הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 312

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ד בתמוז התשע"ו (20 ביולי 2016), שעה 8:45

1. הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - ביטול ניכוי הקצבה החודשית לפי הסכם עם גרמניה), התשע"ו-2016, פ/3009/20, הצעת ח"כ טלי פלוסקוב

2. הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - ביטול ניכוי הקצבה החודשית לפי הסכם עם גרמניה), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

טלי פלוסקוב

מיקי לוי

רפרנט רווחה באג"ת, משרד האוצר - רותם פאר

עו"ד בלשכה משפטית, משרד האוצר - עמיחי פישמן

רפרנטית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איילת הוכמן

מפקחת ארצית לניצולי השואה, משרד הרווחה - תמר מרוז

מנהלת אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי - לבנה עזרא

פעילה, ארגון חזית הכבוד - רומן סוקולוב

סמנכ"ל, עמותת ידיד - מרכזי זכויות בקהילה - רן מלמד

רכז המשמר החברתי, מלכ"ר - חובב ינאי

ע"פ ח"כ טלי פלוסקוב - יורי לגקוב

שדלן חב' יובל אסטרטגיה, שדלנים - יובל יפת

יו"ר עמותת י"ש - מרים גרייבר

פעילה, המשמר החברתי - סעדה יקותיאלי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת בן מימון

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון

הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - ביטול ניכוי הקצבה החודשית לפי הסכם עם גרמניה), התשע"ו-2016, פ/3009/20, הצעת ח"כ טלי פלוסקוב

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חברת הכנסת מירב בן ארי תחליף את חבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב ראש הוועדה. היום ה-20 ליולי 2016, י"ד בתמוז תשע"ו.

הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - ביטול ניכוי הקצבה החודשית לפי הסכם עם גרמניה), התשע"ו-2016, של חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - ביטול ניכוי הקצבה החודשית לפי הסכם עם גרמניה), התשע"ו-2016, פ/3009/20, של חברתי, חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

בבקשה, חברת הכנסת פלוסקוב, כמה מלים שלך על החוק.

קודם כל, תודה גברתי היושבת ראש, אני רק רוצה לציין שהחוק שלי הוא העיקרי, והחוק של דב חנין הוצמד להצעת החוק שלנו.

את הגשת ראשונה?

אני השנייה.

כן אבל ה"פ" שלך הוא - - -

אני יודעת.

ה"פ" שלהם לפניך. לא נורא, את הכי חשובה.

אני מאמינה שדב חנין יוותר לי להצגת החוק, כי מין הסתם ברור שהחוק עובר בזכות העבודה הגדולה יותר של חברי הקואליציה.

שלך.

נשאיר את זה בצד, אנחנו נטפל בזה.

אני דווקא רוצה להתחיל להודות לצוות הוועדה, כי אני יודעת איזה מאמצים נעשו כאן כדי שנספיק כולנו להעביר את הצעת החוק עד סוף המושב הזה. מדובר פה על ניצולי שואה, אנשים שעברו גטאות ומחנות, וכל יום שאנחנו לא עושים את העבודה שלנו, יש פחות אנשים שזקוקים לעזרתנו. לכן, תודה רבה לכם, גם למנהלת הוועדה, גם לצוות הוועדה, ליועצת משפטית, שאני יודעת שעשתה עבודה מאוד גדולה כדי להספיק להכין לנו חומר, כמובן לגליה, היועצת המשפטית של הרשות לזכויות ניצולי שואה.

כמה מלים על החוק. אנחנו יודעים שיש ניצולי שואה שהגיעו לארץ לפני 1953, לפי ההסכם של מדינת ישראל עם גרמניה הם מקבלים כל חודש מינימום 2,200 שקל. ואנחנו יודעים שיש ניצולי שואה שהגיעו לארץ אחרי 1953 שהם את הקצבה הזאת לא מקבלים. הם מקבלים רנטה מגרמניה, שזה סדר גודל של 960 יורו פעם ברבעון - 320 יורו בחודש.

אם זה רבעון זה פעם בארבעה חודשים.

לא, פעם בשלושה חודשים, 960 יורו. תלת חודשי, פעם בשלושה חודשים.

כשב-2014 חוקקו חוק של ניצולי שואה, רצו לעשות משהו שבעיניי מאוד נכון, מאוד הגיוני, רצו להשוות תנאים של שתי הקבוצות כך שגם קבוצה אל"ף שלפני 53' וגם קבוצה בי"ת שאחרי 53' יקבלו את אותם 2,200 שקל – הגיוני, מבורך, הכול נכון. אלא מה, אף אחד לא חשב, ולא רשם בחוק שהרנטה מגרמניה לא תיחשב כהכנסה, כי בעצם האנשים האלה התחילו לקבל קצבה משולבת שהם בעצם מחלקים את הקצבה שלהם לשני חלקים. חלק אחד – הם מקבלים מהביטוח הלאומי על קצבת זקנה. במקביל, הם מקבלים קצבה משולבת ממשרד האוצר, שמתוך הסכום הזה יש השלמת הכנסה שהם היו צריכים לקבל, פלוס את התוספת שב-2014 חוקקו, אבל את הסכום הזה הפחיתו ב-320 יורו כי רצו ליישר את הקו.

אני יודעת שלא פעם אחת העבירו פה חוקים שהרנטה מגרמניה לא תיחשב כהכנסה. אנחנו כרגע מדברים על ניצולי שואה שהם ניצולים נזקקים, זאת אומרת, אנשים שיש להם זכות לקבלת השלמת הכנסה, זה אומר שאין להם שום דבר אחר חוץ ממה שהם מקבלים.

לכן חשבתי לעצמי שיהיה נכון מאוד להפריד את הרנטה מגרמניה ממה שמדינת ישראל נותנת לניצולי שואה.

מותר לי - - -

בבקשה, לא גברתי, לא להפריע, אני אתן התייחסויות.

אני פשוט מסבירה את זה כך שיהיה ברור.

לכן, הצעת החוק שלי אומרת – 320 יורו שמקבלים מגרמניה, כמו שאמרנו סעיף 2, לא ייחשב כהכנסה, זה אומר שאנשים האלה יקבלו גם את ה-2,200 שקל שמגיע מהמדינה, ו-320 יורו מגרמניה. תשאלו שאלה עכשיו, וזאת התשובה, בעצם שהאוצר נתן כמה פעמים להצעות חוק דומות, וזה לא סוד שהצעות החוק האלה הוגשו בעבר על-ידי חברי כנסת אחרים, אבל הסיבה שהאוצר לא נתן הסכמה, וגם יש פה הגיון בכך – בסדר, אם אנחנו לקבוצת בי"ת נאשר גם 320 יורו, וגם 2,200 שקלים, יוצא עוד פעם אי- שוויון, אז קבוצה ראשונה תקבל פחות.

מה שבעצם אני אמרתי לאוצר, וזה מה שאני מאוד שמחה שקיבלו, שהאנשים האלה שהגיעו אחרי 1953 כל השנים האלה – אני כרגע מדברת על לפחות פער של 40 שנה, לא קיבלו מאף מדינה לאורך כל התקופה הזאת שקל אחד. ולכן אפשר לתת להם גם וגם, בוא נחשב את זה כסוג של פיצוי על כל השנים האלה שאנשים האלה באמת לא קיבלו מאף אחד שום דבר.

לכן, אני חוזרת ואומרת, הצעת החוק הזאת היא מופנית לניצולי שואה נזקקים, שזה מאוד חשוב. מדובר פה על סדר גודל 6,600 איש, אני מבינה שאנשי האוצר והיועצת המשפטית יתקנו אותי, כך שהם יקבלו את הקצבה המשולבת הזאת ללא חישוב של 320 יורו רנטה מגרמניה. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

נשמע עוד התייחסויות. הרשות לזכויות ניצולי שואה.

אני היועצת המשפטית של הרשות.

אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק, אנחנו חושבים שזאת הצעת חוק חשובה, ולא בכדי היא גם נכללה במסגרת תכנית הסיוע שעליה הכריז שר האוצר בחודש מאי. אנחנו שמחים שהכנסת רואה לנכון לקדם את זה במהירות. אנחנו חושבים שהמיקוד באוכלוסייה זו הוא בהחלט נכון. מדובר במאגר ראשון בנזקקים מבניהם, כאשר הדגשים שנתנה חברת הכנסת טלי פלוסקוב הם בהחלט במקום.

מדובר באוכלוסייה שבמשך שנים עד לתכנית הלאומית החשובה ביותר שנעשתה ב-2014, במשך שנים הקצבה שהם קיבלו הייתה קצבה קבועה, אנחנו קוראים לה אפילו קצבה קפואה, קצבה שהייתה נמוכה בהרבה מהקצבה שלה זכו ניצולים במצבם שעלו לפי 53', קצבה שלא היה בה מענה למצב נכות מיוחד, או למצב נזקקות מיוחד במשך שנים, וזה באמת אולי סוג של תיקון, כאשר שוב, הדגש הוא בנזקקים מבניהם, לא לגבי כל הקבוצה, אבל לגבי הנזקקים. אנחנו שמחים על כך.

תודה רבה.

תודה רבה.

אני נציגה של העמותה הפרלמנטרית בכנסת, ואני יו"ר של עמותת - "יש" ילדים ניצולי שואה.

אני רק רציתי להגיד, כשחברת הכנסת פלוסקוב דיברה, שזה קרן סעיף 2 זה ישירות מגרמניה, אבל זה קרן סעיף 2.

בהגדרה את צודקת. את יודעת, לא הרבה אנשים מכירים את המושגים האלה, ולכן הסברתי את זה כך שכל מי שנמצא פה יבין. תודה רבה לך.

תודה רבה.

בבקשה, רן מלמד.

תודה. אני באמת רוצה לברך על הצעת החוק. אני חייב להגיד שחבל שהיא רק עכשיו מגיעה. זאת אומרת, הייתה אפשרות למשרד האוצר ולרשות לעשות את הפעולה הזאת כבר לפני הרבה שנים, וחבל שזה

עכשיו – אבל ברכות.

אני כן רוצה להגיד ולנצל את העובדה ולומר שאולי בהזדמנות הזאת שמאפשרים סוג של כפל, או לא להתחשב בהכנסה, לעשות את הדברים לגבי קשישים בכלל. חברת הכנסת פלוסקוב, הגישה לא מזמן הצעת חוק שקובעת שכר מינימום כהכנסה בסיסית לקשיש במדינת ישראל. אני חושב שצריך, והגיע הזמן להסתכל על הדברים בצורה הרחבה יותר.

נגיע גם לזה.

האזרחים הוותיקים שלנו מגיע להם יותר.

תודה רבה.

משרד האוצר, בבקשה. תאמר לנו את העלות התקציבית של החוק.

אני רפרנט רווחה באגף תקציבים.

שר האוצר תומך במתן הקלות בנושא ביטול קיזוז בקרן סעיף 2. המתווה הסופי למתן ההקלות הוא צריך להיבחן בכפוף כמובן למגבלות תקציביות. ההצעה כמו שהיא הייתה במקור לביטול כלל הקצבה.

אנחנו נתקן את זה.

לא הבנתי מה זה להיבחן? – לא בחנתם, אתם כבר לא אחרי?

בחנו, ואנחנו נמצאים בסופו של דבר בתקופת תקציב.

תרשה לי להעביר דברים יותר מעודכנים.

- - - שהאוצר הוא בן סיעתה.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב תעדכן.

אני אתן פרטים קצת יותר מעודכנים.

עלות התיקון הוא לא קטן, מדובר על 90 מיליון שקל. אני שוב פעם חוזרת, מדובר על 6,600 איש, זה מספר נכון. אני עושה את הכול כדי שהחוק יעבור כבר במושב הזה. אנחנו מתכננים את העבודה כך שביום הרביעי האחרון של המושב זה יאושר במליאה בשנייה ושלישית, וייכנס לתוקף.

עוד פעם אני אומרת, ואני אעשה את הכול. החוק הזה צריך להיכנס לתוקף מ-1 לספטמבר 2016, זה לא יחכה לתקציב 2017, וזה מתואם, זה ייכנס לתוקף כבר השנה.

בסדר גמור. אני סומכת על חברת הכנסת טלי פלוסקוב, יש לה קשר ישיר עם שר האוצר, זה בסדר.

הערכה היא 90 מיליון שקל?

אני ראיתי את ההצעה במתכונתה כפי שהיא עלתה לוועדת שרים.

אז זה לא נכון, בגלל זה אנחנו משנים את זה.

אני מעריכה כבר יותר - 100 מיליון שקל.

100 מיליון שקלים.

רותם, לקראת קריאה שנייה ושלישית אין מועד ב' , כמו שאומרים.

כן, חבר הכנסת מיקי לוי.

ברכות.

תודה רבה.

איזה יופי.

אני רק רוצה, גברתי היושבת ראש, לפני שהיועצת המשפטית תתחיל להקריא, להוסיף שבוודאי ובוודאי זה לא היה קורה בלי תמיכה של שר האוצר משה כחלון, ומכאן כמובן ברכות. ותודה ענקית לא רק ממני, אלא מאותם 6,600 איש שממתינים לזה כל יום. תודה רבה.

נכון. וגם מהוועדה, וגם ממני – שאני גם משוחדת מהשר...

נצביע על מיזוג לפי סעיף 79(ג) התקנון של הצעת החוק - (פ/20/2751) של דבר חנין, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף. (פ/20/3009) טלי פלוסקוב. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד המיזוג לפי סעיף 79(ג) – רוב

נגד – אין

המיזוג אושר.

ההצעה עברה. המיזוג אושר.

כעת אנחנו נתחיל בהקראה. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – ביטול ניכוי הקצבה החודשית לפי הסכם עם גרמניה למקבלי תגמול ותגמול מוגדל לפי הכנסה), התשע"ו–2016

תיקון סעיף 3 1. בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3 (ג), בסופו יבוא: "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי תגמול המשולם לפי הוראות סעיפים 4א ו-4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים".

למעשה, סעיף 3(ג) הוא הסעיף שקובע את הוראת הניכוי כיום, ואנחנו מחריגים בסופו, ואומרים, שניצולי שואה שזכאים לפי סעיף 4א שזה ניצול שנקרא פעם נצרך, מי שבאמת יש לו מעל 50% נכות, ואין לו הכנסה נוספת, ו-4ג1 שזה מי שנקרא בזמנו נזקק, הוראת הניכוי לגביהם לא תחול, והם יוכלו לקבל במקביל את שתי הקצבאות, הכנסות.

תיקון חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5) 2. בחוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5), התשע"ד–2014 , בסעיף 13(ה)(1)(א) המילים "ובלבד שקצבה לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתה בחוק העיקרי תובא בחשבון" – יימחקו. פה למעשה אנחנו עושים תיקון עקיף להוראת שעה. אנחנו חושבים שאולי יש צורך באמת לגבי הוראת השעה שהתייחסה לגבי מי ששילמה לו גמלת הבטחת הכנסה, וקבעו שיראו אותו כאילו הוא זכאי לגמלה לפי הסעיפים של חוק נכי רדיפות הנאצים, ושם כתוב במפורש "ובלבד שקצבה שמשולמת על-ידי גרמניה תובא בחשבון", אז אנחנו מוחקים את האמירה הזאת כדי שגם לעניין אותו אדם לא יביאו בחשבון את אותה קצבה.

רק להוסיף הערה בכפוף להערה שציינת שמדובר בהוראת שעה, יכול להיות שכן צריך יהיה לכתוב - "לא תובא בחשבון".

בסדר, את זה נבחן לשנייה ושלישית, בינתיים אנחנו מוחקים, יכול להיות שפשוט נגיד - - -

תחילה 3. תחילתם של סעיף 3(ג) לחוק העיקרי וסעיף 13(ה)(1)(א) לחוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5), כנוסחם בחוק זה ביום כ"ח באב התשע"ו (1 בספטמבר 2016). כפי שאמרה חברת הכנסת המציעה, שבאמת התחילה תהיה החל מחודש ספטמבר הקרוב.

הערות.

לפני שאנחנו מצביעים, אני רוצה לברך את חברת הכנסת טלי פלוסקוב, היא מגויסת גם לקשישים ובעיקר לניצולי השואה. זו החלטה חשובה מאוד. אמנם יש כאן תמיכה של שר האוצר, אני מודה לך שהבאת את זה, והבאת לוועדה. כל הכבוד – אנחנו כמובן נאשר את זה כבר במושב הזה. שימי לב שזה עולה בשבוע הבא לקריאה ראשונה, לאחר מכן יחזור לכאן.

חבל שרותם פאר יצא מהמשרד.

אני רוצה שבקריאה שנייה ושלישית הוא יכין לי טבלה מה הניצול יקבל.

את תדברי אתו. גליה פה, נראה לי שתסתדרי עם משרד האוצר.

נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – רוב

נגד – אין

הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - ביטול ניכוי הקצבה החודשית

לפי הסכם עם גרמניה), התשע"ו-2016 נתקבלה.

הצעת החוק עברה. אני מודה לכולכם שהגעתם. אני מודה לחברת הכנסת טלי פלוסקוב.

רבותיי, תודה רבה, רבותיי, באמת תודה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:10.