הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 427, 429

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 10:30

1. הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (מ/1063)

2. הצעת חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע"ו-2016 (מ/1064)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

באסל גטאס

זהבה גלאון

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אראל מרגלית

רחל עזריה

עודד פורר

עבדאללה אבו מערוף

רוברט אילטוב

זאב בנימין בגין

מיכל בירן

יגאל גואטה

יהודה גליק

מסעוד גנאים

עבד אל חכים חאג' יחיא

אכרם חסון

מאיר כהן

יעל כהן-פארן

אורלי לוי אבקסיס

מנחם אליעזר מוזס

שולי מועלם רפאלי

חמד עמאר

רועי פולקמן

יפעת שאשא ביטון

סתיו שפיר

אמיר ברקן - סמנכ"ל, אגף הכלכלה, משרד ראש הממשלה

אורן כהן - יועץ מנכ"ל, משרד ראש הממשלה

רון אייפר - אגף הכלכלה, משרד ראש הממשלה

איתי טמקין - רכז תקציב, אגף התקציבים, משרד האוצר

איליה כץ - רפרנט תקציב, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דודי קופל - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

אייל לב ארי

שיר שפר

טמיר כהן

יעקב סימן טוב

אהובה שרון – חבר המתרגמים

תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)

הצעת חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו ממשיכים את הדיון או בעצם את הדיון סיימנו. אנחנו רוצים לעבור על מה שדובר אתמול: על הצעת חוק יסוד תקציב המדינה ועל הצעת חוק תקציב המדינה, שזה לשנים 2017 ו-2018. אני מבקש להגיד מה הסעיפים שעליהם דיברנו אתמול ונראה להצביע על זה, ונקבע שעה של הצבעה שנוכל להיות ערוכים להצבעות.

בבקשה.

אז אנחנו מתחילים בעצם מחוק היסוד. אז בחוק היסוד בעצם, השינוי בסעיף 1(ד) הוא שינוי טכני של נסחות. בסעיף 3(ב) - - -

מה שהשתנה גם בנסחות צריך להקריא.

לא. זה בסדר.

סעיף 3(ב): בעצם, הוועדה ביקשה שהממשלה, לפי הצעת שר האוצר ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת – זאת אומרת, להוסיף את האלמנט של ההתייעצות עם הוועדה – תגיש לכנסת עד יום ה-1 בנובמבר במקום ה-15 בנובמבר. אז בעצם, בהתאם לבקשת הוועדה הכנסנו כך שבעצם הממשלה תגיש את דו"ח - - -

למה התאריך לא השתנה? אנחנו ביקשנו - - -

הוא נשאר.

ביקשנו את ה-1 לנובמבר. למה נשאר ה-15 לנובמבר?

לא, לא, השתנה.

השתנה.

השתנה. זה ה-1 בנובמבר.

יש מחיקה. לא רואים אותו.

יש שם שני שינויים.

אפשר להדגיש רק בין מה למה הפרש ההוצאות?

רגע. כן, אבל רק נקריא את התיקון.

אז בעצם התיקון שביקשה הוועדה להכניס, והכנסנו בנוסח, זה שהממשלה, לפי הצעת שר האוצר ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, תגיש לכנסת עד יום ה-1 בנובמבר, ובמקום ה-15 בנובמבר, דו"ח לעניין קיום או אי קיום הפרש הוצאות או הפרש גירעון.

סעיף קטן 3(ג) בעצם אומר גם שהממשלה תכין, על פי הצעת שר האוצר ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, את התכנית המאזנת.

מתי אמורה להתקיים התייעצות - - -?

כפי שאמרו לנו ומסרו לנו ממשרד האוצר בעצם התכנית המאזנת תוגש יחד עם דו"ח קיום ההפרשים - - -

זה ב-1 בנובמבר?

עד ה-1 בנובמבר. כן.

לדעתי, יש טעות. מה זה "צפוי בשנת 2018"?

אתה מתייחס לרישא של סעיף 3(ג). אתה מתייחס לסעיף - - -?

מה זה "צפוי בשנת 2018"? תחזיות?

אפשר לנסח את זה כך - - -

הצפוי כאן מתייחס להפרש הוצאות או הפרש גירעון, בהמשך המשפט.

לא, לא. אל"ף, עברית. יעני, language - - -. זה לא עברית. צפוי בשנת 2018, פסיק, על פי הדו"ח לעניין קיום הפרשים, פסיק, הפרש הוצאות או הפרש גירעון, פסיק. מה זה?

אפשר להוריד את המילה צפוי והכול מסתדר. יחסית.

לא.

אבל גם מבחינת ההתייחסות לזמן - - -

כן, כן. צריך לנסח את זה. זה נשמע בעברית - - -

אני, אדוני, מגן על השפה העברית.

כן, כן. הרי אתה צודק. זה לא להגן על השפה העברית. זה יכול להתפרש לא נכון.

ואפשר, מר איתי טמקין, לעשות במקום "צפוי" – "קיים לפי הדו"ח".

- - -

אנחנו נשנה את זה כך שזה יהיה עם "קיים".

לא ככה כותבים חוק. זו גם שפה לא חוקית.

אנחנו נשנה את זה כך שבמקום "צפוי בשנת 2018" זה יהיה: "אם קיים, על פי דו"ח לעניין תיאום הפרשים, הפרש הוצאות או - - -". בסדר?

כן.

- - - לא בסדר. צריך לראות את הנוסח.

אפשר להבין רק את ההפרשים האלה, בין מה למה הם מתייחסים.

כן. רגע. רק נסיים להקריא.

אבל דיברנו על זה אתמול. מדובר על עשרה מיליארד שקל.

את זה אני יודעת. על מה החישוב של ההפרשים?

רגע. אז סיימת?

לא. אז רק אני אגיד את התאריכים. גם בסעיפים קטנים 3(ד) ו-3(ה), בעצם ביחס להאם בוצעו כל הפעולות לפי התכנית המאוזנת או חלק מהפעולות, ביקשה הוועדה שזה יהיה במקום עד ה-29 בדצמבר – עד ה-15 בדצמבר. אז תיקנו את זה בהתאמה.

זהו. אלה התיקונים.

כן.

לגבי חוק היסוד, שתי הערות שיש לנו: הערה אחת נוגעת להבדל בין סעיפים 3(ב) ו-3(ג), שפעמיים הכניסה הוועדה, ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת.

- - - אתה מתכוון גם בקיום וגם בתכנית המאזנת.

כן. יש בקיום ובתכנית המאזנת. אז אני רוצה להפריד בין שני המקרים ולהסביר. במקרה אחד אין לנו בעיה ובמקרה אחד אנחנו חושבים שזה מהותית לא נכון ואנחנו נבקש להתייחס.

בסעיף 3(ג), שסעיף 3(ג) ידבר, ודיברת על זה אתמול, יושב ראש הוועדה, מדבר על צעדי מדיניות. שם יש מקום להתייעצות, כי מדובר באמת באחת - - - של הממשלה. ואם ועדת הכספים מבקשת שתהיה פה חובת התייעצות קודם, אז אנחנו - - -

מה זה? תגיד על מה זה.

אני אומר: במידה ויהיה הפרש, הממשלה תוכל לבחור בצעדים כדי לצמצם. הממשלה תידרש - - -

מה זה "יהיה הפרש"? תכניס אותנו לעניין.

גירעון.

במידה והגירעון המותר – אני בדוגמאות תיאורטיות בלבד – יהיה 30 מיליארד שקל לשנה הבאה, והגירעון לפי התחזית העדכנית יהיה 37 מיליארד שקלים, הממשלה עכשיו תצטרך למצוא התאמות לשבעה מיליארד שקלים. דיברנו על זה אתמול שלממשלה יש בעצם שתי אפשרויות: או להפעיל צעדים שבסמכות הממשלה או להפעיל צעדים שנדרשת בגינם חקיקה או תקנות שדורשות - - -

נכון.

אמרנו שאין שום כוונה לשנות מבנה סמכויות. כלומר, כל צעד שדורש אישור הכנסת, בלאו הכי צריך לבוא לכאן והכול.

בסדר.

גם יושב ראש הוועדה התייחס אתמול ואמר: לא, אנחנו לא באים לקחת סמכות מאף אחד. רק גם אם הממשלה בוחרת להפעיל צעדים לבד, אני מבקש שתבואו להתייעץ על זה כאן קודם, לשמוע את דעתנו.

נכון. למה? מכיוון שזאת כבר מדיניות. מכיוון שחסר כסף - - -

זאת כמו ההגדרה שהממשלה עשתה צעדים פיסקאליים והוועדה הזו לא העבירה.

שנייה. לפני שאתה ממשיך, שאני אבין שאנחנו מדברים על אותו דבר. יש גירעון שלא היה צפוי קודם, אפילו שהוא עומד על שבעה מיליארד שקל החליטה הממשלה בהחלטות ממשלה, שהיא לא צריכה על פי החוק אישור: לא של הכנסת, לא של ועדת הכספים, לא של אף אחד. יש דברים שזה. אבל מכיוון שאנחנו מדברים פה על בין 2018-2017 – זה כבר קביעת מדיניות. אז צריך התייעצות עם ועדת הכספים. לזה אתם מסכימים.

לזה אנחנו מסכימים. נכון.

אוקיי.

רגע, רגע. מה זה? אתה מדבר כרגע רק על ההתאמות.

לתכנית. לתכנית.

לא.

לא, לא.

מה יהיו הצעדים שיהיו בתכנית.

אבל זה על תכנית ההתאמות.

לא.

את זה הוא אמר.

לא. זאת התכנית המאזנת.

התכנית המאזנת.

התכנית המאזנת.

התכנית המאזנת.

לא תכנית ההתאמות.

בסדר. זאת התכנית המאזנת. בסוגיה של ההתאמות - - -

לא, אבל זה לא ההתאמות עכשיו.

- - - בחוק.

אדוני היושב ראש, אני לא שואלת סתם.

רגע, לא, לא, שנייה. אני לא רוצה להתפזר הלאה.

בדבר הזה הם לא רוצים - - -

רגע, רגע, רגע. אני מבקש שתיכנסי לעניין.

והם כן משנים את האיזון.

יש סיפור של תקציב ההתאמות.

לזה עוד לא הגענו.

לתקציב ההתאמות לא הגענו. נגיע לזה תיכף.

- - -

כן, כן. אנחנו לא מדברים על תקציב ההתאמות. מדובר על מצב שבו יש גירעון בניגוד לתחזית, והגירעון הוא של מיליארד שקל. לא קשור לתקציב ההתאמות. מקבלת הממשלה החלטה שעל פי החוק היא איננה צריכה אישור ל אף אחד, רק של עצמה. אנחנו מבקשים, היות ויש פה, במעבר בין 2017 ל-2018, ולנושא עצמו לא צריך אישור, הממשלה רשאית על פי חוק לקבל החלטה; צריך שיתייעצו עם ועדת הכספים. לא אישור של הוועדה. אין צורך באישור, אבל יש צורך בהתייעצות.

גם אם זה מיליארד שקל.

מה?

גם אם זה רק מיליארד שקל.

רק אם זה רק מיליארד שקל ורק אם זה שלושה מיליארד שקל או שבעה מיליארד שקל.

אדוני היושב ראש, אז אני אבהיר את השאלה. בעצם, לממשלה יש שני מסלולים במצב שבו נוצרים הפרשים, בין אם זה בגירעון ובין אם זה הפרשי הוצאות, יש לממשלה שתי אפשרויות. יש לה שני מסלולים בעצם שהיא יכולה ללכת בהם. אחד אחרי השני או במקביל. פחות או יותר. כי מדובר בעצם באותם ימים. אחד, זה לעשות את חבילת האיזונים – איך שהם קוראים לזה. שזה יכול להיות חקיקה, זה יכול להיות תקנות, וכולי וכולי. שחלק מהדברים האלה הם בידי הממשלה וחלק מהדברים הם בהחלטת הכנסת. הדבר השני שמאפשר החוק החדש הזה לממשלה לעשות זה לעשות תיקונים ממש בתקציב. אתם תקראו לזה התאמות, תקראו לזה באיזה שם אחר שאתם רוצים, אבל זה יכול להיות הפחתות, זה יכול להיות קיצוצים, זה יכול להיות שינויי תקציב. וכאן, מהקריאה שלי, של החוק, אתם לא רוצים להגיע לוועדת הכספים, לאישור של הדברים האלה. על זה ביקשתי הבהרה. על שני המסלולים האלה.

אז אני אסביר.

רגע, רגע, רגע. אני עוד פעם אתעקש על העניין. מה שחברת הכנסת סתיו שפיר שואלת, אין עניינו כאן.

נכון.

נכון.

עניינו בחוק.

בחוק. לא בחוק היסוד.

אין עניינו כאן. כאן מדובר על משהו אחר לחלוטין.

אבל אנחנו מאשרים את שני הדברים האלה כחבילה.

לא, לא, לא, לא, לא. זה - - -

לא. בבקשה, תגידי, היועצת המשפטית שלומית ארליך.

בעצם, עכשיו בחוק היסוד ההתייחסות היא רק לעניין התייעצות ועדת הכספים בשני מועדים, בשני עניינים, שזה קיום או אי קיום הפרש ההוצאות או הגירעון ובעניין התכנית המאזנת.

אמרו במשרד האוצר שמבחינתם התכנית המאזנת, אני מבינה שמקובל עליכם, אבל לעניין קיום ההפרשים לא מקובלת עליכם - - -

אוקיי. אני אסביר את זה.

תיכף. את זה הוא יסביר, למה לא.

זהו. עכשיו, כל ההתייחסות לשאלתה של חברת הכנסת סתיו שפיר - - -

הפרשים בגירעון או הפרשים חיוביים גם?

גם. אני אסביר.

אדוני היושב ראש, יש שני צדדים למטבע.

כן, היא מסבירה. היועצת המשפטית, שלומית ארליך, מסבירה.

גם פלוס וגם מינוס. גם גרעוני וגם עודפים.

כתבנו את זה. זה בנוסח.

חבר הכנסת מיקי לוי, את זה היועצת המשפטית, שלומית ארליך, פתרה בזה שהיא הוסיפה בעצם בנוסח פה דו"ח לעניין קיום או אי קיום הפרש הוצאות. היא הוסיפה את זה בכל מקרה, וזה מובהר פה בעקבות - - -

תגידי, היועצת המשפטית שלומית ארליך.

זהו.

בסדר.

בסדר - - -

בסדר.

אוקיי. הלאה. עכשיו, למה אתם לא מסכימים?

מה אנחנו חושבים שלא נכון. סעיף 3(ב) מדבר על עצם הגשת הדו"ח. הגשת הדו"ח לוועדה, ואחרי הגשת הדו"ח הוועדה יכולה לקיים דיון בדו"ח. וזה גם מה שהיה בשנים קודמות. בעצם, הסעיף הזה של עצם הגשת הדו"ח – אני לא מדבר על המשמעות האופרטיבית שלו אחר כך – היא זהה למה שהיה בתקציבים דו-שנתיים קודמים. הם היו בתקציבים דו-שנתיים קודמים. הגשנו לפה תחזית עדכון לגבי מצב המאקרו הכלכלי החדש, לגבי מצב המשק, התפתחויות כלכליות בעולם. הוועדה יכולה לקיים על זה דיון. על עצם הדו"ח: לבוא ולקיים על הדו"ח הזה דיון כאן – אפשר; ולהסביר איך הדו"ח נבנה, וכל שאלה שלא תגיע מהוועדה – בוודאי שדיון כזה ראוי וצריך להתקיים. אין לנו שום אפשרות לקיים התייעצות טרם הגשת הדו"ח, כי בעצם - - -

זה תחזיות מקצועיות.

זה תחזיות מקצועיות שאין מה לקיים לגביהן התייעצות מוקדמת בוועדה פשוט. זה מה שאנחנו אומרים.

בסדר. אני מקבל את זה.

מאה אחוז.

אני מקבל את זה - - -

עם בטן כואבת.

נכון. אבל בסדר.

- - -

כן. בסדר. בסדר. קיבלתי את זה. בסדר. בסדר.

זה אומר שב-1 בנובמבר אתם מגיעים להתייעצות לגבי הדו"ח?

לא. ב-1 בנובמבר אנחנו נגיש את הדו"ח.

מגישים אותו לוועדה.

נכון.

ואז אתם - - -. ואז מה?

כתוב שהיא תגיש לכנסת?

ואחרי שאתם מגישים את זה לוועדה.

מגישים לוועדה - - - לקיים דיון לגבי הדו"ח - - - נקיים התייעצות - - - ספציפית שנגזרת כתוצאה מההפרש, אם ייווצר.

ואחרי שעוברת החבילה האופרטיבית – שם אתם לא רוצים להגיע לוועדה.

לא, לא מדברים - - -

עוד לא הגענו לזה.

עוד לא הגענו לזה.

עוד לא הגענו.

עוד לא הגענו.

ההגשה של הדו"ח היא לכנסת. למה לא לוועדה?

אז בעצם, באמת לפי החוק ההגשה של הדו"ח היא לכנסת, אבל הם ממילא יגיעו לוועדת הכספים לקיים את ההתייעצות בעניין התכנית המאזנת ואני מניחה שהם יביאו - - - ההפרשים.

בין לחיוב ובין לשלילה הם צריכים לבוא.

כן, כן, זה בסדר.

אבל ברגע שהם מגישים את הדו"ח הזה, שיגישו לוועדת הכספים.

אבל למה שלא יהיה ברור שלוועדת הכספים של הכנסת?

ככה מגישים לכנסת. הם יגיעו ממילא עם הדו"ח, כי הוא יהיה - - -

אחר כך, להתייעצות.

לא. ההתייעצות חייבת להיות עד ה-1 בנובמבר.

אבל הוא צודק, חבר הכנסת עודד פורר.

זה לפני או באותו יום.

לא. ההתייעצות לא יכולה להיות עד ה-1 בנובמבר.

בואו נקרא את סעיף 3(ב) עוד הפעם.

אל תשכחי שחבר הכנסת משה גפני הוריד את חובת ההתייעצות.

ברגע שזה הוגש לכנסת, זה נמצא בכנסת. אנחנו לוקחים את זה מהוועדה, מהמליאה. נכון?

כן.

הוא חייב לעשות - - -

בשורה השנייה בסעיף 3(ב): הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, תגיש לוועדת הכספים של הכנסת.

נכון יותר שההגשה תהיה לכנסת. בעצם, ברגע שזה הוגש לכנסת, זה נמצא גם בוועדת הכספים.

אבל האם זה – אני שואל אותך, מהייעוץ המשפטי: כשכתוב הוגש לכנסת - -

למליאה. כן.

- - האם זה כולל בתוכו באופן אינהרנטי ומיידי - -

את ועדת הכספים. כן.

- - את ועדת הכספים או לא?

התשובה היא חיובית.

כן.

לא.

לא.

לא.

המשמעות היא כן. זה נמצא בכנסת - - -

כן. כי הכנסת פועלת באמצעות הוועדות. מגישים בעצם לפורום - - -

- - -

אז בואו נעשה סדר. אני חושב שיש צדק - - -

ממה אתה חושש? שכאילו - - - שהוועדה זה בלתי אפשרי?

לא, לא, לא. בסדר. לא יודע. נמצא את הפתרון. הבעיה היא שאנחנו נמצאים בלחץ גדול של זמן.

אתה מקיים התייעצות לפי הנוסח. אתה מקיים התייעצות. הם יגיעו עם הדו"ח לכאן כי הם יקיימו התייעצות. ברגע שמגישים את זה לכנסת, אנחנו לוקחים את זה בעצם מהמליאה ומביאים. מפיצים את זה גם - - -

אז למה כתוב "- - - לכנסת - - -"?

מי אמר שזה מהכנסת מגיע אלינו?

הכנסת פועלת באמצעות הוועדות. הפורום הרחב הוא בעצם המליאה.

- - - הם חייבים לקיים התייעצות, אתה אומר?

לא. עד ה-1 בנובמבר.

ב-1 בנובמבר רק מגישים את הדו"ח. לא תהיה התייעצות עד אז.

לפני, באותו יום.

אפשר להוסיף בסוף הפסקה שוועדת הכספים תקיים דיון - - -

לא, זה לא מופיע בחוק.

מה זה אומר "באותו יום"?

זה כן. כתוב "לא יאוחר".

אבל "- - - ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים - - -" הסכים לפני כמה דקות חבר הכנסת - - -

לא, זה לא. זה כן יהיה לאחר התייעצות עם ועדת הכספים.

אני מדבר על סעיף 3(ב).

בסעיף 3(ב) כן.

בוא נעשה סדר, בסדר? בסעיף 3(ב) באמת לא יהיה "- - - ולאחר התייעצות - - -".

תגידי לפי ההצעה הזאת, סעיפים 3(ב) ו-(ג), עם מה שהסכמנו, עם מה שסיכמנו איתם, מה הולך להיות התהליך.

אוקיי. אז לפי סעיף 3(ב), שמדבר על דו"ח לעניין קיום הפרשים, הממשלה צריכה להגיש לכנסת עד ליום ה-1 בנובמבר - - -

מה זה אומר?

למליאת הכנסת. הלאה.

הדו"ח, מרגע שהוא נמצא בכנסת, הוא נמצא גם אצלנו. נהוג להפנות את זה לכנסת כי הוועדה פועלת בעצם מכוח - - -

כן. הלאה. מה קורה הלאה?

עכשיו, אמרנו שדו"ח קיום ההפרשים מגיע יחד עם התכנית המאזנת.

הדו"ח מגיע יחד עם התכנית המאזנת?

כן. כן.

עם מה שאנחנו הבנו – תאשר לי, מר איתי טמקין – שהתכנית המאזנת מגיעה בעצם יחד עם דו"ח קיום ההפרשים.

נכון.

התאריך לא נקוב כאן, אבל אני חושבת שהוא כן נכנס בתוך החוק עצמו. אז הוא כתוב שם גם, שזה יהיה עד ה-1 בנובמבר.

נכון.

בעצם, עד ה-1 בנובמבר הם צריכים להגיע לוועדת הכספים, לקיים התייעצות בנוגע לתכנית המאזנת. זה אומר: עד ה-1 בנובמבר או ב-1 בנובמבר. ואז בעצם, ממילא הדו"ח יופיע פה, יהיה על שולחן הוועדה ונקיים התייעצות.

זה בסדר. מבחינתי, זה מספק. רק יהיה דבר מגוחך: יהיה תאריך מסוים בסוף 2017, בסביבות ה-1 בנובמבר, שהם יצטרכו לעשות שני דברים: אחד, להתייעץ עם ועדת הכספים על התכנית המאזנת. שניים, להגיש למליאה באותו זמן דו"ח.

דו"ח ההפרשים.

גם לכאן אין לזה משמעות. ברגע שהם באים לכאן להתייעצות, הדו"ח נמצא - - -. זה סתם, אדוני היושב ראש.

בסדר. לא מפריע לי. בסדר.

- - -

טוב. בסדר.

כמה זמן יהיה לנו לעבוד, לקרוא וללמוד את הדו"ח והתכנית המאזנת?

אפשר להגיד משהו לגבי נהלי עבודה? תראו, מקובל, כשעושים בקרה, אז יש ביצוע מול תקציב. עכשיו, עיקר הבעיות שהיו לכם בעבר, בכל הנושא הזה של התקציבים הדו-שנתיים, עיקר העניין היה תחזיות ההכנסות שלכם.

נכון.

אתם פספסתם בצורה די דרמטית. לא משנה. בגלל מה שקרה בעולם, בגלל מה שקרה בנדל"ן, בגלל מה שקרה בכל מיני מקומות אחרים. והאמת היא שתחזיות ההכנסות שלכם גם לגבי שנה, לא רק לגבי שנתיים, הן לא. בשנים האחרונות יש הרבה תהפוכות.

- - - למטה גם. לא רק למעלה.

כן, אבל יש הרבה מאוד שינויים, שזה בעייתי. דרך אגב, זה בעייתי גם אפילו אם זה יותר. כי אם אתה גומר עם עודף – זה חלק מהדברים שגם כן קרו לכם – זה אומר שבעצם - - -

תכננת זהיר מדי מההתחלה.

לא. לא. זה אומר שנניח אם היו איזה בעיות גדולות בחינוך או בעיות גדולות ברווחה, פשוט הן לא יכלו לקבל את תשומת הלב. ואתה יודע, פשוט בזבזנו שנה שהיינו יכולים לצמצם פער, לעזור למישהו וכולי.

אנחנו מאוד לא אוהבים את התקציב הדו-שנתי. אוקיי? אבל מה אם נעשה את זה במונחים של ביצוע מול תקציב? כלומר, תחזית הוצאות, תחזית הכנסות, שאתם נותנים עכשיו, - -

זה הדו"ח.

- - ו-snapshot באותו זמן שאתם באים.

חבר הכנסת אראל מרגלית, זה הדו"ח.

כן.

זה בפנים.

בפנים.

יש לו מערכת איזונים, שאם הוא נכנס לגירעון - - -

אני מבין, אבל מה קורה הרבה פעמים בדיונים אתכם, שאתם באים עם פרמטרים מסוימים בזמן מסוים – זה גם מה שקורה הרבה פעמים עם תקציב הביטחון – ואחר כך הפרמטרים הם אחרי לגמרי. ואז קשה להשוות מה ציפיתם ומה קרה.

אז אני מציע שנקבע לעצמנו את הפורמט שבו אם יש תקציב דו-שנתי, שזה תקדים מסוכן, כי אז זה פחות או יותר יהיה הפורמט לעבוד כל פעם שירצו תקציב דו-שנתי, אבל פורמט של הכנסות, הוצאות, מה אתם צופים שיהיה באותה נקודת זמן שאתם צופים להיפגש איתנו. תנו לנו עדכון - - -

זה לא דו"ח ההפרשים?

דיברנו על זה פעמיים: אתמול ושלשום.

כן. דיברנו על זה. בסדר.

אבל הכנסות, הוצאות וביצוע מול התקציב. פשוט.

טוב, בואו נראה קודם כל בסופו של התהליך. אתמול דיברנו על זה באריכות. נראה בסוף התהליך מה התמונה הכוללת. נראה את התמונה הכוללת - - -

אפשר להבין רק כמה זמן יהיה לוועדה ללמוד, להסתכל על דו"ח ההפרשים, ללמוד את התכנית המאזנת. התכנית המאזנת היא - - -

מה-1 לנובמבר עד ה-15 בדצמבר.

לא.

נכון?

עד ה-1 בנובמבר אמרת.

מה-1 בנובמבר אמרתי.

זה מגיע עד - - -. זה חייב להתקיים, ההתייעצות, עד ה-1 בנובמבר.

מה?

יהיו חייבים לקיים את ההתייעצות איתנו עד ה-1 בנובמבר.

נכון.

להגיש ולקיים את ההתייעצות עד ה-1 בנובמבר.

כן, אבל עד ה-15 בדצמבר הם צריכים להגיד האם הם ביצעו את זה או לא.

נכון.

לא, אבל זה כבר אחרי שהם אישרו אותה.

ב-1 לנובמבר זה מגיע לפה.

הם יכולים להביא תכנית מאזנת שהיא חבילה שלמה של חקיקה ושינויים ודברים. זה יכול להיות משהו עצום. אנחנו לא יודעים כי זה לא מוגדר כאן.

מוגדר בחוק.

לא מוגדר. יש להם המון כלים. יש להם סט של כלים שהם יכולים להשתמש בהם.

לפי מה שמוגדר פה, יכול להיות שתהיה לנו בדיוק שעה לקרוא את החומר, ללמוד אותו ולעשות על זה התייעצות.

למה?

יכול להיות.

למה?

ההתייעצות והדו"ח יתקיימו לא יאוחר מה-1 בנובמבר. זאת אומרת, למיטב הבנתנו קיים קושי מבחינת משרד האוצר להביא את הדו"ח מוקדם יותר.

ה-1 בנובמבר זה התאריך שמביאים תקציב.

והם ביקשו במקור את ה-15 בנובמבר. אנחנו ביקשנו להקדים את זה ל-1 בנובמבר. אנחנו הוספנו בעצם שזה יהיה לאחר קיום התייעצות. זה אומר שהדו"ח יכול להיות מוגש יחד עם ההתייעצות באותו יום, שהוא לא יאוחר מה-1 בנובמבר.

נכון.

- - -

היושב ראש, אפשר לחדד פה. אפשר לפתור את הבעיה של - - -

השאלה: אנחנו צריכים לאשר את התכנית המאזנת או רק להתייעץ איתנו?

זו רק התייעצות.

אפשר להציע הצעה, היושב ראש?

כן, מה אתם אומרים?

יש לי שתי הצעות לגבי כל המבנה של התאריכים, ועם ההתייעצות והכול, ואם הוועדה תהיה מוכנה לקבל.

בסופו של דבר, מה שגם אתמול היושב ראש דיבר עליו וחברי ועדה נוספים זה לנסות ולמקסם את הזמן בעצם שיש לדיונים בוועדה. ההצעה המקורית שאנחנו הצענו דיברה על הגשה ב-15 ועד ה-29 בחודש.

בממשלה. ו-31 בחודש בכנסת.

נכון. אנחנו חושבים שההקדמה ל-15 בדצמבר גם לא משרתת את ועדת הכספים בהיבט הזה, כי זה מגביל אתכם בזמן ו"חותך" לכם שבועיים בעצם, שבועיים של דיונים.

זה לא "חותך", כי הקדמנו גם את ה-1 בנובמבר. הרווחנו את - - -

נכון. אז אנחנו חושבים שעדיף להשאיר את זה כ-29. תיכף - - -

לא, לא.

אוקיי. זה לשיקולכם.

זה מה שענית למה ששאלתי?

לא. הוא עוד לא הגיע לזה.

אנחנו, גם בממשלה, לא רוצים שזה יהיה ה-29 בדצמבר. המשמעות של העניין שממש זה נראה מגוחך. זה צריך להיות מוקדם יותר, כמו שדיברנו אתמול. גם בממשלה.

אוקיי. בסדר. אני אנסה רק עוד משפט אחד על זה, ואם אני לא אצליח לשכנע אז אני אמשיך הלאה.

אוקיי. אני חושב שזה לא יפה.

אז אני אנסה להסביר למה אני חושב שזה משרת, לפי דעתי, גם את הוועדה. זה לא רק מאינטרס ממשלתי.

הנקודה היא שהאישור של הממשלה בסופו של דבר זה אישור שאומר שכל הצעדים שהיא הגישה לכנסת כונסו. אין פה עוד איזשהו צעד של קביעת מדיניות חדשה. ולכן מה שאנחנו חושבים שכדאי לאפשר לוועדה לדון - - -

אני אגיד לך למה זה לא נכון. מכיוון שאם אתה אומר ב-15 בדצמבר שכל הפעולות כונסו – אז זה בסדר. אז הפעולות כונסו ועשו את כל הפעולות הנדרשות עם האישורים, כפי שמניתם אותם.

יש לממשלה עדיין אפשרות, ויש גם לכנסת אפשרות, בהתייעצות הזאת, יש אפשרות להגיד: אתם לא מפחיתים כמו שרציתם את האחוז במשרדי הממשלה או רציתם להפחית מע"מ או לא חשוב מה – יש הצעה אחרת לעשות, ויש מספיק זמן כדי לעשות את זה.

לכן, אם אתה בא ב-29 לחודש לממשלה וב-31 בחודש אתה בא לכנסת, כאילו אמרת: סתמת את הגולל על העניין. אתה בא לממשלה כאילו הם מריונטות. אם אתה בא אליהם שבועיים קודם או אפילו פרק זמן יותר ארוך, אתה אומר להם: לא הצלחנו להתכנס בסעיף מסוים. יש להם עדיין אפשרות לקבל החלטה של התכנסות בנושא אחר.

מאה אחוז. טוב. אני מקבל את היתרונות שהוצגו פה. זה גם נכון.

אולי חברי הקואליציה יוכלו בפרק הזמן הזה לנסות לעשות עוד מסכת סחיטות נוספת.

כן. זו הקואליציה. - - - הוועדה.

השאלה מתי אנחנו יכולים בכל זאת לקבל את זה, אדוני היושב ראש? כדי שזה לא יהיה דיון של שעה שבו אנחנו מקבלים את החומר ומתייעצים באותה שנייה. כמה זמן מראש נוכל לקבל את זה?

ולא מוכן.

אבל - - - מה עושים?

זה מה שקורה. הם רוצים להביא את - - -

ומה עושים פה? הם לא צריכים אישור מאיתנו.

כן.

הם צריכים את ההתייעצות איתנו.

הם לא - - -, אבל זה לא מוכן.

השאלה מה מטרת ההתייעצות?

לעשות וי.

נורא פשוט. כאשר היה תקציב דו-שנתי עד היום, היה מגיע תקציב דו-שנתי. נניח, עכשיו, היה מגיע בסוף 2016. ל-2017 ול-2018 אין בדרך שום דבר.

אל תסביר לי את מגמת ההתכנסות. למדתי אותה.

יפה. הם באים אלינו-1 בנובמבר, חודשיים לפני שמתחיל תקציב 2018, ואומרים: הכול בסדר. אין בעיה.

או שיש הפרש.

או שיש הפרש או שיש גירעון. זה הדו"ח. ואנחנו הולכים לעשות פעולות. ואז אתה יכול לקיים דיון כאן, בוועדה, ולהגיד: אתה חושב שהפחתת מע"מ לא שווה שום דבר, ובמקום זה תעשו פעולה אחרת.

אבל אנחנו לא יכולים לכפות עליהם.

אתה לא יכול לכפות. ודאי שלא.

וגם לא יכולים להצביע על - - -

אבל אם הם יחליטו על הפחתת מע"מ, צריך את האישור שלך. הרי זה לא משתנה. אתה מדבר על ראיית המצב הכולל.

כלומר, הם יגישו לנו תכנית, מה שנקרא תכנית מאזנת. אנחנו לא נדרשים לאשר אותה.

נכון, אבל אתה נדרש לאשר - - -

אבל אם יש בתוכה צעדים - -

יש בתוכה.

- - שהם חקיקתיים למיניהם או מיסים או - - -

חקיקתיים או צווים או תקנות. צריך אישור.

לכולם חייב - - - הוועדה.

ודאי.

אנחנו ביקשנו אתמול מספיק זמן. אפילו אם הממשלה תקבל החלטה שהיא לא רוצה לעשות חוק. היא רוצה רק החלטת ממשלה, בגלל שהגירעון הוא גם לא כל כך גדול. גם את זה אנחנו רוצים לדעת כאן, בהתייעצות איתנו. גם אם יהיה מהלך שאין בו גירעון גדול. יש בו גירעון – אמרתי דוגמה של מיליארד שקל. הממשלה הולכת לקבל החלטה. לפי החוק, היא לא צריכה אישור של אף אחד. רק החלטת ממשלה. אנחנו רוצים לדעת את זה, בהתייעצות איתנו.

אבל אם זאת החלטה תקציבית - - - צריך אישור שלנו.

בסדר. מה שצריך צריך.

אבל הדברים שדורשים אישור שלנו, אם יש צעדים שצריכים את האישור של ועדת הכספים.

כן. צריך אישור של ועדת הכספים.

אז במקרה הזה זה לא.

אתה מבטיח שזה לא יהיה גם בצורה של, באותו יום, ה-1 לנובמבר, תהיה לנו תכנית מאזנת, שצריך בה להעלות מע"מ, לקצץ זה. ואנחנו נקיים דיון ונצביע באותו יום?

לא. לא.

לא.

- - -

לא, לא.

לא, לא, לא.

צריך לעשות הבחנה.

אבל הם ככה יבקשו - - -

לא, לא, לא, לא.

לא, לא, לא.

הם יאנסו אותך.

צריך לעשות הבחנה. ההתייעצות היא על התכנית. בעצם, על הצעדים - - -

כן, אבל האישור.

אבל האישור בפועל יגיע אחר כך. ככל שמדובר בהעלאת מיסים, מגיעה לדיון בוועדת הכספים. לפחות כשמדובר בהצעות - - -

אבל הם צריכים מחר בבוקר להעלות מע"מ בשביל - - -

בסדר.

בסדר.

לא על זה מדובר.

זה מגיע לדיון - - -

תיאורטית, כאן אתה צודק. אצלי זה לא יכול לקרות.

אתך לא.

לא, לא. זה לא יכול לקרות.

לפי החוק זה צריך להגיע לוועדת הכספים. לפי התקנות. כל דבר שיהיה כרוך בהצעת חוק או בהעלאת מיסים או בתיקון תקנות באישור ועדה יגיע ממילא לכנסת. אנחנו לא גורעים את זה בתהליך הזה. מה שהם מביאים לנו זו איזושהי תכנית שבה הם כותבים מה הם מתכוונים לעשות, איזה חוקים בכוונתם לשנות. החוקים אחר כך יגיעו לכנסת, אבל אנחנו בעצם דנים בתכנית כי רוצים לראות אותה כמכלול ולקיים עליה התייעצות.

אבל אם את לא מגיבה במהירות - -

אז תגיד במהירות.

- - לפי הבקשה שלהם, הצעדים האלה, המאזנים, לא יהיה להם אפקט.

בכל מקרה, אבל אנחנו צריכים להביא לוועדה.

אבל איך זה שלפי סעיף 3(ג), הוא לא מאפשר להם להביא את התכנית בלי לקבל על זה אישור של - - -?

- - -

ואחר כך צריך עם הוועדה.

אפשר עוד הצעה לגבי התאריכים?

כן.

לגבי התאריכים אין בעיה לקבוע מבחינתנו, היושב ראש, - - - מבחינתכם, שיהיה מועד - - -. מה שאנחנו רוצים לעשות: אין לנו בעיה לקבוע שיהיה מועד אחד להגשה ושבוע לאחר מכן תתקיים היוועצות בוועדת הכספים. אז זה גורע לוועדת הכספים מהזמן של הדיונים. אפשר, אם רוצים, לדחות – עוד הפעם אני מציע – את ה-15 ל-22, כדי "לשחרר" את הזמן מהצד השני - - -

סוף.

מהסוף. את ה-15 בדצמבר ל-22 בדצמבר. את זה אני חוזר - - -

לא, לא - - -. אתה יודע מה, בשביל מה ההתעקשות על זה? יכול להיות שאנחנו טועים, אז טועים. מה לעשות.

הם לא רוצים לתת מרווח לחברים - - -

לא, יש לו טענה. זה לא נכון. יש לו טענה.

לא. ההיפך. ההיפך. אנחנו הצענו יותר זמן.

יש לו טענה, אבל בסדר.

למה? אם זה ב-28 לחודש, אז אין הרבה זמן לשנות. מה.

לא, לא על זה הוא מדבר.

לא.

לא, לא, לא.

לא על זה הוא מדבר.

- - -

עוד דבר אחד שאנחנו מבקשים לנסות לשכנע את הוועדה בו, זה שמועד ההגשה לא יהיה ב-1 בינואר ויהיה ב-7 בינואר. שבוע אחד. אני יודע שאתם - - -

מה? מה? מה?

אתה מדבר על ה-1 בנובמבר.

ה-1 בנובמבר, סליחה, יהיה ב-7 בנובמבר. כן. ונסביר למה: החגים ב-2017, חגי תשרי, מסתיימים ב-11 באוקטובר. כדי שאנחנו נוכל להיערך מבחינה ממשלתית, אנחנו חושבים שזה יהיה מאוד-מאוד צפוף מבחינתנו להתחיל. כי אנחנו רוצים להגיע עם תחזיות כמה שיותר עדכניות. ולבקש פה, אם אפשר, להתחשב בממשלה ולאפשר לנו להגיע עם תחזיות עדכניות ובצורה מסודרת, ושהתאריך יהיה ב-7 ולא ב-1. זה יעזור לנו.

תודה.

מה זה ב-7 בנובמבר – התאריך העברי? ומה זה ה-1 בנובמבר? מישהו יודע?

י"ח.

י"ח בחשוון.

י"ח בחשוון.

י"ח בחשוון – מה זה? זה ה-1 או ה-7?

ה-7. ה-7.

י"ח בחשוון זה ה-7 בנובמבר.

וה-1 בנובמבר?

ט' בחשוון.

החג מסתיים בכ"ה בתשרי. ה-1. ה-1 זה הגשת התקציב.

ומתי תתבצע אותה ההתייעצות? אבל רק לחדד משהו: בגלל שרשום "- - - ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים - - -", כאילו משתמע פה שב-1 בנובמבר אני צריך להגיש את הדו"ח לאחר שהתייעצתי כבר עם ועדת הכספים.

אז כבר הוא הסכים להוריד את זה.

לא משתמע. זו המשמעות.

אז זה כבר מקדים את התאריך שאני צריך להגיש פה. אם זה לא נכון - - -

- - -

מה?

צריך - - - באותו יום. - - - באותו יום.

ה-1.

אבל אנחנו מדברים על אמצע חשוון, רבותיי. זה הולך להיות ימים - - -

אתה הסכמת להוריד את זה, אדוני היושב ראש.

לא על סעיף 3(ב). סעיף 3(ב) הורדתי. אני מדבר על סעיף 3(ג).

למה זו התייעצות ולא אישור של ועדת הכספים? זה לא מובן לי.

בגלל שזה לא אישור. כאשר אי אפשר לעשות את זה.

אבל אדוני היושב ראש תשמע, גם ככה, הרי מה הסיפור של לעשות פה תקציב דו-שנתי. וכולם פה יודעים את זה.

אבל חברת הכנסת סתיו שפיר, אני לא פותח את הדיון הזה.

אבל אדוני היושב ראש, רגע. זה לא פתיחה של - - -

לא מסכים.

אתה לא יודע מה אני רוצה להגיד.

היה דיון אתמול.

אתה לא יודע מה אני רוצה להגיד.

אני הסכמתי לזה, אבל חברי הוועדה הסכימו.

סליחה, אני בכל זאת אגיד את המשפט הזה.

בבקשה.

גם ככה, כל הסיפור של התקציב הדו-שנתי, המטרה שלו זה להביא תקציב ל-2017, וב-2018 לא להביא תקציב לכנסת וכן לעשות תקציב חדש עם כל מיני שימושים בהתאמות, בשינויים ואיזונים. תקציב חדש לגמרי ולדלג מעל הכנסת. עכשיו, בזה שאתה מאשר שזה יהיה רק התייעצות ולא אישור, אתה נותן להם גם לדלג מעל ועדת הכספים.

בסדר.

גם ככה, הדבר הזה פוגע במעמדה של הכנסת. התקציב היה צריך להגיע לשלוש קריאות.

בכל מקרה, אני מגיש על זה הסתייגות. אני אגיש על זה הסתייגות.

הוא לא מגיע לשלוש קריאות. לפחות שיעשו את אישור ועדת הכספים.

אז צריך להגיש עכשיו.

יש לי הרבה הסתייגויות.

אבל אדוני היושב ראש, למה אתה מוותר על הכוח של ועדת הכספים?

אני אסביר. אני אסביר.

רק לעניין ההסתייגויות. אתמול ביקשתי מכל חברי האופוזיציה להגיש בקשות רשות דיבור. רק שוב נבהיר: שאם מגישים בקשת רשות הדיבור, כל האופוזיציה, אי אפשר להגיש גם - - -

לא. אתן רוצות בקשת דיבור. אני מגיש הסתייגויות.

אוקיי.

ואני מצטרפת להסתייגויות של חבר הכנסת מיקי לוי.

אוקיי. אז אני צריכה לדעת בשם מי אתה מגיש: בשמך בלבד או בשם הסיעה?

אני מגיש בשם הסיעה. אני מוכן - - -

בואו נגיש את הכול בשם כל האופוזיציה.

אבל אז אתם לא תוכלו להגיש - - -

לא, אבל אין כאן ויכוח: חלק רצו רשות דיבור. אני רוצה הסתייגויות.

לא תוכלו.

למה? זה גם וגם.

לא. אי אפשר גם וגם.

מה זאת אומרת - - -?

בקשת רשות דיבור היא רק בקשת רשות דיבור. זאת אומרת, תהיה לכם - - - בקשת דיבור או הסתייגות.

אז אני גם רוצה בקשת רשות דיבור.

חברת הכנסת זהבה גלאון רצתה רשות דיבור. אני רציתי הסתייגויות.

גם וגם.

אבל אי אפשר.

אני ביקשתי בשם הסיעה הסתייגות ורשות דיבור.

לא. אם זו הסתייגות מהותית, שגם נצביע עליה פה, אז אני אוכל גם לדבר במליאה ולהציג אותה.

תוכלו לדבר במליאה, אבל בקשת רשות דיבור זה דבר אחר.

בואו רק נסביר בשתי מילים מה זה אומר. בסדר? בקשת רשות דיבור זה אומר שאתם בעצם מבקשים, בלי להעלות הסתייגויות מהותיות שמשנות את הנוסח – לא מצביעים עליהן פה, בוועדה, אלא יש לכם רק זמן דיבור שנספר במליאה. הסתייגות זה בעצם הסתייגות מהותית שאתם מבקשים לתקן את הנוסח, להצביע עליו בוועדה. אם הוא מקבל בוועדה הוא נכנס לנוסח. אם הוא נופל הוא עולה למליאה.

- - - בשם הסיעה מגיש הסתייגות - - -. בשם כל הסיעה.

ובמליאה יש לך את הזמן לדבר ולהסביר את ההסתייגות.

כן. בכל מקרה יש זמן במליאה.

זה הולך למליאה, עורכת הדין שלומית ארליך. כן?

השאלה האם אתה רוצה - - - לתקן את הנוסח ולהצביע על זה פה. זאת השאלה.

סיעת ישראל ביתנו מגישה – כל הסיעה – בקשת רשות דיבור. זה מה שאמר חבר הכנסת עודד פורר. בסדר?

בקשת דיבור, לא הסתייגות מהותית.

כן. לא הסתייגות מהותית.

רשות דיבור.

הכול בסדר. מה שתרצו, נעשה. אני רק רוצה להזכיר לכם מה שהיה אתמול ואני רוצה גם להציע משהו.

זה לא יפריע לך לעבודת הוועדה.

לא מפריע לי שום דבר. זה בסדר גמור.

יש לי שאלה. תן לי שאלה ממש עניינית.

כן.

יש סמכות לוועדת הכספים של הכנסת לאשר את כל התקציב הדו-שנתי. נכון?

כן.

למה שתוותר ועדת הכספים על לאשר את התכנית המאזנת, שהיא הרבה יותר פחות. הרבה יותר קטנה מהתקציב הדו-שנתי? יש משהו פה מבחינה מבנית וקונספטואלית לא - - -. רק לבקש. את התכנית המאזנת, אנחנו נעדכן אותה.

אתה לא מבין. הרי בשנה הבאה, מה שיקרה, הם ייצאו לכלכלת בחירות. ובשביל כלכלת הבחירות הזו הם רוצים לפתור את הבעיה - - -

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, את הנושא הפוליטי - - -

יש רוב בוועדה.

הרי הדו-שנתי - - - 2019.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, את הנושא הפוליטי נדבר, עם כל הכבוד. אבל זה לא הוועדה עכשיו. אני אתן. אני מוכן לתת יום שלם, נדבר פוליטיקה – מה הממשלה הזאת רוצה. זה בסדר. אני גם לא מתווכח על זה. אני קודם כל רוצה שנתכנס לנושא המקצועי.

- - - כולנו יודעים מה זה אומר.

- - -

זו לא בקשת רשות דיבור, אבל הסתייגויות כן. הסתייגויות מכל מיני סוגים את יכולה להציע, לתקן את הנוסח. נצביע - - -

טוב. אני חוזר, אני חוזר ואומר: אם אתם רוצים לדבר פוליטיקה, תדברו פוליטיקה. זה בסדר. אני רוצה שאנחנו נתכנס לנושא המקצועי, קודם כל, דבר ראשון.

רגע. אז ירדנו מה-7 בנובמבר?

מה?

מה-7 בנובמבר ירדנו.

- - -

אני רוצה להסביר ואני מבקש את ההקשבה שלכם. מה שקורה זה ככה: מה שקורה זה שמגיעים ב-1 בנובמבר, מגיעים לפה עם תכנית שמתייעצים עם ועדת הכספים על התכנית הכוללת. גם מה שלא צריך אישור של הוועדה. יש תכנית. והתכנית היא שהתברר שיש גירעון או שיש עודף או שהכול מאוזן, ואנחנו יודעים את תמונת המצב ב-1 בנובמבר. ואנחנו הולכים עכשיו על הצעד. עוד לא התחלנו לדבר על החוק. זאת אומרת, אנחנו דיברנו אתמול על החוק, אבל לראות את המועדים בעניין הזה.

מתברר שיש גירעון לא גדול. בגירעון הלא הגדול, הממשלה מקבלת החלטה. זה מה שהם אומרים לנו. הממשלה מקבלת החלטה שמביאים את המיליארד שקל הזה באיזושהי החלטת ממשלה. אנחנו יודעים מזה. אנחנו לא יכולים לאשר ואנחנו לא יכולים לא לאשר, אבל אנחנו יודעים את תמונת המצב בתקציב הדו-שנתי, בין 2017 ל-2018. זו תמונת המצב. והיה אם הגירעון הוא גירעון גדול, יש את תכנית ההתכנסות שתיכף נראה אותה בחוק. בתכנית ההתכנסות או בכל פעולה אחרת, חלק גדול מזה זה או בחקיקה או בתקנות או בצווים, שצריך את אישור ועדת הכספים. אבל אנחנו יודעים על מה זה הולך. אנחנו יודעים מה התכנית הכללית, מה הולך להחלטות ממשלה, מה הולך לחקיקה, - -

מה עובר לנו למליאה בלי יכולת לשנות.

- - מה הולך לתקנות, מה הולך לכל הדברים האחרים. בדברים האלה צריך את האישור של ועדת הכספים. בהתייעצות, גם בדברים שאינם צריכים אישור, אנחנו יכולים להגיד את דעתנו בעניין הזה. אנחנו בעניין. אנחנו לא מנותקים מזה.

ומה זה משנה להגיד את דעתנו אם אין לנו את היכולת להחליט?

אנחנו לא מנותקים מזה.

למה? לעשות וי על המצפון שלנו?

כן, כן. לעשות וי על המצפון.

- - -

דיברנו אתמול. הרי לא השתנו דברים במליאת הכנסת. מה שיאושר כאן, בוועדה, יאושר במליאת הכנסת.

דיברנו אתמול שהחברים יקבלו רשות דיבור כדי לדבר נגד התקציב הדו-שנתי או כדי לדבר נגד זה שאין אישור של ועדת הכספים. נגד כל מה שרוצים. אם מגישים הסתייגויות מהותיות – אמרה היועצת המשפטית: אין אפשרות להגיש הסתייגות דיבור. ההחלטה שלכם.

אבל אפשר לדבר על הסתייגויות מהותיות - - -

כן, כן.

אדוני היושב ראש, אבל זה לא קשור.

בוודאי. ברור.

בסדר.

אני לא מבינה מה האינטרס של הוועדה, אדוני היושב ראש, לוותר על הכוח שלה בהחלטה על תקציב 2018.

גמרנו.

על המעט - - -

אני מוותר.

למה?

ככה.

למה?

ככה.

אני חושבת שאם אתה מקבל - - - ועדה, ראוי שתסביר.

ככה. לא, לא רוצה. ככה. לא רוצה. לא רוצה. גמרנו. אני לא ממשיך את הדיון הזה.

מה זה הדבר הזה שהכנסת פשוט - - -?

אני לא רוצה. תצביעי נגד.

גם ככה אין לנו - - - כוח.

לא רוצה. הסברתי מה שאני יודע.

אז גם על המעט שוועדת הכספים - - -?

אני לא רוצה, ואני חושב שגם לא צריך.

למה? אני לא מבינה. למה שלא נקבל על זה תשובה רצינית?

לא רוצה.

למה?

ככה. בגלל שאני לא רוצה.

מה הבעיה פה?

לא רוצה. לא ברור?

יש מצב שגם ככה עוקפים את הכנסת. הוועדה זה עוד המקום האחרון שכאילו - - - לתת את האישור. למה - - - את זה בכוח?

את תשאלי 100 פעמים, אני לא חוזר על זה יותר. אתמול היה דיון, אמרנו את דעתנו.

לא. על הדבר הזה לא נאמר.

לא נאמר. ממש לא נאמר. ישבנו על זה רק שעה.

אני חושבת שזה לא ברור. לא ברור מספיק.

בסדר, לא נאמר.

אני יכולה לקבל את עמדת הייעוץ המשפטי? אני רוצה את עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת על הדבר הזה.

אני לא רוצה.

שהכנסת פשוט מוותרת על שארית כוחה בהחלטה על התקציב.

טוב.

איפה נראה דבר כזה?

בסדר.

יש לי שאלה: - - -? הוועדה בעבר אישרה דברים כאלה?

מה פתאום. לא היה ולא נברא. לא הביאו לוועדה.

- - -

אוי, באמת. נו, באמת.

אז מתי הוועדה ויתרה בעבר?

איזה הגיעו לוועדה? ממתי ניתן למשרד האוצר כל כך הרבה כוח. זה חסר תקדים.

טוב. הם רוצים הסתייגויות רגילות – הסתייגויות רגילות. עברנו לחוק. מי שיגיש הסתייגות רגילה אין לו הסתייגות דיבור. חבר הכנסת עודד פורר ביקש הסתייגות דיבור לכל הסיעה שלו. אני מבקש לאפשר להם את זה.

בבקשה. הלאה. על החוק.

רגע, אדוני. שאלה טכנית ליועצת המשפטית. יש לי שאלה משפטית: אם חבר הכנסת עודד פורר מגיש בשם כל הסיעה, ועל פניו אני חלק מהסיעה, אז זה יבטל לי את ההסתייגות המהותית?

את יכולה להגיש.

מצוין. תודה.

כן, ההסתייגויות. מה ההסתייגויות? חבר הכנסת מיקי לוי, מה ההסתייגויות?

טוב. אז אנחנו - - - מהותיות.

אין בעיה. אז בואו נקריא סעיף ותגידו בעצם את ההסתייגויות. בסדר? אני רק אגיד את התיקונים כמו שאתם - - -

- - -

כן. נקבע זמן להצבעות.

- - - יש בעיות?

לא.

- - -

כל מיני תיקונים.

מה? יש משהו מיוחד?

לא.

- - -

התשובה: לא.

- - -

כן. הם מוותרים על היכולת של ועדת הכספים לאשר או לא לאשר את השינויים תוך כדי.

לא, זה לא להאמין.

אבל אין. ועדת הכספים לא צריכה לאשר את השינוי. זה כל העניין.

זו החלטה חדשה. אז על זה מותר לנו גם להתרעם.

אדוני, יושב ראש הקואליציה, בהיותך יושב ראש קואליציה, בתקופה כזו רגישה, צריך גם לשמור על האינטרס הכולל. לא רק של הקואליציה.

אני לא מבינה, ליושב ראש הקואליציה חשוב לנהל את הוועדה? פעם אחת משרד האוצר מנהל את הוועדה, עכשיו יושב ראש הקואליציה?

חבר הכנסת דוד ביטן - - -. אתה יוצר תקדימים, שמחר-מחרתיים או בקדנציה הבאה, כשתהיו באופוזיציה, אתה תבכה על היום הזה.

מה זה שייך?

מה זה "מה זה"? זה שייך. כי אתם לא רואים לאורך זמן. בינתיים, מוותרים על היכולת של המחוקקים.

גם בתור חבר קואליציה צריך לבכות על הדבר הזה.

עזבי אותך - - -

מה, לקואליציה אין - - -

ממש. את רואה את זה מתקיים?

הוא עוד היה יושב ראש ועדת - - -

חברים מהאופוזיציה, - - - זה בולשיט. אף פעם אסור לקחת את זה. ההסתייגויות הרבה יותר מהותיות והרבה יותר טובות ולשם צריך ללכת, ולא לרשות דיבור.

וממילא יש רשות דיבור במהותיות.

על כל הסתייגות.

נכון. על כל הסתייגות מהותית יש לך אפשרות דיבור.

אני רוצה גם את עמדת הייעוץ המשפטי, לפני שממשיכים, על העניין הזה.

- - -

עוד משהו – אתה מוריד את האישור - - - את ההתייעצות? איזה חוק עבר עכשיו בוועדת החינוך, התרבות והספורט שיושב ראש הוועדה צריך להיות לחוץ?

ביטלו לימודי ליבה.

אהההה. אז זה בתמורה לזה. ומישהו מזכיר פה את המחיר, אדוני יושב ראש הקואליציה?

טוב, מה את רוצה?

אז מה, בתמורה לביטול לימודי הליבה אנחנו משלמים בתקציב המדינה?

לא - - -

הרגע אמרת לו: אנחנו עבדנו בשבילך בוועדת החינוך, התרבות והספורט.

למה, ועדת הכספים היא הדבר היחיד שמגן על תקציב המדינה? לא.

אני בטוחה שגם הרמקול קלט את זה.

- - -

אמרת לו: ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה עכשיו בחוק שלך.

עשיתי שם רביזיות בגלל זה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. עשיתי רביזיות. הכול יטופל מחדש.

על כל מה?

עשיתי רביזיות על כל החוקים. בוועדת החינוך, התרבות והספורט הייתי בבוקר. אז עכשיו דנים ברביזיות.

אתם טענתם - - - בעייתי במובן הזה שיכולות להיות בעיות ולא לשים לב אליהן. לכן נתנו לשר האוצר - - -

לא, זה לא - - -

נתנו למשרד האוצר סמכויות לעשות תיקונים מידיים. מה הבעיה?

זה לא המובן של - - -

שמענו את מה שאמרתן. אז עשינו את זה.

זה לא המובן. לא - - - בעייתי.

אנחנו גם שמענו את מה שאמרת.

איך? איך?

זה מה שהיה?

שמעתי את מה שאמרת. אמרת - - - אל תעשה לי הצגות, ומיד לאחר מכן אתה אומר לו פה: במקום אישור תכתוב התייעצות.

אני אסביר לך מה אמרתי - - -

לא, לא - - -. אני לא מתכוון לשנות שום דבר. שידיחו אותי מראשות הוועדה.

רגע, אני לא מבין, משרד האוצר מבקש ממך לשנות. מה עכשיו?

אני לא יודע. יש פה דיון.

מה, אבל דנו בזה כל כך הרבה זמן.

יש פה דיון בוועדה. פשוט לא להאמין.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני רק מבקש ממך, אם את יכולה: בבקשה, את יכולה להגיד מה שאת רוצה. את חברת כנסת.

לא דיברתי עליך, דיברתי עליו.

עבר החוק של תקצוב של מוסדות הפטור אתמול. עבר. לא שיניתי מדעתי כמלוא הנימה. אין קשר בין הדיון הזה לבין הדיון הזה.

לך תגיד את זה ליושב ראש הקואליציה שאמר לנו: עכשיו טיפלנו בזה, ופה תמחק את האישור. תעבור להתייעצות.

הדיון הזה הוא דיון מקצועי. לא קשור לשום דבר.

זה עדיין לא אומר שהקואליציה לא מנסה.

אני מבקש לתת הסתייגויות.

אפשר קודם את חוות הדעת המשפטית של הכנסת, לגבי העניין הזה שהכנסת מוותרת פשוט על היכולות והחובה שלה – לפקח ולאשר את תקציב המדינה?

- - -

מי דורש את זה? מי דורש את זה? - - - ראש הממשלה דורש את זה? מי אמר את זה שהוא דורש את זה?

זה סיפור אחר.

בסדר. אני אדבר איתו.

בסדר, נדבר על זה. טוב.

מי דורש מה?

תגיד לנו מה - - -

לא, אל תגיד להם.

- - - אולי אתם לא מבינים, כיושב ראש הקואליציה זכותי להתערב - - -

נכון. נכון, נכון. זה בסדר.

אין לנו בעיה עם זה.

רק מי ששומר על - - -

רק אתם שומרים על - - -? פקידי משרד האוצר לא שומרים? ראש הממשלה - - -

לא. אני סומכת עליך שתעזור לנו לעשות את זה.

אז אמרתי משהו - - -

תבטל את האישור, תהפוך להתייעצות. ביטלת אותנו לחלוטין.

את צריכה לדבר עם יושב ראש הוועדה. תלכי לדבר.

בוודאי שזכותך, וגם זכותנו להתרעם על כך.

- - - בתהליכים בוועדות הכנסת.

לא. לא ניכנס לוויכוח הזה.

בסדר.

אני רוצה להבין מה אומר הייעוץ המשפטי של הכנסת על העניין הזה. זה מאוד חשוב. זה מעמדה של הכנסת, חבר הכנסת דוד ביטן.

לא. לא קשור.

זה מעמדה של הכנסת.

את לא היחידה שעוסקת בשקיפות.

היכולת של ועדות הכנסת לעשות עבודתן, לפקח על עבודת הממשלה – זה מעמדה של הכנסת.

כל הוועדות בכנסת מבקרות. לא רק את - - -. לא רק.

זה התפקיד שלנו.

כן, אבל לא רק את.

ואתה חושב שהתפקיד הזה פשוט לא משמעותי. בוא נוותר על זה.

הוויכוח בינינו זה לא רק - - -. כל הוועדות מפקחות, כולל ועדת הפנים והגנת הסביבה, כולל ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כולן מפקחות. רק האינטרס - - -

זה לא אני וזה לא אתה. אתה כרגע שולל, רוצה לשלול מוועדת הכספים את היכולת לפקח ולאשר את התקציב.

אני רוצה את עמדת הייעוץ המשפטי על הדבר הזה.

אני מבקש להגיד את ההסתייגויות.

רגע, אבל אנחנו מחכים לעמדה שלהם.

אין לי עמדה. זאת החלטה שלכם.

יש לזה תקדים, שהכנסת מוותרת על הסמכויות שלה?

השאלה אם לא צריך להעביר את זה בחקיקה כמו שצריך.

אז בואו אני אסביר. החקיקה תגיע. זה לא רלוונטי. כל חקיקה שצריכה להיות באישור ועדת הכספים תהיה באישור ועדת הכספים. אנחנו לא גורעים מזה. פה מדובר בתכנית מאזנת. זו תכנית שבעצם מגישה הממשלה לפי המדיניות שלה. ביקשנו שזה יגיע לכנסת. אין לי עמדה - - -

תכנית מאזנת יכולה להיות חוק ההסדרים.

לא.

- - -

- - - צריך לעשות הבחנה: היא יכולה לכתוב בתוך התכנית שהיא רוצה לעשות חוק הסדרים, אבל את חוק ההסדרים הא תצטרך להביא הנה להצבעה. את לא גורעת מהיכולת של הכנסת לבוא אחר כך ולאשר את החוק - - -

אז למה זו התייעצות ולא אישור?

לא לענות על זה.

אבל זאת השאלה ששאלתי. מה זה "לא לענות על זה"?

לא לענות על זה, בבקשה.

אבל זאת השאלה.

הסתייגויות. אם לא מביאים הסתייגויות, אז - - -

אבל זאת השאלה, אדוני היושב ראש. זאת המחלוקת.

בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.

מה זאת אומרת? אני שומרת עליך. אני שומרת על מעמדה של הוועדה שלך.

חבר הכנסת מיקי לוי. הסתייגויות.

זה הגיע ליועץ המשפטי אייל ינון.

הסתייגויות.

אדוני היושב ראש, אתה רוצה שדווקא בתקופתך ועדת הכספים תיחלש?

הסתייגויות. מאה אחוז. אני הבנתי את העיקרון.

תקציב המדינה לשנת 2017, נספח 1063א'.

ואני מצטרף לחבר הכנסת מיקי לוי, וחבר הכנסת מיקי לוי מצטרף - - -

אנחנו נקרא כל הסתייגות ואז תגידו מי מגיש אותה.

בסדר גמור.

- - - חבר הכנסת אראל מרגלית, כי אתה מדבר כרגע בשם המחנה הציוני - - -

כן.

בואו נעשה את זה רק בצורה מסודרת. בסדר? נתחיל פשוט לפי הסדר, לפי הסעיפים.

חבר הכנסת סתיו שפיר, בשם החוק רצית?

בשם החוק. חוק היסוד לביטול מעמדה של הכנסת.

יש לי גם הצעה אחרת.

לפני שנעבור על החוק, לדיון על החוק, רק נסכם את התיקונים בחוק הזה. אמרנו: בסעיף 3(ב) נוריד את המילים "- - -ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת - - -".

בסעיף 3(ג), במקום "צפוי בשנת 2018 - - -", ננסח כך שאם קיים הפרש על פי הדו"ח. ננסח בדיוק איך זה יהיה.

מה?

זה רק טכני. זה לא מהותי. ובעצם, בסעיף 3(ג) יישאר "- - - ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת - - -".

בסעיפים 3(ד) ו-3(ה) התאריכים יהיו: במקום ה-29 בדצמבר – ה-15 בדצמבר. וגם בסעיף 3(ב), במקום ה-15 בנובמבר יהיה ה-1 בנובמבר.

אלה התיקונים.

קיבלנו תשובה, שהבטיחו לנו אתמול, לגבי הסתירה הפנימית?

אנחנו עוברים לחוק עכשיו. עכשיו, החוק.

התיקונים בחוק.

אז בעצם, עכשיו עוברים לחוק. התיקונים בחוק: בסעיף 1 זה תיקון טכני של הנסחות.

בעמוד 3, בסעיף 3 בחוק – זה הסעיף שמתייחס לאישור תקציב ההתאמות לשנת 2018 ולשינויים בתקציב – ביקשה הוועדה בסעיף קטן (ג), לבקשת חברת הכנסת סתיו שפיר, להוריד את החלק שמאפשר שינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2018 בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2017, וכן לשינויים הדרושים לממשלה לאותו מועד. בעניין פסקה זו – שינויים כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב.

אז את זה בעצם השמטנו מהנוסח. כל היתר זה תיקונים טכניים שבעצם מסדרים הכול בפסקה אחת בסעיף קטן (ג).

עורכת הדין שלומית ארליך, להעיר בסוף את ההערות של הממשלה? גם בחוק הזה?

נעשה סעיף-סעיף.

אוקיי. אז יש לנו פה הערה בסוף.

מה ההערה שלכם? לבטל את האישור?

אבל - - - השאלה המרכזית - - - שאמיר הבטיח עליה תשובה, על מה שהיה נראה כמו סתירה פנימית: בין הלכל דין. זאת תהיה - - - תקציב אחת; לעומת זאת, ייחשב - - -

לא, לא, לא. זו טעות.

מה התשובה?

תיכף. היא תסביר. יש דברים שההתייחסות אליהם זה כמו לשנה אחת.

תקציב אחד בשנתיים.

כן. תיכף, תיכף היא תסביר.

רק להבין איך זה הולך לעבוד אז, אם כך.

אז בעצם המשמעות היא שהממשלה תצטרך להביא לאישור ועדת הכספים, לא יאוחר מיום 10 בדצמבר 2017, את הצעת הממשלה לשימוש בתקציב ההתאמות ולהקצאתן בשנת 2018. אם ניתן אישור, ייראו את הסכום שאושר כסכום שהתווסף לתקציב המתייחס לשנת 2018. אבל החלק שמתייחס לשינויים בחלק התקציב, כפי שהערת בדיון הקודם, שאת לא רוצה שיגיע עוד פעם, כמו חוק תקציב חדש במסווה של העברות, מסה של העברות תקציביות – את החלק הזה השמטנו מהנוסח, אז הם לא יוכלו. הם יצטרכו להביא כל העברה מחדש.

תודה.

בבקשה.

גם אתמול, בדיון פה, היושב ראש אמר בסוף הדיון שאם אנחנו נתעקש על הסעיף אז נשאיר אותו. אני באתי להתעקש על הסעיף הזה ואני אסביר גם למה. בעצם, הסעיף הזה מתייחס למצב. אנחנו דיברנו אתמול מה המצב שיכול להיווצר. יש העברות תקציביות שעלולות להיווצר בשנת 2017. שעצם הסיבה שהם ייצרו את ההעברה התקציבית בשנת 2017, כבר נדע להגיד שאותו שינוי בדיוק נדרש בשנת 2018. אנחנו לא חושבים שיש טעם לעשות את התהליך הכפול. זה גם יוצר עודף עבודה מיותרת וגם לא נכון מהותית. כי במידה וועדת הכספים אישרה , לצורך העניין, שבאמת יש חוסר, מה שנקרא בבסיס, לשנים 2018-2017, לדוגמה בתקציב המוסד לביטוח לאומי.

לדוגמה.

מה זה?

לקחת דוגמה - - -

זו פשוט דוגמה שהבאתי אתמול בוועדה, ואני חוזר עליה שוב פעם היום.

אני אומר: אז שנוכל לבוא ולעדכן. אנחנו בעצם רוצים במועד הזה לבוא ולעדכן ולהגיד לוועדה: השינויים האלה מסך השינויים שבוצעו בשנת 2017 הם יידרשו גם בשנת 2018, ואנחנו מבקשים לאשר אותם לפני שמתחילה שנת 2018.

תגיד לי, אז למה שלא תתכננו? אם יש לכם שינויים שהם צפויים ומתוכננים, למה שלא יכניסו את זה פשוט לחוק התקציב, לבסיס?

אז אני אסביר את עצמי יותר טוב. כנראה שלא הסברתי את עצמי - - -

אם יש לכם שינויים כמו כל מיני העברות פוליטיות, אז לא תוכלו לעשות את זה בלי להגיע לוועדה לאישור.

אני אסביר. אני כנראה נכשלתי בהסבר. אני אנסה להסביר יותר - - -

אנחנו הבנו מצוין את ההסבר. פשוט השתמשת במכוון בדוגמה - - -

אבל חברת הכנסת סתיו שפיר, את לא יכולה לשאול בלי רשות ממני. מספיק.

סליחה?

כן. את צריכה לשאול אותי.

- - - אתה מוותר על כוחה של הוועדה - - -

אני מוותר. את לא מוותרת. אני מוותר. בסדר.

- - - אני הבנתי מצוין את ההסבר: מה שאתם רוצים זה לא להגיע - - - העברות תקציביות - - -

לא, אתה לא עונה לה עכשיו. בבקשה. תחזור עוד הפעם על ההסבר.

אני אתן דוגמה שאולי היא יותר נוחה ממקום אחר. לצורך העניין, בשנה מסוימת אנחנו רואים שנקלענו לסביבת ריביות יותר גבוהה ממה שציפינו בתקציב. הריביות כבר מתחילות לעלות, למרות שבתקציב הנחנו שהריבית נשארת באותו מצב. הדבר הזה יגרור בשנת 2017 צורך לתגבר את תקציב הריבית. למצוא מקורות אחרים ולהגדיל את תקציב הריבית. אנחנו נדע כבר להגיד, על בסיס הדבר הזה, שב-2018 סביר להניח, כמעט בוודאות מלאה, אנחנו נצליח שוב פעם לתגבר את תקציב הריבית בשנת 2018.

לא, אבל את הלוואות אתם לוקחים עכשיו, שזה זול.

אז למה לא תעבירו את זה לוועדה? אנחנו ניתן לכם אם יש בזה היגיון.

אבל יש הלוואות שצמודות לריבית משתנה, ולכן גם לשאר הריבית יש השפעה על הוצאות הריבית - - -

אבל אם זה כזה הגיוני, אוקיי? למה אתם מפחדים להעביר את זה דרך הוועדה? הרי הרבה פעמים הצבענו עם הקואליציה, גם מי שלא - - -

יעבור.

זה יעבור.

זה יעבור דרך הוועדה.

זה יעבור דרך הוועדה.

לא, לאישור.

זה יבוא לאישור - - -

- - -

לא, אבל זה יעבור פעם אחת במקום פעמיים. אתם מפחיתים את כוחנו - - -

- - - לוותר על הוועדה ב-2018.

לא. יבוא פעמיים. יבוא פעמיים. יבוא פעמיים - - -

בוא תיתן לנו את אותו הדבר בשלוש דוגמאות שהן פוליטיות. - - - נוח לכם - - -

לא, אבל - - - על כל מקרה ומקרה בנפרד.

כי נורא קל לקחת דוגמאות שהן כביכול ניטרליות. בוא תיקח שלוש דוגמאות פוליטיות - - - לא לקבל בכלל - - - ועדת הכספים.

יש הבדל בין - - -

- - - ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון.

חבר הכנסת מיקי לוי, אני לא מרשה. אני לא מרשה.

שייתן לנו את הדוגמה: - - - ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון – 180 מיליון שקל.

חבר הכנסת מיקי לוי, אני לא מרשה.

בעצם, הכלי הזה נותן לנו אפשרות. גם המנגנון הזה יהיה פעמיים באישור של ועדת הכספים. פשוט שהאישור השני - - -

רק שתביאו אותו כסעיף סל - - -

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

לא, באמת. הגזמת, אדוני היושב ראש.

אני אקרא עכשיו לסדר, אני אוציא החוצה. עם כל הכבוד, זה לא שוק, זה דיון. אני מבקש שהדיון יתקיים באופן מכובד.

אנחנו מנסים לקיים דיון.

כן, בבקשה.

פשוט שהאישור השני של הוועדה יהיה טרם תחילת שנת 2018, והאישור הזה שבעצם ייתן לנו להגיע עם תקציב יותר מדויק לשנת 2018, עוד טרם התחילה השנה, יאפשר לממשלה לפעול בצורה יותר - - -

תביאו תקציב חד-שנתי, רגיל.

ולפי האלטרנטיבה הזאת אתם תצטרכו לבוא פעמיים.

אנחנו, גם לפי האלטרנטיבה הזאת, נצטרך לבוא פעמיים לוועדת הכספים.

איך פעמיים?

לא פעמיים – פעם בשנה.

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

אבל זה לא פעמיים.

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

על מה אתה קורא לי לסדר? שאני מתקנת את הטעות? על מה?

את לא מתערבת באמצע.

בהחלט - - - שיש פה דיון.

תבקשי רשות דיבור – תקבלי.

בסדר, אני אוציא עכשיו.

אני מבקשת רשות דיבור מיד - - -

זה כבר מתחיל להיות חוסר שליטה בוועדה.

ממילא אתה מבטל את הוועדה.

אני קורא לך לסדר פעם שלישית. אני מבקש שתצאי.

אויש, נו, באמת, אדוני היושב ראש. ברצינות.

אני מבקש שתצאי.

ברצינות.

ברצינות הכי גמורה.

טוב. תתנהג בכבוד.

אני מבקש לצאת.

לא. אין שום כוונה כזאת.

אני מבקש לצאת.

אני אשאר פה לשמוע את הדיון הזה וגם להצביע.

אני מבקש לצאת.

תוציא את מי שמבטלים פה את ועדת הכספים ואת מעמדה של הכנסת.

אני מבקש לצאת.

לא יקרה, אדוני היושב ראש.

אדוני היושב ראש, עזוב, נו. בוא נתקדם.

פשוט לא יקרה.

אבל זה לא יכול להיות דבר כזה.

לא יקרה.

שמע, אי אפשר ככה לנהל דיון.

נכון. לא יכול להיות שאתה מבטל את הכנסת.

אני מבקש להוציא אותה.

לא יקרה.

בסדר. אני לא ממשיך את הדיון.

לא, לא, לא, לא יקרה. חבל על הזמן.

- - -

לא. לא. שיוציא את מי שמבטל פה את הוועדה.

אדוני היושב ראש, בוא ננסה לעשות דיון.

אבל אי אפשר לעשות דיון.

אז תן לנו גם את האפשרות - - -

אי אפשר.

תן לנו רשימה של מתי אנחנו מדברים.

בסדר, אבל אי אפשר לעשות דיון.

אבל חלק מהשאלות הן שאלות ענייניות.

חלק מהשאלות - - -?

בסדר. בואי, לא - - -

אבל אי אפשר באמצע - - -

אבל היא התחילה להקריא. יש דברים מהותיים.

זה לא - - -

כל השאלות הן ענייניות ואתה לא תאיים פה בהוצאות מהוועדה, עם כל הכבוד.

אני מאיים. מה זה, זה באמת.

טוב, אני מבקש שתמשיך.

אתה מצביע פה על משהו שהוא לא פחות מתקדים, ואנחנו נקיים על זה דיון. עד הסוף.

חברת הכנסת סתיו שפיר, אני מודיע לך: אם את מפריעה באמצע, את יוצאת. אני מודיעה לך. זה לא שוק.

אני מודיעה לך שאני לא יוצאת לשום מקום. אני אמשיך לנהל פה דיון ולהגן על מעמדה של הכנסת.

אני מבקש להוציא אותה.

זה התפקיד שלי.

אני מבקש להוציא אותה.

לא יקרה.

לא, זה כבר לא יימשך ככה.

פשוט לא יקרה.

אני מבקש להוציא אותה.

אדוני היושב ראש, עזוב את זה. בוא נתקדם.

בסדר, היא מצטלמת עכשיו.

- - -

לא, את לא תוציאי אותי בכוח.

- - -

היושב ראש יאפשר לנו לקיים דיון.

אני מבקש להוציא אותה.

אדוני היושב ראש, אתה לא תוציא אותי מכאן בגלל שאני שואלת שאלות רציניות מאוד על מה שנעשה פה - - - לביטולה של הכנסת.

ביקשתי להוציא אותה.

- - -

לא. לא. לא. אתן תחכו ואנחנו ננהל פה דיון. אני אשאר בדיון הזה. זה לא מעניין אותי שהוא ביקש. הוא עושה פה משהו - - - כנגד הכנסת. גפני - - -

(חברת הכנסת סתיו שפיר יוצאת ממליאת הוועדה.)

למה אנחנו צריכים להגיע לזה, אדוני היושב ראש?

אני מבקש שתסביר את הסעיף עוד הפעם.

אני אסביר. יש מצבים בהם שינוי תקציבי, וניתן דוגמה: אם באמצע השנה הראשונה יוחלט על תגבור, לצורך העניין, של סייעת נוספת בגנים בשנת 2017. תגבור כזה של תוספת סייעת בגנים דורשת כסף תוספתי בשנת 2017. ברור שלפני שמתחילה שנת 2018 הסייעת הזאת לא תלך לשום מקום, ולכן נדרש גם סיוע בתגבור התקציב בשנת 2018.

מה שאנחנו מבקשים כאן זה שיהיה מועד, בעצם לפני שמתחילה שנת 2018, בו הממשלה תביא את השינויים שכבר הוועדה אישרה. תביא שוב פעם לאישור הוועדה את השינויים - - -

בתור מכסה אחת? בתור סל אחד?

לא. את כל השינויים שנדרשים היא תביא לאישור - - -

אבל דיברנו אתמול. אני אמרתי כך: אני אמרתי, אם אתם מתעקשים, אתם יכולים להביא את זה. זה בסדר. אבל אני שואל אותך עכשיו שוב את מה ששאלתי אותך אתמול: בשביל מה אתה צריך את הסעיף הזה? הרי אם אתה מביא את זה לאישור, בלאו הכי החוק מאפשר לך לעשות את זה.

מה שאנחנו בעצם באים פה לעשות, שכבר בשנת 2017 יתבצע שינוי לגבי תקציב 2018. זה בעצם השינוי שאנחנו עושים פה, שאנחנו לא - - -

אי אפשר לעשות את זה היום?

אפשר לעשות את זה היום?

- - -

הוא לא יכול לעשות את זה?

שני דברים: רק נציין שהסעיף הזה הופיע גם בחוקים בשנים הקודמות, הסעיף הזה. אנחנו כן רוצים לבדוק ואנחנו נחזור עם - - -

בסדר גמור. כן. הלאה.

אז אנחנו בעצם עוברים לסעיף 4 – מנגנון ההתכנסות לשנת 2018. אנחנו דנים רק בתיקונים ביחס לדיון אתמול. סעיף 4(א) זה בעצם הדו"ח של קיום ההפרשים.

עורכת הדין שלומית ארליך, זה מקביל לחוק - - -

נכון. נכון.

סעיף 4(א) מתייחס לדו"ח לעניין קיום הפרשים. אנחנו עשינו את התיקון בהתאמה לתיקון שקיבלנו בחוק היסוד, אבל כיוון שבחוק היסוד השמטנו את המילים "- - - לאחר התייעצות עם ועדת הכספים - - -" – גם כאן צריך בהתאמה להשמיט את זה, כיוון שהוועדה קיבלה את זה גם ביחס לחוק היסוד. אז בעצם, בסעיף הזה לא יהיה תיקון.

אנחנו עוברים לסעיף 4(ב). סעיף 4(ב) מתייחס להפחתה האוטומטית של שלושה וחצי מיליארד שקלים ביחס לתקציב ההתאמות.

אבל למה לא כתוב הסכום?

הסכום כתוב בסעיף 3(א). סעיף 3(א) אומר: "תקציב ההתאמות יהיה בסכום של 3.5 מיליארד שקלים חדשים".

סעיף 4(ב) אומר שאם "נקבע בדו"ח לעניין קיום הפרשים כי קיים הפרש הוצאות או הפרש גירעון, יראו את תקציב ההתאמות כאילו הופחת - - -" – כלומר, אוטומטית – "- - - בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש האמור".

במהלך הדיון אתמול התעוררה השאלה האם נכון או לא נכון שהפחתה של תקציב ההתאמות תהיה באישור ועדת הכספים. הוועדה לא הכריעה האם היא רוצה שיינתן אישור ועדת הכספים לצורך ההפחתה האוטומטית של עד שלושה וחצי מיליארד שקלים.

אבל, אגב, גם כשאומרים הפחתה, יש לזה משמעויות, לפעמים חברתיות. זה שזה יבוא בכלל - - -

לא, לא, לא. זה לא המקרה.

למה? תקן אותי אם אני לא מבינה נכון. אמור להיות תקציב התאמות שאמורה להיות בו איזושהי תוספת. אם יש חריגה ובחישובים – שלושה וחצי מיליארד שקל ירדו אוטומטית.

לא משום סעיף, אלא מסעיף התאמות שמופיע בתקציב 2018.

שלושה וחצי מיליארד שקל נשארים בצד בדיוק בשביל ההתאמות האלה.

רק שלושה וחצי מיליארד שקל.

כן. אז ההתאמות האלה, אבל בדיוק בגלל שאתה שם אותן בצד; בין היתר, מתוך תכנון של הצרכים.

לא בצד.

אז להגיד שאתה מבטל אותן והצרכים האלה לא קיימים, זה לא סביר.

דווקא זה מהלך נבון: עד שלושה וחצי מיליארד שקל. זו הרזרבה.

תקציב ההתאמות – אתמול דובר עליו. זה שלושה וחצי מיליארד שקל שנמצא, לא בתקציב 2017. הוא נמצא בתקציב 2018 לצורך העניין הזה. הוא לא נמצא בסעיף תקציבי. אם יש מצב כזה שבו צריך להשתמש בו לכיסוי הגירעון – כתוב בחוק – ואז לוקחים את השלושה וחצי מיליארד שקל האלה בתקציב 2018 ואיתו מכסים את הגירעון. לזה זה מיועד.

התעוררה אתמול השאלה, היות והתקציב הזה לא הולך משום מקום אחר. הוא יורד מתקציב ההתאמות: האם צריך אישור של ועדת הכספים – כן או לא? אומרים אנשי משרד האוצר: לא צריך אישור של ועדת הכספים, מכיוון שאין בדבר הזה איזושהי פעולה שיורדת מסעיף מסוים. לזה זה מיועד. את זה אנחנו מאשרים היום.

אני גם חשבתי ככה. אני חשבתי אתמול שלזה. אלא אם כן, משתמשים עם זה לדברים אחרים ואז צריך אישור של - - -

אבל בגלל שזה לא יעבור דרכנו בכלל, אתה לא תדע את זה.

לא, דרכנו. ודאי דרכנו.

- - -

ודאי.

אז אם זה אוטומטי אז איך זה דרכנו?

אז אני אסביר לך, חברת הכנסת מיכל בירן. זה לא שעושים שינוי בהוצאה. זה לא שלוקחים עכשיו סעיף הוצאה - - - אותו. הרי החשש הוא שהגירעון ייווצר כתוצאה מתחזית הכנסות נמוכה מדי. לכן, אין שינוי. זה לא שעכשיו באים ואומרים: מעכשיו אנחנו נוציא יותר כסף על גידולי חסה ביהודה ושומרון. לא. - - - אנחנו נשארים באותה תקרת הוצאה כדי לממן אותה. ופשוט, במקום להגדיל את הגירעון, יש לי את השלושה וחצי מיליארד שקל, שעם זה הוא - - -

המהלך הזה הוא דווקא מהלך אחראי שבא ואומר: יש לי גירעון של עד שלושה וחצי מיליארד שקל - - - להטיל מיסים או מהלכים - - -

אני מבקש לדעת מה נגמר עם השינויים שנדרשו אתמול.

אז מה אתה - - -?

זה בלי אישור ועדת הכספים. אני מקבל את העמדה שלהם.

בסעיף 4(ה) שבעצם מדבר על מסגרת פעולות האיזון שבתכנית המאזנת. סעיף 4(ה) קובע שהממשלה רשאית להפחית את סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב הקבועים בתקציב הדו-שנתי בחלק המתייחס לשנת 2018 בשיעורים שתחליט. ביקשה הוועדה להכניס פה אישור ועדת הכספים של הכנסת. זה בעצם לעשות שינויים תקציביים ביחס לשנת 2018 במסגרת - - -

זה ממש תקציב חדש. כי אם אנחנו הולכים להפחית בתקציב של המשרדים, בין היתר, אדוני, גם תקציבי משרד הרווחה והשירותים החברתיים יכולים להיות שם. כי אתה נהגת - - - של הרווחה.

לא. זה אמרנו שגם לגבי - - -

אפשר להשתמש באותה דוגמה גם לצד השני. באמת נדמה לכם שתקצצו בשירותים לאזרחים בלי אישור ועדת הכספים?

לא, לא, לא. אנחנו לא מסכימים.

בטח שלא. על זה אני רוצה את הייעוץ המשפטי לכנסת.

זה מה שאתה אמרת: ייקחו - - -

אתם מתנגדים לעניין הזה?

אני רוצה להסביר.

היום, כשאתם עושים קיצוץ פלאט, אתם באים לוועדת הכספים?

אני רוצה להסביר את כל - - -. נסביר ונציע את הפתרון שאנחנו חושבים שאפשר פה. אולי עם חברי הוועדה בעצם - - -

אתם לא צריכים על זה להאריך. זה דבר שצריך אישור של הוועדה.

היום לפי המבנה החוקי הקיים, התקציב מגדיר למשרדים את גגות ההוצאה שלהם, וזה גם ככה מנוסח – חוק יסודות התקציב – כמה המקסימום. בעצם, הכנסת מתירה לממשלה מה המקסימום שהיא יכולה להוציא בכל סעיף. הממשלה יכולה, וזה לפי - - - החוקים, והחוק מתייחס לזה, להוציא פחות ממה שהכנסת התירה לה.

תקשיב, זו בדיחה. טוב, אני כבר קולטת את המשפט הבא: אני אתן לחברים - - -

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אבל עם כל הכבוד, אני רוצה לשמוע. אני לא יודע גם מה העמדה שלהם.

כן.

ולכן מה שאנחנו רצינו פה זה בעצם להעביר את הסיפור שהממשלה תוכל בשביל להתכנס, להגיד שהיא תוציא פחות ממה שהכנסת התירה לה. ואנחנו חושבים שזה עומד במבנה החוקי הקיים - - -

זה קיצוצים בתקציב. אתה יכול לכבס את זה באיזו מכבסת מילים, להוסיף כמה כלור, אבקת כביסה – זאת בדיחה. הם מסתלבטים עלינו.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני לא מאפשר. אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

אני כן אבקש להבחין, ואולי זה ייתן מענה לחלק מהדברים שנאמרו פה. יש את הסעיף שדיברנו עכשיו, באופן כללי, הסעיף שמתייחס באופן כללי לאפשרות של התאמת התקציב בשנה השנייה, ויש סעיף בפרט שמתייחס לסיפור של 1%, שנראה אותו בהמשך.

מה 1%?

קיצוץ רוחבי.

שבמידה ולא יתקבלו החלטות אחרות, אז הממשלה תוריד 1% מסך ההוצאה. את הסעיף הזה של ה-1% מסך ההוצאה אנחנו מבקשים להשאיר בידי הממשלה על בסיס אותו רציונל שדיברתי עליו הרגע, שהממשלה יכולה לבחור, להוציא פחות 1% מההוצאה שלה, וזה נראה לנו סביר להשאיר אותו ככה.

זה הרבה כסף.

כמה מיליארדים.

את הסכום שמעבר לזה אפשר להעביר לאישור ועדת הכספים.

אני רוצה את הייעוץ המשפטי.

- - -

- - -

אתה עושה דיל עכשיו? לא הבנתי מה שאתה אומר.

לא דיל - - -

אני מדבר רק על הסעיף הזה.

זה ארבעה מיליארד שקל. לא – 3.7 מיליארד שקל.

הסעיף הזה מצריך אישור ועדת הכספים. מר איתי טמקין, אל תעשו איתי דילים. לגבי הקיצוץ הרוחבי אני הולך לעשות הפסקה. ואומרים שראש הממשלה ביקש. אני הולך לברר אם ראש הממשלה ביקש. אם הוא ביקש אני אנהל איתו דיון. אם הוא לא ביקש, אני מבקש – גם בקיצוץ הרוחבי צריך אישור ועדת הכספים.

- - -

לא רלוונטי זה לא הסעיף. כל הוראה על סעיף - - - העברות רגילות.

כשגורעים זכויות צריך אישור של ועדת הכספים. וזאת המשמעות של זה.

יושב ראש הוועדה, אני אומר: הסעיף - - -

דבר רק על הסעיף הזה. הסעיף הזה – אתם הסכמתם. לא יכול להיות אחרת.

חברים, לא יכול להיות שהממשלה תחליט - - -

לקצץ במיליארדים, בשירותים לציבור, בלי אישור ועדת הכספים.

למשל להחליט שאפשר לקצץ - - -

הלאה, הסעיף הבא. הסעיף הבא.

- - -

לא, לא, לא – אישור ועדת הכספים. אין דיון על זה.

מצוין.

סעיף 4(ו) אומר שבעצם הממשלה תגיש לכנסת. זה שוב התכנית המאזנת. זה בעצם המשך להוראת חוק היסוד. בהתאם למה שקבעה הוועדה בחוק היסוד, הממשלה תגיש לכנסת, לאחר התייעצות עם ועדת הכספים. והתכנית המאזנת תוגש לא יאוחר – התאמנו את זה בתאריכים – ב-1 בנובמבר 2017.

ה-7 או ה-1?

ה-1.

ה-1, ה-1, ה-1.

- - -

יש לי שאלה, אדוני: התכנית המאזנת הזו, יש בה גם קיצוצים? יכולים להיות בה גם קיצוצים, בתכנית המאזנת?

יש בה קיצוצים. התכנית המאזנת מדברת על 10 מיליארד שקל. הם מורכבים משלושה וחצי מיליארד שקל של תקציב ההתאמות, שהוא עומד בסעיף נפרד בתקציב 2018.

שזה 1%? זה לא האחוז.

לא, לא, זה לא 1%.

לא. אחוז הקיצוץ.

לא, זה לא האחוז. שלושה וחצי מיליארד שקל. יש עוד שניים וחצי מיליארד שקל שנמצאים, שאותם מפחיתים בהמשך. זה נראה הלאה. יש ארבעה מיליארד שקל שעל זה מתחיל עכשיו הוויכוח.

האחוז הזה.

1% מתקציב כל המשרדים, שהם מבקשים שזה יהיה בלי אישור ועדת הכספים. אני לא יודע מי זה שמבקש. אני הולך תיכף לברר.

שזה חלק מהעשרה או מעבר לעשרה?

זה חלק מהעשרה.

לא, לא, זה בתוך העשרה: שלושה וחצי, שניים וחצי וארבעה.

אז יש לי שאלה: אם יש לנו עודף תקציבי, כמו שאומר שר האוצר, של ארבעה מיליארד שקל, שפחות או יותר זה הסכומים - - -

כן, כן. אם יש לנו עודף, לא גירעון.

אם יש לנו עודף, למה אנחנו נותנים אותו לחברות במקום? ובמקביל, אנחנו עוד מקצצים ארבעה מיליארד שקל בלהוריד שירותים. זאת אופציה פה.

לא, לא, לא, לא.

אדוני היושב ראש, למה לא? למה לא?

לא, לא.

- - - קיצוץ. אז לא הבנת את השאלה, חבר הכנסת עודד פורר.

אם יש עודף, אין קיצוץ. אין קיצוץ.

אבל לא יישאר לך עודף כי הם ייתנו אותו בהורדת מס הכנסה וייתנו אותו בהורדת מס החברות.

לא. אנחנו לא מדברים פה על - - -. מדובר בהפרש.

כן, בגירעון.

יש לי הצעה למשרד האוצר: תשימו את תקציב ההתאמה גם ב-2017. תהיה לכם קופה של שבעה מיליארד שקל במקום - - -. שלושה וחצי מיליארד שקל ב-2017 ושלושה וחצי מיליארד שקל ב-2018.

יש שאלות באמצע, בבקשה. חברת הכנסת מיכל בירן.

עורכת הדין שלומית ארליך, האמירות שלך על זה שזה לא משנה איזה: יש גירעון, זה קיצוץ. בסוף, אין ארבעה מיליארד שקל שאין להם תגיות. אוקיי? כשזה בא בלי ידיעתנו ובלי הדיון הציבורי. וראינו את זה כבר, איך ברגע אחד אומרים לנו: לא, הגירעון נורא, חייבים לקצץ. ואז, בעודף שנוצר מזה, מחליטים איך לפזר את הכסף על פי סדר עדיפויות שאנחנו לא רואים איתו עין בעין. כמו שפתאום הפחיתו את המע"מ וזרקו חמישה מיליארד שקלים, שאנחנו היינו רוצים שזה יגיע לציבור ולרווחה ולדברים אחרים, וזה לא הגיע לציבור.

זה לא הגיעו לציבור.

כך שהאמירה הזאת שיכול להיות קיצוץ רוחבי של 1% - - -

עורכת הדין שלומית ארליך מכחישה את הדבר הזה מכל וכל.

אוקיי.

לא היה דבר כזה.

אז זה מה - - -. בכל מקרה, אני רואה בחומרה את האפשרות לתת למשרד האוצר לעשות קיצוץ רוחבי של 1%, של ארבעה מיליארד שקלים.

- - - את זה אמר גיא - - -

והוא יבוא לפה. הוא יבוא לפה.

אז בואי נדלג על זה.

הלאה.

בואו נדבר על זה. על זה.

סגור שזה באישור הוועדה.

זה - - - שלנו. שמעת. באו אליי ואמרו שיש גורמים בכירים שמבקשים שזה לא יהיה באישור ועדת הכספים. אני אעשה הפסקה, אני אבדוק את זה. יכול להיות שאני אתקפל ויכול להיות שאני לא אתקפל.

אני סומכת עליך. אנחנו כולנו שמים את מבטחנו בך עכשיו. שתבין כמה כובד יש לך על הגב.

ואם יהיה עודף תקציבי?

- - -

- - -

- - -

אם הוא הולך לכיסוי החוב הלאומי, לא אכפת לי.

החלוקה של השלושה וחצי מיליארד שקל?

לא. אם יהיה עודף, לצורך העניין. אם הוא הולך לכיסוי החוב הלאומי – לא מעניין אותי. אבל אני לא רוצה שאתם תחלקו לפי מה שאתם מבינים.

אבל אותי כן מעניין.

חבר הכנסת מיקי לוי - - -

אני שאלתי שאלה מקצועית.

הוא שאל שאלה טובה: מה קורה כשיש עודף?

זה כתוב. זה כתוב.

אנחנו מגיעים לזה. מגיעים לזה.

אנחנו בסעיף 4(ח) בעמוד 5. סעיף 4(ח) – בעצם, ביקשה הוועדה לשנות את המועד. זה שוב העניין של האם בוצעו חלק מפעולות האיזון או כל פעולות האיזון. הוועדה ביקשה שבמקום ה-29 בדצמבר - - -

התקציב יוצא בחנוכה. התאריך - - -

בסופו של דבר, במקום ה-29 בדצמבר החליטה הוועדה על ה-15 בדצמבר, ותיקנו את זה בסעיף 4(ח).

בסעיף 4(ט), שממשיך לעמוד הבא, לעמוד 6, בפסקה אחת, מהרגע שמניחה הממשלה את האישור לעניין ביצוע פעולות האיזון שבתכנית האיזון – פסקה אחת אומרת שייראו את סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב הקבועים בתקציב הדו-שנתי בחלק המתייחס לשנת 2018 כאילו הופחתו בסכומים שעליהם החליטה הממשלה לפי הצעת שר האוצר, וביקשה הוועדה להוסיף את אישור ועדת הכספים, כך שסכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת 2018 יפחת בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש, אך לא יותר מ-1%.

זה ה-1%?

זה אותו 1% שדיבר עליו מר איתי טמקין, של ארבעה מיליארד שקלים.

זה הסעיף.

וכאן הוספנו את אישור ועדת הכספים.

וסעיף 4(ט)(2) מדברת בעצם על העודפים. חברת הכנסת מיכל בירן, לשאלתך. בעצם, במסגרת הסעיף נכתב שבמסגרת הפעולות שרשאי שר האוצר לעשות, הוא רשאי להחליט שלא להפעיל את סמכותו להטיל שימוש בסכומים עודפים לפי סעיף 13 לחוק יסודות התקציב. ואם החליט כאמור, לא ניתן יהיה עוד לעשות שימוש בסכומים האלה.

אתם מחקתם את זה.

בגלל שהוא גם היום יכול לעשות את זה.

דיברנו אתמול בוועדה, שבעצם המשמעות היא שכבר היום הוא יכול להחליט לא להפעיל את סמכותו להתיר שימוש בסכומים עודפים.

הוא לא מביא עודפים ונגמר העניין.

בעצם, הכוונה של הסעיף, כפי שהציג אותו משרד האוצר, הייתה לכבול את ידיו של שר האוצר. מספר חודשים לאחר מכן כן לאשר את השימוש בעודפים. הוועדה לא קיבלה את העמדה הזאת, ולכן מחקנו את זה מהנוסח.

אז אנחנו רוצים להתייחס לגבי שני הסעיפים. לסעיף הראשון נתייחס אחר כך, כי זה הסעיף שהיושב ראש אמר קודם שהוא רוצה גם לדבר בעניין עם ראש הממשלה.

אני לא אמרתי שאני רוצה לדבר עם ראש הממשלה. אמרו לי שראש הממשלה אומר. לא בטוח. צריך לבדוק את זה.

שהוא רוצה לוותר על אישור ועדת הכספים?

גם לא אמרת: ראש הממשלה.

גם לא אמרתי: ראש הממשלה.

למה החליטו שזה ראש הממשלה?

כי אף אחד לא סופר את שר האוצר כנראה. הם חושבים שראש הממשלה נותן הוראה לשר האוצר, ובסוף זה מגיע גם לפה. זה מה שאמר אגף התקציבים. הבנתי נכון. עכשיו השאלה היא כזו: האם שר האוצר רוצה לבטל את הסמכות של אדוני היושב ראש כיושב ראש ועדת הכספים?

אני לא יודע. אני לא דן על זה עכשיו.

וכמה זה יעלה לנו?

לגבי הסעיף השני, אני אסביר מה אנחנו - - -

אבל בשביל מה אתם מעלים את זה?

אני אסביר: היושב ראש, בניגוד לסעיפים אחרים שביקשנו, אז הסעיף הזה, גם אחרי שבדקנו אותו, גם אחרי הדיון פה אתמול, הוא כן קרדינלי בשבילנו, ואני אסביר למה.

איזה סעיף?

סעיף 4(ט)(2). נמחק שם - - -. בעצם, אני אסביר למה היא חשובה.

אתה מתנגד למחיקות?

אני מתנגד למחיקה בסעיף 4(ט)(2), ואני אסביר למה.

תגיד לי, אם היו לכם סיכומים, למה הם חוזרים על - - -, אדוני היושב ראש?

לא יודע.

אז בוא תפזר את הוועדה היום.

בעצם, תכנית ההתכנסות באה - - -

למה אני נמצא בתחושה שמה שאני מסכם אתכם, אתם חוזרים אחר כך עם זה ששום דבר לא מסוכם? באמת, תגידו. למה יש לי תחושה כזאת?

ולמה היא מגובה בעובדות?

אני עושה הפסקה רבע שעה. בעוד רבע שעה תהיינה הצבעות.

מה הצבעות? יש עדיין הסתייגויות - - -

על ההסתייגויות, על ההסתייגויות - - -

בעוד רבע שעה תהיינה - - -

אפשר לקבל סיכום על איפה, בסופו של דבר, יש אישורי ועדה ואיפה אין אישורי ועדה?

(הישיבה נפסקה בשעה 12:01 ונתחדשה בשעה 13:30.)

אנחנו בחוק יסוד תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (מ/1063).

חבר הכנסת מיקי לוי, מה ההסתייגות שהתחלת להגיד?

אני רק רוצה, אדוני, לידיעת חברינו מהקואליציה, שלא תופתעו: זה ייקח עכשיו שעות רבות. כי אנחנו הולכים להצביע על כל הסתייגות בנפרד.

בכבוד. בבקשה, הסתייגות.

רק אם אפשר להגיד בשם מי. בסדר?

בבקשה?

בשם מי. בשם מי.

בשם מי ההסתייגות.

בשם חבר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד.

- - -

רגע, חבר'ה, אתם מצטרפים?

אנחנו מצטרפים.

מצטרפים. מצטרפים.

בשם כל מפלגות האופוזיציה.

חברת הכנסת זהבה גלאון, תצטרפי. אני חזרתי על ההסתייגויות של חבר הכנסת מיקי לוי. כולן הסתייגויות לעניין. אני מציע שנצטרף להסתייגויות - - -

אדוני היושב ראש, בכל הוועדות שומעים ומצביעים פעם אחת.

מה עושים?

בכל הוועדות שומעים - - - ולא מצביעים ואחר כך מצביעים.

לא, לא – מצביעים.

אבל אם יש לכם הסכם; חברי הכנסת דוד ביטן ומשה גפני, אם יש לכם הסכם, ביניכם, אני מבקשת שתציגו אותו כאן.

אין, אין הסכם. איזה הסכם?

צודקת.

אין לנו שום הסכם. בבקשה.

אין שום הסכם?

אין שום הסכם?

שום הסכם.

לא. איזה הסכם?

אבל לא הצבעתם על ההסתייגות שלי.

איזה הסכם?

אם את מה שאמרתם בעל פה, הגעתם להסכמות - - -

אבל זה כתוב בחוק.

- - -

לא. זה כתוב בחוק, חבר הכנסת מיכל בירן. מה שאמרתי כתוב - - -

לא. - - - תוספת.

אפשר להבין מה סוכם פה בזמן שיצאתי מהחדר?

לא. אי אפשר. יקריאו את זה. חוק יסוד תקציב המדינה לא סוכם - - -

אז על מה אנחנו מצביעים?

כתוב בחוק.

אבל מה סוכם?

מה שסוכם כתוב בחוק.

אם הגרסה שיש פה מולנו – בלי שום שינוי - - -

מה - - - כתוב בחוק. זה הכול.

אני לא הייתי חלק מהזמן, כי היושב ראש הוציא אותי.

אז זה כתוב.

אז בבקשה, תגידו אם היה שינוי.

בסדר. בסדר. יש בקשה שלך להסתייגות. שמה היא אומרת?

לפי ההסתייגות שהגישה חברת הכנסת סתיו שפיר – חוק היסוד יהיה בשם החוק, במקום שם החוק: חוק היסוד לביטול מעמדה של הכנסת.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

אדוני, האם תוכל להגיד לנו את השמות של מי שמצביע מהקואליציה?

תקריא את השמות בפעם הראשונה.

למען הפרוטוקול, שיידעו מי לא יודע על מה אנחנו מצביעים והגיע להצביע.

בפעם הראשונה להקריא את השמות.

מטעם הקואליציה נוכחים בחדר ורשאים להצביע זה יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת משה גפני.

אני נגד ההסתייגות.

נגד.

נגד. הלאה.

חבר הכנסת מיקי זוהר?

חבר הכנסת מיקי זוהר? נגד. חבר הכנסת מיקי זוהר נגד.

חבר הכנסת בגין?

נגד.

חבר הכנסת דוד ביטן?

נגד.

עורכת הדין שלומית ארליך, אנחנו גם מצטרפים, כדי להכפיל את ההסתייגויות.

חבר הכנסת יהודה גליק?

נגד.

נגד. אתה במקום חברת הכנסת נאוה בוקר.

כן.

חברת הכנסת רחל עזריה?

נגד.

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון במקום חבר הכנסת אלי כהן. נגד.

חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי במקום חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

נגד.

חבר הכנסת יגאל גואטה במקום חבר הכנסת יצחק וקנין.

נגד.

זה היה נגד. אתם רוצים בעד?

מי בעד ההסתייגות.

חבר הכנסת אראל מרגלית.

בעד ההסתייגות.

חבר הכנסת יוסי יונה.

חברת הכנסת מיכל בירן במקומו.

חברת הכנסת מיכל בירן במקום חבר הכנסת יוסי יונה.

חברת הכנסת מיכל בירן.

את בעד ההסתייגות.

אני בעד ההסתייגות.

חברת הכנסת סתיו שפיר במקום חבר הכנסת מיקי רוזנטל?

בעד.

ברשימה המשותפת – חבר הכנסת אחמד טיבי אינו נוכח.

חבר הכנסת באסל גטאס.

בעד. כן.

מיש עתיד – חבר הכנסת מיקי לוי.

בעד.

וממרצ – חברת הכנסת זהבה גלאון.

בעד.

כמה בעד? כמה נגד?

10 נגד, שישה בעד.

עכשיו, ההצבעות יהיו בהרמת ידיים. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי, מה ההסתייגות?

חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2018-2017 יהיה רק ל-2017.

רביזיה, רביזיה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

אנחנו בעד. האופוזיציה בעד.

הקואליציה נגד.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה. רביזיה.

רביזיה. בסדר.

לגבי שם החוק יש לנו עוד הסתייגות.

בבקשה.

במקום חוק יסוד: תקציב המדינה, אז חוק פסול של שנתיים בתקציב המדינה.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אפילו קשה להם לנמק את ההסתייגויות.

אדוני היושב ראש, יש לי שאלת הבהרה: חלק מהאנשים שכאן עכשיו היו - - -

- - -

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, את נגד חברת הכנסת זהבה גלאון? אז למה את מפריעה לה לשאול?

אני מתכוונת להפריע לכל ההליך הזה שבא לבטל את הוועדה שלך - - -

את לא יכולה להפריע. את לא יכולה להפריע. אם את מפריעה - - -

אני עוזרת לך לעצור את לקיחת האחריות - - -

להפריע לא. אפשר להצביע נגד ולהפיל את החוק. זהו.

אדוני, חלק מהנוכחים כאן שהיו בתחילת הדיון, הלכו לוועדות אחרות וחזרו. ובינתיים הבנו שהייתה פה חגיגה, כזו או אחרת. ואחד הדברים שהוטרדנו מהם באס.אמ.אסים ששלחו לנו, זה שהולכים לפגוע במעמדה של ועדת הכספים, ואני מבינה שיש כאן הנחייה מראש הממשלה.

האם תוכל להגיד לנו, אדוני, מה הסיכום?

לא.

לא אמרתי שתענה לי אם זה ראש הממשלה או לא.

לא.

אני לא הייתי מסבכת אותך שתגיד לי אם זה ראש הממשלה.

לא. לא. לא.

אני רוצה שתגיד לנו, לוועדה - - -

התשובה: לא.

אבל עוד לא שמעת מה השאלה.

בכל מקרה, התשובה לא.

האם תוכל להגיד לוועדה מה הסיכום שהושג?

התשובה היא עניינית. אני אגיד לך. אנחנו עכשיו עוסקים בחוק יסוד: תקציב המדינה. חוק יסוד: תקציב המדינה, אין בו שינויים ממה שדיברת.

למעט מה שהקראנו.

למעט מה שהקראנו, כמובן, על מה שהיא מדברת. יש שינוי שהוא יהיה בסוף חוק התקציב ההוא, ושם אני אסביר את זה. זה לא קשור לעניין.

הכול קשור.

הכול קשור – בסדר.

מה ההסתייגות הבאה?

ההסתייגות שלי היא גם לשם החוק. אני מבקשת לשנות את שמו: חוק היסוד להישרדותו הבלתי נגמרת של נתניהו.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברת הכנסת מיכל בירן לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. הלאה.

חבר הכנסת אראל מרגלית, מה ההסתייגות?

שבשם החוק, שהשם יעבור להיות הצעת חוק יסוד פיגוע כלכלי לשנת 2018-2017.

הצעה מעולה.

פיגוע כלכלי קשה.

פיגוע כלכלי קשה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגדה?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית לא נתקבלה.

יש לי הסתייגות נוספת.

בבקשה. חברת הכנסת סתיו שפיר.

חבר הכנסת בני בגין, אתה מצביע איתנו?

מה?

תצביע איתנו.

אני הצבעתי למרות שלא הבנתי למה בחרו במינוח פיגוע קשה כשאפשר לומר פיגוע אנוש - - -

60 אלף עסקים קטנים שנסגרו - - -

שינוי נוסף, לפי הצעת חבר הכנסת בני בגין, לשם החוק - - -

אין - - -

הוא הציע.

הציע – אני לא מקבל הצעות.

רגע. אבל רביזיה להצעה של חבר הכנסת אראל מרגלית – אני חושבת שאם תחשבו עליה עוד קצת, יש מצב שתשתכנעו.

חברת הכנסת סתיו שפיר – הסתייגות.

אז במקום השם הנוכחי ייקרא החוק: הודעת משרד האוצר על כך שאינו יכול ושאינו מעוניין לתכנן תקציב אמיתי, ולכן הוא מעביר תקציב פיקטיבי.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברת הכנסת סתיו שפיר לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני דווקא נגד באופן ענייני. באופן ענייני אני נגד. אני רוצה להסביר.

לא, לא, אין הסברים.

יש לי הסתייגות. במקום השם הנוכחי, במקום השם המוצע, אני מציע שם, השם שאני מציע: חוק תקציב עוקף ועדת הכספים. עוקף חוק, עוקף ועדת הכספים של הכנסת. חוק עוקף ועדת הכספים של הכנסת.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת באסל גטאס? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת באסל גטאס לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

תקציב המדינה לשנת 2017, הוראות מורחבות, הוראת דקה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיות. על הכול רביזיות.

כן, בסדר.

חברת הכנסת מיכל בירן.

אני רוצה הצעת חוק: חוק יסוד לצפצוף על בכירי משרד האוצר.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברת הכנסת מיכל בירן לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אין אף אחד שבעד החוק הזה חוץ מנתניהו. לא משרד האוצר, לא היועץ המשפטי לממשלה. כולם נגד. כולם נגד - - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול שאלה כבר שעה.

אז מה, אבל אני באמצע ההצבעות.

אבל זה חלק מזה. במקום שנמשיך את כל הפרסה הזו, תן לי לשאול שאלה.

איזו פרסה? אני עושה פרסה?

לא. שיהיה ייעוץ משפטי. יכול להיות שאנחנו מייתרים פה חלק מהדברים ויכול להיות שזה אפילו לטובתך.

תשאלי. בבקשה.

מאחר שבהצעת החוק הזו, יש פה תקדים משפטי שמדבר על כך שהוועדה, באישור היושב ראש בלבד, מוותרת על הסמכויות שלה. האם ראוי לעשות את זה בחוק, בחקיקה, כמו כל חוק אחר? ולשם כך אני רוצה את הייעוץ המשפטי. קרי, עורך הדין אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת. יכול להיות שאנחנו עושים פה דיון שכל הזה שלו מיותר לחלוטין. לוותר על סמכויות הוועדה צריך לעשות בחוק.

תודה רבה. תודה. היא לא פנתה אליי. היא פנתה ליועץ המשפטי אייל ינון.

לא, לא, לא, לא. היא נציגה של היועץ המשפטי אייל ינון.

לא, לא, לא, אני לא מאפשר.

גברתי היועצת המשפטית, אנחנו צריכים ייעוץ משפטי.

לא, לא, לא, לא.

היא צודקת. היא צריכה ייעוץ משפטי - - -

- - -

לא. אנחנו רוצים - - -

ייעוץ משפטי.

היא לא ביקשה את זה.

אז אני מבקשת ייעוץ משפטי מהיועצת המשפטית.

חבר הכנסת מיקי זוהר – הסתייגות.

אנחנו נבטל פה את כל ההליך הזה ביום שנגלה שצריך לעשות את זה - - -

אני דווקא בעד ההליך הזה. אני דווקא נהנה ממנו.

אני שמחה מאוד, רק תן לנו גם סדר יום. האם צריך לעשות את זה בחקיקה?

אני רוצה לקרוא לחוק חוק תקציב צדק חלוקתי ושוויון חברתי.

נמאס לכולנו שחברת הכנסת סתיו שפיר עושה מוועדת הכספים מקפצה לפריימריז במפלגת העבודה עם טענות - - -

אי אפשר. אי אפשר.

- - - אני רוצה להגיד משהו.

לא, לא, לא. אני הורדתי את זה. אני לא מסכים לזה.

- - -

לא, אני לא מסכים.

חברת הכנסת סתיו שפיר, זה לא המליאה פה.

חברת הכנסת סתיו שפיר, עם כל הכבוד.

אני רוצה הסתייגות.

אבל הוא פגע בה.

הורדתי אותו.

אני רוצה הסתייגות. אז במקום חוק יסוד אני אגיד דבר כזה: חוק יסוד שאומר דבר כזה לחברי הקואליציה שנכנסו לכאן עכשיו ולא היו מעורבים בדיון.

לא, אנחנו מתמצאים בחוק.

הנה, היא ממשיכה לעשות. היא ממשיכה לעשות - - -

אנחנו מתמצאים בחוק.

אני עדיין בשם של חוק היסוד. ואתה תאפשר לי לסיים את דבריי.

כן, בבקשה.

תפני את זה לחברי האופוזיציה שנכנסים. לא לקואליציה.

מה שמנסה הממשלה לעשות, זה במקום להגיע לכנסת עם תקציב המדינה, שהוא החוזה בין אזרחי ישראל לבין הממשלה, על כספי המיסים שלהם; במקום להעביר אותו פעם בשנה, כפי שתוכנן - - -

אדוני היושב ראש, זה שלב של נאומים או של הסתייגויות?

זו הסתייגות.

אני לא מקבל את זה.

מה ההסתייגות?

- - - אני לא מקבל את זה. אין הסתייגות שהיא נאום. אין הסתייגות.

אדוני היושב ראש, אבל אני באמצע הדברים.

לא, את לא. אני עוצר אותך.

אני באמצע הדברים.

עם כל הכבוד, אני מקבל החלטה.

אבל אני רוצה - - - להגיש הסתייגות.

אני לא מאשר הסתייגות כזאת, שזה נאום.

אתה חייב לאפשר לי. אתה חייב לאפשר לי. סליחה, למה אתה קובע את האורך של ההסתייגות?

חברת הכנסת זהבה גלאון.

לא, לא, לא, לא, סליחה.

חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.

- - - את ההסתייגות.

אני לא מקבל את זה.

- - - את ההסתייגות.

אדוני היושב ראש, אתה מפריע לה בהצגה.

אני לא מקבל את זה.

אתה מפריע לה בהצגה.

היועצת המשפטית שלומית ארליך, מותר לו לחתוך את אורך ההסתייגות שלי?

עורכת הדין שלומית ארליך, אני מבקש לא לענות. מה זה, להפוך את חדר הוועדה לקרקס.

מותר לו לחתוך את אורך ההסתייגות שלי?

מה זה, נאום? זו הסתייגות?

אני אגיד למרות שזה לא מוצא חן בעיניך, אדוני היושב ראש. זו ההזדמנות. ממילא, ביטלת את הוועדה. זו ההזדמנות להגיד אז אני אגיד.

זכותה.

אני מאמינה שאני אומרת דברי טעם.

אני לא מאפשר לך.

לא. אני אסיים להגיד. אתה לא יכול לא לאפשר לי להגיד - - -

וצריך גם להצביע.

אתה יכול. עשית פה כבר מספיק תהפוכות.

את לא מבינה את מה שאת אומרת. כל מה שאת אומרת ריק מתוכן.

אתה לא יכול לאפשר לי לא להגיד את ההסתייגות.

מוכרת סיפורים גם - - - שלך. כל מה שאת אומרת הוא ריק מתוכן.

ואני אמשיך - - -

ריק מתוכן.

אני אמשיך להגיד - - -

- - -

ואני אמשיך להגיד את ההסתייגות.

ריק מתוכן. כל מה שאת אומרת הוא ריק מתוכן.

אני מבקשת להמשיך להגיד את ההסתייגות.

פופוליסטית אחת.

אל תעזור לי. ממש. באמת.

פופוליסטית.

- - - איך אותי אתה הוצאת מהוועדה ואותו - - - מהוועדה.

פופוליסטית ריקה מתוכן. פופוליסטית ריקה מתוכן.

ואני בכל זאת אמשיך להגיד את ההסתייגות - - -

בבקשה, חברת הכנסת סתיו שפיר.

תודה רבה. אני רוצה להגיש הסתייגות מהותית. חבר'ה, זה לא מצחיק מה שקורה פה.

חוק זה מטרתו שבמקום שממשלת ישראל תביא לכנסת את תקציב המדינה פעם בשנה על מנת שחברי הכנסת יצביעו בשם הציבור ויאשרו את החוזה השנתי בין הממשלה לבין האזרחים. חוזה שבו דנים בכספי המיסים שלהם וכיצד מתכוונת הממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות בנוגע לביטחונם החברתי, ביטחונם האישי והפיזי, ולשירותים החברתיים של אזרחי ישראל. ובמקום להביא את זה כחוזה שנתי לכנסת, מבקשת הממשלה למחוק את החוזה השנתי ולהביא - - -

אני לא מסכים. תשמעי, זה לא יכול להיות. עם כל הנושא המשפטי עוד יהפוך פה את הכול – אני לא יודע מה. לזה התכוון המחוקק שאת זה - - -?

בכל הוועדות האחרות שומעים את הכול ומצביעים אחר כך.

- - -

- - -

בגלל שאז אנחנו נצטרך לחזור עוד הפעם.

אנחנו מצביעים תמיד - - -

אבל אחר כך נצטרך לחזור על זה.

תקשיב: אתם מתעללים בנו, אנחנו מתעללים בכם בחזרה.

זו בכלל לא התעללות. זה פשוט לעשות צחוק מעצמך. חברת הכנסת סתיו שפיר עושה צחוק מעצמה ואנחנו צריכים לשמוע את זה.

אבל אני אומרת משהו אמיתי. אז גם את זה אתה לא רוצה לשמוע?

היא עושה צחוק מעצמה.

- - - מה שאמרת עכשיו - - -

פשוט מבזה את עצמה ומבזה את הכנסת. את מבזה את עצמך ומבזה את הכנסת.

טוב. תודה. מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת סתיו שפיר, ירים את ידו. מי נגד?

לא, אני לא סיימתי, אדוני היושב ראש.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברת הכנסת סתיו שפיר לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.