הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 249, 251
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 8:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/07/2016
חוק לימוד חובה (תיקון מס' 35), התשע"ו-2016, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - תקצוב מוסדות פטורים), התשע"ו-2016
פרוטוקול
הצ"ח לימוד חובה - תיקון מס' 34, התשע"ו-2016
עבדאללה אבו מערוף
דוד אמסלם
יעקב אשר
דוד ביטן
יהודה גליק
חיים ילין
מאיר כהן
יעל כהן פארן
מיקי לוי
מנחם אליעזר מוזס
אורי מקלב
אלעזר שטרן
סגן שר החינוך מאיר פרוש
הדס אגמון - עו"ד, משרד המשפטים
איציק זהבי - מנהל המחוז החרדי, משרד החינוך
לירן שפיגל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך
דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
נעה היימן - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
רונן קארו - סגן ממונה גני ילדים, עיריית ירושלים
שלמה ברילנט - -
אתי ווייסבלאי - רכזת מידע ומחקר
חובב ינאי - המשמר החברתי
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
תן לקחת אוויר. עוד לא אמרתי מה סדר היום. היום ה-26 ביולי 2016, כ' בתמוז התשע"ו. הנושא שעל סדר היום הצת חוק לימוד חובה, תיקון מס' 34, התשע"ו-2016 שבגלל אתמול הודרה שינה מעיני מספר חברים בחדר הזה ובגללו גם שנה ומשהו אנשים חשבו שקבוצה גדולה של ילדים התחילה ללמוד את מקצועות הליבה או שנסגרו המוסדות בעטיים חוקק החוק על ידי שר החינוך הקודם. אני רוצה לשים דברים ולהתאים את המציאות. כשנואמים ואומרים, צריך להיצמד לעובדות כי אפילו בסטטיסטיקות, במחקרים ובסקרים יש סטייה. פרופסור טרכטנברג, עד עשרה אחוזים סטייה?
בין חמישים-שישים אלף תלמידים לבין מיליון, אני לא יודע איזו סטייה סטטיסטית יש. כששואלים אותי מה שלומך, אני אומר ברוך השם כיהודי מאמין, אבל כששואלים אותי מה נשמע, אני אומר שתלוי איפה אתה שם את האוזן. תלוי מי משמיע לך את מה שהוא רוצה להשמיע. אין ספק שיש ויכוח ציבורי בסוגיית לימוד מקצועות הליבה וטוב שכך. טוב שיש ויכוח וטוב שהדברים נאמרים אבל צריך להיצמד לעובדות.
אני אומר את דעתי ברמה האישית אבל קודם נפתח את הדיון.
אם היית נותן לי לסיים את דבריי, היית שומע שאנחנו נדון גם בממשלתית ונצביע גם על הצמדת הפרקים.
כן. לכן זה שזה עוד לא קרה, זה ברור. אנחנו ידענו שזה עוד לא יקרה. ראש הממשלה, בתשובה לשאלה של השר אקוניס, אמר שזאת תוצאה של הסכם קואליציוני. למה בדברי ההסבר לא כתוב שזה הסכם קואליציוני?
לטובת השאלה גייסנו שתי יועצות משפטיות מהמעולות שיש גם בבניין הזה וגם ברחוב סלאח א-דין והן ישיבו לך.
אם זה 2018, באמת אני אומר את זה, למה דיון שנגמר בשעה 2:00 בלילה על נושא שאתה אומר שבגינו הודרה שינה, לא משנה מה היה, מה עטף את זה? אתם השתגעתם?
עשרת הימים של תזכיר החוק של שר החינוך הסתיימו ביום ראשון ב-9:00 בבוקר. זאת אומרת, לא חלפו שעתיים בצום 17 בתמוז – באמת, באמצע הצום – והחליטו החרדים - - -
הגמרא במסכת תענית אומרת על צום ט' באב שחמישה דברים רעים קרו לישראל. אני אגיד לך בקצרה את מה שאמרתי אתמול.
אני שם לב שאתה מקצר מאז התחלת בהצעה לסדר. ממילא ההצבעות לא יתחילו לפני 10:00, כך שאתה יכול לדבר. אתה פשוט קובע את הסטנדרט של אורך הנאומים של יתר החברים. קח את זה בחשבון.
אני מכיר את פרופסור טרכטנברג, הוא יחתור לנתונים ויוכיח למה זה פוגע בחרדים.
מה שאני אמרתי, דרך אגב, בהקשר הזה היה שאני מכיר את החברים החרדים שלי, הם לא היו עושים דבר שמח ב-17 בתמוז. זה צום.
יציאת החרדים לכיכרות העיר, אל תנסה לחפש את ההיגיון. חלקם, כואב להם. חלקם, אין להם מה לעשות, אין להם מקצועות ליבה, הם לא יכולים לעבוד, זה מה שאומרים להם מי שמארגן אותם. אני אומר לך שהם לא מבינים על מה. הם כמו עדר.
לא הוציאה אותי מכלי. אני רוצה לחזור לדיון. עכשיו, באמת. תגיד לנו, יש משהו שאנחנו לא יודעים? ראש הממשלה בזמן האחרון מופיע הרבה פעמים בציבור, שעות, כולל אתמול פעמיים. לפני שבוע בכנסת - שעתיים, אתמול הוא היה בכנסת – שעה וחצי, בלילה הוא הוציא הודעה שנייה.
אני עוזר לך. בתורכיה ארדואן התחיל לצאת לציבור ואף אחד לא שאל אותו למה הוא יוצא הרבה לציבור.
יודעים למה, אבל אני חושב שכאן יש נסיבות אחרות. על חוק של 2018, אנחנו דנים עד 2:00 לפנות בוקר.
אני רוצה למקד את השאלה. ההופעות הרבות באופן יחסי של ראש הממשלה בשבועיים האחרונים, דיונים ב-17 בתמוז על חוק הליבה, תוך 24 שעות להביא את זה לקריאה ראשונה, לעשות דיונים עד 2:00 לפנות בוקר, לפתוח ב-8:30 בבוקר את ישיבת ועדת החינוך על משהו שאמור להיות ב-2018. כשהשר אקוניס מתנגד לראש הממשלה בתוך ישיבת הממשלה, הוא לא אומר לו שזה דבר חשוב, הוא יודע שזה לא, אלא הוא אומר לשר אקוניס שזה הסכם קואליציוני. מה שאני רוצה לשאול זה האם ראש הממשלה יודע שיש בחירות. דרך אגב, אני לא יודע את הסיבה אבל יכולות להיות הרבה סיבות. האם ראש הממשלה יודע שיש בחירות ולכן מצד אחד הוא בא הרבה לכנסת או מופיע בציבור כמו אתמול עם ההתנצלות לחברים הערבים? מתי פעם אחרונה ראש הממשלה באמצע השנה סתם דיבר כך? אני שואל באמת. אני לא צוחק.
אני מחבר את הדברים ואני שואל האם אתה כיושב ראש ועדת חינוך יודע משהו שאנחנו לא יודעים שמצריך את הכינוס הכול כך מוקדם בלחץ כזה על חוק כל כך חשוב בגלל שיש בחירות בהקדם, מסיבות שאולי שמורות אצל ראש הממשלה.
אני אמשיך בדברי הפתיחה שלי ואין ספק שתקבל תשובה גם לתהיות ולשאלות שלך. משרד החינוך, עת יציג את התיקון, אין ספק שכל השאלות שלך יקבלו מענה.
אני לא יודע על איזה 2018 אתה מדבר.
אתה יודע, יש היום את חופש המידע. אתה חבר כנסת יכול להיכנס ולקבל את המידע הזה בהכנסת כרטיס לכונן וקוד אישי.
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת עובדת מדין כסדרם ומוספים כהלכתם. הדיון הזה הוא מוסף.
היה לוח זמנים והכנסנו את הישיבה הזאת וזה דבר שלא בשגרה לקיים דיון בבוקר. לכן אין שום בהילות.
דבר שני. להזכיר לך שב-3 לחודש אנחנו יוצאים לפגרה. בשאלה שלך ובתהייה שלך השבת לשאלה שלך. בשאלה של יש את התשובה.
ראש אכ"א, אלוף בצה"ל ועוד ידך רב לך, ויש לך חושים חדים. גם אלה שחשבו להתמהמה עם הצעת החוק, עכשיו קיבלו חיזוק לסיים את הדיון בהצעה כבר היום. יכול להיות שאתה צודק, אותו אחד נראה בציבור יותר מדי יחסית לפעם אחרת. אני ממשיך בתיאורים הדרמטיים שלך.
מרבה להופיע בציבור וזה מעלה תהיות. אתה לא היחיד ששואל מה קרה שלאחרונה הוא מופיע הרבה. מתראיין יותר מכפי שהוא רגיל.
עכשיו לגופו של עניין. התחלתי לומר שהחוק הזה נכנס לתוקף עוד בכהונתו של שר החינוך הקודם שי פירון. אם מישהו חושב שבאותם מוסדות פטור התחילו ללמוד את מקצועות הליבה, אני מודיע לו שטעות בידו.
אני אומר לך מידע אישי. אני יודע שאף מוסד פטור לא התכונן להתחיל ללמד את מקצועות הליבה.
דבר שני. לא מדובר לא במיליונים אלא מדובר באותה קבוצה שגם אם תחליט ושר החינוך יחליט שהוא לוקח להם את הסמל של מוסד פטור והם הופכים להיות מוסד שעובד ללא רישיון, הם לא ילמדו את מקצועות הליבה. לכן אל תהלכו אימים על החברה הישראלית.
קודם כל, זה לא במסות עליהן מדברים. נכון, אני ברמה האישית אמרתי שאני אומר את דעתי. לי אין בעיה עם מקצועות הליבה אבל אני כן יודע לכבד את אותה קבוצה שבהשקפתה - - -
אני לא מדבר אליך. סליחה שאני מסתכל אליך. אני מדבר עכשיו לגופים המקצועיים ולפרוטוקול. אני גם יודע לכבד את אותה קבוצה. אנחנו חברה רב תרבותית וכולנו אוהבים להשתמש במונח הזה, אז אנא, נתכבד ונתייחס לאותה חברה רב תרבותית בהתאם.
אני רוצה לומר לך שבהתאם לכך גם ברגישות הזו מאפשרים לבתי הספר במזרח ירושלים שנמצאים תחת ריבונות ישראל לעשות דברים שאתה לא היית מעז לעשות בחלקי ארץ אחרים של מדינת ישראל ואנחנו נדרשים לכך כאן לא אחת ולא שתיים. כמעט מפקירים את מערכת החינוך שם ועוד הרבה דברים שאנחנו מאפשרים. אני חושב שיש מקום לכבד את הרצון של הקהילות האלה שבחרו בדרך הזו, לא ביקשו שום סעד אלא רק ביקשו שלא יכפו עליהן. תבוא ותגיד, זכותך עומדת לך, שלפי דעתך תלמיד כזה לא זכאי בכלל להכרה – זה בינך לבין סולם הערכים שלך, איך נחשב ילד במדינת ישראל ולא משנה מי הוא ומה הוא.
לכן את דעתי אמרתי מהיום הראשון עת עלתה הסוגיה הזאת לדיון הציבורי. תהליכים שבכפייה לא הוכיחו את עצמם בשום נושא.
מקצועות ליבה על אחרים. איך המדינה מסבסדת. החוק שקיים היום לפני השינוי, הוא לא כפייה? תגיד, אתה מכיר תהליכים שהם לא בכפייה? במשרד האוצר עושים משהו שהוא לא בכפייה? מה זה נקרא בכפייה?
שאלת שאלה. למרות שאני חורג ממנהגי, בדרך כלל אני לא עונה לקריאות ביניים, אני אתייחס. אנחנו בדיון ורוצים לצלול לתוך הסוגיה.
אל תגיד לצלול. יש לך הסכם קואליציוני. גם פרופסור טרכטנברג יודע שכל דברי החכמה שהוא יגיד, והוא יגיד, לא ישנו פסיק במה שאתם מביאים עכשיו. אלה לא כללי המשחק. כללי המשחק הם דיון כדי לשנות.
אני אגלה לך עוד משהו. האינטרס של מי שרוצה להעביר את התיקון הזה הוא לקיים דיון כדי שזה לא יהיה בגיץ. אז אל תדאג. בקטע הזה, אל תדאג.
ברור. נכון. כשאתה לא מקיים תהליך בצורה נכונה, יבואו חברים שלנו מרחוב סאלח א-דין ויאמרו לך שהם לא יוכלו להגן על עמדתך בבג"ץ.
זה לא מנע את הממשלה הזאת מלקבל החלטות שהחברים מרחוב סאלח א-דין אמרו להם שיהיה קשה להגן על זה בבג"ץ.
אני אומר לך שארבע שנים הייתי שר בממשלת ישראל, ואני מקווה שאתה מכבד את אותן ממשלות שאתה לא נמצא בהן - - -
תאמין לי שלא נעלם מעיניו שום דבר. גם אם הוא לא שם לב למשהו, יש אנשים טובים שמסבים את תשומת לבו. לא חסרים אנשים טובים.
לכן אני אומר לך שזה הדיון וזאת מהות הדיון. אני אומר לכם, רבותיי, אמרתי את דעתי האישית. אני בעד לימוד מקצועות הליבה, אצלנו ברשת החינוך מלמדים את מקצועות הליבה, אבל אני כן יודע באותה נשימה לומר לך שאני יכול להבין, ואני מכבד את רצונה של קבוצה שבהשקפת עולמה לא רוצה בזה.
באותם מוסדות לומדים לימודי חול. הם לא לומדים את זה בגין כך שיש תכנית יסוד למדינה ולמשרד החינוך אלא הם לומדים חלקים מתוך מה שלומדים ביתר בתי הספר. הם לומדים את זה מכיוון שהם יודעים שצריך את הנקודות האלה, את הדברים הבסיסיים האלה, ללמוד והם לומדים את זה. זה לא שלא לומדים לימודי חול. לומדים לימודי חול. הם לא לומדים את זה בגין כך שיש תכנית יסוד והמדינה מבקשת שילמדו כך וכך. זה לא שלא לומדים.
אם אני יכול לסכסך ביניכם, מה אכפת לי? בעקביות, בשיטתיות ובהתמדה הפריע לי אלעזר להגיע לנקודה. האמת צריכה להיאמר. רוב רובם של תלמידי ישראל בחינוך החרדי לומדים את מקצועות הליבה. יש כאלה שלומדים את המקצועות במלואם, יש כאלה שלומדים קצת פחות, הבנות לומדות, כך שזה לא כצעקתה. לא מיליון.
אני אומר לכם שאני כן יודע וכן צריך לכבד בחברה בה אנחנו נמצאים, חברה רב תרבותית, קבוצה שהשקפת עולמה בסוגיה הזו, אני לא רוצה להישמע דרמטי ולומר ייהרג ובל יעבור.
הוא קולגה וגם חבר ואני לא רוצה לומר שמי שיכול עליו, זאת מירי רגב. זה לא פייר לומר את זה.
משפט אחרון. אני רוצה להגיד לך דבר אחד. תשמע, יש פרופסור לחינוך שאומר שבתי הספר היום לאט לאט הולכים והופכים לבייביסיטר. עכשיו אני לא צוחק. התלמידים אוספים את כל המידע ממערכות אחרות.
בסדר. יכול להיות. בחיים שלי עסקתי קצת בחינוך. אין כאן שאלה של כבוד האדם ואם יש כאן שאלה של כבוד האדם, זה רק איך אתה מכבד את האדם ונותן לו את הזכויות לעבוד אחר כך ולהשתלב בחברה. את זה נגיד לתוך הדיון ולא לעכשיו.
עכשיו באמת. זאת לא שאלה של כבוד האדם וזאת לא שאלה של כפייה. אני אומר לפני שמתחיל הדיון בכלל. כל הכנסת הזאת עסוקה בכפייה. המילה חוק, לצערי הרב יש בה כפייה. בלי כפייה, איש את רעהו חיים בלעו. לא דיברנו על זה הבוקר, אבל כך כתוב.
אמר הרב עובדיה עליו השלום שיש כאן סתירה. כופין אותו עד שאומר רוצה אני. לא יכול להיות שבכפייה יש רצון. זאת כפייה. הוא אומר שאצל יהודי טוב, לא שייך לא רוצה אלא מה קרה, יש לו כאן איזו עינית שעם הזמן מצטבר קצת אבק, נותנים לו שתי כאפות, מנערים את האבק ואז הוא אומר רוצה אני.
אני קיבלתי מהרב עובדיה כמה כאפות. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, הנני נותן לו את בריתי שלום.
הנני נותן לו את בריתי שלום. שואלים המפרשים למה דווקא לקנאי אתה נותן ברית שלום. יש כאלה שיגידו שהוא גילה קנאות והוא קיבל ברית שלום. לנו יש פרשנות אחרת. למה כתוב תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם? אתה אתי?
למה דווקא אמת ליעקב וחסד לאברהם? הקדוש ברוך הוא נותן לכל אחד את מה שחסר לו. האבות שלנו היו בני אדם, הם לא היו מלאכים. למה יעקב מקבל ברית אמת? בגלל מה שהוא עשה עם עשיו כשהוא גנב לו את הבכורה. הוא עבד על אימא שלו קצת וזה בסדר גמור. הקדוש ברוך הוא אמר לו. למה אברהם מקבל חסד? בגלל שילוח ישמעאל וגם כאן הקדוש ברוך הוא אמר לו כל אשר תאמר לך שרה, שמע בקולה, אבל אני אמרתי לך שבמקרה הזה נעדר חסד ואני משלים לך חסד. לכן פנחס מקבל ברית שלום. למה? כי קנאי, צריך לאזן אותו עם ברית שלום.
אני אומר מה אני רוצה לומר כאן.
אתה יודע שיש קנאות מכל מיני סוגים.
לגופו של עניין. אני קיבלתי נזיפה, ובצדק.
משרד החינוך. נציג את החוק, נציג את התיקון, נשמע מה הרציונל, יכול להיות שאנחנו סתם מתווכחים. יכול להיות שאני, יעקב מרגי, יושב ראש ועדת החינוך, טעיתי, חשבתי שהחוק הזה נכנס לתוקף.
אולי עכשיו באמת תבטל את הדיון. אם אתה יודע שזה ל-2018 ועוד לא נכנס, אולי תבטל את הדיון.
יש מושג לא תמנע טוב מבעליו. אתה יודע כמה טוב יעשה להרבה אנשים שידעו שמה שעשה פירון לא קיים? עכשיו, עזוב אותנו.
לא רק תקריא. גם תסביר אותה. תסביר אותה, את הרציונל, כי ההקראה תהיה לקראת לפני ההצבעה.
בסדר. לפני שאני נכנס להקראה. בהצעת החוק יש שני תיקונים. התיקון הראשון הוא טכני במהותו והוא מדבר על חובת הרישום של ילד בגיל שלוש. כרגע בנוסח החוק מדובר על גיל חמש אך מאחר שחוק לימוד חובה קובע את חובת הלימוד מגיל שלוש, אנחנו מבקשים להבהיר שחובת הרישום הוא גם כן מגיל שלוש. זה קשור אחד בשני.
התיקון השני. אנחנו מדברים כאן על שני תיקונים אבל הם קשורים אחד לשני. אנחנו מדברים על מתן הסמכה.
רגע. שאני אבין. כשאתה אומר לי התיקון הטכני, זאת אומרת שללא התיקון הזה חובת הרישום לא קיימת על מוסדות הפטור?
ב-1984 תוקן חוק לימוד חובה ונקבע שילדים חייבים ללמוד מגיל שלוש. במסגרת התיקון, ככל הנראה השמיטו את התיקון בסעיף 3 שקבע חובת רישום מגיל שלוש. לכן אנחנו כרגע עושים את התיקון הזה, היות ובתשע"ו חוק לימוד חובה הוחל על גילי שלוש באופן מלא בכל הארץ. קודם זה הוחל בהדרגה בצווים שפרסם שר החינוך. זה התיקון הראשון.
התיקון השני, למעשה תיקון בשני סעיפים בחוק לימוד חובה שקשורים אחד בשני.
התיקון השני, אלה תיקונים בסעיפים 5 ו-10א בחוק לימוד חובה שעוסקים במוסדות הפטור. סעיף 5(א) לחוק לימוד חובה מדבר על הסמכות של השר לתת פטור לילדים ולנערים שלומדים במוסד חינוך שהוא מוסד פטור, וסעיף 10א מדבר על תקצוב של אותם מוסדות פטור. שני התיקונים בעצם קובעים את הסמכות הכללית של שר החינוך לקבוע בתקנות תנאים והוראות לצורך תקצוב של מוסדות פטור, לצורך ההגדרה של מיהו בעצם אותו מוסד פטור ומה התנאים לצורך הפעלת מוסד הפטור. יש לנו הוראות דומות בחקיקת החינוך, סעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי קובע סמכות כללית לשר החינוך לקבוע הוראות לגבי מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, לגבי ההתנהלות שלהם, לגבי התקצוב שלהם ולמעשה אנחנו עושים כאן מהלך דומה.
אבל הם לא עושים את זה, כולל הלשכה המשפטית במשרד החינוך. משרד החינוך הקים את אחת הוועדות המצ'וקמקות שאין כמותה ברחבי העולם, ועדת הערר לבנות שהפעילו כנגדן גזענות. שים לב, פרופסור טרכטנברג. ילדה חרדית שהפעילו כנגדה גזענות בבני ברק או באלעד או בסמינר כזה או אחר או ילדה בגיל העשרה שאסר – ובחוק הדיבה אנחנו הכנסנו את זה – שתהיה שלילה מידית של הרישיון.
ברגע שבית ספר בא ואומר שהוא מקבל רק שלושים אחוזים או רק עשרים אחוזים, וככל שהשנים נוקפות, בתי הספר אומרים שהם לא מקבלים. בתי ספר באלעד, בתי ספר בבני ברק, בתי ספר בירושלים סירבו לקבל בנות חרדיות.
אני אומר לך אדוני היושב ראש, אתם לא רוצים לימודי ליבה, איך אומרים באידיש? בסדר. תהיה בריא ומאושר. יקרע לי את הלב, יכאב לי, אבל יהיה. אבל זה שבחוק הזה לא יהיה סעיף ברור ולא נסתפק בסעיף 5 או בסעיף 10 - - -
סעיף 5 בחוק זכויות התלמיד. אנחנו נקבל הבהרות. מאיר, אני מבטיח לך שאני אקבל הבהרה בסוגיה הזאת.
אתם עושים ממנו פלסטר. זה מביש. זאת המאה ה-21, זאת מדינת ישראל, זאת תנועת ש"ס שחרתה על דגלה להחזיר עטרה ליושנה אבל לוקחת חלק באפליה של הילדים שלה. אתה צריך להזדעק ודרעי היה צריך לשבת שם ולעמוד על שתי רגליו ולומר, ריבונו של עולם, איך זה שבחוק הליבה לא שמים את זה. לפחות על כך תצביעו נגד.
אנחנו עמדנו באומץ גדול על כך שבית ספר שיפלה בנות, תישלל זכותו. יושבים כאן האנשים ממשרד החינוך ומגמגמים כי הם לא יודעים מה להגיד. משרד החינוך, כולל השר, מתבייש בדבר הזה.
מאיר, שמענו. השאלה במקום. זועקת ואני רוצה לומר בצורה חד משמעית שאני אשאל את השאלות ואנחנו נקבל הבהרות לגבי האפליה.
הם יגידו לך שיש את סעיף 10. קשקוש. אני הייתי מנהל בית ספר 25 שנים, למדה אצלי לוסי אהריש ולא העזתי ולא העזו ההורים אצלנו להגיד מילה אחת עליה.
על זאת הייתה גאוותי, שבבית הספר למדו ילדים ערבים. כאן בנות ספרדיות נתונות לאפליה.
הוא כל הזמן מתעסק בזה, עם האפליה של בתי הספר. היו כאן דיונים אין ספור. גם באלעד היינו וגם בבית שמש.
תודה. מאיר, זעקתך נשמעה ואני חושב שזה נכון. זו זעקתי מאז אני מכהן בכלל ובמיוחד כיושב ראש ועדת החינוך. יושב כאן מנהל המחוז החרדי שיודע שהדבר היחיד שיכול להעלות לי את לחץ הדם, זאת הסוגיה הזאת של האפליה. אנחנו נקבל הבהרה חד משמעית. התחייבתי בציבור אתמול ושלשום שאף חוק לא יעבור אם לא תנוח דעתי שסוגיית האפליה מעוגנת.
גם לא ברור לי איך נכנסה לכאן סוגיית האפליה, אם היא מתייחסת רק למוסדות הפטור או מתייחסת באופן כללי. לכן תתייחס גם לסוגיה הזאת בהרחבה.
אני אתייחס. כפי שציינתי, אנחנו מדברים כאן על תיקון שנותן הסמכה כללית ולא מגביל את שיקול הדעת של שר החינוך לגבי התנאים והכללים שצריכים להיות.
אלמלא הסעיף הזה שהכניס כאן השר פירון, שיקול הדעת של השר או ידיו הכבולות של השר בטיפול בסוגיית האפליה הן בשלילת סמל מוסד שגורר אחריו אפילו כתב אישום, גם שלילת תקציב.
אני אתייחס עכשיו לסוגיית האפליה. אפליה היא דבר אסור. משרד החינוך, גם לפני שחוקק סעיף 10 – שאני אדגיש שהעיסוק שלו הוא בתקצוב של מוסדות הפטור. הוא לא עוסק ברישוי של מוסדות פטור, הוא לא עוסק במה מוסדות הפטור חייבים ללמד מתוך תכנית היסוד. הוא מדבר על תקצוב של מוסדות הפטור – לפני התיקון של סעיף 10, גם אז אפליה הייתה אסורה הן מכוח חוק זכויות התלמיד - - -
ההגדרה של מוסד חינוך בחוק זכויות התלמיד מפנה להגדרה בחוק לימוד חובה שזאת הגדרה מאוד מאוד רחבה.
אתה כופה על בית ספר אשכנזי לקבל ספרדים? איך אתה כופה את זה? הם חושבים שרק אשכנזים צריכים ללמוד בו וזאת זכותם.
אני אומר לך. אתה גורר אותי למגרש שאני לא רוצה להגיע אליו אבל אני אענה לך. אתה גורר אותי למקום אחר ואני אומר לך, הנה, אני, אני יעקב מרגי, הלוחם הגדול באפליה, שאילו לא היו מקבלים אף תלמידה ספרדייה, לא הייתי מתלונן על אפליה. הייתי יודע למתג את המוסדות שלי ואני לא צריך אותם.
רגע. אני לא כופה אותם. יש חוק מדינה וחוק הוא לא כפייה. איך אתה אדם נאור וליברל - - -
אני רוצה גם לחדד ולומר שלפי חוק פיקוח על בתי ספר, במידה ומתקיימת אפליה בבית ספר, המנהל הכללי של משרד החינוך רשאי לצוות על סגירה של מוסד חינוך.
כמו במשטרים גזעניים. במקום לטפל במנהלים ולשלול רישיון ולכסח את מי שעשה את זה, אמרו להם בסדר, תעשו טובה, תקלטו את הבנות.
יושב כאן מנהל המחוז החרדי שגם הוא ידבר אחר כך ואני אומר לך חד משמעית שזה התחיל משנה שעברה לאור הזעקה הייתה. ועדות הערר הוקמו אבל המימוש בצורה אגרסיבית והנחרצות של משרד החינוך באה לידי ביטוי בשנה שעברה.
לצערי הרב זה קרה, לבושתי ולחרפתי זה קורה. אני אומר לך שהשאיפה שלנו, ואנחנו עושים זאת בישיבות סטטוס ועוקבים כל שבוע, אני אומר לך בוודאות מלאה שאלעד השנה לא תככב בכלל בסוגיה הזאת. אני יודע שנכון להיום, למרות שנסגר שם בית ספר תיכון לבנות, הם שיבצו כבר את כל הבנות. אני אומר לך שאנחנו שואפים לכך שב-1 לספטמבר לא תהיה אפילו בת אחת שלא התקבלה. אני שמח שמשרד החינוך עושה את זה ולא מחכה אלא תוך כדי הרישום עושה גם הידברות ומנסה להביא את זה בהידברות בין ההורים. לא תמיד הרציונל של ההורים מתאים. במקרים גדולים זאת גם אפליה משוועת.
חייבים לומר ביושר, למרות שאני שם את זה על ראש שמחתי ועל ראש מאבקיי, שהמצוקה של המוסדות החרדים בתשתיות ובינוי, אין לה אח ורע במזרח ירושלים פרט למזרח ירושלים. תבינו את זה. קח את ירושלים, אתן לכם דוגמה. אני לא מלמד עליהם זכות אבל תבינו את המצוקה. בירושלים יש מצוקת דיור, אנשים עוברים לשכונות כמו קריית יובל וגבעת מרדכי. ראש העיר, כדי לא לאפשר התחרדות של השכונות האלה, מפנה את כל התלמידים והתלמידות החרדים לבית וגן. בית וגן רוויית תלמידים משלה. יש בית ספר עם אלפיים תלמידים וראש העיר מתעקש. אין כבר מקום לשים שם קרוואן. יש מצוקה אמיתית. כשאני, תסלחו לי על הביטוי, חובט בראשי המוסדות האלה, אני חובט בהם כי אני לא רואה כלום. לא מעניינת אותי מדינה, לא מעניין אותי ראש ממשלה, לא מעניין אותי שר חינוך, לא מעניין אותי ראש העיר אלא מעניין אותי התלמיד והתלמידה שהם בראש מעייני. אני גם יודע, תוך כדי שאני חובט בו, שבאמת לסמינר הזה, אם אני כופה עליו היום לקבל בירושלים ולעשות לו שיבוץ על הראש שלו דרך העירייה בלי ועדת ערר, אני יודע שאני צריך לספק לו כיתה אבל לצערי הרב משרד החינוך בסוגיה של הבינוי עובד כמו בתקופה המנדטורית. אני לא מגן על אפליה, אני מגנה אותה, אלחם בא ואיאבק בה, ואמרתי זאת ואני אומר זאת בריש גלה.
לא. קודם כל, אנחנו מקדמים אותם בברכה. אני רוצה שתהיו גאים בדור הזה שבא אחריכם שמקיים דיונים לעומק, לא תמיד בסוגיות שכולם אוהבים להתעסק אתן, אבל גם בזה אנחנו מתעסקים.
יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ייחד דיון מיוחד רציני יותר לכבודם של הגמלאים.
הם באו עכשיו להתחמם. עושים חימום לקראת הדיון. הם יראו את תהליך הדיון, את התהליכים, את הדינמיקה ואז הם יקיימו את הדיון לשמו באו.
אני רוצה שתתייחס לסוגיית האפליה בצורה חד משמעית. האם בזה שהסעיף הזה יורד היום יחד עם סוגיית הליבה, האם ידיו של שר החינוך בסנקציות – אם זה לקיחת סמל מוסד, שלילת תקציבים והגשת כתב אישום על הפעלת מוסד ללא רישיון – כבולות יותר או שהוא משוחרר?
אני רוצה לציין בפני הוועדה באופן חד משמעי שהתיקון לא מגביל את שיקול דעת השר או את שיקול המנהלת הכללית לבטל רישיון, להוציא צו סגירה, להפסיק תקצוב למוסד שמפלה, לא למוסד פטור ולא למוסד מוכר שאינו רשמי. אנחנו נטפל בתופעות של אפליה בכל הכלים שעומדים לרשותנו וכך אנחנו גם עושים כיום. יש מוסדות שנעצר להם תקצוב במקרים של אפליה ויש מוסדות שברגע שמצאנו שהם לא קיבלו תלמיד או תלמידה שלא כדין, כפינו עליהם לקבל את התלמידים אליהם. אנחנו נוקטים בכל הצעדים שעומדים לרשותנו לרבות הפסקת תקצוב.
אני רוצה להתייחס לנושא גופו, מעבר להיבט הפוליטי. לפני מספר חודשים הקמתי שדולה לשוויון הזדמנויות לציבור החרדי. אני חוזר ואומר, שדולה לשוויון הזדמנויות לציבור החרדי. לא כפייה, לא בקשות, לא תחינות, אלא שוויון הזדמנויות. בראש ובראשונה שוויון הזדמנויות בתחום התעסוקתי. אנחנו דורשים מהם להשתלב אבל המעסיקים לא תמיד פותחים שערים ולא תמיד משלמים שכר הוגן וכולי.
באותה שדולה, במסגרת הדיונים, הצעירים החרדים שרוצים להשתלב בתעסוקה, הם העלו את הסוגיה של חוסר המוכנות שלהם מבחינת רכישת כישורים כדי להשתלב בתעסוקה. לא אני העליתי זאת ולא מישהו אחר אלא הם העלו את זה. מדינת ישראל לא נותנת לזה מענה. אני לא אומר מה המענה הנכון. אני אומר שמדינת ישראל מתנערת מהאחריות שלה לא לכפות אלא לאותו ציבור צעיר חרדי שרוצה להשתלב, ויש עשרות אלפים שכבר עובדים – המספרים מדברים בעד עצמם - כאשר שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בתעסוקה מאוד מאוד עלה בשנים האחרונות וגם של גברים חרדים. הגענו כמעט לחמישים אחוזים שיעור השתתפות של גברים חרדים בתעסוקה.
אלא מה, מכיוון שלא רכשו כישורים נאותים, הם מוצאים את עצמם רוצים לעבוד, חלקם מצליחים לעבוד, אבל במקצועות או בעיסוקים שמביאים בקושי שכר מינימום.
התלונה המרכזית שלהם – ויש את הפרוטוקולים של הכנס ואפשר לקרוא אותם – היא שהם לא יודעים אנגלית כאשר אנגלית היא אחד המכשולים הגדולים ביותר, לא יודעים, לא מתמטיקה מי יודע מה אלא יסודות המתמטיקה ומחשבים. זאת הטענה המרכזית שכמעט כל עיסוק כיום בשוק התעסוקתי של המאה ה-21 דורש מינימום של ידע במתמטיקה או בחשבון, באנגלית ובמחשבים. אנחנו פשוט לא מקנים להם את הכישורים האלה.
אני בעוונותיי הייתי יושב ראש ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה, במשך כחמש וחצי שנים.
עשיתי רבות כדי לתת מענה לרצון של הציבור החרדי לרכוש הכשרה במקצועות כדי להשתלב בתעסוקה. אני גאה בזה, שזה התאפשר לי הרבה מאוד. אלא מה, כחמישים אחוזים מאלה שרוצים ללמוד ומגיעים להשכלה גבוהה, לא עוברים את המכינה. נכשלים במכינות. למה? כי אין להם את הבסיס. אני בעצמי ביקרתי, ראיתי ודיברתי עם הצעירים האלה שהם לא יכולים להתמודד. הם צריכים לסגור פערים שנוצרו על פני שנים רבות ולא יכולים לעשות את זה. חלקם כן, חלקם לא.
מה אני רוצה לומר. העניין הוא לא הפוליטיקה למרות שלצערי הרב הפוליטיקה משתלטת על הכול. מדינת ישראל חייבת לתת מענה לצעירים שרוצים. אני לא בא ואומר שמי שבשום פנים ואופן לא רוצה, ניתן לו. אני אומר שהציבור החרדי משווע לתעסוקה איכותית כי הוא רוצה לצאת מהעוני, כי הוא רוצה דיור כמו כל אחד אחר. יש אפשרות לעשות את זה אבל אם אתה לא בונה את היסודות המינימליים לכך, זה לא יקרה. אנחנו עושים עוול להם ולא למישהו אחר.
איך לעשות את זה. אין לי כאן את הפתרונות איך לעשות את זה בצורה הכי מושכלת, אבל אני רוצה להגיד את הדבר הבא. רוצים לחוקק חוק, לבטל את החקיקה של החוק, בבקשה, הפוליטיקה עושה את שלה אבל מה, תביאו פתרונות. אי אפשר רק לבטל חוק שחוקק ולהרים ידיים ולהגיד שהמצב נשאר בעינו. אי אפשר לעשות דבר כזה. אני מבין אם הייתם באים, כל הנוגעים בדבר, ומציעים מתווה שבמתווה הזה על פני חמש השנים הקרובות נוודא שכל צעיר חרדי או לא חרדי ירכוש את המינימום שדרוש כדי שיוכל בסוף להשתלב בתעסוקה. בבקשה, אז היה אפשר לדון, אבל כאן אנחנו לפני מה? לפני עובדה קיימת שחוק כן, חוק לא. משהו כמו יו-יו. זאת לא צורה של התנהלות אחראית של מדינה. על זה אני מקונן.
הבעיה היא שאתם לא מצליחים לעצבן אותו. אני מעצבן אתכם אבל אתם לא מצליחים לעצבן אותי.
אחד הדברים החשובים הוא הבנה שרק דרך החינוך אתה יכול לסגור פערים חברתיים. אין דרך אחרת. לטווח ארוך, סגור פערים. בתוך סגירת הפערים האלה שנעשים על ידי החינוך, יש מה שנקרא איך אתה מגיע כמעט לכל תלמיד במדינת ישראל, גם בפריפריה, ואתה נותן לו את האפשרות למצות את הפוטנציאל. לא רק מצוינות אלא למצות את הפוטנציאל שלו. כאן אנחנו נכנסים לנישה שהיא מה שנקרא כמה הזדמנות יש לאותו ילד לנסות ולרכוש את אותם מקצועות הכרחיים לעתיד.
אני לא יכול לכפות על אף אחד. אני רוצה לציין כאן שחוק הוא בדיוק זה. חוק בא ואומר תעשה ואל תעשה, בדיוק כמו המצוות ובדיוק כמו ההלכה אלא שזה בצורה אחרת לגמרי, מקל וגזר. כך זה עובד. החוק נועד בדיוק כדי להקנות דברים של תעשה או אל תעשה.
לקחו את זה לצד הפוליטי. בסדר. כולנו מתעסקים בפוליטיקה. אני לא אוהב את הסגנון הזה כי כשאנחנו באים ואוכלים שם בפרסה, אני כבר לא מבין מה קורה שם. מי זאת המליאה הנכונה, זאת שמאחורה בפרסה או זאת שבתוך הכנסת כשהמצלמות מצלמות.
אני אומר לך שהמליאה הנכונה היא זאת שהיא בלי מצלמות בפרסה. שם מאחורה אין עוינות ואין פוליטיקה.
אני רב עם הבת שלי. היא לומדת ארבע יחידות מתמטיקה, מוציאה מאה ואני אומר לה ללכת על חמש יחידות. שר החינוך כל הזמן מפרסם שחשוב ללמוד חמש יחידות במתמטיקה. פתאום הוא בא ומה הוא עושה? הוא לוקח מגזר שלם ואומר שהם לא צריכים את זה.
זה תמיד כך. בקואליציה אומרים את הדברים הנכונים ואחר כך מצביעים הפוך. תמיד אתם אומרים את האמת.
אני חיכיתי ארבעים דקות.
הוא בא ולוקח אוכלוסייה שלמה, מגזר שלם, ואומר להם שהם לא צריכים את זה.
כבוד היושב ראש, אתמול היה כאן דיון על הסטודנטים לווטרינריה ובפעם הראשונה אני הבנתי איך משתמשים לא נכון בדת. למה?
אני אסביר לך את הקשר. מה היה בדיון? הדיון היה לימודי וטרינריה. סטודנטים בשנה האחרונה לומדים את לימודי הווטרינריה ועובדים בבית חולים כחלק מהמסגרת אבל מה הבעיה?
כן. יש. הם פטורים מלעשות תורנויות בשבת, כולל ערבי חגים. בא מנהל בית הספר הווטרינרי ואומר, חברים, הם לא מפסידים כלום. שים לב למה שהוא אומר. הם לא מפסידים כלום, הם אומרים שב-24 שעות של השבת יש את כל התאונות האפשריות לבעלי החיים ולכן זה חשוב מאוד שיעשו את התורנויות. אז איך בן אדם דתי מסיים את לימודי הווטרינריה בלי התמחות?
אז הוא אומר שהם לא מפסידים שום דבר כי הם באים לפני השבת. זאת התחושה שלי כאן. אין הבדל. אף אחד לא מפסיד, כולם שווים, למעט אותו מיעוט.
אותו הדבר כאן. בא השר ואומר עזבו, לא משנה, כולם ילמדו חמש יחידות ואנחנו נעודד את כולם למעט אותו מגזר ותאמינו לי, כולם יצאו בסופו של דבר בני אדם. אין לי ספק שכולם בסופו של דבר יצאו בני אדם אבל עכשיו אני אגיד לך את הדבר האחרון. אם מישהו חושב – בסוף זה הרי עניין סטטיסטי – שכמה שלומדים יותר, כך יותר גאונים יכולים לצמוח ואתה צריך אחד בשביל כיפת ברזל, אתה צריך אחד בשביל החץ, אתה צריך אחד בשביל לפרוץ את הטכנולוגיה במדינת ישראל ולהוביל בעולם. אחד. לא צריך יותר.
מכל הנאום שלך אני לוקח את המשפט האחרון. תפרוש בשיא. בסוף אחד גונב את הקרדיט וזה תמיד ידוע.
ראיתי שבעיריית בני ברק, בשנת 2009 ההורים התלוננו כנגד אפליה, שמו מודעות ועיריית בני ברק הורידה את המודעות.
כבוד היושב ראש, בסוף מי שיודע או לא יודע, כל הביטחון של מדינת ישראל וכל הטכנולוגיה של מדינת ישראל מעבר לאדם מושתתת על אלגוריתמים. מי שלא מבין מה המילה הזאת, הוא בדיוק אותו בן אדם שלא יוכל להוביל את מדינת ישראל לדור הבא של הטכנולוגיה.
עכשיו אני רוצה להסביר לך. שוויון ההזדמנויות הוא לא חוק. שוויון ההזדמנויות הוא משהו ערכי שאתה רוצה לתת.
ולכן אי אפשר לבוא ולומר שעכשיו עם ביטול החוק יהיה שוויון הזדמנויות. אין שוויון הזדמנויות.
אף אחד לא אמר זאת אבל טוב שחידדת את זה.
חבר הכנסת יהודה גליק.
יש כאן סולידריות, לא רוצה להגיד על מה.
אדוני היושב ראש, תודה רבה. קודם כל, אני רוצה להביע הערכה גדולה לכל חברי הכנסת שבאמת הלכו לישון אתמול אחרי שעה 2:00 לפנות בוקר והתייצבו כאן ב-8:30 בבוקר. מגיע להם כל הכבוד.
לפעמים מותר. דבר שני, אני רוצה לומר שיש כאן איזו אי הבנה. נדמה לי שיש כאן קצת אי הבנה. התיקון לחוק לא אומר שאוסרים על החרדים ללמוד אנגלית ומתמטיקה. לא כתוב כאן שאסור. אני בא מתחום החינוך, התואר שלי הוא בחינוך, תואר ראשון, תואר שני בהיסטוריה, ותפקידנו כמחנכים - - -
אני אוהב אותו אהבת נפש. את כולם.
בחינוך, הכלל הוא מאוד חשוב. המחנך לא יכול לבלוע ילד. הוא יכול לעצב ילד, הוא יכול להסביר לו, הוא יכול לעודד אותו, לתת לו חיזוקים, הוא יכול לנסות לשכנע אותו, להסביר לו מה הכי טוב, אבל בסופו של דבר הילד מחליט. ר' יהודה הלוי אומר שעבדי ה' הוא לבדו חופשי, אבל האמת היא שהתשובה היא הפוכה – רק מי שחופשי יכול להיות עבד ה'.
חברים, במדינת ישראל, למיטב ידיעתי, אין חוק על ברית מילה ולמעלה מ-97 אחוזים עושים ברית מילה.
אני למשל יכול לבוא ולנסות לשכנע את הרב פרוש ואת הרב מוזס למה הדבר הכי חשוב בעיני זה שכולם יעלו להר הבית. אני יכול לשכנע ולהסביר אבל בסוף הם אנשים חופשיים ומותר להם לטעות. מדינה דמוקרטית. אותו דבר בעניין הזה. חברים, ההורים שמגדלים את הילדים החרדים הם אנשים מבוגרים, שקולים, מותר להביע הערכה כלפיהם, ואם הם מחליטים, לא כולם, אחוז קטן, אני לא יודע אם הקשבתם אתמול לרב פרוש שאמר שארבעים אלף מתוך חצי מיליון – יש הורים שזאת הבחירה שלהם. תכבדו את זה. החוק אומר שאנחנו לא כופים על אף אחד למרות שאני חושב שאני יודע מה הכי טוב בשבילו. אל תיכנסו לעמדה של פטרונות. אני מאוד מעריך את ר' חיים, אני אוהב אותך אהבת נפש ואתה יודע את זה, אנחנו מאוד אוהבים את זה שאכפת לך והערבות שלך לגבי אותם ילדים, אבל כבד את ההורים האלה שהם מחליטים מה טוב לילדים שלהם והם לוקחים את כל השיקולים ובסוף הם מחליטים. זה כל הסיפור. הסיפור הוא כבוד לכל אדם באשר הוא אדם ואל תכפה עליו. כמו שאני לא רוצה שתכפה על אחרים לא לטבול במקוואות שלך, אל תכפה על ההורים האלה. תן להם את הכבוד שהם מבינים מה טוב לילדים שלהם. תודה רבה.
פשוט ראיתי את הציבור טרוט עיניים ואנחנו יודעים שבהלכה זה גזל שינה, אין לה כפרה. הציבור היה עייף.
אתה לא יכול להחזיר. אתה גוזל ממנו את השינה וזהו, אתה לא יכול להחזיר. איך תחזיר לו? תחזיר לו שעות שינה?
זה דבר תורה ראשון. הדבר השני. בוועדת החינוך דנים גם בצער בעלי חיים וצער בעלי חיים גם להולכים על שניים ולא על ארבע. ריחמתי על הציבור. ממש היה צער בעלי חיים. ב-2:00 לפנות בוקר יושבים והיית צריך לראות איך זה היה נראה מבחוץ.
בכל אופן, לא רציתי להעלות את לחץ הדם של כולכם אבל עכשיו אני אעשה את זה.
אני ראיתי שחבר הכנסת מוזס כתב שלושה דפים. הפחד שלי הוא לא משלושת הדפים אלא אחרי שהוא יסיים להקריא את שלושת הדפים, הוא יתחיל לנאום בעל פה. תפסיקו. אל תפריעו לו.
טלגרפית. תשמעו, זכינו והיום מסתיימות ונמחקות כל הגזרות אשר נחתו עלינו מפס הייצור ומבית היוצר של מר שי פירון בהיותו שר החינוך. שמעתי בלילה דברים נפלאים, הוצאתי ממחטות להזיל דמעות עם כל החברים שדואגים לילדים שלי ולנכדים שלי, לציבור שלנו, לארבעים אלף התלמידים האלה. אני אומר לכם, ממש יצאה נפשי בדברכם. אבל מה לעשות, הייתי מאמין לכם אילו לא יחד עם זאת, לפני שנתיים וחצי, הבאתם עלינו עוד 13 גזרות הכי חמורות החל מביטול שעות שילוב לתלמידים מתקשים, דרך ביטול סייעות לתלמידים נזקקים. אתם מבינים מה זה, כן? ילדים נזקקים, אם הם היו במוסדות הפטור, ביטלו את העשרה מיליון שקלים שהיו לשעות שילוב, לסייעות לנזקקים, לילדים מוגבלים. דבר נוראי. או ביטול חוק נהרי, שזה כבר היה במערכת המוכר שאינו רשמי, וזה אמר חשמל, מים וניקיון, אני צריך להביא מהבית את הכסף לשלם עבורם. כל המערכת החינוכית במדינה ללא הבדל גזע, דת, מין, משלמת הממשלה את החשמל, את המים ואת הניקיון, אבל לגבי הילדים האלה, למרות שלומדים במוכשר – תכנית לימודים מפוקחת, זה המוכר שאינו רשמי – ביטלתם. לא אתם, אני לא אומר שאתם, אבל שר החינוך דאז ביטל את חוק נהרי. ביטלו את זה בחשמל, מים וניקיון ודרשו שהבת שלי תלך לנקות את בית הספר של הנכדה שלי. חיים, תשמע אותי. אני יודע שלא הזדהית עם זה. עוד לא היית בכנסת.
אני מראה לכם את הדפים האלה. אתם יכולים לעבור עליהם ואם אתם מוצאים שזה לא נכון - - -
מפעל הקייטנות לנוער. מפעל הקייטנות באמצע צוק איתן, אז דרשתי במליאת הכנסת משר החינוך למה הילדים החרדים שגרים בקו העימות, זה לא מגיע להם. התשובה הייתה: תצטרף למערכת החינוך הממלכתית ואז יהיה לך. זאת תשובה? זאת תשובה של שר שמכבד את עצמו?
כלה באותו חוק ליבה שאתם לבד לא האמנתם בזה ודחיתם את זה ל-2018. ידענו שארבעים אלף ילדים אלה, ההורים שלהם לא ייכנעו. את הסמכות שלהם הם שואבים מכללי ישראל. הם גם מבינים וגם יודעים. שמעתי אותך, אלעזר, מדבר על החתם סופר. תאמין לי, מועצת גדולי התורה מכירה בכולם את החתם סופר הזה ואף על פי כן אומרים שארבעים אלף תלמידים אלה - - -
אני רוצה שתשמעו. המטרה הייתה ברורה. אתם שומעים מה? לרושש את המשפחות, להרעיב את הילדים ובמסווה, בצורה כזאת, ההורים יצטרכו לצאת לשוק העבודה.
זה היה במסווה של התערבות בשוק העבודה. אני רוצה להסביר לכם שבאותה תקופה היו 250 אלף דורשי עבודה. מה רציתם, להביא עוד חמישים אלף?
הגיע הזמן לנפץ את הסטיגמה הזאת שחרדים לא עובדים. אני מזמין את כולכם, תבואו לצפון ירושלים ותבואו לבני ברק, לאלעד, למודיעין ולביתר, מי מנהל את כל מערכת עולם המסחר שם? מי מנהל את כל עולם העסקים? בואו תראו. בואו תראו מה קורה שם. עולם העסקים והמסחר פורח.
אנשים עובדים בכל התחומים. מה מפריעים לכם אותם היושבים באוהלה של תורה ומונים כמה עשרות אלפי אנשים? אני לא מבין.
אלה עשרה אחוזים ממערכת החינוך החרדית. אני רוצה לומר לך שיפה עשה יאיר לפיד שלפי השמועות מהבוקר הודה ולא בוש שזאת הייתה טעות, הפרסום בסרטון של יש עתיד, על מיליון תלמידים שעומדים לקבל פטור.
זה לא היה סרטון של יש עתיד. זה היה סרטון של מישהו מ-יש עתיד וזכותו לעשות את זה. זסה לא דרכנו.
להפלות ספרדים זה בסדר ולדבר על מישהו שעשה דבר כזה? אני רוצה לשמוע בוועדה הזאת. לא יעזור לכם. לא יעזור לכם. אם אתם לא תדברו מפורשות ותאמרו שאתם מוקיעים ואתם דואגים שלא תהיה אפליה של בנות ספרדיות.
לא מרשים אותי כל מה שהוא אומר. ברגע שלא מקבלים בנות ספרדיות, לא מעניין אותי מה שהוא אומר. אני מצטער, גזענות סמויה במערכת החינוך החרדית. תילחם בזה. אתה מ-ש"ס. תשמיע את קולך, לא אני.
מיליון תלמידים שעומדים לקבל פטור, אבל הוא אמר שזאת הייתה טעות. באחד העיתונים, בכותרת: מדינה בהתאבדות. אתם שומעים? ארבעים אלף תלמידים שיושבים בירושלים והמדינה בהתאבדות. אני אומר לך, אני חבר בוועדת החוץ והביטחון, הרמטכ"ל מגיע היום לשם ואני רוצה לומר לו שידע לאן הוא צריך לכוון את כל המערכת הביטחונית של מדינת ישראל שעומדת חלילה בפני התאבדות. ואי לי, ואי, ואי, ואי, ואי.
קודם כל, חבר הכנסת מוזס, בוקר טוב. לא מפריע לי בכלל שיושבים באוהלה של תורה. נהפוך הוא. אנחנו יהודים. מפריע לי שאי אפשר לתת עשר שעות שבועיות כדי שיהיה ארגז כלים לעתיד הילדים האלה בתוך מדינת ישראל. אלה שעתיים ביום. יושבים ולומדים תורה בין 14 ל-16 שעות, לפעמים 18 שעות. שעתיים ביום. כל יום שעתיים אנגלית, מתמטיקה ומדעים. זה כל מה שביקשנו. לא ביקשנו לבטל, אל תגידו דברים לא נכונים.
אנחנו בוועדת החינוך, התרבות והספורט. תמשיך בטונים האלה, אני אוהב אותם אצלך, את השניים אני לא אוהב. מדעים, כשאתה אומר מדעים, אתה יודע איזה מקצועות אלה?
אני יודע אבל אני מדבר על מדעים בסיסיים. לדעת בחשמל מה אומרים המושגים, לדעת איך בנוי כדור הארץ, דברים שהם בסיסיים כדי שההשכלה תהיה השכלה רחבה.
תעשיר את זה. אני רוצה לומר לך לגבי המסחר. יושב כאן מי שהיה ראש העיר בני ברק. העיר ירושלים ובני ברק, הערים העניות ביותר במדינת ישראל ואת זה צריך לשנות. צריך להעלות את רמת החיים והדרך היחידה להעלות את רמת החיים היא דרך לימודי המתמטיקה, האנגלית והמדעים.
אני אומר לך שנושא לימודי הליבה הוא אחד המחדלים הגדולים במדינת ישראל. אני אומר לך שרבע מתלמידי גני הילדים שנמנים על המגזר החרדי, בעוד שני עשורים רבע מהציבור הבוגר במדינת ישראל לא ידע אנגלית, מתמטיקה ומדעים ברמה ראויה. זה בעוד שני עשורים. תעשה את החשבון. למדת ליבה.
ה-OECD הזהיר את מדינת ישראל מספר פעמים מההשלכות ההרסניות של הנצחת המצב כפי שהוא.
הוא לא דיבר נגד תורת ה' דבר וחצי דבר. אני רוצה שנשב באוהלה של תורה כי זאת מסורת ישראל, זאת תורת ישראל. אני רק ביקשתי להכניס עשר שעות שבועיות. זה הכול. אבל אתם בשלכם. אני מצטט את דבריה של הנגידה פלוג: יש צורך בתגבור תכנים כמו לימודי מתמטיקה, אנגלית ומדעים. הנגידה אמרה את זה ולא אני. קטונתי.
אני אומר לכם חברים שאתם בוגדים בציבור שלכם. אני לא הולך למה שהיה אתמול, אני מקבל את מה שנאמר כאן לגבי הפרסה ועל ההידברות בינינו שהיא הרבה יותר שקטה ואני לוקח אותה לכאן. אני הופך לשיטתכם את הפירמידה על הקדקוד, מה שאינו נכון מבחינה הנדסית. מה לעשות, נצטרך תומכים.
אתה אוהב בלגן ואנרכיה אבל אני לא אוהב. אל תפריע לי בבקשה. אם לא יעבור החוק, גדולי ישראל יכעסו עליך, לא עלי.
אני הולך לשיטתי לפירמידה, חבר הכנסת מוזס, והופך אותה על קדקודה. אני מוכן לבוא ולקבל כל דרך שאתם הסיעות החרדיות תציעו. כל דרך בה אנחנו נוציא את אותם ילדים לאור, ניתן להם ארגז כלים, ניתן להם אפשרויות להתערות בשוק העבודה המתקדם ולא במסחר בחנות הפלסטיק או בחנות המכולת או זבנים. אתם שיותר טובים מאתנו כי אנחנו לא יודעים - - -
הם יותר טובים בנושאים מסוימים. הם יותר טובים כי אני לא יודע לשבת ולהתפלפל בשיעור גמרא כי אני לא מבין. גלגלי השיניים אצלם עובדים הרבה יותר בצורה חלקה ואתם מסוגלים לעשות יותר טוב מאתנו את כל נושא המחשוב, את כל נושא התכנון, את הנדסת החשמל, את הנדסת המחשבים ואתם מסוגלים להוביל את החברה הישראלית לעשור הבא. אתם צריכים רק לרצות ולקבל עזרה מהמדינה הזאת. תהפכו חזרה את הפירמידה מהקדקוד למשטר היציב. כל מה שתציעו, אנחנו נקבל.
אני לא רוצה להיכנס להתפלמסות. עשינו את זה מספיק. גם כשלוקחים דברים ופתאום דואגים, אני לא רוצה להיכנס לזה.
אני רוצה לומר דבר אחד. התיקון הוא לא חוק הליבה. התיקון שנעשה עכשיו הוא תיקון של דבר שנעשה במכשיר שאני חושב שאחרי התיקון הזה, כל ממשלה שלא תהיה במדינת ישראל, יחשבו עשר פעמים לפני שיעשו שוב את הדבר הזה. הרי איך זה עבד? נושא כזה כבד, שאתה מדבר עליו, מיקי, על בואו בהידברות, בואו נראה, בואו נשמע, אנחנו דואגים לכם - נושא כזה מעבירים בחוק הסדרים? נושא כזה מעבירים בשורה אחת בחוק ההסדרים במחטף בתחילת קדנציה?
לכן אני אומר שאני לא בא לתקוף אלא לומר דבר אחד. ישמעו את זה גם הפוליטיקאים וגם הפקידים של משרד החינוך. המשמעות של מה שקורה עכשיו בתיקון החוק, זאת משמעות אחת שכולם צריכים להפנים אותה: לא משנים ציבור, לא בכוח, לא בכוח כלכלי, לא בתרגילים כאלה ואחרים. לא משנים ציבור אלא אם כן זה ציבור שאין לו חוט שדרה והציבור האחרון שאתה יכול לבוא ולהגיד את זה עליו, אלה אנשים שיודעים להקריב הרבה מהדברים שלהם עבור האמונה שלהם. כך לא משנים ציבור. כך לא מטייבים שום דבר. זה לא יעבוד בקיצוצים, זה לא יעבוד עם חרב וגרזן, בוודאי לא עושים את זה – והיטיב לבטא את זה ידידי הרב מוזס – שלפני שנתיים היית לוקח את האדם החרדי מיום היוולדו ועד כמעט הגיעו למנוחות, לא היה שלב אחד בחייו של האדם החרדי מהמשפחתון והמעון שהורידו את ההנחות, עובר דרך גני הילדים שם הורידו את התקצוב ואת כל הבעיות שיש בגני הילדים ושם אין ליבה, וכמה צרות אנחנו עוברים בקשר לרישיונות ועל בעיות כאלה ואחרות, ויודע את זה מנהל המחוז, וזה לא התחיל אצלו. עבור בבתי הספר עם הקיצוצים האלה, עבור בישיבות, בכוללים, בסמינרים, לאחר חתונה, הבטחת הכנסה רק מהחברה קדישא עוד לא הוצאתם את החרדים האלה. כל זה היה במשך שנה ואתם רוצים להסביר לי שכל זה היה לטובתנו.
המסר הגדול בתיקון החוק הזה הוא אחד: תלמדו כולם, גם הפוליטיקאים וגם הפקידים, לא משתמשים בסנקציות כלכליות נגד ציבור. נקודה.
אני אמרתי הפסקה? למשרד המשפים עומדת הזכות לדבר והיא ביקשה לפניך. אלעזר שטרן, למי שלא היה כאן, דיבר 28 דקות ברצף וחסרות לו דקותיים. אני מבטיח שאני אשלים לו את הזמן לחצי שעה.
אני רוצה להוסיף הערה אחת על מה שהסביר קודם לירן ממשרד החינוך כדי שהתמונה המלאה תהיה ברורה. אנחנו באמת מעבירים עכשיו את הסמכות לקבוע תנאים שהיו מפורטים קודם בחקיקה ראשית ועכשיו תהיה הסמכה לקבוע אותם בתקנות אבל חשוב לי להזכיר שבית המשפט העליון נדרש כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות לנושא שלל הקשר בין תקצוב לבין לימודי ליבה ולפי הפסיקה לא יתכן תקצוב בלי לימודי ליבה, באחוז מסוים.
לא יתכן תקצוב בלי לימודי ליבה וחייבת להתקיים איזושהי זיקה בין היקף הלימוד לבין שיעור התקצוב. לכן הבחינה של אמות המידה שנקבעו בפסיקה עוברת עכשיו מהמבחן של החקיקה הראשית למבחן של התקנות.
למרות שאני סומך על דעתו ועל תשובתו של לירן, אני רוצה שתחזרי ושמשרד המשפטים יאמר את זה בלשונו. האם התיקון של הסעיף הזה כובל את ידיו של שר החינוך בסוגיית אפליה בכל מוסדות החינוך למיניהם, כולל מוסדות הפטור, הן בביטול סמל מוסד, הן בסנקציה תקציבית, הן בכתב אישום לניהול מוסד ללא רישיון?
בעניין הזה אנחנו מקבלים את הפרשנות המשפטית של משרד החינוך שגם בית המשפט מקבל אותה, שלמשרד החינוך יש סמכויות מהדינים הכלליים ומהחקיקה שלירן ציין והם יכולים לתת מענה.
אני מצטט בעקבות הבג"ץ וזה הטיל אימה על שרי החינוך מאז. גפני: לא נקיים שום החלטה של בג"ץ. ליצמן: אני נלך בדרך התורה והרבנים. מאז כל שנה מדברים על שלושים אחוזים במקרה הטוב ובמקרה הגרוע מודיעים לבנות ספרדיות שהן לא מתקבלות.
אתה רוצה להחליף אותי? כנס לקואליציה ואני מוכן. אם אתה תיכנס לקואליציה, אני מוכן לפנות את הכיסא שלי לטובתך כיושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט.
רבותיי, בזה סיימנו .
אנחנו סיימנו סבב ראשון של התייחסויות. אני לא מתכונן לעשות סבב שני של התייחסויות. בסוף אני אעמוד על זכותי לא לתת לך.
כן, אבל עמדת כאן ואמרת. מישהו היה יכול עליך? סליחה. מזל שזה היה מצולם ומשודר. מוטי יוגב, אני אתן לך להתייחס למרות שבאת באיחור. אצלנו על המאחרים יש סנקציה, אבל אני אתן לך להתייחס ואחר כך אתן לאלעזר שטרן, כפי שהתחייבתי, להשלים עוד שתי דקות ולא יותר מכך.
אני מתייחס כאן לדברי הדוברת שאני לא מספיק מכיר טוב, אבל כל נושא התקציבי וההחלטה המשפטית לגביו, אין לי ספק שהרשות המחוקקת, הנבחרת, היא זו שתקבע את הנורמות ומזה אני רוצה לומר מה שאני רוצה לומר.
אני בעד זה שהחרדים ילמדו ליבה של מתמטיקה ופיזיקה, ואני מאוד בעד שהחילונים ילמדו ליבה של יהדות, של תורה, של חז"ל, של אמונה.
לאן הלך ראש עיריית בני ברק לשעבר? הוא לא שמע את התשובות? בוא, תשמע. העיר הכי ענייה בישראל.
אלעזר, בוא נעשה הסכם. הפרעה – אין לך את שתי הדקות והפרעה לא תהיה בזמן ההצבעה. את זה סגרתי. קיבלתי החלטה. כמו שאני יודע לקבל החלטות, אתה מפריע לי עוד פעם - - -
אני מבקש לומר את דבריי ברצף. אני בעד שהחרדים ילמדו לימודי ליבה של פיזיקה ומתמטיקה ואני בעד שהחילוניים ילמדו לימודי ליבה, וזו הליבה של עם ישראל, של תורה, של תנ"ך, של חז"ל, של אמונה, של מחשבת ישראל. אבל שום דבר בענייני אמונות ודעות אי אפשר להשיג בכפייה. זאת הייתה הטעות של יש עתיד בניסיונה לכפות גיוס.
לצערי ב-יש עתיד לא הבינו שבאמונות ודעות אי אפשר בכפייה. אנחנו ברוך השם בתהליך של קיבוץ כל ישראל וכל הגורמים, לא בכפייה ולכן נצביע בעד ביטול החוק כפי שהובא. נמשיך לדבר אחד עם השני, נשפיע אבל לא לכפות אחד על השני. מאיר, לא נתתי גם בקואליציה הקודמת והייתי היחידה שבכל הועדות דיבר והייתי ישר ועקבי גם בקואליציה.
אני אהיה קצרה. אתמול לא דיברתי במליאה כי השעה הייתה כבר 1:30 לפנות בוקר ולא הייתי מסוגלת לדבר.
אני לא יודעת כמה מכם יודעים שבקוריאה הדרומית החליטו ללמד גמרא בלימודי הליבה שלהם בבתי הספר כי הם אמרו מה העם היהודי כל כך חכם. הם תרגמו את התלמוד לקוריאנית ומלמדים את זה ובכל בית כמעט בקוריאה יש תלמוד.
נכון. אני למדתי שנה בכיתה י' תלמוד ומאוד אהבתי את זה. עד היום אני זוכרת את זה ואלה היו כל לימודיי שהם לא תנ"ך, שהם במסגרת תושב"ע וגמרא. יש בזה גם משהו חשוב. אני חושבת שמה שאנחנו צריכים להסתכל עליו, בואו נודה על האמת, זה להכין את הצעירים, את הדור הבא לחיות כאן חיים בלי שכובלים אותם למסגרות שהם לא יכולים לצאת מהן. זה העניין כאן. בביטול הליבה – ומתמטיקה חשובה, אנגלית היא חשובה כי זה מה שמכין אנשים לחיים המודרניים ואם אתם לא רוצים לתת להם את ההכנה הזאת, וזה לא כל כך הרב וזה מאפשר עדיין הרבה מאוד לימודי תורה וגמרא, ואני אומרת שוב שגם להכניס את הגמרא ללימודי חול זה חשוב מאוד.
אנחנו מתנגדים לחוק כי הוא משמר את המצב שהילדים לא יוכלו לצאת מהמסגרות בהן הם גדלו.
קודם כל, אני רוצה שיהיה ברור שהציבור החרדי הם אחים שלנו. יש כאלה שיש להם ספק.
הדבר השני, שלא יעשו לנו הצגות – יעקב אשר הלך – של כפיות ואמונות כי מהבוקר עד הלילה הם כופים עלינו איך להתגייר, איך להתחתן. שלא יבואו לכאן עכשיו ויגידו אל תכפו עלינו איך ללמוד בכסף של מדינת ישראל. הם כופים עלינו גם לא בכסף.
הדבר הנוסף היא הגזענות ואני מקווה שהיא מצאה כאן פתרון, לפחות באמירות.
העוזר של הרב אלישיב, דב הלברטל, שהוא תלמיד חכם עצום, היה חברותה שלי בנתיב מאיר. הוא דיבר השבוע על DNA. אם הוא לא היה לומד אתי בנתיב מאיר, הוא לא היה יודע מה זה DNA בהקשרים האלה.
הוא אמר שגזל שינה, אין לו כפרה כיוון שאי אפשר להחזיר אותו. גם חינוך שנגזל מילדים, זה דבר שאי אפשר להחזיר אותו ואין לו כפרה.
מיקי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
תודה, אלעזר. רבותיי, כפי שאמרתי והתחייבתי - - -
אנחנו מצביעים עכשיו על מיזוג הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברים עם הצעת החוק הממשלתית.
מי בעד המיזוג? מי נגד? מי נמנע?
נעשה את זה בהרמת יד ואם יהיה בלגן, נחזור להקראת שמות.
נקריא את השמות.
אבל בסוף הוא לא יושם. דוד אמסלם, בהצבעה הבאה לתת ליהודה גליק להצביע כי הוא חבר ועדה בפוטנציה.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק לימוד חובה, תיקון מס' 34, התשע"ו-2016.
ההסתייגות שלי אומרת, ואני מקווה שההסתייגות הזאת מתקבלת ואתם תתמכו בה, כל אחד מכם, גם את וגם את, שבשינוי הזה יישאר וייכתב שבית ספר שלא מקבל לשורותיו בנות ספרדיות או תלמיד ספרדי ונוהג בגזענות כמו שקורה היום, יישלל הרישיון שלו. אני מבקש מכם לקבל את ההסתייגות הזאת. יכול להגיד יעקב אשר עד מחר, אבל אני נלחמתי בזה מהיום שהגעתי למדינה הזאת.
אני רק רוצה להסביר שהנושא של שלילת רישיון וצו סגירה, הוא לא כאן אלא בחוק פיקוח על בתי ספר וזה קיים.
אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת מאיר כהן. שוב, אני מקריא את השמות ואני מבקש שכל אחד יענה בשם מי הוא מצביע.
לא מצטער כי אני קיבלתי את הבהרת המשפטנים שזה קיים בחוק זכויות התלמיד. אני נגד ההסתייגות.
אני מקריא את התוצאות של ההצבעה על ההסתייגות של מאיר כהן.
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 7
ההסתייגות לא נתקבלה.
ההסתייגות של מאיר כהן לא התקבלה.
אני אומר לכם שאחד מחברי סיעת יהדות התורה יפריע לי, אני לא מקיים את ההצבעה.
יש כאן רשימה של הסתייגויות שצריך להצביע עליהן. הסתייגות לשם החוק, אי אפשר ולכן שם החוק יורד.
סעיף 1 להצעת החוק, הנושא של הרישום.
מי בעד ההסתייגות לסעיף 1? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 3
נגד – 7
ההסתייגות לסעיף 1 לא נתקבלה.
מי בעד ההסתייגות לסעיף 2? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 3
נגד – 7
ההסתייגות לסעיף 2 לא נתקבלה.
אני רק אומרת שככל שההסתייגויות סותרות את התקנון והן שוללות את זה, אנחנו לא נכניס אותן אבל ככל שלא, הן ייכנסו.
אנחנו מצביעים על הצעת החוק כפי שהונחה בפניכם.
מי בעד אישור הצעת לימוד חובה , תיקון מס' 34, התשע"ו-2016? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 3
הצעת החוק נתקבלה.
הצעתה חוק אושרה.
יש רביזיה. בדיון הבא שאנחנו מקיימים באולם נגב, בשעה 11:00 תהיה גם ההצבעה על הרביזיה.
תודה.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:30 ונתחדשה בשעה 11:00.)
תודה. רבותיי, כפי שאמרתי לכם, אנחנו נעשה עכשיו הפסקה קצרה. אנחנו נעשה הצבעה על הרביזיה. רבותיי, אני מצביע על הרביזיה שהייתה בדיון הקודם בסוגיית הליבה.
אני מבקש את סליחתכם, אני אשתדל לעשות את זה קצר. אדוני היושב ראש, חברי ועדת החינוך, אני מבקש להגיש רביזיה על ביטול לימודי הליבה ואני אנמק בקיצור. אנחנו דנו בבוקר על כך. אני חושב שזאת טעות גדולה מאוד להחזיר אחורה ולשעבד עתיד של תלמידים רבים בהסכמים קואליציוניים ובציניות קואליציונית ובציניות פוליטית חסרת תקדים.
על כן אני באמת מבקש, וראה איזה שיתוף פעולה מופלא יש לי כאן עם החבר מוזס, לדחות את הצעת החוק הזאת כי היא עושה עוול .
תתגייסו כך כל הזמן לכל דבר טוב.
אני חוזר על הדבר השני והוא החשוב בעיני לא פחות וצר לי מאוד שאתם בקואליציה, כולל אנשי ש"ס, הצבעתם כנגד ההחרגה שאני ביקשתי על כך שמוסד חינוכי במדינת ישראל שמתוקצב או שלא מתוקצב, שיסרב לקבל תלמידים בגלל מוצאם העדתי או המגדר שלהם. לצערי הגדול עד היום יש אפליה סמויה, גזענות סמויה מתחת לרדאר במערכות החינוך החרדיות.
לצערי הגדול ציפיתי לפחות שההסתייגות הזאת תתקבל על ידכם אבל דחיתם אותה ברגל גסה. חבל לי מאוד אדוני היושב ראש. יש לי הערכה גדולה למעשיך וחבל שאתם אנשי ש"ס, אני לא רוצה להשתמש במושג קשה, אבל אתם שמדברים על החזרת עטרה ליושנה, אתם שמדברים על היהדות הספרדית, אתם שזועקים שאנחנו רוצים שלא תהיה אפליה, מצביעים כנגד הסתייגות שלי שדבר אחד מבקשת והוא שמי שיהיה גזען במדינה הזאת, אנחנו נפעיל נגדו סנקציות ולא משנה אם זה בתיאטרון או אם זה בבית ספר. אמרתי, 25 שנים הייתי מנהל בית ספר בדימונה. למדו אצלי לא יהודים, בדואים וערבים, ועשיתי הכול כדי שהם יהיו חלק מאתנו. אנחנו כאן, בעצם ביטול חוק לימודי הליבה, מבטלים סעיף חשוב שאומר שמנהל בית ספר שלא יכבד, יישלל רישיונו. תודה רבה.
תודה. רק להניח את דעתך. כפי שאמרתי בדיון הקודם, חוק זכויות התלמיד, סעיף 5, מעגן את זכותו של השר לנקוט בכל סנקציה, כולל שלילת רישיון מוסד.
ובכל זאת אני אגיד לאדוני שמ-2009 לא רק שהחרדים לא מכבדים את זה וכך גם המנהלים שלהם, אלא שגם אמרו כנגד בג"ץ שלא יכבדו. זאת כנראה התרבות שאנחנו מנחילים במדינה הזאת. חבל. זזה פרצופה של המדינה.
תודה. מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
דוד ביטן מצביע במקום ענת ברקו.
הצבעה
בעד הרביזיה – 3
נגד – רוב
הרביזיה לא נתקבלה.