הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ו (01 באוגוסט 2016), שעה 14:15

ועדת המשנה לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

עו"ד בישארה אלי פראן - עוזר ליועץ המשפטי, נציבות שרות המדינה, משרד ראש הממשלה

מריה פודגייצקי - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד העבודה

ציפורה נחשון גליק - מנהלת השירות למתבגרים צעירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מרגלית בוטרמן - ממונה יעוץ משפטי בתחום רשויות מקומיות, משרד הפנים

עו"ד אילן פרץ שי - משרד החינוך

עו"ד נועה נאמן - עו"ד בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה והמסחר

עו"ד הילה צפורה רענן - עו"ד, משרד התעשייה והמסחר

רן עמוס אורן - אגף חקיקה, משרד המשפטים

עו"ד ערן טמיר - עו"ד, משרד המשפטים

עו"ד שלמה מור - עו"ד, המוסד לבטוח לאומי

עו"ד רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, תרבות וספורט, המרכז לשלטון מקומי

פיני קבלו - קשרי ממשל, המרכז לשלטון מקומי

ציפי לפלר - ממונה ילד נוער ומשפחה, אגף הרווחה, עירית ירושלים

מאירה קיפרמן - סגנית מנהלת אגף הרווחה, עיריית חיפה

רעות קינן - יועצת לענייני חקיקה, התאחדות התעשיינים

עמית פרלסון - מנהל סניף חיפה, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מריומה בן יוסף - מייסדת ומנכ"ל, בית השנטי

מיכאל בן יוסף - סמנכ"ל, בית השנטי

אלון רום - יו"ר עמותת בית השנטי, שופט בדימוס

הלית לוי - רכזת כללית, בית השנטי

ירון בראון - מנכ"ל "ילדים בסיכוי"

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת בן שמואל

ר.ל., חבר המתרגמים

ועדת המשנה לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית

שלום לכולם. אני פותחת את ועדת המשנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית. אנחנו נעשה ישיבה קצרה, ממוקדת, עניינית, ישיבה שמסכמת את המושב. תיקחו בחשבון שאמנם הכנסת יוצאת לפגרה אבל מבחינתי זה מעולה כי זה פחות דיונים במליאה, יותר זמן בשבילי לפגישות, לסיורים, להגיע למקומות שעוד לא הגעתי ובכלל, העבודה לא מסתיימת. זאת אומרת, המטרה שלי בספטמבר אוקטובר לסיים עם כל הלחץ וזו גם המטרה של ציפי, כדי שבחורף כמו שאמרנו, יעבדו השֶלטרים. זו המטרה. אנחנו כבר בעזרת השם כשנחזור למושב הבא של הכנסת באוקטובר, אנחנו כבר נהיה עם דברים - - -. אני גם מברכת אותך, פעם ראשונה שלך בוועדה.

אני פעם ראשונה רואה אותך.

איך? מריומה, אני הייתי אצלך.

אבל אני לא זוכרת.

מזמן, כשהייתי חברת מועצת העיר תל אביב. הייתי. את היית בין הראשונים.

עכשיו בונים שם בית קבע בתל אביב.

אני יודעת, כן, בטח, מקסים.

נראה לי שזה הוחלט דווקא בתקופה שלך.

כן, כן, הייתי בעניינים אז עם "מחווה" ועם החבר'ה מקידום נוער. ברוכה הבאה לוועדה.

תודה. חשוב, נושא מאד חשוב.

בהחלט וכמובן נשמע ונשמיע. הועדה הזאת היא ועדה שבעקרון מדברת בעיקר על התכניות לשלושת הערים הגדולות וכמובן עם התייחסות ספציפית לדברים קטנים יותר. אני כן רוצה להגיד כמה מלים על חיפה. מי הגיעה מחיפה?

אני.

את אילנה?

מאירה. מאירה קיפרמן. אני סגנית מנהלת אגף הרווחה.

יופי, אני שמחה שאת פה כי אני רוצה להתחיל מחיפה. אני יודעת שהיה לי סיור קשוח אבל מעניין. כתבתי דוח של שלושה עמודים שהתייחסו אליו ברצינות ראויה. המטרה שלי בסוף כשאני עושה סיורים היא לא לבוא ולקטול, זה מה שגם הסברתי לנעמי בסיור. המטרה שלי היא לבוא ולהגיד מה צריך לשנות. דיברתי עם מריה מידי אחרי כן, עם ציפי - - - אנחנו מדברות כל הזמן אבל באמת, לבוא ולהגיד. קיבלתי תמונה מאד קשה בחיפה אבל לשמחתי ופה אני רוצה להגיד, כן, זה משהו טוב גם מבחינת ההתייחסות. היה כאן גם מנכ"ל העיריה, ישב אתי לפגישה, הייתה לנו שיחה מרתקת, הבנתי שהנקודות שהעלינו מטופלות וזה מה שחשוב. בסוף חשוב לי, כי אם ל"חצר הנשית" ובאמת, היה לא קל לשבת שם והיו פה דיונים על דיונים על "החצר הנשית" בחיפה, על התקציב אבל אף אחד מחברי הכנסת לא ישב שם. לא ראה באמת. דבר ראשון כשישבתי שם, ראיתי בנות מקסימות, נהדרות, אוהבות את המקום, כרוכות אחרי הצוות אבל היה באמת, אלוהים יסלח לי, הייתי במקומות הכי קשים במדינת ישראל, זה היה פשוט נורא. כל הזמן נעקצתי על ידי יתושים, ברחשים ואלוהים ישמור, הייתי שם רבע שעה ואני אומרת לעצמי: אנשים נמצאים שם שלשה ארבעה ימים בשבוע. היה טחב, שטחב בהגדרה גם לא בריא, לא בריא לאנשים להיות בו ובאתי, שמעתי, העברתי הדברים. הבנתי גם שהן עוברות, את תתייחסי לזה בדברים שלך. גם בדירות המעבר שפגשתי, גם על "ערים בלילה" שאני רוצה, ציפי, שתתייחסי לזה, לסיפור של 24/7 של "ערים בלילה", זה מאד חשוב לי כי אני רוצה שנדע איפה הסטטוס של חיפה עומד.

אחרי חיפה אנחנו נעבור לתל אביב כי גם שם אני מרגישה שאנחנו תקועים שם עם השלטרים וכמובן, ירושלים. אני רוצה גם להתייחס להישג שהוא הישג מדהים וזה הישג של הוועדה, שהיה כאן חודשים על חודשים, זה, ציפי, זה במיוחד אלייך, ייאמר לזכותך שכל ועדה הגעת לפה והצפת את זה, את הנושא הזה שבתוך התקציב לא שמו כסף לשיפוץ והצטיידות. כל ועדה ישבת פה ואמרתן, את ורעות מעל"ם, שבאו ואמרו: "הבית הולך" ובשיחות שלי ושל ציפי עם פריצקי, הגענו באמת להישג מדהים שבו גם הוסטלים וגם דירות יהיה להם כסף לשיפוץ והצטיידות, מה שלא היה לנו כאן בתחילת הדרך, שזה משהו שהוא מאד משמעותי בעיניי, כי הסברנו, אי אפשר להכניס ילדים כאלה לאורווה. צריך להיות להם מקום מקסים. גם אם ניקח תרומות ופילנתרופיה, עדיין אנחנו צריכים כמדינה לשים משהו על שיפוץ אז זה עוד הישג טוב לוועדה.

אני רוצה להתחיל מחיפה. לשמוע קצת. דווקא מאריה, זה מאד חשוב שאת פה כי מה שהיה יתרון בחיפה הוא שראיתי לא רק את הצעירים. צעירים זו נישה שלי שאני מחויבת אליה אבל מה שהיה לנו הזדמנות וזה ייאמר לזכות עמית, זה באמת שראינו גם את הבעיה עם דרי רחוב באופן כללי, אז נתחיל מחיפה ואז נעבור. מאירה, ספרי לנו קצת. לאחר הסיור קיבלנו תגובה. תני לנו עדכון לוועדה, שיהיה בפרוטוקול גם.

אני חושבת שכמו שאמרת, אחרי הסיור שלך, קיבלנו את הדוח, בדקנו אותו לעומק ובאמת אנחנו רואים בחיפה את האחריות שלנו לבתים שאנחנו מנהלים, לבדוק אותם ולראות שהם יהיו בצורה מכבדת - - - הטוב ביותר. דובר שם על דירת הנערות הצעירות, דירת הצעירות שיש בה ארבע צעירות, שהיום אנחנו מחפשים להן מקום אחר. משפצים דירה של העיריה, מבנה שהוא נכס של העיריה ואנחנו מתכוונים עד תחילת ספטמבר - - -

שנגמר להן החוזה שם.

כן, שנגמר החוזה. הדירה בבר יהודה אנחנו שוקלים מה לעשות כי לשפץ אותה העלות תהיה מאד גבוהה וצריך לראות אם זה כדאי או לחשוב על מקום אחר שיתאים יותר. כמו שאמרת, בחצר נעשו שם שני דברים. גם נעשה שם ריסוס וגם התקדמנו. הייתה ישיבה גם עם ציפי, לקדם את הנושא של מודל העבודה שלה ולראות איך אנחנו, את התקציב של משרד הרווחה, שהוא העביר, 300,000 שקל, שנתחיל - - -

זה כבר עובר.

גם עם ה-300 להתחיל וגם התחלנו לְהֲבְנות, נעשתה עבודה משותפת של הצוות בחיפה, לראות איך המודל יעבוד. ישבנו ביחד, הסכמנו כבר על קווים כלליים שעכשיו צריך לפרוט אותם לפרטים יותר מדויקים. אלו הנקודות העיקריות שעלו. אנחנו עושים בדיקה אצלנו וכך מעמיקים יותר את הבחינה של המודלים, עד כמה הם עובדים, כמו המודלים של משרד הרווחה, מה אנחנו צריכים לשפר פנימה וכמובן, התחזוקה של הדירות, מה שהיה צריך לעשות במיָדי פעלנו.

תודה. מריה, אני הבנתי שאת הולכת לסיור שם.

כן, יש לנו פגישה.

כן, יש לנו גם פגישה.

מה שאנחנו פגשנו הוא הבית של דרי רחוב הכללי.

הרצל 120.

כן.

כן.

או.קיי, עכשיו, ציפי, כל פעם - - - אחרת אבל לגבי חיפה, לגבי הסיפור הזה עם "ערים בלילה", להפוך את המקום ל 24/7, איפה זה עומד?

לא, לא, זה לא יהיה 24/7.

24/7 יש רק בתל אביב.

איך - - - ערים בלילה זה שהם לא הולכים לרחוב בעשר בלילה.

יהיה תקציב כמו שאמרתי, יותר מרֻווח. זה כרגע נמצא בוועדת מכרזים שביום רביעי הבא מאשרת את זה סופית. התקציב יעבור, במקום 280,000, מיליון שקלים לעיריית חיפה, שתפעיל את התכנית.

ואז מה זה אומר? כי מה שאני ראיתי שם במקום - - -

שבמקום שזה יהיה פתוח פעמיים בשבוע לשלש ארבע שעות כל יום, זה יהיה פתוח חמישה ימים בשבוע, פלוס לינת חרום. זאת אומרת, נערה צעירה בעשר בערב אומרת: מפה אני הולכת למסרסר שלי או ללקוח הבא שלי, אומרים לה: הנה, בבקשה, את נשארת, יש פה מדריכה שנשארת אתך עד הבוקר.

או.קיי, וזה ביום רביעי הבא הולך - - -

בוועדת המכרזים, כן.

אנחנו מחכים. אין פה משהו שעלה בוועדה ולא עשינו לא follow up, תאמין לי. אין כאן דבר שעלה ולא עשו לו follow up. אין, לא קיים.

מי כל אחד?

זו פעם ראשונה שלך, צודקת. עמית הוא מ"עלם". מריה היא אחראית על כל דרי רחוב. מאירה היא כמו שהיא אמרה, הסגנית ואת ציפי אתם מכירים.

את ציפי מכירים, מי לא מכיר את ציפי?

כן, יקירת המדור.

אני רוצה להגיד מה שלא אמרו והוא שאנחנו כן בודקים גם את המודל של הדיורית עכשיו. היינו כבר בסיור בתל אביב לבדוק את האפשרות של הפעלה בחיפה.

הייתם בסיור הזה?

כן, העניין הוא שבחיפה הוא פחות מתאים לעשות את הדיורית בקמפוס, כי הקמפוס בחיפה מאד מנותק.

אז מה הבעיה?

זה שעה ורבע נסיעה ממרכז העיר, זה פחות מתאים מאשר ברמת אביב במעונות הסטודנטים ובבן גוריון - - -

יש בירושלים.

אבל ירושלים - - -

בירושלים גם יש דיורית. - - - אוניברסיטה.

נכון אבל הקמפוס בחיפה הוא פחות מתאים. אנחנו נצטרך למצוא - - -

הר הצופים הוא לא כל כך ממש מנותק.

נכון, הוא ממש לא מנותק.

זה מה שאני אומרת.

לא, זה לא כמו באוניברסיטת חיפה, זה ממש לא.

מה זה אומר, שלא יהיה דיור?

לא , תהיה דיורית, בוודאי. גם זה בחתימה אחרונה. זה כבר אושר, דרך אגב, בוועדת המכרזים, זה בחתימת הסכם עם הרשות המקומית. הם צריכים יהיו למצוא מבנה תואם מעונות סטודנטים אבל שזה לא יהיה בתוך מעונות הסטודנטים.

איפה ההסכם הזה של הדיורית? אצל מי הוא עכשיו?

ברשות המקומית.

זה אצלכם לחתימה?

זה הגיע אלינו. אנחנו בעצם, מה שעשינו זה נסענו לראות את המודל ואנחנו נצטרך לראות בחיפה מקום כמו שציפי אמרה, שמתאים. אנחנו בתחילת הדרך.

אין איזו מכללה או משהו?

יש קמפוס הנמל. מה יש שם? יש הרבה מבנים לדיור שהכשירו עכשיו.

בודקים.

אנחנו נבדוק את כל האופציות.

זה טוב, מה שהוא מציע. יש שם מעונות?

כן.

אז זה רעיון, שווה לבדוק את זה.

איפה זה קמפוס הנמל, בעיר התחתית?

בעיר התחתית.

לא, זה גם לא מתאים לעשות שם דיורית, בעיר תחתית.

לא, הוא עושה שם פיתוח, חבל על הזמן, הוא הראה לי מצגות.

אבל אם היא יוצאת לתחנת האוטובוס והיא צריכה לעבור שם, תסלחי לי, ליד כל הג'יפה של העיר התחתית, לא ניקח צעירות בסיכון לחיות שם בעיר התחתית, עם כל הכבוד לקמפוס.

זה נשמע נורא משכנע אם היה מדובר על עיר אחרת.

נו, מה?

נמצא - - -

אז הם ימצאו מבנים בהדר הכרמל, אין מה לעשות.

בין הדר לבין - - -

אבל היום הקמפוס - - - אני חושבת שצריך לבדוק את כל האופציות. שלא נבוא ונגיד - - -

אז בואי נעשה דבר כזה, אנחנו קבענו סיור בחיפה follow up אז בואי נקבע סיור, אנחנו רוצים לדעת מה יש.

לכנס את כל הגורמים.

איזו קונסטלציה - - -

רעיונות לגבי מבנה ומי שימצא ויעזור למצוא מבנה מתאים – בשמחה.

הבעיה היא למצוא את המבנה, כי בדרך כלל זו אחת - - -

כן, כן, אני יודעת.

אם נצליח למצוא מבנה, זו הבעיה העיקרית בדרך כלל, למצוא מבנה במקום המתאים. אנחנו עושים כבר בדיקת פרופיל ואת כל השאר הדברים עושים. במקביל גם נבדוק אפשרויות למבנה.

בנוסף - - -

מריה, הסיור שלך בחיפה הוא במקום שבו אנחנו היינו, בבית הזה?

הרצל - - -

כן.

אנחנו פתחנו. המסגרת שלנו שם היא מסגרת חדשה. בחיפה לא הייתה מסגרת עם דירה לדרי רחוב עד לא מזמן והמסגרת נפתחה. היום אנחנו בדיון לא כל כך על המסגרת ועל איך שהיא נראית, כי לדעתי היא נראית בסדר, הבעיה שלנו היא תמהיל האנשים שמקבלים שירות, כי על פניו יש מסגרת אבל משום מה היא לא מלאה, כשכל שאר המסגרות שלנו מעל תפוסה ואנחנו מוסיפים בדרך כלל מיטות. כל הרעיון הוא לפרוס עוד ועוד מיטות חירומיות כאלו. על זה כנראה תהיה שיחה בחיפה, כי אמנם מסגרת חדשה וצריך להתיישר - - -

מה שהטריד אותי בסיור ואני חייבת לומר לך, זה שבתל אביב - - - רק על מבוגרים, אפשר לדבר ותתקנו אותי אם אני טועה, אם אצלכם זה אחרת, מגיע אותו דוד מהיחידה לדרי רחוב, שהוא איש מדהים, מביא אותו לקורת גג, עזבי מה קורה בקורת גג, עזבי מכורים, נקיים, מה הטריד אותי? שהחבר'ה שמגיעים לעמית ב"עלם" ומשתמשים שם במכונת הכביסה או במקלחת, הוא לא באמת יכול בעשר אחת עשרה בלילה, לשלוח אותו לדירה הזאת, נכון? כלומר - - -

מה הועילו חכמים בתקנתם אם אותו דר רחוב בסוף לא מצליח להגיע לדירה?

אני גם מבינה שהוא לא מופנה לשלטר מבוגרים, ללא קשר.

לא מקבלים אותו.

לא מקבלים, כי יש הפרדה בין צעירים למבוגרים בחיפה.

זה, מאירה, זה משהו שאתם - - -

על זה קבענו פגישה, לבדוק לעומק את המודל ובודקים איפה אנחנו יכולים לעשות התאמה בחיפה.

אבל המודל של המבוגרים הוא מודל של דרי רחוב ואנחנו סיכמנו, הגענו להסכמות, שצעירים בסיכון הם לא דרי רחוב, אלא אם כן הם נפלו - - -

אני העליתי את זה כי לא קיבלתי, את יודעת, אני כבר שם, אני לא אגיד: או.קיי, אתה בן 26,25, ואז נכנסתי וראיתי מבוגר בן חמישים שאמר לי שהוא אוכל ארוחה אחת ביום. אני לא אגיד לו: או.קיי, אתה לא בא היום, אתה לא חסר בית. בגלל זה גם דיברתי עם מריה בטלפון יום אחרי זה. הייתה לנו שיחה ארוכה אבל תגידי לי רגע, אגב, אותו צעיר בחיפה - - -

אני רוצה לחדד - - -

אותו צעיר, בואי נתייחס לצעירה בחיפה, שמגיעה ל"ערים בלילה", אין לה בית השאנטי כזה בחיפה, אין לה מקום לישון.

אז קודם כל סיכמנו שאם היא צעירה או נערה בזנות אז תהיה לה דרך תכנית "הלב". אם היא לא - - -

"הלב" בחיפה?

בוודאי.

או.קיי ואם אם היא לא - - -

כולל לינה.

אם היא לא - - -

הדיורית נותנת מענה לצעירות בשעת משבר. עכשיו - - -

לא, אבל הדיורית, אני ראיתי את הדיורית, הבנות של הדיורית - - -

היא לא מקבלת בתל אביב כי היא ברשימת המתנה.

למה היא לא מקבלת את זה - - -

כי יש רשימות המתנה אבל זה בהחלט יכול להיות מעכשיו לעכשיו, בוודאי. זו מישהי - - -

אם אני צריכה עכשיו פתאום - - -

סליחה, אני אישרתי את המודל.

אני אומרת לך - - -

תראי, זה לא לחירום למישהי שבאה מהרחוב.

או.קיי.

זו מישהי שנמצאת במשבר שיכולה להיכנס מעכשיו לעכשיו.

אם היא בגיל 15,16?

לא.

רגע, רגע, היא תלך לבית ברחוב - - -

בוודאי.

אם היא מעל גיל 26, היא תלך - - - אבל אם היא בת עשרים והיא לא עוסקת בזנות.

18-25 יש לנו את הלנות החירום כמו שפותחים בתל אביב ובירושלים. בחיפה לא ראינו שיש מקום לפתוח הלנת חירום גם לצעירות וגם דיורית וגם הלנת חירום לצעירים. לכן, בשנה הזאת, אנחנו מקימים את הדיורית, שבשנה הראשונה, כשאין רשימת המתנה, בוודאי שהם יקלטו כאלו שבמשבר מעכשיו לעכשיו. בתל אביב היא לא מקבלת מעכשיו לעכשיו כי יש לה רשימת המתנה של שנה. זה פעם אחת. הפעם השנייה, לצעירים בסיכון, מה שעדיין לא הוזכר, עכשיו אנחנו עסוקים בנושא של הלנת חירום לצעירים. מודל ירושלים, מודל תל אביב, אז פחות או יותר, בואי נגיד, יהיו מענים, גם לבני נוער שיש, גם לצעירות, גם לצעירים וגם דרי רחוב אבל מאד חשוב לי להנגיש - - - חסרי קורת גג.

אני יודעת, אני יודעת.

בדיוק, בדיוק.

בסדר גמור. בואו נעבור לתל אביב. קודם כל אנחנו מברכים - - - אותך גם ראיתי בבית השאנטי, נכון?

כן, מיכאל.

מיכאל, זהו. אותך פגשתי. ומי?

שמי אלון, יושב ראש העמותה.

קודם כל נעים מאד ואנחנו שמחים שהגעתם. אמנם זו ישיבה אחרונה של המושב אבל הוועדה מתנהלת מדצמבר ועושה עבודה גדולה. בואו ספרו לנו קצת למרות שכולם - - -

אני אשמח. קודם כל להגיד לך שכל מה שאת אמרת והעלית אור עליו מאד מדויק. אני רוצה להסביר מאיזה מקום אני באתי לוועדה הזאת היום. במקביל לנושא המאוד גדול שאנחנו עושים מול הרווחה בתקופה האחרונה, אני באה מהמקום שאני חייתי ברחוב. אני הייתי ילדת רחוב. אני לא יודעת מי עוד היה פה אבל אני מדברת ספציפית עליי. מגיל 14 עד גיל 17 בערך, on and off חייתי ברחוב, גם בארצות הברית וגם בארץ והמצב הוא מאד מאוד מאד מפחיד. זאת אומרת, מלאכול מפחי זבל עד ללא לרדת לזנות, עד לשמור על עצמךָ ברמות מאד מאוד קשות, לחיות עם עיתונים שמכסים אותך, זאת אומרת שהנקודה הראשונה שאני רוצה להעלות היא שיש הבדל עצום בין מי שחי ברחוב וצריך פתרונות הלאה מה קורה אתו, לבין אנשים שמתעסקים עם הנושא הזה אבל לא חוו, חלק מהם לפחות, חוויות שקשורות ברחוב. אם זה הפחדים, אם אלה הרגשות, אם זה שאתה לבד, אם זה הבדידות, אם זו התמודדות עם דברים מאד מאוד קשים. הסיבה שאני פה היא בגלל שתי נקודות שאמרת, שזה מה שמדהים. אחד, בית השאנטי עובד שלושים ושתיים שנה לְגיל שבחרתי אחרי השנתיים הראשונות. ניסיתי את כל הגילאים ואת כל ההומלסים, 84' עוד לא היו מקומות, כמו שאת זוכרת והודעת, את נראית צעירה, את לא זוכרת, אבל - - -

אל תדאגי, אני רק נראית.

את רק נראית צעירה אבל את נראית מאד צעירה בנושא. אני הייתי במשך שנים, עד לפני כמה שנים, היחידה שעסקה בגילאים שעד גיל 21. זאת אומרת, הנישות שלנו הן עד היום 14-21. אחת הפעמים שדיברתי פה בוועדה לפני הרבה שנים הייתה כשהייתה העלייה האתיופית לדוגמה, אני אתן לך נקודה מאד חשובה שאף אחד לא התייחס אליה הרבה בשנים האחרונות. כשהייתה העלייה האתיופית ולא ידעו מתי נולדו ילדים אז רשמו בתעודות הזהות 1.1. להרבה מהם שהגיעו אלי, לפחות. כשאתה נולד בינואר אתה מפסיד שנה. זאת אומרת, הגיוס שלך, לאלה שגמרו פנימיות או גומרים תקופת מסוימות של עזרה מהרווחה, הם מתגייסים מאוחר יותר, גיל 18.5, כמעט 19 וברגע שאם אתה נמצא תקופה בפנימייה או במקום של הרווחה, שמטפל עד גיל 18, אז נישות מאד גדולות בתקופות האלו, מגיל 18-21, היו בבעיה מאד מאוד קשה, שהיום, אני חייבת להגיד, יש גמישות, יש "החוט המשולש", יש מה שעושים פה עם ציפי שעושה עבודה מדהימה עם "ילדי הלילה", הכול נכון אבל בסופו של דבר, הנקודה הראשונה הכואבת היא שבעשר בלילה, ברוב העמותות האלו, עם כל הכבוד לכם, שאתם עושים עבודה מדהימה, "עלם", אבל לאן הוא הולך?

גם מי שלא - - -

לאן אתה הולך אחרי?

בעשר בלילה - - -

לאן אתה הולך אחרי? מה קורה אחרי? ואני לא מדברת רק על זנות, אני מדברת על בנים ובנות שמוכים מכות רצח במשפחה וחוזרים או עוברים דברים מאד מזעזעים. בית השאנטי, במשך השנים, תקשיבי, אולי אין לי תעודה אקדמאית של אוניברסיטה אבל יש לי תעודה אקדמאית של השטח ושם אני זיהיתי משהו מאד מאוד חשוב. שלש נקודות. בתור ילדת רחוב. אחד, אתה לא יכול לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו. יש כאלה שמעדיפים, נרקיסיסטיות, אנרכיסטיות, סמים, עד שמחליטים אחרת, לצערי. יש כאלה שרוצים עזרה וצריך לדעת איזה ריקוד לעשות אתם והדבר הכי חשוב מבחינתי הוא שלמדתי למקד את השאלה מה בית השאנטי יכול לעזור ולא לעזור. לכן, בתוך הסיפור של הנושא הזה אני עובדת עם שופטים של נוער, משטרת ישראל, הרחוב והרווחה ולצערי מעט מאד רווחה שמפנה עם נושאים של נוער שיכולים לעמוד בפרופיל של בית השאנטי. לדוגמה מה לא, אני לא אוכל לקבל כאלה שפוגעים מינית, שידוע עליהם, מהרחוב או שלא מהרחוב, כשיש לי 90% נפגעי מין, לדוגמה. זה לא הולך יחד. אם 90% מהילדים, הרוב כבר בבית השאנטי נפגעו מינית, את לא יכולה להכניס פוגעים מינית, אז במסע האישי הזה אין כבר את האלטרנטיבות, חוץ מבית השאנטי ואולי כמה מקומות.

כשאתם מדברים על דירות ועל מקומות, מעניין אותי על כמה מיטות מדובר, כי האחוז של החבר'ה שנמצאים וזקוקים לזה בירושלים, בתל אביב וגם בצפון הארץ, זה מעבר לחיפה. אני חושבת שאם תיקחו מעכו עד קריית שמונה, זו נישה שמאד מאד לא טיפלו בה עד היום ומאד מאוד צריך. הצפון צריך, למשל, הרבה יותר ממה שאומרים. זאת אומרת, אם אני שלחתי ללשכות פלאייר שמסביר מה זה בית השאנטי וחמישים לשכות נמצאות בצפון מדינת ישראל, יותר מכל מקום אחר בארץ ואין את זה אז מה זה אומר? כמה מיטות? זה לא רק שאת שואלת "מעשר עד עשר". אם אני בעשר בלילה לא יכולה לחזור, כי אימא שלי נטשה אותי ואין לי מפתח ואני צריכה לישון על ספסל ואני אומרת לך את זה בוודאות, ואין לי לאן ללכת, אני אומרת שלום לקפה, לכל המקומות שנותנים, לאן אני חוזרת? או שאני חוזרת לחבר'ה בזולה, שמתמסטלים, או שאני חוזרת לדירה של מישהו שאני מפחדת שלא יזיין אותי, סליחה על הביטוי בפורום זה, או שאני מפחדת שאני אהיה צריכה לשבת באיזה מקום ולחכות עד הבוקר, שבע בבוקר, כדי שיהיה לי משהו וזה משהו שהוא לא יכול לקרות. אני לא אומרת שצריך להקים עכשיו מאהלים ענקים כי אתם יודעים, יש גם סלקציה בתוך התחום הזה ויש הגיון אבל אני כן חושבת שכמות המיטות, או כמות ההחלפות בין הבתים, כי אני מעדיפה שיהיה מקום בצפון עם 30-40-50 מיטות לכאלה מכל אזור הצפון שיוכלו להיות עד הבוקר, כמו שאת שואלת, מה קורה אחרי השעה זו וזו, מאשר שיהיו לי הרבה מקומות שמדברים ועושים בהם סטאז' עובדים סוציאליים וקידום נוער אבל תכל'ס, הילד, בסוף, בשעה שמונה, תשע או עשר בלילה, אין לו איפה להיות. זה דבר ראשון שזה קורה בכל מקום. דוד מבית השאנטי מנהל נישה שעד היום נלחמו בה, עד גיל 21. אני אומר גם שהסכמתי ועד היום, הקטינים ישנים בחדר אחד, הגדולים בחדר אחר. אני אישית לא מאמינה במעל 21, זה כבר שלי, לא מול המערכת פה, אני חושבת שזו נישה אחרת של טיפול מעל 21 ואני לא אכנס לזה עכשיו.

הדבר השני שהוא מאד מאוד חשוב, לגבי התקציבים שמתוקצבים, אני יכולה להגיד לך ששנים, בדרך החיים שלי, קיבלתי על כל ילד שהוא קטין, 1,600 ולא את ה-13,500 לדוגמה אבל הייתי לוקחת ואוספת תרומות בשביל אלה שהם בין 18-21, כי הרבה מהילדים האלה עוברים את הגיל וצריכים להמשיך, אין להם דירות מעבר, אין להם מקומות. אז אנחנו נתקלנו בבורות שהם לא הגיוניים, כי בסופו של דבר, אם אני מקבלת ילד בגיל 18 שלא האמין שהוא יתגייס והוא הגיע אלי אחרי מסע מדהים במלכישוע ואחרי שהוא מגיל 16 עבר את המסע שלו והוא לא האמין והיום הוא הולך למכינה צבאית במצפה רמון והולך להתגייס והוא אחד המצטיינים שהולכים להיות, תאמיני לי, אני יודעת על מה אני מדברת, זו כבר נישה שצריך לבדוק אותה, מול הומלסים, מול ילדים. אני רציתי להביא לפה ילד שהיה בירושלים פה ברחובות, דיבר עם ראש העיר, קוראים לו משה, הוא גמר עכשיו בהצטיינות סיירת צנחנים. מ"חוות השומר" הלך ללוחמים, הוא דיבר. היא יודעת, היא הייתה אתי, עם ניר ברקת ואני אומרת לך בפירוש, זה ילד שחי ברחובות פה, ובזולות בליפתא. הילד הזה קיבל מענה מסוים שמתאים לו. יש הרבה מענים שהקימו שמתאימים אבל אם תשאלי אותי איך נחלק ה-budget, איך התקציב נחלק, איך עובדים מול המערכות פה, מול העזרה, להשלים כל אחד ואחד, אני אומרת לך שצריך לעשות פה תכנית שהרבה יותר מתאימה לשטח עצמו, כמו שיש ב"חצר הנשית" או עם עמותות שעובדות בשטח - - -

לא הייתה עמותה, גם כשהייתי חברת מועצה, אין גם הוסטל, גם חצרות, גם - - -

אז את מבינה שגם - - -

אם אני באה - - - אין כמעט מקום - - -

אני גאה בך. אין הרבה חברי כנסת שעושים את זה, זה אחד, אין הרבה חברי כנסת שעושים את זה בלי מצלמות, אז אני מאד מאוד גאה בך. זה לא מובן מאליו מה שאת אומרת שאת עושה אבל אני אומרת לך בוודאות, שיש פה - - -

הייתי אצלכם, הבית החדש. מה המצב שלו?

יוני 2017 זה יהיה.

וזה - - -

מאחורי בית ספר "עמל". ביפו.

ומה יהיה עם המבנה הזה?

הוא מושכר. אנחנו משלמים 600,000 שקל בשנה. 49,000 שקל בחודש.

והבניין ההוא הוא של עיריית תל אביב, נכון?

לא, השטח של עירית תל אביב והתורם - - - זה יהיה למטרת בית השאנטי ואם לא לבית השאנטי אז זה יהיה למטרה אחרת.

ותגידי, מה עם - - -

החלום שלנו להקים בירושלים או בצפון.

נדבר על זה. מה עם "שאנטי במדבר"?

"שאנטי במדבר" נראה מדהים. יותר מדי טוב בשביל מערכת הרווחה. הוא נראה מדהים.

יש שם ילדים?

מסע לא קל שאנחנו עוברים עכשיו. ב-10.8 יש לנו פגישה עם המנכ"ל, החסות לא שולחת לנו, החסות - - -

לא שלי.

לא, כל התקשורת הייתה, כולם הלכו לבדוק את זה לעומק, אי אפשר יותר. יש לי עשרים וחמש מיטות ריקות ושאנטי במדבר הוא מקום עם facilities הכי טובים שקשורים למשרד הרווחה ולא שולחים ילדים.

אני יודעת, האמת שכבר - - -

זה נעצר אצל מפקח דרום ואצל עוד כמה אנשים. לא שולחים ילדים. לא יכול להיות שאתה רואה סרטים בטלוויזיה, אם זה ערוץ 10,11 ו-2, שאתה רואה שיש ילדים שחסר עבורם מיטות בדרום וחסר להם בירושלים והם לא יפנו אותם למקום שהוא - - - של בית השאנטי, בכל זאת אנחנו עמותה - - -

הייתי אצלכם אז, אני עוד זוכרת.

לא, את היית בבית - - -

את היית בבית - - -

זה - - -

שאנטי במדבר זה לילדים שזקוקים. לא יכול להיות דבר כזה ואת יודעת מה, אנחנו פתוחים 24/7, 365 ימים בשנה ללא הפניה מוקדמת, אין לנו ועדת השמה לפני שילד מגיע. ילד יכול להגיע, יש לנו פרופיל של ארבע חמש נקודות שהן הגישור והן ההנגשה בינינו לבין הרווחה, מול כל החוקים של הרווחה, מול כל - - - חוץ מזה שאין לי תואר אקדמאי, סליחה, עבדתי 32 שנה אבל אין לי תואר, יש לי את כל שאר הדברים.

שמי אלון רום, אני יושב ראש העמותה, אני מכיר את מריומה מהערב הראשון שהיא הגיעה לבית השאנטי, זה היה לפני כשלושים שנה. הייתי יושב ראש העמותה בעבר ולימים יצאתי וכיהנתי כשופט שלום במחוז דרום. למעשה, שמעתי את כל תיקי המעצר עד תום ההליכים של מחוז דרום וגם הוסמכתי כשופט נוער. היו באים אלי חדשות לבקרים עובדים סוציאליים, קציני מבחן, תובעים משטרתיים, עם ילדים בני 14,15,ו-16, מבקשים, אומרים לי: אדוני, כבודו, תעצור אותו, אין לנו שום מסגרת. בבית הוא לא מסתדר, שם הוא לא מסתדר וזה כאשר בבית השאנטי יש מיטות ריקות. זה המצב שאני משדר אותו מהשטח בגלל שאני מכיר אותו, עודי גלימה ויושב. המצב הזה הוא בלתי נסבל. יש לנו מיטות במקום הכי יפה - - -

אני יודעת, הייתי שם, מקום מדהים.

וכשהיה אצלי ספי אלון, שהוא נשיא בית המשפט המחוזי בביקור, לפני כחצי שנה, הוא ממש נדהם, הוא הוציא גם מכתב בזו הלשון. הוא אומר: "זה לא יעלה על הדעת", "פרויקט מהמם". אז יש לנו כמה עשרות ילדים אצלנו שם אבל אני מסתכל על אלה שאינם, אלה שחסרים.

המפקח של חסות הנוער של משרד הרווחה מחוז דרום, כן?

תבדקי אם הם - - -

לא עם המפקח, אני מניחה שיש להם את הנימוקים שלהם.

אני לא נכנס - - -

אין בעיה, בשביל זה אנחנו יכולים - - -

אנחנו עושים גם העברה של ילד - - -

גם ילד וגם ילד - - -

צריך להבדיל בחירום - - - כל דבר יש לו את התעריף שלו.

ברשותך, חשוב לי להדגיש נקודה. אנחנו נושאים בנטל. התקציב השנתי שלנו הוא כ-13-14 מיליון שקלים, אנחנו מקוששים כספים מתורמים בכל דרך. זה דבר לא ראוי, שאנחנו 30% מקבלים ו-70% צריכים - - -

22%.

22% מקבלים מהמדינה וקרוב ל- 80%, 78%, משיגים אותו בעצמנו, זה ללא תקדים. אם אני מאשר ניתוח אף לאחד הילדים וניתוח אף הוא דבר חשוב מאד עבור אותו ילד, אנחנו לוקחים תקציב ומממנים לו. לא יכול להיות שאנחנו נישא בכל הנטל הזה לבד ועושים, מה שעושה מריומה זה דבר נפלא, ההישגים הם אדירים - - -

אני מבטיחה לכם שאני אבוא לסיור אצלכם. בדרום הייתי, אני מכירה טוב, עבדתי בקרן רש"י עשר שנים אז הייתי שם בסיור עם אללוף, בכובע הקודם שלנו - - -

בזכות אלי אללוף - - - ואנחנו ביחד, זו השלישיה שהקימה את - - -

נכון, נכון, אני זוכרת את הסיור היטב. היה מאד מרשים.

את צריכה לראות עם מנהל הכפר, מה הוא עשה שם.

אני רוצה להוסיף.

כן.

קודם כל, תודה שהזמנתם אותנו. אני נמצא בעמותה שתים עשרה שנה, לא שלושים ושתיים שנה ואני יכול להגיד שאני - - - במקום הראשון של מריומה אבל מעבר לכול, יש אפשרות לבנות עוד חמישים מיטות בשאנטי במדבר, שלדעתי זה פיקשוש אדיר לא לעשות את זה, במיוחד שקיבלנו שטח של 540 דונם מהמדינה, כי לא הייתה ברירה, זה בגלל הבטיחות ששטח צריך - - -

מול הבדואים.

ויש את כל - - - יש תורם שמוכן לתרום לזה, זה הכי מדהים פה בכל הסיפור ואני אומר, נעבוד נכון וכתף לכתף, שני הצדדים, בסופו של דבר הילדים ברחוב וצריך להגיע אליהם. ואין סיבה שלא נעשה את זה, כי יש את הידע, יש את הניסיון, יש את ההצלחות, יש לנו יותר מ-80% הצלחה, עד ההצלחה נצטרך לא לדון פה - - - ואני חושב שזה פיקשוש, פיקשוש של שני הצדדים, לא רק שלכם או שלנו, של מדינת ישראל כמדינה. אני חושב שעם קצת בגרות משני הצדדים נפצח את זה ונוכל להביא את הילדים האלה למיטות האלו, אין סיבה שלא.

תגיד - - - של ילד, נגיד, בית השאנטי בתל אביב - - -

אלו מכסות.

המכסות האלו, זה יותר - - -

לא, בתל אביב היא לא מקבלת מכסות.

לא, לא, לא, רגע, רגע.

לא לפי - - -

מירב, את שאלת את השאלה, כאילו לא נעים אבל כל כך מדויקת שזה מוגזם כבר. בשאנטי במדבר סגרנו עם מנחם - - - בזמנו, ב-2001, עם השר בוז'י בזמנו את הנושא שאני בפער עם 24 - - - שזה סיפור של 13,500 שקל לחודש, עד היום, משנת 2010 עד שנת 2016, נשלחו 154 ילדים, שמהם 83 פוגעים מינית ולא עומדים בפרופיל של בית השאנטי. זה אומר ש-24 - - - לא נשלחו מחסות הנוער מול ההסכם שהיה אתם. ילדי בית השאנטי תל אביב, שהם נוער בורח וחסר קורת גג, אנחנו הראשונים שהיינו קורות גג עוד לפני מקום אחר, "הבית ברחוב חיים", "אתנחתא", ו"בראשית" ואז בנו תקציב מיוחד, ייחודי לבית השאנטי, תראה את זה בספר התקציבים שזה נוער - - - זה מכסות, זה לא - - - ובמקום לשלם לנו כמו שמשלמים לכל קורת גג בישראל, החליטו לשלם לנו 1,600 שקל ל-32 ילדים. על זה הולך להיות מדובר עם המנכ"ל כי את יודעת מה אנחנו עושים בסוף? אני יכולה להגיד את זה לפרוטוקול פה ולא אכפת לי. בכסף שאנחנו עוזרים לקטינים אנחנו עוזרים גם לבני ה-18 שרוצים להתגייס בגיל 19. זאת האמת. אנחנו לוקחים את הכסף, חולקים אותו על פני כל הציר של האוכל, עם כל מי שיש. יהיו עשרים, יהיו ארבעים, יהיו ששים, אנחנו נחלוק את אותה המכסה של כסף כדי להציל עוד ילדים.

הסכום הגלובלי שהיא מקבלת זה לא עבור - - - היא לא מדווחת על כל ילד ו'פר' ילד היא מקבלת. היא מקבלת תקציב קבוע.

לא, לא, מקבלים על כל ילד.

כן אבל זה לא - - -

זה לא - - - נכון, נכון.

600,000 שקל לשנה.

בבית השאנטי בתל אביב.

בשאנטי במדבר, על כל ילד שהיא מקבלת מהרווחה היא מקבלת 13,000 שקלים, זה - - -

זה של הדרום.

שהם לא שולחים.

שהם שולחים אבל כאלה שהיא לא מקבלת.

מעניין.

זה בדיוק מה שרציתי, שולחים כאלה והיא לא מקבלת, מה שיש לנו בקצה הרצף, שהיא לא יכולה לקבל, פסיכוטיים או תוקפים מינית או מסוממים שאי אפשר - - - שכל הכבוד, מכיר אותה, תמיד זה מלווה בתסקיר סוציאלי שהייתה מעלה אליי כשופט, אני מכיר טוב מאד את מה שאפשר ומה שאי אפשר, גבירתי מבינה שלא יעלה על הדעת לשים אותם ביחד, לא רוצים לפגוע - - -

תאמין לי, הייתי גם - - -

שאני אוכל לעבוד עם "עלם", שאני אוכל לעבוד עם רן, טלפונית, לא נותנים לנו את האופציות האלו.

כן, אני יודעת, ראיתי את הילדים גם ב"רטורנו" וגם - - -

אצלנו המקרר פתוח 24 שעות ביממה 365 ימות בשנה. תמיד ילד נכנס, יש לו מטבח, יש לו בית, יש לו כל מה שהוא רוצה ואני אומר, השוני הזה לקבל 1,650 עבור ילד אחד, כאשר ארגון אחר מקבל 13,000 שקלים, בין זה לבין זה אפשר למצוא את דרך המלך. אנחנו לא רוצים יותר מאשר לעזור לאותם ילדים, לתת להם - - -

שיטת תקצוב, או.קיי, רגע, ציפי.

זה לא ענין של - - -

כן, כן, בדיוק.

שרות ילד ונוער.

כן, רשמתי לי.

ובעצם, בבית השאנטי, יש שם הרבה ילדים שנמצאים שם בפנימייה. הם באים לשבועיים שלשה - - - שאלה תנאי פנימייה ותעריף אחר לגמרי.

ילד בתנאי פנימייה בערך מקבל פי שלש - - -

חוץ ביתי נע בין 4,000-13,000 שקלים לאחזקה, תלוי בסל המענים - - -

אז ציפי, אם מראש יש מינימום של תקצוב שבו - - -

13,000 הם בדרך כלל התעריף הכי גבוה, כי מחזיקים אותו - - -

לא, לא, לא זה לא ענין של - - -

לא רק, לא רק, לא רק.

לא, לא, לא.

לא, יש לי מקלט.

13,000 שקל הם פחות - - -

המכסות של 13,500 שקל.

תלוי לאיזו מסגרת.

עצם העובדה שילד נשאר בבית השאנטי שנה שנתיים - - -

חמש, שש ושבע.

את מבינה? כי אם את מחויבת לילד 24/7 בתוך המסגרת אז התעריף גבוה. אם הוא יוצא ללימודים מחוץ למסגרת וחוזר אחר הצהרים, התעריף יורד, כי את מכינה אותו פחות שמונה שעות אז זה נורא תלוי מהי המסגרת. אם הוא נשאר 3,4,5 שנים זו פנימייה של "ילד ונוער".

לא - - -

ציפי - - -

זה כבר לא - - -

זה ברעיון אבל - - -

הילד יוצא ללימודים מחוץ לבית, חוזר, בוודאי, זה לא יכול להיות - - -

את לא מדייקת.

רגע, אדוני, תגיד את התפקיד שלך.

היא מאד מדייקת.

ירון בראון, מנכ"ל ילדים בסיכון. באתי להקשיב.

אני יודעת, זו לא פעם ראשונה.

היית אצלנו בדירה.

נכון. דירה מקסימה, אגב.

רק לצורך העניין, התעריפים ב"ילד ונוער", לפנימייה שיקומית, לא משנה, כל הפנימיות הן 24/7 והולכים. יש הבדל בין פנימית יום לפנימייה קבועה. הפנימיה השיקומית היא 6,000 שקל, הפנימיה הטיפולית היא 8,000 בערך ופוסט אשפוזית היא 13,000. לפנימייה שיקומית אין תעריף יותר גבוה מאשר 6,000 - - -

אשפוזית כבר - - -

לא, שלושה עשר - - -

רגע, ציפי, מה רצית?

אני רוצה רגע להתייחס. מה שמריומה העלתה פה ומה שעולה פה ואני לא רוצה להיכנס לסכומים של התעריפים, התעריפים נקבעים גם לפי הצרכים ויש גם כל הזמן שינויים בתעריפים. יש פה באיזשהו מקום איזשהם חילוקי דעות בין תפיסת העולם של מריומה לבין משרד הרווחה בדברים מסוימים. הלכנו לקראת זה ואני מאד מקווה שנצליח לפתוח בירושלים "בית השאנטי" וראש העיר דלוק על הרעיון - - -

כן, עמדתי לשאול איך זה שאין. כל השנים האלה אף פעם לא - - -

אנחנו מחפשים מבנה.

עוד פעם מבנה?

נו, מה לעשות, יש בעיה בירושלים עם מבנים. ואנחנו מחפשים - - -

אני חייבת להגיד לך שאני לא רציתי להגיד על ירושלים, ששבע עשרה שנה רודפים אחריי לירושלים ואמרתי: יש מלא מקומות בירושלים שעוזרים. יש את "אתנחתא", "אתנחתא דתיים", יש - - -

"אתנחתא" מפוצץ.

אני אומרת, יש עוד - - -

במבשרת - - -

כל מיני, יש עוד את זה ויש עוד את זה - - -

החוט המשולש אין ענין בכלל.

אין להם לינה בחרום.

אין שום בעיה, יש מספיק זולות פה.

אנחנו מדברים, דיברו גם עם "חסות הנוער" וגם עם "ילד ונוער" ואנחנו צריכים למצוא את השילוב בין מסגרת החירום שהיא באחריות "חסות הנוער" ובין פנימייה שזה "ילד ונוער". לפחות מבחינת "ילד ונוער" צריך להגדיר פה את פרופיל הילדים. כי אני, מקצועית, מקבלת שילד שנפגע מינית לא יכול להיות עם ילד פוגע מינית ויש פה דברים שאנחנו צריכים לשבת עליהם ביחד ואנחנו מנסים לעשות את זה, גם עם המשרד וגם עם מריומה לחשיבה ואין לי ספק שאפשר להגיע לעמק השווה, מה פרופיל הילדים, מה סוג הטיפול שניתן. איך אמרת, מיכאל? עם התגמשות משני הצדדים. יש צורך במסגרת הזאת. אני הייתי בשבוע שעבר, עם כל הצוות שלי, בבית השאנטי במדבר ויצאנו נפעמים. אני - - -

את לא ראית את זה שנים, את לא ראית שנים, זה - - -

מדהים.

אני באמת רואה, בירושלים יש כל כך הרבה זולות - - -

גדולים יותר, זו אוכלוסייה אחרת.

או.קיי, אז בואו נדבר על האוכלוסייה שלנו.

אנחנו עד גיל 21. פה בוועדה, מאד חשוב להגיד את זה, עד סוף הצבא ואנחנו היחידים שנותנים מענה של רצף, לא עוצרים בקורות גג שלושה חודשים, לא פנימייה ארבע שנים, יש לנו רצף מהרגע של 14 עד 21.

תגידי, את יודעת שאנחנו עשינו כאן תכנית לסיוע בשכר דירה לצעירים חסרי בית, לאלה שמסיימים אצלך? ציפי, את יודעת על התכנית הזאת?

לא. זה חדש עכשיו יצא.

יש תכנית שעשינו כאן לשנתיים. כמה עד עכשיו אישרתי?

תשעים אני חושבת.

ויש לנו מאתיים מקומות. שתדעי, זה לשנתיים, אלף שקל כל חודש.

ליוצאי צבא?

כן.

איזה גילאים?

לא, לא בהכרח.

לאלה שאין להם חובות - - -

לחסרי עורף משפחתי שעובדים.

אנחנו בדרך כלל מממנים להם את זה.

אז הוצאנו מפה מהוועדה - - -

אז לא קיבלנו, תקשיבי, אנחנו לא מקבלים. דבר אחד - - -

אבל קודם כל, תמיד הזמנתי אותך לוועדה. לא?

את ענת.

האמת היא שמריומה, אנחנו הזמנו אותך תמיד.

אני לא קיבלתי. את רוצה לשמוע? בזכות מישהי, חברה יקרה בעמותה, שקיבלה איזה העתק, אליסה אורן, שמעתי על זה, לא כי שלחו לי הזמנה. אני רשומה בהזמנה? לא שלחו לי - - -

מעכשיו את תדעי הכול ושתדעי שיש לנו תכנית סיוע לצעירים וצעירות חסרי בית. ציפי מאשרת אותם. שולחים אליה. יש טופס. זו תכנית - - -

צריך להצדיע לה על מה שהיא עשתה עם הזנות בישראל.

כן, תכנית מצוינת שעשינו פה. 2.2 מיליון שקל. אלף שקל בחודש לשנתיים, לצעירים שיוצאים מהמסגרות שלכם. הכול אנחנו מעדכנים בוועדה.

יש בבאר שבע מן דירות כאלו?

לא, לא.

סיוע בשכר דירה.

כסף מהמדינה.

מקבלים כסף.

אלף שקל כל חודש לשנתיים, עשרים וארבע - - -

איזה גיל זה?

חסר להם שנתיים עד גיל 18.

ייגמר כסף נביא לך עוד. עכשיו נשאר עוד משהו לדרי רחוב. עוד כסף ממשרד השיכון. כל דבר שחשוב. שתדעי שהתכנית הזו היא ממש עכשיו, מהחודשיים האחרונים, בשביל החבר'ה שלך שיוצאים ורוצים לשכור דירה יכולים לקבל. רגע, ציפי, בואי תעדכני אותנו מה קורה.

אני בדיוק חייבת לצאת.

אני חייבת לדעת מה קורה עם "עלם", קודם כל.

"עלם" בתהליך סופי של חתימה על החוזה ואני מחכה לאדריכלית שלהם.

יופי, כי יש להם את האישור.

איפה זה יהיה?

ברחוב הנביאים. במרכז העיר.

במרכז העיר, זה אחלה מבנה. כמעט לקחו לנו אותו.

לגבי - - -

חשוב לציין גם לפרוטוקול ש-200,000 שקל גם של העיריה ביחד עם הכסף של משרד הרווחה לעניין השיפוץ.

העיריה שמה 400,000 ועוד 200,000 שקל - - -

של המשרד.

השיפוץ יעלה בערך 400,000 והציוד.

יופי.

מה יש שם?

הלנת חירום לצעירות.

הלנת חירום.

יפה.

וגם הלנת חירום לצעירים. 24/7 זה יהיה. והבנים?

הבנים, אני מקווה שבימים הקרובים חותמים על החוזה עם אגף הנכסים של העיריה על מבנה ברחוב יד חרוצים - - -

זה המבנה ששמרתם אותו?

איפה זה "יד חרוצים"?

בתלפיות.

את לא יודעת איפה זה יד חרוצים?

אה! ביד חרוצים.

כן, כן.

שכחתי שעבדתי שם תשע שנים.

זה יהיה של הבנים, גם 24/7, גם מרכז יום, גם הלנת חירום.

אני מקווה שבשבועות הקרובים. אתמול פתאום אמרו לי שאולי יצטרכו לעשות שינוי יעוד.

שינוי יעוד ברמה של הרשות?

של הרשות. היה שינוי תב"ע.

למגורים?

כן. כנראה שזה מבנה תעשייתי.

זה מבנה תעשייתי אבל לא הייתה לי ברירה. זה לא המבנה האידיאלי. אני כבר אומרת אבל לא הייתה ברירה. די, אי אפשר יותר לחכות ולחפש.

לא, לא, אנחנו חייבים - - -

לפני החורף.

זו המטרה שלי. שבחורף - - -

אבל שינוי ייעוד זה הרשות מקומית.

זה ועדות. בסדר. יהיה בסדר. שם שכר הדירה הוא הרבה יותר גבוה וגם השיפוץ, צריך לעשות שם התאמות. עירית ירושלים שמה בשני הפרויקטים האלה בסביבות 1.2 מיליון.

יפה. כמו מצ'ינג עם משרד הרווחה. את מבסוטית שם.

כן, גם 1.2 - - -

זה הרבה מאד וזה ראוי להערכה.

70:30.

הפוך. פה אני רוצה להעלות את העניין של שכר הדירה, ציפי, חשוב לי שתקשיבי ואני יודעת שאת תומכת בי בעניין אבל, שכר הדירה שמשרד הרווחה מקצה לעניין הוא בערך 150 או 160,000 לשנה. חבר'ה, אני בטוחה שבשום עיר בארץ אי אפשר, אולי בעיירות הפיתוח - - -

הכסף, ציפי, הכסף יושב כבר חודשים.

אי אפשר - - -

חודשים.

אבל אני מדברת על - - -

להגדיל להם - - -

זו גם הבעיה של עירית תל אביב.

עירית תל אביב בכלל לא מחפשים.

אבל עירית תל אביב אומרת: בסכום הזה של שכר הדירה אני לא אקח.

אבל אפשר להגדיל את הסכום.

איך אני יכולה להגדיל?

הסכום הזה כבר יושב, 1.2 מינואר.

חנן אמר - - -

אני אדבר עם חנן פריצקי.

אי אפשר למצוא מבנה ב-150,000 שקל.

שולחת לחנן פריצקי - - -

נכון.

אני - - -

150,000 לשנה?

לשנה. מה אפשר למצוא?

אם את רוצה שנשב - - -

אני אטפל בחנן פריצקי.

עלות של שכר הדירה של המבנה היא קרובה ל-400,000 שקל.

בסדר, אני אדבר אתו.

אני מתנצלת. אני רוצה להודות לך, מירב.

כל הכבוד.

ממש, גם.

בשמחה, אנחנו רק מחכות לשמוע שחתמתם - - -

אנחנו רק רוצות לגזור את הסרטים כבר, לתקוע מזוזות.

היית כבר באחת הדירות?

אני הייתי. אפילו נפתלי - - -

אפילו אכלנו שם.

אכלנו שם, כן, אפילו שלחנו את - - - גורמה. מסעדה מקסימה, עסק חברתי, אנחנו קודם כל, הרי השר - - -

בחנות.

אוכל טעים. אין בעיה. תגידי לי. אני אבוא לראות. אני עושה סיור הכנה ואז אני שולחת אותו. ככה זה עובד.

נדבר, סליחה.

בסדר, ציפי, תעדכני אותנו בהתפתחויות, כן?

כן.

אני רוצה רק עם תל אביב משהו אחד, ציפי, מה קורה עם - - - הזו?

תל אביב, שלושה דברים יש להם - - -

אל"ף, הדירה של הפרט אנחנו בבעיה. קינג ג'ורג' אני חושבת שצריך להעביר אותה עיר. שימצאו.

איפה שימצאו דירה. שם יש להם שכר דירה בשביל - - -

כבר דיברתי עם עופר מהביטוח הלאומי ונעביר את זה.

כמה מיטות יש שם?

אנחנו רוצים עוד מיטות. ואין להם דירות.

שש מיטות לטרנסיות ועכשיו שש מיטות לטרנסים.

את יודעת.

בסדר, אבל יש שם שכירות אז שיחפשו. מי אמר להם - - -

בסדר, אמרתי לעופר שנעבור עיר, הוא יהיה אתנו גם. ההוסטל של הלהט"ב הוא - - -

בחולון ומתקדם עם ועדת - - -

איפה - - -

עכשיו - - -

איפה זה נתקע, אצלם או אצלך?

ועדת המכרזים מאשרת ביום רביעי הבא.

זה גם יום רביעי הבא?

אבל הם התחילו לחפש.

התחילו לחפש. הם מחפשים.

זה אני יודעת.

אני מציקה להם. כמעט ולקחו את - - -

לא לקחו?

רק שימצאו בית.

הבעיה עם עירית תל אביב בשלש הלנות חירום - - -

יש פרויקטור לסיפור הזה?

לא.

יש כסף לפרויקטור?

לא. לא מאשר.

מי לא מאשר? לא מאשרים פרויקטור לחפש הלנת חירום?

לא לחפש, הם רוצים פרויקטור קבוע. ביום רביעי יש לנו פגישה רביעית אתו בנושא ואם זה לא - - -

עם המנכ"ל של המשרד?

לא, עם חנן.

למה את לא לוקחת אותי לפגישה עם חנן?

מאז - - -

עם חנן פריצקי.

מי זה חנן?

חנן פריצקי הוא מנהל רווחה - - -

אני רוצה לקחת אותך.

שאני אדע - - - לא יסתפקו ב-200,000 האלה.

יכול להביא אותך לתורמים שלי?

אין בעיה, שם יש את חנן פריצקי.

את מבינה? זה תנאי אחד. תנאי שני זה המתכלל והתנאי השלישי זה תשלום שכר דירה גבוה יותר.

או.קיי, את הולכת אליו ביום רביעי? אנחנו נדבר אתך.

כן.

תלכי לבד, בהצלחה.

לא, אני הולכת עם המנהלת שלי.

בהצלחה, אני בטוחה. אנחנו חייבים להתקדם, אנחנו ניתקע עם זה. כן, כן, יש לי ישיבת סיעה. השר מחכה, לא נעים. עוד הערות? אז נעשה סיכום.

כמה זמן פגרה?

אני מסתובבת לי בכל מקרה.

אז תבואי לבקר.

כן, כן, אני אבוא.

תרשמי בפרוטוקול.

לא צריך פרוטוקול. גיא, העוזר שלי, פה, הוא לוקח. יש לך את הפרטים שלהן? גיא יטפל. אני ארוץ לישיבת הסיעה וגיא ייקח את הפרטים. אני אבוא אליכם. אל תדאגו.

תל אביב - - -

האמת, אני אגיד לך, בדרום יש לי סיור בעוגן, נכון?

חצי שעה נסיעה.

נעשה גם את העוגן שם, אין בעיה ואז נשלב גם אתכם. אני רוצה לעשות סיכום. אל"ף, אנחנו קבענו כבר סיור בחיפה. נעשה follow up על הסיור הקודם. אני מתרשמת מהרצינות של העיריה, חשוב לי לומר את זה, גם המנכ"ל שהיה כאן וגם את, שהגעת וגם מאירה שהיא גם מעורבת. המטרה שלנו לשפר שם את המצב. אנחנו נעקוב ונראה שהמצב השתפר. אני חייבת לציין את העובדים עם דרי הרחוב. את אריה ואת אבי, עמית הוא כבר חלק מהוועדה, כבר חלק בלתי נפרד מהסיור, היה נורא מצחיק הסיור, עם כל הצעקות, הוא אומר: מירב, מכירים אותי פה. צועקת שם באמצע הרחוב אבל בסדר, לא נורא, העיקר שהדברים יתקדמו אז אנחנו נעבור לסיור המשך. מקווה שתוכלי להגיע גבירתי אבל בכל מקרה - - -

נשלח לך - - -

זה לגבי חיפה. גם מריה תהיה שם אז אנחנו נתעדכן. את הולכת לסיור שלך, בלי קשר?

לנו יש ב-11:00 פגישה.

כן.

בעקבות המכתב שלך.

יופי. זה חשוב.

להגיד איפה נתקענו.

לגבי ירושלים, אנחנו נעקוב לראות מה קורה עם החתימות שלהם וציפי, שבוע הבא יום רביעי את צריכה לעדכן אותי שהעניינים כאן הוסרו. אנחנו - - - את ההוסטל של הלהט"ב בחולון בעניין הזה וגם את השלטרים בירושלים שכבר אישרנו. תל אביב, נדבר עם פריצקי על העניין, אם לא אז לא נצליח להתקדם שם בכלל.

מתקדמים.

לא מתקדמים, נכון? את מצחיקה כי את יודעת מה את צריכה לעשות והיית צריכה להתקשר אלי.

בסדר, מתקשרת ואז הוא אומר לי לא.

מה זה מתקשרת. אני צועקת וזה בסדר.

גם ככה הוא אומר שאני שטינקרית.

טוב מאד, זה בדיוק התפקיד שלך.

שתבואי אתי - - -

אני משאירה את גיא - - -

אני מבטיחה לכם. הגעתם לפה, ייצגתם את בית השאנטי היטב, אני גם אנסה לעזור מול ירושלים ואני גם אבוא ונעשה follow up. אני אמשיך גם באוגוסט להסתובב ולסייר ולעקוב אחרי התפתחות. אנחנו חייבים שלקראת החורף ציפי תגזור סרט ותשים מזוזה בשלטר.

רק ברשותך, הבוקר פתחנו שלטר חדש בעירית לוד. היום מסירים - - - על הבוקר, אז יש לנו עוד עשרים מיטות, בית אביב, הוסטל אזורי.

זה שלטר אבל הם מנסים - - -

זה 24/7.

יופי. כל הכבוד. היה אחד - - -

ויום חמישי יוצא מכרז נוסף שלנו שהוא בעצם משחזר את המכרז הישן ומוסיף עוד שני הוסטלים לדרי רחוב ברחבי הארץ - - - בפריפריה גם. צריך להתפרסם מרכז - - - בעקרון ב-18 - - - לגילאים יותר צעירים כפי שהגדירו פה.

אבל מגיל - - -

אנחנו מסתכלים יותר על מה שאנשים צריכים.

בסדר גמור. תודה לכל מי שהגיע. אני חייבת לרוץ לישיבת סיעה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:05.