הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לחינוך בלתי פורמלי

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 14:10

שנת השירות

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

אירית ברוק - מנהלת גף תנועות נוער, קהילה והגשמה, משרד החינוך

דני רוזנר - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

חביבה סלומון - ראש יחידת הנח"ל ומכינות קד"צ, משרד הביטחון

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

עידו אבגר - מרכז המידע והמחקר, הכנסת

יצחק לוי - מנהל מסלול שנת שירות בתפוצות, הסוכנות היהודית

דנה זקס - מנהלת תכניות ש"ש ויוזמות חברתיות, הסוכנות היהודית

לביא זמיר - מנכ"ל חוגי סיירות, קרן קיימת לישראל

שלי אלקיים - לשעבר נציבות הדורות

ישראלה אלכסנדרי - מנהלת מעורבות ציבור, החברה להגנת הטבע

נפתלי דרעי - מזכ"ל מועצת תנועות הנוער

אילן גזית - יו"ר ועדת שנת שירות, מועצת תנועות הנוער ומזכ"ל המחנות העולים

גיא אליהו - מנהל אגף חברה, נוער וצעירים, עיריית פתח תקווה

איריס ארונין - מנהלת יחידת מרכזי נוער, אגף הנוער, עיריית פתח תקווה

מורן כהנא - מנכ"לית תנועת תרבות

ענבר הרוש גיטי - מנכ"לית "אחרי"

רז ברוד - סגן מנהל מחלקת שנת שירות, התנועה הקיבוצית

יובל פלד - מועצת תלמידים ונוער ארצית

אהב חן - מועצת תלמידים ונוער ארצית

עדן כהן - מועצת תלמידים ונוער ארצית

מנדי מיראטי - מנכ"לית איגי, ארגון הנוער הגאה

גיתית הרש
רויטל לן כהן

–
-

החברה להגנת הטבע
עו"ד, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

יוסי מלכה - מנכ"ל מרכז מעשה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

רבקה וידר

אהובה שרון, חבר המתרגמים

שנת השירות

שלום. יש כאן הרבה פנים מוכרות. אני מאוד מודה לכם על שהגעתם. כמובן מי שרוצה לדבר, בבקשה להירשם אצל מנהלת הוועדה.

אנחנו פותחים את ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט לחינוך בלתי פורמלי. היום ה-26 ביולי 2016, כ' בתמוז התשע"ו. זאת הישיבה השלישית. הייתה לנו ישיבה אחת של פתיחה, ישיבה שנייה שעסקה במכינות ועכשיו אנחנו דנים בנושא השין-שינים. בכל ישיבה אני אעשה איזשהו פולו-אפ על הישיבה הקודמת ונדבר עליה. מאוד חשוב לי שיהיה כאן איזשהו סיעור מוחות כי בכל דבר אנחנו מעלים נושאים.

כמה מלים לגבי הישיבה האחרונה לגבי המכינות והתוצאות. דבר ראשון, מכינות אופק או תכניות אופק כמו שקרא להן סגן השר, תדעו שבנושא הזה אנחנו בכל הכוח. פניתי גם לאוצר לתקצב את הכסף שחסר לאופק, גם למשרד הביטחון לקחת חלק בנושא של אופק, לשים כסף בדיוק כמו במכינות. הפניתי שאילתה לשר הביטחון וגם כתבתי מכתב מפורט עם הדרישות. אני יכולה להגיד לכם שהכיוון חיובי, גם במשרד הביטחון וגם באוצר. אני הבטחתי לדני רוזנר, שתכף ידבר, שאני אישית אלווה את המכינות לתקצוב ולהגדלה של הנושא. זה כבר נושא שלקחתי על עצמי לקדם והוא מתקדם טוב.

דבר שני. היה איזשהו שיח בנושא של המועמדים למכינות והאם בעצם המכינות מכינות את הטובים להיות טובים יותר או שבאמת יש פלטפורמה גם לחבר'ה אחרים. היה כאן איזשהו שיח שאפשר לומר שאני חושבת שזו הייתה ועדה ש-98 אחוזים מהנוכחים הסכימו שיש בעיה. העברתי את הסיכום לשר וגם הוא מבין את המשמעות. עוד לפני דיברנו עם השר בנט, אמרתי לו מכינות, מיד הוא אמר לי שיש בעיה. אבל מאוד חשוב לא לשפוך את התינוק עם המים. המכינות הן כלי מצוין, המכינות הן כלי שבאמת בשנים האחרונות עשה שינוי כיוון. עדיין אנחנו ניתן לו עוד יותר את הדחיפה, גם אני בגיבוי של השר וגם הצוות של משרד החינוך ומשרד הביטחון באו לכאן ואמרו לפרוטוקול שיש בעיה. היה איזשהו שיח בחודש האחרון. הוועדה תומכת, מעריכה את פועלן של המכינות, יודעת עד כמה המכינות באמת משנות חיים של אנשים מעבר לתרומתן לצבא, וכמובן הוועדה אבל אם נוכל לקדם באמצעות מכינות אוכלוסיות שיותר זקוקות להכנה, לשם כך פועלת הוועדה הזאת וגם זה נושא שקידמנו בוועדה.

אם כן, זה איזשהו פולו-אפ לישיבה הקודמת.

היום בוועדה אנחנו נעסוק בשנת השירות. היו קצת שאלות בשבועיים האחרונים. מי שכתב לי מיילים, עניתי עליהם. רובכם מכירים אותי אישית וחשוב לי שתדעו שאתם מוזמנים, לפני ועדות, אם משהו מטריד אתכם, לשלוח מייל, לסמס לי או להתקשר. אני מאוד זמינה. מי שכתב לי ושאל למה להתכונן, תמיד אני מעדיפה שתבואו מוכנים. אני זמינה עבורכם לשאלות.

אסיים את דבריי כי אני רוצה שדני רוזנר יתחיל לדבר וגם אירית. היה כאן מחקר מאוד חשוב של מרכז המחקר והמידע. נמצא אתנו כאן עידו ממרכז המחקר. ב-21 ביולי 2015 מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוציא מחקר מצוין. מי שאין לו, מוזמן להיכנס לאתר מרכז המחקר ולקרוא. כל מי שעוסק בשנת שירות, אני ממליצה לו לקרוא אותו. אני קראתי אותו לעומק פעמיים - כמו שאתם יודעים, במליאת הכנסת יש לילות ארוכים – וזה מרתק. יש כאן ממש סיכום על כל הנושא. הנושא רחב ולא ניכנס לכולו.

אני כן רוצה לשמוע, וכאן תהיה לנו הזדמנות לשמוע ממשרד החינוך, על מסקנות הוועדה לגבי נושא השין-שינים.

מילה אחת על שנת השירות. כמובן, כמו המכינות, גם שנת השירות מהווה כלי מצוין ואפילו הייתי אומרת שבשנת השירות יש יותר עשייה למען החברה ולמען קהילה. שני הכלים הם כלים טובים, אבל אין ספק שבשנת השירות אותו בוגר הרבה יותר מעורה, הרבה יותר תורם לקהילה. ראיתי הרבה שין-שינים, היו לי שין-שינים עת ניהלתי את המרכז שלי ותרומתם אדירה. זאת תרומה חברתית. אני בראייה שלי, כל ילד במדינת ישראל שרוצה לעשות שנת שירות, כמובן אם איזה שהם מבחני מיון בסיסיים אבל כן לפתוח – ותכף דני יתייחס ויאמר כמה מועמדים יש על מקום אחד כי ביקשתי ממנו לדבר גם על זה – ואין ספק שזאת פעילות חברתית ערכית חינוכית נפלאה ואנחנו כמובן, בטח האנשים שיושבים כאן, מעודדים אותה.

הייתה ועדה בין-משרדית – משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד האוצר – שהגישה את מסקנותיה לשר בפברואר 2015.

ונציגי הגופים המשלחים.

נכון, ונציגי הגופים המשלחים. היא הגישה את המסקנות. המסקנות לא פורסמו עד היום לציבור ותכף נשמע מה עשתה הוועדה וקצת על המסקנות שלה. כמובן אתם תתייחסו לזה, גם הגופים המשלחים וגם מובן נציגי המשרדים.

אני רוצה לומר לכם משהו על ועדות. המטרה של ועדות היא בסוף לפרסם את המסקנות כי מה הועילו חכמים בתקנתם עם עשו ועדה ושמרו את הכול ולא פרסמו? אנחנו מדברים על פברואר 2015 ואנחנו כבר יותר משנה אחרי. אני יודעת שלפעמים יש שיקולים שמחייבים משרדים לשים כסף, אבל עדיין אלו המלצות. יבוא המשרד ויגיד שהוא אתנו, אבל לפחות ההמלצות יהיו בידיו ואז נוכל לדעת גם אם הוא מסרב. לכן אני רוצה התייחסות למסקנות הוועדה.

אני רוצה כמובן התייחסות לנושא של הדח"שים.

משרד הביטחון כאן?

כן.

אני רוצה התייחסות שלכם לדח"שים, גם מדני וגם מחביבה. כמובן הנושא שאחרי כן את תתייחסי אליו, הנושא של מיצוי שנת השירות בצבא ואפילו אחרי הצבא. גם דני תכף ידבר על זה. איפה השין-שינים היום. גם באוצר, גם בחינוך, גם במשרדים כמו המשרד לביטחון פנים, יש היום עניין להתעסק במניעה. זאת אומרת, לחסוך את הכסף העתידי שהמדינה תשלם אם היא לא תשקיע עכשיו. לכן הנושא הזה, גם הוא נושא שנתייחס אליו.

נתחיל עם דני רוזנר ממשרד החינוך, בבקשה. אחרי כן אירית תתייחס. אחריה משרד הביטחון ואחרי כן כמובן שאר הגופים. אם יש לכם שאלות הבהרה, תשאלו. בבקשה, דני, מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך.

שלום לכולם. קודם כל, כמו בפתיחת הדיון הקודם על המכינות אומר שהחדר הזה מלא אנרגיה טובה וגם מלא אנשים טובים שבאמת את ימיהם ולילותיהם מקדישים לעשייה חינוכית ערכית. אנחנו מרגישים כאן מאוד מאוד בבית ואני מאוד שמח ומברך על הדיון הזה.

באופן כללי, ואמרתי את זה גם בפעם הקודמת, הסוגיה של שנת ה-י"ג, מכינות קדם צבאיות, שנות שירות, חבר'ה שבעצם אחרי 12 שנות לימוד, צעירים בישראל שאומרים: שנייה, אני עוד לא רץ למרוץ החיים ואם אני יכול, אז אני חייב לתת עוד מעצמי לטובת החברה הישראלית, על כל ההיבטים של וגם סולידריות חברתית ושל חוסן בחרתי – אנחנו רואים בשנה הזאת ממש שנה מחוללת שינוי וגם בתוצרים שלה מבחינת הבוגרים לבוגרים שמשפיעים ומשנים את פני החברה הישראלית. שנת השירות היא בוודאי כזו ושורשיה נטועים הרבה שנים אחורה, עוד בתנועות הנוער, ומהמקום הזה אפשר גם להסתכל אחורה ולראות איפה נמצאים בוגרי שנות השירות ולראות את העשייה שלהם.

הביקוש – על זה תוכל אחר כך לדבר חביבה ממשרד הביטחון ו מן הסתם היא תשלים בנתונים יותר מדויקים – הוא הרבה יותר גבוה מההיצע. זאת אומרת, בשלב המיון של ה-י"ב שרוצים לצאת לשנת שירות, יש הרבה יותר פניות לדחיית שירות מאשר אלה שמצליחים לצאת בפועל. בוודאי אלו שניגשים לתקנת שנת השירות שזה לא כל השין-שינים.

כמה שין-שינים יש היום במדינה?

השנה היו כאלפיים, בשנה הבאה המספר יגדל לכ-2,300 פחות או יותר כאשר אחד הדברים שעשינו, למרות שבעצם הדוח - - -

נתמכים בתקנה.

כן, בדיוק, כי יש שין-שינים שהם לא נתמכים בתקנה.

תכף אני אדבר על מנגנון ההסדרה שלמרות שהדוח לא פורסם ולא אומץ, אבל כן כבר מול משרד הביטחון יש מנגנון הסדרה אחד שעשינו. בעצם הסיטואציה הייתה שמשרד הביטחון בתיאום מול צה"ל משחרר דחיות שירות על פי ראות עיניו וזה חוזר למשרד החינוך לתקצוב. עד השנה היינו מתקצב יחיד ולאור השנים התקנה מאוד מאוד נשחקה

אני רוצה לשאול שאלה כדי להבהיר. יש כאלפיים, בעתיד 2,300, נתמכים על ידי התקנה. כמה יש בכלל שין-שינים?

חביבה תדע לתת מספרים.

כולם עוברים דרכה אבל לא כולם עוברים אצלך.

סדר גודל של עוד 800 או 900 שמקבלים דחייה ואינם ניגשים לתקנה מבחינת תקצוב. הדבר הזה בעצם יצר שחיקה בתקנה. היום אנחנו מול האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון בשלב בו אנחנו יודעים כמה כסף יש בתקנה, מבצעים מולם את הגדרת המכסה על מנת שלא נפגוש שחיקה. אני כן יכול להגיד שהצהרות, ולאחרונה גם היה מפגש עם ראש אכ"א בנושא הזה וביקשנו ממנו להפסיק עם ההצהרה הזאת. זאת אומרת, בכנס ראשי רשויות הוא עומד ומצהיר שנת שירות לכל ילד. אנחנו בוודאי בעד, אבל מבחינה תקציבית זה לא ניתן ובקצה אתה מוצא מאות, אם לא אלפי, ילדים מתוסכלים שחלקם התמיינו לשלושה וארבעה מקומות ולא התקבלו ובסופו של דבר מתגייסים. זה בהיבט התקציבי. היום פחות או יותר באמצע שנה אנחנו מול האגף הביטחוני מגדירים את מכסת הדח"שים.

זאת תקופה שמדברים בה הרבה על היבטים של ROI, החזר על השקעה. אנחנו טוענים שההחזר על ההשקעה בשנת השירות, במכינות ובפלטפורמת י"ג דומות, הוא גבוה מאוד למרות שלמדינה זה עולה לא מעט כסף. אם נסתכל רגע בצורה השוואתית, בת שירות לאומי מתוקצבת בכ-29 אלף שקלים, חניך במכינה קדם צבאי מתוקצב בכ-26 אלף שקלים ובשנת השירות – התיקון שהיווה את אחת ההחלטות הראשונות שקיבל השר בנט – התקנה נשחקה לאזור ה-12 אלף שקלים.

עם השינוי של שר האוצר ושר החינוך, מה יקרה?

זה יעלה אותם לאותם סדרי גודל כמו במכינה. שוב, צריך לראות בסוף כמה השין-שינים ניגשים לתקנה ולפי זה זה נקבע בסוף תהליך, אבל אלה יהיו סדרי הגודל. בעצם הגופים המשלחים היו גם באי ודאות מאוד גדולה מה הולך להיות מבחינה תקציבית.

ההיבט הזה של החזר ההשקעה ובסוף אנחנו מדברים כאן, אם אנחנו מדברים על מכינות אופק, מכינות קדם צבאיות ושנות שירות עם קרוב למאתיים מיליון שקלים, אם לא למעלה מזה, אז המדינה יכולה לשאול את עצמה האם זה משתלם. אנחנו בביטחון מאוד מאוד גבוה שזה משתלם. קחו את תכניות הצוערים שהיום המדינה משקיעה כדי לתקן פערים אצל חבר'ה חדורי שליחות שמעוניינים להמשיך לתרום לחברה לאורך השנים, קחו נוער בפריפריה והיכולת לבצע קפיצת מדרגה גם כלכלית מבחינת כושר השתכרות וכולי באמצעות השנה הזאת, קחו את כל ההיבטים של השירות הצבאי, ויש מחקרים שמראים שהתוצאות שלהם גבוהות מאוד. יש כאן ROI מאוד מאוד גבוה. אנחנו כבר בתהליך שאנחנו רוצים לצאת במחקר כזה.

ספר לנו את הסיפור הזה עם המחקר. עד איזה גיל בודקים את השין-שינים? מה אתה בודק?

אנחנו עוד לא בודקים כלום. קריאת הכיוון שלנו ובמובן הזה הרשות למדידה והערכה במשרד החינוך מעוניינת שנצא לדבר כזה, היא לחפש את אותם חברה פחות או יותר בגילי שלושים ולעשות מחקר ROI על חוויית שנת השירות או שנת המכינה שלהם. אנחנו מאמינים שהתוצאות שם יהיו גבוהות מאוד, בטח ביחס לקבוצה השוואתית שלא עשתה שנה כזאת. זה כיוון שאנחנו רוצים ללכת אליו.

אני אתייחס להמלצות הוועדה. קודם כל, בסוף תהליך שכלל באמת את כולם, כולל משרד האוצר, כולל גופים משלחים, כולל משרד החינוך וכולי, הדוח לא נחתם בשל החלטה של משרד הביטחון שלא לחתום על הדוח. מרגע שאחד השותפים לא רצה לחתום, יתר השותפים גם לא יכלו לחתום ושם זה נתקע. אני אומר מה היו עיקר ההמלצות.

כל השאר חתמו?

לא. נותרה חתימתו ומרגע שהוא לא חתם, הדוח לא נחתם והוקפא.

האחד, להעמיד את זה על סדרי גודל תקציביים שיאפשרו תקצוב דומה לשירות הלאומי ולמכינות הקדם צבאיות כאשר אנחנו בוחנים את זה פר ראש פחות או יותר. אנחנו יודעים שזו תקנת תמיכה, אנחנו גם יודעים שבדרך כלל תקנות תמיכה נועדו לכך שהמדינה מאתרת מקומות בהם קורים דברים טובים והיא מעוניינת לתגבר אותם. ברוב המקומות היא לא מגיעה לסדרי גודל שהיא המממן העיקרי אלא היא עשרה אחוזים, היא עשרים אחוזים, היא 25 אחוזים. יושבים כאן גם נציגי תנועות וגם נציגי ארגונים והם מכירים את זה מתקציביהם. בסוף המדינה היא לא המממן המרכזי בפעילות השוטפת שלהם אלא היא שותפה, היא עוזרת, היא דוחפת, אבל היא לא ליבת התקציב. כאן ההחלטה הזאת בעצם מביאה לכך שהיא כן תהיה ליבת התקציב.

לצד זה הוועדה הגדירה תהליך גידול. זאת אומרת, לא היינו רוצים שזה שמדובר בכסף גדול, זה יהיה המקל בגלגלים של המפעל המבורך הזה וכן היינו רוצים לראות אותו ממשיך לצמוח משנה לשנה. ההגדרה הייתה לא יפחת מארבעה אחוזים וסדרי הגודל אליהם אנחנו שואפים הם עשרה אחוזים עם איזשהו מנגנון מווסת בין הגופים. יש גופים גדולים מאוד וקטנים מאוד. כל הדבר הזה הוסדר. הוגדרה שנת מעבר מבחינה תקציבית בה הנטל, הקפיצה, יהיה שליש-שליש-שליש. שליש אוצר, שליש חינוך ושליש ביטחון.

היום זה חצי-חצי, אוצר וחינוך?

לא.

עד השנה זה היה חינוך בלבד. השנה לראשונה הייתה השתתפות של משרד הביטחון.

ב-2015.

מה קורה ב-2016 אנחנו לא יודעים מבחינת משרד הביטחון.

רגע. 2015, החלוקה הייתה חינוך ואוצר.

2015 הייתה שנת מעבר. עד אז היה חינוך בלבד. בסיס התקציב עמד על כ-18 מיליון שקלים. זה היה בדיוק מעבר בין ממשלות והייתה החלטה של השר הקודם, השר פירון, להגדיל ל-26 מיליון שקלים אבל זאת החלטה שעוד לא עוגנה. כאשר השר בנט נכנס, קודם כל הוא עיגן את ההחלטה הזאת על ה-26 מיליון שקלים. בנוסף הוא הוסיף עשרה מיליון שקלים. כנגד הסכום הזה האוצר הוסיף עשרה מיליון והתקנה התייצבה על 46 מיליון שקלים. על הסכום הזה ב-2015, ביעד היה עשרה מיליון של משרד הביטחון. ביכולת לממש, כיוון שזה היה שלב מאוחר יחסית בשנה, מבחינת הדוחות הכספיים של הגופים, מומשו שישה מיליון שקלים מכספי משרד הביטחון. כל זה 2015.

נסגר על 52 מיליון שקלים.

ב-2016 הבסיס התקציבי של משרד החינוך הוא 46 מיליון שקלים. משרד הביטחון, חביבה נמצאת כאן והיא תתייחס. אני אומר שכל הדלתא הזאת, אותה קפיצה מ-18 מיליון ל-46 מיליון, הוועדה המליצה שזה יהיה שליש-שליש-שליש. שליש ביטחון, שליש אוצר, שליש חינוך, את שנת המעבר ומרגע שתוגדר שנת המעבר, כל תקציב שנת השירות יהיה בחמישים-חמישים במודל דומה למודל שאנחנו מפעילים בצורה מאוד מוצלחת עם משרד הביטחון לגבי המכינות. צריך להגיד שותפות בין משרדים, זה גם אירוע מורכב מבחינה ניהולית ועדיין אנחנו מאמינם שזה מודל נכון.

אני חייבת לשאול אותך, ואחר כך גם חביבה תתייחס לזה. מה ההבדל בין חניך שנמצא במכינה קדם צבאית ואתה יודע שבסוף המכינה הוא יתגייס ובשנת שירות הוא עוד יכול ללכת לשירות.

מי שלא מתגייס, לא מתוקצב בשנת השירות.

ובמכינה?

אותו הדבר.

מי שעושה מכינה, הולך לצבא, זאת מכינה קדם צבאית, למה בעצם יש הבדל?

זה אותו הדבר.

ההבדל הוא בתשתית. התשתית בחוק המכינות הגדירה את התשתית בחוק ותקנת שנת השירות, זאת תקנה שנמצאת במשרד החינוך. הזה ההבדל.

חוק המכינות הוא מאוד מאוד שונה בנוף של החינוך הבלתי פורמלי. זה חוק שהוא מוגדר היטב, מה העלות לכל ראש וכולי.

אני יודעת. עדיין הוא חוק מאוד קצר.

כן, אבל זה לא חוק רגיל.

אין בו תכנים אלא יש בו פרוצדורות.

נכון.

זה החוק כמו שהוא עכשיו.

לצד כל זה, לצד הגידול התקציבי ומנגנון הצמיחה, הגופים באו ואמרו יותר פיקוח. זה בא גם מהשטח, מהשדה.

הגופים המשלחים?

כן. הם אמרו שאם הם עושים פעולה כל כך יקרה וכל כך רצינית, הם רוצים לדעת שכל ילד שהלך, עשה את הכי טוב שאפשר. זה גם מעט ילדים. אנחנו יודעים בהיבטים של היצע וביקוש שמי שהלך, זה היה בינגו ונדרש מאתנו להגדיל.

מי בעצם מלווה מחקרית את השין-שינים? מי בודק?

בעיקר הגופים המשלחים בודקים את עצמם.

בודקים למשל כמה התחילו וכמה סיימו? כמה התגייסו?

לא. זה לא אנחנו.

הגופים עושים את זה?

גם הצבא באמצעות מדור מחקר בדק אותם.

אבל משרד החינוך?

שאלת מחקרית. מבחינת פיקוח, בוודאי משרד החינוך.

אבל משרד החינוך עד היום לא בדק מה קורה לשין-שינים? למשל גיוס, נשירה.

בודקים. אני רק אומר שהייתה עוד המלצה אחת של הוועדה והיא שאחת לשלוש שנים, בגלל שזאת תקנת תמיכה וטבען של תקנות תמיכה להישחק אפילו כשיש מנגנוני תיאום יפים, יהיה איזשהו קונסוליום בין משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד החינוך כדי לראות.

למה בעצם הוועדה לא המליצה לשים את השין-שינים בחוק כמו המכינות?

קודם כל, אחד הדברים המעניינים שהוועדה הזו עשתה הוא שהיא יישרה קו מבחינת כל השותפים על המפעל הזה. מה זה שנת שירות. אמרת שהמסמך של מרכז המחקר של הכנסת הוא טוב, אז הוא נסמך הרבה על זה.

את המסמך הזה אפשר לראות. את המלצות הוועדה אי אפשר לראות.

המסמך הזה עושה סדר בכל הרקע שזה חשוב כי זה נותן באופן שלם שמקובל על כולם את רוחב היריעה של מה זה מפעל שנת שירות שהוא מפעל מפואר. בעבר קראו לו שנת שירות שלישית. המפעל מדגיש את זה שבניגוד לדברים אחרים, בשנת שירות כולם הולכים אחר כך לצבא. זאת אומרת, עושים תרומה נוספת למדינה ואחר כך כולם מתגייסים. יש כאלה שמתבלבלים עם שירות לאומי ודברים אחרים. לא. זאת שנה שהיא שנת תרומה והיא בנוסף.

מה שקודם אמרו על הפיקוח, משרד החינוך כמובן מקיים על זה פיקוח, פיקוח רגיל, אבל מבחינת כוח האדם שעומד לרשות המשרד, הוא לא מספיק להיכנס לפיקוח עומק כזה שהגופים ביקשו להגיע אליו, שהוא פיקוח הרבה יותר מסיבי ועמוק מכפי שקיים היום.

זאת גם אחת מהמלצות הוועדה.

כן. זאת אחת מהמלצות הוועדה.

זאת אומרת , רוצים לבוא ולבדוק את השין-שינים שלהם אבל אין את זה דרך המשרד אלא כל גוף צריך לבדוק לעצמו.

לא. מה פתאום?

יש הבדל בין פיקוח לבין מחקר.

לא פיקוח. מהות. מהותית.

מחקר מלווה, אנחנו היום עם קריאת כיוון לעשות את זה דווקא על הבוגרים. מבחינת מה קורה בשנה עצמה - - -

אחרי השנה עצמה. השנה עצמה, זה פיקוח.

נכון.

כמה התחילו וכולי.

גם לצה"ל, בדרך כלל בהובלת האגף הביטחוני חברתי, היו מחקרים שהלכו אחורה ובדקו בשלב השירות הצבאי את בוגרי שנת השירות.

ראיתי מחקר אחד שהסתיים במיצוי של שין-שינים בצבא אבל אולי חביבה תתייחס לזה כי האחרון שראיתי הוא מ-2008.

אני אתן מספרים לגבי השין-שינים השנה שנתמכים.

כל השין-שינים שמתחילים בספטמבר, כבר סגורים.

בספטמבר הקרוב? ודאי.

מתי אתם מתחילים מיון?

המיון הוא בתחילת אוקטובר עד דצמבר. בדצמבר-ינואר חייבים לרשום אותם באגף. להגיש את הרשימות ואז מתקיימת בדיקה.

זאת אומרת, שין-שין יודע כבר חצי שנה, ואפילו יותר, לפני שהוא מתחיל.

הוא יודע שהוא הולך לשנת שירות. הוא לא יודע אם הוא מתקבל או לא התקבל כי יש תהליך. בערך בינואר הוא יודע אם הוא התקבל או לא התקבל ועדיין יש המשך תהליך, הכשרות וכולי. הוא מתחיל בספטמבר בהנחה שהכול בסדר. תמיד התנועות יגישו מכסה יותר גדולה בהנחה שאם חלק יפרשו בדרך, עדיין הם יישארו במכסה שלהן והן לא ירדו מתחת למכסה. לצורך העניין, אם יש להם חמישים חבר'ה, הם יגישו שישים-שבעים כי במהלך השנה, גם לא כל מי שמתחיל שנת שירות, מסיים אותה. יש נשר, הוא אחוז קטן.

מה אחוז הנשר?

לדעתי בין חמישה לעשרה אחוזים.

זה שונה מארגון לארגון.

אנחנו יודעים מתי זה בא במהלך השנה כאשר יש משברים וכולי.

דני, רצית לתת לנו מספרים.

כן. נתונים על השין-שינים הנתמכים בתקנה. נשים וגברים – 1,259 בנות ו-847 בנים. מבחינת בתי הספר המזינים, שזה מעניין כי זאת תמונת נגטיב למכינות – 1,976 מבתי הספר הממלכתיים, בוגרים של בתי הספר הממלכתיים, 129 מבתי הספר הממלכתיים דתיים ואחד מבית ספר חרדי.

ממש שונה מהמכינות. כמה מהחרדי?

אחד.

מי זה הגיבור הזה? מי זה הצדיק הזה? הייתם צריכים להביא אותו בעיקר עכשיו עת אנחנו עוסקים בענייני ליבה.

הוא חזר בשאלה והתגייס לצבא.

הגיוני. 129 מחמ"ד.

מבחינת המחוזות. המחוז הגדול ביותר – 645 מהחינוך ההתיישבותי. מחוז מרכז – 386.

אני רוצה להגיד לך משהו. תמיד כשאתה מביא נתונים, גם בפעם הקודמת עוד רדפתי אחריך שבוע-שבועיים אחרי כן לגבי הגרפים, תביא לנו גם משהו שנוכל להקרין כדי שכולם יראו וגם שלא צריך לרדוף אחריך כדי שיהיו לנו הנתונים.

מחוז תל אביב – 343, מחוז חיפה – 243, מחוז דרום – 131, ירושלים – 113. זה לא כולל מנח"י.

עוד שאלה אחרונה. הגיוס של שנת השירות, כל הארגונים המשלחים הם באובר דוס. זאת אומרת, יש להם המון. השאלה היא האם זה כמו שדיברנו במכינה עת היה כאן דיבור מאוד רציני על חבר מביא חבר, האם בשנת שירות חבר מביא חבר ומי מראיין את השין-שינים החדשים כי גם על כך דיברנו בנושא המכינות ובעצם איך ילד היום יודע שהוא יכול לעשות שנת שירות.

אני אשלים את הנתונים וזה יהווה חלק מהתשובה. אני אומר משהו על סוציו אקונומי ומה מקורות ההזנה של השין-שינים.

בהתפלגות לפי חמישה חמישונים. חיברנו כל שני מדדים, כל שני עשירונים לחמישה חמישונים. זה ממש בסדר עולה. בנמוך מאוד – 18 שין-שינים, אחד מעליו – 172, אחד מעליו – 398, אחד מעליו – 617 ובחמישון הכי גבוה – 877. זאת אומרת, בסוף, בסוציו אקונומי, הם באים מהחמישון הגבוה מאוד.

אוכלוסייה מחוזקת.

רוב השין-שינים מגיעים מהאוכלוסייה החזקה. כמה אחוזים מהשין-שינים באים?

877, זה 40-45 אחוזים.

מבחינת הגורמים המזינים. 1,470 הם שין-שינים של תנועות הנוער והם מהווים שבעים אחוזים בשנת השירות. עוד 421 מהארגונים ועוד 215 מכל מיני אחרים שהם לא תנועה ולא ארגון אבל הם משלחים לשנת שירות ויש עוד כאלה שהם בתהליכי הכרה דוגמת איילים. שוב, אין לו מנגנון הזנה, הוא מאתר שין-שינים והוא כן מוכר כגורם משלח.

זה מבחינת הנתונים. זה עונה גם על השאלה שלך לגבי מי שממיין אותם. יש כאן קומה נוספת חשובה מאוד חינוכית לתהליך הגשמה של תנועות הנוער בראש ובראשונה, של ארגוני הנוער, שחבר'ה שנמצאים במקום מסוים וממשיכים את התהליך הזה במסגרת שנת השירות. צריך לזכור שכל אחד כזה שחוזר – במקרה אצלי במושב היו ארבעה שין-שינים של הצופים – הוא מחזיק את התשתית החינוכית. זאת אומרת, הם מנהלים את הפעילות, מובילים את החינוך, הם עושים את כל שנת הפעילות. זאת אומרת, יש להם מכפילי כוח מבחינת לוויינים, חניכים, גדולים מאוד.

שרואים בהם דמות. אחרי כן התנועות וארגוני הנוער יתייחסו לזה.

היום זה מתחיל בכיתה י"א?

מי שבתוך תנועה או ארגון.

והשלושים אחוזים שהם לא?

מאתרים. בתי ספר, פנימיות, כפרי נוער, נמצא כאן יוסי שיוכל לתאר. הם מייצרים לעצמם תשתיות חשיפה. אני אתן דוגמה אחת אבל זה צריך לקרות בעוד תשתיות. למשל במסגרת של החלטת הממשלה על הדרך החדשה לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה, קיבלנו החלטה שבתכניות ההכנה לצבא שקורות בכיתה י'-י"ב, אחד היעדים יהיה חשיפה לשנות שירות ומכינות כי בעצם בתהליך ההמשך אנחנו רוצים לראות גידול במספר השין-שינים ואלה שבמכינות מקרב ישראלים יוצאי אתיופיה שיוצאים לשנה כזאת. מה שתיארתי בישיבה הקודמת של הוועדה לגבי מנגנון המלגות, חל גם בשנת השירות.

זאת הערה חשובה. אתם מכירים את הנושא הזה? יוסי, אתה מכיר את זה?

ודאי. היה כנס שעשה המינהל.

אני רק מוודאת. זה מאוד מאוד חשוב בעיני כי אחד הדברים והשאלות שעלו בשבועיים האלה, בהכנה לדיון הזה, היא השאלה אם ילד שהובא ממשפחה – אפילו שהוא נמצא בתנועת נוער, ואני לא הולכת למקרה הקיצוני – ילד שנמצא בתנועת נוער או בארגון נוער, ואז הוא בא מבית הוא חלש יותר, האם הוא יוכל להחזיק שנת שירות, כלכלית?

חשוב להגיד שבוועדת שנת שירות, התקבלו הסכמות בחבילה אחת. כל גוף לקח את הוויתורים שלו, כולל הגופים הממשלתיים, על מנת להגיע לאיזושהי חבילה אחת מוסכמת. אנחנו משתדלים ליישם את ההמלצות שאנחנו יכולים באמצעות שינוי תקנת התמיכה שאנחנו עובדים עליה עכשיו ואחד הסעיפים שאנחנו מעוניינים לשנות בתקנת התמיכה זה למשל להקים קרן מלגות.

עד היום בעצם אין קרן מלגות.

רוצים להקדיש סעיף שהוא סעיף ייעודי לשין-שינים שזקוקים לסיוע על רקע סוציו אקונומי.

את תתייחסי לזה אחר כך וגם תנועות הנוער, איך בעצם אפשר להחזיק שין-שין שבא מבית חלש יותר ומאוד רוצה לעשות שנת שירות. עד היום אין מלגות קיום או דמי קיום.

יש דמי קיום רגילים. לא הייתה דיפרנציאציה לשין-שינים עניים.

אין של המדינה, אבל הארגונים מגייסים כסף מפילנתרופיה. אנחנו נותנים לחבר'ה מאות אלפי שקלים בשביל להחזיק אותם מעבר למה שאנחנו נותנים להם, מהאש"ל.

מהתחבורה והאש"ל.

התחבורה טופל.

אני יודעת.

אבל יש קבוצה, לפחות זאת שאנחנו מטפלים בה, שלא יכולה לשרוד עם 600 או 700 השקלים החודשיים שנותנים לה על פי כללי התקנה. אנחנו נדרשים לתת לקראת חגים. אנחנו מגייסים כסף לביגוד והנעלה, כדי לעזור בבית, כדי לקנות סיגריות אם הוא צריך ועבור עוד כל מיני דברים ונותנים להם.

דווקא בצבא אחוז המעשנים הרבה יותר גבוה. בקיצור, בצבא זה הכי גרוע. דרך אגב, זה גם רעיון, כהמלצה של הוועדה, להוסיף כמה מיליונים לטובת דמי קיום לשין-שינים – כמובן על פי מבחני תמיכה – כמו אצל הצעירים יוצאי אתיופיה.

אנחנו נמצאים בשלב מתקדם.

יופי. אנחנו נתמוך. כל דבר שאפשר לקדם, אנחנו נעשה.

תודה רבה. חביבה, יש כאן כמה שאלות שעלו ואנחנו נשמח אם תתייחסי. הסקר האחרון מ-2008 הוא שלכם, נכון?

לא שלנו.

מהצבא יוצאים מדי פעם נתונים על אחוזי מיצוי.

משרד הביטחון רואה חשיבות מאוד מאוד גדולה במפעל הזה ובעינינו הוא מפעל ראוי וחשוב. אני חושבת שכל מי שנמצא כאן פועל למען משימה ראויה זו.

לגבי שנת השירות. ביקשת לדעת מה קרה מ-2007 בהיבט של הדח"שים. מ-2007 ועד היום – יש לי כאן טבלה עם כל הרשימה והיא כוללת, היא ללא מסלול הנח"ל כאשר במסלול הנח"ל יוצאים גם לשנת שירות והם מתוקצבים ולכן הם כאן.

אבל מסלול הנח"ל לא עובר דרככם.

עובר.

נכון. בגלל תנועות הנוער.

יוצאים לשנת שירות, מתוקצבים במסגרת התקנה באמצעות משרד החינוך. ב-2009 היו 2,400 מתנדבי שנת שירות. ב-2015 אנחנו עומדים על 3,375 מתנדבי שנת שירות.

כולל כולם.

כולל. מסלול הנח"ל, חיילי הנח"ל. בלעדיהם המספר הוא 2,557 אבל אנחנו מתייחסים לכל הסל הזה כי התקציב מתייחס גם למי שיוצא למסלול הנח"ל. אלה עשרה אחוזים מדי שנה וזה המון.

לגבי התקצוב. אני אומרת כאן מה שאומר מדי שנה ראש אכ"א. הוא אומר שמבחינתו דח"שים, כמה שיותר מתנדבי שנת שירות, פחות מכינות קדם צבאיות וזאת מסיבה אחת פשוטה. יודעים היום בצבא, ממחקרים שהם עשו והנתונים שהם העבירו לנו, שאחוז הגיוס לפיקוד הוא פי שתיים מכלל צה"ל וגם אחוז הקצונה הוא פי שלוש. מה שמדהים זה שהנתון הזה הוא נתון זהה למכינות הקדם צבאיות. במכינות הקדם צבאיות אתה משקיע בהם הרבה יותר ונותן הרבה יותר ובשנת שירות יש לך 315 קומונות כשבכל קומונה יש לך חמישה-שישה ושם לא מקבלים את כל מה שמקבלים במסגרת המכינה.

זאת אומרת, הצעיר שעושה שנת שירות הוא תורם הרבה יותר למדינת ישראל כי הוא מעורב הרבה יותר חברתית והוא נמצא בפריפריה חברתית גיאוגרפית, ועדיין המדינה נותנת לו הרבה פחות מאשר היא נותנת לאותו תלמיד שיוצא למכינה.

לא מדויק.

גם העלות שלו יותר נמוכה. הוא לא מקבל לימודים. צעיר שיוצא ומתנדב כל היום והוא נמצא בבית ספר. במכינה הוא מקבל לימודים. זה דבר שונה.

אין מה להשוות. אלה שני דברים שונים לגמרי. כאן אנחנו מדברים על מתנדב שנת שירות שתורם לקהילה ארבעים שעות ויותר, בהגדרה אלה ארבעים שעות אבל במציאות הם עובדים מהבוקר עד 12:00 בלילה ונותנים הרבה מזמנם ומתגייסים לצה"ל.

כמה מהשין-שינים מתגייסים היום?

אני אומר לך. יש לך 68 אחוזים מתנדבי שנת שירות שנתוני הקב"א שלהם גבוהים ברובם, 58 אחוזים מהם יוצאים לגיוס בתפקידים קרביים כאשר מכלל צה"ל אלה הם 42 אחוזים. 35 אחוזים יוצאים לקורסי פיקוד זוטר כאשר מכלל צה"ל אלה 14 אחוזים. 15 אחוזים יוצאים לקורס קצינים כאשר מכלל צה"ל יוצאים שבעה אחוזים. יש כאן פערים מאוד מאוד גדולים. מתוך כלל המתגייסים עשרים אלף הם מתנועות הנוער וזה המון.

בנוגע לדח"שים, אנחנו עושים הכול כדי להגדיל את מספר הדח"שים אבל אתה לא יכול להגדיל מעבר לעשרה אחוזים, גם כי יש את המגבלות של צה"ל וגם יש את העניין של התקציב. כל הגדלה כזו שאתה מגדיל בשנה את מספר הדח"שים, זה פוגע בסוף בתקציב פר חניך.

דני דיבר על פילוח של מתנדבי שנת שירות. אני אעביר לך אחר כך חוברת. דיברנו על זה בפעם הקודמת. מה שאנחנו עשינו כאן, לקחנו אשכול סוציו אקונומי ואני רוצה להתייחס רק לאשכול אחד, שלוש, ארבע וחמש כאשר אחד ושלוש הם פחות רלוונטיים כי אלה אוכלוסייה ערבית ובדואית ואשכול ארבע וחמש, אלה עיירות פיתוח עם מעמד כלכלי נמוך, מעמד סוציו אקונומי נמוך. אנחנו פשוט עברנו רשות-רשות. כשדאת מסתכלת, את לוקחת את אשכול שלוש ובאשכול שלוש יש לך 29 שין-שינים בלבד, מתוך המספר של 3,000 ויותר. באשכול ארבע יש 345 שין-שינים. זה מעט מאוד.

מה שאנחנו רוצים, ואני הולכת השנה להכניס את זה לתכנית עבודה, הרעיון שלנו הוא קודם כל להקצות מכסות גיוס שהן ייחודיות לאוכלוסיות אלה. להקצות במיוחד כי היום כל ארגון מקבל את המכסה שלו ועושה את המיונים וקולט את השין-שינים ואנחנו לא מתערבים בתהליך המיון.

הדבר הנוסף שאנחנו רוצים לעשות זאת חשיפה ושיווק אגרסיבי. אמרתי את זה גם בדיון הקודם אבל האסימון לא כל כך נפל כי לא ממש הבינו את החשיבות של חיילי הנח"ל בפרק המשימה והיות שפרק המשימה, המשימות הן משימות שאנחנו מאשרים אותן ברשויות, חלק מהמשימות שלנו הן לקחת את החיילים ולומר להם: אתם עושים חשיפה כמה שיותר. החיילים האלה נמצאים בפריפריה חברתית גיאוגרפית וחושפים את זה, ואני רוצה לראות במדדים, אנחנו התחלנו עם זה השנה, בשנה הבאה, כשהם יבואו אלי לאישור תיק, אני ארצה לראות כמה מתנדבי שנת שירות יוצאים מהפריפריה החברתית גיאוגרפית. זה נכון, את נגעת גם בקטע של התקציב וקשה להם. חניך כזה שמגיע מהפריפריה החברתית, לא תמיד יש למשפחה תקציב, המשפחה לא תמיד מבינה את החשיבות ומה פתאום אתה הולך לשנת שירות, תתגייס לצבא, צא מהצבא וצא לחיים האזרחיים. כמו שאמרתי, גם פרק המשימה. אנחנו גם רוצים להסתייע במיוחד באותם ארגונים שפועלים במקומות האלה וכמובן גם בתנועות.

תכף נשמע את התייחסות התנועות וארגוני הנוער בפריפריה.

בגדול, בפילוח שעשינו – אחר כך תוכלי לראות את זה – יש 1,852 מתנדבי שנת שירות מהעיר. מהמושבים וישובים קהילתיים – 844 ומהקיבוצים – 535 מתנדבי שנת שירות.

אם יהיו לי עוד שאלות, אני אשאל. נפתלי דרעי, בבקשה.

מזכ"ל מועצת תנועות הנוער.

תתייחס גם לדברים ששמענו.

ראשית, לפני שאנחנו מתחילים, בשנה שעברה היה מאמץ גדול, בעקבות הוועדה, להגדיל תקציב וזאת ההזדמנות בפומבי להודות לך, מירב, על כל הפעולה שלך. כל הזמן אמרת לי שבסוף זה יהיה ובסוף זה קרה וכל התקציב הגיע, כולל התקציב של משרד הביטחון. אני מאמין שגם השנה יגיע כל התקציב, כולל התקציב של משרד הביטחון וזה הישג גדול מאוד. זאת אומרת, אנחנו קרובים אליו ולכן לא רואים את גודל ההישג, אבל בראייה של עוד כמה שנים, כשנסתכל אחורה, אם נדע לשמור עליו, זה באמת הישג שיצעיד אותנו קדימה וזאת הזדמנות להגיד לך תודה - ושזה גם ייכנס לפרוטוקול – בשם תנועות הנוער ואני חושב שאני אומר את זה גם בשם כל הגופים המשלחים.

לגבי הנתונים ששמענו. דני, אמרת שהמסקנות לא אומצו. בכל המפגשים שהיו לנו עם שר החינוך בנושא השין-שינים הוא חזר ואמר שהוא, שר החינוך, מאמץ את המסקנות.

לא נחתמו.

לא נחתמו, זה משהו אחר, אבל בפועל, דה פקטו, הוא פועל לפי יישום המסקנות וגם המשרד פועל כך. אני יודע שגם בהיערכות לשנה החדשה, עת ישבנו עם משרד הביטחון ומשרד החינוך, פעלנו לאור המסקנות ואלה היו העוגנים אליהם התייחסנו.

זה יושם כבר ב-2015.

לגבי האמירה על הגדלה של מספרי הדח"שים. אנחנו כמובן בעד ההגדלה. בתנועות הנוער, זה בממוצע אחד משלושה, אחד מארבעה, מאלה שניגשים ורוצים לעשות שנת שירות שיכולים להתקבל בגלל מכסות שיש לנו. מגבלת המכסות. זה מאכזב הרבה. צריך להבין שבתנועות הנוער אתה לא הולך בכיתה י"א לגייס אותו בבית ספר לשנת שירות.

הוא כבר שנים בתנועה.

זה חניך שמכיתה ד' מסתכל על השין-שין ורוצה להיות כמוהו. כשהוא מגיע לכיתה י"ב ואומרים לו שהוא לא יכול ללכת לשנת שירות כי אין לנו מכסה, האכזבה היא גדולה מאוד, מה גם שזה חלק מהגשמה וכולי. יש לזה משמעויות כבדות. לכן ההגדלה של מספר הדח"שים מבחינתנו היא רצויה ומבורכת אבל אני מציע שכל מי שמדבר על הגדלת מספר הדח"שים, שיזכור שהוא צריך גם לשים את הצ'ק בצד הגדלת המספר. אסור לנו לכרסם בהישג של שנה שעברה עת הבאנו את תקציב השין-שין למספר שהוא נמצא היום וכל הגדלה של דח"ש בלי הוספת כסף, יוריד לשין-שין ויפגע בשין-שינים המשרתים, ואת זה צריך להבין.

אני שמח שמשרד הביטחון רוצה להקצות מכסות לפריפריה אבל איפה הכסף?

אמרתי.

כל שנה רבים עם משרד הביטחון על הכסף. תביאו גם את הכסף. זה שראש אכ"א רוצה את כולם דח"שים, בסדר גמור, אבל שיגיד מאיפה הוא מביא את הכסף לזה. להיות גיבור בעצות זה טוב, אבל צריך גם להבין שיש לזה משמעות. בינתיים אנחנו לא רואים.

אם מדברים על הגדלה של מספר החניכים בפריפריה, אני לא מדבר על החשיבות של זה ועל התרומה וכולי, זאת הביצה והתרנגולת. למה אין הרבה? כי באמת להוציא חניך מהפריפריה – יוסי יכול להעיד כמה זה עולה. גם בתנועות נותנים להם מלגות, לקנות ציוד, אפילו לקנות תיק כדי שהוא ייראה כמו החברים שלו, בנראות, ולא ירגיש שהוא פחות חשוב מהם. צריך להבין שלהגדיל בפריפריה, אין בעיה אבל צריך להבין שצריך יותר כסף לזה. אנחנו כבר הראינו שכאשר בתקנת תנועות הנוער שרי החינוך הקודמים קיבלו החלטה להגדיל את מספר החניכים של תנועות הנוער בפריפריה וייעדו לזה תקציב, זה קרה. אין בעיה להגיע גם עם החניכים, החברים, התלמידים והילדים בפריפריה להישגים ולהיקפים גדולים אם המדינה יודעת לשים לזה את התקציב בצד העניין, מעבר לתרומות שמגייסים וכולי שהן חשובות. הרוב צריך להגיע מתקציב המדינה בנושא הזה כי אי אפשר להסתמך רק על תרומות.

הצעד שנעשה עם האוכלוסייה האתיופית בעקבות החלטת הממשלה ועכשיו התיקון שהולך להיות בתקנה עם החבר'ה ממצב סוציו אקונומי, זה טוב וזה חשוב אבל שזה לא יכרסם בסוף גם בשין-שינים האחרים. צריך לקחת בחשבון שכרגע אנחנו יודעים מה ההיקפים אבל אם נגדל, צריך לתת לזה גם את התוספת התקציבית הנדרשת לעניין הזה.

את זה לא הבנתי.

אני אומר שכרגע אם מדברים על 300 מאשכול שלוש-ארבע, פלוס אשכול אחד ושניים, 350 לצורך העניין, ומחר נהיה אלף, אז אלף מתוך אלפיים זה כבר חמישים אחוזים שאתה צריך לתת להם אקסטרה תקציב וזה לא רק התקציב הרגיל של 26. צריך כאן אקסטרה גם לחבר'ה שבאים מהפריפריה ולהקצות להם כסף. צריכה להיות דלתה לחניך שבא מהפריפריה שנותנים לו מעבר לתקצוב שמקבל כל שין-שין והדלתה הזאת, ברגע שמספר השין-שינים האלה יגדל, גם הדלתה גדלה.

כי צריך להביא אותו לבסיס שאחרים מתחילים ממנו.

אנחנו ידענו לעשות את זה בעבר גם עם אוכלוסייה מקרב העולים מאתיופיה עת פעלנו בשכונות רוויות עולים ובפרויקטים אחרים. אני חושב שכבר הוכח שהילדים בפריפריה, יש להם את אותו פוטנציאל כמו כל ילד בכל מקום בארץ. השאלה אם אתה יודע להעמיד את המשאבים כדי להביא אותו למקום שצריך שהוא יהיה בו. זה הכול. המשאבים הם קטנים. בשבוע האחרון פורסם כמה עולה למדינה ילד שיצא לתרבות רעה – מאות אלפי שקלים. אלה סדרי גודל אחרים לגמרי. אנחנו לא מדברים בכלל בסדרי הגודל האלה ואת פתחת ואמרת שבסופו של דבר החניכים שילכו למסלולים האלה, המדינה תחסוך לעצמה הרבה כסף בעתיד בהיותם אזרחים מועילים ותורמים.

זאת לא רק האזרחות שלהם אלא זה גם המודלינג שהם עושים לילדים האחרים שגם אם הם לא ילכו לשנת שירות, הם פשוט לא יידרדרו למטה.

אין ספק. אנחנו מדברים על אותו דבר. אם כן, זה בעניין של הגדלת מספר הדח"שים והתקציב לכך.

אירית הזכירה את הרקע ההיסטורי של שנת השירות. בזמנו זה נקרא שין-שין-שין, שנת שירות שלישית. למה? כי בצבא שירתו שנתיים. היה שירות של שנתיים שירות צבאי, פעם היה דבר כזה, והשנה הזאת נחשבה לשנת שירות לטובת המדינה שהיא שנה שלישית. היום היא שנת שירות רביעית ועבור קצין זאת שנת שירות חמישית. צריך להבין שהיום שנת השירות נמצאת במקום אחר לגמרי מהרקע ההיסטורי בו התחילה. כשאתה לוקח שין-שין למשל בתנועת נוער, שהוא צמח מאז היותו חניך, מכיתה ד', וזה חלק מפרק ההגשמה, ואחר כך הוא הולך לנח"ל ולתנועת בוגרים, זה בכלל מסלול אחר לגמרי מאשר שנת שירות בארגונים אחרים שמגייסים אותו בכיתה י"א כשלא היה לו רקע בארגון. אני חושב שצריך לתת לכולם את האפשרות לעשות את ההתנדבות הזאת בשנת י"ג כי בסוף הנתונים, גם של הצבא ואם יעשו את המחקר ברמ"ה, אני מסכים אתך שהנחת העבודה של המחקר הזה תהיה שההישגים שלהם והתרומה לחברה הרבה יותר גדולים.

בבסיס יש הבדל בדברים האלה וצריך לראות בסופו של דברר שכאשר לוקחים את שנת השירות הזאת למקומות ויעדים חדשים, לא פוגעים בסופו של דבר בשנת השירות בתנועת הנוער כי בתנועת הנוער הם הולכים לשנת שירות ודרך אגב, רובם משרתים בפריפריה בסופו של דבר. אנחנו ראינו את הפילוח מהיכן הם מגיעים, היכן הם גרים, אבל בסופו של דבר העבודה שלהם היא בעיקר בפריפריה ובתנועות הנוער הם עושים גם עבודה לתוך התנועה וגם עבודה בבתי הספר ולטובת הקהילה וכולי. אנחנו רוצים לשמר את מספר השעות שנדרש מהם לעשות למען הקהילה ולמען ההתנדבות ולא להתחיל לכרסם בזה. שמעתי כבר על כל מיני רעיונות לאפשר להוציא אותם ללימודים כאלה או ללימודים כאלה. צריך לראות שבסוף לא הופכים את שנת ההתנדבות הזאת למשהו אחר.

לא. אנחנו מאוד בקונספט שלכם.

בסדר גמור. אילן הוא יושב ראש ועדת שנת השירות שמאגדת את הגופים המשלחים.

בתנועות הנוער.

גם הארגונים. כל הגופים המשלחים.

אני רוצה להוסיף כמה דברים. אני גם מזכ"ל המחנות העולים. חביבה נתנה איזשהו היבט היסטורי, מה היה ב-2009. ראינו שמ-2009 היה גידול של כמעט חמישים אחוזים במספר השין-שינים. אם היינו הולכים עשור אחורה, זה יכול להגיע גם למאות אחוזים. יש כאן שינוי דרמטי במקום של שנת השירות בחברה הישראלית וצריך גם להתאים את הרגולציה ואת המערכות לשינוי הזה.

השינוי התקציבי קרה והרבה בעזרתך ואני מצטרף לדברים של נפתלי בעניין הזה. אבל הוועדה המליצה על עוד דברים. היא המליצה גם על פיקוח שבעצם יש היום באופן מאוד מינימלי. עם ההגדלה, האחריות שלנו כגופים ושל המערכות המלוות והמפקחות היא הרבה יותר גדולה. כאן ההמלצה הזאת עוד לא מומשה.

אתה גוף מפקח?

לא. אני גוף משלח ואני שותף עם שאר הגופים המשלחים בוועדת שנת שירות שלנו, של הגופים המשלחים. אני יושב ראש הוועדה הזאת. הגופים המפקחים, אלה משרד הביטחון ומשרד החינוך. בעצם אירית גם אמרה קודם, או אמרה בשפה רפה, אני רוצה להגיד את הדברים מנקודת המבט שלי, שהיכולת שלה כרגולטור עם הכלים שיש לה לפקח על מה שקורה בשנת השירות, היא מאוד נמוכה.

דרך אגב, של שני המשרדים.

של שני המשרדים. הנה, מוסיפה גם חביבה.

סניף מכבי צעיר בנתניה ששולח את השין-שינים שלו לפרויקטים בנתניה, האם מישהו ממכבי צעיר הארצי מגיע ובודק?

כן. בוודאי.

אז הארגון בודק את עצמו.

יש 315 מוקדים ברחבי הארץ, גם אצל אירית שבקושי יש שם בן אדם ורבע שיכול לעשות משהו וגם אצלי יש לי עובד אחד שאמור להגיע והוא עושה את זה ומגיע אבל אני לא יכולה לומר לך שהוא מגיע לכל המקומות. אם הוא מצליח להגיע לארבעים אחוזים מהקומונות, זה טוב.

אנחנו נמצאים ברגע מבלבל כאשר גופים מפוקחים באים ומבקשים פיקוח.

רגע מכונן.

אני רוצה לחדד את זה. הייתה הסכמה בוועדה של שלושת המשרדים ושל הגופים שאמורים להיות מפוקחים שיש צורך להגביר את הבקרה. בואו נקרא לזה בקרה כי אני חושב שזה יותר נכון בהקשר הזה. אני חושב שגם במשרד החינוך יש כלי מאוד טוב לעניין הזה והוא רמ"ה שיכולים בקלות ובעלויות - - -

זה הרבה מעבר לרמ"ה. זה פיקוח שצריך להיות מתוך המשרדים עם אנשים שזה התפקיד שלהם. הקשר של הרכזת של מכבי צעיר הארצית עם הרכזת בנתניה, אם קורה משהו, הן גם יכולות ביניהן כי המבקר מבקר את עצמו.

יש הבדל בין ליווי לבין בקרה. אלה שני דברים שונים. הארגונים המשלחים עושים ליווי של הקומונה, של השין-שינים ומטפלים בצרכים שלהם.

ומי מבקר אותם מבחינת ביקורת?

העובד שלי מגיע ועל כל ביקור כזה בקומונה אני מקבלת דוח.

כן, אלא שהתנאים שלך מוגבלים.

נכון. פעם בשנה.

המסקנה השנייה שעוד לא עוגנה מספיק ולא מומשה היא לייצר את הגידול האורגני, להתאים את הגידול לתקציב, מה שקודם דני אמר בין ארגעה לעשרה אחוזים. זה בעצם צריך גם להיות ממומש במסגרת התקנה. צריך להיות שינוי בתקנה שבעצם מעגן את זה ולמעשה כאן עברה כבר שנה וחצי מאז סיום עבודת הוועדה וזה לא קורה.

זה משהו שאני אטפל בו, במסקנות הוועדה.

אני רוצה לשמוע את ענבר.

אני מנכ"לית "אחרי". אני רוצה להצטרף לתודות. בשנה שעברה השינוי – אני אשים לרגע את סוגיית התקצוב בצד כי צריך לעבור אותה – שאנחנו חווינו לגבי התקצוב של שנת שירות היה יוצא מן הכלל, הוא מאפשר לנו השנה לפתוח הרבה יותר עשייה, לקבל יותר חניכים, לעשות הרבה יותר ואנחנו מאוד גאים בזה.

אנחנו ב"אחרי", מדי שנה , חמישים אחוזים מה-י"ב שלנו חותמים על דח"ש, או לשנת שירות או למכינה קדם צבאית. כידוע, אנחנו עובדים אך ורק בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. אז האופן שבו אנחנו מתנהלים בתוך ארגון גרעין שנת שירות ובאופן אופן גם המכינות הוא שאנחנו מנסים לייצר תמהיל שיש בו חבר'ה שהם יותר מוחלשים, חבר'ה שהם יותר מחוזקים וחבר'ה שהם ממש תותחים שלצורך העניין היו מצליחים גם בלעדינו. במובן הזה אני חושב שהכלי של שנת שירות וגם של מכינות, אבל בוודאי של שנת שירות, הוא כלי יוצא מן הכלל בהקשר ליצירת מפגש בין מרכז לבין פריפריה, כלי של חיזוק ושל מוביליות חברתית. אם המדינה והארגונים שהם ארגונים משלחים ידעו לקחת את המשימה הזאת על עצמם, הם יכולים להשפיע בסדרי גודל על דור המנהיגות של העתיד ובהחלט על הנושא של הפריפריה, כי הסיפור של הערבוב כאן, המשימות השונות, היכולת להביא את עצמך לידי ביטוי במשימות שהן אחרות מאלו שנמדדת בהן עד היום, הסיפור של המפגש עם האנשים האחרים, הוא מאוד.

מאחר ואני מכירה את העמותה ואותך היטב, אני רוצה לשאול אותך משהו מאוד ספציפי. איך את, וגם יוסי אחר כך יתייחס לזה, מחזיקה את אותם חבר'ה שמראש הם באו אליך לצורך העניין כי הם מוחלשים? איך את מחזיקה אותם במשך שנת שירות?

זאת שאלה של תפיסה חינוכית. אני חושבת שהם יותר טובים מכולם. כך אני חושבת. אני באמת מאמינה בזה. אני חושבת שזה שהם הגיעו למקום הה - - -

את יודעת שאת לא צריכה לשכנע אותי.

זה שהם הגיעו לסיטואציה הזאת, זה אומר שהיכולות הפנימיות שלהם הן הרבה יותר משמעותיות מאשר כל אחד אחר. הם היו צריכים לעשות הרבה יותר בעצמם. אז במובן הזה, אין שאלה. ברור שהם יכולים להחזיק את שנת השירות. זה שקיימת כאן מעטפת ארגונית מאוד חזקה שזה הסיפור שלה, ברור, יש מלגות, יש הרבה מאוד עזרה, יש פסיכולוג מוצמד, יש בזה הרבה מאוד עבודה אבל אני חושבת שזאת שאלה של ההחלטה של הארגון יותר מאשר זאת שאלה של היכולת לעשות את זה. אגב, זה לא עולה לי שונה, לא עולה לי שונה החניך היותר מחוזק ביחס לחניך הפחות מחוזק אלא זה עולה אותו דבר בגלל התפיסה של העניין הזה.

אני אומרת שבמובן הזה, אם עכשיו האחוזים מתפלגים – לא יודעת כמה, עשרים-שמונים, או 15-85 אחוזים – המשימה צריכה להיות - - -

עשיתם איזשהו סקר של אחראי על השין-שינים שלכם.

ברור. השין-שינים שלנו, בגדול הם עומדים בכל הפרמטרים שאתם ציינתם ואפילו קצת יותר מזה. בגלל "שאחרי" בקטע של צבא אז יש יותר לחימה, יש 12 אחוזים בנות לוחמות שזה פי 12 מהאוכלוסייה הכללית, מבחינת התרומה לקהילה אחר כך, הסיפור של אזרחים פעילים, הם מתנדבים פי שניים ושלושה יותר מאשר צעירים אחרים במצב שלהם אבל במצב נורמטיבי.

מה אחוז הנשר?

פחות מחמישה אחוזים, אבל זאת מלחמה על כל חניך ואת זה צריך להגיד. יש חניכים שבכוח, זאת מלחמה אבל אלה פחות מחמישה אחוזים.

תודה רבה. יוסי. תציג את עצמך לפרוטוקול.

נאמרו כאן המון דברים על ההשפעה של שנת שירות. אני אומר לכם את זה באופן אישי כמי שעבר שנת שירות ועשה אותה בקריית שמונה, זאת בהחלט שנה מכוננת.

מטעם מי עשית את שנת השירות?

פעם ראשונה שלא הייתי צריך שום ארגון משלח. זה היה מאבק גדול שהעיר שלי עשתה ובסופו של דבר שישה חבר'ה בני המחזור שלי נשארו בקריית שמונה לשנת שירות. אני בוגר העיר ונשארתי בקריית שמונה לשנת שירות. מאז היו עוד שין-שינים מקריית שמונה שנשארו במקום. אני זוכר את זה כשנה מאוד, מאוד, מאוד משמעותית ומאוד תורמת באופן אישי. היום כמי שעוסק או משלח 160-170 שין-שינים מהפריפריה של ישראל, אין ספק שכמו עולם המכינות - - -

כמה יש לך?

אנחנו בתשע"ו שילחנו 160 שין-שינים ולקראת תשע"ז, בעזרת השם, נשלח 180 שין-שונים. אני יודע לומר שלמרות שמדובר בשני מודלים שונים, מכינה היא לא שנת שירות, שנת שירות היא לא מכינה, האימפקט על הצעיר הוא עצום והסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה. יש לנו מחקרים בוגרים שמלמדים כפי שסיפרה ענבר על אחוזי קצונה ופיקוד מאוד גבוהים. אגב, לפעמים אפילו יותר מאשר במכינה הקדם צבאית וגם את זה צריך לומר. אגב, חלק מהמחקרים מלמדים שבוגרי שנת שירות מגיעים לתפקידי פיקוד אפילו יותר מאשר בוגרי המכינות הקדם צבאיות. יש מחלוקת והמכינות טוענות שהמחקרים לא נכונים. אני לא נכנס לזה אבל בהחלט על דבר אין ויכוח.

גם כך יצרתי שבר במכינות אחרי הדיון הקודם. חשבו שאני נגד המכינות. לא משנה, אתה יודע שלא מרתיעים אותי, אבל עכשיו אתה אומר את מה שאתה אומר. זאת הייתה סתם הערת אגב. הכול בסדר.

יוסי, תדייק.

אין תחרות. כולם טובים.

אחרי הדיון על המכינות, החלטתי שאני מגיע רגוע לדיון הזה ואני אשתדל להיות רגוע. מה שאת אומרת, דברים אלוהים חיים.

השפעתם בצבא היא ללא ספק השפעה חיובית. הצבא מרוויח מהם בגדול אבל גם ביום שאחרי, כפי שאמרה ענבר, בדקנו את זה, וראינו שהבוגרים שלנו נשארים מחויבים לעשייה חברתית בקהילה וגם בהיבט האישי הם עושים דרך הרבה יותר משמעותית וקפיצת מדרגה בדרך לאקדמיה או הכשרה מקצועית משמעותית.

אגב, האוצר בדק ROI ביחס לשירות הלאומי. לא שנת שירות אלא שירות לאומי שמאוד דומה לשנת שירות. גם כאן אלה ארבעים שעות בשבוע וגם כאן ארבעים שעות בשבוע. הוא מצא שיש החזר השקעה של המדינה בין 250 ל-500 אלף שקלים. מה ההבדלים? ההבדלים הם בפרופיל של מי שעושה. על צעירה ערבייה שעושה שירות לאומי, ההחזר הוא 250 אלף שקלים ועל צעיר עם מוגבלויות שעושה שירות לאומי, ההחזר על ההשקעה הוא סדר גודל של חצי מיליון שקלים. זאת אומרת, לאוצר כבר יש ביד לצורך העניין מחקר בדוק שיש פה החזר על השקעה. שווה לקראת המחקר של רמ"ה גם ללמוד את המחקר הזה שאומץ בחום על ידי משרד האוצר.

שאול, אתה מכיר את המחקר הזה? אולי תרשום לך כי זה מחקר מעניין.

אני אעביר לך אותו.

אנחנו מאוד מאמינים בשנת שירות.

אני יודעת אבל המחקר הזה הוא חשוב.

אני אעביר לך.

הקושי, ושוב, אני רוצה לומר את זה ברמה של הבנה מסביב לשולחן כי אני לא רואה כאן ויכוחים. דני היה מנכ"ל "אחרי" והקים את מכינת אחרי המשותפת למרכז מעשה, אירית וחביבה הן שותפות ונותנים לנו רוח גבית יוצאת מן הכלל בהיבט של הגיוון, של מי שמגיע לשנת שירות, אבל עדיין הנתונים מלמדים שאחוז קטן ממי שעושה שנת שירות, אחוז קטן מדי, מגיע מהפריפריה. בביבה דיברה על עשרים אחוזים עד סולם חמש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עשרים אחוזים בלבד, כלומר, הרוב המכריע מגיע מהשכבות המבוססות.

צריך גם לומר שבחלק מהגופים המשלחים המיון הוא מיון בלתי אפשרי. אני אומר שהסיכוי שצעירים מהפריפריה יעברו את תהליכי המיון של חלק מהגופים, אני לא אציין שמות כי זה מיותר, הוא כמעט בלתי אפשרי. שלא לדבר על כך שאחוז הצעירים שמגיע מהפריפריה עם ניסיון הדרכתי, תנועות הנוער – מה לעשות, זאת המשימה שלהם, משימת ההתנדבות היא בראש ובראשונה להדריך – הצעירים שבאים מהפריפריה עם יכולות כאלה, המספר שלהם קטן ולכן היכולת שלהם להשתלב בשבעים אחוזים מהגופים המשלחים שהם המסה הגדולה בשין-שינים, הוא אחוז מאוד מאוד קטן.

התיקון צריך שייעשה בשלושה מישורים. קודם כל, אני פונה לעצמנו. אני לא רוצה לבוא בטענות למדינה, נפתלי. זה בשלב הבא.

לא באתי בטענות.

בבקשות. אנחנו צריכים להחליט שהמשימה החברתית היא לגוון את מי שפוקד את שערי שנת השירות והיא קודם כל משימה שלנו כי גם אנחנו תושבים כאן בארץ הזאת וגם לנו חשוב צדק חברתי ושוויון הזדמנויות. אני אומר שלפני שאנחנו באים בדרישות למינהל חברה ונוער ולמשרד הביטחון, אנחנו צריכים לעשות את המאמץ להגדיל משמעותית בשלב זה, עד שהנתונים יתאזנו קצת, את מספר הצעירים שמגיע מהפריפריה בגלל שגם אתה כמוני מבין את ההשלכות שיש על הפרט. אין ויכוח על טיב שנת השירות.

נפתלי, אני לא בא בטענות. אני פונה אליך כשותף ולא בטענה. כשותפים למשימה אני חושב שאנחנו צריכים לעשות מאמץ נוסף. המאמץ צריך להיות גם בביקוש וגם בהיצע. צעירים בפריפריה פחות נוטים להגיע לשנת שירות וגם את זה צריך להגיד. אגב, המהלך הנפלא שעושים עם צעירים יוצאי העדה האתיופית הוא מהלך מצוין אלא שהצעירים, רובם המכריע, רוצה להגיע יותר למכינות וגם את זה צריך להגיד. הצעירים נוטים יותר למכינות ופחות לשין-שינים.

אני לא מסכים עם יוסי.

בסדר. זאת החוויה שלי.

יש לו קצת ניסיון.

צריך לעשות מאמצים גדולים ברמת התכניות החינוכיות בפריפריה כדי לחשוף את עולם שנת השירות. לדעתי אם נעשה את זה ביחד במאמץ לאומי משותף של הארגונים ומשרדי הממשלה, ושוב, יש כאן פרטנרים, זה יכול להיות נהדר.

ברמת הדוח והגידול. אין ויכוח שלא צריך לשחוק את ההסכמות שהיו בדוח. יחד עם זאת, עם מדובר שם על גידול של בין חמישה לעשרה אחוזים בהיקף השין-שינים, אז חשוב שברמת מדיניות לאומית ההקצאה תהיה דיפרנציאלית. תראו, משרד האוצר עכשיו פרסם על הקצאה דיפרנציאלית של כספים בבתי הספר התיכוניים, אז בואו נקצה דיפרנציאלית. נחליט שיותר דח"שים יופנו לצעירים מהפריפריה. לא יקרה שום דבר אם נעשה את זה.

גם חביבה התייחסה לכך. תודה רבה. הסוכנות היהודית.

אני רוצה לספר שלפני כארבע שנים הקמנו תכנית שנקראת שין-שינוי מתוך תפיסה ששנת השירות היא שנה שמעצבת זהות של אדם והרבה פעמים דווקא העובדה שמגיעים צעירים באמת מאוד מחויבים – אני יכולה לומר כזקנה ששלושה מילדיה כבר יצאו לשנת שירות – יש תופעה של ילדי מרכז הארץ שמגיעים משכבות סוציו אקונומיות גבוהות שהולכים לעזור לפריפריה. ההבנה שלנו הייתה שזאת שנה שמאוד מעצבת את זהותו של האדם אבל עצם שנת השירות לא מבטיחה שאדם יישאר אקטיביסט חברתי לאורך השנים וכי יש חשיבות מאוד גדולה ללוות את העשייה שלו בתהליך של לימוד והתבוננות פנימה עם מה הוא נפגש, מה הוא מבין, וההבנה שהתהליכים החברתיים האלה של הפריפריה והמרכז, הם לא גזרת גורל והם גם לא מקרה פרטי אלא הם תהליכים חברתיים שיש להם שמות וכיוון.

לכן פתחנו תכנית שמאפשרת לשין-שינים מכל התנועות. אנחנו משקיעים בה יחד עם קרן אביחי מיליון וחצי שקלים בשנה. מזמינים את השין-שינים לבוא פעם בשבועיים ליום למידה.

שין-שינים שהם בשנת השירות.

שהם בשנת השירות, במהלך שנת השירות, כדי ללוות את העשייה שלהם. התכנית עולה מיליון וחצי שקלים. מגיעים אלינו היום כ-650 שין-שינים בשבעה מרכזים שונים בארץ פעם בשבועיים ליום למידה. יום הלמידה עוסק בשאלות של זהות ישראלית יהודית וזהות חברתית. אני חושבת שההבנה הזאת ששין-שין הוא לא רק כוח עבודה למדינה אלא הוא בעצמו אובייקט שצריך לחזק אותו.

כמה זמן התכנית קיימת?

עכשיו סיימה שנה רביעית ומתחילה שנה חמישית. אחד הדברים היפים הוא שבכל קבוצה יושבים למשל חבר'ה מ"אחרי" יחד עם חבר'ה מהצופים, עם חבר'ה מבינה, עם חבר'ה עם צרכים מיוחדים שיוצאים לשירות אזרחי, יושבים ביחד כקבוצה ולומדים יום שלם, מה שמאפשר איזשהו מגע מאוד מאוד משמעותי.

הדבר השני שהסוכנות עושה הוא שהיא מוציאה 120 שין-שינים לחוץ לארץ ועליהם צחי ידבר.

צהרים טובים. קודם כל, תודה על ההזדמנות. כמו שדנה ציינה, אני מנהל תכנית של שנת שירות בתפוצות. אנחנו מוציאים קרוב ל-120 שין-שינים.

מאיפה הם באים?

ההזנה שלנו היא מכל הארץ, מכל תנועות הנוער. אנחנו עובדים בשיתוף עם ארגוני הנוער, תנועות הנוער וכמובן בתי ספר ובעיקר פריפריה מכיוון שהתכנית שלנו עובדת דרך פלטפורמה שנקראת שותפות 2000, שותפות ביחד, שבעצם מחברת קהילות מהפריפריה עם קהילות מעבר לים. חלק מהתכנית הזאת, אנחנו גם מחויבים לקהילות להביא מהפריפריה כמו מאופקים, משדרות, מאילת. אני חושב שאם נסתכל על הרשימות שיש לכם, ועברתי עליהן, באמת באחוזים גבוהים הסוכנות היהודית נמצאת בפריפריה.

המימון הוא שלך?

המימון הוא לחלוטין מתרומות, או דרך הקהילות או דרך הסוכנות היהודית.

הם לא בתקנה.

אנחנו לא בתקנה ולא נמצאים בתקצוב כלשהו.

אבל זה מבחירה שלכם.

לא. דווקא לא מבחירה. בואי נתקן את זה לפרוטוקול. ממש לא מבחירה. להפך, נשמח לבחירה אחרת. התכנית הזאת קיימת כבר 18 שנים, היא הולכת וגדלה והביקוש גם הוא הולך וגדל. אני חושב שאנחנו בעבודה משותפת יחד עם משרד הביטחון.

אתם עשיתם סקר כזה על השין-שינים שלכם?

כן. עשינו סקר על המיצוי. אני מניח שהנתונים הם כמו לגבי כל שנת שירות אחרת – 17.5 אחוזים בקרב נשים.

בסדר. מה בעצם עושה השין-שין? הוא מתנדב בקהילה היהודית בחוץ לארץ?

השין-שין בתפוצות עובד בקהילה היהודית בחוץ לארץ. יש בעצם שתי מטרות לתכנית הזאת כאשר המטרה האחת והעיקרית היא לחבר את הצעירים בתפוצות לישראל דבר שמתיישב מאוד עם התכנית של הממשלה לגבי כל החיבור בין ישראל לתפוצות, וכמובן ה-ROI שהוא חוזר לארץ ומביא את השיח חזרה לתוך החברה הישראלית. אנחנו ממשיכים ללוות אותו גם בתקופת הצבא. אני חושב שבנושא של הפריפריה, היום אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף בנושא של עתודות כדי לפעול בתוך הפריפריה ולהבטיח שמתוך הפריפריה יצאו שליחים מתאימים לתוך הקהילות מעבר לים. אגב, אנגלית זה אחד המחסומים אבל גם כאן אנחנו מטפלים בנושא הזה כחלק מהעבודה עם העתודות. בגדול הכוונה היא בהחלט, כמו שאנחנו רואים את הפעילות כאן בחברה הישראלית כפעילות חשובה, אנחנו רואים את הפעילות גם מעבר לים בחיבור לזהות היהודית, לארץ ישראל וכל המלחמה כמובן ב-BDS שכולנו ערים ומודאגים ממנה.

תודה רבה. גיא אליהו. תציג את עצמך.

אני מנהל אגף חברה, נוער וצעירים בעיריית פתח תקווה וגם נציג אגודה מקצועית למנהלי מחלקות.

אני אתייחס לנושא מנקודת מבט של הרשות. אני חושב שדיברו על שותפים שונים, על משרדים כאלה ואחרים ששותפים לפעילות השין-שינים ולא התייחסו לרשויות שאני חושב שהן שותף מאוד מאוד משמעותי גם מבחינת הליווי היום יומי והפיקוח על השין-שינים וגם מבחינת ימי חשיפה שהרשויות עושות כדי לעודד שנת שירות.

ימי חשיפה בבתי הספר?

בבתי הספר, אותם אנחנו עושים. גם מבחינת שותף כלכלי לכל דבר ותכף אני אומר למה אני מתכוון, וכאן, אם יבינו את נקודת המבט של הרשויות, אפשר יהיה לרתום אותנו ליותר.

מאיזו בחינה לרתום את הרשויות?

אני אומר. אם אנחנו מדברים למשל על גרעיני נח"ל, גרעין נח"ל שמגיע לרשות, אנחנו יודעים שהוא נמצא ארבע פעמים בשבוע שנותן לרשות, פועל בתוך הקהילה במסגרות הרשות ויום בשבוע בתנועה. אני טועה? לא. פונות אלינו תנועות ונוצר מעין משא ומתן, סחר, כאשר אם רוצים להכניס שין-שינים לפעילות ברשות, הרשות מבקשת לרוב להעמיד דירה על חשבונה לפעילות של שין-שינים בעיר. אז הרשות בעד והיא תומכת בזה כי יש עניין ששין-שינים ייכנסו לפעילות ברשות ותנועות מסוימות אומרות שפעם בשבוע הם יהיו לטובת הרשות, או פעמיים בשבוע, ובשאר הימים הם יהיו לטובת הארגונים, להקים סניף או להקים שבט. מבחינת הרשות אנחנו מסתכלים ואומרים, בסדר, התרומה של השין-שינים מבחינת שנת השירות - - -

זאת תרומה לכם.

נכון, אבל רגע. אני רוצה לראות איך אנחנו תומכים. המטרה שלי היא שהרשויות יבואו ויעזרו לכם גם כלכלית ויאמרו שנותנים לכם דירה, בואו תפעלו כאן. אני רוצה לעזור ולא להכשיל. אני אומר את נקודת המבט של הרשות. הרשות אומרת שהשין-שין קודם כל צריך לבוא ולפעול למען הקהילה. הוא עושה שנת שירות בהתנדבות למען הקהילה ולמען החברה כי זאת המשמעות של שנת שירות, פעילות חברתית. ברגע שהרשות אומרת שנכנסים כאן שין-שינים שעיקר הפעולות שלהם היא להקים שבט או להקים סניף, ואנחנו כבר נותנים תמיכה. אנחנו נותנים תמיכה לתנועה, נותנים תמיכה לארגון וזה פחות משרת אותנו.

אם תרדו לסוף דעתי, תבינו שאני רוצה לחזק. ידעתי שכאשר אומר את הדברים, תהיה התקוממות.

אין כאן התקוממות. השין-שין, אני גם ראיתי את זה אצלנו, בבוקר הוא בבית הספר של הרשות ואחר הצהרים הוא מתנדב במועדונית של הרשות. אולי פעם בשבוע הוא בסניף.

לא. בדיוק הפוך. אני לא רוצה לתת דוגמאות אבל כרגע אנחנו חווים את זה בכמה רשויות ואני בעצמי חווה את זה עם מספר תנועות שפנו אלינו. לפני שבוע קיבלתי טלפון מתנועה שאמרה שהיא רוצה להכניס שין-שינים לפתח תקווה. אמרתי להם שזה מבורך, קדימה, מה אני צריך לעשות? רק להעמיד דירה. בסדר, אני אעמיד לכם דירה. מה המשמעות? מה אני מקבל? פעם בשבוע תוכלו לעשות אתם מה שאתם רוצים, ארבע פעמים בשבוע הם כדי להקים את הסניף של התנועה. מבחינתי זה הופך את זה לפחות כדאי. כדי לרתום אותנו, כדי שאנחנו נהיה איזה מקור שיכול לתרום ולתת מענה ולהעמיד דירה שזאת תרומה משמעותית, צריך לעשות כאן סדר וליישר קו. אם יש גרעין שאומרים שארבע פעמים בשבוע הוא נמצא לטובת הרשות ועוד פעם בשבוע לטובת התנועה, כאן שין-שין צריך לעשות משהו אחיד. פעמיים בשבוע לרשות, שלוש פעמים בשבוע. משהו אחיד ולא ליצור מצב שיכניסו אותנו לתהליך של כדאי לנו או לא כדאי לנו ולנהל משא ומתן אם שווה לנו לתמוך או לא. אנחנו רוצים לתמוך אבל זה צריך להיות אחיד.

מאוד חשוב מה שאתה אומר.

אני מתחברת לדברים שנאמרו כאן. אני מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. קודם כל, אני חייבת להגיד שבחיים שלי – אני כבר עשר שנים כאן – לא הייתי בוועדת חינוך כל כך רגועה.

רגועה ועניינית.

אמנם אני עושה את רוב הבלגן.

אין החתום מעיד על עיסתו.

מעיד. אני רוצה לומר שאנחנו כבר פנינו למשרד החינוך אין ספור פעמים. אני יכולה לספור על יותר מיד אחת את מספר השרים, המנכ"לים והאנשים במשרד החינוך אתם דיברתי על העניין הזה. אני רוצה לדבר על שני דברים ביחס לילדים עם צרכים מיוחדים.

הדבר הראשון, הילדים המשולבים. אחד הדברים מכמירי הלב הוא שאנחנו מטפחים את השילוב של הילדים בבתי הספר היסודיים וככל שהם עולים בגיל לכיוון החטיבות והתיכונים, אנחנו נשארים עם ילדים בודדים. אחת הסיבות העיקריות לכך שילדים נושרים מהשילוב ועוברים למסגרות החינוך המיוחד היא כי היכולת לשלב ילד בחטיבת ביניים ובתיכון תלויה בין היתר במי משלב אותו. כל עוד יש את הסייעת שמגיעה מהפול של העירייה, ולצערי מדובר הרבה פעמים בנשים אולי מאוד נחמדות אבל שנשארות להן שנתיים-שלוש עד הפנסיה והולכות.

רגע. כיוון שאני מכירה אותך, אני אומר לך שאני בעיקרון סיימתי את זמן הדיון ויש לי כאן עוד אנשים שאני רוצה לשמוע. יש לך בדיוק דקה וחצי ואת יודעת להגיד את המטרות בזמן הזה.

הם לא יכולים להשתלב באופן הזה. אף צעיר או צעירה בחטיבת ביניים ובתיכון לא רוצה להיות חבר של מישהו שמישהי כמו אימא שלו מלווה אותו, ויתרה מזאת, הרבה מהחבר'ה האלה שרוצים להיבחן בבגרויות או להיות בחלק האקדמי, הם לא יכולים לעשות את זה כי האיש או האישה שמלווים אותם, לא יכולים לתמוך בהם בחלק האקדמי בתיכון. לכן פנינו כמה פעמים למשרד החינוך וביקשנו. אם היו לנו חבר'ה שעושים שנות שירות שהיו משלבים את הצעירים האלה בחטיבות ובתיכונים, הם היו יכולים גם לחבר אותם חברתית לקהילה, הם היו יכולים לתמוך בהם גם בחלק האקדמי שלהם ולא הייתה לנו את הנשירה הזאת בשילוב של נוער עם צרכים מיוחדים בחטיבה ובתיכון.

מאחר וכבר התייאשתי מלפנות לשם, אני מעלה את זה כאן. אנחנו זקוקים לחבר'ה צעירים שנמצאים בשנות השירות שלהם שישלבו ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך. זה נכון בכל קנה מידה וכאן אני יודעת שאני לא צריכה להסביר למה.

לא רק בתוך בתי הספר. אני מסתכלת למשל על הבן שלי. הבן שלי עולה לכיתה ח', הוא כבר לא יוכל להשתלב יותר בתנועות הנוער כמו שהוא עשה כשהוא היה בכיתה ד'. לא יכול. אם לא יהיה מישהו שהוא שנת שירות שמלווה את הקבוצה בתוך תנועת הנוער או מלווה אותו בפעילות אחר הצהרים, הוא לא יכול להשתלב. הוא עדיין צריך מישהו שיהיה שם. אי אפשר לעשות את זה והוא באמת נשר. השנה הוא סיים כיתה ז' והוא כבר לא היה בתנועת הנוער. נורא חבל. ממש. אני אומרת את זה כמי שהייתה בתנועת נוער וזה עצוב נורא.

הדבר הנוסף הוא שהרבה חבר'ה שלנו לא יכולים להיות שין-שינים אחר כך. זאת אומרת, גם אם הם היו בתנועת הנוער והגיעו עד י"ב, הם לא יכולים להצטרף ולהיות שין-שינים כי הצבא לא מגייס אותם.

יש לי חדשות בשבילך.

אני אשמח.

ראשית, בתנועות הנוער יש חבר'ה עם מוגבלויות שעושים שנת שירות. הם לא מתוקצבים מתקנת שנת שירות ובזה את צודקת, אבל יש לנו בתקנת תנועות הנוער סעיף שנקרא מתנדבים שמתקצב אותם והם יכולים לצאת ולעשות שנת שירות.

אני רוצה שזה יהיה מהתקנה התקציבית.

זה מהתקנה התקציבית. חמשיה מיליון שקלים מיועדים לזה.

אצלנו יש חבר'ה עם מוגבלויות.

כנראה החבר'ה שלנו לא יודעים את מה שאתם אומרים. אנחנו לא מגיעים ל-י"ב בתנועה ואף אחד לא משלב אותנו.

אל תיקחי את המקרה הפרטי ותשליכי ממינו.

אני לא מדברת על המקרה הפרטי. אני מובילה תנועה ארצית.

אני רוצה להבין משהו אחד. יש חמישה מיליון שקלים בתקנה.

בתקנת תנועות הנוער. לא בתקנת שנת שירות.

גם בתקנת שנת שירות יש משהו. בשנים האחרונות בשילוב ובהובלה ביחד עם תנועות הנוער, עם הג'וינט ועוד מספר גופים, יש תכנית גדולה לשילוב ילדים עם מוגבלויות בתנועות הנוער. השנה, לקראת שנת 2017, בתיקון התקנה הנוכחי, השר בנט ביקש להקצות חמישה מיליון שקלים לטובת העניין הזה בלבד.

את מדברת על צמיד?

לא.

גם.

צמיד הוא לא שילוב.

אני לא מדברת על צמיד. אני מדברת על שילוב בכלל תנועות הנוער.

בתקנת תנועות הנוער ולא בתקנת שנת השירות.

בתקנת שנת שירות, כבר מזה מספר שנים יש אפשרות לחניכים עם מוגבלויות עד גיל 21, התאמנו את התקנה כבר מזה זמן ויש פעילות ויש תנועות שעובדות על זה מאוד מאוד קשה. זה מאוד מאוד קשה והאתגר הזה עומד, אבל יש לזה מענה.

תודה. אני רוצה לשמוע את מועצת התלמידים.

שלום. אנחנו נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית. ממש בקצרה, מהצד שלנו. ברור לחלוטין שאנחנו תומכים בהגדלת התקנים של השין-שינים ובצורה פריפריאלית. אנחנו מתכוונים לעשות סקר לבני נוער על המצב שלהם לפני היציאה לשין-שין ועל תהליך ההתמיינות, על המחשבות שלהם, על כמות החשיפה שלהם ועל הפעילויות בבתי הספר ובמוסדות החינוכיים שחושפים אותם לכל זה. קמפיין לעידוד יציאה לשנת שירות ואירועי חשיפה לנוער מוחלש ולנוער מהפריפריה. עם זה אנחנו רוצים לצאת.

אני מבינה שאחרי הדיון הקודם החלטתם לעשות מעשה.

כן.

היה כאן דיון על גזענות ואמרתי לו שיעשו מעשה, שלא רק יגנו אלא שיעשו מעשה. עכשיו הוא כבר הכין שיעורי בית.

עושים מעשה.

היושב ראש משמש דוגמה ויוצא לשליחות.

ראיתי. אליאב אורח כבוד אצלי במשרד. קודם כל, זה יפה מאוד. אגב, על הקמפיין יציאה לשנת שירות, אתה מבין שיש לנו אובר מתנדבים לשנת שירות. מה שכן מעניין זה מה שאמרת בהתחלה, החשיפה לשנת שירות. תבדוק ארצי, צפון ודרום כי דיברנו כאן על הפריפריה.

אם אפשר לעשות את זה בשיתוף עם המשרדים, היינו רוצים לדבר על החשיפה יותר בעיירות המוחלשות, באזורי הפריפריה אל מול מועצות אזוריות וקיבוצים. אפשר לתאם את זה כדי לראות את התכנים.

בסדר גמור. יופי. כל הכבוד. אני שמחה שהשפעתי קצת.

החברה להגנת הטבע. מעבר לברכות ולהכרה הכוללת, החברה להגנת הטבע מפעילה שמונים שין-שינים, קולטת שמונים שין-שינים בשנה בשני מסלולי הכשרה. אני חייבת להגיד שאנחנו משקיעים המון שעות, שזה כמובן כסף.

אתם כפופים לתקנה?

אנחנו כפופים לתקנה ועובדים צמוד עם מינהל חברה ונוער. אנחנו משקיעים המון. יש לנו שני סוגי הכשרות כאשר הסוג הראשון הוא הכשרת קהילה וחוגי סיירות והסוג השני הוא הכשרה של תו תקן, כלומר, חבר'ה שיוצאים מדריכי טיולים שזה גם מקצוע וגם מדריכי חוגי הסיירות בקהילה. אנחנו מתקדמים ואני מקווה שנגיע למצב שהם יהיו מוכשרים כמדריכי נוער. זאת תעודה מוכרת ועובדים על זה. מדובר בהמון, ליווי של שעות. אם דיברנו כאן על מה הם נותנים, הם מקבלים בלי סוף כאשר יש מלווה חברתית לכל קומונה, לכל חמישה-שישה חבר'ה והיא יושבת אתם פעם בשבוע כדי לקדם אותם ברמה האישית קומונרית מעבר לרמה המקצועית שכמובן יש אין סוף שעות, באמת עשרות שעות.

אני רוצה לדבר לרגע על השאלה מאיפה הם מגיעים, נושא עליו דיברתם. השין-שינים שלנו פרוסים ב-15 יחידות בארץ מאילת דרך באר שבע ועד קצרין, כולל לוד, פריפריה חברתית וגיאוגרפית. באמת, כמו אצל כולם, גם אצלנו הרוב מגיעים מישובים יותר חזקים, מהסוציו אקונומי היותר חזק. צריך לזכור איפה הם מתחילים. רובם מגיעים מתנועות נוער, בערך חצי מגיעים מהתנועה שלנו, מהארגון שלנו, מחוגי הסיירות שלנו, אבל חלק מגיעים לגמרי מכל התנועות שמיוצגות כאן וזה נפלא ואנחנו מאוד שמחים. צריך לזכור שאם רוצים שיגיעו יותר חבר'ה מהפריפריה, צריך להשקיע בפריפריה בשלב של תנועות הנוער. הסיכוי שיגיע ילד להיות שין-שין בלי שהוא עבר איזה שלב מקדים, מאוד מאוד נמוך. אנחנו רואים כאן חזרה של בני משפחה, אחים של, בנים של, אלה שושלות ומצד אחד זה מאוד מרגש ומצד שני צריך לפרוץ את המעגל הזה ולהתחיל לצרף אנשים נוספים.

בהתייחס לדבריו של גיא. חשוב לי לומר שאנחנו נשמח למעורבות גדולה יותר של הרשויות. לתחושתנו – יש לי שני תפקידים בחברה, אני מנהלת את יחידות הפריפריה ואני מנהלת את המעורבות הציבורית – אנחנו מרגישים שהרשויות לא תמיד אתנו. אנחנו שם בשביל הקהילה. אנחנו עושים סיורים ללא תשלום.

זאת הזדמנות עבורם כי גיא מאוד מעורב גם בוועדה.

אני חושבת שלרשויות יש תפקיד קריטי בדבר הזה, בחיבורים. לפעמים זה לא כסף אלא שווה כסף, זה זמן, זאת העובדת הסוציאלית של הרשות שיכולה לתמוך. יש אין סוף אפשרויות.

אני רואה שזה קורה אצל כולם, אבל חשוב לומר שאנחנו מקבלים פניות בסדר גודל של 800 פניות בשנה.

מנדי, את רוצה להתייחס?

אני חושבת שנאמרו כאן דברים מאוד נכונים וחשובים. הדבר היחידי שאני יכולה להוסיף הוא לגבי החשיבות - - -

מי שלא מכיר, מנדי היא מנכ"לית איגי.

מנכ"לית איגי, ארגון הנוער הגאה. יש לנו היום שני גרעינים. עדיין לא נכנסנו לתקנה ואנחנו בתהליך להגיע לשם. דבר אחד שאני רוצה להוסיף לדיון הוא החשיבות שיש לאפשר שימוש בפלטפורמה הזאת המצוינת של שנת שירות לבני נוער שבדרך כלל לא נמצאים במרכז של החברה. בני הנוער הלה"טבי מרגישים בשוליים לאורך כל תקופת ההתבגרות שלהם ויש משהו באפשרות להיכנס לשנת שירות ואז להשתלב בצבא דרך הפלטפורמה הזאת או דרך נח"ל. יש משהו בזה שהם מגיעים ביחד ומקבלים את הדלת הפתוחה הזאת והם מגיעים עם ביטחון הרבה יותר טוב. זה נותן חוויה שהיא שונה לגמרי לנער שעבר שנת שירות וקיבל את הכלים ונכנס למערכת בצורה כזאת, כשהוא מרגיש שהוא מבניה הטובים של ישראל ולא להיכנס מהדלת האחורית. הצבא הרבה יותר מקבל מכפי שהוא היה, אבל עדיין התחושה של מלש"בים היא שונה לגמרי. אלה שמים וארץ.

תודה רבה. רז.

אני נציג התנועה הקיבוצית. אנחנו ארגון ששולח כ-900 שין-שינים בשנה. אנחנו לא חלק מהתקנה מבחירה ברורה. התקציבים שלנו מגיעים מהתנועה הקיבוצית ומקרן אביחי שמממנת תכנית דומה למה שנקרא שין-שינוי. כ-800 שין-שינים אצלנו עוברים תכנית של קרן אביחי שעוסקת ביהדות וזהות יהודית.

מלכתחילה הוא מתחיל כמו בתנועת נוער?

הוא מתחיל מגיל צעיר ונחשף לחינוך הקיבוצי. עיקר קהל היעד שנקבע לנו אלה בתי הספר ההתיישבותיים שרובם הגדול, למעלה מ-600 מהשין-שינים שלנו, הם מהפריפריה החברתית, חדרה צפונה, גדרה ודרומה. לשם אנחנו מכוונים ולשם אנחנו רוצים להגיע. השנה היו למעלה מ-900 שין-שינים.

יש לכם שין-שינים שהם לא עם רקע קיבוצי?

כן. בטח. עשרים אחוזים מהתנועה, 128 שין-שינים, אין להם שום רקע קיבוצי, הם מהערים.

אלה ילדי חוץ?

לא. לא ילדי חוץ.

אנחנו לא חלק מהתקנה.

אבל לא הייתם רוצים להיות.

לא היינו רוצים להיכנס לתקנה.

כמה שנים אתם קיימים?

32 שנים אנחנו רצים עם התכנית הזאת של שנת שירות. לפני ארבעים פלוס שנים, זה התחיל כשנת שירות אחרי הצבא לקיבוצים שהם קיבוצי קצה, אזור קליה, גלגל, הסביבה הזאת, ובעצם חבר'ה שסיימו צבא הלכו לעזור באותם קיבוצים, גליל עליון והסביבה הזאת. בעצם זה התפתח לפני 27 או 28 שנים.

אבל הם לא מתנדבים בתוך קיבוצים.

הם מתנדבים גם בתוך הקיבוצים. אנחנו שמנו אחרי צוק איתן את עוטף עזה כדגש מרכזי. היום מאה אנשים שחיים בכרם שלום שעלה לכותרות לפני כמה ימים, עשרה מהם הם שין-שינים של התנועה הקיבוצית ובשנה הבאה יהיו 12 או 13 שין-שינים כי כרם שלום מבחינתנו הוא מקום שצריך לעזור לו.

יפה. אני מסכמת את הדיון. ראשית, אני כמובן מודה לכולכם. העשרתם אחד את השני אבל גם את הוועדה.

אני רוצה להגיד לכם שבדקתי בהיסטוריה של ועדת החינוך וישיבת הוועדה האחרונה שראיתי על השין-שיים הייתה בשנת 2014. אי אפשר שמפעל כזה ציוני עצום לא מקבל אפילו את השיח המרתק שהיה כאן בין הארגונים. שמענו אפילו את גיא שדיבר על הרשות ביחד עם התנועות, כמובן את משרד החינוך ואת משרד הביטחון והחיבורים כאן מאוד חשובים.

יש כמה מסקנות שאנחנו ניקח. ראשית, שאול, אתה נמצא אתנו הרבה זמן בוועדת החינוך, קח את המחקר ותכיר אותו. אנחנו בדיוק עכשיו בדיונים של התקציב וחשוב שזה יהיה בפניך. אם אתם מכירים, הם חייבים להכיר.

אורי שיינין מכיר אותו.

אין בעיה.

דני, אם אתה רוצה להוסיף משהו, תוסיף.

אני יכול להתייחס לכמה דברים שעלו.

בסדר. תוסיף את זה לסיכום כי אני חייבת לסיים את הישיבה.

אני מסכמת אתך שלגבי המסקנות של הוועדה שהוגשו ב-2015 לשר ושמענו כאן שהוא מקבל את ההמלצות, אנחנו רוצים להוציא את הדוח הזה ולכן אני אפנה לשר הביטחון לבקש את החתימה שלו על הדוח כדי שיחליט להוציא או לא להוציא. עכשיו יש לי שם את סגן שר הביטחון שהוא מאותה מפלגה של בנט וקצת יותר קל לי, אני מודה, מאשר בסיבוב הקודם.

מה רצית לומר?

רציתי להתייחס לכמה דברים שעלו במהלך הדיון. קודם כל, אנחנו בתהליך תיקון תקנה. לאור זה שהכסף גדל, צריך להתאים את התקנה למימון החדש. בעצם יהיו שם כמה מרכיבים משמעותיים שעלו כאן כאשר האחד הוא הסבסוד לחבר'ה מסוציו אקונומי מרקע נמוך, השני, היבטים של מדידה והערכה.

כשאנחנו מדברים על סבסוד, אנחנו מדברים על אותה קרן מלגות?

זאת לא קרן מלגות. זה סבסוד. זה בעצם פר אותו חניך. הארגון יוכל לסייע לו יותר.

זה בנוסף לקרן המלגות.

דבר השני הוא היבטים של מדידה והערכה שיתאפשר לארגונים ללוות את הפעולה שלהם.

זה המשרד עושה?

הארגון יוכל לבצע מדידה והערכה לתחומים שמעניינים אותו בנושא שנת השירות. על מחקר רמ"ה דיברנו ואני שם אותו בצד. בתוך התקציב תהיה יכולת לממן מחקרים.

דרך אגב, אנחנו לא כל כך מסכימים עם מה שאמרת עכשיו. הסכום שאתם הולכים להקדיש לזה הוא גבוה מדי ויש לי הצעות הרבה יותר זולות.

אתם תדברו ביניכם.

אני אומר כקריאת כיוון.

הסיפור של הכנסת הלמידה פנימה. אנחנו כן חושבים שנכון שבמהלך השבוע יוקדש גם זמן ללמידה. רוב הכסף הוא להגברת הליווי. זאת אומרת, מהו יחס החניכה פר כמה שין-שינים יש לך ואיזה היקפי משרות.

אני רוצה להכניס גם את מה שגיא אמר לגבי הרשויות.

תכף אני אדבר על זה.

אני ראיתי משהו אחר ברשות שלי, אבל נאמרו כאן דברים.

לגבי הרשויות, גיא, אולי בפתח תקווה אנחנו שומעים על רשות כזו.

היו כאן הנהונים, כך שהוא לא לבד.

בהרבה מאוד תנועות וארגונים, ברגע שמקבלים את התקציב מהתקנה, הם דואגים לממן את הדירה, ברוב הרשויות.

לא על זה דיברנו. זה מעבר לזה אבל בסדר, הנקודה שלי כאן ברורה.

עוד שלוש נקודות. אני חושב שמה שחביבה הציגה על הדח"שים הוא מהלך מבורך אבל הוא צריך להיות מלווה בהגברת השיווק אבל אסור לנו לייצר עוד ילדים מתוסכלים.

כן. זה מה שאמרתי למועצת התלמידים.

השיווק צריך להיות מאוד ממוקד.

גם נפתלי דיבר על זה.

השיווק צריך להיות מאוד ממוקד על אותם אזורים. מהצד השני של הדברים, אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים. זה אפיק הגשמה של חבר'ה מעולים, זאת תשתית הדרכתית, בעיקר בתנועות הנוער אבל גם במקומות אחרים, שמחזיקה אלפי ומאות אלפי ילדים שמשתתפים בפעילות ואם נעשה הסטה מהירה מדי, אנחנו יכולים להפיל את כל הפירמידה הזאת וגם מזה צריך להיזהר.

הדבר האחרון, לגבי מה שאמר גיא. אני לא מצליח להבין את זה. ילד בצופים בפתח תקווה, מבחינתי הוא ילד ברשות המקומית בפתח תקווה. אותו דבר אם הוא ב"אחרי", אותו דבר או הוא ב-איגי, אותו דבר אם הוא בנוער העובד והלומד. לכן אני לא מצליח להבין למה כאשר תנועה באה ואומרת שהיא צריכה שין-שינים ודירות כדי שיחזיקו את סניף הצופים, זה פתאום לא נחשב של הרשות. הם ילדי הרשות לכל דבר ועניין. אני מאוד לא מקבל את הגישה הזאת.

אני רוצה לבקש עוד משהו אחד. בישיבות הבאות, אם מביאים נתונים מספריים, בבקשה לבוא עם איזשהו דף או גרף. אני מבקשת לקבל גם את הנתונים שלך וגם של משרד הביטחון. זה גם חשוב שנפיץ לאנשים שמגיעים באופן קבוע כי היום רשמתי אבל אני רוצה שהם יהיו לפנינו.

מילה אחרונה לסיום. אני אתכם בתהליך הזה של הגדלת התקצוב לשנת השירות. אני הבטחתי את זה ואנחנו נמשיך ללוות. לא תהיה יותר התמודדות שלכם לבד מול משרד הביטחון ומשרד החינוך. הבטחתי ואני מחויבת לשנת השירות.

אני רוצה להוסיף לפרוטוקול את הנושא של הילדים עם הצרכים המיוחדים, גם את העניין של החמישה מיליון שקלים עליהם דובר וגם את נושא השין-שינים בתוך בתי הספר.

אני מאוד מודה לכולכם שהגעתם. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:55.