הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 140

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ו (02 באוגוסט 2016), שעה 10:30

שירות לאומי לעולות חדשות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל אורן

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

דב ליפמן - ח"כ לשעבר

לאל שיליאן - מרכזת תחום בנות השירות, משרד הבטחון

סא"ל נמרוד ארזואן - ס' מ' מיטב, אכ"א, משרד הבטחון

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרוייקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

ליזי מרטין - מנהלת המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

אסנת רותם - רכזת שרות לאומי, בת-עמי

אורנה קוטלר - מנכ"ל עמותת שלומית

אסנת צדוק - מנהלת אגף שיל"ת, עמותת שלומית

שר-שלום ג'רבי - מנכ"ל שא"ל - שירות אזרחי-לאומי

מרדכי אלמליח - מנהל אגף תקצוב ופיקוח, שא"ל-שירות אזרחי-לאומי

יואב ארבל - עו"ד, יועמ"ש שא"ל-שירות אזרחי לאומי

עדי טל כהן - מנהלת הפורום לשירות לאומי, הפורום הארצי למשפחות חד הוריות

ססקיה פנטל - חברת הוועדה המנהל, הקונגרס היהודי הישראלי

פלר חסן נחום - חברת מועצת עיריית ירושלים

שירה לורנץ - מנכ"ל בשבי"ל, בת שירות בודדה בישראל

קרן ברגר - בשבי"ל, בת שרות בודדה בישראל

יעל אייזנברג - בשבי"ל, בת שרות בודדה בישראל

ליאורה כהן - בשבי"ל, בת שרות בודדה בישראל

אמלי אבבו - מנהלת מרכז מידע, CNEF, מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

פנינה קפלנסקי - מנכ"ל Here Next Year

שושנה פרנד - בת שירות לאומי

צביקה גרייבר - עו"ד

ראול ווטליף - עיתונאי

אוריאנה אלמסי - מרכז מחקר ומידע של הכנסת

יעקב יוסף וואנדער

אמנדה סוזן מיץ

רוזן לאופרט

ברוך מור

רודריגז פליפה

דרעי ג'רמי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

חבר המתרגמים

שירות לאומי לעולות חדשות

בוקר טוב לכולם. אני מצטער שחיכיתם הרבה, סיימנו את ההצבעות בחמש בבוקר, היה קשה אבל עדיף שלא לבטל את הדיון, אלא לקיים אותו קצת באיחור. התכנסנו היום לדון בנושא שירות לאומי לעולות חדשות, הדיון הוא ביוזמת חבר הכנסת מייקל אורן שנמצא איתנו, נמצאים גם חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה, חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן וגם מר ג'רבי האחראי בעניין השירות הלאומי ואורחים נוספים.

אנחנו מקיימים פה את הדיון, כי כולנו מאמינים שזה נושא מאוד חשוב שצריך טיפול וצריך סיוע מטעם הכנסת, לכן אנחנו פה כדי לשמוע. אני אתן לחבר הכנסת מייקל אורן יוזם הדיון שיפתח, לאחר מכן אני רוצה לפנות לשר-שלום ג'רבי ולאחר מכן, אם חברי הכנסת יתייחסו בשלב הזה, אם לא, אנחנו פותחים לדיון. בבקשה, חבר הכנסת מייקל אורן.

תודה כבוד היושב ראש, בוקר טוב לכולם, חברים בכנסת הנוכחית ולשעבר. אני בתוקף תפקידי של יו"ר ה שדולה למען חיילים בודדים בארץ, כשהיום משרתים בצה"ל כ- 6,400 חיילים בודדים, נוכחתי להכיר הרבה מאוד בעיות של חיילים בודדים, מכל מיני צורות. אין חייל בודד טיפוסי. יש חיילים בודדים שבאים לשרת לשנה, יש חיילים בודדים שבאים ועולים לארץ ותוך כדי העלייה עושים שירות, יש חיילים בודדים שבכלל לא עולים. כרגע מהחיילים הבודדים הם ישראלים כבר שאין להם קשר עם המשפחה, הם לא מקבלים שקל מהמשפחה. כל מיני בעיות.

למדתי שדרך דיונים רציניים ומעמיקים, אפשר לפתור כל מיני בעיות. תוך כדי טיפול בנושא של חיילים בודדים, תקלתי גם בבעיות של בנות שירות, בכלל של שירות לאומי. נושא שמדי פעם נופל בין השולחנות, נופל בין כל מיני משרדים, כל מיני ליקויים ופערים שלא ממולאים. אלה בנות שרוצות לעלות לארץ, קבעו להן תאריך לשירות, התאריך הזה לא קוים ואז בעצם הן מחכות פה ללא עשייה, יש כאלה שחוזרות לארץ מוצאן ואז המדינה מחמיצה הזדמנות מאוד יקרה להעלות עוד אזרחית באמת ששווה ותורמת למדינה.

אני רואה בשירות הלאומי, כאחד מהמעשים הציוניים המובהקים התורם רבות מאוד לעתידה של המדינה, לבריאתה של המדינה, לחוסן הלאומי והעשרת העם היהודי.

התכנסנו היום, אני מברך על ההזדמנות הזאת להתחיל לדבר ולטפל ואני יודע שמשיחות שקיימתי עם ידידי דב ליפמן, אנחנו צריכים כמעט מאפס, זה סיפור שלא טופל בעבר. ובעיקר באנו הבוקר לשמוע מכם. לשמוע. ככה זה מתחיל, בהקשבה. והקשבה מולידה עשייה. אנחנו נעשה, קודם כל נלמד את הנושא באופן מאוד יסודי. אז תודה רבה לכם ואנחנו פה על מנת לשרת אתכם.

תודה. אני רוצה גם לברך אותך בהזדמנות הזאת שאתה עכשיו סגן שר. המשרד המטפל הוא משרד החקלאות - השר אורי אריאל, אני מברך אותו על הפעילות ונשמע גם מהנציג שלו בנושא.

שר-שלום ג'רבי לא יהיה איתנו עד הסוף. הוא מנכ"ל רשות השירות הלאומי האזרחי. אני רוצה להדגיש שנושא הדיון הוא רק על בנות שירות לאומי עולות חדשות. לא במובן של שירות לאומי לבנות בחברה הישראלית. אז אני רוצה למקד את הדיון שיהיה על העולות החדשות.

תודה רבה. בוקר טוב אדוני היו"ר, חברי הכנסת, חבריי כאן וכל האורחים. קודם כל אני רוצה להתנצל, יש לי דיון גדול מאוד עם השר ואצטרך לצאת מוקדם יותר. אני מודה על הדיון הזה לסגן השר, אני שמח לברך אותך כאן בוועדה, אני מודה לכם גם על הדברים החמים וגם על החשיבות של הנושא.

קודם כל, כמה דברים אינפורמטיביים שהחברים כאן צריכים לדעת ולהבין. היום יש כאן בסך הכל כ- 300 עולות חדשות שנה ראשונה או שנה שניה, שמשרתות בשירות הלאומי אזרחי. הן משרתות בגופים המוכרים, יש כאן עוד עמותה צעירה וחדשה, שנתיים, עמותת 'בשביל' שמתעסקת גם בעולות חדשות אבל יש לנו בסך הכל 300.

צריכים לדעת שעד לפני נדמה לי שלוש שנים, עולות חדשות, זה עולות ועולים, הרוב זה בנות אז אנחנו קוראים לזה 'עולות' יכול להיות אבל שיש גם בנים. עולות חדשות קיבלו שכר בדיוק כמו כל בן או בת שירות לאומי ולא התייחסו לעניין של העלייה. אנחנו בתקופתו של מנכ"ל משרד הקליטה דימה פרצב, צריך לומר ולשבח, הגענו להסדר אחרי באמת הרבה י שיבות ודיונים, שכל עולה חדש בנוסף לדמי הכיס או לשכר שהוא מקבל, מצטרף לו 350 שקלים נוספים, היות והוא עולה חדש, כמו כל חייל רגיל. אנחנו הוצאנו נוהל גם - - -

אני לא רוצה להפריע באמצע, אבל יחסית למשל לחייל בודד - - -

אם תרשה לי, באמת אני אומר את הכל ואחרי זה אתייחס גם לשוני בחייל בודד. אנחנו הוצאנו נוהל גם שעולים חדשים, מעבר ל- 22 ימים שמגיע לכל מתנדב בשירות הלאומי אזרחי של חופש, מגיע לו עוד 15 ימים נוספים לבקר את בני משפחתו, אם הוא נמצא כאן בלי משפחתו, לבקר אותה בחוץ לארץ.

משרד הקליטה פנו אלינו כדי שנעזור בשירות הלאומי גם לעידוד עליה וגם לקליטת עליה ואנחנו נענינו. אני רוצה לומר כאן משפט שאולי לא נעים לשמוע, אבל זו האמת – אנחנו מממנים 140 תקנים בסדר גודל של כ- 3 מיליון שקלים לטובת עולים חדשים, תקנים. כשאני אומר 'אנחנו מממנים' - זה אומר שאותו גף שלוקח את בת או בן השירות הלאומי אליו, הוא לא צריך לשלם עליו. העלות של בן או בת שירות לאומי לחודש זה בין 1,500 ל- 2,500 שקלים לחודש. ואז מה קורה? מי שעולה חדש, אז אותו גוף מפעיל, יכול להיות שסתם אני אתן דוגמה, חלילה, זה לא היה, שיהיה ברור – נגיד יד שרה רוצים לקחת עכשיו בת שירות ואותה בת שירות רוצה לשרת ביד שרה, אבל יד שרה אומרת תשמע, היא לא יודעת את השפה העברית, אני לא אקח אותה, חבל לי על הכסף ממילא, אני מעדיפה לקחת ישראלית.

אנחנו באים ומממנים את התקן הזה בשבילה, כדי שהיא תוכל ללכת למקום שהיא רוצה לשרת. צריכים לומר ביושר, שיש גם גזענות. יש לנו עשרות בנות מהעדה האתיופית שאנחנו מממנים, אשר רוצות ללכת לגופים מסוימים, אבל אותם גופים מסוימים לא רוצים לקבל אותן. אני אומר את זה ביושר ובקול רם, אני גדלתי בכרמיאל. אנחנו מממנים אותן, אני מקווה שהדבר הזה ישתנה, אבל בהחלט - - -

זה עדיין קורה?

זה עדיין קורה.

הן עולות חדשות?

אני אומר כאן משהו שאני מוכן לקבל על הראש גם בעניין הזה. הנושא של העדה האתיופית, זו העדה היקרה לי, אנחנו לא מתייחסים, עולה חדש בהגדרה במשרד הקליטה זה חמש שנים. לגבי העדה האתיופית זה גם עשר שנים ואפילו גם יותר.

15 שנה, כתוב.

10 שנים.

עשר שנים. לא יהיה מצב שילדה או ילד מהעדה האתיופית שירצה לעשות שירות, לשרת בשירות הלאומי-אזרחי והוא לא ישרת. אין דבר כזה. אנחנו נממן את התקנים האלה. יחד עם זאת אנחנו צריכים להבין, הוצאנו נוהל. מה שקורה שעולות חדשות מגיעות, הן עולות לארץ, הן לא מספיקות להוציא את הפטור. צריכים להבין, מי שיכול לשרת היום בשירות הלאומי אזרחי, היום יש בסך הכל 17,000 משרתים מהפסיפס של ה חברה הישראלית.

העולה החדשה או כל אדם שרוצה לעשות שירות לאומי צריך לקבל פטור מצה"ל, או אם זה מגזר ערבי, הוא לא נקרא לגיוס. כדי לקבל את הפטור מצה"ל זה תהליך, הוא צריך ללכת למועצה הדתית או לרבנות ואחרי זה הוא הולך לצבא כדי לקבל את הפטור. רק אחרי שהוא קיבל את הפטור, הוא יכול לשרת בשירות לאומי אזרחי. מה שקורה הוא, אם תחילת השירות זה ב- 1.9, הן מגיעות ממש בסוף אוגוסט ואין להן זמן להוציא את הפטור. הוצאנו נוהל ואני רוצה כאן לשבח מאוד את סגן מפקד מיטב, סגן מפקד הבקו"ם נמרוד ארזואן כאן, שהעמיד לנו מישהו בבקו"ם, במיטב, מה שנקרא, שהוא עוזר לנו ומקל עלינו שאותן בנות עולות שצריכות לקבל את הפטור, מזרזים את זה בתהליך זריז כדי שהן יוכלו להצטרף. בכל מקרה השארנו את הפתח לשלושה חודשים, זמן מספיק של שלושה חודשים שבתקופה הזאת היא יכולה לעשות שירות לאומי ואז אנחנו מכירים בהן גם בשלושה החודשים שלאחר מכן. אם בשלושה החודשים האלה היא לא מצליחה לקבל פטור, היא תפסיק את השירות הלאומי, אנחנו לא נמשיך אותו.

כאן אני רוצה באמת להודות לנמרוד, תודה רבה. זה עובד יפה מאוד וכמו שצריך. צריכים להבין לגבי בנות בודדות. בת בודדת, בצבא זה מאוד מסודר. אגב, מגיע לעולה חדשה עוד עלות של סדר גודל של 530 שקלים בגלל שהיא בת בודדת וכו'. צריכים להבין מי מממן את זה. אם אנחנו נדרוש מהגוף המפעיל – וכדי להבין את המושגים, גוף מפעיל זה לדוגמה, נתתי את הדוגמה הקודמת, יד שרה – אם הוא זה שיידרש לשלם עליה, הוא לא ייקח בת עולה. אז באתי לברך ויצאתי מקלל. ולכן אנחנו לא אוכפים את זה, ולא דורשים מהגופים המפעילים שהם ישלמו את זה.

כידוע לכם יש את הדיונים בשבוע הבא ברביעי וחמישי. בדרישות התקציביות שלנו שאנחנו עובדים מול משרד האוצר, אנחנו מבקשים תוספת תקציבית לטובת אותן בנות עולות. השר שלי, השר אורי אריאל, השר הממונה, הוא מעורב באופן אישי, הנושא הזה חשוב לו מאוד. גם בחוק החדש שעכשיו אנחנו ממש בסופו ובתחילת המושב הבא הוא עומד להסתיים, כתוב במפורש שהשר יכול להכניס, לצרף אוכלוסיות נוספות שהן לא נמצאות היום בחוק. זאת אומרת, אם השר יחליט, גם אותה בת שאין לה תעודת זהות ואין לה מספר תעודת זהות והיא עדיין תיירת לצורך העניין, היא תוכל – אם השר יחליט – ואני יודע שהשר בהחלט רוצה ובגלל זה הסעיף הזה מיועד, בהתייעצות עם משרד הפנים, ואני מתאר לעצמי שגם משרד הביטחון ירצה גם, הצבא ירצה גם, בהתייעצות איתם – השר יוכל להחליט שגם אותן בנות שאין להן תעודת זהות, תוכלנה לבוא ולשרת בשירות הלאומי האזרחי, אגב, כמו בצבא.

המשמעות של הדבר הזה, זה פשוט, שאם היא תעשה את השירות והיא תעשה אחר כך עליה תוך כדי או כשהיא תסיים, יכירו לה בתקופת השירות הלאומי לטובת כל ההטבות שחיילים וחיילות מקבלים בצבא ההגנה לישראל. חה"כ לשעבר ליפמן לקח אותי הצידה ואמר לי שפנו אליו כל מיני בנות שיעשו שירות לאומי, והן באו לקבל את ההטבות והן לא קיבלו אותן, אז אמרתי לחבר הכנסת לשעבר ליפמן, שאין דבר כזה. הבנות לא עשו שירות לאומי, הן התנדבו. לא במסגרת השירות הלאומי. במסגרת השירות הלאומי על פי חוק אין אפשרות שבת שלא קיבלה פטור, תשרת בשירות הלאומי אזרחי.

אשר על כן אנחנו כאן עושים מאמצים גדולים מאוד. לפני שלוש שנים הוספנו להן בתקציב, במשכורת שלהן, 350 שקלים. אנחנו מקצים 3 מיליון שקלים לטובת עולות חדשות או לטובת טיפול בעולים חדשים. לגבי הנושא של 'עולות בודדות' מה שנקרא, ומה שהן צריכות לקבל, הרי גם בדירה שלהן, צריכות מכונת כביסה ומייבש, היום העמותות עושות את זה בהתנדבות, הן לא מקבלות על זה בנוסף, ואנחנו בהחלט בדרישות התקציביות שלנו לקראת התקציב הבא אנחנו מבקשים ודורשים שזה יגיע לבת.

במה מסתכמת המשכורת החודשית של בת שירות בודדת?

אין לנו מושג היום של בת שירות לאומי בודדת, בכלל בשירות הלאומי. אין דבר כזה, ובגלל זה גם יו"ר הוועדה חה"כ נגוסה רוצה שאני אתייחס דווקא לבנות, עולות חדשות בודדות. וזה בסדר גמור וזה נכון.

אני גם אשמח שתתייחס, איזה מוסדות לא מוכנים לקבל יוצאי אתיופיה?

אני אשמח לא להגיד.

אוקיי.

אבל זה קיים. אני אומר את זה, אני יודע שאני מוקלט וזה קיים.

נגיע לזה. בסדר.

זה קיים. זה עכשיו משתנה לאט, אבל זה קיים בהחלט. אם מישהו חושב שיש מה להסתיר – אז אין מה להסתיר. אני אומר את זה בקול רם, האוכלוסייה הזאת, כידוע לך חבר הכנסת נגוסה, אנחנו מכירים לא מעט שנים - - -

הנה, אתה מסתיר את החבר'ה.

אני מסתיר, אני לא חושב שזה נכון לומר את זה, אנחנו מטפלים בזה. אבל אתה מכיר אותי מספיק שנים, עשרים שנים עבדנו ביחד עם כל האוכלוסייה של העדה האתיופית ולכן גם אמרתי את הדברים בקול רם, הנושא הזה נוגע לליבי. בכל מקרה, אנחנו עושים את הטיפולים האלה, אנחנו משנים את זה, השר אורי אריאל מעורב באופן אישי בכל השינויים האלה.

דיברת לגבי השכר. השכר של בת שירות לאומי רגילה זה סדר גודל של 800 שקלים. על כך אנחנו מוסיפים עוד 350 שקלים מתקציב משרד הקליטה, ואנחנו רוצים להוסיף עוד כ- 550 שקלים, שמה שנקרא "בת בודדת", שזה אנחנו רוצים לדרוש ולבקש ממשרד האוצר בדיוני התקציב.

זה תוספת שהן מקבלות גם מארגון כמו 'נפש בנפש' או - - -

ארגון "כנפיים".

לא. מהסוכנות, "כנפיים" לא מטפלים בזה.

אנחנו מדברים על המדינה כמדינה. אני מנכ"ל רשות של מדינת ישראל. כל העמותות הנפלאות שנמצאות כאן, שאני לא מכיר את כולן, אני מכיר את חלקן, שעוזרות ומטפלות בעולות – יבורכו. אבל אני מדבר קודם כל מה שהמדינה צריכה לתת ומה שהמדינה מחויבת לתת ומה שהרשות צריכה לדאוג לתקציבים האלה. וכשאני אומר שאנחנו יחד עם השר מבקשים את הבקשות התקציביות האלה, זה מבחינת המדינה, מה שהמדינה צריכה לתת. ואשר על כן אנחנו בע"ה נעשה את הכל ואני מקווה מאוד שגם נצליח כדי שהבנות האלה יקבלו כמו שחיילים בודדים מקבלים.

אם אני יכול לשאול שאלה שמזדנבת לשאלת היו"ר, גוף שמסרב לקבל בת שירות מהעדה האתיופית, המשרד מספק לגוף הזה מישהו אחר? זו השאלה. לא צריך לציין שמות, אבל יש מדיניות כזאת שברגע שמסרבים לקבל בת מהעדה האתיופית, בעצם הגוף הזה צריך להיות מוחרם, לא?

ממשלת ישראל הכירה בקיומה של גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה. אתמול אושרה תכנית מערכתית לטפל ולמגר את האפליה הזאת. זה גם במשרדי הממשלה. כולל. אז אין לך מה להסתיר, כי זה כבר ידוע. הכחשה היא מחלה קשה. אם אנחנו לא נסתיר את זה ונילחם בגלוי, אז הגזענות תמשיך.

הרי לא נולדנו אתמול. אני לא מכיר גוף במדינת ישראל שאומר שהוא לא - - -

אבל אתם משתפים אותו עם אותו גוף שמפלה, בין הרוסים לאתיופים, בין תימנים למרוקאים. אם אותו מוסד מפלה, לא מוכן לקבל, אז למה אתה עובד איתו?

אדוני היו"ר, אני אענה לך. מכיוון שהאוכלוסייה הזאת קרובה ואני הצבתי את זה, הרי אין גוף שאומר 'אני לא מוכן לקבל אתיופים'. אני לא מכיר.

אבל אמרת - - -

אם תתנו לי, אני מדבר. אין גוף, אבל אנחנו לא נולדנו אתמול. וכשמגיעות בנות אתיופיות איכותיות, ולא מקבלים אותן, אז יש בעיה. זה לא בגלל שהיא לא מוכשרת. ולכן עוטפים את זה בכל מיני עטיפות.

גדלתי באוכלוסייה, אני גדלתי בכרמיאל, ואתם מדברים כאן כאילו שזו פעם ראשונה שאתם שומעים דבר כזה.

לכן אני אומר לך - - -

אתה ממונה על זה,

אז אני מונע.

תגיד מי הגוף הזה, אנחנו נטפל בגוף הזה.

מה זה הגוף? אני עוזר ואני בא ואני אומר שהבנות האלה, בשביל זה אנחנו מממנים בנות שאיפה שהן ירצו, הרי צריכים להבין,

גם במימון אמרת ש,

מימון מקבל כל אחד.

זה גם מצביע על בעיה אחרת. מי מחליט על השיבוץ? המקום הקולט או המשרד שלך?

בוא נעשה הבחנה. איך מקבלים תקן של בת שירות? יש שתי אפשרויות. יש משרדי ממשלה שמממנים ויש גופים, עמותות פ רטיות. ואז מי שמממן הוא גם זה שממיין. ואשר על כן, אותו אדם שמממן הוא זה שמחליט. אם סתם לדוגמה, עמותה מסוימת רוצה רק שלוש בנות, ארבע, או חמש בנות, ומגיעות 100 בנות שרוצות, אז היא מחליטה איזה בנות שהיא רוצה.

זה מאוד פשוט. אם למשרד ממשלתי יש - סתם אני אומר - 100 בנות, אז הוא מחליט מתוך ה- 700 שמגיעות אליו, ואני סתם נותן מספרים, הוא מחליט איזה 100 הוא רוצה. אצלנו ברשות, בגלל שאנחנו נחשפנו לעניין הזה, מכיוון שאנחנו מבינים את הרגישות, אותו דבר גם בעלי צרכים מיוחדים או נוער בסיכון. כי אם עמותה מסוימת תצטרך לממן תקן לאותו אדם, והיא תגיד עכשיו, אני לא אקח את אותו עבריין, או את אותו בחור שיש לו ר"פ - רישום פלילי – אז מה, בגלל זה הוא לא יעשה שירות לאומי? או שאותו נכה, עיוור או חירש, בגלל זה הוא לא יעשה שירות לאומי? אז אנחנו מממנים. והפלא ופלא, כשהתקן הוא בחינם, מקבלים אותם. והפלא ופלא, כשאנחנו מממנים את התקנים, אז לכולם יש מקום. ואת הדבר הזה אנחנו מתקנים.

היום, בזכותו של שר החקלאות השר אורי אריאל, אם היינו 700 בעלי צרכים מיוחדים לפני שנתיים, ואם היינו לפני ארבע שנים, 84, היום יש 1,500 בעלי צרכים מיוחדים. היום יש 700 נערים בסיכון. יש תכנית חדשה השנה, של 100 ר.פ, אותם אנשים שגדלו איתי בכרמיאל, שכשאני הלכתי לגולני הצבא לא רצה לגייס אותם בגלל שהם היו עבריינים, והם מתגאים בזה היום כשאני בא לבקר אותם בכרמיאל, שגם הילדים שלהם לא הלכו לצבא, והם עובדים בזפת, יחד איתם בביזנס. אז את אותם 100 אנחנו לקחנו, זה תקנים אגב יותר יקרים, כי זה מעטפת, ואנחנו בונים להם מסלול מיוחד, ברגע שהם מסיימים את השירות שלהם אנחנו בע"ה יחד עם נשיא המדינה, יחד עם משרד המשפטים, מוחקים להם את הרישום הפלילי. כדי שישתלבו במעגל התעסוקה ובמעגל הלימודים. וזה הדברים שאנחנו עושים.

אם החלטנו שלפני ארבע שנים יהיה ביטוח שיניים בגלל אותה ילדה בקרית גת שבאנו לבקר אותה והיה לה פה מנופח ולא היה לה כסף לממן את זה, ואם החלטנו שיהיה ביטוח חיים, שלא היה, כל הדברים האלה, זה השינוי שאנחנו עוברים. וזה חלק מהעסק שאנחנו עכשיו משנים.

אם היינו לפני שש שנים 10,000 משרתים או 11,000, היום אנחנו קרוב ל- 17,000. זה הגידול. ואם אנחנו השווינו את התנאים של מתנדבי השירות הלאומי אזרחי לחיילים, אחד לאחד. היום, כל ההטבות שחייל מקבל, מתנדבי השירות הלאומי האזרחי מקבלים. זה חלק מהמאבקים והמלחמות שאנחנו עושים כדי להשוות את ה תנאים שלהם.

לכן מה שאתם כאן מעלים, ואני מודה לכם שאתם מעלים, את כל הנושא של עולות בודדות, אנחנו גם בזה רוצים להשוות אותם לחיילים. ולכן בדיוני התקציב אנחנו גם מעלים את זה והתחלנו. מקבלים 350 שקלים, ואנחנו מקווים שנצליח לעשות את זה אחד לאחד עם העולות, כמובן מול האוצר ואנחנו מקווים שנצליח.

אני רק מציע בהצעה צנועה שתתעדכן כמה שיותר בכל מה שנוגע לזכויות, שיפור הזכויות של חיילים בודדים. למשל, יש חקיקה שלי שהתקבלה לפני שבועיים שמשפרת בהרבה את השכר של חיילים בודדים. עוד מעט עוד חקירה נוספת תפטור חיילים בודדים מתשלומי ארנונה, חשמל ומים. אז קורה הרבה, אני פשוט מציע לך להתעדכן.

תודה. אני אתעדכן.

חה"כ רזבוזוב? לא. חה"כ לשעבר דב ליפמן, בבקשה.

תודה רבה לכבוד היו"ר, שענית מיד לבקשה שלנו לדיון ואפילו לפני סוף המושב. ברכות על המינוי לסגן השר אורן.

אנחנו עושים את זה במסגרת של שדולה שהקמנו לעולים דוברי אנגלית, אבל אין בעיות שהן ספציפיות לעולים דוברי אנגלית, זה לכל העולים וכל העולות. קיבלנו הרבה פניות בנושא של בנות שירות. למרות ששמענו עכשיו הכל משר-שלום ג'רבי ותודה שהגעת, חשוב מאוד שגם הנציגים שלך ידווחו מה שנשמע עכשיו מבנות השירות. כי הגיעו בנות שירות לדווח על סיפור אחר, שלא הכל טוב ולא הכל בסדר, וזו בעצם הסיבה ש אנחנו פה היום ואנחנו נשמח להגיע למצב שבחוק החדש, כל מה שיש לחיילים בודדים יהיה גם לבנות שירות. אני יודע שכל שנה מגיעות ארצה מאות בנות מכל העולם ואם תהיה איזו מערכת ואיזה מענה לצרכים שלהם, אין לי ספק שהן תישארנה פה ותשרתנה פה ואחרי זה תעלינה ארצה. אנחנו רוצים לשמוע מהן, אני עכשיו אסיים כי הגענו לשמוע את הבעיות מהבנות, אבל חשוב להדגיש עבור הפרוטוקול ששמענו עכשיו סיפור שהכל יהיה בסדר והכל טוב, אנחנו רוצים לשמוע גם אחרי זה שהנציגים של המערכת של בנות שירות לאומי, שנשמע תגובה.

אני מניח שנשמע דברים אחרים.

כן. זאת הסיבה שאנחנו פה, לשמוע את הסיפורים מהבנות.

אני סגן מפקד מיטב לגיוס, אחראי על הגיוס לצה"ל. אני רק רוצה לומר כמה דברים כדי לדייק את הממשק, כי יש פה ממשק בין צה"ל לבין רשות השירות. ראשית אני רוצה להדגיש את חובת השירות בצה"ל. מי שעולה חדש ומי שהוא תושב אזרח מדינת ישראל קודם כל מחויב בשירות בצה"ל, ורק מי שאינו מתאים לשירות בצה"ל ופטור משירות בצה"ל על פי חוק רשאי ויכול לגשת לעשות שירות חלופי בשירות האזרחי.

מהמקום הזה, לגבי העולות החדשות, השאלה הראשונה שנבחנת היא האם הן חייבות בשירות או אינן חייבות בשירות. אחת שנמצא שהן אינן חייבות בשירות, אנחנו כמובן מברכים על השירות הלאומי אזרחי וכל המנגנון הזה, כי זה דבר חשוב, אבל לנו אין יד ורגל בדבר.

המנגנון שאנחנו מיישמים, אני מניח שזה נוגע בעיקר לתפר של בנות דתיות שעולות ארצה בגילאי חובת גיוס ומפאת האמונה הדתית שלהן מבקשות להיות פטורות משירות. אנחנו עושים את זה במהירות המרבית כדי באמת לאפשר להן לעשות משהו אלטרנטיבי ואנחנו מבינים את קשיי הקליטה, אנחנו עוסקים בזה רבות בעניין של עולים חדשים שמתגייסים לצה"ל, לזרז את הכניסה לצה"ל.

אני די מסתייג וחושב שיש כאן בעיה לאפשר למי שעדיין לא ביצעה עלייה, לבצע שירות לאומי. זאת אומרת מי שעדיין לא אזרח מדינת ישראל יעשה פה שנתיים. הוא חייב בגיוס אם הוא יעשה עליה, יעשה שנתיים שירות לאומי ויחשוב שהוא פטור משירות בכלל.

לא משתנה למח"ל למשל?

לא. מח"ל זה עולם אחר. ה- State of mind מגיע אחר לגמרי. הוא מגיע כמתנדב לארץ לשנה, ל- 18 חודשים וחוזר לארץ המוצא שלו. חלק מהמח"לים גם כן בהכרה שלהם עושים עלייה באמצע וגם כן משלימים את משך השירות שבו הם היו חייבים. זה האירוע. חשוב להדגיש אותו. פשוט יכולים להיות אחר כך כאלה שיעשו שירות אזרחי ביום הגעתם לארץ, עדיין הם לא עולים, אחרי שנה-שנה וחצי יקבלו צו גיוס מפאת העלייה שלהם, מפאת היותם אזרחי המדינה, וזה יכול לייצר קושי ואתגר לא פשוט לאותו עולה או עולה.

תודה. אנחנו נשמע משירה לורנס מעמותת בשבי"ל, בת שירות בודדה בישראל.

שלום לכולם. תודה ליו"ר הוועדה חה"כ אברהם נגוסה, תודה לסגן השר מייקל אורן, תודה לחבר הכנסת לשעבר דב ליפמן שבאמת עוזר ומשתף פעולה ויחד איתו הבאנו לכאן עשר בנות שירות בודדות שישתפו בעצם מהחוויה שלהן. אני מנכ"ל עמותת 'בשביל'. מה שאנחנו עושים בעמותה, זה בעצם מעטפת לבנות שירות בודדות עולות בארץ. זה מה שאנחנו עושות. כאן אני אגדיר שוב, אנחנו לא מדברים על אותן בנות שחשוב מאוד לדאוג להן, למשל יוצאות ה עדה האתיופית, אנחנו מדברים על עולות בודדות בארץ.

השנה טיפלנו ב- 300 בנות שירות בודדות. 45% מהן עולות מצרפת, 45% נוספות מהבנות הן מצפון אמריקה וקנדה, ושאר הבנות מפזורה. מה שבאמת הדבר העיקרי שנתקלנו עם הבנות והקושי המרכזי של הבנות זה החוסר בתנאים.

דבר ראשון כולם פה מסכימים, אני לא חושבת שאני צריכה להסביר את חשיבות הגעתן של הבנות לארץ, 92% מהבנות שלנו – אם זה בתחילת השירות או בסוף השירות – עולות לארץ. זאת אומרת ,אלה בנות איכותיות שמגיעות לפה ונשארות. ואני חייבת לדייק את העניין, כל הבנות שלנו מתקבלות בפני עצמן למערכת של השירות הלאומי ומול הבנות שלנו אין גזענות. הבנות שלנו מתקבלות בגלל שהן בנות איכותיות ומקומות השירות רוצים אותם ומרוצים מאוד מאוד מהשירות שלהן. הבנות האלה אידיאליסטיות וציוניות והן מגיעות לכאן בשביל זה והן נשארות אחרי זה בארץ והן תורמות ונותנות ממיטב כוחותיהן.

אז דבר ראשון, הבנות האלה חשובות לנו מאוד, ואני מאוד מאוד מאמינה בכן, הבנות, ואני גם רוצה להגיד לכן תודה על סיום שנת השירות שלכן.

הקושי המרכזי שהבנות שלנו נתקלות בו הוא שאין להן תנאים נוספים כמו שחיילים בודדים מקבלים. בת שירות בודדה לא זכאית לתוספת במשכורת. חייל בודד זכאי ל-200% משכורת שכר טוראי. זה הדבר הבסיסי. בלי קשר למענק משרד הקליטה של ה- 350 שקל שמר ג'רבי דיבר עליו קודם.

הבנות שלנו נתקלות בבעיות כלכליות, הן צריכות עם משכורת זעומה להצליח לכלכל את עצמן, לקנות אוכל בצורה הכי בסיסית, הן מגיעות לפה לארץ בלי שמיכה שהם לקחו מאימא מהבית, הן צריכות רק לקנות שמיכה בחורף, זה כבר מסיים את המשכורת. הן צריכות לקנות כל פעם ארוחות ערב - - -

1200 שקל בחודש הן מקבלות?

הבנות מקבלות בין 600 ל- 850 שקל בחודש, 1000 זה הגג, וחוץ מזה יש עוד מענק של משרד הקליטה שהבנות העולות זכאיות לו. הבנות שלא עלו לא זכאיות לו, המענק הזה אכן עלה לאחרונה ועל זה אנחנו מודים למשרד הקליטה באמת, ועכשיו הוא עומד - - -

בסך הכל?

בכמה עלה?

ל- 450, בסך הכל 1200 שקל - - -

מה שאמרתי. זה ניחוש. כן. אי אפשר להתקיים במדינת ישראל ב- 1,200 שקל.

אבל הן מקבלות דירת שירות גם. הן גרות בדירה, צריכות - - -

נכון. הבנות מקבלות דירת שירות, אבל דירות השירות לא ערוכות לבנות שזה הבית המלא שלהן. זאת אומרת תנור חם, מאוורר, ארון עם מספיק מדפים למישהי שכל הדברים שלה נמצאים פה, מכשירי חשמל, פלטה ומיחם לבנות דתיות שנשארות בשבת בדירה, זה דברים שאין בדירת השירות והבנות צריכות לספק את זה לעצמן, וזו באמת בעיה רצינית. אני רוצה שנשמע את הבנות כדי שהן יספרו בעצמן על החוויה שלהן על החוסר הכלכלי.

יש משפחות מאמצות, יש קיבוצים דתיים שמאמצים - - -

אז באמת אנחנו בעמותה משתדלים לתת להן מעטפת וגם יש פה עוד עמותות נפלאות שמשתדלות לתת את זה, אז באמת משפחות מאמצות וכל דבר שאפשר להביא בשווה כסף אנחנו משתדלים לתת להן אבל זה לא מספיק, הבנות צריכות את התנאים הבסיסיים כדי לחיות וכדי להתקיים מהמדינה. כמו שאתה סגן השר יודע, ופועל לקידום הזכויות של חיילים בודדים. בדיוק במקביל הבנות האלה זקוקות לזה והן לא מקבלות שום דבר.

אנחנו כתבנו נייר עמדה, שבו השווינו בצורה משמעותית בין הזכויות שחיילים בודדים מקבלים לבין הזכויות הכל כך בודדות שהבנות שלנו מקבלות, זה בעצם יוצא טור מלא מול טור ריק. הבנות שלנו לא מקבלות כלום, וכל דבר שחייל בודד מקבל - סימן שיש שם צורך משמעותי. אז הבנות האלה כאן שהגיעו ותרמו למדינה בצורה נפלאה, לא קיבלו שום דבר מזה ואני קצת מתביישת מולן שהן מגיעות כאן לכנסת והן מאוד מתרגשות בפעם הראשונה להיות בכנסת במדינת ישראל ומצד אחד הן נתנו המון ומצד שני הן לא קיבלו בחזרה את מה שמגיע להן.

כאן אני חושבת שכולנו גם צריכים להסתכל על הבנות וגם להגיד להן 'אנחנו מצטערים שלא קיבלתן את מה שהיה מגיע לכן השנה'. זו הבעיה המרכזית.

אני רוצה להציג עוד עניין ברשותכם. יש באמת את עניין הבנות הבודדות שרוצות לעשות שירות לאומי ועוד לא עשו עלייה. יש לנו כאן בעיית חירום, יש פה עוד ארגונים שישמחו גם להציג את זה. כמו שיש חיילים שהם מתנדבי מח"ל שהן עוד לא החליטו אם הם רוצים לעשות את העלייה לארץ, הן רוצות לבוא ולהתנדב בשירות הלאומי. כל השנים הדבר הזה התאפשר, השנה יש בעיית חירום ומנעו מהבנות שכבר נרשמו לשירות לאומי וכבר סגרו תקנים וקנו כרטיסי טיסה, והן בטוחות שהן אמורות לעשות את זה, הן עכשיו נמצאות בבעיה ולא יכולות להגיע לשרת בשנה הנוכחית. זו בעיית חירום שכדאי לפתור, וחוץ מזה, לעגן בחוק גם את מעמדן ולעשות עוד איזה --- שיאפשר לבנות האלה לעשות שירות לאומי.

אותה בעיה קיימת לגבי חיילים בודדים. כ אלה שמקבלים תאריך גיוס, מגיעים לארץ, והתאריך בעצם נדחה והם נשארים בארץ ללא עבודה, ללא פרנסה.

זאת לא בדיוק אותה הבעיה, יש לנו פה שתי בעיות שונות, בעיה ראשונה זו בעיה באמת של בנות מתנדבות שלא עשו עליה ולכן אין בכלל פטור מצה"ל, הן עוד לא מחכות לפטור בכלל, צה"ל לא מנסה לגייס מי שלא עולה לארץ. אבל מסלול כמו שיש מח"ל, גם מסלול כזה, זה דבר אחד. הדבר השני זה בנות שעולות לארץ ואמורות לקבל את ה,

סליחה, אבל בת שרוצה לבוא לארץ להתנדב, לא חסרות מסגרות. הן יכולות לבוא, להתנדב למד"א, יכולות להתנדב ליד שרה, יכולות להתנדב ולא להיות בת שירות.

אז עכשיו לא, זאת הבעיה האמיתית.

יש מסע, אני יודע. יש כל מיני.

בואו נתמקד. אני אמרתי מתחילת הדיון, בהתמקדות הדיון אנחנו מדברים על עולות חדשות. אם אנחנו נרחיב, לא נצא מזה כי לזה צריך יותר זמן. ה זמן שלנו מוגבל. אני רוצה להתמקד על עולות חדשות.

אני בעצם אסכם את מה שחשוב לי מאוד לומר. מה שלי חשוב לומר זה שאת המעמד של הבנות ה אלה צריך לעגן בחוק וצריך שאת החבילה הבסיסית שמקבל חייל בודד הבנות האלה גם יקבלנו ואני אשמח שנשמע את מה שיש ליעל אייזנברג, בת שירות, להגיד לנו.

יעל אייזנברג בבקשה.

שלום לכולם. שמי יעל אייזנברג, אני בת 20, המשפחה שלי גרה בניו ג'רזי, ארצות הברית.

רק לציין שלפני כשבועיים קברנו חייל בודד מניו ג'רזי. שלמה.

אני למדתי במוסדות יהודיים מאז הגן, בתיכון השתתפתי בחידון התנ"ך העולמי ובעקבות כך באמת התחברתי למדינת ישראל וזה פיתח אצלי הסתכלות ציונית. הגעתי לארץ בשנה שעברה ללמוד במדרשה, למדתי במדרשת נשמת שמשלבת ישראליות ואמריקאיות ביחד, וראיתי את החברות הישראליות שלי שתרמו שנתיים למדינת ישראל בשירות לאומי בכל הארץ, במגוון מאוד מאוד רחב של תחומים, והחלטתי ש אני גם רוצה לתרום במסגרת של שירות לאומי. אז אני בחרתי לתרום במשרד החוץ, אני עובדת שם באגף הקונסולרי, אני עונה על שאלות קונסולריות מאוכלוסייה מאוד רחבה, מאזרחים ישראלים, זרים, פרופסורים, סוכני נסיעות, חברי כנסת, וחוץ מזה אני גם ממונה על הוויזות של הבהאים שמגיעים לחיפה.

אני מאוד מאוד גאה להיות חלק ממשרד החוץ, דווקא בתור אמריקאית שהגיעה לישראל ואני יכולה לתרום למעמד של ישראל בעולם. הגעתי באמת לתרום ולא כדי לבקש, אבל אני חושבת שיש דברים בתור בת שירות בודדה, שאי אפשר להתעלם מהם.

אני מקבלת 680 שקל בחודש. זה בלי תמיכה של ההורים שלי מארצות הברית. בת ישראלית גם מקבלת 680 שקל בחודש, אבל בת ישראלית חוזרת הביתה בכל יום חמישי, מגיעה לדירה בכל יום ראשון בבוקר. יש לה אוכל, יש לה שמפו, יש לה משחת שיניים, יש לה את כל הדברים ה אלה, ואנחנו צריכות לדאוג לכל הדברים האלה בעצמנו, אז השכר מאוד מאד נמוך.

חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הוועדה, הצטרפה אלינו. אני רוצה לשאול שאלה. מה זאת אומרת 680 שקלים? את לא מקבלת את ההגדלה של משרד הקליטה?

לא, אני לא מקבלת, בגלל שלא עליתי לארץ.

את לא עולה חדשה.

נכון. אני לא עולה חדשה. אבא שלי נולד בישראל, ובגלל זה יש לי דרכון עם מספר תעודת זהות. אז אני אזרחית מדינת ישראל, אבל לא עשיתי עליה, אין לי תעודת זהות.

אנחנו צריכים לדאוג לשבתות, אם אנחנו רוצות לעשות שבת ביחד, זה יוצא לנו רבע מהמשכורת. אנחנו יוצאות לשבתות לבני דודים של החברים של ההורים, ומתארחות אצלם. עכשיו מגיע החורף ואנחנו צריכים לקנות שמיכה וזה עולה לנו כמות גדולה של המשכורת. לא נשאר לנו כסף בשביל לקנות ארוחת ערב. אז מתארחים אצל אנשים ומוצאים פתרונות אחרים.

יצאנו הרבה פעמים לאירועים בירושלים רק בשביל לקבל ארוחת ערב בחינם. זה בעצם המצב שלנו. חוץ מזה, לא קיבלנו בחודשים הראשונים מכונת כביסה. אז כל החיים שלנו התנהלו סביב מתי אנחנו הולכים למכבסה לכבס את הבגדים. ומוציאים את הכסף שלנו על הדברים האלה.

אין לך איזו משפחה מאמצת?

לי אין משפחה מאמצת, זה הסיפור. יש לנו במיוחד בתחילת השנה המון טיפולים בירוקרטיים שצריך לעשות. לקחנו המון ימי חופש בשביל ללכת לכל מיני משרדי ממשלה שונים, להתחנן לאיזה טופס חשבון בנק, משהו כזה, עם העברית שהייתה פחות טובה מעכשיו, ובאמת הוצאנו על זה מלא ימי חופש. ואני רוצה באמת להודות שיש לנו 15 ימים נוספים של חופש שאנחנו יכולים להשתמש בימים האלה בשביל לבקר משפחה בחו"ל או כדי שהמשפחה יכולה לבוא לישראל, זה באמת מקל עלינו את השנה הזאת.

חוץ מזה אני רוצה להודות לעמותת 'בשביל' שמאוד מאוד תמכו בנו בשנה הזאת, והשנה שלנו הייתה נראית שונה לגמרי בלי העמותה הזאת. הם נותנים לנו להרגיש פחות לבד, מקום לשבתות, מצאו לנו מכונות כביסה וכל הדברים האלה.

לסיכום, אני באמת שמחה שהייתה לי את ההזדמנות הזאת לתרום למדינת ישראל במסגרת משרד החוץ, וחשוב לי מאוד שעוד בנות יגיעו לארץ ועוד בנות יתרמו במסגרת הזאת. אם הבנות האלה מקבלות הכרה מהמדינה, תוספת למשכורת ודברים כאלה, אז אני בטוחה שעוד בנות יבואו ועוד בנות יעשו עליה ויהיו חלק מהחברה הישראלית.

תודה.

כמי שבילה חמש שנים במשרד החוץ, יצא לי לעבוד הרבה מאוד עם בנות שירות במשרד החוץ. הן עושות שם עבודה חיונית. לא טובה, חיונית.

תודה. כיון שרשומים הרבה שרוצים לדבר, אני מבקש שתעשו את זה בתמצית. רשות הדיבור לקרן ברגר. בבקשה.

שלום. תודה רבה. אני עליתי לארץ לפני עשר שנים ועשיתי שנתיים שירות לאומי – שנה בבאר שבע, ושנה בנווה צוף, ישוב ליד מודיעין. השנים האלה היו מאוד משמעותיות עבורי וגם הכניסה שלי לחברה הישראלית, אני עדיין נמצאת כאן היום אחרי שבע שנים. בשירות הלאומי היו המון קשיים ואני קיבלתי משפחה מאמצת שבאמת הכניסה אותה לביתה, אפילו גרתי אצלם באותן השנים האלה, אצלם עשיתי כביסה, אצלם אכלתי ועכשיו אני עובדת ומתנדבת בעמותת בשבי"ל, ומלווה בנות שירות בודדות והקושי שעולה ביום יום, הוא הקושי הכלכלי ולזה אנחנו נותנים להן את כל המעטפת, אני פנויה אליהן 24/7, לכל בעיה וכל קושי שיש להן, אבל הקושי הכלכלי באמת, אין לי מענה לתת להן, וזה קושי שעולה יום יום מכל הבנות, מכל הסיבות, מכל הכיוונים.

תודה. אנחנו עכשיו רוצים לשמוע מאורנה קוטלר, מנכ"לית ארגון 'שלומית'. בבקשה.

ברשותכם אני אעביר את רשות הדיבור לאסנת, היא מנהלת את הפרויקט, היא תגיד את זה לא פחות טוב ממני.

אני מנהלת האגף הדתי בשלומית, את אגף שיל"ת. יש לנו השנה כ- 100 עולות בודדות בארץ, באמת הרוב הגדול מצרפת. אני רוצה לדבר על כמה דברים. קודם כל, אני לא רוצה לדבר על הצד הכלכלי. אנחנו בעמותה מספקים לכל הבנות הבודדות בארץ גם מכונות כביסה וגם wi fi, לכל הדירות שלנו מתחילת השנה, ומנסים לעזור להן באמת מעבר למה שאנחנו מקבלים. מה שמאוד חשוב לי לציין שאחד הקשיים שאני נתקלת בהם זה הנושא של ימי החופש, 15 ימי החופשה מוגדרים רק לטובת ביקור הורים בחו"ל, זה מה שכתוב בדפים של הרשות לשירות הלאומי, שחור על גבי לבן. יש בנות שאין להן כסף לנסוע לחו"ל ושההורים מגיעים ואין להן ימי חופש. וזה משהו שלא דורש מהמדינה להוציא עוד כסף. לכן אני פונה. זה דבר שאני נתקלת בו יום יום, בנות מתחננות, הורים מגיעים לארץ והן לא יכולות להיות איתן כי אין להן ימים.

ה- 15 ימים האלה, הם ימים קלנדריים ואם בת נוסעת בחגים, זה אומר שבאמת, גם אם היו רק, ואנחנו ספרנו את זה לשנה הבאה, בת שנוסעו בין יום כיפור וסוכות, בעצם יש לה רק על יומיים או שלושה ימי עבודה של המשק והפסידה 15 ימים. זאת אומרת, אלה לא ימים שנספרים לפי ימי שירות אלא ימים שנספרים קלנדריים, כולל חג, כולל שבת, כולל שישי. גם על זה צריך לדבר. בזמנו דובר על 11 ימי שירות נוספים שיינתנו לבנות, ואם אפשר לעשות את זה, אני חושבת שאין בת עולה חדשה שממש אנחנו לא נתקלים לגביה בנושא הזה של חוסר בימי חופש. יש להגדיר שהבת תוכל להשתמש בימי החופש האלה גם לצורך ביקור הורים בארץ ולא רק אם היא טסה לחו"ל, כי לא לכולן יש את הכסף לנסוע לחו"ל חזרה לבקר הורים. זה דבר שמאוד חשוב לי להדגיש.

אין להם את החודש שיש לחייל בודד?

לא. יש להן 22 ימים כמו לכל בת רגילה.

בצבא הספירה היא אחרת. אנחנו סופרים ימי עבודה, לא ימי עבודה, שבת וחג.

22 ימים בשנה?

אנחנו סופרים ימי עבודה. לא שבתות וחגים. מה שהיא מתארת זה שבתות וחגים. 15 ימים שנטו יומיים יוצא לה בחגים, אצלנו סופרים את זה אחרת. רק ימי עבודה.

חייל בודד, אחרי מחצית השירות יוצא לו לצאת לחו"ל לבקר את ההורים חודש.

פה זה לא ככה.

זה לא קיים.

דבר נוסף שאנחנו נתקלים בו הרבה, זה הנושא של הפטורים. הבעיה המרכזית היא הנושא שהבנות לא רשומות. ברגע ש עולה חדשה מגיעה לארץ, לוקח הרבה זמן עד שהיא נכנסת למחשבים. זאת אומרת לא מהיום שהיא עלתה לארץ היא נכנסת לרשומות של חייבת בגיוס בצבא, ולכן כל יום כמעט פונות אלי בנות שהגיעו לקבל פטור, הן עולות עכשיו, הן עולות בסך הכל ביולי-אוגוסט, ופשוט לא נותנים להן אפילו לתת את ההצהרה. זה ממש קורה יום יום, איך שאנחנו יושבים פה, מלשכה בחיפה פנתה אלי בת שלא נתנו לה להיכנס רק לתת את ההצהרה שלה. יש מישהי בלשכת מיטב שעוזרת לי בצורה בלתי רגילה, קוראים לה מרים סבג, שכל יום כמעט אני פונה אליה, אני כבר מפחדת שהיא תראה אותי, אבל זה משהו שצריך לסדר אותו, כך שבנות עולות חדשות יוכלו ביום שהן לקחו את תעודת הזהות לבוא עם ההצהרה, ויקבלו את זה ולא יגידו להן "אתן לא ברשימה, תבואו עוד שבוע, תבואו עוד שבועיים". זה נושא נוסף.

סליחה על הבורות. מצד צה"ל יש סיבה שלא יוכלו לעשות דבר כזה, כמו שהיא מציגה?

אנחנו מקבלים ממשרד הפנים אחת לחצי שנה את קובץ האזרחים ובתוכו יש גם כן את אלה שנוספו לקובץ, מהפעם הקודמת. אבל אם היא מגיעה עם מספר תעודת זהות, העניין הוא פתיר, זה עניין טכני פתיר ואני חושב שהוא לא בעייתי.

דבר אחרון – הנושא של התקנים ששר שלום דיבר, חשוב לי להגיד, הבנות הן כן בנות, כל הבנות ב"ה הן בנות טובות, כל אחת באה עם האיכויות שלה. הבעיה היא השפה, ויש לא מעט בנות שאין להן שפה וברגע שאין לבת שפה, מקום שירות באמת מאוד קשה לו לקבל בת כזאת כי קשה לו להיעזר בה ולכן התקנים ששר שלום דיבר עליהם לטובת העולות החדשות, יש תקנים מסוימים שמוקצים גם לעולות מצרפת ולעולות מארצות אחרות שבאמת אין להן את השפה ומקום השירות מוכן לקבל אותן כתוספת והוא לא יכול לקחת אותן כבת שירות מהמניין. האחוז מאוד מאוד נמוך - גם בעניין הזה אנחנו צריכים, כדי לאפשר באמת - לסבר את האוזן בשנה הבאה יש לנו 120 עולות מצרפת. הרוב הגדול של העולות באמת יכולות להתקבל בפני עצמן למקומות שירות. יש בנות מקסימות ונהדרות אבל יש להן בעיית שפה. הן למדו בבית ספר לא יהודי, הן הגיעו ממקום שלא דיברו בו עברית כמעט ואין להן את העברית ובשביל זה בעצם התקנים האלה נועדו כדי לתת להן את ההזדמנות השווה לשרת בשירות לאומי וגם בעניין הזה ששר שלום ציין, אני חושבת שאלה תקנים שהם מאוד חשובים וצריך היה בהם תוספת.

אתם לא נותנים הכשרת שפה בעברית ,כמו שנאמר נותנים למתנדבים הערבים?

יש אולפן שמשרד הקליטה נותן לכל בנות השירות העולות החדשות, השנה הרוב הגדול של הבנות השתתפו באולפן. עמותת שלומית מימנה גם באופן פרטי פסיכומטרי לכל העולות מצרפת, יש לנו קבוצה מאוד מאוד גדולה, פסיכומטרי בצרפתית, באמת כדי שימשיכו וייקלטו פה בארץ במוסדות הלימוד.

אבל עברית?

עברית, יש אולפן של משרד הקליטה לעולות מצרפת. משרד הקליטה מממן בשנת השירות הלאומי אולפן.

חשוב לי להגיד שאנחנו כעמותה שמפעילה את התכנית הזאת, זו תכנית שמיועדת לעולות חדשות. היא לא מיועדת לשום דבר אחר, מתוך תפיסת העולם ששנת השירות הלאומי לעולות חדשות זה יופי של התחלה בתור אזרחיות במדינת ישראל. כי הן מקבלות ליווי גם מאתנו וגם מעמותות נוספות כמו עמותת 'בשביל'. ולכן אני חושבת שהדיון כאן הוא מבורך לא רק לגבי העולות הבודדות.

את סיפור העולות הבודדות צריך לפתור, אבל צריך להבין שיש כאן פוטנציאל עצום למדינת ישראל לקליטה נאותה והולמת ומתואמת של צעירים וצעירות שמגיעים למדינה. ולכן אני מאוד מאוד מבקשת שיהיה לכך המשך למידה ודיונים ככדי להבין איך ממצים את הפוטנציאל כי הסיפור הוא לא רק הסיפור של העולים הבודדים, וההשוואה למה שנותנים לחיילים. זה דיון חשוב, יש בעיות וצריך לפתור אותן, אבל יש כאן משהו הרבה יותר עמוק, הרבה יותר ממלכתי והרבה יותר ציוני ואני אשמח שתרימו את הכדורים האלה. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

תודה כבוד היו"ר, אני כמובן מברכת על הקיום של הדיון החשוב הזה ואני כמובן רוצה להוסיף שבנות השירות הלאומי עושות עבודת קודש, אין על זה כל ויכוח, ואני בעצמי בתור עולה חדשה כשעליתי בשנת 1991 ולמדתי בבית הספר צביה בירושלים זכיתי לליווי צמוד של כמה בנות נפלאות שאנחנו שומרות על קשר עד עכשיו, וגם רבות מהחברות שלי בבית הספר אחרי זה הלכו והצטרפו לשירות הלאומי והחזירו טובה מה שנקרא, כדי בעצם להמשיך לעשות טוב. רבות ממי שטיפלו בי גם היו עולות חדשות שהגיעו אולי שנה לפני, היו קצת יותר גדולות ממני בגיל, אבל הגיעו שנה לפני. ואותן הבעיות שמועלות פה עכשיו באופן לא מפתיע הן גם אותן הבעיות שהועלו אז לפני רבע מאה כמעט, 25 שנים, אני אחגוג עוד מעט את התאריך הזה.

זה עצוב ובמידה מסוימת מקומם, שכאשר נאבקים על הזכות של מי יטפל בשירות הלאומי ואיזה משרד יטפל בשירות הלאומי, אז יש פה ממש מאבקי איתנים ושר החקלאות - שאם תשאלו אותי, אני לא כל כך רואה קשר ישיר בין חקלאות לבין השירות הלאומי - אבל הוא זכה במשרד הזה. אולי יש אבל אני טרם עמדתי על טיבו של הקשר הזה. אבל הוא זכה במשרד הזה - - -

בנוסף.

בנוסף, אבל צירפו את זה למשרד. בלי לפגוע כמובן בזכותו ומעלתו של משרד החקלאות. אנחנו מצפים בהחלט שבאותה נחישות כמו שהשר נלחם כדי לקבל את הטיפול בתיק המאוד חשוב הזה של השירות הלאומי, ולקרב את כל עם ישראל במהלך השירות הזה, בנות ישראל, מתנדבים מכל מיני עדות, גם יילחם למען מי שמשרת, מבחינת התקציבים שמועברים לבנות השירות הלאומי, טיפול גם בעולות בודדות ולא בודדות כמו שנאמר פה. זה מאד חשוב וכמו שאמרתי כאן, אני נדהמתי כשקיבלתי הזמנה לדיון, אמרתי שאלה בדיוק אותם הדברים שסיפרו לי בזמנו, אותן בנות שטיפלו בנו אז בבית הספר בשנת 1991 ועברו כל כך הרבה שנים. אנחנו באמת צריכים לקבל פה תשובות קונקרטיות ומפורטות. עבר זמן רב מאותה תקופה וטוב שהתכנסנו כאן כדי לדון בזה.

תודה. אנחנו נשמע גם מחברת מועצת עירית ירושלים. אני ירושלמי אז תהיה לי בעיה אם לא אתן לך עכשיו. פלר חסן נחום בבקשה.

תודה רבה. תודה על ההזמנה. תודה לחבר הכנסת לשעבר דב ליפמן שהזמין אותי. קודם כל, כל הכבוד לכן באמת. אנחנו גאות וגאים בכן שהגעתן לארץ כדי לתרום, זה לא מובן מאליו ואני מאוד מתרגשת להיות פה ולשמוע את הדברים שלכן.

כחברת מועצת עירית ירושלים אני יכולה להגיד לכם שכל מה שקשור לירושלים, אנחנו פה כדי לעזור. אני מאוד עצובה שאין לכן משפחות מאמצות. אני רוצה להציע את עצמי קודם כל כמשפחה מאמצת. אני תמיד מזמינה עולים ועולות לבית שלי לשבת. יש לי מאות משפחות דוברות צרפתית ודוברות אנגלית שמוכנות לאמץ את בנות השירות. תבואו תדברו איתי ואנחנו נארגן את זה בירושלים. בבקשה. וכל שאר הבעיות, שלא ייתכן שאתן תסבלו באופן כזה ואני אשמח ואני מתנדבת בפן של ירושלים לפתור את זה ולראות איך אנחנו יכולים לעזור.

האם משפחות שמוכנות לאמץ יכולות להירשם אצלכם? יש איזו רשימה מסודרת?

לנו יש מערך של משפחות מאמצות וכל בחורה שמבקשת – משובצת. יש בנות שמעדיפות שלא, יש בנות שלמרות המשפחה המאמצת לא נעים להן להגיע עם הכביסה המלוכלכת, זה עדיין לא המשפחה הפרטית שלהן למשל, וכל מיני דברים. החבילה הבסיסית שהבנות צריכות לחיות בכבוד, הן צריכות להסתדר בלי המשפחה המאמצת. המשפחה המאמצת זה חיבוק חשוב ותומך ומשלב, ואני חושבת שבמיוחד גם לעיר זה נפלא.

צריכים גם לתת הכוונה. לא לכבס את הכביסה, אבל אולי פשוט באופן מאוד טכני להגיד, איפה אפשר לעשות את זה - - -

וזה גם רשת. זה network חשוב שאפילו אם אתם לא רוצים להתארח כל שבת, אני יכולה להבין את זה, אבל איזה קשר עם מישהו בעיר שיכול לעזור, אני אשמח לקדם את זה, שיהיה מסודר ויהיה מאגר די שלם.

זה נפלא, נשמח מאוד להיפגש ולדבר על זה. זה לחלוטין דבר חשוב.

תודה רבה. תודה לחברת המועצה.

בדירות השירות של העולות החדשות, כל הבנות בדירה הן עולות חדשות או שהן משובצות עם בנות אחרות? יש איזה שהוא נסיון?

זה תלוי בבנות. אנחנו נעתרים לבקשתן. יש בנות שמעוניינות להיות עם חברות עולות חדשות ואז אנחנו נותנים להן להיות עם עולות חברות - - -

ואז יש מכונת כביסה?

בוודאי. חשוב לי להגיד - - -

אנחנו רוצים שאם יש שתי בנות עולות בדירה, אז תהיה מכונת כביסה.

חשוב לי להגיד שהפרויקט של העולות החדשות שאנחנו מאוד מאוד גאים בו עולה לעמותה רבע מיליון שקלים בשנה. שמגיע מכספי העמותה והרבה פעמים גם מהגירעון שלה. אבל זה חשוב מאוד שהדירות שלהן תהיינה מצוידות – שוב – עד כמה שאפשר. עם מכונות כביסה, עם אינטרנט, עם טלוויזיה, עם פלטה לשבת, כי חלק מהן באמת נשארות שבת. חלק גם נשארות בימים הקרים של ירושלים. באמת לנסות ולתת עד כמה שאפשר את המענה. אבל שוב, הסיפור התקציבי הוא קריטי וחייבים לפתור אותו.

פניתם למשרד הקליטה?

אנחנו בדיאלוג עם משרד הקליטה כמעט יום ביומו.

אורנה הן ברובן תקן חוץ או תקן בית? אני שואלת כמה מהדירות החדשות אצל אורנה הן תקן חוץ וכמה הן תקן בית. זה מאוד קריטי בנושא תקציב. כמה אחוז מהן?

אני חושבת שהשנה כולן.

הבנות הרי לא יכולות לגור בבית כי הבית שלהן לא בישראל.

את מדברת על עולות חדשות בודדות.

הן רובן ככולן כאלה.

אצלנו אולי 2% מהבנות הן לא בודדות בארץ.

יש הרבה דוברים, ובשעה 12:00 אנחנו צריכים לסיים.

אני רכזת של בנות שירות בודדות בעמותת 'בת עמי'. אני מחזקת את כל מה שאמרו כאן בעניין החשיבות של הבנות. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו, אני רק רוצה לתת כמה דגשים. קודם כל, בדיוק מה שאסנת אמרה על עניין התקציבים, אני יודעת שאני חוזרת על זה, אבל מאוד מאוד חשוב להדגיש. אצלנו בבת עמי יש תכנית מיוחדת שנקראת 'תכנית עולות' שאני הרכזת של התכנית הזאת. כרגע, יש לנו נכון לשנה הבאה 24 בנות וכל יום יש עוד ועוד ועוד, ודבר אגב שבאמת קרה בשנים ה אחרונות, התחלנו משש בנות ואנחנו עומדים על כמעט 50 בנות.

הדירות שלהן הן דירות שבעצם כל התוספת של ה- WI FI ומכונת הכביסה והתנור והארונות הנוספים עם המדפים הנוספים, וכל מה שצריך, זה על חשבון 'בת עמי'. אף אחד לא מממן לנו את התכנית הזאת ולכן אנחנו גם לא יכולים לגדול מעבר לכמות הזאת של שלוש הדירות.

יש לנו גם בנות שגרות בדירות מה שנקרא של בנות ישראליות, הן לא מקבלות כמעט שום דבר, אולי WI FI, כי שוב, זה עניין תקציבי לחלוטין.

שר שלום מקודם דיבר על התוספת בתעריף של משרד הקליטה וכו' ואומר שיש 550 שקלים שהוא מבקש תקציב. אני גם רוצה לבקש שהתקציב הזה בסופו של דבר לא יבוא אלינו כבומרנג, ואנחנו נצטרך להוסיף את התקציב הזה לכל בת, כי קורים דברים כאלה שבסופו של דבר אנשים לוקחים את הקרדיט לעצמם והעמותות נושאות בנטל. זה דבר שמאוד חשוב להדגיש.

דיברו כאן על האולפן, שהבנות באמת נתקלות בקשיים להצטרף לאולפן מכיוון שבשעות הבוקר הן צריכות להיות בשירות הלאומי, ורוב האולפנים, יש אולפן שהוא נותן אפשרות לעשות גם בערב, אבל זה בשעות מסוימות ורוב התקנים הם בבוקר והבנות לא יכולות ללכת לאולפן. אנחנו לא יכולים לממן להן אולפן בשעות אחרות וזה דבר שאולי צריך לחשוב עליו.

אני רוצה להתייחס לימי החופשה. חבר הכנסת אורן אמרת שיש לחיילים בודדים חודש חופשה. אצל בנות השירות זה לא כל כך אפשרי להפסיד חודש משנת השירות כי הן לא ממשיכות את זה. זה בניגוד לצבא שחייל משתחרר והוא יכול --- אם הן לא מסיימות 12 חודשים הן בעצם לא זכאיות לכל המענק והפיקדון שהן מקבלות. אז לקחת חודש באמצע השנה והתקן נשאר ללא בת שירות, זה לא רלבנטי. צריך למצוא איזה שהוא פתרון לימי החופשה האלה לא על חשבון המעסיק. כי אז שוב, הם לא ירצו להעסיק בנות. 'מה, הן הולכות לחודש באמצע השנה'.

דבר אחרון שאני רוצה להדגיש, מתוך 19 בנות שמסיימות השנה אצלי את התכנית, 16 בנות או עשו עליה לפני, או תוך כדי או עושות עכשיו ממש. יש לי פה גם נציגה. השירות הלאומי, אני לא יודעת אם יש דבר יותר מבורך ממנו, שגורם לבנות לעשות עליה. הן מתחברות לקהילה, הן מתחברות לעיר שבה או למקום שבו הן נמצאות, הן מתחברות למשפחות, וזה עידוד עליה שאני חושבת שמדינת ישראל כמדינה צריכה לעודד אותו ולתת לו את כל האפשרויות התקציביות וההשוואות לחיילים הבודדים כדי שבאמת המספר הזה ילך ויגדל. תודה.

תודה. יש ארגון שבאמת עושה הרבה כדי להגשים את חלומם הציוני של העולים החדשים ועוזר להם, מעודד אותם ומביא אותם לארץ, נפש בנפש. אנחנו רוצים לשמוע מליז מרטין, בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה. אני חושבת שבאמת נשמעת פה זעקה – אי אפשר להגדיר את זה אחרת. מה שעומד בבסיס הדברים, זה לטפל בכל הנושא הזה ברמת המיקרו ולדאוג לכל הפרטים הקטנים שעליהם דיברנו אבל קודם כל ברמת המקרו. יש בעיה שיש חוסר במעמד חוקי של בנות השירות הבודדות. תסתכלו בחוק השירות הלאומי אזרחי, הן לא מופיעות שם. עשיתי CTRL FIND, אין.

היום, על שולחן ועדת הכנסת עומדת הצעת חוק השירות הלאומי אזרחי ושם אני מבקשת שנהיה. שם אנחנו צריכים להציג את בנות השירות האלה. שם אנחנו צריכים לוודא שיש פסקאות שמתייחסות אליהן ומעגנות את המעמד שלהן בחוק. אנחנו שומעים על כל העמותות האלה שנותנות שמיכה ונותנות WI FI, ונותנות פלטה לשבת, זה לא צריך להיות כך. מדינת ישראל צריכה לתת את כל התנאים כדי לאפשר לבנות השירות האלה לשרת את המדינה בצורה הטובה ביותר. אז זה מצוין ומבורך שיש לנו עמותות - ונפש בנפש ביניהן - שמטפלות בדברים האלה. ברור שיש פה בעיה יותר מקרו יותר גלובלית, שאנחנו צריכים לעגן את המעמד.

אני קוראת מפה ומבקשת מחברי הכנסת ומהנוכחים, לבוא ולהשתתף בדיוני ועדת העבודה והרווחה שיש על חוק השירות הלאומי אזרחי שכבר היו ארבעה דיונים כאלה, לוודא שיש דיון שספציפית מטפל בבעיית בנות השירות העולות הבודדות.

עוד שתי נקודות בהקשר הזה – כשאנחנו אומרים שיש בנות שירות עולות, הן מסדירות את המעמד שלהן, כמעט כולן מגיעות בחודשי הקיץ, ואני פונה לסגן מפקד מיטב בהקשר הזה. זה נכון שיש שיפור מסוים, אבל בגלל שכל הבנות מגיעות בקיץ ואנחנו מעלים אותן בימים אלה, אני נוסעת לשדה לקבל טיסה עכשיו. הן לא יכולות להגיע לפני הקיץ. הן לא יכולות להגיע במרץ, שאנחנו נגיד להן 'טוב, תחכו שהפטור שלכן יוסדר עד שתתחילו את השירות הלאומי שלכן ב- 1 לספטמבר'. אין להן איפה להיות. השירות הלאומי לא נותן דירות שישה חודשים לפני שהשירות הלאומי מתחיל. לכן, אין להן ברירה אלא לבוא בקיץ. אנחנו צריכים לשבת - וזו באמת בעיה בירוקרטית טכנית שאנחנו יכולים לפתור אותה, כמו שציינת – איך אנחנו יכולים לוודא שברגע שיש להן תעודת זהות, ויש להן אותה היום בשדה, הן יכולות לפנות ללשכת הגיוס כדי לקבל את הפטור ואני בטוחה שעל ידי שיתוף פעולה אנחנו נעשה את זה מצוין.

את מכירה את הנציגה שלכן אצלנו?

כן. בוודאי. וזה כבר השתפר מאז. אבל בשנה שעברה אני חושבת שאני אישית קיבלתי עשרים פניות של בנות שירות שלנו שאני קיבלתי אותן בשדה, שלא קיבלו הכרה מלאה על שנת השירות שלהן בגלל שהן קיבלו את הפטור שלושה או ארבעה חודשים לאחר מכן ואמרו להן 'סליחה, שירתן רק שבעה או שמונה חודשים ולא 12 חודשים מלאים' על אף שהן התייצבו בעבודה כל יום. זו בעיה אקוטית, שאנחנו יכולים לפתור אותה ביחד.

עוד שני נושאים – אנחנו מקיימים יום סידורים לחיילים בודדים, שכולם מכירים, אנחנו עושים את זה בבית החייל פעם בשנה. מביאים את כל משרדי הממשלה יחד, כדי לאפשר לחיילים לטפל בכל הבירוקרטיה ביום אחד. אנחנו רוצים לעשות את אותו דבר לבנות שירות לאומי, אין סיבה שלא. אז אני כבר אומרת שאנחנו עובדים על זה לקראת השנה הבאה, ואנחנו נבקש מכל מי שיושב פה מסביב לשולחן להירתם למשימה הזאת.

בהקשר של האולפנים – זה נכון ואני חוזרת על הצורך – יש אולפן. זה נכון שמשרד הקליטה נותן אולפן. אבל זה לא אולפן שבנות השירות הלאומי יכולות להשתתף בו. ואז, סליחה, אבל מה זה שווה שיש אולפן? אז אם אנחנו רוצים שבנות השירות ישתמשו בשנה הזאת גם בשביל לשפר את העברית שלהן, צריך להקים עבורן אולפן שיתאים לצרכים שלהן.

אנחנו רואים טרנד ב'נפש בנפש' של בנות שמגיעות לבד בתור בנות שירות בודדות, והמשפחה שלהן מגיעה לאחר מכן. ולכן אני חוזרת על מה שאסנת אמרה. זה מעבר ל-רק 'בואו נטפל בבנות שירות בודדות', הן הנציגות, הן השליחות של המשפחות שאחר כך יגיעו ולכן יש לזה חשיבות מכרעת ובנות השירות שהן לא עולות –ובהקשר הזה אני רוצה להגיד, אמרנו שנדבר רק על עולות – ממה שאני רואה, 90% מהן עולות בסוף. אז אנחנו, אפילו נפש בנפש, אנחנו מתייחסים אליהן כמו עולות. זה שהן לא הסדירו את העלייה שלהן עם תחילת השנה, הרבה פעמים זה בגלל שהן רוצות לנצל את ההטבות כשהן יהיו אחרי ה שירות הלאומי, ואני יכולה להבין את זה.

אני אגיד לך מה הסיבה שאני רוצה להתמקד בעולות חדשות. בסופו של דבר – כמו שאמרת – שאנחנו צריכים לפנות, בראש ובראשונה, האחריות היא של המדינה. אני חושב שהמדינה היא אחראית לאזרחיה. לכן אני מוכן לקיים דיון על פוטנציאלים לאזרחות ישראלית, ואת זה נעשה בדיון נפרד.

זה נכון, אבל למעלה מ- 80% מ-300 הבנות האלה הן אזרחיות.

אין ויכוח על העובדה. אין ויכוח על המציאות. אני רוצה להגיע לסיכום מעשי יותר. ולכן התמקדות בעולות החדשות הוא לדיון היום.

שוב, זה הרוב המכריע. אבל זה נכון שיש בנות שירות שמגיעות בשבוע-שבועיים הקרובים, שבשבוע שעבר ביטלו להם 30 תקנים ממשרד החינוך כי גילו באמת שהן עוד לא הסדירו את המעמד שלהן.

אני מבטיח שנקיים דיון בנושא הזה במושב הבא. תודה רבה לך. יש לנו ארבעה דוברים, אני מבקש שתעשו את זה בתמצית. כעת אמילי אבבו סמנכ"לית C.N.E.F.

שלום לכולם. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו יושבים פה על נושא של בנות שירות עולות חדשות בודדות. אני אדבר רק על נושא הפטור. אני לא בטוחה שהפתרון הבירוקרטי הוא הפתרון. מה שצריך לחשוב על העובדה הזאת שאם זה לוקח קצת זמן והבחורה מביאה פטור באמצע חודש ספטמבר או באמצע חודש אוקטובר, או אפילו אם שלושה חודשים איחור, בגלל הבירוקרטיה שלא מאפשרת לה לקבל את הפטור, למה שבאופן טבעי לא נכיר בכל הימים שהיא עשתה שירות לפני? זאת שאלה שאני לא מבינה. אני לא מבינה למה היו בשנה שעברה ושנים קודמות ולפני עשר שנים אותו דבר, בנות ששירתו 12 חודשים שלמים, כל הימים האלה, ובגלל שהבירוקרטיה לא נתנה להם לאפשר לסדר את הפטור כמו שצריך, בסוף השירות הן לא מקבלות הכרה, שזה אומר שהן לא מקבלות את הסטטוס של חיילת משתחררת.

יש תשובה?

בוודאי, אסור לה לעשות שירות לאומי לפני - - -

לא, אבל אחרי שמקבלים את הפטור,

אני מנהל אגף תקציבים ברשות. היא לא יכולה להיקרא 'בת שירות' על פי חוק מכיוון שאין לה את הפטור. ברגע ש אנחנו לא קיבלנו את הפטור מצה"ל, היא לא יכולה לעשות שירות. זה שאנחנו מאפשרים, ומה שאמר שר שרון לפני, שיש את הנוהל של השלושה חודשים, זה שאנחנו יצרנו את הנוהל הזה של השלושה חודשים לקלוט את אותה מיועדת לשירות עד שהיא תקבל את הפטור, נועד כדי לאפשר לה לתפוס את המקום ובגלל בעיות בירוקרטיות שלא יוציאו אותה מהמקום. אבל מבחינת זכויות - היא לא זכאית לעשות שירות, היא לא נחשבת בת שירות, היא נחשבת מתנדבת אחרת אבל לא בת שירות לאומי. בהגדרה החוקית היא לא יכולה להיות.

ההנחה הסמויה היא שהפטור הוא אוטומטי, והפטור הוא לא אוטומטי. צריך לבחון האם היא כשירה או מתאימה. קודם כל צריך להיות שירות צבאי, ואם היא לא כשירה- אז.

תמשיכי בבקשה.

אני נורא שמחה לשמוע שיש עניין של שלושה חודשים, אבל אני פניתי אליך כבר, מוטי, כמה פעמים בנושא הזה ואני לא מקבלת קידום רציני בנושא, לא מהמינהלת ולא מגוף אחר. זאת אומרת שיש בנות היום, ואם אתה אומר שיש שלושה חודשים,

לא, שלושה חודשים כדי לתפוס מקום. יש נוהל כזה שהיא חותמת בגוף המוכר שהיא לא מקבלת זכויות כי היא לא בת שירות, אבל אי אפשר להכיר רטרואקטיבית מכיוון שהצבא לא נתן לה פטור והיא לא נקראת בת שירות.

אני מבינה את כל החוקים, אבל זה משהו שהוא בלתי נסבל. היא עבדה שלושה חודשים ולא רוצים להכיר בזה. אז זה לגבי העבודה שאנחנו עושים עם לשכות הגיוס, אני עובדת בארגון שמטפל בעליה וקליטה של עולים מצרפת והקיץ אני בקשר עם 150 בנות דוברות צרפתית שעלו לארץ בסוף יוני ואנחנו עובדים איתן ממש בליווי פרטני לכל אחת ואחת בלשכות הגיוס, כדי לעשות את התהליך הזה הכי מוקדם שאפשר בשנה, שזה אומר בתחילת יולי, בשבילן, וכדי שהן יקבלו את הפטור לפני סוף אוגוסט – לפני תחילת השירות.

אני רוצה להגיד שיש לשכות שממש משתפות פעולה, אבל יש לשכות שלא פותחות את הדלת בכלל. אז צריך פשוט שההוראה הטובה לעזור, פשוט תרד למטה. כי כשמגיעים בכניסה ללשכה והחייל שם עומד ואומר 'את לא נכנסת, את לא במערכת', בת השירות העולה החדשה לא מדברת עברית, לא מבינה מה קורה, והיא נמצאת שם לבד או לא יודעת באיזה מקום, ולא נותנים לה להיכנס. אז איך זה יכול להיות שבלשכת הגיוס בירושלים אנחנו עברנו 80 תיקים בלי שום בעיה, באמת, עם קשרים מאוד טובים והכל היה יפה ומגיעים ללשכת גיוס, נגיד בחיפה, ובת השירות לא יכולה להיכנס ללשכה. ואז בגלל זה היא לא תעשה שירות לאומי. זו בעיה. אז צריך למצוא פתרון. או לתת להן אפשרות להיות באיחור או פשוט שטכנית יהיה אפשרי לקבל פטור מיידי.

תודה. הנושאים ברורים. ניתן לעוד דוברים להתבטא ונסכם את הדיון. בבקשה פנינה, מנכ"לית ארגון Here Next Year

אני מנכ"לית עמותה חדשה שנקראת HERE NEXT YEAR. אנחנו עוזרים לתלמידים מארצות דוברי אנגלית שפה לשנה בארץ אחרי תיכון, אם ההחלטה שלהם להישאר בארץ אחרי השנה הזאת, האם לעשות צבא, שירות לאומי או אוניברסיטה. אנחנו עוזרים להם גם לתת להם את כל המידע, גם להתחיל לבנות איתם גרעין של אנשים שנשארים בארץ ביחד.

אני פה גם כמייצגת בנות שירות מארצות דוברי אנגלית שבאות בעוד שלושה שבועות, הן מגיעות לשרת בשירות לאומי וגם כמישהי שעשתה שירות לאומי כבודדת בלי תעודת זהות – כמתנדבת, ואז עשתה עלייה, שלוש שנים אחרי שעשיתי שירות לאומי, עשיתי ב'בית ילד' בנתניה והעובדה שעשיתי שירות לאומי והעובדה שאני גרה פה, עובדת פה, נשואה, עומדת ללדת בעוד כמה חודשים תינוק ישראלי, אך ורק בגלל שעשיתי שירות לאומי והייתה לי האפשרות לעשות שירות לאומי כמתנדבת בזמן הזה שאני רציתי להחליט אם לחזור לארצות הברית או לעשות עליה.

אני יודעת שזה לא הדיון הספציפי הזה, אבל יש לנו הרבה בנות שאמורות להתחיל שירות בעוד שלושה שבועות שעכשיו הן מקבלות טלפונים מהרכזות שלהן שאומרות להן 'אה, אולי לא לקנות כרטיסים לבוא לישראל כי אנחנו לא יודעים אם יהיו לכן תקנים'. אני לא יודעת המושב הבא, אבל אני לא חושבת שזה יכול לחכות עד אז, כי יש בנות שעכשיו חושבות שהן צריכות ללכת לאוניברסיטה בארצות הברית כי אין להן עכשיו את האפשרות לעשות שירות לאומי וזה ממש דחוף לשבועות הבאים לטפל בעניין הזה.

ליאורה כהן בבקשה. ליאורה קיבלה אות הצטיינות ממנכ"ל רשות השירות הלאומי האזרחי. כל הכבוד.

שלום. קוראים לי ליאורה כהן. אני עולה מצרפת שלוש שנים עכשיו. אני מסיימת בעוד כמה שבועות שנה שניה של שירות לאומי. אני ממש שמחה גם שהגעתי לארץ בתור עולה וגם לתרום. כשהגעתי אמרתי שאני רוצה לתת למדינה שלי, ואני רוצה עכשיו כשאני שייכת לפה, אני רוצה לתרום. לא בתור חיילת, כי אני דתיה, ואני יודעת שזה בעייתי, אמרתי 'וואי יש שירות לאומי אז אני אלך לזה'.

כמו שאמרתי קודם, הגעתי יותר לתרום ולא לקבל, אבל אני חושבת שאם יש תנאים יותר טובים ואם אנחנו משפרים את המצב של השירות הלאומי בכללי ושל הבודדות במיוחד, זה יגרום ליותר בנות לעשות שירות לאומי.

אמרו כבר הכול אבל אני חוזרת על כמה דברים – השירות ממש עוזר להיקלט בחברה. יש בנות רבות שבאות ולי אישית זה נתן עזרה בשפה, נתן עזרה להיקלט בשפה ואני אוכל להיכנס בקלות רבה יותר לחיים האמתיים עכשיו. עוד כמה דברים שאמרו קודם , ממש חשוב לי לומר – על יום הסידורים. אחי עכשיו בצבא, הוא גם התגייס לא לפני זמן רב וראיתי אותו לפני כמה שבועות ואז הוא אמר לי 'כן, קיבלתי יום סידור', כל חודש יש לו יום סידור לסדר את כל הדברים עם הבירוקרטיה והכל. אמרתי 'מגניב, למה אין לנו את זה'. אני אומרת דוגמה אישית – עכשיו אני צריכה להירשם ללימודים ו אני עומדת אולי לאבד את המקום שלי בלימודים אפילו שהתקבלתי, כי אין לי זמן לטפל בזה. אין לי שעות, והם לא עובדים אחרי שש בערב וגם לא עובדים לפני תשע בבוקר, ואלה השעות שאני עושה, אז מאוד קשה.

אין איזה גוף שעוזר לבנות השירות, אחרי סיום השירות להשתלב בחברה?

בשביל הצרפתיות זה ה- CNEF.

הם ממש עוזרים, אני ממש מודה לכל העמותות המקסימות, אבל לפעמים זו גם הבת עצמה שצריכה לפנות ללימודים. ואם היא לא עושה בעצמה, מישהו אחר לא יכול לעשות את זה במקומה. אני אחזור על נקודות נוספות: הבחינה הכספית והחופשות, וזה הדירות. כל מה שאמרו.

תודה. רוזאן לאופרט מעמותת העלייה אנגלס.

שלום. זו לא עמותה. אני אדם פרטי, אני עולה חדשה שלוש שנים אז אני מתנצלת על העברית שלי. תודה רבה ושלום לכולם. אני אמא של בת שעשתה את התכנית 'נעלה' והיא עשתה עלייה אחרי שהיא סיימה את 'נעלה'. והתגייסה. מאוד אוהבת להיות בצבא ואם היא יכולה להמשיך עד סוף החיים, היא ממש אוהבת את הצבא. אבל בין 'נעלה' והצבא, גיליתי שיש איזה שהוא GAP. היא הייתה גרה בפנימייה, והייתה צריכה לחכות עד שהיא מתגייסת ולא היה לה איפה לגור, איפה להיות, למי לפנות, את מי לשאול, מי שיעזור.

אני מצאתי פתרון - אבל יקר, השכרתי לה דירה. עדיין הייתי בדרום אפריקה, אבל מצאנו את הפתרון. לפני שלוש שנים עשיתי עלייה והתחלתי לעבוד, הייתי מנהלת בקופת חולים עם עובדים זרים. אבל בגלל שהייתי בתוך הקהילה בדרום אפריקה וכולם שם מכירים אותי, עבדתי עם הסוכנות היהודית, הייתי גם נציגת 'נעלה' כי רציתי לתת לכמה שיותר ילדים את האפשרות וההזדמנות לבוא ולעשות את התכנית. אמרתי 'טוב, איך אני אעשה את זה, אני אהיה הנציגה' וזה מה שעשיתי. הבאתי ילדים לארץ ופתאום אנשים התחילו לפנות אלי עם בעיות כדי שאעזור להם. הבנתי שיש כל כך הרבה אנשים שממש צריכים עזרה ואני לא יכולה גם לעבוד וגם לעזור. כי זה לא הולך ביחד.

החלטתי שזהו – אדם אחד חייב לעשות משהו. ואני לא עשירה, יש לי דירה 40 מ"ר. כל הזמן יש חיילים בודדים שבאים ואוכלים וישנים. יש לי סלון ומיטה שנפתחת, ואין לי בעיה. וזה מה שקורה. אבל כדי שאני אוכל לתת את האוכל והמים החמים וכל הדברים האלה, אני חייבת להיות גם 24 שעות, אני לא יודעת מי יתקשר אלי ויגיד 'הנה, אני בא ואני מביא איתי עוד חייל בודד', אני חייבת שיהיה כל הזמן אוכל. תכלס אני צריכה עזרה. אני מבקשת מכם לתת לי לעזור לחיילים, לעולים חדשים שאין להם מענה, אין להם עזרה ואין להם למי לפנות באנגלית. כאילו מתקשרים, 'לאנגלית לחץ 3 ' – ואין מענה. אז בבקשה תעזרו לי.

אני היועץ המשפטי של הרשות לשירות לאומי אזרחי. רק מילה על האספקט החוקי בהקשר למה שאמרה הגברת מעמותת 'כנף' לגבי נושא הפטור. כמו שאמר גם נציג מיטב, היום המצב החוקי הוא שאפשר להגיע לשירות הלאומי רק אחרי פטור, ויש לזה גם רציונל כפי שפירט פה נציג הצבא. יש הגיון מסוים. לכן כל מי שמתחיל לפני - התקופה הזאת לא נחשבת לו כשירות לאומי. אבל אנחנו היום, כפי שצוין פה, נמצאים באמצע הליך חקיקה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות. היום יושבים שם בהכנה לקריאה שניה ושלישית.

בהצעת החוק כפי שעברה בקריאה ראשונה כן ניסינו לתת מענה לנושא הזה. יש שם סמכויות שניתנות לשר האחראי כן לאפשר לאוכלוסיות שאינן אזרחיות המדינה לעשות שירות לאומי. זה לא כתוב ככה, זה רק מאפשר לו את האפשרות, הכנסנו את זה באמת מתוך מחשבה על האוכלוסיות האלה, זה עוד לא עבר, זה עוד לא תקף. אנחנו מקווים שבעתיד אכן יבוא פתרון לנושא הזה.

תודה רבה. אני חושב שכל מי שרצה לדבר דיבר

אפשר לומר מילה?

התכוונתי למי שרשום פה ודיבר, לפחות. אני לא אפתח עכשיו את הרשימה. אני מצטער. אני צריך לתת קודם ליוזם הדיון לומר כמה דברים לפני שאני מסכם.

זה בדיוק הדיון שרצינו לקיים. אני אישית למדתי רבות היום, וזו ראשית של דרך. אפשר להצביע על מספר בעיות – הבעיות הכספיות, השכר, התנאים, האולפנים, העיכובים, הסחבת, העיכוב בשלושה חודשים בקבלת הפטורים. חלק ניתן לתקן דרך התקנות חלק דרך החקיקות, אבל דעו לכם, עכשיו אתם על המפה, על הרדאר כפי שאומרים.

אני הראשון לומר שלא הייתי בקיא, לא ידעתי, ואני חושב שיש לנו כאן הזדמנות שהיא מוחמצת, באמת לתרום למדינה רבות, להעשיר את המדינה. מדובר על נכס לאומי וצריך למקסם אותו. אז תודה רבה לכל המשתתפים, תודה ליושב הראש, תודה לדב ולכל המשתתפים בדיון. תודה.

תודה רבה. אני אסכם ועל בסיס הסיכום אבקש גם שמנהלת הוועדה תקרא את החלטות הוועדה או את סיכום הדיון, מה שאנחנו צריכים לעשות.

אני חושב שהדיון היה מאוד מאוד חשוב, ואני מברך אותך על היוזמה. זה דיון שהתחלנו, נמשיך את זה, הייתי מסכם את הדיון בשש נקודות – נקודה אחת – למדנו שיש בעיה ברמת ההכנסה של העולות החדשות בנות השירות הלאומי. הכנסה לא מספיקה, ולכן אנחנו צריכים להתייחס לנקודה הזאת.

הדבר השני – ימי חופש לא מספיקים. זו נקודה שצריך להתייחס אליה. הדבר השלישי – הבירוקרטיה לקבלת פטורים. אין מחלוקת בעניין ההליך אבל הבעיה היא הבירוקרטיה ולכן יש להוריד את החסם הבירוקרטיה. הדבר הרביעי – השפה מגבילה בקבלת התקנים. לכן משרד הקליטה צריך להתגייס לזרז וללמד אותן וגם לא צריכה להיות סיבה להגביל אותן מלקבל את התקנים, הרי יודעים שהם עולים חדשים, הם הולכים ללמוד עברית.

נקודה חמישית – כיון שהמדינה לא לקחה אחריות ולא הסדירה את זה בחוק, הנושא נופל בין הכיסאות ואז יש עמותות, כל העמותות באמת מנסות לעזור כמיטב יכולתן. לכן בראש ובראשונה האחריות היא על המדינה ולכן יש להסדיר זאת בחוק.

הדבר השישי שמאוד מקומם אותי ואני בטוח שאת כולנו – הגזענות והאפליה נגד בנות שירות עולות חדשות מאתיופיה. כך שמענו מהמנכ"ל. זה לא צריך להיות פה, כי אנחנו עם אחד ובתופעה הזאת צריך להילחם ולמגר אותה ואני קורא למשרדי הממשלה להחרים את המשרדים האלה, את הגופים האלה. לא צריך לשתף אותם. זו תהיה הכחשה. ואנחנו מכסים את הגזענות ובזה אנחנו צריכים להילחם כולנו ביחד.

על בסיס שש נקודות אלה אני מבקש ממנהלת הוועדה שתקרא את הסיכום שלנו, במה אנחנו פונים לרשויות. בבקשה.

הוועדה קוראת לרשות לשירות לאומי אזרחי ולמשרד האוצר להקצות תקן מיוחד לעולות חדשות בכלל ולעולות חדשות בודדות בפרט. להגדיל את הכנסתן, את מכסת ימי החופשה.

הוועדה קוראת לצה"ל להסדיר את זירוז מתן הפטור לצעירות עולות.

הוועדה קוראת למשרד ה עליה והקליטה להגביר לימודי עברית לבנות השירות הלאומי העולות ובמידת האפשר שיהיה אולפן ערב.

הוועדה קוראת לרשות לשירות לאומי למסור לה ללא דיחוי את זהות המוסדות שלא קיבלו מתנדבות שירות לאומי יוצאות אתיופיה. כמה מקרים היו בשנה האחרונה ואילו צעדים נקטה הרשות נגד מוסדות אלה. אני מבקש לפעול להוקיע ולמגר את הגזענות כלפי יוצאות אתיופיה.

הוועדה מבקשת לקבל מהרשות לשירות לאומי נתונים כמה מתנדבות עולות חדשות יש, ומאילה מדינות. כמה מכל מדינה.

הוועדה פונה לוועדת העבודה והרווחה בבקשה לעגן בחוק השירות ה אזרחי לאומי מעמד לבנות שירות לאומי עולות חדשות ועולות בודדות.

הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.