הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 324

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 8:54

1. דיווח לוועדה לפי סעיף 318 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)

2. צו הגנה על בריאות הציבור(מזון) (שינוי התוספת העשירית לחוק), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יגאל גואטה

עבדאללה אבו מערוף

אורלי לוי אבקסיס

אינג' אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר יוני ינון - מנהל המחלקה הווטרינרית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - עו"ד, היועצת המשפטית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר לילך צדיק וייס - רופאה וטרינרית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

רות שימברג - מהנדסת מזון ראשי, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

עופר רק
שי סומך

–
-

שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
עו"ד, משרד המשפטים

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת מחלקת חקיקה, מרכז השלטון המקומי

עינת פלינט - מנהלת תחום הווטרינריה, מרכז השלטון המקומי

ד"ר אבי שפירא - סמנכ"ל איגוד הווטרינרים, מרכז השלטון המקומי

ד"ר אבי צרפתי - רופא וטרינר, מרכז השלטון המקומי

רז הילמן - מנהל תחום מזון, איגוד לשכות המסחר

ד"ר רוני סורקיס - וטרינר ראשי, שופרסל

אבשלום דולב
אילן בלומנפלד
עומר וגנר

–
-
-

מנהל ארגון המשחטות התעשייתיות
עו"ד, ייעוץ משפטי, ארגון המשחטות התעשייתיות
עו"ד, מייצג יבואן מזון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת שמואל כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

צו הגנה על בריאות הציבור(מזון) (שינוי התוספת העשירית לחוק), התשע"ו-2016

דיווח לוועדה לפי סעיף 318 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)

בוקר טוב. היום ה-26 ביולי 2016, כ' בתמוז התשע"ו, שעה 8:54 ואני מתנצל על האיחור של חלק מאתנו. אנחנו אמורים לדון היום בצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת העשירית לחוק), השתע"ו-2016 אבל נתחיל דווקא מהדיווח לוועדה לפי סעיף 318 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון).

אני שמח לפגוש חברים ותיקים. נתחיל בדיווח. מי מדווח לנו?

בוקר טוב. לפי סעיף 318 לחוק התחייבנו וחויבנו להגיע לוועדה ולדווח על ההתקדמות במהלך תקופה של שישה חודשים. יש לנו כאן הזדמנות להגיש נכון להיום את הדיווח עבור ששת החודשים ולדווח על מה עשינו במהלך התקופה הזאת, מאז אישור החוק בוועדה בנובמבר 2015. למעשה יום אחרי אישור החוק במליאת הוועדה, התחלנו לעבוד במקביל במספר מישורים. מכיוון שם המשחק לכל אורך הדרך היה עבודה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, הן גורמים במשרדי הממשלה והן נציגים של גופים שמייצגים את המפוקחים, כל הפעילויות שכרגע מפורטות בשקף למעשה עשינו בשיתוף פעולה. אני לא רוצה למחזר את המילה שיתוף פעולה יותר מדי כדי שלא נהפוך את זה למשהו שברור מאליו, אבל כאן בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לכולם על שיתוף פעולה, על המשך שיתוף הפעולה כפי שהיה כאן קודם לכן.

התחלנו מזה שבפגישה ראשונית עם כל הגורמים חילקנו את העבודה בתחום של הסברה והטמעה של התהליך והנגשת מידע לגבי שינויים של החוק לכל הגורמים המפוקחים, גם ליבואנים, גם ליצרנים וגם לאנשי פיקוח. לעניין זה קבענו שיהיו ימי עיון וכנסים שכל גוף ייצוגי יעשה וגם אנחנו יחד עם משרדי ממשלה, דוגמת משרד החקלאות וגופים נוספים כמו מרכז השלטון המקומי.

עם אותו צוות שהיה או תוספת כוח אדם?

בוודאי שהתקנים העיקריים של צוות ההובלה של כל התהליך היו אותם אנשים שלקחו חלק פעיל כאן בוועדה בעבודה היום יומית שלה.

לא הבנתי. גייסתם כוח אדם?

אני עוד לא מדבר על כוח אדם. אני מדבר אתך על נובמבר 2015.

זאת אומרת שעד היום לא גייסתם כוח אדם.

יש לי שקף לעניין קליטת עובדים ואני אעדכן ואתן דיווח גם בנושא זה.

אני רוצה להבין. ההסברה והטמעה, כמו שאמרת, זה נעשה רק על בסיס כוח אדם קיים?

כן. כל מה שעשינו עד היום, נעשה על בסיס כוח האדם הקיים ועל בסיס עבודה טובה פלוס. אני לא אוהב לתת ציונים לעצמי ולגוף שמתפקד אבל אין מנוס מלעשות זאת.

לא נעצור אותך באמצע המחמאות. תן אותן.

אני אגיד לך למה. חלק מהדברים שפורסמו אתמול-שלשום, כתבות שהן לא בדיוק משקפות את המציאות כמו שצריך.

יש לך מזל. אני לא קורא עיתון.

עשינו עבודה בכלל לא רעה ואנחנו מגיעים להציג את הממצאים שלה.

במרץ ללא תלות בכניסת החוק לתוקף היה צורך להתחיל בהליך של יישום של מתן הפטורים לגופים שהם יצרני בשר מתאימים ועומדים בכל הקריטריונים, התחלנו לעבוד להכנת תשתית גם ממוחשבת וגם נוספת של התחום הזה. יש לנו על זה שקף וינון ייתן הסבר יותר מעמיק.

חקיקת משנה. יש חקיקת סף שהחוק מדבר עליה שחייבת להיות תנאי סף ליישום החוק ב-30 בספטמבר.

רפורמה במזון וקליטת העובדים. למעשה במסגרת ימי עיון וימי הסברה לציבור המפוקחים, קודם כל עשינו כנס הסברה לעובדי משרד הבריאות ועובדי שירות המזון שעושים פיקוח ביום יום וחשוב להם לדעת מה הן ההשלכות. לאחר מכן, בשיתוף פעולה, ארגנו את התכנים, לקחנו חלק פעיל בארגון ימי עיון והשתתפות שלנו בימי עיון שנעשו ואורגנו על ידי גופים כגון איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, בקרב יצרנים, יבואנים, אנשי חברות שיווק וכדומה.

יש כאן גם דוגמה לשיתוף פעולה עם משרד החקלאות כאשר יחד עם משרד החקלאות ועם מרכז השלטון המקומי והסתדרות הרופאים הווטרינריים נעשו מספר ימי עיון עם אנשי פיקוח שהם לא אנשי פיקוח מטעם משרד הבריאות.

בעניין של קידום חקיקת משנה. יאושרו היום, לאחר הדיווח – הגשנו בקשה לקבל אישור של הוועדה לעדכון - רשימת האגרות. גיבשנו תקנות ליבוא מזון רגיל. במקביל עשינו עבודה על טיוטת תקנות להפחתת עיצום כספי כי אלה שתי תקנות שמבחינתנו הן תקנות שמחויבות להיות בתוקף ביום כניסת החוק.

התקנות האלה אמורות לבוא לאישור הוועדה?

כן.

מתי?

זאת הסיבה שכרגע יש לי גם בקשת עזרה והבנה. בדרך יצרנו עוד תקנות נוספות שאושרו כאן לפני חודש ועל זה אני אתן דיווח, אבל יש לנו עיכוב. אנחנו אמורים במהלך השבוע הזה להפיץ את התקנות האלה להערות הציבור - מפוקחים, יצרנים, יבואנים, מפקחים, משרדי ממשלה לרבות משרד הכלכלה – ואנחנו תקווה שבמהלך חודש אוגוסט התקנות תהיינה לאחר הערות ומוכנות להגשה לוועדה. נבקש עזרה והבנה – וקודם כל סליחה – מהוועדה, אם אפשר יהיה לדון על התקנות האלה ולאשר אותן.

אני מודיע לך. אתה יכול מהשבוע השני של ספטמבר. בזמן הפגרה אנחנו מוכנים לדון בהן. תרשמו לכם. נעשה את זה בזמן הפגרה כדי לא לעכב.

בסדר גמור. מצוין. תודה רבה. אם אפשר יהיה להקדים ולעשות את זה באוגוסט, יותר טוב.

ממחצית אוגוסט הכנסת סגורה פיזית.

אם כן, נעשה את זה בתחילת ספטמבר.

מכאן אני מבקש מינון שיציג את כל הדברים.

אתה יכול להגיד לי, למרות שלא קראתי את העיתון, מה לא היה נכון בפרסומים?

אני לא אגיד מה לא היה נכון או לא נכון. אני אגיד אחרת. אני יכול לומר עובדתית מה נכון. אני לא רוצה להתווכח עם העיתון.

מאשימים אתכם ממש בזדון.

יופי. זה לא נכון ויש כאן הוכחות על כך. הפיגור והעיכובים בתחנת הסגר אשדוד, שזה לב ליבו של העניין - - -

במקרה אני קראתי את זה.

כיושב ראש ועדה וכל הוועדה שתרמו רבות לקידום החוק, לא הגיוני שבן אדם לא יקרא את הכתבה בה כתוב שמשרד הבריאות מכשיל רפורמה.

אבל למכס גם יש חלק.

אני לא יודע.

כתוב. עשרה ימים להמתין.

עשרה ימים, זה העיכוב שאכן קיים נכון להיום והטיפול בסך כל המשלוחים התחיל לא היום. אנחנו מדברים על עיכוב שנוצר - - -

לכן הרפורמה הייתה צריכה לתקן את זה.

כן. היא מתחילה. בוא לא נשכח שהרפורמה התחילה כהוראת שעה לאחר אישורה כאן בכנסת.

נראה לך שאתה אופטימי לעתיד הקרוב של הפעלת החוק? שהדברים שכרגע מציינים אותם כעיכובים, ייפתרו?

אני רוצה להבדיל בין המצב הקיים, בין הסיבות לעיכובים שקיימים ובין יישום הרפורמה, ברשותך, אם אתה רוצה, אני יכול לקפוץ לשקף האחרון ולהראות לך כי שם מדברים על המספרים. בשקף האחרון או אחד לפניו מוצגים מספרים עובדתיים מהמערכת הממוחשבת שעובדת ונותנת אישורים. נכון להיום, 1,200 אישורי הצהרה מה-4 ביולי, אז התחילו. יש לי פילוח שאני יכול להראות, פילוח פר יום לגבי כמה אישורי הצהרה ניתנו על ידי המערכת, יש לי פילוח פר יום כמה משלוחים שוחררו במערכת ממוחשבת לאחר ה-4 ביולי. הפיגור, צוואר הבקבוק שהיה, ואנחנו לא עזבנו את זה ולא עושים לא שביתות איטלקיות ולא שום דבר, אלא עובדים במאמץ רב כדי לתת מענה לעלייה משמעותית במספר המשלוחים שפתאום, אין לזה איזשהו הסבר הגיוני, הייתה עלייה משמעותית במספר המשלוחים שהגיעו לנמל אשדוד החל מסוף אפריל-תחילת מאי. זה מתחבר לחגים.

אתה יודע שאני יכול לבדוק אותך. כשאני ישן באשדוד, אני סופר את האניות. אני רואה את זה. אף פעם לא היו יותר מ-14-15 אניות עוגנות בים, לא בנמל.

בהמתנה.

בהמתנה. עכשיו אתה רואה עשרים פלוס. זה ממש לא יאומן.

מאחר שהנוף הוא אותו נוף, אני יכול לומר לך שבגלל שסוכות יצר עוד כמה ימים של חופשות וכולי – שוב, זאת בדיקת אצבע – אכן לא מעט משלוחים הגיעו במכה אחת.

אתה רואה במכס את היישום של ההמלצות וההתמודדות שלהם עם העומס שנוצר? לא נמצא כאן נציג המכס.

לפי כל הפרוצדורות שנקבעו וההסדרים שנקבעו בצו יבוא חופשי, משלוח לא ישתחרר מהמכס כל עוד אין אישור של משרד הבריאות. כרגע משרד הבריאות, שירות המזון, הכוונה ברמה של תחנת הסגר. מספר עובדות שכן נכונות ואני לא מתווכח אתן. אכן יש עיכוב אבל נלחמים בו ועושים תגבור של כוח אדם הקיים ברמה של תחנת הסגר באופן קבוע, כי בשגרת חיים אין עיכובים בתחנת הסגר אשדוד ועובדה שאף אחד עד לאתמול-שלשום, במהלך כמה שנים טובות, לא זכה לכך שבגלל תחנת הסגר תהיה קיימת.

שאלת על אי דיוקים. זה שבתחנת הסגר במהלך שבוע עבדו שני אנשים, זה עובדתית לא נכון. זה שטען יבואן כזה או אחר ש-95 אחוזים מהמשלוחים שלו שהוא הגיש בהצהרה עלו במדגם, אני לא יודע מי היבואן ומה המשלוחים שלו אבל אני יודע לדבר באופן כללי על סך כל המספרים ובהם אנחנו יכולים להצביע ולהראות לאדוני כמה משלוחים עלו בסך הכול במדגם. להזכיר לכולנו, רבותיי, במסגרת החוק, בהוראת שעה שלמעשה מקדימת החוק, יש שתי סיבות בגינן רשאי מנהל שירות המזון או מפקח בתחנת הסגר לעצור משלוח מזון רגיל לבדיקה, בגלל שהוא במסגרת עשרה אחוזים מדגם ויש החלטה של מנהל שירות המזון על ביצוע בדיקות כאלה או אחרות בהתאם למבצעים, בהתאם לניהול סיכונים, שהתוצר שלו הוא שהמשלוח הזה עלה במדגם או הוראה לבצע בדיקה ודיגום. אלה הנתונים.

באופן עקרוני, אם יורשה לי, אני אצביע על כך. עכשיו אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לדוקטור יוני ינון שיציג למעשה התקדמות שנעשתה במקביל, ואני רוצה להדגיש את זה, לכל העבודות שעשינו מנובמבר עד מרץ. יצביעו כאן גם חברים ושותפים שיושבים כאן סביב השולחן, למעשה כולם, שהתחלנו בהנפקת או מתן פטורים ליצרנים שעומדים בקריטריונים.

בנושא של הפיקוח הווטרינרי. המטרה הראשונית, האתגר הראשוני היה החל ממרץ לאפשר למפעלים שעומדים בקריטריונים של פטור לקבל פטור מביצוע בדיקת משנה, למעט בדיקות רנדומליות כי החוק דיבר על פטור ובדיקות רנדומליות. כדי לבצע את זה ולעמוד במשימה של מרץ כבר במרץ, היה צריך להקים מערכת ממוחשבת. לאמיתו של דבר חשבנו שזה כבר על גבול הבלתי אפשרי כי לא נוכל לבצע את זה לבד מכל יתר המטלות - זאת מטלה בעיקר גם על המערכת הממוחשבת – וצריך להבין שזאת מטלה גם מול המפוקחים ויש לנו כאן גם חיבור יחד עם המפקחים, קרי, נאלצנו - ובסופו של דבר זה היה הדבר הנכון – להתחבר גם למערכת של השלטון המקומי, ואני מניח שהם ידברו בהרחבה לגבי ההתחברות אליהם, ההתחברות הנכונה והטובה שהייתה גם למערכת של השלטון המקומי עם הבדיקות האזוריות של השלטון המקומי.

בסופו של דבר המערכת הוקמה. עמדנו במשימה והמערכת עובדת החל ממרץ ומפעלים שעומדים בקריטריונים נכנסו לתוך התהליך והתהליך עובד. התהליך הוא כמובן תהליך מורכב. ניתן יהיה להראות חלק מהשקפים לגבי המערכת הממוחשבת או שקף אחד או שניים. המערכת עובדת כשהיא למעשה מערכת אוטומטית. יש שידור למשרד הבריאות, כל רכב שיוצא, כל משלוח שיוצא משדר למשרד הבריאות, שמרד הבריאות שולח לו באותו רגע פטור או לא פטור, בדיקה רנדומלית, ואותו רכב מגיע לבצע את אותה בדיקת משנה. זה עובד באופן אוטומטי כאשר יש לנו מערכת יומית של בקרה יומית ואנחנו מסתכלים ברמה יומית כל יום כמה רכבים היו צריכים להגיע וכמה אכן הגיעו. יש לנו פידבק משלטון מקומי לגבי רכבים שנפסלו וכל זה מתועד באותה מערכת.

כמו שאמרתי, המערכת הזאת היא מקושרת גם לשלטון מקומי שירחיב לאחר מכן בעניין, כדי לפתור את הבעיות און ליין ואכן לא מעט בעיות כי זה נעשה בצורה מהירה. הקמנו ועדה שבסופו של דבר נתנה מענה לא רק לזה, ועדה בין-משרדית או מולטי סקטוריאלית – משרד הבריאות, משרד החקלאות, שלטון מקומי, הסתדרות רופאים וטרינריים וכמובן גם בעלי העניין כי בעלי העניין הם מהסקטור הפרטי, יכולות להיות משחטות, יכולות להיות מפעלים – ואנחנו מקיימים את הישיבות אחת לשבוע והישיבות האלה הן שוטפות לצורך קליטת בעיות באופן שוטף ומתן פתרונות באופן שוטף. זאת אותה ועדת מעקב, כך אנחנו קוראים לה, שהיא שבועית. אכן הוועדה הזאת נותנת פתרונות און ליין ללא מעט בעיות שאנחנו מוצאים בשטח, חלקן גם בעיות טכניות, חלקן בעיות מחשוביות – רכבים, רשימת רכבים – וכיוצא בזה.

הוועדה הזאת נתנה גם מענה לדרישה שהייתה לדוגמה בנושא של הרחבת שעות פעילות התחנות ואכן השלטון המקומי נעתר לבקשה, במקרה הזה של חלק מבעלי הפטור, להרחבת שעות הפעילות ואכן אנחנו נמצאים כרגע גם בפיילוט להרחיב את שעות הפעילות.

מה זה אומר פיילוט? זה לתקופה או פיילוט בהיקף?

הוא קיים. כל מי שרוצה, ייכנס לפיילוט הזה. כל מי שלמעשה רוצה לשווק באותן שעות שהן שעות שהורחבו מעבר לשעות הפעילות הנורמטיביות.

עד מתי?

הפיילוט ימשיך לעד.

לא. באיזה שעות מדובר?

נכון להיום זה עד 8:00 בערב. כאשר ירצה השלטון המקומי, ירחיב את זה. באותו פיילוט אנחנו נעשה התאמה בהתאם לדרישות. צריך להבין שפתיחת שעות פעילות היא משאב, משאב שלא ניתן לנצל אותו כהוא זה אם אתה לא באמת רואה מה הדרישה ומה הצורך. בהתאם לדרישות והצורך, לאחר הפיילוט, כמובן מן הסתם אנחנו גם נבקש את שיתוף הפעולה כדי להתאים את שעות הפעילות לצורך.

הצטרפו אלינו אורחים שבאו לבקר את הכנסת ולראות איך היא מתפקדת. נכנסתם לישיבת ועדת הבריאות, המרכיב של הבריאות של הוועדה, ואנחנו דנים בחוק המזון כדי שיגיע לשולחנכם גם טרי, גם בריא ושיהיה בפיקוח טוב. ברוכים הבאים. תודה שבאתם. מאיפה באתם?

נתיב הל"ה.

תודה. כל הכבוד.

זה לגבי הרחבת שעות הפעילות. שוב אני אומר ברמה שבועית אנחנו באמת בוחנים ונותנים גם עדכונים שוטפים מה היה במהלך השבוע.

למה המשטרה ביקשה שעות פעילות רחבות יותר? לפי אחת ההערות שהעבירו אלי, שמעתי שהמשטרה ביקשה שהתחנות בחלקן לפחות יהיו פעילות כמעט 24 שעות ביממה.

המשטרה?

כן.

אולי המשחטות?

המשחטות. נכון.

הדבר הטוב ביותר, האידיאל הוא באמת פתיחה במשך 24 שעות ביממה.

כמה שעות היום? שמונה שעות?

לא. נכון להיום, השלטון המקומי, אתם רוצים לעדכן?

כרגע תחנות הבדיקה האזוריות פועלות באופן שוטף משעה 6:00 בבוקר עד שעה 4:00 אחר הצהרים ומשעה 4:00 אחר הצהרים ועד 8:00 ולפעמים 9:00 ו-10:00 בערב אם צריך. שוב, זה בהתאם לצורך.

אפשר לעשות תיאום?

בתיאום עם כוננים שנמצאים ונותנים את השירות הזה. צריך לזכור שכרגע הצורך הוא צורך מאוד מאוד מוגבל. יש יחסית מעט מקבלי פטורים ומתוכם גם הצורך בבדיקה, מכיוון שהוא מדגמי, כמות הרכבים היא נמוכה. להעמיד כוח אדם שישב ויחכה לרכב כזה, זה בעייתי. לכן המילה פיילוט היא כאן. כלומר, צריך לבחון כל הזמן את הסיטואציה של כמה צורך יש לעומת כמה משאבים צריך להשקיע בעניין הזה ולנסות לחפש אולי גם פתרונות יצירתיים אחרים.

נמצא כאן נציג המשחטות. שעות הפעילות היום, זה נראה לכם מספיק?

אני מרכז את פורום המשחטות. ברוך ה' פתחו במשהו את העסק אבל אנחנו מדברים כאן על תהליך גדול הרבה יותר שיפתח את זה גם בכל הארץ ויאפשר לכל מי שרוצה להצטרף. נכון, יש כרגע שלושה מפעלים. בהמשך אנחנו נדבר על החסמים למה יש רק שלושה ולא יותר כי כתבנו מכתב מפורט בעניין אבל כרגע למה שיש, כפתרון לאותה פינה, הפתרון הוא ראוי.

אי אפשר לעשות תכנית שמתפתחת? אפשר לשבת ולעשות עם ארגון המשחטות תכנית שמתפתחת וצופה את ההתפתחות הנדרשת עם פיקים ודאי בחגים ודברים כאלה? אי אפשר לעשות את זה? למה להשאיר את זה רק ללחץ הרגעי הזה? תעשו תכנית שמראש ידעו שבתאריכים האלה זה עובר לקצב הרבה יותר גדול בנוכחות. תעשו תכנית. זה פשוט עניין ארגוני ולא חכמה גדולה.\

אם אני יכול לומר על זה משהו. מאוד מקובל. אנחנו גם עשינו וביקשנו משלטון המקומי לפרסם בכלל את שעות הפעילות השנתית ולא לחכות לחגים.

תפרסמו ביחד.

כן. זה בהחלט מקובל כדי לצפות עתיד ולדעת לחצים עתידיים.

אני מציע שעד שאתם תצאו לפגרה, תעשו את זה תוך שבועיים-שלושה. זה לא דבר ענק. תפרסמו תכנית שתחנות ההסגר ייפתחו בצורה כזו וכזו, ואז גם המפעלים תארגנו בהתאם. זה עניין של עבודה ארגונית פשוטה. אני בטוח שאתם תרימו את זה בשנייה, אבל תעשו את זה. תתאמו את זה עם הווטרינרים, עם ארגון המשחטות והרשויות המקומיות כמובן שהן אחראיות להפעלה. תעשו את זה. זה נראה לי שכאן יש מקום להבין שהמערכת תתפתח בהתאם ליכולות שלה להתפתח. זה ממש בשליטתכם.

נכון מאוד. זה הכיוון אליו אנחנו הולכים.

יש לך עוד משהו לומר?

כן, רק להשלים ועוד לפני השקף הזה. גם נושא של מרלוגים, אני רוצה לציין – זה כנראה גם יעלה – שזה נושא. המילה מרלוג לא הייתה רשומה בחקיקה. מרלוג זה מרכז לוגיסטי.

דנו בה במהלך הדיונים.

נכון להיום אנחנו קיימנו ועשינו מספר סיורים בנושא הזה על מנת לתת פתרונות גם לנושא של המרלוגים. אנחנו מניחים שבמהלך החודש הקרוב, עוד היום – אתמול או היום – אנחנו למעשה מפרסמים את הנושא של הדרישות למרלוגים שהן קצת שונות מדרישות למפעלים. ברגע שגם מרלוגים ייכנסו לתוך העניין, לתוך הנושא הזה, זה הצפי שלנו, הכוונה מבחינתנו תהיה גם להגדיל קצת או בצורה של ניהול סיכונים גם באיזשהו מקום להקל - זה נושא של שעות הערב ולכן אני מחבר את זה – כך שהמעבר מעסק פטור לעסק פטור אחר, למעשה יהיה פתוח מבחינת היכולת שלו לשווק את המוצרים גם מעבר לשעות השירות הרגילות. זאת אומרת, גם זה משהו שאנחנו הולכים לעשות אותו ונוכל לדווח עליו בעתיד כשזה מתבצע.

לא הצגתי אבל נמצא אתנו חבר הכנסת דוקטור עבדאללה אבו מערוף ידידי היקר הוא ותיק ולא צריך להציג אותו וחבר הכנסת יגאל גואטה שהוא חבר כנסת חדש מ-ש"ס. תתכוננו, הוא מכיר את הנושא ומשתמש בו בעבר הלא רחוק. לכן תתכוננו לשאלות קשות. ברוך הבא, יגאל.

ברוכים הנמצאים. סליחה, בהקשר למה שאמרת, מרלוג הוא מקביל לכל מחסן?

השם מרלוג הוא מרכז לוגיסטי.

אני יודע מה זה מרכז לוגיסטי. בכל הרשתות יש מרכז לוגיסטי.

הוא למעשה בית קירור.

כן, אבל זה בעצם מקביל לכל מחסן שהוא בית קירור.

נכון.

כל מחסן של סיטונאי של מזון.

מבחינתנו, נכון.

מרלוג יכול להיות גם לא בית קירור.

כל מרכז לוגיסטי.

כן.

הוא מקביל למחסן.

בדיוק.

אלה שקראו לזה מרלוג, אלה שופרסל ואסם שעשו מרלוג ליד חב"ד. זה בעצם מחסן.

ארגון הווטרינריים. הערה. מרלוג, אכן מקביל למחסן מלבד העובדה שחלק ניכר מהמעבר דרכו הוא לא כזה שמאוחסן בכלל שם אלא נפרק ממשאית ועובר.

ועובר למשאית, אבל זה קורה גם במחסנים שפורקים ושמים את זה בחוץ.

אמרתי לכם, הוא בקי יותר ממני בנושאים האלה.

מרלוג בדרך כלל הוא עם שטחים יותר גדולים ומערכות ניהול פנימיות הרבה יותר משוכללות ממחסנים.

בסוגיה הזו אנחנו עושים מאמץ, אנחנו כן בשיתוף פעולה כפי שינון ציין יחד עם כולם לומדים ומנסים לתקן לא טעויות אלא לשפר את המערכת ולעשות אותה טובה יותר. הצעתך בהחלט מתקבלת.

בסדר. נמשיך. אני רוצה שגם נשמע את הארגונים השונים.

אני אסיים את דבריי. כאן אתם רואים המערכת הממוחשבת שעובדת עם הדיווחים היומיים. זה ריכוז נתונים יומי לגבי כל הפעילות של המשלוחים שיוצאים ברמה היומית.

דרך אגב, האם היושב ראש קורא מה שכתוב שם?

לא. הוא לא מצליח. אני אומר את זה בעל פה. השקף הבא מראה און ליין ביומית, שעה-שעה, את הרכבים שנכנסים לתוך המערכת ודיווח לגבי האם כן צריך לבצע בדיקה או לא צריך לבצע בדיקה. הנהג מקבל גם את אותו SMS שהוא צריך לבצע בדיקה כי הם חייבים לשדר אחרי שהרכב כבר יצא כדי שהרנדומליות באמת תהיה אפקטיבית. כמובן גם נושא של הפידבק חזרה – נפסל, לא נפסל – והפולו-אפ.

מספרים בלי שנקרא מכאן. כמה רכבים כאלה מסתובבים ביום?

בוא נאמר שהרכבים כרגע, מבחינת מספר הרכבים שמופחת, אלה 95 אחוזים ממספר הרכבים מופחת פר כל מפעל. מפעלים שעומדים בפטור.

מספר. לא באחוזים.

כמאה ביום.

נדמה לי 105.

מה המספר הזה?

מספר הרכבים בהם יש בשר ועוד דברים.

לא. מאה שנשלחים.

שצריכים לעבור בדיקה. שאמורים להיות תחת בדיקה רנדומלית.

רק בשר או קפואים?

גם.

לא הבנתי את ההערה. ברשותך, תסביר.

מאה משאיות שיוצאות מהמפעלים משגרות למערכת, המערכת בצורה רנדומלית עוקבת לפי ההנחיות שכל משאית תידגם 12 פעמים בשנה, ובאותו רגע שזה משודר, נשלח לנהג SMS, הנהג אמור להיות כבר מחוץ למפעל בשביל הרנדומליות, ומשדר לו לך לתחנת בדיקה או לא. אני אומר שבגדול מאה משאיות ביום מתוכן נדגמות כחמישה אחוזים שזה חמש משאיות שנדגמות.

מבחינת חמישה אחוזי הרכבים שצריכים לעבור את המדגם, זה ספונטני? יש אפשרות שהם ידעו איזה רכבים יבחרו?

ממש לא. זאת כל העבודה.

אני מבין, אבל בכל זאת אין בכלל אפשרות?

אין סיכוי. זאת כל העבודה שהייתה. זה כל המאמץ שהיה, על מנת ליצור כאן את הנושא של האקראיות ושהם לא יודעים מי אמור להידגם.

חמישה אחוזים, זה לא מעט?

היו דיונים לא מעטים.

כאשר המערכת תפעל במלוא ההיקף. חמישה אחוזים, זה נראה נורמלי. חמישה אחוזים על מאה אחוזים, זה נראה מעט מדי. אני חושב שכמו שאומר חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, כדאי שבהתחלה האחוזים יהיו גבוהים יותר כדי שתוכלו לבנות גם מערכת מבוססת על מדגמים יותר גדולים.

זה גם קצת יותר מרתיע. אם מדובר בחמישה אחוזים, הסיכויים להיתפס הם לא גדולים.

מסכים אתך. אולי זה בהרצה. גם בזה הייתי אומר שתעשו תכנית של הגברת הכמות המפוקחת.

אם צריך יותר או צריך פחות, בהחלט תמיד נכון לבחון מחדש. כרגע לשון החוק היא חמישה אחוזים. אם רוצים לשנות, זה דורש תיקון חקיקה.

אבל החוק התכוון למלוא ההיקף. כשיהיו אלף ואלפיים, בסדר, חמישה אחוזים, יש לך מספר מספיק גדול של משאיות שייבדקו אבל כשזה בהתחלה ומדובר בחמישה מתוך מאה, זה מעט.

החמישה אחוזים הם פיק. זה ה-טופ של האייסברג, כי האייסברג האמיתי הוא שברמה של כל מפעל ומפעל שכרגע קיבל פטור, יש לו מערכת פנימית של HACCAP שאמורה לתת מענה לזה שמשלוח שלא תקין, לא יצא בכלל החוצה.

ודרך אגב, גם זה לא בטוח. אנחנו מכירים מפעלים עם HAACAP שהם שמים מזון קפוא בחוץ, בשמש.

אין אפס תקלות.

הם בעצמם צריכים בדיקה.

כדי שמערכת HACCAP תדע לעשות בקרה ותהיה עליה בקרה חיצונית, יש חובה לפיקוח וטרינרי ציבורי על אותם מפעלים. עוד חמישה אחוזים, זה עוד משהו שמתווסף.

מתי המערכת יודעת את מי בודקים באותו יום?

היא יודעת.

משודר ברגע שהרכב יצא מהמפעל. הנתונים משודרים ברגע שהוא יוצא מהמפעל. ברגע שהוא יצא מהמפעל, הוא עדיין לא יודע אם הוא יהיה נתון לבדיקה או לא.

מתי אתם יודעים מי נתון לבדיקה?

אנחנו יודעים ברגע שאנחנו מקבלים את הנתונים לגבי הרכב שאמור לצאת. המערכת הממוחשבת באופן רנדומלי מגרילה אותו או לא מגרילה אותו, כך שיוצאים אותם חמישה אחוזים.

יגאל, זה אומר שגם הם לא יודעים איזה רכב ייבדק.

בדיוק זה העניין כי אתם מכירים את כל הבעיות של אנשים מתוך המערכת שיודעים ומה קורה תמורת סכום סמלי.

לא, אל תדבר על סכום סמלי. אני לא מקבל את זה.

לא. כוס קפה. אולי פעם אחת נדבר על זה על השולחן ואז יתקנו את זה? אני מביך אותך.

אני אסיים ורק אומר בנקודות דברים נוספים שאנחנו עושים בהיבט של פיקוח וטרינרי כרגע ובחלקם גם נתחיל. מה שכן התחלנו זה הנושא של מיפוי מפעלים טעוני פיקוח וטרינרי. כלומר, המערכת הממוחשבת אכן כבר מתחילה לעזור לנו בזה. מיפוי מפעלים, בין היתר גם את אותם מפעלים קטנים שאנחנו רוצים לאתר אותם על מנת שנוכל לסייע להם לעמוד ביעדי החקיקה בעוד שלוש שנים, ויהיו כאלה. זה בעזרת משרד הכלכלה.

דבר נוסף הוא מיפוי נקודות הקצה. גם בנקודות הקצה המערכת הממוחשבת נותנת לנו כבר מענה. פנינו כבר גם לרשויות המקומיות.

כמה נקודות קצה כבר מחוברות למערכת?

נקודות הקצה לא מחוברות. נקודות הקצה, משווקים אליהן. עם הזמן המערכת הממוחשבת תוכל לתת לנו את התשובות לגבי זה.

דבר נוסף הוא הנושא של הקמת התאגיד. החל מהחודש הבא אנחנו נרצה לרכז את בעלי העניין שקשורים לנושא של הקמת התאגיד.

אפשר להחליף לו את השם? לשם תאגיד יש קונוטציות לא טובות.

אני מציע שלנושא התאגיד נקדיש ישיבה מיוחדת כדי שנלמד את הנושא. ברגע שתמצאו לנכון ותהיו מוכנים להציג את הנושא, תאמרו לנו. זה מהלך אדיר של הרבה מאמצים שמשלבים את כל המערכות השונות וכדאי שנקיים דיון מיוחד בנושא הזה. תאמרו לנו מה המועד המתאים לכם ונעשה את זה.

אפשר לעבור לשלטון המקומי.

אפשר שאלה?

בבקשה.

ברגע שהמשאית יוצאת מהנקודה שלה, אפשר שהיא תיתן לכם לפחות מיקום לגבי המקום הראשון בו היא פורקת?

אנחנו יודעים.

אם אתם יודעים, לפי דעתי אפשר כבר מיד ללכת לשלב הבא, לדגום את המקומות שם היא פורקת את הסחורה.

אמת. זה חלק.

אם יש לך מאה משאיות, יש לך כבר מאה נקודות שאתה יכול לדגום אותן.

זאת הכוונה.

אם בהמשך תדגום את כל הנקודות אליהן הוא מגיע באותו יום, בטח במרלוגים שיוצאים ממוחשבים, הוא יודע בדיוק מה סדר היום שלו, אז בכלל אתה בדקה מגיע ל-600 נקודות.

נכון.

אם אתה לא מופתע, אני מאוד מופתע. שמת לב שהם עושים היערכות חדשה עם מאמץ אדיר, עם כמה נקודות שבעצמם הם מבקרים את עצמם ואומרים שיש מקום לשיפור, אבל לא שמעתי את המילה חסר כסף, חסר תקציב, חסר לנו כוח אדם. אני באמת רוצה לציין את זה כי הפעם זה מאפשר לאנשי האוצר לשבת בשקט וליהנות.

מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

מנהלת תחום הווטרינריה במרכז השלטון המקומי. לקראת ה-1 במרץ 2016, אז הוראת השעה נכנסה לתוקף, אני רוצה לציין את משרד הבריאות לשבח על שיתוף פעולה מאוד פורה שעשינו ביחד כדי ליישם את מטרות החוק וכדי להתחיל לעבוד מול המשחטות בנושא של מתן פטורים באופן הכי מהיר שניתן. שיתוף הפעולה של נושא מערכות המחשוב באמת תרם לנושא הזה. היום המערכת עובדת בצורה מאוד יעילה ומאוד טובה ונותנת מידע ונתונים עדכניים כמעט ברמה של און ליין. בהמשך למה שדוקטור ינון סיפר כאן.

מרכז השלטון המקומי מונה על ידי הרשויות המקומיות בהתאם לחוק להיות הגוף האחר שבעצם אחראי על כל הנושא הזה מול הרשויות המקומיות כגורם שמטפל בכל ההשלכות של החוק הזה מול המדינה ומול התעשייה.

הנושא הזה של המשחטות באמת נדון מדי שבוע בשולחן בו אנחנו יושבים ומדי שבוע עולים נושאים שונים שדורשים טיפול ודורשים מענה ואנחנו באמת עובדים עליהם. לדוגמה, נושא של הרחבת שעות הבדיקה, מתן מענה לדברים שעולים מהשטח והדברים באמת קורים באופן יעיל כאשר המהלך הוא תוך כדי תנועה והוא באמת נעשה במאמצים מאוד מאוד גדולים.

מבחינתנו יש עדיין נושאים שהם לא פתורים. חסר כאן סביב השולחן משרד החקלאות שאחראי על נושא של יבואני הבשר.

הם הוזמנו ויקבלו מכתב לא סימפטי.

נוצרו בעיות עם יבואני הבשר?

כן. מעבר לנושא של המשחטות, כאן יש עבודה מאוד פורייה, יש נושא שעדיין לא פתור והוא מול יבואני הבשר ומול העוסקים הפטורים שאלה בתי המטבחיים התעשייתיים שהם שלושה בתי מטבחיים שיש להם פטור מבדיקות משנה אבל הם צריכים להסדיר תשלום אגרות ודיווח ממוחשב. כך גם לגבי העוסקים הפטורים שהם יבואני בשר. יחד עם משרד הבריאות אנחנו מנסים לדלות אותם זה אחר זה, אבל אין עבודה מערכתית יעילה. אנחנו פנינו למשרד החקלאות מספר פעמים במכתבים, אבל לא היה מענה.

במקרה עם העתקים אלינו?

כן.

הגיעו אלינו?

לא בנושא הזה של יבואני הבשר. את אומרת שהבעיה מול המשחטות היא האגרות.

לא רק.

לא רק מול המשחטות אלא מול בתי המטבחיים התעשייתיים. העוסקים הפטורים שמוגדרים בחוק אלה בתי המטבחיים ויבואני הבשר. בעיקרון לפי מה שכתוב בחוק, היצרנים האלה שהם מוגדרים כעוסקים פטורים, נדרשים לדווח דיווח ממוחשב במתווה דומה למה שהמשחטות והתעשייה כולה נדרשת לדווח. הם נדרשים להעביר דיווח ממוחשב ועל סמך זה נדרשת גביית אגרה לפי האמור בחוק.

אני אתן דוגמה למשל בנושא של יבוא דגים, שזה מוסדר כבר שנים רבות. יבואני דגים שמייבאים סחורה לישראל, לא יכולים לשחרר את הסחורה שלהם לבתי הקירור לפני שהם משלמים אגרה לשלטון המקומי עבור הבדיקות שמתבצעות בהמשך. אנחנו פנינו למשרד החקלאות והצענו לעשות את אותו מתווה, במקום לרדוף אחרי יבואנים - דרך אגב, זה גם בא מהיבואנים שאנחנו עובדים מולם והם בעצמם מציעים את הפתרון הזה שהוא הרבה יותר יעיל גם עבורם – לעבור למתווה דומה. ברגע שיבואן ייבא את הבשר, הוא יצטרך להסדיר את האגרה ואחר כך ירד ממנו העול הזה. משרד החקלאות סבור שמאחר שזה לא כתוב בחוק, הוא לא רואה בזה פתרון. אנחנו בעצם ממשיכים בעבודה אל מול יבואנים באופן כולל, פרטני, בעזרת איגוד לשכות המסחר.

משרד המשפטים יכול להסביר לנו משהו?

רק הבוקר נודע לי על הקושי הזה. אני חושב שבאמת משרד החקלאות צריך להסביר למה הוא לא מעביר את הרשימות. כדי לשלם את האגרות צריך לדעת מי הם אותם עוסקים פטורים. אני חושב שקודם צריך לשמוע את משרד החקלאות שיאמר מה הסיבה שהוא לא מעביר.

אנחנו נפנה.

יש לזה השלכה נוספת. מאחר והפיקוח הווטרינרי אמור מבחינתם להתמקד בנקודות הקצה, אם אין דיווח ממוחשב, אנחנו לא יכולים להעביר את כוח הפיקוח שלנו שאלה הווטרינרים הרשותיים לנקודות הקצה, כמו שאדוני חבר הכנסת הציע, לבדוק היכן הם נפרקים כי המידע הזה לא קיים.

כי אין לנו את הדיווח.

אבל לפי החוק הם חייבים להעביר את הדיווח.

אם המשרד הממונה הזה לא עושה שום עבודה, ודאי שלא יהיה.

הם גם מחויבים להעביר, אמורה הייתה להתפרסם רשימה של העוסקים הפטורים והיא לא התפרסמה. כלומר, אנחנו מכירים את בתי המטבחיים ואנחנו מכירים את חלק מיבואני הבשר, אבל מה לעשות, לא את כולם, והם מסיבותיהם לא מתייצבים מיוזמתם.

לגבי הסוגיה הזאת. נושא של עוסקים פטורים, להזכיר, עוסק פטור הוא לא מחויב אפילו בבדיקה אקראית. זאת אומרת, הם היו פטורים לפני החוק והם עדיין פטורים לפי החוק. יש שלושה בתי מטבחיים תעשייתיים ולא קשה לאתר אותם. זאת הרשימה.

מה הסיבה שהוא פטור? פשוט מחוסר ידע, מה הסיבה שהוא פטור?

הם היו פטורים עוד לפני החוק והחוק לא חל על מי שהיה פטור לפני כן.

מה הסיבה שהוא פטור? מה זה אומר פטור?

אי אפשר לעשות תחקיר על כל שאלה. אני מצטער, חבר הכנסת גואטה.

קודם נאמר שהוא פטור. ממה הוא פטור?

הוא פטור מהבדיקות האלה.

מה שקורה, החוק מחייב את אותם בעלי פטור, אלה יבואני הבשר, מצד אחד, ושלושת בתי המטבחיים התעשייתיים, מחייב אותם לדווח על הבדיקות ולשלם את אותה אגרה. לאותם עסקים פטורים אין אינסנטיב, אין אינטרס כרגע לדווח. לכן משרד החקלאות, בסופו של יום לקח קצת יותר זמן ויש לנו רשימה של יבואני בשר. אנחנו גם נכנס אותם ונצליח לכנס אותם על מנת לבוא ולומר להם, רבותיי, זה החוק, זאת לשון החוק, צריך להתחיל לדווח וצריך להתחיל לשלם את אותה אגרה. אנחנו עושים את זה גם עם בתי המטבחיים וגם עם היבואנים.

יש עניין אחד שהייתה הצעה גם של השלטון המקומי וגם של משרד הכלכלה, ואמרנו שהדרך הטובה ביותר לפחות לאגרה ביבואני בשר, היא במקום לחפש אותם בבתי הקירור, לעשות כמו ביבוא דגים. זאת אומרת, ביבוא דגים התשלום הוא במקום כאשר המשלוח מגיע ארצה.

דרך המכס.

אם משרד החקלאות ייעתר ויסכים לבצע את אותו הדבר כמו שאנחנו עושים עם יבוא הדגים, לפחות שבעים אחוזים מהפתרון קיים.

אבל את הרשימה אתם אמורים לפרסם, את רשימת בעלי הפטור.

ברגע שמשרד החקלאות יעשה כמו שאנחנו עושים ביבוא דגים, יהיו את אותם יבואני בשר שמשלמים און ליין, הרשימה תתעדכן. הרשימה גם יכולה ליפול. אם יבואן פתאום יכול לבוא ולומר שהוא מחר כבר לא מייבא, אז הוא לא ברשימה, או יכול להתווסף יבואן. לכן הדרך הנכונה מבחינתנו היא לבצע את זה כמו ביבוא דגים שמשרד החקלאות עושה את זה באותו נוסח. פשוט צריכה להיות החלטה.

לא היה לכם דין ודברים עם משרד החקלאות?

בוא נאמר שהם לא כאן ואני חושב שרצוי היה שהם יגיבו על זה.

אנחנו פנינו מספר פעמים למשרד החקלאות ולא נענינו.

אני שוב מבקש, למרות שאמרתם ששלחתם ואני חס וחלילה לא מטיל דופי, לשלוח אלינו בבקשה את העתקי המכתבים.

אדוני, אני רואה שזה כן נכלל. הם דיברו על היבואנים וזה נבלע כאן. הם דיברו על הדיווחים ועל מחסור בדיווחים ולא מספיק שמתי לב שמדובר ביבואנים. זאת הייתה הטענה שכן הופיעה בהערות שלהם.

אנחנו נוכל להוציא בעצמנו מכתב למשרד החקלאות?

בהמשך, כן.

ולדרוש. גם לנזוף בהם על כך שנעדרו מהדיון היום.

ובכל זאת אנחנו נשלח כמובן העתקים.

כן. בבקשה תשלחו לנו באופן מרוכז להנהלת הוועדה.

יש לי שאלה לווטרינרים. אתם אחד הגופים שחשש מהרפורמה. אתם יכולים להגיד לנו איך אתם מרגישים היום?

אכן חששנו מהרפורמה ואנחנו עדיין חוששים ממנה. אני חושב שהרפורמה לפחות בתקופת המעבר עושה הרבה מאוד דברים טובים לכולם. מה יהיה אחרי תקופת המעבר - - -

תיזהרו מהשגרה. השגרה זה דבר נוראי.

המטרה של כולנו היא לשפר את הפיקוח מצד אחד מבלי להשית עלויות בלתי נסבלות על הציבור. זאת בעצם המטרה של כולנו. אנחנו כהחלטה, בסוף הדיונים החלטנו שאנחנו ניתן יד באופן מלא ליישום החוק הזה. אין לנו ולא הייתה לנו כוונה חלילה לשים מקלות בגלגלים ביישום החוק וזה מה שקרה.

לא איימתם בשום דבר.

נכון. צריך לזכור שהחל מה-1 במרץ במקביל למה שתואר על ידי משרד הבריאות, אנחנו בעצם מטפלים באותה קבוצה גדולה מאוד מאוד של גופים שעדיין חייבים בבדיקת משנה ואלה מרבית העסקים כרגע.

בדיקות משנה מלאות.

בדיקות משנה מלאות. לצורך העניין, בתחילת התקופה התחלנו עם חמש חברות שהתנסו בבדיקות משנה אזוריות שמייעלות מאוד את נושא הבדיקה. הם לא צריכים יותר להיבדק בכל כניסה לעיר אלא בעצם הם נבדקים בשערי בדיקה אזוריים כך שכמות הבדיקות יורדת. אם התחלנו בחמש חברות כאלה, היום אנחנו נמצאים ב-75 חברות שנבדקות ומשגרות כל יום את תעודות המשלוח.

הוספנו לכם פרנסה.

לא. זאת לא פרנסה. זאת עבודה.

יש עבודה ללא פרנסה?

יש חמש משאיות שנבדקות כתוצאה מהפטורים האלה ביום, בכל תחנת בדיקה כזאת היום נבדקות מעל 200 ו-300. יש תחנות בהן נבדקים אפילו 200-250 רכבים, רכבי הובלה בתחנה. כל יום מצטרפים לתכנית הזאת עוד ועוד חברות שמבקשות להיכנס, מבינות כמה התכנית הזאת היא התכנית שמסייעת ועוזרת. אם לאט לאט מתוכן יזלגו לכיוון הפטורים - - -

זה תהליך רצוי שיזלגו לפטורים?

בהחלט.

זה רצון חופשי של השוק.

אני חושב שבהקשר של אחוזי הבדיקה, וגם זה עלה באחת השיחות על ידי משרד הבריאות וגם משרד החקלאות, היה מקום עדיין להשאיר בדיקה באחוזים משתנים. כלומר, שחברה טובה תיבדק באחוזים מאוד מאוד נמוכים וחברה שמתגלים בה ליקויים, תעבור לאט לאט ותיבדק באחוזים גבוהים יותר. היום אני בספק אם החוק מאפשר דבר כזה. כלומר, צריך לבדוק את זה.

החוק לא מאפשר.

נציג המשחטות, אולי יש לך הערות. בדרך כלל זה מלווה גם בביקורת ונשמח לשמוע.

בוקר טוב. אני מפורום ארגון המשחטות. אנחנו הוצאנו מכתב עם ההערות שלנו כדי שנהיה באמת ממוקדים. קודם כל, אנחנו בברכות. אנחנו עובדים עם שירות המזון יד ביד, מתייצבים כל שבוע לישיבת תיאום, הערות גם בין ישיבה לישיבה מטופלות מול המשחטות. לצערי הרב כרגע במערכת של המשחטות יש רק שתי משחטות גדולות עם כמאה משאיות או כשמונים-תשעים משאיות. אלו משחטות שנמצאות כרגע במערכת הפטורה.

יש לנו כמה דברים שלטעמנו צריך להתייחס אליהם ואולי גם לשנות משהו בחקיקה כי יש כמה לקונות. יש בעיה של אבטחת מידע במערכת. המידע שמועבר הוא מידע מסחרי רגיש. יש שם את כל הלקוחות ועל כל לקוח ולקוח יודעים מה הכמות שהוא קונה כל יום וממי הוא קנה. המידע הזה עובר דרך מערכת של מיילים. אנחנו בבדיקה שלנו ראינו שצריך ליצור מערכת של אבטחת מידע יותר הדוקה. אנחנו בחוק לא מוצאים לזה ביטוי.

בתקנות לא נוכל למצוא לזה ביטוי?

אני חושב שזה יותר עניין טכני. צריך לקבל החלטה שהולכים למערכת הרבה יותר מאובטחת.

השאלה אם המשרד יכול להיערך לזה.

המערכת, כפי שאמרנו, המערכת הראשונית היא מערכת שהוכנה על מנת לתת מענה מידי ומהיר. היא לא מערכת מורכבת.

בוא נלך לשאלה הפשוטה.

כפי שנמסר כאן, זה עניין טכני.

תביאו כחלק מהתקנות.

אני חושב שזה דבר טכני. נתמודד עם זה במהות ולגופו של עניין בהקמת מערכת גדולה יותר, מורכבת יותר, שתיתן מענה.

כמה זמן זה דורש?

זה דורש זמן.

זה יהיה יחד עם המערכת הגדולה ולא המערכת הקטנה.

זאת אומרת, עוד שלוש שנים.

לא. היא לא תהיה עוד שלוש שנים. אנחנו נעשה את זה הרבה קודם.

הרבה קודם אבל היא לא תהיה מחר בבוקר. חד משמעית לא.

ין מחר למחרתיים יש 24 שעות. כמה זמן? תנסו לכמת את זה. זה נראה לי מאוד רגיש.

הדבר היחידי שאפשר לומר, אני לא יודע אם להתחייב עליו, הרצון להסתנכרן גם עם הנושא של הקמת התאגיד עם הקמת המערכת הממוחשבת.

וכרגע אי אפשר לעשות איזה פעולות טכניות שמאפשרות לשמור על הסודיות או על הדיסקרטיות מסביב לנתונים כאלה ואחרים?

שמגבירות את האבטחה של אותה מערכת.

כרגע אלה שני מפעלים.

בעוד עד חמישה-שישה חודשים, במושב הבא, אנחנו נצטרך להגיע לכאן ולדווח. אנחנו נשתדל לתת מאילוצי זמן משימות, תעדופים שלנו כארגון, מענה לדבר הזה. נשתדל. אני יכול להבטיח שנשתדל לעשות את הכול כדי לתת מענה. האם קיים מענה טכנולוגי פשוט? לא יודע.

לפחות רשמתם לפניכם שצריך התמודדות עם זה. החוק נכנס לתוקף ב-30 בספטמבר ובוא נעשה כך שלקראת אותו מועד תוכלו לתת לנו דיווח שמספק את המשחטות.

סליחה אדוני היושב ראש, לא אוכל להבטיח לך לתת.

דיווח. קיבלתי. אני אמרתי דיווח.

דיווח, כן.

על ההתקדמות בעניין הזה.

אני הייתי רוצה לשמוע את הארגונים.

לא סיימתי להעיר את הערותיי.

בבקשה, תמשיך.

אני מקווה שלא תהיה זליגת מידע ולא נצטרך אחר כך לחקור את העניין. יש לנו שאלה של ה-ואן סיילים. אתם זוכרים שבוועדה היה כאן דיון על ה-ואן סיילים ואף אחד לא הבין מה זה אבל ה-ואן סייל קיים בשטח. הוא קיים בשטח ובעיקר הוא מי שמפיץ את הבשר הטרף מהמשחטות. הוא יוצא מהמשחטות ישירות. היו דרישות מדרישות שונות להכניס את הקבוצה הזאת לתוך מערך המחשוב של המשחטות. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה.

זה לא ה-ואן סייל.

רגע. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה. העסק צריך למצוא את פתרונו. יש בשר טרף, הוא לא יכול לנוע עם משאיות של המשחטות לפי הוראת נותני הכשרות ואנחנו צריכים למצוא לזה פתרון שלא נמצא עד לרגע זה.

מאיזו בחינה לא נמצא? יהיו תקנות ל-ואן סייל.

כן, אבל אין תקנות. עדיין אין תקנות ואין שום התייחסות.

אבל גם הרכב שיוצא מהמרלוג הזה או מהמשחטה - - -

גם הוא יכול להיות ואן סייל.

אבל גם עליו מדווחים. לא?

גם הוא נבדק.

אלה בדיוק הישיבות השבועיות שאנחנו מקיימים וזאת באמת אחת הבעיות שהועלתה. זה נקרא ואן סייל אבל במקרה הנושא של הטרף, זאת לא רק משחטה אחת אלא כמה משחטות. נתנו לזה פתרון. נתנו לזה פתרון בכתובים ובעל פה. נראה לי שהפתרון לא ידוע.

תשימו לב לזה ותשבו ביניכם.

אכן ניתן פתרון לבשר הטרף באחת הישיבות אבל זה לא ה-ואן סייל. ואן סייל הוא רכב שלא יודע את יעדו הסופי בסופו של דבר ועל זה יש באמת דיונים.

והוא גם לא יודע איזו סחורה הוא מוביל. לא יעד ולא סחורה. זה פתח לצרות צרורות כי הוא עומד והוא פותח והוא מראה לו, אתה רוצה את זה, אתה רוצה את זה.

אמורות להיות תקנות.

בתחילת עבודתי בשופרסל, הייתי ספק שלושים שנים של שופרסל, הייתי עושה את הפרייבט לייבל הריבוע הכחול ובתחילת עבודתי הייתי ואן-סייל. קרוב לוודאי שאין חברה מסודרת שעובדת ואן סייל חוץ מסיירות של עלית שיש להם סיירות קטנות במלוחים או בדברים האלה, אבל חברה לבשר מסודרת, ואן סייל, אין דבר כזה. בדרך כלל אלה מאכערים שעובדים גם בלי חשבונית.

יש לי עוד הערה מאוד עקרונית והיא לגבי ההובלה בין המשחטות למרכזים לוגיסטיים ובין המשחטות למפעלי עיבוד. אנחנו הבנו, וכך אנחנו מבינים את החוק, שבמעבר בין מפעל למפעל - דבריה של נעה מופיעים בכתובים של הכנסת, והחוק אומר את זה – כשיש בשני הקצוות רופא וטרינר, לא נדרשות בדיקות משנה. גם בין מפעל למרלוג. משום מה אנחנו כל הזמן מתדיינים על הנושא הזה ואני חושב שאת הנושא הזה צריך לפתור בהנחיה מאוד ברורה איך עושים את זה. כרגע אין לנו פתרון וכרגע כולם בודקים ויש פיילוט וכל מיני דברים כאלה. החוק אומר מה שצריך לעשות. אולי עורך הדין שלי יציג את זה כי אנחנו ביחד.

זה דיווח ולא מתן פתרונות לבעיות. אני באופן אישי לא ראיתי את החומר הזה. אם זה רק מילה, בבקשה, אבל אני רוצה לשמוע גם את נציגי הגופים השונים.

אני אהיה מאוד קצר. אני לא אכנס לדיון המשפטי. אני רק רוצה להעיר שתי הערות קטנות. קודם כל, אנחנו דיברנו עם משרד החקלאות. אני מזכיר שמבחינת הרפורמה וכתיבת הפרק הווטרינרי, העבודה נעשתה בשיתוף פעולה מלא עם משרד החקלאות. ממה שאנחנו יודעים, משרד החקלאות לא זומן לישיבה. זה לא שהוא לא הופיע. הוא לא זומן גם לישיבה הקודמת.

הוא זומן.

אנחנו ישבנו אתם אתמול. הם לא ידעו על כך.

הוא מופיע ברשימת המוזמנים של הוועדה.

אל תזרוק את זה כאן בלי לברר.

אתה זורק את זה כעובדה.

וזה לא נכון.

תגיד אני חושב, תגיד אמרו לי, תגיד אולי.

משרד החקלאות הוזמן.

אולי בחר לא לבוא.

זה שהוא אפילו לא בחר לשלוח את שמות הנציגים שלו, זאת בעיה שלו.

אני מעדכן. אנחנו ישבנו אתם אתמול ודיברנו אתם. לדבריהם הם לא זומנו. את זה צריך לבדוק.

עם מי ישבת אתמול במשרד החקלאות?

אפרת אביאן.

היא אחת מכל המשרד.

ואני שלשום ישבתי עם סרחיו דולב.

יש מערכת של זימונים. הזימונים לא נשלחים ישירות אלא עוברים למנכ"ל המשרד.

בסך הכול, בשורה התחתונה מה שאני רוצה לומר בעניין הזה הוא שאנחנו חושבים, כמו מרכז השלטון המקומי וכמו משרד הבריאות, שמשרד החקלאות צריך לשבת סביב לשולחן ולהיות בדיונים.

הדבר השני שרציתי לומר, מבלי להיכנס לפרשנות. יש בעיות פרשניות של החוק מאלף ואחת סיבות. אנחנו רוצים לחשוב על פתרון. אנחנו מציעים שהפתרון יהיה כזה שהוועדה תקים ועדה מצומצמת שתהיה מורכבת מנציג של משרד החקלאות, משרד הבריאות, משרד המשפטים, מרכז שלטון מקומי ואנחנו. צריך לשבת במקום להגיע לבתי משפט ולהתחיל להתעסק בפרשנות של החוק הזה. צריך פשוט לשבת ולהגיע להסכמות איך אנחנו מפרשים אותו כי יש כאן פערים מאוד גדולים ואלה לא סתם דברים משפטיים אלא אלה פערים שמשפיעים על האופן שבו המשחטות מתנהלות ביום יום.

זה לא הצוות שמתכנס כל שבוע?

לטעמי כן. אלא שלעתים אלה סוגיות משפטיות.

אני אגיד לך. אני אארגן להם את הישיבה. אני חושב שלא צריך להרבות בצוותים ובגופים שונים. תורידו את המילה ועדה ותאמרו צוות. מתכנס צוות משימה והוא צריך לשמוע את כל הליקויים שקיימים במערכת ולהתמודד אתם. לפי הצורך תפנו לאותו פורום. הוא מרוכז על ידך?

כן.

תפנו ותביאו את זה לשם. הוא ידאג להביא את כל הגופים הרלוונטיים. אני לא חושב שבשביל כל בעיה צריך להקים פורום חדש. הם מרכזים, הם אחראים על הפעלת החוק, הם אחראים לתקן אותו. ברור שבחוק שהיה רק 340 ומשהו סעיפים יש מה לתקן ולהשלים. תעשו את זה בתיאום אתם.

תודה על ההערה לגבי משרד החקלאות. אני אומר שהם כן קיבלו הזמנה, לא ענו. לו היו כאן, היינו יכולים לעשות מעקב טוב יותר ואכן נעשה את זה.

אני רוצה לשמוע את הגופים האחרים. אתה אל תשב לי בשקט. ברבע השעה האחרונה נעבור לנושא הנוסף שעל סדר היום, לנושא האגרות.

איגוד לשכות המסחר. בדיוק רציתי לומר שגם על התקנות יש לנו מה להגיד.

אנחנו נגיע לתקנות. יש עוד משהו?

אני כן אומר שבהחלט מתקיים שיתוף הפעולה שאלי גורדון דיבר עליו והוא מתקיים תחת לחץ מאוד מאוד גבוה של משימות ולכן חשוב לי גם כאן לומר לאלי דברים שאני אומר לו גם מחוץ לוועדה. חשוב מאוד שאנחנו נקבל תשובות ותשובות כתובות לשאלות. אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות מחברים שרוצים ליישם את ההוראות של הייבוא המקוון ולהיערך לחוק שייכנס לתוקף בעוד חודשיים. חשוב שנקבל תשובות כתובות כדי שנוכל להעביר להם.

אדוני היושב ראש, שלא תהיינה אי הבנות. ההערות של רז לפרק שעוד לא נגענו בו. אתה רוצה לדון בתקנות אבל יש לי עוד דברים.

תרשום את ההערה הכללית. אני מבין ממנו, מההערות שלו, הוא רוצה הכול בכתובים והוא צודק.

הוא צודק אבל הוא מדבר על משהו אחר.

גם אם יש חברות נפלאה בין הצוות, כדאי שתעגנו את זה בכתובים ובאופן מסודר.

שופרסל. אני רוצה קודם כל להתחיל בכמה תיקונים. קודם כל, אמנם הוראות השעה היו אמורות להתחיל במרץ אבל בפועל הן התחילו במאי. זה התחיל ב-1 למאי.

אני מתחיל בתיקון טעויות כי זה מאוד מאוד חשוב אבל אני אנצל חלק מהן. אנחנו קיבלנו מכתב לגבי הפיילוט וכי הפיילוט מתקיים עד השעה 7:00 בערב ואילו עכשיו הודיעו שזה עד השעה 8:00. אני שמח שהרחיבו עד השעה 8:00. אני אשלח לך את המכתב.

אצלכם המרלוג עובד 24 שעות אם אני לא טועה.

כן. אצלנו המרלוג עובד 24 שעות. מה שקורה היום בפועל, חסר לנו גוף אוטוריטה אחת שמחליטה ושהיא הגוף הקובע. בפועל אותו שיתוף פעולה כפי שמכנים אותו גורם בעצם לסוג של עמימות ואנחנו נמצאים כיום במצב, ואני אתן לך דוגמה אחת בלבד. כתוב בחוק במפורש שעוף לא יעבור יותר מבדיקת משנה אחת אבל בפועל זה לא מה שקורה היום. בפועל בדיקות משנה לעופות נעשים יותר מפעם אחת וצריך להגיד את זה בקול רם כאן.

קרא את כל הסעיף.

קראתי את כל הסעיף.

חברים, אל תרדו לפרטי פרטים. אני לא מבין מה זה בדיקת עוף בבדיקת משנה.

כתוב במפורש שהבדיקה צריכה להיעשות פעם אחת בלבד וזה לא מה שקורה בשטח.

מעבר לזה, אני רוצה להאיר את עיני הוועדה. יש כאן איזשהו מצב מאוד מאוד מוזר. מצד אחד יכולים המפעלים והמשחטות במדינת ישראל לקבל פטורים מלאים מבדיקות משנה אבל רק שניים עושים את זה.

למה זה כך לדעתך?

כי זה מאוד קשה וזה בלתי אפשרי. זה על גבול הבלתי אפשרי.

לקבל את הפטור.

כן. מהצד השני בדיקות משנה אזוריות שבעצם אומרות לצורך העניין שמכפר סבא-רעננה ועד אשדוד יעשו בדיקת משנה אחת מתי שנוח, איפה שנוח, והמספרים קופצים מחמישה מפעלים ל-75 מפעלים. זה אומר שזה משהו שצריך לחקור אותו קצת יותר לעומק. לטעמי יש כאן מצב שמי שרוצה להצטרף לבדיקות משנה אזוריות, הוא צריך לעשות דבר אחד בלבד - הוא צריך להתחיל לשלם.

אנחנו כאן מדברים על החוק להגנת בריאות הציבור ובפועל אנחנו כנראה מחטיאים את המטרה. יש לנו מטרה מסוימת והיא להעלות את הרף של כולם מבחינת בריאות הציבור ולקדם את זה למצב שבעצם הרכבים והמפעלים יעבדו בצורה פתוחה וסדורה במדינת ישראל כשהם מפוקחים ולא כשהם משלמים ונוסעים בדרכים. אני חושב שצריך לקיים את אותה ועדה עליה דיבר אילן בלומנפלד עם נציג מהוועדה הזאת של הכנסת כדי לראות איך אנחנו מקדמים את זה למקום הזה וכולם משגיחים על זה.

יש לי רק תשובה אחת חדה. לא יהיה נציג הוועדה. כל השאר, אני מסכים אתך.

אין לי ברירה אלא לקצר כדי שנגיע לתקנות. אני תופס שיש כאן פורום מעקב שיטתי שמתכנס פעם בשבוע.

ביום קבוע, בשעה קבועה.

יופי. אני חושב שזאת תשובה מצוינת כדי להעלות את כל הבעיות המאוד לגיטימיות. אין לי את הכלים לשפוט מה שאתם אומרים ולכן אני לא רוצה לנסות להתמודד עם זה. אני רוצה פתרונות. אני חושב שאתם זקוקים לפתרונות און ליין. זה לא יכול לחכות. הפורום הזה צריך להוציא פרוטוקול אחרי סיום הישיבה.

יוצא פרוטוקול.

אני בטוח. אני חושב שכדאי שתדעו שיש כאן פורום שהוא אמור לתת לכם תשובות מהירות. אי אפשר ברמה של חקיקה ומעקב אחרי ביצוע החוק, לא נוכל לתת תשובות ולא נוכל לעמוד ככלי מהיר ויעיל. לכן אני חושב שיש לנו כאן תשובה וכדאי שאולי אפילו אם תרצו בתקנות אנחנו נעגן את הפורום הזה בצורה פורמלית.

אני צריכה לבדוק אם יש סמכות לעשות את זה בתקנות.

בבקשה. נבדוק את זה. תבדקו את האפשרות הזאת. אני שוב חוזר ואומר שאנחנו רוצים לשמוע את הדברים, רוצים לקבל חומר, אבל זה לא אומר שאנחנו נתייחס לכל דבר כי אחריות הביצוע היא בהובלה של משרד הבריאות. לצערי אני לא רואה כאן את משרד החקלאות ואנחנו גם להם וגם למכס נפנה עם ההערות שלכם מהדיון הזה ונוכל לתת תשובות אחרי שכל החומר יהיה. גם אנחנו, עת נפנה, נפנה באמצעות משרד הבריאות כמובן.

ברשותכם, נעבור לנושא של התקנות.

אדוני היושב ראש, אם יורשה לי, שלוש דקות. עשינו כאן עבודה מאוד גדולה. לעניין היבוא, איך זה עובד.

תשמור את זה לסיום. אם נהיה יעילים, נוכל להתייחס.

צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת העשירית לחוק), התשע"ו-2016

אתם רוצים להסביר את הצו?

יועצת משפטית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות. לפי סעיפים 313 ו-314 לחוק יש סמכות לשר הבריאות לתקן את התוספת העשירית וזאת בקשה לתקן את התוספת העשירית לגבי שתי אגרות. שתי האגרות מתייחסות למזון רגיש, האחת היא לגבי אגרת אישור יבוא מוקדם בסך 384 שקלים. אלה האגרות שנגבות כיום לפי הוראת המעבר בחוק, לפי סעיף 321ז לחוק. האגרה השנייה, אגרת שחרור שלגבי מזון רגיל היא לא משתנה אלא נשארת 384 שקלים לכלל קבוצות המזון ולגבי מזון רגיש האגרה תהיה לפי כל קבוצת מזון במשלוח אותו מבקשים לשחרר.

לגבי קביעת גובה האגרות וכולי, יש לי בקשה. יש ועדה מיוחדת במשרד המשפטים.

באוצר.

אנחנו קיבלנו אישור של הוועדה.

הכול מאושר. בסדר. התייחסויות, בבקשה. עם כל הכבוד לחבריי חברי הכנסת, תמיד נעים להיפגש מחדש.

יש עוד חוק נוסף שנוגע למשפחות במצוקה. אני רואה איך מושכים גם חברים מהקואליציה ואני מקווה שאנחנו כאן חושבים דומה.

לא דומה. אנחנו חושבים אותו הדבר.

מצוין. אני שמחה לשמוע. עוד בשורה.

איגוד לשכות המסחר. אני מבקש להכניס תקנה לצו הזה. הצו אומר שביבוא מזון בכלל לישראל, אני אפשט את זה, אם המשלוח כולל אך ורק מזון רגיל, גם אם אלה הרבה סוגים של מזון רגיל, תשולם אגרה אחת. אם זה מזון רגיל בצירוף מזון רגיש אחד, ישולמו שתי אגרות. אם זה מזון רגיל ושתי קטיגוריות שונות של מזון רגיש, ישולמו שלוש אגרות. מה זה שתי קטיגוריות שונות? יש כאן רשימה ארוכה. חלב, מוצר חלב – זו קטגוריה אחת. דגים הם קטגוריה אחת. יש שימורים, יש תוספי תזונה. כל דבר כזה, הוא קטגוריה אחת. זאת אומרת שיכול להיות מצב שמישהו מביא משלוח ובאותו משלוח יש לו גם גבינה, גם דגים, גם תוסף תזונה ועוד מוצר, וגם מזון רגיל, והוא יכול למצוא את עצמו משלם חמש אגרות. אם אנחנו משווים את זה להיקף פעילות של יבואן אחר שמביא משלוח הרבה יותר גדול ומביא מאותה קטגוריה – למשל מוצרי חלב אבל הרבה מאוד מוצרים – היקף העבודה של המפקח בתחנת ההסגר, הוא לא בהכרח היקף עבודה גבוה יותר וסכומי האגרה מצטברים לסכומים מאוד מאוד גבוהים.

לכן אני חושב שהנכון הוא לעשות אגרה פר משלוח, אגרה אחת, או לכל היותר להגדיר ולאפשר את כל הרשימה הזאת אבל לתת התניה שבכל מקרה סכום האגרה שתשולם לא תעלה על שתי אגרות. בסופו של דבר האגרות האלה הן אגרות מאוד מאוד יקרות, הן מצטברות לסכומים מאוד מאוד גבוהים. דיברנו הרבה על הצורך גם להתמודד עם יוקר המחיה, הוועדות האלה בטח לא תורמות ליוקר המחיה. אם נשווה את העלויות האלה לעלויות שיש באגרות פיקוח על ייצור מקומי, זה ממש עולם אחר. העלויות על הפיקוח המקומי הן לגמרי זניחות.

תן לי לשאול שאלה. שיטת החיוב היא חדשה?

שיטת החיוב איננה חדשה. בעצם מה שקרה בשנים האחרונות, אני לא יודע אפילו באיזה אופן חוקי זה היה מוסדר, אבל היה איזשהו הליך חוקי שהסדיר משהו שהוא מאוד דומה למה שכתוב בצו הזה. זה לא יושם, לפי מה שהיבואנים מעדכנים אותי, בצורה אחידה, חלק הקפידו על כך וגבו לפי קטגוריות וחלק הקפידו פחות. עכשיו כשבאים ומקבעים את זה בחוק בפיקוח של ועדה פרלמנטרית, אני חושב שזה מקום לעשות סדר.

על כמה הכנסות המדינה מוותרת בעקבות השינוי הזה? יש לכם הערכה? בטוח עשיתם בדיקה.

מה זה הכנסות? זה לא מס.

האגרה הזו הולכת לאן שהוא. אל תשחק לי אותה כאילו אני לא מבינה במה מדובר.

אני רק אומר שזה לא עניין של כמה הכנסות המדינה מאבדים כי זה לא משהו שאמור לייצר הכנסות למדינה.

כרגע אמרת שזאת עלות מאוד מאוד גבוהה. תגיד מה שיש לך להגיד. גם אם זה פחות נעים לחברי הכנסת, תגיד.

זאת עלות של עשרות מיליונים. הם יודעים בדיוק את הסכום.

עשרות מיליונים שהמדינה מוותרת.

לא. מה פתאום מוותרת? היא לא מוותרת.

מקצצת.

מדובר בקביעת אגרות לגבי יבוא של מזון רגיש.

הוא אומר שבמשלוח אחד יוכלו להגיע חמישה סוגי מזון.

הוא אומר תיאורטית עכשיו, לאור השיטה, הוא אומר שהשיטה הזאת נהוגה גם היום.

אבל היא לא מופעלת.

היא לא תמיד מופעלת.

היא לא מעוגנת. היא לא יושמה בצורה מלאה.

כרגע רוצים לעגן אתה בתקנות והתקנות אומרות שלגבי מזון רגיש, לגבי כל סוג של מזון, תיגבה אגרה. הוא אומר שיכול להיות שבמשלוח יהיו חמישה סוגי מזון ולכן חמש אגרות.

זה מובן. אפשר לקבל תשובה? משרד הבריאות יכול לתת לנו תשובה?

אני אתחיל ואלי ישלים. עד ערב פרסום החוק האגרות נגבו לפי תקנות אגרות בריאות. על התוקף של האגרות לגבי הגבייה מתנהל עכשיו דיון. נקבע בפסק דין בבית משפט השלום בראשון לציון ספקות לגבי החוקיות. בספטמבר יש ערעור במחוזי ולכן האגרות הורדו משמעותית מכיוון שלפי תקנות אגרות בריאות הן עמדו ערב פרסום החוק על כמעט 500 שקלים. ערב פרסום החוק הן הורדו ל-384 שקלים ועכשיו אנחנו מדברים רק על המזון הרגיש ורוצים לעגן את הגבייה של האגרות כמו שהיא עוגנה ערב פרסום החוק לפי קבוצות מזון. זאת אומרת, כבר הייתה הפחתה של מעל מאה שקלים בסכום וכרגע אנחנו רק מדברים על אופן הגבייה לפי קבוצות המזון ורוצים לקבע אותו.

אבל ההערה של רז הייתה שיכול להיות שבמשלוח אחד יהיו כמה סוגים.

אני אתייחס.

אני רוצה שתענו לשאלה הברורה. היום במשלוח אחד אתם יכולים להגיע לגבייה של חמש פעמים אגרה כזו או אחרת.

היפותטית זה יכול להיות גם עשרים אבל מעשית מוצרי חלב שמובלים בטמפרטורה מבוקרת לא יכניסו אל תוך המשלוח הזה גם שימורי דגים אליהם רז התייחס. לכן כל יבואן יודע לעבוד בתחום שלו, בתחום העיסוק שלו בהארדקור שלו. לכן המשלוח גם כולל מוצרים שהם בתחום עיסוקו.

סוג אחד.

לא סוג אחד. אלה יכולים להיות גג שני סוגים אבל לא יותר מזה.

שנית. צריך להבין שמשלוח מזון רגיש, אותם מפקחים שדיברנו עליהם בתחילת הדיון משקיעים זמן, עבודה, פיקוח ואם משלוח מכיל עשרים מוצרים, נכון להיום יבואן של תוספי תזונה שרז הזכיר אותו, יכול להביא עשרים-שלושים מוצרים ולשלם אגרה אחת אבל המפקח צריך לעשות עבודה ולבדוק כל מוצר ומוצר, אם זה מוצר אחד או עשרים מוצרים. הוא צריך לבדוק ניירת, מסמכים, הרכב של כל מוצר ומוצר ויתכן מאוד שצריך להשלים בדיקות. לכן הטענה שזה יעלה כך או אחרת ליבואן, היא לא מציאותית.

בהתייחס לשיטות הדיגום. מאז שמערכת מחשוב עובדת בכל הנמלים למעט נמל שייח' חוסין ואלנבי, למעשה שיטת גביית האגרות מתבצעת בהסתמך על גובה האגרה שהמערכת מזהה וקובעת. אין כאן יכולת לגבות אגרה בצורה לא דומה.

חבר'ה, תקצרו. מה התשובה העניינית?

עניינית, נכון להיום, כך זה עובד וכך גובים אגרה גם היום מאז המערכת ממוחשבת בכל הנמלים.

אתה בעצם אומר שבכל סוג קבוצת מזון, צריך לעשות את כל הבדיקה לכל קבוצת מזון.

בלי קשר.

גם שזאת אותה קבוצה.

היו כאן שתי טענות. טענה אחת היא שבנמל איקס עובדים אחרת מאשר עובדים בנמל ואי. זה לא נכון. מערכת ממוחשבת יודעת להסתמך על אישורים שהונפקו על ידי מהנדס בשירות המזון במחלקה ליבוא ולקבוע אגרה ולשייך אגרה לקבוצה. שנית, ברוב המקרים משלוחים מגיעים - - -

סליחה, שאלה. הבקשה של רז לדעתכם היא לא מוצדקת ואתם לא ממליצים על שינוי כלשהו.

נכון.

התייחסות קצרה. אלי אמר שיבואן יש לו את התחום שלו ולכל היותר יש שתי קטגוריות במשלוח. אם כך, זה בעצם מה שאני ביקשתי. אני ביקשתי שיובהר בצו שבכל מקרה לא ייגבו יותר משתי אגרות בשביל משלוח.

ואם יהיו שלוש, ארבע ועשרים קטגוריות? עם כל הכבוד, משלוח יכול להיות יותר ממכולה אחת.

לפני רגע אמרת שאין יותר משתי קטגוריות. למה אתה חושש מזה?

אני לא מכחיש את מה שאמרתי. מצד שני, אני לא רוצה לשים לעצמי תקרת זכוכית משום סיבה שהיא. גם אם זאת המציאות, אני רוצה שהמציאות תהיה נכונה ולא עקומה. במציאות הנכונה מפקח משקיע את הזמן ומטפל בכל מוצר ומוצר במשלוח.

ייווצר פער עצום בין עלויות האגרות של היבוא לבין עלויות האגרות של הייצור המקומי.

אנחנו ננסה ביישום ואחר כך נבדוק במעקב.

אדוני היושב ראש, יש לי עשר דקות?

לצערי לא.

אני אוכל לפחות להציג מה עשינו ברפורמה?

לא. אני מצטער. יש לי דיון צמוד לדיון זה. אני רוצה לעבור להקראה ולהצבעה.

צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת העשירית לחוק), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 313 ו-314 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור:

שינוי התוספת העשירית לחוק

אחרי פרט (3) יבוא:

"(3א) בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך של 384 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור".

במקום פרט (4) יבוא:

"(4) בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:

לגבי מזון רגיל – סך של 384 שקלים חדשים לכלל קבוצות המזון הרגיל שבמשלוח.

לגבי מזון רגיש – סך של 384 שקלים חדשים לכל קבוצת מזון רגיש שבמשלוח, לרבות שימורי בשר ודגים, ולמעט מוצר בשר כהגדרתו בפרק ח' וביצים שלא עברו טיפול טרמי, לפי קבוצות המזון כמפורט להלן:

מוצרי חלב ומקביליהם למעט מוצרים כאמור המשויכים לקבוצת שומנים ושמנים ותחליבי שומן.

שומנים ושמנים ותחליבי שומן.

קרחונים, כולל שרבט וסורבט.

פירות וירקות (כולל פטריות, שורשים ופקעות, קטניות ואלו-וורה), עשבי ים, אגוזים וזרעים לרבות קטניות ולמעט פולי סויה ודגנים.

ממתקים.

דגנים ומוצריהם המיוצרים מגרעיני דגנים, משורשים ופקעות ומקטניות, למעט מוצרי מאפה שבקבוצת מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים.

מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים.

שימורי בשר ומוצריו.

שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים, ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמיים (קיפודי ים, מלפפוני ים וכולי).

ביצים שעברו טיפול טרמי ומוצרי ביצים.

ממתיקים כולל דבש.

מלח, תבלינים, מרקים, רטבים, סלטים, מוצרים על בסיס חלבון (כולל מוצרי חלבון ופולי סויה).

מזון ייעודי ותוספי תזונה.

משקאות למעט מוצרי חלב.

חטיפים מוכנים לאכילה.

תוספי מזון וחומרים מסייעי ייצור".

(4א) בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור לחלק ממשלוח המזון שאותו מבקשים לשחרר תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח שאותן מבקשים לשחרר, כמפורט בפסקאות (א) ו-(ב) שבפרט (4).

לשמחתי כל היבוא הזה לא מדבר אלי.

אני מבקש להוסיף סיפא שבכל מקרה האגרה לא תעלה על פעמיים מהאגרה.

לא. ברור שלא.

אפשר משפט אחד, אדוני? אני מייצג יבואן מזון, חברת אריז שמייבאת גם מזון רגיל וגם מזון רגיש.

בבקשה.

אנחנו מבקשים מכבוד הוועדה לא לאשר את הסכום של 384 שקלים. אנחנו סבורים שהוא גבוה מדי. לחילופין, אנחנו מבקשים שמשרד הבריאות יציג תחשיב מסודר לביקורת.

תודה רבה. לא קיבלנו. זכותך להעלות אבל לא קיבלנו.

משאירים לי את האחריות הבלעדית להצביע פה אחד.

מי בעד אישור צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת העשירית לחוק), התשע"ו-2016? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור הצו – פה אחד

הצו נתקבל.

הצו אושר. אנחנו מאשרים אותו.

אלי, כפי שאמרתי אנחנו בספטמבר נקיים דיון ונקיים אותו למשך שלוש שעות על מנת שתתחילו בהצגת ההתארגנות שלכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:23.