הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 317

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום ראשון, י"ח בתמוז התשע"ו (24 ביולי 2016), שעה 14:16

הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015

הצעתם של חברי הכנסת מנואל טרכטנברג, אלי אלאלוף, אורלי לוי אבקסיס, יעקב מרגי, יפעת שאשא ביטון, דוד אמסלם

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יגאל גואטה

מנואל טרכטנברג

סימה חדד מה יפית - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

מיכל חורין - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

הדיל יונס - משרד המשפטים

גלית יעקובוב - מנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים, משרד הכלכלה והתעשייה

חגי פורגס - עוזר למשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

רעות שוורץ - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

מירה חונוביץ - מפקחת ארצית, בריאות הציבור, משרד הבריאות

טל נשרי אמתי - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

עומרי גולן
מירה סלומון

–
-

הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה
מרכז השלטון המקומי

כרמית פולק כהן - היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

פרופ' רבקה לזובסקי - יו"ר ויצ"ו עולמית

ענבל אביב-דגן - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

ריקי רוזמרין - מפקחת חינוכית, נעמ"ת

טל כהן - מנהלת שח"ר, אלי"ן

דוד מרקו - מנכ"ל אלווין ישראל

פרופ' מנואל כץ - אחראי שירותי אם וילד, מחוז דרום, ההסתדרות הרפואית

ד"ר ערן קופל - ועד איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית

איילת דיין
רויטל לן כהן
אביבית ברקאי אהרונוף

-
-
-

סגנית מנהלת האגף לקידום זכויות, אלו"ט
קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
ארגון בזכות

לילך בר - רכזת הפורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

נאוה גלקופ - פיזיותרפיסטית, המרכז הישראלי להתפתחות הילד

הניה מרמורשטיין - מנהלת מעונות, עמותת על"ה

אילה טל-אל - מנכ"לית av ישראל

סמדר מושל - בית ספר מופת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שמרית שקד גיטלין

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015

היום ה-24 ביולי 2016, י"ח בתמוז התשע"ו, השעה 14:16 ואנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו ממשיכים בהצעת חוק הרשות לגיל הרך.

בין שתי הישיבות היו הערות.

אולי כדאי שנאמר מה התיקונים שנעשו לפי החלטתכם.

בבקשה. נתחיל בזה.

ברשותך, אני מרקרתי את זה. אני לא יודעת אם כולם רואים את זה בנוסח, אבל הנושאים בהם התקבלו שינויים בסעיפים בעקבות ההערות שעלו בישיבה הקודמת הודגשו.

בסעיף 2 בהגדרת תחום הגיל הרך, התווספו המלים "וכן פיתוח של מסגרות אלה".

בסוף פסקה (1) נמחק הביטוי "התכנית תועבר לעיון משרדי הממשלה והרשויות המקומיות".

בפסקה (3) הובהר שזה לצורך הטיפול בהם. זאת רק הבהרה ואין כאן שינוי של ממש בנוסח.

גם בפסקה (4) יש הבהרה, המלצה על דרכי יישום ואכיפה של הסטנדרטים האמורים.

בפסקה (9), תוספת "לרבות בחינוך המיוחד".

בסעיף 5, חברי המועצה, בפסקה (8), יש שינוי. "נציג המרכז לשלטון מקומי בעל זיקה לתחום הרך שימונה לפי המלצת יושב ראש המרכז לשלטון מקומי, בהתייעצות עם יושב ראש מרכז המועצות האזוריות בישראל".

בפסקה (9) – "חבר הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה שהוא חוקר מומחה בנושאי הגיל הרך, שימונה לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה".

בפסקה (11) יש תוספת לעניין נציגי ציבור: "כל אחד מהשרים האמורים, ימליץ על שני נציגי ציבור, והשר יבחר אחד מביניהם, כדי להבטיח את הייצוג של מגוון האוכלוסייה בישראל".

בפסקה (12), "נציג ארגונים המפעילים מעונות יום, אשר ימונה לפי המלצת השר הממונה על מעונות היום".

בפסקה (13) – "רופא שמומחיותו בתחום נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, שימונה לפי המלצת הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של רופאים העוסקים ברפואת ילדים בישראל".

בפסקה זו אני מבינה שיהיה שינוי נוסף.

אלה השינויים עד סעיף 11 שכבר הוקרא.

חבר הכנסת יגאל גואטה, בבקשה.

דיברנו על שני נושאים שפרופסור טרכטנברג אומר לי שהם כן שונו כאן.

עוד לא שונו. אנחנו רוצים קודם לשמוע אותך.

לכל שר יש שני נציגים כאשר לשר הפנים יש נציג אחד בלבד. לא הבנתי למה זה כך.

דיברתי על הנושא של נציג הארגונים המפעילים שתהיה נציגות של כלל הארגונים המפעילים ולא רק ארגון אחד. שיהיו כמה ארגונים. אני לא מבין מה הבעיה. יש להם צרכים שונים, יש להם כל מיני דברים שהם יכולים להוסיף לטובת העניין. שיהיו נציגים. שוב אני אומר, לאו דווקא חרדים. אני דיברתי בפעם הקודמת על חרדים אבל אם יש ארגון שמייצג בני מיעוטים, שיהיה גם ארגון כזה. שייצג ויגיד את הבעיות האמיתיות שלו. אני לא בא לעשות כאן פוליטיקה ואני חושב שזה דבר ראוי ונכון וצריך לעשות אותו.

אני רוצה להתייחס. קודם כל, לגבי נציג שר הפנים. כרגע יש לו נציג אחד ואנחנו מציעים להוסיף עוד חבר מועצה שיהיה נציג הרשויות המקומיות, לא השלטון המקומי, שיומלץ על ידי שר הפנים.

גם לשר החינוך יש עוד נציגים חוץ משני הנציגים האלה.

בהתייעצות נוספת. צריך להשאיר נציג מרכז הרשויות המקומיות ונציג נוסף למשרד הפנים.

אולי לא הבהרתי את זה. כרגע יש נציג אחד למשרד הפנים וכמו כן יש בסעיף (8) נציג המרכז לשלטון מקומי. את זה אנחנו משאירים. נציג השלטון המקומי שימונה לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון המקומי. את זה משאירים. מוסיפים נציג נוסף, עוד חבר למועצה, שיהיה מהרשויות המקומיות והוא יומלץ על ידי שר הפנים.

גם לשר החינוך יש עוד נציגים ובכל זאת יש לו שני נציגים.

אלה שני דברים שונים.

למה אלה שני דברים שונים? בסוף אחרי אלה שהוא ממנה אותם, יש לו עוד שני נציגים.

אני רוצה להבהיר. כל נציג בא כפונקציה מסוימת או כמייצג תחום מומחיות. עם כל הכבוד, למשרד הפנים כמשרד אין שום מומחיות בגיל הרך. אין לו שום נגיעה לגיל הרך.

אבל יש לו נגיעה למשרדים. למה אתה בכלל מכניס כאן את הרשויות?

לאט לאט. למי שיש נגיעה ישירה לגיל הרך, זה לרשויות המקומיות. לכן אנחנו באים ואומרים שלרשויות המקומיות יהיה נציג אבל מי שממנה זה שר הפנים.

אתה אומר שלרשויות המקומיות יש נגיעה כשבפעם הקודמת בכלל לא היה להן נציג. לא היה נציג לרשויות.

מה אתה רוצה? אתה רוצה שממשרד הפנים יבוא מי שגובה ארנונה?

מי שמטפל בכל שאר הדברים שאתה אומר שיש להם נגיעה לרשות המקומית.

אני מציע שהנושא של משרד הפנים והרשויות ייסגר בין שלושתנו מחוץ לישיבה. בואו נתקדם.

לגבי נציגות הארגונים.

יושבת ראש ויצ"ו עולמית. לא ברור לנו למה שנתיים כאשר קדנציה של כל חבר אחר במועצה היא ארבע שנים.

זה כדי לתת מענה למה שיגאל גואטה מעלה כאן. זה בדיוק העניין. שתהיה רוטציה בין הארגונים.

חבל, יש כאן הפסד למועצה. אנחנו לא פוליטיים, ויצ"ו לא פוליטית, אין כאן שום פוליטיקה. אנחנו הרבה ארגונים. יש מכנה משותף אבל יש גם שונות. יש לנו כל כך הרבה ידע וניסיון. זה הגיל הרך, אלה מרכזים לגיל הרך וצרכים מיוחדים, עבודה עם הורים, עבודה עם צוותים.

מה ההצעה הקונקרטית?

שיהיו שלושה נציגים.

שיהיו שלושה נציגים לפחות ולארבע שנים. גם שלושה נציגים לא יכסו את כל הארגונים. אפשר יהיה לעשות תורנויות, אבל אני אומרת לך שזה הפסד למועצה, ואני אומרת את זה אובייקטיבית לחלוטין.

אני רוצה להסביר את הדבר הבא. צריך לזכור ולהזכיר לכולנו שמדובר על המועצה לגיל הרך מלידה עד גיל שש. הארגונים כיום מטפלים בגילים מאוד מסוימים ובתוכם רק ב-23 אחוזים או משהו כזה של הילדים בגילים מסוימים.

אפס עד שלוש.

זאת לא המועצה למעונות היום. אני רוצה לומר משהו בשם המשרדים הממשלתיים. נציגי המשרדים התרעמו עלינו – על מנסחי הצעת החוק – על כך שיש יותר מדי משקל במועצה לנציגים שהם לא מהמשרדים הממשלתיים. אי אפשר לתת משקל יתר לאחד הסגמנטים האלה. בכלל, יש ריבוי גם בהקשרים אחרים. בגני ילדים בגילי שלוש-ארבע אין ריבוי של מגזרים? הרי החברה הישראלית היא אותה חברה ולא חשוב באיזה גילאים אתה נמצא. לכן אנחנו אומרים שכדי בכל זאת לתת לזה ביטוי, אנחנו אומרים שתי אמירות כאשר הראשונה היא שהשנתיים האלה הם כדי שתהיה רוטציה ולא סגירה על נציג אחד. אם אתם לא רוצים את זה, בבקשה, אבל חבל כי אז הרוטציה הזאת מאפשרת את זה. הדבר השני, יש אמירה שחוזרת על עצמה בכמה הקשרים שכל ההרכב של המועצה חייב לבטא את הרב-גוניות של החברה בישראל ויש לזה השלכות על השר. כלומר, שר החינוך בסוף יהיה צריך לעמוד מול מבקר המדינה האם כן יש נציגות הולמת למגזרים השונים בחברה הישראלית.

למר צריך בסוף להעמיד אותו מול מבקר המדינה?

זה לא צריך להגיע ל שם.

אבל אתה יודע שזה יגיע. בסוף זה יגיע. מה שלא קובעים להם, הם לא עושים.

מתוך 18 או מספר כזה של חברים שיש כרגע, אי אפשר לתת שלושה נציגים לארגונים שונים בתוך גילי שנה עד שנתיים שהם 25 אחוזים או פחות של הילדים בגילים האלה.

הם מפוקחים והם מסובסדים והם שונים. יש לך ארגון עם 25 מעונות ולאחרים יותר. זה הפסד למועצה בתחילת דרכה במיוחד.

עוד משהו שלא אמרתי. אחד הדברים שצריך להבין זה שזה השלד של הארגון שיקום. אנחנו אומרים שיהיו גם ועדות משנה. ברור לגמרי שתהיה ועדת משנה לנושא של המעונות או יותר נכון לגבי הגילאים האלה של שנה עד שנתיים ושם יבוא לידי ביטוי הכול. בסוף זאת פירמידה שיש את המועצה העליונה ויש את בנות המשנה. על כל נושא כזה צריכה להיות נציגות הרבה יותר רחבה של הגורמים בשטח שיעשו את העבודה המקצועית.

אולי צריך לכתוב את זה במסמך.

כתבנו שיקומו ועדות משנה. הבעיה היא שבחוק כזה שהוא חוק יסוד, צריך להקים את השלד הנכון ולא להיכנס יותר מדי לפרטים. אני אומר את זה מתוך ניסיון כי מה שרואים משם, לא רואים מכאן. בהתפתחות הטבעית של הגוף הזה, זה יבוא לידי ביטוי.

אני חולק על זה. אני חושב שכן צריכים להיות בתוך הוועדה נציגים של כל האוכלוסיות כדי שבאמת פעם אחת ישמעו בצורה יסודית את כל ההערות ואת כל הדברים הנכונים על מנת לעשות עבודה נכונה.

מנו, לא דיברנו על זה, אבל ברשותך, אולי נחשוב על זה. לאור ההערות כבדות המשקל ששמענו כאן, אולי נקבע שחברות במועצה היא באמת אחת לשנתיים תחלופה.

לכולם.

לקבוע שיוזמנו כמשקיפים שלושה גופים נוספים.

לא לכולם שנתיים כי יש כאן באמת המשכיות. אני מכיר את הגופים האלה. דווקא חשבנו על השנתיים כפתרון נקודתי להם. אנחנו הכנסנו משקיפים בהקשרים אחרים והורדנו אותם כי היו טענות כאלו ואחרות. אין לי בעיה להכניס אבל אז יהיו גם הקשרים אחרים.

ברמה המקצועית אתם באמת לא מבינים שצריכה להיות בתוך הוועדה נציגות מהאוכלוסייה הזאת?

יש לך ספק שאני חושב שצריך שיבואו לידי ביטוי כל המגזרים בחברה הישראלית?

אני השופר שלהם.

אנחנו חיים במדינה שלא בכל הקשר אנחנו כותבים שצריכים להיות נציגי חרדים, ערבים, דרום אמריקאים וכולי.

בני מיעוטים מהווים עשרים אחוזים מהאוכלוסייה. החרדים מהווים עשרים אחוזים מהאוכלוסייה. מה זה משקיף? מה זאת אומרת משקיף? למה הוא לא צריך להיות חלק מהמועצה הזאת? אני לא מבין. ברמה הכי מקצועית, לא פוליטית. תשים את מי שאתה רוצה, תשים איש אגודת ישראל, אני חבר ש"ס ואני לא משם, אבל מישהו צריך להביא את קולם של החרדים ומישהו צריך להביא את קולם של בני המיעוטים. זה דבר מקצועי פר-אקסלנס ואני לא מבין למה זה בכלל עומד לדיון.

אני אומר שלא?

אני אומר לך מה אתה אומר. אתה אומר שבגלל שיש לנו כל כך הרבה - - -

לא, זה לא מה שאני אומר.

כך שאם אתה לא יכול לשים את כולם, אל תשים אף אחד.

בכנסת ישראל כתוב צריך להיות כך וכך חרדים וכך וכך ערבים?

לא. אלה נבחרי ציבור.

במל"ג זה כתוב?

במל"ג זאת באמת טעות גדולה שאין בה. יש לי הצעת חוק בנושא הזה. זה גרוע מאוד מאוד מאוד.

בוא נכתוב גם מזרחים וגם אשכנזים.

אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה אבל אני חושב שקבוצה שמהווה עשרים אחוזים של בני מיעוטים במדינת ישראל צריכה ייצוג במקום הזה כי באמת יש לה צרכים מיוחדים.

אני רוצה גם דרום אמריקאים כאן.

ידידי המלומד פרופסור טרכטנברג, דיברתי על ארגונים. אין ארגון דרום אמריקאי.

יש.

מגיל אפס עד שש? אין. תקים ארגון של מעונות דרום אמריקאים, נכניס גם אותם. אני מדבר כאן על צרכים אמיתיים. אני באמת חושב שאני יכול לומר אני חף מפוליטיקה לגמרי, בטח בוועדה הזאת. במליאה אני אעשה משהו אחר.

אני מקריא לך את סעיף 6, ייצוג הולם: "הרכב המועצה כלול לפחות חמש נשים וחמישה גברים וכן יינתן בו ביטוי הולם לייצוגם של האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית".

במקור כתבנו – וזה מחוק – לרבות האוכלוסייה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והחרדית. אני כתבתי את זה אבל אמרו לנו למחוק את זה. למה? מכיוון שכיום במדינת ישראל יש משמעות לביטוי ייצוג הולם ולא צריך לפרט את זה. אני כתבתי את זה. אני מסכים אתך מהותית.

אני אומר לך שטוב שמחקו את זה. למה? כי אני לא מחפש עכשיו סתם ייצוג חרדי או של בני מיעוטים. אני מחפש נציג של ארגון שהוא מייצג באמת את בני המיעוטים. יש ארגון כזה שמטפל בילדים האלה, בני המיעוטים, הוא יודע באמת להביא את קולם לתוך המועצה הזאת.

בוא אני אבחן אותך. אתה רוצה שיהיה נציג של בית יעקב של הרב גולדקלוש?

שיהיה חרדי. כן.

לא כך שמעתי אותך לפני כן.

לא. אמרתי לך חרדים. זה מה ששמעת. שמצדי הם ביניהם יעשו רוטציה.

ויצ"ו כוללת הכול.

אפשר להשאיר את סעיף (6) כפי שהיה במקור. אין לי בעיה להשאיר את זה כפי שהיה במקור.

שמענו את הנימוקים.

אני רוצה להעלות לדיון את נושא הנציגות של ילדים עם צרכים מיוחדים שלא מופיעה כאן למרות העובדה שבין היתר יש גם מעונות יום שיקומיים ולא רק מעונות יום רגילים. לכן אני רוצה להציע שני דברים.

הדבר הראשון הוא לגבי סעיף קטן (6) שמדבר על נציגים של משרד החינוך. אני חושבת שצריך להיות שם גם של החינוך הרגיל וגם של החינוך המיוחד, שני נציגים. אם אנחנו מדברים על נציגים של משרד החינוך, שני נציגים, שיהיה נציג אחד של החינוך הרגיל ונציג אחד של החינוך המיוחד.

הדבר השני הוא לגבי נציגי הארגונים המפעילים מעונות יום. אני חושבת שצריך להיות גם נציג למעונות היום השיקומיים כי זה לא אותו הדבר ואפילו לא דומה. לא יכול להיות שלא יהיה להם כאן מקום.

אלה גם משרדים שונים.

נכון. לגבי זמני תחלופת הנציגים, אני רוצה להגיד שאני חושבת שהתחלופה של הנציגים במועצה לא יכולה להיות סימולטנית. זאת אומרת, שכל כמה שנים חלק יתחלפו ולא כולם. אני חושבת שהזמן הראוי – זה ממקומות אחרים בהם יש מועצות – הוא שלוש שנים מאחר ולפחות שנה לוקח עד שהאנשים מבינים את המטריה ונכנסים לתוך העניינים. היינו רוצים להשאיר להם גם זמן לפעול בתוך ההתנהלות עצמה ואני חושבת שאז הזמן הראוי הוא שנתיים. לכן שלוש שנים כאשר התחלופה היא לא סימולטנית בין החברים במועצה, זה זמן נכון.

אנחנו חושבים שצריכה להיות גם נציגות של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

חבר'ה, זאת לא מדינה נוספת כאן.

לא, זאת לא מדינה נוספת אבל המציאות מלמדת אותנו שאנחנו שקופים בתוך המערכת ושהילדים שלנו באופן קבוע נשארים מאחור. הסיבה שאנחנו צריכים להגיע לדיונים האלה ולבקש על נפשם היא כי במשך כל השנים האלה לא הצליחו להכליל אותנו לא רק בתוך הקהילה ובתוך המסגרות אלא גם לא הצליחו להכליל אותנו בתוך סדרי העדיפויות. לכן אם לא נהיה, לא נהיה בכלל.

ביקשתי הערות אבל לא נאומים. אם את רוצה להמשיך לנאום, לא יהיה חוק.

סיימתי.

שלא חס וחלילה יתפרש שאני לחינוך המיוחד ולאוכלוסיות המיוחדות אין לי את הרגישות הנדרשת.

זה לא קשור לרגישות. הכללים מחייבים לא עלינו בלעדינו.

בעברית פשוטה, דיברת מספיק.

ויצ"ו ישראל.

ויצ"ו כבר דיברו.

נכון, אבל רציתי להעלות כניסת צהרונים לבקש שגם יהיה נציג מהצהרונים במועצה.

אם אתם חושבים שכאן יהיו חמישים ומשהו נציגים, לא יהיו. לא תהיה מועצה. אנחנו נטפל בכולם. אי אפשר לעשות מזה עוגה שלא ניתן לשלוט בה. כל אחד רוצה להוסיף נציג?

יש ילדים שבמהלך היום כל יום עוברים לגוף אחר.

אתם יודעים את התהליך. אפשר לקיים דיון רק בין חברי הכנסת, להצביע וללכת הביתה. אנחנו מביאים בשמחה ומקיימים דיון פתוח אבל תבינו לפעמים את המגבלות שלנו. מועצה של חמישים נציגים לא תהיה אפקטיבית. כל אחד רוצה נציג. אני מודיע שלא יתווספו נציגים. מי שרוצה להמשיך אתנו, שימשיך. מי שלא רוצה, משוחרר. אי אפשר להוסיף. סליחה מנו, אני לוקח החלטה לבד אבל אתה מחויב לה.

זה עונש לאוכלוסיות שלא מקבלות ביטוי?

חס ושלום. לא אמרתי. אל תתחילי כך במשפטים מסוג זה.

אבל אדוני, אי אפשר להתייחס כך.

ברגע שתרצו שיהיו נציגים נוספים, תגידו לנו על חשבון מי.

אין לי שום בעיה להגיד לך על חשבון מי אבל אני לא חושבת שזה צריך להיות כך.

תני לנו המלצות ונתחשב בזה.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים. הנושא של הילדים עם מוגבלות, אני מקבל את המגבלה של נציגים אבל אם אנחנו הולכים לפי השיטה של חבר הכנסת טרכטנברג, אנחנו בונים כאן את השלד, ילדים עם מוגבלות הם חלק מהשלד. אם אנחנו הולכים לפי חבר הכנסת גואטה על ייצוג של ציבורים, גם להם יש מקום. לכן אנחנו מבקשים, כמובן בתיאום בין המשרדים – אנחנו לא רוצים להכתיב למשרדים מי הנציגים שלהם – אנחנו כן מבקשים שאחד מהנציגים של הרווחה, החינוך או הבריאות יהיה נציג של ילדים עם מוגבלות.

זאת הצעה קונקרטית. תודה.

אני רופא ילדים ואני מייצג כאן את יושב ראש איגוד רפואת ילדים בקהילה. הייתי יושב ראש איגוד רופאי הילדים בישראל. אני מנהל מחלקה בניידת של משרד הבריאות בדרום ונשיא עמותת גושן.

אני רוצה להתייחס לדבר אחד רלוונטי מאוד שלא נמצא חזק מאוד בתוך המסמך ואלה הן טיפול החלב. טיפות החלב היום, יש 490 טיפות חלב שהן מטעם המדינה. יש 900 טיפות חלב וזאת הפלטפורמה של עבודה של כל מה שאנחנו מדברים עליו כאן יחד עם ארגונים אחרים, מעונות יום, ויצ"ו ואחרים. הרלוונטיות של טיפות החלב בנושא של הגיל הרך חייבת לא רק לקיים אותן ושיהיה כתוב בצורה מאוד מאוד מפורשת אלא לשדרג אותם ולחזק אותם. מבחינתנו זה נושא מאוד רלוונטי שצריך לתת עליו את הדעת.

הדבר השני שרציתי להעלות זה הנושא של הנציגות הרפואית. אני מסכים שצריך להיות רופא, אני לא מסכים שצריך להיות רופא התפתחותי או רופא נוירולוג. אנחנו מדברים כאן על ילדים עם מוגבלויות, ילדים בסיכון וילדים רגילים שאין להם שום דבר אלא פשוט לחזק אותם ולהביא אותם לפוטנציאל המקסימלי שזה מה שמגיע להם, שזה מגיל אפס עד גיל שלוש פלוס עד גיל שש.

על איזה סוג רופא אתה ממליץ?

אני חושב שצריך להיות רופא ילדים שעובד בקהילה, מוכר וחזק במקצוע ולא רופא עם התמחות כלשהי.

רשמתם את זה? ברשותך, לא נתייחס לזה כרגע.

משרד החינוך. רק לגבי סעיף קטן (3) בסעיף 4, לגבי לתיאום "לצורך צמצום תחולת העוני בקרב משפחות עם ילדים". זה אחד התפקידים של המועצה הזאת. יש כאן תיאום בין משרדי הממשלה וזה אחד התפקידים. אני מדברת על סעיף 4(3), תפקידי המועצה. אחד התפקידים כפי שמובא בסיפא של הסעיף, הוא תיאום לצורך צמצום תחולת העוני בקרב משפחות עם ילדים. אני לא בטוחה שזה אחד התפקידים של המועצה הזאת, של המועצה לגיל הרך.

זה לא טוב?

זה טוב מאוד, אבל השאלה אם זה חלק מהתפקידים של המועצה הספציפית הזאת.

ועוד איך. הגיע הזמן שתחשבו גם אתם במשרד החינוך שיש לכם תפקיד בצמצום העוני. ועוד איך. הגיע הזמן שהפקידים הבכירים יקראו את החלטות הממשלה. יש החלטת ממשלה לאמץ את דוח העוני. הגיע הזמן שתבינו שהעוני לא ייפתר מעצמו אם כולנו, כל אחד בתפקידו וליד ביתו וכולי, לא יתערב. הגיע הזמן שתבינו את זה. החינוך הוא הכלי המרכזי להוצאה מהעוני.

אני רוצה להוסיף ממש בקצרה. אני מההסתדרות הרפואית, מאיגוד רופאי בריאות הציבור, מומחיות שעיקרה ניהול של מערך השירות המונע לילד ולתלמיד בישראל. אנחנו אחראים ומנהלים את המערך של טיפות החלב בישראל כרופאי בריאות הציבור, הן בתוך משרד הבריאות ואני כאן כנציג האיגוד שלנו.

אנחנו שלחנו מכתב תמיכה בחוק וכי אנחנו מברכים על הרעיון הזה לאחד את הגורמים השונים ואת התפקידים השונים לטובת גוף אחד מתכלל של מועצת הגיל הרך. אנחנו חושבים שיש לזה מקום. אנחנו בעצמנו עוסקים ביום יום בנושאים שהם מאוד משיקים למועצה ולתפקידיה כגון כל הנושא של התברואה במעונות היום, והתרענו על כך בפני ראש הממשלה ושר הכלכלה ושר האוצר לפני כחודשיים, וזה בכל הרשתות של מעונות היום. אנחנו בודקים את הדברים ויש לנו על מה להתריע ומה לומר. אנחנו גם עוסקים בטיפות חלב שידידי פרופסור כץ הזכיר וגם שם אנחנו עומדים בפני קשיים לא פשוטים כשיש למעשה איזשהו רצון לעשות רפורמה בתחום וגם שם להכניס את הנושא לתוך רשות אחת שנוגעת לטיפות החלב.

אנחנו רואים בחוק הזה צעד מאוד חשוב קדימה. אני לא רוצה להיכנס כאן למשא ומתן אלא רק להביע את רצוננו להיות נוכחים בגוף החדש, במועצה, כדי לתרום את הקול הייחודי שלנו כנציג של המומחיות הרפואית של בריאות הציבור שכאמור אחראית על כל התחומים החשובים האלה, תברואה במעונות יום, חקירות של התפרצויות זיהומיות ומערך טיפות החלב שזה בפני עצמו נושא חשוב ומשיק לנושא הזה. תודה.

עוד הערות?

ארגון בזכות. אני מדברת גם בשם פורום ארגונים והורים לילדים עם מוגבלות. שתי הערות. בסעיף 1, מטרת החוק, וזה בהמשך לדברים של נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כשאנחנו מדברים על ילדים עם צרכים מיוחדים, אנחנו מדברים על ילדים שצריכים להיכנס כמו כל הילדים למערכת, בין אם זה במערכת המעונות ובין אם זה במערכת החינוך. אנחנו התרגלנו לשפה שונה של שילוב, כאילו שהילדים הללו לא צריכים להיות שם ואנחנו מנסים לשלב אותם. אבל נקודת המוצא צריכה להיות שונה, שהם ילדים ככל הילדים אלא מה, וזה אני חושבת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאוד מאוד הדגיש, כדי שהילדים יוכלו להיקלט ככל הילדים, חלקם צריכים הנגשות ולכן יש משמעות מאוד מאוד גדולה לאותן התאמות שבעצם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, זה תחום המומחיות שלה.

מכאן, גם להערה של רויטל שנציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאוד חשוב שיהיה חלק מהמועצה, וגם לסעיף 1 במטרת החוק, אני חושבת שראוי לכתוב שמטרתו של חוק זה לקדם את הטיפול בילדים בגיל הרך, להבטיח מתן תנאים נאותים וסביבה טיפולית חינוכית הולמת ומותאמת, כדי שההתאמות הללו יוכלו להיות גם במעונות וגם במערכת החינוך, כדי שילדים עם צרכים מיוחדים יוכלו ללמוד שם ככל הילדים.

הערה נוספת וזאת הערה בנוגע לתפקידי המועצה, בסעיף 4(3). אנחנו מדברים על תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לצורך איתור וזיהוי של ילדים במצבי סיכון. אני מבקשת להוסיף לאחר המלים "ולצורך הטיפול בהם" את "לרבות השתלבותם במערכות הטיפול והחינוך הכלליות". תודה רבה.

לשתי הערות האחרונות אני דווקא לא מתנגד. מבחינתי זה מקובל. התאמת כל המערכות לנגישות הנדרשת.

אני מודה לך.

את מדברת על סעיף 1, סעיף המטרה.

אנחנו טיפלנו בזה בחוק אחר, בחוק הנגישות.

אבל אם זה לא יהיה כתוב כאן, הם יראו את עצמם פטורים כמו שמשרד החינוך עד עכשיו רואה את עצמו פטור.

מותאמת או מונגשת.

רק להחליף את המילה?

לא. להוסיף את המילה מותאמת. אבל מותאמת למה?

מונגשת.

אפשר לומר מונגשת אלא אם כן זה מקובל על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. סביבה מונגשת.

בסדר.

אדוני היושב ראש, בהמשך כתוב "מילוי צרכיהם החינוכיים, החברתיים, הפיזיים והרגשיים". זה לא פיזי?

לא. אצלם פיזיים אלה שירותים נמוכים וכיורים נמוכים.

בחוק הנגישות יש את כל זה.

לא. הם פטורים. לא כולם עדיין כפופים לחוק הנגישות ועדיין יש חלקים בחוק הנגישות שלא באים לידי ביטוי.

ומונגשת. בסדר.

ההערה השנייה שלך נראתה לי חשובה מאוד.

בסעיף 4(3), בנוגע לתפקידי המועצה, להוסיף אחרי "לצורך הטיפול בהם", את "לרבות הכללתם במערכות טיפול וחינוך כלליות".

שילובם.

מה שאמרת, זה ארוך מדי. אפשר לומר "הטיפול והשילוב". להוסיף את המילה שילוב.

והכללתם.

זה המושג כיום?

כן.

בסדר. הטיפול והכללתם. להוסיף את המילה "והכללתם". היא אומרת שזה כיום מושג מקובל.

הכללתם במערכות החינוך.

כלומר, גם במעונות היום וגם במסגרות החינוך.

מה אמרת אחרי החינוך והטיפול? הכללתם?

הכללתם. במערכות החינוך הכלליות.

בסדר.

בסדר. אין לי בעיה עם זה.

אני רוצה לחזק עוד נקודה אחת. אני אחות מפקחת ארצית במשרד הבריאות. הנושא הזה של טיפות חלב. אמרתי גם בדיון הקודם. קודם כל, אני ממש מברכת על החוק. אני חושבת שכמו שהוא כתוב עכשיו, הוא באמת יותר כולל, יותר מכיל וכולי. לגבי טיפות חלב, שזה השירות האוניברסלי הראשון שפוגשים בו את כל הילדים, בשונה מכל מסגרת אחרת כי הרווחה הולכת לרווחה בקרב ילדים מסוימים והמעונות לילדים מסוימים, אבל לטיפות חלב כולם מגיעים. אני חושבת שאת הפלטפורמה הזאת שהיא הפלטפורמה הכלל ארצית, צריך לחזק כאן במסגרת המסמך הן בצורה של המלצות או בצורה של טיפול שקיים וכל מה שצריך להיות בקהילה דווקא כדי למנוע כפילויות וכדי למנוע פיתוח שירותים קיימים, לנצל את הפלטפורמות של טיפות חלב למתן הרבה מאוד שירותים כאלה בתוך טיפות חלב לילדים.

אני רוצה לחזק את זה. לא להוסיף עוד משהו אלא על משהו קיים. להכניס את זה לתוך האג'נדה די שידעו שגם שם אפשר לעשות כל מיני דברים שהמועצה תמליץ, בתוך טיפות חלב. צריך לחזק את זה.

דרך אגב, אני רוצה לשאול אותך. יש כאן עניין שאנחנו מאוד נזהרים. מה דעתך שבהגדרה של תחום הגיל הרך נוסיף אחרי "בריאות", פסיק, "רפואה מונעת". הרי בטיפות החלב אחד התפקידים המרכזיים היא רפואה מונעת.

נכון. אבל אני הייתי כותבת טיפות חלב בתור רפואה מונעת.

אבל הבעיה היא שטיפות חלב הן לא תחום עיסוק. זה תחום. לכן אני מנסה למצוא את המינוח שתופס את זה. רפואה מונעת, נדמה לי שזה הרובד המרכזי שתופס את זה.

התחנות לבריאות המשפחה בעצם בתוך המערכת.

אז רפואה מונעת כולל גם את זה.

משרד הבריאות. אני חושבת שבאמת הנושא של רפואה מונעת חשוב שייכתב כאן בלי קשר לשאלה של טיפות חלב. זה פשוט מונח שטוב שיהיה כאן.

רפואה מונעת זה משהו שמופיע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. זה לא משהו שלא קיים. מה שצריך זה לראות היכן זה נמצא - - -

זה קיים שם, אבל כאן אם אנחנו מגדירים את זה כתוב לגיל הרך.

אני לא יודע למה קושרים את שני הדברים. אני חושב שרפואה מונעת, זה מצוין.

בתוך תחום הגיל הרך?

בחוק הזה אי אפשר שלא להתייחס לנושא של טיפות חלב.

נכון. השאלה היא היכן להתייחס.

לא יודע היכן אבל צריך לשים את זה.

אני סימפתטי לזה.

נמצא את הניסוח.

אני אגיד לך בסוף הישיבה היכן אני חושבת שזה צריך להיות.

לא. אי אפשר בסוף הישיבה.

תוך כדי קריאה תאמרו לנו.

בתחום הגיל הרך החלטתם להוסיף את רפואה מונעת?

אני חושב שכן. זה אחרי בריאות, רפואה מונעת.

וטיפות חלב.

לא. טיפות חלב לא יכול להופיע. צריך למצוא מקום לכך.

טל, יש לכם איזשהו מינוח אחר לטיפות חלב?

לא. זה המינוח.

שירות מונע לילד.

תחנות לבריאות המשפחה?

גם.

השירות המונע לילד כולל טיפות חלב. אחרי סעיף (9) כסעיף נפרד, כגון הקמה וניהול של מרכז לאומי בסעיף (8), אחרי סעיף (9), המלצה לתכנית, להכניס סעיף 10.

איפה אתה קורא?

סעיף 4, תפקידי המועצה, סעיף קטן בין (9) ל-(10). להכניס שורה האומרת חיזוק השירות המונע לילד או תכנון השירות המונע לילד וחיזוקו.

הבנתי. בסדר. נמצא את המקום שם. בסדר. נמשיך ואני אחשוב תוך כדי.

אפשר לומר רפואה מונעת לרבות טיפות חלב?

זה פתרון טוב. לרבות. נתקדם ותוך כדי הקריאה אני אחשוב על זה.

בינתיים נשאר רק רפואה מונעת. אנחנו קוראים מסעיף 11.

לפני כן יש כמה שינויים שאמרנו שנכניס אותם. בסעיף 4(1) כתוב "עבור משרדי הממשלה והרשויות המקומיות". היו טענות שהועלו, בעיקר על ידי משרד החינוך, ולכן אנחנו מוחקים את המשפט הזה. משרד החינוך ביקש למחוק. להשאיר את הנוסח האומר "לקידום הטיפול בתחומי הגיל הרך שעליהם החליטה המועצה וכן המלצה על סדרי העדיפויות ליישום התכנית האמורה". זה שינוי אחד. שוב, זה לבקשת משרד החינוך.

התיקון השני.

לדעתי זה בסעיף 5(11), במקום "נציגי ארגוני הורים" לומר "נציגי הורים".

נכון. בסעיף 5(11), "כגון נציגי הורים" ולא נציגי ארגוני הורים. שוב, זאת בקשה של כמה מהחברים.

שמרית, היו עוד דברים?

לדעתי לא.

אי אפשר לשלב כאן נציגי הורים של אוכלוסיות מיוחדות?

כתוב. כתוב כאן שכל אחד מהשרים האמורים ימליץ על שני נציגי ציבור.

בין נציגי ההורים יהיה אחד שמייצג את האוכלוסיות המיוחדות.

יש שלושה נציגי ציבור שאחד מהם הוא נציג הורים. כגון. הוא לא חייב להיות. כתוב כאן "כגון נציגי הורים, נציגי עמותות וכולי".

הם מחליטים את מי הם שולחים. כל אחד מהשרים שולח שני נציגים שהם יכולים להיות נציגי הורים, נציגי עמותות וכולי. זה לאו דווקא מחייב שהם יהיו נציגי הורים או נציגי עמותות. אלה רק דוגמאות.

למה שלא נאמר כולל ייצוג להורים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים?

יהיה נציג הורים אחד ולכן זה נועל את זה.

זה יכול להיות גם נציג עמותה.

אני חושב שמה שהיינו צריכים לעשות זה - - -

כל אחד יגיד שהשני יעשה את זה.

לא. דווקא לא, כי כל שר צריך להמליץ על שניים ואז השר הממונה, שר החינוך, צריך לבחור כדי לייצג את המגוון.

הוא יבחר אחד מכל משרד שימליצו על שניים?

אפשר שאחד מנציגי משרד החינוך – הם גם הציעו – יהיה נציג.

לא. אנחנו לא נרצה.

אני חושב שלגבי נציג ההורים לילדים עם מוגבלויות – אפשר להגיד, אני לא רציתי להיכנס לזה – שאחת מוועדות המשנה תהיה בנושא הזה. זה נותן לזה עוצמה.

אתה מבטיח מראש שתהיה ועדה לנושא.

שתהיה ועדת משנה רק לנושא הזה.

או הפרדה או עצמה ואלה יהיו כאילו הדברים שלהם אבל אנחנו רוצים להיות חלק מהכלל.

מתחת למועצה יש ועדות משנה. אחת מוועדות המשנה תהיה בתחום הזה.

עדיין אנחנו חושבים שצריך להיות, אפילו החקיקה דורשת שיהיה לנו מקום וביטוי, שוויון זכויות, בתוך המועצה. לא יכול להיות שמקומנו נפקד מהמועצה.

בסעיף (11) למה שלושה נציגים? למה שלא נשים שלושה נציגים שבתוכם אחד מייצג אותם?

בסדר. אנחנו אומרים: נציגי הורים, נציגי עמותות העוסקות בגיל הרך, נציגי הורים לילדים, איך את אומרת?

נציגי הורים לילדים עם מוגבלויות או עם צרכים מיוחדים.

כגון נציגי הורים לרבות הורים לילדים עם מוגבלויות.

יכולים להיות גם ארגונים?

אני אגיד לך היכן הבעיה שלנו. יש ארגונים שהם ארגוני זכויות ויש ארגונים שהם ספקי שירות. אני לא רוצה את ספק השירות כאילו הוא מייצג אותי.

ברור. מה דעתך לומר הורים או ארגונים שעוסקים.

הורים. אני הולך על הורים.

אני חושבת שצריכים להיות הורים.

כגון נציגי הורים לרבות הורים לילדים עם מוגבלויות.

הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אפשר מוגבלויות.

כגון נציגי הורים לרבות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

אני מקריאה שוב: "שלושה נציגי ציבור שייצגו את מגוון האוכלוסייה בישראל, בעלי ידע או ניסיון רב בתחום הגיל הרך, כגון נציגי הורים לרבות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, נציגי עמותות העוסקים בגיל הרך, שכל אחד מהם ימונה לפי המלצת אחד מהשרים הבאים: שר הרווחה, שר הבריאות והשר" וההמשך כפי שכתוב.

בסדר.

עכשיו אנחנו ממשיכים להקריא מסעיף 11.

11. מינוי ממלא מקום

התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר וליתרת תקופת כהונתו.

חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חודשים או חבר המועצה שהושעה לפי סעיף 10, רשאי השר למנות לו ממלא מקום באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר ולמשך התקופה שבה נבצר מחבר המועצה למלא את תפקידו או למשך תקופת ההשעיה, לפי העניין.

12. תקופת כהונה

תקופת כהונתם של חברי המועצה, מלבד שר החינוך, תהיה ארבע שנים.

על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת כהונתו של נציג הארגונים המפעילים מעונות יום תהיה שנתיים.

13. ניגוד עניינים

חבר המועצה לא יטפל בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו. בסעיף זה "ענין אישי" ו-"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 9.

נודע לחבר המועצה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע כל כך ליושב ראש המועצה או לסגנו, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא האמור. לעניין זה "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון במסגרת עבודת המועצה.

14. תוקף פעולות

קיום המועצה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

15. סדרי עבודה

יושב ראש המועצה או סגנו יכנסו את המועצה לפחות שש פעמים בשנה קלנדרית.

המניין החוקי בישיבות המועצה הוא אחד עשר חברים, ובהם יושב אש המועצה או סגנו, וכן שלושה חברים שהם נציגי משרדי ממשלה שונים.

החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה, ובהם שלושה חברים שהם נציגי משרדי ממשלה שונים, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש המועצה, ובהיעדרו – לסגנו, קול נוסף.

המועצה תפרסם לציבור את סדר היום הצפוי של ישיבות המועצה ותפרסם לאחר הישיבות את ההחלטות שנתקבלו בה.

המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בחוק זה.

אנחנו מתנגדים לקביעה של מספר המפגשים בשנה, בסעיף קטן (א).

כמה אתם מציעים?

אנחנו מציעים שזה לא ייקבע בחקיקה. המועצה תיפגש כשהיא תחליט להיפגש.

באמת רק אתם יכולים להציע רעיון כזה.

אנחנו לא רוצים לקבוע בחקיקה את סדרי העבודה של המועצה.

צריך להיות איזשהו מינימום שהמחוקק אומר שזה המינימום הנכון.

אחרת זה מתמסמס.

למה אתם לא רוצים?:

נמצא כאן נציג משרד המשפטים?

כן.

יש התנגדות לקבוע מספר פגישות?

לא.

אם כן, אנחנו קובעים.

אבל אני חושב ששמונה זה יותר מדי.

אני מוכן להוריד לארבע.

אדוני, הם לא ישבו.

אם יש נושאים חשובים, תיקבע פגישה.

אם הם היו חשובים, לא היה צריך להקים את המועצה אלא הייתם דנים בזה עד היום. עובדה היא שעד שלא היה חוק, משרד החינוך לא לוקח אחריות על כך.

זאת אמירה לא נכונה.

זאת אמירה מאוד נכונה.

לפחות ארבע פגישות בשנה.

תודה אדוני.

16. גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה

חבר המועצה, למעט סגן יושב ראש המועצה, לא יהיה זכאי לגמול בעד חברותו במועצה אך יהיה זכאי לקבל החזר הוצאות סבירות שהוציא לצורך השתתפותו בישיבות המועצה, ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות אלו ממקור אחר.

חבר המועצה שהוא עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד באותו גוף שהוא מייצג במועצה, לא יהיה זכאי להחזר הוצאות כאמור בסעיף קטן (א).

סגן יושב ראש המועצה, יהיה זכאי לקבל שכר, לפי הוראות שיורו השר ושר האוצר.

בסעיף זה, "עובד מדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

לגבי סעיף שקראנו קודם, 15(ה), אני רוצה להוסיף: המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שנקבעו לפי חוק זה. כלומר, זה יכול להיות שהם נקבעו או בחוק הזה או בתקנות.

כן.

יש לי בקשה. לגבי הסגן שמקבל שכר, ובתנאי שלא יהיה תפקיד של מנכ"ל שמקבל שכר. אמרנו שתפקידו של סגן יושב ראש המועצה הוא כמעט התפקיד המעשי המרכזי שלו. אין מנכ"ל. לא ניתן גם סגן יושב ראש וגם מנכ"ל. זה תפקיד אחד מרכזי.

איפה אתה רוצה להגיד את זה?

להוסיף היכן שהוא. מותר לו לקבל שכר ונוסיף בתנאי שלא יהיה מנכ"ל שיקבל שכר.

זה במסגרת משרד החינוך. למה אתה רוצה לכבול את זה?

אני לא חושב שסגן צריך לקבל שכר.

זה פול טיים ג'וב.

במקום מנכ"ל.

אבל מנכ"ל זה משהו אחר. יש את מי שמנהל את האופרציה בפן הטכני ויש את הפן התכני. אלה שני דברים שונים. המנכ"ל, ממילא לא יהיה תואר מנכ"ל כי במשרד החינוך יש מנכ"ל אחד.

בסדר, אז לא יהיה מנכ"ל. אני מציין שלא יהיה תפקיד מרכזי אחר במערכת.

למה לקבוע את זה בחוק?

אתה רוצה להגביל את זה. תפקידו המרכזי יהיה למנכל את המערכת.

ואם יש מזכיר של הוועדה?

אני לא חושב שבתפקיד שיועד לנו ילכו שתי משכורות כבדות על זה.

מה זה כבדות?

לתת לסגן היושב ראש תפקיד של מנכ"ל. באוניברסיטה כאן יש מנכ"לים שהם סגני נשיאים.

יש גם כאלה שלא.

בתנאי שיש שכר מרכזי אחד. לא יותר.

אני לא מסכים. אתה לא יכול לצפות מראש מה תהיה ההתפתחות של הגוף הזה.

אז תבוא ותשנה את החוק. מה הבעיה?

מה זה לשנות אתה חוק? הרי לגוף אסור להתפתח, יש לו תפקיד שמרכז את כל ועדות המשנה, אתה לא יודע לאן זה יתפתח.

אתה רוצה שאני אמציא לך הרבה תפקידים? אין סוף.

אבל למה להגיד לא על משהו שאתה לא יודע מה יהיה?

יהיה. כי אני מכיר. אני הייתי מנכ"ל של גוף קטן ואחר כך הייתי סגן נשיא וגם מנכ"ל ולא הוסיפו לי אגורה ולא הוצאנו עוד משכורת.

אבל בגוף בו היית היו עוד בעלי תפקידים בשכר.

בסדר, אבל לא מנכ"ל.

אבל מנכ"ל לא יהיה. במשרד החינוך יש מנכ"ל.

אני לא מעביר שתי משכורות מרכזיות.

אבל מי אמר שיהיו?

למה שאני אשאיר את זה למצב שלא יהיו? אני מעדיף לבלום.

אתה יודע על כמה דברים אני יכול לכתוב שאני לא רוצה שיהיו?

תכתוב את זה. זה תפקיד מרכזי. נגדיר אותו. למה סגן צריך להיות בשכר? אני מכיר הרבה אנשים שהיו רוצים להיות סגנים של יושב ראש המועצה הזאת בשכר. למה זה צריך להיות כך?

זה פול טיים ג'וב. זאת משרה מלאה.

אז שיהיה מנכ"ל.

בסדר. ואם יהיה מזכ"ל למועצה?

זה יהיה השכר המרכזי.

הוא יהיה גם מזכ"ל, הוא גם יכתוב את הפרוטוקולים. אתה רוצה שלא יהיה מנכ"ל, אין לי בעיה כי מנכ"ל ממילא יש במשרד החינוך.

שיהיה מנכ"ל וסגן נשיא. מה הבעיה?

אתה אומר שלא יהיה עוד תפקיד שקוראים לו מנכ"ל. אין לי שום בעיה.

לא. אני אומר שלא יהיה עוד שכר עבור מנכ"ל.

ברגע שכתבת שלא יהיה עוד שכר, נגמר הסיפור. המועצה הזאת, אופרציה של איש אחד והיתר יקוששו מזכירות ממשרד החינוך.

למה אתה קושר את זה למזכירות? מזכירות יקבלו, או מזכירים.

אני באמת לא מבין.

אני אומר שלא צריך שתי משכורות גבוהות.

אבל מי אמר משכורות גבוהות? אני לא מבין את העניין. יש כאן ציון של משכורת אחת בלבד שהיא מפורשת. כל דבר אחר יעבור את הפרוצדורה שצריך במשרד החינוך ובנציבות, אם צריך.

ואם ימצאו סגן נשיא שהוא מוכן להתנדב, תיתן לו שכר בכוח?

הוא תמיד יכול לוותר על השכר.

אז תגיד שיש תפקיד אחד שיהיה מרכזי בשכר מלא. או סגן נשיא או מנכ"ל. מה שתחליט.

זה מה שכתוב כאן. כתוב בסעיף 16, חבר מועצה, למעט סגן יושב ראש המועצה, לא יהיה זכאי לגמול בעד חברותו במועצה.

זה חבר מועצה. זה ברור.

בסעיף קטן (ג) כתוב "סגן ושב ראש המועצה, יהיה זכאי לקבל שכר, לפי הוראות שיורו השר ושר האוצר".

זה כל מה שכתוב כאן. לא כתוב שיהיה עוד משהו.

לא יהיה משהו.

מה חילוקי הדעות? אני אכריע.

תחליט.

תסביר לי.

אני לא חושב שסגן היושב ראש יקבל שכר ואחר כך יבוא מנכ"ל ויקבל גם הוא שכר. אני חושב שצריך להיות תפקיד מרכזי אחד.

אפשר להגיד שהוא מנהל המועצה. כתבנו את זה בזמנו.

בסדר. תחשוב. נתקדם.

כרגע זה נשאר כמו שזה?

עוד לא החלטנו. עוד לא סגרנו.

צריך לכתוב חבר המועצה, לרבות סגן ראש המועצה.

נתקדם.

חבר הכנסת טרכטנברג ביקש למחוק את הנושא של ועדת איתור בסעיף 5(1). אותו אחד שימונה לסגן יושב ראש, הוא לא ימונה בהתאם להחלטת ועדת איתור.

איך הוא ימונה?

זאת הייתה הבקשה של משרד החינוך שהתקבלה על ידי חבר הכנסת טרכטנברג.

איך הוא ימונה?

הוא ימונה על ידי שר החינוך.

הכול זה שר החינוך? היושב ראש, הסגן, שני נציגים ועוד נציג. בואו נעשה את זה ועדת חינוך וגמרנו. אתם נותנים לבן אדם אחד שמונה נציגים.

אני הצעתי את ועדת האיתור.

זאת הייתה הערה שלנו למחוק את ועדת האיתור. שר החינוך, כמו שהוא ימנה את החברים האחרים, לא צריך את ועדת האיתור.

מישהו יקבל שכר בלי ועדת איתור על פי החלטה אישית שלו? אתם מכירים ג'וב כזה?

לא. רוצים לייצר.

יש עוד תפקידים דומים.

איפה?

גם על ועדת האיתור עצמה אנחנו בוכים שבסוף עושים קומבינות ומביאים את מי שרוצים. עכשיו לעשות את זה עוד יותר גרוע? מה הרעיון כאן? לא מבין. אחרי כן בעוד חמש שנים ניפגש ויגידו שהוועדה לא מקצועית ולא עשתה כלום.

בשירות המדינה יש לוועדה הגדרה מאוד מדויקת. מקימים ועדת איתור. איך אפשר לבוא ולהחליט על הכול?

אני חייב להגיד שאתה מאוד סבלני שאתה אומר את זה. אותי זה מעצבן.

זה מרגיז שיש בכלל הצעה.

איך אתה לא מתרגז?

זה מרגיז. תאמין לי שהעצבים המרוקאים שלי מתעוררים יותר מדי בזמן האחרון. כאן אני אומר שזה נראה לי אבסורד. איך אפשר ששר יבוא ויגיד שהוא ימנה אנשים בשכר ויעשה זאת לבד? דבר כזה לא מאפשר נוהל תקין מינימלי. אתם באים עם הצעה, אבל תנו את העצות הנכונות גם לשרים שלכם. בינינו, אני לא בטוח שהוא הציע את זה. אני בעד להשאיר את זה כמו שזה.

אני יכולה לחזור למשרד ולברר.

אנחנו משאירים את זה.

לפעמים העוזרים רוצים להראות לשר שהם דואגים לו יותר ממה שהוא חושב.

זכותם. אין לי טענות לעובדים.

אבל בזה אנחנו דופקים אחרים. הרבה אחרים. פוגעים בהרבה אחרים.

נמשיך.

מה סגרנו לגבי 16, לגבי הסגן?

נגיע לזה בהמשך.

18. ועדת שרים לענייני הגיל הרך

בממשלה תפעל ועדת שרים לענייני הגיל הרך שחבריה יהיו: שר החינוך והוא יהיה יושב ראש הוועדה, שר הבריאות, שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר האוצר, שר הפנים ושר הכלכלה והתעשייה (בחוק זה – ועדת השרים לענייני הגיל הרך או ועדת השרים).

מתי הוספנו כאן שר הפנים?

למה שר הפנים?

הוא אחד מהשרים. אתם רוצים לריב? אני רוצה רביזיה. אני לא רוצה שתדונו עכשיו בכלל. אין הצעת חוק ולא מצביעים. אני כבר שעתיים כאן מתעסק בארבעה סעיפים. אני הולך לוועדה אחרת. להתראות. זה לא נורמלי.

מה קרה?

אני הקראתי שר הפנים.

שאלו למה שר הפנים. סתם בגלל שזה אריה דרעי. מה דעתך? את יכולה לענות לפרוטוקול.

אני מנועה מלענות.

למה לא שר הפנים?

אני שואלת.

היא סתם שאלה, בלי סיבה.

אני יכול לתת לכם סיבה. ראשית, כי הוא מחזיק את התקנים של הרשויות המקומיות.

עכשיו אני ארגיש שעשו לי טובה.

החוק הזה אמור לחזור לוועדת שרים והוא יכול להיקבר שם.

ועדת השרים לענייני הגיל הרך תתכנס לפחות פעמיים בשנה, מתוכן פעם אחת לפחות במועד סמוך לדיוני הממשלה לגבי הצעת חוק התקציב השנתי.

יש לי הערה.

בבקשה. משרד החינוך מתנגד.

כן. אנחנו מתנגדים לקביעת מועדים לגבי כינוס ועדת שרים לגיל הרך, לקביעה של פעמיים בשנה. שוב, מדובר בוועדת שרים, מדובר בשרים שיושבים שם והם ידעו להתכנס ואין צורך בחקיקה שתקבע את המועדים ואת תכיפות הכינוס.

הם ידעו לא להתכנס.

אתה רוצה להוריד את זה ולומר לפחות פעם בשנה?

אני חושב שלפחות פעם בשנה ואת זה צריך להגיד. אני שכחתי את המספר, אבל יש כמה עשרות ועדות שרים לכל מיני עניינים שלא מתכנסות אף פעם. אם לא ייאמר שלפחות פעם אחת בשנה היא תתכנס, בהינתן שאנחנו נותנים סמכות לוועדת השרים, הם יכולים בעצם על ידי אי התכנסות לשתק לגמרי את הפעולה של המועצה. לכן זה מתבקש. אם לא, אנחנו עושים צחוק מהעניין עצמו.

משרד הבריאות. דיברנו בישיבה הקודמת על כך שיש קצת קושי עם זה שבוועדת השרים בסופו של דבר משרדים שונים יכולים לכפות על משרד מסוים, על מי שבסמכותו ובאחריותו כי בסופו של דבר השר נמצא בוועדת השרים במיעוט. עלה איזשהו רעיון לקבוע איזשהו רוב מיוחד וזה רעיון שדווקא התקבל בשמחה ובאופן מאוד חיובי בתוך משרד הבריאות. אני רואה שזה לא מופיע כאן. כן חשוב לנו שבוועדת השרים, דווקא בגלל שאנחנו מדברים על זה שההצעה הזאת צריכה להוביל לשיתופי פעולה וליישומים בשטח, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו משרדים שונים שאין להם נגיעה לנושא – סתם ניקח כדוגמה את הנושא של טיפות חלב כמשהו מאוד מקצועי שמאוד קל להדגים באמצעותו – ובסוף ייכפו עלינו כל מיני הסדרים שאנחנו לא מעוניינים בהם או חושבים שצריך לעשות דברים באופן שונה.

אבל זה בסעיף הבא. בסעיף של התכנית הרב שנתית. שם נדון על זה.

בסדר, כי כאן זה לא נמצא.

בסעיף הבא.

מה אנחנו מסכמים על כינוס ועדת שרים?

אני חושב שהמינימום הוא פעם בשנה. אם לא נכתוב את זה, לפחות פעם אחת, כל העסק הולך לאיבוד.

אני חושב שפעם בשנה זה מעט מדי. אם באמת רוצים שהם יהיו מונחים בנושא. פעם בשנה, זה לבוא לפרוטוקול, לרשום שהיינו והלכנו. זה לא רציני.

אני הבנתי את העניין הזה של המועצה עת דיברנו על שש ושמונה פעמים. בסדר, כי זה כאילו להתערב, אבל למה יש קושי עם הכינוס של ועדת השרים?

אותן טעמים. לא לקבוע לממשלה לוחות זמנים בחקיקה.

אמר לנו כרגע משרד המשפטים שהוא לא רואה בעיה עם זה.

יש הבדל בין המועצה לבין ועדת שרים.

אני שואל לגבי ועדת שרים.

בדרך כלל לא נהוג לקבוע לממשלה לוחות זמנים לעבודה וזה נכון, אבל אין מניעה משפטית גם לקבוע.

אלה לא לוחות זמנים.

הם יכולים לשבת ולהחליט שמתפזרים.

אין מניעה משפטית. אני חוזרת למשרד החינוך עם ההערות של הוועדה.

אנחנו ממליצים לא יותר מפעמיים בשנה.

לא פחות מפעמיים בשנה. ירצו להתכנס יותר, יתכנסו.

עד פעמיים בשנה.

לפחות פעם אחת חייבים להגיד.

הנוסח נשאר כפי שהוא?

כן.

שוב, אנחנו לא מתערבים. אפשר להתכנס ולהתפזר אבל זה מינימום של רצינות.

אנחנו באמת לא מתערבים, לא כמו שביבי אומר שהוא לא מתערב.

ועדת השרים תקיים דיון בתכנית הלאומית הרב שנתית שעליה המליצה המועצה, ותאשר אותה בשינויים שעליהם תורה. התקציב שייועד בכל שנה למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית, ייקבע בחוק התקציב השנתי במסגרת ההקצאה לתחום הפעולה תקציב למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך, בסעיף תקציב משרד החינוך, אלא אם כן קבעה ועדת השרים אחרת. המועצה תהיה מופקדת על ביצוע התקציב המוקצה לתחום הפעולה, תקציב למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך.

אני חושב שכאן זה המקום להערה שנאמרה קודם. כאן אפשר לדבר על רוב מיוחס לאישור התכנית הרב שנתית. נראה לי שזה המקום.

לכל הפחות אם יש תכנית שנוגעת למשרד מסוים שמיועדת לביצוע למשרד מסוים, כדאי שהשר של אותו משרד יתמוך בה.

תכנית כוללת. כמה חברים יש בוועדה הזאת?

שישה חברים.

אפשר להגיד שני שלישים כי זה ארבעה מתוך שישה.

אם אפשר, הצעה קצת אחרת. אני לא חוזרת לגבי ההערה שנאמרה לגבי ועדת השרים, אבל נראה שיותר נכון שאם בתכנית הלאומית יש תקציבים שמיועדים לפרופסיות ספציפיות של משרדי הממשלה, הם לכתחילה יהיו בתקציב שלהם ולא בתקציב של משרד החינוך כי אחרת יהיה מאוד קשה לתפעל את זה.

כבר דיברנו על זה.

זה לא קשור להתנגדות הכללית. ההתנגדות הכללית רשומה אבל אני מדברת עכשיו בלי קשר להתנגדות הכללית. אם התכנית הלאומית לדוגמה מורכבת מחלקים שהם קשורים למעונות, טיפות חלב, רווחה וכולי, וכבר מראש יודעים שזאת התכנית, שזה לא יוקצה לתקציב משרד החינוך ואז יועבר למשרדים כי זה יסרבל מאוד.

בשם מי את מדברת?

בשם משרד הכלכלה כרגע או המשרד הממונה על מעונות היום שזה כנראה יותר מדויק במצב הנוכחי. לא משנה איזה שר, כי זאת עדיין אותה בקשה.

אלא אם כן קבעה ועדת שרים אחרת.

נכון. אלא אם כן קבעה ועדת שרים אחרת. הנקודה היא שכל התקציבים, הרי למועצה אין יכולת ביצועית כלשהי. לכן כל התקציבים בסופו של דבר יועברו למישהו אחר, למשרד זה או אחר.

לא מבקשים להקים קופה שתהיה במשרד החינוך.

אנחנו מכירים את העניינים.

אבל אגף התקציבים לא יאשר את זה. זה כמו התכנית הלאומית לילדים בסיכון שמיד זה הולך למשרד הרלוונטי.

נכון. לגבי ההערה. אני מציע שב-18(ג) ייאמר ש"ועדת השרים תקיים דיון בתכנית הלאומית הרב שנתית שעליה המליצה המועצה, ותאשר אותה ברוב של שני שלישים לפחות בשינויים שעליהם תורה".

ברוב של שני שלישים מחברי הוועדה או ברוב של שני שלישים של אלה שמשתתפים בהצבעה?

של חברי הוועדה.

של חברי הוועדה. כרגע אם כל השרים נוכחים, ממילא צריך שיהיה רוב.

למה לא מהנוכחים?

זאת בעיה.

רוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה?

שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה.

כן. שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה.

ואם יהיו ארבעה משתתפים?

אז שלושה.

שני שלישים משלושה הם שניים. עדיין אלה שניים ואחד ויש שם רוב רגיל. אם יש שישה, אין מחלוקת בין שני הנוסחים.

אם לא נכתוב שום דבר, המשמעות היא שאפשר להעביר את זה גם ברוב רגיל. אם את כותבת שני שלישים, זה אומר שאת לא יכולה להעביר ברוב רגיל.

אם יש שלושה נציגים, ממילא צריך רוב של שני שלישים כדי להעביר את זה. גם אם יש שישה נציגים, צריך ממילא שני שלישים כדי להעביר את זה.

מה זה קוורום? אם אחרי חצי שעה אלה שישה או כמה שיגיעו?

אלה רק שישה.

האם שישה כל הזמן?

טל, מה את מציעה?

אני לא יודעת לתת את הנוסחה. אני רק אומרת שמה שחשוב לנו בסוף זה שלא יהיה מצב שבו משרד ממשלתי שצריך ליישם את התכנית, ייכפה עליו לעשות משהו שהוא לא חושב שהוא צריך לעשות.

אולי רוב רגיל בהסכמת המשרד הרלוונטי.

אלא אם כן נקבע שצריך רוב של כל השישה.

נכון. זה הקונצנזוס.

זאת המשמעות של מה שאת אומרת.

קונצנזוס, זה אומר וטו, בפרט של משרד הפנים.

ההצעה שלי היא שיהיו שני שלישים מחברי הוועדה.

שני שלישים מחברי הוועדה. בסדר.

אין לי בעיה. שני שלישים מחברי הוועדה, זה בסדר. ארבעה מתוך שישה.

יתר הסעיף נשאר כפי שהוא.

יש לנו קושי עם זה שהמועצה תהיה מופקדת על ביצוע התקציב כאשר מי שבסוף מופקד על הביצוע זה משרד החינוך. אנחנו כן היינו רוצים שיהיה כתוב שמשרד החינוך יהיה מופקד ולא המועצה תהיה מופקדת.

מי מעביר את הכסף למשרדים?

אני מציע שפשוט נמחק את המשפט, החל מ"המועצה".

מה הוא אומר?

שמשרד הפנים יהיה מופקד על הביצוע של התקציב.

אבל אז זה אומר שזה עובר ישירות לתקציב משרד החינוך.

ממילא זה עובר לתקציב משרד החינוך. משרד החינוך הוא זה שיחלק את הכספים.

הוא יעביר למשרד הבריאות?

כן.

בואו נעשה סדר. מה שכתוב כרגע, התקציב שיועד בכל שנה למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית ייקבע בחוק התקציב השנתי במסגרת הקצאה לתחום פעולה, תקציב למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך בסעיף תקציב משרד החינוך, אלא אם כן ועדת השרים תקבע אחרת.

זה אומר שהכול הולך לתקציב של משרד החינוך.

לא. יש סעיף תקציב שנקרא מימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך.

סעיף תקציב משרד החינוך.

זה יושב בתוך משרד החינוך.

זה קצת יותר חמור מאשר המועצה היא זאת שתחלק את הכסף.

מי שמבצע את זה, זה משרד החינוך שמממש את זה.

הם יודעים לעשות את זה, כמו שעושים במשרד הרווחה.

בסוף זה משרד החינוך. חשב משרד החינוך.

הבעיה היא לא שמשרד החינוך לוקח את הכסף אלא שהוא לא יוציא אותו. צריך לפקח על כך שהוא כן יוציא את הכסף.

שיהיה ברור. התקציב לא יועבר למשרד החינוך והוא יעשה את החלוקה. הרעיון הוא שוועדת השרים תאשר את התקציב והוא יחולק על ידי האוצר למשרדים הרלוונטיים. זה לא אומר שזה עובר דרך קופה נוספת שהיא מעבירה.

יש כאן סעיף תקציבי שנקרא מימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך. זה סעיף תקציבי. הוא לא יכול לשבת בשום מקום אלא הוא יושב בתקציב של משרד החינוך אבל הוא סעיף תקציבי נפרד. אתה לא צריך להיכנס למכניקה של החלוקה, הם יודעים לעשות את זה. העניין הוא מבחינת האחריות על הביצוע של התקציב הזה. על זה אנחנו מדברים. מה שאפשר אולי לכתוב זה שהמועצה תהיה מופקדת על ביצוע התקציב באמצעות משרד החינוך או משהו כזה למרות שגם זה לא טוב.

הצענו את זה במשרד ולא אהבו את זה אצלנו. חשבו שיש עם זה קושי.

לדעתי המשפט האחרון רק יכול לסבך. ראשית, מי שמעביר בסופו של דבר, זאת ועדת הכספים, כדי להעביר מתחום פעולה אחד לסעיף אחר. אם רוצים להעביר עכשיו מהחינוך למשרד הבריאות, זה בכל מקרה צריך לעבור דרך ועדת הכספים. גם אנחנו לא מעבירים את זה. שנית, מי שמופקד על ביצוע, זאת החשבות של המשרד. כלומר, המונח הזה של מופקד, אני לא חושב שזה מוסיף כאן משהו אלא יכול רק לסבך.

אני מסכים אתך ולכן אמרתי שמראש המשרד צריך להעביר ישירות למשרד הרלוונטי. למה לעשות עוד תחנת ביניים?

אין בעיה עם זה שזה יושב בתחום הפעולה. זה לא אומר שמשרד החינוך יכול לקחת את הכסף ולעשות אתו מה שהוא רוצה. זה צריך לעבור את ועדת הכספים. זה תחום פעולה נפרד.

אם מראש מודיעים על החלוקה?

אני מבין שכל המטרה של ועדת השרים היא לקבוע.

החלוקה תהיה בוועדת השרים שתחליט על חלוקה והכסף יעבור בלי תחנת ביניים. למה עושים כאן תחנה נוספת?

הבעיה היא הפוכה. הבעיה היא שאם אין סעיף תקציבי שהמועצה יש לה SAY לגביו, בעצם מה שיקרה זה שבסוף משרד האוצר ינהל משא ומתן נפרד.

תשאיר את זה בידיים של האוצר. זה יותר מהיר מאשר להעביר דרך משרד החינוך. תחליט מה שאתה רוצה. אני אומר לך מניסיון שלי שמעבירים ישירות.

הבעיה היא איך מנהלים את המשא ומתן לזה. לא הדינמיקה.

שר החינוך מנהל משא ומתן.

בסוף מה שיקרה זה שיבוא האוצר ויגיד למשרד החינוך - - -

תעשה מה שאתה חושב. מה שנוח לך.

זה לא עניין של נוח.

לפי דעתי למועצה כן צריך להיות פיקוח כי מהניסיון שלנו בנציבות הבעיה היא כאשר אין ניצול תקציב. זאת אומרת, מקבלים תקציב ולא מוציאים אותו לצרכים הנכונים.

ברור שזה במועצה. שם יש את האדם שיקבל משכורת.

אני פיזיותרפיסטית ואני כאן נציגת העמותה להתפתחות הילד ושיקומו. אני רוצה לדבר בהקשר הזה על ילדים שנקראים ילדים סומטיים שהם ילדים עם מוגבלויות כרוניות והם מקבלים טיפול עד גיל 18.

אבל זה לא לנקודה הזאת.

זה כן קשור לתקציב. הרבה מהילדים נמצאים במסגרות חינוך והתקציבים לטיפול בהם מועברים למשרד הבריאות והם בעצם נחסכים ולא מקבלים את הטיפולים שהם אמורים לקבל.

תודה רבה. את רק מחזקת את הדברים.

אני חושבת שדווקא להעביר את התקציב הזה למשרד החינוך, מבחינתנו, ולתת להם את שעות הטיפול שמגיעות להם והן לא מנוצלות במשרד החינוך, מבחינתנו זה הדבר הכי טוב.

מנו, אני מציע שתשאיר את זה ואנשי האוצר יכתיבו לך.

מרכז השלטון המקומי. לנו לא אכפת אם התקציב ישב פיזית במועצה או ישב פיזית באוצר. אנחנו לא ניכנס לדיונים כאלה. לנו חשוב מאוד שלא יחייבו את הרשויות המקומיות לפעול בטרם שוריין תקציב מתאים לביצוע.

מקובל. זה מובן מאליו.

הלוואי שזה היה. ניסיון החיים מראה על מצ'ינג.

כך אין מעליות לבתי ספר כי אומרים שאנחנו נשלם לך אחר כך והרשות נמצאת בלי הכסף למעלית.

נמשיך.

אבל לא פתרנו את הסיפור. במקום לומר שהמועצה תהיה מופקדת, אפשר להגיד תפקח על ביצוע התקציב המוקצה לפעילות.

זה מה שאמרנו. האחריות על הביצוע היא של משרד החינוך והמערכת והמועצה מפקחת על זה.

בסדר.

המועצה תפקח.

תפקח בתחום הפעילות.

הנוסח שכרגע כתוב כאן, המשמעות שלו היא שהתקציב כן מגיע לסעיף הזה של המועצה במשרד החינוך אלא אם כן ועדת שרים החליטה שהיא מעבירה אותו ישירות לתקציב משרד אחר.

נכון. בסדר גמור. בנוסף לכך, לא תהיה מופקדת אלא תפקח.

סעיף קטן (ג) כפי שהוא. שני השינויים הם: ברוב של שני שלישים מחברי ועדת השרים, והשינוי השני הוא שהמועצה תפקח.

כן.

19. מרכז מידע לאומי למידע ולמחקר בתחום הגיל הרך

אני מבינה שכאן רציתם לעשות שינויים.

אני חושב שהגזמנו בזמן. אם אנחנו לא מוכנים, לא נסיים את החוק היום.

המועצה תקים ותנהל מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום הגיל הרך (להלן – מרכז מידע) שמטרותיו הפעלת מערך לאיסוף מידע ולעיבוד נתונים בתחום האמור, והעמדתו לרשות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

מרכז המידע יאסוף וירכז נתונים רלוונטיים לעבודת המועצה, שאינם מזוהים אישית, יפעל לעיבודם הסטטיסטי וניתוחם, וכן ירכז מידע ומחקרים רלוונטיים לתחום הגיל הרך. כן יקדם מרכז המידע עריכת מחקרים, השוואות בין-לאומיות וניתוח מגמות בתחום הגיל הרך.

מרכז המידע יבחן נתונים ומידע שבידי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, במגמה להביא לשימוש במונחים אחידים על ידי הגופים האמורים, בתחומי הגיל הרך.

ריכוז ואיסוף מידע ומחקר בתחום החינוך ייעשו בתיאום עם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך שבמשרד החינוך.

20. דוח שנתי

המועצה תכין מדי שנה דוח שנתי המסכם את פעילותה ואת החלטותיה בשנה החולפת, את עיקר הממצאים של מרכז המידע, את התכנית הלאומית הרב שנתית המעודכנת שהוכנה על ידה בתחום הגיל הרך, ואת היישום של התכנית הרב שנתית במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות.

הדוח השנתי יוגש לראש הממשלה, לוועדת השרים וליושב ראש הכנסת לא יאוחר מה-31 במרץ בכל שנה לגבי השנה שחלפה.

הכנסת או ועדה מוועדות הכנסת שתחום הגיל הרך נמצא בתחום סמכויותיה ושקבעה ועדת הכנסת תקיים דיון בדוח השנתי שהוגש ליושב ראש הכנסת.

ועדת השרים לענייני הגיל הרך תקיים דיון בדין וחשבון השנתי לאחר הגשתו.

21. תקציב לפעילות המועצה

התקציב השנתי של המועצה למימון פעולותיה והוצאותיה לפי הוראות חוק זה, למעט תקציב למימוש התכנית הלאומית הרב שנתית לגיל הרך כאמור בסעיף 18(ג), ייקבע במסגרת ההקצאה לתחום הפעולה – המועצה לגיל הרך, בסעיף תקציב משרד החינוך, בחוק התקציב השנתי.

בסעיף זה ובסעיף 18 -

"חוק התקציב השנתי" – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

"תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי.

זה צריך להיות כהגדרתם בחוק יסודות התקציב. אנחנו נבדוק היכן נמצאת ההגדרה הזאת. אני חושבת שההגדרה נמצאת בחוק יסודות התקציב, אבל נבדוק.

22. ביצוע

שר החינוך ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

כאן יש שני נושאים שלהבנתי נשארו – טיפות חלב וסגן יושב ראש המועצה.

סעיף 5. שני נציגי שר הפנים שאחד מהם ראש רשות מקומית או סגנו שימונו לפי המלצת שר הפנים.

מקובל?

כן.

זה במקום (7) ו-(8)?

כן. אני מניחה שבמקום (7).

בסעיף קטן (11) רצינו להוסיף נציג ציבור נוסף שהוא נציג המרכז לשלטון מקומי שימונה בהמלצת שר הפנים.

ב-(7) את רוצה במקום נציג אחד של משרד הפנים, שני נציגים.

ובמקום נציג הרשויות המקומיות, נציג המרכז לשלטון מקומי שימונה בהמלצת שר הפנים.

אני הצעתי שיהיה עוד נציג. אני לא מבין מה מפריע לשר הפנים שיהיה נציג של השלטון המקומי.

הוא לא גוף סטטוטורי.

נציגי מעונות יום הם גוף סטטוטורי? מה זה משנה? יש הרבה נציגים שהם לא סטטוטוריים. נציג ארגונים המפעילים מעונות יום, זה גוף סטטוטורי?

אבל יש את משרד הפנים שהוא הגוף השלטוני.

אם לשלטון המקומי יש זכות קיום כלשהי, הוא משחק תפקיד מאוד מרכזי. יש שם כיום ממונה על החינוך ובפרט לגיל הרך. מה מפריע לכם שהיא תהיה?

לכן היא תהיה כנציגת ציבור.

נציגת ציבור זה משהו אחר. אני מבין ששר הפנים רוצה עוד נציגות ואנחנו מסכימים לזה. אני לא מבין למה שר הפנים צריך להטיל וטו על פונקציה כל כך חשובה. מה זה הדבר הזה? אני מבין להגדיל את הכוח, אבל לא להוריד את הראש למישהו אחר.

לא על חשבון מישהו אחר.

השלטון המקומי, אלא אם כן יש איזו תקלה חמורה בתקשורת בין משרד הפנים לבין השלטון המקומי, זה גוף שמשחק תפקיד מאוד מרכזי.

שר הפנים ימנה ראש רשות מקומית שזה ייצוג של השלטון המקומי.

לא. בישראל יש גוף שנקרא מרכז השלטון המקומי. הוא גוף קיים, חשוב, משחק תפקיד.

ממומן על ידי מפעל הפיס.

יש לו פונקציות מאוד חשובות. למה צריך להגיד לא? להוסיף, בבקשה. היה צריך להגיד יופי, יש עוד נציג אחד. להטיל וטו? זה חסר לנו שעכשיו אלה יטילו וטו על אלה ואלה יטילו וטו על אלה.

נכון. אז הפוליטיקה משתלטת.

זאת אפילו לא פוליטיקה. אני לא מבין את זה. עם כל הכבוד, אני מקבל שיש עוד נציג.

מה הסיכום שלך?

אני חושב שמוסיפים ב-(7) משאירים את (8) כמו שהוא.

שני נציגים של משרד הפנים.

אני לא הסכמתי עם זה. אם שר הפנים רוצה להטיל וטו על הקמת המועצה לגיל הרך שנוגעת לציבורים הגדולים שהוא מייצג רק כי הוא רוצה להטיל וטו על השלטון המקומי, בוא נראה אותו.

הסיכום הוא כזה. שני נציגים למשרד הפנים והנציג של השלטון המקומי ימונה על ידי השלטון המקומי.

כמו שכתוב.

(8) נשאר כפי שהוא אבל ב-(7) אלה שני נציגים של משרד הפנים שהם בעלי זיקה לתחום הגיל הרך?

לא. שני נציגים שימונו על ידי שר הפנים.

שאחד מהם ראש רשות מקומית.

לא. שימנה את מי שהוא רוצה ומרכז השלטון המקומי ימנה את נציגו בהתייעצות עם המועצות האזוריות.

לא יהיה מצב שיהיו שני נציגים של משרד הפנים מתוך המשרד כי אין למשרד הפנים שום נגיעה לגיל הרך כשלעצמו. נציג אחד של משרד הפנים, כן, נציג שני של שר הפנים שהוא ימנה מתוך ראשי הרשויות המקומיות או סגנו, בסדר גמור. אלה אנשים שיש להם נגיעה ישירה לגיל הרך. ושר הפנים אומר שאתה תייצג אותי. נהדר. אבל לא שני נציגים של המשרד.

לא, לא בהכרח של המשרד.

משיקולים שלו ימנה ראש עיר.

יכול להיות שמשיקולים שלו לא ימנה ראש עיר.

דווקא ימנה.

ואז זה לא בסדר, כי יש איזה חוסר הלימה בין מה שאנחנו מייצרים כאן לבין הדבר הזה. למה משרד האוצר לא מבקש שני נציגים שלו? כי במשרד האוצר, חוץ מהעניין התקציבי, אין משמעות ואין מומחיות לגיל הרך, חוץ מזה שהם צעירים ויש להם ילדים קטנים.

אני אומר שנוסיף ל-(7) עוד נציג של משרד הפנים שיהיה ראש רשות מקומית או סגנו.

לאור הפתק שקיבלתי, אני מציע שנצביע על החוק כמו שהוא. אני רוצה לסגור את הישיבה. קשה לי להיות עבריין בכנסת.

אנחנו נצביע על החוק כמו שהוא כי ממילא יהיו הרבה מאוד הסתייגויות כי אחרת החוק ייפול וייפול מהר.

אני לא עושה הצבעה היום.

אני רוצה להודות לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50.