הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 328

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ו (27 ביולי 2016), שעה 9:05

הצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

הצעת חברי הכנסת איציק שמולי, קארין אלהרר, מירב בן ארי, יואב בן צור, רועי פולקמן, אורן אסף חזן, אילן גילאון, מיקי רוזנטל, נחמן שי, משה גפני, מנואל טרכטנברג, איל בן ראובן, תמר זנדברג, מיכל רוזין, מיקי לוי, חיים ילין, עיסאווי פריג', רחל עזריה, מכלוף מיקי זוהר, אברהם נגוסה, עבדאללה אבו מערוף, רויטל סויד, זהבה גלאון, טלי פלוסקוב, דב חנין, מיכאל אורן, אלי אלאלוף, שלי יחימוביץ', מרב מיכאלי, עמר בר-לב, איתן כבל, חנין זועבי, יחיאל חיליק בר, אורי מקלב, אראל מרגלית, אחמד טיבי, יוסי יונה, יואב קיש, נורית קורן, דוד ביטן, אלי כהן, ניסן סלומינסקי, יצחק וקנין ורוברט אילטוב

בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת אלי אלאלוף לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת (על כל סעיפי החוק)

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

נורית קורן

איציק שמולי

עבדאללה אבו מערוף

גיא שמחי - הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, משרד הכלכלה והתעשייה

טליה לוי - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

נועה נאמן - נציבות שוויון הזדמנויות, משרד הכלכלה והתעשייה

הילה רענן - תחום עבודה ועיסוקים, משרד הכלכלה והתעשייה

איציק דניאל - אגף התקציבים, משרד האוצר

רחל סונגו - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יפעת גרינפלד - הלשכה המשפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

דן אורן - משרד המשפטים

ערן טמיר
רות דיין

–
–

נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים
מרכז השלטון המקומי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

הצעת חברי הכנסת איציק שמולי, קארין אלהרר, מירב בן ארי, יואב בן צור, רועי פולקמן, אורן אסף חזן, אילן גילאון, מיקי רוזנטל, נחמן שי, משה גפני, מנואל טרכטנברג, איל בן ראובן, תמר זנדברג, מיכל רוזין, מיקי לוי, חיים ילין, עיסאווי פריג', רחל עזריה, מכלוף מיקי זוהר, אברהם נגוסה, עבדאללה אבו מערוף, רויטל סויד, זהבה גלאון, טלי פלוסקוב, דב חנין, מיכאל אורן, אלי אלאלוף, שלי יחימוביץ', מרב מיכאלי, עמר בר-לב, איתן כבל, חנין זועבי, יחיאל חיליק בר, אורי מקלב, אראל מרגלית, אחמד טיבי, יוסי יונה, יואב קיש, נורית קורן, דוד ביטן, אלי כהן, ניסן סלומינסקי, יצחק וקנין ורוברט אילטוב

בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת אלי אלאלוף לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת (על כל סעיפי החוק).

בוקר טוב לכולם. היום ה-27 ביולי 2016, כ"א בתמוז התשע"ו, השעה 09:05. בוקר טוב לכולם. בוקר טוב לחברי הכנסת. אנחנו דנים בהצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 (פ/1042/20) ו-(כ/618). איציק שמולי הוא בין היוזמים המובילים ודוקטור עבדאללה אבו מערוף. את שאר חברי הכנסת אתם יכולים לקרוא ברשימה. הם סומכים עלינו.

ביקשתי דיון כדי לעשות כמה תיקונים שנבעו מהטיפול המאוד אינטנסיבי שעשינו בחוק שהוא מאוד מאוד מרגש את הציבור ואני באמת מודה לחברים שיחד עם איציק שמולי – אני רואה שגם אני ברשימה - - -

לא רק שאתה ברשימה אלא שבלעדיך זה לא היה קורה.

אני שמח שזה חוק שקולע לצורך אמיתי בחברה. אני אומר לכל השותפים, לכל מי שיושב כאן ולא יושב כאן, אני באמת לא אומר שמות וגופים כדי לא לפגוע באף אחד, שזה תהליך מרשים של שילוב כל המערכות הממשלתיות, הציבוריות, אנשי החוק, הייעוץ המשפטי שלנו והנהלת הוועדה. אני באמת רוצה בהזדמנות זו להודות. מיד נלך לתיקונים.

אדוני, אני אציג אותם.

אנחנו קוראים לזה רביזיה.

צריך להצביע על הדיון מחדש.

ברשותכם, נצביע על פתיחת הדיון מחדש כרביזיה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הרביזיה – פה אחד

הרביזיה נתקבלה.

הרביזיה התקבלה.

נציג את ההצעות שלנו לתיקון. נמצא לפניכם נוסח קודם ששלחנו אבל אפשר לעבור על הסעיפים ולראות.

דבר ראשון, אנחנו מבקשים לתקן כאן גם את סעיף 9 הקיים. סעיף 9 קובע שמעסיק הוא מי שמעסיק 25 עובדים ומעלה. כתוב "למעט המדינה ומעסיק אחר שסעיף 15 לחוק שירות המדינה (מינויים) חל עליו). אנחנו לא רוצים שתישמע פרשנות אחרת לגבי המילה המדינה או מעסיק אחר. השאלה עלתה לגבי המשטרה ושירות בתי הסוהר. שירות המדינה (מינויים) לא חל עליהם ומצד שני הם כן נכללים במדינה ואנחנו לא רוצים שיישמע משהו אחר, כאילו הם חריגים לנושא הזה. אנחנו מבינים שהיה גם פסק דין של בג"ץ לעניין מחמלי לגבי הנושא הזה. אנחנו רוצים להעביר את הדבר הזה ולכן מוצע כאן תיקן סעיף 9:

בסעיף 9ד לחוק העיקרי, במקום המדינה ומעסיק אחר, יבוא מעסיק.

או שסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) חל על המעסיק או שהפרק הזה חל עליו.

אנחנו עוברים לעמוד 3. אנחנו מדברים בסעיף 9ג על המועדים למסירת התכנית השנתית. מוצע מבחינת המועדים שב-31 במרץ יעבירו כל הגורמים למוסד לביטוח לאומי את הנתונים, אם מדובר במשרד הכלכלה שמעביר את הנתונים לגבי רשימת הגופים, אם מדובר בגוף שהכיר בעובדים עם מוגבלות משמעותית כהגדרתם בתוספת, ואם מדובר בגופים שהחריגו להם חלק מהאנשים בגלל תפקידים מסוימים. המידע הזה נמסר עד 31 במרץ.

אנחנו מקדמים בברכה את חברת הכנסת נורית קורן.

עד 31 ביולי המוסד לביטוח לאומי יערוך את ההתאמות עם המידע שברשותו. למעשה ב-31 באוקטובר המעסיקים יצטרכו לפרסם את התכנית באתרי האינטרנט שלהם כאשר רצינו פרק זמן שיהיה משמעותי כדי שתכנית כזאת תהיה באמת משמעותית ולא תוכן כלאחר יד אלא באמת יתאפשר פרק זמן מספיק להכנת תכנית כזאת.

אחרי כן, בסעיף קטן (ג) אנחנו מדברים על תכנית להעדפה שהיא כמובן גם של מועמדים וגם של עובדים. זה יכול להיות גם לתפקידים, למשרות או לקבוצות משרות. בסעיף קטן (4), גורמים שעוסקים בשילוב בתעסוקה. שוב, לגבי המועדים כבר דיברנו בסעיף קטן (ד)(א), עד 31 במרץ.

לגבי הרשימה שמשרד הכלכלה מעביר למוסד לביטוח לאומי, יש כאן הבהרה בנוסח. מה שמעביר משרד הכלכלה זאת רשימת הגופים הציבוריים ואני מבינה שזאת רשימה כבדה שיש לה את המורכבות שלה אבל זאת משימה שמוטלת עליהם. השאלה היא מי מעסיק מאה עובדים ומעלה וזה דבר שהמוסד לביטוח לאומי יבחן כי הנתונים ברשותו, מספר המועסקים נמצא ברשותו ולא נמצא ברשות משרד הכלכלה.

בהמשך העמודים, גם ב-4 וגם ב-5, יש עניינים של המועדים, כפי שאמרתי קודם.

לגבי ההוראות. בסעיף 6 יש לנו את סעיף ההסמכה לשר הכלכלה לקבוע הוראות לעניין מסירת מידע. אני מבקשת להרחיב קצת את ההוראה כדי שבאמת תבטא את הדברים שאמרנו, שהוא יקבע הוראות לעניין המידע לפי סעיף זה. הוא יכול לקבוע גם לגבי התוכן שלו וגם לגבי דברים אחרים.

באיזה עמוד זה?

בעמוד 6. לכאורה השתמע קודם שאנחנו מדברים על מסירה, שמירה והדברים הטכניים אבל אנחנו רוצים גם לגבי המידע בכלל שאם נשמט כאן איזשהו פרט שצריך להעביר, כמו למשל המוסד לביטוח לאומי אמר שלפעמים צריכים ברשימת המעסיקים לציין גם ח"פ של המעסיק או מספר שמאפשר לזהות אותו.

בהקשר הזה רצינו לדעת. התקנות האלה יכול שיותקנו על ידי שר אחר? אין לנו את המומחיות לנושא של העברת מידע. אין לנו כל יתרון על פני משרד אחר. אני אומרת שלמשרד הכלכלה אין את המומחיות בנושא של העברת מידע.

בהסכמת שר המשפטים.

דנו בשאלה הזאת בדיון הקודם. משרד המשפטים אומר שהוא לא מוכן להיות המשרד שמכתיב למרות שאצלו בעצם מתרכז הידע כי כל המשרדים מתייעצים אתו .

יש שורה של נושאים, כולל הנושא הזה. יש הרבה נושאים בהם יש לנו מומחיות משפטית ובכל זאת האחריות על התחום היא על הגוף שמעבד את המידע ולא שלנו. אני לא מציע לפתוח את זה. אנחנו הצגנו את העמדה שלנו בדיון ביום ראשון לפיה השר שאחראי על הגוף שמעבד את המידע, הוא זה שמתקין את התקנות במעורבות שלנו והמשרדים יודעים שאנחנו תמיד עומדים לצד המשרדים ומספקים להם את כל העזרה, כולל ממש לשבת אתם ולנסח את התקנות. זה שמשרד מסוים אין לו את המומחיות, זאת לא בעיה. אנחנו מספקים את כל המידע. בכל זאת יש לנו עמדה עקבית לפיה מי שאחראי זה הגוף שמעבד את המידע ולכן חשבנו שזה צריך להיות שר הרווחה.

הם הציעו את משרד הרווחה.

זה לא סוד שעכשיו יש - - -

לא. זה סוד.

אדוני יודע בדיוק על מה אני מדבר.

מפני שאני לא יודע, זה סוד.

זה לא סוד שיש מהלך שמוביל שר הרווחה להעביר את כל מה שקשור לתעסוקה במשרד הכלכלה למשרד הרווחה ושהוא יהיה שוב משרד העבודה והרווחה. אז השאלה אם זה יהיה שר הכלכלה או שר הרווחה תהיה די אקדמית.

ברשותך, אני חושב שמשרד שמודיע שאין לו יכולת לכתוב תקנות ולהציג תקנות, זאת נראית לי מגבלה לא מקובלת. אין לי ויכוח אתך דן אלא יש לי ויכוח עם משרד הכלכלה. כדאי שמשרד הכלכלה יפתח יכולות כאלה. זה נראה לי לא סביר שבתחום הזה לא יהיו לו יכולות. אנחנו נשאיר את זה כמו שזה ולא נשנה.

בסעיף 9ו. בהתחלה הנוסח היה מאוד מצומצם, להוסיף תנאים על התוספת. אני מציעה לשמור בכל זאת את האפשרות של השינוי של התוספת אבל בלבד שלא יוסיפו תנאים אלא לגבי אוכלוסיות שיש קושי בשילובן בשוק העבודה, כדי לאפשר גם שינויים למשל הגופים, אם יש גוף נוסף שמעניק או קובע או מכיר בנכות וירצו לחייב גם אותו להעביר את המידע הזה. אפשר יהיה לעשות את זה במסגרת חקיקת המשנה.

בטבלה בתוספת הרביעית מוצע להוסיף את משרד הבריאות במקומות בהם יש רשימת אנשים שהוסמכו לאשר נכות לפי דין. דיברתי הבוקר עם נציגת משרד הבריאות בעניין הזה ויש להם אפשרות לקבוע לנכי נפש דרגת נכות שלא במסגרת המוסד לביטוח לאומי.

בחלק שעוסק בחוק שירות המדינה (מינויים). אחת הסמכויות שניתנות לממשלה היא לקבוע הוראות לעניין מתן עדיפות לקבוצות שונות שלגביהן יש חובת ייצוג הולם ולגבי אנשים עם מוגבלות, נקבע שזה לגבי חומרה מסוימת. אנחנו רוצים לתקן את הנוסח ולומר שאם הממשלה קבעה שיש לתת עדיפות לאנשים עם מוגבלות בדרגת חומרה מסוימת, בוודאי שתינתן עדיפות כאמור גם למועמדים עם מוגבלות משמעותית ולערוך את התיקון בנושא הזה.

בעמוד 13, נושא של הכנת ההוראות של סעיף 9ד בנוסחו החדש, אותו סעיף שמדבר על עיבוד המידע בידי המוסד לביטוח לאומי. בסעיף הראשי שנוגע לשאר הגופים הציבוריים, מי שמקבל את המידע מהמוסד לביטוח לאומי ומפרסם את הרשימה, הוא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מוצע שמי שיקבל את המידע לגבי שירות המדינה יהיה נציב שירות המדינה. זה תחילת תהליך האכיפה. ראינו את זה גם לגבי הנציבות וגם לגבי נציבות שירות המדינה, שזה בעצם השלב הראשון בקבלת המידע לצורך תחילת תהליכי אכיפה, כל גוף לפי הליכי האכיפה שנתונים לו.

בעמוד 14. הסבירו לנו כמה דברים, שאי אפשר לדבר על יחידות וכי מדברים על תיאור העיסוק לגבי התפקיד שיוחרג ולא על הגדרת תפקיד אבל גם בכל משרד ויחידת סמך מוצע נוסח לגבי מינוי ממונה במשרדים ויחידות סמך כך שבכל משרד ויחידת סמך ימונה ממונה על ייצוג הולם לפי סעיף זה ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא. גם לגבי נציבות שירות המדינה תהיה הוראה כזאת, שזה לא חייב להיות תפקידו העיקרי אבל לפעמים זה בוודאי יהיה תפקידו העיקרי ולפעמים אפילו יהיה צריך יותר מאדם אחד.

לגבי הנושא של תחילה ותקנות ראשונות. אמרנו שתחילת החוק היא ב-1 בינואר 2017. זה אומר שהחוק יחד עם היעדים שלו, עם היעד של החמישה אחוזים ויחד עם חובות הדיווח, מתחיל כבר בשנת 2017. כמו שאמרנו, במועדים 31 במרץ, אחרי כן ב-31 ביולי ואחרי כן ב-31 באוקטובר. התקנות הראשונות, כוון שהן דורשות אישור ועדה והתייעצות עם כל הגורמים, יוגשו עד 31 בדצמבר 2016.

בדיון דובר על דיווח. לא היה ברור אם אנחנו מדברים על דיווח במסגרת חובת דיווח לוועדה שצריך להירשם בחקיקה או ישיבת דיווח. אנחנו מציעים שזאת תהיה ישיבת דיווח שהוועדה תקיים ולא חובת דיווח כי זה לא משהו מתמשך ולמעשה רק בסוף השנה הבאה אני חושבת שיהיה אפשר להעריך מחדש איך התבצע כל התהליך, האם המידע נמסר בזמן למוסד לביטוח לאומי, האם המוסד לביטוח לאומי העביר את המידע בזמן, האם הגופים פרסמו תכניות וכן הלאה. צריך יהיה עוד זמן לצורך הערכה ולכן השאלה אם צריך לקבוע את זה כאן בנוסח.

לא הייתי יורד עד כדי כך לפרטים.

להשאיר חובת דיווח בסוף השנה?

כן.

הלשכה המשפטית, משטרת ישראל. לגבי סעיף 9, התחולה, כשאומרים 1 בינואר 2017, זה אומר שכל הבדיקות יתחילו לפי הטבלה. התחולה תהיה ב-2018?

לא. כבר ב-31 במרץ 2017 הגופים שמכירים באנשים עם מוגבלות משמעותית צריכים להעביר את המידע למוסד לביטוח לאומי, הגופים שרק חלק מהכוח מובא בחשבון מוסרים את המידע לביטוח הלאומי, ב-31 ביולי המוסד לביטוח לאומי צריך למסור את התוצרים של עיבוד המידע אצלו וכן הלאה.

רציתי לשאול. תוך כמה זמן ממסירת המידע על ידי המוסד לביטוח לאומי ייקח לנציבות לפרסם את אותה הודעה שלכם?

לא נראה לי שצריך לקחת זמן רב. אין לי מושג.

הרבה זמן?

לא. לא הרבה זמן. אם הרשימה מסודרת עם שמות המעסיקים, לא הרבה זמן.

אתם צריכים בתוך עשרה ימים?

זה עניין של ימים. אני מעריך. את רוצה לכתוב? בסדר. עשרה ימי עבודה.

עשרה ימי עבודה.

יש לי שאלה שנבעה דווקא מאנשים שפנו אלי כדי לברך על החוק ומצד שני לא ידעתי למי להפנות אותם. האם שירות התעסוקה שלדעתי לא הזכרנו אותו בחוק הזה, יש לו תפקיד כלשהו שהוא צריך להיערך אליו?

הוא גם צריך לקבל את כל הפרטים להעסיק את האנשים. הוא גורם משמעותי.

יש לי הרגשה שהחוק הוא טוב, האדמיניסטרציה נערכת אבל הפונה, למי הוא פונה? לאן הוא ילך? שזה יהיה מקום שידע לתת לו תשובה. הוא רוצה להשתלב בעבודה. שירות התעסוקה, זה אחד התפקידים שלו.

אחד הדברים שמוטל על גורם ציבורי גדול שלא עומד ביעד, להכין תכנית ואחת הנקודות בתכנית היא לפנות, לתכנן פנייה לגורמים שאצלם מבוצעת ההשמה של האנשים עם מוגבלות משמעותית. אז הוא יוכל לפנות או למשרד הכלכלה, אם במסגרת התכניות התעסוקה שלו, או למוסד לביטוח לאומי במסגרת השיקום שלו, או במסגרות אחרות לפי רשימה שימסור גם בעניין הזה משרד הכלכלה.

אבל האחריות להפניות ובניית מערכת לקליטת הפניות היא של משרד הכלכלה.

לא בהכרח. יש גורמים שונים שעוסקים בנושא הזה. יכול להיות ששירות התעסוקה הוא אחד הגורמים האלה ככל שיש לו איזו תכנית מיוחדת לגבי אנשים עם מוגבלות.

אני חושב שאתה שואל לגבי אדם שרוצה למצוא עבודה, למי הוא פונה. לשכת התעסוקה היום כמעט ולא מתעסקת באנשים עם מוגבלות. יש את הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, משרד הבריאות. יש הרבה מאוד גורמים שנותנים את השירות המשרדי הזה, גורמי השמה והיום חברות כוח אדם כמו דנאל ואחרות כבר נכנסו לתחום הזה וזה מאוד מרענן וטוב. יש גורמי השמה בשטח שבעצם נותנים את השירות עבור המשרדים.

אני אשלים את דבריו של גיא. במשרד הכלכלה במטה לשילוב אנשים עם מוגבלות התחילו להפעיל – ואני מניח שגם ירחיבו את ההפעלה – של כל מיני תכניות ומיזמים לסיוע לאנשים עם מוגבלות בשילוב בתעסוקה. יש שיקום בביטוח לאומי, יש קצת שיקום ברווחה ובמשרד הבריאות. יש גופים שונים של שיקום ולדעתי בהצעת החוק אנחנו נפרסם את רשימת הגופים האלה כדי שהמעסיק ידע לפנות אליהם.

לא המעסיק. הנזקק.

כן. למרות שהיום אנשים שעוברים תהליכי שיקום מכירים את הדברים האלה ואנחנו גם נפרסם לאנשים עם המוגבלות עצמם.

מילה קטנה על שירות התעסוקה. הוא מחויב לפי חוק שירות התעסוקה לעשות תכניות, להעסיק מומחים בנושא של אנשים עם מוגבלות וזה פשוט לא קרה עד היום. האמת היא שגם באופק לא נראה שזה עומד לקרות. זה רק לידיעתכם.

אפילו שהוא מחויב, אני הייתי מוסיפה אותו או שאין צורך?

בכל מקרה קבענו שיהיה דיון תקופתי עם שירות התעסוקה ואפילו בפגרה נעשה זאת אתם. אני אעלה את הנושא. יש כאן צורך בפיתוח מיומנויות מיוחדות. אני שוב חוזר ואומר שמשיחה שהייתה לי הבוקר, זאת לא תשובה. אני חושב ששירות התעסוקה הוא מהווה את הכתובת הראשונה אליה אנחנו פונים. זה שלא הזכרנו בחוק את המוטל עליו באופן טבעי, לא נורא אבל אנחנו נעשה מעקב גם על זה. הוא אחד הגופים המרכזיים בשילוב האנשים כולל אנשים עם מוגבלות.

יש עוד עניין אחד. בנושא של הדיווח. אני מבקשת שאחד הגורמים שימסור דיווח תהיה גם נציבות שירות המדינה לגבי ההיערכות.

למה ברשימה הזאת אי אפשר להוסיף את שירות התעסוקה?

כי אין להם כאן תפקיד לגבי החוק. הם לא אמורים ליישם את החוק.

הם לא קובעים נכות רפואית.

כן. באופן ישיר אין להם אנשים עם מוגבלויות.

יש עוד הערות?

מרכז שלטון מקומי. יש לי הערה לגבי הממונה על התעסוקה. אני רוצה להבין. ממונה על ממונה תעסוקה בגוף ציבורי שתפקידו לוודא שהגוף הציבורי יישם את החוק?

הוא אמור לתת יותר שירותים בכל הנושא של השמה, של תעסוקת אנשים עם מוגבלות. הוא יכול לשבת בתוך הגוף הציבורי. הוא צריך לתת מענה לעובדים ולממונים ולכל המערכות.

אצלנו ברשויות המקומיות בהשמה של אנשים עם מוגבלות, השמה של אדם עם מוגבלות היא דבר אחד אבל ליווי שלו בתוך העבודה, זה דבר מאוד חשוב וקריטי להשתלבות שלו בעבודה וליכולת ההישארות שלו והצלחתו בעבודה. אולי כדאי שתהיה איזושהי מילה שתגיד שהוא לא רק צריך לוודא שזה נעשה או להדריך את הגוף הציבורי שכך צריך לעשות אלא שבאמת יפקח וילווה את העובדים האלה ויראה שיש להם את כל הכלים כדי לעשות את העבודה שלהם בצורה נכונה, גם ברמת ההתאמה וגם ברמה הארגונית.

את דיברת על כך שיש להם את כל הכלים. הליווי לפעמים הוא ההתאמה הנדרשת לעובד וזה במסגרת חובת הגוף הציבורי לערוך התאמות במסגרת מקום העבודה. לכן בוודאי אותו ממונה יצטרך לתת מענה גם לדברים האלה, אבל זה גם לגבי התאמות אחרות שניתנות.

שיהיה ברור.

בארגון גדול, ככל שיש יותר ויותר אנשים עם מוגבלויות שכן צריכים את הליווי הזה, זה לא דבר שהוא תמיד יוכל לעשות בעצמו ולכן צריך להיזהר בניסוח החובה שלו. הוא כן יכול לדאוג שזה קורה.

זה יותר קשור למעסיק.

זה באמת שייך למעסיק.

עוד הערות? אין. תודה. נצביע.

מי בעד אישור התיקונים בהצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015?

הצבעה

בעד – פה אחד

התיקונים בהצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015, אושרו.

התיקונים אושרו פה אחד. תודה לכם. יום טוב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.