ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/07/2016

חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016, דיווח משטרת ישראל על השימוש בסמכויות האכיפה, תדירות השימוש בסמכויות, כתבי אישום, עונשים שהוטלו וכו' כמתחייב בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 322

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ט בתמוז התשע"ו (25 ביולי 2016), שעה 13:30
סדר היום
1. דיווח משטרת ישראל על השימוש בסמכויות האכיפה, תדירות השימוש בסמכויות, כתבי אישום, עונשים שהוטלו וכו' כמתחייב בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים

2. הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016
נכחו
חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
מוזמנים
קמ"ד נוער באח"מ, המשרד לביטחון פנים - סוני אינגר

יועמ"ש, בטחון פנים - יואל הדר

ר' אגף אכיפה וחקיקה-ר' מלחמה בסמים, בטחון פנים - אסתר כהנא

עוזרת ליועמ"ש, בטחון פנים - רעיה שטנר

עוזרת ליועמ"ש, בטחון פנים - איילת לוי

תובע פלילי, המשרד לביטחון פנים - תמיר גינדין

מנהל אגף האכיפה, משרד הבריאות - מיכאל אריאלי

עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה

משפטנית במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - רעות בינג

ממונה (חקיקה)-משפטים, משרד המשפטים - דן עמוס אורן

ס ' מפקח עבודה ראשי, משרד התמ"ת - ורדה אדוארדס

מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

_

מיקי אריאלי

קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז שלטון מקומי - פנחס קבלו

פרמקולוג, ארגון הנכים

_

ד"ר עמיחי תמיר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
נעה בן שבת
מנהלת הוועדה
ענת כהן שמואל
רישום פרלמנטרי
אתי בן-שמחון

1. דיווח משטרת ישראל על השימוש בסמכויות האכיפה, תדירות השימוש בסמכויות, כתבי אישום, עונשים שהוטלו וכו' כמתחייב בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים

2. הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016
היו"ר אלי אלאלוף
צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016, מ/1051.

בבקשה, תציגו את הצעת החוק.
נעה בן שבת
זה בעצם משולב, כי בעצם הצעת החוק מעלה את השאלה מה נעשה עד היום, והאם באמת לאור מה שנעשה עד היום האם יש הצדקה להחיל את ההוראה כהוראה של קבע.
היו"ר אלי אלאלוף
אז אני מציע שנתחיל מהדיווח.
סוני אינגר
אני סוני אינגר, קצין חקירות נוער ארצי. אני גם הייתי בחוק מתחילתו, ואני אפתח בזה שאני אומר, אדוני היושב ראש, שמדובר בחוק שעשה מהפכה בכל מה שקשור לסמים החדשים במדינת ישראל, לא פחות. אני מתנצל על הפומפוזיות, אבל - - -

צריך פה להבין, ואני אקדים קצת על התופעה הזאת, תופעה שכל העולם המערבי מתמודד איתה ולא בהצלחה. הסמים החדשים - הסמים הסינטטיים המכונים בעגה אצלנו "סמי הפיצוציות", הם בעצם סמים שברגע שאני משנה איזשהו רכיב אנלוגי בהם, הם לכאורה לא נכנסים לתוך פקודת הסמים המסוכנים שאנחנו מכירים אותה, ואז הם מציבים לנו אתגר בדמות אכיפה הגשת כתבי אישום, מכיוון שהחומר שתפסתי אם עשיתי בו איזושהי מניפולציה אז הוא לא סם על פי פקודת הסמים, זה ממש ככה על רגל אחת הקושי שלנו.

ואז מה בא בעצם החוק? החוק הוא סוג של - - - לאותם סוחרי סמים שהוא בא ואומר, בעצם אני לא נכנס עכשיו האם החומר כן בפקודה או לא, אלא אני באמצעות חקיקה קובע שהחומר הוא חומר מסכן, לא מסוכן, חומר מסכן, ואז חלים עליו כל מיני הליכים בין פליליים ובין מנהליים. בעצם החוק נתן לנו, למערכת ולגופי אכיפת החוק, למשטרה, לפרקליטות בעצם כלים מעשיים להתמודד עם הנגע הרע והמרושע המכונה סמי פיצוציות. כולנו זוכרים את רחוב אלנבי ב-2013, שחנויות ממש בטבורה של עיר היו מוכרים סמי פיצוציות עם שלטי ניאון מרצדים. באיזשהו מקום אנחנו היינו חסרי אונים, והסוחרים התחכמו אתנו ומכרו את זה באצטלה שזה חומר חוקי.

אז החגיגה הזאת נגמרה. היום ברחוב אלנבי אין חנויות כאלה, והעסק, לא שהוא לא קיים, אבל הוא ירד למחתרת וזה כתוצאה מהחוק חד וחלק.
היו"ר אלי אלאלוף
במחתרת יש כלים?
סוני אינגר
שאלה טובה. צריך להבין זה המשחק של איך אנחנו נקדים בצעד אחד את הסוחרים, הרבה פעמים הם מקדימים אותנו. זה משחק של חתול ועכבר, אני לא יודע מי ינצח החתולים או העכברים, אבל החתולים יהיו מאוד מפוטמים. אנחנו תופסים הרבה וכל פעם יש איזה דינמיות בעולם הזה בכלל של סמים שזה מעניין.

כל הרעיון או האסנס, המהות של החוק זה לתת מענה מידי לאותם חומרים סינתטיים שיושבים

על המדף, קודם כל לנקות את המדף. מכיוון שעד שאני אתפוס חומר ויכניס אותו לבדיקה במעבדה אנליטית במשטרה, ועד שנקבל חוות דעת הוא בינתיים כבר – אני יכול להעיד על עצמי. אני הייתי ראש מחלק חקירות במרחב ירקון בתל-אביב. הייתי תופס מאות קילוגרמים של חומרים, אני מדבר לפני החוק. אותו סוחר היה לוקח אותי, משטרת ישראל, לבית משפט, אומר לי, סליחה זה סם? כמובן, זה לא בפקודת הסמים, הייתי מחזיר לו את החומר עם חותמת כשר בד"ץ של משטרת ישראל, זה מה שהיה לפני החוק, אבסורד, הזוי לחלוטין, אבל זה היה המצב.

לכן, באמת, החוק באסנס שלו, במהות, אמור לתת מענה מידי לפרק זמן של שנה לאותם חומרים

שאני לא יכול להצליח להכניס אותם לפקודת הסמים, והוא נותן לי איזשהו גשר שבינתיים אני יכול לתפוס, לסלק, לנקות את החומרים מהמדף, וככה לשמור על בריאות הציבור וכדומה.
נעה בן שבת
12 החודשים שאתה מדבר עליהם זה לגבי חומר אסור בהפצה, לגבי הכרזה זמנית?
סוני אינגר
הכרזה דחופה מה שנקרא. אבל רואים שגם מבחינת הנתונים חלה עלייה דרמטית בכמות פתיחת התיקים. אבל רואים שגם מבחינת הנתונים חלה עלייה דרמטית בכמות פתיחת התיקים, בכמות המעצרים, בכמות הגשת כתבי האישום שהגשנו כלפי חשודים. יותר מזה אפילו אני אגיד, שבית-משפט, ואנחנו רואים את זה, הוא מדבר אלינו דרך החוק, הוא עוצר חשודים עד תום הליכים. אלה דברים שלא חלמנו שיהיה. כלומר, גם בית משפט אומר, בואו, אתם המחוקקים, תנו לנו כלי שנעזור לכם, עד אז זה היה סוג של איזשהו שיח חרשים.

קצת נתונים לסבר את האוזן. אני מדבר מכניסת החוק הזה. פתיחה של אלפי תיקים מאז החוק בא לעולם.
נעה בן שבת
אם אפשר לשאול. בדיווחים קודמים ציינתם שהמערכת שלכם עדיין לא יודעת להתגבר על היקפים של חומרים שנתפסים - האפיק המנהלי בהקשר של הצעת החוק.
סוני אינגר
רק חוב שאני אסלק אותו כבר עכשיו. עד עתה נפתחו 4,335 תיקים, אלה סוחרי סמים ומאזן הגרוע ביותר, והוגשו 875 כתבי אישום, כלומר, יש פה אכיפה נחושה.

על כל פנים, אנחנו באמת רואים, לשאלתה של גברתי, המערכת המשטרתית יודעת להפיק את המידע הקשור לאפיק הפלילי – כלומר כמה תיקים נפתחו, כמה כתבי אישום, כמה עצורים, כמה חשודים, חלוקה בין בגירים לקטינים, כל זה.
היו"ר אלי אלאלוף
זה בפריסה ארצית.
סוני אינגר
יש לי את זה גם בחלוקה למחוזות.
היו"ר אלי אלאלוף
מותר לנו לקבל את הדוח שלך? תבדוק אם מותר.
רעיה שטנר
אני מהייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים. מדי חצי שנה, לפי החוק, אנחנו היינו מגישים באופן קבוע כל שישה חודשים את הדיווח. אני אישית הייתי כאן כל שישה חודשים - החוק נחקק ב-2013. אני יכולה להעיד.
סוני אינגר
לשאלתו של אדוני, אז המחוזות הדומיננטיים שרוחשת בהם פעילות, כפי שאפשר להעלות על הדעת, זה ערי הכרך הגדולות - מחוז תל אביב, ומחוז מרכז, אצלנו במשטרה זה חדרה עד גדרה, זה אזור הפעילות. מה שמטריד, את זה אנחנו כן רואים כפעילות, אנחנו גם רואים פעילות של מעבדות של סמי פיצוציות שגולשות למגזר הערבי, לשטחים. גם שם מתרחשת מין פעילות כזאת שלא ראינו אותה קודם. כמובן, הנושא הטורד מנוחה אולי יותר מכל, שבכלל כל הנושא הזה של הסחר עובר לרשת, לאינטרנט, לפייסבוק, לרשתות החברתיות.

היום אני יכול להזמין סמים, וככה הילדים קונים סמים – שלא תתבלבלו, בקליק, בלחיצת כפתור, בא שליח עד הבית, לא צריך לנסוע עד לוד, לקנות בלחיצה, מגיע השליח, נותן חבילה ויש, אבל זה ככה בכל העולם.
נעה בן שבת
חסרים לכם כלים להתמודד עם זה בגלל ששם למשל אין את האפשרות התפיסה?
סוני אינגר
כל העולם הזה של מה קורה ברשת, זה שאלות שמעלות קשיים לא פשוטים כדוגמת jurisdiction האם אני כמדינת ישראל, אם עכשיו יש אתר בשם זרע ישראל, אתר ישראלי שהשרתים שלו יושבים בלונדון. אני יכול להזמין היום בלחיצת כפתור זרעי קנאביס, כולל טיפים איך לגדל, כולל ציוד לגדל - הכול מגיע לי עד הבית. אז ישאל מי שישאל, למה אנחנו, משטרת ישראל לא סוגרים את האתר? אז אין לנו סמכות שיפוט מכיוון שהשרתים יושבים בלונדון ושם זה חוקי. באמת, האתגרים האלה הכי גדולים למערכות אכיפת החוק, כל הנושא של פשיעה ברשת.
היו"ר אלי אלאלוף
זה לא שייך לאינטרפול, יש לכם שיתוף פעולה?
סוני אינגר
יש לנו שיתוף פעולה, אנחנו מקבלים, וגם מעבירים מידע בתחום הזה, גם עם האינטרפול, וגם עם משטרות אחרות בעולם, אבל זה אתגר לא פשוט. היום צריך להבין, עולם הפשע של המאה ה-21 עובר לרשתות החברתיות, עובר לרשת, והוא יודע בדיוק איפה להיכנס.
אתי כהנא
אני עו"ד אתי כהנא, ראש אגף אכיפה וחקיקה ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. אנחנו היינו שותפים פעילים לאורך כל הדרך בהובלת המהלך של חקיקת החוק, גם בתיקון הזה, וגם בנושא הזה.
היו"ר אלי אלאלוף
יש לכם מנכ"ל קבוע.
אתי כהנא
עדיין לא, מקווים שבקרוב יהיו הליכים לכך.

בעניין של אינטרנט, אגב, כפי שחברי סוני הזכיר פה, זה נושא שמעסיק את כל העולם. זאת אומרת, זה לא אלמן ישראל בעניין הזה. השימוש באינטרנט לסחר בסמים בכלל, ולאותם סמי פיצוציות, או כמו שהם בעולם הם נקראים N.P.S – New psychoactive Substances, הוא תופעה נפוצה בכל העולם. בארץ כדאי פשוט לציין שיש גם הצעת חוק בנושא של חסימת אתרים. הצעת חוק ממשלתית שהיא בעצם תיקון לחוק הגבלת השימוש במקום למניעת ביצוע עבירות.
נעה בן שבת
בוועדת חוקה.
אתי כהנא
נכון לסוף יוני התקבל החלק הראשון של התיקון לחוק הזה שהוא תיקון לגבי סמכות להגבלת שימוש במקומות פיזיים. יש חלק השני של הצעת החוק הזאת, נוגעת לנושא של אתרי אינטרנט, במסגרתה גם הוצע להגביל את השימוש באתרי אינטרנט, וביניהם גם בנושא של סחר בסמים, וגם סחר באותם סמי פיצוציות. יש גם פעילות נוספת שנעשית לסגירת אתרי אינטרנט באמצעות הספקים, כלומר, כולם מודעים לקושי הזה, לאתגר הזה שמציב המעבר לזירה האינטרנטית, וכן נעשים מהלכים, כמובן שזה יותר קשה, כי בזירה הפיזית כולם יודעים איך מתמודדים. בזירה האינטרנטית זה יותר מורכב, זה יותר מסובך, כמו שסוני הזכיר, יש עניין של שרתים במדינות אחרות וכו', אבל זה לא שהזניחו את זה ואמרו, טוב, אין לנו מה לעשות, אלא כן נעשות פעולות כדי להתמודד גם עם הסוגיה הזאת.
סוני אינגר
בהמשך של הדברים של הגברת אתי כהנא, פה בדיוק נכנס הנושא של החוק, וכמה שהוא חדשני ופורץ דרך, ובזמנו כאשר חוקקנו אותו, רק אנחנו וניו-זילנד היינו המדינות היחידות בעולם שהביאו את החשיבה הזאת מחוץ לקופסא של בעצם לעקוף את פקודת הסמים. אנחנו רואים היום מדינות מערביות בעולם ממש מחכות ומעתיקות את החוק הזה.

אני רק אמשיל לכם כדוגמה את הקושי של עולם הסמים שהלך והשתנה. אם עד סוף שנות ה-90' מדינת ישראל הייתה סוג של מדינת - - - כלומר, מדינה שמושפעת מסמים מהשכנות שלה – ממצרים, מלבנון בעיקר, ומירדן, אז חל שינוי בכל העולם הזה של הסמים, בעיקר השינוי הדרמטי ביותר זה הגדר שהוקמה, שבעצם חסמה אולי כמעט לחלוטין את כל הטראפיק של הסמים מהשכנה מצרים. אבל איך מתנהגים הסמים החדשים? - בישראל לא מייצרים את סמי הפיצוציות, הם לא מיוצרים פה.

מרכיבים את הסמים בארץ, ומדינות המקור שמייצרות את החומר המכונה סמי פיצוציות זה בעיקר סין והודו. אז אני יכול לייבא רכיב בנפרד של חלק מסמי הפיצוציות, עלי - - - לחוד, את החומר הכימי הפעיל לחוד, ואז בארץ לעשות את ההרכבה הזאת, ואז אני מפיץ את זה. פה, זה היופי של החוק שהוא נכנס, שאני יכול לשים את היד על החומר, גם אם הוא לא בפקודת הסמים, וקודם כל להשמיד אותו. זה סוד גדול שצריך להבין שנותן לנו את אורך הרוח להתמודד עם התופעה. צריך לומר שהחוק לא מושלם, עדיין יש הרבה מקום לתקן בו, גם לעניין הענישה שבו, גם לעניין האחזקה העצמית שבו. אבל על פניו, וגם המספרים מציגים את זה אדוני, אנחנו בכיוון הנכון.
היו"ר אלי אלאלוף
ברכות. מכל הלב, כי אנחנו יודעים במי זה פוגע. כוועדה אנחנו עומדים לרשותכם מתי שתרצו. כל תיקון שתרצו תביאו במהירות האפשרית, אנחנו נעביר את זה, נשתדל לעמוד בלחץ, אנחנו נעמוד בזה.
סוני אינגר
נעמיד את הוועדה למבחן אדוני, יש לנו הרבה רעיונות איך לשפר את החוק.
היו"ר אלי אלאלוף
אני מוכן אפילו בפגרה לקחת את הזמן הנדרש.
אתי כהנא
יש לנו בקנה הכללה של חומרים.
היו"ר אלי אלאלוף
אם זה תלוי בוועדה שלנו, אני יכול להגיד בזכות הצוות המדהים שמשרת את הוועדה הזאת ואותי. אני אומר, אנחנו נעשה את הכול לקדם את זה. תביאו, אל תתביישו, אם זה במיוחד לאור התוצאות שאתם מציגים והרצון לעשות – נשמח מאוד.
מיקי אריאלי
אני רואה השותפים שלי כאן. משטרת ישראל והרשות, אנחנו ביוזמתנו סגרנו ב-2015, 100 אתרים, אני אגיד איך, 50 מהם היו בסמי פיצוציות, 50 היו בתי מרקחת - - - שמכרו תרופות מזויפות. איך עשינו? – שילמנו לאאוט סורסינג לראות מי בעצם משווק. אחר כך כאשר ידענו, כתבנו מכתבים שהחומרים שהם מוכרים הם נגד החוק, גם כן, זה גורם לאשפוזים, ואנחנו דורשים לסגור. היה לנו כולל בפייסבוק משהו כמו 95% הצלחה, בלי צו בית משפט, כל זה באמת עשו השותפים שלנו, פשוט אנחנו מתכוונים להמשיך עם הסיפור הזה.
סוני אינגר
זה תחום שנקרא אכיפה אלטרנטיבית שזה אולי היום הנושא הכי לוהט בעולם המשפט, שאני בעצם פונה לרשתות חברתיות, כדוגמת פייסבוק, גוגל, ובעצם תוקף תקיפה רכה, לא פלילית, על-פי הפוליסי, החוקה של האתר, אני בעצם יודע לסגור אתרים של כאלה שמסכנים את בריאות הציבור, וזה גם לכשעצמו תפיסה מהפכנית, וכמו שמיקי אמר באמת, למעלה מ-100 אתרים שמכרו סמים, פשוט סגרנו, לא חסמנו גישה, פשוט הורדנו אותם.
היו"ר אלי אלאלוף
בראוו לכולם. אין הצלחה לאחד, כשיש שילוב בטוח - - -
נעה בן שבת
לגבי ההליך המנהלי שעליו אנחנו מדברים - אם אתם יכולים לתת כאן נתונים, בכמה מקרים תפסו? איזה כמויות? איזה חומרים? באיזה נסיבות? - אם תפסו אותם ברחוב, ברכבים, בשלב המעבר, בדואר? - אני לא יודעת איפה היו התפיסות, וכמה מקרים היו שאתם הייתם צריכים להחזיר את החומר?
סוני אינגר
אין מקרה אחד שהיינו צריכים להחזיר את החומר. אני פותח עכשיו סוגריים וקצת נכנס לחלק הטכני של החוק.

בהליך המנהלי של החוק, אנחנו בעצם מקנים לחשוד - הוא לא חשוד, כי הוא לא עבר עבירה, אבל נותנים לו זכות של שימוע כללי על-פי כללי הצדק הטבעי להגיע בפני קצין משטרה ולטעון את טענותיו מהו החומר? - זה הקושי שאנחנו מציגים. כלומר, אם תפסתי חומר שהוא אסור בהפצה, ועדיין טרם הוכרז, אנחנו עדיין בפרק ב' של האפיק המנהלי, אני עושה פה איזשהו היפוך נטל.

אני אומר לו, תשמע אדוני, בוא תגיד לי אתה מה החומר שאני עכשיו מחזיק ביד? אם החומר כשר, הנה לך, אני אחזיר לך אותו. אני רוצה לומר שאף אחד, למיטב הנתונים שמצויים בידיי, לא הגיע למשטרת ישראל וביקש שימוע מכיוון שהוא לא טמבל, סליחה על הצרפתית שלי, אבל הוא מבין שהמשמעות תהיה שייפתח לו תיק פלילי. פעם אחת זה עוזר לנו לנקות את השוק מהחומרים המסכנים, ופעם שנייה, ידנו כבדה על אותם סוחרים. באותה דוגמה אבסורדית שהבאתי בתחילת דבריי שאני הייתי צריך להחזיר לפעמים חומרים עם חותמת כשר לאותו אחד, אז הפארסה הזאת הסתיימה.
נעה בן שבת
בזכות החוק.
עמיחי תמיר
אני מארגון הנכים, ראיתי שזה נושא רלבנטי אז החלטתי להישאר.

פה בכוס השתמש בסם, אז אני לא מודאג לא ממך, ולא ממך, כי הסם שיש לי פה הוא סם חוקי, הוא נקרא תיאופלין, והסם הכי פופולרי בעולם הוא קפאין, ולכן ההגדרה הישנה של סמים לפי הרפואה – סמים, תרופות ורעלים חד הם, לפי ההגדרה פרמקולוגיה. אבל האיסור בחוק, וכאן אני רואה את הנקודה המאוד חשובה שלכם, צריכה להיות לפי ההשפעה, לא לפי המולקולה, אני גם כימאי.

לפעמים שינוי ממש מזערי במולקולה הופך את החומר לשונה מבחינת ההגדרה של סם, אבל עדיין יכול להיות מאוד פעיל ויותר פעיל מבחינת הנזק שהוא יכול לגרום למוח. לכן ההגדרה צריכה להיות פר אפקט, חומרים פסיכו-אקטיביים, ולא פר מולקולה, ולא פר סם לפי הגדרת הסמים האחרונה.

אני הספקתי לעיין בקלילות, ואני חושב שהפעילות שלכם היא מאוד נכונה. הוא לטעמי - כל מי שמוכר חומרים, ולמה מוכרים אותה? כי אנשים אוהבים את האפקט. בכל הסמים יש גם תופעה חיובית – הם ממריצים, הם גורמים להזיות, אבל הנזק הוא הרבה יותר מוחשי בשימוש לטווח ארוך, בעלויות. מי שמוכר חומר בפיצוציה, אוטומטית מוכר חומר להרוויח על חשבון מי שלא - - -

לכן כל ההתנהלות צריכה להיות שונה, לא לפי הגדרות ישנות, ולא לפי הגדרה של חומר ברמה הכימית שלו, אלא ברמה של המטרה בשימוש בו. כאשר המשתמש רוצה ליהנות, והמוכר רוצה להרוויח.
היו"ר אלי אלאלוף
אם תמצאו לנכון לתקן את ההגדרות. שוב, תביאו הגדרות אנחנו נטפל.
מיקי אריאלי
אנחנו יושבים על הוועדה הזאת, יש לי צוות של עוד ארבעה רוקחים, ואנחנו מבחינת האפקט, ההיסטוריה, למשל, מה קורה ביפן - היו מקרי מוות, מה היו התופעות. אנחנו מסתכלים על כל החומר, ובאמת מה ההשפעות שלו, ולכן, זה החלק שאנחנו מציגים בפני הוועדה.
רעיה שטנר
רציתי לקדם בברכה את היועץ המשפטי שלנו של המשרד. אנחנו מבינים שזה לקראת סיכום. אז בהנחה שבאמת אנחנו הופכים את זה להוראה קבועה, רציתי למעשה לבקש פטור מחובת דיווח, כי כרגע יש דיווח איטי מדיי שישה חודשים, כמובן שמחים לדווח, ועמדנו בכל – זה נטל.
נעה בן שבת
זה לא נכלל בהצעת החוק שהובאה פה בקריאה הראשונה, אבל הדיווחים הם דיווחים לחצי שנה. השאלה אם הוועדה רוצה להישאר עם יד על הדופק. נכון שהדיווחים במקור היו גם בשביל לעקוב, לראות, צריכות דבר חדשני, את מדברת רק על הדיווחים לגבי התפיסה?
רעיה שטנר
אך ורק לגבי הדיווחים המובאים בפרק ב', באמת מדי שישה חודשים.
היו"ר אלי אלאלוף
את חוסכת מאיתנו הנאה...
רעיה שטנר
אנחנו נספק לכם את זה בדרכים אחרות כמו שסוני פה התחייב.
היו"ר אלי אלאלוף
פעם בשנה לא יכביד עליכם?
רעיה שטנר
פחות יכביד בחצי שנה.
היו"ר אלי אלאלוף
פעם בשנה, בסדר. אבל אם תמצאו לנכון להלהיב אותנו במשהו אז זה בסדר.
יואל הדר
פעם בשנה זה בסדר, אפשר להגביל את זה גם לתקופה, למשל לשלוש השנים הבאות או משהו כזה כדי שזה לא יהיה - - -
רעיה שטנר
כן. למעשה אנחנו מורידים את הפרק של הוראת שעה.
נעה בן שבת
הרי אתם מדווחים מדי חצי שנה על כתבי אישום שהוגשו. על ההליך הפלילי אתם מדווחים בכל מקרה אחת לחצי שנה. אז אתם אומרים שהדיווח לפי פרק ב' אתם רוצים שהוא יהיה דיווח לתקופות - - -
היו"ר אלי אלאלוף
לדעתי, תשמרו לכם את האופציה הזאת של פעם בשנה.
סוני אינגר
את שניהם פעם בשנה.
היו"ר אלי אלאלוף
פעם בשנה תעשו את זה ביחד.
נעה בן שבת
הם רוצים את שניהם פעם בשנה.
היו"ר אלי אלאלוף
פעם בשנה אנחנו בינתיים נותנים. אתם רוצים לשלוש שנים - - -
נעה בן שבת
מה שזה אומר, שאחרי שלוש שנים כבר לא הצטרכו לדווח?
רעיה שטנר
כן, זה הולך להיות הוראת קבע.
היו"ר אלי אלאלוף
לא, שיבואו לדיונים מחדש. עליכם להודיע לנו שזה השנה השלישית, ואז יאריכו לכם, אל תדאגו.
נעה בן שבת
לא, הם לא רוצים. אדוני, הם רוצים להיפתר לחלוטין מחובת הדיווח, אז השלוש שנים הם לא כל כך רלבנטיות. הם רצו לדווח בשלוש השנים שהחוק יהיה חוק טרי, ואחר כך כשהוא ייכנס לשגרה אנחנו כבר לא נדווח.
היו"ר אלי אלאלוף
תאמינו לי, אתם זקוקים לתמיכה של הכנסת כדי שלא ייפגעו בכם.
יואל הדר
זה - - - של דיווחים פעם בשנה.
נעה בן שבת
דיווחים של השר לביטחון פנים.
היו"ר אלי אלאלוף
נעבור לקריאת החוק. בבקשה.
נעה בן שבת
הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016.

תיקון כותרת פרק ב'.

בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ב', בכותרת, המילים "הוראת שעה" – יימחקו.

תיקון סעיף 12

בסעיף 12 לחוק העיקרי –

בכותרת השוליים, המלה "ותוקף" – תימחק;

סעיף קטן (ב) – בטל.

זה הסעיף שהגביל את התוקף. אנחנו נתקן גם את סעיף 13 שעוסק בדיווח לכנסת, והוא התחלק לשני חלקים. אחד מהם יאמר שאחת לשנה מיום התחילה תימסר לוועדת העבודה והרווחה, והבריאות של הכנסת דיווח של השר לביטחון הפנים כפי שקבעו היום בשני הסעיפים שלו, השימוש בסמכויות תפיסה וכתבי אישום. הסעיף השני יישאר דיווח אחת לחצי שנה, דיווח של שר הבריאות על הכרזות תקופות לפי סעיף 5, ויישאר כפי שהוא היום.
היו"ר אלי אלאלוף
אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016, אושרה.
היו"ר אלי אלאלוף
החוק עבר.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.

קוד המקור של הנתונים