הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 69

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום חמישי, כ"ב בתמוז התשע"ו (28 ביולי 2016), שעה 12:00

פניות ציבור לגבי עיכוב במתן תוצאות מבחני הרבנות וההסמכה לדיינות- ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב- 19.10.2015 וב- 4.1.2016

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

ליאור אשכנזי - מנהל אגף מערכות מידע, המשרד לשירותי דת

רבקה לפינר - סגנית בכירה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

שרה ונסו - מרכזת ועדת האגרות הבין מישרדית, משרד האוצר

הרב משה דגן - מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל

הרב רפאל מזרחי - מנהל תחום בחינות והסמכה, הרבנות הראשית לישראל

הרב ישראל הנאו - הרבנות הראשית לישראל

קרן-אור עמר - משנה למנכ"ל חברת מרמנת

דנה זוהר - מנהלת תחום, חברת מרמנת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית אבינח

ר.כ., חבר המתרגמים

פניות ציבור לגבי עיכוב במתן תוצאות מבחני הרבנות וההסמכה לדיינות - ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב- 19.10.2015 וב- 4.1.2016

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לפניות הציבור בעניין עיכוב במתן תוצאות מבחני הרבנות וההסמכה לדיינות. זו ישיבת מעקב בעצם אחרי שתי ישיבות שכבר התקיימו אצלנו באריכות ולכן אנחנו לא נחזור על דברים שכבר נאמרו.

בישיבות הקודמות העלו הנבחנים טענות לגבי אופן ביצוע המבחנים, מועדם ואופן הפרסום של התוצאות למבחנים. יש שיפור גדול בעניין המועדים, הוסיפו מועדים, אבל למרות ההבטחות שניתנו בשתי הישיבות שהתקיימו, עדיין הנבחנים ממתינים כשלושה חודשים לתוצאות המבחנים. מועד ניסן טרם פורסם למרות שהנבחנים היו אמורים לקבל את התוצאות תוך 90 יום, כפי החלטת הוועדה.

בהתאם לבקשתו של מנכ"ל הרבנות דחינו את הדיון שנקבע מיום שני ליום חמישי כדי שיוכלו להתארגן לקראת המבחן הבא ומר דגן נמצא פה, אז אני לא צריך לציין את התשובות שלו. השאלות עליהן נדון ונרצה שתשיבו עליהן, היות והמבחן הבא זה כבר בחודש אב - - -

ב-4 באוגוסט.

כן, אז יוצא שמי שלא הצליח, לא יכול לבוא עוד פעם והשאלה היא מה יעשה מי שלא יקבל ציון עד סוף החודש, מה הוא יעשה?

נגמר מועד הרישום.

נגמר מועד הרישום.

וגם התשלום.

אבל יש גם בחודש תשרי. גם לגבי התשלום נרצה לשמוע מה קורה עם זה. הייתה העברת שירות לחברת מרמנת, כדי שהשירות יהיה טוב יותר והייתה התחייבות לפרסם תשובון שבוע לאחר קיום הבחינה ודובר על הסדרת נושא הערעורים ומחשוב המערכת. הייתה התחייבות שפיתוח ייקח חודש וחצי – "בסביבות מאי נעלה כבר פיילוט ראשוני עם חברת מרמנת" – כך אמרתם, "במאי נוכל להודיע על עלייה לאוויר" והשאלה היא האם עליתם. זמן ההרשמה למועד הבא היה ב-17 ביולי ומועד אחרון לתשלום הוא 21 ביולי.

24.

24. הנבחנים לא נרשמים למבחן, הם לא יודעים אם להירשם שוב או לא להירשם – האם הם הצליחו?

אז אנחנו ניתן את זכות הדיבור הראשוני למנכ"ל הרבנות לישראל, ברכות למינוי, הרב משה דגן.

תודה רבה.

בפעם הקודמת עוד לא היית פה בתור מנכ"ל.

נכון.

אז ברכות לתפקיד. אני זוכר אותך בוועדות אחרות של הכנסת, כשהופעת בנושאים אחרים ומאז חשבתי זה הקטן גדול יהיה, אבל ברוך השם אתה כבר לא קטן ושתצליח.

תודה רבה. טוב, אז אני שמח על העקביות שלכם ועל זה שאתם עם יד על הדופק ואני גם שמח לבוא ולומר פה כמה נתונים שבאמת ישקפו את הפעילות של הרבנות בכל התחום הזה של הבחינות.

כפי שאמרתם, אכן חברת מרמנת, שנבחרה במכרז, נכנסה לכל העניין הזה מבחינתנו בצורה טובה ביותר. אנחנו מקיימים ישיבות תכופות כדי לוודא שבאמת כל התהליכים מסודרים וכל תהליך הרישום לבחינות והתוצאות יהיו באמת בזמן אמת ושהכל ייעשה בצורה הכי טובה, וכך באמת זה נעשה.

אמנם לגבי הבחינות שנעשו במועד האחרון, בניסן, זאת הייתה בעצם הפעם הראשונה שחברת מרמנת נכנסה לעניין הזה – ופה אני רוצה רק לציין לשבח שאמנם היו פה מעט תקלות כאלה ואחרות, אבל צריך להבין שחברת מרמנת נכנסה לכל הסיפור הזה בהתראה של חודש, ואני חושב שזה נעשה בצורה טובה, אבל חברת מרמנת לא מגבה את כל התהליך מתחילתו ועד סופו. חברת מרמנת בעצם אחראית על הרישום, על קיום הבחינה, על התשלום, על הגבייה, על קיום הבחינה בימי הבחינה ומהשלב הזה, שהבחינות בעצם מועברות אלינו, אנחנו אמורים להעביר את זה הלאה לבודקים ואז פרסום הציונים נעשה באמצעות חברת מרמנת, כפי שאני אפרט בהמשך.

אני אתחיל דווקא מהציונים, שזו בעצם הייתה התלונה הראשונה. צריך להבין שכמערכת ממשלתית אנחנו מחויבים לכמה וכמה היבטים מבחינת הקשרים ומבחינת חוק חובת המכרזים, ומשכך הנושא הזה של הבודקים אמנם קצת התעכב, אבל אנחנו עדיין עומדים בזמנים ואני אגיד למה אני קורא לזה שאנחנו עומדים בזמנים. מאחר ושוב, זו בעצם הפעם הראשונה שאנחנו עובדים בצורה הזו, הבחינות אמנם הגיעו אלינו, אבל אז הסתבר שיש בעיה מבחינת הסכמי ההתקשרויות מול הבודקים שצריכים בעצם לעבור על הבחינות.

מדובר בערך על 2,500 בחינות שהיינו אמורים לפזר אותן לכ-40 בודקים. התגברנו על זה. העברנו להם. הציונים התחילו בעצם להתפרסם לפני שבוע. אנחנו נמצאים היום במצב שיש כבר 2,000 ציונים של 2,000 נבחנים שנמצאים במערכות. סליחה, 2,000 ציונים שקיימים, מתוכם 1,900 ציונים שנמצאים כבר באזורים האישיים של כל נבחן ונבחן. 1,700 מכתבים שיצאו כדי לתת מענה גם לאלה שאין להם מערכת אינטרנטית והם לא יוכלו להיכנס לאזורים האישיים.

כמה נבחנו?

נבחנו 2,500, מתוכם, כמו שאמרתי, 1,900 ציונים כבר נמצאים במערכת. תוך כדי תנועה אני מאמין ש- - -

נמצאים במערכת זה אומר שהנבחן כבר יכול לראות?

כן, הנבחן יכול לראות את התוצאה באזור האישי שלו. יש לו קוד סודי, הוא מקבל אותו.

איפה הוא מקבל קוד סודי?

יפה, שאלה יפה. בעיקרון כל נרשם מקבל את הקוד הסודי שלו בעת הרישום. מי שפספס את זה ולא זכר, כן זכר, הנחנו את מרמנת שבפניות טלפוניות אליהם הם יעשו איזה שהוא מבדק אימות מול הנבחן, שאכן מדובר בבן אדם שמנסה לברר את הציון עבור עצמו והוא קיבל שם במענה הטלפוני את הציון ואת הקוד האישי, כדי שזה ישמש אותו בפעם הבאה.

איך הוא יודע להתקשר למרמנת?

מה שעשינו זה ככה, דבר ראשון הוצאנו פרסום גם באתר שלנו וגם במענה הממוחשב בטלפון. ציינו את זה בצורה מאד ברורה, שאנחנו לא מתכוונים לתת ציונים בטלפון. קיימים בזה הרבה מאד מכשלות. אני רק רוצה לסבר את אוזניכם, שבעבר היה מצב שהשכן מברר עבור חברו את הציון ולא בהכרח תמיד מתוך מניעים חיוביים, לפעמים בגלל - - -

רגע, אם אני רוצה לדעת את היתרה שלי בבנק, אני לא יכול לעשות את זה היום בטלפון? אני צריך קוד.

כן, צריך קוד, נכון. אבל לצורך העניין אנחנו ייעלנו את זה קצת יותר.

אבל למה לא עונים לו אם יש לו קוד?

אז עוד פעם, אני מסביר. במחלקת הבחינות ברבנות הראשית אנחנו לא נותנים ציונים, כי אי אפשר לעמוד בזה. בשביל זה יש את חברת מרמנת שהיא אמונה על הנושא. חברת מרמנת, כדי שלא יהיה מצב ש-2,500 נבחנים פונים בטלפון לקבל ציונים, שזה לא מעשי, במיוחד בעת רישום, כשאנחנו במקביל צריכים לרשום למועד הבא, אז מה שעשינו דבר ראשון, כמו שאמרתי, זה פרסמנו באתר האינטרנט שציונים אפשר לקבל באזורים האישיים וזה הוריד לחץ מאד גדול. הוצאנו מכתבים, כמו שאמרתי, ומי שפספס ואין לו את הקוד הסודי שלו, יכל לפנות למרמנת - ככה גם הודענו להם - הוא יוכל לפנות למרמנת לעשות את הליך הבירור והאימות, ולקבל את הציון בטלפון באותה הפניה לאזור האישי.

ועשו את זה?

עוד מעט נציגים של חברת מרמנת יוכלו לתת לכם נתונים לגבי מי שעשה את זה בטלפון. חשוב לציין שאנחנו רוצים, ושוב, מבחינתנו המהלך הזה של הבחינות חייב לעבוד בצורה הכי שקופה, הכי שוויונית והכי מקצועית שיכולה להיות. כשאני הגעתי והבנתי שיש מתן ציונים בטלפון, אמרתי שזה לא אחראי וביקשתי להפסיק את זה. גם מהסיבה שברגע שיש ציפייה או שיש מחשבה שניתן לקבל את הציון בטלפון, אז זה אומר בעצם שאנשים פונים בשם אחרים או אנשים מצפים לסיוע - - -

אתה מדבר עם הקוד או בלי הקוד?

לא, בלי הקוד.

בלי קוד זה ברור שלא תיתן. מה פתאום שתיתן? זה צנעת הפרט.

אז יפה.

אני לא רוצה שתספר לאנשים מה היו תוצאות הבחינות שלי. אתה זוכר מתי נבחנתי אצלכם?

מצוין, אז אנחנו רואים את הדברים עין בעין. לא זוכר, כי לא היית.

אף פעם. אבל לא הייתי רוצה שמישהו יידע מה אני יודע ומה אני לא יודע.

אז אם ככה, אנחנו - - -

הבעיה היא שצריך ללמוד הרבה לפני.

אז אם ככה אנחנו סגורים גם על הנושא הזה. אתה צריך להבין שהציבור שמגיע לבחינות, היה קשה לו לקבל את הדברים.

אז על זה אני לא מדבר. מענה טלפוני בלי קוד, אני לא מדבר. אני מדבר על אלה שיש להם קוד.

ואיך הוא מקבל את הקוד? אין לו קוד והוא צריך קוד.

אז אני עניתי. בתהליך הרישום הוא מקבל את הקוד שלו.

הם אומרים שהם מודיעים בהזמנה לבחינה.

בתהליך הרישום הוא מקבל את הקוד. היו כאלה שכנראה לא שמו לב ולא שמרו וכו', אז הנחנו את המוקדנים.

אפשר לשחזר קוד? ועניתם להם?

כן, כן. עוד מעט תקבל נתונים מחברת מרמנת. קרן נמצאת פה, ודנה, שהן תוכלנה לתת את הנתונים.

בבקשה.

לא קיבלנו תלונות על שאין קוד.

כן, כי זה פשוט וברור. מי שמאד את הקוד הרי מתבייש לספר. כי איזה שוטה? המאבד מה שנותנים לו. אז הוא לא יספר שהוא איבד את הקוד. אני יודע.

בסדר, אז לכן נתנו מענה גם לנושא הזה מענה, לאלה שלא היו - - -

אפשר לשחזר את הקוד. זה לא הנושא.

בהחלט זה קיים וזה לא הנושא. הלאה. אני רוצה גם לציין שבעבר הציונים פורסמו לצד תעודות הזהות של הנבחנים וגם את זה ביקשתי להוריד, כי יש פה פגיעה בצנעת הפרט, אז הציונים יפורסמו לצד הקודים הסודיים. לצורך העניין, יופיע הקוד והציון.

מה זה יופיע?

זה כבר מופיע באתר. ככה שיש פה את כל המנגנונים כדי לתת את הציונים לנבחנים.

לגבי הטענה שמי שנרשם ורוצה לדעת מה הציון שלו כדי לדעת האם להיבחן או לא, אז ככה: א' יש פה כמה מענים. דבר ראשון, מאחר שתיארנו לעצמנו שאנחנו לא נצליח לעמוד בפרק הזמן הזה, למרות ההתחייבות, כי כמו שאמרתי יש הרבה מהלכים שלא נלקחו בחשבון - - -

אבל לפי מה שאתה מספר הצלחתם.

אבל אני רציתי לתת מענה מושלם, אז קבענו שיהיה מועד נוסף בתשרי, שזה בעצם מועד שגם אם לצורך העניין הנבחן נרשם, אבל בסופו של דבר הוא לא קיבל את הציון שלו, אז יש לו מענה חודש לאחר מכן, בעשרת ימי תשובה הוא יוכל להיבחן.

קודם כל אני מברך על זה שיש כבר מבחן גם באב וגם בתשרי. בעבר היו עושים פעם בשנה או פעמיים בשנה.

פעמיים.

אף פעם לא היה פעמיים בשנה.

אלא פעם?

דובר שאולי נכוונן את המערכת לפעמיים בשנה, בגלל הסיבות האלה.

והיום יש לנו כבר שלוש פעמים, אני מבין.

עכשיו יש שלוש פעמים. תמיד היה לנו שלוש פעמים בשנה - - -

אז יש פה שיפור, למרות שנראה לי ככה שמתשרי עד ניסן אין לכם מבחן. למה?

כן. זה הזמן שהכוללים יושבים בחורף. כל זמן חורף לומדים לקראת הבחינה הבאה.

טוב, לא משנה, אם זה טוב לנבחנים זה טוב לי. אנחנו מייצגים פה את הנבחנים.

צריך להבין שאנחנו קשובים לקול של ראשי הכוללים שבאים וכל אחד אומר את הדברים. אנחנו משקללים את כל הבקשות - - -

זאת אומרת יש גם באב, גם בתשרי וגם בניסן.

נכון.

אז מתי יהיו התוצאות של המבחנים של אב?

תוך 90 יום.

רציתי שתגיד את זה לפרוטוקול, זה מאד חשוב.

אנחנו מתכוונים לעמוד בזמנים ואני חושב שבעזרת השם נוכל לעמוד בהם. אני מקווה שלא תהיינה בעיות שימנעו את זה.

טוב. אני רוצה קודם כל לברך על העובדה שמאז הישיבות קודמות, כשהתחלנו זה היה נראה הכל סגור, הכל חתום, אי אפשר לשנות שום דבר והצלחתם לא רק להביא את החברה, אלא גם מה שהבטיח פה המנכ"ל של משרד הדתות, שהחברה גם תעסוק בתשובות, כי אנחנו אמרנו חצי עבודה זה לא עבודה, במתן התשובות.

כן.

אבל הבעיה היא שהוועדה שלנו לא עוסקת בדברים הטובים. זה שיצאו היום אלפי אוטובוסים ולקחו רבבות נוסעים והגיעו בזמן, זה לא הנושא שלנו. אנחנו מדברים על אלה שנשארו לחכות בתחנות ולא הגיעו אוטובוס, או שהגיע אוטובוס מלא.

אני רוצה לדבר על אותם אנשים שלא קיבלו. אם כבר הצלחתם להביא – כמה אמרת 2,000?

2,000.

מתוך?

2,500.

מתוך 2,500.

1,900 הם אמרו.

היום יפורסמו עוד 100.

זאת אומרת שיש אפשרות טכנית לעשות את זה. למה אני צריך שה-500 האחרים לא יקבלו את זה בזמן?

אז אני מסביר, הרב אייכלר, צריך להבין שאנחנו עומדים מול 40 בודקים. אני לא חושב שכדאי להלאות פה את הוועדה על הסיפורים של הבודקים. ההוא ישב שבעה, כל אחד עם הסיפורים שלו, אבל אנחנו במעקב מול כולם.

מעניין, כי בדיונים הקודמים, הבוחנים היחידים שעמדו בזמן תוך 40 יום או 30 יום, אני לא יודע כמה זמן אתם נותנים להם, 30 או 40 יום לבוחנים?

לבודקים?

30 יום כולם עמדו במשימה. עכשיו זה התקלקל?

אז מה שקורה זה ככה: הרבה גם בטח שמע שכעת יצאנו למכרז בודקים חדש. מה שקרה מבחינת העניין הזה, שהיינו צריכים לתת הערכה לבודקים. מאחר שעדיין המכרז לא פורסם, היינו צריכים לתת להם הערכה והסכמי ההתקשרויות שלנו מולם התעכבו קצת ולכן הם לא יכלו להיכנס ולהתחיל לבדוק. אז למעשה, בוא נאמר יכולנו למסור את הבחינות לבדיקה קצת באיחור ולכן העיכוב הזה.

כעת אנחנו יוצאים למכרז חדש של בודקים וככה להוציא קאדר חדש של בודקים לקראת מועד אב ומועד תשרי.

מה זה נקרא מכרז של בודקים?

מה שקורה זה ככה: בכל מרכזי הרי המדינה מתקשרת עם גורמי חוץ באמצעות מכרז או באמצעות הליך תיחור. מאחר שמדובר פה בהקיפי התקשרויות גבוהים, אז אי אפשר לעשות את זה בהליך קצר של תיחור, צריך להוציא מכרז - - -

כמה בודקים יש, 40?

בערך 40 בודקים. וכעת אנחנו נמצאים בדיוק בשלב הזה ולכן לבודקים שבעצם היו מהמכרז הקודם, שיצא לפני שלוש שנים, היינו צריכים לתת איזו שהיא הארכה עד שנצא למכרז החדש, ומכאן היו פה קצת בעיות, כמו שאמרתי, של כל חברה כמה - - -

אבל עכשיו אתם כבר מוכנים עם הבוחנים שיבדקו את הבחינות של חודש אב?

בשבוע הבא אנחנו מתחילים בעצם לקבל את הצעת הבודקים שהגישו למכרז האחרון ואני מאמין שנעמוד בזמנים, בעזרת השם.

מתי זה יסתיים?

כי אם הבחינה בחודש אב ולפי הסדר שדיברנו זה צריך להיות שבועיים אחרי הבוחנים - - -

בואו, אל תעמדו איתנו על סטופר. 90 יום יהיו 90 יום, בעזרת השם.

כן, זה מה שחשוב.

זה מה שחשוב, חשוב למבחן התוצאה, רק צריך להיות מודעים לתהליכים.

לא, כי העניין הזה של המכרז, שלא יעכב.

בסדר.

כי הבוחנים היו הכי יעילים עד היום. כך לפחות דיווחו לנו בדיונים קודמים. טוב, נלך הלאה.

אוקיי. לגבי הנושא של - - -

ערעורים.

לגבי הנושא של ערעורים, אז צריך קודם להבין שכל בחינה עוברת שתי בדיקות. אנחנו עושים את השקלול שלנו, ככל שהפער בין שני הבודקים הוא נמוך מ-20 נקודות, ככל שהפער גבוה יותר אנחנו מעבירים את זה, במצבים מסוימים אנחנו מחזירים את זה לבודקים כדי שיסבירו לנו מה קרה פה, כדי להבין ממה הפער הזה נובע. יש מצבים שאנחנו בודקים - - -

זה אותם בודקים בודקים?

לא, שני אנשים.

לא, אם יש פער מעל 20.

אז אני אסביר. אני בעצמי עובר על הרשימות. אם אני רואה שהפער הוא גבוה מדי, אז כנראה שיש פה איזו שהיא בעיה מבחינת אחד מהבודקים, אז אני מבקש שהם יתייחסו לזה. זה דבר ראשון.

זאת אומרת אם בודק אחד אמר נקודה א' ובודק אחד אמר נקודה י', אז זה מראה שאחד הבודקים טעה פה.

אני אסביר עוד פעם.

זה חוזר לאותם הבודקים.

אני אסביר עוד פעם. מתי אנחנו משקללים את הציונים? ככל ששני הבודקים נתנו ציון עובר וזה לא משנה מה הפער, אז ממילא הבחינה הזו עברה. ככל ששני הבודקים נתנו ציון נכשל, אז אין פה בעיה. הבעיה היא כאשר בודק אחד נתן ציון נכשל ובודק אחר נתן ציון עובר והפער הוא נמוך מ-20 נקודות. כאשר זה המצב, אז בדרך כלל מעבירים את זה לבודק שלישי. אבל אם הפער הוא גדול מדי, שהוא מעורר תהיות או שזה סיסטמתי ואתה רואה שיש פה איזו שהיא בעיה מבחינת הבודקים, אנחנו מעבירים את זה לשני הבודקים עוד פעם, שיריבו ביניהם עד שייצא עשן לבן ויגידו מה קרה פה. ואז כמובן יהיו לכך השלכות גם על הבודקים הללו. כי אם אני מזהה שיש לי בודק שהוא באיזה שהוא מקום פספס, אז כמובן שתהיה לכך השלכה בהמשך ההתקשרות איתו.

אז מהבחינה הזאת יש פה איזה שהוא מענה שנותן באמת את המענה המיטבי לכל בודק וזה יכול לתת מנוחה. אבל עדיין, ישנם נבחנים שנכשלו והם עדיין רוצים לקבל את זכות הערעור. העניין הזה עדיין לא קיבל מענה. עדיין אין לנו החלטה אם לאפשר את ערכאת הערעור במצב הזה. אני יכול לומר לכם שבהנחייתי פנינו לבדוק את זה אצל מוסדות אחרים, באקדמיה, בבגרויות – איך הדברים הללו נעשים – כדי ללמוד מהם איך הדברים נעשים ואנחנו אמורים לדון בזה ולקבל החלטות איך אנחנו מתכוונים לעשות או איזו שיטה אנחנו מתכוונים לאמץ. כרגע אין החלטה בעניין הזה.

זאת אומרת אתה אומר ככה: כל מי שנכשל – יש לו אופציה, בעצם יש שני בוחנים. אם שני הבוחנים אמרו נכשל, אז הוא נכשל. אבל אם אחד אומר נכשל, אחד אומר עבר, אתה מביא שלישי. זאת אומרת אתה נותן לבודק שלישי.

ככל שהפער הוא - - -

ככל שהפער הוא פחות מ-20.

וגם אם הפער הוא מאד גדול ביניהם, אז וודאי שהייתה פה איזו אי הבנה.

כן, כן. אבל אתה אומר שהנבחן לא יודע בכלל ממה שקורה סביב הבחינה שלו.

נכון.

ואיך זה הולך באקדמיה שבדקתם?

אין לי עדיין את הממצאים.

לכל מוסד יש ערכאת ערעור.

לכל מוסד יש ערכאת ערעור שונה. יש כאלה שזו ערכאת ערעור דיגיטלית.

ברור. יש, קיימת ערכאת ערעור.

קיימת, בוודאי. ברוב המוסדות האקדמאים זו ערכאת ערעור דיגיטלית.

גם במשרד המשפטים, בתפקידים של רואי החשבון וכן הלאה, איפה שיש ערכאות מיוחדות, אפשר גם שם לברר.

כן, אבל צריך לדעת שבאקדמיה יש בודק אחד בלבד. המקום היחיד שיש שני בודקים זה רק בבגרויות.

כן, כן, בסדר. אז בעצם אתה אומר - - -

בבגרויות יש שני בודקים ולא ברור בדיוק מה הליך הערעור אצלם, ולכן אנחנו בודקים. יכול להיות מצב, וסתם, אני מעלה פה כל מיני אופציות - לא בהכרח שזו האופציה שנבחר בה - יכול להיות מצב שאנחנו ניתן את הבחינות לבודק אחד ואז תהיה זכות ערעור לכל מי שנכשל.

לא, לא. עדיף מה שאתם עושים עכשיו, כי סתם לטרטר את הנבחן לא צריך.

יפה.

אבל אני חושב שלכאורה צריך לעשות שאדם שכבר באמת נכשל ושני אנשים אמרו שהוא נכשל, אפשר לתת לו זכות לערעור אצל בודק שלישי ואז לראות אם גם הוא אומר שהוא נכשל, אז הוא נכשל.

כששני נכשל אין בעיה. אחד עובר, אחד נכשל, זה מה שהם אומרים.

שנייה, שנייה, אם יש בודק אחד שאמר נכשל ובודק אחר אמר עבר, אבל זה פחות מ-20 נקודות, אז השקלול קובע. אם זה יותר מ-20 נקודות פער, אז מעבירים את זה, כמו שאמרתי, או לשני הבודקים כדי שיתנו את דעתם או לבודק שלישי.

לכאורה זה - - -

כן, כן, בדיקה אוטומטית נוספת.

אז על כל מי שנכשל כאילו צריכה להיות זכות.

כן, כן - - -

בכל מקרה - - -

אבל אין לדבר סוף. כל בן אדם שנכשל יגיש בקשה לערעור - - -

בסדר, אז יהיה עוד בוחן.

זו זכותו, כדי שלא ייכשל שוב.

אבל אדם שקיבל ציון מאד מאד נמוך משני הבודקים ותיתן לו אפשרות ערעור, אתה מבין שזה עוד תקציב אדיר.

אבל אם הוא ניגש לאותו מבחן עוד פעם - - -

לא, לא, לא, זה שום תקציב אדיר.

זה בודק שלישי לכל אלה שנבחנים.

כי אם יש את זה בכל המבחנים האחרים, צריך להיות פה יושר פשוט.

צריך להבין, הרב אייכלר - - -

אם יש את זה בכל המבחנים האחרים - - -

זה עניין של תקציב.

תקציב זה לא - - -

כשמישהו רוצה להגיש ערעור למשל ללשכת רואי החשבון, זה עולה כסף. זה עוד אגרה.

סליחה, תגידי את השם.

שמי רבקה לפינר ממשרד האוצר, ועדת האגרות.

אז איך זה עובד במשרד המשפטים אמרת?

במשרד המשפטים, ואני יודעת את זה גם מהתקופה שאני עשיתי את הבחינות, יש אפשרות להגיש ערעור. נדמה לי שהערעור עולה בסביבות 200 שקלים. צריך לשלם עוד תשלום, עוד אגרה, בסביבות 200 שקלים נדמה לי, כדי להגיש את הערעור. אני לא יודעת אם שם זה - - -

לנו אין אגרת ערעור. אצלנו אין אגרת ערעור.

לא, אין לכם אגרת ערעור. להם יש אגרת ערעור.

אז זהו, הרב הנאו, אז יש לך את הפיתרון שם. אם מישהו מערער, אחרי מה שאמר הרב דגן, אז הוא ישלם.

נכון, ישלמו.

אז אין לכם את הבעיה התקציבית וגם לא כל אחד יילך להגיש, כי אני לא אגיש ערעור, כי אני יודע.

מצאנו גם כאלה שקיבלו 10 נקודות מתוך 100, אז יכולת הערעור שלהם היא לא רלבנטית.

טוב.

עכשיו, דווקא לעניין אגרת הערעור, אני רוצה לציין שעלתה פה גם איזו שהיא טענה שהתבקשנו להתייחס אליה ממש לפני שעה, לעניין הסכום של האגרה, איך האגרה הזו חושבה. פה דווקא בגלל הסוגיה הזו של הערעור, חשוב לציין שהאגרה הזו היא ממש, כמו שאומרים, על הקשקש. צריך להבין שהתקנה הזו ברבנות היא תקנה של הוצאה מותנית בהכנסה. דהיינו, לרבנות לא נשאר שום פער או שום קופון – בוא נקרא לזה בשפה של העם, מכל הפעילות הזאת. האגרה חושבה בהתאם לעלויות בפועל.

אנחנו לא אישרנו אגרה ייעודית, עד כמה שזכור לי.

לא ייעודית.

אגרה ייעודית.

בוועדת האגרות זה לא אגרה ייעודית.

זה עבר דרכנו וזה לא - - -

כתבתי את זה במפורש שזה לא יהיה ייעודי.

לא העברנו את זה בתור ייעודי.

לא הבנתי.

זה לא הכנסה מותנית בהוצאה.

לא, אצלנו התקנה. לא, רבקה, את מבלבלת במושגים. אני אומר ככה: נעשתה איזו שהיא הערכה מה יהיו העלויות, ואז האוצר, אגף התקציבים יתקצב לי את התקנה, כי מה שקורה עד שאני מקבל חזרה את כספי הגבייה ממרמנת, אני צריך בינתיים להוציא לבודקים. אני לא יכול להוציא לבודקים הסכם התקשרות, אם אין לי כסף בתקנה.

כן, נכון.

האוצר בינתיים מתקצב אותי על תקופת הביניים. מה שאני רוצה לומר, שהתחשיב של האגרה נעשה באמת בצורה מאד מאד מידתית ומקצועית ואפשר לבוא ולראות פה שהעלויות שלנו - - -

אני שוב רוצה ללכת למקבילים. כמה עולה מבחן במקומות אחרים?

יש לי כאן פרטים. לקחתי רק שתי דוגמאות של יועצי מס ורואי חשבון.

כמה שם?

כי זה משרד המשפטים. לגבי יועצי מס – האגרה לבחינה זה 480 שקלים ולערעור זה 119 שקלים. לגבי הבחינות של רואי החשבון, אני מדברת כרגע על הסופיות, כי הביניים זה סכום יותר קטן – זה 773 שקלים ולערעור - - -

כן, רואי החשבון ויועצי המס זו הקבלה טובה, רק בהבדל אחד שיועצי המס ורואי החשבון מתפרנסים - - -

אז יש גם יכולת הכנסה.

אבל בואו ניקח עורכי דין. כמה לשכת עורכי הדין?

אני יכולה לבדוק את זה. אני אבדוק.

תבדקו. אני רק רוצה לראות אם זה פרופורציונאלי בסך הכל.

לדעתי זה צריך להיות קרוב לרואי החשבון, אבל אני אבדוק שנייה ואני אתן תשובה.

אז אוקיי, אז אני רק רוצה לומר שהאגרה שאנחנו גובים עבור מבחני רבנות זה 370 שקלים ועבור דיינות זה 524 שקלים. לכאורה עלתה פה איזו שהיא טענה שהייתה פה קפיצה משמעותית, אז רק לציין שמחיר האגרה הישן היה 325 שקלים, כלומר שהעלייה היא רק 45 שקלים ברבנות; בדיינות האגרה הישנה הייתה 500 שקלים ופה העלייה היא רק 24 שקלים.

חשוב לציין גם איך בעצם הגענו לסכום הזה של האגרה. אז יש פה את העלות של מיקור החוץ, שזה מעל 150 שקלים, עלות בדיקת מבחן, שזה כמעט 200 שקלים. סך הכל עלות ישירה ברבנות זה בערך 350 שקלים ויש עוד עלות עקיפה של עוד בערך 20 שקלים, וביחד זה נותן את ה-370 שקלים. כלומר שלא נותר לנו פה כלום. אם אני רוצה היום לבוא ולמסד את ערכאת הערעור, אני צריך קודם לבוא ולפנות לאגף תקציבים, כדי שיאשרו לנו אגרה נוספת עבור הערעור. כלומר שלא נשאר פה שקל אחד מיותר.

כן. לגבי תשלום האגרה אני רוצה להגיד משהו.

640 שקלים.

מה זה 640 שקלים?

בעורכי דין. זה סדר גודל דומה.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד.

רגע, סליחה, מתמחה שמתבקש לגשת לבחינות נדרש לשלם ללשכה - על פי כלכליסט – 1,180 שקלים הכוללים 420 שקלים עבור הבחינה בכתב, 100 שקלים עבור הבחינה בעל פה ו-660 שקלים אגרת קבלה ללשכה.

כן. אני רוצה להגיד משהו על ההבדל בין שלושת המקצועות האלה לבין רבנות ודיינות. היום שמעתי בבוקר שאראלה מספרת למישהו שהוא הרוויח 250,000 שקלים והוא אומר "יופי שעשיתי מנוי. שמעתי לעשות מנוי ועשיתי מנוי". שאלתי את עצמי, רגע, למה לא להרים קמפיין לכל האנשים שעשו מנויים ולא זכו.

אני.

זאת אומרת, הסיכוי להיות דיין, לקבל את ה - - -

זה כמו הסיכוי שאראלה תתקשר.

זה מה שרציתי להגיד.

אבל רואי החשבון הסיכוי עוד יותר קטן.

רואה חשבון זה גם סיכוי מאד קטן.

סיכוי קלוש. זה 10% עוברים נדמה לי.

אחוז העוברים שם הוא 12%, כן.

כן?

כן, אחוז העוברים זה 12% בראיית חשבון. ומדובר על כל בחינה שצריך לעשות לפחות בין - - -

שעוברים בפעם הראשונה.

לא, אני אלך עוד יותר רחוק.

פה זה 70%, אז המצב טוב.

רבי משה, הרב דגן, הם דיברו על הסיכוי לעבור את הבחינה. אני מדבר על הסיכוי להתמנות לדיין, אז אפילו אראלה לא תעזור.

לזה צריך שיוך.

אגב הרב אייכלר, אתה לקחת לנו שישה בוחנים במינויים הגדולים עכשיו, אז שישה בוחנים נעלמו לנו בבחינות האחרונות והם יושבים בבתי הדין הרבניים.

כן, אני יודע. כן, זה דיינים.

הם לא יכולים לעשות כפל? כאילו עבודה נוספת, השלמת הכנסה.

אם כבר הפרוטוקול פתוח, אני רוצה להגיד משהו. הרב משה, אתה מנכ"ל הרבנות, אני רוצה שתדע את זה. ראינו במינוי הדיינים האחרון משהו שכל ספרי המוסר יכולים לכתוב על זה. היו אנשים שעשו שתדלנות מכאן ועד להודעה חדשה. שנים רבות, ימים ולילות - אני לא מדבר על מבחנים, אני מדבר על אלה שכבר עברו את כל המבחנים - בשביל להגיע לסיכוי שאולי הם ייבחרו. והיו כאלה שברגעים האחרונים, במקרה או נוספו שלושה דיינים, הם יכלו לישון בבית על המיטה כמעט והם נהיו דיינים.

אז אמרתי לכל האנשים, אתם רואים, אם נגזר על מישהו משמיים שהוא יהיה דיין, אז לא יעזור שום דבר, פתאום יתהפך הכל והוא יהיה. ואם לא נתמזל למישהו, הוא יכול להיות קרוב של סבתא שלו וכל הלחצים מכל הצדדים והוא לא יהיה. כך שמבחינתי תשלום האגרה למבחן, זה ממש כמו לקנות כרטיס פיס או לוטו. הלאה. בואו נלך יותר רציני.

לגבי התשובון, שהיה מדובר שיש תופעה כזאת במקומות האחרים, שנותנים פתרון למבחן עד שבוע לאחר הבחינה. זאת אומרת התשובות, לא הציון.

כן, אז אני רק רוצה לומר שנראה לי שהוועדה לא הבינה פה את הכוונה או שהייתה פה איזו שהיא טעות. אין כוונה לפרסם פתרון בית ספר באתר. זה לא מקובל. יש כוונה שכן יהיה פתרון - - -

דובר שכן יהיה.

אז אני מצהיר פה שלא יהיה מצב שאנחנו מפרסמים פתרון בית ספר, כי אני חושב שזה יכול רק לגרוע. בהחלט מה שכן אני חושב שצריך לעשות, פתרון בית ספר לא יופץ, כי זה לא נכון לעשות - - -

אתה אומר לי פתרון בית ספר, כאילו למדתי בבית ספר. לא שמעתי על - - -

בבגרויות לצורך העניין - - -

בבגרויות יכולת השאלות הן שונות לגמרי. פה מניין השאלות הוא - - -

מה זה התשובון הזה – להגיד לאנשים אם ענית תשובה א', הצלחת. ענית תשובה ב' – לא הצלחת.

זה לא מבחן אמריקאי, זה העניין. במבחנים האמריקאיים זה אולי יותר חד-חד משמעי. פה זה מבחן פתוח. הרב אייכלר, לסבר את האוזן, יש לנו בחינות של 70 עמודים שאנשים כותבים 8 שעות. 70 עמודים.

על מה?

על הבחינות.

אז זה לא לעניין. אני לא מתכוון לפרסם את זה, כי זה רק ייצור - - -

יש ראשונים, יש אחרונים.

אז לכן אמרתי שכנראה או שהדברים יצאו מהקשרם, או שנאמרה - - -

לא, לא, אני אגיד לך משהו. אגב, כמה זמן אתה כבר עוסק בבחינות של הרבנות בנושא?

חודשיים וחצי.

מרגע כניסתו לתפקיד.

הוא מדבר כאילו הוא כבר 20 שנה במערכת.

הוא למד את זה על בוריו.

אנחנו כבר שנתיים עוסקים בזה, כמה זמן? ועוד לא קלטנו.

תודה רבה. אני רואה את זה כמחמאה.

אני אמרתי את זה כמחמאה, אבל רציתי להגיד משהו.

יש פה את הפרוטוקולים של הדיונים הקודמים.

כן. אני רוצה להגיד לך משהו לגבי התשובות.

אני יודע, ראיתי את זה. לכן אמרתי אחד מהשניים, או שהייתה פה אי הבנה, או שהדברים נאמרו ולא נשקלו מספיק. מבחינתי, פתרון בית ספר לא יפורסם, הוא יישאר ב - - -

טוב, בסדר, הרב משה, אתה לא צריך להאריך בזה. אני אגיד לך מה אני ראיתי. אני באמת לא תופס כל כך מהר כמוך והלכתי לבחינות שם של הרבנות, של ההלכה בכמה מקצועות. לקחתי את הדף של השאלות וראיתי את השאלות ושאלתי את עצמי. יפה. אני יודע לענות כמעט על כל השאלות בלי שנבחנתי, אבל כתוב שם תביא את המקורות הראשונים והאחרונים מי בעד ומי נגד והנימוקים. או, זה כבר - - -

יש פלפול. צריך לפלפל גם.

איך אפשר לפרסם דבר כזה?

איך אפשר לפרסם? הוא צריך פשוט לפרסם - - -

את הצורה שהבן אדם הגיש את הבחינה. זה לא משהו שאפשר.

אני למדתי את זה תוך כדי סיור.

לא, אבל אני אומרת, כן אם הבן אדם 100 פעמים חוזר על אותה שאלה ו-100 פעמים, לא 100, אבל - - -

לא כל אחד עונה באותה צורה.

ואתה עונה 4 פעמים אותה טעות ואי אפשר לראות את המבחן ואי אפשר לצפות בו ואי אפשר לראות את הטעויות, אז כל שאלה שחוזרת כל הזמן הוא יענה טעות.

אז אני רוצה לתת לך איזה מענה אנחנו מתכוונים לתת בעניין הזה.

אולי רק את התשובות הסופיות. זאת אומרת אתה לא יכול לתת בתשובון את כל התשובות של כל הראשונים והאחרונים, כי אחרת תצטרך - - -

כן, אבל זה דובר. אני יכולה לצטט פה מהפרוטוקול – דיברו שיש שאלות שחוזרות. יכול להיות שבן אדם שנכשל פעם, פעמיים, שלוש, והשאלה הזאת חוזרת והוא כל הזמן עונה את אותה טעות, כי הוא לא יודע מה התשובה הנכונה. אז שוב, אני לא נבחנתי, אין לי שום רקע בזה, אבל אני יודעת איך זה באקדמיה.

יפה, אז אני אגיד לך איפה אנחנו יכולים לעזור. תראי, אני יכול לומר לך שכאחד ש - - -

באקדמיה צריכים להביא את כל הדעות לכאן ולכאן?

באקדמיה יש בסיס לתשובה, בטח. גם בבגרות.

אבל מה השינוי אם את כותבת באקדמיה? את יכולה לכתוב, את יכולה להתחיל את התהליך בכלל מקטע של הגהה ראשונה או פתיחת ה - - -

אבל יש לך באקדמיה בנק שאלות ובנק תשובות.

בנק שאלות זה קיים, אין ספק.

בנק שאלות ובנק תשובות. גם בקידום וב-IQ ובכל אלה - - -

לא, אבל יש הבדל גדול בין קידום לבין שאלות הלכתיות.

ברור שקידום זה מסחרי.

לא, כי פה השאלות הן באמת שאלות שההלכה היא - - -

שהיא מורכבת מאד. אני נוטה לקבל את הדעה הזאת, אבל לא באופן קיצוני, הווה אומר ככה: אני לא רוצה שאתם תפרסמו את כל הראשונים והאחרונים ואת כל הסיפורים ואת כל הפלפולים, אבל יכול להיות שאת השורה התחתונה – מותר, אסור, כן, לא – זה וודאי אתם יכולים לפרסם.

אז אוקיי, אז אני רוצה לומר ככה לוועדה: אנחנו כרגע לא מתכוונים לפרסם את הפתרון בית ספר, גם לא בעוד שבוע, כמו שהייתה שם לכאורה איזו שהיא התחייבות. אני אגיד לכם, ככל שאנחנו באים וממסדים את הליך הערעור, אז ברור לכם שכדי שהערעור באמת יהיה רלבנטי, אנחנו נצטרך לבקש מהבודקים, וזה בעצם מר מזרחי, נכון? אנחנו מתכוונים לבקש מהבודקים שיציינו בהערות על גבי המבחן מה בעצם היה חסר בתשובה, כדי שהמערער - - -

אבל זה קיים כבר.

לא, לא עקבי, בסדר.

אבל הנבחן יכול לראות - - -

רק תני לי לסיים.

סליחה, סליחה.

אנחנו מדברים על מצב שהדברים יהיו שקופים לטובת המערער. עכשיו מה קורה? ברגע שאתה מפרסם פתרון בית ספר ופתרון בית הספר הוא לא מאה אחוז, אז זה מתכון בטוח לכאבי בטן לאותם נבחנים. אותם נבחנים יבואו ויגידו אבל בפתרון כתבת ככה. צריך להבין שהבודק, מאחר שמדובר פה במבחנים שיש פה מלל פתוח, בעצם זה מלל חופשי, אז העניין הזה בעצם לא יכול לקבל ביטוי מושלם אם אתה מפרסם פתרון בית ספר. ויש פה מאד מאד את העניין של ההתרשמות ושיקול הדעת של הבודק.

הבודק יודע לפעמים להסתכל בין השורות האם הנבחן מכיר את החומר, יודע והוא שגה פה בסימן כזה או אחר, או שהוא בכלל לא. או שהוא שגה בסעיף, או סגנון כתיבה, או שממש הבן אדם לא - - -

אבל יש פה פתח, הרב דגן. חייבים למצוא פה איזה פתרון. כי יש פה פתח לבעיות. אני יודע על כל מיני ועדות שנותנות ציונים. על אותן שאלות ואותן תשובות ועדה אחת מחמירה יותר, בוחן אחד מחמיר יותר, בוחן אחד מחמיר יותר.

לכן יש את השקלול.

בדיוק, ובשקלול הזה יש מקום לאי הבנות ולאי יושר.

למה אי יושר?

כי יכול להיות שאיזה בוחן רוצה. הבוחר הזה רוצה להקל - - -

בודק לא יודע מי הנבחן. הבודק לא מקבל שמות.

זה ברור לי, אבל יכול להיות שהוא בוחן כזה שהוא מקל מדי. בוחן שהוא מחמיר מדי.

אז לכן יש את השקלול. אז יש מנגנונים ש - - -

אבל אם יהיה לנבחן את המסמך, הוא יוכל לראות בעצמו.

הם ציינו שגם לא מראים להם את המבחן פיזית.

טוב, אני חושב שצריך לתת את הדעת עוד פעם לעניין הזה – מה כן אפשר לפרסם. אתם צודקים שאי אפשר לפרסם את כל התשובות.

אני אגיד לכם, בבגרויות כשמפרסמים ציונים זה או במתמטיקה, אלגברה, לצורך העניין אנגלית ומבחנים אמריקאים. במבחנים עם שאלות פתוחות אין פתרון בית ספר שמפורסם.

בטח שמפרסמים.

אין פתרון בית ספר שמפרסמים.

תראה באנקורי, בידיעות. יום למחרת.

זהו. יש עוד שאלות? אנחנו נרצה לתת לעוד אנשים, הרב משה.

לאגרות התייחסנו. נמצאת פה קרן אור, הסמנכ"לית של מרמנת. אנחנו רוצים שתתייחסי.

טוב, בואו ניתן לאחרים לדבר. אתה דיברת. אם תהיה חבר כנסת אתה תלמד שאת כל מה שאמרת בשלושת רבעי שעה תצטרך להגיד בשלוש דקות.

בעיתון.

אם לא היו עוצרים אותי ומפריעים לי באמצע. סתם, אני צוחק.

גם פה מפריעים, אל תדאג.

יחידה אחת, יחידה שתיים.

הרב הנאו, מה אתה יכול לחדש לנו?

אין לי מה להוסיף.

אין מה להוסיף. הרב מזרחי, איך אתה רואה את החידושים עם המרמנת? אתה שמח?

אנחנו שבעי רצון מהמהלך שנכנסנו אליו. אחרי התלבטויות והרבה התחבטויות בעניין הזה, בסוף יצאנו למהלך הזה ואנחנו די מרוצים ושמחים שהסיפור הזה של הרישום וניהול הבחינות נמצא בידי חברה מקצועית.

לגבי כל השכלולים של האינטרנט וכל הדברים האלה, אנחנו כמובן מברכים על זה, אבל יחד עם זה, אנחנו תמיד מתחשבים באברכים, שאין להם שום גישה לאינטרנט. לכן אני חושב שהמכתבים מהדואר שייצא, צריכים לצאת באותה זריזות ולייעל את זה.

אבל הטלפונים מאד חשובים במקרה הזה. אתה העלית נקודה מאד חשובה. קיבלתי הרבה הרבה פניות, כולל הבוקר בווטסאפ, שרוב הנבחנים אין להם אינטרנט ולכן צריך לתת להם מענה טלפונים, בקודים, או איך שאתה רוצה כמובן, כי אתה יודע, הדואר, החליפו את הסמל של הדואר לצב במקום הצבי. הורידו את ה-י', אז נשאר צב ישראל ואי אפשר לחכות להם.

אני חושב שקוד טלפוני זה דבר מאד חשוב ויחד עם זה חשוב גם לאדם לקבל את המכתב, כי המכתב - - -

כן, כן, כן, אחר כך. אבל קודם בטלפון. אתם חייבים לעשות משהו, איזה מענה טלפוני, בהנחה שרבים, אם לא רוב מהנבחנים לא מסתכלים באינטרנט.

במבחן המציאות, שאנחנו אומרים לאנשים שאי אפשר לקבל בטלפון ויצאו מכתבים, בסוף כולם מגיעים לאינטרנט, הרב אייכלר. אם זה חבר, אם זה שכן. היה חשש שהם לא יירשמו ומסתבר שכולם נרשמו. אני רק רוצה לסבר את האוזן מבחינת נתונים. הרי באנו ופיצלנו מועד אחד לשניים. חשבנו שאם היו 2,500 נבחנים במועד ניסן, אז יהיו בערך 3,000 נבחנים נניח לצורך העניין במועד הקרוב, אז יהיו 1,500 פה ו-1500 במועד תשרי. ומסתבר שיש לנו 2,500 נרשמים שמתוכם 1,900 שילמו.

אז אנחנו רואים שכל הזמן יש עלייה וכולם משתמשים באינטרנט וכל אחד יש לו חבר שיש לו את הממשק הזה והוא יוכל לקבל את המענה.

אני אגיד לך, יש החלטת ממשלה כוללת – אני הזכרתי את זה בוועדה הזאת – שכל דבר שמעבירים לאינטרנט, היה לנו בדיון על המעונות במשרד הכלכלה – חייב לאפשר גם פקס ודואר רגיל.

ככל שאין בעיה של - - -

לא, לא, לא, אפילו שיש אינטרנט.

לא, ככל שאין בעיה של הזדהות.

בכל מקום שיש פקס חייב להיות דואר אלקטרוני.

בדיוק ההיפך.

לא, זאת ההחלטה.

לא, ההחלטה היא במקום שיש - - -

פקס, חייב שיהיה דואר אלקטרוני.

לא, אבל במקביל יש החלטה אחרת, שאיפה שיש דואר אלקטרוני צריך להישאר גם פקס ודואר. אבל אני אומר פה את העניין של הטלפון.

צריך לדעת לאיפה הפקס הזה יגיע.

הרב דגן, חייבים למצוא אמצעי טכני למענה טלפוני עם קוד. כמו שהפקיד בבנק יכול לענות לי, אתם יכולים לענות.

זה מוקד גם.

זה פשוט עניין טכני.

בסדר, נבדוק את זה.

אין אפשרות לשירות אולי אוטמטי אפילו, בלי - - -

נבדוק את זה.

אוטומטי. נותנים את הקוד ואוטומטית אתה מקבל את התשובה.

אז הרב רפאל, מתי יקבלו את התשובות ה-500 האחרונים של ניסן? תגיד לי תאריך.

אל תגיד.

אז בשביל מה התכנסנו?

לא, כי אני לא רוצה להתחייב על מה שאני מסביר לכם.

הסברת מאד יפה, אבל לפי החישוב שלך אם הצלחת 2,000, אז את ה-500 האחרים אתה יכול לעשות מיד.

אז אנחנו נמצאים עכשיו עם האגוז הקשה קצת. אני מסביר, יש לנו פה בעיה שלא היו לי בודקים שיכולתי לעמוד ולהתקשר מולם. בדקה האחרונה, לא בדקה, בוא נאמר בחודש האחרון היינו צריכים לבוא וליצור התקשרויות חדשות. הבודקים קיבלו את זה קצת באיחור ואז נתקלנו בכל מיני בעיות כאלו נקודתיות. והיו גם בוחנים שקצת פישלו. בקיצור, אתה עומד מול 40 אנשים שצריכים לבוא ולתת לך מענה ולא תמיד אתה מקבל מכולם את המענה המחייב וזה יקבל ביטוי בציוני האיכות שלהם, אם הם מתמודדים במכרז הקרוב.

מתוך אחריות אני אומר לך, אני לא מוכן שהוא ייתן תאריך. אנחנו נעשה את המקסימום. אני יכול לומר לך שיש שלושה אנשים שרצים מול הבודקים, פשוט ברכבים, כדי שהדברים יקבלו - - -

מתי הבודק האחרון קיבל את המבחנים האחרונים?

הבודק האחרון קיבל את המבחנים לפני 10 ימים.

זאת אומרת שיש לו עוד 20 יום לפי הסדר של 30 יום.

לא, אבל אנחנו עומדים מולם שיעשו את זה במקסימום האפשרי, כי הסתבר שבודק אחד נשלח לו החומר והוא אומר לא קיבלתי וכולם היו בטוחים שהוא קיבל. שוב, אני לא רוצה להיכנס פה לכל ה - - -

הוא לא טרח להרים טלפון להגיד לא קיבלתי? אם במכולת אשתו הייתה מזמינה ולא הייתה מקבלת את הלבן הוא היה מצלצל – אדוני, למה לא שלחת?

הרב אייכלר, אז אני לא רוצה לרדת פה לכל הרזולוציות, כי זה סתם. לא נגיע ל - - -

אז בוא ניתן 20 יום, בסדר?

אני מאמין שבעזרת השם, בשאיפה ל-20 יום אפשר להגיד את זה. בסדר?

אז לפחות את זה, כי אנחנו לא יכולים. בסופו של דבר אמרתי לך גם בטלפון, אנחנו מייצגים את הנבחנים ולא את המערכת ואתה באופן טבעי מדבר כל הזמן על הבעיות של המערכת. את הנבחן זה לא מעניין. המערכת צריכה להיות מאורגנת לקראת - - -

אני מקווה שאנחנו נפתיע אתכם וזה יגיע לפני.

אשריך.

גם במבט של הנבחנים צריך להסתכל על מה שכן קרה פה בחצי שנה האחרונה.

הסתכלנו. אלפי אנשים נסעו היום באוטובוסים בזמן. הכל היה בסדר.

נכון. לא, אני אומר, צריך להסתכל על זה שהיום אנשים יכולים להירשם.

נתתי לרב דגן לספר את זה בהרחבה והוא סיפר את זה ויפה וזה התנהל יפה וגם הייתי שם במבחן וראיתי איך זה עובד. מאד מאד - - -

אגב, אתם מוזמנים להגיע ב-4 באוגוסט כדי להתרשם מזה. אני אתן לקרן לספר, אני לא אגנוב לה את ההצגה.

אז בוא, ניתן באמת את זכות הדיבור. אנשים באו. קרן-אור עמר, משנה למנכ"ל חברת מרמנת.

נכון. שלום. קודם כל נעים מאד להיות פה ואני באמת שמחה לתת את השירות לרבנות וכמובן לנבחנים בסופו של דבר.

בנושא הציונים, לנו אין כל קשר למעט העובדה שאנחנו מפרסמים אותם באתר שלנו. לגבי השימוש באינטרנט, גם בנוגע לרישום וגם בנוגע לתשלום, יש להם ארבע אפשרויות להירשם. אני כן מאמינה אגב שהאפשרות הטובה ביותר היא רישום באינטרנט. הם יכולים להירשם באינטרנט, בפקס, במייל ו/או בטלפון. כלומר, כל ארבע האפשרויות פתוחות בפניהם.

לגבי מתן הציונים, לא נדרשנו לזה עד עתה. נבחן את האופציה. אני לא בעד שיענו טלפונית, אלא איזה שהוא מוקד ממוחשב אולי, בעזרת קוד שיכול לתת את הציון.

זה הכי טוב.

אני מסכימה. באיזה שהוא קונספט. צריכה לבחון את האופציה הזו ואת עלותה ולראות איך אנחנו יכולים לתת את השירות הזה. אנחנו בעד להרחיב ולתת שירות יותר טוב.

היום, כרגע, כמה שעות אתם נותנים בכל יום לתשובות בטלפון במרמנת?

משמונה עד ארבע, כמו שכתוב במכרז.

כל יום?

כל יום, כן. עמדנו בכל הנושא של הפניות, גם במועד הרישום, גם במועד התשלום. כמובן בימים האחרונים של התשלום היו שיחות שננטשות ולכולם חזרנו. לא שמענו במועד הזה תלונות על נבחנים שלא הצליחו להשיג אותנו, להבדיל מהמועד הקודם שכן הייתה בו מצוקה.

אם עושים מבחנים למשרדים אחרים בנושאים אחרים, נכון?

בוודאי.

איך זה עובד שם, העניין של הבוחנים והבחינות וההעברות אלה, הקטע הזה שלא שייך ל - - -

אנחנו עושים בחינות למבוגרים עבור משרד החינוך, האגף לבחינות מבוגרים. אנחנו מעבירים להם תוך 24 שעות עם שליח. אין אלמנט של סריקה.

24 שעות אחרי המבחן אתם כבר מעבירים למשרד החינוך שישלח ל - - -

לא למשרד החינוך. אנחנו מעסיקים את הבוחנים במקרה הזה.

נו, אתם מעבירים מיד, וכמה זמן אתם נותנים לבוחן?

אבל במקרה זה אנחנו לא צריכים לסרוק, מה שפה יש אלמנט של סריקה.

כמה זמן זה הסריקה?

כמה ימים.

אנחנו מפרסמים ציונים תוך חודשיים מיום הבחינה האחרון.

חודשיים.

מיום הבחינה האחרון. אבל יש מועד. חשוב לציין שזה מועד שהוא מקביל למועד בחינות הבגרות, שהוא בערך חודש וחצי, חודשיים. זאת אומרת מי שנבחן בבחינה הראשונה מחכה כארבעה חודשים נגיד, כי אנחנו מפרסמים את כל הציונים ביחד.

אבל יש לכם אפשרות טכנית מהיום האחרון של הבחינה עד – כמה אמרת? חודשיים?

חודשיים.

אני שואף שזה יגיע גם לרבנות.

אבל משך ימי הבחינה שלנו הם יותר ארוכים. אנחנו חודש וחצי - - -

כן, פה זה מרוכז.

בסדר, מה זה משנה? זה לא משנה. זה עניין טכני.

זה לא משנה. מהמועד האחרון עד המועד האחרון. מסכימה.

התהליך של הבודקים הוא תהליך יותר ארוך מאשר - - -

תוך כמה זמן אתם חושבים המענה הממוחשב יוכל להתחיל לפעול?

של מה?

של הציונים, שתעשו מענה ממוחשב.

נדרשתי לזה לפני שתי דקות. תן לי לבחון. מבטיחה להחזיר תשובה לרב דגן, איך אנחנו יכולים לתת פתרון.

והרב דגן יעביר לנו לוועדה את התשובות מתי. כי אני חושב שזה גם עקרוני, לא רק טכני, שאדם יוכל לקבל תשובות בטלפון ולא יצטרך לבקש מחבר שיש לו אינטרנט לקבל את התשובות.

עדיין אני מוכרחה להגיד, האופציה הטובה ביותר היא דרך האינטרנט ואין כמעט אנשים שלא מוצאים את הפתרון לאינטרנט. הם נכנסים דרך הכולל, הם נכנסים – איך אתה אומר – אצל חבר כזה או אצל חבר אחר.

את זה אני יודע. אני אמרתי, יש החלטת ממשלה, אבל אצלי זה גם עניין עקרוני ולא רק אצלי, אצל הבוחרים שלי ואצל האנשים הרבנים, שחייבת להיות אפשרות לא להיות חייבים להשתמש באינטרנט.

בסדר גמור. אנחנו נבחן את האופציה הזו.

גם בבנק למשל. אגב, מי שמגיל 60 ומעלה, בכלל אין לו כל כך. אפילו בבנק אני עוד מדבר עם הפקיד בטלפון, לא דרך האינטרנט, כי זה כבר עניין של גיל. אני מקווה שאין פה אנשים בגילי, שלא יגידו - - -

אבל הרב אייכלר, יש בכל מצב את המכתבים.

מכתבים זה בעיה. על מכתבים אני לא סומך.

אני חיכיתי לרישיון נהיגה, כרטיס, חודש וחצי.

חודש.

חודש וחצי.

זה נכון, הדואר בעייתי. אנחנו נתקלים בנושא של הדואר גם אצל מי שמבקש לשלם בשוברים.

אני חיכיתי לרישיון נהיגה, כרטיס, חודש וחצי.

נכון. אז אולי כדאי בוועדה הבאה לקרוא לדואר.

לא, לא, לדואר אנחנו לא קוראים, כי עד שהם יגיעו יעבור - - -

הרב אייכלר, לגבי למסור נתונים בטלפון, אני חייב להגיד משהו. הייתה לנו את האפשרות הזאת במערכת הקודמת של הרבנות הראשית לישראל, אבל פשוט המערכת הזאת קושרה לתעודת זהות. נכון להיום שינינו את הפאזה החשיבתית, שכל אדם מקבל קוד ולא תעודת זהות. אנחנו נצטרך לבחון. האפשרות הזאת קיימת, אנחנו פעלנו בה מקדמת דנן. אנחנו נצטרך לבחון את האפשרות של שיוך של קוד אל מול פרסום התוצאה. אנחנו מבטיחים לתת תשובות.

כן, אני מחכה לתשובות. זה יהיה ייעול גדול מהם, הרב דגן. כל מה שאמרת עד עכשיו עשו קודמיך. זה יכול להיות חידוש שלך, העניין של הטלפון.

אני לא אתייחס לזה.

לא אמרתי שאתה צריך להתייחס. לא שאלתי שאלה.

מקל ופטיש, זה הדבר.

כן. בשבוע שעבר שאלתי את ראש הממשלה שאלה במליאה והוא ראה שזו לא שאלה, אלא אמירה, אז הוא אמר – על שאלות כאלה מוסיפים בסוף את המילה האמנם?

טוב, אני רוצה לתת למשרד האוצר, לגברת לפינר, סגנית בכירה לממונה על הכנסות המדינה.

גם למשרד הדתות, על המחשוב, הקישור.

הוא דיבר. ליאור.

כבודה של בת מלך פנימה. קודם כל.

זיהיתי אותך עם מרמנת, סליחה.

אני לגמרי טוב לי.

אנחנו מוכנים לקלוט אותך.

שמעת? הם מוכנים לקלוט אותי.

אז אני רוצה להגיד משהו, ליאור. אני לא יודע, אתה ישבת פה בישיבות הקודמות. אתה דיברת שאתם יכולים לעלות לאוויר עד?

עד חודש מאי.

ועליתם?

לא עלינו לאוויר. אני אגיד לך מה קרה. החלפנו את כל תשתיות המחשוב ברבנות הראשית. התקנו מערכות מחשוב חדשות. היו שינויים פיזיים בהנהלת הרבנות הראשית. היו שינויים חשיבתיים על מול המשרד לשירותי דת כרגולטור. המערכת מוכנה. פורסמו הציונים. אנחנו עכשיו בפיין-טיונינג אחרון לגבי העלאה של המערכת - - - לפרסום הציונים. מבחינתנו זה עובד.

מבחינתך מתי?

לא, זה עובד לגמרי. לא העלינו מערכת, העלינו אפליקציה נקודתית וזה עובד. זה עובד.

יש ממשק. מה שקורה זה שצריך בעצם ליצור את הממשק בין המערכת של מרמנת לבין המערכת שלנו, וזה דברים - - -

נו, וזה עכשיו כבר מסונכרן?

כן, זה עובד. אנחנו ישבנו השבוע בפיין-טיונינג אחרון ברבנות הראשית.

יופי.

מבחינתנו אנחנו רצים קדימה.

טוב, אז אני רוצה לציין שלא בכל משרדי הממשלה זה עובד בכזאת יעילות. אני רוצה לציין את זה.

זה - - -

לא, זה לא צחוק. אני יושב בוועדות ואני רואה איך שפקידים מורחים דברים חודשים ושנים.

משרד האוצר – פעם ראשונה בישיבה שלא נדרשתם להוסיף תקציב.

אנחנו לא אחראים על התקציב, אנחנו לא מאגף תקציבים. אנחנו למעשה ועדת האגרות הבין משרדית. האגרות מגיעות אלינו לאישור. כמובן, אחד הדברים כאשר באו אלינו לאישור האגרות האלו, הסתכלנו על אגרות דומות של מקצועות דומים וראינו שסדר הגודל הוא סדר גודל דומה, לכן הוועדה אישרה ואחר כך הגיעו עם זה לוועדה בכנסת, שגם שם זה אושר, אני מבינה.

הגברת ונסו?

אני אותו דבר.

אותו דבר. אז שואל את שתיכן שאלה. את צודקת שבמקביל לדברים אחרים. השאלה היא האם הייתה העלאה יותר מדי גדולה או לא סבירה באגרות, או שזה אותו דבר כמו שאמר הרב, 24 שקלים, זה הבדל קטן.

שוב, לפי מה שאנחנו ראינו, אנחנו בחנו את זה לעומת האגרות האחרות. קח בחשבון שלכל מועד גם יש תיאום למדד של האגרות והאגרות מתעדכנות.

אין מדד. איזה מדד?

גם למדד שלילי אנחנו מורידים. אני חייבת להגיד שחוות הדעת שקיבלנו ממשרד המשפטים שאפשר להוריד במדד שלילי כי הנוסח של האגרות עשה לנו בעיות עם זה. אז כיום אנחנו יכולים להצמיד גם למדד שלילי ולהוריד את האגרות.

אבל אין להם. יש להם סעיף הצמדה עקב השינוי.

כן.

דרך אגב, אני לא יודעת למי אני צריכה להעביר עדכוני אגרות. אני לא יודעת למי. למנכ"ל?

בסדר, אני רוצה לסכם ברשותכם את הישיבה.

אני צריכה, בקיצור.

אני רוצה לסכם את הישיבה. קודם כל אני רוצה לברך את הרבנות הראשית ואת משרד הדתות על ההתארגנות. כשרוצים לברך אתם גם לא רוצים לשמוע?

אני רוצה לברך את הרבנות ואת משרד הדתות על ההתארגנות. אני הייתי פחות אופטימי, עם זאת עדיין כואב לי על 500 האנשים שלא קיבלו, אבל הוועדה רשמה לפניה את הודעת מנכ"ל הרבנות הראשית, שבעזרת השם תוך 20 יום יהיו כל התשובות; ואלה שלא יכלו להירשם לבחינה החוזרת, יש להם את האפשרות לחודש תשרי. נראה לי סביר, כי בין אב לתשרי זה לא מרחק גדול מאד.

השאלה רק תהיה אם חלילה בתשרי יהיה איחור, מה יעשו? יצטרכו לחכות עד ניסן. אז אנחנו מקווים שזה - - -

אני רק רוצה להוסיף שבהוראתו של הרב לאו עשיתי בדיקה בין הרבה ראשי כוללים ותלמידים ואנשים שנבחנים, והעניין הזה של סוף זמן, זאת אומרת הרי המבחנים הם בסוף זמן קיץ, סוף זמן חורף, מתאים לכולם. כשדובר על שני מועדים, אז היה ויכוח האם לעשות סוף חורף וסוף קיץ או סוף חורף וסוף תשרי, האם לעשות את המועד השני בסוף הקיץ או בסוף אלול, אבל המועדים האלה מתאימים לכולם.

אני ממשיך בסיכום. הוועדה מבקשת לאפשר זכות ערעור לנבחנים ולגבות אגרה של לא יותר מ-200 שקלים, כמו שמקובל באגרות ערעור אחרות.

פחות מזה.

אפילו אם אפשר פחות, וודאי טוב. אני אומר מקסימום.

ועדת אגרות, ברור.

קורה שצריכים להביא לנו - - -

צריך להגיש.

כן, בדיוק. אז תגישו בבקשה בקשה לוועדת האגרות, כדי שתוכלו לאפשר ערעור למי שירצה אחרי ששקללתם ואחרי - - -

כמובן אחרי שצריכים לשקלל צריך לעשות תחשיב לפני.

הוועדה תפנה.

אפשר לפנות אלינו ואנחנו נגיד לך פחות או יותר כמה.

אבל הוועדה מבקשת לא לבטל את מה שעשיתם עד היום לגבי העובדה ששני בוחנים בוחנים, ואם יש פער מדי גדול, יתנו לבוחן שלישי, לפני שיצטרך האיש לערער. זאת אומרת שאפשרות הערעור לא תהיה במקום השיטה שעשיתם עד היום, של שלוש האפשרויות של הבחינה.

לגבי המוקד הממוחשב במרמנת ובמשרד לענייני דת, לענייני דתות כתוב?

המשרד לשירותי דת. אבל זה יותר נכון הרבנות הראשית לישראל.

כן, אז אנחנו מציינים את העובדה שמאז הישיבה הקודמת התארגנתם באופן ממוחשב ואנחנו מבקשים להקים מענה טלפוני ממוחשב או אנושי, שאדם יוכל באמצעות קוד לקבל את התשובות, את הציונים שלו על המבחנים.

לגבי התשובון.

לגבי התשובון אנחנו הבנו שזה תשובות מדי מורכבות בשביל להעלות תשובונים כלליים מדי, שעלולים להכשיל את הנבחנים, אבל צריך לשבת ולדון איך כן אפשר להוציא תשובות. אולי הרבנים הראשיים יתנו את דעתם על זה – איך אפשר לעשות תשובות כוללות, שלא יטעו את הנבחנים ולפרסם תשובון אחרי מבחן, לפחות שבועיים שלושה אחרי המבחן.

אני רוצה להודות לכולם שבאתם, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.