיש מניעה משפטית, אם הבנתי את דבריך.

אין מניעה.

אנחנו מדברים על ועדת השרים או על - - -

על הרוב של שני שלישים.

אני חושבת שאין מניעה, אבל זה עלול לעורר אחר-כך בעיות, אז עדיף בלי.

הנושא של הרוב של שני שלישים עלה לבקשתנו, לבקשת משרד הבריאות, מתוך החשש שלנו, שבוועדת שרים של שישה חברים, כשבסוף מי שצריך ליישם את ההחלטה זה משרד מסוים, יכול להיות חוסר איזון ביכולת של שרים אחרים להחליט למשרד מסוים מה לעשות, בלי שיש לו יכולת להשפיע. שוב, אנחנו מדברים על משרדים – כשמסתכלים על החברים בוועדת השרים, אנחנו לא מדברים רק על שרי הרווחה, הבריאות והחינוך, אנחנו מדברים כאן על שרים נוספים, ואנחנו חושבים שכן צריך שתהיה הסכמה רחבה, כי בסופו של דבר כל יישום של תוכנית שהמועצה תרצה, תצטרך לקבל את הסכמת המשרדים, אחרת הדברים לא יצאו לפעול. משרד הבריאות עומד על כך שיהיה רוב מיוחס. חשבנו אפילו שכאשר המלצה של המועצה נוגעת למשרד מסוים, השר שאחראי על המשרד הזה יהיה צריך להסכים. אנחנו מבינים שיש עם זה קושי, אבל רוב של שני שלישים נראה לנו המינימום ההכרחי בשביל לשמור על הצורך בהסכמה ובאיזון בתוך המועצה.

אולי שני שלישים מהנוכחים.

לא. שני שלישים מחברי המועצה. שני שלישים מהנוכחים זה כמעט תמיד יהיה ממילא. יש שלושה נוכחים, יהיו שניים מול אחד, זה שני שלישים ממילא - - -

את ההערה הזאת נשאיר לפעם הבאה.

אנחנו נשאיר את הסעיף כמו שהוא, ונרשום בצד שיהיה דיון חוזר. נמשיך. אפשר לסיים את הקריאה?

מרכז מחקר בתחום הגיל הרך

19.

(א) המועצה תקים ותנהל מרכז למחקר בתחום הגיל הרך (להלן – מרכז מחקר) שמטרותיו הפעלת מערך לאיסוף מידע, עריכת מחקרים ועיבוד נתונים בתחום האמור, והעמדתו לטובת עבודת המועצה.

סעיף קטן (ב) נמחק.

(ג) מרכז המחקר יפעל בכדי להביא לשימוש במונחים אחידים על ידי משרדי הממשלה ורשויות מקומיות, בתחומי הגיל הרך.

(ד) פעילות מרכז המחקר בתחום החינוך תיעשה בתיאום עם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך שבמשרד החינוך.

אני מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה. לא הבנתי את הסעיף הזה. זה אומר שהפעילות עם מרכז המחקר שקשורה לחינוך תיעשה בתיאום עם החינוך? גם במשרד הרווחה יש מחקר, ואני מניחה שלמשרד הבריאות יש המחקר שלהם. נראה לי שצריך שיהיה כתוב שזה יהיה בתיאום עם המשרדים, בהתאם לנושא של המחקר. למשל לנו יש מחקרים בנושא הגיל הרך. חשוב שתהיה קורלציה.

המחקר זה התחום של פרופ' טרכטנברג.

שזה יהיה בתיאום עם המשרדים השונים בהתאם לתחום המחקר.

אפשר להגיד משרדי מחקר במשרדים אחרים שנוגעים בדבר.

זה לא מרכזים. ברווחה זה יחידת מחקר.

כן, יחידה. "תיעשה בתיאום עם הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך ובתיאום עם משרדי הממשלה הנוספים."

"ועם יחידות המחקר של המשרדים." נסיים, בבקשה את הקריאה.

דוח שנתי

20.

(א) המועצה תכין מדי שנה דוח שנתי המסכם את פעילותה ואת החלטותיה בשנה החולפת, את עיקר הממצאים של מרכז המידע, את התכנית הלאומית הרב שנתית המעודכנת שהוכנה על ידה בתחום הגיל הרך, ואת היישום של התכנית הרב שנתית במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות.

(ב) הדוח השנתי יוגש לראש הממשלה, לוועדת השרים וליושב ראש הכנסת לא יאוחר מה-31 במרץ בכל שנה לגבי השנה שחלפה.

(ג) הכנסת או ועדה מוועדות הכנסת שתחום הגיל הרך נמצא בתחום סמכויותיה ושקבעה ועדת הכנסת תקיים דיון בדוח השנתי שהוגש ליושב ראש הכנסת.

(ד) ועדת השרים לענייני הגיל הרך תקיים דיון בדין וחשבון השנתי לאחר הגשתו.

פה זה בסדר להכריח אותם לקיים דיון?

הם יקיימו דיון.

תקציב לפעילות המועצה

21.

(א) התקציב השנתי של המועצה למימון פעולותיה והוצאותיה לפי הוראות חוק זה, למעט תקציב למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך כאמור בסעיף 18(ג), ייקבע במסגרת ההקצאה לתחום הפעולה – המועצה לגיל הרך, בסעיף תקציב משרד החינוך, בחוק התקציב השנתי.

(ב) בסעיף זה ובסעיף 18 -

"חוק התקציב השנתי" - כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

ביצוע

22.

שר החינוך ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

אני רק אגיד לגבי הגדרות תחום פעולה וסעיף תקציב אנחנו נבדוק. אם יהיה צורך להגדיר אותם, נגדיר אותם, אם לא יהיה צורך, לא נגדיר.

אנחנו מבקשים לוודא שמדובר בתקציב שהוא תוספתי על זה של משרד החינוך ממילא, מראש. מהנוסח זה עולה.

זה לא חשוב. זה ממש לא חשוב. את לא קופאית של המשרד. הכול תוספתי? אין יתרות במשרדים?

שתהיה תוספת - - -

אנחנו נשאיר את זה ככה.

סעיף 22 – אנחנו מבקשים שעניין התקנות יהיה בהתייעצות עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

אני מציע שנשאיר, כשהכול משתנה.

ממילא הוא יהיה - - -

אני רק אומרת לפרוטוקול.

אני רוצה להתייחס להגדרה לגבי התקנות, "והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו". לצערי אין כמעט ועדה בכנסת שאנחנו לא דנים בה, בין בוועדת החינוך, הוועדה לזכויות הילד, ועדת הפנים של הכנסת, בעובדה שמשרד החינוך לא מתקין תקנות, ואז הוא עובד דרך חוזרי מנכ"ל. אני מאוד מבקשת שזה לא יהיה "רשאי להתקין תקנות", אלא שר החינוך יתקין תקנות. אחרת, נמצא את עצמנו כמו בכל תחום אחר מול משרד החינוך בלי תקנות ועם חוזרי מנכ"ל שמשתנים חדשות לבקרים.

בהצעת החוק הזאת אין חובה לכתוב תקנות. בינתיים כתבנו מה שכתבנו. מה שוועדת הכנסת תאשר. כך זה סוכם. סוכם שהדיונים על מועצת הגיל הרך יהיו באחת הוועדות שוועדת הכנסת תקבע.

כבוד יושב-ראש הוועדה, תעשו מאמץ אדיר להעביר לחינוך ולא לרווחה את כל הנושא של הגיל הרך, כדי לפתור את הבעיה הזאת. אנחנו סומכים עליכם במאה אחוז.

אני מצטער שקיימנו דיון באווירה כזאת. לא אנחנו קבענו, רק קבענו את המועד. האווירה הזאת זה לא אנחנו. באופן אישי אני אומר, אני חושב שהחברים שלי מצטרפים, אנחנו נצטער אם זה לא יהיה במשרד החינוך. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:36.