הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 428

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 13:00

קשיים בהפקדת סכומים פנסיוניים בגופים המוסדיים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

באסל גטאס

זהבה גלאון

יצחק וקנין

מיקי לוי

דוד אמסלם

בנימין זאב בגין

יהודה גליק

אורלי לוי אבקסיס

רחל עזריה

שולי מועלם-רפאלי

סתיו שפיר

הראל שרעבי - סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

יניב פרץ - מנהל מחלקת ביקורת, אגף שוק ההון, משרד האוצר

חגי בנימין - מנהל מחלקת קופות גמל, אגף שוק ההון, משרד האוצר

חילמי שעבאן - רו"ח, מחלקת ביקורת חיסכון פנסיוני, אגף שוק ההון, משרד האוצר

יהונתן מלצר - מנהל תחום שכר ותנאי שירות, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

חיים אבידור - חשב הכנסת

טובה חכימיאן - מנהלת תנאי שכר, הכנסת

רפי דורפמן - סמנכ"ל ההתאחדות איגוד חברות הביטוח

אפי סנדרוב - מנהל כספים ומשנה למנכ"ל מגדל, איגוד חברות הביטוח

אריה אברמוביץ - נשיא לשכת סוכני הביטוח

שלומי לויה - עו"ד, היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר

עקיבא קלימן - יו"ר פורום מנהלי הסדרים פנסיוני, איגוד לשכות המסחר

אורי צלאח - מנכ"ל מלם שכר

רון פולקמן - מנהל פרויקטים, מלם שכר

יוליה מרוז - מנכ"ל איגוד בתי השקעות

רם כהן - מנהל המחלקה הפנסיונית, חילן טק

עמית כהן - המחלקה הפנסיונית, חילן טק

אלעד הוכמן - מגמה ירוקה

חיים שיקו

דב טנצר

שלום קוטלר

מרסל דדון

אחינועם לבקוביץ'

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מנהל הוועדה: טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

קשיים בהפקדת סכומים פנסיוניים בגופים המוסדיים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

במהלך החודש האחרון התחלנו לקבל מכתבים מחברות הביטוח להן אנחנו מפרישים את הכספים הפנסיוניים של העובדים, מכתבים שהם מאוד מאוד לא נעימים. מכתבים בהם הם מודיעים לעובדים הודעה אחרונה לפני ביטול הפוליסה, היות והמעסיק הפסיק לשלם את כספי הפנסיה שלהם והוא לא משלם להם גם את הכספים שנוכו מהעובד וזאת לאחר שכבר נשלחו הודעות למעביד, דברים ששום דבר מהם לא נכונים.

כמובן שבאו אלינו עובדים – ואני רוצה להגיד לכם שחלק מהעובדים הם עובדים שיש להם ביטוחי חיים או פוליסות של שניים, שלושה וארבעה מיליוני שקלים, יש עובדים שיש להם את אובדן כושר העבודה – ומודיעים להם שמבטלים להם את הפוליסה, בנוסף לחיסכון הפנסיוני מבטלים להם גם את הביטוח של הריזיקו וזה דבר מאוד מאוד לא נעים.

חמור. אם קורה משהו למישהו, הוא נשאר בלי כלום.

כן. התחלנו לחקור את הנושא הזה וקיבלנו את זה בהפתעה היות ומינואר שנה זו התחיל הליך מסוים שבמידה ומשהו לא בסדר בהעברת הכספים, אנחנו אמורים לקבל היזון חוזר מחברות הביטוח על כך שיש איזושהי בעיה וכמובן שלא קיבלנו.

בתהליך הזה יש ארבע חוליות. יש את המעסיק שכמובן אלה אנחנו שאנחנו מעבירים את הכספים, יש גורם מתפעל שהוא למעשה זה שגורם לכך שהכספים יעברו הלאה לחברות הביטוח בצורה מסוימת של רשומה או שיטה אחודה שנקבעה, יש חברת תוכנה שהיא עשתה את התוכנה לצורך הנושא הזה וכמובן יש את הגופים המוסדיים שאצלם נמצאים הביטוחים הפנסיוניים.

התחלנו לברר אצל כל אחד ואחד. התחלנו כמובן מהחשב הכללי שהוא למעשה עשה את כל המבנה הזה עבור כל המוסד הציבורי והוא אמר שיש בעיות. לא קיבלנו בדיוק תשובה מובנית. פנינו לגורם המתפעל והגורם המתפעל אמר שחברות הביטוח לא ערוכות לשיטה החדשה.

זה לא היה אמור לקצר את כל התהליך?

פנינו לחברות הביטוח וחברות הביטוח אמרו שהגורם המתפעל לא מעביר את זה כמו שצריך.

בינתיים איפה הכסף?

הכסף שוכב באיזשהו חור שחור באיזשהו מקום.

מדהים.

בחברות הביטוח. הוא שוכב שם. הוא לא מיוחס לעובדים. הכסף נמצא אצלן אבל הוא לא מיוחס לעובדים והעובדים מקבלים מכתבי איום שמבטלים להם את הפוליסות כי חברות הביטוח לא קיבלו את הכסף.

בצר לנו פנינו לסוכני הביטוח. סוכני הביטוח, מעבר לעובדה שלפי השיטה החדשה שלהם אסור להם לטפל בהעברת כספים, הם בעצמם לא הצליחו להתגבר על הבעיה.

סרבלנו את המערכת.

בסדר. בואו נתחיל לברר את הדברים.

לא יודעים איפה להכניס את הכסף תחת העמודה הנכונה.

זה שיש קשיים בהרצה, זה בסדר אבל צריך לראות.

לא. כאן משהו לא תקין.

האמת היא שלאחר ששמעו שמתקיימת הישיבה הזאת, פתאום התחלנו לקבל טלפונים שנגיד להם בדיוק מי, תגיד לנו בדיוק מה וכולי.

ואם זה קורה כאן, מה מבטיח לנו שזה לא קורה במקום אחר?

אני קראתי בעיתון שיש מיליארד וחצי שקלים ששוכבים בצורה כזאת שלא משויכים לעובדים.

בוא נתחיל לברר את זה. ראשית, אני מודה לך על שהעלית את העניין הזה. זה נשמע דבר לא בסדר. זה נשמע דבר חמור.

אריה אברמוביץ', בבקשה, יש לך מה לומר?

כן. תודה כבוד היושב ראש. קודם כל, אני שמח על הדיון. אני כתבתי כבר כמה מכתבים לכבוד היושב ראש בנושא הזה, כבר לפני כמה חודשים והתרעתי על מה שקורה גם בנושא של המסלקה וגם בנושא של ממשק מעסיקים.

נכון.

האמת היא שהם הזהירו אותנו עת חוקקנו את החוק. הם הזהירו אותנו שזה מה שיקרה ואכן זה קרה.

נכון מילה במילה.

ביטלו אותם כאילו הם מחפשים לשמור על הדייסה שלהם.

תודה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

אני פשוט זוכרת את זה.

תגיד לנו לגבי מה שהעלה החשב של הכנסת.

אנחנו מודעים לעניין הזה. אנחנו גם קיבלנו, גם מחברי כנסת שמבוטחים דרך סוכני ביטוח, את ההתרעות האלה שחשב הכנסת מדבר עליהן. אנחנו בעצמנו מנסים לעזור גם לחברות המתפעלות שהן בעצמן לא יודעות מה לעשות עם זה ולנסות לשייך את הכספים. אנחנו פנינו לפיקוח. רק לפני שבוע ישבתי עם הראל ועם המפקחת. הם דאגו לפרסם בעיתונים – בגלובס מיום שישי - שתשעים אחוזים עובד כמו שצריך אבל ההם שכחו לומר שתשעים אחוזים לא עובד כמו שצריך אלא אולי עשרה אחוזים עובד כמו שצריך אבל זאת הכותרת מגלובס האחרון.

אתם יודעים - - -

אנחנו לא יודעים בעצמנו בכאוס הזה שנוצר בענף עם כל הכספים האלה, אנחנו התרענו על זה לא פעם ולא פעמיים ואנחנו לא יודעים אפילו איך לפתור את הבעיה.

תודה.

לא עשינו הוראת שעה כדי לבחון איך זה מתנהל?

אני רוצה לציין דבר אחד. אנחנו הגשנו בג"ץ עם צו מניעה גם בנושא של המסלקה וגם בנושא של ממשק מעסיקים. לצערי הרב הדיונים נדחו לדצמבר. אנחנו ממשיכים לקבל תלונות יום יום וגם כרגע.

תודה. הראל שרעבי.

צהרים טובים. אני רוצה להתחיל כדי שכולנו נהיה על אותו מצע של מציאות ולהסביר במה מדובר. לא מדובר על חקיקה שעברה כאן אלא מדובר על תקנות שהן ביסודן יותר טכניות ומסדירות את האופן שבו מעסיקים מדווחים לכל הגופים, לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה, לחברות הביטוח, על ההפקדות שהם מפקידים עבור החוסכים.

אני אזכיר במספרים. מדי חודש סכום ההפקדות שעובר מהמעסיקים אל הגופים המוסדיים הוא כחמישה מיליארד שקלים. הכסף הזה כמובן לא עובר ככה אלא הוא עובר עם סט מידע מלא שהוא מאוד מאוד רלוונטי וחיוני לצורך זכויות העובד. זאת אומרת, יש שם מידע על כמה מתוך הכסף הזה הוא כיסוי ביטוחי, כמה הוא פיצויים, כמה הוא תגמולים, מה השכר של העובד. כל הדברים האלה הם סופר קריטיים גם לזכויות הביטוחיות של העובד וגם בבוא היום, כשהוא ירצה למשוך את הכסף הזה, הוא יוכל לדעת מה שייך למה, מה כללי המיסוי שחלים על מה.

לכאורה בדומה למשכורת של כל עובד שכיר שעוברת מדי חודש לבנק, גם הכסף הזה עובר מדי חודש לקופות הגמל אלא שיש כאן הבדל אחד מהותי ומשמעותי מאוד. בשונה מהמשכורת בבנק שאותה העובד רואה מדי חודש, ואם הוא לא רואה את המשכורת - הוא מרים דגל מיד, אם ההפקדה לקופת הגמל לא מתנהלת כמו שצריך – את הדגל הוא ירים אולי בעוד שלושים שנים כשהוא ישים לב לדבר הזה. ביום יום כל אחד מאתנו יודע להגיד, הוא עוקב אחרי חשבון הבנק שלו, אבל לא עוקב אחרי ההפקדות שמבוצעות לקופות הגמל.

אם לא היו שולחים לו מכתב שלא הפקידו, הוא גם לא היה יודע.

אני רוצה להשלים את הרקע כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. בפברואר השנה נכנסו לתוקף תקנות שהותקנו כבר לפני כמעט שנתיים. זאת אומרת, היה לשוק כשנה וחצי להיערך לשינוי הזה שנכנס לתוקף בפברואר. התקנות פורסמו לפני שנתיים, באוגוסט 2014.

אתם בדקתם שהם ערוכים?

עוד רגע. תכף אני אענה לכל. נתנו שנה וחצי לגופים. הגופים, זה אומר גם לגופים המוסדיים וגם למעסיקים. אני מזכיר שיש כאן בתוך התהליך הזה שני צדדים.

זה לא מדויק מה שאתה אומר. אתה מטעה את הנוכחים.

לא הפרעתי לך לדבר גם כשהטעית כאן את הנוכחים. תרשה לי בבקשה להשלים את דבריי.

באוגוסט 2014 פורסמו התקנות ונכנסו לתוקף בפברואר. זה אומר שמפברואר השנה מעסיקים מעל מאה עובדים מחויבים לדווח באופן שהתקנות קובעות.

עכשיו אני רוצה להסביר מה היה לפני כן. מה היה לפני התקנות ומה הייתה המוטיבציה להתקין תקנות.

דבר ראשון, לא היו כללים איך מדווחים. כל גוף קבע את הכללים שלו, מעסיק היה צריך לדווח לגוף אחד באופן כזה, לגוף האחר באופן אחר, אם המעסיק היה מספיק חזק – אולי הוא היה מצליח ליישר את הגופים, אבל אם הוא חלש – היו מכופפים אותו. הייתה בוקה ומבולקה בהקשר הזה.

הדבר השני, הייתה עבודה ידנית מרובה, שימוש בניירות. כל אחד מאתנו מבין שכאשר אנחנו מדברים על חמישה מיליארד בחודש, אלה מיליוני רשומות וזה פוטנציאל לטעויות בלי סוף ואני מזכיר שוב פעם שלא בהכרח יש מישהו שעוקב אחרי הדבר הזה מדי חודש כדי לראות שהדברים נקלטו כמו שצריך.

הדבר השלישי, הגופים גם לא חויבו להחזיר שום היזון למעסיק. המעסיק שולח כסף, מיליונים, מאות אלפי שקלים, לא משנה כמה, שולח דיווח ואף אחד לא מחויב להגיד לו: אדוני, נתקבל, נקלט כמו שצריך, כמו שדיווחת כך קלטנו, הרשומה הזאת לא בסדר, או זאת כן בסדר. אין כללים.

הדבר האחרון הוא שגם לא הייתה חובה ליצור קשר בין הכסף שהמעסיק מעביר בחשבון הבנק לבין הדיווח שהוא מדווח על זכויות של מיליון שקלים כאשר בפועל הוא העביר 900 אלף שקלים. לך תמצא ותבין למה.

מה אתה מציע לעשות?

רגע. זה היה הרקע לפני. באו התקנות והגדירו באופן מאוד ברור מה המידע שהמעסיק חייב להעביר מדי חודש לגופים. את זה הוא חייב, דברים אחרים יכול להיות שהוא לא חייב כי לפעמים גופים הכריחו אותו להעביר מידע שאין לו מושג לגביו. המידע שהוגדר שהוא חייב להעביר זה מידע שנגזר מתוך מערכות השכר, מה השכר של העובד, מה שיעורי ההפרשות, כל מה שהמעסיק אמור לדעת. את כל זה הוא אמור להעביר לגופים המוסדיים.

הדבר השני שנקבע בתקנות הוא שכל המידע הזה על מיליוני הרשומות שעוברות מדי חודש עובר באופן ממוכן ובמבנה אחיד. זה לא שכל אחד עושה מה שהוא רוצה.

הראל, אני לא מקיים דיון כזה. צריך לתת לזה יותר זמן.

חשוב שחברי הכנסת יבינו במה מדובר.

לא זאת מטרת הישיבה. אני שואל האם יש פתרון לבעיה הזאת, למצוא את הכסף.

להבנתנו ההר כאן מוליד עכבר.

דבר ראשון באמת הוא מה ההיקף.

עוד רגע נגיע לזה. אני רוצה להשלים את הדברים.

מה ההיקף, זה חשוב.

עכשיו עושים את זה לפי הספר אלא שאף אחד לא רושם את זה בספרים.

הדבר השני, התקנות קובעות שהמידע הזה לא עובר כל אחד איך שהוא רוצה בניירות משורבטים באופן כזה או אחר, אלא יש קובץ אלקטרוני במבנה מאוד ברור שכולם מדברים דרכו, כך שהעסק הזה יהיה יותר יעיל לשני הצדדים.

הדבר האחרון שהוא בעינינו אחד החשובים מתוך החובות שהתקנות מכילות הוא שגוף מוסדי חייב להוציא למעסיק תוך פרק זמן מאוד ברור היזון חוזר שאומר קלטתי, לא קלטתי, מטפל, לא מטפל. המצב שהיה לפני כן, המעסיק היה שולח את הדיווח דרך מתפעל כזה או מתפעל אחר ומבחינתו הוא עשה את שלו, שלח את הדיווח והגוף המוסדי אומר שזה מה שקיבלתי וכל אחד מהם טומן את הראש בחול והעובד באמצע בעוד ארבעים שנים יתעורר ולא יהיה לו למי לפנות.

הראל, אתה יכול להציע לנו פתרון?

הפתרון מתחולל כל הזמן. אני מדלג לסוף.

כן. זה לא נושא הדיון.

זה הנושא.

לא. אני שואל האם אפשר למצוא פתרון לבעיה שהעלה חיים אבידור.

אפשר קודם לשאול מה ההיקף? כדי שנדע על מה אנחנו מדברים.

כן. אתה יודע להגיד?

קרוב למאה אחוזים מהכסף נקלט. אלה הנתונים שאנחנו אוספים.

איך זה יכול להיות? יש לך כאן מדגם מייצג.

אני אענה. באופן נקודתי אנחנו נמצאים - - -

אני רק רוצה לומר מילה. הכנסת היא מדגם מייצג כי יש כאן הרבה עובדים ויש קרנות פנסיה שונות. זאת אומרת, זה לא שבדיוק נפלנו על איזה קרן ספציפית שהיה לה איזה מסלול ספציפי. בכנסת יש הרבה עובדים ויש קרנות שונות, ואם לכולם יש בעיה, זה אומר שיש בעיה רוחבית וזה לא יכול להסתדר עם זה שמאה אחוזים מהכסף עברו.

אני אענה. הזכיר חשב הכנסת את המכתבים שקיבלו העובדים. המכתבים האלה, מבדיקה שלנו, יצאו בטעות.

מקרנות פנסיה שונות יצאו כולם בטעות? זה לא סביר.

אני אסביר למה. אגב, אני לא בטוח שזה מגופים שונים.

שלושה גופים.

כפי שחברת הכנסת בירן אמרה התהליך הזה הוא תהליך מיכוני מאוד, רחב, ויש לו תהליכים שהוא עובר. מאחר שאנחנו מבינים שבחודשים הראשונים לוקח לחברה יותר זמן לזהות - - -

למה הם שלחו את המכתבים האלה?

הכסף לא הולך לאיבוד. תהליך הזיהוי לוקח קצת יותר זמן מכוח חבלי הלידה ומחלות הילדות.

אתם יכולים להבטיח רשת ביטחון שאם קורה איזשהו מקרה ביטוחי בזמן הזה, לא יהיו טענות שאין כיסוי?

גם בלי שאני אגיד, זה המצב.

ההוראה שלהם הייתה צריכה להיות ברורה ומכיוון שיש כאן מערכת בהרצה, הם לא יכולים בכלל לשלוח את המכתבים האלה.

יש הוראה בדיוק כזאת. היא יצאה לפני שלושה חודשים ואמרה לגופים שמאחר שזאת מערכת בהרצה, אתם לא מוציאים לאף - - -

תגיד לאותם גופים שיוציאו מכתבי ביטול כי אנחנו עומדים בפרונט.

נכון.

אנחנו מטפלים. אנחנו הוצאנו, כפי שחברת הכנסת בירן אמרה, לגופים בדיוק מהסיבה הזאת מכתב שאומר להם שאתם לא רשאים להוציא לאף עובד מכתב שאומר לו כאילו יש לו פיגור לפני שווידאתם שהכסף לא אצלכם. יש כמה גופים שחרגו וזה מטופל.

אבל החשב אמר שלא היה לו עם מי לדבר.

איך זה מטופל?

הוא אמר שלא חזרו אליו.

טוב שפעלתם כפי שפעלתם ועכשיו יש מצב והשאלה היא מה עושים אתו.

שוב, אנחנו עוקבים. אנחנו מדברים עם כל המעסיקים ועם כל הגורמים שמטפלים בתהליך הזה, בין אם אלה מעסיקים, בין אם אלה לשכות שכר, בין אם אלה הגופים. כל מקרה שבו אנחנו מזהים שמישהו פעל שלא כשורה, אנחנו מטפלים בו ומטפלים בו בכל הכלים שיש לנו, בין אם זה להגיד למעסיק שהוא לא דיווח כמו שצריך ואתה צריך לדווח כמו שצריך או לומר לגוף שהוא היה צריך לקלוט ודחה לחינם. אנחנו שם כל הזמן ואנחנו עוקבים גם אחרי הגופים.

אני רוצה גם תשובה למקרה הספציפי הזה בגלל שהוא כל כך מייצג. שלושה גופים שונים בטח עם עשרות, אם לא מאות, עובדים.

לא כל העובדים העבירו לנו את כל המכתבים.

עקיבא קלימן, ביקשת רשות דיבור, דבר אבל ממש בקצרה כי אני רוצה לסיים. אנחנו נמשיך את הדיון הזה בעוד שבוע-שבועיים.

כיושב ראש פורום מנהלי הסדרים שיש לנו מבט נרחב על כל חברות הביטוח ועל כל קרנות הפנסיה, גופות הגמל ועל המעסיקים. אני מנהל ארגון שכל חודש משלם כסף ל-150 אלף אנשים. המצב הוא לא טוב. הרבה מהכסף לא נקלט ולהערכתי גם ה-בק לוג הולך וגדל כי נכון שיש שיפור בשוטף - - -

זה פשוט לא נכון במציאות.

אסור לך להגיד לא נכון כשאני לא נותן לך רשות.

אתה צודק.

גם הניסיון הזה להראות כאילו קודם הכול היה בכאוס ולמעסיקים לא היה אכפת אם הכסף נקלט או לא, זה נראה לי קצת הזוי. באמת אני אומר. יכול להיות שמעסיק לא אכפת לו בכלל מהעובדים שלו? הוא משלם כסף סתם?

כולנו מברכים על כך שמשפרים את המיכון של המערכת.

לא, אנחנו עדיין לא מברכים. מתברר שאנחנו מברכים לא במקום ומקללים לא במקום.

העניין הוא שלעשות את זה יותר ממוחשב ויותר נכון, זה מצוין אבל היה צריך לתת לזה תקופת פיילוט יותר ארוכה. היה צריך לתת לזה להתאפשר.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

משפט אחד. מנכ"לית איגוד בתי השקעות. אני חושבת שבסיפור הזה אפשר להסתכל קדימה. התקנות האלה, נקבעה להן כניסה לתוקף הדרגתית. בשלב הבא מעסיקים שיש להם בין חמישים למאה עובדים צריכים להיכנס לממשק, החל מינואר 2017. לדעתי, הראל, לאור המצב שמתואר כאן, זה נכון שבחודשים האחרונים עובדים חזק - גם משרד האוצר מגויס - לפתרון הבעיה ונותנים הוראות למעסיקים שבסופו של דבר מקלות על פתרון הבעיה, והבעיה הולכת ומצטמצמת, אבל בהסתכלות קדימה, עד שיקום הפתרון המושלם שהכסף משויך לחשבון העמית, אני חושבת שאת השלבים הבאים צריך לדחות.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות. אמר הראל שמדובר על עוד שלושים שנים. אני רוצה להסביר לנוכחים כאן שאם יש עובד שעוזב את מקום עבודתו עכשיו וצריך לקבל טופס 161, את ערכי הפדיון שלו, הוא לא יכול לקבל אותם כי הכספים לא משויכים. הבעיה היא רגעית, היא נכונה לרגע זה ולא לעוד שלושים שנים. אי אפשר לשחרר עובדים. עובדים לא יכולים לעבור ממקום למקום. זאת אומרת שהבעיה מאוד מאוד גדולה.

גם אצלנו. לא יכולים לשחרר את ראש העיר, מנכ"ל הכנסת לשעבר.

הבעיה היא לא עוד שלושים שנים אלא עכשיו. אנחנו הצענו פתרון. אנחנו באנו לאוצר בהתחלה וביקשנו שזה יתחיל מ-500 עובדים ומעלה כדי שהגופים הגדולים יוכלו קודם כל לעכל את הרפורמה הזאת.

זאת הייתה הצעה טובה.

זה מה שביקשנו ואנחנו עדיין דורשים את זה. מבקשים שיחזרו בהם. יעשו 500 עובדים. הם בהתחלה רצו חמישים עובדים ודחו למאה עובדים. אולי סוף סוף ישמעו מה אומרים אנשי השטח שמכירים את העבודה.

תודה. חיים, רצית להגיד משהו?

כן. רק להתריע על דבר אחד. קודם כל, אתה יכול לראות כאן מכל הגופים שמעורבים בזה שיש תופעת בת יענה. כולם אומרים שזה בסדר, זה לא אצלנו. אבל אני רוצה להתריע על משהו שהולך לקרות החודש. החודש הוסיפו רבע אחוז מעסיק ורבע אחוז עובד לפוליסות הביטוח. זה אומר שכל התנאים הבסיסיים של כל הפוליסות הולכים להשתנות. זה אומר שכל התשלומים או מרבית התשלומים – כי חברות הביטוח לא נערכות בשוטף ובטוח הן לא נערכו לשינויים – כל מה שישולם החודש לפוליסות האלה, יהיה בחריגה ולא ייקלט על ידי חברות הביטוח.

לא הבנתי מה אתה צופה שיקרה.

הכול יהיה שגוי.

הם לא יעדכנו את החצי אחוז? מה הם יעשו?

הם לא יעדכנו את כל הסכום. מספיק ששקל לא מתאים, כל הפוליסה לא מתאימה.

הדבר הזה, זאת קטסטרופה.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות.

תתייחס בקצרה כי בעוד שבועיים אני הולך לקיים דיון נוסף. זאת מתחילה להיות בעיה. אני אגיד לכם את האמת. כשפנה אלי חשב הכנסת, חשבתי שזאת בעיה. אני הייתי בטוח שמדובר בתופעה שצריך לטפל בה במסגרת ישיבה קצרה, נעלה את הדברים האלה ונמצא פתרון. מתברר במהלך הדיון הזה שזאת לא בעיה קטנה, זאת לא בעיה שהיא נמצאת במקומות מוגדרים אלא יש בעיה שהיא בעיה כללית.

אני מבקש ממך, הראל, לקחת את השבועיים האלה – אני לא יכול לעשות שום דבר במהלך הזמן הזה – ותשב עם אריה אברמוביץ', עם סוכני הביטוח, אפילו שלפי דבריך הוא אמר דבר לא נכון, אבל לפעמים הדבר הלא נכון הזה מתברר כעובדה בשטח. תשב גם עם חשב הכנסת וגם עם הגופים שעוסקים בעניין הזה. אם אכן יש בעיה, צריך לעכב את השלבים הבאים. זאת באמת הולכת להיות בעיה.

אנחנו מקבלים נתונים מכל הגופים על הכסף שנקלט. אמר עקיבא שהוא רואה 150 אלף עובדים, אבל אני רואה את כל השלושה מיליון שכירים כי אנחנו מקבלים נתונים מכל הגופים. אני שב ואומר שרוב ככל הכסף נקלט. יש בעיות במקומות מאוד ספציפיים נקודתיים ואנחנו מטפלים בהם.

דווקא בכנסת.

לא. הבעיה בכנסת היא שהוציאו מכתבים לפני שבדקו. זה לא שהכסף לא נקלט.

זה פשוט כי חיים כאן לספר על זה. אני בטוחה שיש עוד מאות אלפי עובדים במשק שקיבלו מכתבים אבל הם פשוט לא יודעים לדווח על כך.

לשם כך יש פיקוח והעניין הזה מתברר. אני אומר שאנחנו עוקבים אחרי הנתונים באופן הדוק, כמעט שבועי. מגמת השיפור הוא מאוד חד משמעית וברורה. קרוב למאה אחוזים מהכסף כבר נקלט. יש בעיות נקודתיות שאנחנו מטפלים בהן. זה לא כמו שמציגים את זה כאן כאיזשהו כאוס. לא קיים, לא היה ולא נברא. תמונת הכאוס שמנסים לצייר כאן לא נכונה. פשוט לא נכונה.

למה שנייצר אם אין?

אנחנו מקבלים את הנתונים מהגופים מדי חודש לגבי מה שנקלט ואנחנו רואים מה נקלט. אני לא מדבר מהערכות אלא אני מדבר על סמך נתונים.

אין לי בעיה להעביר את זה, כמובן לא באופן פומבי.

ביחס להפקדה של החודש הבא. אמר חשב הכנסת שבחודש אוגוסט עולים שיעורי ההפקדות. הדבר הזה לא נעלם מעינינו. פעלנו בחודשיים האחרונים עם כל החברות והן ערוכות לזה ויודעות מה הן הולכות לעשות. לכל אחת ברור מה היא הולכת לעשות. גם הורינו להן לדברר את זה החוצה כדי שמי שמטפל, יוכל לדעת.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון.

רוצים פתרון.

לא רוצה. לשם מה צריך פתרון?

הוא מתבדח. זה היה באירוניה. הפרוטוקול לא מבין את זה.

איפה היית עד עכשיו?

לא ידעתי על קיום הדיון.

אין לך סדר יום?

הוא אחד הנפגעים.

אתם לא נפגעתם?

אני לא יודעת. אני מודה שאני לא בודקת.

תן לי לספר לך על הניסיון האישי. אני נאלצתי לחבר בין חברת הביטוח לבין חשבות הכנסת כדי שידעו מה מספר ההעברה הבנקאית כדי שהכסף שלי יועבר.

וזה לא עזר.

לא עזר.

הראל, מתברר לי במהלך הדיון הזה שהתלונות הן רבות. אתה טוען שזה לא נכון. אתה רוצה שזה יהיה נכון? לא מספיק שמתלוננים? על מה אתה מתווכח עכשיו, על כך שאנשים ממציאים המצאות? באסל גטאס שהוא חבר כנסת מאוד מכובד, אני לא יודע אם אתה יודע, אני לא יודע למי הצבעת בבחירות, אבל תדע לך שהוא חבר כנסת רציני והוא כלכלן והוא אומר שהוא נפגע. אם כל הדיון הזה לא היה שווה, רק בשבילו הוא היה שווה.

ומנכ"ל הכנסת. יש לך שתי דוגמאות.

כן. הבעיה היא בעיה. תאמין לי, אני יודע מה זה. הראל, אני לא נגדך אלא אני אתך. אני הרי דרשתי שאתם תבואו לוועדת הכספים כל הזמן. אני אוהב אתכם. זה לא שאני נגדכם. אמרתי שהם יבואו לכאן. הם רצו לא לבוא.

מרוב שאנחנו אוהבים אתכם, נזמין אתכם שוב.

אני מבקש בשבועיים האלה שתדבר עם הגורמים הנוגעים בדבר. אם הבעיה תיפתר, הבעיה תיפתר. אם הבעיה לא תיפתר, אנחנו נקיים דיון רציני על כך כי זה הופך להיות תופעה מבחינה ציבורית וזאת תופעה קשה. אפילו אם יש מעט עובדים וזה לא נקלט אצלם, זאת פשוט שערורייה שאין כדוגמתה שנובעת משוגג. אף אחד לא חושב שמישהו עשה את זה במזיד אבל זה נעשה. מספיק שזה מעט אנשים, מספיק שזאת לא תופעה גדולה.

לכן אני מבקש, אתם גוף אחראי, אגף שוק ההון הולך להיות עכשיו רשות - - -

לא יהיה לנו פיקוח עליכם.

יש פיקוח.

היה מאבטח שנהרג ב"חצי חינם" תוך כדי שהוא מגן על המקום מניסיון פיגוע ואז הסתבר שלא העבירו את הכסף שלו והילדים שלו ואשתו נשארו בלי כלום.

לכן אני מבקש. אם הבעיה נפתרת והיא בתהליך של פתרון, אני מבקש ממך, חיים, שאתה תהיה אתו בקשר ותעקוב אחרי זה. התחלתי את הדיון בגללך ותאמר לי יחד עם הראל האם הבעיה בדרך לפתרון. אם הבעיה היא כזאת שהיא לא נפתרת, אנחנו נקיים דיון מקיף יותר. נביא את כל האנשים ואז נראה אבל אז אלה הולכים להיות דברים אחרים.

אני מודה לכם על הדיון הזה. תודה רבה. אני חוזר לסעיף של חוק התקציב.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.