פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 295

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, י"ח בתמוז התשע"ו (24 ביולי 2016), שעה 15:30
סדר היום
הודעת ראש הממשלה על דחיה בסגירת רשות השידור ובפתיחת תאגיד השידור הציבורי
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן

דב חנין

יוסי יונה

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

נורית קורן
חברי הכנסת
רוברט אילטוב

קארין אלהרר

יגאל גואטה

אילן גילאון

חיים ילין

קסניה סבטלובה

נחמן שי

עופר שלח
מוזמנים:
שלמה פילבר - מנכ"ל, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה, משרד התקשורת

אמיר לוי - הממונה על אגף תקציבים, משרד האוצר

שירה גרינברג - סגנית ממונה על התקציבים, משרד האוצר

דניאל דושניצקי - מנהל תחום חקיקה ומדיניות, התנועה למען איכות השלטון בישראל

תומר נאור - מנהל מחלקת ליטיגציה, התנועה למען איכות השלטון בישראל

תומר דרור - יועץ לסגן ראש העיר, עיריית ירושלים

אודי בן דרור - משנה למנכ"ל, הרשות לפיתוח ירושלים

גיל עומר - יו"ר המועצה, תאגיד השידור הישראלי

אלדד קובלנץ - מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי ומנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, תאגיד השידור הישראלי

אלגרה אמדו - מנהלת רדיו רק"ע, תאגיד השידור הישראלי

עומר בן רובי - מנהל רשת ב, תאגיד השידור הישראלי

יובל גנור - מנהל רשת ג, תאגיד השידור הישראלי

אביגדור דנן - יועץ משפטי, תאגיד השידור הישראלי

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים, תאגיד השידור הישראלי

קרן הראל- הררי - יועצת בכירה למנכ"ל, תאגיד השידור הישראלי

אלעד טנא - סמנכ"ל דיגיטל, תאגיד השידור הישראלי

משה מורד - מנהל 88FM, תאגיד השידור הישראלי

גילי שם טוב - דוברת, תאגיד השידור הישראלי

שלומית אברהם - סמנכ"לית חדשות, תאגיד השידור הישראלי

יאיר שרקי - כתב פוליטי של התאגיד החדש, תאגיד השידור הישראלי

אורית מסילתי - חברת מועצה, תאגיד השידור הישראלי

מישל קרמרמן דקל - חברת המועצה, תאגיד השידור הישראלי

קובי מנורה - התקבל לעבוד בתאגיד, תאגיד השידור הישראלי

דלית שטאובר - חברת מועצה, תאגיד השידור הישראלי

אורלי גרטי סרוסי - חברת מועצה, תאגיד השידור הישראלי

אבינועם רוזנבאום - יועץ מנכ"ל, משרד התקשורת

דוד האן - האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האפוטרופוס הכללי

בנצי פיגלסון - עוזר ראשי לאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האפוטרופוס הכללי

ברי בר ציון - המנהל המיוחד, רשות השידור

שמעון אלקבץ - עורך ראשי ומנהל קול ישראל, רשות השידור

אלי בבא - מנהל הטלוויזיה, רשות השידור

לינדה בר - דוברת, רשות השידור

רונית בראון קניס - משנה למנכ"ל משאבי אנוש, רשות השידור

משה ליזמי - יו"ר ועד עובדי אגף הגביה, רשות השידור

רונן ששון - יו"ר ועד הנדסה רדיו, רשות השידור

דדי מרקוביץ' - אומבודסמן, רשות השידור

מרסיה צוגמן - יועצת משפטית, רשות השידור

איילה עמיר - רלשי"ת מנהל קול ישראל, רשות השידור

משה שגב - יו"ר ועד הנדסה ערוץ 1, רשות השידור- ועדי עובדים

אברהם פילו - ועד מח"ר, רשות השידור- ועדי עובדים

מירי עדרי - יור ועד משולב, רשות השידור- ועדי עובדים

רפי יששכר - חבר ועד מנהלי, רשות השידור- ועדי עובדים

ליאור יצחקי - חבר ועד הנדסה טלויזיה, רשות השידור- ועדי עובדים

שלמה אברהם - ועד משולב טלויזיה, רשות השידור- ועדי עובדים

יצחק יושע - יו"ר ועד עיתונאים רדיו ת"א, רשות השידור- ועדי עובדים

יוסף שרם - ועד טכנאים, רשות השידור- ועדי עובדים

רן אפרתי - ועד טכנאים, רשות השידור- ועדי עובדים

תמנה עורב - יו"ר ועד מח"ר, רשות השידור- ועדי עובדים

משה זמיר - נציג העובדים רשת מורשת, רשות השידור- ועדי עובדים

זיקי יעקבי - ועד עתונות הפקה, רשות השידור- ועדי עובדים

אדיסו וובה - ועד הנדסה, רשות השידור- ועדי עובדים

אורי קינג - חבר ועד עובדים, אגף הגבייה, רשות השידור- ועדי עובדים

אבי ניסנקורן - יו"ר ההסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה

דורון קרני - מזכיר ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

מוטי אברהם - יו"ר הסתדרות ההנדסאים מחוז ירושלים, ההסתדרות הכללית החדשה

דורון אדר - מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

אייל ברגר - מנהל מחוז ירושלים בהסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

מאיה עזרן - רכזת מינהלית, ההסתדרות הכללית החדשה

יצחק שטיינר - יו"ר הנדסאים וטכנאים, ההסתדרות הכללית החדשה

שי בירן - מנכ"ל אגף הכלכלה, ההסתדרות הכללית החדשה

איריס ורדי - ראש הלשכה המשפטית, ההסתדרות הכללית החדשה

יניב לוי - דובר, ההסתדרות הכללית החדשה

רועי יעקב - מתאם בין הכנסת להסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה

מיה אלתרמן - ראש אגף הפנסיה, ההסתדרות הכללית החדשה

אלי יריב - נציג ההסתדרות בכנסת, ההסתדרות הכללית החדשה

דוד גלנוס - יו"ר איגוד האומנים והאנרגיה בהסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה

אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, ארגוני יוצרים ומבצעים

יסמין קיני - חברת ועד מנהל, פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים

יריב הורוביץ - יו"ר איגוד הבמאים והתסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

יונתן שקדי - מנכ"ל איגוד העורכים, ארגוני יוצרים ומבצעים

חגית רייכל - אחראית קידום היצירה המקורית, איגוד הבמאים והתסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

ענת אסולין - יושב ראש שותף, מפיקי קולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

אסף אמיר - חבר בהנהלת איגוד הפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים

ליאורה קמינצקי - חברת הנהלה, איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

אבי סתת - מנכ"ל אקט- איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

איתי לנדסברג-נבו - חבר האגודה, אגודת העיתונאים

מאיר קליין - חבר הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים

אפרת שושני - חברת הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים

רותם אברוצקי - יו"ר, אגודת העיתונאים תל אביב

ענת באלינט - אחראית תחום חופש הביטוי, ארגון העיתונאים

אלינור דוידוב - חבר מזכירות, ארגון העיתונאים

חגי מטר - חבר מזכירות, ארגון העיתונאים

דרור פויר - חבר מזכירות, ארגון העיתונאים

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים, ארגון העיתונאים

תהילה שוורץ אלטשולר - חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מוטי רוזנבלום - מנכ"ל, מועצת העיתונות

יורי קגנוביץ' - מנכ"ל ערוץ 9, ערוץ 9

עופר גולן - דובר, ערוץ 9

מוסטפא אבו ראס - במאי, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

זאב צ'ריסקי - ועד טכנאים, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

לילך גבאי-שזר - עורכת, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

נורית אליהו - מלבישה, רשות השידור

פקדה אבבה - פעיל, המשמר החברתי

אריה לוי - פעיל, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר

מרב תורג'מן
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם

הודעת ראש הממשלה על דחיה בסגירת רשות השידור ובפתיחת תאגיד השידור הציבורי
היו"ר איתן כבל
שלום לכולם, אני מבקש להתחיל את הדיון. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, חברתי קארין אלהרר, אדוני יושב-ראש ראש ההסתדרות, חברי אבי ניסנקורן, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.

פנה אלי מנכ"ל התאגיד. זו איננה הפעם הראשונה שהוא מקבל איומים. יש עובדים שפשוט מאיימים עליו. אני לא רוצה שנהפוך את זה לעניין של צחוק או דברים מהסוג הזה. אני רואה את זה בחומרה רבה. אני מבין את הקושי ואת המצוקה של ציבור העובדים. אדוני המנכ"ל, יש לך את כל הכלים על פי החוק לבצע את כל אשר אתה חושב לנכון.

אני רוצה להזכיר על מה אנחנו מתכנסים כאן. לפני כחצי שנה הגענו לעסוק בוועדת הכלכלה בשאלה של יציאתו לדרך של התאגיד. חלק מהחברים כאן היו חברים מאוד פעילים. היה תהליך מאוד לא פשוט. פנה יושב-ראש ההסתדרות, פנו ראשי התאגיד, פניתי אני בבקשה שמועד השידורים יהיה ב-1 לינואר 2018. לא ביקשנו, התחננו. מנכ"ל התאגיד הציג כאן בצורה מאוד ברורה את הקשיים שהוא יכול ויימצא בהם. יתירה מכך, הבנתי שהמועד של המעבר מהרשות לתאגיד נופל על ראש השנה ושבת. הוצאתי את נציג האוצר, הוצאתי את המנכ"ל. לא ביקשתי, התחננתי. שאלתי איך מפטרים אנשים בתוך תקופת החגים, בשבת. אמרו לי במשרד האוצר ובמשרד התקשורת שיום אחד אני לא אקבל. חזרנו לכאן. הוועדה הנכבדה הזאת קיבלה את הטענה, בראש וראשונה של האוצר ושל שר התקשורת, דרך מנכ"ל משרד התקשורת, ידידי מומו פילבר, שהעלות שתושת על קופת המדינה היא בסדרי גודל בלתי נסבלים - למעלה מ-500 מיליון שקל.
דוד ביטן (הליכוד)
זה לא נכון.
היו"ר איתן כבל
אני מביא דברים שהיו כאן. אפשר לא להסכים. אפשר לדון אחר כך בכל מה שאדוני רוצה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
האוצר השתתף בכל הישיבות. האוצר שיקר לאורך כל הדרך?
היו"ר איתן כבל
כל מי שהשתתף בדיונים, אם מי שבעד התאגיד, מי שנגד התאגיד, לא יכול לחלוק עד לרגע זה על מילה אחת ממה שאמרתי. אפשר להסכים, אפשר לא להסכים, אבל אי אפשר להגיד שהדברים אשר אמרתי עד לרגע זה הם דברים שאינם אמת בסלע. אני לא קובע או עוסק בעמדות, בדעות, אני עוסק בנתונים כפי שהוצגו בפנינו. היה ויכוח מאוד קשה. אני רוצה להזכיר לחברים הנכבדים, על הסעיף הזה כמעט התפוצץ כל העניין, יותר מאשר על העניין של העובדים. מהרגע שהשתכנעה הוועדה, בלחץ של משרד האוצר ושל משרד התקשורת, יצאנו לדרך. היו הישגים מאוד גדולים. הצלחנו להעלות את מספר העובדים מ-700 ל-900. אדוני יושב-ראש ההסתדרות, הישג לא פשוט. הצלחנו להעלות את המספר מ-25% ל-51%, שזה הישג גדול מאוד. אי אפשר להקל ראש בזה. יצאנו לדרך. ידענו שיוצאים לדרך קשה, לא פשוטה, אבל יצאנו לדרך. אפילו לפני שבועיים, שלושה קיימנו כאן דיון מעקב בעקבות תלונות לא פשוטות של עובדים לגבי אופן ההתנהגות. היה כאן דיון לא קל. אני מוחל על כבודי כי לא כבודי כאן חשוב. אם יש רצון ללכת למהלך כזה, אי אפשר ללכת למהלך כזה בלי שהגורמים המקצועיים, שזה יושב-ראש התאגיד ומנכ"ל התאגיד, אינם חלק מההסכמות או מאי ההסכמות. אני לא ביקשתי שעכשיו יהיה כאן דין ודברים ורק אם הם מסכימים מדברים איתם. לא. הם גורמי המקצוע, הם האנשים האמונים. מדובר בבניית התאגיד הכי משוכלל שנעשה עד היום, יעידו כאן אנשי המקצוע. היו שותפים לאורך כל הדרך אנשים טובים. אף אחד לא התייעץ איתם, אף אחד לא אמר להם דבר. הם מתארגנים ל-1 באוקטובר, הכל כפי שפורסם. אני רוצה להזכיר, לא נאמר שב-1 לאוקטובר יהיו שידורים, נאמר כאן שייעשה הכל כדי להגיע. למרות הקשיים והבעיות אנשי משרדי הממשלה לא הותירו להם שום אפשרות אחרת.

אינני יודע אם בסופו של עניין יהיה שידור ציבורי, תאגיד או רשות שידור. אם נמשיך כך, לא יהיה לא זה, לא זה ולא זה. דבר אחד אני יכול לומר לגבי החוק, את הפרי הקטן הראשון שלו הוא כבר השיג במובן זה שהוא כבר היום חומה בצורה בפנינו. דרך אגב, מי שהרס את רשות השידור זה כל מי שהיה לו חלק, אם מימין ואם משמאל. אף אחד לא יכול לבוא ולרחוץ בניקיון כפיו. יש חברים מהמפלגה שלי שהיו שותפים להרס בל יתואר בתוך הרשות.
נחמן שי (המחנה הציוני)
מה מטרת הישיבה?
היו"ר איתן כבל
המטרה היא לנסות להגיע להסכמות בין כל המערכות.
נחמן שי (המחנה הציוני)
בין חברי הכנסת, או שבין כל המערכות המקצועיות?
היו"ר איתן כבל
בין כל המערכות המקצועיות. תפקידנו לעסוק, ללבן את אשר קרה בימים האחרונים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני חושבת שהדיון הזה הוא חשוב. הוא בעיקר חשוב כדי שנגיע לפתרון הרבה יותר טוב מזה שהוצע. זו הפעם החמישית שבה אנחנו מבקשים עוד הארכה. האויב הטוב ביותר של הטוב מאוד הוא המצוין. תמיד אפשר להשתפר, תמיד אפשר עוד תכניות, תמיד אפשר לעשות עוד דברים. בטוח שאם יהיה יותר זמן אז יהיה יותר, אבל צריך להתחיל מאיפה שהוא. כשיש התחייבות של המנכ"ל שיהיה לוח שידורים ויהיה עם מה למלא את המסך, אין שום סיבה לדחות את הדברים, במיוחד כשיש עובדים שמוטלים על כף המאזנים, שעזבו מקומות עבודה כדי להתגייס לתאגיד החדש. אין מישהו שדואג יותר או דואג פחות. העובדה היא שיש עובדים, גם מתוך הרשות וגם חדשים, שלא יודעים מה קורה איתם. צריך להתחיל להפעיל את זה. נחקק החוק. יכולה להתקבל החלטה בממשלת ישראל שחוזרים אחורה, שמבטלים את החוק, אבל לא עושים את זה. עושים את זה כל פעם במנות קטנות - עוד אורכה, עוד אורכה, עוד דחייה, עוד מינוי מועצה. אני מבטיחה לכם ששום דבר לא יקרה באורכה הזאת. תמיד תימצא סיבה חדשה למה לא להפעיל את התאגיד. אני רואה את זה מאז הבחירות האחרונות. תמיד הייתה סיבה. אורכה של חצי שנה עולה 250 מיליון שקל. שמעתי את שר האוצר אומר שלא יהיה. פתאום אני שומעת על פשרה של חצי שנה. העיקר ביטלנו את האגרה.

אני חושבת שלא צריך לתת עוד אורכה, צריך לתת למנכ"ל ולאנשי המקצוע להחליט. אם הם ירצו עוד אורכה, הם אחראים לתאגיד הזה. איתן, בנינו את החומה הסינית. למה הממשלה צריכה להתערב? ממתי שר התקשורת צריך להיות מעורב בשידור ציבורי? הוא אחראי רק כחותמת גומי. אמרנו שהוא יהיה חותמת גומי, הוא לא יהיה יותר מזה. אם מישהו חושב שהוא צריך להיות משהו אחר, תגידו את זה. זאת לא הייתה כוונת המחוקק. אני מציעה לא לתת אורכה. אם המועצה והמנכ"ל ירצו אורכה נוספת, שיבקשו, נתכנס כאן, אנחנו יודעים לחוקק שינויים.
יעקב פרי (יש עתיד)
נקרע הלב של כולנו לראות את המחזות הקשים האלה. אני מאמין בכנות שהם לא רק קורעי לב, הם באמת כנים. היינו עדים בכל מהלך דיוני ועדת הכלכלה, לפחות אלה שהשתתפתי בהם, למאבק הציבורי, להתנגדויות. אני יודע שהקביעות של הוועדה לא היו או אינן לרוחם של חלק מהנוכחים כאן. אפשר להבין את זה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולחבריי פה, הודעת הדחייה של ניסנקורן וביבי היא לא דחייה, היא ביטול. שתקום הממשלה ותגיד: אנחנו מבקשים לבטל את הסיפור הזה. נקבל, לא נקבל, נמחה, נבקר, נצעק. חלק אולי גם יהיו לא מרוצים. ראש ממשלת ישראל פועל לילות כימים להריסת כל חלקה טובה בעיתונות החופשית, פועל להשתקת כל גוף שמעז להביע ביקורת. הוא תוחב את ידיו לעולם התקשורת באופן כפייתי ואנטי דמוקרטי. כעת הוא מבקש להביא לחורבן השידור הציבורי הקיים והעתידי. אם מישהו יסביר לנו שזה לא ככה, ואני יודע שיהיו כאלה שיסבירו, הוא איננו דובר אמת.
דוד ביטן (הליכוד)
זה לא ככה.
יעקב פרי (יש עתיד)
אני יודע שאצלך זה לא ככה. אני חושב שחלק גדול מהנוכחים פה לא יסכימו איתך. אנחנו כולנו קיווינו פה שבסופו של דבר יקום תאגיד שידור ציבורי נקי עד כמה שאפשר מאינטרסים פוליטיים צרים. דנו בוועדה הזאת אין ספור דיונים בהתחלת מועד השידורים. הייתם אתם אלה שביקשתם דחייה. בפעם האחרונה שהשתתפתי בדיון בוועדת הכלכלה אמרתם שאם לא יהיה לכם לוח שידורים, אתם תקרינו שקופית. אני התרשמתי שראשי התאגיד מתכוונים למה שהם אומרים, שהם יעשו כמיטב יכולתם - אני יודע עד כמה זה קשה - לעמוד בלוח הזמנים שנכפה עליהם על ידי השולחן הזה, על ידי הוועדה הזאת.

אני לא יודע אם נקבל את הצעת חברתי קארין אלהרר לעמוד על כך שזה יתחיל ב-1 לאוקטובר, אבל אני חושב שחובתה של הוועדה הזאת לראות את המצוקות, שחלק מהן ראינו פה לפני דקות ספורות, לראות את הקשיים של התאגיד, למצוא איזו שהיא פשרה שתאפשר לתאגיד לקום ולשידור הציבורי להיות שידור ציבורי שכולנו מקווים שלפחות פניו יהיו חלק מתקופתנו.
היו"ר איתן כבל
תודה לחבר הכנסת יעקב פרי, שגם היה שותף מלא לכל הדיונים.
גיל עומר
אכן ישבנו פה לפני שבועיים, שלושה. אמרתי אז שעם כל הקושי אנחנו נערכים כפי שהחוק מחייב. התאגיד הוא גוף שנמצא בימים אלה בעיצומה של עשייה אינטנסיבית לקראת הקמת כלי תקשורת עצמאי, פלורליסטי, חדשני, איכותי שאתם - זו לא יוזמה שלי או של אלדד – המחוקקים, שמייצגים את האינטרס הציבורי, שלחתם אותנו להקים. אנחנו לא אנשים שמפטרים אנשים. להיפך, אנחנו אנשים שלוקחים אנשים. לא אנחנו החלטנו לפטר אנשים. הדברים האלה צריכים להיאמר. אתם כמחוקקים שלחתם אותנו להקים את הגוף הזה. אנשי התאגיד והמנכ"ל אלדד קובלנץ עושים עבודה מדהימה, מקצועית, משובחת. הם פועלים כמו סטארט אפ. 20 שעות ביממה אנשים עובדים, אם לא יותר, עם מיטב הכוחות של התקשורת הישראלית. התאגיד גייס עד היום לא מעט אנשים, באמת את מיטב האנשים מהעיתונות הכתובה והמשודרת. הוא גייס כוחות חדשים וכוחות ותיקים. אנחנו פועלים לילות כימים כדי שבאמת יקום הגוף המקצועי הזה והאיכותי שאתם ראיתם לנגד עיניכם. אותם אנשים שאנחנו מגייסים בחודשים האחרונים, חלקם עזבו מקום עבודה כדי לקחת חלק במיזם הציבורי הזה שהם יודעים שמאחוריו עומד חוק ועומדת כנסת ישראל. אלה עובדים שיש לנו חובה מוסרית כלפיהם.

אני אומר בצורה הכי ברורה, יש לי הערכה מאוד גדולה לאנשים המקצועיים ברשות השידור. יש שם אנשים נהדרים. הם ימצאו את מקומם בתאגיד. יש כאלה שכבר חתומים, יש כאלה שיהיו חתומים. מצד שני, אנחנו לא נסכים לצרף אנשים מטעמים לא מקצועיים ולא ענייניים. אם יש ניסיונות כאלה, אתם בחוק קבעתם שאנחנו צריכים לעצור אותם. את הניסיונות האלה אנחנו נדחה. אני אומר על דעת אלדד וגם על דעתי כאיש מקצוע וכיו"ר המועצה, יש לנו הערכה גדולה מאוד לאנשים האלה.

הנושא של ירושלים נדון כרגע בבג"ץ. אנחנו נעשה את מה שבג"ץ ינחה אותנו, חד וחלק. כמובן שאנחנו אזרחים שומרי חוק. אנחנו נהיה ערוכים ביום התחילה לשדר את שידורי הרדיו, כולל קול ישראל, מירושלים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
הם תמיד היו שם. לא חשבתם לרגע להוציא אותם. ברדיו אין בעיה.
גיל עומר
התאגיד יפעל במועד שתקבעו. אתם המחוקק, לכן אתם תקבעו. עמדתי כיו"ר המועצה שאמורה לפקח ולבקר את התאגיד היא כזו שאנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שתטילו עלינו. לוחות הזמנים האלה חייבים להיות קצרים. כששאלתם בפעם הקודמת אם נעמוד ב-30 בספטמבר, אמרתי שכן. אנחנו חושבים שהתאריך צריך להיות מוקדם ככל שניתן, מאחר והדבר הכי גרוע לכלי תקשורת זה חוסר ודאות רגולטורית.
היו"ר איתן כבל
זה כבר היה.
גיל עומר
אמרנו שנעמוד בתאריך שקבע החוק. אנחנו אומרים את זה גם כרגע. במידה ויוחלט לשנות מסיבה כזאת או אחרת - אנחנו מודאגים מהסיבות האלו - גם התאריך הזה צריך להיות קרוב ככל הניתן.
היו"ר איתן כבל
מנכ"ל משרד התקשורת, אני אבקש ממך להציג את המדיניות של שר התקשורת בעניין הזה.
שלמה פילבר
ראש הממשלה אמר בפתיחת ישיבת הממשלה את הדברים באופן מאוד ברור. 3,4 ימים אנחנו שומעים פה בליץ תקשורתי אין סופי שרק מסביר מה הוא רוצה לעשות. הוא יודע לדבר בשפה מאוד ברורה ומאוד חדה. הוא אמר את הדברים. אל"ף, אף אחד לא הולך לסגור את התאגיד. זה נאמר. ראש הממשלה גם נימק ואמר מה הוא היה עושה אם הוא היה רוצה לסגור את התאגיד. בי"ת, אף אחד לא מטיל ספק בכישרונם, במוטיבציה, ביכולות של אנשי התאגיד. אני חושב שבסוף יקימו תאגיד לתפארת. גם בעניין הזה אין חולק. השאלה היחידה על סדר היום היא שאלת המוכנות. במוכנות יש פה יותר מידי עמימות. אפשר עכשיו לתת דקלרציות. אני הייתי זה שבא לראש הממשלה לפני הדיון שהיה בכנסת בשבוע שעבר ואמרתי לו, תדע לך, נושא התאגיד בעייתי, בעוד חודשיים וחצי אתה מחשיך את המסך של השידור הציבורי אחרי 80 שנה, ושולח 700 איש הביתה. אמרתי לו שאני לא יודע להגיד כמנכ"ל משרד שבודק את הדברים ועוקב אחריהם אם באמת יש אלטרנטיבה ראויה, שלמה, מוכנה. אני יותר מפעם אחת, אם בפורום כזה או בפורום אחר, שאלתי בצורה הכי חדה, הכי פשוטה והכי ברורה אם יהיה או לא יהיה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
שמענו את יואב קיש אומר ברדיו שיושבי ראש התאגיד הם אלה שביקשו את האורכה. זה נכון?
מיקי רוזנטל
בהתחלה.
שלמה פילבר
אני כבר שנה נמצא פה בוועדה. אני חושב שאין פקיד ציבור שיותר ממני נלחם פה בוועדה בשביל שהתאגיד הזה יקום. אני לא צריך חיזוקים מאף אחד. כמו שקיבלתי אז את אותן צעקות על זה שאנחנו הורסים את השידור הציבורי, כך היום אני מקבל את הכל מהצד השני. בסוף אני צריך לתת המלצות.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
זה אותו צד. כל הזמן רציתם להרוס את השידור הציבורי.
שלמה פילבר
זה לא אותו צד. זה אותם עיתונאים שישבו ברשות השידור. כשקידמתי את נושא התאגיד, הם צעקו שאנחנו הורסים את השידור הציבורי, עכשיו כשהם כבר התקבלו לתאגיד, הם אומרים את זה מהצד השני.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה לא סותר.
שלמה פילבר
ראש הממשלה, שהוא שר התקשורת, צריך לקבל החלטה. זאת החלטה מיניסטריאלית. אני לא יכול להגיד היום בצורה מלאה ומוחלטת שהתאגיד הזה מוכן ושאם הוא מכבה את המסך יש לו אלטרנטיבה. זה מה שאמרתי. על סמך זה הוא ביקש ליזום את תזכיר החקיקה שמאריך. הייתה שאלה מה כותבים בתאריך, האם עוד פעם חצי שנה, הרי היינו בסרט הזה. בחצי השנה הקודמת התחננתי לאנשי התאגיד שיעשו רדיו תחילה, שיפצלו ויעשו מדורג, שייקחו במיקור חוץ את חטיבת החדשות של הערוץ הראשון לתקופה שהם לא יכולים. את כל הדברים האלה הם התחילו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
לעולם לא יהיה מיקור חוץ של חדשות.
שלמה פילבר
לא של חדשות. עד לפני 10 ימים התאריך היחיד שקיבלתי מהתאגיד היה ה-1.8, לכן אמרנו שנשים את התאריך הזה. אמרנו שאם הוא יהיה מוכן קודם, אנחנו נפתח את התאגיד קודם. בימים האחרונים, או בשעות האחרונות יש כל הזמן מגעים בין התאגיד למשרד האוצר ובינינו כדי לקבוע תאריך שהוא באמת אמיתי, תאריך שבו תהיה מוכנות, לא פתאום שתקפוץ משום מקום הודעה שהכל מוכן. ברגע שזה יהיה לשביעות רצון כל הצדדים, אני מאמין שאנחנו נביא הצעה.
היו"ר איתן כבל
אם הייתם מביאים לוועדה איזה סוג של הסכמה, האמן לי שאף אחד מאיתנו לא היה חולק. למה לא באתם בדברים עם ראשי התאגיד, עם ראשי האוצר? כל המהומה הזאת הייתה נחסכת.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
את המהומה הזאת הם צריכים, בדיוק את אי הוודאות הזאת הם צריכים.
שלמה פילבר
עם מנכ"ל התאגיד דיברתי יותר מפעם אחת.
מיקי רוזנטל
מנכ"ל התאגיד מניד את ראשו בשלילה.
שלמה פילבר
כמו שאמרתי, היו דיבורים. הדברים לא נאמרו בצורה מאוד חדה, אבל התהייה, הבעיה והחשש ממה שיהיה ב-1 לאוקטובר נידון בשיחות ביני ובין מנכ"ל התאגיד, על אחת כמה וכמה מהרגע שהתקבלה החלטת הבג"ץ האחרונה שמכריחה את התאגיד – לא קיבלתי על זה תשובות מוחלטות - לשנות את ההיערכות שלו אחרי שהוא נערך במקום x.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אתם אפשרתם את ההתנהלות הזאת של המעבר למודיעין. למה לא באו ועזרו להם? למה לא לבוא ולעזור להם?
שלמה פילבר
אני ידעתי על חוות הדעת של אבי ליכט אחרי שנכתבה, אחרי שכבר נחתם זיכרון דברים במודיעין. לפני כן לא הייתי מעורב באף פגישה במשרד המשפטים. משרד המשפטים לא יידע אותנו. יתירה מזאת, ביקשתי מהתאגיד לפני שנה להיכנס למתקני רשות השידור. אנחנו מדברים על תאגיד עצמאי. אין לי סמכות עליו, אני יכול רק להמליץ או להציע. ראש הממשלה כשר אחראי אמר על במת הכנסת את התהייה שלו לפני שבוע. הוא בא ואמר שהדברים לא מתכנסים, שצריך לבדוק את הנושא. מהרגע הזה התחילה קקופוניה תקשורתית. אני לא אחראי עליה. אנחנו כמשרד מגישים תזכיר חקיקה. הפצנו תזכיר חקיקה על דחייה של יום התחילה ועל תאריך. באנו בדברים עם המשרדים ועם כל הגופים. זה מה שאנחנו עושים כרגע.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אמרת שהסמכות המקצועית בידי שר התקשורת. לפי מיטב הבנתי, המחוקק הוא הסמכות. למה לא באתם בדין ודברים עם המחוקק לפני שהכרזתם על השנה וחצי? האם כבודו מאשים את המנכ"ל בשקרים?
שלמה פילבר
לא, אנחנו חברים טובים, אנחנו עושים עבודה טובה ביחד.
אמיר לוי
אנחנו במשרד האוצר רוצים שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר. מבחינתנו היה רצוי שהוא יעלה ב-1 באוקטובר כמו שסיכמנו, כמו שחתמנו עם יו"ר ההסתדרות ועם מנכ"ל משרד התקשורת בחודש מרץ. על בסיס זה אתם כוועדה אישרתם את התיקון לחוק.

אני רוצה להגיד מבחינת החשיבות של הרפורמה הזאת. אני חושב שהוועדה דנה בזה המון המון זמן. הגיע הזמן לשים את זה מאחורינו. התאגיד קיבל תקציב משמעותי כדי להיערך. כל דחייה כזאת תעלה הרבה יותר כסף.
עיסאווי פריג' (מרצ)
בכמה מדובר?
אמיר לוי
השורה התחתונה שלנו היא שאנחנו רוצים שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר, היה רצוי ב-1 באוקטובר כמו שהחוק המקורי קובע. לא באתי ואמרתי את דעתי שלא על בסיס תהליך ארוך שעשינו. ב-27 במרץ חתמנו על תיקון להסכם. מי שחתום עליו זה התאגיד, מנכ"ל משרד התקשורת, יו"ר ההסתדרות ואני. עשינו שם לא מעט תיקונים, הכל מתוך מטרה לשמור על העובדים, לאפשר להם קליטה בתאגיד החדש. החוק קובע מינימום של 25% מעבר מעובדי רשות השידור לתאגיד. בהסכם קבענו, אחרי מו"מ עם ההסתדרות, שזה יהיה 51%. קבענו שעובדים שעוברים לתאגיד החדש יקבלו מענקי פיצויים, רק אז יעברו לשכר של התאגיד החדש. הלכנו לקראת העובדים כדי שלא יאבדו את מה שהם צברו במשך השנים. דחינו את המועד ל-1 באוקטובר. נכון, המועד הזה לא היה מושלם מנקודת המבט של התאגיד שרצה לעלות עם משהו מושלם וגם לא היה מושלם מנקודת המבט של אחרים, אבל בחיים צריך לפעמים לחתוך כדי שדברים יקרו. כמו שחברת הכנסת אלהרר אמרה, זה היה אחרי דחייה, זה לא החוק המקורי. אני חושב שאתם כוועדה הגעתם למסקנה ש-1 באוקטובר זה תאריך טוב.

אחד הדברים הכי משמעותיים שאנחנו מייצגים בשיח שמתקיים כאן זה את העלויות של דחייה. עשינו אומדן של דחייה. אני מתייחס רק לצד העלויות, אני לא מתייחס לנושאים שיו"ר התאגיד העלה, כמו הקושי בגיוס עובדים. אם אני לוקח את זה בצורה יחסית שמרנית, כולל מתן אפשרות לרשות שידור לקחת כסף שמיועד לתאגיד שזו לא כוונת המחוקק - -
היו"ר איתן כבל
זו לא רק לא כוונת המחוקק, זה להעמיד עוד פעם את המצב - -
אמיר לוי
העלות הזאת, כולל עמידה במחויבויות של מתן 20 מיליון שקל הפקות מקור שצריך לעמוד בה ואף אחד לא יסכים לשנות את זה, היא כ-550 מיליון שקלים ל-15 חודשים. זה סכום מאוד מאוד גבוה. אנחנו נמצאים ערב אישורו של תקציב. זה מה שקורה אם זה יידחה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
מה עלות הדחייה?
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
מה העלות של הפיצויים לכל אותם אנשים שיש איתם חוזה?
אמיר לוי
אנחנו לוקחים בחשבון את החזקת רשות השידור הקיימת, אנחנו לוקחים בחשבון עלויות מינימאליות של החזקת התאגיד, בעיקר עובדים, תפעול ודברים כאלה, אנחנו לוקחים בחשבון עלות של אותם 220 הפקות ועלויות פרישה של עובדים נוספים. יש גיל מזכה בהסכם בינינו לבין ההסתדרות. אם דוחים בשנה ורבע, תהיה קבוצת גיל נוספת שנכנסת. אם לוקחים את כל העלויות האלו לשנה ורבע, מדובר על כ-550 מיליון שקלים.

אנחנו מנהלים כרגע תהליך, מו"מ, דיאלוג, אני לא יודע באיזו מילה טובה לבחור, יחד עם משרד התקשורת והתאגיד. אנחנו לא מתכוונים לחזור עם המלצה לשרים בלי שזה יהיה מקובל עלינו ומקובל על התאגיד. כמו שאמרתי בתחילת הדברים שלי, המטרה שלנו היא שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר. היינו שמחים שזה יקרה ב-1 באוקטובר. אם זה לא יקרה ב-1 אוקטובר, אנחנו רוצים שזה יקרה מאוד מאוד מהר. מבחינתנו זה ייעשה בשיתוף מלא של התאגיד. אנחנו רוצים לשמור על המבנה של החוק הקיים הזה. הדיאלוג המשולש הזה מתקיים מיום חמישי. אנחנו נחזור אליך על-מנת לעדכן אותך כיו"ר הוועדה שאמור לטפל בזה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
לא תהיה פגיעה בעובדים?
אמיר לוי
הקפדנו עד עכשיו לשמור על כל מה שחתמנו עם העובדים. אנחנו נמשיך להקפיד. חשוב שהפתיחה של התאגיד תקרה, שהרשות הקיימת תיסגר. אם לא, אין מה לדבר. בהינתן זה שהולכים על סגירה של הרשות ופתיחה של התאגיד, אנחנו לא נפגע בשום דבר שהתחייבנו כלפי העובדים. מהצד שלנו לא הפרנו וגם לא נפר.
אבי ניסנקורן
כל מה שקורה בנוגע לתאגיד ולרשות השידור זה איזה שהוא מורה נבוכים איך לא עושים רפורמה. אני אזכיר פה לכולם שהיינו ברפורמה מוסכמת עם ההסתדרות, עם משרד האוצר כבר לפני מספר שנים ברשות השידור. מי שהפר את הרפורמה המוסכמת הזאת ברגל גסה זה היה צד המדינה. לא רק זה, הם הלכו ועשו את הרפורמה לא בוועדת הכלכלה. הם הקימו ועדה מיוחדת בשביל לעקוף את ועדת הכלכלה. הם עשו דיונים מזורזים. בדיונים האלה צד העובדים היה אחרון בתור. מה זאת אומרת לבוא ולהגיד שמתוך 1600 עובדים רק 160 עובדים ייקלטו? זה החוק שקארין אלהרר העבירה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה לא נכון.
אבי ניסנקורן
בזמן לוחמה, כשאני כיו"ר ההסתדרות באתי ואמרתי שלא יהיו שום עיצומים, שלא יהיה שום צעד ארגוני בצד הלוחמה, דנו יומם ולילה בוועדה מיוחדת. אמרו: אנחנו נעביר בוועדה המיוחדת חוק. בחוק הזה באו ואמרו שייקלטו כ-25% מהעובדים לפחות. 180 עובדים מתוך 1600 זה לעג לרש. זאת הוועדה שמדברים עליה.

התאגיד הזה הוקם בצורה לא רצינית. הוועדה המיוחדת הוקמה בצורה מזורזת, בצורה לחוצה, בצורה של דיונים אינטנסיביים. אותה ועדה מיוחדת שקבעה 750 איש לא ידעה מה היא אומרת. היום מנכ"ל התאגיד אומר שהוא צריך 915. מדובר באותה ועדה שקבעה 25% ובכך ביזתה את העובדים. זאת אותה ועדה שקבעה מועדים שהם לא מועדים ריאליים. אני חושב שזה היה יום עצוב לכנסת ישראל שהעבירה את החוק כפי שהעבירה - בוועדה מיוחדת, בתקופת לוחמה, תוך התעלמות מהעובדים, תוך ניצול העובדה שההסתדרות לא יכולה לעשות צעדים ארגוניים בתקופה הזאת ולוקחת על עצמה אחריות. החוק שנחקק בצורה לא נכונה דרש דחייה ועוד דחייה ועוד דחייה כי אי אפשר היה להיערך אליו. צריך היה להיערך לזה בצורה רצינית. אם אתה הורס משהו, לפחות תבנה משהו כמו שצריך.

לפני 4 חודשים בא מנכ"ל התאגיד, שאני חושב שכולנו מכבדים את המקצועיות שלו, ואמר: בשביל להיערך כמו שצריך אני צריך את ינואר 2018. התאריך ינואר 2018 זה לא תאריך שהגיתי במוחי הקודח או שלמה פילבר הגה אותו במוחו הקודח, זה היה התאריך שמנכ"ל התאגיד אמר שהוא צריך. האילוצים ששמו עליו לא להסכים לינואר 2018 היו אילוצים לא עניינים. היו אילוצים תקציביים, שזה בסדר, אבל גם היו אילוצים אחרים שהם לא מקצועיים. במקצועיות הוא אמר ינואר 2018. לפני שבועיים בא מנכ"ל התאגיד ואמר: חוץ מלקעקע 2018 על הזרוע, עשיתי את הכל שיהיה 2018. אין לי מושג מה יעלה באוקטובר. זה היה לפני שבועיים, חברים. זה לא נאמר לפני 5 חודשים, שנה או שנתיים, זה לפני שבועיים. כל מי שיושב פה בחדר מתעלם מעובדות. אם מנכ"ל התאגיד אומר את זה לפני שבועיים, זאת לא אמת לאמיתה? הוא אמר את זה לפני שבועיים. אנחנו פה בסיטואציה שמי שילד אותה זה מי שעשה את אותה ועדה מיוחדת. אנחנו בסיטואציה שיש פה תאגיד שצריך לקום. התאגיד יקום, כי אנחנו בסיטואציה של אל-חזור. יש פה סיטואציה שצריך להגן על היוצרים. אני מסכים עם מה שאמיר אמר. על היוצרים צריך להגן במלאכת האיזונים. אני לא מבין איך אתה סופרים פעמיים את ה-220, הרי ה-220 בכל מקרה יוצאים.
שלמה פילבר
דו"ח הוועדה אמר שהשנה יוציאו רק 90.
אבי ניסנקורן
יש פה 1200 עובדים. אני את העבודה שלי אעשה גם אם ילכו נגדי כל אמצעי התקשורת, כל חברי הכנסת או כל גורמי השלטון. אני צריך לעשות את האמת שלי, כשהאמת שלי היא שאני מגן על נציגי העובדים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
למה לא אמרת את זה אז?
היו"ר איתן כבל
הדברים נאמרו על ידי אבי פעם אחר פעם. בסוף היינו צריכים לקבל החלטה כי הממשלה כפתה עלינו לקבל את ההחלטה.
אבי ניסנקורן
אני עקבי לכל אורך הדרך. יש פה מלאכת איזונים שצריכים לעשות. צריכים לעשות אותה בצורה ישרה. התאגיד שיקום צריך להיות תאגיד מקצועי, לא פוליטי.
דוד ביטן (הליכוד)
אל תהיה בטוח.
מיקי רוזנטל
יצא המרצע מהשק.
דוד ביטן (הליכוד)
זאת עמדתי.
אבי ניסנקורן
יש פה מלאכת איזונים שצריכים לעשות אותה בצורה אמיתית. התאגיד צריך לקום ולהיות תאגיד עצמאי. התאגיד צריך להיות במוכנות. אני לא חושב שאפשר למחוק אמירה מלפני שבועיים של מנכ"ל התאגיד על כך שאין מוכנות. אי אפשר למחוק מילים כאלו.
רועי פולקמן (כולנו)
למה לא אמרו את זה פה?
אבי ניסנקורן
יש 1200 משפחות שאני חושב שמותר להסתכל להן בעיניים ולכבד אותן. זה לא נעשה בשבוע האחרון. הכאב שאנשים הביעו פה זה לא רק כאב על כך שהם מאבדים מקום עבודה, זה גם כאב על כך שהם מאבדים את הכבוד האנושי. אני דואג גם לאותם 200 שנקלטים בתאגיד, כאשר 100 מתוכם הם עובדי רשות השידור, ועוד כמה עשרות עיתונאים שנקלטו. יש 1200 משפחות שעוד לא גמרו את מלאכת הקליטה שלהן, עתידן עדיין לוט בערפל. כל אדם הוא עולם ומלואו, אבל מה עם אותם 1200?

צריך פה מלאכת איזונים. מלאכת האיזונים פה הופרה. יש פה אנשים שנגדע עולמם. מילא נגדע עולמם למטרה טובה שאתה אומר שבאוקטובר יהיה ייצור מושלם. אם אתה בא ואומר שבאוקטובר הייצור לא מוכן, למה לגדוע את עולמם?

אני רוצה להגיד משהו על קיום הסכמים. אני הראשון שמקיים הסכמים, זה ידוע. מי שהפר ראשון את כל הסיכומים ברשות השידור היה משרד האוצר. אתה יודע את זה, אמיר. דרך אגב, אני לא הפרתי פה שום הסכם, כי כשפנה אלי ראש הממשלה וביקש לעשות דחייה נוספת, זאת לא הייתה הפרה. אני לא מבין איך אפשר לעשות מערכת איזונים שלא לגיטימי שראש הממשלה יפנה אבל לגיטימי שמשרד האוצר יפנה. אני לא מבין את זה, זה לא בבית ספר שלי. מלאכת האיזונים תהיה מהתאריך הנכון שהתאגיד העצמאי יקום, יהיה מוכן, יעמוד בגאון וייתן שירותים ראויים לציבור הישראלי. השאלה איך דואגים לאותם 1200, איך מסתכלים ומכבדים את אותם 1200. השאלה איך אנחנו משמרים את היצירה הישראלית. מלאכת האיזונים הזאת צריכה להיעשות, כי כרגע אין עוד מוכנות. זאת האמת שלי, לכן הסכמתי לדחייה. אני לא חושב שיש קודש בינואר 2018. לא משנה מה תאריך הדחייה אם אנחנו לא יודעים שהתאגיד מוכן, אם אנחנו לא עושים את זה באחריות ובצורה רצינית.
קארין אלהרר (יש עתיד)
יש פה איזה משהו שקצת פחות הודגש. אני מזכירה לכולם, ההחלטה על חוק השידור הציבורי הוחלטה בממשלת נתניהו הקודמת. נתניהו נתן לזה יד, הוא היה זה שהיה מעורב בהקמת הוועדה המיוחדת.

עם כל הכבוד שאני רוחשת ליו"ר ההסתדרות, מומחיות בהקמת גוף תקשורת עוד אין לו. החוק הזה נולד על בסיס מסקנות ועדת לנדס. אבי, אם כל כך דאגת לשידור הציבורי, למה לא קבעת את המועד הזה יחד עם ראש הממשלה אחרי שדיברת עם יו"ר התאגיד, עם מנכ"ל התאגיד? אם אתה כל כך יקר השידור הציבורי, למה עשית את זה מעל הראש שלהם?
אלדד קובלנץ
לא הסתרתי בשום מקום את עמדתי המקצועית על כך שהיה מאוד מאוד רצוי וכדאי לפתוח את התאגיד בשנת 2018. אמרתי את זה מהשלבים הראשונים, עוד בשינויים הראשונים, וגם בסיבוב האחרון שהיינו בכנסת. גם עכשיו אני אומר. לא צריך להקליט אותי אומר שחוץ מלעשות קעקוע עשיתי הכל כדי להגיע ל-2018. גם לדוד ביטן אמרתי שהייתי שמח שזה היה קורה ב-2018. מה לעשות, לא קיבלתי את מבוקשי.
דוד ביטן (הליכוד)
עכשיו אתה מקבל.
מיקי רוזנטל
זה כבר לא באותם תנאים. זה לא אותו דבר.
אלדד קובלנץ
לא קיבלתי את מבוקשי. גם קיבלתי תגובות ממשרד האוצר וממשרד התקשורת, ואני מצטט: "יש איזו נקודה בזמן שצריך לרוץ לתוך האש ולהתחיל את הדבר הזה". בחודשים האחרונים זה מה שעשינו. אנחנו יכולים להתחיל שידורים ב-30 לספטמבר, כאשר יהיו בהם חדשות ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל. למיטב שיפוטי המקצועי, השידורים ברדיו יהיו פחות או יותר באותה רמה. יכול להיות שהשידורים בטלוויזיה יהיו טיפה פחותים, כי התהליך של יצירת חדשות בטלוויזיה הוא יותר ארוך. השידורים בדיגיטל יהיו הרבה הרבה יותר טובים ממה שיש היום ברשות השידור הנוכחית. אם היינו מחכים עד שנת 2018, חבר הכנסת ביטן ומר אבי ניסנקורן, אז באמת היו שידורים יותר טובים. אנחנו כן יכולים להתחיל עם שידורים שיהיו סבירים פלוס, כאשר בתוך זמן לא ארוך הם יהיו ממש טובים.
גיל עומר
עם כל הכבוד לשלמה פילבר, ויש לי כבוד, ההחלטה הייתה ללא התייעצות איתנו. אני לא יכול לומר שיש פה איזה שולחן עגול שמנסים להגיע לפשרה. יכול להיות שצריך שיהיה. אנחנו נוכל לעלות בסוף ספטמבר. שמעתי שנורא מודאגים מרציפות השידורים. לא תהיה החשכת מסך. יהיו שידורי רדיו מצוינים. תאמינו לי, לא פחות, אפילו יותר טובים ממה שיש היום. בטלוויזיה יהיו שידורים טובים שילכו וישתפרו. אם הנושא לא ייסגר ולא יובהר באופן מידי, לא נוכל לגייס עובדים. אי ודאות תביא לשיתוק התאגיד.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני מוכרחה לומר שזה דיון קשה. אנחנו ניהלנו כבר כמה דיונים מאוד קשים בנושא הקמת התאגיד. יש לי פריבילגיה מסוימת לאורך כל השנה הזאת, משום שלא הייתי כשנחקק חוק התאגיד. אני באמת השתדלתי להסתכל בצורה מאוד מאוד עניינית לאורך כל התהליך, גם דיברתי עם כל הגורמים. בתוך התהליך הצבתי כמה פעמים את הטעויות שנתקבלו בכל הקשור לקבלת ההחלטות. מודיעין הייתה דוגמה אחת. אני אמרתי לכם את דעתי בנושא אולפני נקדי שהיה צריך להפעיל. היה צריך להגיע להבנות עם המדינה. זה היה מאפשר שידורים בצורה יותר רציפה. שעתיים לפני שעת השאלות של ראש הממשלה אמרתי למי מהגורמים במשרד התקשורת, תקשיבו, הולכים לדחייה. הוא אמר לי: מה את מדברת שטויות, אנחנו יודעים שיש בעיות, אבל נמצאים בתוך התהליך. לא צריך את ההגינות המקצועית של אלדד קובלנץ שבוועדה אמר יותר מפעם אחת ש-2018 יעזור לו בנושא שידורי הטלוויזיה. כל מי שישב פה בדיונים לאורך זמן יודע שעם אולפני הלני המלכה לרדיו לא הייתה בעיה, על אולפני נקדי הייתה אי הסכמה. לא צריך לנצל את זה לרעתו, לגנותו.

לאורך השנה הזאת מצאנו שעל ראשנו ולפנינו משסים עובדים זה בזה, בין אם מדובר בעובדי הרדיו אל מול עובדי הטלוויזיה, בין אם זה עובדי התאגיד אל מול עובדי רשות השידור והיוצרים שאסור לשכוח אותם. לא יעזור שום דבר, בסופו של דבר כולם מתגלגלים לפתחנו. אני מסתובבת ואומרת, מה עושים, איך דואגים לאותן 1200 משפחות, מה שקודם הטריד אותנו, ואיך דואגים לאותן 1200 משפחות שנקלטו. התקשרתי לעיתונאים שידעתי שעזבו את מקום העבודה שלהם ועברו לתאגיד. אמרתי בשבוע שעבר במליאה, עוד לפני ההודעה של ראש הממשלה, שרמסו את רשות השידור, ייבשו את רשות השידור, לא נתנו מים לתאגיד החדש. זאת האמת לאמיתה. זאת אמת קשה. בגלל זה התגלגלנו לפה, לסיטואציה הזאת. שירה, זה לא רק עניין תקציבי, זה עניין של תהליך, זה עניין של איך מנהלים רפורמה. צריך להבין את זה. ראיתי שמאז שאלדד קובלנץ אמר כאן שהם לא יהיו מוכנים לשידורי הטלוויזיה, הם עשו תהליך מואץ מאוד מאוד משמעותי. אנחנו נמצאים היום במקום אחר, זה מה שכולם כאן מנסים להגיד.

מה שמטריד אותי עכשיו, עם כל המספרים שנזרקו כאן – 220 מיליון שקל ליצירה, 550 מיליון שקלים, מה מקזזים, מה לא מקזזים - זה איך דואגים שלא רק שהתאגיד יוכל לקום, אלא שגם אנשים ירצו להתגייס. איך דואגים מהצד השני לעובדים? צריך להבין, את הארכה צריך לתקצב. יש כרגע 6 הפקות חיצוניות, אם אינני טועה, שנמצאות בעבודה בחוץ. למי ההפקות האלו שייכות? לתאגיד? אם לא יתנו לתאגיד לעלות, זה אמור להיות משודר ברשות השידור? יש פה שאלות בעלות מורכבות אמיתית. העובדים, אתם יודעים שאנחנו ממש דואגים לכם. אנחנו מנסים איכשהו לתפור את הדבר הזה, אבל זאת סיטואציה נורא נורא מורכבת.
אילן גילאון (מרצ)
אני אעשה מאמץ לא להתלהם, כי לא חשוב לי להתנצח כרגע ולהגיד אם אמרנו לכם, לא אמרנו לכם. אנחנו חייבים לעצור רגע כדי למזער את הנזקים. אני רוצה להתחיל עם ההסכמה המוחלטת שלי עם גיל עומר. גיל עומר, מה שאמרת מקובל עלי, אין לי בעיה איתו, יש לי בעיה עם מי שקיבל את ההחלטות האלו. זאת הייתה כרוניקה של מוות ידוע מראש. זה מקום שבו אנשים נחשבים כאבק והם פירורים על מפת השולחן שמנערים כדי לספק את המאוויים שלנו. תוך כדי "צוק איתן" קרו המהלכים הגדולים, מישהו רצה לחבב לעצמו את השידור הציבור, שהיום איננו שידור בכלל, ומישהו אחר היה צריך לרוץ מהר ולספר לחבר'ה שבוטלה אגרת הטלוויזיה. מה הוכיח המקום הזה? שאנשים הם רק חפצים. זה הוויכוח הגדול בין האסכולות על בני אדם. יש מי שמסתכל על בני אדם כמטרות, יש מי שמסתכל עליהם כאמצעים. כאן מסתכלים רק על האמצעים. זה היה הוויכוח הגדול. מה בסופו של דבר רצו לעשות כאן? לפרק את הדבר הזה. אנחנו יודעים לפרק, אנחנו לא יודעים להרכיב אותו. זה באמת יפה. אני עם אבי לאורך כל הדרך, למעט דבר אחד: אני כן חושב שבמקום שאנשים חיים הדברים הם הפיכים. אלא מה? כאן נפגעו אנשים נוספים. השאלה אם השולחן הזה מסוגל היום לקבל את ההחלטה של פגעת – שילמת. אני לא מדבר על לשלם באופן אישי, כי יש אנשים שלא יודעים להפעיל כרטיס אשראי. פגעת – שילמת זה על המעשה, על החטא הקדמון, על מה שהסתבר כעסק ביש של התקופה האחרונה. בקליפת אגוז זאת דוגמה להתייחסות של קברניטים של מדינה לאנשים בתוך המדינה בכל המישורים. ככה קורה כאן, ככה קורה בגבעת עמל. זה העיקרון. את מה שנקרא פגעת - שילמת צריך להשיב לקדמות, כמו שקורה בחברות הביטוח.

היו דברים חיוביים שקרו כתוצאה מהתאגיד. אמנם נבחרו מספר אנשים מצוינים, אבל יש את היוצרים, יש את הנכים שפונים שאומרים שאין להם ועדת חריגים. מה שכאן צריך לעשות, לדעתי, זה לעצור את זה. זה נכשל. זה היה lose lose situation. מי שצריך לקלוט את התאגיד החדש זה רשות השידור הישנה והטובה ההיא, לחזור לרפורמה מספר 12, לנסות לכנס לתוכה. ישנם אנשים שנפגעו, שכבר הלכו הביתה וזה בלתי הפיך. זה מה שהיום צריך לעשות, אם מה שחשוב לנו זה שידור ציבורי. שידור ציבורי זה קודם כל חדשות ואקטואליה, לא קול ציון לגולה שאנחנו משדרים שירי מחתרת. צריך שיהיה ברור לגמרי. אל תפחדו מזה. אפשר לעשות את הדברים האלה. בואו ננהג פעם אחת בניגוד לכל ההיגיון הפוליטי שצריך לנהוג בו, אולי זה יהיה הדבר הנכון שצריך לעשות כרגע. צריך לעשות הקפאה, כאשר מי שפגע יצטרך לשלם את המחיר. יש חוק מסודר שהנחנו על-מנת לבטל את החוק. זה יכול לקרות.
איתי לנדסברג-נבו
מונח לכם פה על השולחן כישלון ניהולי באחריותכם. ישבנו כאן לפני שנתיים, אמרנו לכם שאי שאפשר להקים גוף שידור בתוך חצי שנה. רצתם אחרי גלעד ארדן ויאיר לפיד, ביטלתם את האגרה, חוקקתם חוק, גירשתם את כולנו. עכשיו הכישלון הזה מונח כאן על השולחן. במקום לקרוא את דוחות מבקר המדינה, לראות מי אחראי, במקום ללמוד את כישלונות הניהול שהיו ברשות השידור, האשמתם 1600 עובדים על לא עוול בכפם, כיניתם אותם בדנ"א פגום. קארין אלהרר, אנחנו מחכים שתתנצלי. אחרי זה בבחירות האשמתם והשוויתם אותם לחמאס.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זהה היה ראש הממשלה.
איתי לנדסברג-נבו
הפעלתם בתקשורת הסתה יום יומית נגד חברי רשות השידור. הכישלון הזה הוא שלכם. אם אנחנו, עובדי רשות השידור, אחראים לכישלון של רשות השידור, לא ההנהלות, לא הוועד המנהל ולא המליאות שאתם הייתם אמורים לפקח עליהן, אז אתם עכשיו אחראים לכישלון הזה. בבקשה, שימו את המפתחות, לכו הביתה.

אנחנו עכשיו עם גרזן על הראש משדרים כל יום וכל שבוע מבט, מבט שני, יומן, רואים עולם, עוד מעט סדרה על תולדות ארץ ישראל 15 פרקים, עוד מעט סדרה על רצח רוז פיזם, עוד מעט סדרה על הרמטכ"לים, עוד 20 סרטי תעודה. מה הולך לעלות באוקטובר? מגמגמים כאן לידי על כך שיהיה שידור רציף. שולחים 1600 עובדים הביתה בשביל להעלות לשידור דף פייסבוק? אנחנו יודעים שרק לפני 3 חודשים התאגיד פרסם קול קורא ליוצרים. עד לרגע זה לא פתחו מעטפה אחת, לא חתמו על חוזה אחד. עוד לא יצאה הפקה אחת לדרך. מה הם ישדרו? רבותיי, אי אפשר לעשות רפורמה בצורה כזאת. דברים נכונים נאמרו על ידי יושב-ראש ההסתדרות ועל ידי אילן גילאון. רפורמה בגוף שידור זה דבר מקצועי, אמרנו לכם את זה לפני שנתיים. צריך תהליך של לפחות 3 שנים בין הגוף הישן לגוף החדש. התהליך הזה כולל מבנה ארגוני, תקציב, כוח אדם. הוא תהליך מקצועי. הוא לא יכול לקבל לוח זמנים פוליטי. אתם נתתם לתאגיד לוח זמנים פוליטי. עכשיו הכל קורס לכם מול העיניים.

את הדבר האחרון אני רוצה להגיד לחבריי היוצרים. תראו, אנחנו נאבקנו בדוח רשות השידור. מדברים כל הזמן על חופש העיתונות. מי שנאבק על חופש העיתונות בשידור הציבורי במשך שנים זה עובדי רשות השידור מול המנכ"לים שמונו כאן, מול הוועד המנהל ומול אחרים. ב-2011 עבר בג"ץ היוצרים. בג"ץ בעצמו אמר, אחרי שהוא קבע שרשות השידור איבדה את חזקת התקינות הניהולית, שהוא מפקח.
אסנת טרבלסי
היוצרים אמורים לפקח. לא קיבלנו מכם דוחות.
איתי לנדסברג-נבו
בשנה אחרי זה יצאו 74 מיליון שקל. התהליך הזה, שהיה יכול להגיע השנה ל-100 מיליון שקל, נעצר ב-2014 עם החוק הזה של ארדן. מ-2014 ל-2016 הלכו לאיבוד 3 שנים. זה יותר מ-200 מיליון שקל ליצירה הישראלית. צריכים להבין את המשמעות. צריכים לתת לשידור הציבורי, שזאת המטרה של כולם פה, לעבוד עד שיהיה שידור ציבורי חלופי. בינתיים אין כזה. תנו לרשות השידור לעבוד, לעובדים המקצועיים שלה לעבוד. התאגיד, במקום לחבק אותנו, מעביר אותנו בתהליכים משפילים של ועדות לא מקצועיות, לא שוויוניות ולא שקופות.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב-ראש, כדי להבין מה צריך לעשות עכשיו, אנחנו צריכים לראות מפה מדויקת של מה שקרה עד עכשיו. הדבר הראשון שקרה עד עכשיו, ואני חושב שזה ברור לכל מי שיושב כאן סביב השולחן, זה ש-1600 עובדים הושלכו מתחת לאוטובוס, 1600 עובדים נדרסו. זה דבר שקרה במשמרות של הכנסות האחרונות. דבר נוסף שקרה זה שהיצירה האמנותית, הטלוויזיונית, ההפקות, היוצרים נדרסו. גם הם הושלכו מתחת לאוטובוס. גם זה, אני חושב, ברור לכל אלה שיושבים פה סביב השולחן. למה זה קרה? זה קרה בגלל תכנית יותר גדולה. זה קרה מכיוון שמישהו שם את השידור הציבורי על הכוונת. מישהו לא רצה וגם עכשיו לא רוצה בשידור הציבורי. למישהו הזה יש שם. קוראים לו בנימים נתניהו. הוא ראש הממשלה ושר התקשורת. זאת הסיבה שנדרסו עובדים ונפגעה היצירה. כל פעם אנחנו רואים תרגיל נוסף, מהלך נוסף. כל פעם אנחנו רואים שמשתמשים במישהו אחר כדי להגיע לאותה מטרה.

אני, אדוני היושב-ראש, נמצא כאן כבר בסיבוב השישי של הדיונים האלה. אני רוצה להגיד לכם שבדיוק את מה שאני אומר עכשיו אמרתי גם קודם. אני התנגדתי מכל וכל לחוק ביטול רשות השידור. אמרתי בדיוק את מה שאני אומר עכשיו. המטרה היא לחסל את רשות השידור לא כדי שיהיה תאגיד שידור ציבורי יותר טוב, אלא כדי שלא יהיה שידור ציבורי בכלל, כדי שבמקום שידור ציבורי תהיה מחלקת תקשורת במשרד ראש הממשלה שתעביר את המסרים שמר נתניהו רוצה להעביר באמצעות מר פילבר. זה מה שרצו לעשות, לא יותר מזה. מה שאנחנו רואים עכשיו זה את הביצוע של התכנית הזאת. יש עכשיו רשות שידור מוחלשת, חלשה, מפורקת. אני מלא הערצה ליכולת שלהם להמשיך לשדר בתנאים האלה. אין מילים בפי על היכולות המקצועיות והאינטגריטי להמשיך ולעבוד בצורה כזאת. מצד שני, יש תאגיד שנסגרות בפניו כל הדלתות על-מנת שלא יוכל לקום ולעמוד על רגליו. זו המטרה. זו לא טעות, זאת המדיניות.

מה צריך לעשות כרגע? אני אומר לכם, עמיתיי חברי הכנסת, את המדיניות הזאת אנחנו חייבים להכשיל. להכשיל את המדיניות זה להילחם על שידור ציבורי. חבר הכנסת גילאון, שנינו התנגדנו לחוק של גלעד ארדן. הלוואי שהייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה. אנחנו לא שם. כרגע מה שצריך לעשות זה 4 צעדים דחופים. אחד, לאפשר לתאגיד השידור הציבורי להתחיל לעבוד כמה שיותר מהר. שניים, לגרום לכך שכמה שיותר מהעובדים של רשות השידור ייקלטו, כמובן שלא בתהליכים משפילים. אני חושב שעשיתם שגיאות בעניין הזה. צריך שיותר אנשים ייקלטו, כדי שיותר ניסיון מקצועי ייכנס לשם. צריך באופן דחוף להגן על הפקות המקור. את זה אנחנו צריכים בוועדת הכלכלה לקבוע כבר עכשיו. צריך לקבוע הוראת מעבר שאומרת לתקצב את הפקות המקור כדי שלא ייפגעו אותם מפיקים ואותם יוצרים שנמצאים היום בין שמיים לארץ. נקודה אחרונה, כבר היום צריך להחריג לגמרי את הטלוויזיה החינוכית. זאת מערכת קטנה, חסכונית, מצוינת. היא צריכה להמשיך להתקיים בדיוק כמו שהיא עכשיו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
הכתובת הייתה על הקיר מהרגע הראשון, זה היה ברור. פשוט היה ברור שהולכים למהלך מוטעה. כל אותם חברים בכנסת הזאת שאמרו את זה, כשאני ביניהם, נחשבו למשוגעים. אמרו עליהם - מה הם יודעים בכלל, מה הם מקלקלים, הם לא רואים את החרפה הזאת של רשות השידור איך שמתנהלת, הם לא מבינים שהולכים להושיע. זה היה ברור. מאותו רגע שנעשתה השגיאה הגדולה, המשיכו לעשות את השגיאות שבאו בעקבותיה. אי אפשר אחרי שגיאה גדולה לעשות שינויים כאלה שפתאום יהפכו את הכישלון של אז לאיזו שהיא הצלחה חדשה.

יש פגמים מאוד רבים בפיטורים. כל סיפור הוא סיפור אישי - לאיזה גיל מתייחסים, איך מתייחסים לאנשים עם צרכים מיוחדים, לנשים, לגברים, לזוגות. זה מהלך כל כך מורכב. המערכת הזאת דורסת אותו במהירות כי אמרו לה שצריך להתחיל. יש בעיות עם הגיוס. אני לא בטוח שכל המגויסים הם האנשים הכי טובים. אם נותנים יותר זמן ומחפשים קצת יותר, יכול להיות שיגיעו לאנשים טובים. יש בעיה עם המימון. מאות מיליוני שקלים הלכו. בכסף של מי משחקים פה? בוכים פה על כל שקל. אני יכול להביא לכם סקטורים בציבור הישראלי ש-300 מיליון שקל יעשו להם הבדל. יש פה ניסיון להשתלט על שני מוקדי כוח. אחד, גיוס עובדים, ושניים, מימון. אם אתם רוצים ללמוד איך משתלטים על ארגון, אלה המקומות, אלה שני הכפתורים. כנראה חלו כמה שיבושים בקליטת העובדים שהרגיזו את ראש הממשלה, אז הוא התעורר. כנראה שגם בנושאים הכספיים הדברים לא מתנהלים כמו שצריך, אז אלה קופצים באוצר. תסירו את ידכם מהתאגיד הזה. לגבי המימון כבר אמרנו שתעזבו אותם. אם תתחילו לשים יד על כל שקל ושקל שם, אז אתם תנהלו אותו, לא הם. זה מה שאתם רוצים. את אי הוודאות הקיימת צריך לסיים, אין לי שום ספק בכך. יש אלפי אנשים שנמצאים באי ודאות. אם תוסיפו את המשפחות, זה כבר עשרות אלפים שנקלעו לאיזו שהיא חשיכה, הם לא יודעים לאן הם הולכים, מאין הם באים. הדבר הזה לא יכול להימשך. אני הצעתי - אני לא יודע כמה ההצעה שלי שווה - לתת חצי שנה מעבר לתאריך שנקבע. זאת תהיה שנה להקמה. אפשר בשנה להקים תאגיד כזה, אף אחד לא יגיד שלא. אם אתם מוכנים קודם, מתי שאתם מודיעים אתם עולים לאוויר.
אילן גילאון (מרצ)
צריך לייצר סיטואציה שבה רוב האנשים זוכים, לא רוב האנשים מפסידים. מה יקרה עם ה-90 מיליון של היוצרים? אלה שעזבו מקומות עבודה נשארים נפגעים. עד מתי חוסר הוודאות ימשיך? אי אפשר לטפל בזה כמו ברגל סוכרתית, זה לא יכול להיות.
יאיר טרצ'יצקי
בארגון העיתונאים חברים לא מעט עיתונאים מרשות השידור הישנה. כואב לשמוע איך מכפישים אנשים שעובדים קשה, שעושים עיתונות טובה. במשך שנים הם הקורבן של הבעיות ברשות השידור. כואב איך שמתייחסים אליהם. מצד שני, יש לנו הרבה חברים בתאגיד החדש. נכנסו פה למן סחרור מטורף, כי רק לפני רגע הם עזבו מקומות עבודה, אבל הנה עכשיו הם מנסים לבוא ולייצר איזה שהוא עתיד לוט בערפל. לצד זה יש את היוצרים שהם לא חברים בארגון שלנו אבל עדיין חברים שלנו ואנחנו מוטרדים מהמצב שלהם.

מה שחשוב כרגע להתייחס אליו זה האינטרס שהשידור הציבורי יהיה עצמאי וחופשי משליטה של פוליטיקאים. ישבנו, לפחות חצי מהאנשים פה, בשנת 2014, בזמן שירו על תל-אביב, על שדרות, על נתיב העשרה, על חצי מדינה. אני הייתי חלק מהדיונים על החוק. בלילה אחד זה נגמר. דיברו על איזה שהוא תאריך. לא היה אדם אחד שישב, בטח לא אדם רציני, וחשב שמישהו יעמוד בדד-ליין הזה. חלפה שנה, ישבנו שוב בוועדת הכלכלה, כאשר שוב דיברו על חצי שנה. אני חושב שגם אז לא היה אדם אחד בוועדת הכלכלה שחשב שיעמדו בדד-ליין הזה. זה קרה לפחות פעמיים או 3 פעמיים נוספות. אני חושב שלא סתם נתנו דד-ליין קצר. רצו להביא לפה כל חצי שנה את העיתונאים, את ראשי התאגיד שידברו בפני הפוליטיקאים.
אתי בנדלר
זאת האשמה מאוד חמורה. הוועדה תמיד נטתה לתת תקופה ארוכה יותר. דווקא הממשלה התנגדה לכך. אני חושבת שהדברים שלך לא ראויים.
יאיר טרצ'יצקי
לזה התכוונתי בדיוק.
היו"ר איתן כבל
הדברים שלו היו לחבק את חברי הכנסת.
יאיר טרצ'יצקי
צוות הוועדה וחברי הכנסת תמיד רצו להאריך את זה כמה שיותר. אני שמעתי את קובלנץ מדבר על 2018. אני גם הודעתי שיהיה 2018. כולם שואלים איך הגענו למצב הזה שהתאגיד מוכן, לא מוכן. לב ליבו של התאגיד היה המועצה הציבורית שכמעט שנה וחצי אף אחד לא מינה אותה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
ראש הממשלה, שהוא גם שר התקשורת, לא מינה אותה.
יאיר טרצ'יצקי
במשך שנה וחצי תקעו את התאגיד הזה, דחו אותו פעם אחר פעם, הביאו למצב שבסופו של דבר הורגים את השידור הציבורי הישן, ומצד שני תוקעים את השידור הציבורי החדש. אני חושב שהדבר הכי חשוב לאינטרס הציבורי כרגע ולחופש העיתונות זה שזאת תהיה הישיבה האחרונה של ועדת הכלכלה בנושא השידור הציבורי. אני חושב שמונו, לפחות מבחינתי, אנשי מקצוע ראויים וטובים. בואו נסיים את הסאגה הפוליטית סביב השידור הציבורי, נעבור לסאגה המקצועית שנותנים לאנשי המקצוע שנבחרו לנהל את הדברים להחליט מתי התאגיד מוכן לעלות לשידור, כדי להתחיל לשרת את הציבור בצורה הטובה ביותר.
חיים ילין (יש עתיד)
כנראה שכשהדיון היה פה התעסקתי בטילים שהתפוצצו. יש לי פריבילגיה שלא הייתי פה, הייתי במקום הזוי לחלוטין. באותו מקום הזוי היו המון עיתונאים מדהימים של ערוץ 1 שהיו איתנו לאורך כל הדרך. אם אני צריך להגדיר מה זה שידור ציבורי, אז לפני 3 שבועות הגיע כל ערוץ 1 ושידר מהמקום שלנו חדשות. היה דיון על שנתיים ל"צוק איתן". שום תחנה מסחרית לא הרימה את הנושא, כי זה לא סקסי, בטח לא מוכר. מי ישלם על לראות עוד פעם טילים שגם ככה מתפוצצים 16 שנה? אמר פעם איש יקר, עיתונאי בחסד, אברמוביץ, שטילים ימשיכו ליפול, אבל אירועים חד פעמיים כמו התפוצצות של רכב עם מאפיונר בתל-אביב זה לא דבר שקורה כל יום, לכן משדרים את זה במקום הטילים. הערוץ הציבורי הגיע אלינו. תפסו אותי העיתונים אחרי השידור ואמרו לי שב-1 באוקטובר מסתיים השידור, שזה ערב ראש השנה. לא יכול להיות שעד כדי כך אנחנו אטומים שאנחנו מקבלים החלטה על ערב ראש השנה. הגעתי לפה. הדבר הראשון שעשיתי זה לפנות לחבר הכנסת ביטן. אמרתי לו שאני באופוזיציה, שאני לא יכול להוביל את זה, אבל שאני מייצג את אותם עיתונאים שהיו איתי במלחמה שאני רוצה שימשיכו לעבוד. כל מה שביקשתי מחבר הכנסת ביטן זה לא להסכים לתאריך של 1.10, לפחות לדחות את זה למועד שהכנסת תעבוד, שהמליאה תעבוד. ביקשתי לתת הארכה של חודשיים, ביקשתי את התאריך של 1 בדצמבר. אני לא דיברתי על הצד המקצועי, דיברתי על הצד הרגשי של להזדהות עם האנשים כדי שיוכלו להתארגן אחרי החגים, לא שבמקום המשפחתי, במקום השמח נוריד להם נבוט בראש. זה לא אנושי בכלל.
דוד ביטן (הליכוד)
הסכמתי איתך.
חיים ילין (יש עתיד)
כולם פה התכסחו. למדתי ממשורר גדול שאמר שבמקום שכולם צודקים ומתכסחים לא צומח שום דבר. מה יצמח מהדיון הזה, אין לי מושג. דבר אחד ברור וזה שיש הסכמה פה על כך שצריך משהו שנע בין חודשיים ל-3 חודשים לאותה מועצה, לאותה רשות שתבוא ותעשה את הדברים כמו שצריך, לא שזה יהיה בתקופת החגים. שמעתי את מה שאתם אומרים. אני מנסה להבין מקצועית אם עוד חודשיים שלושה נותן את אי הפגיעה בעובדים ואת האוויר. זו לא גיבנת על האוצר, כי ה-220 מיליון שקל יצאו בכל מקרה. זה הוויכוח שיש לי איתם. אני חושב שהעיתוי של הדיון הזה הגיע על קרקע של תשתית תקשורתית מאוד ענפה - ערוץ 99, ישראל היום, החוק של מיקי, המון דברים שקורים פה מעל פני השטח שמציקים ומעיקים על מה שאנחנו קוראים "עיתונות חופשית". מובילים אותנו למצב של שליטה אבסולוטית על התקשורת, כניסה של פוליטיקה באופן גס לתוך הדגל של הדמוקרטיה. אל תפגעו בזה. אם תהיה פשרה של חודשיים שלושה, אני אקבל אותה, אני אהיה בעד. אם יהיה מעבר לשנה, נראה לי שתיווצר אי ודאות.
דוד ביטן (הליכוד)
אני לא יודע למה טוענים שהתקשורת לא חופשית. לתקוף כל היום את נתניהו, את הליכוד ואחר כך להגיד שהתקשורת לא חופשית, שאומרים לה מה לומר - -
היו"ר איתן כבל
הם תוקפים, הוא עושה מה שהוא רוצה.
דוד ביטן (הליכוד)
בואו ניקח את הדברים בפרופורציה. בינתיים התקשורת כל היום נגד הליכוד. היא חופשית מידי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
התקשורת חופשית מידי? אולי התאגיד לא יקום.
דוד ביטן (הליכוד)
הזיכרון שלכם קצר, זו לא דחייה ראשונה. תמיד דחינו כשהתאגיד לא היה מוכן. גם הפעם הוא לא מוכן, הוא אמר את זה במפורש. לי אמר המנכ"ל שב-1.10 הוא יכול לשדר שעתיים טלוויזיה, לא יותר מזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
הוא אומר שלא.
דוד ביטן (הליכוד)
ההחלטה הזאת היא נכונה, היא מחויבת המציאות. אני לא יודע אם זה יהיה 1.1.2018, אולי יהיה הרבה פחות. זה יהיה, אין ברירה. אני לא מבין בשביל מה כינסת את הוועדה. אני לא מבין את הטענות שלכם. אתם צריכים לבוא בטענות רק לאנשים שיושבים בצד הזה על כך שהתאגיד לא מוכן. מה עושה נחמן שי וחברים אחרים? מאשימים את ראש הממשלה בכך שהתאגיד לא מוכן. רבותיי, החוק אומר שאסור לנו להתערב. אף אחד לא התערב. הם לא מוכנים בגלל שאף אחד לא התערב כדי שהם יהיו מוכנים. אני מזכיר לכולם, גם הערוץ הראשון הוא ערוץ ציבורי. שכחתם את זה? בזה שאנחנו דוחים בחצי שנה, ב-8 חודשים, בשנה, אנחנו לא פוגעים בשידור הציבורי, כיוון שגם רשות השידור היא שידור ציבורי לכל דבר ועניין. אני מזכיר לכם, כשחוקקו את החוק אמרתם שפוגעים בשידור הציבורי, מקימים תאגיד שישתלטו עליו. מתברר שהתאגיד השתלט על כולם, אנחנו לא השתלטנו על שום דבר. הסיבה שהקימו את התאגיד זה לא היה בגלל שרצו תאגיד ציבורי חדש, אלא בגלל שאת רשות השידור לא היה ניתן להכניס לשנות ה-2000. זה היה המצב. ועדי עובדים לא הסכימו לעשות רה-ארגון. יושב-ראש ההסתדרות לא נתן יד לעניין הזה של רה-ארגון. התוצאה היא שהיו חייבים לפרק ולהקים תאגיד חדש. מה יצא מכל מה שקרה עד היום? שהתאגיד הציבורי כבר 3 שנים לא קם. מצד שני, דווקא רשות השידור התחילה להתייעל, פיטרו עובדים. יכול להיות שעשינו טעות בכל המהלך הזה ואנחנו צריכים לשקול אותו מחדש. אני לא אומר את דעתו של ראש הממשלה, אני אומר את דעתי האישית. יושב-ראש ההסתדרות, עם כל הכבוד, חתמת על הסכם עם האוצר. אם הם לא מכבדים את ההסכם, גם אתה יכול לא לכבד. פתח את העניין מחדש. הנושא יותר מדי חשוב כדי שרק בגלל שחתמת על ההסכם ישתנו הנסיבות.
שירה גרינברג
האוצר מכבד הסכמים.
דוד ביטן (הליכוד)
לגבי הסכום שהאוצר מדבר עליו, כולם יודעים שזה לא נכון.
שירה גרינברג
הסכום נכון.
דוד ביטן (הליכוד)
היו צריכים לדבר עם התאגיד, אני לא אומר שלא.
קארין אלהרר (יש עתיד)
למה לא דיברו?
דוד ביטן (הליכוד)
בהרבה מאוד הליכי חקיקה לא מדברים עם אף אחד, עושים את הדברים תוך כדי תנועה. בחוק ההסדרים, בכל מיני חקיקה שהאוצר מביא, ברפורמות, אתם שואלים מישהו?
רועי פולקמן (כולנו)
עכשיו זה מגיע לדיון בממשלה.
דוד ביטן (הליכוד)
לא שואלים אף אחד, על מה אתם מדברים? צריך לשקול את כל התהליך. זה הזמן לשקול אותו.
תהילה שוורץ אלטשולר
פוליטיקאים נמצאים תמיד במצב של ניגוד עניינים שעה שהם באים להסדיר את התקשורת שאמורה להיות המבקרת שלהם. לצפות שזה יהיה אחרת זה כמעט כמו לצפות שפוליטיקאים ינהגו כמלאכים ולא כבני אדם. בכל זאת יש שני דברים שמציקים לי בהקשרים הרחבים של מה שראינו פה בשבוע האחרון. ההקשר הראשון הוא ההקשר של המשילות במדינת ישראל. נעשה פה צעד שלא כלל התייעצות עם כלל השחקנים. גם עכשיו, אני חייבת לומר לכם, בדיון הנוכחי, מגיע מנכ"ל משרד התקשורת, מדבר בשם ראש הרשות המבצעת, בשם ראש הממשלה, כשמנגד מגיע הממונה על התקציבים באוצר ואומר דברים הפוכים למה שנאמרו כאן. זה דבר שכמעט לא יעלה על הדעת מנקודת הראות של היכולת שלכם כחברי כנסת לפקח על הרשות המבצעת. אם אי אפשר יהיה לבצע את הרפורמה הזאת, אפשר לומר לילדנו ולבאים אחריהם שאי אפשר לתקן שום דבר שמקולקל במדינה הזאת. האינטרסים הצרים, לא הראייה הציבורית הרחבה, כך נראה, מושלים פה בכיפה. זה ההקשר הראשון.

ההקשר השני שאני רוצה לדבר עליו הוא בעקבות הדברים של ראש הממשלה לאמצעי התקשורת אחרי ישיבת הממשלה היום. ראש המשלה לא דיבר רק על תאגיד השידור הציבורי החדש, הוא דיבר בעיקר על התקשורת המסחרית. חוסר ודאות זה הדבר שיכול להביא להרס של עיתונות חופשית. אני לא חושבת שראש המשלה שולט בתקשורת הישראלית. יותר מזה, אני חושבת שהקיבעונות של התקשורת ביחס לראש הממשלה והניסיון של ראש הממשלה מהצד השני כל הזמן להתייחס אליה, יוצרים כאן קרב סכינים שעבר מזמן את נקודת האיזון הנכונה במערכת של איזונים ובלמים. זה קרב סכינים שבסופו של חשבון מי שנפגע ממנו זה הציבור במדינת ישראל. השורה התחתונה היא שכל התקשורת במדינת ישראל על הברכיים. זאת הבעיה של השנה וחצי האחרונות. 2 ו-10 לא יודעים מה יהיה בגלל המלצות ועדת פילבר. אגב, המלצות ועדת פילבר, מקורן מבוססות על הורדת הרמה של הפקות מקור.
שלמה פילבר
2 ו-10 לא יודעות מה קורה איתן, כי הן לא מסוגלות לקבל החלטה בין בעלי המניות אם הם רוצים להתמזג או להתפצל.
תהילה שוורץ אלטשולר
ועדת פילבר, שהודיעה שהיא תכניס תחרות לא מבוקרת לשוק, הכניסה פה אלמנט מאוד חזק של חוסר ודאות. על השידור הציבורי הישן כולם יודעים, גם על השידור הציבורי החדש כולם יודעים. במקום לטפל באסמאעיל הניה, שר הביטחון מטפל בגלי צה"ל, שלא לדבר על חוסר הוודאות בשוק העיתונות הכתובה בגלל שחקן אחד שפועל מחוץ לתנאי התחרות ושחקנים אחרים עם חוסר אופק כלכלי.
שלמה פילבר
העיתונות לא מפוקחת על ידי אף רגולטור, זה שוק חופשי.
תהילה אלטשולר
נכון, אבל יש בעיתונות הכתובה היום שחקן שפועל מחוץ לכללי השוק התחרותי.
שלמה פילבר
לפי כללים חדשים שקיימים בהרבה מאוד מקומות בעולם.
תהילה אלטשולר
תחרות צריכה להיעשות לפי כללים אחידים, זאת אומרת, כל השחקנים פועלים למטרת רווח, לא למטרת מינוף אינטרסים אחרים שלהם. כל עוד זה לא ככה, אל תספרו לי סיפורי תחרות. זה לא הגיוני גם מנקודת ראות של הגבלים עסקיים.

אני רוצה לקרוא לכם להרחיב קצת את גבולות הדמיון שלכם אל מעבר ל-30 בספטמבר הקרוב. כשמקימים תאגיד שידור ציבורי בסדר גודל כזה, אי אפשר להסתכל על יום התחילה, צריך להסתכל על 2020, על 2025 ועל 2098. אתם נורא עסוקים בערוץ הראשון של הטלוויזיה הליניארית. חברים, זה נגמר. תחשבו על הספרייה הדיגיטלית שאתם הולכים להקים, תחשבו על חדשנות בשוק הזה. כל הסיפור פה הוא סביב זה שהערוץ הראשון הלינארי לא יהיה מוכן. בשביל זה אנחנו מקימים תאגיד שידור ציבורי? רק לפני 3 שבועות התפרסם דוח מאוד מעניין של ה-BBC, מה יהיה עתידה של ה-BBC. שורה תחתונה, גבירותיי ורבותיי, ספרייה דיגיטלית זה בכלל לא ערוץ ליניארי, על מה אנחנו מדברים כאן.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
מה שהיה מסוכם על כולנו, ואני מדבר בשם חברות וחברי הוועדה שליוו את התהליך הזה מזה זמן, זה שהרפורמה נחוצה. הייתה איזו שהיא דרישה מצידנו שתהיה הצמדה בין תהליך הסגירה של רשות השידור לתחילת העבודה של התאגיד החדש. זאת בעצם הייתה איזה שהיא אבן יסוד שכל הזמן ביקשנו לעמוד עליה. נתקלנו בבעיות לאורך כל הדרך. חלקן הוזכרו כאן. דיברו על המוכנות. הבעיה היא שבכל הדיון הזה אנחנו מחליפים עמדות. אנחנו, חברי הוועדה, הרבה פעמים באנו ואמרנו: תראו, משום שהתאגיד החדש לא מוכן יש לנו בעיה עם המועד, יש לנו בעיה עם האופן שבו מתייחסים לעובדים. פעלנו יחד עם יושב-ראש ההסתדרות לאורך כל הזמן כדי שיגדיל את מספר העובדים שייכנסו לתוך התאגיד החדש. היו לנו המון המון בעיות. העמדה עד לפני חודש הייתה עמדה של איזו שהיא הסתייגות מהאופן שבו התאגיד החדש הולך לקום, הכל בגלל הבעיות שהצבענו עליהן. חלק מהן קיבלו איזה שהוא פתרון, אפרופו המועצה הציבורית שאני חושב שזה הישג מאוד מאוד משמעותי. לא חשוב מה יהיה, אם זה תאגיד חדש או ישן, לפחות החלק הזה יהיה שם. זו הייתה איזו שהיא חומה סינית שיצרנו בין הפוליטיקאים לרשות השידור.

בואו נשים את הדברים על השולחן. מה שהיה בשבוע האחרון היה פליק פלאק של ראש הממשלה. אנחנו משנים את העמדות שלנו אל מול הסיפור של הפליק פלאק. שלמה, כל הזמן דחפתם לכך שהוא ייפתח. גם אם ישנם קשיים, אמרתם שתקבעו את התאריך הזה, תקבעו את המועד של הפתיחה. אנחנו עמדנו אל מול זה. פתאום היוצרות התהפכו בדיוני הוועדה. אנחנו באים עכשיו ואומרים: אתם יודעים מה, אם כבר התקבלה החלטה לפתוח את התאגיד החדש והגענו לאיזה שהן פשרות שהסכמנו עליהן, בואו נסכים עם מה שקיבלנו. פתאום עכשיו יש פליק פלאק. הפיל שבחדר הוא מה הדבר שגרם לראש הממשלה לשנות את דעתו. השינוי בדעתו של ראש הממשלה בעניין הזה לא נובע מהשיקולים שדוד ביטן העלה כאן, משום שהשיקולים האלה היו כל הזמן לנגד עיניו של ראש הממשלה. זה הדבר המעניין.

אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא magic touch, איזה שהוא שילוב של שני הגופים האלה. אני עומד בסוגיה הזאת לצידם של העובדים. אני לא רוצה לדחות את התאריך. בואו נדבר בכנות. בנושא של זכויות העובדים אתם מדברים עכשיו אחרת. אני שמח שאתם מדברים אחרת. אתם מדברים גם אחרת ביחס לכך שניתן לקלוט יותר עובדים מהתאגיד הישן. אם ישנה איזו שהיא פתיחות של ליצור איזו שהיא רפורמה, בואו ניקח את הדברים הטובים מהישן ומהחדש. אנחנו גם בעד היוצרים.
יגאל גואטה
אני שמח שאני חבר כנסת חדש, שלא הייתי שותף לחוק הזה. יש פה איזו שהיא הרגשה שעשו פה איזה שהוא חוק, ואני לא עושה ביקורת על אף אחד, כאילו הולכים לפתוח קיוסק. יש פה כל כך הרבה חורים, כל כך הרבה בעיות, כל כך הרבה אנשים שנפגעים מהסיפור הזה. איך לא חשבו על זה קודם? אני רואה שאין פה באמת דאגה ליוצרים, לאלפי העובדים שפשוט בוכים. מדובר בדיני נפשות. אתה לא יכול ללכת לשירותים בלי שיתפסו אותך 5 עובדים בדרך ויבכו לך על הפרנסה שלהם, על מה הולך להיות איתם. מספר לי אחד העובדים, שאני לא מכיר אותו, שקראו לו לוועדה שישבה בה מנהלת משאבי אנוש או סגנית שאולי בכלל לא נבחרה במכרז, ועוד מישהי שמתעסקת במדיה. אחרי כמה ימים שלחו לו ב-SMS שהוא לא מתאים. מדובר פה בדיני נפשות. מה זה SMS, זה כלב? מה הולך פה? אין ספק שהתהליך פה הוא גרוע. לא יכול להיות שיש כל כך הרבה ביקורות מכיוון העובדים, מכיוון היוצרים, מכיוון אנשי המקצוע. אין פה שום רצון לעשות תאגיד שידור ציבורי. אני באמת לא מחדש לאף אחד. כשהייתי בעל עסק לקח לי חודשים ושנים עד שהצלחתי לזרוק עןבד שגנב אותי.

אין פה סיפור של המוכנות של התאגיד. העובדים לא מעניינים אף אחד. אף אחד לא יבכה על אלפי עובדים שילכו הביתה מחר. הסיפור הוא סיפור פשוט. התקשורת הזאת הייתה בעבר תקשורת שמאלנית אליטיסטית. בא מישהו ואמר: רבותיי, לא יכול להיות שימשיך להיות ככה, צריך להפוך כך שתהיה ימנית אליטיסטית. עשו איזה שהוא תהליך, אבל אופס, הוא לא הצליח. זה שרצה להפוך אמר: וואלה, לא לילד הזה התפללתי. יש פה תחרות בין שמאל אליטיסטי לימין קיצוני אליטיסטי. בכל מקרה, המזרחים, השכבות החלשות לא מיוצגים פה, כשבתוכם כל אלפי העובדים האלה שאף אחד לא רואה מסנטימטר. זה מה שקורה פה. הקבוצה הזאת לא מיוצגת.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים על כל מינויי מקורבים וסיפורים שאני לא יודע מי אחראי על הדבר הזה. יושב-ראש ועדת הכלכלה, אולי תהיה אתה אחראי על הדבר הזה. אני שומע שאין שם שומר סף שמפקח על מה שקורה. יש כל מיני מינויים עם חוזים, בלי חוזים.
היו"ר איתן כבל
קיימנו כבר דיון על זה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
כאילו ברשות זה לא היה.
יגאל גואטה
אין מבקר פנים לתאגיד. אפשר לספור אין ספור בעיות. אני שואל, ריבון העולמים, מה הולך פה. צריך עכשיו לשים מישהו שיפקח על כל הסיפור הזה. לפי מה שאני מבין, אין פה מפקח. אם רק צד אחד צועק - מילא, אבל גם היוצרים דפוקים, גם העובדים דפוקים, גם המפיקים דפוקים, וגם ביבי אומר שדופקים אותו. שאל אותי מישהו כמה עובדים מינו עד עכשיו. אמרתי לו שאני מבין שעד עכשיו מינו 200. צריך למנות עוד 700 בערך. אם בחצי שנה מינו 200, איך בחודשיים ימנו עוד 700? כנראה שאני באמת מטומטם, אני לא מבין כלום. אתם זורים חול בעיני הוועדה, בעיני הציבור ובעיני כל העולם. צריך לעשות סטופ לדבר הזה. מה המסקנה, כבל? אנחנו באנו לכאן לא בשביל שיצלמו אותנו. אנחנו רוצים פתרון לעובדים, פתרון ליוצרים, פתרון למפיקים, פתרון לתאגיד, כדי שיהיה שידור ציבורי חף מפוליטיקה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
אנחנו מלווים את התהליך הזה עם הרבה מאוד משברים כבר הרבה מאוד זמן. בחלק מהמשברים לקחנו עם ניסנקורן מהלכים אמיתיים כדי לגשר על הפערים ועל הבעיות שישנם. אני חושב שהצוות עושה עבודה נאמנה. חלק מהדברים שנאמרו על ידי חברי גואטה אני דוחה על הסף. כן, זה תהליך כואב. אני חושב שחייבים לסיים את הסאגה הזאת כמה שיותר מהר. אם צריך עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה, אפשר לתת, אבל לסיים את זה, כי אי אפשר למשוך את זה. מכל כיוון שלא תסתכלו הכאב הוא גדול. אני לא רוצה לפרט, אבל מה יעשה כל גוף, כל אדם שנחתמו איתו עסקאות וחוזים בתקופה הזאת? איפה הם יהיו? את הדבר הזה חייבים לקצר למינימום הדרוש. אם זה חודשיים, שלושה, צריך לתת את הגיבוי. אנחנו באמצע תהליך, אי אפשר לעצור אותו באמצע.
יגאל גואטה
ואם התהליך דפוק, גרוע, לא טוב? מה אם עשינו טעות?
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
אתה צודק, אנחנו חייבים לסיים את התהליך הזה כמה שיותר מהר. זה הזמן לגשר על כל הדברים, לחתוך אותם, אחרת כולם יסבלו פה עוד שנה וחצי.
אסנת טרבלסי
אין לי ספק שיש פה משחק הרבה יותר גדול. אנחנו, היוצרים, המפיקים, תעשיית הטלוויזיה והקולנוע יושבים פה ישיבה אחרי ישיבה ועינינו כלות. הלוואי והיו מדברים עלינו, על העבודה ועל ההפקות שכולם אוהבים להתהדר בהן אחר כך, כמו שמדברים על העובדים. אין לי ספק שזה קשה לעובדים, אין לי גם ספק שהם עוברים תקופה לא פשוטה, אבל אנחנו עוברים אותה כבר שנים. לנו כבר שנים אין תקציבים. גם כשמאשרים לנו תקציבים, אנחנו צריכים לרדוף אחרי זה שישלמו לנו, אנחנו צריכים לרדוף אחרי זה שיאשרו לנו את התקציבים ברשות הזאת, בתאגיד הזה. זה לא משנה לנו. האמת, זה כסף ציבורי שצריך לצאת החוצה. יש חוק, יש בג"ץ שקבע. גם בחוק של התאגיד נקבע סכום שלא יוצא. האם לתאגיד, שבאים אליו בטענות שהוא לא מתפקד, העבירו כסף להפקות מקור? לא. יש פה איזה שהוא משחק שלא ברור מה הוא.

אנחנו רוצים שגם תדאגו לנו. אנחנו מבקשים ודורשים מכם, אם בהוצאת צו הוראת שעה שניסחנו והעברנו לכם את הנוסח שלו, שהכסף להפקות מקור ייצבע, שיהיה ברור שלא משנה מה התהליך שיעבור, אם כן תהיה פשרה, אם לא תהיה פשרה, אם כן תהיה דחייה, לא תהיה דחייה. אנחנו כבר יכולנו להתחיל לעבוד אתמול. האנשים שלנו עבדו במשך חודשים כדי לעמוד בקול הקורא שיצא מהתאגיד. אנחנו מחכים לתשובות שלהם כדי להתחיל לעבוד. לא רק שהתחלנו לכתוב, אנחנו גם עובדים על התחקירים. אנחנו רק מחכים לאוקיי.

פה יש דיון אחרי דיון אחרי דיון שאנחנו באים ושומעים על העובדים. עם כל הכבוד לעובדים, ויש לי הרבה כבוד אליהם, את היצירות שאיתי הזכיר אנחנו עשינו. תולדות ארץ ישראל מפיקים עצמאיים עושים, שיהיה ברור. כשמדברים על רוז פיזם, זה מפיקים עצמאיים עושים. אם מדובר בכסף ציבורי, מה זה משנה אם זה ישודר בזמן של רשות השידור או בזמן של התאגיד? זה אותו כסף. למה מתייחסים לזה כאילו אלה שני גופים שונים? למה לשים רגליים לתאגיד? היו פה שעות של דיונים בכנסת הזאת. נחקק חוק להקמת התאגיד. למה לא עוזרים, למה לא עושים חפיפה כמו שצריך? אמר גואטה נכון, בחברה הכי פשוטה עושים חפיפה כשמתחלפים אנשים, עוזרים לגוף החדש לקום, לא מתנגדים אליו כל הזמן, לא שמים לו רגליים כל הזמן. ביקשו שהתאגיד יקום בינואר. אנחנו היינו פה חלק. הבענו את דעתנו המקצועית, אמרנו שזה מוקדם מידי. חברי הכנסת ומר פילבר היו בין אלה שתמכו שזה יקום. עכשיו, מר פילבר, אתה אפילו לא עונה לטלפונים כשאנחנו מחפשים אותך. ביקשתי ממך שתענה לנו כדי שלפחות נדע שהפקות המקור לא נפגעות, לא משנה מה יהיה. איך אנחנו יכולים להסתכל ל-4000 אנשים, לא 1200, ולהגיד להם שאנחנו לא יודעים מה יהיה איתם? זה לא איכפת לכם? אתה במשך חודשים מנהל ועדה שמטלטלת את כל שוק התקשורת. את התוצאות שלה אנחנו רואים כבר עכשיו, עוד לפני שהמסקנות שלה הוסקו. עכשיו אתה בא ובמחי יד מחליט שכל מה שבנית וכל מה שאמרת לא יקרה?
שלמה פילבר
ממש לא.
אסנת טרבלסי
אז מה המשמעות של זה? למה אתה לא מרגיע אותנו ונותן לנו תשובה? למה אתה לא עונה לנו?
יגאל גואטה
אין לו תשובה.
שלמה פילבר
אנחנו סוגרים את זה עכשיו. עם כל הכבוד, לשלוח 20 SMS זה לא מה שפותר את הבעיה.
אסנת טרבלסי
אנחנו לא רק נשלח SMS, אנחנו גם נצא לרחובות אם העבודה שלנו תיפגע. אם אנחנו לא נדע מה קורה איתנו ולא נדע שהתקציב של הפקות המקור מובטח, אז מה שראיתם ביום חמישי זו הייתה רק פתיחה קטנה.
יגאל גואטה
אם בכל זאת רוצים 1.10, שידחו את זה בכמה ימים, זה נופל על שבת.
אילן גילאון (מרצ)
מעולם הוועדה לא הסתכלה באופן נפרד על היוצרים.
היו"ר איתן כבל
אמת.
נורית קורן (הליכוד)
אנחנו נמצאים ביום קשה. הדיון הזה מאוד מאוד קשה לי. אני לא יכולתי לראות את שני הגברים האלה שיצאו מכליהם, ובצדק. מדובר פה במשפחות, מדובר פה בעובדים. יושבים פה כל הגורמים שצריכים לשבת עכשיו ולראות איך עושים, אם זה אנשי התאגיד החדש, רשות השידור. יושב פה גם פרופסור דוד האן, הממונה על רשות השידור. יושב פה מנכ"ל משרד התקשורת, יושב פה יו"ר ההסתדרות, מר אבי ניסנקורן. אדוני היושב-ראש, צריך לאסוף את כולם עם נציגי העובדים על-מנת לראות איך אנחנו מתחילים מכאן והלאה. אנחנו צריכים לקבל תשובות אם התאגיד יכול לשדר כבר מה-1.10. ברור שאי אפשר לשדר את הכל בבת אחת. צריך לראות איך להקטין את הנזקים לכספי ציבור ולכל המשפחות שיושבות פה. אני לא יודעת איך פותרים את הסיפור הזה. אדוני היושב-ראש, צריך לקבוע כמה שיותר מהר דיון דחוף כדי לראות איך עושים, מה עושים פה. קודם אמר גואטה שמדובר במניעים פוליטיים. לא, צריכים אנשים מקצועיים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ישבנו פה חודשים, אמרנו שזה יגיע לדבר הזה.
נורית קורן (הליכוד)
הגיע הזמן שהתאגיד החדש יעמוד על רגליו. יש פה הרבה משפחות. צריך לקלוט את האנשים, צריך לעשות את כל הדברים. אני לא מסתכלת ימינה או שמאלה. צריך להתחיל לעבוד. צריך, אם אפשר, לקבוע בשבועיים שנשארו לנו את הדיונים על-מנת לראות מה אנחנו עושים עם כל האנשים האלה.
יגאל גואטה
לפני התאריך צריך לשים שומר סף.
רועי פולקמן (כולנו)
אני פונה ליו"ר ההסתדרות בעניין הסיפור של הימים האחרונים. אני חושב שמעבר לדיון לגבי הדאגה לעובדים, שלגביו אין ספק, אני חושב שאתה כיו"ר ההסתדרות צריך לחשוב על המהות של השידור הציבורי באופן כללי, לראות האם דחייה של שנה ומשהו יכולה לאפשר לתאגיד כזה לקום, מה המשמעויות של זה, כולל המשמעויות של השיח הזה של אי הוודאות בשיח התקשורת שמרובה נושאים בימים האלה. אתה לאחרונה יזמת להקים עיתון, להחיות עיתון מיתולוגי. אני חושב שבשיח, מעבר לדיון על העובדים, חשוב שתהיה התמונה הכללית. אני חושב שיש עוד מרכיבים בפאזל הזה.

את הדבר השני אני רוצה להגיד לעובדים. לפני 3 שבועיות ישבתי ליד מנכ"ל משרד התקשורת. בסבב הקודם שבו נלחמנו יחד להגדיל את כמות העובדים שייקלטו מרשות השידור המסר היה: תפסיקו לשדר להם בלבול. את זה אני אומר ליו"ר ההסתדרות ולמנכ"ל משרד התקשורת, תפסיקו לשדר להם בלבול, כי זה מקשה על התאגיד לקום. הוא רוצה לקלוט עובדים מרשות השידור. הם לא קולטים, כי הוועדים אומרים לעובדים לא לגשת למכרזים. זה מה שהיה כאן בדיון. אם יש משהו שהיה לא פייר לעובדים, והרבה עובדים דיברו איתי, זה היה אי הוודאות הזאת, הם לא יודעים אם לגשת, לא לגשת, אם הם יישארו באוויר, לא יישארו באוויר. האמירה הייתה מתוך הגינות לתאגיד שיום אחד יקום, מתוך דאגה לעובדים. רצינו 51% לפחות מהעובדים. זאת מלחמה שהייתה באוצר, של לבוא ולהגיד שאנחנו רוצים הרבה עובדים מרשות השידור בתאגיד החדש. מבחינתי שיהיה 80% עובדים מרשות השידור. בשביל זה הם צריכים לגשת למכרזים. אני כל הזמן אומר לעובדים ששואלים אותי, תרוצו למכרזים בתאגיד על מנת שתיקלטו. היו בעיות. הרגשתי שאני עושה את מחויבותי הציבורית. לא צריך להגיד, חבר'ה, לא מתאים, עשינו טעויות. חבר'ה, די. זה נכון שהיו טעויות. לא הייתי שותף לחוק המקורי הזה, אני לא יודע אם היה צריך אותו, אבל עכשיו גמרנו, עכשיו צריך שהם ייקלטו בתאגיד. אם נדחה את זה, אני לא יודע איך נוכל להסתכל בעיניים של העובדים. גם בעוד שנה וחצי הם לא ייקלטו, כי חודש לפני הם יאמינו שזה לא יקרה.

אדוני היושב-ראש, נתת לי מינוי בנושא בדיקת תאגיד השידור בירושלים. שתי המלצות ברורות היו בתוך הדבר הזה. אמרנו שצריך להישאר ברוממה עד שיעברו לכנפי נשרים או למשכן הקבע שהתאגיד רצה לבנות. יש שם אולפנים. אני יודע את הקשיים עם העובדים. יושב כאן מנכ"ל הרשות בפירוק שאמר שהוא יעזור ויעשה מה שאפשר. אין היגיון בלדחות את השידור הזה. זה יגרום נזק לעובדים, זה יגרום נזק לתאגיד. גם אם יהיו חבלי לידה ולא ביום הראשון הערוץ הזה ישדר, אפשר לשדר שידורי ניסיון לתקופה. צריך להתחיל בזמן. צריך לעשות את זה מירושלים. זה אפשרי, זה ישים וטוב לכולם.
משה שגב
בדיון אצל יושב-ראש ההסתדרות כשניתן האות להארכת החוק עד לאוקטובר, הוצאנו מייל לכל העובדים בשם ועדי העובדים להגיש את המועמדות לכל המכרזים שהתאגיד פרסם. התאגיד שיתף איתנו פעולה בעניין. גם כשהעברנו הערות ובקשות, הם נענו אליהן. לבוא ולהגיד שנתנו הוראות לעובדים לא לגשת למכרזים – אין דבר כזה.
רועי פולקמן (כולנו)
אולי לא הוועדים.
יגאל גואטה
יש עובדים שראו את הלך הרוחות, לכן לא הלכו להגיש.
יריב הורוביץ
אני מבין את הדיון הפוליטי, את הזגזגת, את הימין ושמאל, את הבעיות, אבל בין זה לבין תוכן וטלוויזיה אין שום קשר. כל הברדק הזה יצר איזו שהיא מציאות של ערוץ שמשדר עם 3% רייטינג או 2% רייטינג. אפשר להמשיך להתווכח פה, אבל זו בושה וחרפה. אנחנו, איגודי היוצרים, עושים תוכן בכל העולם, עושים סדרות טלוויזיה מצליחות בכל העולם. כדי לייצר מסך ראוי עם רייטינג ועם תוכן מעניין, אז לא משנה איך יקראו לזה, איפה זה יישב ואם יקראו לזה ככה או ככה. הייתה החלטה מובנת. יש יוצרים טובים במדינה הזאת כמו בכל מקום אחר. הייתה החלטה שמתחילים להוציא כסף על תוכן ראוי, טוב, שיביא רייטינג, שיביא כבוד, שיביא עוצמה, שיביא כוח גם החוצה. אם לא תשחררו לנו את הכסף, לא משנה דרך איפה, איך נייצר תוכן? אתם יכולים להמשיך לדבר פה עד מחר, אבל מה יהיה על המסך?
אסף אמיר
אני חושב שכל הסיפור הזה בין העובדים של רשות השידור לעובדים והיוצרים בחוץ הוא ספין. לכל הדבר הזה אין שום קשר לדחייה של השידורים, הוא קשור למשהו אחר לגמרי. כל פעם כשאנחנו מגיעים הנה יוצא כאילו אנחנו רבים איתם והם רבים איתנו. זה לא המצב. אתם כל הזמן אומרים ירושלים. אתם בירושלים הורסים אותנו. האי ודאות הזאת גומרת אותנו.
שלמה אברהם
אני לא בא לריב עם היוצרים. ליבי ליבי איתם, גם הם צריכים פרנסה, אבל גם אנחנו. במקום שהמקום הזה ייתן מענה לאותם אנשים שהולכים לאבד את הפרנסה שלהם, אני צריך לריב איתו. למה אני צריך לריב איתו? גם הוא רוצה כסף. כולנו רוצים להתפרנס. צריך לתת לנו פתרון. אתה יודע, איתן, הייתי בהמון ישיבות במשך שנתיים. נגמר לנו הלב. איתן, אין לנו כוח. אנחנו רק רוצים להתפרנס. או שתחתכו לפה, או שתחתכו לפה. מומו, עם כל הכבוד לכל מה שקורה, זה נראה לא טוב. תנו פתרון לאנשים. אני לא הגשתי מועמדות לתאגיד, כי אני יודע מראש שלא יקבלו אותי. אני שומע את האנשים. אני עם המקצוע שלי אין לי מה לעשות שם, אני יודע את זה טוב מאוד. תחתכו, נלך הביתה, רק תכבדו אותנו. אני ברשות השידור משנת 1985. כשהיינו באים לפסטיבל ערד, היו ממששים אותנו ואומרים: מה, אתם עובדים בטלוויזיה? הייתי מהימים הטובים עד הימים השחורים האלה. לא גנבתי, לא מיניתי מנהלים, בסך הכל באתי לעבודה. את המשפחה שלי כמעט איבדתי. הייתי בא ביום ראשון עם תיק, חוזר ביום חמישי. אז היו מייצרים. אני לא אשם שלא רוצים לייצר היום. וואלק, תחתכו את זה.
יגאל גואטה
תגיש מועמדות.
גיל עומר
אני ראיתי בבוקר את דף המסרים שנכתב מטעם אגודת העיתונאים בירושלים. בדף הזה יש מעט מאוד, אם בכלל, דברי אמת. אני מקווה שהעיתונאים שמאוגדים באגודה הזאת עושים את תפקידם העיתונאי טוב יותר מאשר מה שיש שם. קראתי שרם לנדס הופיע בפני המועצה. קראתי שם שקרים שאין בהם ולו דבר אחד אמת, כולל את הדברים שנתנו לחבר הכנסת גואטה והוא אמר. אני אומר לכם באופן חד משמעי, לא היה ולא נברא.
יגאל גואטה
אמרתי שקיבלתי מכמה גופים. אתה אמרת שרק מעט מהדברים שכתובים שם הם נכונים. גם המעט הזה זה יותר מידי.
גיל עומר
אמרתי כדי להיות מאוד זהיר. אנחנו רוצים את ה-30 בספטמבר. אנחנו מבקשים לקצר את תקופת אי הוודאות. זה לא בריא לתאגיד, זה הרסני. אנחנו מבקשים להיות חלק אמיתי בהחלטה המקצועית על המועד. אנחנו נעשה את מה שאתם בחוק שקבעתם שלחתם אותנו לעשות.
היו"ר איתן כבל
חברים יקרים, אני מתנצל על האופן שבו נדרשנו כדי להמשיך את התהליך של הדיון. אני מבין את כאבכם, אני מבין את כאבם של העובדים. לאורך כל הדרך עשיתי ככל יכולתי את כל אשר נדרש על-מנת להגדיל מצידו של אבי את מספרם של העובדים, לשפר את התנאים שלהם כמה שיותר. גם היום אני מנסה לתת את כל כולי מאחורי הקלעים. אזני קשובה ללא למעט עובדים, אני יכול לומר, בצורה פתוחה ויומית. אני גם מצר על השיח הלא הולם שמתקיים כל הזמן בין היוצרים והמפיקים לעובדים. אתם כולכם באותו צד, אם אתם לא מבינים. אין מקום לשיח הזה ביניכם. אני מקווה מאוד שהיום הזה יהיה איזה סוג של קו פרשת מים ביחסים ביניכם. זכותו של כל אחד להיאבק על מטה לחמו, זכותו להיאבק גם שיהיה לו בית ראוי וטוב לעבוד בו.

מי שהניח את החוק זו הממשלה. אתם כל הזמן מתנפלים על הבית הזה, לא משנה מאיזה צד, אם מימין, אם משמאל. זאת הצעת חוק ממשלתית שהובאה לכאן. היא עברה מסלולים שאני התנגדתי להם התנגדות נחרצת. כל התהליכים היו כדי להרחיק ממני ומדומיי. אלה דברים חשובים שצריך שייאמרו, כי כל אחד בא, אומר דברים בעלמא והולך. מדברים פה כאילו איזו רוח נחתה פה בתוך הבניין. יש הליכים דמוקרטיים שבהם הממשלה קיבלה החלטה. היא החליטה לצאת לדרך. הייתה הצבעה. היו קרבות לא פשוטים, היו דיונים לא קלים, גם מצד העובדים. כל אחד נלחם על חלקו. זה לא היה פשוט בכלל. התהליך הזה לא הסתיים. הייתה לי מעורבות אישית, זוכר את זה יושב-ראש ההסתדרות, לאורך כל הדרך. הייתה לי הזכות להגיע להבנות באותו לילה מפורסם כדי שהעסק לא יתפוצץ. לפני חצי שנה ניתנה לי הזכות לעשות את סגירת המעגל. הדברים נאמרו. את מה שנכתב גם גרזן לא יוריד. אפשר לבוא ולספר סיפורים, אפשר שייאמרו דברים, אפשר להגיד: אמרתי, לא אמרתי, התכוונתי, לא התכוונתי. כל הדיונים שלנו, או לפחות רובם, שודרו בערוץ הכנסת. מה שלא שודר בערוץ הכנסת, יאמר לכם הדובר, מונח בתוך אתר הוועדה. יש קבלות על כל מה שאני אומר. אמת דיברתי לגבי ההתנהלות, לגבי הדיונים שהתקיימו פה, לגבי המאבקים שהתנהלו פה, אף אחד לא יכול לשנות את זה. הייתה חבורה של חברי כנסת, כמו איילת, אילן, שהיו פה כל הדיונים ואמרו את הדברים שלהם בצורה ברורה. ההחלטות שהתקבלו היו בניגוד לדעתי, אדוני מנכ"ל התאגיד. כיבדתי את העניין הזה, כי הבנתי שאם לא נעשה את המעשה ונקבל את ההחלטה, המשמעות תהיה מותו של השידור הציבורי, לא רק של התאגיד. העסק היה במקום שזהו, וזה כבר לא משנה מי אשם, מי צודק, למה, איך. זו העובדה. החלוקה סביב כן לדחות או לדחות היא לא פוליטית. החלוקה בתוך הקואליציה של בעד ונגד חותכת מפלגות. דיברתי עם מומו, דיברתי עם יושב-ראש ההסתדרות, עם שר האוצר, עם ראש אגף התקציבים, עם הנהלת התאגיד. אנחנו צריכים להביא מועד מוסכם לאלתר, כי ברור שב-1 באוקטובר זה כבר לא יהיה, לא כי אני רוצה או לא רוצה. אני לא נכנס לתוך התהליך הזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
למה?
היו"ר איתן כבל
אנחנו מבינים מה היא הדינאמיקה, אנחנו יודעים מי היא הקואליציה, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. זה כמו שעמדתי מולך כשלי היה המיעוט ולך היה הרוב.
קארין אלהרר (יש עתיד)
ואתה הסכמת.
היו"ר איתן כבל
אני לא בא ממקום כזה. החיים הפוליטיים מורכבים מרוב ומיעוט. כיוון שאני יודע שנדרש לו"ז להביא את התקנות לדחייה, אני אומר לכם, אדוני המנכ"ל, שתי נקודות מרכזיות. נקודה אחת, גם אם צודק חברי אבי ניסנקורן וזה לא 550, זה רק 350, לא יהיה מהלך שבו התאגיד לא יהיה חלק מהעניין. הוא לא יכול לא להיות. עם כל הכבוד שאני רוכש לך כאיש מקצוע, אדוני המנכ"ל, ועם כל הכבוד שאני רוכש לשר, השאלות כאן הן שאלות מקצועיות, הן ממקום מקצועי. אם נאפשר את ההתערבות הבוטה הזאת, עדיף שהתאגיד לא יצא לדרך ונהרוג אותו עכשיו. אני לא רוצה שנחזור לסאגה שמחזירה אותנו לתהליכים שהשידור הציבורי היה בו בשנים האחרונות. היו תקופות שנהנו מזה, היו תקופות שפחות נהנו מזה. זה מה שקבר אתכם. אם התכנית היא לקבור את השידור הציבורי במתכונת החדשה שלו, מוטב שלא יצא לדרך. ראשי התאגיד יהיו חייבים להיות חלק מהדיון על הדברים האלה. העניין של המשמעויות הכספיות חייב שיהיה מונח לפנינו על השולחן.

הדבר האחרון בעניין הזה הוא ועדת הכלכלה. הדיונים יתקיימו בוועדת הכלכלה, זו האכסניה. אני לא חושב שמישהו מכם חושב אחרת. זה חלק מתוך העניין. הלכתי אתכם כברת דרך ארוכה. לא היינו יושבים כאן אם לא הייתי נותן את הכתפיים שלי לאורך כל הדרך. זה יהיה כאן. נעשה את זה בהסכמה כמו שתמיד ידענו לעשות. אם הדברים היו מובאים בצורה מושכלת קודם, היינו במקום אחר לגמרי.

אדוני המנכ"ל וחבריי בתאגיד, אני סומך על יושרכם המקצועי, על היושרה הפנימית שלכם, אבל אני מזהיר אתכם, כמי שעומד מאחוריכם ונותן לכם את כל הגב, שאם יהיו מצבים שבו יושפלו אנשים, שבו תהיה אליהם התייחסות בצורה שאיננה הולמת, אני אצא במלחמת עולם נגדכם.
יגאל גואטה
אבל זה כבר קורה.
היו"ר איתן כבל
אני פניתי אליכם. אני מכיר את היושרה ואת היכולות המקצועיות שלכם. אני תובע שהכל ייעשה בצורה מסודרת, שהכל יהיה מכובד. כל העולם מחכה להפיל אתכם. יש אנשים שלא רוצים שזה יקרה. אל תעזרו להם. בואו ביחד נקים תאגיד שידור ציבורי חדש, דמוקרטי, פתוח, כדי שכל אחד סביב השולחן פה יגיד: וואלה, הייתי שותף לזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 18:35.

קוד המקור של הנתונים