הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 254

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, כ"ה בתמוז התשע"ו (31 ביולי 2016), שעה 13:00

הצעת חוק הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה וברשויות המקומות, התשע"ה-2015, (פ/1719/20) (כ/633), של חה"כ בצלאל סמוטריץ'

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אוסאמה סעדי

בצלאל סמוטריץ'

דני חורין - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דפנה גוטליב - ייעוץ משפטי, משרד המשפטים

מוני מעתוק - מנהל אגף בכיר לניהול ההון האנושי, משרד הפנים

מרגלית בוטרמן - ייעוץ משפטי, משרד הפנים

יואל הדר - היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

הדס פטר - ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים

בן ציון - ראש תחום חקיקה שב"ס, המשרד לביטחון פנים

רויטל גור - המשרד לביטחון פנים

שירי לנג - ממונה על חקיקה, הנהלת בתי המשפט

ורדה וירט לבנה - שופטת, הנהלת בתי המשפט

אורית במני - יועצת בכירה למנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט

שמחה רוטמן - יועץ משפטי, התנועה למשילות ודמוקרטיה

אדם אבזק - יועמ"ש לבתי הדין השרעיים

ניבאל חסנין - עוזר משפטי בכיר למנהל בתי הדין השרעיים

מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

דפנה נוביק - פעילה, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעמה מנחמי

אסף פרידמן

יפעת קדם

הצעת חוק הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה וברשויות המקומיות, התשע"ה-2015, פ/1719/20 כ/633, של חה"כ בצלאל סמוטריץ'

צהריים טובים לכולם. אני קצת מתנצל שאיחרתי, שלא כטבעי. פשוט הייתי במקום אחר כאן למעלה. צריך לרוץ כאן בבניין ממקום למקום, ובאמצע עוד תופסים אותך.

אם כן, צהריים טובים לחברי הכנסת, לאנשי הממלכה, ואם יש כאן את נציגי הגוף השופט – בוודאי יש לנו כאן – אז יש לנו כאן גם את הגוף המחוקק, הגוף השופט, ובוודאי אנשי המעשה, הגוף המבצע. אז זה שילוב טוב. צהריים טובים לכולם. אני מבין שאנחנו נמצאים בשלב שבו יש לנו פחות או יותר הסכמות, או שאנחנו רחוקים?

מקווים שכן.

אנחנו לאט לאט מתקדמים.

- - - פרט אולי לנושא אחד?

איזה? מה הנושא?

אני שואל, אני לא יודע. תיכף נשמע.

אתה יודע - - -

אני מציעה שנתקדם עם ההקראה, רק נציין כמה דברים שתוקנו מאז הפעם הקודמת, לבקשת הוועדה או להערות אנשים ששמו לב שיש איזושהי טעות.

ברשותך, אני חייב לצאת. באתי רק לומר שלום, ולומר שבאופן עקרוני אנחנו תומכים בחוק. איך שאמרתי בפעמים הקודמות, היה מן הראוי שלא רק שכל הצהרות ההון האלה יונחו באיזה שהוא ארכיון אצל הנציב ואף אחד לא ישלוף ויבדוק, אבל לפחות זה מה שיש בינתיים אז זה גם חשוב.

אני מקווה שלא יצטרכו לשלוף. אנחנו מקווים באופן תיאורטי יש אופציה שכן.

גם בשם השופטים השרעיים שדיברו אתי וגם בשם השופטים, אני מגיש הסתייגות על העניין הזה של 6 ו-7 שנים. אני מבקש שבמקום 6 יהיה 7 שנים.

מה זה במקום 6?

לא, ההצעה מדברת על 6. חברי הלך כברת דרך ב-6 שנים - - -

אני לא ב-6.

הוא לא ב-6, הוא ב-4 כרגע.

- - - אבל אם זו הבקשה שלהם, אני חושב שלא – הם גם ביקשו, במיוחד בתי הדין השרעיים, שיגישו את זה למנהל. שאלתי, והם אומרים שצריך גוף חיצוני, לא רק גוף פנימי. אבל אלה שתי ההסתייגויות.

לא הבנתי. אנחנו דיברנו על כך שבכל מערכת יגישו למנכ"ל של המערכת.

אצלם אין מנכ"ל, יש מנהל.

- - - גוף ביקורת - - -

על הנציב?

- - -

שרת המשפטים - - - אצל הנציב.

בעיקרון זה הולך לגורם שהוא חיצוני למערכת.

כמה שאפשר חיצוני - - -

אבל מבקר הפנים במשרד לביטחון פנים זה לא גורם חיצוני. למה שבמשטרה לא יגישו לנציב?

יש גוף ביקורת. להיפך, במשטרה הנציב הוא פנימי. אנחנו רוצים לשים את זה אצל הגוף המבקר. כל הרציונל פה הוא איזה שהוא אלמנט מבקר נוסף. רצינו גוף ביקורת שיהיה חיצוני ככל הניתן. אנחנו לא נקים גוף חדש. לשופטים יש גוף כזה. מצוין.

הוא גוף תלונות, הוא לא גוף ביקורת.

לא חשוב. אתם תציעו ואנחנו נשמע. איפה אתה מציע שזה יהיה אצלכם?

אני מציע שזה יישמר אצל המנהל. אם צריך לשלוף, שולפים.

כמו יושב-ראש הכנסת.

ורשות דיבור.

תתחילו להקריא ואחר כך - - -

לפני שאני ממשיכה להקריא, אני כן רוצה להתעכב על נקודה שהפנו את תשומת לבי אליה בתחילת הדיון: נושא של סיום הכהונה, סיום התפקיד. בעמוד השני, סעיף 3(א)(3). יש כאן ניואנס שאני רוצה לנסות להבהיר. לפי מה שהבנתי, אין הכוונה להחלפת התפקיד בתוך אותו גוף. כלומר, אם שוטר עובר תפקיד כל שנתיים, הוא לא צריך כל שנתיים להגיש הצהרת הון. עד כאן נכון? אוקיי. האמת היא שאפילו נראה לי שעמדת משרד המשפטים היא שגם אם הוא עבר בתוך המדינה מתפקיד לתפקיד, לא הכרחי שהוא יגיש.

אם מוגשת ההצהרה בתקופה שנקבעה בחוק, שהיא כרגע אחת ל-6 שנים, אז גם אם אתה עובר בין משרדים שונים ומערכות שונות, כל עוד זה מוגש פעם ב-6 שנים זה בסדר.

רק על ה-6 אני כמובן חולק. התקופה שתיקבע.

אז אולי נכתוב ב-(3) את המילים "מיום סיום תפקידו האחרון", או "מיום סיום תפקידו במערכת הציבורית", איזה שהוא משהו שישקף את זה. אם זה מקובל עליכם, אני אנסה לנסח את זה עם נוסח החוק. אבל רק רציתי לקבל את האישור.

מקובל.

אם שופט עובר מבית משפט שלום למחוזי והוא כל כך מוכשר שהוא גם מספיק לעבור לעליון, אז גם כן לא צריך לשנות.

אם לא חלפו 6 השנים.

אני מסבה את תשומת הלב: העברנו את ההגדרה של שינוי משמעותי לסעיף (ב)(1). זה גם ממורקר ומודגש. זה במקום בסיפה של הסעיף, אחרת לא ברור בפסקת משנה (3) את מה מעדכנים, כי שינוי משמעותי מופיע אחריה, ואז זה יוצר קצת חוסר הבנה של הקריאה. הוספנו בהתאם להכרעת הוועדה מהפעם הקודמת את הנושא של 90 ימים, מה קורה אם נותרת שנה אחרונה לסיום התפקיד שלו. אז הוספנו בסעיף 3(ג) את הסיפא הבאה: "על אף האמור בסעיף קטן (א), מפקח רשאי להאריך את מועד הגשת הצהרות ההון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, ואולם, אם עתיד בעל התפקיד הבכיר לסיים את תפקידו בתוך שנה מהמועד להגשת הצהרת ההון – רשאי מפקח להאריך את מועד הגשת הצהרת ההון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מהמועד הצפוי לסיום התפקיד". כך אנחנו גם מבטיחים שלא תיוותר שנה שבה הוא לא מגיש כלום, אבל הוא לא יגיש תוך שנה פעמיים.

שנה זה מאוד קצר. סליחה, באמת.

לא, זה 7 שנים. כרגע זה 6, ועוד שנה ועוד 3 חודשים. זה 7 ו-ו-3 חודשים. יש גבול כמה ההצהרה היא אפקטיבית.

אדם הגיש הצהרת הון שנתיים לפני שהוא מסיים את התפקיד. הוא מסיים את התפקיד. הוא צריך להגיש תוך 90 יום אחרי השנתיים - - - ואני מדברת אתכם על זה שהוא מכהן כבר 30 שנה בערך, וכבר הגיש לפחות 5 או 6 פעמים. אז כמה פעמים? כי שנה זה מעט מידי. כל 6 שנים – אוקיי, הוא הגיש פעם חמישית.

הוא כבר מיומן, זה הולך לו בקלות - - -

אני לא יודעת למה כל הזמן יש לנו את התחושה שאתם חושבים שזה הולך בקלות. זה לא הולך בקלות. לשופט זה מאוד קל, כי לשופט, כל מה שיש לו זו רק המשכורת שלו. אין לו שום דבר אחר. אבל לשופטים יש בני משפחה והם חלק מהעניין הזה. חלק מהם עובדים בתפקידים מורכבים יותר, הרכוש שלהם והכל. אני לא יודעת למה אתם חושבים שזה פשוט.

מה ההצעה שלך?

- - -

לפחות שנתיים.

זה לא קשור לסעיף הזה. לא - - - לסעיף הרלוונטי. נעמה דיברה על בן אדם שהגיש לפני 6 שנים, עכשיו הוא צריך להגיש עוד אחת, ה-6 הזה נופל שנה לפני סיום התפקיד. במקום שיגיש עכשיו, ועוד שנה - - - אבל כבוד השופטת שאלה גם על שנתיים. שנתיים זה מעט מדיי בשבילה.

- - -

בסדר, היא מבקשת שגם יהיה שנתיים. בדרך כלל, מקובל שאדם שמתחיל תפקיד ומסיים תפקיד – נותן כשהוא מתחיל, אחר כך מסתכל כשהוא מסיים. הכל זה תיאורטי, כי מסתכלים ורואים אם לא חלו שינויים עדינים בדיווחים וכולי, - - - אם יש צורך לפתוח את זה. אני מקווה שלא יצטרכו. מה שהם אומרים פה זה שלמרות שתם הזמן שנקבע – 6 שנים, 5 שנים, 4 שנים, לא חשוב – והוא צריך להגיש עכשיו דיווח, ובעוד שנה הוא מסיים את התפקיד בכלל, הם אומרים: שנה, תן לו. מה הוא כבר יכול לעשות בשנה. אם כי בשנה אפשר לעשות המון. אבל שנתיים זה כבר חצי תקופה.

- - - אבל אתה אומר מהתחלת התפקיד לסוף התפקיד, ואתה שוכח, וכאן אני כל הזמן מדגישה: השופטים שונים בדבר אחד מכל בעלי התפקידים האחרים. באמצע, בין תחילת התפקיד - - -

במה הם שונים?

באמצע, בין תחילת התפקיד לסוף התפקיד הוא כבר הגיש לפחות 5 או 6 פעמים.

למה הוא שונה מכל אחד אחר? קחי חבר כנסת שמכהן כבר הרבה שנים. קחי מישהו במשטרה, בצבא – יכול גם כן להיות כמה שנים טובות.

כמה שנים מכהן תת אלוף? כמה שנים אלוף?

תת אלוף, אלוף, רמטכ"ל. בוא ניקח את הרמטכ"ל הנוכחי. כמה שנים את חושבת שהוכרע?

זה אחד.

לא משנה, אבל אני אומר: קיימים. לאלופים יש. יש עובדים אחרים שנמצאים יותר - - - זה חל גם על גזבר ברשות מקומית. הגזבר ברשות המקומית שלי, למשל, התחיל כשהוא היה צעיר, עכשיו הוא פרש. הוא הגיע לפנסיה. להערכתי, הוא היה שלושים ומשהו שנים באותו תפקיד.

זה חריג. אצלנו זה הנורמה.

אני רק רוצה להגיד שהשופט זה לא חריג. זה קיים בדרך-כלל - - -

בוא נתחיל מזה שגיל הפרישה וגיל המינוי הוא חריג. אני מסתכלת על החוק הזה. אני מסתכלת על הבכירים שקבועים פה. אני מדברת על תת ניצב, תת אלוף. ראשית, לא כל תת ניצב נהיה אלוף, אבל בוא נגיד שתת ניצב מגיע לדרגה הזאת כבר לקראת סיום השירות שלו, שזה בגיל יחסית מבוגר יותר. והשופטים צריכים מהיום הראשון, כל השופטים – זה הכלל, לא החריגים. יש חריגים, יש כוכבים, כמו שאתה אומר, שנהיים גם תת אלוף, אלוף ורמטכ"ל.

מה תעשי עם עובדים ברשויות המקומיות בתפקידים שהחלנו עליהם?

גם גזבר שמכהן 30 שנה זה דבר חריג.

זה חריג? עובדים במועצות בערים – מי שאני זוכר, גזבר עיריית רמת גן, חיים שאני זוכר אותו מאז שנולדתי כמעט, עד שיצא לפנסיה. מלא. גם הגזבר שהיה אצלי כשהייתי ראש מועצה כיהן מלא. כולם מלא. בדרך כלל, מהנדס עיר ומקצועות כאלה נשארים בתפקיד עד שהם יוצאים לפנסיה. הוא נשאר.

השאלה מתי הוא מתמנה לזה, באיזה גיל. אני מדברת על שופטים, וכאן זה רשמים. רשם מתמנה בגיל ממוצע של 32 עד 35.

אני מקווה שאת לא מתלוננת שהם מתמנים בגיל הזה. זה בסדר. אוקיי, הלאה.

עוד נקודה לסעיף 5 – סמכויות פיקוח. עשינו קצת שינויי נוסח. אקריא. המטרה של השינוי היא להבהיר מה תפקיד המפקח. הנוסח החדש המוצע: "לערוך מעת לעת בדיקות בדבר מילוי כל סעיפי הצהרת ההון וצרוף כל המסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק". שוב, כדי להבהיר שהבדיקה שנדרשת על ידי המפקח היא בדיקה שכל הסעיפים מולאו, לא בדיקת תוכן המילוי.

תיקון נוסף שבוצע בישיבה הקודמת, שרק נבהיר אותו, הוא בסעיף 6 – שמירת סודיות: "בהסכמתו או על פי בקשתו של בעל התפקיד הבכיר ובהסכמת מי שהמידע אודותיו".

לא מספיקה הסכמה שלו, צריך גם - -

כן.

לבקשתו. שזה לא יהיה לבקשתו - - -

שזה לא יהיה לבקשתו של מי שהמידע אודותיו – בדיוק.

אבל לא שיניתם את זה בסעיפים הקטנים. שימי לב. בתיקונים העקיפים.

טוב שאת אומרת. אז יש סיבה שהקראנו, שהפנינו לזה בתיקונים העקיפים. עוד לא הגענו אליהם, אבל בסדר.

גם סעיף קטן (ג) הקודם שהקראנו לא מופיע אצל השופטים. מה שדיברנו על שנה או שנתיים - - -

בסדר. אז נוסיף את זה גם שם. נוודא שהכל - - -

בנסחות כבר יעלו על זה בבדיקות הרוחביות, אבל זה בסדר שאתם מעירים. זה טוב.

סעיף 7 היה הסעיף שבו סיימנו את הישיבה הוקדמת. לא קראנו את כולו, אז אולי נתחיל מההתחלה ונוודא שהכל בסדר.

אחריות משמעתית 7. (א) בעל תפקיד בכיר המנוי להלן המפר את חובתו לפי חוק זה, עובר

עבירת משמעת, ויחול עליו הדין המשמעתי החל בעניינו כמפורט

שוטר – לפי חוק המשטרה, התשס"ו-2006;

סוהר – לפי פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש),

התשל"ב-1971;

עובד רשות מקומית – לפי חוק הרשויות

המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978;

עובד המדינה – לפי חוק שירות המדינה (מינויים),

התשי"ט-1959;

קצין בצבא הגנה לישראל – לפי חוק השיפוט

הצבאי , תשט"ו-1955;

למה קצין רק לצבא ושוטר לגבי משטרה?

שכולם קצינים, גם במשטרה וגם - - -

אין בעיה.

גם הסוהר צריך להיות רק מהדרגה המדוברת.

בכל מקרה זה יהיה אחיד.

זה יהיה רגיל, וזה רק על מי שחל, כי על שוטר רגיל זה לא חל, רק על דרגות - - -

כך או כך זה יהיה אחיד, מה שתחליט הנסחות.

"(ב) הפר בעל תפקיד בכיר את חובתו" – אני חושבת שאולי כדאי להבהיר שזה לפי סעיף 2 ולא לפי חוק זה, למרות שהצעתי כאן את שתי האופציות – "ידווח על כך המפקח לגורם הנוגע בדבר לפי החוקים המנויים בסעיף קטן (א) כדי שישקול לפעול בהתאם לדין המשמעתי הרלוונטי".

מה ההבדל בין שני הניסוחים?

(2) הוא פשוט הסעיף שבו מוגדרת החובה להגיש את הצהרת ההון, ואני חושבת שבמקום להפנות למשהו שהאדם צריך לבדוק אם יש הוראה נוספת שהוא צריך לקיים, עדיף להבהיר, במיוחד כשאנחנו מדברים על עבירת משמעת - - - להגדיר בדיוק. אז נשאר 2.

שאלה: זה ברור שסעיף 3 מדבר על המועדים. אז - - - לא עומד במועדים, זה נובע מהחובה?

אם זה נראה לך לא מספיק ברור אפשר לשנות.

לא, ההיפך. לפי סעיף 2 היה הנוסח שאנחנו הצענו מראש. אבל אני אומרת שכדאי להבהיר - - -

אז אולי כדאי להבהיר "לפי חוק זה". למה לא כדאי להשאיר כבר "לפי חוק זה", כי מי יודע מה - - -

כי עבירה פלילית או משמעתית במקרה שלנו אתה מגדיר בצורה הכי ברורה ומצומצמת. אז אפשר להגיד 2 ו-3.

אם לא נמצא דברים אחרים - - -

יש כאן למשל את סעיף 5, לצורך העניין, לפיו אם המפקח דורש מבעל תפקיד והוא לא ממלא. הוא אומר לו: חסר לך מסמך זה-וזה, ותביא. לכאורה זה אמור להיות בדיוק כמו אי-הגשה.

זה מוחל בתוך 2. כלומר, החובה היא להגיש את הצהרת ההון.

לא, יש לדרוש מבעל תפקיד בכיר למסור לו כל מסמך שיש לצרף לשם מילוי הצהרת ההון.

המשמעות היא שהוא לא צירף להצהרת ההון.

בדיוק. המשמעות היא שהוא לא עשה את הצהרת ההון לפי סעיף 2 כנדרש.

בואו נתקדם. אם נמצא עוד סעיף אחד שזה חל עליו - - - נחזור ל"לפי חוק זה". כרגע תכתבי 2 ו-3.

בסדר.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין עובד הרשות המקומית כהגדרתו

בתוספת הראשונה –

כאן ניסחנו בהתאם לבקשת הוועדה, ונראה אם אכן זה כפי שנתבקש:

ראש רשות מקומית יעביר למפקח רשימה מפורטת הכוללת

את שמות בעלי התפקידים הבכירים באותה רשות מקומית

המחויבים בהגשת הצהרת הון לפי חוק זה ויעדכן אותה לפי

הצורך;

המפקח יעדכן את ראש הרשות המקומית הרלוונטי בכל

פעם שתוגש הצהרת הון על ידי בעל תפקיד בכיר, בהתאם

לרשימה שבסעיף קטן (ג)(1);

ראש הרשות המקומית יבחן מעת לעת, בהתאם למידע

שהעביר לו המפקח, מיהם בעלי התפקידים הבכירים שלא

מילאו חובתם על מנת שישקול לפעול בהתאם לדין המשמעתי

הרלוונטי המנוי בסעיף קטן (א).

לא רצינו גם שהמפקח יגיש לשר הפנים דוח אחת לכמה זמן? אמרנו שלשים את זה בתוך הרשות זה לא רציני, לכן אנחנו מוציאים את זה החוצה - - - אולי שהמפקח כן יעשה משהו. שיוציא אחת לתקופה עדכון לשר.

השאלה היא אם נכון לציין את זה בחקיקה ראשית. אנחנו מאמינים שכמו שעד היום חקיקה ראשית לא חייבה את המפקח לדווח לשר הפנים מי הגיש לו, מי לא הגיש לו – יש תחלופה. יש מידע - - -

היום בפועל יש? יש היום דוח?

היום יש לנו לגבי ראשי רשויות.

האמת היא שאולי העמותות יעשו לנו את העבודה – יפנו לחופש מידע ויבקשו - - -

אנחנו חושבים שלא כל הפרוצדורה צריכה להיות מוסדרת בחקיקה ראשית - - -

ייצאו תקנות לחוק הזה?

כן.

לא בהכרח שצריך - - - אני לא חושבת שצריך.

לא חשוב, אבל אתם לא היחידים. אז אם בתקנות, שבתקנות זה כן ייכתב. את זה כן אפשר לכתוב בתקנות – שהמפקח יעביר לשר הרלוונטי או לסמכות הרלוונטית את הדוח פעם בשנה.

אבל - - - כי זה חוזר בחזרה לתוך הרשות, ודיברנו על זה שראש הרשות מן הסתם - - -

אבל חשוב להבהיר בהקשר הזה שלבקשת הוועדה הדבר היחיד שהמפקח מעביר זה את הרשימה של מי שהגיש, ואתם מדברים עכשיו על איזה שהוא דוח שאומר מי לא הגיש. אבל זה מידע שאמרתם שהמפקח לא צריך להעביר.

לא. אני חושב שמה שהוא צריך להעביר זה מה שהוא יודע להעביר. הרי הוא לא יודע - - -

הוא יודע גם וגם. לא, הוא יודע מי הגיש. אין לו בעיה לעשות גם וגם.

- - -

אבל לפי החוק, כרגע כתוב שהוא מעביר רק את מי שהגיש. זאת היתה ההצעה של הוועדה.

זאת הייתה ההצעה של הוועדה.

מותר לנו לחשוב רגע מחדש. לכאורה הוא צריך להעביר - - - את המצב הקיים – מי הגיש ומי לא הגיש.

זה מה שחשבנו בהתחלה.

מה הבעיה? הוא יקבל את השמות - - -

רגע. היה דיון ארוך על זה. לכן שמנו את האחריות על ראש הרשות, לא על המפקח. יש מאתים ומשהו רשויות, ולא תמיד הוא יודע. אז יכול להיות שמה שהוא צריך לעשות זה להגיש את אלה שכן מילאו, ויהיה מישהו שיצטרך לבדוק את טבלאות האקסל, אני לא יודע אם זה המפקח.

מה שקורה עם המפקח הוא שהוא הופך לגורם שמדליק נורה אדומה. בסוף זה נשאר ברשות, כמו שהחוק היום אומר: ראש הרשות הוא אחראי, אבל המפקח מרים דגל. במצב הנוכחי, אפילו אם שמחה רוטמן יפנה מחר למפקח ויבקש ממנו את הרשימה של מי שלא הגיש, לפי חופש המידע, המפקח יגיד לו שאין לו רשימה כזאת. אני לא צריך להחזיק אותה. אני רוצה שיהיה לו את זה. הרי הוא קיבל את הרשימה מראש הרשות. על הרשימה שהוא קיבל מראש הרשות הוא כותב מי הגיש, מי לא הגיש. את הרשימה הזאת הוא מגיש לראש הרשות. ראש הרשות רואה מול העיניים מי הגיש, מי לא הגיש. אם אתם לא רוצים שיהיה כתוב בחוק שהרשימה הזאת מוגשת לשר, לפחות שיהיה כתוב שכל מיני גורמים ממגזר שלישי יכולים לדרוש אותה - - -

זה יכול להיות הרבה יותר מסובך. יש תחלופות כל הזמן.

אבל כתבת פה שראש הרשות צריך כל הזמן להגיש לו.

ראש הרשות צריך לעשות.

ראש הרשות מגיש לו. מה שהיה חשוב למשרד הפנים, ואת זה הוא קיבל, שלא תהיה אחריות על המפקח, שיהיה ברור שהמפקח חי ממה שנותנים לו. אי אפשר יהיה לבוא בטענות למפקח: רגע, למה פלוני אלמוני? סליחה, לא הגישו לי את השם שלו, הוא לא קיים. אבל אחרי שנתנו לו, הוא צריך לנהל אצלו כל הזמן טבלת סטטוס מי יש, מי אין, כל זה מתוך הרשימות שנתנו לו. אני הולך, ניסן, אפילו לבקשת חופש מידע של התנועה לאיכות השלטון. צריך שיהיה מישהו שיוכל לבקר את זה. אתה מגדיר בחוק שהרשימה לא קיימת. אז למה לא לכתוב בחוק? הוא אוסף את החומר.

- - - זה כמו שלב בעבודה, לכתוב אותו בחוק.

לא, לא דיברנו על החוק. בחוק לא ייכתב. יכול להיות שבתקנות או במשהו זה ייכתב.

הדבר היחיד שכתבנו זה מה המפקח. פה כתוב שהמפקח יעדכן את ראש הרשות המקומית הרלוונטית בכל פעם שתוגש הצהרת הון. אז למה לא לכתוב: המפקח יעדכן את ראש הרשות המקומית הרלוונטית אחת לשנה - - -

אבל אנחנו לא מדברים על אחת לשנה. אם בן אדם צריך להגיש הצהרת הון ועברו 90 ימים, לכאורה מצופה, שזה מה שאני מבינה מהחוק, שתוך זמן סביר אחרי שעבר המועד האחרון יעדכנו את ראש העיר, לא יחכו לסוף השנה.

אין בעיה. אבל צריך להבין, נכון לאיך שזה מנוסח פה עכשיו, המפקח לא אמור לנהל אצלו שום רישום של מי יש, מי אין. הוא מקבל רשימה, הוא מדווח. האמת היא, שלפי זה אני חושב עכשיו שהוא גם לא אמור לקבל את הרשימה מראש הרשות.

הוא כן, כי הוא צריך לדעת - - -

לא. כל פעם שמישהו מגיש לו, הוא אומר: "אדוני, פלוני הגיש לי". הוא לא אמור להכיר את הרשימה. לכן אין בזה שום שום היגיון. הוא אמור להכיר את הרשימה. הוא אמור לנהל אצלו - - -

יש לו את הרשימה. את הרשימה הוא הרי מקבל.

אז אני רק אומר שהמנגנון צריך להיות שהוא מקבל את הרשימה והוא יודע מי האנשים, ועכשיו הוא מעדכן את ראש הרשות - - -

השנים חלות על כולם, לא רק על השופטים, נכון?

ודאי.

אז אם הוא צריך להגיש כל שנה דוח, זה קצת מסובך. איך הוא יגיש כשכאן יש תקופה של 6 שנים?

שלא יגיש לאף אחד, שיחזיק אצלו. צריך להיות ברור שהוא מחויב ל - - -ואז התנועה לאיכות השלטון יכולה לפנות.

זה משהו אחר.

סעיף (4): "המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון" - - -

סעיף 4 מסדיר את התפקיד שלו, מה עליו לעשות.

לכן אני אומר שלהגיש דוח זה קצת מסובך. כי השר יצטרך לדעת – זה כבר 3 שנים, זה 5 שנים, זה 7 שנים. מתחיל להיות קצת מסובך.

- - -

הצעה אופרטיבית לעניין הזה: אני חושב שאפשר לקבוע שהוא יעביר למפקח רשימה מפורטת הכוללת את שמות בעלי התפקידים הבכירים ואת המועד בו הם נכנסו לתפקידם. כי זה מידע שהכרחי למפקח לצורך העניין. כי לא רשום – לא את שמות בעלי התפקידים, אלא את שמות בעלי התפקידים ואת המועד בו התמנו לתפקידם.

כן.

למה זה משנה? התקופה הרלוונטית הראשונה היא הרי מיד כשהוא מעביר את השם, שאז הבן אדם צריך להגיש הצהרת הון. אחר כך התקופות נמנות ממועד הגשת הצהרת ההון.

המפקח לא יידע.

לכן אמרתי: ראש הרשות עכשיו יגיד לו - - -

מה הבעיה שהוא יגיד מתי הוא מתחיל? אחר כך המניינים - - -

- - -צריך גם לגבי המועד וצריך גם ראש הרשות, שמעדכן גם את המועד.

זה מה שאמרתי.

צריך לכתוב שכל אחד, כשהוא מגיש - - -

מתי הוא נכנס או סיים.

נכנס או צפוי לסיים.

כן, אבל צריך לדעת צפוי סיים, כי הוא יבוא למפקח לבקש הארכה כי הוא הולך לסיים בעוד כשנה, והמפקח צריך לדעת שהוא באמת הולך לסיים עוד שנה. כלומר צריך תאריכים בעדכון. זה הכל.

אבל שוב: השאלה אם הכל צריך להיות מפורט בחוק.

לא, רק תאריכים.

רק את תאריכי הכניסה לתפקיד זה - - -

ביצוע ותקנות 8. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, להתקין

תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

שינוי 9. (א) השר בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, רשאי, בצו,

התוספות להוסיף בעלי תפקידים בכירים על אלו המנויים בתוספת הראשונה; בסעיף

קטן זה, "השר הנוגע בדבר" – כל אחד מאלה, לפי העניין;

השר שכתוב כאן הוא שר המשפטים. בסדר.

- - - קצין בצבא - - - אז שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.

לא, ועדת חוקה – הם לבד אני לא רוצה שיוסיפו.

מה שרציתי להוסיף – מה קורה אם שר המשפטים רוצה להוסיף עוד בעלי תפקיד שאינם נכנסים תחת אחד השרים הללו. ימציאו תפקיד חדש - - -

אם זה תפקיד בשירות המדינה, חל חוק שירות המדינה (מינויים), שקובע את הכללים שלו לגבי הוספת עובדים. אם זה תפקיד במערכת אחרת שלא קיימת היום, יהיה צריך לעשות תיקון חוק. לגבי שופטים שכפופים לשר המשפטים, ממילא זה חל על כל השופטים.

מאחר ובכל קדנציה יש שרים חדשים – ולפעמים זה גם שר ללא תיק - - -

אז חל חוק שירות המדינה (מינויים).

השב"כ והמוסד הם עובדי מדינה?

הם עובדי מדינה.

הם מגישים?

כן. הם מגישים היום.

בואו נתקדם.

כתבתי "כל אחד מאלה לפי העניין". נמשיך להקריא את הסעיף:

לעניין שוטר או סוהר – השר לביטחון הפנים;

שוב, כאן יהיו קצינים וכולי.

כן, תהיה התאמה. תנוח דעתכם.

לעניין עובד רשות מקומית – שר הפנים;

לעניין קצין בצבא הגנה לישראל – שר הביטחון.

(ב) השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לשנות את הטופס שבתוספת

השנייה.

אנחנו נגיע לטופס הזה אחר-כך.

רציתי להעלות נקודה שאני חושבת שאולי ראוי לשקול להכניס אותה לגוף החוק עצמו: שיהיה איזה שהוא מנגנון שמודיע לאדם מתי הוא צריך. גם כדי לחסוך לאותו אדם את הדין המשמעתי שמרחף על ראשו בטעות, וגם כדי שתהיה הסדרה מסודרת. אם הוועדה רוצה, אנחנו נוסיף את זה.

השאלה היחידה היא מי אמור לעשות את זה, האם זה המפקח או - - -

נראה לי שהמפקח בגדול. אולי ברשויות המקומיות זה ראש הרשות המקומית.

אנחנו בעד.

זה צריך להיות מנגנון כוח האדם שמטפל באותו - - -

זה לא המפקח.

המנגנון וכוח האדם בכל מערכת, שייתן את התזכורת

משהו אחד נשאיר גם למנהל בתי המשפט לעשות.

לא, לא יעלה על הדעת.

אבל כל המידע נמצא אצל המפקח – מתי הוגש, מהם המועדים - - -

כוח האדם יודע מתי האדם נכנס לתפקיד.

הוא יבקש את הרשימה. כוח האדם יבקש את הרשימה.

זה לא צריך להיות שפיצר. יש לו כוח האדם שיעשה את זה.

אז אנחנו נוסיף את הסעיף הזה בהתאם להצעת הוועדה. עד כאן החוק. מכאן ואילך אנחנו עושים תיקונים עקיפים לחוקים קיימים אחרים.

סליחה, אני מוטרדת מהסעיף הקודם. זה נראה לי פשוט פיצול של כל הנושא של האחריות של הגורם שאמורים להגיש אליו את ההצהרות. כי אותו גורם שמגישים לו את ההצהרות יודע אם הוא נתן ארכה של 90 יום או לא נתן. איך מחלקת כוח האדם שלנו תדע את כל הפרטים האלה?

מחלקת כוח האדם לא צריכה. מחלקת כוח האדם צריכה באופן עקרוני לשלוח הודעה: דע לך שאחת החובות שלך, חוץ מאשר לקבל מפתח לכספת, היא גם - -

כך זה עובד לגבי עובדי מדינה.

כך זה עובד לגבי עובדי מדינה, אז זה יעבוד כך.

אבל למה שהמפקח, שהוא הגורם שמרכז את כל העבודה בנושא הזה, לא יהיה הגורם שישלח?

הוא אפילו לא יודע אם העובד הזה נשאר בעבודה או לא.

כי הראשון שיודע שהעובד התחיל לעבוד וכל הדברים האלה הוא דווקא - - -

- - - הוא יכול לדרוש את המידע מהנהלת בתי המשפט, לצורך העניין.

אבל כדי לדרוש את המידע הוא צריך לדעת שקיים מידע. הוא צריך לדעת שנקלט עובד חדש כדי לדעת - - -

- - - הוא יכול להודיע למפקח: דע לך, מונה שופט זה וזה. אבל מכאן והלאה כל - - -

אבל זה יותר מדי שלבים בדרך כך שאיפשהו משהו יכול ליפול. עדיף לעשות את זה כמה שיותר פשוט. מי שמקבל אותו לעבודה צריך להגיד לו: "דע לך, יש לך 90 יום".

קבלה לעבודה זה בסדר, אבל מה אחר כך?

בכוח אדם, לכל אלה שצריכים לדווח, יהיה ברשות המקומית – אצל עובדי המדינה אני מבין שזה קיים, וגם אצלכם – תהיה הוראה שבעוד 4 שנים נניח צריך לשלוח תזכורת כדי שיביאו. צריכה להיות שם הוראה. אם יתברר שאותו אחד בינתיים כבר לא עובד, לא קרה שום דבר.

בסיום העבודה זה טופס טיולים. הוא צריך להגיש הצהרת הון נוספת.

כשהוא עוזב זה משהו אחר. אבל אני אומר שתהיה התזכורת הזאת. וזה תמיד נמצא בכוח אדם. אתם יודעים ששופט חדש נכנס, נניח, ויש לו מערכת שלמה שקשורה לכוח אדם, כול המשכורות והכל שנשלחים אליו, אז לזה יצורף. אם זה יהיה אחרי 4 שנים, אז במשכורת שתהיה לפני כן יצורף פתק: נא לזכור שאתה צריך להגיש הצהרה.

אבל עדיין, אם המפקח נתן לו ארכה של 90 יום, למשל, מחלקת כוח האדם שלנו לא יודעת על כך.

אז מה קרה, אז הזכירו לו 90 יום לפני כן. מה קרה? אבל זה הגוף היחיד שיודע ועוקב.

- - - וזאת תוספת עבודה.

אגב, האורכה הזאת על פניו לא צריכה לבוא לפני. זה החריג. ההנחה היא שאדם כן ינסה לשאוף להגיע לתאריך הנכון.

ואם נתנו לו תזכורת של 90 יום לפני כן, מה קרה? הוא יגיד שהוא שכח? בדין העברי התראה לפני רצח צריכה להיות בצמוד, אבל במשפט היום זה לא צריך להיות צמוד 5 דקות לפני.

מרכז השלטון המקומי. אנחנו גם מסכימים עם הטענה כאן – לא שלא צריך לקבוע התראות, אלא שזה לא יטיל אחריות על הגורם שקובע התראה, אם הוא במקרה פספס, במקרה נתן באיחור. שזה לא יקבע עכשיו אחריות למחלקות משאבי אנוש, שאם הן לא התריעו בזמן ולא ניתנה הצהרת הון בזמן, זו בעצם האחריות שלהן כי הן לא התריעו.

זה כמו בכל דבר. האחריות נמצאת על כל אדם ואדם. מחלקות כוח אדם, כמו שהיום מזכירים –כך מחלקות כוח האדם בכל גוף יתנו את התזכורת. נקודה.

לתת תזכורת – מקובל, אבל שזה יטיל עליהם אחריות במקרה שהמערכת, השרתים קרסו, הרי דברים קורים. כולנו מכירים מערכות ציבוריות גדולות.

מה פירוש? המשכורת הגיעה? קרה מקרה שהמשכורת לא הגיעה?

הכל קורה, אדוני.

אם זה קרה, אז אין בעיה. גם זה יקרה. זה ייצא באיחור של יומיים. אני לא מדמיין לעצמי שמשכורת תתעכב יותר מיומיים. אם המשכורת התעכבה, גם ההודעה תתעכב קצת.

- - - גם - - - אם הוא היה רשלן באופן מיוחד, למה שתוטל עליו אחריות? ככל שאני רואה לכך משמעות, אני אולי יכולה לראות משמעות במקום שבו העובד לא הגיש, ואז הוא בא ואומר: "לא ידעתי, לא זכרתי. ידעתי שאני אמור לקבל תזכורת ולא הגיעה אליי תזכורת". כאן זה יכול להיות רלוונטי. בסדר. אז הנזק שייגרם הוא - - -

אני חושבת שאולי כדאי להגדיר כמה זמן מראש צריך להודיע לו. אני מציעה 60 יום.

זה יכול להיות בתקנות.

השתגענו לגמרי? לא צריך את זה בחוק.

אני מבינה שאין לכם כבר סבלנות.

יש לנו המון סבלנות.

אני מקווה שגברתי נותנת לעורכי דין באולמה לדבר כל-כך הרבה כמו ש - - - כעורך-דין - - - אותי היו חותכים אחרי משפט וחצי. מנהלים פה דיונים פעם, פעמיים, שלוש.

ורדה, יש לנו המון סבלנות, ואת אפילו רואה שאת מדברת בלי לקבל אישור. לא הערתי לך, למרות שכאן בחדר הזה לא קורה דבר כזה. יש לנו המון סבלנות. רק מה שאמרתי – לא בקוצר רוח – הוא שיש גבול לכמה אנחנו רוצים בחוק, שכמה זמן לפני כן תהיה התראה, 60 יום. אמרתי שיש גבול למה שנכנס בחוק. בתקנות יכול להיות שמי שירצה יעשה את זה, או כל מערכת לפי איך שהיא רגילה לעבוד. לא צריך בכל דבר ודבר עד הפרט האחרון להכניס לחוק. זה מה שאמרתי.

זה נכון. אבל אני רוצה לדבר על משהו מעבר לזה, בדיוק בהמשך למה שנאמר כאן. הסנקציה על אי ההגשה, מבחינת השופט היא קשה.

מה הסנקציה אומרת?

שהנשיאה מזמינה את מי שלא הגיש.

עוד לא הגענו לזה.

נשיא בית המשפט העליון.

אולי כשנגיע לזה תוכלי - - -

אבל אני מדברת על הסעיף הזה. אני מדברת על כך שאנחנו מדברים כאן על מנגנונים כאלה, וזה יודיע וההוא יודיע, ויהיה פה מנגנון ושם מנגנון. אנחנו מדברים על 800 שופטים900 שופטים בקרוב, אני מקווה, שאנחנו מטילים עליהם מנגנון שאני לא יודעת אם הוא יעבוד. צריך לבדוק את זה. אני יודעת שלמס הכנסה יש מערכת מאוד משומנת, מאוד משוכללת מבחינה מחשובית, שרושמת תאריכים עם תזכורות ושולחת. השאלה היא האם נבדק בהיבט הזה שעם חקיקתו של החוק אכן יינתן תקציב מתאים ליצירת מנגנון כזה? זה מנגנון מאוד מורכב. ואם אנחנו מדברים על 4,5,6 שנים, אני אומרת שמדובר בתזכורות של 6,7 פעמים בתקופת כהונתו של השופט. אנחנו לא מצפים שהשופט יכתוב לו באיזה מקום שבעוד 7 שנים הוא צריך להגיש. אז השאלה היא האם בצד החוק הזה נבדק קיומו של מנגנון שאכן יפקח על זה בצורה כזאת שהשופטים באמת יקבלו תזכורות, יידעו מתי הם צריכים להגיש. כי זורקים פה הכל על כוח אדם. לנציב תלונות הציבור יש 15, 20 איש במחלקה - - -

אולי בסוף תשכנעי אותי שלא צריכים תזכורות.

להיפך.

אם זה דורש כוח אדם וכולי, אולי נוריד את התזכורות.

אני חושבת שאוי ואבוי אם לא יהיו תזכורות. אתם כבר דורשים מהשופט - - - זה חוק לא פשוט.

אני באמת חושבת שחלק לא קטן מהעבודה של המפקח זה לעקוב אחרי המועדים להגשת הצהרות הון. ברגע שאנחנו לוקחים את החלק הזה ומעבירים לגורם אחר, בעוד שהמפקח הוא זה שקיבל את התקנים לביצוע המשימה, ה - - - הזה לא הגיוני. צריך שיהיה סנכרון בין מידע. למה שהמפקח, שאליו מוגשות ההצהרות, לא יהיה גם אחראי לשלוח את ההתראות?

כי הוא לא מקבל תקנים.

עזוב, בצלאל.

צריך לחשוב על זה.

שמענו את זה פעם, פעמיים, שלוש, ואם תחזרי על זה עוד פעם אחת, אולי נשמע את זה עוד פעם. שמענו. בסדר. אם מישהו מחברי הכנסת יאמץ את מה שאת אומרת, זה יוכל להיכנס כהסתייגות. אם לא, אנחנו נמשיך הלאה.

כהערה נוספת בעניין הזה: על פני הדברים, לי נראה נכון, וגם אמרתי קודם, שזה כן יהיה גורמי ניהול כוח האדם בגוף הרלוונטי. אבל יש גם אפשרות, כיוון שהדברים במילא אולי ייקבעו בתקנות, להגיד כרגע – כיוון שההצעה הזאת עלתה עכשיו ולא היה לנו זמן לבדוק את המשמעויות של הדברים – שתישלח הודעה לעובד בדבר חובתו להגיש הצהרות הון מעת לעת, או בהתאם למועדים שייקבעו, כפי שייקבע בתקנות.

זה לא טוב, כי אז המשמעות היא שעד שאין תקנות אי אפשר להפעיל את החוק. כי עובד תמיד יגיד – אין תקנות, אין תקנות, אף אחד לא הזכיר לי. אף אחד לא הזכיר לי – אני לא אשם. והתקנות, אנחנו יודעים איך זה עובד.

בכל מקרה יהיה איזהשהו מסלול שבו יצטרכו ליידע את כל העובדים שהחוק הזה חל - - -

אז דיברנו על זה.

עמדתך התקבלה. זה יהיה גורמי כוח אדם.

מה שאפשר לעשות זה לקבוע שמשאבי אנוש צריכים להודיע, או המפקח – לקבוע איזושהי ברירת מחדל – לאפשר לשר לקבוע אחרת בתקנות.

אבל יש ברירת המחדל, כך שהחוק יכול לעבוד מ-day one. לא מחכים.

רגע. את מחלקת לשר לשנות בתקנות ולהעביר את זה למישהו אחר? אני לא מסכים. שר המשפטים הרי יטיל את זה אוטומטית על המפקח. כי הם טוענים שאין כוח אדם וכולי - - - להטיל על מישהו אחר? אין כזה דבר. אם שר רוצה לשנות בתקנות ודברים כאלה, הוא צריך לקבל את אישור הוועדה.

זה בכל מקרה. התקנות האלו מקבלות את אישור הוועדה בכל מקרה.

אז נגמר. אם הוא רוצה – את לא צריכה לתת לו רעיונות.

צריך לייצר ברירת מחדל כך שהחוק יוכל לעבוד מהיום בו הוא נכנס לתוקף.

ברירת המחדל אומרת שכל אדם צריך לדעת. כוח אדם - - - אבל גם כל אדם צריך לדעת. אנחנו מדברים עכשיו על ההצהרה הראשונה.

מה שניסן אומר זה שאת צריכה לכתוב שאין באמור בסעיף זה בכדי לפטור את העובד מאחריות. זאת הנקודה.

כן, אבל לא רק - - -

איך היום מודיעים לעובדי מדינה בכירים על החובה שלהם? יש מנגנון קיים, לא צריך להמציא את הגלגל.

דרך כוח האדם.

והגוף שהכי פשוט לו לעשות את זה זה דווקא בית המשפט. כי בכל מקום אחר הוא צריך לראות באיזו דרגה הוא, אם הוא מכהן או לא, כי אצלם בנציבות בטח רוב העובדים לא צריכים להגיש. אצלכם זה פשוט. אתם יודעים – השופטים. נגמר. אז לכם אפילו הכי קל. אז להיפך, אתם תספקו כוח אדם להם.

הבעיה היא הכמות.

900 זו כמות טובה. אני מניח שאצלם יש קצת יותר מהכמות הזאת.

אבל להם יש גוף שנקרא נציבות שירות המדינה, והוא בנוי לדברים האלה. אצלנו זה משהו חדש. נציבות שירות המדינה בנויה וערוכה לכל התזכורות. אצלנו זה משהו חדש. אני לא מוכנה ששופט - - -

קודם כל, אתם מוציאים עכשיו הודעה לכולם. אחרי הפעם הראשונה יהיו לכם 6 שנים כדי לבנות את המערכת. אני חושב ש-6 שנים זה מספיק.

אז אולי באמת אפשר לכתוב את מה שהוצע כאן, שהפעם הראשונה היא הפעם הראשונה, ואחר כך, לגבי העדכון השוטף, באמת ייקבע בתקנות.

לא, עזבי.

אנחנו לא רוצים להיות תלויים בתקנות.

- - - למה - - - לחוצים היום? למה הלחץ היום דווקא, לא הבנתי.

הלחץ הוא לא מהיום, הלחץ היה מהישיבה הראשונה. את פשוט לא היית בישיבה הראשונה. אבל אז הופיע גם מיכאל שפיצר בכבודו ובעצמו, ועוד.

מיכאל מתנצל - - - הוא רצה לבוא - - -

לא באתי בביקורת. הופיע גם השופט סטולר, ואני אמרתי להם שאני מבקש מהם, כבר בישיבה הראשונה, שלא יעשו את הנושא הזה של לנסות למשוך את הזמן ולעכב כאן כתוצאה מכך את החוק. אמרתי את זה כבר בישיבה הראשונה. זה לא קוצר זמן. לכן אני אומר שלא היה לנו חוק – בנושא הזה, גם על דברים שלכאורה הם הכי ברורים שבעולם – מדובר גם באנשים אינטליגנטים, שופטים בישראל, ואנחנו דנים לפעמים בדברים שכל הגופים האחרים שותקים.

בישיבה האחרונה זה היה - - - שבזבז את הזמן. לא אנחנו.

- - -

לא, שם לא בזבזנו – היה צריך למצוא את ההגדרה. לכן אני אומר שזה לא קוצר רוח. כי בישיבה הראשונה כבר חשתי בזה, ותראי – כשאני אומר את זה, כך וזהו, זה אחרי שבאמת יש לי תחושה עמוקה. אחרת לא הייתי מעז להגיד דבר כזה. אמרתי להם שזה לא מכובד. תנו לי לזרום עם החוק הזה. יכול להיות שהכנסת לא תרצה לאשר את זה. זה משהו אחר. יכול להיות שיהיו חברי כנסת שלא ירצו לאשר. אבל אם כן הולכים, בואו נלך עם זה ולא ניכנס לכל – עוד קצת ועוד קצת, ואחר כך "קוצר רוח" וכל זה.

ההערות שלנו הן ענייניות. אלה לא הערות - - -

הכל ענייני, וגם מה שאנחנו עושים עכשיו הוא ענייני, אבל אני מציע ומבקש: בואו נעצור פה.

הפעם הקודמת שבה אמרת לנו את זה כשאני הייתי - - - סעיף שתוקן היום.

ההיפך. אם אתם אומרים הערות ענייניות, אנחנו מקבלים. אז תשאירו את זה כך.

אנחנו נכנסים פה לתהליך שמעליו מונפת חרב של סנקציות של פנייה לנשיא בית משפט העליון. זה לא סתם.

אז זה תיקון עקיף.

תיקון חוק שירות 10. בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, אחרי סעיף 35 יבוא:

המדינה (מינויים)

"אחריות משמעתית 35א.עובד המדינה המפר את חובתו לפי סעיף 35

עובר עבירת משמעת, למעט אם נקבע אחרת

בתקנות.

אז לא צריך את ה"למעט אם נקבע אחרת בתקנות"

כרגע תקנות שירות המדינה (מינויים) לא תוקנו עדיין.

שם רוב ההסדר נמצא בתקנות, ולכן נצטרך לעשות התאמות עכשיו כדי להתאים - - -

בסדר.

"סודיות הצהרה 35ב. נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיכו

על רכוש לכך ישמור בסוד את ההצהרות על רכוש, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש,

בהסכמתו או על פי בקשתו של עובד

המדינה ובהסכמת מי שהמידע אודותיו;

בית משפט הורה על גילוי פרטים מתוך

ההצהרה על הרכוש בשל כך שהתעורר

חשד לעבירה פלילית ולאחר ששקל את מידת

הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;

אב בית הדין למשמעת לפי חוק שירות

המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, הורה

על כך בהליך לפי סעיף 35א, לצורך ההליך

לפי אותו סעיף."

גם עשינו התאמות קלות אבל גם העלינו כאן שתי נקודות לרמה של חוק, שזה הנושא של אחריות משמעתית והנושא של סודיות, כי אנחנו חושבים שראוי שהם יהיו דווקא בחקיקה ראשית, לא ייוותרו כפי שהיו בתקנות.

לגבי בית הדין למשמעת, אני חושב שיש סיטואציות, יתקנו אותי אם אני טועה, שבהן כל מיני דברים שלכאורה היו יכולים להתנהל בפני בית משפט פלילי ועוברים להליך משמעתי, אבל המידע יכול להיות להם רלוונטי בדיוק כמו שהיה רלוונטי לבית משפט. זה אינטרס של העובד שבית דין לענייני משמעת - - -

אני חרדי ממש בכל מה שקשור להגנת הפרטיות, יעידו משרד המשפטים והיועצת המשפטית. הקפדתי על זה מאוד. איפה שזה אינטרס שלו, הוא יבקש. יש לו סעיף, והוא תמיד יכול לבקש לקבל את זה ולהגיש את זה כראיה - - -. אנחנו בכוונה תחמנו את זה לצורך ההליך, לפי אותו סעיף, שלא יהיה מצב שאב בית הדין עכשיו דן במשהו אז כבר מעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה. להיפך: משרד המשפטים בהתחלה רצה שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל להורות על מסירה, ואני אמרתי שבשום פנים ואופן. בית משפט הוא הגורם היחיד שיכול לפגוע בפרטיות של אדם. שוב, לבקשתו הוא יכול. אין שום בעיה.

מקבל. העניין הוא סיטואציה יחידה שיכולה להיווצר – מי שהמידע אודותיו, ואז יכול להיווצר מצב שמישהו שהמידע אודותיו מנטרל את האפשרות של אותו אדם ליהנות מהליך משמעתי ולא פלילי. צריך לחשוב על הסיטואציה הזאת.

שילכו לבית משפט ויגישו ערר. בשביל הפעם האחת הזאת אני מעדיף שדרך המלך תהיה להגן על הפרטיות. אנשים פותחים את עצמם, חושפים - - -

אני חושב שאפשר להוסיף: אב בית הדין למשמעת, בהסכמתו.

אבל אתה לא יכול לפגוע באותו אדם שהמידע הוא אודותיו. אין לי שום זכות בעולם. בגלל שאתה רוצה להגן על עצמך - - -

זאת הצהרת הון שאני הגשתי.

אתה הגשת אותה, אבל היא גם אודותיי. אני כמחוקק חייבתי אותך להגיש גם אודות קרוב משפחה שלך.

ואז בית המשפט יחליט?

בית המשפט הוא הגורם היחידי שיודע לאזן. גם כתבנו כאן: לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות. בית המשפט שם את הדברים על כף המאזניים, ועליו אני סומך.

הסעיף הבא לפי הסדר הוא סעיף 11, שהוא תיקון של חוק הדיינים. אבל ברשותכם, אני מבקשת לקפוץ לסעיף 17, וזה מאחר שסעיף 11 מתלבש על סעיף 17 ו - - - את סעיף 17.

עשינו את זה בסדר הזה, כי בנסחות עובדים לפי סדר השנים. לכן חוק בתי המשפט, שהוא ההסדר העיקרי, מופיע דווקא אחרי יתר החוקים.

זה לא רק בגלל זה. זה בגלל שאחרון אחרון חביב. יש לנו חיבה מיוחדת לבתי המשפט.

זו מחלוקת - - -

לא היה פה גוף אחד שהשקענו בו כמו שהשקענו בבתי המשפט.

בצלאל, מה שאמרת זו מחלוקת בגמרא - - - נברא אדם בסוף. יש שתי תשובות. תשובה אחת היא שאחרון אחרון חביב, שיידע את גדלותו וכולי. התשובה השנייה היא שאם הוא יתחיל להתגאות, יגידו "יתוש קדמך". מה אתה מתגאה כל-כך, אפילו יתוש נברא לפניך.

אני לקחתי את התשובה הראשונה, ונשאיר לך לתת את התשובה השנייה.

אז - - - שני דברים, וצריכים לאחד את שניהם - - - חביב, אבל מצד שני צריך צניעות וענווה.

תיקון חוק בתי 17. בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, אחרי סעיף 21 יבוא:

המשפט

"סימן ה'1: הצהרת הון

הגדרות 21א. (א) בסימן זה –

"בן משפחה" – בן זוג החי עם שופט וילדיו של שופט הסמוכים

על שולחנו;

"חוק הצהרת הון" – חוק הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים

בשירות הציבורי וברשויות המקומיות, התשע"ו-2016;

זה בעצם מה שדיברנו עד עכשיו.

"מפקח" – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו בחוק

תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002.

אפשר להעיר - - -?

אני אסיים את סעיף ההגדרות.

"שופט" – כל אחד מאלה:

שופט כהגדרתו בחוק יסוד השפיטה;

רשם כהגדרתו בסעיף 84 לחוק זה. שופט ורשם

כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969

(בחוק זה – חוק בית הדין לעבודה);

ומה שמחקנו זה שתיים – שופט שיצא לקצבה - - -

נכון.

ושופט שיצא – גם כן - - -

עמית.

זה בעצם - - - עמית, מי שסיים את תפקידו - - -

הוצאנו שופט עמית.

הורדנו, לבקשת הנהלת בתי המשפט.

הוצאנו שופט עמית.

כן, כן. יצא.

- - -

בקושי רב, ואחרי המון המון חיבוטי נפש, כיבדנו את בקשתם.

לפני שורדה תדבר על הנושא של הנציב, יש לי הערת נוסח קלה לעניין שופט בית הדין לעבודה ורשם בית הדין לעבודה. אני מציעה שתעשו את זה בתיקון עקיף לחוק בית הדין לעבודה, כי בחוק בתי המשפט אין שום אזכור לשופט ורשם בבית הדין לעבודה.

ראי לפני סעיף 15 בהצעת החוק הזאת הבהרנו שאנחנו לא רואים צורך לעשות כרגע תיקון עקיף לחוק בית הדין לעבודה, מאחר שסעיף 8 לחוק בתי הדין לעבודה קובע כך: סעיף 5 וסעיפים 11-24 ו-46 לחוק בתי המשפט יחולו בשינויים המחויבים על שופט - - -

אז למה צריך - - - פשוט בחוק בתי המשפט אין אזכור לשופטי בית הדין לעבודה בשום מקום. זאת הפעם הראשונה שמזכירים אותם. לכן, לגבי שופטים יש לך כבר את התחולה מכוח הסעיף שעכשיו הקראת. לגבי רשמי בית הדין לעבודה, אפשר לעשות תיקון עקיף לחוק בית הדין לעבודה. זה פשוט זר לחוק שלנו. אין שום אזכור - - -

מאחר ומדובר בסופו של דבר בנוסח, אם הוועדה תאשר לי, אני אסגור את זה מול הנסחות. זה עניין של נוסח.

אין בעיה.

זה לא מתאים שזה רשם כהגדרתו - - -

ענייני נוסח. התקדמנו. אין ויכוח עקרוני כאן. עכשיו זה לוויכוח העקרוני.

עכשיו לגבי המפקח. אם אתם רואים את כל רשימות המפקחים, דווקא השופטים – המפקח שלהם, רק השם שלהם כבר אומר את הכל: "נציב תלונות הציבור על השופטים". זאת אומרת, המפקח שלנו הוא הגורם שמגישים אליו תלונות על שופטים. הוא לא מבקר כמו אחרים, הוא לא נציב שירות המדינה כמו אחרים, הוא לא יושב-ראש הכנסת. הוא האדם שמברר אצלנו תלונות על שופטים. כמו סוג של בית דין משמעתי. אני חושבת, ואני גם חושבת שאני מביעה את דעת חבריי: זה מעניין שהדבר הראשון שקפץ להם, לשופטים - - - מהמערכת, זה הדבר הזה. כי זה משהו שפגע בהם, וגם ככה אנחנו מתמודדים עם סמכויות מאוד רחבות של נציב התלונות על שופטים. אין את זה באף מקום בעולם, ובאף מערכת. אבל החוק הזה נחקק - - -

את אומרת לי היום, כשאני דן היום על נציב על תלונות על הפרקליטות?

אני אומרת לך את זה היום, ואם אני משרתת פה מישהו אחר, זה בסדר.

לא, אני צוחק - - -

כשהחוק הזה נחקק, לצערי לא נלחמנו ונאבקנו. זה עבר ככה מעל ראשנו. והיום אנשים מצרים על כךואומרים שהסמכויות רק הלכו והתרחבו. זה חוק שאנחנו מרגישים, כל השופטים – זה לא הנושא שקשור לחוק - - -

זהו, אז מה זה קשור לכאן?

באמת ראיתי שופטים ששולחים במין פאניקה כזאת.

נכון. אני חושבת שאתה יודע - - -

אני רק אומר את זה בציניות.

זה לא בצחוק. אני לא צוחקת. זה באמת כמו שאתה אומר את זה. אבל אני לא אכנס לזה עכשיו.

היתה מהומת אלוקים, אבל הנושא של נציב על השופטים עבר – לא בזמני, אבל זה עבר.

לא היתה מהומה כי אנחנו נתנו לזה לעבור - - -

אני לא הייתי, אבל אמרו לי שהיתה מהומת אלוקים..

- - - לצערי. אבל כשאני מדברת על גוף כזה, שאנחנו מרגישים שהוא בעצם הגוף ששופט אותנו בכל דבר – כשכבר אני אפילו אומרת חריגה מסמכויותיו – הסמכויות שלו הפכו להיות רחבות. ואז באים ואומרים: אנחנו נותנים לו עוד סמכות עכשיו, לפקח עלינו גם בנושא של הצהרת הון, כשמלכתחילה כשמו כן הוא – נציב תלונות הציבור על השופטים. אני מניחה שכל התהליך הזה של הצהרת ההון לא בא ממקום של תלונות על שופט, או חשש או חשד או כל מני דברים אחרים. לכן הצענו שבדיוק כמו שחברי הכנסת מגישים ליושב-ראש הכנסת, אנחנו הצענו את מנהל בתי המשפט, שאחראי על השופטים מהבחינה האדמיניסטרטיבית המהותית. כי אצלנו יש מבקר להנהלת בתי המשפט, אבל המבקר הזה אחראי רק על העובדים, על האדמיניסטרציה, לא על השופטים. אני חושבת שלא ראוי אפילו שבחוק יהיה כתוב שהמפקח שלנו הוא נציב התלונות על השופטים. אפילו השם שלו - - -

גם בתי הדין תומכים בעמדה הזאת. כי חשוב מאוד במערכת שיפוטית שאמון הציבור יהיה חזק, ולא ייפגע. כאילו אתה מחשיד - - - לרכז את הצהרות ההון אצל נציב התלונות על השופטים. אז אנחנו מעדיפים שמנהל בתי הדין, במקרה שלנו למשל, יהיה אחראי. הוא ירכז את כל הנתונים.

במסגרת העבודה על החוק אנחנו שקלנו. הייתה מחשבה, כדי שזה לא יהיה אצל נציב התלונות, להקים גוף ביקורת על שופטים. שיהיה מבקר בתי המשפט שיבקר גם את השופטים, ואז אפשר שזה יהיה אצלו. כיוון שלא רצינו להפיל עליכם גוף ביקורת נוסף, החלטנו לא להקים ורק להעביר את זה. אני אומר את זה בציניות, כמובן. בגלל אופיין של הצהרות ההון הן צריכות להיות במקום שהוא ביקרותי/חיצוני. זאת המהות של זה, ולא כמו שאומרים אצלנו, החתול שומר על השמנת. אף אחד הוא לא חתול חס וחלילה, ואין פה שמנת, אבל בתפיסה המוסדית – אנחנו מייצרים פה עכשיו דבר מוסדי – איך שנכון שהדבר הזה יהיה בנוי, הוא צריך להיות אצל גורם ביקורתי / עד כמה שאפשר חיצוני. אז לא יצרנו כאן גופים חדשים. לכן לא המצאנו כאן גופי ביקורת חדשים. לקחנו את הגורם הכי מתאים, הכי קרוב בכל גוף. לכן אנחנו חושבים שהדבר הנכון ביותר הוא שזה יהיה אצל הנציב כי אין מישהו אחר שהוא גורם ביקורתי חיצוני. אני לא יודע להתמודד עם - - -

- - -

ורדה, נתתי לך לדבר. עכשיו הוא מדבר. אני מבקש.

שמענו אסוציאציות לא נעימות שהשם הזה עושה. עם אסוציאציות יודעים להתמודד. זאת לא טענה מהותית. מהותית, מבנית, פה זה נכון שזה יהיה. היה פה דיון ארוך. מנהל בתי המשפט פנה לשרת המשפטים, וגם ההחלטה, לשמחתי, של שרת המשפטים, אחרי שהיא בחנה היטב ובכובד ראש – תקנו אותי אם אני טועה – את הטענות של מנהל בתי המשפט בעניין הזה.

אני חושבת שאין פגם שמנהל בתי המשפט יעשה את זה.

אני מניח שההצעות האלו נמצאות במעטפות סגורות. הן לא נפתחות ולא שום דבר. יש כאן הליך טכני של שמירת המערכת הזאת. אז לא צריך להוביל את זה למצב ששופטים נפגעים וכולי.

לא שופטים נפגעים. זה כמו שאמר חברי הקאדי: יש חוק, והאדם הסביר קורא את החוק, ומה שהוא אומר זה שהשופטים צריכים להגיש את הצהרות הון שלהם, למי? היחידים מכל הרשימה –לנציב תלונות הציבור על השופטים.

ולכן זה מגדיל את אמון הציבור. גם השופטים, שהם מורמים מעם - -

- - - פוגע. פוגע. זה אומר ששופטים - - -

רבותי, המילה "נציב" מופיעה גם אצל - -

זה נציב שירות המדינה. זה משהו אחר.

גם נציב. אותו – אפשר להעמיס.

לא, ממש לא.

חבל על הוויכוח.

רק להגיד: נציב שירות המדינה, לא רק שהוא גורם חיצוני לרוב עובדי המדינה שעליהם מדובר, הוא גם אדם שיש לו סמכות להטיל עליהם סנקציות, מה שלא קיים אצל נציב תלונות הציבור על השופטים. הוא עוד יותר סוג של גורם פיקוח. וכאן עלו גורמים אחרים, שהם גורמי פיקוח חיצוניים - - - בתוך המערכת, להיפך: אני חושב שהעצמאות השיפוטית דורשת שאדם - - -

נציגת ההנהלה שלנו.

כל אחת מחלקת לשנייה את זכות הדיבור.

- - - קצר רוח. תן להן לדבר.

אני לא קצר רוח.

- - - בג"ץ, והם יגידו - - -

כתוב: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". השאלה היא האם קוצר הרוח נובע מהעבודה הקשה – אני לא יודע, אולי בגלל העבודה הקשה שיש נוצר כאן קוצר רוח. אז אני לא יודע להגיד. אבל הקוצר רוח הוא לא אצלנו. אם כי יש פירוש שאומר שקוצר הרוח היה אצל משה. למנהיג היה קוצר רוח, ולכן הם לא שמעו לקולו. שירי, באמת קצר. כבר מילאת את תפקידך על הצד הטוב ביותר. לא ידירו אותך עכשיו מתפקידך. כבר עשית את זה עד עכשיו על הצד הטוב. אז זה בסדר.

רק בקצרה, להסביר שהיום הנציב מוסמך לפי החוק לברר תלונות על התנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו. פה אנחנו לוקחים את כל הנושא של הצהרות ההון, שזה משהו שיותר נוגע לחייו האישיים של השופט, ו- - - לו סמכות נוספת שהיא - - -

מהי הסמכות הנוספת שמעבירים לו, שהוא יהיה מחסן להצהרות? זאת הסמכות שנותנים?

אז היא הנותנת. אם התפקיד הוא טכני בעיקרו, אז ממה נפשך? למה שמנהל בתי המשפט לא יוכל לעשות את זה, אם התפקיד באמת טכני? מה גם שאנחנו רואים שלראש רשות מקומית כן נתתם את הסמכות לברר מי הם בעלי התפקידים שלא הגישו את הצהרות ההון במועד.

- - - אצלכם אין - - - שם יש מפקח.

- - -

- - - שופט בדימוס.

אני מציע לשופט עליון בדימוס, ובמקרה הוא גם הנציב שאת חשדת בו קודם שהוא יוליך אימה על השופטים ועל הכל.

- - - מוליך.

מוליך. שופט בית המשפט העליון בדימוס מוליך – טוב,אם כך, אולי צריך באמת. אם הוא חושב כך, אחרי כל השנים שהוא עבר ואחרי כל המערכת, אם את אומרת שהוא מטיל אימה על השופטים – ואגב, אני לא יודע על כך, כי כולם מחייכים, לעומת מה שאנחנו מדברים עכשיו על הפרקליטות אז מחייכים, מה שנקרא. אבל בסדר. שמענו את שלוש הדוברים פעמיים כבר. זהו. איך אומרת הנשיאה? יש גם סופיות הדיון ברגע מסוים.

רק כשיקול. המחשבה באמת היתה שכפי שיש גם לגבי יתר הגורמים שמנויים בחוק הזה, נכון שיהיה גורם שהוא חיצוני למערכת שיהיה גם הגורם המפקח. לגבי עובדי הרשויות המקומיות זה שופט שנמצא במשרד הפנים, לגבי קציני משטרה ושב"ס זה מבקר הפנים במשרד הביטחון, ולא גורם בתוך המשטרה ושירות בתי הסוהר, כפי שעובדי המשרד לביטחון פנים מגישים לנציבות שירות המדינה, ולא למבקר הפנים של המשרד לביטחון פנים. לכן חשבנו שנכון שזה יהיה גורם חיצוני. שיקול נוסף, יותר פרקטי, הוא שאם תתקבל עמדת השופטים בהקשר זה, המשמעות היא לפצל ל-5 גורמים מפקחים נוספים: קאדים, קאדים של הדרוזים, רבניים, צבאיים ובתי משפט. וגם את זה חשבנו שנכון יותר שזה יהיה תחת גורם אחד. כפי שציין חבר הכנסת סמוטריץ', הנושא הזה הובא בפני שרת המשפטים, והכרעתה הייתה שזה יהיה אצל נציב.

אנחנו מכבדים מאוד את החלטתה של שרת המשפטים, אבל מבחינת הוועדה, אם הוועדה הייתה חושבת אחרת, היא גם הייתה עושה את זה אחרת. כך שמהבחינה הזאת זה אמור אולי לדבר יותר לשופטים, אבל זה בסדר. אנחנו מאד מכבדים.

ציינתי את זה רק כדי שמלוא העובדות יעמדו בפני הוועדה.

הגשת הצהרת הון 21ב. (א) שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל

בני משפחתו.

(ב) הצהרת הון תהא ערוכה לפי הטופס שבתוספת השנייה לחוק

הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי וברשויות

המקומיות, התשע"ו-2016.

כדי שלא לפצל את הטפסים, הפנינו לטופס שבחוק העיקרי.

מועדים להגשת 21ג. (א) שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:

הצהרת הון

בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים

של השופט כאמור בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים,

התשס"ז-2007 ובתנאי שחלפו למעלה משש שנים מיום

הגשת הצהרת הון קודמת לפי חוק זה, חוק הדיינים,

התשט"ו-1955, חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955,

חוק הקאדים, התשכ"א-1961, חוק בתי הדין הדתיים

הדרוזיים, התשכ"ג-1962 או חוק שירות המדינה

(מינויים), התשי"ט-1959 או חוק הצהרת הון.

כלומר, אם הגיש איזושהי הצהרת הון.

מי כתב את 6 השנים? הצעת החוק הממשלתית קבעה את זה? איך זה נכנס ל-6 שנים?

אני מסתייג כאן - - -

בדיון הראשון הוועדה הציעה שזה יהיה 6 שנים.

זה סוכם בדיון הראשון.

מתי זה סוכם?

אם רוצים לשנות, אפשר לשנות.

אני לא הייתי באותו דיון? היה דיון. היה 4 שנים, 5 שנים, 6 שנים, 7 שנים.

לפי מה שאני זוכר, אתה הצעת 6 שנים.

לא, אני - - - בואו נמשיך. אני עוד אתייחס לכך.

בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת ההון

האחרונה שהוגשה לפי הוראות זה;

בתוך 90 ימים מתום כהונתו בתפקיד.

אנחנו נבהיר שזה תפקיד ציבורי או תפקיד שלפיו הוא הגיש כבר הצהרת הון.

הערה: "חוק זה או - - -" בשתיהם.

כן, אבל כבר דיברנו על זה. בעצם "חוק זה" כבר מכיל את כל החוקים האחרים. דיברנו על זה כבר בחוק העיקרי. נכון, משרד המשפטים? בסדר?

(ב) (1) לשם מילוי חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי שופט להגיש

הצהרת הון שהוגשה לרשות המסים בשש השנים שקדמו

למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן הוא נדרש להגיש

הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שצירף להצהרת

ההון הצהרה שלו שלפיה לא חל שינוי משמעותי.

- - -

כן. נעשה את אותן התאמות.

(2)הגיש שופט הצהרת לפי סעיף קטן זה, יגיש את

הצהרת ההון הבאה, בתום שש שנים מיום שהגיש

את הצהרת ההון לרשות המסים. לעניין סעיף קטן זה –

"שינוי משמעותי" – גידול של מעל מיליון שקלים

מסך ההון הכולל עליו הצהיר השופט בהצהרת ההון

האחרונה שהגיש.

יכול להיות שלפעמים זה יותר מ-6 שנים מבחינתו כשופט. כי אם הוא היה צריך להגיש לרשות המסים, אז מאותו יום מתחילות ה-6 שנים, לא מהיום שהוא הגיש לפני כן כשופט. אז יכול להיות שלפני 3 שנים הוא הגיש כשופט ואיכשהו רשות המסים, אחרי 3 שנים ביקשה ממנו להגיש. אז כשהוא הגיש לרשות המסים, 6 השנים, או השנים שנקבע, מתחילות מרשות המסים ולא מזה. זה לטובה מהבחינה הזאת.

נכון. מהמאוחר מביניהם.

לא הבנתי. לפני 3 שנים הוא הגיש, ואחרי 3 שנים, 6 מההצהרה הקודמת, הוא צריך להגיש את אותה הצהרת הון - - -?

לא. הוא יגיש את אותה הצהרת הון עם הצהרה שאומרת שלא חל שינוי - - -

בכל מקרה, כל 6 שנים הוא מגיש משהו למפקח שלו.

נכון. ולכן ממתי אתה סופר את 6 השנים? מהצהרת ההון של רשות המסים. זה נכון.

אז זה לא מה שכתוב פה.

רק רגע. הוא הגיש למפקח בשנת 2010. בשנת 2013 הוא הגיש לרשות המסים. בשנת 2016 הוא צריך להגיש למפקח עוד פעם, רק הוא יכול להגיש את אותה הצהרה שהוא הגיש לרשות המסים עם הצהרה שלא חל שינוי.

זה לא מה שכתוב פה.

- - - את ההצהרה השנייה? 6 שנים מ-2016.

נכון. וב-2019 הוא יצטרך להגיש שוב.

זאת אומרת 6 שנים מהצהרת ההון שהוגשה לרשות המסים.

נכון.

כן.

זה יוצא יותר מפעם ב-6 שנים.

זה אומר שהוא הרוויח 3 שנים.

פעם אחת הוא להגיש הצהרת הון - - -

כל זה מדבר רק על שופט?

לא, התאמנו כאן בדיוק כמו כולם. זה אותו הדבר לכולם.

שופטים הם כאן המיעוט בכל העניין.

- - -

לא הבנתי. כל היום, במקום לשפוט, הוא יתעסק בלהגיש דוחות?

- - -

רבותיי, היא צודקת. במקום לשפוט הוא יעסוק בזה. שמעתי מהרמטכ"ל, שאמר: במקום לנהל את המלחמה הוא יצטרך להגיש הצהרת הון. זה נשמע לך סביר, ההגדרה הזאת?

אני לא מבינה. הוא התמנה ב-2010 והגיש הצעה ראשונה. ב-2016 הוא צריך היה להגיש פעם נוספת. באמצע היתה לו רשות המסים. אז מה הוא צריך ב-2016?

ב-2016 אמרנו: אל תגיש פעם נוספת הצהרת הון חדשה, אלא תגיש את - - - ותוסיף על זה הצהרה שאומרת שלא השתנה שום דבר.

ואז, אחרי שלוש שנים נוספות, הוא צריך - - -

כן, אחרי שלוש.

כלומר, שלוש, שלוש, שלוש.

סליחה, אם הוא יעדיף להגיש הצהרה חדשה ב-2016 - - - 2022.

הבנתי שב-2010 הוא מגיש הצהרת הון א', ב-2013 ביקשו ממנו מרשות המסים – הגיש. עכשיו, ב-2016, הוא צריך להגיש את מה שהוא הגיש לרשות המסים למפקח, עם הצהרה שלא היה שינוי משמעותי, ואחר כך ב-2019 עוד פעם הוא יצטרך להגיש הצהרת הון חדשה.

נורא מסובך. הוא לא יוכל לשפוט. אז הוא יכול להגיש ב-2016 הצהרת הון חדשה.

לא, ב-2013 הוא יגיד לרשות המסים שהוא הגיש כאן, אז הוא לא - - -

לא יהיה כתוב. לא. הוא יצטרך להגיש - - -

אני צוחק.

ואיך מחלקת כוח האדם שלנו תדע שהוא הגיש הצהרה לרשות המסים?

זה עליו.

הוא בא ב-2016 ונותן לנציב מעטפה, שם כתוב: הצהרה זאת מסרתי לרשות המסים, ואני מצהיר שלא חל שום שינוי. נקודה.

ועכשיו צריכים למנות את המועד הבא שהוא צריך להגיש, שזה בעוד 3 שנים. איך מחלקת כוח האדם שלי אמורה לדעת את זה?

אי אותם זה לא מעניין - - - הגיש הצהרה. אסביר: ב-2010 הוא הגיש הצהרת הון ראשונה. מיום שהוא הגיש את הצהרת ההון הראשונה, הם אומרים לו שהפעם הבאה היא ב-2016. ב-2016, ואותם זה לא מעניין, הוא יגיש הצהרת הון שהיא הצהרה של רשות המסים, פלוס הצהרה שלא השתנה שום דבר. עוד פעם, בפעם הבאה בעוד 6 שנים - - -

לא, אבל דובר על בעוד 3 שנים. איך מחלקת כוח האדם תדע שזה המועד?

אז הוא יצטרך לעדכן - - -

- - -

רבותיי, נמשיך.

חשוב לי רק לומר שבמחלקת כוח האדםשלנו, אין את כל המידע שנדרש כדי לדעת מתי המועד הבא להגשת הצהרת ההון.

לעניין התזכורת של 2019 אפשר יהיה לתת מענה בתקנות.

רשמנו את זה. אני עוד אתייחס לזה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מפקח רשאי להאריך את מועד הגשת

הצהרת ההון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין

מצדיקות זאת.

אנחנו נוסיף גם 90 ימים אם המועד של הגשת הצהרת ההון האחרונה חל שנה מסיום התפקיד.

אנחנו רק מזכירים שביקשנו שנתיים, אם חשוב לכם שנגיד את דעתנו.

ריכוז הצהרות 21ד. (א) מפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה.

ההון

(ב) מפקח ירכז את הצהרות ההון וישמור אותן בנפרד מכל מידע

אחר באופן שיש בו כדי להעניק להן הגנה מפני חדירה או כניסה

למקום שמירתן בלא הרשאה, והוא יבער אותן כפי שיקבע השר.

סמכויות פיקוח 21ה. לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה

רשאי מפקח –

לדרוש משופט למסור לו כל מסמך הנדרש לשם מילוי

הצהרת ההון; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו

בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

לערוך בדיקות מעת לעת בדבר תקינות הצהרות ההון

שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.

גם פה צריך להתאים לנוסח הקודם שהיה שונה

נכון. - - - הצהרות ההון, מילוי. בסדר.

שמירת סודיות 21ו. מפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן

ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא במקרים אלה:

בהסכמתו או על פי בקשתו של השופט ובהסכמת

מי שהמידע אודותיו;

בית משפט הורה על גילוי פרטים מתוך הצהרת ההון,

בשל כך שהתעורר חשד לעבירה פלילית ולאחר ששקל את

מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;

נשיא בית המשפט העליון הורה על כך במסגרת דיון

לפי סעיף 21ז, לצורך אותו דיון.

הפרת חובת 21ז. (א) שופט המפר את חובתו לפי חוק זה יובא בפני נשיא

הצהרת ההון בית המשפט העליון, אשר יורה מה הם הצעדים שיש

לנקוט בהם כלפיו."

(ב) נשיא בית המשפט העליון, יהיה מוסמך, אם מצא

לנכון לעשות כן, לנקוט באמצעים המנויים בסעיף

19(1) עד (3) לחוק זה ורשאי הוא להמליץ לשר על

הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.

כתבתי הערה ש-19(1) עד (3) זו בעצם הערה, התראה ו - - - זה לא ייכנס לנוסח, שיהיה ברור. סיימנו את הסעיף של חוק בתי המשפט.

הערה קטנה: בסעיף 21ו(3) "נשיא בית המשפט העליון הורה על כך במסגרת דיון". "דיון" נשמע כמו דיון בבית משפט. אולי "במסגרת בירור".

בירור. בסדר. בסדר מבחינתך?

כן. בסדר. היא אומרת דברים טובים, אז אנחנו מכניסים את זה.

ברשותכם, נחזור עכשיו לאותו סעיף 11.

תיקון חוק 11. בחוק הדיינים, התשט"ו-1955, אחרי סעיף 16 יבוא:

הדיינים

"הצהרת הון 16א. סעיפים 21א עד 21ז לחוק בתי המשפט (נוסח

משולב), התשמ"ד-1984, יחולו בשינויים המחויבים,

במקום "שופט" יבוא "דיין";

במקום "נשיא בית המשפט העליון" יבוא

"נשיא בית הדין הרבני הגדול";

במקום "כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-

2007" יבוא "כללי אתיקה לדיינים, תשס"ח-

2008";

במקום סעיף 21ז(ב) יבוא "נשיא בית הדין

הרבני הגדול, יהיה מוסמך, אם מצא לנכון

לעשות כן, לנקוט באמצעים המנויים בסעיף

21א(1) עד (3) ורשאי הוא להמליץ לשר על

הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לדיינים.

תיקון חוק השיפוט 12. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 -

הצבאי

בסעיף קטן 136(ב), אחרי פסקת משנה(1ב) יבוא:

"(1ג) חוק הצהרות הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות

הציבורי וברשויות המקומיות, התשע"ו-2016";

אחרי סעיף 192ז יבוא:

"הצהרת הון 192ח. סעיפים 21א עד 21ז לחוק בתי המשפט (נוסח

משולב), התשמ"ד-1984, יחולו בשינויים המחויבים,

ובשינויים אלו על שופט צבאי;

במקום "שופט " יבוא "שופט צבאי-משפטאי";

במקום "נשיא בית המשפט העליון" יבוא "נשיא

בית הדין הצבאי לערעורים";

במקום סעיף 21ג(א)(1) יבוא "בתוך 90 ימים מיום

שהתמנה לתפקיד, ובתנאי שחלפו למעלה משש שנים

מיום הגשת הצהרת הון קודמת לפי חוק זה, חוק

הצהרות הון, חוק הדיינים, התשט"ו-1955, חוק

הקאדים, התשכ"א-1961, חוק בתי הדין הדתיים

הדרוזיים, התשכ"ג-192, חוק שירות המדינה (מינויים),

התשי"ט – 1959 או חוק בתי המשפט (נוסח משולב),

התשמ"ד-1984";

במקום סעיף 21ז(ב) יבוא "נשיא בית הדין הצבאי

לערעורים, יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן,

לנקוט באמצעים המנויים בסעיף 192ד(ה)(1) עד (3)

ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין

המשמעתי לפי סעיף 192ד.

תיקון חוק 13. בחוק הקאדים, התשכ"א-1961, אחרי סעיף 22 יבוא:

הקאדים

"הצהרת הון 22א.סעיפים 21א עד 21ז לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

התשמ"ד-1984, יחולו בשינויים המחויבים, ובשינויים אלו

במקום "שופט" יבוא "קאדי";

במקום "נשיא בית המשפט העליון" יבוא "נשיא בית

בית הדין השרעי לערעורים";

במקום סעיף 21ד(א)(1) יבוא "בתוך 90 ימים מיום

שהתמנה לתפקיד, ובתנאי שחלפו למעלה משש שנים

מיום הגשת הצהרת הון קודמת לפי חוק זה, חוק

הצהרות הון, חוק הדיינים, התשט"ו-1955, חוק השיפוט

הצבאי, התשט"ו-1955, חוק בתי הדין הדתיים

הדרוזיים, התשכ"ג-1962, חוק שירות המדינה (מינויים),

התשי"ט-1959 או חוק בתי המשפט (נוסח משולב),

התשמ"ד-1984";

אני שם לב לזה עכשיו לראשונה: לדיינים בבתי הדין הרבניים או לקאדים אין כללי ניתוק וכולי?

מה שלא היינו בטוחים זה לגבי הקאדים. האם יש לכם כללי ניתוק כפי שיש לשופטים?

כללי אתיקה לקאדים עוד לא אושרו.

בצלאל, לכולם יש. לקאדים גם יש?

זאת השאלה.

לדיינים יש, נכון?

- - - מבטלים את זה - - - גם פה וגם קודם. זה אותו הדבר כמו אצל השופטים.

כללי האתיקה עדיין לא אושרו, למיטב ידיעתי. הצענו למשרד המשפטים, אבל - - -.

אבל לדיינים יש, נכון?

לדיינים יש, לקאדים עדיין אין.

- - -

בדיינים השארנו את זה אותו הדבר. כתבנו במקום כללי אתיקה לשופטים, כללי אתיקה לדיינים.

לא, אני מדבר עכשיו על התקופה. מתי הם צריכים להגיש – תוך 90 יום. לשופטים זה מיום ניתוק הקשרים.

אצל הדיינים זה מיום ניתוק הקשרים. אתה מחיל את אותן הוראות. אלה ניואנסים של ניסוח.

אז בשופטים צבאיים אין את זה. לשופטים צבאיים וקאדים אין כללי אתיקה

לשופטים צבאיים יש ניתוק יחסים? לדעתי לא.

- - -

אין כללי אתיקה. אין את ה-90 יום של ניתוק היחסים האלה.

ניתוק יחסים הם מכללי האתיקה. אין את זה במקום אחר.

אז נשאיר את זה כרגיל.

בעצם השופטים היחידים ש - - - אלה שופטים ודיינים. לדיינים יש את אותם כללי אתיקה.

ופה אין, ולכן כן עשינו הוראה ספציפית.

במקום סעיף 21ז(ב) יבוא "נשיא בית הדין השרעי

לערעורים, יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן,

לנקוט באמצעים המנויים בסעיף 18א(1) עד (3) ורשאי

הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין

המשמעתי לשופטים.

למה לשופטים - - - זה קאדים.

צודק.

תיקון חוק בתי 14. בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962, אחרי סעיף 21א

הדרוזיים

"הצהרת הון 21ב. סעיפים 21א עד 21ז לחוק בתי המשפט (נוסח)

משולב), התשמ"ד-1984, יחולו בשינויים

במקום "שופט" יבוא "קאדי מד'הב;

במקום "נשיא בית המשפט העליון"

יבוא "ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;

במקום סעיף 21ד(א)(1) יבוא "בתוך 90

ימים מיום שהתמנה לתפקיד, ובתנאי שחלפו

למעלה משש שנים מיום הגשת הצהרת הון

קודמת לפי חוק זה, חוק הצהרות הון, חוק

הדיינים, התשט"ו-1955, חוק השיפוט הצבאי,

התשט"ו-1955, חוק הקאדים, התשכ"א-1961,

חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959

או חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-

1984";

במקום סעיף 21ז(ב) יבוא "ראש בית הדין

הדתי הדרוזי לערעורים, יהיה מוסמך, אם מצא

לנכון לעשות כן, לנקוט באמצעים הבאים:

הערה;

התראה;

נזיפה."

כאן עשינו את זה שונה מאחר שזה לא מוגדר היום בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזים, כפי שזה מוגדר בחוקים שהפנינו אליהם עד עכשיו.

לגבי תיקון בית הדין לעבודה, אמרנו שעל פניו אין צורך בתיקון עקיף לחוק בתי הדין לעבודה, מאחר שאנחנו מתקנים בחוק בתי המשפט סעיפים שממילא נכנסים כבר בין סעיף 11 לסעיף 24 שמצויינים בסעיף 8. אבל לאור ההערה של שירי לגבי הרשמים, אם הוועדה תסמיך אותי לצורך העניין, מאחר שמדובר בענייני נוסח, לעשות תיקון עקיף במקרה שנצטרך לעשות את זה לטובת הרשמים

כן. תעשי את זה יחד עם שירי.

תיקון פקודת בתי 15. בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971, אחרי פרט 11/29

התלבטנו בין 29 ל-11, אז כרגע נשאיר את שניהם.

"(30) הפרת חובה לפי חוק הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים

בשירות הציבורי וברשויות המקומיות, התשע"ו-2016".

מה שרצינו להבהיר הוא שמאחר שפקודת בתי הסוהר מונה הרבה מאוד עבירות משמעת, לא רצינו שהעבירה הזאת לא תימנה שם ואחר כך יהיה דיון אם בכוונה או לא בכוונה, אז אנחנו עושים תיקון עקיף ומוסיפים גם את הפרת החובה לפי חוק הצהרת הון.

חוק הרשויות 16. בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, בסעיף 9, אחרי

המקומיות פרט 8 יבוא:

(משמעת)

"(9) הפר את חובתו לפי חוק הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים

בשירות הציבורי וברשויות המקומיות, התשע"ו-2016".

גם כאן אנחנו מוסיפים את עבירת המשמעת לתוך רשימת עבירות המשמעת שנמצאות כבר היום בחוק. סעיף 17 הוא סעיף שכבר עברנו עליו.

תיקון חוק 18. בחוק המשטרה, התשס"ו-2006, בתוספת הראשונה, אחרי פרט

המשטרה 28 יבוא:

"(29) הפרת חובה לפי הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות

הציבורי וברשויות המקומיות, התשע"ו-2016".

תחילה, תחולה 19. (א) תחילתו של חוק זה מיום 1.1.2017 (להלן – יום התחילה),

והצהרת הון והוא יחול על בעלי תפקידים בכירים המכהנים ביום התחילה

ראשונה ואילך.

בעניין הזה, יש לנו – משרד הפנים - - -

רק אסיים את ההקראה, ואז תעירו.

(ב) הצהרת הון ראשונה לפי חוק זה תוגש בהתאם לדרישות

החוק בתוך 90 ימים מיום התחילה.

את התוספות אנחנו לא צריכים לקרוא?

נראה לי שאנחנו - - - לא קראנו אותן גם בקריאה הראשונה.

בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי)

לא, את המפקחים קראנו.

את התוספת הראשונה קראנו בחלקה, אבל היו מאז הרבה מאד שינויים, אז אני כן חושבת שראוי לקרוא אותה פעם נוספת. את התוספת השנייה לא קראנו בכלל.

צריך לקרוא טפסים שמצרפים ודברים כאלה? אף פעם לא שמעתי - - -

לא קראנו את זה אפילו בראשונה. אם היינו קוראים את זה בראשונה, ניחא; הייתי רק מצביעה על השינויים, אבל - - - אני מצטערת, אבל אני כן חושבת - - -

גם בדיונים הקודמים אמרנו שיש לנו בעיה עם הפעלת המערך הפנימי אצלנו לאכיפת החוק. בשלב הזה עוד לא נגמרו הדיונים עם משרד האוצר לקבלת התקנים הנדרשים לטובת העניין. אני מניח שזה – יש לנו סיבה להיות אופטימיים – שזה ייגמר בחודש-חודשיים הקרובים במסגרת דיוני התקציב. מיד לאחר מכן נפרסם כמובן מכרז לקליטת העובדים הרלוונטיים. זה ייקח כמה חודשים. אנחנו מבקשים לאחר את התחולה ביחס לשלטון המקומי לאפריל 2017. ההנחה היא שעד אז נוכל להיערך נכון כדי ליישם את החוק.

לדעתי, לא שייך להפריד אותם. אם זה לכולם, לא אכפת לי - - - כמה חודשים- - - עברנו 68 שנים - - - ארבעה חודשים, לא יקרה כלום.

יכול להיות שמשרד המשפטים ינהל דיון תקציבי - - - אז הכל על כולם.

כן, על כולם. התחילה לא תהיה ב-1.1 - - - שתהיה ב-1.4.

זה חל על כולם, כי אני לא מפריד ביניהם.

יש לכם התנגדות לעוד 3 חודשים?

זאת לא המערכת של משאבי אנוש של הרשות המקומית - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)

קיבלתם, אתם לא צריכים לריב. הכי טוב. מקובל, היועצת המשפטית?

תוספת ראשונה

(סעיף 2(א), סעיף 8(ג))

טור א' – בעל תפקיד בכיר: קצין בצבא הגנה לישראל שהוא אחד מאלה:

קצין בדרגת אלוף ומעלה;

קצין בדרגת תת אלוף, המשמש באחד מהתפקידים הבאים:

ראש מטה אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה;

ראש חטיבת לוגיסטיקה;

ראש להק ציוד;

ראש מספן ציוד;

ראש המנהל האזרחי;

ראש מנהלת פרויקט "מרחב התפר" ו"שעון חול";

ראש היחידה לפיתוח אמצעי לחימה;

היועץ הכספי לראש המטה הכללי;

ראש מנהלת טנק "המרכבה";

קצין המשטרה הצבאית הראשי;

הפרקליט הצבאי הראשי;

המבקר הפנימי של משרד הביטחון, שמונה לפי חוק הביקורת

הפנימית, התשנ"ב-1992.

אלה כל התפקידים, הקצינים בצבא שבאים במגע עם כספים וכולי - - -

טור א' – בעל תפקיד (1) שוטר בדרגת תת-ניצב ומעלה במשטרת ישראל;

(2)סוהר בדרגת תת-גונדר ומעלה בשירות בתי הסוהר;

המבקר הפנימי של המשרד לביטחון הפנים, שמונה לפי חוק

הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992.

אנחנו סבורים שאין מקום לעשות אבחנה בנושא הזה בין קציני המשטרה הבכירים ושב"ס לבין הצבא. לכן העברנו ליועצת המשפטית של הוועדה רשימה של קצינים שאנחנו חושבים שהם רלוונטיים. אביא דוגמה: היועצת לענייני נשים, למרות שהיא תת ניצב, לא רלוונטית לחוק הזה, בדיוק כמו שבעלי תפקידים אחרים בצבא, ויש עוד מספר תפקידים. אותו הדבר לגבי שב"ס ואותו הדבר לגבי המשטרה. אנחנו מבקשים שיהיה דין שווה בשניהם. סך הכל זו מטלה, שכפי שהסבירו כאן היא מטלה כבדה. לכן אנחנו חושבים ים שזה צריך לחול על בעלי התפקידים הראויים, ולא על כל אחד שלא צריך לתת את הצהרת ההון הזאת.

אם אני זוכר נכון, כבר התקיים דיון בנושא הזה. המחשבה, לפחות אצלי, ואני מניח שגם אצל חבריי האחרים, היתה שהחיכוך בין אנשי המשטרה לאזרחים מכוח תפקידם הוא חיכוך הרבה יותר משמעותי וקיים מאשר בצבא. אנחנו רואים את זה גם בעינינו: אצל חיילים אני כמעט ולא מוצא, אפילו אצל שוטרים – אפילו בדרגות יותר נמוכות, אבל אני לא רוצה להוריד את זה לדרגות יותר נמוכות – החיכוך עם האוכלוסייה ועם ארגונים וכולי הוא כזה שהוא מדרון הרבה יותר חלקלק מאשר בצבא. לכן בצבא מיקדנו רק את מי שיש לו באמת נגיעה. לעומת זאת, במשטרה לכולם יש. אני מציע שנשאיר את זה כך. זה יותר טוב.

אני מבקש בעניין הזה, גם לגבי הנושא של החיכוך וגם לגבי המטרה של הצהרת ההון, המטרה של החוק. איזה חיכוך יש ליועצת לענייני נשים במשטרה עם האזרחים? יש לה חיכוך רק עם השוטרות בתוך המשטרה, או עם הפיקוד הבכיר. אין לה חיכוך עם האזרחים. אותו הדבר לגבי סגן ראש אגף משאבי אנוש, למשל. אין לו שום קשר.

מה זה משנה? הסגן עושה את כל העבודה. כל מי שיודע איך זה עובד - - -

- - -

יש לך דוגמה שלישית?

מד"ר – המדריך הראשי של המשטרה. הוא יושב במכללה בבית שמש. האמת היא ששם יכול להיות שיש לו חיכוך עם הנושא הכספי, אבל בואו נסתכל במהות של הצבא דווקא. הנושא הכספי הוא לא בהכרח כזה שיש לו קשר לכסף.

הוא לא בא במגע עם האוכלוסייה, יואל. - - -

הבנו את ההיגיון. הבנת גם את ההיגיון שלנו.

אבל אם אתה מדבר על ההיגיון, בוא נגיד שאני אהיה ידיד של הוועדה לצורך העניין, לא רק הפן המשטרתי. האם אין חשש, כפי שרוצים הצהרת הון, שלא יקרה מצב שלקצין צבא בכיר, שאין לו שום קשר לכסף, אבל יש לו מידע ודברים מסוימים, שאם הוא יהיה בקשר עם מישהו מסוים וימכור את זה, זה יגרום לכך שמישהו ינצל את זה לרעה, ולטובת הדבר הזה ייתן לו את התמורה ההולמת? אני לא מדבר על דברים שליליים - - -

זה מה שנקרא "מידת סדום" - אתה לא בא לבקש על עצמך עכשיו, אתה רק רוצה שנחיל על הצבא מטלות נוספות.

בתור ידיד הוועדה אני מעלה את הנושא הזה.

כידיד הוועדה. הבנתי. קצת לא מכובד. זה שאתה מדבר עליכם, על השוטרים ואתה מוצא את הפונקציות שלו – זה מכובד. אבל זה שאתה נותן לנו כידיד להבין שאם כך, תחילו על הצבא יותר – זה - - -

לא - - - אני מסיר אם כן את המועמדות שלי להיות ידיד הוועדה.

אתה תוכל להיות ידיד הוועדה אצלי בחדר.

אני חוזר לנושאים, כי נתנו לי שני בעלי תפקידים: ראש חטיבת תקו"ן, שאחראי על הנושא של השיקום של האסירים בתוך בתי הסוהר. גם לו אין קשר בחוץ.

שיקום האסירים - אין לו קשר?

עם האסירים יש לו.

הוא קובע תכניות שיקום בתוך בתי הסוהר, לא מעבר.

כל מי שיש לו קשר עם האסירים, הייתי מאוד רוצה שהוא יכתוב הצהרת הון. חבל. למה להאריך בזה?

אין לו קשר עם אסיר ספציפי.

אנחנו מדברים על המציאות שאנחנו חיים בה. אלה לא דוגמאות טובות, חוץ מהדוגמה הראשונה. אז תיכף נדבר אם תרצו או לא.

רציתי רק להוסיף שקיים תזכיר של בדיקת התאמה תעסוקתית שחל על שוטרים במשטרת ישראל. המשמעות שלו היא שכל שוטר שעובר תפקיד אמור לעבור בדיקת התאמה הכוללת גם שאלונים, גם בדיקה ממוחשבת של מהימנות, גם שיחה עם מתחקר לביטחון מידע, גם אפשרות לבדיקה פוליגרף. אני לא חושבת שאף אדם, אף גוף, עובר את הבדיקות, כדי שאמון הציבור יינתן במשטרה. אז אני בהחלט חושבת – מלכתחילה, כמו גם עמדת הצבא, רצינו להחיל את זה מדרגת ניצב ומעלה, לא קודם לכן. אני לא מדברת על התכלית של הצהרת הון, אבל הבדיקות שקיימות בצורה מיוחדת במשטרה לא קיימות באף גוף אחר, גם לא בצבא. ככל שאנחנו מדברים על קצינים במשטרה, אנחנו חושבים שהעמדה צריכה להיות – ומבחינתנו שזה יחול גם על הצבא – שזה יחול מדרגת ניצב, מדרגת אלוף ומעלה. אנחנו לא רואים שום סיבה להקדים את זה קודם, במיוחד כשמדובר במישמש של תפקידים כאלה ולא תפקידים אחרים. לכן, בנוסף לדברים שאמר כאן יואל הדר, אנחנו חושבים שאין מקום להחיל את זה, ואם מחילים את זה, אז על התפקידים הרלוונטיים.

אוקיי, שמעתי. אנחנו מאוד חסידים של המשטרה. באמת. אנחנו רוצים לחזק. אני חושב שהמשטרה – כל אחד, אבל המשטרה זקוקה מאוד מאוד מאוד לאמון הציבור, וזה דבר שרק יכול לחזק את האמון. אז בואו נשאיר את זה כך, אני חושב שזה יהיה רק לטובת המשטרה.

מה הטעם לזה?

רק לוודא: במשרד הביטחון, בכל מינהלות הרכש וכולי, הם - - - את המדינה - - -.

- - - את שתי הדרגות העליונות - - -

אז בואו נשאיר את זה כך ולא נוריד.

משירות בתי הסוהר. אציין שבתחילה הצעת החוק לא חלה על שירות בתי הסוהר, והוסיפו אותנו בהמשך. לא התנגדנו שיוסיפו אותנו, אבל אנחנו כן מתנגדים לשוני שיצרו כאן בין כוחות הביטחון, שהוא גם לא שוני ענייני, כיוון שבאמתיש בעלי תפקידים, כמו שציין כאן יועמ"ש המשרד, שהם לא רלוונטיים למטרת החוק. אני חושב עדיין שיש מקום להפריד את זה. העברנו רשימה. עברנו עליה. אין לנו יותר מידי בעלי תפקידים בדרגות האלה, אבל העברנו רשימה שלדעתנו - - -

נאמר שוב: דווקא שירות בתי הסוהר והחיכוך עם האסירים, משפחות וכל מה שקורה, זה כן – אם כבר נכנסנו; יכול להיות שיש מי שחושב שכל הנושא של הצהרת הון זה סתם בלבול מוח וחבל, אבל כנסת ישראל החליטה פעמיים – פעם בקריאה הטרומית ופעם בקריאה הראשונה – שהיא כן רוצה ללכת על הדבר הזה, אז אנחנו עכשיו כן בנתיב שהולכים על הצהרת הון. ואם הולכים בנתיב של הצהרת הון והרצון לעורר יותר את אמון הציבור וכולי, אז בבתי הסוהר אני חושב שבוודאי שצריך את זה גם. החיכוכים שם – למה אנחנו צריכים לפרט. עזוב. אני אומר שלא צריך לפרט. אבל גם שווה מאוד מאוד שיהיה. יש רק טענה אחת שהעלה יואל לגבי התפקיד של היועצת לענייני נשים. אתה רוצה שנחריג אותה כאן? לא איכפת לי להחריג אותה, אבל אני חושב שזה יהיה לא מכובד. אז נשאיר את הכל ככה. אז להחריג רק אחת דווקא, ואתם מה יקראו לי אחר-כך – יגידו שהנשים וכולי. למה אנחנו צריכים להסתבך עם כל זה.

זאת לא רק אחת.

זו העדפה מתקנת של הוועדה.

אבל לא לכל בעל תפקיד יש מגע עם אסירים.

אנחנו יודעים. אנחנו לא באים ואומרים חס ושלום. אנחנו רק אנחנו רוצים שיהיה יותר אמון. אנחנו לא חושדים באף אחד, האמינו לי – חס ושלום לא בשופטים, אוי ואבוי לנו, ולא בקצינים ולא בשוטרים ולא בסוהרים. באף אחד אנחנו לא חושדים. אבל במקומות שבהם יש חיכוך וכולי – כך רצתה כנסת ישראל, מה אני אעשה – והיית נקי מאלוקים ואדם, כך כתוב. אז שיהיה כך, ואני מציע, יואל, שלא נחריג דווקא את הפונקציה היחידה הזאת של האישה.

זאת לא רק היא.

כרגע שמענו רק על אחת, ואני מציע שלא נחריג. בואו נמשיך.

טור א' - עובד רשות מקומית שהוא אחד מאלה:

המנהל הכללי;

המזכיר;

המהנדס;

היועץ המשפטי;

המבקר;

הגזבר;

עוזר לראש רשות מקומית כהגדרתו בסעיף 2(ב)(3) לתקנות העיריות (מכרזים

לקבלת עובדים), תש"ם-1979 או סעיף 9(א)(9) לצו המו"מ (נוהל קבלת עובדים

לעבודה);

זאת התוספת שאנחנו ביקשנו. תיאורטית, עוזר ראש העיר הוא האיש האמיתי שעושה את כל ה- - -

כן אזכיר שבסמוך לעוזר הזה נמצאים באותו סעיף גם מנהל לשכה של ראש הרשות, עוזרים לסגני ראש הרשות, הנהג של ראש הרשות וכיוצא באלה, ואותם לא מוצע כרגע להכניס, אלא אם כן תחליט הוועדה אחרת. אבל זה מה שנדון בדיון הקודם. עוד מי שלא נמצא כאן – עלתה שאלה האם להכניס את הווטרינר הראשי של רשות מקומית, והוסכם בין הרשות המקומית ומשרד המשפטים שלא להכניס, אבל אני כן חושבת שיש מקום לשקול זאת.

מנהל מחלקה; לעניין זה, "מנהל מחלקה" – מי שעומד בראש מינהל, אגף או

כל גוף אחר ברשות מקומית שבתחומה 20 אלף תושבים לפחות, והוא הגורם

הבכיר המופקד על ענייני גבייה, רישוי עסקים או פיקוח על הבנייה באותה רשות

מקומית;

טור ב' – הגורם המפקח

שופט כהגדרתו בחוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרת הון), התשנ"ד-1993.

ראש הרשות וסגניו מגישים כבר היום לפי אותו חוק.

לעוזר ראש רשות יש סמכויות?

אני יודע אם יש לו סמכויות – הוא בעל-הבית. מי שעוסק בשפיר ובשלייה מטעם ראש העיר, ראש העיר לא עוסק בזה באמת. מי שעוסק בכך הוא העוזר שלו. ברוב המקרים יש להם גם סמכויות – אינני יודע מה מוגדר ומה לא, אבל בפועל אתם אתה סוגר את הדברים. אני לא רוצה לתת לך דוגמאות מהדרג הממשלתי, עם מי אתה סוגר דברים ברוב המקרים.

מרכז השלטון המקומי. אנחנו סבורים שצריך לייצר הכשרות מתאימות לאיך ממלאים את ההצהרה הזאת. זה אולי רלוונטי לתוספת, אולי רלוונטי לסעיף 3. אנחנו חושבים שצריך להיקבע כאן שיהיו הכשרות ושההכשרות האלה ימומנו בצורה מתאימה.

יכול להיות שצריך, יכול להיות שלא. יש כאלה שיחייכו ויש כאלה שלא, כי זאת הצהרת הון שהיא יחסית פשוטה. אם רשות מקומית או שר הפנים יחליטו שהם רוצים לעשות הכשרה, אני מניח שהוועדה לא תתנגד לזה. אבל לא הייתי מציע להכניס את זה בחוק. יש גבול, מה שנקרא.

תוספת שנייה

(סעיף 2(ב))

הצהרה על רכוש

חלק כללי

אני החתום מטה (שם משפה ושם פרטי), מס' זהות, ממלא משרה ביחידה של המשרד/הרשות

המקומית/בבית המשפט/ בבית דין, מצהיר בזה, בדבר הנכסים והחובות שלי ושל בן זוגי החי

עמי ושל ילדיי הסמוכים על שולחני – להלן – בני משפחתי), לאמור:

בן הזוג (שם משפחה ושם פרטי), מס זהות

שם משפחה, שם פרטי, מס' זהות, שנת לידה

חלק א' – הון, נכסים, זכויות והתחייבויות

חשבונות עובר ושב, פיקדונות, תכניות חסכון וכיוצא באלה, בישראל או מחוץ לישראל.

רצ"ב תדפיסי כל החשבונות העדכניים שהונפקו, לבקשתי ולבקשת בני משפחתי, על ידי

בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים (חברות ביטוח, חברי בורסה, קופות פנביה, קרנות

השתלמות וכיו"ב שבהם מנוהלים חשבונות על שמנו או שאנו נהנים בהם (לעניין זה,

"נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000);

אני מצהיר בזאת כי לאחר קבלת תדפיסי החשבונות הרצ"ב וידאתי שהם כוללים

פרטי המוסד הפיננסי – שם המוסד הפיננסי ומספר הסניף שבו מתנהל החשבון;

פרטי החשבון – סוג החשבון (עו"ש/ פיקדון/ תכנית חיסכון וכיו"ב);

שם בעלי החשבון או בעלי זכות החתימה; סכום עדכני של הכספים

המחוזקים בחשבון נכון ליום הגשת ההצהרה;

החלק בחשבון באחוזים שבבעלותי או בבעלות בן משפחתי;

לגבי חשבונות במטבע זר – יש לציין גם את סוג המטבע שבו מתנהל החשבון

וסכום עדכני של הכספים המוחזקים בחשבון, במטבע זר.

מזומנים (כספים שאינם מוחזקים במוסד פיננסי כלשהו)

להלן יפורטו סכומים במזומנים שאני או בן משפחתי מחזיקים שלא במוסד פיננסי

כלשהו (יש להתייחס לכספים בסכומים העולים על 25 אלף שקלים חדשים;

אגב, אלה 25 אלף שקלים חדשים. זה מופיע בעוד כמה מקומות. חשבנו לאחד ולתקן איפה שזה לא היה 25 אלף שקלים חדשים, ולכן הצעת התיקון – שיהיה פשוט.

כמו כן יש להתייחס גם לכספים המוחזקים בכספות שאצל צדדים שלישיים, למשל

בבנקים).

ניירות ערך והשקעות אחרות המוחזקים/מנוהלים בעבורי או בעבור בן משפחתי

ניירות ערך (לרבות מניות, אגרות חוב או זכויות לרכוש, להמיר או למכור כל אחד

מאלה, וכן אופציות וחוזים עתידיים כהגדרתם בסעיף 64 לחוק השקעות משותפות

בנאמנות, התשנ"ד-1994, ויחידות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות);

רצ"ב תדפיסי תיקי השקעות בניירות ערך המוחזקים בעבורי או בעבור בן משפחתי;

התדפיסים הונפקו לבקשתי או לבקשת בן משפחתי, על ידי המוסד הרוכש/המנהל/

המחזיק בעבורנו את ניירות הערך (בנק, חבר בורסה, מנהל תיקי השקעות וכיו"ב).

אם מדובר ביחידות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות – יש להגיש תדפיסי תיקי

השקעות הכוללים את הפרטים המפורטים להלן בשינויים המחויבים (כך למשל

על הדיווח לכלול את שם הקרן, שם מנהל הקרן וכיו"ב).

אני מצהיר בזאת כי לאחר קבלת תדפיסי תיקי ההשקעות הרצ"ב, וידאתי שהם

הגוף המחזיק – שם הגוף ועיסוקו (בנק/ מנהל תיקי השקעות וכיו"ב);

פרטי ניירות הערך המוחזקים – שם המנפיק, סוג נייר הערך, הערך הנקוב

ליחידה; מספר היחידות; תאריך הרכישה; לגבי ניירות ערך סחירים –

יש לציין גם מספר ניירות הערך ושווי כספי עדכני של תיק ניירות הערך

מעודכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים לפני תאריך החתימה על הצהרה

זו; לגבי ניירות ערך לא סחירים – יש לציין גם מספר חברה פרטית; ככל

שניירות הערך הונפקו על ידי תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל – יש לציין

גם מספר זיהוי בין-לאומי של התאגיד;

זכויות בקופות גמל (לרבות קרנות פנסיה וקרנות השתלמות) ובתכניות ביטוח

הכוללות רכיב חיסכון; רצ"ב דוח אחרון לעמית שהונפק על ידי קופת הגמל או

חברת הביטוח שבה מנוהל חשבון קופת הגמל (להלן קופ"ג) או שבו מוחזקת

הפוליסה שלי או של בן משפחתי, לפי העניין;

אני מצהיר כי לאחר קבלת הדוח לעמית הרצ"ב וידאתי שהוא כולל התייחסות

שם קופ"ג/חברת הביטוח;

תאריך ההצטרפות;

לגבי חברת הביטוח – מספר פוליסה/ לגבי קופ"ג – מספר חשבון;

סכום מצטבר בשקלים חדשים, מעודכן ליום האחרון של השנה הקלנדרית

הקודמת לשנה שבה מוגשת הצהרה זו.

זכויות בנכסי דלא ניידי (זכויות במקרקעין לרבות בעלות, חכירה, בר-רשות

להלן פירוט נכסי דלא ניידי שאני או בן משפחתי בעלי זכות בהם: תיאור הנכס, ייעודו

ושימוש בו; המען (עיר, רחוב, מספר); סוג הזכות (בעלות/חכירה/דמי מפתח/זכות לקבלת

בעלות);

- - - שהוספנו.

שם בעל הזכות (המחזיק או בן משפחתו) וחלקו בנכס (אחוז בזכויות); זיהוי

הנכס (גוש וחלקה); עלות רכישה, תאריך רכישה;.

להלן פירוט מיטלטלין/נכסים בלתי מוחשיים שאני או בן משפחתי בעלים בהם:

סוג הפריט, תיאור, תאריך רכישה, עלות או ערך משוער (לפי מיטב השפיטה), שם הבעלים

בנכס (המצהיר או בן משפחתו) וחלקו בבעלות (באחוזים);

שותפויות: יש לצרף מסמך מאושר על ידי רואה חשבון או מאזן אחרון של השותפות מאושר על ידי

רואה חשבון, בנוגע לשותפויות שבהן המצהיר או בן משפחתו שותפים, הכוללים פרטים

אלה:

שם השותפות וכתובתה;

מספר תיק רישום;

תאריך המאזן האחרון;

זכויות בשותפות – ערך כספי;

שמו של בן המשפחה שהוא השותף בשותפות וחלקו בשותפות (באחוזים).

יש למלא סעיף זה רק לגבי חברות פרטיות או ציבוריות שלא דווח עליהן בסעיף 3 לעיל:

שם התאגיד, צורת ההתאגדות, מס' תיק רישום, תאריך מאזן אחרון, סוג מניות, שם

הבעלים (המצהיר או בן משפחתו), תאריך רכישה, ערך נקוב בשקלים חדשים;

תיאור הזכות, שם בעלי הזכות (המצהיר או בן משפחתו), אומדן ערך הזכות בשקלים חדשים,

חלק בזכות באחוזים, שמות שותפים בזכות;

חלק ב' – מקורות ההכנסה ביום הקובע למתן ההצהרה

נוסף על הרכוש המפורט בהצהרה זו לי או לבן משפחתי מקורות הכנסה אלה (יש להתייחס

למקורות הכנסה בעבר אם הם עשויים להיות מקורות הכנסה בעתיד; לעניין זה, "מקורות

מקור ההכנסה (שם, כתובת), סוג ההכנסה, שם בעל הזכות (המצהיר או בן משפחתו), סכום בשקלים חדשים;

חלק ג' – חובות/התחייבויות

יש לי או לבן משפחתי חובות בסכום כולל של ___שקלים חדשים; להלן פירוט החובות (יש לצרף

שם בעל החוב (המצהיר או בן משפחתו), תאריך היווצרות החוב, שם בעל הזכות, סכום החוב,

פרטי ההצמדה ושיעורי הריבית, בטוחות (ככל שישנן);

חלק ד' – הצהרה

אני החתום מטה, מס' זהות, מצהיר בזאת כי –

כל המידע והפרטים שמסרתי בהצהרה זו, בקשר לעצמי או לבן משפחתי, הם מלאים,

נכונים ואמיתיים;

כל המידע והפרטים שמסרתי בשאלון זה, בקשר לעצמי או לבן משפחתי הם מידיעה

אישית, אלא אם כן נאמר במפורש כי ההצהרה היא למיטב הידיעה, כשהפרטים אינם

ידועים לי במלואם או בחלקם או אינם ידועים לי מידיעה אישית, ואין באפשרותי לבררם

תוך שימוש באמצעים סבירים; תאריך, חתימה;

ההערה שלי עכשיו היא הערה כללית לכולם. הכל טוב ויפה, וגם זה לא תמיד, שאדם יכול להצהיר לגבי עצמו. אבל לגבי בת זוגו שיכול להיות שהיא אשתו, אבל הם לא נמצאים ביחד, הם פרודים, אז יש לו בעיה להצהיר לגבי הנכסים של אשתו. וגם לגבי ילדיו – איך הוא יוכל להצהיר לגבי הנכסים של הילדים שלו כאשר הוא לא בטוח שכל הדברים האלה נכונים. אלה לא ילדים קטינים.

היה דיון מאוד ארוך בעניין.

- - - את ההגדרה - - -

אבל ההצהרה הזאת אומרת שהוא מצהיר שכל הדברים האלה נכונים - - - שהוא באמת לא יודע. אתה מוכן להצהיר את כל הדברים האלה לגבי כל המשפחה? זה מאוד בעייתי.

למיטב - - - וידיעתו. זה אפילו לא תצהיר.

לגבי עצמו הוא צריך לדעת, אבל לגבי כל השאר זה מיטב ידיעתו, כי הוא לא יכול לדעת מעבר לזה.

הדברים נכונים ואמיתיים למיטב הידיעה. אם יש משהו שהוא לא יודע מידיעה אישית, שיוסיף שזה למיטב ידיעתו. זה הסעיף.

רבותי, קיימנו על זה דיון וזה לפי מיטב ידיעתו.

כל הדברים למיטב ידיעתו? הניסוח פה בעייתי.

בסדר, מה הם יכולים לעשות. מגיש ההצעה מאוד רוצה שזה יהיה כל 4 שנים. זה מה שהוא טוען לאורך כל הדרך.

זה לא בסיכום איתנו.

לא סיימתי את דבריי.

לא הסכמתי לשום דבר.

מאחר ובחדר הזה אני כנראה בעל זכות ההצבעה היחיד, אפילו לא בצלאל, כי הנציג של הבית היהודי בוועדת החוקה זה אני, אז הוא גם לא יכול להצביע והוא לא יכול להטיל וטו, מה שנקרא.

אבל אני מאד שמח שהחוקים שלי עוברים פה אחד. יש קונסנזוס. אני שמח על כך.

אבל אני אומר שבשיחה לפני דקה הגעתי פה להבנה שלמרות שהוא באמת רוצה 4 שנים, ובגילוי נאות, כשנכנסתי לחדר חשבתי שאני אעשה את זה 5 שנים כפשרה, אני אשאיר 6 שנים כדי שנצא כולנו עם טעם טוב אחרי הכל. אם זה לא יעזור ואנשים עדיין ירגישו מקופחים, אז יגידו לי ואז אולי נחזיר את זה ל-5 שנים. ורדה, יש חיוך?

תמיד.

אוקיי, אז נשאיר את זה על 6 שנים, ברשותך. יואל, אתה עדיין לא חייכת.

אגיד לך למה: אני חושב שהסעיף בסוף הוא מאד בעייתי.

כנראה לא היית בישיבות הקודמות.

לא הייתי, אבל זה לא משנה - - - תסתכלו מה כתוב כאן. יכול להיות ש - - -

שיהיה כתוב "הכל למיטב ידיעתי".

בסדר, למיטב ידיעתי.

דני, זה בסדר מבחינתכם?

- - -

זה לא עד גיל 18?

לא, זה הסמוך על שולחנו.

כן, כשמדובר בבן המשפחה - - -

עכשיו אתה מחייך.

יש שתי הסתייגויות של אוסאמה.

ההסתייגות נוגעת לכך שבמקום 6 שנים זה יהיה 7 שנים.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – אין

נגד – פה אחד

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות נפלה.

ההסתייגות השנייה היא שזה יהיה מנהל בתי המשפט, לא נציב התלונות על השופטים.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו? מי נגד – ירים את ידו?

הצבעה

בעד – אין

נגד – פה אחד

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות נפלה. אני עושה את זה לא כי זה משחק. ראשית, הוא לא הגיש, ומי שלא הגיש לא נמצא אז בדרך כלל לא צריכים. אבל מאחר שאני יודע שאולי הוא ירצה להעביר את זה למליאה, זאת הדרך היחידה. כי אם אני לא מעלה את זה כאן בכלל, הוא לא יכול. אז לפחות אני נותן לו את הזכות הזאת, כך שאם הוא יחליט בסוף שכן, הוא יוכל להעלות את זה במליאה. לכן העליתי והורדתי את זה.

אם כן, לאחר שירדו ההסתייגויות, נצביע על החוק עצמו. מי בעד החוק, על כל תיקוניו ושינוייו שעשינו במהלך הזמן? את התיקונים הלשוניים אתם תסגרו ביניכם את הדברים. עם הנספחים, מי בעד ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

הצעת חוק הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי וברשויות המקומיות, התשע"ו-2016, אושרה.

החוק הזה אושר פה אחד. בצלאל, יישר כוח גדול.

תודה רבה ליושב-ראש, תודה רבה לכולם. אגב, זה חוק ראשון שלי בכזה - - - למדתי הרבה מאד מכולם.

תודה רבה לכולם. רבותיי, לאחר שזה יעבור, נסתכל עכשיו על הצדדים החיוביים שלו. זה מאד יגביר את אמון הציבור, והנטל יחסית יהיה קטן. יש נטל, אבל הוא לא מי-יודע-מה, אז אני חושב שהצר שווה בנזק המלך, מה שנקרא. אני מתנצל בפני מי שנפגע, בפני מי שחשב אחרת. בסך הכל זה בסדר, ואני מקווה שכולנו נצא עם חיוך, למרות שאנחנו בשלושת השבועות.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:08.