הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 137

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ו (27 ביולי 2016), שעה 9:00

מעקב אחר יישום תכנית הממשלה לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

איתן ברושי

עמר בר-לב

דב חנין

עודד פורר

אהוד פראוור - סמנכ"ל ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

לירית סרפוס - מתכללת התכנית הממשלתית, משרד ראש הממשלה

קרן אוהב ציון - יועצת חיימ"ש, מחוז ירושלים, משרד הביטחון

דליה ינקו - סגן ר' ביטחוני, חברתי, משרד הביטחון

דוד יאסו - מנהל אגף א לקליטת עולי אתיופיה,, משרד העלייה והקליטה

שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, משרד העלייה והקליטה

הדר וינטר גולן - מרכזת בכירה, ארגון ופיתוח, משרד הכלכלה

איריס פלורנטין - עובדת סוציאלית, סמנכ"לית בכירה, מנהלת האגף לשירותים חברתיים, משרד הרווחה ושירותים החברתיים

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גילי דנה - מפקחת ארצית במינהל חברה ונוער, משרד החינוך

עירית בירן - סגן מנהלת מינהל פדגוגי, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

ד"ר אורנה שץ אופנהיימר - נציגת אגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך

תמי וייצמן - נציגת מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עידו ברק - משרד החינוך

בת שבע גורדו - ממונה פניות ציבור, משרד הבינוי והשיכון

יאיר דרנפלד - רח"ט תכנון ובקרה, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - ראש תחום כלכלי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק שי יאסו - קצין תיאום וקישור, אמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אל"מ ערן שני - מפקד מיטב, צה"ל, משרד הביטחון

רינה צזנה - נציבות שירות המדינה

דוד אלעזר - מנהל מוקד קליטה, עיריית רחובות

מספין אלמיהו - מנהל מוקד העירוני לעולי אתיופיה, עיריית ירושלים

ירון יחיאס - דובר ומקדם מדיניות, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל עמותת טבקה

דוד מהרט - מנהל מרכז היגוי של עולי אתיופיה

מולגטה נגה - מנהל אזורי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

סטיוארט הרשקוביץ - סגן נשיא המרכז האקדמי לב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ., חבר המתרגמים

מעקב אחר יישום תכנית הממשלה לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה

בוקר טוב לכל המשתתפים ובוקר טוב גם לצופים. אנחנו מקיימים דיון בנושא מעקב אחר יישום החלטות הממשלה מספר 324 ומספר 609. להדגיש, החלטת הממשלה מספר 324 התקבלה ב-31 ביולי 2015, והחלטת הממשלה מספר 609 התקבלה ב-29 באוקטובר 2015.

הנושא זה המדיניות הממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. ההחלטות האלה התקבלו לאחר דיונים רבים עם אנשי מקצוע, כל הגורמים, נציגי הקהילה ולאחר הדיונים האלה הוגשו תכניות עם תקציבים, אשר התקבלו ואושרו על ידי ועדת שרים שהוקמה בראשות ראש הממשלה.

אני חייב לציין פה, פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הוקמה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה, בנושא שילובם של יוצאי אתיופיה ועל כך אני מאד מברך את ראש הממשלה, על היוזמה, על הפעילות ועל הקמת הוועדה וגם על פעילותה.

במסגרת ועדת השרים, התקבלו החלטות, אושרו תכניות שהוגשו על ידי משרדי הממשלה. התכניות שהתקבלו בוועדת השרים, קיבלו לאחר מכן את הגיבוי של החלטת הממשלה, כמו שציינתי, בתאריכים שציינתי קודם – ב-31 ביולי וב-29 באוקטובר.

אני רוצה לציין את החלטות התכניות שהתקבלו, קודם כל בתחום החינוך - משרד החינוך גיבש יחד עם השותפים – משרדים אחרים ונציגי הקהילה – תכנית שתקדם את שילובם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. עלות התכנית 192 מיליון שקלים והתכנית אושרה בוועדת השרים והתקבלה בהחלטת הממשלה.

גם משרד הרווחה והשירותים החברתיים הגיש תכנית. עלות התכנית 80 מיליון שקלים. גם התכנית הזאת אושרה בתאריכים שציינתי קודם. כמו כן, גם במשרד הבריאות הוגשה תכנית שהתקציב עמד על 19.6 מיליון שקלים. אלה שלוש תכניות שאושרו בהחלטות הממשלה בשלב הראשון.

אני מציין שהתכניות האלה הן לארבע שנים, משנת 2016 עד שנת 2019. אני מדגיש – התכנית הן משנת 2016 עד שנת 2019. בהמשך לשלוש התכניות האלה, התקבלו תכניות נוספות בוועדת השרים וגם בהחלטת הממשלה.

משרד הביטחון וצה"ל הגישו תכנית על מנת לסגור תכניות המבדלות את יוצאי אתיופיה ושילובם המיטבי במערכת הביטחון. עוד תכנית שגם אושרה היא ממשרד הכלכלה והתעשייה. גם התכנית הזאת אושרה בוועדת השרים. עלות התכנית 55.13 מיליון שקלים. מי שמבצע את התכנית, כמובן בהנחיית ובהובלת משרד הכלכלה והתכנית.

גם התכנית על ידי נציבות שירות המדינה הוגשה לשלב 50 אקדמאיים ו-30 סטודנטים לתואר ראשון ישולבו במשרדי הממשלה. נציבות שירות המדינה לקחה את האחריות להוביל את יישום התכנית הזאת וגם התכנית הזו אושרה. אני חייב לציין, זה בהתאם לסעיף 15 א' (ב) לחוק שירות המדינה מנויים, התשי"ט-1959.

אני חייב להגיד שלגבי התכנית הזאת אני רוצה לברך את נציבות שירות המדינה. אנחנו קיבלנו אתמול - במסגרת הדיון שקיימנו על ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה בתאגידים, בחברות ממשלתיות, ברשויות, במועצות המקומיות - מנציגת נציבות שירות המדינה דיווח שמתוך 50 אקדמאים שהיו צריכים לשלב בשנת 2016, כבר שילבו 31 אקדמאים ואני מברך על כך. זו התחלה טובה. אני מקווה שהם יעמדו במחויבות שלהם עד סוף השנה. עוד לא קיבלנו נתונים. אני מקווה שהיום נקבל נתונים בעניין שילובם של הסטודנטים לתואר.

גם המשרד הגיש תכנית על מנת להתמודד ולהוריד את האלימות המשטרתית ועל מנת לחזק את האמון עם בני הקהילה. התכנית הוגשה עם תקציב עלות של 22 מיליון שקלים. התכנית הזאת אושרה גם כן, כמו התכניות האחרות.

הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה. הצוות הזה ידוע לי. אני גם השתתפתי בפתיחה, בהתחלה. לאחר מכן ידוע לי שהצוות עשה עבודה ואנחנו עוד לא קיבלנו דיווח בעניין הזה. היום אני לא מצפה לדיווח בעניין, אלא אם כן הם רוצים לתת לנו דיווח ברמת המקרו. וזאת מאחר שהתכנית עוד לא הוגשה לוועדת השרים וטרם קיבלה אישור של ועדת השרים, ולכן אנחנו מצפים בעיקר לקבל עדכון מעקב – איפה הנושא עומד. האם התכניות האלו מיושמות בשטח או לא. אנחנו רוצים לקבל מידע. זו מטרת הדיון שלנו היום.

דרך הדיון שלנו, השלב הראשון לדעתי הוא שנשמע ממשרדי הממשלה – חינוך, רווחה, בריאות, כלכלה - - -

משרד הבריאות הודיעו שהם לא יהיו.

בסדר. קיבלנו את המכתב. אני רק מסביר את סדר העניין. משרד הביטחון, צה"ל, ביטחון פנים ומשטרה. אני חושב שאלה המשרדים בהם נתמקד לשם קבלת הדיווח האמיתי. אני רוצה לפנות למשדרי הממשלה. תהיו כנים וישרים איתנו. הוועדה בראשותי מאד מקושרת לשטח ואנחנו קיימנו בערים דיונים ובדקנו גם את יישום התכנית. לכן, אל תציגו לנו למען ההצגה בלבד. אני רוצה שהדיון יהיה מקצועי וענייני.

הדבר השני, אני רוצה לפנות לכל המשתתפים. התייחסות שלנו, אם זו ביקורת, אם זו שאלה, כל התייחסות – אני מבקש שתהיה התייחסות עניינית ולגופו של עניין. אני לא רוצה פרובוקציה. אני רוצה להגיע למטרה, ולכן אני מראש אומר – מי שינסה לעשות פרובוקציה או לצאת מהנושא, הסדרנים נמצאים בכוננות ואני מזהיר מראש. יש לכבד את הכנסת ויש לכבד את נציגי משרדי הממשלה ובנוסף לכבד גם את הוועדה. תודה רבה.

אנחנו רוצים עכשיו לשמוע את נציג משרד החינוך. סליחה, אני חייב לציין, המשרד המתכלל את כל התכניות שהצגתי, זה משרד ראש הממשלה. כידוע, לאחר דרישה שלנו מהממשלה, עבר התכלול גם בעקבות המלצה של דו"ח מבקר המדינה. הדרישה הייתה יעבור ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה מתכלל.

לגבי מה שנוגע למשרד ראש הממשלה באופן ישיר, זה מנגנונים שנקבעו בהחלטת הממשלה. מנגנון של צוות יישום מעקב וגם ועדת פורום המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אז לכן בהתחלה אני מעדיף לשמוע את משרדי הממשלה ולאחר מכן אני רוצה לפנות למשרד המתכלל, משרד ראש הממשלה, בראשות אודי פראוור, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה שנמצא פה איתנו ביחד עם הצוות שלנו.

אני רוצה להתחיל עם משרד הרווחה, שיציגו לנו את יישום התכנית – לאיפה הגעתם. חלק מהיישום זה גם הקמת מנגנון תוך 30 יום לשבת עם משרד הקליטה ולחלק את האחריות – 15 שנים וכל זה, ותוך 60 יום להקים את ועדת ההיגוי. 50% יוצאי אתיופיה באותו תחום. אני רק מזכיר לכם מה כתוב בהחלטות. ולכן אני רוצה התייחסות לכל הדברים האלה. האם הוקמה ועדת היגוי, האם יש 50% יוצאי אתיופיה. אנחנו רוצים לשמוע על כל הדברים האלה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת דב חנין. אני פונה לעובדת הסוציאלית איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה, מנהל אגף לשירותים חברתיים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אם אפשר להציג את הנתונים של משרד הרווחה. אני כן רוצה להתחיל ולומר, אנחנו עובדים. אני חושבת שהדבר הראשון שאני רוצה להגיד שאנחנו עובדים ואנחנו ממש בתנועה. השקף הראשון מציג את שלבי התכנית ואנחנו עובדים לפי השלבים, כאשר שנת 2015 היה שלב הייזום. שלב הייזום בעצם אמר מבחינתנו שבדקנו איפה רוב האוכלוסייה יושבת, בחרנו את היישובים, ירדנו אל היישובים, עשינו קולות ליישובים והתחלנו לדבר על התכנית ביישובים וכתבנו הנחיה בתוך המשרד להנחלת התכנית.

2016 זו השנה שאנחנו נמצאים בה, אנחנו בעצם בשלב ההזנקה, בשלב המיפוי, הקצאת התקציבים. אני מיד אפרט. אנחנו בעצם עובדים. 2017-2019 הן השנים שאנחנו עובדים הלכה למעשה בכל היישובים וב-2020 אנחנו כבר נוכל להראות תוצאות.

אני כן רוצה לומר, כיוון שאנחנו מודדים תוצאות כל שנה, נוכל להראות את התוצאות כל שנה בתהליך.

השקף הבא. לפני שאני קופצת לתוך ועדת היישום, הוועדה העליונה – שמבחינתנו זה שמה – כשזו בעצם הייתה שאלתך, אני רוצה לומר מה מנגנון העבודה שלנו מול היישובים. התכניות ביישובים מנוהלות באופן מתוכלל, כך שבכל יישוב יש ועדה שמתכללת את העבודה בתחום הרווחה וגם עם משרדים אחרים. הוועדה היישובים, שם נקבעות התכניות, שם מובילים את העבודה. מעל הוועדה ביישובים יש ועדה מחוזית שבודקת, מפקחת על התכניות ומאשרת את התכניות ומעל הוועדה המחוזית יש ועדה עליונה, שזו הוועדה שאני מציגה אותה פה.

הוועדה הזאת כמובן מורכבת מ-50% יוצאי אתיופיה ו-50% נציגי המשרד ורשויות מקומיות. אנחנו כבר נפגשנו 3 פעמים בוועדה, אנחנו בשבוע הבא אם אני לא טועה, יוצאים לסיור משותף באחד היישובים בנתניה, ששם כבר יש לנו עבודה שאפשר להציג ואפשר באמת לראות מה קורה.

מה עשינו כבר בוועדה – כמו שאתם רואים כאן בעיגול, בעצם אנחנו ישבנו ותכננו מה המטרות של הוועדה. אנחנו בעצם מדברים על ועדה שמחברת בין מטה לשטח, כשהמטרה הראשונה הייתה להבין שאנחנו לא מתכננים את התכניות, אלא בודקים את היישום והמעקב כמו שנאמר פה, ובאמת אלה הגדרות הפעולה. אנחנו יודעים שיושבים שם אנשים שנמצאים, הם צריכים לייצג את הרשויות, לייצג את הקהילה וגם להיות אחראים בתוך הוועדה ולבדוק את התכניות.

מה שאומר - כשאנחנו מקבלים בוועדה העליונה את התכניות מהשטח – מאשרים אותן. אם יש בעיות מבחינת הדיווח בשטח, כי אנשי הוועדה גם יוצאים לשטח ובודקים ברשויות המקומיות, בודקים את העשייה ומחזירים לנו איזון חוזר מהשטח ובאמת אם יש משהו לתקן, אנחנו נתקן את התכניות. הוועדה תעבוד עם אקסל מאד גדול, שמראה לוועדה מדי חודש מה התהליך של ההתקדמות בכל יישוב ויישוב, ונתקן תיקונים; וכמובן עובדת על שיווק ופרסום של התכנית והדים לציבור, באמת מה שקורה.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד, מול הוועדה העליונה – היא לא לגמרי התפקיד של הוועדה העליונה, אבל חלק ממנה זה בעצם ועדת המעבר. בוועדת המעבר סיימנו את העבודה - היא בעצם להחליט מה אנחנו עושים עם יוצאי הקהילה שהם ותיקים וחדשים. אנחנו ראינו שרוב האוכלוסייה שנמצאת בקשר עם הרווחה הם יוצאי קהילה ותיקים ולכן אנחנו סגרנו ממש אתמול בלילה את המימון של האוכלוסייה הוותיקה בתקציבי המשרדים השונים, כדי שנוכל להמשיך לתת את השירות. משרד הקליטה ימשיך לתת את המימון עבור המטופלים החדשים.

כאן יש בעצם איזה שהוא תרשים זרימה שמייצג את השנים שאנחנו עובדים ואני רוצה להתחיל מהתחלה. השלב ההתחלתי היה בעצם תקצוב התקציב בשנת 2015 - אנחנו כבר דיברנו על זה. התקציבים הגיעו ליישובים במאי 2016. אנחנו מדברים על קליטה אקסקלוסיבית של עובדים סוציאליים בכל היישובים, כשאני מדברת על השש תכניות של מודל יישובי. כבר יש לנו חמישה עובדים סוציאליים שכבר נמצאים בתוך היישובים ועובדים. נוהל העבודה נמצא. היישובים כבר חתמו לנו על ההסכמים ואנחנו בקליטה מאסיבית גם ביישובים האחרים של כוח אדם.

אנחנו נמצאים במיפוי של אוכלוסייה שצריכה להיקלט. יש לי גם מספרים שלא רשמתי אותם כאן, אבל יש לי כבר לא מעט אנשים שנקלטו ואספו אותם. אם אני סתם נותנת את המספרים כדי לסבר את האוזן, אז אנחנו מדברים למשל בנתניה כבר על 440 אזרחים ותיקים שמופו ו - - - בתחומים שונים. בראשון לציון כבר מופו 680 אנשים שיכולים להיקלט, ברחובות 160, באשדוד 281 וכן הלאה. אז כבר אנחנו מדברים על אנשים שאפשר להתחיל לקלוט אותם.

השלב הבא זה באמת להתחיל לצאת לראיונות קבלה ולקלוט אותם לתוך התכנית, כשלצד זה בעצם מדובר על ועדת היגוי יישובית, על אישור התכנית בכל היישובים ובעצם יציאה לדרך בכל מקום, כשהאדום זה בעצם התכניות שאנחנו עושים הלאה.

אני רוצה לעבור לשקף הבא. השקף הזה בעצם מייצג משהו שהוא לא התכניות, לא השש תכניות ביישובים שהן תכניות למשפחות ולאזרחים ותיקים ולא התכניות שהן עוד שלוש תכניות לנוער. יש לנו תכניות לנוער גם בחסות הנוער שהם שירותים פנימייתיים ועוד שלוש תכניות של שירותי המבחן ועוד תכנית של התכנית הלאומית, כך שאני לא נכנסת לזה כרגע. אני נכנסת לתכניות אחרות.

הצד הימני של השקף – מיפוי כוח אדם ברשויות המקומיות – אנחנו רוצים לסייע בגיוס כוח אדם יוצא הקהילה רב יותר בשנים הקרובות. זה הצד הימני של השקף. אנחנו נשקיע בזה מאמץ ניכר בשנה הגאה. הצד השמאלי, ארבעה צדדים שמאליים – דיון מול הנציבות לקליטת כוח אדם. אנחנו רוצים לקבל אלינו סטודנטים – לפחות 4 שיסייעו למחוזות לפקח על העבודה ויהיו פרויקטורים על התכנית. הכשרת מדריכי אגף. כמו שאנחנו רוצים לקלוט באגף כמו שיש לנו מדריכים בשירותים של מש"ה, שהם מדורגים כרגע בדירוג הנמוך ביותר של כוח אדם. אנחנו רוצים לקלוט אותם בתכניות של מדריכים מוסמכים ובאמצעות זה להעלות את הדרגה שלהם.

קליטת 150 משפחות במסגרת נושמים לרווחה. תכנית נושמים לרווחה היא תכנית לטיפול בעוני. דרך אגב, היום הייתה כתבה על התכנית הזאת בתקשורת, כתבה מאד אוהדת. מדובר בתכנית אוניברסאלית. נקלטו כבר בשנה האחרונה - לא המתנו לתכנית – 150 יוצאי הקהילה ואנחנו נמשיך לקלוט בשנים הקרובות. במקביל תכנית נוספת שהיא אוניברסאלית – משפחה בשביל הצמיחה. תכנית למניעת הוצאת ילדים מהבית והחזרת ילדים מהפנימיות. תכנית שיצאה לדרך עכשיו. גם שם אנחנו נקלוט יוצאי הקהילה ביישובים, עם היציאה עכשיו לדרך. התחלנו עכשיו.

זה הסוף. תודה. אני פתוחה לשאלות.

תודה. אני חושב שכדאי לשמוע וכל אחד ירשום את השאלות. כדאי לנו לשמוע ברצף, כיוון שבשעה 11:00 אנחנו צריכים לנעול את הישיבה. נשמע ברצף את העדכון ממשרדי הממשלה ואז נתייחס לשאלות, אלא אם כן לחברי הכנסת שמשתתפים תינתן עדיפות.

תודה אדוני יושב הראש. אני פשוט רוצה להקדים את ההערה שלי למצגות או להתייחסויות של המשרדים האחרים, כי אני מסתכל על המצגת הזאת ויש לי איזו שהיא הערה שאולי תסייע להמשך הדיון הזה.

קודם כל הדיון הזה הוא מאד מאד חשוב. הבעיה הגדולה שאנחנו מכירים אותה, היא שישנן החלטות ולפעמים אפילו החלטות טובות, אבל התמונה בשטח לא משתנה, לפחות היא לא משתנה מספיק; והתוצאה היא תסכול שהולך וגדל בקרב ציבור יוצאי אתיופיה ואי אמון שהולך וגדל. זו המציאות שאנחנו מתמודדים איתה ולכן הישיבה הזאת, שאתה מקיים, אדוני יושב הראש, כל כך חשובה בניסיון שלנו ככנסת לבצע מעקב ובקרה אחרי המקום שבו משרדי הממשלה עומדים ביחס להתקדמות שאנחנו היינו רוצים לראות.

ופה ההערה שלי למצגת שאנחנו הצגנו. קודם כל גברתי, כמובן תודה על הנתונים וההערה היא לא הערה אישית, אלא הערה שנועדה אולי לעזור לכם לראות מה אנחנו בעצם צריכים. גברתי נתנה לנו תמונה של התהליך. אני חייב להגיד שהתהליך פחות מעניין אותנו ככנסת. אנחנו הרי לא ננהל את משרד הרווחה, אנחנו גם לא יודעים לנהל את משרד הרווחה, אין לנו יומרה כזאת. אנחנו לא נדע להגיד ולייעץ לכם באיזו צורה אתם צריכים לנהל את התהליך. אנחנו מאד מעוניינים להבין איפה התהליך שלכם, שאתם חושבים שהוא התהליך הנכון, איפה הוא עומד מול התוצאות.

הרי בסופו של דבר – הציג את זה יושב ראש הוועדה בפתיחת הדיון – יש החלטה שקובעת בעצם יעדים ואנחנו חייבים להבין איך אתם רואים את העמידה שלכם ביעדים. זו השאלה שמעניינת אותנו. אתם תחליטו מה הוא התהליך הארגוני הנכון. צריך להקים צוות כזה, צריך להקים צוות אחר. אנחנו לא נחליט במקומכם. אנחנו מעוניינים שאתם תחליטו על הצורה התהליכית הכי נכונה כדי לקדם אותנו למטרות שאנחנו רוצים להגיע אליהן. ומבחינה זו דווקא, אני חייב לומר לך שלמרות הנתונים שאת הצגת, אני לא הצלחתי להבין תשובה לשאלה שהציג יושב ראש הוועדה.

אני לא הצלחתי להבין האם באופן העבודה שאתם כרגע נמצאים, אתם באמת נמצאים בתהליך של התקדמות ליעדים המספריים המאד ברורים שנקבעו בהחלטה, ואם יש עם זה איזו שהיא בעיה, איפה הבעיה נמצאת, ואם אין עם זה בעיה ואנחנו כן מתקדמים לכיוון הנכון – מה עוד צריך לעשות כדי שלא יקרו תקלות בדרך. זה מה שמעניין אותנו. אחר כך, ברמה התהליכית, אתם תחליטו באיזו צרוה הכי נכון להתארגן לקראת הדבר הזה. תודה.

תודה רבה.

אם יורשה לי, רק כדי להבהיר משהו לגבי המצגת.

כן. השאלה היא גם לאלה שיציגו בעתיד, שצריכים להתייחס למה שחבר הכנסת דב חנין שאל בשאלה הזו.

אני רוצה לענות. אנחנו ממש בכיוון, כי יש לי אבני דרך. בתוך אבני הדרך יש את התהליך. אני צריכה להעמיד תהליך ומנגנון כדי שהוא יפעל. ואם יש לי כרגע רשימת אנשים שכבר מתחילים לראיין אותם מול אבני הדרך שאני שמתי, בוודאי שאין לי תוצאות. אני לא יכולה להגיד מי השלב - - -, אני אגיד את זה בהמשך, אבל זה לא באבני הדרך שלי לשנה הזאת.

כמה כסף מתוך הכסף שהוקצב לכם כבר פיזרתם או חילקתם בשטח, כדי שיתחילו את התכנית.

פיזרנו את הכל. במאי כל הכסף יצא לשטח.

הכל?

כל הכסף בשטח, בוודאי.

הבנתי.ואתם בדקתם אם יש תכנית בשטח שפועלת? כי אני הייתי בכמה ערים ואמרו לי - שמענו בתקשורת. לא הגיע הכסף. אני צריך - - -

אנחנו פועלים כל הזמן. דפני, שיושבת לצידי, הולכת לשטח כל הזמן. בהחלט כן.

אולי לא לאותו שטח. יש הרבה שטחים, אז אולי זה לא לאותו מקום.

טוב, אוקיי. אז אני חושב שאנחנו נתכנס לדיון. נשמע את הדיווח והעדכונים של המשרדים. אני מבקש שכל אחד ירשום את השאלות שלו ואז נקיים דיון לאחר הסקירה.

בבקשה, משרד הביטחון, גברת דליה ינקו.

מכובדי כולם, אני ברשותכם רק אציין שאנחנו במצגת שלנו – א' זה ככה מתחבר לי לדברים שחבר הכנסת חנין אמר – פחות אולי נצלול – אלא אם כן נתבקש – לנתונים, מספרים ותהליכים, כי באמת מוצגת כאן תכנית עבודה שהיא רחבה ומקיפה לתהליכים שאנחנו רוצים כמובן להשפיע, אבל מה שאנחנו בנינו לעצמנו בתוך שולחן הביטחון הוא, שבעצם אנחנו עובדים על שלושה דברים שונים שעושים את השלם.

אחד מהם הוא כל תהליכי ההכנה לשירות. השני הוא תהליכי השירות בצה"ל, שנמצא איתנו כאן רח"ט תומכ"א, והוא תיכף יציג את הדברים; ולאחר מכן ההכנה לשחרור – כל ההכנה לשחרור. נמצאת כאן נציגת אגף חיילים משוחררים וגם כאן אם נידרש אז נדע לתת תשובות.

בגדול אנחנו נאמר שבתכנית שלנו, אני חושבת שהשינוי הכי הכי גדול, שעליו אנחנו מדברים, הוא קודם כל העובדה שאחרי הרבה מאד שנים שאידיאולוגית חשבנו וחשבו גם המערכות הצבאיות וגם תכניות ההכנה לשחרור, שהתכנית המבדלות נתנו איזה שהוא מענה שהיה מענה לטפל יותר בפרט. הבנו כחלק מהשולחן, שהתהליך המרכזי הכי הכי הכי נדרש, היה – הרבה מאד לפעמים בניגוד לגורמים מקצועיים שידעו להציג נתונים אחרים על טובת התכניות המבדלות – אבל השינוי הכי נדרש מבחינתנו היה ביטול כלל התכניות המבדלות – גם בתוך השירות הצבאי, כמובן בתוך תהליכי ההכנה, וכמובן בתוך תהליכי ההכנה לשחרור, לא פחות.

כל התכניות המבדלות, למעט קורס אחד, שכרגע רח"ט תומכ"א יתייחס אליו, מתבצע זו שנתו האחרונה וגם הוא על פי התכנית המאושרת, כל התכניות המבדלות בוטלו ובעצם אנחנו בונים תכניות שהן תכניות כמובן מטפלות בפרט על פי הצורך שלו, הרצון שלו, שזה בעיני הכי חשוב וכל השאר זה כמובן קבוצות מעורבות. אנחנו מדברים כאן הרבה מאד על הרחבת תהליכי ההכנה לשירות ומתן מענה לפרט בשלבי ההכנה, כדי באמת לתת לו להתפנות לשירות הצבאי נטו תוך כדי השירות ועל השירות ירחיבו תיכף נציגי צה"ל.

צה"ל יציג את שינוי שיטות כלי הניהול והאיתור וכמובן כל תהליכי ההכנה לשחרור, שגם שם אנחנו עושים איזו שהיא עבודה אחרת. צה"ל יציג את כל הסנוניות הראשונות של השינוי. אני אגיד בגדול שאנחנו, במסגרת ההכנה לשירות, בעשר רשויות העמדנו עשרה רכזים של תכנית. זינוק בעלייה, שאנחנו שותפים לה מספר משרדים, ובתכנית הזאת אנחנו נותנים מענה לפרט ולהורים שלו, שמבקשים מידע, שמבקשים איזו שהיא סוג של חוויה צבאית ויותר, ובעצם אנחנו מוצאים.

כאן דרך אגב אין כמובן שום כפייה על הפעילות. כל הפעילות היא טיפול פרטני, שהפרט מגיע, מבקש ליווי בכל תהליכי ההכנה ואנחנו מוצאים כאן באמת טיפול מאד מיטבי לאורך השנה באנשים האלה, כולל הרבה מאד עבודה מול הורים. הורים פשוט מבקשים מאיתנו יותר ויותר מפגשים, גם ערבי הורים, גם סיורים בבסיסים, באמת יותר כדי להיחשף, כי רמת המידע והנגישות למידע הייתה מאד חסרה שם.

ברשותכם - הבנתי שנשאלה שאלה לגבי ועדת היישום – אני אומר לגבי זה התייחסות ואני אעביר לשותפים שלי לשולחן את ההתייחסות לעניין. ועדת היישום של התכנית אכן נבחרה. היא ישבה לפני חצי שנה, הגדירה לעצמה, כמו שהגדרנו כולנו, מה התכנית, מה המדדים ומה בעיקר התהליכים כדי לעמוד ביעדים של התכנית.

ועדת היישום נפגשה אחרי חצי שנה, לפני כמספר שבועות. ישבנו בוועדה הזאת, ועדה שמעורבת עם כל מי שהיה שותף בתוך השולחן, כולל נציגי ציבור ובחנו דבר דבר בכל תהליך שכרגע הצגתי, מה עשינו עד כאן. גם ברמת המידע של הנתונים בכל יישוב, בכמה תלמידים נגענו, בכמה הורים, בתוך הצבא, כל התהליכים שקרו. עשינו את ועדת היישום, פגשנו את כל הנתונים, למדנו מזה וכמובן קבענו להיפגש תוך מספר חודשים שוב. הוועדה בהחלט מטפלת גם בשוטף כמובן, במעקב אחרי ביצוע התכנית שהנחנו על השולחן.

אני ברשותכם אשמח אם נציגי צה"ל, כמובן שותפינו למשימה, יציגו את השינויים שם, שבעיני הם מאד בולטים ונכון יהיה לשמוע אותם.

תודה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. כמו שאמרה דליה ממשרד הביטחון, אנחנו ביטלנו למעשה - - -

רק אדוני, למען הפרוטוקול, תציג את עצמך ואת תפקידך.

שמי ערן שני, אני מפקד מיטב, מי שמכיר אולי את היחידה בשם בקו"ם. אני מפקד הבקו"ם ובעוד כמה ימים אני הולך להיות ראש חטיבת התכנון באכ"א. לגבי התכניות המבדלות, אנחנו ביטלנו את כלל התכניות המבדלות, ובכך למשל תכנית שמיסדנו בזמנו, של הכנת יוצאי אתיופיה ליחידות השדה וכו'. התכנית היחידה שכרגע נשארה, שהיא עדיין תכנית מבדלת, קורס אמיר, זו תכנית שאנחנו נבטל אותה במהלך השנה הבאה.

צריך להגיד שאנחנו מבטלים אותה במהלך השנה הבאה, כי אנחנו בינתיים בונים קורס אחר שהוא קורס שיקנה כלים לחיילים שזקוקים לכך, ללא שום קשר למוצאם. חיילים שמגיעים לצבא פחות בשלים, פחות מוכנים, ולא משנה כרגע מה מוצאם ומה עדתם.

התכנית החדשה היא תכנית משלבת?

התכנית החדשה היא תכנית משלבת ולא תכנית מבדלת.

הבנתי.

את קורס אמיר אנחנו נבטל במהלך השנה הבאה.

אבל אמרתם השנה. היינו בדיון של משרד הביטחון ואמרתם ש - - -

רגע, ירון, בוא תרשום את השאלה שלך. תהיה התייחסות. אני אמרתי מההתחלה שרק לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה הזאת. אני אמרתי למשתתפים – תיקחו נייר ועט ותרשמו ויהיה זמן לשאלות. בבקשה.

אנחנו התחייבנו לבטל את הקורסים המבדלים, אנחנו עומדים בזה. ביטלנו את כולם. את קורס אמיר אנחנו נבטל במהלך השנה הבאה. לגבי תכניות ההכנה לצה"ל, דליה דיברה על זה, אז אני לא ארחיב. אני רוצה להגיד מילה על שיטת המיון והאיתור לצה"ל.

אנחנו בבחינה עמוקה של כל שיטת המיון לצבא ובתוך כך כל כלי המיון המסורתיים שיש לנו. זה לא קשור כרגע למוצא כזה או אחר. אנחנו מסתכלים רחב ושואלים את עצמנו האם כלי המיון שיש היום ברשות צה"ל, הם כלים מספקים ובכך הדפ"ר, ציון ההשכלה וכל הכלים המסורתיים שאנחנו בודקים איתם עד היום. למשל יש כלים נוספים שאנחנו בוחנים אותם, כמו סוגיות של אינטליגנציה רגשית ומאפיינים תרבותיים. זה הליך שנמצא בעבודה עמוקה ומתקדמת ואני בטוח שהוא גם ישפיע על האופן שבו אנחנו ממיינים אנשים לצה"ל.

לגבי פוטנציאל פיקוד לקצונה, אנחנו הקמנו ועדה שאמורה בסופו של עניין לוודא שיש יותר קצינים יוצאי אתיופיה. הוועדה הזאת למשל מסתכלת על מיצוי מזרוע לזרוע. למשל מישהו שנמצא בחיל האוויר ולא יוצא לקורס קצינים, יוכל להיות קצין אולי בזרוע אחרת. זה כבר קורה, זה לא איזה משהו עתידי. הוועדה הזאת כבר יצאה לדרך ואנחנו מסתכלים על זה מעת לעת ואנחנו רואים באמת עליה במיצוי של יוצאי אתיופיה לתפקידי קצונה בצה"ל.

אנחנו כבר רואים עלייה באיתור למסלולי האיכות של הצבא. אנחנו רואים עלייה של 40% במהלך החודשים האחרונים. צריך להגיד גם שאנחנו לא חיכינו לוועדה כזאת או אחרת כדי להתקדם. אנחנו התחלנו חלק מהתהליכים כבר לפני הרבה מאד זמן. אלה לא תהליכים שמקדמים אותם בשלושה וארבעה חודשים. אלה תהליכים שיש להם בסיס עמוק, את חלקם התחלנו לפני הרבה מאד זמן ואנחנו רואים את התוצאות כבר עכשיו. למשל כמו שאמרתי, 40% של עלייה במסלולי האיתור לצה"ל. אנחנו רואים עלייה בקבלה למסלול העתודה האקדמית. עוד מעט אני אראה גם את המספרים. ואנחנו גם רואים ירידה ממשית בליקויי השירות – בנפקדויות ועריקויות.

אם אנחנו מסתכלים רגע על הנתונים, אנחנו רואים גם ירידה של 8% בנשר. נשר - רק למען הפרוטוקול - אנשים שלא מסיימים שירות צבאי בדרך הטבע. אז אנחנו רואים כבר ירידה של 8%. 8% אגב זה ירידה משמעותית מאד. אנחנו רואים גידול משמעותי בשיעור הגיוס של הנשים – 7.3% בשיעור הגיוס של הנשים לצה"ל. אנחנו רואים עלייה בנתוני האיכות של הנשים. נתוני האיכות, צריך להגיד, בסרגל הנוכחי – קב"א, דפ"ר – זה נתוני האיכות שאנחנו בודקים אותם היום. אנחנו רואים עלייה בנתוני האיכות וירידה בלקויי השירות של 6%. אנחנו רואים גידול של 8.5% באיתור לעתודה, וכמו שאמרתי קודם, עלייה של 40% באיתור, למקצועות של טרם הגיוס. צריך להגיד שאלה המקצועות היותר אטרקטיביים בצה"ל, המקצועות שדורשים עיון קדם צבאי, ואנחנו רואים פה עלייה מאד משמעותית.

אני רוצה להגיד עוד מילה אחת לגבי טיפול הת"ש ושינויים שעשינו. אנחנו באופן מסורתי, מתוך כוונה לקדם ולחזק את האוכלוסייה, בידלנו את האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה בטיפול ת"ש שהייתי קורא לו טיפול ת"ש מחבק. אנחנו החלטנו לעשות פה כמה שינויים. אני אתן פה איזה שתיים-שלוש דוגמאות. למשל, אנחנו סיכמנו בזמנו שחייל יוצא אתיופיה יהיה לו יום סידורים, ונוצר מצב אבסורדי שחייל יוצא אתיופיה יש לו יום סידורים כדי לסדר רגע את ענייניו בבית, כשחייל אחר שזקוק לזה – לא מקבל יום סידורים. אז אנחנו החלטנו שכולם יקבלו יום סידורים, זאת אומרת על פי שיקול דעת הת"ש והמפקדים. כל מי שצריכים סידורים – יקבלו יום סידורים, בין אם הוא חייל יוצא אתיופיה ובן אם הוא חייל שאינו יוצא אתיופיה. אם הוא צריך יום סידורים – הוא יקבל יום סידורים.

אנחנו הגדרנו במשך הרבה זמן, במשך הרבה שנים, שחייל יוצא אתיופיה הוא אוכלוסייה ייחודית וממוקדמת. אנחנו ביטלנו את הדבר הזה. אוכלוסייה ייחודית תוגדר מי שיענה על הקריטריון של אוכלוסייה ייחודית. מי שזקוק להיקרא אוכלוסייה ייחודית – בין אם הוא חייל יוצא אתיופיה ובין אם הוא חייל אחר, שנולד בארץ וכו' וכו'. אם הוא זקוק להיות מבודל ומובחן ולהיקרא אוכלוסייה ייחודית – הוא ייקרא אוכלוסייה ייחודית, כדי שנדע למקד אותו ולטפל בו.

למשל במיטב - ביחידה שאחראית על השיבוץ והמיון בצה"ל - זו היחידה שאני מפקד עליה - הייתה החלטה במשך הרבה מאד זמן, שחייל שהוא יוצא אתיופיה ייקרא באופן אוטומטי ללשכת הגיוס לאחר הצו הראשון, לבירור הת"ש ולבירור הפרט בבית, כדי לראות מה קורה, מה הוא צריך, למה הוא זקוק. ולמען האמת, לא כולם צריכים את זה ולא כולם זקוקים לזה ואנחנו סיכמנו שבצו הראשון, ביום שבו מועמד לשירות ביטחון מגיע לצו הראשון ורואה את המאבחנת שמראיינת אותו, המאבחנת תשאל – היא אגב שואלת את כולם – אם יש מישהו - - -

בוא תסכם.

זו השורה התחתונה. ואם יש מישהו שזקוק לטיפול פרט, הוא ייקרא למפגש המשך בלשכת הגיוס, בין אם הוא חייל יוצא אתיופיה, משל"ב יוצא אתיופיה, ובין אם לא.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו ביטלנו את כל הפעילויות המבדלות ואנחנו מסתכלים. כשאנחנו מסתכלים על התוצאות אנחנו רואים כרגע תוצאות חיוביות, שלדעתי המגמות האלה רק ילכו יתחזקו. תודה.

שאלה אחת, ברשותך, אדוני ישוב הראש. אדוני התייחס בצדק לצורך לבחון מחדש את הליכי המיון והסינון הפנימיים בצבא. ואני אומר מבלי להיכנס לתוך הנושא הזה, שזה כלי – נקרא לזה – של סלקציה חברתית מאד מאד משמעותית בחברה שלהם. בצד אדוני אומר – זה לא תהליך של שלושה חודשים, אין לנו מחשבה כזאת בכלל. אתם התחלתם את התהליך, אתה אומר, עוד כולם. יש לכם איזו שהיא הערכה מתי אתם תוכלו לבוא אלינו לכנסת ולהגיד לנו – אנחנו שינינו את מתכונת ההערכה הקיימת? כי מתכונת ההערכה הקיימת – מה לעשות – כן מסמנת אנשים לפי המקום החברתי שממנו הם באו, כולל המקום העדתי שממנו הם באו.

אני אענה לך למה זה ייקח הרבה זמן. כי לפני שאנחנו משנים כלים של כלי מיון, אנחנו צריכים לוודא שיש להם תוקף והם ומהימנות, כדי לראות שאנחנו לא עושים נזקים לצה"ל.

מאה אחוז. הערכת זמן?

תראה, כיוונים לאן אנחנו הולכים, אנחנו יכולים להציג כבר עכשיו. מה הם הכיוונים, מה הם השינויים שאותם אנחנו בוחנים. את זה אין בעיה לעשות. מה שינינו – זה יכול לקחת גם שנתיים-שלוש. אני אתן לך דוגמא אחת. אנחנו החלטנו למשל שאנחנו בספטמבר הקרוב יוצאים לפיילוט שבו אנחנו נראיין את כל הנשים בלשכת הגיוס. היום נשים לא עוברות ראיון בלשכת גיוס, רק גברים. למה? עניין מסורתי, לא ניכנס אליו פה, זה ועדה אחר. זה דיון מאד מקצועי.

אנחנו יוצאים לפיילוט שבו אנחנו מראיינים את כל הנשים שבאות ללשכת הגיוס. זה פיילוט. אנחנו נצטרך לקחת את הדבר הזה ולהסתכל מה זה עשה. נצטרך להסתכל ונצטרך לקחת על פני שנתון וללמוד את התוצאות שלו. זו דוגמא אחת וכאלה יש עוד הרבה מאד דוגמאות שאנחנו נצטרך לבחון אותן לאורך זמן ולראות איך הן השפיעו. כיוונים, נדע להציג מהר.

בוא תזרוק את הערכת הזמן, אם יש לך. אם אין לך, אז לא.

אני חושב שאנחנו נדע בעוד שנתיים להגיד מה הם הכיוונים.

בעוד שנתיים תדעו להגיד מה הם?

לא, בעוד שנתיים נדע להגיד מה אנחנו הולכים לשנות במיידי, כי ראינו במחקר של שנה או שנתיים שהתוקף והמהימנות של הכלי הוא גבוה ואפשר לשנות את הכלים. אני יכול להציג כבר מחר בבוקר מה הם הכיוונים שאותם אנחנו מתכוונים לבדוק, איזה פיילוטים אנחנו מתכוונים לעשות. אבל אנחנו צריכים לנהוג באחריות ולראות שאנחנו לא עושים נזקים בשינוי שיטת המיון בצה"ל.

מתי אני לא אראה את האוטובוסים שממלאים בבקו"ם רק את יוצאי אתיופיה ומובילים אותם לתכניות האלה? מתי זה ייפסק?

כבוד יושב הראש, אמרתי קודם ואני אחדד את זה. אין כאלה דברים היום למעט קורס אמיר. קורס אמיר הוא הקורס היחידי שהוא קורס מבדל. אנחנו במהלך שנת 2017 מבטלים את קורס אמיר. זאת כבר החלטה. בסדר?

הבנתי. אוקיי, תודה.

סליחה אדוני יושב הראש, אני רוצה ברשותך להציג את העמדה של הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, ממש בשורה.

לא, אני חושב שלמשרד הביטחון נתנו מספיק זמן. אנחנו רוצים לשמוע את המשרדים שכבר קבענו היום לשמוע. אני רוצה לעבור למשרד החינוך. גברת עירית בירן, סגן מנהלת מינהל פדגוגי, בבקשה.

סגן מנהל.

סגן מנהל?

כן. לא נורא, בוקר טוב.

כתוב לי מנהלת, אז אני קורא מה שכתוב. טוב.

קודם כל תשובה לשאלה הכללית שלך בקשר לוועדת היישום. ועדת היישום התכנסה אצלנו לפני חודשיים, היו בה 50% בני הקהילה ו-50% אנשי משרד החינוך. אני מאד אתמקד במה עשינו, שהוא חדש, ולא בדברים השוטפים.

ערכנו מיפוי בבתי הספר. אנחנו משתמשים בכלי שנקרא תמ"י בית ספרי, שהוא תשתית מידע רשותית שהתפתח בתכנית הלאומית לילדים ונוער 360, ואנחנו לאט לאט מתקדמים ועוברים בין בתי הספר, ממפים את 100% התלמידים של בתי הספר, כדי לראות מה מצב התלמידים ואיך ההתקדמות מתרחשת.

התמקדנו בנושא של עבודה בחינוך העל יסודי בתגבור לבגרות, במקצועות שהם בעצם הרבה פעמים בעיה עם כניסה למסלולים איכותיים לאוניברסיטה, כמו אנגלית, מתמטיקה, שפת אם כמובן, אבל זה היה מרכז המאמץ ותיכף אני אתן פירוט יותר גדול. העבודה בקבוצות הן כמובן בקבוצות הטרוגניות. הן יותר עבודה בקבוצות הומוגניות, הן מעורבות. בחינוך הבלתי פורמאלי אנחנו ניכנס ונפרט מה עשינו דברים חדשים וכמובן הכשרת המורים.

ערכנו מיפוי של כל החינוך העל יסודי, כי אנחנו חושבים ששם הכי דחוף כרגע, זה השלוש שנים האחרונות – י'-י"א-י"ב – של תלמיד ואם אפשר לתקן משהו במסלול שהוא היה, אז זה הזמן; ומיקדנו עבודה גם בתגבור בתוך מסגרות אחר הצהריים. השנה יש לנו בסביבות 4,000 תלמידים במסגרות אחר הצהריים, בשנה הבאה אנחנו מקווים להגיע ל-8,000 תלמידים. ערכנו עבודה במבצעים לימודיים. זה נקרא תכנית ליב"ם שמופיעה בתכנית שלנו והגיעו בסביבות 500 תלמידים למועד קיץ, לתגבור לקראת בגרות. גם השלמה לכאלה שחסר להם יחידות וגם לתוספת של יחידות, למעבר משלוש לארבע או ארבע לחמש. בימים אלה עובדת קבוצה במועד השלישי, זה שנה ראשונה של הקבוצה. היא מאד גדולה, מאד יפה, בסביבות 300 תלמידים שהגיעו לתגבורי המועד השלישי. גם ילדים שהם בפנימיות, דרך עבודה עם מנהלי בתי הספר, הופנו לעבודה במועד השלישי לרשויות המקומיות, שזה מאד תורם.

תכניות המצוינות – למרות שהמשאבים הגיעו קצת מאוחר לתחילת שנת הלימודים, כי תכניות המצוינות מתחילות בספטמבר והכספים הגיעו יותר מאוחר – תגברנו בכל זאת. בחלק מהמרכזים יש לנו קידום כבר של תלמידים בתכניות המצוינות.

בשש המכללות שנכנסו לתכנית, כרגע לומדים בשלב הזה 220 סטודנטים. לקראת השמה, בקיץ הזה, כרגע בימים אלה יש 76 בוגרים, שבהשמה לכניסה לעבודה בתוך מערכת החינוך. אני מקווה שנוכל לדווח בפגישה הבאה לכמה בתי ספר, כמה אנשים באמת בפועל נכנסו לעבודה. יש עבודה פרטנית מול האנשים.

ובחינוך הבלתי פורמאלי למכינות הקדם צבאיות, יש בסביבות 80 תלמידים במכינות. בשנת שירות יש קבוצה יותר קטנה שגם הצטרפה ואנחנו מקווים שבשנת הלימודים הבאה נוכל לדווח לכם על גידול עד 200 תלמידים לכל אחד מהסעיפים.

מה עם המדיניות בעניין הבידול?

הוצאנו חוזר מנכ"ל בנושא של הבידול. סרקנו את כל התכניות המבדלות. חלק הפסקנו, חלק ערבבנו לתכניות אחרות, כדי שהילדים יהיו בתמהיל מעורב עם תלמידים אחרים, לאו דווקא בני הקהילה בנפרד. נשאר אישור חריג לתכנית אחת קטנה במט"ח, שאנחנו עושים הכנה לעבודה בתקשורת. היא מסתיימת היום – זה העיתונאים העתידיים שלנו. היא מסתיימת היום. בשנה הבאה תיכנס קבוצה שתעבוד כבר – אני מקווה – עם קצת יותר הטרוגניות. כל התכניות בעצם עברו סריקה ושינוי.

הבנתי. בעניין של האגפים – יש שינוי או עדיין הם מרוכזים באגף קליטת העלייה?

הסיבה שאני מדווחת ולא מאיה שיושבת על ידי, היא כי האחריות היא במינהל הפדגוגי על אגפי הגיל. כל אגף גיל קיבל גם את הרשימות וגם את הנתונים וגם את התקציבים היעודים וכל אגף מטפל באוכלוסייה שלו, יחד כמובן הטרוגני, אבל עם הסתכלות שבאמת הילדים מקבלים את הטיפול המיוחד, שצריך לראות שכל ילד מקבל את מה שמגיע לו.

הכשרת 300 מורים?

לגבי הכשרת מורים - - -

תציגי את עצמך.

אני ד"ר אורנה שץ אופנהיימר, עוסקת בהכשרת מורים ובהשמתם. שני האגפים האלה הם שני האגפים שונים. אנחנו קיבלנו תקציב של 4 מיליון שקלים מתוך ה-192, אבל עושים עבודה חשובה. השנה כבר הוספנו שתי מכללות להוראה, שהצטרפו לתכניות הקיימות אצלנו. אלה תכניות לא מבדלות. כל הסטודנטים לומדים יחד, אבל אנחנו נותנים דגשים לבקשות, תגבורים – הן במורשת יהדות אתיופיה, הן בצרכים אקדמיים, מי שרוצה ומי שצריך ללמידה אקדמית, והן בתחום של חונכויות אישיות. הכל על פי בקשה, לא מותנה מראש.

השנה, בקיץ הזה אנחנו עוסקים בהשמה של 76 מורים, שזה אמנם נשמע לא הרבה, אבל זו עבודה פרטנית להתאים. בשבוע שעבר הייתה לנו ישיבה עם מנהלי המחוזות להשמה. יש לנו שעות תוספתיות וכל בן קהילה שמבקש ורוצה, אנחנו מאפשרים שעות תוספתיות להשמה. כלומר, הוא יכול לבוא עם שעות, שזה יוצר תמריץ להשמה. 8 שעות הוא מקבל. סך הכל הוא מקבל כמעט קרוב לחצי משרה, אני לא רוצה להיכנס לפרטים של השעות. זה מסייע במיוחד לאלה שהם בוגרים בשנת ההתמחות, כדי שהם יוכלו לקבל רישיון בהוראה, כמו כל מורי ישראל, עובדי ההוראה בישראל.

כמו כן אנחנו פתחנו בהליך של יצירת תודעה בתוך בתי הספר, בתחום של ההכשרה עוד. הקמנו תכנית לצוות מנהלים עמיתים, שהם יסייעו לנו בתהליכי ההשמה ותגבור ההשמה, כי אנחנו עסוקים בזה הרבה מאד. אנחנו חייבים להגיע ליעד של 600 מורים בהתאם לתכנית של הדרך החדשה.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו את נציבות המדינה, בבקשה. גברת רינה צזנה, בבקשה.

טוב, אז בתכנית שלנו הדגש היה על ייעוד משרות בדגש על אקדמאים, לקלוט לפחות 50 אקדמאים בכל שנה. נכון לאתמול, מתחילת השנה קלטנו 30 אקדמאים במקצועות אקדמאים, שיכולים להתפתח – חלקם תפקידים יותר בכירים כבר וחלקם יכולים להתפתח בעתיד - - -

30 או 31? אתמול דיווחתם על 31.

31.

אני חשבתי שאחד ירד בלילה אחד.

לא, לא, לא, 31. והתחלנו לקלוט לפחות 30 סטודנטים. בקטע הזה קלטנו 13, כשאנחנו קצת מתחת לחצי שהיינו צריכים בחציון הזה. אנחנו נעשה עוד דחיפה. אבל לגבי הסטודנטים, ברבעון הראשון של שנת 2017 כבר יוקם מאגר סטודנטים. המשמעות של זה שהסטודנטים שייקלטו, יוצאי אתיופיה, יוכלו להשתלב אחרי שנה לתקופת עבודה בשירות המדינה, להתמודד על מכרזים פנימיים.

בסך הכל בקליטה ובעמידה של הייצוג ההולם אנחנו עומדים על 1.78 מסך כל עובדי המדינה, שהם יוצאי אתיופיה.

תודה. אנחנו עוברים למשרד הכלכלה, בבקשה. הדר וינטר גולן, בבקשה.

שלום. אני אתחיל וקצת אחזור אחורה בעצם למטרות שדרכן גיבשנו את התכנית. חשוב לי להגיד, כי לפעמים תחושת הבטן שלנו הייתה שונה וחשוב לי להגיד שהעבודה שעשינו הובילה אותנו לנתונים שהבהירו לנו שבעצם הפער הגדול שבו אנחנו צריכים לטפל, זה פחות שיעורי התעסוקה – כמות האנשים שאינם עובדים, ויותר באיכות התעסוקה. אפשר לרואת את זה כאן בנתונים, שבעצם פערי השכר בין יוצאי אתיופיה ליתר האוכלוסייה, עומדים על 40%; ומעבר לזה, בגרף השמאלי אתם יכולים לראות שכשמחלקים את זה ממש לסוגי העבודה ומשלחי היד, פה הפער ממש משמעותי, הן בהקשר של אקדמאים וגם בעיקר בנשים, שעובדות בעבודות שהן בלתי מקצועיות.

לכן בעצם יעדי המדיניות שלנו היו גם לשלב את האוכלוסייה בתעסוקה שהיא איכותית והולמת את הכישורים, גם לפתח ולקדם את ההון האנושי; והיבט אחר של זה אבל משמעותי שתורם למטרות האלה, זה להעלות את שיעור היזמות העסקית בקרב האוכלוסייה.

אנחנו שמנו לנו איזה שהוא יעד גדול שאחרי זה פרטנו אותו הכלים שלנו, לטפל ב-3,600 יוצאי אתיופיה. וכמו שאמרת בראשית הדיון, התקציב שלנו עומד על כ-55 מיליון שקלים.

אז בעצם ארגז הכלים שבנינו משלב כלים גם מזרוע התעסוקה שלנו וגם מזרוע התעשייה שלנו, החל מהכוונה מקצועית, תמריצים למעסיקים, להעסיק עולים ויוצאי אתיופיה בשכר גבוה, הכשרות מקצועיות, עידוד יזמות, כמו שאמרתי, וקידום שוויון הזדמנויות בתעסוקה לאוכלוסייה.

אני אפרט קצת יותר ואני אנסה באמת לשים את הדגש על מה שביקשתם. אם תרצו אחרי זה חידוד, אז אפשר, אבל בהקשר של הכוונה תעסוקתית, בעצם תכנית למרחב שהתחילה עוד בתכנית החומש הקודמת ולמעשה גם מתארכת וגם מתרחבת בתכנית הנוכחית. אנחנו הקדמנו את הפתיחה של ארבעה מרכזי הכוון נוספים. הם יושבים היום בעיקר במרכזי צעירים, בערים שונות, שמצאנו לנכון לפתוח שם את המרכזים. פתחנו שלושה ובחיפה אנחנו ממש בשלבים לקראת הקמה וגיוס של אותו רכז.

אנחנו כבר עומדים ביעדים טובים מבחינת כמות הצעירים שאנחנו נותנים להם את אותו ייעוד. חשוב לי כן טיפה לספר על הכלי הזה, כי מבחינתנו הוא כלי מהותי ביישום המטרות שלנו. אותם מרכזים נותנים שירות שהוא רחב בכל מיני תחומים למי שמגיע, החל ממתן שוברים להכשרות מקצועיות, הכוון תעסוקתי, הכוונה לאקדמיה, איך לשדרג את איכות התעסוקה שלהם, וזה בעצם ליווי אישי שהוא ממש מותאם אישית וברמה מאד גבוהה, וגם ראינו שהתוצאות שלו, כשאנחנו בודקים את זה, הן מצוינות. אז חשוב לי להגיד שזה כלי שמבחינתנו זה ממש כלי דגל שלנו.

אני רוצה שתתייחסי לשורה האחרונה, ביצוע של 57, בעניין עידוד עסקים קטנים.

אני אספר על כל הכלי הזה. זה כלי אחר, זה לא הכלי של מרכזי הכוון. זה הדבר הבא, זה נמצא אצלנו בתכנית לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. הדבר הראשון שעשינו, אנחנו לקראת סיום של גיוס של שלושה רכזים, שבעצם יעזרו לנו לפנות - ואפשר אולי לעשות פה איזה יישור קו – שעד כה לא טיפלנו באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה אצלנו במשרד, זה היה במשרד העלייה והקליטה ולכן אנחנו גם עדיין בשלבי היערכות, אבל גם בשלבי יישום של הדבר הזה.

אז בעצם אנחנו מגייסים שלושה עובדים, שהם בעצם יהיו אחראים א' להתאים את הכלים. זה משהו שהתחלנו לעשות. אולי להגדיל את הסבסוד שאנחנו נותנים בהשתתפות בכלים האלה, וגם ליידע את הציבור שזה קיים ובואו אלינו ואנחנו נסייע לכם. מה שאפשר כבר להראות על הישג באמת, זה גם כמה מפגשים שכבר ביצענו בשביל ליידע וגם 57 מיפויים עסקיים שכבר נעשו עבור יוצאי אתיופיה.

מה רצית שאני אגיד?

אני השתתפתי בכנס ארצי ביום ראשון ברחובות, של יזמים לעסקים קטנים. אני סיפרתי להם על החלטת הממשלה ואני יודע שלפי חלוקה של התקציב, מתוך 55 מיליון שקלים -8.52 מיליון מיועדים לעידוד עסקים קטנים בקרב הקהילה. השאלה שלי כמה פנו אליכם וכמה קיבלו בתחום הזה, עד עכשיו. לכן אני אמרתי שרציתי שתבהירי את השורה התחתונה במצגת – האם אנשים קיבלו, או שהם רק בשלב של פנייה. אנשים שהשתתפו שם בדיון, חלקם לא שמעו על זה. איך אתם מעבירים את המידע לציבור, שיבוא, יפנה, יקבל ויתקדם במטרה?

אז קודם כל זו שאלה נכונה, כי באמת אחד הדברים שאנחנו יודעים שלא יודעים על זה, ולכן באמת עשינו גם את התלושים האלה, וגם אותם רכזים הם בעצם אמורים לדברר במקומות שבהם הם יהיו פרושים. בהתחלה חשבנו לעשות רכז אחד, החלטנו שלושה כדי באמת שנוכל שיותר אנשים ביותר מקומות בארץ יוכלו להגיד – בואו אלינו, אנחנו יכולים לעזור לכם – כי זה באמת משהו שלא היה. אז לכן יש לנו איזה שהוא פער בשיווק של הדבר הזה, אבל גם הקצנו לזה תקציב, וכשהוא יתקבל נצא איתו לדרך.

מבחינת כמות של כמה הגיעו וכמה קיבלו, למיטב ידיעתי מי שמגיע מקבל סיוע. המיפוי העסקי זה שלב יחסית ראשוני. זה איזה שהוא תהליך שנבנה עם כל אחד שמגיע לקבל ייעוץ. זה שלב יחסית ראשוני בסיוע שאנחנו נותנים, אבל למיטב ידיעתי מי שמגיע מקבל. אבל נכון שאחד הדגשים שאנחנו כן שמים עליו דגש זה בעצם להפיץ את זה שיש לנו כלים, הם טובים, הם אמורים לעזור והם בדיוק בשל מודעות ואנחנו רוצים שתבואו. אנחנו עובדים על זה.

טוב.

נתקדם. כלי נוסף שאנחנו שמים עליו דגש זה הכשרה מקצועית. יש לנו שני כלים מרכזיים שבהם אנחנו מתמקדים פה, אחד זה מה שנקרא שוברים, שאנחנו בעצם נותנים מימון גדול לאותו אזרח, במקרה הזה יוצא אתיופיה, יכול לבחור לאיזו הכשרה מקצועית הוא רוצה ללכת ואנחנו מסייעים לו בסבסוד של הקורס הזה. אנחנו לחלוטין עומדים פה ביעדים. ובנוסף לזה אנחנו גם מבטיחים איזה שהוא שינוי באותה הוראת מנכ"ל, כך שהסיוע שניתן יהיה גדול יותר. זה צפוי להתפרסם, זאת אומרת זה עבר כבר את כל השינויים המבניים אצלנו ומבחינת פרסום משפטי זה בימים הקרובים קורה.

כלי נוסף שאנחנו מאד מאמינים בו, זה מה שנקרא OJT בכיתה במפעל, שזה הכשרה שאותם אנשים עוברים כבר תוך כדי העבודה. גם פה אנחנו עומדים ביעדים שהבטחנו לעצמנו ויותר. וגם חשוב לי להגיד שבהקשר הזה אנחנו כל הזמן עובדים על היעדים שלנו, בודקים איפה אנחנו עומדים, ואם צריך לשנות, להגדיל ולהתאים את עצמנו, אז אנחנו גם שם, אבל על פניו זה נראה שאנחנו במקום מאד טוב בהקשר הזה.

אלה שני מסלולים שאנחנו מקדמים וגם בשלבי סיום של אותם מסלולים שאנחנו רוצים להוציא מטעם מרכז השקעות. זה בעצם סבסוד שכר גבוה שאנחנו נותנים למעסיקים להעסקה של אוכלוסיות מגוונות, בין היתר של יוצאי אתיופיה, שלא היו עד כה אצלנו באותם מסלולים וכרגע הם מוכנסים.

בעצם הכלי הזה חוזר לנקודה שאיתה פתחתי, שהוא מאפשר לנו שדרוג תעסוקתי משמעותי, מכמה סיבות. קודם כל מדובר בשכר גבוה, שכמו שראיתם זה אחד הפערים הגדולים שאנחנו רוצים להתמודד איתם, ודבר שני זה נותן יציבות. זו תכנית שנפרשת על פני שנים, כך שאנחנו רואים שעם הזמן זה גם נותן יציבות תעסוקתית, גם בשכר גבוה, גם במקצועות נדרשים. במקרה הזה זה עוד טרם, שוב, זה עוד מעט ייצא לשטח, אבל אנחנו גם הרחבנו במסלולים האלה את סוגי העבודות והמקצועות שבהם הם יכולים לעבוד, כך שזה גם מגוון, גם איכותי ואנחנו שמים את יהבנו בצורה משמעותית גם על המסלולים האלה.

כנ"ל לגבי קליטה מוקדמת של סטודנטים ממקצועות טכנולוגיים, שגם נדרשים ומשמעותיים ובשכר טוב, של סבסוד שכר לסטודנטים, כולל ליווי של אותם מועסקים כבר במקומות עצמם, שגם את זה אנחנו מסבסדים עבור העסק לחניכה ולשדרוג מקצועי עוד בזמן הלימודים, אחרי שנה של לימודים.

אז אני מקווה שבדיווח הבא נוכל כבר להכריז על הישגים. זה כמובן נמדד - - -

כן, זה בסיכום.

דבר אחרון שחשוב לנו להציג גם, זה העבודה של נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה. אנחנו הקמנו פורום חשיבה שכולל גם עמותות וגם מגזר עסקי, של להתחיל לחשוב איפה נכון לשים את המשאבים, איך נכון לקדם את זה שלא תהיה אפליה, איפה לעשות את זה, איפה לשים את הדגש. הפורום כבר התכנס בחודש שעבר ולפי זה אנחנו גם נקצה את המשאבים שלנו ואיפה נוכל לשים אותם.

זהו. בסך הכל אנחנו עומדים כמעט בכל היעדים שלנו פלוס.

תודה לנציגת משרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו נשמע עכשיו את נציג המשרד לביטחון פנים, יאיר דרנפלד, בבקשה.

אני רוצה להתחיל דווקא מהמטרה שלנו. אני אציג ברמה מאד גבוהה את הפירוט של הפעולות שעשה המשרד ובתוכו משטרת ישראל. אנחנו התחלנו – אני מזכיר לכולם – מוקדם, לפני כשנה, אולי מוקדם מכולם ואנחנו נראה לאן הגענו, גם נבחן התוצאות וגם נראה לאן אנחנו רוצים להגיע.

המשפט הראשון – חיזוק באמון ושיתוף הפעולה. שם אנחנו נמצאים. כל התכנית מכוונת לזה. מה שאני אראה מיד, אני מקווה שישיג את התוצאה הזו. הדבר הראשון שעליו הסתכלנו הוא החקירה והמשפט. ביקורת מאד גדולה שהייתה על משטרת ישראל בכל הנוגע לתיקי החקירה, לבדיקת תיקי החקירה. דבר ראשון שאפשר לומר, ואני מפנה אתכם לשורה השנייה ולשורה הרביעית בשקף הזה, שיש בקרה מאד מאד עמוקה של המשטרה, גם גורמים חיצוניים על התחנות וגם בתוך התחנות, לגבי פתיחת תיקי החקירה, לגבי ההיקף שלהם. הדבר הזה התחיל בשנה שעברה. אפשר להתרשם פה מההיקפים של התיקים שנבדקו.

הדבר השני שנאמר, שלא ניתנה הזדמנות מתאימה לאנשים א' להגיש תלונות כנגד השוטרים, וב' לקבל משוב לגבי מה נעשה עם הבירור של התלונה שלהם. אז החל מיולי 2015 המשטרה מעדכנת את המתלוננים ובערך מאותו הזמן כל טפסי הנגשת התלונה הונגשו בשפה האמהרית, גם באתר משטרת ישראל וגם בתחנות.

בקשר למה הוא שיתוף הפעולה, אז אנחנו זיהינו 26 תחנות ליבה שהן תחנות שבהן יש ריכוזים של יוצאי אתיופיה ובכל התחנות האלה יש פה סט של פעילויות, החל ממיסוד של קו חם, דרך הרחבת הסיירות להורים, פרויקט צילה והקמה של צוות היגוי של נציגי התחנה עם יוצאי הקהילה. אנחנו שמנו לעצמנו כיעד להגדיל את מספר המתנדבים מקרב יוצאי הקהילה וזה כבר התחיל.

בכל הנוגע למה שאנחנו קוראים הכשרה תרבותית, רב תרבותית במשטרה, אפשר לומר שהם כל שוטר שמתגייס למשטרת ישראל, עובר מה שנקרא הכשרה רב תרבותית. אין שוטר שמתגייס היום למשטרה שלא מכיר את המאפיינים של יוצאי אתיופיה, את הייחודיות שלהם. יתרה מכך, כל השוטרים בכל תחנות הליבה, בכל ה-26, עברו הכשרה רב תרבותית כדי שיכירו את המאפיינים של הקהילה ואנחנו חושבים שיש שינוי דרמטי.

בהקשר לגיוס יוצאי אתיופיה, קודם כל, בלי קשר למועד הדיון הזה, אני שמח לבשר שבשבוע שעבר מונה סגן הנציב הראשון מקרב הקהילה – אברהם מבורך, הוא הולך להיות סגן מפקד תחנת נתניה. תפקיד מקצועי, חשוב מאין כמוהו, בתחנה שבה יש ריכוז גדול מאד של יוצאי אתיופיה. אני חייב לומר, המינוי הזה אינו מכיוון שאברהם הוא יוצא הקהילה, אלא בגלל שהוא קצין משטרה מצוין ואני שמח לומר את זה פה. בהחלט הזדמנות מדהימה.

השקף הבא. אני מזכיר לכולנו שמחוץ לפעילות של המשטרה ישנה פעילות ענפה מאד של גופי המניעה האזרחיים של המשרד, גם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, גם עיר ללא אלימות וגם מצילה. אפשר לראות, אנחנו מוסיפים פה עשרות יישובים בכל תכנית. התקציב רחב מאד, של 11 מיליון שקלים. הפעילות כבר החלה. נעשה כבר מיפוי בכל היישובים. אנחנו מקווים שבקרוב מאד נשלים את גיוס המתאימים ונתחיל לעבוד.

שלושת השקפים האחרונים שאני אגיד פה, הם בעיני השקפים החשובים, שבשניים מהם כבר אנחנו רואים את המגמה. בשלישי אני מקווה שתוך ימים ספורים נוכל גם לדבר. מה שאנחנו רואים פה זה את התיקים לחשודים מקרב יוצאי אתיופיה. אנחנו כבר רואים שישנה ירידה משמעותית מאד בהיקף התיקים, כבר עכשיו. אנחנו מדברים פה גם על ירידה בקטינים וגם על ירידה בבגירים, ירידה משמעותית מאד.

בשקף הזה אנחנו מראים את תיקי הנוער. אנחנו משווים ממאי 2014, מאי 2015 והתקופה הנוכחית. אנחנו רואים ירידה של 5%. אנחנו חושבים שבשביל השנה הראשונה של התכנית זו ירידה מאד גדולה. אנחנו מקווים שהיא תמשיך. הנה, רואים את כל הפעילויות שהצבענו עליהן פה.

בימים אלה המשטרה מסיימת את הפעימה השנייה של הסקר שלה לגבי אמון הקהילה במשטרה. אלה הם הנתונים של סקר הבסיס שבוצע לפני כשנה. הנתונים קשים. הם לא פשוטים. ישנה פה תמונה של חוסר אמון של הקהילה במשטרה, של דעה שהמשטרה מפריזה בשימוש בכוח. בימים אלה הסקר כבר בוצע, הוא יושלם. התוצאות שלו פורסמו. אנחנו נשמע להביא אותן בפני הוועדה ממש בקרוב.

אנחנו מקווים מאד שכל מה שהראינו קודם שאנחנו עושים, יביא לשיפור מאד משמעותי בתפיסה ובאמון של הקהילה במשטרת ישראל.

תודה.

יש פה בשורות משמחות שאני אגיד אותן בפני יושב הראש.

בסדר, בתמצית, כיוון שאני רוצה לתת התייחסות לאנשים, כי הזמן שלנו רץ.

תודה רבה אדוני. קודם כל אני שמח שלא רק המשטרה נותנת תשובות, גם המשרדים האחרים.

קודם כל אני מאד מברך על המינוי של סגן ניצב אברהם מבורך, על זה ממש יישר כוח גם לשר וגם למפכ"ל, לכל המערכת המשטרתית וגם על הגדלת שילובם של יוצאי אתיופיה במשטרה. בכל זאת אני רוצה שתתייחס בהמשך גם לשאלות הבאות: שאלה אחת:

אני הייתי בכלא אופק לפני כחודש ואני ראיתי נערים שאני אומר שמי שאחרי אמר לי שמעל 30% הם יוצאי אתיופיה. אני שאלתי את הנערים האלה, שנמצאים, באקראיות, ואני ראיתי שהיה אפשר לתקן את העבירות במסגרת תכנית. לכן אני שואל – מה התכנית שלכם כדי להוריד לגמרי את העניין הזה. אני לא אומר שלאפס, אבל לפחות, כי מעל 30% זה מצמרר.

הדבר השני, כמעט כל שבוע אני מקבל סרטון שהמשטרה מרביצה, אלימות עם בני הנוער יוצאי אתיופיה בשכונות. מתי הדבר הזה ייפסק? מתי אתם תורידו את זה? אני רוצה שתתייחס גם לשתי השאלות האלה.

כן, בבקשה.

שלום אדוני,שלום לכולם. התחלתי להגיד קודם שעד עכשיו המשטרה נתנה תשובות ואני שמח שגם המשרדים האחרים נותנים תשובות, כי הבעיה היא בעיה כללית, היא בעיה עמוקה יותר. זו פעם אחת.

פעם שנייה אני אגיד כמה דברים. דבר ראשון זה הנושא של המצלמות. אני יכול באמת להגיד בצורה חד משמעית שאוטוטו מתחיל הפיילוט של המצלמות בחמש ערים מרכזיות – באר שבע לדוגמא.

מצלמות גוף על השוטרים.

כן. זה דבר שהוא בשורה ענקית במטרה להחיל את זה גם ברמה הכללית על כל החברים. זו בשורה אחת. בשורה שנייה אני אומר, אנחנו כמשטרה קבענו יעדים ברורים, יעדים מספריים שהם מדידים בנושא של תיקים למשל. קבענו שכל תיק שיהיה קשור במגע שוטר-אזרח, תקיפה וכו', קבענו 10% ירידה בנושא הזה, יעד שנתי, שזה מבורך לחלוטין.

דבר נוסף שקבענו, שתהיה בקרה על כל הנושא של התיקים. זאת אומרת שבכל התיקים המבוקרים במהלך השנה, יהיו 10% מהם של יוצאי הקהילה, בשביל לפקח על פתיחת התיקים וגם על איכות הסגירה וכו'.

דברים נוספים זה לשלב כמה שיותר מתנדבים, כי אנחנו מאמינים שהקהילה זה חלק מהמשטרה למעשה. זה מכפיל כוח. לשלב כמה שיותר מתנדבים בסיירת הורים, בניידות ובכל מקום. גם בנושא של בני הנוער, מחויבות אישית שהיא יותר ממחויבות אישית גם בתחום הזה. סך הכל כל זה אמור למעשה להביא לאימות. אוטוטו הסקר אמור לצאת. אני מאמין, כאחד שמלווה את התכנית, שתהיה עלייה בנושא הזה.

לגבי הנושא של הגיוסים, לדוגמא אדוני, השנה גייסנו 40 שוטרים יוצאי הקהילה בתפקידים גם של תובעים ותפקידים כאלה ואחרים, שזה למעשה מתוך 1,000 מגויסים, שזה 4%, שזה ממש אחוז יפה וטוב.

נושא ההכשרות, כמו שחברי אמר, זה מבוצע בכל ההכשרות. כל שוטר בישראל יודע היום את הנושא של כשירות תרבותית, שזה אומר לא רק יוצאי הקהילה, זה בכלל. זה נקרא חליפה לכל תחנה בהתאם לאוכלוסייה שיש לה. אם זה בני מיעוטים, אם זה חרדים, אם זה יוצאי הקהילה.

יש עוד הרבה דברים, אדוני, אבל אני אתן גם לאחרים לדבר. בגדול המטרה היא פשוטה. מה שאני תמיד אומר – מה שחשוב זה הפיקוח והבקרה. צריך לפקח ולבקר אחרי כל העשייה שיש פה. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, שגר ושכח. צריך לעקוב אחרי זה בצמוד. זו הצעתי. תודה רבה אדוני.

תודה רבה. אנחנו נעבור עכשיו לסיכום. המשרד המתכלל זה משרד ראש הממשלה ואנחנו רוצים שתציגו לנו גם את המנגנונים שנקבעו בהחלטת הממשלה, במסגרת ועדת השרים ואני רוצה לדעת איפה עומדים הדברים, וכמשרד מתכלל – גם איך אתם רואים את ההתקדמות.

בבקשה, אודי פראוור.

בוקר טוב. יש שלושה דברים שאני חושב שחשוב לדבר עליהם. אחת המטלות הייתה, אתה הזכרת אותה, אדוני יושב הראש, בראשית הדברים, של סריקת תכניות שמבוצעות על ידי משרד הקליטה והעברתן למשרדים במהלך השנה הזו.

תהליך הסריקה הזה הסתיים וכל ההעברות התבצעו תוך דיוני התקציב, כשאנחנו בתוכם. זה נכון לגבי כל המשרדים שבהם משרד הקליטה מימן או ביצע תכניות לאלה שהגדרנו אותם כאלה שאינם עולים – מעל 15 שנה בארץ. אני חושב שהיום גם נגיע לסיכום של איפה תהיה תכנית עלם, שזה תכנית מאד יקרה לליבנו וחשבנו שצריך למצוא לה בית, ואני חושב שגם זה יסתיים היום. שאר הדברים מופו, סוכם איפה זה יהיה. הוצאנו הודעות תקציביות, אנחנו אחרי זה, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בתקציב באופן טבעי, כי זה העברת משאבים.

הנושא השני זה בניית מנגנון היישום. לגבי תפקיד אחד – הוא אויש על ידי בת קהילה. לגבי התפקיד השני של ראש מנגנון היישום – אני ביקשתי לדחות את המכרז, משום שלא הייתה נוכחות של מישהו מהקהילה בצוות ואני חשבתי שזה לא סביר ועשינו סידור עם נציבות שירות המדינה, כדי לאפשר את זה וזה לקח לנו טיפה זמן וזה מה שקורה. זה יתקיים בראשית ספטמבר; והתפקיד השלישי מגויס בימים אלה.

הדבר שהכי מטריד אותי היום – כמי שרואה את התמונה הכללית – זה באיזה מידה זה יורד לרשות המקומיות. אנחנו ב-17 באוגוסט נקיים דיון עם נציגים של כל שלוש המחלקות הדומיננטיות ברשויות – חינוך, רווחה וקליטה, עם האנשים שנמצאים פה מטעם המשרדים ולראות מה לא קורה, מה לא ברור, למה לא ירד, מה כן ירד - כל הדברים האלה יקרו. כמובן התאריך נקבע בראיית שנת הלימודים.

אני אגיד גם שגם אם המכרז ייקח לנו כמה חודשים טובים, אנחנו במכרז לגוף שיבדוק את ההתממשות של כל התכניות האלה ברמת הרשות המקומית. בחרנו 20 רשויות מקומיות ואנחנו נסקור בכל רשות שירות-שירות, באיזו מידה ירדנו עד למטה. תמיד אומרים תהליך מכרז ייקח זמן. אם נתחיל אותו בעוד חודשיים, בגלל זה ייקח עוד יותר זמן. אז אנחנו מתחילים את האירוע הזה כרגע.

אני רוצה להגיד שהמשרדים כולם סובלים מזה שהתקציב לא הועבר אליהם. זה סיפור מורכב מה קרה ואיך זה התגלגל פה בכנסת. אני לא רוצה להיכנס אליו. חלק מהם פשוט ספגו את זה בתוך התקציבים שלהם. בינתיים בחלק זה היה יותר קשה, אבל זה גם פנייה שלי לכנסת, לשחרר לנו את התקציבים האלה, על מנת שזה לא יהיה רק עניין של רצון טוב ויש רצון טוב ודברים קורים, אלא גם עניין יותר משמעותי.

אני אבקש בסוף כל הדיון להגיד עוד משפט, אבל זה בסוף. תודה.

תודה. המשרד שלא הציג זה משרד הבריאות. הם שלחו לנו מכתב. היום יש להם כנס שנתי בתוך המשרד ולכן הם לא יכלו להיות פה. הוועדה קיבלה בכתב ממשרד הבריאות את סטאטוס ההתקדמות שלו ליישום החלטת הממשלה מספר 609.

הצטרפו אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת ועדה וחבר הכנסת יואל רזבוזוב, גם חבר ועדה.

בשלב הזה אנחנו מסיימים את העדכונים ממשרדי הממשלה ואנחנו עוברים להתייחסות של המשתתפים. יש רשימת דוברים ואני מבקש לקצר. לפני כן אני התחייבתי לתת למי שאתמול לא הספקתי לתת להם את רשות הדיבור. בבקשה, מולגטה.

בבקשה, תציג את עצמך לפרוטוקול.

תודה כבוד יושב ראש ועדת העלייה והקליטה. שמי מולגטה נגה. כ-12 שנים אני עובד כמגשר חינוך חברתי במרכז ההיגוי. שנה לפני כן עבדתי בעמותת פידל.

אני כאן יחד עם 65 עובדים שעדיין נמצאים במקומות עבודה. לפני שבוע קיבלנו מכתב מהאגודה לקידום החינוך, שכולנו ב-31 באוגוסט הולכים הביתה. אנחנו מעל שנה עושים מאבק מול משרד החינוך לאחר שתרמנו, ראינו כשליחות את העבודה שלנו. גם מדיניות הממשלה החליטה שייצוג של העובדים בני הקהילה במשרדים השונים, יהיה הולם, אבל לצערנו משרד החינוך סוגר את מרכז ההיגוי. כל זה בלי לשתף אותנו, בלי לקחת אותנו בחשבון ואת התרומה שלנו.

אפילו המחקר שעשו בעצמם לפני שנתיים וחצי שלוש – מחקר ראמ"ה – הוכיח שעובדי מרכז ההיגוי, המגשרים החינוכיים חברתיים, היועצים – כל המרכז הזה עשה את עבודתו נאמנה. יש שיפור גדול, שיפור ענק בקידום יוצאי הקהילה האתיופית. התלמידים שלנו כמובן.

נציגי משרד החינוך בטח יגידו – מצאנו לכם פתרון. המגשרים הולכים להיקלט דרך עמותת פידל, אבל במרכז פגעו גם במקבלי השירות וגם בצוות העובדים. 8 מנחים אזוריים לא הכניסו את - - -

אני חושב שהנקודה ברורה. הזמן צריך להספיק כדי שניתן גם לאחרים. יש לך עוד נקודה?

מה שאני אומר, כל החברים שלי - - -

אם זה בעניין מרכז ההיגוי, אני חושב - - -

לא, בסוף חודש אוגוסט אני קיבלתי מכתב. במקום שמשרד החינוך יגדיל את אחוז המועסקים בתוכו, במסגרת שלו, אני והחברים שלי הולכים להירשם ללשכת העבודה. האם זה המקום? האם זו הדרך?

הנקודה ברורה.

תודה.

אני חושב שהנקודה ברורה. דוד, בוא תגיד לנו בקיצור ואז אני רוצה לשמוע התייחסות של משרד החינוך בתמצית, ואז נעבור הלאה.

בוקר טוב. קוראים לי דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי. מרכז ההיגוי הוקדם על ידי משרד החינוך, וכפי שמשרד החינוך כותב בעצמו, המשרד אומר בחוזר המנכ"ל – מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך הוא הזרוע המייעצת של משרד החינוך לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה וכו'.

המרכז הוקדם בשנת 1994 על ידי משרד החינוך. ככה בכל החוזרים של משרד החינוך מופיע. המשרד הוקם כזרוע מייעצת של משרד החינוך. העסקתו במסגרת האגודה לקידום החינוך בתחילת הדרך לפחות, הייתה על פי שר החינוך דאז, פרופסור רובינשטיין, כדי שתהיה לנו עצמאות ויכולת פעולה נוחה יותר, אם משרדי הממשלה לא יכולים לעשות אותם.

כיום העובדים, כמו שאמר מולגטה, יצאו למאבק בדרישה להפסיק את העסקתם באמצעות מה שמוגדר על ידי משרד החינוך קבלן. כי העניין של הקבלן הפך את העובדים לשקופים, הפך אותם לעבדים מודרניים, שכל שנה גורלם מוטל בספק. ובדיוק זה מה שקרה. אחרי שאנשים שירתו במשך כ-22 שנה, המשרד שהוקם על ידי משרד החינוך, אנשים שגויסו חלקם גם על ידי משרד החינוך ועבדו כתף אל כתף עם משרד החינוך, המשרד אומר היום – מתוך 65 אנשים הוא מוכן לקלוט כ-6 אנשים בתפקיד מורים מגרשים. לכל השאר הוא אומר – או שתלכו לעבוד אצל הקבלן החדש, או שתלכו לחתום אבטלה.

אנחנו אומרים – מה קורה פה? מה קרה לאנשים המקצועיים, המסורים ששרתו את המערכת ואת בני הקהילה במקצועיות ובנאמנות. נכון, אנחנו לא טיאטאנו. הם היו פגמים שצריך להצביע עליהם – הצבענו, אבל עשינו את זה באופן ענייני. נכון, על כל דעה שהשמענו – קיבלנו הערה. ידענו שיבוא יום ויתחשבנו איתנו, אבל לא חשבנו שבאכזריות כזו אפשר לשלוח אנשים, בעלי משפחה, בעלי ילדים, אחרי ששירתו את המערכת – להגיד להם לכו לחתום אבטלה. אדוני יושב הראש, זה לא יכול להיות.

הגברת עירית בירן, שיושבת פה לידי, גם בוועדת החינוך הבטיחה וגם בוועדה פה, גם הגברת מאיה – הן הבטיחו ואמרו – אנחנו נקלוט את כולם. לכל אחד נתפור חליפה. היום לא רק שלא תופרים חליפה, אפילו גופיה לא תופרים, כי מבחינתם – סליחה על הביטוי – אבל הכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת.

אני אומר, הפעם הכושי אומר – אדוני, אני לא הולך. אנחנו נאבקים על היכולת והאפשרות שלנו להיקלט בתוך משרד החינוך ולשרת את מערכת החינוך. משרד החינוך הוא המשרד שסובל מתת ייצוג של בני הקהילה. אם הגברת מנציבות שירות המדינה אמרה שבמשרדי הממשלה יש 1.8% בני הקהילה, במשרד החינוך יש 0.69% על פי הנתונים של נציבות שירות המדינה. מתוך 2,172, יש 15 אנשים.

משרד החינוך יכול לקלוט את האנשים האלה ולשלב אותם בתוכו, להנות מהמקצועיות שלהם וגם לתקן את העיוות בתת הייצוג וגם את העיוות של לשלוח אנשים ששירתו את המערכת כל כך הרבה זמן, הביתה.

אני יודע שאתה קיימת פה והוצאת גם קריאה לקלוט אותנו וגם ועדת החינוך הוציאה קריאה כזו. המשרד מתעלם מכל הדברים האלה ושולח את האנשים האלה הביתה.

תודה. אנחנו רוצים לבקש ממשרד החינוך התייחסות. גם במסגרת התכנית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה והכשרת 300 מורים, אתם לא יכולים למצוא מקום לשלב עובדים מוכשרים שעבדו במערכת אלא לשלוח אותם הביתה? מה קורה פה?

אנחנו נשמח להתייחסותכם.

אנחנו שבים ומסבירים את הנקודה הזאת.

מאיה, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים. המשרד מחויב בחוק חובת המכרזים ומתוקף המחויבות הזאת באמת פורסם מכרז חדש וכבר נסגר גם הזכיין החדש – עמותת פידל. הכוונה להעסיק מגשרים. כמובן שהעבודה היא עם מגשרים בני הקהילה.

המשרד לא התנער. המשרד בא ואמר אנחנו מחויבים לאנשים, שומעים את הכאב, שומעים את הצער. אנחנו לא באים ואומרים זה פעל כמכרז, הם הועסקו כולם על ידי האגודה לקידום החינוך ולא על ידי משרד החינוך, אלא אחרת. באנו ואמרנו אנחנו באמת רוצים לעזור ולסייע ולתפור חליפה אישית – נכון דוד – לכל אחד ואחת וזה מה שהמשרד עשה.

גם מולגטה שדיבר כאן, אני יודעת שהוא התראיין ואני יודעת שהוצע לו תפקיד. לכל מי שיש תואר - - -

אבל - - -

רגע, אני לא מאשר הפרעה. הצגתם בלי הפרעה. בואו נשמע את ההתייחסות בלי הפרעה.

לכל מי שיש תואר אקדמי ותעודת הוראה, הוצע להיקלט ישירות במערכת החינוך, כעובדי הוראה עם תנאי משופרים וטובים מאד. זאת אומרת – ארבעה ימי הדרכה לכל אחד והשלמה בשעות הוראה – 12 שעות הוראה, וביחד משרה מלאה. ולא כל המגשרים הועסקו במשרה מלאה. המשרד בא ואומר, אנחנו רוצים להעסיק אתכם במשרה מלאה. יש רק 7 מגשרים שעונים על הקריטריון הזה – שיש להם גם תעודת הוראה וגם תואר אקדמי.

7 מתוך

7 מתוך 51 מגשרים.

מתוך 51 מצאתם פתרון לשבעה.

זה דבר ראשון.

אוקיי.

לכל אלה שיש להם תואר אקדמי ואין להם תעודת הוראה, הצענו, על חשבון משרד החינוך, לעשות תעודת הוראה. להשלים תעודת הוראה ובמקביל לנסות ולהשתלב במכרז החדש, הקיים, ויוכל וללמוד ביום חמישי אחר הצהריים וביום שישי. אנחנו במשא ומתן מתקדם - יושבת כאן ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר – עם סמינר הקיבוצים, עם בית ברל, באמת מקומות שהם יוכלו ללמוד ובמימון מלא של משרד החינוך.

אוקיי, ולמי שאין תואר?

לאלה שאין בכלל תואר ואין תעודת הוראה - - -

יש כאלה?

יש כאלה בלי תואר אקדמי ובלי תעודת הוראה.

כמה? כמה בלי תואר?

בלי תואר בכלל יש 14 אנשים כאלה. הם יכולים להשתלב באמת בעבודה של המכרז החדש ולהשלים בלימודים של תואר, והמשרד הודיע שהוא יסייע.

ויסייע להם להשלים את התואר?

כן.

אוקיי.

סליחה אדוני, - - -

לא, לא, דוד. כיוון שהדיון - - -

סליחה אדוני יושב הראש, אבל זה לא יכול להיות שיושבים פה נציגי משרד החינוך ובכל הוועדות פה מציגים כאילו הצלחות ושולחים הביתה עובדים שנתנו את מיטב חייהם לעבודה חינוכית וממשיכים בהבטחות בכל הוועדות ומתוך 65 עובדים רק 7 עובדים ייקלטו וגם אלה עדיין לא משובצים והם לא יודעים עדין איפה הם נמצאים ב-1 בספטמבר וזה עוד חודש. זה לא יכול להיות.

יש לי פה פרוטוקול של הוועדות, מציגים פה הנציגים ואותם אנשים, ואני יכול - - -

בסדר, הנקודה ברורה. אני חושב שאתה חוזר. הם דיברו על זה. מה שאני מבין עכשיו, לשבעה יש כבר פיתרון. אני רוצה להציג את התמונה כפי שנאמרה על ידי משרד החינוך. שבעה – מצאו אותם כמתאימים למכרזים או לקריטריונים. לגבי 30 – על חשבון המשרד הם מזמינים לעבור קורס, כדי שתהיה להם תעודת הוראה. נותרו 14 עובדים – אני עקבתי אחרי המספר. ל-14 אין תואר, אבל שוב, המשרד אומר – אנחנו נעזור להם להשלים את התואר. אלה הדברים של משרד החינוך.

אני מבין אתכם.

לא, אדוני, מדובר ב - - -

רגע, רגע. השאלה - - -

זה לא יכול להיות שאנחנו נלך הביתה.

רגע, רגע, רחל, אני אמרתי מההתחלה, במסגרת דיון המעקב, אני אפשרתי להם להציג את העניין. הכאב שלהם זה הכאב של כולנו. אנחנו מכירים את הנושא, הנושא צריך להיפתר. המגשרים צריכים להשתלב בתוך משרד החינוך ולכן אין מחלוקת. ולכן אנחנו קיבלנו תמונה עכשיו.

אני רוצה לשאול, כאשר אתם מציגים להם את האפשרות לעשות גם תעודת הוראה וגם ישלימו תואר אקדמי – האם הם יקבלו משכורת? כי הבעיה היא שיש להם ילדים, יש להם משכנתא. אם הם הולכים הביתה, איך הם יסתדרו? מה המשמעות שזה על חשבון המשרד? את יכולה לפרט?

הצטרפו אלינו חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת עמר בר-לב. אני רוצה שתתייחסי לשאלה שלי ואז חבר הכנסת עודד פורר יתייחס.

למשרד החינוך אין פיתרון.

דוד, דוד - - -

אתם נותנים - - -

דוד, אני מצטער, אני אומר לך – אתה דיברת, עכשיו משרד החינוך צריך לענות על השאלות. הנקודה ברורה. אם אתה רוצה להיות דובר של משרד החינוך, בבקשה, אבל הם פה. בבקשה, תתייחסי לשאלה ששאלתי.

אני מצטרפת למה שנאמר. גם אני פגשתי, ביחד עם – אני לא זוכרת את השם.

מולגטה נגה.

סליחה, כן וגם עם דוד.

נפגשנו, עשינו ראיונות לכל העובדים.

עשינו ראיון אישי לכל העובדים. שלושה ימים ישבנו, שמענו. קודם כל הם עושים עבודה מדהימה. אנחנו מעוניינים שתהיה השתלבות של התחום של מגשרים בתוך מערכת החינוך, דרך משרד החינוך, דרך סטאטוס של מורים. שהם יעבדו כמורים וכמדריכים. הנושא עכשיו בבדיקה, כי יש כאן תוספת תקציב די גדולה.

אני רק רוצה להגיד, אותם אנשים שיש להם תעודת הוראה ותואר, ישתלבו כבר ב-1 בספטמבר ויש לנו תוספת של שעות לעניין הזה. כלומר, אגף התמחות - - -

תתייחסי ל-30 ול-14. לגבי השבעה – אני יודע. מה זה "מעוניינים"? אני רוצה לדעת מעשית.

הובטח על ידי משנת סמנכ"לית משרד החינוך, גילה נגר, שאלה ישולבו. ארבעה ימי גישור פלוס יום עבודה של הוראה בקבוצות, בשלב הזה, ושוריין תקציב לעניין הזה. לגבי קרוב ל-30 מגשרים שהם בעלי תואר, כולל אנשים עם תואר שני, הם יעשו תעודת הוראה. ככה מקובל במדינת ישראל, עובדים עם תעודת הוראה.

נפגשנו בשבוע שעבר עם פרופסור ציפי ליבמן - - -

זה תנאי? זה במקביל או בטור?

כל מורה במדינת ישראל חייב - - -

לא, את זה אני יודע, אבל אני שואל לגבי ההחלטה הזאת.

במקביל.

האם עכשיו, שילכו השנה לעשות תעודת הוראה ובעוד שנה נדבר?

הם יעבדו ואנחנו עושים תכנית - - -

לא, לא.

אז לכן אני שואל.

אתה צודק.

הם יעבדו ואנחנו עושים תכנית הכשרה ייחודית, שזה לא כל כך פשוט, אבל אנחנו עובדים על זה. הם ילמדו חמישי אחרי הצהריים ושישי, כדי שבמהלך השבוע יוכלו לעבוד. אנחנו מודעים שכולם בעלי משפחות. הקורס יהיה כנראה במכללת סמינר הקיבוצים. נשיאת המכללה מתגייסת לזה, זה תקציב שאין לנו אותו, שהוא לא משוריין בדרך החדשה ואנחנו מקווים שזה ייצא לפועל בשלושה סמסטרים. כלומר, הם יסיימו תוך שנה, בשונה מכל המסבים להוראה, שעושים את זה במהלך של שנתיים. אנחנו נעשה שלושה סמסטרים. אנחנו מודעים לצרכים.

קבוצה שלישית זו קבוצה שאנחנו מקווים שתעשה תעודת הוראה ותואר ראשון. זה תהליך ארוך. סטודנט במדינת ישראל לומד 4 שנים. אנחנו גם פה מודעים שהם חייבים להמשיך לעבוד ולהתפרנס. אנחנו רוצים לבנות תכנית ייחודית בתוך מכללת בית ברל, מכל מיני סיבות. אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים, אבל אנחנו עושים מאמצים גם וגם. כלומר שהם גם ייכנסו לעבודה, שיימצאו המקומות. חלק מהעבודה תהיה במקומות שהם היו בעבר, כדי שתהיה רציפות בעבודה.

תודה, תודה. אני לא מרחיב. מספיק עם הנושא הזה. אנחנו נשב עם משרד החינוך, עם המגשרים ביחד ונראה איך אנחנו עוקבים אחר התרגום של ההסבר שנתנו לנו באופן מעשי. ולכן לא נרחיב את הדיון עכשיו, אלא אם כן חברי הכנסת רוצים להתייחס בנושא.

כן, חבר הכנסת עודד.

תודה רבה אדוני יושב הראש, תודה רבה על קיום הדיון הזה. אני חייב לומר שלראות את התהליך הזה קורה, זה בהחלט משהו שמבחינתי גם מאד חשוב, גם כמי שליווה את התכנית הזאת יחד איתך, כשנינו היינו בכובעים אחרים באותה תקופה מתחילת הדרך.

צריך להבין שיש פה פעם ראשונה שממשלת ישראל קבעה בהחלטת ממשלה, דרך קבינט מיוחד שהוקם לעניין הזה, אבני יסוד ואבני דרך למדיניות שמחייבת את כל משרדי הממשלה, ומה שאנחנו רואים פה זה איך משרדי הממשלה, איך האוניה הגדולה הזאת לאט לאט מתחילה לנוע לכיוון של שילוב מול בידול, בכיוון של עוד אבני יסוד שמושתתות בתכנית הזו של הדרך החדשה.

יחד עם זאת צריך לזכור, אדוני יושב הראש, כל תהליך של שינוי, בודאי שינוי בסדר גודל כזה, כולל פגיעה בחלק מהמקומות. הרי אם אנחנו מדברים על סגירה של תכנית מסוימת ופתיחה של תכנית אחרת, מטבע הדברים יש אנשים שנפגעים. ודווקא בגלל התהליך הזה ובגלל הרגישות הזו, אני חושב שאנחנו צריכים למקד ואני פונה אליך בהקשר הזה בוועדה. קח את הנושא שבו יש הבעיות, איפה שיש פגיעות, זה פגיעות נקודתיות. צריך להבין, גם אם נפגעים בתהליך הזה כמה עשרות אנשים, כל אחד כמובן הוא עולם ומלואו ומבחינתו זה כל העניין, אבל זה תכנית שמדברת על למעלה מ-130,000 איש וההשפעה עליהם.

אז בסוף, את הבעיות ואת הפתרונות שצריך לתת לאותה קבוצה שנפגעת, ותמיד תהיה קבוצה שתיפגע, לא רק במערכת החינוך. אני בטוח שבכל משרד שמשנים תכנית מצד לצד, יש אנשים שנפגעים. צריך לטפל בזה. ודווקא פה, הוועדה יכולה כן באמצעות מעקב לראות איך מוצאים את הפתרונות הנכונים לאותם אנשים.

כן בהקשר הזה הייתי רוצה להפנות שאלה לאודי, ואני מצטער שלא הייתי מתחילת הדיון, מטבע הדברים בתהליכים שקורים פה. אנחנו בזמנו דיברנו על מנהלת שתפקח, תנהל ותרכז – מנהלת נפרדת שתשב במשרד ראש הממשלה עם אנשים ייעודיים, כולל נציגים מהקהילה, ייקחו חלק בעניין - --

הוא התייחס לזה.

אם תוכל לתת - - -

היא קמה. היא תוקננה, היא מתמכרזת.

היא עובדת כבר?

עם נציבות. היא תוקננה, היא מתמכרזת.

אז אני חושב שגם פה אדוני, סליחה - - -

רגע. ראש המנהלת ייבחר בספטמבר, עובדת אחת – קסאי – כבר נבחרה. עובד שלישי ייבחר בספטמבר. זהו.

תודה. אדוני, רק גם בעניין הזה אני מבקש, אם נוכל לבצע מעקב על הקצב שבה היא מתמכרזת ומתוקננת, כי אני מכיר קצבים של גיוס כוח אדם בנציבות, שלא נגייס את כוח האדם מהמנהלת כשתיגמר התכנית.

לא, אנחנו כבר אחרי זה.

לא, לא, גם פה יש התקדמות.

אז זה מאד חשוב, כולל נציגים וגם נציגות ציבור שתהיה ותוכל לבחון מתוך המנהלת את יישום התכנית, שוב, בשביל לשמור את האמון בין הקהילה לבין הממסד.

טוב, בזה כבר תעזוב אותם במכרזים. אנחנו מנועים להתערב.

לא, אני לא רוצה להתערב במכרזים, בקצב שלהם רק. זה הכל.

חבר הכנסת עמר בר-לב, בבקשה

תודה אדוני. שוב, אני מתנצל שהגעתי רק עכשיו. הייתי בוועדת חוץ וביטחון. יש לי שתי הערות.

אחת: אני הגשתי השבוע וגם נדמה לי בשבוע שעבר, שאילתה בדיוק בנושא הזה לנשיאות הכנסת. אדוני יושב הראש, אני מבקש שתקשיב, כי איך שהוא זה גם קשור אלי.

כן.

בדיוק שאלתי את השאלה, רציתי להגיש שאילתה דחופה לגבי המגשרים – מה קרה, מי החליט, מה החליט, כמה כלולים וכמה לא כלולים. לצערי, השאילתה שלי נדחתה ולא ניתנה לי ההזדמנות להעלות את השאילתה הדחופה הזאת לא השבוע ולא בשבוע שעבר.

למה חשוב לי, אדוני יושב הראש, שאתה תקשיב, מעבר לעניין הישיר שלך בעניין הזה? כי גם אתה יותר מקורב ליושב ראש הכנסת ממני, ואני חושב שבנושאים כאלה, שהם נושאים לאומיים, חייבים לתת ביטוי בכל הכלים שגם עומדים לרשות חברי הכנסת, שגם מייצגים את חלק מהאנשים שזה בנפשם, לתת את ההזדמנות באמת להעלות את הדברים האלה. אני ממש הופתעתי שפעמיים לא התקבלה הבקשה שלי להגיש שאילתה דחופה בדיוק בנושא הזה. אז זו הערה אחת.

שאלה שנייה, קצרה, למשרד החינוך. ראשית, אני שמח על התשובה על קיצורי ההליכים גם במתן תעודת הוראה וגם בתואר ומתן תעודת הוראה. רק דבר אחד לא הבנתי. אני רוצה לוודא שהבנתי נכון. האם ניתנת לאותם מגשרים האפשרות לעבוד בנושא הגישור במשרד החינוך, במקביל להכשרה המקצועית שלהם?

כן.

כי אם כך, אז זה מצוין. תודה.

כל מי שמעוניין לעבוד ולהשתבץ, מוזמן לעשות זאת. יש כאלה שבחרו לא לעבוד.

לא בתוך משרד החינוך. יש צוות גדול שכלל לא יהיה פתרון. זה גם משהו שצריך להגיד.

טוב, יש לנו רבע שעה, דוד.

בסדר, אני רק רציתי להבהיר.

הדיון לא יהיה רק על זה. אני חושב שהנושא הזה ברור ואני יודע איך אנחנו נקדם את העניין. אני שמח שחבר הכנסת בר-לב הצטרף. לדעתי נקיים מפגש עם המגשרים, נציגי המגשרים ומשרד החינוך. נוכל לשבת כדי להגיע לאיזה שהוא פתרון. ככה אני מבין את הנושא, ולכן, דוד, אני מבקש.

כלל נציגי מרכז ההיגוי תגיד. אתה כל הזמן מדגיש את העניין של המגשרים. במרכז ההיגוי יש מגשרים, יש צוות מחוזי וצוות - - - ואת הפתרון צריך לתת לכולם.

מה זאת אומרת? אני לא יודע. אני אומר של המגשרים.

לא, לא. מרכז ההיגוי מורכב ממגשרים, מצוות מחוזי ומצוות - - -

תראה, אבל מרכז ההיגוי כבר נעשה. בסדר, אתם תקבעו כבר מי יבוא לפגישה. אני לא.

אני רק רוצה בשביל הפרוטוקול.

אני רק אומר שנעשה מכרז. אנחנו לא יכולים למנוע את חובת המכרזים. זה כבר מאחורינו.

אנחנו לא נלחמים נגד המכרז, אנחנו נלחמים נגד - - -

אז זהו. נגמר הסיפור.

אנחנו רוצים שהמשרד ימצא פתרון וישלב אותם בתוכו - - -

אוקיי, כן. זו המטרה. ולפגישה אתם תקבעו מי יבוא, בסדר.

בבקשה, דוד אלעזר, מנהל מוקד קליטה. אנחנו רוצים להבין. שמעת את משרדי הממשלה בעניין ההיערכות או ההתחלה של יישום החלטות הממשלה. אתה עובד בשטח בעיריית רחובות, מנהל מוקד קליטה מטעם עיריית רחובות. אני רוצה שתשתף אותנו האם באמת מה שהוצג פה ואתה ראית, האם זה באמת קיים בשטח?

כבוד יושב הראש, תודה רבה על ההזדמנות שניתנת לי כאן. אני הקשבתי. קודם כל אני רוצה להודות לך, שאתה מעלה פה נושאים בוועדות השונות, אני בחלקן השתתפתי. זו זכות לנו, כי היו מקרים שאפילו לא נתנו לנו להגיע לכאן כדי להגיד את מה שיש לנו. כלומר, היו מקרים כאלה וזה לא מובן מאליו.

אני הקשבתי. אני חושב שעדיין הנושא של השילוב המיטבי – התכנית הזאת, היא לא הגיעה לשטח. אני נמצא בשטח כנציג הרשות, אני יכול לציין שני משרדים שכן עובדים גם איתנו, עם אנשי המקצוע, וגם עם הפעילים.

משטרת ישראל – אנחנו עבדנו איתם במהלך החודשים האחרונים, יחד עם הפעילים בשכונות ועשינו הרבה מאד מפגשים ואנחנו מתקדמים מאד יפה; וגם המשרד לביטחון פנים, באמצעות עיר ללא אלימות. גם איתם אנחנו עובדים ואנחנו יודעים מה התקציב שעומד לרשותם. אנחנו יודעים בדיוק והם משתתפים איתנו ואנחנו חלק מהוועדות.

שאר הגופים, שחלקם דיברו כאן, אני באופן אישי, גם ככזה שנמצא כאיש מקצוע ברשות, מכיר את השטח ועובד עם הפעילים, אין לי מושג על מה דובר כאן. אתה ציינת, כבוד יושב הראש, שבהחלטה קיימת – 50% מבני הקהילה צריכים להשתתף בוועדות. אגב, לשאלתך, חוץ ממשרד הרווחה, אף אחד לא התייחס לנושא הזה של הוועדות, שאתה בפתיחה של הדיון ציינת.

לכן אני חושב שאם לא יהיו ועדות בשטח, ואגב, אפרופו ועדות – חבר הכנסת עודד נמצא כאן ואנחנו ציינו עוד מההתחלה וביקשנו מהתכנית של השילוב המיטבי לרדת לשטח, לקיים ועדות עם התושבים ולצערנו זה לא קרה, לפחות אצלנו בעיר. אז אני חושב שלפחות אחרי שכבר התקבלו החלטות, כדי ליישם אותן, חייבים לשתף את הפעילים. ברוך השם היום יש הרבה מאד פעילים שמעורבים ויודעים מה רוצים ויודעים מה לדרוש.

רק משפט אחרון אני רוצה להגיד. שמעתי את אודי פראוור. הוא היחיד שהתייחס לנושא של הרשויות. אני חושב שהכתובת הראשונה לאנשים יוצאי אתיופיה היא קודם כל הרשות. הם תושבים של הרשות. אם כל הנושא זה של התכניות האלה לא יגיע לרשות, למחלקות הרלבנטיות – לא עשינו כלום.

לכן צריך להתייחס למשפט שאודי פראוור אמר. אני תומך בזה. העניין הזה חייב להגיע לרשויות.

ומשפט אחרון, יש פער גדול בין החלטה ליישום. זה לא רק לתכניות האלה. אני מחזיק בידי מסמך שיצא בדיוק לפני שנה, ביולי 2015. נחתם הסכם בין משרד האוצר להסתדרות בנושא של קליטת עובדי מוקד הקליטה, מעל 90 עובדים. אנחנו שנה אחרי זה.

קליטה ברשויות המקומיות.

ברשויות המקומיות. שנה אנחנו אחרי ההחלטה ואחד לא נקלט. לכן יש פער אדיר בין החלטה ליישום. הנה, אני מחזיק את זה בידי.

תגיד לי, אתה עובד רשות?

לא, הוא נקלט לפני.

אני לא קשור.

הוא לא קשור להחלטה.

אוקי.

אני לא קשור למסמך הזה. אני כבר שנים ברשות. אני רק אומר, יש פה את סעיף 14, רק למקד.

דוד, בוא תן גם לכיוונים אחרים.

אז יש פער בין החלטה ליישום. אני מבקש כבוד יושב הראש, אם אתה יכול לקיים דיון בנושא של יישום העניין הזה אחרי שנה.

אנחנו נקיים דיון במושב הבא, כי בשבוע הבא אנחנו יוצאים לפגרה.

תודה רבה.

מספין אלמיהו, מנהל מוקד קליטה בעיריית ירושלים, בבקשה. בתמצית, אותה שאלה ששאלתי את דוד, אם שמעת אותה. לא צריך לחזור.

אין בעיה. שמי מספין אלמיהו, ממונה על קליטת עולי אתיופיה בעיריית ירושלים. ראשית, שמעתי את כל הדברים וגם אהבתי את המצגת, לפחות של משרד הרווחה, שהוא שותף איתנו בשטח ותכניות התקציבים ירדו ואנחנו יודעים עליהן אחת על אחת ונמצאים בתהליך. אנחנו מקווים שבימים אלה נקדם את הנושאים.

הנושא השני הכי כואב ואנחנו שומעים אותו שוב ושוב, זה משרד החינוך. לא יודעים מה התכנית. אפילו על פי המצגת – מאכזב לראות אותה איך שהיא נראית. לא נראה שמשרד החינוך, הגדול, שמציג מצגת כזאת, שאין עליה שום דבר בשטח. עיריית ירושלים לא מכירה את התכנית הזאת. מי הנציגים?

אחד הדברים שדיברת עליהם, אנחנו לא רואים אותם, או שבאינטרנט לא יודעים מי הם הנציגים השותפים, ה-50% שדובר עליהם. גם בוועדה הקודמת ביקשנו. אנחנו רוצים לדעת מי הם? האם הם עובדים בתוך המערכת שקשה להם אחר כך? צריך לשאול את השאלות הנכונות, בגלל שהם עובדים בתוך המערכת. מי הם הנציגים? אנחנו רוצים לדעת בתוך כלל המשרדים שהם שותפים לתכנית. זה א'-ב'.

בנושא המורים ובנושא התכניות – כל מה שהוצג זה תכניות שהמגזר השלישי הצליח בהן ולהציג את התכניות שזה הצלחנו – זה פשוט אבסורד. חשוב לנו לדעת מה הן התכניות, מה תוכנן? עד עכשיו דובר וחלק מהמשרדים אמרו, גם כמו משרד הבריאות – מה שדיברנו עליו בפעם הקודמת, והפעם גם משרד החינוך אומר אין תקציב. זה לא עניין התקציב. קודם תציגו מה התכניות, לאן היעדים הולכים ואז אנחנו נדבר.

הזמן שלנו רץ.

בגלל זה אני מדבר מהר. נושא נוסף – העניין של המשרד לביטחון פנים. אכן הוא שותף לנו ואנחנו יודעים את התקציב. התקציב אכן ירד לשטח ובחלקם כבר גויסו הרכזים. לעניין של המשטרה, אנחנו רק בתהליך. אנחנו לא יודעים וזה חשוב לנו להיות ולראות מה הם היעדים והתכניות בירושלים. אנחנו לא שמענו מהנציגים.

טוב, מספין, תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדברים ששמענו. אני הולך בפרופורציה. אני חושב שביחס לדיון המעקב שעשינו, יש איזו שהיא התקדמות בנושא, בכל התכניות האלה, בכל משרדי הממשלה שהציגו לנו. אני מגדיר את זה שלב של התארגנות מתקדמת. זו ההגדרה שאני נותן לשלב שאנחנו נמצאים, כי אנחנו רואים שבכל המשרדים, התכניות לא ממש ממש התחילו כמו שצריך. יש התארגנות. זו עובדה. יש התארגנות מתקדמת.

ולכן, אני אומר למשרדי הממשלה – זה לא יהיה כמו החלטות הממשלה שהתקבלו ונשארו במגירה. אני אומר לכם – הוועדה בראשותי לא תוותר, לא תעשה הנחות למשרדי הממשלה, כי התקציבים ברורים, התכניות ברורות ולכן באחריותכם ליישם אותם בשטח. אני קורא לכל משרדי הממשלה לקחת את הנושא ברצינות.

אנחנו נקיים בקרוב, בהתחלת המושב הבא עוד מעקב ובדיון הבא אנחנו רוצים כבר לראות תוצאות ולא התארגנות.

אני שוב מברך. המשרד היחיד שהביא לנו תוצאה זה נציבות המדינה, ויישר כוח. מתוך 50 אקדמאים שילבו 31 אקדמאים. לכן אני אומר, מי שמגיע לו, זה מגיע לו. תיקחו את נציבות המדינה כמודל לחיקוי. מספיק עם ההתארגנות. צריך לצאת לפעולה. יש גם התקדמות בכל המשרדים, גם במשטרה, אבל אני הייתי אומר שההתארגנות מתקדמת.

במשרד ראש הממשלה – מתוך שלושה נכנסה עובדת אחת לעניין הזה. אני הייתי אומר שזה עדיין התקדמות בהתארגנות ולא תוצאה.

אני רוצה לומר משהו בשם כל נציגי הממשלה. אני מוחה על הדברים שאתה אומר כרגע. אני חושב שמתוך ניסיוני הארוך מאד בתכניות ממשלתיות, זה קצב היערכות שאני לא ראיתי אותו ואני בוגר הרבה מאד תכניות. אני חושב שלהתעלם מזה שכמעט בכל המשרדים, ביחד עם ההתארגנות יש עשייה ויש תוצאות: מספרים אחרים בצבא, מספרים אחרים במשטרה, ירידה בפועל בתיקים, ילדים שלפני שנה לא היו מגיעים לתכניות קיץ במשרד החינוך ומגיעים ואני יכול להמשיך עוד ועוד. אני חושב שיש כאן - - -

זה לא מהתכנית הזאת.

רגע, זה בדיוק - - -

לא, זה לא מעצם התכנית הזאת.

סליחה, זה בדיוק מהתכנית - - -

טוב, הזמן שלנו.

את התכנית הזאת אני מכיר בעל פה. זה בדיוק מתוך התכנית הזאת. אני חושב שהיה צריך לומר לממשלה כאן – סליחה – עובדים כאן אנשים שהתקדמתם יפה מאד יחסית. יש בעיה, יכולת לומר - - -

אמרתי. התארגנות - - -

רגע, לא, זה לא - - -

התארגנות בהתארגנות, לא באופן מעשי.

יש גם עשייה.

טוב, הזמן שלנו הסתיים. הוועדה מצפה בדיון הבא לשמוע גם תוצאות, לא רק עוד התארגנות.

אני אמרתי.

מילה אחת, בבקשה. יש לנו רק דקה.

טוב. תודה, אדוני יושב הראש. אני אקצר. קודם כל אני מברך על הישיבה. באופן כללי - - -

הצטרף אלינו לדיון חבר הכנסת איתן ברושי. תודה.

לי קוראים פנטהון אספה דויט, מנכ"ל עמותת טבקה ויושב ראש נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה. חוץ ממה ששמענו ממשרד הביטחון, מהמשרד לביטחון הפנים וגם מנציבות שירות המדינה, שהציגו מספרים מדויקים, לפחות בהתקדמות של המשרדים, שאני לא התרשמתי בהרבה מאד התקדמות בכל התכניות.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. ועדות יישום: אני יודע שפה נאמר 50% יוצאי אתיופיה, 50% לא. חלק מיוצאי אתיופיה שנספרים הם עובדי המשרדים עצמם, שנספרים כ-50% יוצאי אתיופיה, וזה לא תקין וזה לא מה שהמשורר התכוון אליו.

משרד החינוך מציג לנו 300 מורים שעובדים במשרד החינוך. אין 300 מורים שעובדים במשרד החינוך. זה זריית חול בעיניים. זה לא נכון ואני רוצה לראות את הרשימה של אותם מורים שעובדים במשרד החינוך. אין דבר כזה. אין חיה כזאת בתוך משרד החינוך.

אדוני יושב הראש - - -

תודה. הזמן שלנו - - -

אנחנו אמרנו בעבר, למה משרד החינוך לא יכולה למשל למסד משרה שנקראת גישור ולקלוט את כולם, בלי שום קשר למכרז כזה או אחר?

אדוני יושב הראש, אני חושב שיש התקדמות, יש מספרים שגדלים, אבל לא כפי שהם מוצגים פה. אני חושב גם בנושא ייצוג הולם, המשרדים עצמם, משרד הכלכלה – מה אחוז העובדים שעובדים במשרד הכלכלה, שהם המתכללים?

טוב, בוא לא נחזור עוד פעם.

משרד הפנים, אדוני יושב הראש - - -

המליאה התחילה.

אדוני יושב הראש, משרד הפנים - - -

לפי הכלל - - -

שהוא גם אחראי על הרשויות המקומיות - - -

אתה רוצה לנהל את הדיון?

הוא בעצמו גם לא מיישם את ההחלטות.

טוב, תודה. מילה שאתה רצית להשלים.

כן, רק מילה אחת להבהרה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר ועדה.

שלום. מילת הבהרה רק על קורס אמיר, אם לא הובהרתי נכון. קורס אמיר נמצא בשנתו האחרונה. הוא ייסגר, בדיוק על פי התכנית ועל פי הסיכומים. למעשה נותרו עוד שני מופעים של קורס אמיר ובזה נגמר קורס אמיר. בסדר? תודה רבה.

ההתייחסות לשנתיים הייתה לתהליכים - - -

תודה, תודה רבה. תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.