הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 301

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 10:50

דיווח המפקחת על הבנקים בתום המחצית השניה של שנת 2015, על העמלות בהתאם לחוק הבנקאות

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

המפקחת על הבנקים, בנק ישראל - חדוה בר

דוברות, בנק ישראל - אורי ברזני

היחידה לפניות הציבור, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - דורית מרקוביץ

יחידת האסדרה (בנק-לקוח), הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - עידית אלון

מנהלת יחידת האסדרה (בנק-לקוח), הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - גרניט אופק

עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל - חן פליישר

הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - חני פרץ

עו"ד, משרד המשפטים - מרב זוהרי

רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר - כפיר יהודה בטט

מרכז בכיר-מח' ביטוח שוק ההון, משרד האוצר - אוהד מעודי

מרכזת בכירה פניות ציבור, המשרד לשוויון חברתי - עירית גוטמן

ח"כ לשעבר - יצחק זיו

מנכ"ל איגוד הבנקים - משה פרל

עורכת דין, איגוד הבנקים - לבנת קופרשטיין דאש

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים - טיבי רבינוביץ

מנהלת תחום סניפים, איגוד הבנקים - בטי פאר

ראש ענף רגולציה, בנק לאומי, איגוד הבנקים - ברי רוזנברג

סגנית ראש אגף החטיבה הבנקאית, בנק הבינלאומי - מרית גילת

סגנית מנהלת מחלקת תפעול, בנק הפועלים - דפנה לוי

כלכלן, המועצה לצרכנות - גיל ברגפרוינד

יו"ר מרחב ירושלים, הסתדרות הגמלאים בישראל - רוני אהרון כהן

נציג הפורום המשפטי למען ישראל - נחום גוטנטג

מנכ"ל בבנק דיסקונט לשעבר - מרק היבנר

סגן בכיר למנהל אגף, בנק יהב - מיכאל אלה

מנכ"ל MyFees - ליאור תבורי

נציג הפורום המשפטי למען ישראל - נחום גוטנטג

עורכת דין, לשכת המסחר - שרון כץ

עו"ד, המועצה לצרכנות - יעל כהן שאואט

יועץ משפטי לרשות ההסתדרות לצרכנות - וגיף אליאב

יו"ר מכון התקנים הישראלי - רן כהן

מנכ"ל הסתדרות הגמלאים - אפרים קורן

יו"ר חטיבת הגמלאים האקדמאים, הסתדרות הגמלאים - רזיאל צוונג

הסתדרות הגמלאים - איציק שחף

הסתדרות הגמלאים - יחזקאל אנגלר

עיתונאית - ענת סרגוסטי

הטלוויזיה הקהילתית, נווה מונוסון-יהוד - אסתר ספקטור

רכז המשמר החברתי - חובב ינאי

גמלאי - מיקי היבנר

יורם גרושקביץ

אלקנה ארם

יוסף וינגרטן

אשר אלבז

ציפורה רם פינק

ציפורה ארגוב

חנה פרץ

ניר יששכר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

לאה ורון

רמי בן שמעון

דיווח המפקחת על הבנקים בתום המחצית השניה של שנת 2015, על העמלות בהתאם לחוק הבנקאות

אנחנו עושים את המעבר, ברשותכם - - -

סוגרים ישיבה - - -

סוגרים ישיבה ומתחילים דיון חדש לגמרי שכבר התחלנו בו. זה דיווח של המפקחת על הבנקים בתום המחצית השנייה של 2015 על עמלות בהתאם לחוק הבנקאות.

ברשותכם, גברתי, מי שמבקש להתייחס, מוזמן להירשם, לשלוח פתק. בבקשה, גברתי.

תודה רבה. לפי הנוהל, פעם בחצי שנה אנחנו נותנים דיווח חצי-שנתי על השינויים שחלו במחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית. אני מחלקת לכם כאן נייר שאני אשתמש בו בזמן הדיווח ואחר כך אני אשמח לענות על שאלות.

הדגשים המרכזיים, שמסתכלים על השינויים שחלו בתקופה האחרונה או בשנים האחרונות, רואים שבסך הכול עלות ניהול חשבון העו"ש למשקי הבית ירדה לאורך השנים ויש פה ממש מגמת ירידה. אני תכף אראה לכם את הנתונים, כשתקבלו את המצגת, תוכלו לראות.

אנחנו מדגישים היום, וזה מאוד חשוב, שלשרות הלקוחות עומדים כלים רבים כדי להוזיל עוד את עמלות שמשלמים לבנקים. מהם אותם כלים שחשוב לי שהציבור ידע עליהם? אחד, השימוש בערוצים הישירים, כמו שאני אראה לכם וכמו שדיברנו קודם. פעולה שאתם עושים בערוצים הישירים יותר זולה בעשרות אחוזים למשק הבית.

הצטרפות למסלולי עמלות. כפי שתיארתי גם קודם, הפיקוח על הבנקים הגדיר שני מסלולי עמלות. המסלול הבסיסי שהוא סל של חבילה של פעולות ב-10 שקלים והוא מפוקח. יש מסלול מורחב שכולל יותר פעילויות שמתאימות גם לעסקים קטנים שחשוב לנו לסייע גם להם. הם יכולים להוזיל בצורה משמעותית את המחירים.

שימוש בתעודת זהות בנקאית. תעודת זהות בנקאית זה כלי חדש שהפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים להוציא. ב-28 בפברואר השנה הם שלחו לכל משקי הבית. זה דוח מאוד פשוט בעברית שאומר כמה הלוואות יש לך בבנק, כמה פיקדונות, חסכונות, ניירות ערך, כמה שילמת בכסף בעמלות, כמה קיבלת בריביות, כמה שילמת בריביות. הכול בשפה מאוד פשוטה, אחידה בין כל הבנקים.

זה כלי שנותן ללקוח שקיפות ותמונת מצב שאתו, אגב, הוא יכול לגשת לבנק ולשאול שאלות: איך יכול להיות ששילמתי כל-כך הרבה או האם יש חלופה אחרת וכך הלאה. אני רוצה שהלקוחות של משקי הבית ידעו וישתמשו בכלי הזה.

מעבר לזה, הדגש שאני רוצה לספר לכם זה שאנחנו בשנה האחרונה, בחודשים האחרונים התערבנו כמה פעמים כדי להוזיל את העמלות. דבר ראשון זה מה שוחחנו עליו קודם, לטובת אזרחים ותיקים ובעלי מוגבלויות. אגב, בהמשך - - -

עם מוגבלויות.

אנשים עם מוגבלויות. תודה. ההגדרה שלנו יותר רחבה ממה שנאמר קודם, זה נותן מענה למה שהגברת אמרה. אנחנו לא מדברים רק על נכים אלא על אנשים עם מוגבלויות.

הגבלנו, דרשנו מהבנקים ושמנו מגבלה על עמלת הפקת מסמכים סטנדרטיים. הייתה עמלה גבוהה וקבענו לה תקרה. גם קבענו תקרה לעמלת שינוי מועד פירעון של הלוואה לדיור. היה שותף בנושא הזה חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת אייכלר סייע לנו בשינוי הזה.

אני רוצה בכמה דקות לעבור אתכם ולהראות לכם את הנתונים שעל בסיסם סכמתי את הממצאים ואחר כך נפתח את זה, אם תרצו, ואני אענה על שאלות. אתם רואים בשקף 3 את עלות השירותים הבסיסיים הממוצעת למשק בית. צרפנו פה כמעט כל מה שמשק בית עושה מול הבנק: פעילות בעובר ושב בכחול כהה; את הפעילות בכרטיסי אשראי.

אתם רואים שהיום משק בית בממוצע שגם פועל בעו"ש ולא הצטרף למסלולים עדיין וגם יש לו כרטיס אשראי, משלם 25 שקלים לחודש.

יש לך את החלוקה של ההצטרפות? כמה הצטרפו לכל אחד מהמסלולים?

אין לי את זה נגד עיני, אני אתן לכם סדרי גודל.

כבר בפברואר בקשתי את זה.

לא שלחנו לך? אני מתנצלת. אנחנו נשלח.

היום כ-250 אלף משקי בית הצטרפו למסלולים. עשינו בדיקה ודרשנו מהבנקים לשלוח לכל לקוח שההצטרפות כדאית לו מכתב. ראינו במכתבים האלה שיש אוכלוסייה של כמיליון וחתי משקי בית שהצטרפות למסלול כדאית להם.

כלומר יש פה עוד המון משקי בית שיכולים להוזיל את העלויות שהם משלמים עם הצטרפות למסלולים.

א-פרופו יום הגמלאי, האם אפשר לבחון כמה גמלאים מצטרפים? יש פילוח כזה?

ייתרנו את הבדיקה הזאת עכשיו כי חייבתי בצו שהוצאנו וייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר שאת כל הגמלאים הבנק יעביר באופן אוטומטי אם זה כדאי להם. זאת הדרישה שדרשנו.

מה זה "אם זה כדאי"?

אם זה כדאי, יעשו בדיקות.

יודיעו להם לפני? יודיעו להם אחרי?

אני אסביר. קבענו את זה בנוהל שלנו, אפשר לשלוח לכם את זה. נדמה לי שזה אפילו עלה לאתר של בנק ישראל. דרשנו מהבנק שיבדוק 12 חודשים אחרונים את כל הפעילות של הלקוח מול הבנק, יראה כמה עמלות הוא שילם. אם הוא עשה רק פעולה אחת, נניח, ניקח מישהו שלא היה בבנק, היה בחוץ לארץ, אז לא כדאי לו לשלם 10 שקלים, אז לא יעבירו אותו.

אבל אם הוא עשה פעולות בהיקף קצת יותר גדול והמעבר למסלול יוזיל לו, אז הבנק ישלח מכתב ללקוח, יודיע לו מראש: אני עומד להעביר אותך למסלול הבסיסי כי זה כדאי לך מבדיקה שערכנו, אם לא אשמע ממך, אני אעביר אותך אוטומטית.

כזה זמן אמור לקחת כל התהליך הזה של העברת הגמלאים? בין ה-1 לבין ה-2 בספטמבר אמורים לשלוח מכתבים לכל אותם גמלאים שנמצאים כרגע בסל עמלות שהוא גבוה מדי לצרכיהם - - -

סליחה. אני רגע רוצה לשאול את הצוות שלי איך זה ייעשה פרוצדורלית.

קודם כל, לגבי הנושא של החישוב, הפיקוח קבע איזשהו תבחין שהבנק צריך לבדוק אם זה נכון ללקוח לעבור, להעביר אותו באופן יזום למסלול או לא. הוא צריך לעשות את התבחין הזה. זה מופיע בכללי העמלות, במשך 12 החודשים האחרונים הוא צריך לבדוק אם הוא שילם פחות או יותר מ-10 שקלים.

אם במצטבר ב-12 החודשים האלו הוא שילם יותר, אז הלקוח יימצא שההצטרפות כדאית עבורו והמעבר - - -

סליחה. אני רוצה לומר תודה לענת סרגוסטי. נעמה לנו חברתך והציוצים שלך לא פחות. תודה.

זה לגבי הצירוף היזום. עכשיו לגבי השאלה השנייה. ב-1 בספטמבר הבנקים אמורים לבצע את - - - לקוח שלא מעוניין צריך להודיע לבנק שהוא לא מעוניין ויוצא - - -

אבל אם הוא לא ענה, אז אוטומטית הוא יעבור.

- - - הוא יכול להודיע לבנק שהוא לא רוצה בדרכים מאוד פשוטות: אצל הפקיד, באינטרנט - - -

את זה אני מבינה. אני שואלת כמה זמן זה אמור לקחת?

1 בספטמבר - - -

- - - הבנתי, הבנתי. קודם היו צריכים להפיק את - - -

אני חושבת שזו בשורה כי לצערי הרב הרבה לקוחות הם פאסיביים. החלטנו באופן קצת פטרנליסטי, אבל אני חושבת שזה עדיין טוב - -

פטרנליזם שבמקומו.

בדיוק.

- - לגבי לקוחות ותיקים ובעלי מוגבלות.

אני עוברת לשקף 4 ואני רוצה להראות לכם שאם פועלים בערוצים ישירים מול הבנק – הערוצים הישירים כוללים את המכשיר האוטומטי, מה שנקרא ה-ATM, האינטרנט, באפליקציה בסלולר – זה יותר זול בצורה דרמטית, עד 75%, בהשוואה לביצוע פעולה מול פקיד.

אתם רואים פה את ההשוואה בין כל הבנקים. לפעולה אחת, אם אתה עומד מול הפקיד ועושה את הפעולה, עולה לך כ-6 שקלים, תלוי בבנק. אתם רואים כאן את המגוון. לעומת זאת, אם אתה עושה את אותה פעולה בערוץ ישיר – הרבה-הרבה פחות.

אפילו אני עצמי התנסיתי לאחרונה בעניין הזה. לכל אחד יש את החוויות האישיות שלו. אני הזמנתי את פנקס הצ'קים בשיחה עם פקיד, בעלי באותו יום הזמין את אותם פנקסים באפליקציה, וזה עלה בצורה משמעותית הרבה פחות. בפנקסי הצ'קים, ההנחלה שאנחנו ראינו הייתה 25%.

משפחה מחונכת כלכלית.

האם המפקחת על הבנקים עושה בקרה בעצמה או שמה אנחנו צריכים לעזור לה באוריינות הפיננסית?

א-פרופו עמלות, גם החלפתי אתך גם מילה בטלפון על זה. אני יודע שהטענה הישירה לא כלפיך, אבל בכל זאת בענייני בנקאות עסקינן. העניין של גובה העמלות במכשירים האוטומטיים – אם בבנקים זה עדיין מפוקח, אז תראי מה קורה, מצד אחד, יש מיסים שאתה מוריד אבל מצד שני, המכשירים שאינם שייכים לבנקים, זה כמעט כאילו אתה מוציא ואקדח מכוון אליך לראש.

אתה מדבר על הכספונטים? בלי להגיד שם מותג.

זה שוד. מה עניין? כיוון שיש התמעטות של הכספומטים המפוקחים, אתה נאלץ - - -

אין התמעטות, אין התמעטות.

אין התמעטות? סתם נדמה לי?

לא. אבל אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר.

בכל מקרה - - -

קשה לך להגיד מילה טובה על המחירים של השירותים - - -

בכל מקום שנסגר הסניף, גם נסגר הכספומט לידו. זה ברור.

קודם כל, משה - - -

אתה יכול להגיד שהשירותים הבנקאיים זולים מאלה שאינם בנקאיים.

קודם כל אמרתי. אולי בגלל המרחק ויום הגמלאי, אתה שומע פחות טוב.

הרווחתי ביושר.

אגב, זה תלוי באיזה בנקים ובאיזה מכשירים. יש כספומטים - - - ויש שם כספונטים.

אני פתחתי ואמרתי ופרגנתי ואמרתי שהבנקים המפוקחים – אבל הרווחת לעשות על זה עוד קומה. גם אתה הרווחת.

ביום האזרח הוותיק אפשר לתת לכל האזרחים הוותיקים - - -

הציבור לא מכיר אותך, אדוני.

חבר הכנסת לשעבר. אתם זוכרים את הרשימה המיתולוגית של המלאים? חבר הכנסת יצחק זיו.

אני מצטער בשם אותה מפלגה כי היה מישהו שהיה מעוניין לחסל אותנו - - -

לא, לא.

והצליח.

בכל אופן, הנושא של האזרחים הוותיקים, כמו שיש מגיל 80 שלא עומד בתור, צריך לחשוב על אותם אזרחים ותיקים שלא יודעים להשתמש בכל השיטות החדישות האלה והאם צריך לעשות להם מחיר מיוחד מגיל מסוים. אני רוצה שתקשיב. להעביר את הנושא - -

אני מקשיב. עסקנו בזה.

- - כדי שתהיה עלות מינימלית לאותם אנשים שלא יודעים להשתמש.

תודה, יקירי. תודה, תודה, תודה.

אני רק רוצה להתייחס בכל זאת לנקודה שהעלית כי שוחחת אתי על זה אתמול והסתכלתי על הנתונים. אכן, בישראל היום יש 5,600 מכשירים אוטומטיים שחלקם רק כספומטים ולחלקם יש יותר פעילויות. מתוכם 65% הם חוץ-בנקאיים, לא מפוקחים.

65%.

נכון ל-2016. הם חוץ בנקאיים. הם לא מפוקחים. המחיר שלהם, מההתנסות שלנו כאזרחים, הוא גבוה.

זה עמלות שוק אפור.

אבל לצערי הנושא הזה הוא לא באחריותי. אבל חשוב לי להגיד שבבנקים המחיר הוא מאוד נמוך, לפעמים הוא אפס, זה תלוי.

גברתי, יכול להיות – סליחה, איילת – היא הנותנת, בגלל המעבר לטכנולוגיה מתקדמת יותר ויותר את לא הולך לבנק יותר. הנתונים שגברתי נותנת כאן: אם 65% מהמכשירים האוטומטיים הם חוץ בנקאיים, זה אומר שהבנקים צריכים להגדיל - - -

הבנקים בכל שנה הגדילו בצורה משמעותית את כמות המכשירים האוטומטיים. אני יודעת על התכניות שלהם: הם מתכוונים להגדיל עוד וקנו כבר מכשירים רבים. כלומר, הבנקים עושים את העבודה והנגישות הבנקאית – בסופו של דבר, האינטרס של הבנק הוא להיות בקשר - - -

בעוד חצי שנה אנחנו נרצה לקבל גם כן דיווח. זה נתון של 65%. 35% הם - - -

השאלה היא בדיוק מה שאמרנו קודם: איך יכול להיות? יש פה שחקן חוץ בנקאי, הרבה פעמים אנחנו חושבים שהחוץ-בנקאי ייצור תחרות. אבל לא, הוא בעצם העלה את המחירים וגובה מחירים יותר גבוהים. צריך לחשוב מה עושים עם זה אם עושים עם זה. זה בקטע שלך, האם החוץ-בנקאי זה משהו שדורש התייחסות נפרדת.

האם כספומטים של הבנקים הם רק במקום שיש בנק או שיש - - -

לא, לא. עד היום הייתה - - -

אז אני מבקש, שקודם כל יהיה סימון. כשאתה מגיע לכספומט כזה, לא תמיד אתה יודע למי הוא שייך - - -

אם הוא במסגרת הפיקוח או לא.

זה לא שתהיה חתימה שלך כמו דוד הורוביץ בזמנו.

יש סימון: כתוב בנק איקס. איפה שלא כתוב בנק איקס או אחר, זה לא בנקאי.

עוד דבר. אם כבר אנחנו עוסקים בזה כי זה באמת א-פרופו הקדמה שלנו, היום "הבנקו-חור" הזה הוא שחקן מרכזי במערכת היחסים המתקיימת בשוטף.

היום אנחנו מדברים הרבה על תחרות וחלק מהפעילויות יוצאות מהבנקים. אתם יודעים, חלק מהשינוי, אפילו ברפורמת שטרום, יש דיאלוג היום ויש הצעת חקיקה לפקח על גופים חוץ-בנקאיים כמו על נותני שירותי מטבע.

עושים את זה עכשיו בחוק נתוני אשראי.

אתה צריך לשקול להכניס את הנושא של אותם שחקנים גם לפיקוח על פעולה בנקאית. זה נושא שבהחלט טובת הצרכנים - - -

זה נמצא שם. יש עוד בעיות קשות עם החוק של המפקח על שירותים פיננסיים.

לא ראיתי את הסעיף הזה שנוגע למכשירים חוץ-בנקאיים.

פעם היה את המערכון של הגשש" זה לא זה, זה בנק. זוכרת את המערכון של הגשש שבכל פינה בנו בנק? היום כבר אין לנו בכל פינה - - -

יש בהרבה פינות עדיין.

אבל לא כמו שהיה בעבר. אם אינני טועה, אני מגיע והבנק שהוא לא חוץ-בנקאי שנמצא לידי הוא אחד מהבנקים - - -

הוא בנק או לא בנק?

הוא לא הבנק שלי. אין לי חשבון בו. לא בסניף, אלא בתאגיד. ואני מנסה למשוך כסף. אני בא לבנק הפועלים ונניח שאני רוצה למשוך מבנק לאומי. העמלה היא גם כן - - -

היא עמלה מותאמת - - -

- - - אתה יכול למשוך כסף מכספומט שנמצא על קיר הסניף בתור לקוח ולא משנה לאיזה בנק אתה שייך, ואת משלם את העמלה בחשבון שלך או עמלת כרוץ ישיר או מסלול לפי ההשתייכות - - -

- - - של 10 שקלים זה בתוך - - -

כשאיתן מוצא כסף הוא עושה ככה אז הוא לא ממש-ממש רואה כי כתוב בצורה מפורשת. יש מסך שכתוב בו שאתה עשוי להיות מחויב בעמלה על פי העמלות שבבנק שלך.

ולא מרמים אותי - - -

נתקדם. אם תסתכלו בעמוד 5, אתם רואים פה את שירות המסלולים שתיארתי, השירות הבסיסי. אתם רואים שהמחיר מפוקח. מי שמצטרף הוא עד 10 שקלים. אתם רואים שרוב הבנקים גובים 10 שקלים או קצת פחות. לעומת זאת, מי שלא הצטרף משלם בבנקים מסוימים הרבה יותר ולכן ההצטרפות היא כדאית.

מה שמצער לראות זה שיעור הירידה. זאת אומרת ששיעור העמלות ללא מסלול – יש איזושהי התייצבות סביב אותו ממוצע, פחות או יותר, של 9 שקלים במסלול הבסיסי, אבל בעולמות של עלות בפועל ללא מסלו אנחנו רואים שהבנקים הקטנים שאמורים לזנב ולייצר את התחרות מול הגדולים, לא מצליחים להוריד את גובה העמלות.

גם בדיווח האחרון לוועדת הכלכלה על המחצית השנייה של 2014, העלות החודשית הממוצעת לחשבון עו"ש עמדה על 11 - - -

שם אני עכשיו הרחבתי - - -

אולי לקחתם 5 שנים בדיווח?

לא, לא. ממש לא. אני רוצה להבהיר: העלות הזאת, 11.2 שקלים, התייחסה רק לפעילות עו"ש. חשבתי שנכון יותר ושקוף יותר להכניס גם את כרטיס האשראי כי לכל משק בית כמעט יש כרטיס אשראי ולכן היום תראי את זה בשקף. זה כולל את שני הדברים.

- - - פה הפרדה בדיווח. כרטיס האשראי הסתכמה ב-25 - - -

אני מראה לכם את הנתונים כאן על פני שנים, ללא ממוצע. תסתכלו שוב בשקף 3: לשאלתך, את רואה בנפרד את הפעולות בעו"ש. היא הייתה 20 שקלים ב-2011 והיום היא 14.7 שקלים. לעומת זאת, בכרטיס אשראי היא הייתה 9 שקלים והיום היא 10.8 שקלים. בסך הכול הייתה ירידה בעלות ששלמו משקי בית. אגב, יש לנו הרבה מידע. אני מנסה לזקק לכם את המידע החשוב. אם יש משהו נוסף שאתם - - -

אנחנו חייבים להתכנס כי אני רוצה - - -

אני אראה לכם דבר אחרון: תסתכלו בשקף 7. אתם רואים פה את כל ההפחתות שביצענו וייכנסו לתוקף השנה. אזרחים ותיקים: דיברנו רבות דיברנו רבות על ההפחתה שתהיה אז אני לא רוצה להרחיב. אתם רואים שעמלה בגין דוחות סטנדרטיים, הגבלנו אותה ל-15 שקלים. טווח המחירים לפני המגבלה היה בין 13 ל-55 שקלים. אני אציין שוב שמי שמדפיס בבית במדפסת שלו מהאינטרנט ועובד בדיגיטל באינטרנט זה בחינם. אבל בכל זאת בחרנו להגביל את זה. אותו דבר לגבי עמלה בגין מועד פירעון של הלוואה לדיור, מ-125 שקלים אנחנו מגבילים אותה לעמלת פקיד.

אנחנו עדיין ממשיכים, הבטחתי לעשות סריקה של כל העמלות וביקשתי, דרשתי גם, מהבנקים שהם יעשו בעצמם סריקה ואם יש עמלות שהן חריגות – מבחינתי חריגה שאין פרופורציה בין העלות לבין המחיר – אז אני מצפה שהבנקים ישנו. אם לו – אנחנו נשנה ונתערב. אשמח לענות על שאלות ככל שיש.

תודה.

משה, אתה נציג התאגיד.

יש לי שתי הערות שאחת מהן כנראה מיותרת. דובר פה בחלק הקודם וגם נאמר על ידי חברי כנסת שכבר לא נמצאים פה על "תהליך מגורזן", ואתה השתמשת במילה "באבחה אחת". חשוב לי להדגיש, חבל שזה כבר לא בקונטקסט, התהליך שעוברת המערכת הבנקאית, שקראת לו בצדק חדשנות – אגב, הוא פחות או יותר המגזר האחרון שמגיע, אנחנו יודעים מה קורה במגזרים אחרים – הוא נעשה באופן מאוד מאוזן.

כשבוחנים אותו ומשווים אותו לעולם, חשוב לי שתדעו שגם תהליך סגירת הסניפים, הקצב שלו, האינטנסיביות שלו, נמוך ממה שמקובל במדינות אחרות, וגם הוא עצמו נעשה אגב איזשהו הליך לא פורמלי שהזכירה המפקחת, שמתחשב ביישובים.

סגירת הסניפים נעשית במרכזים. פה אני רוצה להדגיש: בפריפריה דווקא יש הגדלה. ביישובים הערביים, רק בשנתיים האחרונות נפתחו 13 סניפים חדשים. כלומר, אם הייתה פה איזושהי תמונה אכזרית, לא מתחשבת, מסובכת, שמשאירה מגזר שלם עם מקוצה קיצונית בקבלת שירותים בנקאיים, אני לא בטוח שזאת התמונה.

זה לא יהיה רע שפם יישב איזה חבר פרלמנט באיזו מדינת OECD ויגיד: נהנה ישראל, אנחנו רוצים להיות כמוהם. מה רע?

אני מאוד אשמח בזה.

במקום שאנחנו כל הזמן נגיד: ב-OECD זה ככה - - -

חשוב לי שיהיו חברי פרלמנט בישראל שיגידו - - -

אנחנו יולדים יותר ילדים.

חשוב שזה יבוא לידי ביטוי גם בפרלמנט שלנו, מה שמוביל אותי אל ההערה השנייה שלי. הדברים מדברים בעד עצמם. יש פה הנחת עבודה שחשוב לי להמשיך לנסות לקעקע אותה, שמחירי השירותים הבנקאיים הם יקרים. המפקחת הציגה פה את התהליך ואת הדינמיקה. אני אומר שההצגה פה היא לא של סלים אלא אחרת, אבל בכל פעם שתבחני את רואה ירידה של שירותי העו"ש.

חשוב שתדעו שאנחנו נמצאים במקום שהוא כבר הזול ביותר בעולם. כלומר, הרגולציה – שבחת את המפקחת על הבנקים על האקטיביזם שלה, ואני האחרון שיתלונן עליו, אבל זה לא מגיע ממקום שבו אנחנו נמצאים בקטסטרופה וצריך לטפל בזה. ההיפך הוא הנכון.

תודה משה.

בבקשה. בקצרה.

אני מנכ"ל של חברת MyFees, חברה שעוזרת לאנשים להפחית את העמלות שהם משלמים.

שלחת לנו מכתב.

נכון, שלחתי לכם מכתב. אני רוצה להגיד תודה למפקחת, תודה ליושב-ראש כמובן. אבל תודה למפקחת על תעודת הזהות הבנקאית שהפיקוח הוציא. זה מאוד מסייע לאנשים להפחית את העמלות שמשלמים בבנקים.

יחד עם זאת, באמצעים טכנולוגיים אפשר להפחית מאוד את העמלות שאנשים משלמים בבנקים. אנחנו מדברים פה רק על העמלות הבסיסיות, זה לא הסיפור האמתי. הסיפור הגדול בעמלות הבנקים הוא בניהול תיק ניירות ערך, פיקדונות, הלוואות – שם אנחנו מצליחים לעזור ללקוחות שלנו לחסוך אלפי שקלים בשנה.

מי שצריך להתעסק עם זה, המפקחים על המשכנתאות. יש לי עמדה: צריך להסדיר את העניין הזה, אבל יחד עם זאת, אני לא הייתי עושה את מחזור המשכנתא שלי טוב אם לא היה לי יועץ, מבלי לפגוע בחברים שלי שאני עובד אתם בבנק.

בלי ייעוץ - - -

זה לא אינטרס צר. הבנק רוצה למכור לך, זה לגיטימי.

זה אינטרס שמסתכל קדימה על יכולת - - -

אני לא רוצה לפתוח את זה, ברשותכם.

אפשר להפחית מאוד את העמלות שהלקוחות משלמים בבנקים באמצעות אמצעים טכנולוגיים. אם יהיה לנו API שזו אפשרות להתחבר למערכות של הבנק, נוכל להמליץ לאנשים המלצות אישיות איך הם יכולים לחסוך הרבה יותר.

אני רוצה עוד הערה אחת: צריך לשים לב שהממוצע מטעה. יש הרבה מאוד לקוחות שלא משלמים בכלל עמלות בבנקים, יש הרבה לקוחות שמשלמים עמלות מאוד גבוהות.

אתה יודע, סטטיסטיקה היא גבר נפלא, רק שהיא חמקנית מאוד. הרבה פעמים אומרים לי: מה אתה רוצה? הנה. כשאתה מכניס את כולם - - -

- - -

הוא לא תמיד, כי בסוף-בסוף, אם יש לך מתוך המוצר הזה 10% שהם נדרסים – מספרים זה יפה וזה לא רע בכלל להציג את הנתונים, אבל צריך גם להיכנס פנימה ולצלול לתוך הנתונים כי הרבה פעמים, כפי שאתה אומר, זה מטשטש. יש כוחות מטשטשים בתוך הנתונים.

אני גמלאי של אחד הבנקים הגדולים. יש לי שאלה מאוד קצרה. בקשר ל-ATM דיברנו, גם על נושא העמלות. אבל זה לא חשוב 65% כמו שהפריסה חשובה. אם בסניף אחד יש 5 כספומטים, אז אני מגיע ל-30% פריסה, אולי, של הבנקים לעומת המכשירים האחרים. אני רוצה לציין שהבנקים הוציאו את המכשירים שלהם ממרכזי הקניות, אם זה קניונים, אין בשווקים בכלל פריסה.

תודה, אדוני.

רן, בבקשה, אחרון הדוברים.

תודה. יש לי כמה שאלות שמתייחסות לדברים. אני מוריד את מה שכבר עלה. אני רוצה להתייחס מהדבר האחרון שנאמר פה לגבי נושא פילוח העמלות. האם אפשר יהיה לקבל דוח מסודר שאומר בחלוקה לכספים, כמה לקוחות יש בכל תחום: מאפס עד 10, מ-10 עד 20, מ-20 עד 30. לבקש פילוח מהבנקים - - -

אנחנו כבר ביקשנו את זה.

אנחנו מבקשים את זה כבר חצי שנה כמעט ולא מקבלים.

הדבר השני שאנחנו מבקשים זה לדעת כמה אנשים עברו למסלולים החדשים של העמלות.

אמרתי, 251,000 איש נכון להיום.

- - - כמה אחוזים הם מהווים?

לגבי נושא תעודת הזהות הבנקאית. לתעודת הזהות הבנקאית היו שתי מטרות: מטרה אחת, להנגיש את המידע כדי שאנשים יוכלו לקבל החלטות מושכלות. השנייה, לעזור לאנשים להשתמש במידע כדי לעודד תחרות בין הבנקים ולעבור מבנק לבנק.

אין בהתייחסות שלך נתון שאומר אם יש מעבר כזה. האם אנחנו מתחילים כבר לראות איזשהו מעבר של לקוחות, יכול מאוד להיות שיש. אני הייתי מבקש להציע, שכמו שמפרסמים כל הזמן נתוני נדידה בין חברות הסלולר, לעשות מנגנון שיבדוק נתוני נדידה בין הבנקים.

עוד דבר אחד. בסקירה שלך את מתייחסת למה שמופיע באתר של בנק ישראל מבחינת כלים פיננסיים לאוכלוסייה. קראתי וחיפשתי אותו, גם בערבית וגם ברוסית וניסיתי לראות אם אפשר להתמודד אתו. זה לא קיים, זה מאוד קשה להתמודד אתו.

אני חוזר אליך, אדוני היושב-ראש, להתחייבות של מנכ"ל בנק ישראל מחוק נתוני אשראי: להנגיש את האתר של בנק ישראל בערבית, להנגיש אותו נכון, להנגיש אותו בשפות נוספות. אם אוספים נתונים פיננסיים כאלה, חייבים שאנשים יוכלו להשתמש בהם.

דבר אחרון. הייתה אתמול כתבה בטלוויזיה שהראתה שבנקים מסרבים לתת את ההנחה או ביטול העמלות ללקוחות שהם אנשים עם מוגבלויות שמראים שיש להם הכנסה קבועה של קצבה מביטוח לאומי. השאלה היא איך אתם מתכוונים להתמודד עם זה ומה לעשות עם זה?

תודה.

ראיתי אתמול את התחקיר הזה.

איפה זה היה?

בערוץ 10. זה תחקיר "אנליסט". אני מוכרחה להגיד שהתחקירים שלהם מאוד חשובים בעיני. עשינו כבר כמה דיונים בנושא, אגב, גם בנושא של המשכנתאות שדיברנו עליו בינינו, גם נושאים בוועדת כספים. אני מניחה שהמפקחת עוקבת אחרי זה ואני מניחה שגם חברי מאגוד הבנקים.

זה חשוב כי הם מציפים בעיות שהן לכאורה קטנות אבל הן משמעותיות לאדם שמקבל קצבה שנאמדת ב-5,000 שקלים שלצורך העניין הבנק החליט שזה המסלול ללא עמלות, אם אתה מכניס משכורת, אתה מקבל את המסלול. אם אתה מכניס אותו סכום אבל דרך אבטחת הכנסה, דרך איזושהי קצבת נכות, אתה לא מקבל את זה.

סליחה שאני אומרת, לצערי, יכול להיות שהקצבה יותר בטוחה מהמשכורת שהאדם מקבל. יש כאן איזשהו אבסורד שהוא לא סביר במידה מסוימת. אני לא חושבת שהבנקים הם אויב הציבור, לפעמים יש תחושה שלהם שאנחנו חושבים ככה. אני לא חושבת ככה. אבל זה חוסר רגישות - - -

תודה.

בבקשה, גברתי.

אני מקשיבה למה שאתם אומרים. זה נושא שהוא ongoing ואנחנו מטפלים בו - - -

הכרת את הנושא הזה?

את הנושא שהיה אתמול בתכנית לא הכרתי ולצערי לא ראיתי, ספרו לי על התכנית. אנחנו נבדוק את זה. אני גם מבינה שיש תביעה ייצוגית, אז בעצם הנושא הזה - - -

עדיף לא להגיע לתביעות - - -

ברור. אני מסכימה. אנחנו נבדוק את זה. בכל מקרה אני רוצה להגיד שבאמת בצעד שעשינו של הכנסה אוטומטית של לקוחות למסלול הבסיס, שהוא צעד משמעותי, גם דרשנו מהבנקים להכניס את האוכלוסייה הזאת של נכים - -

של מקבלי הקצבאות?

כן.

- - ולכן זה גם ייתן מענה. גם לאזרחים ותיקים וגם לנכים זה גם ייתן מענה לנושא הזה. תודה.

גברתי, מצד אחד קבלת מחמאות ולא מעט אבל מצד שני אני חושב שהגיע הזמן שגם תעני לנו על פניות. אני חושב שחלק מהדברים שנאמרו כאן יכלו להיחסך. חלק מהשאלות שנשאלו כן נשאלו כבר בפברואר.

שמתי לב לזה רק עכשיו – העוזרים שלי יחטפו למה הם נזכרו רק עכשיו לשלוח לך ביוני תזכורת. זה דיון אחר, זה אצלי בבית. אבל אני מציע שגם בבית שלכם תבחנו איך יכול להיות. אני אתלה באילנות גבוהים, אני אומר: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי הקיר? מה יאמר ההוא, שהוא לא יושב-ראש ועדת הכלכלה ויש לו מערכת שלמה לצדו שיודעת לפנות ולעשות.

אנחנו נעשה בדיקה.

אני מבקש. אני מודה שאני אפילו לא מבקש – אני תובע.

בסדר גמור.

זה הבית שלכם כאן ואני מצפה שתהיה מערכת יחסים שוטפת, נכונה, טובה. ככל שהיא תהיה טיבה, הדוקה והפיקוח על הבנקים, חלק מכם עובדים אתנו ואתי באופן שוטף ורציף ועשינו לא מעט דברים ביחד. אני מצפה שזה יהיה ואפילו יתחדד אתך ומערכת היחסים רק תלך ותהיה טובה יותר.

אני באמת מודה לך מקרב לב. תודה לכם. אני מקווה שעשינו עוד צעד למען אזרחי ישראל.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.