הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 326

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 11:01

הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ו-2016, של חה"כ רחל עזריה, איילת נחמיאס ורבין, יפעת שאשא ביטון, שרן השכל, מירב בן ארי, עאידה תומא סלימאן ואברהם נגוסה

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יגאל גואטה

מסעוד גנאים

איילת נחמיאס ורבין

רחל עזריה

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, משרד החינוך

איטה עטייא - סגנית מנהלת האגף למעונות יום, משפחתונים וצהרונים, משרד הכלכלה והתעשייה

סו אלבאסל שירף - עו"ד, צוות סיוע לתעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

אינג' אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

פרופ' רונית אנדוולט - מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - עו"ד, ייעוץ משפטי, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

אינג' שי חן - מתאם פיקוח ארצי, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

אורן גבע - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

טלי שטיין - עו"ד, ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת מחלקת חקיקה, מרכז השלטון המקומי

גידי כרוך - מנכ"ל לקט ישראל

ענת פרידמן קולס
אורית חזון מנדל

–
-

מנהלת שיווק, לקט ישראל
ארגון הורים בירושלים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ורד קירו זילברשטיין

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ו-2016, של חה"כ רחל עזריה, איילת נחמיאס ורבין, יפעת שאשא ביטון, שרן השכל, מירב בן ארי, עאידה תומא סלימאן, אברהם נגוסה

בוקר טוב. היום ה-26 ביולי 2016, כ' בתמוז התשע"ו, השעה 11:01. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ו-2016, הצעת חוק בהובלתה של חברת הכנסת רחל עזריה ומספר רב של חברי כנסת שאינם נוכחים ולכן אני פטור מלציין את שמם.

בבקשה, רחל, את רוצה לפתוח?

כן. אני אגיד כמה מלים. תודה רבה. החוק הזה בעצם בא לתת מענה לשינויים מאוד דרמטיים שהתרחשו בשוק העבודה בישראל בעשורים העשורים. היום אחוז האימהות לילדים קטנים שמועסקות בשוק הוא 75 אחוזים מכלל האימהות לילדים קטנים. אגב, אבות לילדים קטנים מהווים 76 אחוזים. זאת אומרת, הנשים בישראל עובדות, בטח הורים לילדים קטנים. לכן היום אחוז משמעותי מילדי ישראל נמצא בצהרונים. מאות אלפי ילדים כל יום נמצאים בצהרונים, נמצאים בגן עד השעה 4:00 או 4:30 ואפילו לפעמים עד 5:00 ואוכלים את הארוחה המרכזית שלהם בצהרון. זה לעומת העבר, אז ילדים אכלו את הארוחה המרכזית שלהם בבית. יוצא שבכל התחום הזה, עד היום לא הייתה הסדרה מלבד ההסדרה בצהרונים באשכולות סוציו אקונומי אחד עד שלוש, בהם הייתה הסדרה של משרד החינוך. בכל שאר הצהרונים, אלא אם הייתה התארגנות ספורדית של הורים, אין שום פיקוח והכוונה מסודרת בחקיקה איך אנחנו דואגים שהילדים יאכלו אוכל בריא ולכן החוק הזה הוא חוק מאוד משמעותי.

כמו שאמר חבר הכנסת גואטה, חוץ ממשרד החוץ, כל משרדי הממשלה כאן כי באמת זה חוק שלוקח הרבה מאוד משרדים ולכן אני גם רוצה להביע את הערכתי על כך שכל המשרדים והגופים הרלוונטיים הבינו את החשיבות וממש נרתמו לנושא. הם מרגישים בחוק הזה הירתמות. זאת אומרת, זה לא חוק שמתקדם בלי הירתמות ומאמץ משותף, כולל גם את משרד הבריאות.

בשונה מוועדות אחרות אליהן מגיעים כל משרדי הממשלה כדי להתנגד.

יכול להיות שיהיו עוד אתגרים אבל יש כאן הירתמות גדולה. משרד הבריאות היה מוכן ללכת כברת דרך מאוד מאוד משמעותית, משרד הכלכלה ששותף לכך ויש לו את הצהרונים שלו והוא בא ונתן את המידע ואת החומר והצלחנו ביחד לעבוד בשיתוף פעולה. תודה למשרד החינוך שהעביר אלינו את החומר לגבי כל הניסוי והעבודה שנעשו בשנים האחרונות כדי שנוכל ללמוד על התהליך הזה, למשרד האוצר - שר האוצר נרתם - ואמנם לא הייתם בדיונים עד היום אבל זה יתוקן ואתם תהיו בדיונים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ואנחנו נוודא שהכול ייעשה בשיתוף פעולה, ומרכז השלטון המקומי שנרתם לעניין כדי שנוכל להתקדם. כמובן יושב ראש הוועדה אתו ישבתי ודיברתי.

מפעל הזנה.

כן. פתאום כל הלוחות הטקטונים הסתדרו לנו וכולם בעניין. כמובן תודה ליועצת המשפטית ורד שמלווה אותנו לאורך כל הדרך.

צריך לשנות את השם, במקום מפעל ההזנה - מפעל אלאלוף.

אני יודעת שיכול להיות שיש עוד עבודה על החוק, אבל אנחנו נמשיך באותה דרך של עבודה בשותפות כדי שבאמת ילדי ישראל יוכלו לאכול אוכל בריא וההורים יוכל להוציא מהסל נקודה אחת של לחץ שיושבת עליהם ולהיות רגועים לגביה.

אלה מילות הפתיחה שלי.

תודה. הערות. זה חוק שעולה כסף?

משרד האוצר תומך בהצעה. להצעה הנוכחית אין עלות תקציבית.

יש עלות תקציבית. אנחנו עוד מנסים לקבל - - -

אז האוצר מתנגד.

לא. יש עלות תקציבית אבל עלות תקציבית לא גבוהה וזה מסוכם עם שר האוצר. מדובר בעיקר בפיקוח של משרד הבריאות. אני מציעה שפשוט נתחיל.

לא. אני רוצה קודם לשמוע. תמשיכי.

יש בעצם שתי עלויות אפשריות. עלות אחת היא הפיקוח על מפעלי המזון, על הקייטרינגים, כאשר בעצם נכניס בחוזה את הדרישה שהאוכל יהיה לפי כללים מסוימים. אלה כללים שלא מעלים את מחיר המנה וזה היה מאוד חשוב לנו וזה יוקפד לאורך הדרך. אם כן, יש את הפיקוח הזה של משרד הבריאות. הדבר השני לגבי אנחנו עובדים מול מרכז מקומי הוא שיהיה פיקוח בנקודות הקצה, שזה אומר בגנים עצמם.

וגם בהובלה של זה.

לא. בהובלה, לא. ההובלה היא בתוך החוזה. הסיכוי שיכינו אוכל אחד ויחליפו אותו בדרך, לא קיים.

לא. אני לא מדבר על החלפה. ייקחו אוכל ויובילו אותו בטנדר.

לא. זה כבר בכללים. זה לא בפיקוח.

אפשר להוביל בטנדרים כי האוכל היום מגיע בקלקרים.

זה כבר נמצא בפיקוח של משרד הבריאות עוד לפני החוק הזה. החוק הזה מדבר על התזונה עצמה, על השמן, על המלח, על הוויטמינים, על הרכב המזון ולא על התברואה.

הפיקוח על הקייטרינג ועל מפעלי ההזנה, למיטב ידיעתי – יתקן אותי משרד הבריאות – כבר היום מפוקח על ידי משרד הבריאות ולכן אין כאן תוספת של עלות.

זה לא מדויק. אני אתייחס.

נחכה להתייחסות של משרד הבריאות.

הוא מפוקח תברואתית.

אני מציע שמשרד הבריאות ייתן תשובה.

אני מנהלת את המחלקה לתזונה במשרד הבריאות. אנחנו שמחים על הקידום של החוק לתזונה בריאה. מה שצריך להבהיר זה שמה שהיום נעשית בקרה על מפעלי ההסעדה - וזה חשוב דווקא לאוצר – לנושא התברואתי.

חבר'ה, תקשיבו למה שנאמר. אתם מתבססים על משהו אבל נאמר כאן משהו אחר.

נושא התברואה מפוקח על ידי משרד הבריאות, על ידי שירות המזון, ואלי גורדון, מנהל שירות המזון, יסביר בדיוק מה נעשה. זה נעשה תחת שירות המזון. הנושא של התזונה, אין עליו פיקוח. על האיכות התזונתית. זה אומר שהאוכל יהיה אוכל בריא, שההרכב שלו יהיה בריא, שהתצורה שבו מגישים אותו תהיה מאוזנת, שהילד יקבל את הצרכים התזונתיים שלו בארוחת הצהרים כמו שהוא צריך לקבל לגילו, למינו ולהתפתחותו. זה לא קיים היום. במשרד החינוך התחילו לעשות תהליך כזה עם חברה חיצונית שעושה עבורם את הפיקוח ופיתוח המוצרים ופיקוח על האיכות התזונתית. במשרד הבריאות עד היום מפעלי ההסעדה שייצרו מזון, למעשה לא עברו שום פיקוח תזונתי במובן של ההרכב התזונתי אלא רק בחלק של התברואה אותו אלי יכול להסביר טוב ממני.

אנחנו מדברים כרגע בחוק הספציפי הזה על האיכות התזונתית כי אחת הבעיות שאנחנו רואים אלה ילדים שיש להם חסרים תזונתיים לצד ילדים עם השמנה מאוד גדולה בגלל הרכב תזונתי לא טוב מבחינה תזונתית. זאת מטרת החוק הספציפי הזה ולכן הפיקוח התזונתי הוא בנוסף לפיקוח התברואי ולשם כך צריכים אנשי תזונה שיעשו את זה, אנשים שמבינים בתחום הזה ושגם יהיו מעורבים בתוך מפעלי ההסעדה כדי לבנות את ההרכב התזונתי, את התפריט התזונתי השבועי לילדים וגם בנקודת הביקורת כדי לראות שהתהליך הזה נעשה כמו שצריך. אנחנו חווים היום הרבה מאוד תהליכים עוקפי תזונה בריאה וההורים רואים את זה ויש היום עשרות מחקרים שמראים שתזונה מעובדת מזיקה לבריאות ולכן אנחנו רוצים תזונה כמה שיותר טבעית, כמה שיותר אמיתית, שילדים יתרגלו לטעם טבעי של מזון ולהרכב תזונתי יותר בריא ומאוזן.

הבנו. חשבתי שהגאולה הגיעה ומפעל ההזנה יקבל את הפיקוח של משרד הבריאות, אבל אני רואה שהנושא הזה של התזונה במפעל הזנה, לא קיים. לצערי עברו כבר מספר שנים. התחלנו בזה לפני 13-14 שנים.

מנהל שירות המזון. משרד הבריאות. אכן עובדות נכונות. הפיקוח קיים, והפיקוח ברמה של קייטרינגים מתמקד בנושאים של בטיחות ואיכות בראש וראשונה. ברור שהוא כולל בתוכו גם היבטים של רכיבים תזונתיים וערך תזונתי של מוצרים. יחד עם זאת, החוק בא לשפר את המצב של קבוצות יעד מסוימים ולכן אנחנו בעד החוק. יחד עם זאת צריך להבין, כפי שציינת אדוני היושב ראש, שבדומה להזנה בבתי ספר, פרויקט מבורך שלצערנו משרד הבריאות לא קיבל את הכלים מבחינת הפיקוח ומשרות מפקחים כדי לבצע את הפיקוח הנוסף שמובן מאליו שאמור להיות, גם במקרה הזה לא תהיה תוספת כוח אדם למשרות מפקחים.

לכן אנחנו בהחלט חושבים שהמודל הקיים נכון להיום במסגרת תכנית הזנה שחברה מבצעת עבודת בקרה - לא פיקוח אלא בקרה – על תשתיות פיקוח קיימות בכל ההיבטים שקשורים לבטיחות, איכות וגם תזונה, היא המודל לחיקוי במקרה הזה גם בחוק הזה.

בגדול למעשה זה הפתרון או הדרך.

בכל מקרה זה עולה כסף.

ברור.

מרכז השלטון המקומי. אני מבקשת להודות לייעוץ המשפטי של הוועדה ולחברת הכנסת עזריה שעוד בטרם קידומה של הצעת החוק קיימה אתנו ישיבות מקדימות, בירורים, ניסיון להבין איך אפשר לעשות את הדברים בצורה מיטבית. אם אפשר להתייחס בכמה משפטים.

הרעיון בהצעת החוק הוא לפקח על הרכב התזונה של המזון שמוגש לילדים בצהרונים. הפיקוח על הספקים של מנות המזון צריך להיות מבוצע על ידי המפקחים של משרד הבריאות שמבצעים היום פיקוח ועומד להיכנס כחלק מתנאי הרישיון של הספקים הללו. יש הוראות שמתייחסות להרכב תזונתי של המזון שיסופק לצהרונים. אני טועה? זה לא מה שדובר בישיבות המקדימות?

כן. ככל שידוע לנו, כן.

לגבי הפיקוח בצהרונים עצמם, נבדקה האפשרות לעשות שימוש בשלטון המקומי, ברשויות המקומיות או בגוף שמייצג אותן, כדי לבצע את הפיקוח בצהרונים שמופעלים על ידי הרשויות המקומיות, לא מכיוון שמדובר בנושא שהרשויות המקומיות יש להן מומחיות בו, ידע והבנה, ממש לא - מדובר כאן בהרכב תזונתי של מזון והרשויות המקומיות לא מכירות את התחום הזה - אלא מכיוון שהן אלה שהצהרונים מופעלים בנכסים שלהן, מופעלים באמצעות התקשרות חוזית כזו או אחרת אתן ולכן הפיקוח בצהרונים האלה ספציפית, נבדקת האפשרות לעשות את זה במיקור חוץ.

מי מספק את התקציב למזון הזה?

תודה רבה אדוני. חלק מהאפשרויות שנבדקות כאן הן באמת באיזה מודל ייעשה הדבר הזה באמצעות הרשויות המקומיות או השלטון המקומי. אחד התנאים המקדימים והבסיסיים ביותר לעניין הזה הוא שהנושא יתוקצב במלואו על ידי המדינה או גורם שהוא לא השלטון המקומי מאחר שזה לא נושא שבדרך כלל השלטון המקומי עוסק בו וזה למעשה שירות שהוא מבצע עבור משרד הבריאות בנסיבות הנוכחיות.

תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים הצטרף אלינו.

אני רק רוצה לחזק את הכיוון ואת העמדה ולפקח על כל המזון לאור מה שמגיע אלינו בתלונות ובביקורת, אם זה איכות המזון ולא רק בצהרונים אלא בכל המסגרות החינוכיות האחרות, קייטנות וכולי. דרך אגב, אני עכשיו עוסק בקשר למזון שמגישים בקייטנות ואיכותו בכמה מקומות, בכמה כפרים ובכמה ערים. לכן חשוב לפקח על המזון שם כי הבריאות של הילדים שלנו היא חשובה לנו.

ללא ספק.

יישר כוח למגישי הצעת החוק.

ברשותכם, נתחיל בקריאת החוק.

לפני כן, אם אפשר, הערה.

בבקשה.

משרד החינוך. תודה על הדיון. קודם כל, אנחנו יחד עם חברינו ממשרד הבריאות עובדים כתף אל כתף גם בתכנית ההזנה של המשרד וגם בתכנית של ציל"ה שהיא צהרונים לרשויות היותר חלשות. מערך הבקרה שלנו הוא מאוד צפוף והדוק, עד כדי כך שיש חברות קייטרינג שלא רוצים לעבוד אתנו כי אנחנו מציקים להן. במובן הזה אנחנו גאים מאוד בטיב העבודה וגם באיכות הבקרות שלנו.

חברת הכנסת עזריה מכירה את הניסוי שהתחלנו בירושלים, ואני אומר את זה כלפי התהליך שרוצים לעשות כאן, והוא העובדה שבירושלים התחלנו כבר לפני שנתיים לנסות לשדרג את הארוחה שילדי ירושלים נהנים ממנה. אני רוצה לומר שזה תהליך לא פשוט. כלומר, אני אומר את זה גם לרונית ולכל התהליך שמשרד הבריאות מוביל. העובדה שפתאום אומרים לילדים שיאכלו קטניות במקום עוף, היא משהו שצריך לתווך אותו. חלק מהרגרסיות שקיבלנו בירושלים נבעו מכך שלא כל ההורים היו מיודעים. כלומר, יש כאן מהלך מאוד רחב שצריך לעשות במקביל לשינוי התזונה.

אני מציע לבחון את ההשלכות הכלכליות, ואת זה אני אומר לחברת הכנסת עזריה כמי שמובילה את הצעת החוק, כי עלול להיות שעלות האוכל עכשיו תהיה יותר גבוהה מכפי שהייתה קודם לכן וזה ישפיע. אני לא מדבר על ירושלים אלא אני מדבר על מה שהיו רגילים ילדים לאכול בצהרונים.

בירושלים המעבר למזון בריא היה זול יותר מאשר המזון האחר.

לא. הוא לא היה זול יותר כי אנחנו דרשנו מהספקים לתת איכות גבוהה יותר במנות הבשריות.

אני זוכרת שבסיכומו של דבר זה היה מעט זול יותר, אבל הוא לא יצא יקר יותר.

בתהליך הזה של מה שילדים רגילים לאכול בצהרון שעד אתמול אף אחד לא הכיר אותו ונתנו לילדים מה שנתנו לאכול, יכול להיות שעלות הארוחה תהיה יותר גבוהה ואת זה צריך לקחת בחשבון כי זה עומד להשפיע על כך.

זה לא. העלות לא גבוהה יותר. היינו בסיפור הזה טוב מאוד כמה שנים. זה נכון שלילדים קשה להיפרד משניצלונים, צ'יפס וקצ'ופ. אין ספק שזה מאתגר וזה תהליך אבל זה האתגר שעומד בפנינו.

לגבי העלויות, אנחנו יצרנו נוסחה שלא מעלה את העלויות. אנחנו גם הגדרנו מהתחלה שהמטרה שלנו היא לא להגיע לקינואה אורגנית או כל מיני דברים כאלה, אלא להישאר לגמרי באוכל ביתי אלא לפי כללים מוגדרים.

הדבר האחרון שאני חושב שחשוב ביחס להערה של השלטון המקומי. צריך לראות, לפחות בעינינו, את זה שהמזון הוא חלק מאורח החיים של המוסד החינוכי.

נכון.

כלומר, אנחנו תופסים את זה שאם יש תכנית הזנה בבית ספר ביוח"א, זה חלק מהאחריות של הצוות החינוכי על תכנית ההזנה. היא לא משהו שנעשה בנפרד, כולל תיווך אם צריך וכולל מענה לילדים שאין להם, אם צריך. לכן גם הפיקוח על ההזנה נעשה כחלק מהעניין הזה. כנ"ל לגבי הצהרונים שהמשרד מפעיל בציל"ה באשכולות אחד עד שלוש. כלומר, בעינינו זה חלק מאחריות כוללת של המשרד, גם הבקרה על ההזנה שהיא משליכה על היום כולו ולכן אנחנו רואים את זה כדבר אחד.

אני רוצה להוסיף ולנסח את המילה תיווך. אני רוצה להדגיש את הנושא של החינוך התזונתי שלא מוזכר כאן בחוק, ורד, ואני חושבת שצריך להגיד גם את המילה הזאת כי ללא חינוך תזונתי, קשה מאוד לגרום לילדים לאכול דברים שהם לא היו רגילים להם ולפעמים גם לא רגילים לאכול אותם בבית ואנחנו מנסים להרגיל אותם להתנהגות תזונתית הרבה יותר בריאה. צריך לחשוב איך משלבים את הנושא של החינוך התזונתי גם בצהרונים וגם בחוק החינוך בבתי הספר כי זה נושא שלא נכנס לחוקים הללו ואנחנו נתקלים היום ביום יום בקושי אמיתי מול הגננות ומול המורות איך באמת להטמיע אכילה של מזון בריא בלי שיש להן את הכלים לתת חינוך תזונתי.

מנכ"ל לקט ישראל. אני הייתי רוצה להציע אולי היבט נוסף שיישקל בחוק הזה וזה נושא של הצלת מזון. לקט ישראל עוסקת בהצלת מזון ואני חושב שהיה חשוב אם היה אפשר - - -

מה זה הצלת מזון?

לקחת את כל מה שיכול להאכיל אנשים בכל הארץ, כל יצרני המזון למיניהם, להציל את זה ולהעביר את זה לאנשים שאין להם. הארגון שלנו עוסק בזה כבר 13 שנים בהרבה היבטים. בהיבט של מזון מבושל, הייתי מעוניין שיישקל אם אפשר נושא של הצלת המזון אצל אותם ספקים/יצרנים כפי שקורה בהרבה מקומות אחרים בארץ, כמובן בהתאם לכל הכללים של משרד הבריאות ועל כך יש לנו גם דיונים אתם. אני חושב שתהיה כאן אמירה מאוד מאוד חזקה. כל הנושא הזה הוא גם ללא עלות. זאת אומרת, אין כאן איזשהו צורך תקציבי. לקט ישראל עושה את זה. יש לנו מורשת לוגיסטית שיודעת לפרוס את הדברים האלה.

מה עם פירות וירקות?

זה העיקר שלנו.

בהמשך נגיע לסעיף שמתחשב בהמלצה שלך ונראה איך משלבים את זה.

אדוני היושב ראש, התייחסות להצעה של עורכת הדין מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי. הקונספציה להתנות רישיון יצרן בהעסקת חלקיות משרה של תזונאי או תזונאית, היא לא פתרון שאפשר להחליף אותו כפתרון לפיקוח.

בנוסף.

לכן הדבר הנכון ביותר לטעמנו הוא כן להגיע למצב שבו יש גוף שמסייע, עושה פיקוח-על על אותם מפעלים שאכן הם מספקים את המזון לנקודות יעד מסוימות. המודל הזה עבד במשרד החינוך ועובד. זאת אומרת, יש לו מבחן עובדתי, עבר מבחן מציאות והוא עובד בצורה מוצלחת, בעיני. אפשר לשפר אותו, לשכלל אותו וכולי אבל זה עדיין קיים.

מי שעובד בתקן של HACCAP אין לו תזונאי?

בואו נדייק. ברגע שלמפעל יש HACCAP, מהות ה-HACCAP, התכנית נקראת נקודות קריטיות בתהליך, קריטיות לעניין הבטיחות וכדי שאותו מזון לא יגרום להרעלה, לקלקול, הקאות וכולי. בנוסף לזה יש מערכות של הבטחת איכות והן אלה שמתכללות בתוכן את כל ההיבטים לרבות היבטים של תזונה וכולי. בסך הכול, כמערכת כוללת של איכות המזון כי מזון איכותי בין היתר גם מבחינת הערכים התזונתיים.

לכן לא הייתי פוסל על הסף בחינת המודל של משרד החינוך והאפשרות ליישם אותו גם כאן. זה מודל שעובד היום.

ההתייחסות התזונתית היא התייחסות.

אנחנו מתחילים בהקראה. אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת חוקקה את חוק המזון ובחוק המזון דאגנו לכל נושא הבטיחות שקשורה למזון. היה לי ניסיון במפעל הזנה. אני רואה שאנחנו בונים איזו עוגה שהיא טובה אבל בסוף היא מתקלקלת. אני רואה את הריבוי של הפיקוח לפני שהמזלג של הילד ייקח לעצמו את האוכל. נראה לי שאנחנו משתוללים. לטווח ארוך אנחנו משתוללים. פיקוח המזון בודק איך יוצא מזון ואיך המפעל מייצר מזון ואיך מובילים את המזון לתחנה הסופית וכולי. אחר כך בא הנושא של הפיקוח של המזמין שעושה פיקוח כדי שהוא יהיה שקט. אחר כך יש לנו פיקוח מיוחד על ההרכב של המזון, על איכות המזון והרכבו. אז עוד פעם אנחנו עושים מערכת שלישית.

לא. זה בתוך המערכת.

תרשו לי, אני אומר את הניתוח שלי. עכשיו אנחנו מוסיפים את האיכות. כל הדברים האלה, נכון לעשות אותם אבל הבעיה שלנו – כשאני מסתכל על המערכת – היא שאנחנו בנינו כבר שלושה מפלסים של התערבות מסביב למזון. אם אתם חושבים שזה לא עולה כסף, שלושת המרכיבים האלה, זה אומר שהמנה תגיע לילד בעלות שאף אחד לא יעמוד בתנאי כלשהו ואז החאפרים יחגגו על המהלך הזה.

תחשבו על זה, אבל נתחיל בקריאת החוק.

אני מקריאה את הנוסח המוצע לדיון שהונח על השולחן. אני רוצה להגיד שהנוסח הזה נרשם אחרי דיונים אינטנסיביים עם משרדי הממשלה, כולל תיקונים שהכנסנו לפי בקשת משרד האוצר, אגף התקציבים. חשוב להגיד שאנחנו עדיין עובדים על זה והדברים לא סגורים. אנחנו מדברים על מתווה. אני הייעוץ המשפטי אזמין את כל המשרדים והנוגעים בדבר לשבת סביב השולחן ולגבש בסופו של דבר נוסח שיהיה מקובל על כולם.

הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ו-2016

הגדרות

בחוק זה –

"ילד" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

"צהרון" מסגרת חינוכית בלתי פורמלית לילדים, המשמשת לשהות יומית של עשרה ילדים או יותר ופועלת לאחר שעות הלימודים או בתקופות של חופשות בבית ספר או גן ילדים, ומתקיים בה אחד מאלה –

התקשרה בחוזה להפעלת צהרון עם רשות מקומית.

מוכרת על ידי משרד הכלכלה והתעשייה ופועלת תחת פיקוחו.

"מזון" – כהגדרתו בפקודת בריאות הציבור (מזון) (נוסח חדש), התשמ"ג-1983.

"הממונה" – מי שמונה בידי השר לפי סעיף 19.

"מפעיל צהרון" – מי שמקים, מפעיל או מנהל צהרון, לרבות בעל הצהרון, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו.

אלה הצהרונים הפרטיים?

לא. בשלב הזה לא אבל בהחלט נראה אם יש אפשרות להרחיב את זה בהמשך.

"ספק מזון מורשה" – מי שעוסק במכירה או בהספקה של מזון, בתמורה או שלא בתמורה והוא בעל רישיון יצרן למכירה או לאספקה של מזון לצהרונים.

"רישיון יצרן" – רישיון למכירה או אספקה של מזון לצהרונים.

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית.

"השר" – שר הבריאות.

הספקה של מזון בצהרון

הפעלת צהרון

לא יפעיל אדם צהרון ו לא יתיר לאחר להפעיל צהרון אלא בהתאם להוראות חוק זה.

חובות מפעיל צהרון

לא יתקשר מפעיל צהרון בקשר למכירה ואספקה של מזון לצהרון שהוא מפעיל אלא אם ספק מזון מורשה שבידו רישיון יצרן תקף.

עד כאן יש הערות?

הערה קטנה. סגנית מנהלת אגף מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, משרד הכלכלה. אנחנו מכירים בגוף להגיש לנו בקשה לרישיון מחמישה ילדים ומעלה. השאלה היא אם אפשר להוריד את המספר לחמישה ילדים כי אני לא רוצה שבקצוות יישארו חריגים למרות שזה לא ממש קורה, אבל אם זה קורה, הם נמצאים בתוך מאגר הרישיונות שלנו וחבל שהם יהיו בחוץ.

את מתכוונת להגדרה של צהרון?

כן. שיהיה מחמישה ומעלה כי כך הנוהל שלנו היום.

אין לנו שום בעיה עם זה.

אין בעיה.

בסדר.

אם כן, המשמשת לשהות יומית של חמישה ילדים או יותר. רשמנו.

הערה טכנית ששלחתי ליועצת המשפטית של הוועדה. סעיף 3, חובות מפעיל צהרון, יש לו כפילות שמות במידה מסוימת עם סעיף 7, חובות מפעיל הצהרון ברשות המקומית. בסעיף 7 יש כמה סעיפים שאולי היה נכון לכתוב אותם בסעיף 3. הערה צורנית.

נעבור נוסח אחרי כן וזה בסדר גמור. חשוב שהארת את תשומת לבי.

ייעוץ משפטי, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות. רציתי להעיר בקשר להגדרה של מזון. אנחנו דיברנו על זה במפגשים הקודמים לישיבה זו וחשבנו האם לאור העובדה שחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) מ-2015 שאושר כמובן אבל טרם נכנס לתוקף והוא ייכנס לתוקף בסוף ספטמבר, האם כדאי ליישם את הפקודה הישנה שעוד מעט יפוג תוקפה. ראיתי שממש לאחרונה אושרו על ידי משרד המשפטים ועל ידי הכנסת ופורסמו גם תקנות במסגרת הרפורמה של יבוא מזון רגיל, אושרו תקנות בריאות ציבור מזון, יבוא מזון רגיל, באופן מכוון והן לא נלקחו מתוקף החוק מכיוון שהוא עדיין לא נכנס לתוקף אלא מפקודת ההסגר בפקודת בריאות הציבור (מזון) אבל יש שם הגדרה של החוק עצמו. בעצם כל ההוראות בהחלט קשורות באופן בלתי נפרד לאותן הוראות שעוד מעט ייכנסו לתוקף לגבי חוק הצלת המזון.

אני אומרת את כל זה כי יש בחוק את החלק של ייצור מזון שכמובן ברור שנדרוש מאותו ספק מזון, חברת קייטרינג או מפעל הסעדה לעמוד בכל הדרישות הללו בנוסף להוראות החוק הזה.

השאלה היא האם לא כדאי באמת להסתמך מכיוון שהמודל הזה כבר אושר על ידי משרד המשפטים או להמשיך במודל כפי שקיים כרגע.

הבנו. שי, אתה יכול להתייחס?

ההצעה היא להסתמך על החוק החדש וזה נראה לי נכון.

בסדר. נסתמך על החוק החדש.

זאת אומרת, מרינה, את מתכוונת שאנחנו נגיד מזון, כהגדרתו בחוק החדש.

כן.

נכון. בדיוק. זה בסדר. תודה על ההערה.

חובות ספק

לא ימכור ולא יספק ספק מזון מזון לצהרון אלא אם כן בידו רישיון יצרן תקף ובהתאם לתנאי הרישיון.

הרכב המזון המאושר להספקה בצהרון

השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע תנאים והוראות לעניין הרכב המזון שניתן לספק בצהרון ולעניין ערכו התזונתי וכמותו, בהתחשב, בין השאר, בסוג הצהרון, בצורכי הילדים ובגילם והכול באופן שיאפשר זמינות, הנגשה ומבחר של מזון מגוון בעלויות סבירות תוך שמירה על בריאות הילדים.

השר זה שר הבריאות.

כן.

אני לא מבין מה הצורך כאן בשר האוצר.

זאת הייתה דרישה של משרד האוצר.

אני אומר מה הייתה הדרישה. הדרישה הייתה של משרד האוצר.

שר האוצר מתמצא במזון? אל תטילו את זה עליו.

הדרישה הייתה, בגלל החשש שמחירי המנות יעלו בצורה דרמטית - - -

זה לא בסעיף הזה.

לא. זה זה. תנאים והוראות לעניין הרכב המזון. הפחד הוא שהרכב המזון, אם נדרוש סלמון מעושן, אוכל אורגני וקינואה אורגנית, מחירי המזון יעלו.

מה דעתך אדוני נציג האוצר?

לצהרונים יש השפעות נוספות על שוק העבודה ולכן רצינו רק לוודא. מדובר כאן על התייעצות בלבד ולא סמכות של השר לקבוע. התייעצות בלבד כדי לוודא שבאמת לא נעשה כאן דבר שמעלה את המחירים, מה שישפיע על המשק.

אני נבהל כשאתם אומרים בהתייעצות השר. זה אומר שאתם מעכבים. מתי לשר יש זמן לזה?

אולי דיווח זאת מילה יותר טובה?

אני חושבת שבהתייעצות זה בסדר כי אנחנו יודעים איך עושים התייעצויות במדינת ישראל.

למה לא דיווח?

אפשר לשאול שאלה?

בבקשה.

קביעת התנאים של ההוראות, אני יודעת שאחר כך יש איזשהו לוח זמנים אבל הרי המטרה שלנו להגיע לכך שהחוק הזה ייושם כמה שיותר מהר. ככל שהדבר הזה מגדיר את לוחות הזמנים, כמה זמן תהליך כזה אמור להיות?

אנחנו רשמנו שם בסוף. מגבלות הליכי החקיקה, רשמנו שם איזושהי הגבלה שתינתן למשרד הבריאות להביא את התקנות האלה לאישור בטרם החוק ייכנס לתוקף.

אני מודה שיש לי בעיה עם תקנות. התקנות בממוצע מגיעות שנתיים אחרי חקיקת החוק.

אני נציגת הורים בירושלים. לא התייחסתי קודם. אני לא אדבר על נוסח החוק אבל אני כן רוצה לדבר על העניין של ההובלה מהרגע שהאוכל יוצא מהספק עד שמגיע למקום.

נגיע לסעיפים הרלוונטיים. זה לא הסעיף.

פרסום הרכב המזון המסופק בצהרון

מפעיל צהרון יפרסם בצהרון, מדי חודש עבור החודש הקרוב, פירוט תפריט יומי. פרסום כאמור ייעשה באופן גלוי, נגיש וזמין לכל. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום כאמור.

לסעף 7, חובות מפעיל צהרון ורשות מקומית, כאן קיבלתי את הערת נציגת מרכז השלטון המקומי אבל אני בכל אופן אקריא את הסעיף ואנחנו נעשה את ההתאמות.

חובות מפעיל צהרון ורשות מקומית

התקשרה רשות מקומית עם מפעיל צהרון או הקצתה מבנה עבור צהרון – וכאן הדגש הוא על הקצתה מבנה - תותנה ההתקשרות או הקצאת המבנה בקיום הוראות חוק זה.

כאן בהחלט נעשה את ההתאמות. הסעיף הבא מודגש כי הוא עדיין בדיונים.

רשות מקומית כאמור בסעיף קטן (א) תפקח על מפעיל צהרון אשר עמו התקשרה או על צהרון הפועל במבנה אותו הקצתה, בתחום שיפוטה, ותדאג לקיום הוראות חוק זה על ידי מפעיל הצהרון.

מפעיל צהרון יביא לידיעת הילדים והוריהם בתחילת כל שנת לימודים את ההוראות והתנאים שנקבעו בחוק זה. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין יידוע כאמור.

מפעיל צהרון יתעד פרסום כאמור בסעיף 5 וישמור העתק צילומי מכל פרסום.

מפעיל הצהרון מסור לממונה, אחת לשנה, בדרך שיורה, ולא יאוחר מיום 1 בנובמבר בכל שנה, דיווח בדבר הספקת המזון בצהרון.

עד כאן יש הערות? אני רוצה שנמצא אפשרות לשלב את זה גם בהוראות לגבי הצהרונים הפרטיים. יש כמות לא קטנה ושם אין פיקוח.

אני רוצה להתייחס לנושא של ההרכב התזונתי. יש כאן התייחסות לנושא של ההרכב התזונתי, התפריט וכולי. חשוב שזה יהיה באישור תזונאי, של איש מקצוע, כי הצהרונים לא בהכרח עובדים עם תזונאי וחשוב שזה יהיה באישור שלו.

כל ספק יבוא למשרד הבריאות?

לא. משרד הבריאות הוא זה שיקבע את אמות המידה לפי שיקול דעתו וידיעתו המקצועית וזה מה שיחייב את הספקים והצהרונים.

אנחנו יודעים כבר היום, וקיימנו הרבה מאוד סיורים במפעלי ההסעדה, שהם עושים כל מיני פטנטים איך זה יהיה בתוך ההרכב של התזונה אבל זה יהיה בשר מעובד למשל או יהיה מזון צמחוני מעובד. לכן אנחנו רוצים שתהיה חתימה של תזונאי שעבר על ההרכב התזונתי. אם אנחנו לא יכולים להכניס את זה לרישיון, לפחות שיהיה מישהו שיעקב אחרי התפריטים אחת לחודש ויראה שהם תקינים.

מטעם מי הוא יבוא?

זה לא צריך לעלות כסף. זה מפעל הסעדה, שכמו שהוא בודק ויש לו יועץ, מהנדס מזון, שאומר לו איך יהיה ההרכב, צריך שיהיה לו תזונאי שיבדוק שההרכב התזונתי הוא באמת כמו שהוא מצהיר. זה צריך להיות חלק מהתהליך.

אבל זה לא החלק של הרישיון?

אין כאן רישיון פלוס.

בסדר.

העלות של התזונאי הזה היא לא ממש משהו כל כך גדול.

כל דבר הוא לא גדול, אבל בסוף זה גדול.

לא. הם בונים מוצר וברגע שזה רץ, הוא לא צריך לבוא כל יום.

אל תשכחו בסוף הפיקוח הכללי על המערכת הזאת של משרד הכלכלה. מי עושה את הפיקוח הכולל?

כל גוף והצהרונים שלו. אין פיקוח כולל.

זאת אחת הבעיות.

על הפרטיים?

אף אחד לא מפקח.

אני חייבת לומר לך כבוד היושב ראש שזאת פעם ראשונה שכותבים בחוק את המילה צהרון. כל התחום הזה, אלא אם כן אתה נמצא במפעל הזנה או תחת משרד החינוך, זה תחום שכאילו לא קיים במדינה.

בסדר. השגנו, כתוב צהרון, אבל מי מפקח על זה?

לכן אנחנו אומרים שמשרד הבריאות מגדיר את הכללים לספק וכיוון שהספק כל שנה מחדש מכרז מול השלטון המקומי, זה הנתיב המרכזי. במקביל אנחנו מדברים על תזונאי.

מישהו יכול לתת לנו מספרים כמה יש דרך השלטון המקומי וכמה יש פרטיים?

פרטיים כמעט ואין.

במשרד הכלכלה יש 2,400.

כי זה הכול בגנים פיזית.

בבתים הפרטיים אין?

בוודאי שיש.

איפה גידלתי את הבן שלי? בעירייה? לא נתנו לי מקום למרות הפרוטקציות שהיו לי כביכול. צריך לתת מספרים. אני מבקש שתמצאו מספרים כמה ילדים בצהרונים מפוקחים וכמה בצהרונים פרטיים.

ורד, בנושא הרישיון של משרד הבריאות. פספסנו את הקטע של הרישיון פלוס כי אולי זה נעלם.

לא. זה לא נעלם. בעיקרון אנחנו הכנסנו כאן התייחסות לרישוי שיינתן על ידי שר הבריאות. אנחנו כבר נלבן ונגבש בהתאם. אנחנו נקבע את זה. נשב מול משרד הבריאות ונראה בדיוק את הספציפיקציות, אם צריך תיקון עקיף, באיזה רישיון בדיוק מדובר וכולי. הדבר הזה כלול בפנים ואני גם אומר אותו לפרוטוקול. זה חלק מהסיכום. ככל שיכולנו להכניס אותו כרגע במסגרת ההסכמות, הכנסנו. לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית הדברים ייאמרו במפורש. אנחנו נשב ונהיה מתואמים עם משרד הבריאות.

אני זוכרת שהסיפור הזה חייב תזונאית.

נכון. זה משהו שעוד צריך לעבור את הליבון. מה שאמרה נציגת משרד הבריאות, זה חלק מזה ולכן אנחנו צריכים לשבת. כרגע העיקרון הוא בדיוק מה שאת אמרת שנאמר גם על ידי משרד הבריאות.

מעולה.

אני מבקשת להבהיר. כפי שציינה היועצת המשפטית לוועדה בהתייחס לסעיף 7(ב), זה נושא שכל כולו המנגנונים עדיין נמצאים בליבון ולכן הסעיף כרגע הוקרא בנוסח מסוים אבל הנוסח יכול להשתנות מקצה לקצה. העקרונות כפי שדיברנו לכתחילה, ביצוע על ידי השלטון המקומי.

אני חושב שיש כאן אפשרות להתקדם. ברשותכם.

פרק ג': עיצום כספי

עיצום כספי

מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 6,000 שקלים חדשים:

הפעיל צהרון או התיר לאחר להפעיל צהרון שלא בהתאם להוראות חוק זה.

מפעיל צהרון שהתקשר בקשר למכירה ואספקה של מזון לצהרון שהוא מפעיל עם ספק מזון שאינו מורשה ושאין בידו רישיון יצרן תקף.

ספק מזון שמכר או סיפק מזון לצהרון ואין בידו רישיון יצרן תקף או שלא בהתאם לתנאי הרישיון.

מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 1,500 שקלים חדשים:

מפעיל צהרון שלא פרסם בצהרון, מדי חודש עבור החודש הקרוב, פירוט תפריט יומי.

מפעיל צהרון שלא הביא לידיעת הילדים והוריהם בתחילת שנת לימודים את ההוראות והתנאים שנקבעו בחוק זה.

הודעה על כוונת חיוב

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור סעיף 5 (בפרק זה – המפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה.

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו.

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 7.

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 9, והמועד שממונה יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

זכות טיעון

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 6 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה. הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בתקופה שלא תעלה על שלושים ימים.

החלטת הממונה ודרישת תשלום

טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 7, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 10.

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 7, בתוך התקופות האמורות באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 5, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 5, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 5, ובשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 8(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב. הוגש ערעור לבית המשפט לפי סעיף 16 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 5 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים. לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 8.

הפרשי הצמדה וריבית

לא שילם המפר עצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 5 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

ערעור

על דרישת תשלום לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.

אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו, עד יום החזרתו.

פרסום

הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם בציבור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

דבר הטלת העיצום הכספי.

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה.

סכום העיצום הכספי שהוטל.

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה.

פרטים על המפר, הנוגעים לעניין.

שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

הוגש ערעור לפי סעיף 16, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

שמירת אחריות פלילית

תשלום עיצום כספי לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 5, המהווה עבירה.

שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום ועד החזרתו.

את יכולה לבוא אלינו לקרוא את התורה בשבת. כך התפילה תסתיים מהר.

רק לקרוא. לא לעלות.

אחרי קריאה כזאת, מישהו רוצה לתקן משהו?

לא. אנחנו רוצים להמליץ עליה לעוד כמה תפקידים. אין התייחסות לספק שמפר את הכללים שלוש פעמים. שור מועד.

עבירה נמשכת, עבירה חוזרת.

אפשר שאחרי שלוש פעמים הוא יותר לא יהיה ספק?

זאת באמת שאלה טובה ואני רוצה להבין. אני חושב שיש מקום לפסול אנשים.

כן. אחרי שלוש הפרות.

לא יחודש רישיון היצרן שלו.

זה מורכב מאוד.

אני לא יודע אם לקחת לו את הרישיון אבל כאן הוא לא יוכל יותר להיות ספק.

לזה אני מתכוון.

אני חושב שהמזמין מהיצרן הזה צריך לשים אותו ברשימה שחורה ויותר לא לפנות אליו.

אפשר לעשות את זה במסגרת הרישיון פלוס.

תחפשו ניסוח לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני חוזר ואומר, אולי תיבדק אפשרות שאחרי שלוש אזהרות, הוא ייפסל מהרשימות של אותו מזמין. לדעתי זה העונש הטוב ביותר. תבדקו את זה בבקשה.

הערה טכנית. צריך לתקן את ההפניה לסעיפים.

אין ספק. אנחנו נתקן את הכול. הנוסח יעבור נסחות. נעשו שינויים של הרגע האחרון אבל אנחנו נעבור על הכול בצורה מסודרת ומדויקת וההפניות יהיו מסודרות. אין מה לדאוג.

ורד, יש לי שאלה קטנה. נמצאת כאן היועצת המשפטית של המשרד ומשהו מטריד אותה. יש לנו צהרונים שאנחנו מנהלים בבתים פרטיים. איך זה נכנס לסיפור?

ככל שהם מפוקחים.

היושב ראש דיבר על זה קודם.

זה מפוקח.

מה שמפוקח, כן.

אם זה נכנס להגדרה של צהרון, הוא נמצא שם. ככל שהוא ברשות מקומית, זה צריך להיות מבנה שהיא מקצה או התקשרות שהיא התקשרה או שהיא תחת הפיקוח של משרד הכלכלה.

צהרונים שהם לא מפוקחים. יש להם רישיון להפעיל?

זה לא קשור אלי. אני נותנת רישיונות נכון להיום ל-2,400 צהרונים בלבד. כל יתר הצהרונים לא קשורים אלי.

יתר הצהרונים, באשכול אחד עד שלוש – משרד החינוך מפקח עליהם ובירושלים.

רק בירושלים או בכלל?

אחד עד שלוש וירושלים, שזה מאשכול 4.

לפי טרכטנברג, הצהרונים של משרד הכלכלה היו צריכים לעבור למשרד החינוך לפני שלוש שנים אבל זה לא קרה.

יש כאן טיפול לא מוצלח בעניין הזה. גם בדוח העוני כתבנו את זה אבל יש מלחמות יהודים.

הזעיקו אותי ברגע האחרון לטפל בחוק הזה ולא טיפלתי בו מהתחלה.

אבל אנחנו יודעים שאתה נכנס מהר לעניינים.

יש כאן כמה דברים שאני רוצה לומר לגבי העיצומים. קודם כל, נראה לי שיש כאן כפילות לחוק המזון כי יש ספק מזון שמקבל רישיון יצרן ויש שם עיצום כספי על מי שפועל בלי רישיון יצרן. צריך לבדוק את נושא הכפילות.

דבר שני שהוא הערה יותר מהותית. 6,000 שקלים נראים לי מעט מדי לספק מזון שפועל בלי רישיון. הרווח הכספי יכול להיות הרבה יותר גדול מ-6,000 שקלים.

הצעת החוק המקורית נוסחה ממש בדומה למודל של הפיקוח על התזונה במוסדות החינוך. גם הפרק של העיצומים הכספיים למעשה עומד כמעט אחד לאחד. ככל שיש התאמות – ובאמת חבל, שלחנו את הנוסח מבעוד מועד ולא קיבלנו התייחסות – ככל שתעיר את ההערה וזה יהיה מקובל כאן על הוועדה, כמובן שבקריאה השנייה והשלישית, אם אפשר אפילו עכשיו, אני אנסה לעשות כמיטב יכולתי ולערוך את התיקון אבל נושא העלאת סכום עיצום כספי ואיך זה עומד ביחס ישר לרישיון, באמת צריך את ההתייחסות של הוועדה ושל משרדי הממשלה.

הוועדה לעיצומים כספיים היא בוועדת הכלכלה, לא?

לא. הכנסת קובעת.

אבל בהמלצה של מי?

אני לא חושב שיש כאן המלצה.

לפני דקה, עת דנו על עלות האגרות וכולי, זאת לא אותה ועדה שעוסקת בזה?

אלה שני דברים. אגרות ועיצומים אלה שני דברים נפרדים. סכום של 6,000 שקלים נראה לי סכום נמוך מדי.

אפשר להגדיל את זה, היושב ראש.

גם אם נקבע סכום כזה, נראה לי שצריך לשקול.

אני מציע שנשאיר את זה בקריאה ראשונה ואחר כך בין השנייה לשלישית נבחן את זה. תשבו ותדונו בזה.

בהקשר הזה, אדוני היושב ראש, כתוב כאן שהממונה, אני מבין שזאת הרשות.

לא. שר הבריאות.

מי קונס את הספק?

משרד הבריאות.

מי זה הממונה?

תהיה פונקציה במשרד הבריאות.

וזה מוגדר?

כן.

יופי. ספק שעובד ללא רישיון, מי בודק אותו? הרשות בודקת אותו, נכון? אם אני לא טועה, אם זה התהליך, מי הביא את הספק הזה?

הצהרון. בעל הצהרון.

אם הגיע לצהרון ספק ללא רישיון, שהספק ישלם 6,000 שקלים וגם בעל הצהרון ישלם 6,000 שקלים. אי\ך הביאו בכלל ספק בלי רישיון?

זה בדיוק מה שאמרנו, שאסור לו להתקשר עם מי שהוא לא ספק מורשה, בעקבות הערה של משרד הכלכלה, הערה חשובה מאוד, שהרישיון צריך להיות תקף. באמת ניסינו להכניס כאן.

אבל אין כאן סנקציה על בעל הצהרון עצמו.

יש.

היכן? שגם הוא ישלם 6,000 שקלים קנס.

הפעיל צהרון או התיר שלא בהתאם להוראות חוק זה. זה כולל את כל הוראות חוק זה.

הביא ספק ללא רישיון.

מפעיל שהתקשר עם ספק מזון שאינו מורשה ושאין בידו רישיון יצרן תקף. זאת אחת הסנקציות. ספק מזון שמכר או סיפק מזון לצהרון ואין בידו רישיון יצרן תקף או שלא בהתאם לתנאי הרישיון.

מה הקנס המוטל על בעל הצהרון?

6,000 שקלים.

זאת אומרת שבמקרה שיש לנו ספק שהוא ללא רישיון, יש כאן קנס בגובה של 12 אלף שקלים – 6,000 שקלים שהוא ישלם ו-6,000 שקלים שישלם בעל הצהרון.

גם זה יכול להיות, גם לספק וגם לבעל הצהרון.

יפה. מצוין.

אני רוצה הערה קטנה. אני רוצה לוודא משהו. בניואנס הזה, הרי בעצם אנחנו עכשיו מנסים לייצר פיקוח שלא קיים. על פניו אנחנו מפקחים מהרגע שהמזון בצהרון. זאת אומרת, ההתקשרות עם הספק, מה הרישיון של הספק, ואנחנו כאילו נוגעים בנקודות שלא מתחברות. זאת אומרת, יש נקודה שהיא מהרגע שהמזון יוצא מהספק ומגיע לצהרון. אורית מסבה את תשומת לבי לכך שבעצם החוליה החסרה הזאת של ההובלה מהספק לצהרון היא חוליה חסרה ולא בטוח שאנחנו יכולים לפקח עליה. אני מנסה לא להרחיב את התחום.

בתחילת הישיבה העליתי את הנושא הזה ואמרו לי שזה לא מעניין החוק הזה.

אני מתנצלת אם קלעתי לדעת גדולים.

זה מופיע בחוק המזון.

איילת, השאלה במקום. יש תשובה בחוק המזון.

חלק מהרישיון הוא גם השינוע.

בסדר. רציתי לוודא את זה.

אני רוצה להגיד לכם שבסוף הפיקוח היחיד שיהיה על הצהרונים הפרטיים, זה יהיה ביום שיהיה ברוך.

תמיד זה כך.

אז כולם יבואו לבדוק. זה אומר שאנחנו מאשרים למסגרות לפעול ללא אחריות ממשלתית. שיהיה ברור. תדעו שאתם כולכם מעורבים בעניין הזה. חוק שהוא כזה עם לקונה כזאת גדולה הוא לא חוק רציני. אני חייב להגיד את זה. אני לא רוצה שיגידו שאלאלוף העביר חוק בוועדה שלו והשאיר מחוץ לפיקוח הנדרש את הצהרונים. זה יפה מאוד שמדברים עליהם אבל משאירים אותם ללא שום פיקוח כי אני לא שומע עכשיו גוף אחד שאמר שהוא לוקח אחריות עליהם. זה נשאר באוויר.

אבל זה לא רק בנושא מזון. אתה אומר דבר נכון אבל זה לא רק בנושא מזון. זה גם בנושא בטיחות, בנושא האנשים שמועסקים וכולי.

אבל אנחנו עושים כאן צעד גדול.

יש לי הרבה הערות לחוק הזה אבל אני מפחד לדבר בגללך אבל אני רוצה להסביר לך שזאת יראה מאהבה ולא מפחד.

ברשותכם, נמשיך.

בעקבות הערות משרד האוצר וגם של משרד הבריאות, אנחנו כרגע מורידים את הסעיפים שמדברים על מינוי פקחים.

פיקוח

מינוי ממונה

השר ימנה, מבין עובדי משרד, ממונה לעניין חוק זה.

הודעה על המינוי כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

תחילה

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תקנות לפי סעיף 5 יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום התחילה.

אנחנו נשקול לגבי הוראות מעבר.

הערות.

משרד הכלכלה. יש לי שאלה. האם זה כולל את הצהרונים שמכינים את האוכל אצלם?

כן.

הייתי בודקת בשלטון המקומי כמה צהרונים כאלה קיימים. אני יודעת שיש מתנ"סים שמכינים אצלם את האוכל.

שכונתיים.

השלטון המקומי יכול לתת את המספרים שביקשה היועצת המשפטית של משרד הכלכלה? לא כרגע.

אני חושב שזה חוק שמתחיל טוב. הוא חייב הרבה מאוד ליטושים עד לקריאה שנייה ושלישית.

יש לי בקשה אחת מהאוצר. אתם יכולים לעשות עבודת מטה כך שכל הפיקוחים האלה על המזון, כפי שהגדרתי אותם שכבות-שכבות, העלות שלהם היא הרבה יותר גדולה אם כל זה היה נעשה במשרד רלוונטי אחד. כדאי שתעשו את הבדיקה ותבדקו מה היה מבחינה כלכלית הכי טוב לעשות כי זה גם מטרטר את בעלי הצהרונים וגם לא נותן להם פיקוח אחד מסודר. אלה גם הרבה מאוד גופים בתוך משרד הבריאות ובמקרה אני יודע ומכיר את החוק הקודם של הפיקוח על המזון. אלה יחידות שונות. העלויות האלה ממילא יצטרפו לעלות הסופית של המזון ולעלות המנה של הילד ואם אתם אומרים שזה מרכזי לבדיקת עלות יוקר המחיה במערכת בכלל - - -

או הקטנת המנה של הילד.

אני חושב שכדאי לייעל את המערכת הזאת. לפני שתגידו אין כסף לזה, תגידו אולי שיהיה כסף לזה אם נחסוך בצורה תקינה. ברשותך, תעשה את הבדיקה במקביל ונשמח לקבל את תוצאותיה כדי שנוכל לקבל החלטות ואולי תידרש רפורמה. אני אומר לכם שזה נראה לי אבסורד שמשרד הבריאות לא לוקח, בגלל חוסר כלים, אחריות כוללת על מפעלי ההזנה. זה בלתי סביר. אני הייתי אז במערכת, בישיבה אצל ראש הממשלה דאז אריק שרון, הוא כעס על שר הבריאות דאז, לא אגיד לכם את שמו, ואמר לו שהוא לא עושה כלום במפעל ההזנה.

אני חוזר ואומר, תנו למשרד הבריאות את הכלים על מנת שיעשה פיקוח משולב של כל המהלכים כי כאן אתה מנחש איזו שרשרת מסורבלת הקמנו כדי שבסוף הילד יאכל טוב ונכון.

אני רוצה לומר משפט אחד. אני מאוד מסכימה עם מה שאתה אומר על הצורך בפיקוח מאורגן יותר ובכלל בכל הארגון. אמרתי שבעצם היום כולם בצהרונים. בעבר, לפני עשרים שנים, ברוב הגנים בכלל לא היו צהרונים וזה בכלל לא היה שירות רלוונטי, רובנו בעצמנו לא היינו בצהרונים, אבל היום השוק השתנה לגמרי וזה שוק העבודה שהשתנה ואנחנו שמחים ששוק העבודה השתנה. זה מה שנותן לנו ציונים גבוהים ב-OECD ובבנק העולמי. אני חושבת שאנחנו כמדינה צריכים הרבה יותר להתארגן על זה ששוק העבודה השתנה ולראות איך נותנים את המענים. כאמור, אני מאוד מסכימה אתך.

יישר כוח.

בסדר. אני מודה לכולם. אנחנו נעבור להצבעה.

אני מצביעה במקום איציק שמולי.

מי בעד אישור הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ו-2016? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ו-2016, אושרה.

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה.

יישר כוח. אני מודה לך.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.