הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 327

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 12:19

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - איסור התניה בחוזה על פתיחת עסק או מתן שירות), התשע"ו-2016, של חה"כ יגאל גואטה, מכלוף מיקי זוהר, אורן אסף חזן, דוד ביטן, ניסן סלומינסקי, יעקב מרגי, עאידה תומא סלימאן, מיקי לוי, ישראל אייכלר, מנחם אליעזר מוזס, מירב בן ארי, שולי מועלם-רפאלי, זאב בנימין בגין ואיתן ברושי

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יגאל גואטה

עבדאללה אבו מערוף

אור רוזנמן - עו"ד, תחום חקיקה, הסדרה ואכיפה של דיני עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי היימין רייש - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

רעות אופק - עו"ד, משרד המשפטים

אורי ישראל פז - עו"ד, מייצג את הקואליציה לשבת שוויון

דפנה נוביק - המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - איסור התניה בחוזה על פתיחת עסק או מתן שירות), התשע"ו-2016של חה"כ יגאל גואטה, מכלוף מיקי זוהר, אורן אסף חזן, דוד ביטן, ניסן סלומינסקי, יעקב מרגי, עאידה תומא סלימאן, מיקי לוי, ישראל אייכלר, מנחם אליעזר מוזס, מירב בן ארי, שולי מועלם-רפאלי, זאב בנימין בגין ואיתן ברושי

אני באמת שמח לפתוח את הישיבה בדיון על החוק הראשון של חבר הכנסת יגאל גואטה בנושא שקשור לשבת. אתם יודעים, הכיפה שלי בכיס, אבל היהדות שלי בלבד.

היא הרבה יותר מאשר אצל הרבה אנשים שאצלם היא על הראש.

לעזור בשמירת השבת, בעיני זאת מצווה שלא פוגעת באף אחד.

היום ה-26 ביולי 2016, כ' בתמוז התשע"ו, השעה 12:19 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו דנים בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - איסור התניה בחוזה על פתיחת עסק או מתן שירות), התשע"ו-2016 שמוביל חבר הכנסת יגאל גואטה בהשתתפות הרבה מאוד חברי כנסת שסומכים עליו כל כך ולכן לא הופיעו לישיבה זאת ולכן לא אציין את שמותיהם אבל תוכלו לקרוא בדף ההזמנה.

בבקשה, חבר הכנסת גואטה.

תודה אדוני היושב ראש. הצעתה חוק הזאת עברה בקריאה טרומית בתמיכה של כל סיעות הבית ללא יוצא מן הכלל. הצעת החוק הזו באה בעקבות סיפור שקרה במתחם שרונה. בחור בשם עופר שלייטמן שכר חנות במתחם שרונה. דרך אגב, בחור חילוני לחלוטין, לא חובש כיפה, והוא חתם על חוזה עם בעלי המקום. הוא ביקש להיות בשבת עם הילדים שלו. הוא אמר שהוא עובד קשה כל השבוע ובשבת הוא רוצה להיות עם הילדים שלו אבל חייבו אותו ב-3,500 שקלים כקנס עבור שבת אחת בה הוא לא פתח את החנות.

מי הטיל עליו את הקנס?

בעלי מתחם שרונה.

גינדי אחזקות.

היה רעש תקשורתי ולאחר מכן הם אמרו שלא יגבו ממנו וכן יגבו ממנו. דרך אגב, לימים הבחור פתח שם מעדניה כאשר בעלי המתחם בעצמם פנו אליו וביקשו ממנו שיעשה טובה ואם הוא פותח מעדניה, שהיא תהיה כשרה כי יש להם דרישה לאוכל כשר. זה סתם קוריוז שקרה שם בתקופה האחרונה.

אני רציתי שזה יחול על כל העסקים כי אני חושב שזה נכון, הגם שאף אחד לא יבוא לשופרסל ויחתים אותו על עבודה בשבת. בגדול באמת זאת השמירה על העסקים הקטנים והבינוניים האלה ועל האנשים האלה שבאמת רוצים לנוח ולבלות בחיק משפחתם בשבת אבל לא מאפשרים להם את זה וגם קונסים אותם על כך שהם לא פתחו את החנות בשבת.

אלה הם הדברים.

תודה. מישהו רוצה להעיר משהו באופן כללי? לא. אם כן, אנחנו עוברים לקריאת הצעת החוק.

משרד המשפטים. מדובר בהצעה שמתערבת בחופש החוזים ולכן אנחנו סבורים שיש צורך לקבוע הסדר שיצדיק את ההתערבות הזאת. לכן הוא צריך לענות על תכליות הצעת החוק. אנחנו סבורים שצריך להחיל את ההסדר רק על מקרים בהם יש פערי כוחות כמו למשל בעסקים קטנים ובינוניים בהם עלול להתעורר קושי לעסק הקטן להפעיל באמצעות אחר את העסק שלו בשבת. אנחנו סבורים שההצעה צריכה להתמקד בסעדים ולא לעסוק בנושא של הכריתה עצמה.

העיקרון השלישי שאנחנו סבורים שצריך להנחות אותנו הוא הנושא שאנחנו לא נרצה למנוע מצדדים שכן מעוניינים להתקשר ולפתוח עסקים בשבת מלעשות זאת.

לכן עת נקריא, אנחנו נשמח לומר את ההערות שלנו לכל סעיף לגופו.

אבל בעיקרון אתם לא מתנגדים.

כרגע בנוסח הקיים אנחנו מוצאים קשיים.

טוב מאוד שאתם מגדירים את זה כך.

אני גם לא ראיתי בן אדם שהוא בקשיים והוא מחייך.

משרד הכלכלה רוצה להגיד משהו?

כן. משרד הכלכלה. אנחנו מסכימים לרציונל שרעות הציגה שבאמת הקושי המרכזי מצוי בעסקים קטנים ולכן הם אלה שזקוקים להגנה. עם זאת, יש חשש שברגע שבהצעת החוק הזאת יוגדר שההגנה חלה רק על עסקים קטנים, זה יגרום לאותם מתחמים לא לרצות להתקשר בחוזה עם עסקים קטנים.

צודקת.

אותו סיפור היה לנו גם בהצעת חוק מוסר תשלומים, הצעת חוק ממשלתית שנדונה עכשיו בוועדת הכלכלה. בגלגולים הראשונים שלה התבקשנו להכניס סייג שעוד בשלב התזכיר של הצעת החוק זה יחול רק על עסקים קטנים, שהחובה לשלם בזמן תהיה רק לעסקים קטנים ובאמת גם שם עלה החשש לפיו גופים לא ירצו להתקשר עם עסקים קטנים כי אז יש להם איזושהי הרעה בתנאי האשראי באותה עסקה. לכן הוסכם בממשלה להרחיב את זה לכלל העסקים, כאשר הבעיה היא בעיקר לעסקים הקטנים. אותו רציונל גם כאן. למרות הקושי אליו חשופים אלה העסקים הקטנים, אנחנו מבקשים שזה יחול על כלל העסקים כדי שלא תיווצר אפליה.

הערה מאוד חשובה. במיוחד לא לפגוע בעסקים הקטנים שלא יוכלו להיכנס למתחמים גדולים שיכולים לקדם אותם.

אנחנו בעד.

יש כאן נציגים? מי אתם?

אנשי ציבור. מהקהל.

באתם להשתתף בדיון?

כן. להאזין, לשמוע ולהחכים.

אתם באים לעתים קרובות?

לא.

באתם לדיון פשוט.

אתם כאן במסגרת יום האזרחים הוותיקים.

כן.

אנחנו שמחים לראות אתכם. תרגישו בבית. זה הבית של כולם.

תודה רבה.

אני מציע שנתחיל בקריאת החוק. ההתלבטויות שהיו, כוונתי בהסכמת המציע, אני מציע להעביר בקריאה ראשונה ובין הקריאה השנייה והשלישית, תשבו ותעשו את כל התיקונים הנדרשים.

בגדול הרעיון הוא שאין לנו בעיה לעשות תיקונים ובלבד שלא נפספס את העיקר. אנחנו באמת גמישים מאוד בעניין הנוסח שלא יפגע בשום דבר שעולה בקנה אחד עם התפיסה שלהם.

רק נבקש לציין שלפי החלטת ועדת השרים, לאחר תיאום הנוסח ההצעה צריכה לחזור אל שולחנה של ועדת השרים לפני ההצבעה.

לפני ההצבעה במליאה.

כן.

נכבד זאת.

אני רק מעירה שבהצעת החוק הטרומית קבענו את הסעיף בתוך חוק שעות עבודה ומנוחה, מתוך הרציונל שחוק שעות עבודה ומנוחה מסדיר את ימי המנוחה וקובע שאסור לחייב עובד לעבוד בימי המנוחה. החוק הזה עוסק בעיקר בהיבט של העבודה בימי המנוחה.

דרך אגב, זאת נגזרת אינטגרלית מחוק שעות העבודה והמנוחה.

נכון.

כי ברגע שאתה אומר לבן אדם שהוא חייב לפתוח, הוא חייב גם לבוא ולפתוח והוא חייב גם להביא את העובדים לפתוח.

נכון. זה עלה בדיונים הפנימיים.

זה כשלעצמו בעייתי.

יחד עם זאת, משרד הכלכלה ביקש שנעשה את זה בחוק נפרד ולא נכניס את זה לחוק שעות עבודה ומנוחה.

אין בעיה.

אולי הם רוצים להציג את העמדה שלכם כדי שנחליט.

זה יהיה חוק הגנה על עסקים בימי מנוחה.

כן. בימי המנוחה.

בלי קטנים ובינוניים.

מקובל?

כן. מבחינתנו זה מקובל.

אם כן, זאת תהיה הצעת חוק הגנה על עסקים בימי המנוחה, התשע"ו-2016. אז למעשה אנחנו קובעים את סעיף 1 לחוק.

תרשו לי לעדכן את האורחים שלנו. הוועדה עובדת בצורה מאוד מאוד שיטתית והיא דנה בהצעות חוק, יש לה דיונים ציבוריים ויותר מכל חשוב, לפחות בעיני, זה הפיקוח על עבודת הממשלה. לצורך זה יש לנו מערכת מדהימה שעומדת לרשות הוועדה וחברי הכנסת. יש לנו ייעוץ משפטי וכל חוק מלווה על ידי אחד מצוות היועצים המשפטיים. יש לנו את מרכז המחקר והמידע שמאפשר לנו לדעת מחקרים על כל נושא בו אנחנו מעוניינים לדון והוא מביא לנו את הנתונים. היום אין צורך בזה ולכן הם לא כאן, אבל בדיונים מאוד מורכבים, הם מספקים לנו חומר. יש לנו צוות שמנהל לנו את הוועדה. בסך הכול גרוסו-מודו כל הזמן, בין עשרים לשלושים אנשים, יחד עם צוות אישי שכביכול משרת אותי אבל הוא מלמד אותי, יחד עם הדוברות וכולי. זאת אומרת, בין עשרים לשלושים אנשים עובדים כל הזמן עם הוועדה הזאת. רק שתבינו איזו תעשיית חקיקה וטיפול בנושאים.

כל ועדה היא בסדר גודל כזה?

לפי דעתי זאת ועדה קטנה במספר. בדרך כלל בוועדות אחרות מדובר בארבעים-חמישים אנשים.

היום זה כך, אבל היות ויש לנו שלושה נושאים, אני חושב שאנחנו נמצאים בהובלה של ארבעת הוועדות הכי מועסקות בכנסת וזה בנוסף לוועדת הכספים, לוועדת החוץ והביטחון ועדת הכלכלה. אלה הוועדות המאוד עסוקות.

עד כדי כך שזימנו אותנו לדיון גם ביום ראשון, אז אין כנסת, לשבת כאן בדיוני ועדות במשך כל היום.

אמרת יום מנוחה, עשית שבת, תעבוד ביום ראשון.

לא כתוב כאן יום מנוחה של היהודים. יום ראשון הוא גם יום מנוחה.

אם כן, באמת עבודה מעניינת.

הדבר היחיד שהוא לא עשה, הוא לא הציג לכם את יושב ראש הוועדה אלי אלאלוף שזכינו בכךש הוא יושב ראש הוועדה שלנו. הוא כתב את דוח העוני שהממשלה מאמצת את מסקנותיו לאט לאט. לוקח לה זמן אבל בסוף היא תאמץ את כל דוח העוני וזאת באמת זכות גדולה לנו. אנחנו מרגישים כאן שחלק גדול מהשליחות שלנו בוועדה הזאת כי זה באמת לטפל בבעיות של האנשים הכי קשים. זה בנוסף לדוח העוני שהוא בפני עצמו דבר גדול מאוד.

כל הכבוד.

תודה לכם.

דרך אגב, לגבי מה שהיא אמרה שזה חוזר לוועדת השרים. במקור בוועדת השרים אמרו שזה יחזור כנושא שאפילו לא הובא לכאן. זה היה אמור לחזור לוועדת שרים, הנושא הרטרואקטיבי. זה מה שביקשו, אם אני לא טועה. אם אני טועה, תקנו אותי בבקשה. דובר על רטרואקטיביות, על מי שכבר חתם חוזה.

ממה שאני יודעת, בוועדת שרים הוצגו עוד קשיים ובאמת ההחלטה היא כללית ולא מתייחסת לנקודה.

לא. לנו אמרו במפורש שהנושא הוא רטרואקטיביות.

יש לך את הפרוטוקול של ועדת שרים?

כן.

את יכולה לקרוא לנו?

בהחלט. "לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בכפוף לכך שלאחר הקריאה הטרומית הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המשפטים, משרד הפנים ומשרד האוצר ובטרם תעלה הצעת החוק לקריאה ראשונה היא תחזור לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה".

אני אומר מה שאמרו לנו, שזה בגלל הרטרואקטיביות.

הצטרף אלינו חבר הכנסת דוקטור עבדאללה אבו מערוף שהוא חבר ועדה. יש 15 חברי ועדה. המספר גדל. פעם היו רק 11 חברי ועדה ועתה יש 15 חברים.

אדוני, הנוסח שאנחנו הולכים עכשיו לדון בו הוא נוסח שמתמקד בעסקים הקטנים או שהוא יחול על כל העסקים?

אמרתי שנוריד את ההתייחסות ובהכנה לקריאה שנייה ושלישית נבחן את זה שוב מול משרד המשפטים. כולנו מסכימים שהתכלית היא להגן על עסקים קטנים ובינוניים אבל אנחנו לא רוצים שהם ייפגעו. השאלה אם הדרך הנכונה היא לנקוב במפורש ולומר עסקים קטנים ובינוניים או לתת את ההגנה לכולם בידיעה שאנחנו עושים את זה בעיקר כדי להגן על העסקים הקטנים והבינוניים, גם אם אנחנו לא אומרים את זה במפורש.

החלוקה השנייה, אנחנו חושבים שכדי לפגוע בחופש החוזים, צריך להצדיק את זה. כשאין פערי כוחות, אין הצדקה להתערבות הזאת. לכן כן חשוב לנו שהצעת החוק תוגבל רק למקרים שבאמת יש בהם צורך.

דרך אגב, יש כאן צורך גם בעסקים גדולים.

הם יכולים להתמקח.

יש גוף גדול שמאוד רוצה להיות במתחם הזה והוא לא רוצה לפתוח בשבת. מה הבעיה?

כי אז פערי הכוחות יותר מצומצמים אם בכלל קיימים.

אבל עדיין לא יהיו לו כלים להתמודד עם זה. אם יכריחו אותו לפתוח בשבת, לא יהיו לו כלים להתמודד עם המתחם הזה.

זה בדיוק העניין. בעינינו לא יכולים להכריח אותו לפתוח בשבת מפני שאין פערי כוחות ולכן הוא יוכל להשפיע.

אבל יכריחו אותו. עסק שהוא לא מוגדר עסק קטן ובינוני בחוק, הוא כן רוצה להיכנס למתחם. הוא לא שופרסל אבל הוא עסק גדול.

אני מציע שנשאיר את הפירוט המדויק ונדון בזה אחרי שזה חוזר לוועדת השרים. בינתיים יש לכם את כל הזמן לעבוד על זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אנחנו כמובן נסכים להמשיך לדון בזה. בכל זאת נשמח שלפחות הנוסח כרגע כן יעגן את העסקים הקטנים והבינוניים כדי לבטא שזאת הכוונה.

אבל אמרנו שאנחנו לא רוצים לפגוע בהם.

שמעת כרגע שאם נשאיר רק עבור העסקים הקטנים והבינוניים, מראש לא יכללו אותם. בואו נתחשב בזה. אני סומך על היצירתיות שלכם למצוא את הניסוח שאפשר אתם ולא בלעדיהם.

איסור התניה בחוזה

לא יתנה אדם את קיומו של חוזה בהפעלת בית עסק בימי המנוחה.

גם כאן אנחנו מורידים קטן ובינוני.

כן. נכון. כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים, הסעיף הזה מתערב למעשה בשלב של כריתת החוזה. הוא אומר מראש שאני לא רוצה שהחוזה יכלול התייחסות לפתיחת עסק בשבת. זה סעיף שהוא טיפה בעייתי ואני אומר גם מבחינת העמדה המשפטית שלנו. זה סעיף שלמעשה אוסר על כתיבת התניה של פתיחה בשבת בכל חוזה. גם אם עסק רוצה לפתוח בשבת - - -

לא בשבת. בימי מנוחה.

בימי מנוחה, סליחה. נכון.

גם של נוצרים וגם של מוסלמים.

נכון. גם אם עסק רוצה לפתוח ביום המנוחה ומבחינתו זה רווחי לו והוא רוצה לעבוד בכל הימים האלה, אנחנו למעשה כאן בחקיקה אומרים לו שאסור לו שבחוזה ביניהם יהיה כתוב שמותר לו לפתוח ביום המנוחה. זה מאוד בעייתי משפטית כי יש כאן התערבות מאוד חזקה ובוטה בחופש החוזים.

לכן אני מציעה שאולי נתמקד דווקא בסעיפים הבאים שאלה הסעיפים של הסעדים, הסעיפים שמסבירים מה מותר לעשות אחרי שיש התנייה כזאת ולא בשלב הראשון.

אני אומר מה הבעיה שלי. שוב, אין לי בעיה בניסוח אבל יש לי בעיה במהות. בואי נפרוט את זה רגע לכסף. אתם אומרים שאתם לא רוצים שאי אפשר יהיה לכתוב בחוזה שזה פתוח. עכשיו יבוא בן אדם לשבת עם בעל קניון והוא דתי. קודם כל, מנטלית יהיה לו קשה מאוד לחתום על חוזה בו כתוב שהוא חייב לפתוח בשבת. אני מבין את זה. אבל מה בעצם אנחנו נגרום? אנחנו נגרום לכך שיבוא בן אדם שלא רוצה לפתוח בשבת. הרעיון הוא שאנחנו נעשה סעיף שאי אפשר יהיה לאכוף, אי אפשר יהיה לקנוס אותו אבל כן יהיה כתוב שהוא צריך לפתוח בשבת. מה בסוף יקרה עם זה? יבוא בן אדם דתי או בן אדם חילוני כפי שהיה לנו עם עופר ממתחם שרונה, והוא באמת לא מתכונן לפתוח בשבת, הוא יבוא ויחתום על חוזה ויאמרו לו, אדוני, אתה יודע שאתה חייב לפתוח בשבת, והוא יגיד, כן, אין בעיה. אבל בפועל הוא לא יפתח כי אי אפשר לאכוף את זה ואי אפשר לקנוס אותו. זאת אומרת, אנחנו הופכים את כל האנשים האלה מראש לשקרנים. הוא יצטרך לומר שאין בעיה אבל בסוף הוא לא יפתח. אנחנו יוצרים איזשהו מצב שאני לא באמת רוצה שנגיע אליו, שבן אדם יבוא לבעל הקניון ויאמר לו, כן, אין בעיה לפתוח בשבת אבל בפועל תגיע השבת, והוא לא יפתח.

מצד שני יש מקום שיש לו היתר לפתוח בשבת, לדוגמה הקניון שמותר לו לפתוח בשבת, ויש עסקים שרוצים לפתוח בשבת ואנחנו כמחוקקים אומרים אסור לכם בחוזה ביניכם לכתוב שאתם פותחים בשבת.

למה הוא חייב בחוזה אחיד?

לא חוזה אחיד.

אם יש לו מועמד שבא ואומר לו שהוא מוכן לפתוח אבל לא בשבת והוא מסכים, אז בבקשה, לפי ההסכם. אני חושב שלבעל הבית יש את שתי האופציות, או שהוא מסכים שהוא יפתח בשבת, ואם הוא לא מסכים, הוא לא יפתח בשבת.

או גם אם תכתוב שאני אפתח, אני לא פותח.

אבל לא להביא אותו למה שאומר חבר הכנסת גואטה, שהוא יהיה שקרן. אתם יודעים שיש כאלה שאומרים שלא אכפת לי מהקנס, אני עושה מה שאני רוצה.

אני מבין את השלב הבא של משרד המשפטים. משרד המשפטים אומר שאם אתה אומר שאי אפשר להתנות, אז גם אם אותו אחד שכן מוכן לפתוח, אי אפשר לכתוב את זה כי אי אפשר להתנות. זאת בעצם הטענה שלכם, נכון?

נכון. זה אחד הדברים שרציתי להגיד.

הדבר השני, כן רציתי להתייחס לחשש שהעלית. בעצם כל דיני החוזים ובכלל הדין האזרחי עוסק בהכוונת התנהגות. עלה כאן הנושא של חוזה אחיד. גם בחוזים אחידים – זה קצת מקרה שונה – צד אחד מכתיב את התנאים של החוזה והצד השני אין לו כל כך אפשרות להתמקח עליהם אבל חלק מהתנאים עשויים להיות מקפחים, ואם הם מקפחים – הם ניתנים לביטול על ידי בית המשפט או על ידי בין הדין לחוזים אחידים. כך שאנחנו כן מבחינים בין שני מישורים של הכוונת התנהגות ובמישור הזה זה לא שאם מישהו יחתום, הוא יצא שקרן.

ודאי שהוא יהיה שקרן. קודם כל, סתם מבחינה אידיאולוגית, אם באמת מדובר באדם דתי, אני לא הייתי רוצה לחתום על חוזה שאני פותח בשבת ולא הייתי רוצה שיהיה לי חוזה כזה. את או מרת שיהיה כתוב, אבל אל תתייחס לזה.

לא. אני פשוט חושבת שהצעת החוק בלי סעיף קטן (א) כן יכולה גם לסייע לסיטואציה הזאת מפני שתהיה איזושהי הכוונת התנהגות של השוק ולעסק תהיה לגיטימציה ממש מבחינת הדין שלא להסכים לחתום על חוזה כזה. זה מצד אחד.

אבל איך? את מורידה את זה.

מהצד השני זה לא יהיה אכיף. זאת אומרת, תהיה לו מעין הגנה כפולה.

תסבירי לי בפרקטיקה. אני עכשיו בא ואני מראש לא רוצה לפתוח בשבת ואת רוצה להשכיר לי מבנה ואת אומרת לי, אדוני, אתה יודע שהמקום הזה פועל בשבת ואתה מחויב לעבוד בשבת. מה עושים הלאה?

זה מתחלק לשני שלבים. השלב הראשון יהיה בעת החתימה. בעת הכריתה העסק יאמר שיש לו את הזכות - - -

לא, רגע. אנחנו בשלב החוזה.

כן. בשלב החוזה.

מה אני אמור לעשות?

העסק אמור להודיע שהוא לא מעוניין לפתוח בשבת ושהדין מאפשר לו את זה מפני שלו ייכלל סעיף בחוזה שקובע - - -

אז הוא לא ישכיר לו את המקום. מראש הוא לא ישכיר לו את המקום. הוא יגיד, אתה לא רוצה לפתוח בשבת, תן לי לבדוק, יש לי עוד כמה אופציות, אנחנו נחזור אליך.

אתה לא יכול לחייב בעל נכס להשכיר לך בתנאים שלך. אני בעל הנכס. אתה רוצה לקחת את הנכס שלי, יש לי תנאים.

אז אני אומר לך יתרה מזאת אדוני היושב ראש. אני שכרתי מקום ואני כן רוצה לפתוח בשבת. אחרי שלושה חודשים, הגברת אומרת, אדוני, כמה אתה רוצה לעבוד? עוד כמה ימים בשבוע אתה רוצה לעבוד? גם כך אתה חוזר כל יום בשעה 1:00 בלילה הביתה ואתה גם רוצה לעבוד שבעה ימים בשבוע? אני לא מסכימה. הוא מחליט שמרגע זה הוא לא רוצה לפתוח יותר בשבת.

במקרה כזה קובעים חוזה חדש. אני חושבת שהתכלית היא ראויה. התכלית של הצעת החוק היא למנוע מצב שבו תהיה כפייה. אם במהלך שלושת החודשים הראשונים לא הייתה כפייה כי בעל העסק היה מעוניין לפתוח בשבת, זה בסדר ולא בזה אנחנו רוצים לטפל כאן, להבנתי. אם חלפו שלושה חודשים ובעל העסק שינה את דעתו, מתכנסים ביחד שוב הצדדים ואומרים שכרגע אין לי את הרצון הזה יותר ואז אנחנו נכנסים לתחולה של החוק. התחולה של החוק מדברת על כפייה ואז לא ניתן לכפות, ואם ייכלל סעיף כזה, הוא יהיה בלתי אכיף. אני חושבת שמצד אחד זה כן נותן מענה.

אני הולך לקראתך. בדיוק במקרה הזה של אחרי שלושה חודשים הוא הפסיק לפתוח בשבת ואנחנו אומרים שבסעיף (ג) התנייה אינה ניתנת לאכיפה. זה יהיה כתוב וזה ברור. זאת אומרת, למה אני צריך בכלל ללכת לעשות אתו חוזה חדש? אתה ממילא לא יכול לאכוף את זה, אתה ממילא לא יכול לקנוס אותי ואני עכשיו החלטתי שאני לא רוצה לפתוח בשבת.

הנחת המוצא בשלושת החודשים הראשונים הייתה שאין כפייה ושזה נעשה בהסכמה .

אבל גם כתוב שאם זה יהיה, אתה לא יכול לאכוף את זה ואתה לא יכול לחייב אותי.

נכון. זה ימשיך לחול משפטית.

ימשיך לחול ואז למה צריך עוד פעם ללכת לפתוח חוזה חדש.

כי נכון שחוזה בין צדדים ישקף את הסכמת הצדדים.

כדי להבין מהי הסכמת הצדדים.

לכן סעיף (א) הוא חשוב.

סעיף (א) פשוט ימנע את האפשרות מלכתחילה של השלושה חודשים הראשונים.

נכון. כדי לא לגרום לאי הנעימות הזאת. אני גם מסתכל על הצד של המשכיר.

אבל גם אז במשך שלושת החודשים הראשונים הוא לא יכול היה לפתוח למרות שהוא רצה.

בדיוק. זה הקושי הגדול שלנו.

אם יש הסכמה ביניהם שכן פותחים, אז פותחים.

אבל זה לא כתוב.

בלי סעיף (א) אתה לא יכול לעשות התניה בחוזה כזה.

לא יתנה אדם את קיומו של חוזה בהפעלת בית עסק ביום המנוחה.

לא יתנה כך ולא יתנה כך. אני לא מבין למה יש כאן פילוסופיה גדולה.

זה יכול גם להתייחס אבל להפעלת עסק ביום המנוחה. אי אפשר להימנע מזה. זה קיים. יש חוזים שצריכים להתייחס לזה. לכן הסעיף הזה לדעתי מכניס אותנו לאיזשהו פלונטר משפטי בעייתי. לכן עדיף להתמקד בסעדים.

ואם נכתוב שקיומו של חוזה בניגוד לרצונו של אותו אדם?

אבל זה ברור שזה בניגוד לרצונו.

זה בחוזה.

זה מכניס אותנו ל-לופ.

אתה מחתים אותי מראש על חוזה בניגוד לאידיאולוגיה שלי.

אז אל תעשה חוזה. אל תיכנס בכלל לחוזה הזה.

אני רוצה לשכור חנות במתחם הזה. אני לא רוצה לעבוד בשבת.

אם בעל המקום מסכים. אתה לא יכול להכריח.

אבל לפי החוק אסור להכריח בן אדם כן לעבוד בשבת.

אתה לא יכול להכריח אותו שישכיר לך. בחוק הזה אתה רוצה להכריח אותו שהוא ישכיר לך את המקום ולהכריח אותו לכך שלא תעבוד בשבת.

נכון.

אני חושב שהחוק הזה אבסורדי לחלוטין.

לכם מה קראתי לך לבוא לדיון?

איך אני אסכים לחוק כזה?

כל הסיעות חתמו על זה. גם הצביעו על זה.

אני לא רוצה לסנדל את עצמנו באמצעות החוק הזה.

אתה לא היית בהתחלה. אני אסביר לך מהיכן בא החוק הזה. החוק הזה במקור בא כדי להגן על עסקים קטנים ובינוניים. קרה מקרה במתחם שרונה שבן אדם שכר חנות והוא כן רוצה להיות במתחם הזה. למה רק המותגים יהיו שם והוא לא? גם הוא רוצה חנות בקניון והוא עסק קטן. אמרו לו, אדוני, אם אתה לא חותם כאן שאתה כאן בשבת, אתה לא יכול לפתוח שם חנות. כמובן שהם לא יעשו את זה לגוף גדול. לשופרסל הם בחיים לא יגידו שיפתח בשבת. קנסו את הבחור הזה כי בסך הכול הוא רצה להיות עם המשפחה שלו בשבת. הוא פנה אלינו ועשינו את החוק הזה.

עד עכשיו אין אפשרות שתהיה בחירה ונכריח וניתן את החופש. המקרה הספציפי הזה הוא מקרה נכון.

יש הרבה מקרים כאלה. פנה אלי מישהו מראש פינה ומכפר סבא פנו אלינו.

אנחנו הצענו להשאיר את (ב) ו-(ג) שהם נותנים את הסעד.

בואו נראה איך זה בפרקטיקה.

תנייה בחוזה שמתנה את קיומו של חוזה בהפעלת בית עסק ביום המנוחה, אינה ניתנת לאכיפה.

צד לחוזה כאמור בסעיף קטן (א) – שזה צד לחוזה - לא יהיה רשאי להודיע לצד השני על ביטול החוזה, או לדרוש פיצויים מוסכמים בשל אי הפעלת בית העסק ביום המנוחה.

כלומר, אנחנו אומרים שאפילו אם הייתה תנייה כזאת כמו במקרה של אותו בחור בשרונה, אי אפשר לתת לו את הקנס הזה ואי אפשר להכריח אותו לפתוח בשבת. כלומר, הסעד הוא זה שנותן לו את ההגנה המשמעותית.

יופי. אני בולע את זה מצוין.

לכן אני אומרת שסעיף קטן (א) משפטית הוא בעייתי.

אני מבין מהר, תאמיני לי. הבעיה היחידה שלי היא שאני לא רוצה לגרום לאנשים לבוא ולעשות חוזה כשמראש הם משקרים את המשכיר. אני גם רוצה לדאוג למשכיר. זה מה שאמרתי בהתחלה. אםכ ן, אני בולע את כל מה התיקונים שלכם.

אתה מביא את המצב לכך שבמדינה לא תהיה תביעה על ידי בעלי בתים כלשהם בתחם העסקים שמראש יחייבו מישהו לפתוח בשבת. עכשיו אתה אומר שכל החוזים יהיו ללא סעיף שכולל חובת פתיחה בימי מנוחה.

אני מבין את הבעיה של זה. איך נעשה? נוריד את הסעיף.

אני מציע שנוריד את סעיף (א) ונעביר את שאר הסעיפים לוועדת שרים שהיא תקבע אם זה מקובל עליה. לפי זה, זה יבוא לקריאה ראשונה ולאחר מכן במקביל יתקנו את מה שיתקנו בהתאם להערות ועדת השרים.

בסדר. אין לי בעיה. אנחנו התחלנו את החוק מהשוכר אבל אני רוצה לדאוג גם למשכיר.

אני חושב שאפשר לסכם.

נמשיך לחשוב על איזשהו פתרון.

אני מציע שנאשר את החוק ללא סעיף (א) והוא יחזור לעיון חוזר של ועדת השרים.

מה הנוסח שאנחנו עכשיו מצביעים עליו?

יש עוד מספר הערות נקודתיות לגבי נוסח הסעיפים.

בבקשה.

את מנצלת את התמימות שלי? נתנו לך מה שרצית ועכשיו יש לך עוד הערות?

דיברתי על סעיף קטן (א) ועכשיו אני מדברת על סעיף קטן (ב) ו-(ג). לגבי הנושא של הפיצויים. שוב, ההערות הבאות שלי הן לא סותרות את התכלית ותואמות לה באופן מלא אבל אני רוצה באמת להתאים את ההסדר.

לגבי הפיצויים. בעינינו צריך לשלול את האפשרות של הפיצויים ורק לדרוש אותם מהעסק ולא הפוך. המטרה שלנו היא להגן על העסקים ושלא יהיה ניתן לדרוש פיצויים או קנסות על אי הפעלה בשבת. צריך לכתוב את זה. לא צריך ששלילת הזכות לפיצויים תהיה גם נגיד למתחם שרונה לצורך הדוגמה.

אני מודה שלא הבנתי מה אמרת.

יש כאן שלילה של זכות הפיצויים. כרגע כפי שהסעיף מנוסח, השלילה של זכות הפיצויים היא הדדית. כלומר, גם בעל העסק לא יכול לדרוש פיצויים מהיזם וגם היזם לא יכול לדרוש פיצויים מבעל העסק. המטרה של הצעת החוק היא שהיזם לא יכול לדרוש פיצויים מבעל העסק אבל היא לא נועדה לפגוע בבית העסק ולא לאפשר לו לדרוש פיצויים.

לא תהיה דרישת פיצויים משני הצדדים.

בדיוק.

אבל אם הוא ממילא משאיר אותו ולא מסלק אותו, איזו תביעת פיצויים יכולה להיות?

אני אתן דוגמה.

את רוצה לתת הגנה על הקטן.

הוא פנה אליך ולא אל מתחם שרונה.

עכשיו הבנתי. למה דיברת כל כך הרבה ולא יכולת להגיד את זה בשתי מלים כמו היושב ראש?

אני עובדת על זה.

אני רק אומר שנכתוב צד לחוזה שהוא אינו בית העסק, לא יוכל לתבוע.

כן.

כלומר, בין העסק כן יוכל לתבוע פיצויים מן הסתם לפי החוזה.

אפילו לא חשבת על זה.

אין כאן סיטואציה כי הוא ממילא מחויב להשאיר אותו. הוא לא יכול לזרוק אותו. בסדר. אני בעד. אני בעד הקטנים.

עוד דבר. להגדיר מה הם החוזים, שזה לא יהיה כלל החוזים במשק אלא חוזים לגבי המקרים עליהם אנחנו מדברים.

מה לא?

למשל לא מכון כושר שיש לו מנויים ובחוזה בין המנוי של מכון הכושר למכון הכושר יהיה כתוב שמכון הכושר יהיה פתוח בשבת, לצורך הדוגמה. אם אני עכשיו רוצה להתעמל בשבת, לאפשר את זה. זאת אומרת, לא זאת הכוונה של החוק.

המנוי הוא בעל עסק?

עשי טובה, תתאמני בבית.

אדוני, אני מציעה שנדון בזה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אנחנו נבחן איך אנחנו מגדירים.

אדוני, זאת הערה שהיא נכונה במובן הזה שאנחנו מתמקדים בבעלי עסק כי בסופו של דבר לשם כך זה נועד. זה נועד לבעלי עסק וכרגע החוק הוא לא אומר שזה יחול על בעלי עסק אלא מתנה את השאלה בהפעלה של בית העסק. צריך לוודא שאנחנו יודעים שהצד בו מדובר הוא בעל העסק.

מה יהיה הדין לגבי זכיין?

זה יהיה מול בעל העסק. ההגנה תהיה על העסק ולא על מנויים לצורך העניין או לקוחות.\

בסדר.

אני מבקשת שננסח את זה לקריאה שנייה ושלישית. זה כמובן בפרוטוקול וברור שזו הכוונה אבל אנחנו צריכים להגדיר בדיוק איזה חוזים אלה ואני לא רוצה שנעשה זאת עכשיו.

אם ועדת השרים תחזיר לנו את הצעת החוק.

בסעיף זה -

"ימי המנוחה" – כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

אדוני, אפשר להצביע.

נציג משרד הפנים לא דיבר היום אבל זה כי יש מי שידבר בשמך.

מי בעד אישור הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - איסור התניה בחוזה על פתיחת עסק או מתן שירות), התשע"ו-2016? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - איסור התניה בחוזה על פתיחת עסק או מתן שירות), התשע"ו-2016, אושרה.

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה, ללא פסקה (א).

גם (ב) בעייתי כי כתוב התנייה בחוזה המנוגדת לסעיף (א).

קראתי. אמרתי התנייה בחוזה שמתנה את קיומו של חוזה בהפעלת בית העסק ביום המנוחה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:58.